פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת משנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
30/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
יום שלישי, ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), שעה 09:00

מצבם של פליטי שואה

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר
אלכס קושניר

שרי ורדי - עו"ד, ממונה ארצית על תחום ניצולי שואה והסיוע המשפטי, משרד המשפטים

אופיר אטינגר - דובר הרשות לזכויות ניצולי שואה, המשרד לשוויון חברתי

עדינה אנגלרד - ראש תחום עבודה סוציאלית בגריאטריה, משרד הבריאות

איריס בז'רנו - מפקחת ארצית ניצולי שואה, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרון אסיסקוביץ - רפרנט מחקר ביטוח סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

סוניה רוט אודלר - מנהלת אגף הקליטה ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ישראלה שורצמן - מנהלת השירות הסוציאלי, הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל

יובל פרנקל - מנכ"ל חברות משכנות

אברהם שרנופולסקי - יו"ר עמותת חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אלכסנדר ברמן - נשיא עמותת חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

מילה פלייטמן - סגן יו"ר התאחדות יוצאי אוקראינה

נופר עזר - מנהלת תכניות ותיקים בתנועה שיתוף בין דורי, מועצת תנועות הנוער

שלומית אבינח

ס.ל., חבר המתרגמים


מצבם של פליטי שואה

בוקר טוב לכולם, היום 30 ביוני 2020, השעה 9:04, אני פותחת את ישיבת ועדת המשנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת משנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית. קודם כל אני רוצה להודות לכל אלה שהגיעו, אני יודעת שהשעה מוקדמת יחסית לכל הדיונים בכנסת, אבל העומס של הוועדות באמת לא נתן לנו אפשרות לעשות את זה בשעה אחרת, לכן אני רוצה גם להודות לצוות הוועדה ולמנהלת הוועדה וכמובן לכל מי שנמצא איתנו בחדר שאנחנו כן מתחילים בזמן את הדיון.

הפעם אני החלטתי לדבר על קבוצה מאוד גדולה של אנשים שבשפה פשוטה אנחנו קוראים להם פליטי השואה, למרות שאם אנחנו נבדוק איך הם מוגדרים בחוק הם מוגדרים כניצולי השואה. ההבדל בין הקבוצה הזו שאנחנו מדברים עליה היום לבין הקבוצה הרגילה שאנחנו מכירים כניצולי שואה זה שהאנשים האלה לא היו בגטאות, האנשים האלה לא היו במחנות ריכוז, אבל האנשים האלה עברו חוויות נוראיות בזמן מלחמת העולם השנייה. האנשים האלה היום מהווים סדר גודל של, אני אשמח אם משרד האוצר יתקן אותי, הרשות לזכויות ניצולי שואה, כי זה כבר, לצערי הרב, לא משרד האוצר, אבל אני כן אשמח לקבל נתונים יותר מדויקים מבחינת המספר של האנשים האלה. אני בכל אופן יודעת על סדר גודל של 85,000 אנשים שמוגדרים כזכאים למענק שנתי, ככה אנחנו נקרא להם, בשפה אחרת הם נקראים פליטי השואה.

נמצאים איתנו פה נציגים של ארגון חזית הכבוד שעומדים בראש קבוצה מאוד גדולה של האנשים האלה והם מכירים את הסוגיות והבעיות שהאנשים האלה מתמודדים איתן. מה שלי ברור, ואני מבינה שהמדינה לא יכולה להישאר אדישה לנושא הזה, דווקא בקבוצה הזאת, בקבוצה של אנשים מאוד מבוגרים, יש לא מעט אנשים שחיים מתחת לקו העוני. כשאנחנו מדברים על ניצולי שואה שחיים מתחת לקו העוני, רבותיי, זה הם, אלה האנשים. יש ביניהם קבוצה מאוד גדולה של אנשים שאין להם קורת גג ובטח אנחנו נשמע גם סיפורים של אותם הניצולים כי יש לנו אותם פה, חלק בזום וחלק גם היום פה בדיון, ומבחינתי אנחנו צריכים לבנות תכנית פעולה, מה אנחנו הולכים לעשות עבור האנשים האלה, איך אנחנו הולכים לעזור להם להתקיים בחיי היום יום ובמיוחד בתקופת הקורונה. האם יש יום מיוחד עבורם? האם המדינה גם דאגה להם?

לצורך העניין אני אשתף אתכם בסיפור אחד, אני קיבלתי פנייה מכמה נשים מבוגרות שטענו שהן לא קיבלו מענק של 500 שקל שאנחנו כמדינה החלטנו לחלק את זה לכולם, בלי יוצא מן הכלל, ללא חישוב הכנסה וללא לקיחה בחשבון של שום דבר נוסף. מתברר שאכן שכחו קבוצה אחת וזה האלמנות של נכי מלחמת העולם השנייה ורק מסיבה אחת, שהאנשים האלה לא מקבלים שום קצבה מהביטוח הלאומי, הם מקבלים קצבאות מהמשרדים האחרים. אני לא מבינה איך אותו המשרד שאחראי עליהם לא דאג שהאנשים האלה גם ייכנסו לתוך הקבוצה של זכאי 500 שקל.

זה הסתדר?

לא, זה עדיין לא הסתדר ואני אבקש ממנהלת הוועדה לרשום את זה בפרוטוקול ולהוציא פנייה למשרד, אני חושבת שזה באוצר, קבוצת האנשים היא לא קבוצה גדולה, זה לא הרבה כסף וגם אם זה הרבה כסף אנחנו לא יכולים רק את הקבוצה הזאת, של האנשים הכי רגישים, אולי הכי מוחלשים, פשוט להוציא אותם. מה נסביר לציבור? אלה שיש להם פנסיות של 50,000 שקל בחודש כן קיבלו ואלמנות של נכי מלחמת העולם השנייה לא קיבלו. אין היגיון, חייבים לתקן את הטעות הזו ואני כן רוצה מכאן, מהוועדה, שתצא פנייה למשרד האוצר ולשר האוצר ואני בטוחה שאנחנו נמצא שם אוזן קשבת. אני כמעט בטוחה שמישהו לא עשה את זה בכוונה, אני בטוחה שזה נעשה כי זה פשוט אנשים שנפלו בין הכיסאות ואנחנו כמובן צריכים לפתור את הסוגיה הזו.

עכשיו אני חוזרת לדיון. כשאני מדברת על ניצולי שואה הרבה פעמים כותבים לי בפייסבוק: כמה כבר נשאר? אז, רבותיי, נשארו ושיישארו איתנו עוד הרבה שנים קדימה, נכון להיום, לפי מה שאני רואה, במדינת ישראל חיים - - -

באפריל.

אפריל 2020, זה עכשיו, למרות שהקצב שהאנשים האלה הולכים לעולמם הוא מאוד גבוה, אבל באפריל 2020 ברשות לזכויות ניצולי השואה נרשמו 189,500 ניצולי שואה, מכל הקבוצות, אני לא מדברת על קבוצה ספציפית. 77% מהם מעל גיל 80. 31,000 מהניצולים בני יותר מ-90 ויותר. ויש לי עוד משהו טוב להגיד לכם, יותר מ-800 מהם מעל גיל 100. איך אנחנו יכולים להשאיר את האנשים האלה ללא השגחה? ללא תשומת לב? ללא מציאת פתרונות לכל סוגיה וסוגיה במדינה שלנו? אנחנו לא יכולים.

ולכן היום אנחנו שוב נדבר על הקבוצה של פליטי שואה, נקרא לזה. שוב אני אומרת, ההגדרה מבחינתי זה אלה שזכאים למענק שנתי. אני קוראת להם ככה כי זאת ההגדרה שאנשים רגילים אליה ולא הגדרה משפטית, לכן אנחנו כן נדבר על הקבוצה הזו כפליטי שואה.

אנחנו שלחנו כמה שאלות ולא קיבלנו תשובות ואני הבנתי שהנציגים של המשרדים ייתנו לנו תשובות במהלך הדיון. לדוגמה, אני הייתי מאוד רוצה לדעת, על פי ההגדרה של הרשות לזכויות ניצולי שואה, כמה אנשים מבחינתכם מוגדרים כפליטי שואה? שוב, אלה שזכאים למענק שנתי. אני יודעת שיש שתי החלטות של מענק שנתי, החלטה אחת לגבי החוק והחלטה שנייה הייתה החלטה מנהלית בכנסת ה-20, כשהשר כחלון היה שר האוצר. אז תנו לי, בבקשה, תעשו לי סדר מבחינת מספרים כמה אנשים שייכים לקבוצות האלה, כמה מהם חיים מתחת לקו העוני, האם מישהו בדק את זה? האם מישהו יודע כמה מהאנשים האלה חיים מתחת לקו העוני? האם יש בנוסף למענק השנתי קצבאות מיוחדות, מענקים מיוחדים, לקבוצה הזאת? שוב, אני רוצה להתייחס אך ורק לקבוצה הזאת, על ניצולי השואה האחרים אנחנו נדבר בדיון אחר.

הייתי רוצה לדעת כמה מתוך האנשים האלה ממתינים לדיור ציבורי, כמה מהאנשים האלה מקבלים סיוע בשכר דירה וכמה. כל מה שקשור לסוגיית הבדידות, זה כבר משרד אחר כמובן, אבל זה מה שאני מאוד רוצה לדעת, איך אנחנו כמדינה דואגים שהאנשים האלה, בדיוק כמו שאנחנו היום מדברים בזום, יידעו גם לדבר איתנו בזום, כי זה כן יכול להציל אותם מבדידות ואנחנו עדים לכך שרק בשלושה החודשים האחרונים יש לנו יותר מ-50 מקרי מוות של קשישים עריריים בביתם. זאת אומרת אנחנו איכשהו חייבים להגיע לאנשים האלה גם בתקופת הקורונה. האם מישהו מטפל בזה, האם מישהו עושה את זה, האם מישהו יכול לעדכן אותנו בדברים שאנחנו לא יודעים והאנשים האלה לא יודעים? אולי מגיע להם משהו? לצערי הרב, הרבה כאן בסיטואציה של חוסר ידע ואנשים פשוט לא יודעים למצות את הזכויות שלהם.

בוקר טוב, הצטרף אלינו חבר הכנסת אלכס קושניר.

בוקר טוב לכולם.

אני מבינה שנמצא איתנו נציג של הרשות לזכויות ניצולי השואה. אופיר אטינגר, נכון?

כן, בוקר טוב.

אופיר, אני אשמח לקבל ממך נתונים קצת יותר מדויקים. אני אמרתי מה שאני יודעת ובטח זה קצת שונה ממה שקורה היום.

כן, בסדר גמור. תודה רבה שהזמנתם אותנו, זה דיון חשוב וראוי באמת לדון בדברים האלה. אני קצת אחדד את הנתונים שהזכרת קודם. הרשות לזכויות ניצולי השואה כיום מטפלת ב-187,000 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. בשנת 2019 הרשות העבירה כ-5.5 מיליארד שקלים בתגמולים ובהטבות לניצולים, מתוכם 4.340 מיליון שקל בתגמולים ומענקים ישירים. נכון להיום הקבוצה הזאת שמוגדרת כפליטי שואה הם כ-70,000 איש.

פליטי שואה, את נגעת בהגדרה הרחבה, אני רק אציין מבחינה עקרונית ומשפטית שפליטי השואה הם ניצולי שואה לכל דבר, הם אזרחים ותושבי ישראל שאינם מקבלים זכאות, הם לא זכאים לתגמול חודשי לפי חוק והם זכאים לתגמול שנתי לפי חוק הטבות לניצולי שואה וכמובן להטבות נוספות.

מה גובה התגמול?

4,000 שקל.

אני אגיע לזה. גילם הממוצע של פליטי השואה הוא 84, בדומה לכלל ניצולי השואה. ביקשתם פילוח לגבי כמה דברים, אז 44,000 מתוכם נשים לעומת 26,000 גברים, 30,000 אלמנים ואלמנות, 28,000 נשואים ונשואות וכ-10,000 גרושים וגרושות. מבחינת אזורי מגורים, חיפה היא העיר שיש בה הכי הרבה פליטי שואה, יש כ-5,170, אשדוד, באר שבע, נתניה בין 4,000 ל-5,000, בירושלים 3,200, בת ים וראשון לציון 2,900 ו-2,800, פתח תקווה 2,700 ובתל אביב 1,800. אין לנו מידע לגבי כמה מהם נמצאים מתחת לקו העוני, זה לא נתון שאנחנו אוחזים בו.

מבחינת הזכאות של אותם פליטי שואה, הם זכאים למענק שנתי בסך 3,991 שקלים נכון להיום בנוסף לשורה של הטבות נלוות, בראש ובראשונה זה פטור מלא ואוטומטי מתרופות מרשם שכלולות בסל הבריאות, הם מקבלים סיוע בסיעוד ארוך טווח, תשע שעות שבועיות, בנוסף יש להם אפשרות לקבל סיוע קצר מועד, של 50 שעות.

תשע זה רק לניצולי שואה, זה בנוסף למה שנותנת המדינה.

כן, זה בנוסף. כל הדברים האלה הם מקבלים בנוסף למענק. כמו כן הם מקבלים טיפול נפשי ומתנדב חברתי, אני אגע בזה. גברתי הזכירה את סוגיית הבדידות, זו סוגיה שמאוד קרובה לליבה של הרשות ואנחנו נקטנו במהלכים רבים בתקופת הקורונה על מנת לעזור לאותם קשישים ולאותם ניצולים.

אתה יכול לתת לנו פירוט, מה בדיוק - - -

בוודאי. נכון להיום הרשות לזכויות ניצולי השואה מעמידה מערך טיפול נפשי. בסביבות 7,000 ניצולים וניצולות שמקבלים היום טיפול נפשי על ידי אנשי מקצוע, טיפולים פרטניים, קבוצתיים.

7,000 מתוך 187?

כן. מי שמעוניין, כל מי שמעוניין יכול לקבל את הטיפולים האלה. פליטי השואה מוזמנים לפנות, אנחנו מעדכנים.

אתה יכול, בבקשה, לפרט מה זה מבחינתכם טיפול נפשי?

טיפולים נפשיים אלה טיפולים פסיכותרפיים ופסיכיאטריים, מבוצעים באמצעות שתי עמותות שעובדות אצלנו, 'עמך' ואל"ה, אני מניח ששמעתם את השמות. יש טיפולים קבוצתיים, טיפולים פרטניים, גם במרכזי טיפול וגם למי שצריך בבית. אנחנו כמובן מתאימים את הטיפול, יש לנו רופאה ראשית ויש לנו צוות של רופאים פסיכיאטרים שמתאימים את הטיפול יחד עם העמותות כמובן, שגם שם נמצאים אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, מתאימים טיפול אישי לכל אחד מהניצולים. אנחנו כמובן שמים דגש על כל מחלות הרקע וכל מה שצריך על מנת שהם יקבלו את הטיפול המיטבי וזה שיעזור להם.

בתקופת הקורונה מן הסתם ניצולי השואה היו בסיכון מוגבר ולכן הם לא יצאו מהבתים, אנחנו אפשרנו לבצע את הטיפולים האלה גם באמצעות זום, גם באמצעות שיחות טלפון.

מי שיכול להשתמש בזום.

כמובן. שיחות טלפון כולם יכלו, זום כמובן מי שהיה יכול, אבל הם המשיכו את הטיפולים והמשיכו להיות איתם בקשר. אנחנו לא היינו מוכנים שטיפולים כאלה ייפסקו, בטח לא בתקופה כזו.

אני עוצרת אותך, שתי סוגיות אני רוצה להעלות.

שנייה אחת, אני רק אסיים, ברשותך. יש דבר נוסף שאנחנו עושים בנוגע לבדידות וזו תכנית מתנדבים, יכול להיות ששמעתם את השם, בשם 'עכשיו זה הזמן'. זה מיזם הפגת בדידות ייחודי שאנחנו מפעילים בשיתוף עם הג'וינט ועמותת מטב. יש לנו כ-5,000 מתנדבים בכל רחבי הארץ. אני יכול להגיד לך ברמה האישית שבעיניי זה אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר להתמודדות עם אחת המצוקות הגדולות ביותר, הקשות, המורכבות וגם בתקופת הקורונה, גם שם אנחנו לא ויתרנו על זה וגם אם הם לא הגיעו ישירות אליהם לבתים עקב המצב הם יצרו איתם קשר פעם ביום, פעם בשבוע. אני יכול להגיד לך שאנחנו גם ניצלנו את המערך הזה והוא סייע גם ברכישת מזון והבאת תרופות לניצולים. כל זה הפעלנו בתקופת הקורונה בנוסף לשירות הסוציאלי ומרכז המידע שלנו שפעל כל הזמן.

הדבר הראשון, ברשותך, שאני רוצה לגעת בו זה פרויקט לאומי למיצוי זכויות. בשנתיים האחרונות הרשות ביצעה למעלה מ-54,000 ביקורי בית בנוסף לעשרות כנסים ברחבי הארץ. אנחנו טיפלנו בלמעלה מ-380,000 שיחות במרכז למידע שלנו, הכול במטרה להגיע ולעזור למצות את הזכויות לכמה שיותר ניצולים וכמה שיותר זכאים פוטנציאליים.

יש לי כמה שאלות לגבי הטיפול שאתם קוראים נפשי. האם אתה לא חשבת פעם שכשאתה מציג את זה כפגישה עם פסיכיאטר האנשים מפחדים מהמילה הזאת?

בוודאי, אנחנו לא שולחים אותם לפסיכיאטרים. זה חשוב להבהיר. מבחינתם הם מגיעים למרכזי טיפול, שם יש להם קבוצות ויש להם תמיכה. אנחנו לא בהכרח מגדירים את זה וגם הם עצמם לא בהכרח מגדירים את זה כטיפול נפשי וככה זה מוריד את ההתנגדות. חשוב להבין שאלה מרכזים שנמצאים שם מדי יום, בנוסף העמותות האלה גם מקבלות תמיכה מהרשות להפעלת מרכזים כאלה שהם יכולים לעשות שם דברים נוספים חוץ מטיפול נפשי. אלה מרכזים שהם מגיעים אליהם בבוקר, מדברים, נפגשים, זה עוזר בהפגת הבדידות, זה עוזר להעלאת מצב הרוח, זה עוזר בכל כך הרבה דרכים שונות.

הבנו, אבל שאלה לי אליך, איך האנשים יודעים על זכאותם לטיפול כזה? האם הנגשת המידע מספיקה ואיך בכלל מקבלים זכאות או שזה אוטומטית מגיע לבן אדם? דבר שני, האם אתם מדברים עם האנשים האלה? אני יודעת שלפחות 70,000 מהקבוצה הזאת לא מדברים עברית, האם אתם יודעים להנגיש מידע ולתת להם טיפול בשפה שהם מדברים בה? כרגע אנחנו יודעים שרובם עולי ברית המועצות לשעבר וצריך לתת את השירות הזה בשפה הרוסית. האם שתי העמותות שנותנות את הטיפול לאנשים האלה כן מסוגלים לתת את זה בשפה של האנשים אלה?

שאלה נוספת שאני שואלת, האם אתה לא חושב שזה מעט מדי, מספר האנשים שמקבלים טיפול לפי מה שהגדרת כרגע? מעט מדי לעומת מספר הניצולים שנמצאים? איך אנחנו מרחיבים את הדבר הזה? איך אני יכולה להיות בטוחה שאף אדם שנמצא בקבוצה הזאת לא נשאר ללא טיפול שלכם, ללא טלפון שלכם? איך אתם מסבירים את זה שאנשים מתים בבית לבד? משהו כאן נופל, משהו כאן לא מתקיים כמו שצריך, אני רוצה להבין איך אתם, הרשות לזכויות ניצולי השואה, דואגים לאנשים האלה.

אז אני אתחיל דווקא בשפה הרוסית. בוודאי שכל העמותות מנגישות את הטיפולים וכמובן שיש להם מטפלים בשפה הרוסית. כמו שאמרת, זו באמת אוכלוסייה גדולה, אנחנו מודעים לזה, אנחנו לא מוכנים שהם לא יקבלו את הטיפול רק בגלל שהם לא דוברי עברית. זה משהו שאנחנו הגדרנו במפורש בכל מכרז שאנחנו מבצעים, בטח בתחום הטיפול הנפשי, שתהיה אפשרות ושתהיה הנגשה גם לאוכלוסייה הזאת, זה בוודאי.

מבחינת הפרסום של הדברים אנחנו מפרסמים את זה, אנחנו מציעים את זה כמעט בכל שיחה איתם, אנחנו גם עושים שיחות יזומות, אנחנו גם מקבלים שיחות, הזכרתי קודם 380,000 שיחות בשנה, הזכרתי קודם 54,000 ביקורי בית בשנה. אנחנו כמובן שמציעים, אנחנו - - -

ביקור בית פעם אחת בשנה ל-54,000?

לא, עשינו ביקורי בית ל-54,000 במטרה למצות את הזכויות שלהם. זה פרויקט מאוד מאוד גדול שעשינו בשנתיים האחרונות, אני בהחלט מקווה שאנחנו נמשיך ונגיע לכולם. שוב, המטרה היא כמובן להגיע ולפרסם את זה. אנחנו מעדכנים את זה. אני יכול להגיד לך ברמה האישית שאני בכל הזדמנות שיש לי – אני חושב שזאת אחת ההזדמנויות ואחת הפעילויות הכי טובות שיש לנו להציע כרשות. כמובן שאת צודקת, יש רתיעה מסוימת מההגדרה של טיפול נפשי. אנחנו מודעים לזה, גם בחלק מהפרסומים שלנו לא נגדיר את זה כטיפול נפשי, אלא כתמיכה או כדברים כאלה.

שינוי הגדרה, חד משמעית.

בנוגע למה שהזכרת לניצולי שואה ובאופן כללי קשישים שמתים לבד בביתם. הרשות, אנחנו יוצרים קשר כמה שאפשר עם מי שאפשר, בשביל זה אנחנו גם בפעילות מאוד ענפה עם שירותי הרווחה. אני לא יודע אם משרד הרווחה נמצא כאן, אולי הוא יוכל לשפוך אור גם כן.

כן, הם איתנו בזום.

גם הם פועלים רבות ובצורה טובה, כמובן שאלה מקרים נוראיים ואנחנו עושים הכול על מנת להגיע לאותם אנשים. אני בטוח שמשרד הרווחה יספר קצת יותר. שוב, בנוגע לטיפול הנפשי, בכל הזדמנות, בכל אינטראקציה שיש לנו איתם אנחנו עושים הכול על מנת שהם יקבלו, בוודאי שחלק מהם נרתעים מזה, אנחנו מבינים את זה לגמרי ואנחנו מנסים להנגיש את המידע גם בדרכים אחרות.

קודם כל תודה. אני רוצה לשתף אותך במשהו, ולא רק אותך, אלא כל מי שנמצא איתנו בדיון הזה, שהרבה פעמים האנשים האלה לא יודעים למי לפנות. אני כרגע מדברת על קבוצת האנשים שלא מדברים עברית, כי מי שמדבר עברית הוא כן נמצא באותו מעגל שאתה מספר ומתגאה בו. אגב, יישר כוח על כל מה שאתם עושים שם, אבל האנשים האלה שלא מדברים עברית הם נשארו לבד לחלוטין.

אני אומרת דבר כזה, גם אם אתם עושים והעמותות האלה, אתם נותנים להם כלים לתת שירות לאנשים האלה הרבה פעמים האנשים האלה לא ניגשים לשם. לא ניגשים, אחת, מפחד שהם לא יידעו להתבטא, שתיים, ואני לא אומרת לך משהו שאני חושבת, אני אומרת לך משהו שאני שומעת מאנשים, זאת אומרת אלה תחושות שלהם ואם הם לא יכולים להגיד את זה אז אני אגיד את זה מגרונם, הם לא יודעים איך להגיע לשם, הם נורא מפחדים מהמילה פסיכולוג, פסיכיאטר, נפשי, זה דבר שהוא לא נתפס להם שהם יקבלו כזה שירות. שלוש, התחושה שלהם שלא כולם מכירים את הסוגיות הקשות, הכלכליות, שהם מתמודדים איתם כי הם לא רואים את הרצון לעזור. על הדברים האלה אמרתי בתחילת הדיון.

הם הולכים ומחפשים שמישהו ילמד אותם להשתמש באינטרנט כדי באמת לדבר אחד עם השני או עם המשפחה בזום והם מחפשים תרומות לזה, ניצולי שואה מחפשים תרומות שמישהו ילמד אותם להשתמש באינטרנט, לא כולם, אני חייבת להגיד לך שהמדינה שלנו התברכה באנשים שיודעים להתמודד עם הטכנולוגיה, אבל יש כאלה שלא והם מחוץ ל-. ואני שומעת מאנשים שרוצים, נורא רוצים ללמוד, אבל אין מישהו שילמד אותם, אין מישהו שידבר איתם. למה אנחנו כמדינה לא חשבנו על זה, ללמד אותם להשתמש בטכנולוגיות האלה. אני יודעת על הפרויקט עם להב"ה, אני יודעת שאנחנו מלמדים, אבל הם לא יבואו לבד.

אני חושבת שלאנשים האלה אנחנו צריכים לשנות את הגישה, הם לא יבואו לבד לקחת את מה שמגיע להם, אנחנו צריכים לספק להם את מה שמגיע להם, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד: מגיע לך אחת, שתיים, שלוש, ארבע ואם אתה רוצה את זה אז מגיע לך גם את זה ובשפה שהם מבינים אותה. זה הכי חשוב. קשה לי לקבל את העובדה שהעמותות האלה היום מבקשות תרומות כדי ללמד את האנשים ולעזור לאנשים האלה להשתמש באינטרנט, זה לא נתפס. האם יש לכם גם כסף לפרויקטים מסוג זה?

ושאלה נוספת שלי, אם תוכל לענות לי, אנחנו לצערנו הרב, יודעים ועדים לכך שהרבה אנשים, אתה תגיד לי לבד, בטח אתה יודע בכמה אנשים כל חודש, המספר שאתה אמרת 187,000, הולך וקטן, כי האנשים האלה פשוט הולכים לעולמם. אני מבינה שברגע שבן אדם הולך התקציב נשאר אצלך, ועוד פעם, אני יודעת שהקצב שאנחנו כל הזמן מדברים, שכל חודש אנחנו פה מדברים על אלפים שהולכים, מה הולך עם זה? האם אתם עוד פעם מגלים חדשים ומצרפים אותם או שבכסף שיש לרשות אתם יכולים להשתמש גם לדברים אחרים עבור האנשים שנשארו בחיים? כי אני רוצה שמי שחי איתנו יחיה בכבוד, אז אם נשאר משהו תנו להם, כל מה שנשאר תנו לאנשים, תרחיבו את השירותים, תרחיבו את הגישה, תרחיבו פרויקטים שאתם יכולים לתת לאנשים. כל מה שאמרתי עכשיו זה שאלות גם למשרדים אחרים כמובן.

אנחנו בוודאי שכל הזמן מרחיבים את הפעילויות שלנו, הכסף הוא לא כסף שנשאר אצלנו, זה משהו שחשוב להבהיר, זה כסף שמועבר תמיד ישירות לאותם ניצולים, בין אם זה דרך מענקים וקצבאות ובין אם זה באמצעות התכניות שהזכרתי קודם. אנחנו יוצרים קשר עם אותם ניצולים, גם עם אותם פליטי שואה, גם בשפה הרוסית. יש לנו מערך שלם מתוך מרכז המידע שלנו שדובר רוסית, אנחנו מבינים שחלק מאוד מאוד גדול מהם לא דובר עברית וזה בסדר גמור ואנחנו פועלים ואנחנו עושים הכול על מנת להנגיש את כל השירותים האפשריים גם עבורם.

בנוגע לפרויקטים של לימוד מחשוב. אני חייב להגיד שזה משהו שהרשות עדיין לא נגעה בו, אנחנו כן יוצרים איתם קשר באמצעות טלפון, אנחנו יודעים להגיע אליהם גם בדרכים אחרות. זום עדיין לא לימדנו אותם, אבל זה בהחלט פרויקט שאנחנו ניקח לתשומת ליבנו.

אוקיי, אני עוצרת דקה ולפני שאני נותנת התייחסות גם למשרדים האחרים אני כן רוצה לתת אפשרות לכמה ניצולים מהקבוצה הזאת לספר על החוויות ועל הדברים שהם עוברים ועל הקשיים שהם עוברים ואיך אנחנו יכולים לעזור להם, מה אתם, הרשות, משרד הרווחה שנמצא איתנו, המשרד לשוויון חברתי שנמצא איתנו וכל השותפים הנוגעים. אברהם שרנופולסקי, אתה רוצה עכשיו?

יש לי שאלה.

לא שאלה. אתה יכול להגיד את הכול ובסוף את השאלה שלך. בבקשה.

שלום. תגיד לי כמה פליטי שואה דוברי רוסית כבר קיבלו את הטיפול הנפשי ומאיזה ערים?

הבנת את השאלה? בעצם השאלה כמה באמת מדוברי הרוסית כן קיבלו את השירות שאתם מתגאים בו ככה? גם אני, אבל כמה מהם קיבלו את השירות הזה?

אין לי פילוח מדויק לכמה דוברי רוסית בדיוק מקבלים, אני יכול להגיד שמדובר באחוזים די גבוהים. זה משהו שאנחנו נתקלים בבקשות ואנחנו כמובן בקשר תמידי ביחד עם העמותות בנוגע לטיפולים הנפשיים. אנחנו יודעים שהמטפלים דוברי הרוסית שלהם עסוקים מאוד, הם כל הזמן מקבלים פניות נוספות. מבחינת מספר מדויק אני לא יודע להגיד לכם כרגע.

אברהם שרנופולסקי ואלכסנדר ברמן שנמצאים היום איתנו הם נציגים של עמותת חזית הכבוד, תחת העמותה הזאת יש 50 ארגונים מכל הארץ שמאגדים תחתיהם את העבודה עם פליטי השואה. אני רוצה לשאול את האנשים האלה, ברשותך, אברהם, האם אתה ידעת על השירות הזה והאם אתה יודע או מכיר מישהו שמשתמש בשירות הזה?

כן, ידעתי על השירות הזה. יותר מזה, ניסיתי כמה פעמים לעניין את פליטי השואה לקבל את השירות הנפשי ודיברתי עם הפסיכולוג, אבל לא הצלחתי, מה זאת אומרת? כדאי אולי לבקש מהעובדים הסוציאליים שהם עשו את העבודה לאלמנות ואלמנים לעשות את זה.

סליחה, אברהם, אני רוצה שתתייחס לקשיים וסוגיות שאתם מתמודדים עכשיו איתם בכללי ואני רוצה להעלות בזום עוד כמה ניצולי שואה שאני רוצה לתת להם להציג לנו תמונת מצב, מה אתם חווים, איפה אתם מרגישים חוסר התייחסות של המדינה, או של הרשות או של משרד כזה או אחר ואז אנחנו נראה איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיה הזאת, איך אנחנו יכולים לעזור. אני לא רוצה להישאר רק בדיבורים ובהצגת נתונים, תעלה את הסוגיה ואני רוצה לנסות למצוא את הדרך לפתור אותה. בבקשה.

קודם כל הייתי רוצה להסביר מיהם פליטי השואה. מדובר על קשישים עולים שבילדות ברחו יחד עם משפחותיהם, מהשטחים הכבושים, מהנאצים, תחת פצצות וירי והם חיו בתנאים בלתי נסבלים בסיביר ובאסיה התיכונה. הם איבדו את בתיהם, איבדו רכוש, לפעמים הם איבדו גם קרובי משפחה. פה בארץ רק בשנת 2014 הם מוכרים כניצולים פליטים ומקבלים מענק שנתי ממשרד האוצר בסכום של קצת פחות מ-4,000 שקל. בניגוד לזה פליטי השואה שעלו ארצה לפני שנת 1953 מוכרים כנכי רדיפות הנאצים ומקבלים תגמול חודשי ממשרד האוצר לפי אחוז הנכות, אחוז הנכות המינימלי מ-25 וסכום התגמול 2,200 שקל בחודש ל-25%, האחוז המקסימלי הוא 100%, ב-100% הם מקבלים כמעט 9,000 שקל. אז בוא תשוו 300 שקל בחודש, אם לחלק את המענק השנתי, ו-2,200 שקל.

הסוגיה הזו לפי דעתי גם נידונה בבית משפט, נכון?

נכון.

מה הייתה החלטת בית המשפט?

בית המשפט אמר שיש קשיים פרוצדורליים, זה לא אומר שהם מתנגדים לזה.

אבל הם פנו למשרד האוצר למצוא פתרון, לפתור את הסוגיה? הם לא אמרו לממשלה שצריך לטפל בסוגיה הזו ושהתביעה היא נכונה? האם בית המשפט בהחלטתו לא חייב את הממשלה לתת מענה לסוגיה הזו?

כן.

אני אשמח לדעת את ההחלטה.

בנוסף לזה צריך לציין שהמון פליטי שואה הזכאים לקבלת דיור ציבורי עדיין מחכים לדיור הציבורי יותר מ-20 שנה.

אגב, יש לנו נתון, מישהו יודע מה מספר האנשים מהקבוצה הזו שזכאים וממתינים לדיור ציבורי?

טלי, יובל פרנקל מעמיגור.

יובל פרנקל, אני יודעת, אני מאוד מעריכה אותו, יובל, שלום לך, איש יקר, יישר כוח על כל העבודה הנפלאה שאתם עושים.

אני לא מכיר את המספרים של אלה שמחכים בתור, אבל מדברים במשרד הקליטה על מעל 20,000. אני מהצד שנותן את הפתרונות אבל המספרים הם ענקיים, אין ספק.

אתה יכול לפתוח לנו תמונת מצב לגבי פרויקט הבנייה נכון לעכשיו? אני ראיתי תמונות מאוד יפות של מקבצי דיור שאתם בונים כרגע, לכמה אנשים זה ייתן פתרון ובאיזה ערים?

אנחנו מדברים על תכנית שאת מכירה אותה מההתחלה, היא הוצגה עוד בוועדות שלך בכנסות הקודמות, שנעשית בשיתוף פעולה של הממשלה, משרד השיכון והסוכנות היהודית. מדובר על 2,650 יחידות דיור, רובן הגדול הולך למועמדים שהם ניצולי שואה על פי כל ההגדרות. אנחנו כבר היום מדברים על 1,100 יחידות דיור בבנייה מתקדמת, אני העברתי לך חלק מהתמונות. בתל אביב אנחנו מדברים על 181 יחידות שממש אנחנו בשלבים של לקראת קבלת טופס 4, באשקלון 471 יחידות, גמרנו כבר, זה שלושה בניינים של 20 קומות.

מתי אנשים נכנסים? מתי האכלוס?

בתל אביב מדובר על החודשים הקרובים, באשקלון במשך השנה הקרובה. חברים, מדובר פה על בנייה ואנחנו בונים את זה מההתחלה. כבר התחלנו גם 220 יחידות באשדוד, בהרצליה פיתוח ובבאר שבע ובחודשים האחרונים קיבלנו היתרים, פשוט בגלל הקורונה אי אפשר היה להתחיל, לעוד 625 יחידות דיור בנתניה, שגם היא עיר מאוד נדרשת. בסך הכול אנחנו מדברים על 1,100 יחידות בבנייה ועוד 715 יחידות שקיבלו היתר, בסך הכול 1,825 יחידות, פרויקט שנראה חלום, אבל מי שיילך לאתרים יראה שהיחידות האלה בבנייה. כמובן, עוד פעם, הצורך הוא הרבה יותר גדול.

זו בדיוק השאלה הבאה שלי, 2,600 אנחנו יודעים שזה בבנייה והכול מצוין, הלאה, יש משהו שעוד מתקדם?

כן, כן, אני חושב שאת יודעת את התשובה כי את מאלה שלא נותנים לנו לנוח, מה שעשינו כבר לא נחשב אצלך, אלא רק מה שנעשה, אז אנחנו בהתדיינות, הסוכנות היהודית ומשרד השיכון, על 1,000 יחידות נוספות. ביקשו מאיתנו אפילו להציב פוטנציאל גדול יותר. כמובן שהכול היום הוא במגבלות תקציב, אני לא צריך לספר על זה, אבל אנחנו כבר הראינו, ומשרד השיכון ביקש מאיתנו להרחיב, פוטנציאל של בין 1,000 ל-2,000 יחידות דיור שאפשר להכניס אותן להמשכו של אותו פרויקט.

מה אתם בונים בירושלים?

קודם כל לא צריך לבוא בטענות למי שעושה, אבל גם בירושלים אנחנו מקדמים בפסגת זאב בנייה של בין 240 ל-260 יחידות.

אגב, יובל, בטח אתה יודע, אנחנו ב-9 בחודש יוצאים לסיור למקום הזה כי יש, לצערי הרב, הרבה טענות של הדיירים של דיפלומט שנורא מודאגים מהמקום שבחרו לבנייה של המקום הזה, כל הוועדה יוצאת לסיור לראות את המקום. אני ראיתי את הפרויקט, הוא נמצא בירושלים, המהנדסת של עיריית ירושלים תהיה איתנו בסיור ואנחנו נשמע את כל ההסברים ומיד אחרי הסיור אנחנו עוברים לדיפלומט כדי להסביר ולספר לאנשים מה ראינו שם, האם זה באמת מפחיד.

עוד פעם, אני אחראי על הבנייה, את המקום המדינה העמידה לרשותנו.

ברור. אני רוצה לעשות סדר. מר פרנקל, אנחנו מעריכים כל צעד שאתם עושים, אתם עושים עבודה נפלאה, ואם יש פה טענות הן לא טענות אליך, הטענות כאן זה באמת – אתה יודע, מה אני אגיד ל-20,000 ממתינים בדיור הציבורי, שבונים 2,600 ועוד 1,000? אבל מה אני אעשה אחר כך עם אותם 17,000 שעדיין ממתינים? והאנשים האלה מתבגרים, האנשים האלה, מה לעשות, לא נשאר להם הרבה בחיים, הם רוצים לחיות.

נכון.

קודם כל את יודעת שאני כמובן מקבל את זה ואני מרכין ראש כלפי אלה, כלפי התור, זה מובן מאליו, אבל גם הסוכנות היהודית, גם משרד השיכון, גם כל משרדי הממשלה, צריכים לזכור שקיימים היום 20,000 יחידות קיימות ומתפנות שם דירות כל הזמן, כולל, אני יכול לספר לך שבחודש האחרון אנחנו לבד, גם החברות האחרות, אבל רק אנחנו לבד אכלסנו 50 יחידות דיור במה שנקרא ניצולי השואה. ועוד פעם, זה כלום לעומת הצורך, אבל גם קיימת פעולה שמתקיימת כל הזמן והיא גם נעשית מול כל מיני עמותות שעוסקות בניצולי שואה כדי לקדם ניצולי שואה בתור. ממש הבוקר אני מטפל באחד המקרים האלה.

קודם כל שוב אני חוזרת, יישר כוח. אני יודעת עד כמה אתה קשוב לכל פנייה וגם פניות שמגיעות מאיתנו פה מחברי הכנסת, על כך אני באמת חייבת להגיד תודה. האם אתה יודע, אולי אתה יודע, או אולי יש לנו על הקו את משרד העלייה והקליטה, האם יש לכם הגדרה מסוימת של האנשים האלה כניצולי שואה? האם אתם מפרידים אותם מכלל האנשים? האם יש התייחסות מיוחדת לאנשים האלה?

אני מקבל את המועמדים ממשרדי השיכון והקליטה בהתאמה, אבל אני יודע שיש קידום בתור למי שמוגדר כניצול שואה.

ניצול שואה, אני רוצה לעשות פה סדר - - -

בהגדרה רחבה, כמובן. רוב ניצולי השואה הם היום עולים מברית המועצות לשעבר ובאחרונה גם הכירו ביוצאי צפון אפריקה, אני מדבר על ההגדרות הרחבות. אני פשוט רואה את מי שמתקבל, זה ההגדרות הרחבות.

כן. אחד מהמשרדים, אני כן מבקשת שתעשו לי סדר בנושא הזה. עד כמה שזכור לי ניצולי שואה, אלה שהיו בגטאות ומחנות, הקבוצה השנייה שכן מקבלים רנטה מגרמניה, להם כן יש זכות קדימות בתור, האם גם לאנשים האלה יש זכות לקדימות בתור? מי שיודע את המידע הזה, אני מבקשת לעלות לזום לתת לי את התשובה. נציגים של המשרדים.

יש מישהו מהמשרדים שיודע לענות האם לפליטי שואה יש זכאות לקדימות בתור?

אין. משרד הקליטה איתנו?

לא.

איך זה יכול להיות? אנחנו הזמנו אותם?

הם לא איתנו.

אני מאוד כועסת למה אין פה נציג של משרד הקליטה. אחת, אני מבקשת לקבל את התשובה הזאת, אני רוצה לדעת לגבי זה, אם תהיה תשובה בכתב שתהיה בכתב.

יש לי עוד שאלה.

אברהם, שאלה אחרונה כי אני רוצה לתת לעוד אנשים לשאול.

תגיד לי מה אתה חושב על הגדלת סיוע בשכר דירה לניצולי השואה?

עוד פעם, אברהם, לא שמעתי את השאלה.

מה הוא חושב על הגדלת סיוע ל - - -

זה לא קשור ליובל פרנקל. השאלה שאתה מעלה היא לגיטימית לחלוטין אבל היא לא קשורה ליובל פרנקל, זו שאלה יותר לאוצר, אולי לשיכון. מי איתנו בזום?

שמי שרון אסיסקוביץ, אני ממינהל המחקר בביטוח הלאומי, בוקר טוב.

יש לך למה להתייחס נכון לעכשיו על מה שדיברנו? יש לך התייחסות לדברים האלה מצד הביטוח הלאומי?

אני רק אעיר שלצערי הרב אין לנו מידע על שיעור, גם ניצולי השואה וגם מתוכם פליטי השואה שנמצאים מתחת לקו העוני מכיוון שהנתונים שעל פיהם אנחנו מפיקים את דוח העוני אלה נתונים שנאספים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושם אין סימון של אנשים האם הם ניצולי שואה או פליטי שואה - -

לכן אנחנו דנים היום, אני מבינה שאין התייחסות רצינית לקבוצה הזאת.

- - כך שאין לנו אפשרות למעשה לדעת כמה מהם נמצאים מתחת לקו העוני. לצערי.

שרון, תרשו לי כאן לבוא בטענות אליכם. למה אנחנו עושים את הדיון הזה? בגלל זה, אתם לא רואים את כל המידע על בן אדם כשאתם נותנים שירותים. הרי האנשים האלה כן מקבלים קצבאות מכם, הם מקבלים קצבת זקנה מכם, רובם מקבלים השלמת הכנסה מכם, אתם לא יודעים שהם ניצולי שואה? איך זה יכול להיות? איפה הצלבת מידע ביניכם לבין הרשות לזכויות ניצולי השואה? הרי האנשים האלה לא יכולים להיות כמו כולם, הם חייבים לקבל התייחסות מיוחדת.

אנחנו מדברים פה על דבר שהוא שונה, קו העוני מחושב על פי סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, כשהם שואלים את האנשים הם מקבלים את המידע, לנו אין את כל המידע על ההכנסות של כל האנשים ולכן אין לנו אפשרות, לצערי, לתת תשובה לשאלה, שהיא שאלה חשובה, כמה אנשים נמצאים מתחת לקו העוני, כמה נמצאים לא רחוק מעל קו העוני שמצבם לא טוב בהרבה. לצערי הרב אני לא יכול לתת תשובה על השאלה הזאת.

טוב, אנחנו נחשוב יחד עם הצוות של הוועדה מי יכול לתת לי תשובה כמה מתוך האנשים שחיים מתחת לקו העוני שייכים לקבוצה הזאת, או הפוך, כמה אנשים מהקבוצה הזאת חיים מתחת לקו העוני לפי ההגדרות של הביטוח הלאומי. איך אנחנו נעשה את זה, עוד פעם, אני שמה את זה בצד, אנחנו נחשוב איך אנחנו עושים כדי לקבל את המידע הזה. זה מידע הכרחי כדי שגם אם אני ארצה לעשות משהו עבור הקבוצה הזאת אני צריכה להבין על כמה אנשים אני מדברת, כמה כסף אני צריכה לקבל מהמדינה.

אני לא חולק עלייך ואני באמת מתנצל שאני לא יכול להביא בפני הוועדה את הנתון, פשוט הנתון איננו קיים כי כרגע בכלים שיש לנו לא ניתן לתת אותו.

הבנתי. משרד העבודה והרווחה נמצא איתנו על הקו?

כן, אני איתכם.

יש לך איזה שהיא דרך לתת לנו תשובות לשאלות שהועלו כאן?

מבחינת הממתינים לדיור לא, אבל אני כן יכולה להגיד שאנחנו כמשרד בשנה וחצי האחרונות נותנים סיוע נוסף לניצולי שואה שמקבלים השלמת הכנסה, שאחוז גבוה מהם הם יוצאי ברית המועצות, כשאנחנו כן מנסים לתת את ההתייחסות, כמו שאת העלית, להבדל התרבותי והשפתי והמענים שלנו הרבה פעמים הם מענים שאנחנו יוצרים רק ליוצאי ברית המועצות. יש מועדונים שמיוחדים רק להם כדי שאפשר יהיה לתת מענה של אנשי מקצוע שיוכלו לדבר את השפה וגם באמת שהם ירגישו בנוח.

הקושי הזה הוא קושי אמיתי, קשה לנו לגייס מתנדבים דוברי השפה הרוסית, אנשי מקצוע שבאמת יוכלו לדבר את השפה. אנחנו מנסים היום ב-20 הרשויות שאנחנו פועלים, שאנחנו נותנים את תכנית הסיוע הנוספת, להתגבר על המכשול הזה וליצור שירותים שנותנים מענה ייחודי עבורם.

אני לפחות שמחה שאת איתנו ומבינה שהסוגיה היא באמת קיימת, זאת אומרת הבעיה כן קיימת ואנחנו צריכים למצוא פתרונות לתת מענים לאנשים האלה.

ברשותכם, אני אתן לחבר הכנסת אלכס קושניר להגיד כמה מילים, כי הוא צריך לצאת לדיון אחר ואנחנו כמובן נמשיך בדיון שלנו. בבקשה.

קודם כל, טלי, אני מברך על הדיון, זה דיון מאוד חשוב, אני חושב שבנושא הזה אני הייתי מתמקד בשני היבטים עיקריים. האחד, זה פשוט השוואת זכויות. הרי אין שום סיבה שרק שנת העלייה היא זו שמפרידה בין לקבל את הזכות ולא לקבל את הזכות. אני יודע שיש הצעות חוק רבות בנושא הזה, גם מהסיעה שלך וגם מהסיעה שלי וגם מסיעות אחרות, אני חושב שכולנו ביחד צריכים איכשהו להקים הצעת חוק אחת, כולנו נחתום עליה וננסה לדחוף את הדבר הזה, כי פשוט אין סיבה. אז אני יודע שהסכום הוא בסביבות 560 מיליון שקל כדי - - -

לי אמרו 700 מיליון.

אז הסכום הוא בערך שם, אבל אם את מורידה את המענק השנתי שיתקזז מזה - - -

עשינו את זה כבר.

כן, אז הסכום הוא מאוד מאוד גבוה, אבל יחד עם זאת אפשר לבנות איזה שהיא תכנית ש - - -

הדרגתית לפעמים.

כן, שתוכל להשוות את התנאים.

נכון.

זה דבר אחד. דבר שני לגבי הדיור הציבורי. אני אגיד לך, כמנכ"ל לשעבר, כ-19,000 אנשים, בזמני, קשישים היו זכאים לדיור ציבורי במשרד הקליטה, כ-90% מהם הם פליטי שואה, ולכן להגיד שנעשה איזה שהוא תעדוף זה - - -

הבנתי, אם זה 90% זה לא רלוונטי.

זה כולם, ולכן מאוד מאוד היה קשה לעשות תעדוף. התכניות שנעשות באמצעות עמיגור, משרד השיכון ומשרד האוצר וכולם ביחד, זה לא מספיק. אגב, אני לא יכול לבוא בטענות לשום משרד בנפרד, לא משרד הקליטה ולא משרד השיכון, זה פשוט פרויקט כל כך גדול שמי שצריך לקחת אותו ולהוביל אותו זה הממשלה, קבינט הדיור, ראש הממשלה, שר האוצר, צריכים לעשות את זה. ועוד פעם, אני חושב שבהרבה נושאים בוועדה הזאת, במיוחד בנושא הזה, אין קואליציה, אין אופוזיציה, כולנו ביחד, יש פה משימה חשובה ואני חושב שאנחנו נעשה את זה וכל שיתוף פעולה שאת צריכה אנחנו פה.

תודה רבה, חבר הכנסת קושניר, אני יודעת שאתה מכיר את הנושא לפחות ממני.

תודה.

אנחנו נמשיך. אני שומעת ממנהלת הוועדה שמשרד הקליטה כן הוזמן לדיון והוא לא נמצא איתנו ואני רואה את זה כ - - -

כבר בודקים את זה במזכירות.

יופי, אני אשמח מאוד לקבל תשובה עוד לפני סיום הדיון כי לא מקובל עליי שהמשרד לא יהיה שותף במה שאנחנו אומרים.

משרד המשפטים.

שלום רב, בוקר טוב. שומעים אותי?

כן, אנחנו שומעים אותך, את שומעת אותנו?

שומעת ומברכת אותך ואת הוועדה החשובה לקידום ובאמת כל קידום של זכויות יכול מאוד לעזור כאן.

אני רוצה לשאול אתכם שאלה, כמשרד המשפטים. יש כל כך הרבה ארגונים שהיום רוצים לתת מענה לקבוצת האנשים האלה, זו קבוצה מאוד גדולה, כמו שאת מבינה, האם זה לא נכון לבחור פה ארגון גג שיטפל, כמו שיש לנו של ניצולי שואה, קולט אביטל שעושה עבודה נפלאה וכן הלאה, ולתת מענה לפליטי השואה? כי אם אנחנו מכניסים הכול ביחד לסל אחד אני שוב לא יודעת מה וכמה מגיע לאנשים האלה. האנשים האלה מבחינתי שקופים. אם תשאלי מישהו, גם בכנסת, מי אלה פליטי השואה אנשים לא יודעים, ואני חושבת שלאנשים האלה מגיעה התייחסות של המדינה והתייחסות מיוחדת, שוב, כי מבחינתי הם גם עולים מצד אחד והם גם ניצולי שואה.

האם אתם לא חושבים שיש אפשרות, לא יודעת, אני כרגע לא מדברת על איזה תמיכה בארגונים שמטפלים בניצולי שואה. בזמנו אני גייסתי חמישה מיליון שקל, השר כחלון כשהיה שר אוצר נתן לי את החמישה מיליון שקל ולא מצאתי דרך להביא את הכספים האלה לקבוצה הזאת, הכוונה לדרך משפטית. מה הכוונה שלי? אני לא רוצה עוד כסף, שזה חשוב, לנושא של הנצחה, זה משהו נפרד, אני רוצה כסף שיגיע לאנשים האלה, אני רוצה שלאנשים האלה תהיה אפשרות ללמוד אינטרנט, מחשבים, אני רוצה שהאנשים האלה בדיוק כמונו עכשיו בתקופת הקורונה, ולא רק, יוכלו להשתמש בזום, מישהו צריך ללמד אותם. אני לא מבינה למה האנשים האלה צריכים ללכת ולחפש תרומות, תמצאו לי דרך משפטית איך אני יכולה לכוון את הכסף שאני אגייס, ואני בטוחה שאני אמצא אוזן קשבת במשרד האוצר, לאנשים האלה, איך אני מביאה אליהם.

טוב, קודם כל אני משרד המשפטים, אני עורכת דין שאחראית, ממונה ארצית על תחום סיוע לניצולי שואה, כלומר אנחנו ממצים את הזכויות שלהם. אני יכולה להעלות לך ולהראות לוועדה גם בעיות שמגיעות אלינו ואיך אנחנו מתמודדים איתן ואיך הצלחנו לפתור אותן וגם בעיות שאני חושבת שאפשר לפתור אותן, ממש הבעיות שאת דיברת עליהן, התקרה הנמוכה של פעם בשנה, איך אפשר להעלות את התקרה הזאת, דבר שאני מאמינה שלא יעלה כסף רב למדינה ובכל זאת ייתן עזרה רבה לחלק מהאנשים שמאוד סובלים ונמצאים במצב הכלכלי, כמו שניסית קודם להתייחס לקבוצה הזאת שחיה מתחת לקו העוני. אם אפשר אני אתן כמה דברים שאנחנו נותנים סיוע ושהצלחנו וכמה תיקוני חקיקה שאני חושבת שהוועדה יכולה לקדם אותם.

אשמח.

אני רוצה להגיד שאנחנו נותנים סיוע משפטי בחינם ללא מבחני הכנסה ורכוש לכל ניצולי השואה והלוחמים בנאצים, לא משנה אם הם מקבלים קצבה חודשית או לא. אני פונה לארגונים של הלוחמים ולארגוני פליטי השואה, תפנו אלינו, בהרבה מקרים אנחנו מצליחים לעזור. יש אנשים שמקבלים מענק שנתי ומגיעה להם קצבה חודשית, חבל, אנחנו יכולים לעזור להם. יש אנשים שמקבלים מענק שנתי והם עבדו בארץ ומגיעה להם תוספת של 3% לפנסיה ממקום העבודה ואנחנו עזרנו להם. לפעמים זה מצריך הליך משפטי.

אני פשוט לא מצליחה לעקוב אחרייך. ברגע שאת דיברת על הסעיף הראשון, האם יש הנגשה בשפות שונות? באיזה שפה אתם נגישים לאנשים?

יש לנו עורכי דין פנימיים שדוברים רוסית ויש לנו גם עורכי דין חיצוניים שדוברים רוסית, יש מקומות שיש לנו יותר, למשל במחוז באר שבע בעצם כל הצוות גם מדבר רוסית וגם עברית, וגם יש לנו עורכי דין בהליכים משפטיים שהם דוברי רוסית. במחוזות אחרים פחות עורכי דין, אבל יש, אנחנו מוצאים את הפתרון, יש לנו עורכי דין דוברי רוסית.

מצוין. אני אבקש ממך משהו, מכיוון שהזמן של הוועדה מוגבל ואת מעלה סוגיות כל כך חשובות שאני כן רוצה לחשוב איך אנחנו מיישמים את ההצעות שלך, יש לי בקשה אליכם, להגיש לי את זה בכתב.

כן, אין בעיה, בשמחה. את רוצה שאני אתן בקצרה את שתי ההצעות עכשיו?

כן, בקצרה, בבקשה.

למשל יש מי שמקבל מענק שנתי ומקבל הבטחת הכנסה יש מענק סל הטבות של 4,000 שקל, אבל זה רק למי שקיבל מהקרן הגרמנית בעבר ולמעשה היום אין משמעות לזה כי מי שקיבל מהקרן הגרמנית בעבר יכול היום לקבל קצבה חודשית ואנחנו חושבים שאם יורידו את התנאי של הקרן הגרמנית יגיעו בדיוק לאותם אנשים שאת דיברת עליהם, אז יוכלו לתת למי שמקבל מענק שנתי והבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, יוכלו לתת לו 4,000 שקל בשנה. נכון שזה לא הרבה מאוד, זה עדיין לא פתרון, אבל גם עוד 4,000 שקל בשנה זה משהו. זה אחת.

אוקיי. גברתי, אני כל כך מעריכה את ההצעות שלך ואת הרצון שלך למצוא פתרונות, אני אשמח לשוחח איתך בטלפון אחרי הדיון וגם אני אשמח אם תעבירי לוועדה את ההצעות שלך בכתב ואני מאוד מקווה שמשהו בסוף מזה ייצא.

אני גם אשמח.

רבותיי, אני מבקשת מכולם סליחה, אני עושה הפסקה של שתי דקות ואנחנו ממשיכים בדיון.

יש לי שאלה, כיצד אפשר לבצע את האפשרות לקבל 4,000 שקל בשנה בנוסף למענק השנתי לאנשים שמקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה?

מה שאני מבקשת זה שיהיה תיקון לחקיקה שיוריד את התנאי שהם קיבלו בעבר מהקרן הגרמנית ואז יוכלו.

הבנתי, אז זה תלוי בכנסת קודם כל.

נכון, לכן אני פונה לוועדה שיהיה תיקון.

תודה רבה. זה חשוב מאוד.

כן, תודה. יש עוד רעיונות וגם לגבי הלוחמים, כמו שאמרתי, רק השנה הכרנו בלוחמים.

עורכת דין ורדי, את יכולה, בבקשה, להסביר את הסוגיה הזאת, שאני אעביר אותה לגבי תיקון החקיקה מהקרן הגרמנית, מה צריך לעשות?

כן, אני מדברת על סעיף 5א בחוק ההטבות, בסעיף הזה כתוב שצריך תנאים מצטברים, אז יש שם שלושה תנאים מצטברים, קבלת מענק מהקרן הגרמנית בעבר, קבלת מענק שנתי וקבלת הבטחת הכנסה. מה שאני אומרת שאם אנחנו נפחית את התנאי של הקרן הגרמנית אז הם יקבלו.

אם מוציאים את הקרן הגרמנית זה מגדיל את הזכאות?

אם מבטלים את התנאי שבעבר הוא קיבל מענק חד פעמי מהקרן הגרמנית אז למעשה היום מרחיבים את המעגל לניצולי שואה שמקבלים מענק שנתי והשלמת הכנסה ומאפשרים להם לקבל את המענק הזה, את סל ההטבות של ה-4,000 שקל.

את מכירה את מה שהיא אמרה?

אני לא יודעת על מה דיברתם.

אז אני אחזור. אני ביקשתי מעורכת דין ורדי לפרט איזה תנאי צריך להוריד מהצעת החוק שהיא מציעה על מנת להרחיב את היריעה, על מנת שיותר זכאים יקבלו, ומה שהציעה עורכת דין ורדי, להוריד את התנאי של המענק מהקרן הגרמנית.

נכון, זה עלה ממה שיושבת ראש הוועדה דיברה, על המצב שאנחנו נפגשים עם אנשים שאנחנו מנסים לעזור להם, לראות איך אנחנו נוכל לסייע להם ואנחנו רואים שהם נמצאים במצוקה, הם מקבלים הבטחת הכנסה, הם מקבלים מענק שנתי וזה לא מספיק. אז ראינו שיש סעיף חוק שבתחילה חשבנו שהוא יכול לעזור להם, לסייע להם לקבל לפחות עוד מענק של 4,000 שקל, אבל מה? מסתבר שבסעיף הזה יש עוד דרישה אחת שהם לא עומדים בתנאי הדרישה הזאת וזה המענק החד פעמי מהקרן הגרמנית. למעשה מי שקיבל את המענק, בעבר, מהקרן הגרמנית, הוא זכאי היום לקצבה אז הסעיף הזה בעצם נשאר מרוקן מתוכן.

אוקיי. הרבה תודה לך, עורכת דין ורדי.

וכמו שאמרתי, יש לי עוד רעיונות והצעה אז אני אשמח לדבר איתך.

אז אנחנו סיכמנו להעביר את זה בכתב ואני אשוחח איתך טלפונית לראות איך אנחנו יכולים לקדם את הדברים האלה, בסדר?

בסדר, תודה.

יש לנו עוד ניצולים בזום שרצו לדבר. אתם יכולים להגיד מי השמות של האנשים שנמצאים בזום? אברהם, מי נמצא איתנו בזום?

מילה פלייטמן.

הנה מילה פלייטמן, אנחנו רואים רק את התמונה שלך, תפתחי לנו גם את המצלמה. את שומעת אותנו?

(מדברת ברוסית).

קודם כל עוברים לעברית כי אנחנו בדיון, אני יודעת שאת מדברת עברית.

אני איתכם.

לא רואים אותך, את יכולה לפתוח גם את האופציה לראות אותך חוץ מלשמוע?

אני בעבודה ואני לא יודעת איך להעביר לתמונה שלי.

לא חשוב, מילה, אנחנו שומעים איתך וזה מה שחשוב. תני לנו תמונת מצב מהצד שלך. מה התואר שלך? תזכירי לי, בבקשה.

קודם כל, טלי, אני מאוד מודה שהזמנת אותי לפורום כזה מכובד והבאתי לך ד"ש גדול מנתניה ואני מאחלת לך הכול הכול, כל הדרך שלך נהדרת.

תודה.

אני גרה בנתניה ואני עובדת עיריית נתניה ומאז שעליתי ארצה תמיד אני עוזרת לעולים חדשים. באוגוסט 2019 הקמתי עמותה בהתנדבות, 'ניצולי למען העתיד בנתניה'. העמותה מאחדת כ-700 חברים ואנחנו חלק מקבוצה גדולה של ארגונים התומכים בתנועת חזית הכבוד. לפני הפנדמיה ערכנו פגישות וכנסים וזה היה שמחה גדולה לאנשים. כמובן לפני הפנדמיה היה לנו בית חם ופעם בחודש היינו בפגישות, דיברנו על כל מיני נושאים ואנשים ממש חיכו ליום הזה. הקמתי קבוצה בווטסאפ בנושא הנ"ל עם קשר רציף וברכות בשמחות ובימי הולדת.

מילה, סליחה שאני עוצרת אותך, אנחנו קצת מוגבלים בזמן. כל הדברים מבורכים כמובן, מה שעשיתם, מה אתם צריכים עכשיו? איפה את מרגישה שהמדינה לא נותנת לכם?

דרך אגב, רוב האנשים שבעמותה שלי נמצאים במצב קשה, הם חיים רק על קצבת זקנה ואין להם פנסיה ממומנת, רבים מתגוררים בדיור להשכרה ולא נשאר להם כסף למחייה. זה לא מונע להיות אנשים נהדרים ולאהוב את ישראל. האנשים האלה עם ביוגרפיה, עם עבר עשיר, הם עבדו קשה בברית המועצות ופה הרבה שנים לפני שהגיעו לגיל הפרישה והם כמובן לא יוצאים מהקירות. לכן אני חושבת שחשוב מאוד לתת להם הזדמנות לשוחח באינטרנט ורצוי שתהיה תכנית חינוך ממלכתית שתעזור להם להשתמש באינטרנט ובתקשורת החדשה, בזום, בווטסאפ, קורסים וכו'. אני מבקשת את עזרתכם בנושא הנ"ל, מאחלת לכולם בריאות טובה, בכבוד רב, מילה פלייטמן.

תודה רבה. כרגיל, את מקסימה. שוב, אתם מבינים, עוד פעם עלתה הסוגיה של ללמד את האנשים להיות חלק מהחברה.

נמצאת איתנו נציגה של מועצת תנועות הנוער. כמו שאתם יודעים, לא פעם דיברתי על הקשר הבין דורי, עד כמה הוא חשוב, במיוחד בתקופה הזאת. נופר עזר איתנו?

כן, כמובן.

יופי. שמעת את הדיון, תגידי מה את מרגישה.

אני אגיד שמהמקום שלנו אנחנו מפעילים תכנית ביחד עם המשרד לשוויון חברתי שהמטרה שלו היא חיבור בין דורי בין חניכי תנועות הנוער מגילאי השכבה הבוגרת יחד עם קבוצות של אזרחים ותיקים. הם פועלים כרגע ב-200 מוקדים ברחבי הארץ במגוון רחב של סוגי פעילויות כשהמטרה העיקרית היא לייצר באמת פעילות משמעותית וחיבור קבוע.

נופר, האם אתם יכולים ללמד אותם גם להשתמש בזום?

אני אגיד שכן. הרבה מהפעילויות הן סביב העולם הדיגיטלי, חיבור בין העולם העכשווי שבני הנוער משתמשים בו לבין העולם שהוותיקים מכירים. בהחלט אפשר ללמד אותם, אנחנו יכולים לעשות את זה.

יש ביניכם גם בני נוער שמדברים את השפה הרוסית?

כן, כמובן, בטח. יש סניפים ברחבי הארץ שמוגדרים יותר כסניפי קליטה, קליטת עלייה, מה שהיה יותר בעבר, אבל גם היום, יש שם אוכלוסיות יותר של דוברי רוסית.

באיזה ערים אתם פועלים היום, באיזה יישובים?

יש לנו בערך 170 רשויות שאנחנו פועלים בהן.

הרבה.

מכל הגוונים, מכל המגזרים גם. בערים הגדולות, במושבים, בקיבוצים, 200 מקומות ברחבי הארץ.

אז אני אשמח גם איתך להיות בקשר ולראות איך אני מקשרת ביניכם לבין קבוצות של ניצולי שואה בערים שמרגישים שעדיין שיש צורך בזה. יישר כוח על העבודה שאתם עושים, כל הכבוד.

תודה רבה.

- - -את הקשר איתכם, שהם יודעים שאתם מעריכים את מה שהם עברו ואתם מכירים את ההיסטוריה ואתם יודעים לדבר ולספר מה שרוצים. זה מאוד מאוד חשוב, אז שוב, יישר כוח ואנחנו גם איתך נהיה בקשר, ברשותך, כדי לקשר ביניכם לבין הקבוצות שעדיין לא קיבלו מענה.

אפשר להגיד משהו?

כן, בקצרה בבקשה.

בקצרה. אם אנחנו עוסקים באוריינות דיגיטלית אז אצלנו יש מיזם שותף עם הקרן לרווחת ניצולי שואה שעוסקת גם בחיבור בין תלמידים במחויבות האישית שלהם, והם באמת מלמדים את זה, את התקשורת הדיגיטלית, שזה פרויקט שגם קורה בכל הארץ. עכשיו בנוסף לזה אנחנו יוצאים בחיבור ל-5,000 ניצולי שואה גם, שיאפשר להם רווחה מרחוק, שהם יוכלו להיות בקשר גם עם הקהילה וגם עם המשפחה ולקבל תכנים מרחוק. אז יש גם היום באותן רשויות שאנחנו פועלים תכניות שעושים באוריינות דיגיטלית, אני יכולה אפילו להגיד שבחיפה שהם עובדים עם מקבצי דיור על הסוגיה הזאת של ללמד איך להשתמש בזום ואיך לעשות את התקשורת מרחוק. אז זה קיים ואנחנו מוכנים להיות בקשר גם ולעשות את החיבורים.

אני מברכת על זה שזה קיים, אבל אני תוהה, 5,000 זה לא מספיק. צריכים להרחיב את זה. לפי דעתי אנחנו צריכים לעשות פרויקט של חודש אחד ולהיכנס לכל בית שבו גר אזרח ותיק ערירי ולתת לו את המענה הזה. תאמינו לי שזה יכול להציל את החיים שלהם.

גם לא עריריים.

גם ללא עריריים, גם למשפחות. זה יכול להציל את החיים שלהם, הם ימשיכו בתקופת הקורונה להרגיש חלק מאיתנו. היום המצב הוא קשה, הוא לא יכול לראות את הילדים שלו, הם לא יכולים לראות את הנכדים שלהם, אסור לצאת לשם, אסור לצאת לפה, זה כלי יוצא מן הכלל להשאיר את הבן אדם עם הרגשה שהוא לא לבד, אנחנו פה ודואגים לו. ושוב פעם אני חוזרת, זה מציל חיים. זו הגדרה חד משמעית, זה מציל חיים. צריך לחשוב איך אנחנו עושים את זה עכשיו. עם הקורונה אנחנו נמשיך עוד שנה, עכשיו. הלוואי שזה יסתיים בשנה. ברשותכם, אני מתחילה לסכם את הדיון.

אפשר משפט אחד?

משפט אחד, אברהם.

שמעתם וראינו שלאף משרד אין מידע מדויק על מצבם של פליטי השואה, אז לכן אנחנו מבקשים להזמין סקר עמוק שיאפשר לנו ל - - -

הצעה מאוד נכונה ומאוד חשובה. אנחנו חייבים לקבל נתונים ולהתייחס לקבוצה הזאת כמשהו מיוחד. זו קבוצה מיוחדת, מצד אחד ניצולי שואה, מצד שני אנחנו לא רואים בהם ניצולי שואה כי הם לא אלה שמקבלים מענק שנתי והם הבעייתיים ביותר בחברה הישראלית.

הם מקבלים רק מענק שנתי.

חודשי, סליחה, התכוונתי, הם לא מקבלים קצבה חודשית, תודה על התיקון.

רבותיי, אני ברשותכם מתחילה את הסיכום. אחת, הנושא שהעליתי בהתחלה, על כך שקבוצת אלמנות לא קיבלו את המענק של 500 שקל. פנייה לשר האוצר לוודא שגם אלמנות נכי מלחמת העולם השנייה יקבלו 500 שקל כפי שקיבלה כל האוכלוסייה של אזרחים ותיקים.

שתיים, פנייה לרשות לזכויות ניצולי השואה, מידע כמה ניצולי שואה, יזמינו סקר עמוק, בדיוק מה שאתה אמרת, אברהם, זה נכון, אני רוצה שאנחנו לא נגיד שיש לנו במדינה 187,000 ניצולי שואה, מצוין, אבל אני רוצה להבין כל קבוצה ועם איזה קשיים כל קבוצה מתמודדת כדי לנסות לפתור את כל הסוגיות של כל קבוצה בנפרד. אלה קבוצות שונות, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה נפשית, גם מבחינה חברתית אלה קבוצות שונות ולכן אנחנו לא יכולים קבוצה כל כך גדולה של אנשים להשאיר ללא טיפול. זו פנייה לרשות לזכויות ניצולי שואה.

לגבי תור לדיור ציבורי. אני חושבת שחבר הכנסת קושניר כאן עשה לי קצת סדר, הוא אמר ש-90% מאלה שממתינים לדיור ציבורי הם פליטי שואה, אז אנחנו לא יכולים לדבר על איזה שהיא קדימות. אולי אפשר לבדוק 10% נוספים בסיוע לשכר דירה, כמו שמקבלים ניצולי שואה שהיו בגטאות ומחנות. זו כן הצעה שבהחלט יכולה להיות, 10% תוספת לסיוע בשכר דירה לקבוצה הזאת של האנשים.

זה שר השיכון בנושא? שר השיכון ושר האוצר?

נכון, נכון. שוב אני חוזרת ואומרת, אני רוצה מאוד לדעת כמה מהאנשים האלה, ואני לא אתפלא לדעת שרובם, חיים מתחת לקו העוני. גם זה נתון שהוא מאוד חשוב מבחינתי.

מבחינת משרד המשפטים, אני מחכה למסמך בכתב ואני אהיה בקשר עם הנציגה. אני הבנתי שמצאתי פה נציגה מאוד אכפתית ורגישה לנושא ואולי אנחנו ביחד נוכל להעביר כמה הצעות חוק שיעזרו כאן לעזור לאנשים האלה.

למצוא דרך לימוד של ניצולי שואה לנושא המחשבים, אינטרנט, זום וכל הטכנולוגיות החדשות שכולנו היום חיים בהן. למצוא דרך, אולי שוב פעם, אני לא מדברת על מצוקה כלכלית כי כסף אני אמצא, תמצאו לי דרך משפטית להעביר את הכסף שזה יגיע לאנשים האלה. אני לא רוצה הנצחה, אני רוצה לעזור לאנשים שעדיין בחיים. אני חייבת פה פתרון ואני אשמח מאוד אם משרדי הממשלה שנמצאים איתנו יוכלו לעזור לי בנושא הזה.

לגבי המענק השנתי שמקבלים היום. אני חייבת להגיד לכם שאני הגשתי הצעת חוק ואני מקווה מאוד שאנחנו נתחיל לקדם אותה, וזה מתחבר להשוואת תנאים של פליטי השואה שעלו ארצה לפני שנת 53' ואחרי 53', זו בעיניי אפליה חד משמעית. אני יודעת שהמדינה לא יכולה, במיוחד עכשיו במצב כל כך קשה, לעמוד בהוצאה כל כך גדולה, אבל לעשות את זה הדרגתית, להעלות כל שנה ב-10% מענק שנתי אנחנו כן יכולים. זו הצעה שהגשתי וזו הצעה שאני אקדם. אני אשמח מאוד שכל משרדי הממשלה שהיום שותפים איתנו בדיון ייתנו גיבוי להצעה הזו, זה לא הרבה כסף, אפשר להתחיל את הצעדים האלה.

דבר נוסף, ניצולי שואה שהיו בגטאות ומחנות זכאים למענק חודשי כאשר ניצול שואה הולך לעולמו, האלמן/אלמנה ממשיכים לקבל קצבה, אתם יודעים, כל החיים. אני רוצה לאנשים האלה לתת אפשרות לקבל את המענק השנתי הזה עוד שלוש שנים מיום פטירתו של ניצול השואה, למה? כי ברגע שאחד מהם נפטר ההכנסות יורדות משמעותית, הסיוע לשכר דירה יורד, קצבת הביטוח הלאומי יורדת והבן אדם ממשיך להתמודד עם כל הסוגיות שהיו לו לפני, גם לפעמים השכירות אותה שכירות, אי אפשר לעצור אותה באמצע, אנחנו חייבים לתת עוד שלוש שנים תמיכה לאותו בן זוג שנשאר בחיים. זו גם הצעה שעומדת על השולחן, שוב אני מבקשת תמיכה של המשרדים הרלוונטיים שנמצאים היום איתנו.

עוד נושא שאני מאוד רוצה לקדם, תחבורה ציבורית חינם לניצולי שואה במדינת ישראל. רבותיי, זה כבוד של המדינה לאנשים האלה. בהרבה מדינות בעולם זה קיים, אצלנו לא, חייבים לעשות את זה גם כן.

כמובן מה שהציעו משרד המשפטים, להרחיב את מעגל הזכאים לקבלת מענק שנתי מהמדינה. גם פה אני אשמח מאוד לשיתוף פעולה.

רבותיי, אני מודה לכולם על ההשתתפות בדיון, אני חוזרת ואומרת, את הקבוצה הזאת אני אלווה כנראה עוד הרבה שנים, אני מבקשת מכולם, תפתחו את העיניים, הנציגים של המשרדים, זו קבוצה ייחודית שנופלת בין הכיסאות, אנחנו צריכים לתת גם להם את תשומת ליבנו. קבוצה מאוד גדולה, 80,000 איש, אני חייבת בצער להגיד, מנותקים ממה קורה במדינה בגלל חוסר בשפה, אנחנו צריכים לתת להם את זה, אנחנו צריכים להגיע אליהם ולא לחכות עד שהם יגיעו אלינו. תודה רבה לכולם, יישר כוח על מה שאתם עושים ונמשיך בשיתוף פעולה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.