פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
20/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ח בתמוז התש"ף (20 ביולי 2020), שעה 11:16

סקירת האגף לפניות הציבור במוסד לביטוח לאומי על אופן הטיפול בפניות הציבור

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
אוריאל בוסו
ווליד טאהא

טלי פלוסקוב

נורית יצחק - מנהלת אגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי

ברוך בן פזי - סגן מנהלת אגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי

מירי אזולאי - עובד אגף פניות ציבור, המוסד לביטוח לאומי

אסתר כהן - עו"ד באגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי

אושרת מזרחי - עובדת אגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

סקירת האגף לפניות הציבור במוסד לביטוח לאומי על אופן הטיפול בפניות הציבור

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה הבוקר בסקירת האגף לפניות הציבור במוסד לביטוח לאומי על אופן הטיפול בפניות הציבור.

הביטוח הלאומי פוגש אותנו בכל תחנה בחיים. ברגעים שמחים מלידה, מענק לידה, וגם ברגעים עצובים, נפגעי פעולות איבה, קצבאות שארים, דמי קבורה. הביטוח הלאומי איתנו כצעירים, בקצבאות ילדים וגם כזקנים, קצבאות זיקנה, סיעוד, בעבודה, אבטלה., ביטוח תאונות עבודה וגם ללא עבודה. הביטוח הלאומי דואג עבורנו לחולים, ועדות רפואיות למיניהן, ניידות, נכים. בעצם אין תחום שהביטוח הלאומי לא מעורב בחיי היום יום שלנו.

העובדה היא שאין אחד מתי שהוא שלא נזקק להגיע לביטוח הלאומי, אבל מטבע הדברים זה מביא אותנו להמון המון פניות מהציבור כמו שציינתי, שממש כל אחד מאתנו בכל מעגל החיים שלו מגיע לביטוח הלאומי ואכן עשה עבודה טובה, כפי שאני שומע, עד כמה שאפשר, אבל אנחנו התכנסנו היום לראות איך לייעל ואיך לשפר ובעיקר לשמוע, לקבל סקירה איך הביטוח הלאומי עד היום מתנהל בפניות הציבור. עד היום, הכוונה שלי בדגש על השגרה, וזה לא סוד, איפה שאנחנו נמצאים היום. בכל ועדה שמתקיימת אנחנו מזכירים לכולם, בעצם דבר שאנחנו לא צריכים להזכיר, אנחנו חווים את זה כל אחד יום יום מהכיוונים שלו ואני מניח שאתם בביטוח לאומי מוצפים עם אלפי ולא הייתי אומר מאות אלפי, אבל יכול להיות שגם, פניות מאזרחים.

אני רוצה דווקא להתחיל בשגרה, איך הדרך של הביטוח הלאומי להתמודד עם הפניות הרבות שיש לו, באיזו צורה הדרך של הטיפול, ממתי שאזרח פונה לכם עם עזרה בכל תחום שהוא, תוך כמה זמן הוא מקבל מענה, איך הדברים עובדים, ובהמשך אני אכנס יותר לפרטים. אני רוצה ברשותכם לפנות לעו"ד נורית יצחק, מנהלת אגף פניות הציבור. תודה שהצטרפת אלינו, הנושא חשוב לכולנו. שמעתי מהצוות בוועדה את שיתוף הפעולה שיש לכם עם הוועדה ועם כל הדברים שמגיעים אליכם, אבל אני רוצה כרגע להתמקד כפי שציינתי באופן כללי, איך הולכת הדרך של הפניות שמגיעות אליכם באופן כללי ויותר בהמשך הדיון אני אכנס יותר לדברים פרטניים.

קודם כל שלום ובוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים על הופעתנו הראשונה בפני הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בהרכבה החדש, מאחלים לכם בהצלחה ובטוחים שיהיה שיתוף פעולה פורה בינינו לבינכם בכל הנושא הקשור לביטוח הלאומי ולמבוטחי הביטוח הלאומי.

אנחנו חשבנו שתרצו לשמוע קצת סקירה בתחילה על הביטוח הלאומי, המבנה שלו, מה התפקידים שלו, ואיפה אנחנו בתוך הביטוח הלאומי כאגף פניות הציבור. אני מבינה מיו"ר הוועדה שאתה מעוניין שאנחנו נתחיל ישירות על הנושא של הקשר שלנו עם הציבור ואיך אנחנו מטפלים בפניות או שבכל זאת אתה רוצה שנדבר קודם לכן על הפעילות של הביטוח הלאומי באופן כללי, על הגמלאות.

אומרים בדרך כלל שלא משנה הסדר, אבל אם לא משנה הסדר נתחיל עם הדבר הראשון כפי שציינת.

אז אני אומר כמה מילים כלליות על הביטוח הלאומי ברשותכם, לפני שאדבר על הקשר שלנו עם הציבור. כפי שאני מניחה שאתם יודעים, כחברים שחלקכם ותיקים בכנסת ישראל, הביטוח הלאומי הוא בעצם הגוף המרכזי של מערכת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל, כאשר המטרה המרכזית שלו היא לטפל באבדן היכולת לעבוד ולהתפרנס של אזרחי מדינת ישראל, כאשר אבדן היכולת לעבוד ולהתפרנס יכולה להיווצר כתוצאה מגורמים שתלויים באדם, המבוטח עצמו, בשל איזה שהוא מצב קיומי אישי שלו, כמו נכות, מחלה, הגעה לזקנה, התאלמנות וכדומה, או בשל גברים שלא קשורים לו באופן אישי אלא בתפקוד של כל מיני גורמים או מוסדות מרכזיים במדינה כמו היום במצב של אבטלה רחבה, מצבים של מלחמות, מעשי איבה וכדומה.

משימות נוספות מעבר לטיפול הפרטני באבדן היכולת להתפרנס זה משימות של קידום השוויון בחברה, זה של יצירת אינטגרציה חברתית ואת זה אנחנו עושים באמצעות גמלאות מסוגים שונים בביטוח הלאומי, גמלאות שמותנות בגובה ההכנסות לעומת גמלאות שהן אוניברסליות שלא קשורות בגובה ההכנסה כדי להשיג את שתי המטרות הנוספות האלה.

אני מניחה שיש בפניכם את המצגת שהעברנו אליכם ולא העלינו אותה, אבל אני מקווה שהיא מונחת בפניכם ובה אנחנו גם הצגנו לכם את החזון של הביטוח הלאומי, שהורכב ונערך על ידי נציגים מכלל עובדי ומנהלי הביטוח הלאומי. אנחנו רואים את עצמנו ראשית כל כגוף מקצועי לא כגוף פוליטי, גוף מקצועי שמורכב מבעלי מומחיות בתחום הביטחון הסוציאלי, וככזה אנחנו גם גוף מבצע את מדיניות הממשלה, מדיניות הכנסת שנקבעה בחקיקה, אבל אנחנו גם גוף שרואה את עצמו כגוף משפיע לעניין קבלת החלטות בטחון סוציאלי על ידי הכנת ניירות עמדה שנעשים על ידי מומחים של הביטוח הלאומי במינהל המחקר החוקרים של הביטוח הלאומי, באמצעות הניסיון שהצטבר לאורך עשרות שנים בביטוח הלאומי, כאשר - - - ניירות העמדה מובאים לממשלה ולכנסת בתחומים רחבים, למשל בנושא של - - - למשל בנושא של גובה דמי ביטוח מינימליים ראוי, מה מעמד עקרת הבית בביטוח הלאומי, דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, הטיפול הנכון בגרעון האקטוארי וכולי. בנושא הזה אנחנו עושים עבודה רבה שהיא מעבר לעבודה השוטפת של טיפול במבוטחים ברמה האישית למיצוי הזכויות שלהם.

הביטוח הלאומי קיים מ-1954, הוא הוקם בחוק הביטוח הלאומי, מדובר בעצם בפעולת ביטוח כאשר אנחנו בעצם מממשים את ההחלטה של הכנסת שלפיה באמצעות ערבות הדדית כל אחד מתושבי מדינת ישראל ישלם כמה שהוא יכול ויקבל כמה שהוא צריך, כאשר כמה הוא יכול וכמה הוא צריך לקבל נקבע בחוק הביטוח הלאומי. בתחילת החוק היה מדובר בענפי ביטוח ספורים ובמהלך השנים נוספו עוד ועוד ענפי ביטוח כך שהיום אנחנו יכולים לומר שבעצם הביטוח הלאומי מלווה את תושבי מדינת ישראל מיום היוולדם ועד פטירתם, אפילו עוד לפני יום היוולדם יש גימלה לשמירת הריון ואחרי הפטירה יש מענק פטירה, דמי קבורה וקצבאות לאלמנות ושארים, כאשר בעצם כל אחד מאתנו במהלך החיים שלו יכול להיתקל מי יותר ומי פחות בצורך להיעזר בביטוח הלאומי על מנת שתהיה לו איזו שהיא רשת בטחון בתקופות שבהן הוא לא מסוגל לכלכל את עצמו בין אם מסיבות פחות חיוביות כמו נכות, התאלמנות ובין אם מסיבות חיוביות כמו הולדת ילדים ויציאה ממעגל העבודה לתקופות זמניות כתוצאה מלידה וטיפול בתינוק.

בנוסף לחוק הביטוח הלאומי שמממומן בעקרו באמצעות דמי הביטוח הלאומי שנגבים מכל תושבי מדינת ישראל, יש לנו מערכת שלמה של חוקים נוספים שהביטוח הלאומי מבצע באמצעות הטלת חיוב בחקיקה ובהסכמים שנכרתו בינו לבין משרד האוצר בשם ממשלת ישראל, יש מערכת של 18 חוקים והסכמים שהם במימון מלא של האוצר ואתם בטח מכירים את חוק הבטחת הכנסה חוק המזונות הבטחת תשלום, חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה, הסכם הניידות לנכים מוגבלים בגפיים תחתונות ועוד ועוד ועוד, וכמובן חוק ביטוח בריאות ממלכתי שבאמצעותו הביטוח הלאומי גובה את דמי ביטוח הבריאות מכל תושבי מדינת ישראל, ומעביר אותם לקופות החולים לפי מפתח חלוקה שנקבע בחוק, כך שאפשר לומר שבאמת מדובר בזרוע ארוכה של הממשלה לביצוע מדיניות סוציאלית אבל גם בגוף מקצועי שפועל וגם רואה את עצמו לא רק כמיישם חקיקה אלא גם כשותף וכיועץ לממשלה ולכנסת בתחומים של מדיניות בטחון סוציאלי.

הביטוח הלאומי מורכב ממערכת שהיא מטה וסניפים, הטיפול מול התושבים, מול האזרחים, הפרטני בזכויות, במימוש הזכויות ובגבייה מבוצע על ידי סניפי הביטוח הלאומי בכל רחבי הארץ, יש לנו 23 סניפים ועוד הרבה מאוד, עשרות נקודות שירות, סך הכל 78 נקודות שירות שפרושות ברחבי הארץ לטיפול השוטף מול האזרח, כאשר בראש המשרד הראשי, המטה של הביטוח הלאומי, עומד מנכ"ל המשרד שהוא יו"ר מינהלת הביטוח הלאומי שמנהלת את הביטוח הלאומי, מורכבת מסגנים למנהל ה כללי לפי תחומים שונים, יועץ משפטי, חשב, ותחת המנהל הכללי מלבד הסמנכ"לים בתחומים הייעודיים, יש גם כמה אגפים מקצועיים יחודיים שביניהם גם האגף שלנו, אגף פניות הציבור וטיפול בענייני ביקורת המדינה, כאשר אנחנו חריגים לעומת יתר יחידות המשרד הראשי בכך שאנחנו בדומה לסניפים פועלים באופן ישיר מול האזרח, זאת אומרת מקבלים פניות ישירות ממבוטחים אל האגף לפניות הציבור, כל פניה שמופנית אל מנכ"ל הביטוח הלאומי או אל אגף פניות הציבור מטופלת על ידי האגף לפניות הציבור במשרד הראשי.

אני עוד מעט אספר גם על היקפי הפעילות של האגף לפניות הציבור. לפני כן ניתן איזה שהוא מידע במספרים על היקפי הפעילות של הביטוח הלאומי שאני מניחה שאתם מבינים שהם אדירים שכן אנחנו מטפלים בכל תושבי מדינת ישראל, כל אחד מתושבי מדינת ישראל במהלך החיים שלו באיזו שהיא דרך נזקק, כמו שאמרתי, חלק יותר וחלק פחות לאינטראקציה עם הביטוח הלאומי כך שיש לנו 9 מיליון לקוחות שבשפה המקצועית שלנו הם מבוטחים. כאשר חלק גדול מהם הם בעצם אוכלוסיות במצוקה, אוכלוסיות במצוקה כלכלית, רפואית, משפחתית, מטבע הדברים האינטראקציה היא מורכבת, בעייתית. אנחנו מטפלים בלמעלה ממיליון תביעות חדשות כל שנה, מתוכן למזלנו לשמחתנו כחצי מיליון משולמות באופן יזום ואוטומטי כמו קצבאות ילדים, מענק לימודים, מענקי לידה, דמי לידה, בחלקם הגדול, קצבאות הזקנה והשארים, מענקי פטירה, דמי קבורה, חלק נכבד מהגמלאות הצלחנו להביא לכך שהן תשתלמנה באמצעות מידעים שמגיעים אלינו באופן ישיר מגורמים שונים, רשויות וגופים אחרים שמאפשרים לנו לשלם את הגמלאות באופן אוטומטי ללא הגשת תביעה.

אנחנו מפעילים 32 תכניות סוציאליות שונות שכוללות 130 סוגים של תשלומים ושירותים, אם אני מדברת על קצבאות זקנה ושארים יש שם גם זקנה וגם שארים וגם מענק פטירה ודמי מחיה ליתום ודמי מחיה לאלמנה ושיקום מקצועי לאלמנות, זאת אומרת תחת אותה קורת גג של גימלה יש לנו הרבה מאוד תתי גמלאות כך שיש לנו סוגים רבים ושונים של גמלאות שלכל אחד יש את תנאי הזכאות שלו ולכן כפי שאמרתי המורכבות היא גדולה וההתנהלות מול הביטוח הלאומי של האזרח הקטן שלא מכיר את ספר החוק המאוד רחב ומורכב שלנו, היא בהחלט מצריכה הנגשה מאוד רחבה, מאוד שקופה ומאוד מפורטת בדרכים שונות.

בשנת 2019 אנחנו גבינו בדמי ביטוח כ-74 מיליארד ₪ מהציבור, כולל דמי ביטוח הבריאות, שילמנו כ-93 מיליארד ₪ גמלאות לכלל תושבי מדינת ישראל, כאשר מימון הגמלאות, אתם רואים את הפערים, הוא לא מדמי הביטוח, אלא גם מתקבולי ריבית שאנחנו מקבלים מצדדי ג', כמו חברות ביטוח במקרים של תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה שמקבלים עליהן קצבאות נכות מהביטוח הלאומי, יש לנו יתרות נכסים שנמצאים באג"ח ממשלתיות באוצר, וגם משם יש לנו את תקבולי הריבית השוטפים ונכו להיום כבר האג"ח, זאת אומרת היתרות שלנו נמוכות יותר אחרי ארבעת החודשים של הקורונה אבל בסוף 2017 היו לנו שם יתרות של כ-205 מיליארד ₪ באג"ח סחיר.

האינטראקציות שלנו עם הציבור במהלך שנה מגיעות ללמעלה מ-31 מיליון אינטראקציות שונות באמצעות 4,000 עובדים, 78 סניפים ונקודות שירות ומוקדים טלפוניים ושירותים אינטרנטיים שאנחנו נותנים לאורך כל שעות היממה כל ימות השבוע. המגעים הישירים שלנו עם הציבור הם בקבלת הקהל שמתקיימת בכל סניפי הביטוח הלאומי בכל ימות השבוע, בשעות שונות וכמובן באמצעות הוועדות הרפואיות שלנו שגם פרושות ברחבי הארץ ונותנות את השירות המאוד מורכב של קביעת אחוזי נכות למגישי התביעות של גמלאות הנכות השונות.

בנוסף לגמלאות השוטפות יש לנו חמש קרנות שבאמצעות 200 מיליון שקל בשנה אנחנו נותנים שירותים נוספים - - -

נורית, קודם כל תודה על הסקירה, סליחה שאני עוצר אותך באמצע, אבל תיכף אני אגיע להמשך הדברים. שמענו פה כולנו בקשב רב את הסקירה וכפי שציינת ואני ציינתי בתחילת דבריי, שבעצם ביטוח לאומי, אני לא מכיר מוסד אחר שנותן את השירותים כפי שאמרת, מטרום לידה עד שאנחנו עוזבים את העולם ובעצם השירות הוא רחב מאוד. אני רוצה ברשותך להתמקד באגף שאת מנהלת, הייתי שואל שאלה מאוד פשוטה, את שבעת רצון מהפניות שמגיעות מהאזרחים אליכם? את מרגישה שאת מצליחה לתת את המענה לכל אלפי הפניות מ-9 מיליון אזרחים, פניות ממבוגרים, ילדים, ברגעים שמחים, ברגעים עצובים, בפרט בזמן של הקורונה, אבל תיכף נגיע לקורונה. איך את רואה את זה?

מאחר ולא שמעתי בבירור, האם אתה שואל אות האם אני מרגישה שאגף פניות הציבור מצליח לתת מענים לכל סוגי האוכלוסייה של נזקקי הביטוח הלאומי?

לא זו היה השאלה. האם את מרוצה מהשירות של ביטוח לאומי שאת אומרת X אחוזים אנחנו מצליחים – זה מספק אותך. איך את רואה את האגף שאת עומדת בראשו מבחינתך?

קודם כל, האגף שלנו הוא לא לבד מול ציבור הפונים, הוא לא הגוף היחיד, הוא אפילו לא המרכזי שנותן את המענים לפונים אל הביטוח הלאומי. אנחנו גוף נוסף שהמטרה שלו בעצם היא לטפל ולתת מענים לאותם מבוטחים, אותם פונים, אותם תובעים שבערוצי השירות הרגילים והמידיים של הביטוח הלאומי לא הצליחו לקבל מענה, כאשר ערוצי השירות - - -

הבנתי מה שאמרת לי אז אני שואל, מי בעצם נותן את המענה. אם אתם מטפלים בדברים, אלה שמגיעים ולא מקבלים את התשובות, מי אמור לתת? איך זה עובד? איך עובדים הדברים? מי אמור לתת מענה? האם אתם בקרה על כל המחלקות האלה שאמורות לתת את המענה ואתם רק מטפלים? מי שפנה לצורך העניין למחלקת אבטלה ולא קיבל מענה, וכשפונים אליכם אתם אומרים רגע, אני הולכת לבדוק, אני פונה למחלקה, מה קרה שמשה פנה ולא קיבל מענה, מה קרה ששרה פנתה ולא קיבלה מענה. אז מי בעצם אמור לתת את המענה ומי מפקח עליהם? והאם יש איזו אמנה ממתי שפונים כמה זמן צריך לתת מענה?

וכמה אנשים מטפלים בזה, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה.

אני מצטרף למה שחברת הכנסת טלי שאלה כרגע, אבל בהמשך רציתי להגיע לזה. קצת יותר פרטים שהאזרח יבין וידע ושאנחנו כחברי ועדה שאנחנו מקבלים את המאות ואלפי פניות ציבור בעניין של ביטוח לאומי וזה לגיטימי לגמרי, שוב, כפי שציינת ואני מקריא מהמצגת היפה שהכנתם, שהביטוח הלאומי הוא אחד מעמודי התווך עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל. זה כפי שאמרתם, 9 מיליון איש. יכול להיות שאתם לא יכולים לתת את המענה, חסר לכם כוח אדם, אנחנו נהיה שמחים לעזור לכם. אבל כרגע במצב הקיים, איך זה עובד. מי אחראי, מי אמור לתת את המענה?

שוב, אני חוזרת למה שאמרתי. מי שאמור לתת את המענה הישיר זה סניפי הביטוח הלאומי, מוקדי שירות הלקוחות של הביטוח הלאומי. כאשר לא ניתן מענה או כאשר המבוטח איננו מרוצה ולא מרגיש שהמענה שניתן לו הוא מענה ראוי, מענה מספק, בין אם התלונה שלו היא על טיב השירות שהוא קיבל, איכות השירות שהוא קיבל או אם בין התלונה שלו היא על ההחלטה שהתקבלה בעניינו, יש בידו הדרך לפנות לאגף פניות הציבור. אגף פניות הציבור של הביטוח הלאומי מטפל הן בתלונות על אופן מתן השירות והן בהשגות על החלטות שניתנו על ידי פקידי הביטוח הלאומי. אנחנו בהחלט הכתובת לכל השגה בכל תלונה שבעטיה חושב המבוטח שהזכויות שלו בביטוח לאומי נפגעו. באגף פניות הציבור יושבים מבררי פניות שהם עורכי דין, אנשים ותיקים מקצועיים, אנשים שרגילים לעזור ולמצות את הזכויות של המבוטחים, בין אם במסגרת החקיקה והנהלים הקיימים ובמקרים הנכונים והראויים גם באמצעות הצעות לתיקונים הן בנהלים - - - שצריך לעשות שינוי. אנחנו מקבלים במהלך שנה כ-10,000 פניות מהציבור שכוללים גם תלונות על אופן מתן השירות וגם - - - הביטוח הלאומי. אנחנו משתדלים תמיד לתת את המענה שממצה - - -

לפני שאבקש מהחברים להתייחס אני אחזור שוב ואשמח לשמוע את התשובה בהמשך. במידה ואזרח לא פנה אליכם, מה קורה עם אותו אזרח שציינת, שהסניפים בביטוח לאומי שפזורים, 23 סניפים בכל הארץ. הם רוצים לתת את המענה. האם אותו אחד שעובד בסניף וצריך לתת את המענה, תוך כמה זמן, מי מבקר עליהם, על זה לא קיבלתי את התשובות אבל בהמשך. עכשיו ח"כ טלי פלוסקוב בבקשה.

תודה רבה אדוני. קודם כל אני רוצה להודות על הדיון כי הוא כל כך חשוב תמיד, ובימם אלה במיוחד. אני מצד אחד רוצה לחזק את הביטוח הלאומי, אני יודעת איזו עבודה קשה אתם עושים במיוחד בימים אלה ואני רואה גם המון שיפורים בעבודה של הביטוח הלאומי, בניהולו של המנכ"ל. אבל אני אתן לך דוגמה אחת, רק בסוף השבוע הזה אני קיבלתי 21 פניות מאזרחים בארץ עם כל הנושאים שקשורים לביטוח הלאומי. למה אנחנו חברי הכנסת צריכים לקבל את הפניות האלה? כי הביטוח הלאומי לא מתייחס? כי הביטוח הלאומי לא יודע מה לענות? כי הביטוח הלאומי לא יכול לעמוד בלחץ ובקצב הפניות שיש עכשיו? אז תגידו לנו. אנחנו צריכים למצוא פתרונות לאנשים במיידי כי אנחנו כאן מדברים על בטחון כלכלי של אנשים מאוד מוחלשים. מי שמקבל כספים מהביטוח הלאומי אלה לא אנשים עם משכורות של 50,000 שקל. אז מה שקורה, אני לא יודעת למי אתם נותנים ואני באמת שמעתי אותך ושוב, אין לי טענות למי שעומדת לידי, אבל יש לי טענות למצב. למה כל כך הרבה פניות יום יום אנחנו חברי הכנסת ממשיכים לקבל בנושא של הביטוח הלאומי. זה אומר שלאנשים אין למי לפנות. זה אומר שאנשים לא מקבלים תשובות בדרכים המקובלות. אז מה עושים פה? האם אתם צריכים להגדיל את כח האדם, תגידו לנו מה אתם צריכים, כדי שתוכלו לתת מענים לאנשים. הם זקוקים לזה היום כמו ללגימת מים. תודה.

את רוצה להתייחס נורית או שאמשיך בינתיים?

לא, היא תתייחס בסוף. - - -

או.קיי.

שומעים אותי? זה נכון שאנחנו מתקשים בחודשים האחרונים לעמוד בשטף הפניות. אם בשנת - - -

נורית אני מציע שתשמעי את החברים כאן ואחרי זה תתייחסי להכל ביחד. בבקשה ח"כ ווליד טאהא.

תודה רבה אדוני היו"ר, תודה רבה גם לנורית שהיטיבה להסביר, היא אומרת שהיא לא שומעת, אבל אנחנו גם בין הידיים שלנו נמצא באמת הסבר מפורט למדי על אופן הפעילות של הביטוח הלאומי, אני רוצה לומר שפעילות הביטוח הלאומי בגדול היא פעילות מבורכת מאוד והיא אכן נוגעת לכמעט כל אזרח במדינה מגיל אפס ועד שהוא מסיים את חייו, והמוסד הזה באמת צריך לתפקד ללא בירוקרטיית יתר, כיוון שבירוקרטיה כזו משמעה פגיעה אנושה ומי שצריך את העזרה שלהם והם הגוף שבסופו של דבר נאלץ כל אזרח במצוקה לגשת אליו.

כיון שאנחנו במשבר הקורונה נורית, והצורך של האנשים בעזרה שלכם גבר מאוד מן הסתם בחודשים האחרונים - - -

אלפי אחוזים.

ייחדתם לזה פרק במצגת שלפנינו, על משבר הקורונה במספרים והמספרים מדברים בעד עצמם. אני רוצה לשאול שתי שאלות ספציפיות. א. האם פרישת הסניפים שלכם ברחבי הארץ עונה על כל חלקי האוכלוסיות במדינה, זאת אומרת האם אדם זכאי שאיננו נגיש לטכנולוגיה של מרבית תושבי המדינה, ויש כאלה במדינה לצערנו, איך הוא יודע לפנות למוסד לביטוח הלאומי.

איך הוא מגיש את התביעות.

איך הוא יגיש את התביעות שלו, איך הוא יבוא לאגף פניות הציבור כדי להביא את הקובלנה שלו, את הסוגיה שלו. שנית, האם בתקופת הקורונה גם לאור כל המספרים שאתם מציגים כאן, אתם פוטרים את המבוטחים מדמי התשלום של הביטוח הלאומי, אלה שנמצאים בצרה, אלה שצריכים את העזרה, אלה שמבקשים דמי אבטלה, אלה שהוצאו ממקומות העבודה שלהם, הם עדיין צריכים לשלם דמי הביטוח שכל אזרח משלם? תודה רבה.

ח"כ אוריאל בוסו בבקשה.

אדוני היו"ר, טכנית אולי אני נמצא עם הגב לגב' נורית אבל כך יצא בעידן הזום אבל אנחנו מודים לה על ההרצאה, והאמת שרוב הדברים נמצאים פה במצגת, כמו שאמרת, מצגת מצוינת, מפורטת.

האמת שאני כבר מזמן אומר שצריך לשנות את המושג של המוסד לביטוח לאומי. פעם זה היה נראה שמוסד זה רק לאנשים יותר חלשים או נזקקים ופתאום התברר שהמרכז לביטוח לאומי נותן שירות לכלל אזרחי ישראל וראינו את המספרים.

אבל ללא ספק התלונות כפי שציינו כאן החברים לפניי, מגיעות בכמויות ללשכות של כולם. אני לא מדבר על המושג של כל החברות הפרטיות שבמשך שנה קמות לזכויות של האזרח הפשוט בלי להזכיר שמות או לעשות פרסומת, אבל חברות שגורפות מיליונים רק מהלימוד של האדם את הזכויות שלו. אבל עכשיו בתקופת הקורונה אנחנו רואים הרבה יותר כמויות. עליתם במאות אחוזים בפניות בתקופת הקורונה, ואני מסתכל על ההורים שלי, אנשים מבוגרים, הם לא יקבלו את השירות שלהם, הם לא יודעים מה זה המרכז הארצי לפניות הציבור, הם רוצים לקבל שירות בסניף המקומי. צריך לתגבר את הסניפים בלפחות, אם הכמות היא כמה מאות אחוזים של פניות, אז לפחות בכמות של כח אדם.

בתקופת קורונה אנחנו הגדלנו ראש בהרבה נושאים ואפשר גם כאן להגדיל ראש, הרבה אנשים שבמקום לתת להם אבטלה, דווקא דרך הביטוח הלאומי אפשר לגייס אותם לתת מענה וללמד, והכי חשוב להנגיש לאנשים את זכויותיהם, כי אנחנו יודעים הרי כמה מאות מיליונים בשנה נשארים בקופת הביטוח הלאומי מאנשים שלא מימשו את הזכויות שלהם.

אז אני אומר, אנחנו לא מחפשים כרגע להעשיר את קופת הביטוח הלאומי או קופת משרד האוצר, בטח בתקופת הקורונה כשמדובר על הלחם והמים לאנשים, אז אני חושב שהארגון הנפלא הזה שבאמת המנכ"ל גם דיבר לפני כמה ימים פה, עושה עבודת קודש בסיוע, דווקא הארגון הזה אני חושב שבבירוקרטיה הגדולה שאנחנו רואים, שאנשים מתבלבלים ולא מקבלים את הכספים שלהם - - -דרך משרדים אחרים, הביטוח הלאומי דווקא כן נתן, צריך לראות איך לתגבר את הסניפים בהכפלת כח אדם ולהנגיש גם לזכאים ולשכירים ולמובטלים את כל הפירוט בלי להגיע למוסד הארצי, איך הם מקבלים את הזכויות שלהם ושיוכלו לממש אותן.

אולי במצב של היום אפשר להרחיב את שעות הפעילות.

להרחיב את השעות עד 22:00 בלילה, לא נורא, להביא מובטלים שיתנו מענה ולתת להם תגמול במקום לתת להם דמי אבטלה. אתה יכול להעסיק, בסוף - - - את המשק.

גם לא יכולים להשאיר את האנשים בלי מענה בתקופה כזאת. אי אפשר. לכן הביטוח הלאומי צריכים פה משהו לשנות דווקא בנושא הזה. שוב, אני מתחברת פה, סליחה אדוני שלקחתי ככה, אבל אני לגמרי מתחברת לכל הפתרונות שהביטוח הלאומי היום הציעו לאנשים, זה באמת יישר כח, בחיים לא היה דבר כזה, שהביטוח הלאומי באים איך לפתור סוגיות של - - -

לקראת האזרחים.

ממש. יחד עם זאת אני חייבת מענה לאנשים. לא יכול להיות - - -

אפילו באינטרנט בשנה 460,000 פניות היה, כשבחודשים מרס עד מאי לבד יש למעלה ממיליון פניות. ברור שאי אפשר לעמוד בזה - - -

צריך לתגבר אותם. האם הם הגישו בקשה למנכ"ל שהם צריכים תגבור? האם המנכ"ל יודע שזה הלחץ שהם עומדים בו? אני חושבת שאנחנו עכשיו משקיעים מיליארדים, אני מאמינה שאם היינו שמים את זה על השולחן של משרד האוצר ואומרים 'זה מה שאנחנו צריכים היום כדי לתת מענים לאנשים, כדי לתגבר את הכח' - - -

זה לא יעלה. זה אנשים שבמקום לתת להם דמי אבטלה - - - זה לא יעלה.

נכון. והם יעשו את זה. רק צריך לרצות - - -

תוציא אותם מהבית הם יהיו מבסוטים.

נורית, אני רוצה ברשותך, נשאל את השאלה בצורה הפוכה. במשבר הקורונה האם תיגברתם? עשיתם משהו מיוחד יותר מהשגרה? הקמתם מוקד ביטוח לאומי? נקרא לזה מוקד קורונה? מענה מסוים? מה עשיתם מעבר לשגרה.

בתקופת הקורונה הקמנו מוקדים נוספים בנוסף למוקד הטלפוני הארצי שהם מוקדי קורונה שנועדו לטפל בפניות בנושאי קורונה בלבד. הוספנו מאות נציגי שירות למוקדים של הביטוח הלאומי, הרחבנו את השירותים גם לימי שישי, נתנו שירות וטיפלנו בתביעות אבטלה במהלך כל ימות השבוע חוץ משבת, כולל בימי חול המועד פסח, כולל בימי שישי, פקידים מכל הגמלאות ואפילו מתחומים אחרים שהם לא גמלאות בסניפי הביטוח הלאומי ובמטה, סייעו בטיפול בתביעות אבטלה וסייעו במתן מענה לפניות הציבור. פקידים מכל רחבי הביטוח הלאומי מכל התחומים, סייעו במתן מענה למאות אלפי פניות הציבור בנוסף לזה הביטוח הלאומי רכש מערכות ממוחשבות שיסייעו לו לטפל בתביעות אבטלה באופן כמה שיותר ממוכן וללא טיפול פקיד בתביעות הפחות מורכבות, כדי לקצר את משכי זמן הטיפול. אתם צריכים להבין שעד חודש יולי הוגשו 953,000 תביעות לאבטלה, מתוכן המוסד הספיק לטפל בלמעלה מ-942,000 זאת אומרת בחלק הארי של התביעות שהוגשו לנו אנחנו הספקנו לטפל בלשלם גמלאות כמעט לכלל הזכאים כאשר מדובר בהיקפים שהם חסרי תקדים למצבת כח האדם, ואת זה עשינו באמצעות זה שגייסנו את כל עובדי הביטוח הלאומי לטפל בתביעות וגם לתת את המענים. אז כשמדובר בכאלה היקפים של מענים, בכאלה היקפים של מובטלים, ברור שגם לכם נבחרי הציבור יגיעו פניות כאשר אדם נגדע מטה לחמו והוא לא רואה את הגמלה מהביטוח הלאומי תוך שבוע או תוך שבועיים. אז לקח קצת יותר זמן אבל בסופו של דבר כולם קיבלו את הגמלה המגיעה להם.

נורית אין ספק שהסיפור של הקורונה הפתיעה את כולנו. ביום בהיר אחד זה נפל עליכם. אלפי אזרחים, ואני לא רוצה לחזור אחורנית כמה ששלחו את הבקשות והייתם צריכים לטפל 24 שעות ביממה, גם זה לא היה מספיק. זה שציינת שהרחבתם את המוקדים, בסניפים עצמם גם הרחבתם או שהרחבתם רק כוח אדם במענה טלפוני?

בסניפים עצמם עשינו העברה של כח אדם מגמלאות אחרות ומענפי ביטוח אחרים, אל ענף אבטלה. גייסנו את כלל העובדים כדי לטפל בתביעות אבטלה עם הכשרה מקצועית מהירה וגם אפשרנו לעובדים, כל מי שהיה מוכן ומעוניין ונרתמו לכך הרבה מאוד עובדים, לעבוד עד שעה מאוד מאוחרת, לעבוד בימי שישי, לעבוד בימי חופשה. פשוט גייסנו את כל כח האדם האפשרי על מנת לטפל. מדובר בצורך לטפל מהרגע להרגע. לקלוט אנשים מבחוץ, אנשים שאין להם מושג בביטוח הלאומי ומיד להכניס אותם לטיפול בתביעות אבטלה, זה היה משהו שלא היה ישים ולכן הניצול היה ניצול של כח אדם קיים בגמלאות אחרות ובענפים אחרים כדי להתגבר וכפי שציינתי במספרים, אכן הצלחנו להתגבר על הכמויות. המספרים של תשלומי הגמלאות, המספרים של המבוטחים שמקבלים וימשיכו לקבל גמלאות אבטלה והבטחת הכנסה, כי גם שם היה גידול, במהלך החודשים האלה מעיד על עצמו שהביטוח הלאומי בהחלט עמד במשימה שנראית בלתי אפשרית כדי לשלם פי עשרות לעומת מה שהוא משלם בחודשים רגילים.

תודה. אני רוצה ברשותך להכנס למשהו נקודתי בקורונה שאנחנו קיבלנו הרבה פניות בעניין ואני מניח שגם החברים האחרים קיבלו. אזרחים שיצאו לחל"ת וקיבלו את הקצבה, כעבור שבוע-שבועיים חזרו לעבודה, הם רוצים להחזיר את הכסף. לא מגיע להם. הם אומרים 'אין לנו דרך לעשות את זה'. כעבור חודש פלוס מינוס, נכנס למאגר, לא יודע איך לקרוא לזה, חובות, 'אנחנו נצטרך לשלם ריביות ופיגורים בעניין הזה. מצד אחד זה לא מגיע לי'. אנחנו מדברים על משהו הפוך, אנחנו כל הזמן מדברים על ביטוח לאומי שאנחנו צריכים לקבל, אבל יש מצב שבנאדם קיבל, הוא לא זכאי לזה כרגע, אף אחד לא לוקח את זה ממנו חזרה, הוא רוצה להחזיר את זה ואין לו דרך איך להחזיר את זה, ומה שקורה עם הזמן, יעברו שנה-שנתיים 'יש לך חוב, לא היית זכאי, עכשיו תשלם ריביות, פיגורים'. איך אנחנו עוזרים לאנשים האלה?

טוב, אני לא מכירה מקרה כזה, אני יודעת ש- - -

אני אשמח להעביר לך עשרות מקרים שקיבלנו.

- - - כאשר אדם מגיש תביעה בגין חל"ת לדמי אבטלה, הוא מצרף לזה אישור מהמעסיק שהוא מתעתד להיות בחל"ת לפחות 30 יום, זאת אומרת המעסיק יודע מראש שהוא אמור להוציא אותו ל-30 יום. אם יש מקרים שלמרות שהמעסיק הצהיר מראש שהוא מוציא את העובד ל-30 יום לפחות והוא החזיר אותו לעבודה קודם לכן, והעובד דיווח על חזרה לעבודה אז מן הסתם ייווצר חוב. אנחנו בתקופה הזאת משתדלים לא לגבות חובות אבל במקרים כאלה אנחנו לא גובים ריביות. אם יש לך מקרה כזה תבוא ותאמר לי, זה לי נשמע משהו שהוא מנוגד לגמרי לכל התפיסה ונהלי העבודה של הביטוח הלאומי, לגבות ריביות מחובות במצבים כאלה. אני מוכנה לבדוק אם יש בידך מקרה כזה. זה נכון שהמדיניות שלנו היום במצב הזה, גם בדמי ביטוח היא להקפיא חובות ולא לגבות חובות מאזרחים בתקופה שבה הם נמצאים במצוקה כלכלית.

זה ברור וזה מבורך שאתם ככה נוהגים, אבל - - -

ואנחנו לא נגבה ריביות כשההחלטה היא שלנו.

מה לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי לאזרח שהוא זקוק לעזרה שלכם? תקופת קורונה האם עדיין הוא משלם או שאתם מוצאים דרך לפטור אותו?

אני לא כל כך שומעת טוב, הרמקול לא בסדר. השאלה כפי שהצלחתי לשמוע לגבי דמי ביטוח לאומי לאדם לא זכאי לגמלה כרגע מהביטוח הלאומי אבל הוא לא עובד ולא משתכר והוא בעצם חי מכלום האם אנחנו גובים ממנו דמי ביטוח לאומי, הבנתי נכון?

תסביר את עצמך עוד פעם, ח"כ ווליד.

שאלתי לגבי אזרחים שנזקקים לעזרה שלכם בתקופת הקורונה, אם בגלל שעזבו את העבודה או נאלצו עזוב את העבודה, האם עדיין כשהם נמצאים בסיטואציה של לבקש עזרה מכם, האם עדיין הם צריכים לשלם את דמי הביטוח הלאומי שלהם?

אני אסביר. ברגע שאדם נזקק לעזרה של הביטוח הלאומי בתקופה של אי עבודה, אני מניחה שמדובר או באדם שזכאי לדמי אבטלה. אבל אם הוא לא זכאי לדמי אבטלה כי הוא לא עונה להגדרת מובטל למרות ההקלות הרבות והמשמעותיות בקביעת הזכאות לאבטלה בתקופת הקורונה שנעשו בתקנות שעת חירום, אם הוא לא זכאי לדמי אבטלה, נניח שהוא היה עצמאי והיום העיסוק לו לא ממשיך בתקופת הקורונה והוא במעמד של לא עובד ולא עובד עצמאי, קודם כל הוא יכול להגיש תביעה להבטחת הכנסה. במידה והוא נמצא זכאי לאיזו שהיא גמלת קיום מהביטוח הלאומי, בין אם דמי אבטלה ובין אם הבטחת הכנסה, ובין אם גימלה אחרת, הביטוח הלאומי או מנכה ממנו את דמי הביטוח מהגמלה, או בגמלאות מסוימות פוטר אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי. לכן נתמכי קצבאות ביטוח לאומי לא צריכים במקביל עבור אותה תקופה גם לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי. במקרה הגרוע מנכים מהם מקצבת הקיום החודשית. במקרה שבו הוא לא זכאי מאיזו שהיא סיבה לאף גימלה מהביטוח הלאומי, ואין לו הכנסות כלל באותה תקופה, הרי שהוא במעמד של לא עובד ולא עובד עצמאי שחייב בדמי ביטוח מינימליים. אנחנו בתקופה הזאת לא יוזמים פניות ולא גובים חובות. אנחנו באיזה שהוא שלב אכן נחייב את אותם אנשים שגם לא היו זכאים לגמלת קיום מביטוח לאומי וגם לא הייתה להם שום הכנסה ולכן לא שילמו דמי ביטוח, נחייב אותם עבור אותה תקופה. כמובן שאנחנו לא נחייב אותם בתשלומי ריבית על דמי הביטוח שהם יצטרכו לשלם לביטוח הלאומי בעד הביטוח שלהם, כמו כל אזרח במדינת ישראל שזכאי לשירותי בריאות ולשירותים סוציאליים אחרים.

אבל שוב, מי שהוכיח שאין לו שום הכנסה ואין לו ממה להתקיים, רשאי וזכאי וראוי שיעשה כך, להגיש תביעה לפחות להבטחת הכנסה. ברגע שהוא יימצא זכאי לדמי הבטחת הכנסה הוא לא יצטרך לשלם מההון שאין לו דמי ביטוח לאומי.

נורית. אני רוצה לחדד את הסוגיה של פריסת הסניפים ברחבי הארץ. האם את יכולה להגיד בבטחה שאת מרגישה טוב עם פריסת הסניפים ברחבי הארץ כולל בפריפריה או שאזרח אומלל שצריך את העזרה שלכם הוא יסבול פעמיים, זה שהוא נמצא בפריפריה וצריך להגיע לעיר כי אין שם סניפים. את יכולה להגיד שהפריסה של הסניפים מכסה את כל המדינה בצורה טובה?

חד משמעית כן. כפי שציינתי יש לנו 78 נקודות שירות בכל הארץ. זאת אומרת שגם אם באזור מסוים אין סנף של הביטוח הלאומי שמתקבלות בו החלטות, יש בו נקודת שירות. זאת אומרת יש בו לפחות אשנב לקבלת תביעות ולמתן מידע ולמיצוי זכויות. יש בו קבלת קהל פרונטלית. אנחנו לפי איזה שהוא מפתח, לפי מספר תושבים לאזור, מיפינו וקבענו היכן צריכות להיות כל נקודות השירות בכל רחבי הארץ של הביטוח הלאומי בצורה שוויונית. בכל המגזרים, בכל רחבי הארץ. אם יש איזו שהיא נקודת שירות שיש בה אוכלוסייה שמתקשה - - -

בכל זאת אנחנו רואים את אלפי הפניות של אזרחים - - -

- - - להגיע אל נקוד השירות הקרובה ביותר של הביטוח הלאומי וכמות האוכלוסייה הנזקקת באותו אזור אכן כזו ש מצדיקה הקמת נקודת שירות נוספת, יש אצלנו פניות שמגיעות אל הגורמים הרלוונטיים, מנכ"ל, סמנכ"ל לוגיסטיקה, מאת ראשי הרשויות ואנחנו בוחנים כל בקשה בכובד ראש ובהחלט מקימים נקודות שירות נוספות היכן שיש צורך. אנחנו פתוחים לבקשות כאלה, בוחנים אותן מקצועית ופותחים נקודות נוספות היכן שצריך. יש לנו גם ניידות שירות שמגיעות לאזורים מרוחקים כדי לתת מענים, גם אם הן על גלגלים הן נותנות את אותו שירות בימים ובשעות שבהם יש צורך. אם יש לך נקודת שירות כזאת שלא קיימת במקום שבו אתה סבור שיש צורך בכך, אתה בהחלט מוזמן לפנות.

תודה. אני רוצה להמשיך עם השירות כפי שציינת. יש הרבה ערים שיש לכם את ה, קוראים לזה הקיוסקים, אם אני אומר את זה נכון, שראיתי בהרבה ערים.

עמדות לקבלת אישורים. כן.

אני חושב, ושמעתי גם מהחברים וגם מאזרחים רבים שפונים, הדבר הזה עשה שינוי, שלא צריכים להגיע לקבל את המידע, כל אחד באיזו שהיא צורה צריך להגיע למידע, לקבל את המידע שיש לו, אם הוא צריך מסמך מסוים לגורם מסוים, קופות חולים, בתי חולים, או להשלים את המסמכים, אם צריך לצרף מסמכים לרשויות לארנונה, או דברים מעין אלה, ועשיתם את זה בערים, אבל לדעתי לא מספיק. אם תשכילו ותקחו את הקיוסקים האלה, תפזרו את זה יותר באזורים של ציבורים שגרים בערים שונות, זה יפתור את הבעיה גם יתן את התחושה לאזרחים ולציבור 'הנה הביטוח הלאומי מגיע לקראתנו, נותן לנו את האפשרות לקבל את המידע קרוב לבית', אני לא אומר שצריכים להביא את זה בכל שכונה ושכונה, אבל באזורים מסוימים, לא כפי שזה היום שזה נמצא לצורך העניין בבניין העיריה, אבל אם מדובר, לדוגמה בעי ירושלים אני לא יודע בדיוק איפה זה נמצא, אם הקיוסק הזה מוצב בעירית ירושלים אז אחד שגר בגילה או ברמות או בפסגת זאב או מקום אחר, הוא צריך להגיע לקבל את הדבר הזה או במוסד לביטוח הלאומי או במקומות האלה. יש לזה פלוס מסוים, לי אישית יצא להיות באחד מערי הארץ, המקום הזה כמעט 24 שעות יכול כל אזרח לבוא ולקחת את המידע שיש לו, את הטופס שהוא זקוק לו, ואת זה הוא לא יכול לעשות לצורך העניין בעירית ירושלים אבל אם הקיוסק הזה נמצא בקניון מסוים שעובד עד 22:00 או 23:00 זה ייעל מאוד לאזרח.

דבר שני, אנחנו מכירים את האזור האישי בביטוח לאומי. כל אחד מאתנו שפונה לביטוח לאומי יש לו את האזור האישי, ואחרי זה הוא מקבל קוד אישי חזרה ב-סמס. ישנם הרבה אנשים, אלפי אנשים, קשישים, ויש גם מגזר שאין לו את הדרך, הם לא משתמשים באינטרנט, ואני יכול לתת לך רשימה ארוכה נורית וכל הצוות הנכבד שמשתתף כאן, ובעצם נורית, "נפלתי" עלייך ולא פניתי לאחרים, אני מתנצל, לא התכוונתי לשום דבר אישי אבל אני מדבר כאן לכולם וכל אחד יכול לענות. יש הרבה, כולל בנקים, שברגע שפונים אליהם הם חוזרים עם הודעה קולית, לאחד שאין לו את הטלפון עם האינטרנט או קשישים שאין להם את הדרך, מקבלים את הסיסמה בהודעה קולית. בביטוח לאומי זה עדיין לא נמצא, וזה גם מאוד מקשה לאנשים שרוצים להגיש תביעות, לברר את המצב בחשבון שלהם או כל אחד מהדברים שהוא זקוק לו להגיע לשירות. הייתי שמח לשמוע מה אתם אומרים על הדבר הזה.

הדבר השלישי זה לגבי המידע. יש תחושה בציבור, ואני מדגיש ואומר, תחושה. אני מביא את מה שאני שומע מהציבור, שאין מספיק מידע לקבל על הזכויות. לא כל אחד יודע בדברים שהוא זקוק להם לקבל את המידע. יכול להיות שזה נמצא באתרים, כל דבר מפורט בצורה מפורטת, יכול להיות, לא אומר דבר שבדקתי ומצאתי, יכול להיות, אבל במידה והמידע לא כל כך קל ופשוט, אני לא רוצה לפתוח כאן כפי שחברי אוריאל בוסו אמר קודם ברמז או לא ברמז, שאנחנו יודעים שיש הרבה חברות שעוזרות ומסייעות לאזרחים, למה לא יכולים לפנות ישירות לביטוח הלאומי ולקבל את כל המידע, או שיותר קל להם לבוא ולהגיד לבנאדם 'בוא תעשה לי את העבודה', יכול להיות, אני לא נכנס לזה, אני רק נוגע בזה ממש מלמעלה, לעשות את הכל כדי לפשט את הדברים בצורה הכי קלה ופשוטה כדי שהאזרח יידע את כל הזכויות שמגיעות לו. תודה.

אני אתחיל מהקיוסקים. יש לנו קיוסקים גם בקניונים. הקיוסקים שלנו כן פרוסים ברחבי הערים. אני לא יכולה לומר לך שאני זוכרת כרגע בדיוק איפה יש לנו קיוסקים בכל אחת מערי ישראל. אני מבינה שההתרשמות שלך שאין מספיק קיוסקים ושרצוי שיהיו יותר, אני מוכנה להעביר את הבקשה הזאת הלאה ולבדוק מה המדיניות כיום בעניין, הרחבה או לא הרחבה - - -

את זוכרת כמה קיוסקים יש היום, נורית?

- - - מהי הפריסה ולתת לכם תשובה על זה. אני כן יכולה לומר שכל המסמכים שאפשר להוציא בקיוסקים, אפשר להוציא באופן אישי באזור האישי באתר באמצעות מדפסת או אפילו בלי מדפסת, אם צריך להעביר את זה לאיזה שהוא גורם ממשלתי או רשות ציבורית אחרת.

למה הצבתם קיוסקים? מה הסיבה שהצבתם קיוסקים אם אפשר הכל לקבל באתר?

הקיוסקים זה משהו שהצבנו אותו בעבר, עוד לפני שהיה לנו אזור אישי ולפני שהיה אפשר לקבל את האישורים ללא צורך בפניה לפקיד הביטוח הלאומי באחד מהערוצים האחרים. היום כל אזרח יכול להנפיק לעצמו הכל ללא צורך לפנות לביטוח הלאומי, אם יש לו אינטרנט.

ואחד שאין לו אינטרנט?

נכון שיש אנשים שאין להם - - - והם לא רוצים להיעזר בבני משפחה וחברים, והם רוצים באופן אישי לגשת ולהוציא את הטופס או את האישור מבלי להכנס לתוך קבלת הקהל בביטוח הלאומי, וטוב שיש לנו קיוסקים. האם ראוי בעת הזאת להרחיב אותם, אני לא יודעת, אני מוכנה לבדוק את זה.

לעניין האזור האישי וההודעה הקולית - - -

לפני שאת עונה לי על האזור האישי, אמרת פה משהו ואני ממש מסתייג מזה. אני אישית לא מעוניין, ואבא שלי לא מעוניין שהילד שלו יידע מה קורה אצלו בחשבון. לא הבן שלי ולא לא יודע מי. אני לא הולך להיעזר בבני משפחה. אני רוצה לקבל את הזכות שלי לדעת בדיוק מה יש לי, ואף אחד לא צריך לדעת שכרגע יש לי בעיה בנכות ואני כן צריך להגיש תביעה על זכאות. לא מעוניין שאף אחד יידע. אבל מה לעשות, אין עדיין חוק במדינת ישראל שיהיה לי אינטרנט, אין חוק שיהיה לי מחשב בבית שיכולים לבוא ולאמר לי 'אין לך דרך, תבקש ממישהו אחר. אם אין לך מחשב בבית אתה לא יכול'. אין עדיין כזה חוק. כשיהיה כזה חוק נדבר.

אנחנו לא אומרים לך את זה. יש לנו מוקד טלפוני מאוייש גם בשגרה, לא רק בעתות קורונה, כל יום מ-8:00 עד 17:00, אתה יכול להתקשר אליו ולבקש כל אישור וכל טופס ואנחנו נשלח לך אותו הביתה.

אם התשובה שאני מקבל שאפשר להגיש את זה דרך האינטרנט ואם מישהו מתקשה ולא יכול דרך האינטרנט שייעזר בבני משפחה, לוקחים ממני את המידע הבסיסי שמגיע לי ביושר, את הזכות גם לדעת וגם להגיש את התביעות. ולכן - - -

זאת לא התשובה שאתה מקבל. התשובה שאתה מקבל זה שאתה יכול לקבל את זה באופן אישי באופן פרטי ללא יידוע של אף אדם אחר, רק בצורה פחות נוחה. הדרכים הקלאסיות קיימות, לא סגרנו קבלת קהל, אנחנו ממשיכים לתת קבלת קהל בכל נקודות השירות באופן מלא למרות כל הערוצים הדיגיטליים שפתחנו. המוקד הטלפוני שלנו אנחנו רק הולכים ומרחיבים אותו, מגדילים את מספר נציגי השירות כל הזמן, מגדילים את שעות השירות, אתה יכול לפנות למוקד הטלפוני ולקבל אישורים גם בלי לדבר עם נציג טלפוני באמצעות לחצנים ובקשה לקבל את השירות אליך הביתה של שליחת האישור, ואתה יכול גם לדבר עם נציג. אתה יכול לדבר עם נציג בכל שפה שתבחר, יש לנו נציגים בכל השפות, אתה יכול בקבלת קהל לקבל נציג בכל השפות, אתה יכול לקבל שיחות טלפוניות חוזרות מפקידי הסניפים במקרים המתאימים, אנחנו בהחלט נותנים את השירות כמו שאתה הצגת, גם באמצעות קיוסקים. נכון שאנחנו בהחלט רוצים לעודד לקבל את השירות בדרך הכי נוחה לאזרח, אבל מי שלא מעוניין בכך יש לו את הדרכים הישנות שקיימות ואף מורחבות כל העת. אנחנו לא באים ופותחים ערוצים דיגיטליים במקום הערוצים הקלאסיים אלא רק בנוסף.

לעניין מה שאמרת על האזור האישי שאין לנו שם הודעה קולית לקבלת הקוד אלא רק סמס, אתה מחדש לי, אני מצטערת, אני אבדוק את זה. אני הייתי סבורה עד ששמעתי אותך לפני כמה דקות שאצלנו גם כן אפשר בהודעה קולית לפתוח אזור אישי. אני אבדוק את זה ואענה לך.

לעניין המידע, השקיפות שלנו, לעניין תנאי הזכאות, איך עושים ומה עושים כדי למצות זכויות בביטוח הלאומי, טענת שאין מספיק מידע. אנחנו עושים ומרחיבים כל העת את המידע. מי שלא נכנס עדיין לאתר הביטוח הלאומי לראות את הנגשת המידע, אני חושבת שזה אחד האתרים הכי מונגשים הכי ברורים, הכי בהירים, הכי מובילים שאני ראיתי וגם כל אדם שהוא לא - - - ביטוח לאומי ונכנס אל האתר הזה, תמיד בא ומחמיא לנו על הבהירות ועל היכולת להגיע למידעים שהוא זקוק להם בצורה מהירה וקלה. אז אני באמת מבקשת שכל מי שנמצא פה עכשיו בישיבה ושיש לו טענה לגבי הנגשת מידע באתר הביטוח הלאומי, שיתכבד להכנס אל האתר ויראה אם יש מספיק מידע ועד כמה אנחנו מנגישים אותו ועושים אותו בהיר וברור וכמובן בשפות שונות.

יש אפשרות דרך אתר הביטוח הלאומי לא רק לקרוא מידעים ולהבין את המידעים, אלא גם לשאול שאלות ולקבל תשובות דרך האתר, לשאול שאלות כלליות ב'פנו אלינו' - - - רק עם כתובת, לשאול שאלות פרטניות עם הזדהות מלאה, ולקבל תשובות בטלפון או בכתב באמצעות נציגי הביטוח הלאומי תוך פרק זמן קצר. מעבר לאתר אנחנו נמצאים גם ברשתות חברתיות ודוחפים מידע לציבור כל הזמן, מי שמתחבר אלינו יודע שאנחנו כל הזמן און ליין מעדכנים מה קורה באבטלה, מה השינויים שנעשים כל העת והרחבת הזכויות שנעשות באבטלה, איך עושים ומה עושים, אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק וכל מה שאנחנו יודעים אנחנו מעדכנים את הציבור און-ליין בכל הדרכים האפשריות.

בנוסף לזה אפשר לשאול שאלות גם במוקד הטלפוני ולקבל תשובות. מי שלא רוצה לשאול אותנו באמצעים הדיגיטליים יכול לדבר איתנו בכל שעות היום ולקבל מאתנו תשובות טלפוניות בכל השפות. אפשר גם להגיע לקבלת קהל, מי שמעדיף לעמוד מול פקיד ולשמוע ולראות את מי שעונה לו גם מוזמן לעשות את זה בדרך הזאת, אפשר גם לשלוח אלינו פקסים, אפשר לשלוח אלינו מכתבים בדואר ישראל, כל הדרכים פתוחות במקביל. אנחנו נגישים בכל הצורות האפשריות שקיימות היום.

תודה. אני אתחיל עם הדבר השלישי שענית לי. ציינתי, ושמעת אותי שאני אישית לא ראיתי את האתר, וזה מה שקיבלתי מהפונים, שיש חוסר מידע, כך שאני לא ראיתי את זה אישית ואם את זוכרת ציינתי את זה. אני באמת אכנס ואבדוק.

אני רוצה לסכם כך, אני לא רוצה שאתם תחשבו לשניה שאנחנו לא מבינים את ההיקף ממה שאתם מרכזים באופן כללי בשגרה ובפרט עכשיו בימים האלה. כמו שאמרתם, ראינו את זה פה, דפדפתי במצגת היפה שהכנתם לנו, רואים את הפניות, אם זה באבטלה ואם בשאר הדברים, באמת עבודה קשה. יחד עם זאת, עם העבודה הקשה, אתם עושים את המקסימום, וכמו שאמרתם, תגברתם בסניפים, את השעות, את המוקדים, אבל אסור לנו לשכוח שתמיד יש לנו את המקום לייעל ולשפר וזה עדיין לא מכסה את כולם. מה שרציתי לבקש מכם, החברים היקרים שנמצאים כאן, אתם מהביטוח לאומי כל אלה שמשתתפים בזום, יש פה נקודה אחת שאני לא יודע אם אני צודק אבל אני אומר את התחושה שלי. מה שאני שומע פה זה שאתם בעצם מנסים לתת את המענה לכולם, אבל יש אוכלוסיות קשישים, במצב של היום לא יוצאים מהבית, בסיכון גבוה, יש אנשים שאין להם דרך וכלים לאינטרנט, יש מגזר שאין לו אינטרנט, אז יש בטלפון. אני לא ניסיתי, נורית, להרים טלפון ולראות כמה זמן אני מחכה. יכול להיות שלא, יכול להיות שכן, אני לא יודע. אבל אני מניח שמחכים קצת. אם אני טועה, אני חוזר בי, מוחק מהפרוטוקול.

לחשוב ולהיות יצירתיים לתת את המענה לאותם אנשים, בימי השגרה ובפרט בזמן הקורונה. אני חשבתי לתומי שאם אנחנו נותנים את המענה כמו בקיוסקים או שמתגברים ואם זה כפי שאמרת קודם, אני לא אומר שום דבר אלא רק מברך על זה, שיש יותר בלתגבר את המוקדים, את המענה הקולי, שאדם יוכל באמת לדבר כמו שציינת, בכל השפות, זה יוריד מאוד את כמות הפניות. אסור לנו לשכוח ואנחנו מכירים את זה מקרוב, ואני מניח שאתם מכירים טוב ממני, שאנשים שאין להם לחם לאכול, קורים בבית דברים לא נעימים ואז כשמרימים את הטלפון לביטוח לאומי הוא יכול גם להשתלח על אותו פקיד או פקידה שעונה, ובעצם כשהוא נמצא בעת מצוקה, אם הוא מובטל ואם בחל"ת ואם אלה שפטרו אותם לגמרי, או אנשים אחרים שמחכים לכל מיני ועדות שנדחו בעקבות הקורונה, אנחנו נמצאים במצב נפשי לא כל כך בסדר עם כל הציבור, לכן צריך לעשות הכל ולחשוב איך אנחנו מנגישים את המידע והעזרה ש הוא יקבל את הכל. אני אשמח כפי שאמרתם לגבי השירות האישי, שתחזרו לוועדה עם בשורה לאנשים האלה שהם עד לרגע זה לא יכלו להגיש תביעות ובקשות כיוון שאין להם דרך לעשות זאת. ועוד יותר, אם מישהו כבר הרים את הטלפון ולא יכלו לחכות זמן רב, זו דוגמה מפניה שקיבלתי, אז אסור לתת את המידע, את הקוד, אלא רק באופן אישי. והוא צריך להזדהות ולקבל את זה בדואר והדבר אורך לא יודע כמה זמן, לכן אשמח מאוד אם נוכל בדבר הזה לבוא ולסייע.

שוב נורית, על הנושא של הקיוסקים, היום אנחנו בעידן הטכנולוגיה ואנחנו גם רוצים הכל לראות עד כמה להנגיש את זה, אבל אסור לנו לשכוח שבהנגשה יש לנו אלפי אזרחים במדינת ישראל שאין להם את הגישה לאינטרנט ואין להם אפשרות, וטוב יעשה ביטוח לאומי אם הוא יתן את העזרה לציבור.

הייתי רוצה לשאול את נורית שאלה. אני חוזרת לשאלת יו"ר הוועדה בתחילת הישיבה. הוועדה קיבלה פניות והעבירה אותן לביטוח לאומי לגבי אנשים שפנו באופן טלפוני, אנשים קשישים, אנשים במצוקה, שהוצאו לחל"ת, קיבלו דמי אבטלה ולפעמים קיבלו בטעות פעמיים. זאת אומרת אם היו אמורים לקבל פעימה אחת, קיבלו שתי פעימות למרות שהוחזרו כבר לעבודה.

התקשרה אלינו גברת מבוגרת, היא עדיין לא הגיעה ל-67, והיא אומרת 'הוציאו אותי לחל"ת, קיבלתי כסף, אני לא יודעת אם זה טעות או לא'. היא בכתה לי בטלפון, 'אני רוצה להשתמש בכסף, אני במצוקה, גם ככה לא עבדתי תקופה, קיבלתי רק דמי אבטלה, אני רוצה לדעת אם אני יכולה להשתמש בכסף הזה או לא ואני לא יודעת מה לעשות. בינתיים אני לא משתמשת בכלום כי אני לא יודעת כמה הביטוח הלאומי', היא אומרת שהיא ניסתה אין ספור פעמים להשיג אתכם. בגלל חסיון שמות אני לא יכולה לציין את הפניות, אבל קיבלתם פניות כאלה מאתנו, אז אנחנו נשמח לקבל מענה גם לנקודה הזאת, מה קורה עם אותם אנשים שקיבלו כספים, הם לא יודעים מה מגיע להם ומה לא, ובמה הם יכולים להשתמש. האם אתם יכולים למקד אותנו להעביר פונים לטלפון מסוים, לא יודעת, למענה מהיר, על מנת שהם יקבלו פניות. הם פונים בפקסים, הם פונים בטלפונים אבל אנחנו מבינים את המצוקה שלכם, רק המענה, לטענתם, הוא לא כל כך מהיר.

אני אענה באופן כללי לעניין מענה לשאלות, האם מה שקיבלנו זה מה שמגיע לנו, כל מה שמגיע לנו או יותר ממה שמגיע לנו. באופן עקרוני בגילאים של עד 67 אפשר לקבל דמי אבטלה ותשלום עבור תקופת חל"ת, ואני מניחה שמה שהיא קיבלה זה מה שמגיע לה והכל בסדר וגם אם היא קיבלה בתקופה הזאת קצבת זיקנה בגלל השינוי בחקיקה לתקופת הקורונה לעניין כפל גמלאות בתקופה הזאת ואופן ההתחשבות בהכנסות נוספות בתקופת אבטלה.

לעניין קבלת מידעים הסברתי מה הם הדרכים, הדרכים הם מוקד טלפוני והדרך הנוספת היא פניה דרך האתר בשאלה כתובה וקבלת תשובה בחזרה. בפקסים זה פחות מומלץ וקבלת קהל כמובן תמיד אפשר אבל זה הרבה פחות נוח וזה באמצעות ניהול תורים, אבל זה גם אפשרי. כמובן שאפשר גם לפנות אלינו ואז אנחנו בודקים ועונים, אבל זו לא תשובה - - -

נורית, אני מדברת על אוכלוסיות שפונות לוועדה כמו אנשים קשישים, כמו אנשים אפילו צעירים שאין להם אינטרנט בבית או אפילו אנשים שבשל המצוקה שאנחנו נמצאים בה, אין להם לשלם עבור אינטרנט. הבוקר קיבלנו שיחת טלפון כזאת. אני שואלת, אותם אנשים שאין להם מחשב בבית, אין להם אינטרנט, אין להם אתר. נכון, האתר שלכם יש בו מידע. אנחנו בוועדה מוצאים את עצמנו מתעסקים הרבה מאוד במתן תשובות לכל אותם פונים ואנחנו לא גורמי המקצוע. אנחנו אומנם מפנים אליכם פניות. השאלה, את אותם פונים שאין להם אינטרנט, מכל סיבה שהיא, אם זה אוכלוסיות שאין להן אינטרנט בבית, אם זה אוכלוסיות שאין להן מחשב, אם זה קשישים. אבא שלי, הוא לא משתמש במחשב. הוא בנאדם קשיש. הוא מרים אלי טלפון שאברר לו את הזכויות. לא לכל קשיש ומבוגר יש את האפשרות הזאת. מה קורה עם אותם פונים שרוצים לקבל את המידעים האלה באופן מהיר, במיוחד, עוד פעם אני חוזרת, בתקופה הזאת.

אז אני שוב חוזרת על התשובה שלי, המוקד הטלפוני שנותן תשובות בכל השפות.

אבל המוקד גם הוא - - -

שוב אני מסבירה, לא התחלתי במידע באמצעות הדיגיטל, אני התחלתי והסברתי שאנחנו כל יום באמצעות מאות נציגים משעה 8:00 עד 17:00 נותנים תשובות בטלפון למבוטחים באמצעות נציגים שנכנסים למערכות הביטוח הלאומי ונותנים תשובות פרטניות און-ליין במהלך אותה שיחה. אני לא התחלתי במידע הדיגיטלי, אנחנו בהחלט נותנים תשובות. אם את מדברת על שאלות ספציפיות שנשאלתם והעברתם אלינו למענה ואת רוצה לדעת מהו המענה עליהן, אני בהחלט אשמח לתת את רשות הדיבור לכמה דקות לעו"ד ברוך בן פזי שיתייחס לפניות שקיבלנו באמצעותכם.

לפני שנשמע את עו"ד ברוך, אני רוצה ברשותך לקבל כמה אנשים היו לכם במוקדים לפני הקורונה, כמה נוספו, מה שעות הפעילות שלהם ואם אפשר בפילוח בערים השונות, איפה היו יותר פניות ולגבי הסניפים שתיגברתם, באיזה ערים, האם בכל הסניפים או רק בערים מסוימות. תודה. עו"ד ברוך בבקשה.

שלום לכולם. אני ריכזתי בטבלה שנמצאת אצלכם גם כן פניות שקיבלנו שנוגעות לקורונה.

באיזה עמוד? או שתוך כדי נמצא את זה. הנה, מצאתי. תודה.

יש שם את הפניות שהעברתם, שריכזתי לפחות עד לפני כמה ימים והן מתחלקות בין פניות עקרוניות לפניות אישיות, פניות שטופלו. למשל אם למישהו התעכבה החלטה, אז בינתיים היא טופלה ואושרה. אם יש פניה נוספת ספציפית שאתם רוצים מתוך זה, אשמח להתייחס.

אני חייב לומר שהמצגת שהכנתם יפה מאוד, עדיין לא עברתי על הכל. אבל רואים כאן באמת שהשקעתם והקדשתם זמן רב לדבר הזה, ועל זה מגיעה תודה. אבל אני רוצה אם אתה יכול להתייחס למה שמנהלת הוועדה שאלה את נורית לגבי הפניה שהגיעה אליכם מהאשה, מה אתה יודע לומר עליה?

האמת שאני מסתכל עכשיו בטבלה ואני רואה שאת הפניה של האישה הספציפית הזאת אין לי, אני לפחות בדקתי עד לפני כמה ימים, יכול להיות שזה ממש מהיומיים האחרונים, אז את הפניה הזאת לא איתרתי. כמובן שאשמח לקבל את הפרטים אחר כך דרך המזכירה ואבדוק מה עם אותה אישה. אבל יש פה מקרים אחרים שהבאנו. אני יכול לתת כמה דוגמאות, למשל נשאלנו האם אישה שנמצאת בהריון והיא הוצאה לחל"ת ולמעשה עכשיו היא מקבלת דמי אבטלה, מה יקרה כשהיא תלד אחר כך. האם דמי הלידה שלה ייפגעו. פה נתנו מענה, דיברתי ישירות עם אחד העובדים אצלכם, והסברנו שהיא לא תיפגע בגלל שדמי הלידה מחושבים לפי הבסיס לפני יום הפסקת העבודה. יום הפסקת העבודה זה בעצם לפני שהיא יצאה לחל"ת ולכן דמי הלידה יחושבו לפי השכר האחרון ששולם לה, והיא לא תיפגע מזה שהיא הייתה בחל"ת. זה מקרה אחד.

מקרה שני הוא אמנם מקרה פרטי אבל הוא מתייחס להרבה מקרים שנפתרו בתיקון החקיקה, וזה נושא כפל הקצבאות. ההתייחסות לדמי אבטלה הייתה כהכנסה שלא מעבודה. ובגמלאות שונות להכנסה הזאת הייתה השפעה על הזכאות, לדוגמה, הדוגמה שאתם שלחתם אלינו, זה מישהו שמקבל קצבת נכות ובנוסף לקצבת הנכות הוא - - - תוספת תלויים עבור ילדים ובת זוג. בהתאם להוראות החוק הזכאות לאותה תוספת תלויים כפופה למבחן הכנסות ואם יש לו הכנסה זה למעשה יורד שקל מול שקל מתוספת התלויים, וכך האדם קיבל בזמן שהוא עבד קצבת נכות ותוספת תלויים והוצא לחל"ת בתקופת הקורונה והפסיקו לו את הזכאות לתוספת תלויים. היו דוגמאות נוספות לא רק בנושא של נכות, אלא למשל מישהו שקיבל הבטחת הכנסה שזה היה למעשה השלמה לשכר עבודה שהוא קיבל, אישה שקיבלה מזונות ובנוסף עבדה. בכל המקרים האלה, היות וההתייחסות לדמי אבטלה הייתה כאל הכנסה שלא מעבודה, הקצבאות נפגעו. זה מה שבתקשורת פורסם ככפל הקצבאות, ובתיקון חקיקה שעבר נקבע שההתייחסות לדמי אבטלה בתקופת הקורונה תהיה כשכר עבודה, וברגע שמתייחסים לזה כשכר עבודה אז ההתייחסות של המחוקק בכל הגמלאות האלה לשכר עבודה היא שונה, וכך למשל במקרה שהעברתם אלינו חודשה הזכאות לתוספת תלויים ואותו נכה קיבל את כל ההפרשים.

נושא נוסף שהוא גם נושא שנוגע להרבה מבוטחים, העברתם לנו מקרה של אדם שמשרת בשירות אזרחי. כידוע מי שמשרת בשירות אזרחי ומדובר הרבה פעמים, במקרה זה זה היה חלק גדול מהציבור החרדי דווקא שמשרתים בשירות אזרחי אבל מדובר באנשים בעלי משפחות שלא יכולים להתקיים רק מדמי הכלכלה שניתן להם בשירות האזרחי ולכן הם גם עבדו בנוסף להיותם בשירות אזרחי. גם במקרה הזה נוצרה בעיה בתקופת הקורונה, הם הוצאו לחל"ת אבל בהתאם להוראות החוק מי שנמצא בשירות אזרחי כמו מי שנמצא בשירות צבאי או שירות לאומי, לא זכאי לדמי אבטלה. הוא לא זכאי לדמי אבטלה כי הוא לא נחשב כלל מובטל לפי החוק. מובטל לפי החוק זה אדם שניגש לשירות התעסוקה וזמין לכל עבודה שתוצע לו, והחוק החריג במפורש שאדם שמשרת בשירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי לא ייחשב כמובטל. אותם אנשים שבפועל נמצאים בשירות אזרחי וכמו שאמרתי מדובר באנשים לא צעירים, בעלי משפחות שעבדו לפני הקורונה והוצאו לחל"ת נוצרה להם בעיה, אבל הנושא הזה טופל לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה. הפתרון שמסתמן הוא לא פתרון דרך ביטוח לאומי. זאת אומרת זה היה צריך להיות פתרון של משרד האוצר מול רשות השירות האזרחי, איזה שהוא פתרון וגם בדיון שהיה בוועדת העבודה הסיכום היה באמת שהפתרון צריך להיות דרך משרד האוצר, כשכבר יו"ר הוועדה אמר שיכול להיות שבסוף הכדור יחזור לביטוח לאומי כי אם לא יהיה פתרון דרך משרד האוצר ישירות מול מינהלת השירות האזרחי, ייתכן ויצטרכו לעשות שינוי חקיקה בחוק הביטוח הלאומי כך שנוכל לשלם דמי אבטלה לאותם משרתים בשירות אזרחי.

מקרה נוסף – המקרים שאתם שלחתם אלינו למעשה מייצגים מקרים של אנשים שנקלעו למשבר בתקופת הקורונה ואלה באמת מקרים מייצגים – כי המקרה הנוסף זה אותם מבוטחים מעל גיל 67 שאינם זכאים לדמי אבטלה אבל הם עבדו, עובדים, יכול להיות אנשים בני 70 פלוס ואפילו 80 פלוס שהמשיכו לעבוד. חוק הביטוח הלאומי דמי אבטלה משולמים עד גיל 67 בלבד. מי שעבר את גיל 67 אינו זכאי לדמי אבטלה. גם כאן המענה שניתן למעשה זה בתיקון חקיקה, המוסד לביטוח לאומי משלם בחודשים האחרונים מענק הסתגלות בסכומים שנעים בין 2,000-4,000 שקל לחודש וכרגע זה הוארך עד אמצע אוגוסט ואני מבין שהכוונה היא להאריך את זה גם הלאה, בתיקון החקיקה האחרון זה תוקן עד סוף אוגוסט. אותו אדם שפנה אליכם אני אישית שוחחתי איתו, הסתבר שהוא קיבל את מענק ההסתגלות, הוא חשב שהוא קיבל סכומים נמוכים יותר, ישבתי ודיברתי איתו והראיתי לו שהסכומים שהוא קיבל אלה הסכומים שמגיעים לו ואלה סכומים גבוהים יותר בהתאם למה שאושר בחוק.

עוד נושא שעלה זה נושא של לא מובטלים. יש עוד מבוטחים שהם לא מובטלים אבל גם בהם הקורונה פגעה, וזה המקרה של כל אותם אנשים שמקבלים קצבאות נכות אבל הנכות שלהם היא זמנית. בתקופת הקורונה הייתה להם בעיה א. כי חלק מהוועדות לא התקיימו במשך תקופה מסוימת. במקרה שהעברתם אלינו הבעיה של אותה משפחה הייתה שכדי להגיע לוועדה לבחינת המשך הזכאות הם נזקקו למסמכים רפואיים והם אמרו שעכשיו בתקופת הקורונה כמובן הרבה בדיקות נדחות והם לא יכולים לבצע בדיקות ולהביא את האישורים שהם רוצים להביא כדי להוכיח את המשך הזכאות, והמענה שהמוסד נתן לא רק לאותה פניה ספציפית אלא בכלל, הייתה הארכת זכאות אוטומטית. המוסד כבר במרס נערך לזה, שמי שהזכאות הזמנית שלו מסתיימת בתקופת הקורונה, המוסד קבע תקופת זמן שהוא האריך. בד בבד המוסד חזר לקיים את כל הוועדות, כולל ועדות עררים, ועדות המשך, ועדות לאנשים שמגישים תביעות להחמרות מצב. במקרה הספציפי שלהם הזכאות כבר הוארכה עד אוגוסט ובינתיים יהיה להם זמן להתארגן ולעשות בדיקות ולהביא את האישורים שהם רוצים להביא.

אלו היו מקרים שהם באמת נושאים עקרוניים יותר שהפניות שאתם הבאתם הן באמת פניות שמייצגות בעיה שנפתרה ברוב המקרים של הרבה מבוטחים אחרים. כמו שאמרתי, הרשימה הנוספת שהבאתי זו רשימה של מקרים פרטיים של אנשים שהבעיה שלהם הייתה בעיה במקרה אחד שהבסיס לא היה נכון, במקרה אחד התביעה אושרה, לאחר מכן נשללה כי היה איזה שהוא דיווח של מעסיק שדיווח על חל"ת קצר יותר, אלה מקרים שדורשים תיקון שגרתי. הרבה פעמים אם אנשים מגישים מסמך, בעקבותיו משולם משהו או שלא משולם ואחר כך הם מעדכנים, כל המקרים האלה טופלו לגופו של עניין ואנחנו גם שלחנו לכם תשובות ספציפיות לגבי כל אחד מהמבוטחים, אבל אלה לא בעיות שעוררו איזה שהן בעיות עקרוניות.

רק אציין למשל, אחת הדוגמאות זו מקרה שהתביעה אושרה בתוך יומיים מיום הבקשה. היא אושרה על בסיס הנתונים שהמעסיק דיווח בטופס 100. באותו מקרה אותה מבוטחת גם הייתה לה תקופה שהיא קיבלה דמי לידה, אז בתשלום הראשוני עדיין לא הובא בחשבון הבסיס של השכר שהיא קיבלה כדמי לידה, ולכן התשלום היה נמוך. אבל שוב, התשלום בוצע תוך יומיים במהירות על סמך נתונים שהתקבלו באופן אוטומטי בדיווחי המעסיק. בהמשך כמובן היה עדכון של הבסיס של השכר והיא קיבלה את כל ההפרשים שמגיעים לה.

ברוך תודה על הטיפול המהיר. אני שומע מהצוות בוועדה שאתה עושה עבודת קודש ואתה משתדל מאוד מאוד ורואים את זה בשטח, לענות, ואתה עונה את התשובות ביסודיות רבה. קוראים לזה לא מהשלוף, קיבלתי, נטפל, נעדכן, שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, כל תשובה היא בצורה יסודית ומעמיקה, לפני שאתה נותן תשובה. תבורך. אני מצדיע לך.

אלה כמובן לא תשובות שלי אלא של כל הצוות.

כמובן. דיברתי אליך בגלל שכרגע אתה הקראת את התשובות, אבל אני מתכוון לכולם יחד ואני רוצה להודות לנורית, אסתר, מירי, אשרת ולכל האנשים הטובים שעושים את העבודה. אני רוצה שוב לומר את המשפט, אל תחשבו לרגע שאנחנו לא מבינים או לא יודעים מה נפל עליכם אם בימי שגרה, הביטוח הלאומי, כולנו יודעים, כמה פניות יש לכם. ועכשיו בפרט, יש לכם אני לא יודע לומר פי כמה, אתם יודעים טוב ממני.

לכן הקריאה שיוצאת מפה היא לעשות את הכל לבוא להקל לייעל ולשפר באופן כללי, בפרט במצב הנוכחי ולא לשכוח ולראות איך אנחנו יכולים לבוא ולסייע לאלה שאין להם את הנגישות לאינטרנט, אם זה קשישים, אם זה מגזרים מיוחדים שאין להם את הדרך. תודה רבה על כל העזרה. אני שמח שבקרוב נשמע בשורות טובות ומשמחות. תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.