פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
ועדת הכלכלה
01/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בתמוז התש"ף (01 ביולי 2020), שעה 9:00

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
הילה וזאן
תמר זנדברג
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
עידן רול
אנטאנס שחאדה

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

ישי דון יחיא - מנהל אגף כלכלה ויחב"ל, רשות התעופה האזרחית

אסף רזיאל - יועץ משפטי יאט״א, יאט"א

גונן אוסישקין - מנכ"ל אל על, חברות תעופה

דן פוגלמן - היועץ המשפטי, אל על, חברות תעופה

גיל סתיו - סמנכל שיווק, חב' ישראייר, חברות תעופה

איריס ירדני - עורכת דין חיצונית, ישראייר, חברות תעופה

אהוד שבתאי - סמנכ"ל בכיר, היועץ המשפטי ומזכיר החברה, ארקיע, חברות תעופה

פנינה גל - יועצת משפטית, השטיח המעופף, סוכנויות נסיעות

עופר מרום - מנכ"ל המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

דוד מלובני - מיסד, IATPA תעופה נבונה

איתי עצמון; נעמה דניאל

לאה ורון

שרון רפאלי



הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, 1 ביולי 2020, ט' בתמוז התש"ף. הצעת חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. זאת הוראת שעה. אנחנו חייבים להרגיע את חבר הכנסת טיבי שלא הולכים לבטל את החוק שלו. הזכרנו פעמיים את טיבי עם החוק שלו.

חוק חשוב מאוד. חוק חשוב וטוב.

למען הסר ספק, זה חוק צרכני טוב שצריך לשמר אותו.

לפי - - - הקואליציה, אין חשש לביטול החוק, אדוני היושב-ראש.

בדרך כלל כשזה מגעגע כמו ברווז זה ברווז. במקרה הזה זה מגעגע אבל זה לא ברווז.

זה מגעגע כמו הוראת שעה.

אני יכול להיות יותר רגוע אם תגיד שאתה רוצה לבטל את החוק שלי ב-1 ביולי.

למה? כי כמו שזה לא יקרה זה לא יקרה.

זה - - -

נתנו טעינה של הומור כי עכשיו אנחנו הולכים להיות רציניים במידה רבה. אז בואו נתחיל.

עשינו דיון מקדמי, פתחנו את הנושא לאורכו ולרוחבו ואנחנו כולנו באים בחרדת חודש לתקן בהוראת שעה חוק צרכני חשוב וטוב שהיה וטוב שבא לעולם, והוא בא מאוחר לעולם כי היה מובן מאליו. פעם בתור שר הייתי צריך לטוס מטעם הממשלה במוצאי שבת בטיסת אל-על לארצות-הברית ב-1:00 בלילה. היו אז שתי טיסות – ב-24:00 וב-1:00 בלילה. אני רואה שבין הנוסעים של 24:00 היה גם הרב לאו. הם הלכו וחזרו. אז חשבתי שהטיסה שלהם מתעכבת ושמחתי שלא שלנו. ב-1:00 בלילה אנחנו עולים למטוס, מחכים שהמטוס יזוז, ורואים טכנאים עם סרבלים נכנסים ויוצאים מהמטוס. אם אתם זוכרים, זה היה בתקופה שהייתה דליפת מים למכלי הדלק. קיבלנו הודעה לרדת – יש עיכוב בטיסה. שר בממשלת ישראל מתעכב אז כולם נחרדו שמא תצא כותרת שהשר חזר הביתה כי בוטלה לו הטיסה. הצמידו לי VIP. אני דוס כזה, אז שמו לי את הרב של אל-על ואת המשגיח של זה והדוד של זה – בקיצור, לכו, תנו לי לישון. אירחו לי חברה עד 8:00 בבוקר. לא ישנתי עד 8:00 בבוקר. טיסות של הכנסת, תדעו לכם, זה עבדות פרך – איך שאתה נוחת לוקחים אותך ישר לפגישה. יצא שאיזה 36 שעות אני נים ולא תיר – זה בארמית. אחמד טיבי, חוק צרכני. לפעמים לא צריך ללוות, תשחררו קצת לחץ, אבל צריך לפצות על עוגמת נפש כזאת. לא אותי.

- - - החשב הכללי היה מקבל את ההצעה.

אחמד טיבי, אני שוב מודה לך על החוק שלך.

עכשיו אנחנו בהוראת שעה בעקבות המצב שנקלענו אליו, והוא באמת מתוך אחריות כבדה. אנחנו באים בחרדת קודש לנושא הזה ועיני הציבור צופות בנו. מצד אחד כספים רבים של הציבור מוחזקים בידי חברות התעופה, ואתם לא יודעים עד כמה אני מקבל פניות והתכתבויות. עיני הציבור נשואות אלינו. זה לא נעים. לא נעים לראות גן סגור. אני מודיע לכם באופן חגיגי שאחרי הפגרה נקים ועדת משנה לסוגיית הצרכנות. כי אני רואה שבצוק העתים של הנושאים הכבדים של הוועדה הזאת הנושא הזה לפעמים נזנח. אז זה הפיצוי שלי, חוויה מתקנת שלי. אני משלם את חובי לחברה על כך שאני הולך לתקן את החוק הזה. אנחנו נקים ועדת משנה מיוחדת שתעסוק בצרכנות. אני מבקש מכל חברי הכנסת שנמצאים פה וצופים בי ושמעו לא לבוא לבקש את ראשות ועדת המשנה הזאת.

היועץ המשפטי של הוועדה ייתן לנו רקע איפה היינו בפעם שעברה ונתחיל להתקדם.

אדוני, בדיון הקודם נציגי רת"א התחילו להקריא את נוסח הצעת החוק. נעשו שינויים לא מעטים בנוסח המקורי שהונח על-ידי הממשלה - -

גם בקטע שהקראנו?

אני חושב שכן. כן, קודם כול בנושא התאריך – מתי הוראת השעה פגה. יכול להיות שרצוי לקבוע כבר את המועד שבו הוראת השעה תיכנס לתוקף, כלומר לא מיום תחילתו של חוק זה, לא כשהחוק הזה יפורסם ברשומות אלא כדי שתהיה ודאות ויהיה נוח יותר לכל הגורמים הרלוונטיים.

במקור עד מתי הוראת השעה?

שיניתם עד לאוגוסט? עד 31 באוגוסט.

במקור עד 31 במאי, אחר כך בישיבה הקודמת דיברנו על 31 ביולי אבל זה היה ביוני. עכשיו הגענו ליולי וזה נשמע לנו - -

כדי שלא נעמול לריק.

אבל אתם עכשיו מדברים על 31 באוגוסט.

עכשיו עד 31 באוגוסט אבל איתי התייחס כרגע לשאלה מתי החוק יתחיל ולא עד מתי תהיה התקופה.

זה פועל יוצא.

מה שכרגע מוצע בפתיח של סעיף 1 להצעת החוק הוא שהתקופה הקובעת שבה הוראת השעה תהיה בתוקף היא מיום תחילתו של חוק זה, דהיינו: מיום שחוק זה יפורסם ברשומות ועד, כפי ששמענו כאן, וגם נכתב בנוסח, עד 31 באוגוסט. אני חושב שנכון לקבוע מועד ברור שבו החוק הזה ייכנס לתוקף כדי שגם הצרכנים ידעו ממתי מתחילה הוראת השעה לחול. אפשר לחשוב על 15 ביולי, למשל, כמועד ריאלי.

זה רעיון טוב אבל אני מציעה שנדבר עליו כשתגמור לדון בחוק כי אז גם נדע את כל ההסדרים שקיבלתם ונדע מתי זה ייגמר.

אז החלטנו לחזור על ההקראה מהתחלה?

כן.

אז אנחנו מתחילים להקריא מההתחלה, בבקשה.

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020
תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה הוא בתקופה הקובעת
1.
לעניין טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיסי הטיסה שהונפקו לגביהן הוא בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020) (להלן – התקופה הקובעת), יקראו את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) , התשע"ב2012‏ (להלן – החוק העיקרי), כך:




(1) בסעיף 1, לפני ההגדרה "הטבות" יבוא: -



""הוראת השעה" – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏;";


(2) בסעיף 3(א)(2), במקום "21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות או סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב" " יבוא "90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה";



זאת הפסקה שדוחה את השבת התמורה. אני אסביר: בחוק יש שלושה רכיבים, כמו שאנחנו זוכרים: השבת התמורה, שירותי סיוע ופיצוי על עוגמת נפש. בשלושת הרכיבים האלה הצענו שינויים. בעקבות ההערות של חברי הוועדה וכל הדיונים שהיו פה אנחנו גם שינינו הרבה דברים, כמו שאיתי אמר. פה בנושא הזה של השבת התמורה החובה היום להשיב את התמורה משהטיסה בוטלה היא תוך 21 ימים מהיום שהנוסע או סוכנות הנסיעות פנו בכתב לחברות התעופה. אנחנו מציעים לדחות את זה ל-90 ימים מיום ביטול הטיסה. הסיבה שלא קיבלנו את הערות חברות התעופה שרוצות שזה יהיה מיום שהנוסע פנה בכתב זה משום שאנחנו מבינים שקיים היום מצב שהנוסעים מתקשים ליצור קשר עם חברות התעופה מכיוון שיש חברות שאין בהן שירות.

ניסינו את הנושא בדיון הקודם שזה לא יהיה.

אבל יש התגייסות אחת. פה אנחנו דווקא באים לטובת חברות התעופה שטענו שאם אנחנו נקבל את ה-90 יום אז הם חשופים לתביעות על הטיסות בפברואר ובמרס. אז יכול להיות שיש מקום לעשות את הפיצול ולהכניס סעיף קטן שאנחנו נקבע את המועד.

יש מענה בהמשך.

תודה.

אני מפנה אותך לסעיף 2 בהצעת החוק שמדבר על כרטיסי טיסה של טיסות שהיו אמורות להמריא לפני התקופה הקובעת.

אז איפה הגבול? ממתי 90 יום?

נגיע לזה. כדי שלא יהיה דיון כפול נגיע לזה.

גם לי יש הסתייגות שדיברתי עליה בפעם הקודמת. אמרתי שאם רוצים להחזיר במקום 21, 90 יום שנקים קרן שהמדינה תממן את הפער הזה ותעזור לחברות התעופה במקום שזה יבוא על חשבון הלקוחות. אם אתם רוצים אני יכול להקריא את זה אבל, אדוני, אני לא אעלה את זה להצבעה אם לא תרצה.

אני עכשיו לא עושה גיוס ולא כלום. אנחנו רוצים כרגע להקריא את החוק עם דיון עומק. אני אקיים בשבוע הבא ישיבה שלמה בלי לחץ כדי לתת גם אפשרות לנמק את ההסתייגויות ולהצביע. אנחנו נרכז את כל ההצבעות בישיבה אחת מיוחדת. לכן היום אנחנו עושים הקראה.

אתה רוצה שאני אסביר את זה או בישיבה הבאה?

כשאני אתן לך לנמק את זה.

מאה אחוז.

גם שלא נאבד אותך. אני מייחס חשיבות לתהליך החקיקה.

בישיבה הזאת אין הצבעה?

אין הצבעה.

אין הצבעות?

לא יהיו הצבעות. מישהו אמר לכם שיהיו הצבעות? מירי רגב לא מנהלת אותי. פרוטוקול של ישיבת הסיעה של הליכוד לא העבירו לי.

אנחנו אמרנו שאנחנו מנסחים את החוק וגם נעביר אותו.

נכון. תאמינו לי שאני מכיר את עבודתי הפרלמנטרית והקואליציונית – אני מוסיף בסוגריים – שאם היו הצבעות היו פה כל חברי הוועדה. היום לא יהיו הצבעות. אנחנו די רציניים כדי לעשות את זה בצורה טובה.

עוד הערה לפני שמתקדמים? מיצינו. קדימה, בבקשה, גברתי.

(3) בסעיף 6, במקום סעיף קטן (א) יבוא:




"(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:





(1) שירותי סיוע, ואולם, לעניין שירותי לינה תוגבל הזכאות לשני לילות במחיר מרבי של 100 דולרים של ארצות הברית ללילה, בהתאם לשער היציג במועד הלינה;





(2) השבת תמורה; ואולם מפעיל הטיסה או המארגן רשאי להציע לנוסע, עד תום התקופה האמורה בסעיף 3(א)(2), חלף השבת התמורה, כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי כאמור בסעיף קטן (א1), לפי בחירת הנוסע, ויראו שובר זיכוי כאמור כהטבה לפי חוק זה.

עכשיו תסבירי.

לפסקה (1): היום שירותי הסיוע שכוללים גם שירותי לינה וגם כמובן מזון, משקאות וכולי, כוללים שירותי לינה באופן לא מוגבל. שירותי לינה קורים בדרך כלל שהנוסע נתקע מחוץ למדינת המקור שלו שאז הוא צריך מקום לגור. זה לא הוגבל בחוק העיקרי גם על רקע המציאות של החוק העיקרי שבה חברת התעופה יכולה תוך יום-יומיים למצוא כרטיס טיסה חלופי ולהטיס את הבן אדם חזרה. זאת לא הייתה בעיה. המצב שקרה הוא שהמון נתיבי טיסה נחסמו. אין טיסות פנויות ולכן אנחנו אומרים שאת שירותי הלינה צריך להגביל לשני לילות.

אין לי בעיה.

אבל - -

רגע, תן לה לסיים ואחר כך הערות.

זה היה ההסבר לפסקה (1).

אז מה עם ה-100 דולר?

מחיר מרבי של 100 דולר - -

אם את רוצה שאני אתן לך מחיר מרבי תני לי מחיר מינימום.

נכון.

ואם לא יהיו חדרי לינה בשווי שעונה לתיקון בחוק – מה נעשה? נשלח אותו להוסטל של משטרת הגבולות?

אני מניחה שחברת התעופה תחזיר לו 200 דולר.

את לא יכולה להניח. אנחנו מחוקקים חוק.

אתה צודק, אדוני. הכוונה היא שחברת התעופה תחזיר 200 דולר לכל נוסע לשני הלילות האלה.

לא, אנחנו לא רוצים לקבוע מחיר מקסימלי. חברת התעופה צריכה לתת לו פתרון לינה.

בדיוק. בארצות-הברית לא תמצאי לינה ב-100 דולר.

בסדר.

אין לנו התנגדות, אדוני.

אז אני מורידה מ-"במחיר"?

את כל הסיפא שמדברת על הגבלת - -

חברת התעופה תצטרך לשאת בהוצאות הלינה.

מאה אחוז.

לא היית רוצה שניכנס פה למחיר מינימלי ואיזה בתי מלון. לא נגמור.

אבל צריך שיהיה איזשהו - -

אדוני, מה אתה רוצה - -

זה לא הוסטל.

אז איך יודעים שזה לא הוסטל?

זאת שאלה טובה.

יש לכם תשובה?

אפילו מלון בשדה התעופה שהוא יותר זול.

להפך מלון - - - לא יותר זול.

אני שמח שאתה מקשיב לי. לפני כן אף אחד לא הקשיב לי.

אני כל הזמן מקשיב. ואני גם שותק, מרגי.

יש לי תשובה. בחוק העיקרי כיום ההטבות, לפי 3(א)(1)(ב) אומר: "אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע".

הוא חושש לרמה של המלון.

אז אני רוצה להגיד שכמו שהחוק העיקרי שעובד כבר הרבה שנים בצורה טובה לא קבע את הרמה - -

אני התכוונתי לחמישה כוכבים אבל לא כתבתי.

לא חשבת שזה נחוץ.

עם ספא. הוא התכוון עם ספא. אבל זה באמת בית מלון - -

אני רוצה להיבנות מאותו היגיון שאומר: "שירותי לינה".

נאמר לפרוטוקול.

אבל בית מלון להכניס, לא אכסניה או משהו.

הורדנו את המקסימלי ואני חושב שזה הישג.

תקריאי לנו את (2).

בפסקה (2) גם היום צריך להשיב את התמורה בביטול טיסה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע. בעצם פה הכנסנו עוד הטבה. אני רוצה להגיד תודה רבה לייעוץ המשפטי של הוועדה שחקר את ההנחיות האירופיות וגם הרעיון שלו שאם היום החוק מבוסס על החקיקה האירופית נראה מה ההנחיות האירופיות. אז בעצם אנחנו מכניסים פה עוד הטבה. היא הטבה לבחירת הנוסע, לא הטבה שאפשר לכפות עליו.

האם מדובר בדמוי זיכוי שיש ללקוח באותה חברה?

כן.

מדובר בשובר זיכוי עם תוקף.

אבל הוא יכול להחליט במה הוא מממש את זה.

כן. הוא לא חייב לבחור את שובר הזיכוי.

אני רק אגיד שבסעיף קטן (א1) שאני יכולה להקריא כתוב קווים לדמותו של השובר הזה, מהו, מה ההגדרה שלו, מתי צריך לתת אותו, מה יהיה התוקף שלו ואיך אחר כך משתמשים בו. אז האם אדוני רוצה שאני אקריא את סעיף קטן (א1) שייתן את התמונה השלמה על ההטבה?

אם זה עוזר להבין, כן, ודאי.

אז אני מקריאה.

שנייה, בסעיף (2) - -

זה ההמשך שלו כדי שנבין אותו.

((א1)
(1) מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע על זכאותו לבחור בין ההטבות לפי סעיף קטן (א)(2); הסכמת הנוסע לקבלת שובר זיכוי תימסר בכתב;



כלומר, קודם כול חברת התעופה צריכה להגיד לנוסע – אתה יכול או השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי.




(2) שובר הזיכוי יהיה לפחות בסכום הכולל של התמורה ששולמה בעד כרטיס הטיסה המקורי, יונפק בתוך שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע, ויהיה תקף לפחות לשנה;


(3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי, ללא פנייה שלו או של נותן שירות סוכנות נסיעות, לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום תוקפו של השובר;


(4) לעניין סעיף 2(ב)(2) לא יראו כרטיס טיסה שנרכש באמצעות מימוש שובר זיכוי ככרטיס טיסה שהתקבל בלא תשלום או שנרכש בתעריף מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין."

אנחנו מבינים שהשובר יהיה בשווי כרטיס הטיסה שבוטל.

לפחות.

השאלה היא מה השימוש שהוא יעשה בשובר הזה. מה היכולות שלו?

איזה שימוש הוא רוצה, אדוני?

אני שואל שאלה: אני שואל האם בשובר הזה אני רשאי לרכוש את כל השירותים שאותה חברת תעופה מספקת? אני החלטתי לא להגיד בדיון הזה שם של חברת תעופה, לדוגמה אל-על, כי חושבים שאם השתמשתי באל-על כאיל החוק הזה נועד רק לאל-על. אמרתי את זה הפעם – אל תיפגעו שאני לא מתייחס אליכם. אני עושה את זה לטובת העניין כי זה חוק שבא לסייע לכל האזרחים ששילמו לכל חברות התעופה שפועלות בארץ שווה בשווה. זה גם בעקבות תגובות שקיבלתי.

יש פה הוראות מינימליות.

מי אדוני?

ישי דון יחיא מרשות התעופה האזרחית.

יש פה הוראות מינימליות למה החברה מחויבת.

איפה יש פה?

בסעיף (א1), קודם כול ב-(1) חייבים שההסכמה תהיה בכתב; ב-(2) חייבים שזה יהיה לפחות הסכום הכולל של התמורה בעד כרטיס הטיסה המקורי. זאת אומרת זה באמת עניין מסחרי של החברה.

זה לא מפורט. קראנו את זה. שאלתי שאלה ברורה ופשוטה.

מותר - - - כרטיס טיסה לכל יעד שאתה רוצה - -

רק כרטיס הטיסה?

איזה עוד שירותים?

שדרוג, למשל.

אני בדרך כלל נוסע באקונומי, אני מזוכיסט. אבל לפעמים בא לי להתפנק ולהיות נהנתן ולשדרג את זה ל - -

אקונומי פלוס.

לחברת התעופה יש אינטרס ובמקום שהנוסע ייקח את כספו בחזרה שיבחר בשובר הזה. זה עניין מסחרי של חברת התעופה. אני מניח שיש איזון מסוים שבו אתה מציע לנוסע כאלה הטבות שכנראה, הוא יעדיף לקחת את השובר ולא את התמורה הכספית. אז אם חברת התעופה רוצה אז שהיא תציע את התנאים. אנחנו חושבים שלא נכון להתערב ולהגיד לחברת התעופה.

רק להבין – אחרי שנה?

לפחות שנה. אם חברת התעופה רוצה היא יכולה יותר.

אותי שכנעת.

אחרי שנה הוא מקבל את הכסף?

לפחות שנה. אם חברת התעופה מציעה לו שנתיים, והוא מסכים לשנתיים זה יכול להיות גם שנתיים.

אני רוצה - -

אנחנו עושים לפי סדר כדי שאני לא אפספס אף אחד.

א', שחברת התעופה לא תגביל את המימוש של הדבר הזה. זה כמו מימוש, זה כסף. שלא יגידו, אנחנו את הטיסה הזאת לא נותנים כי זאת טיסה מיוחדת, למשל. שנית, האם ניתן להעביר את שובר הזיכוי הזה למישהו אחר? אם בן אדם לא רוצה לנסוע בשנה הזאת ולא רוצה לטוס, האם שובר שהוא רכש על שמו ניתן יהיה להעביר למישהו אחר? כי זה לא מופיע פה בינתיים.

שאלה טובה. תשובות בסוף. הילה, בבקשה.

היום חברות התעופה מספקות גם שירותי לינה ובתי מלון. יכול להיות שבגלל המצב שנוצר יהיה לקוח שהזמין במקור טיסה אבל עכשיו לאור המצב ירצה לממש את זה בחופשה ולא בטיסה. חשוב לתת את המענה גם למי שמחליט שהוא לא רוצה - -

אז שייקח את הכסף.

שייקח את הכסף.

הכול בסדר, רק כרגע זה מוגדר לטיסה. אז, שוב, שיהיה ברור שהוא יוכל להשתמש בזה בכל השירותים הניתנים ולא להשאיר לשיקול דעת.

מסכים איתך. אבל אנחנו עוסקים באפשרות המימוש של השובר. קודם כול, ברירת המחדל זה כסף חזרה.

בדיוק.

- - זה לא בא לבטל את החזרת הכסף.

זה כבר שלב שני של החוק.

אם החברה רוצה לפתות אותי ולשכנע אותי ואני הסכמתי בצלילות דעת – שלא נתבלבל כי בחקיקה אנחנו לפעמים שוכחים באיזו סמטה יצאנו. מלכתחילה עומדת לו הזכות לעשות בכסף הזה מה שהוא רוצה, לקחת את התמורה ולעשות מה שהוא רוצה. לקח שובר – שאלנו שאלה – אני חושב שעו"ד דון-יחיא - -

עוד שתי הערות קטנות: אולי זה מובן מאליו אבל אני חושבת שצריך לציין את זה שזה כולל כל כפל המבצעים; שלא יבוא אזרח לממש את השובר ויגידו לו שאם יש מבצעים הוא לא יכול לממש את השובר.

שלא ייחשב לו השובר כאילו הוא נהנה מאיזשהו מבצע. נכון.

- - בכל מצב, שיהיה ברור. צריך לתת את הדעת לגבי ההערה שכתובה פה "לשנה לפחות". אני לא בטוחה שזה מספיק. היום אנשים מתכננים את החופשה שלהם משנה לשנה. אני לא בטוחה שתקופה של שנה היא תקופה - -

שייקח את הכסף.

הם רצו עד סוף השנה הזאת, נכון?

- - האם השובר פג תוקף אחרי שנה?

זאת בעיה שלהם. הם רצו - - -

צריך גם לתת איזונים. התחום הזה הוא בתנודות ואי ודאות. מה שנכון להיום יכול להיות שמעבר לשנה כבר לא יהיה כדאי ולא כלכלי. התיחום הוא נכון, סביר. לא צריך למתוח את זה ולא לקצר את זה.

הערה קצרה לגבי השוברים. עורכת הדין נעמה דניאל תגיד כמה מילים על ההמלצות של האיחוד האירופי בעניין הזה.

לעניין הדברים שעלו פה מפי חברי הכנסת, לאיחוד האירופי יש המלצות לכללים מנחים. זה לא מחייב אבל ההנחיות האלה נועדו להפוך את השוברים למשהו יותר אטרקטיבי לנוסע כדי שהנוסע יסכים לקבל אותם. גם שם זה מותנה בהסכמה בכתב של הנוסע.

לעניין ההערות שעלו כאן – באמת באירופה השובר צריך להיות ניתן לשימוש לכל שירות שנותנת חברת התעופה. לעניין ההעברה – הוא צריך להיות ניתן להעברה ללא תשלום נוסף וללא תנאים נוספים שחברת התעופה מציבה. יש שם עוד כהנה וכהנה הנחיות.

מה עם כרטיסים שנקנו בנקודות?

נראה לי שזה אותו דבר, עד כמה שאני מבינה.

החוק הזה לא בא לשנות שום חוק אחר חוץ מהסוגיה הזאת של מה שנקרא "חוק טיבי".

אבל אם קנית את זה בכסף אתה מקבל את הכסף חזרה, אם קנית בנקודות – מקבל את הנקודות חזרה.

גברתי, עילה מזכה, לפי החוק המקורי, זה אם יש לו מועד נקוב בכרטיס הטיסה. זאת אומרת אם הוא כבר מימש את הנקודות וקיבל כרטיס טיסה אז הכרטיס טיסה - - -

הוא זכאי לכרטיס טיסה.

אם יש לו נקודות והוא לא מימש את הנקודות אז יש לו נקודות.

לא הבנתי.

סעיף 2(ב)(2) לחוק העיקרי היום, לחוק טיבי, אומר: "ההטבות לא יחולו אם הנוסע קיבל את כרטיס הטיסה ללא תשלום או אם כרטיס הטיסה נרכש בתאריך מיוחד שלא ניתן לציבור במישרין או בעקיפין אלא אם כן הכרטיס הונפק לו מתוקף חברותו בתוכנית למתן הטבות של מפעיל טיסה או מארגן". זאת אומרת אם קנית בנקודות, שזאת תוכנית של מתן הטבות, החוק חל וזה כרטיס טיסה שנרכש לכל דבר ועניין. זה מה שקורה היום וזה מה שיקרה, לא נוגעים בזה.

הדברים הובהרו.

לי זה לא ברור.

הם הובהרו עכשיו.

הוא יקבל.

יקבל את הנקודות? יקבל כסף? מה הוא יקבל?

זה אותו דבר.

זה לא משנה אם הוא קנה את זה בנקודות או בכסף.

תרשו לי. קרן, אם אני אטעה הם יתקנו אותי. מה שהבנתי מדבריהם ושייכנס בשפה פשוטה, ברורה ונעימה – ברגע שמימשת את הנקודות שלך ואחזת בידך כרטיס טיסה, זה כרטיס טיסה לכל דבר ועניין ותוכלי לדרוש את התמורה.

בכמה? בכסף?

איך?

שווה ערך של כרטיס הטיסה.

בנקודות?

לא. תרצי בכסף – תקבלי בכסף, תרצי בנקודות – תקבלי בנקודות.

מי קובע כמה זה כסף?

אני לא מאמינה.

הנה, אמרו לך.

אז מה אם אמרו לי. אדם קנה ב-1000 נקודות כרטיס טיסה – יחזירו לו בכסף מזומן? לא.

היום מחזירים לך כסף מזומן או נקודות?

נקודות.

זאת השאלה – אז יחזירו לו נקודות, לא יחזירו לו את הכסף.

מירי רגב יודעת שאת שואלת שאלות כאלה?

מה הבעיה לדייק את זה? אני לא מבינה.

כי זה ברור. את לא רוצה להכריע. זה מוכרע.

- - -

זה לא משהו ששינינו, זה מה שאני אומרת.

זה מה שקובע בחוק הזה. אז הוא יקבל נקודות.

זה גם הגיוני, הוא שילם בנקודות.

נכון. אם הוא שילם בנקודות הוא יקבל נקודות. אוקיי, הבנו.

תודה. מיצינו.

לגבי השאלות שנשאלו פה: רוב התשובות לשאלות שלכם הן שזה שיקול מסחרי של חברת התעופה. נשאלה פה שאלה לגבי היכולת להעביר את הכרטיס לבן אדם אחר – זה שיקול של חברת התעופה. אם חברת התעופה רוצה ליצור תנאים אטרקטיביים כדי שהנוסע יקבל את השובר ולא ייקח את התמורה הכספית, שזה ברירת המחדל, אז היא יכולה להגיד לו שהוא יכול גם להעביר את הכרטיס הזה. אנחנו בחוק לא מציעים מנגנון כופה שאומר, אתה חייב להציע א' או ב' בעניין הזה. בסדר?

אם כבר עושים הוראת שעה ונותנים סוג של מתן פתרון לחברה אז אולי לתת פה גם מענה לצרכנים. כי יהיו כאלה שיחששו. משהו באמצע.

אני רוצה לשאול שאלה: שכנעת אותי בדיון הקודם שלא נכון להכניס בחוק. גם בסוגיה הזאת אני מנסה לענות להם וגם לעצמי. אני מחזיק שובר – ביקשתי שובר ונעניתי ולאחר מכן עשיתי טעות – אני אוכל לחזור למסלול של השבת הכסף?

לא. לא לפי מה שמוצע כרגע.

אז השאלה חזקה ובמקום.

אם זה בן-אדם מבוגר, למשל, ויש התפרצות קורונה בסוף השנה ובן אדם לא רוצה, חושש, יכול להיות שהוא יעביר את זה לילדים שלו או למישהו אחר. מה הבעיה לעשות את זה? זאת הטענה שעלתה.

כי אם התשובה הייתה חיובית מצדך - -

התשובה חיובית.

- - הייתי אומר ששיקול הכלכלי פה גובר על החשש כי לחברה יש אינטרס שיממשו את הכרטיס. אבל אם אתה אומר שהוא לא יכול לחזור למסלול של התמורה הכספית אז מחזיק שטר, שובר, בעל ערך לא יכול לממש אותו. אין שום סיבה שבגלל האילוצים שנוצרו והנסיבות שהשתנו – מה שהיה נכון לפני שנה כשקניתי את הכרטיס ורציתי לטוס, וחברת התעופה ביטלה את הטיסה בגלל אילוצים – אני חושב שצריך - - -

לגבי שובר, גם בהנחיות של האיחוד האירופי הברירה היא או-או. החברה צריכה לקבל איזושהי ודאות שהכסף נשאר אצלה אחרת אין היגיון להציע הטבות שהן מעבר תמורת השובר הזה. לרוב הלקוחות צריך להציע אינסנטיב כדי לקחת את השובר כי כסף מזומן נותנת להם את הגמישות הכי מרבית שיש להם. לכן אני מניח – ואני מציע לא לקבוע את זה באופן כופה בחוק - -

אני אמרתי שאני אהיה נכון אבל באיזון. האיזונים הם דו-צדדיים. ברירה מחדל ראשונה אגרסיבית – תחזירו את הכסף. אם היינו עוצרים פה השאלות האלה לא היו קיימות. אבל אפשרנו. אמרנו, מה אכפת לנו, האזרח הוא בוגר, מקבל החלטה בדעה צלולה. אם הצעתם לו והוא רוצה לסגור איתך עסקה – הולך איתך. הוא מחזיק בשובר בנסיבות הקיימות של הקורונה. אם אני מכניס את הקטע הזה של האפשרות להחזיר תמורה בשובר אני מבקש שייכנס התיקון הזה שניתן להעביר אותו למישהו אחר.

אולי בהודעה מראש.

ללא תוספת תשלום?

ללא תוספת תשלום ובאותם תנאים, כמובן. הוא לא משפר את התנאים.

אדוני, חברי הכנסת - -

אני חייב לשמוע את העמדה שלך. אתה רואה בזה בעיה?

אנחנו לא נתנגד לזה.

לא תתנגדו לזה. תודה.

בסדר גמור.

אתה מכניס - - -

אל תתפתי שאני אכניס עוד ועוד דברים.

לא, לא - -

כי זה מעכב בעוד שבוע.

אני רוצה שתגידו פה לפרוטוקול - -

הפרוטוקול הקליט.

אבל היא לא נתנה תשובה. אני רוצה תשובה לגבי הנקודות, שיהיה לפרוטוקול.

למה?

כדי שמחר אם החברה עושה משהו אחר שמי שילך לבית משפט ותובע אותה - - -

אני חושב שאמרתם את זה לפרוטוקול. תנסו לומר את זה שוב לפרוטוקול.

אז תגידי שוב.

התשובה היא שאיננו מנסים לשנות דבר בעניין הזה. מה שקורה היום הוא שיקרה מחר. זאת התשובה.

זאת תשובה?

כן.

למה זאת לא תשובה?

אני אנסה לומר, גברתי מרת"א – במקור אותם תנאים. אני לא בקי בהם כי אף פעם לא צברתי נקודות. אסור לי כחבר כנסת, ומאז שנולדתי אני חבר כנסת. זאת הטבה, בר מינן, שלא נהנה מזה. נשארה לנו הטבה אחת בסוף ימינו – דקת דומיה במליאה. אתה יודע איזה כבוד זה? צריך לעגן בחוק שהדקה תהיה באמת דקה. לא תמיד זה דקה.

קרן, אני לא בקי אבל אותם תנאים שחלים היום על לקוח שמימש כרטיס בנקודות יחולו בהמשך גם אחרי התיקון הזה בהוראת שעה.

זאת אומרת הנקודות חוזרות.

אני לא אומר "זאת אומרת". אני אומר שאותם תנאים מסחריים שחלים על התנאים במימוש - -

מישהו נמצא בזום ויכול לענות על זה?

חברות התעופה נמצאות פה. הן יוכלו להגיד. יש אפילו חברת תעופה פה.

- -

את רוצה לנהל את הדיון במקומי? תבקשי ממני. את לא יכולה לומר למישהו לענות בזום. רבותיי, הספרפקס הזה והזום וכל אחד מדבר – אני מרחם לא עליי. אני מרחם על אותם אנשי פרוטוקול שצריכים לפענח ולכתוב את זה.

יש איתנו אורח בזום שרוצה ויודע? אני אתעקש רק בסוגיה של השאלה ששאלה חברת הכנסת בן ברק: אם לקוח מימש את הכרטיס הזה בנקודות.

אני יועץ משפטי של ארגון יאט"א, ארגון התעופה הבין-לאומי. המימוש בנושא של השבה עבור כרטיס שנרכש באמצעות נקודות לגבי הסוגיה שנשאלה – לטעמנו, החוק קובע שהחזר של כרטיס שנרכש בנקודות יהיה בנקודות. למיטב ידיעתי, זאת גם הפרשנות שניתנה להוראה הזאת על-ידי בתי המשפט.

אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה. עזרת לנו. הכרענו בנקודה. לא עוסקים בזה יותר.

שאלה נוספת. אפשר?

לאיזה סעיף?

גם לזה, גם על השובר. הרי כשאתה קונה כרטיס אנחנו אף פעם לא מבינים מה כתוב. יש כל מיני אותיות. אתה קונה משהו אחד ולחברה יש היכולת לשחק עם סוג הכרטיס שקנית. כשאתה מקבל את השובר הם יכולים להגיד לך שהטיסה מלאה או ריקה לפי סימון האותיות בכרטיס. איך פותרים את זה?

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל אם טיסה היא מלאה, אז היא מלאה.

אם היא מלאה ב-A אבל F לא מלא.

את מדברת על fairs and conditions? על רמות מחיר שונות?

כן, בדיוק.

בגדול אם קנית את הכרטיס המקורי במחיר מסוים - זה סכום הזיכוי, לפחות. יכול להיות שחברת התעופה תציע לך יותר. אבל זה, לפחות, סכום הזיכוי שיופיע לך בזיכוי. אם אתה קונה כרטיס אני לא יודע מה יהיה מחיר הכרטיס. זה העניין של הנוסע מול חברת התעופה. אנחנו לא יכולים להתחייב. זאת אומרת לא מוצע בחוק הזה - -

ובצדק.

- - שהוא יקבל.

בקיצור, עדיף לקחת את הכסף, זה מה שאתה אומר.

הבנתי את זה בהתחלה. אני מנסה להסביר לך את זה מתחילת הדיון.

אני חושב שהרבה אנשים ירצו לממש את השובר הזה כי יש אי ודאות, לא יודעים מה יהיה בעוד חצי שנה.

כבוד היושב-ראש, יש לי עוד שאלה שהיא ברמת המאקרו אבל היא חשובה.

אני אומר לך, היה פה דיון מקדים ארוך - -

היו שניים.

דיון אחד ארוך שהתחלק בין כמה ישיבות.

אני אשאל ואני אקבל אם תאמר לי שזה נאמר, ואני אחזור לעשות שיעורי בית.

זה מה שבאתי לומר לך. הבנת אותי.

בעצם כל חברות סוכנויות הנסיעות כמו "אליס" ו"טריוגו" שהיום הרבה אזרחים קונים שם את כרטיסי הטיסה, לא נכללים בחוק הזה. השאלה היא מה איתם? מה ההתייחסות בכלל לרכישה של כרטיסי טיסה דרך חברות סוכנויות ותיווך כאלה שהיום הן מאוד גדולות.

אנחנו שאלנו את השאלה הזאת בהתחלה והבנו. אמרתי לכם – נולדתי חבר כנסת. כשנהייתי חבר כנסת זה שולי מה שטסתי לפני כן. אבל אני יודע שהעסקה שלך תמיד עם חברת התעופה. כך אמרתם את זה בצורה מפורשת. הסוכן הוא צינור חלול מבחינה משפטית.

האחריות היא על חברת התעופה.

- - -

אני שואל את זה כדי שלא יהיו ספקות כי זה נאמר לי במפורש בדיון הקודם.

התשובה היא כן, אדוני.

תודה רבה.

האחריות על חברת התעופה. כל מי שרכש כרטיס דרך סוכן נסיעות זכאי בדיוק לאותם דברים מול חברת התעופה.

אז הבנתי נכון גם הפעם. בדרך כלל זה לא קורה לי. תודה.

זאת מטרת החוק, אדוני.

תחזרי על המשפט האחרון שלך.

אמרתי שהאחריות להשיב את הכספים היא על חברת התעופה. גם אם קנית באמצעות סוכן הנסיעות אז חברת התעופה תחזיר את זה אולי באמצעות סוכן הנסיעות אבל עדיין האחריות להחזיר את הכסף היא של חברת התעופה, וסוכן הנסיעות הוא אדם שעוזר לנוסע לפנות לחברת התעופה.

גם מי שקנה דרך כל האתרים באינטרנט וכל הגורמים האחרים?

האם תהיי זכאית לאותו דבר? בוודאי.

זה לא מה שהיא שאלה.

מה השאלה?

זאת לא הייתה השאלה של חברת הכנסת וזאן.

אני אשאל את השאלה. גברת לאה ורון, מנהלת הוועדה, שאלה שאלה. את ענית לסוכני הנסיעות. היא שאלה לצורך הבהרה: היום יש תופעה שהיא כמעט שווה, ואפילו גדולה יותר מסוכני הנסיעות – אדם נכנס לאתר אינטרנט ורוכש כרטיס – מה הדין? מול מי החבות?

למיטב הבנתי, זה סוכני נסיעות, מה זאת אומרת? "אליס" זה סוכן נסיעות.

גם זה, יש לו דין של סוכן נסיעות.

במקרה יש לי עניין אישי תלוי ועומד, ולפי מה שאת אומרת לסוכנות הנסיעות אין שום מחויבות כלפיי למרות ששילמתי וה - - - שלי מולם.

זה מה שהיא אומרת.

כרטיס הטיסה הוא חוזה מחייב בין מי שהנפיק את כרטיס הטיסה לבין מי שקנה אותו. כמעט תמיד מי שהנפיק יהיה חברת התעופה. אם את קונה כרטיס דרך סוכן נסיעות אז זאת חברת התעופה. יש יוצא דופן אחד שזה מארגן. אם מארגן מוכר בטיסת שכר – הוא שכר קיבולת בכלי הטיס מחברת התעופה - -

הוא הופך להיות חברת התעופה.

החוק לוקח גם את המארגן.

החוק פוטר את חברות הנסיעות מכל אחריות כלפי האזרח.

חברת הנסיעות היא צינור שיווקי.

צינור חלול.

אין לה שום אחריות כלפי הנוסע.

לפי החוק הזה.

מיצינו.

סעיף (3).

רגע, חכה.

זה מתנגש עם השאלה שלך.

(א1) מיצינו?

יש לנו הערות, אדוני. אפשר להעיר בקצרה? לא הערנו לסעיף בכלל.

הערות למה?

הערות לסעיף (א1).

בבקשה, זה מה שבאתי לשאול.

אני היועץ המשפטי של אל-על. לסעיף קטן (1) בדיוק לגבי אותו סוכן נסיעות צינור שאתם אומרים, אנחנו מציעים שיהיה כתוב אחרי "יודיע באופן ברור לנוסע", "או לסוכן". בערך 70% מהכרטיסים של אל-על נמכרים דרך סוכנים. אנחנו מודיעים או לנוסע שרשום אצלנו או לסוכנים. זה גם עקבי לגבי כל החוק היום.

איפה אתה אוחז?

"מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע או לנותן שירות סוכנות הנסיעות".

(א1)(1).

כן.

רת"א, את רוצה להתייחס לשאלה שלו?

לנו אין התנגדות. לפי מה שאנחנו מבינים - -

השאלה אם לנו יש התנגדות. מה המשמעות של השינוי שהוא מבקש?

המשמעות היא שאתה אומר שאם הנוסע רכש כרטיס טיסה מסוכן נסיעות אז שסוכן הנסיעות יודיע?

לא, לא. כשאנחנו נודיע אנחנו נודיע או לנוסע או לסוכן הנסיעות כי גם אין לנו הפרטים של רוב הנוסעים.

למה אין לכם הפרטים? אתם מקבלים את הפרטים, אני מניח, דרך סוכן הנסיעות כשהנוסע רוכש כרטיס. תקן אותי, אם אני טועה.

לא, אנחנו לא מקבלים.

כשהנוסע רוכש כרטיס גם דרך סוכנות הנסיעות הוא חייב למלא פרטים מינימליים כדי שבכלל אתם תנפיקו לו כרטיס.

אם הבנתי – אם אתה רוצה להתנדב להודיע גם לנוסע וגם לסוכן אני לא אמנע ממך. אבל - -

לא להעביר - -

רגע. אם אתה רוצה להודיע גם לסוכן וגם לנוסע – תפדל, אני לא אמנע ממך זאת. זה נקרא "לא תמנע טוב מבעליו". אבל אני לא רוצה שיהיה מקום, לא לך – אני לא מזכיר את החברה שלך – לאיזושהי חברת תעופה להסתתר ולהגיד, הודעתי לסוכן.

גם הסוכנויות לא עובדות. הן בחל"ת או סגורות. מי יעשה את הטלפונים?

אתה מחזק את הדברים שלי. תודה.

אני מחזק את דבריך.

אני אומר לאל-על, אל תנסו להעביר את זה לסוכנים.

תודה.

מה זאת אומרת להעביר? כל הסעיף הזה זאת זכות של החברה להציע הטבה לנוסע - -

תעשה את זה במקביל.

- - לכן אין פה עניין של התחמקות. אנחנו נציע את זה או לנוסע או לסוכן כי הסוכן הוא הצינור. לגבי הפרטים ששאל היועץ המשפטי של הוועדה – אין לנו פרטים של נוסעים כי בדרך כלל יש לנו שם הנוסע. אין לנו מייל, אין לנו טלפון. למה? כי הסוכנים משאירים את הפרטים אצלם.

תקשיב. אני מחייך, אתה רואה. הנחת העבודה שלי שאם אתה לא יודע לעשות את זה אין לך זכות קיום. בשיווק אתה מבין. אתה רוצה שאני אמשיך למה שהתכוונתי או שהבנת? עדיף שתבין. כמו שהשופט ממליץ לפעמים לתובע – עדיף שתבין בשלב הזה. עזוב את זה.

אדוני, אני חייב להגיד – אתם בעצם מבטלים פה 70% מהנוסעים שלנו שלא יוכלו לקבל את - - - ההטבה.

זה חוק טבע – אני מאמין שאם יש לך אינטרס לשווק את החלופה הזאת אתה תעשה אותה בכל דרך.

אין לנו הפרטים של הנוסעים.

יש לך סוכן, נכון? תבקש ממנו את הפלט.

בטוח שיש לחברות.

אין לנו. אנחנו לא מחזיקים את זה.

למה את מפריעה לי? אני מנהל איתו דו-שיח.
אני רוצה להתקדם בדיון ולא שהשם שלי יעלה שוב בישיבת סיעת הליכוד.

לקחת את זה קשה. אני פה.

תשאלי את הכתב מדה-מרקר – עד שהוא לא הרים ידיים ואמר, תפסיק להזכיר אותי לא הפסקתי. תיזהרי, אני אזכיר ואזכיר את סיעת הליכוד.

אבל שלא תגיד שאני עשיתי משהו.

אני יודע. אני אומר את זה כדי שמישהו אחר ישמע.

אדוני היושב-ראש, זה באינטרס של הסוכן - -

מי אדוני?

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל-על.

כל הכבוד שאתה מכבד אותנו ומופיע פה. למרות שאני מנסה להסתיר אתכם.

אני חושב שגם בפעם הקודמת נפגשנו.

זה אינטרס של הסוכן לשים את החומות הסיניות לגבי המידע הפרטי של הלקוח. אין לנו גישה למידע הזה, גם לא לסוכנים אינטרנטיים. זה לא יעבוד.

לא תוכל לשווק לו שום הטבה.

אני לא רוצה להישען על - - - לבד. אני רוצה להתייעץ איתכם. אומרים שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. זה מביא לי חשק להגיד: סליחה – השבת כסף, נקודה. לא בגלל שעכשיו פתחנו ערוץ של אפשרות להתחיל עכשיו לחפש מניעות כאלה ואחרות. אני לא רוצה לפתוח עכשיו למה אין לכם או יש לכם. אם החבות המשפטית היא כלפיכם זה חמור מאוד שאין לכם הפרטים של הלקוח.

וגם סביר להניח שיש להם.

השאלה היא כזאת: או שתחליטו שאתם יודעים להתמודד עם זה או שאני מוריד את האפשרות של - -

יש לי רק משפט להגיד בעניין הזה: החוק היום מחייב את מפעיל הטיסה או המארגן לתת לנוסע שהונפק לו כרטיס על טיסה שבוטלה או עוכבה מסמך המפרט את זכותו להטבות. זה סעיף 14(ב) לחוק היום שאני מניח שאתם מיישמים אותו, נכון?

המסמך הזה מגיע בכרטיס הטיסה ללקוח אבל דרך הסוכן.

החובה היא שלכם. יכול להיות שזה דרך הסוכן אבל החובה בחוק היא שלכם.

הפרקטיקה לא מעניינת אותי. אני עכשיו ינוקא בתחום החקיקה. שאלתי בדיון הראשון, בדיון השני ועכשיו – כדי להיות יותר בטוח אחרי שקרן ברק שאלה אמרנו שהסוכן הוא צינור חלול מבחינה משפטית בקטע הזה. זה אפילו לא מתעכב ולא כלום. החבות המשפטית היא של חברת התעופה. מכוח זה מה שהיה בפרקטיקה או לא היה – אין מציאות כזאת שאתה חייב בדין, ואתה לא יודע למי אתה חייב. אני לא אאפשר זאת. את תתחילו לשנות את הפרקטיקה או שתעזבו אותנו מהשובר. עוד שנייה אני הולך להודיע לחברות התעופה – השבת תמורה. אז, תעזבו את זה, אני לא רוצה להתעסק בזה. אפשרנו את זה מתוך רצון טוב בגלל הסיטואציה.

התמורה קיימת. אנחנו רוצים להוסיף אפשרות שהיא לטובת הצרכן.

הטובה הזאת מכניסה אותי לחרדות.

אנחנו מפחדים - -

אבל העדיפות הראשונה היא להחזיר את הכסף. העדיפות השנייה היא להציע הטבה מרחיקה או משמעותית.

זה גם החוק היום. בכל סעיף כתוב: "לנוסע או לסוכן". לא ביקשנו שום דבר שלא כתוב היום.

זה לא משנה. אבל אתה מגלגל את האחריות למי שאין לו שום חובה כלפי הלקוח. ואם הוא לא יודיע ללקוח?

תמיד הוא יוכל לקבל את הכסף חזרה.

אנחנו רוצה לשמוע חד משמעית. רת"א, אתם מושכים את החוק? חשבתי ככה. אז תהיו פעילים בדיון.

אני מסתכלת על הסעיף היום - -

תשכנעי אותי לכאן ולכאן, בבקשה.

זה נראה לי בסדר.

מה בסדר?

זה נראה לי בסדר - -

דברי איתי ותאמרי לי מה לא בסדר.

נראה לי בסדר הנוסח שהוצע: "מפעיל הטיסה או המארגן יודיע באופן ברור לנוסע".

ככה זה נשאר, נקודה. אז להבא לא להיות נפקדים מהדיון. בבקשה, מתקדמים.

יש לי שאלה לגבי המועד שנקבע כאן להנפקת המוצר. מוצע שהשובר יונפק בתוך שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע. השאלה הראשונה היא מה קורה אם במהלך 90 הימים – כי זאת התקופה שיש לחברת התעופה להציע לנוסע את האופציות שלו, כלומר כסף חזרה, כרטיס טיסה חלופי או שובר – מה קורה אם מודיעים לנוסע ביום ה-88 לאחר מועד הביטול שמציעים להנפיק לו שובר? לדעתי, במקרה הזה השובר צריך להיות מונפק עד תום 90 הימים, לא לתת עוד פרק זמן להנפקה.

יש התייחסות לדברים של היועץ המשפטי?

אפשר לקבוע "או עד תום 90 ימים לפי המוקדם". כלומר זה או שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסכמת הנוסע או עד תום 90 ימים.

אוקיי.

רציתי להעיר לגבי סעיף (א1)(2): שבעה ימי עסקים זה זמן מאוד קצר. מדובר על 450 אלף כרטיסים וזה גם לא מונע מהנוסע שום דבר כי ברגע שהכסף נמצא אצלנו אין משמעות גדולה אם זה שבעה ימים או 14 ימים - -

אז כמה אתם רוצים?

רגע. אתה כבר הבנת? הוא רוצה להתמסחר.

הוא יגיד 21 אז אנחנו נגיד שמונה.

תשמע עד הסוף ותשאל.

14 ימי עסקים יכול לסייע פה כי זה גם לא לרעת הצרכן. יש לנו 450 אלף כרטיסים שאנחנו צריכים לטפל בהם, אדוני. אני מדבר רק בשם אל-על. גם אין חשיבות גדולה למה בתוך שבעה ימים. הרי אם הוא ירצה להנפיק בתוך שבעה ימים או אחרי שבעה ימים הכסף - -

תקשיב. הגברת הנחמדה מעבר לקו, אם היא ענתה לו, היא כבר שכנעה אותו לגבי השובר. הכול נמצא במסך. היא סימנה את זה בעיגול הקטן את הנקודה הכהה.

הלוואי שהכול היה ככה.

אז איך זה עובד? זה עדיין כמו שירות המדינה – לוקחים מעטפה חומה, מכניסים פנימה ונוסעים לדואר ושמים את זה בתחנת אוטובוס?

לא חומה, לבנה.

זה ככה עובד?

לא, אבל זה מסובך כי אנחנו מדברים על מערכות בין-לאומיות.

תסביר מה התהליך כדי שנבין למה אתה רוצה להאריך את זה.

הוא פשוט עושה את העבודה שלו טוב, זה הכול.

ואם היה כתוב "יומיים"?

- - -

אפשר להבין שהוא נכנס ללחץ שהוא הולך להתחייב עכשיו לשבעה ימי עבודה. לא אמרנו שזה שבעה ימים בלי – הוספנו עבודה.

לי אין בעיה.

אם אנחנו מסכימים ל-14 יום אז בואו נסכים על 10 שעות ולא 12 שעות. אם כבר נכנסים לתוך המשא ומתן הזה.

בבקשה, אדוני.

אנחנו לא עובדים כבר שישה חודשים.

זה החשש הסביר.

כשנחזור לעבודה - -

אני כבר רואה איזו התנפלות – הקווים קורסים. אני מבין אותך. עשיתי לך את זה?

הלוואי שזה היה כך.

אני מוכן לאפשר את זה.

לכמה ימים – 14 יום או ימי עסקים?

14 יום.

בזמן שדיברתי היועץ המשפטי ואני אמרנו דברים חשובים. אחר כך לא תזכרו שהחלטנו להכניס את זה. 14 יום ולא 14 ימי עבודה.

זה אותו דבר כמעט.

זה לא אותו דבר. שבע פחות שתיים ועוד שתיים – במקום 14 קיבלתי עשרה ימי עבודה. עקצת אותי, עקצתי אותך בחזרה – פיתים. הגענו למשהו באמצע. אתה רוצה שאני אחזור בי?

לא, אבל אם זה נופל על החגים, אדוני היושב-ראש?

תשחררו.

אולי בכל זאת ימי עסקים אם זה נופל על החגים בספטמבר?

יבגני, יש לך היום לילה ארוך עם הסתייגויות.

לכולנו. אבל בכל זאת - -

השמים הולכים ליפול. חוק השב"כ – אוי ואבוי.

עמדתנו ברורה בעניין הזה, אדוני היושב-ראש.

יש לך שאלה על מה שקראנו קודם?

לא. אני רק אמרתי שיכול להיות שזה נופל על חגי תשרי ואז ייווצר מצב - -

יש הנחיות. לא בראנו את העולם היום. החוק קיים.

אז 14 יום ללא - - -

הערה לגבי סעיף (א1)(3). כתוב כאן, לפי הנוסח החדש, שהנוסע זכאי ללא פנייה שלו שאנחנו נחזיר באופן יזום את הכסף. זה אומר שאנחנו צריכים באמצעים שאין לנו לעקוב אחרי מאות אלפי כרטיסים עם מועד תפוגת התוקף של הכרטיס אחרי שהנוסע כבר בחר שהוא רוצה את השובר, לפגוש אותו שוב כחובה שלנו למסור לו שהשובר שלו פג תוקף. אין בכלל יכולת מחשובית כזאת, וזה גם מעמיד אותנו אחרי שהנוסע כבר ביקש לא לקבל את הכסף אלא את השובר, שאנחנו ניזום למאות אלפי לקוחות אחרי קובץ שאני לא יודע איך אפשר לעשות את זה - -

עורך הדין פוגלמן, אתם דיברתם על כך שחלק מהזמן אתם מושבתים. הנוסע גם בעידן רגיל לא יכול להשיג אתכם בטלפון או בדרכים אחרות. מה הדרך שאתה מציע לפתור את זה?

הסעיף מדבר על אחרי תקופת ההתאוששות. אנחנו לא מדברים על תקופת הקורונה. זה אומר שהנוסע כבר בחר - -

יש גם ניסיון - - - של התאוששות. איך אתה מציע שהנוסע ייצור קשר איתכם כדי לפתור את זה?

בימים רגילים – ואנחנו לא מדברים על תקופת משבר ועל מגפה חסרת תקדים – הנוסעים יוצרים איתנו קשר. יש לנו מוקד, יש לנו אתר אינטרנט, יש לנו בוואטסאפ ובפייסבוק. אין בעיה מהבחינה הזאת כי הרי הנוסע כבר יצר איתנו קשר ואמר שהוא רוצה שובר. אין לנו יכולת ואני גם לא מכיר שום עסק שחייב להתקשר למישהו שמחזיק שובר אצלו ולהגיד לו, שים לב, השובר פג תוקף, נזרים לך באופן יזום את הכסף – אחרי שהנוסע ביקש את השובר. מה גם שאנחנו, כנראה, הולכים להציע - -

מה אתה מציע? מה יהיה כתוב?

ללא פנייה יזומה שלו. למחוק את זה.

על איזה סעיף אתה מדבר?

על סעיף קטן (3): "לא מימש, הוא יהיה זכאי לאחר שפנה". לאחר שהוא פנה – נקבל ונחזיר. אני לא מכיר עסק אחד היום שחייב בדבר כזה. אנחנו מדברים על מאות אלפי כרטיסים עם יכולת מעקב - -

מה לא טוב לך בנוסח?

הוא יהיה זכאי ללא פנייה שלו – של הנוסע. אנחנו אומרים שהוא צריך לפנות כי הוא כבר בחר שובר. אז שיפנה כשהוא רוצה את המזומן.

ללא פנייה שלו?

כן, בדיוק.

אבל זה רק לגבי השובר. שלא יהיו אי הבנות.

ברור.

תודה. ה"ברור" היה - -

כלומר ללא פנייה שלו.

זה רק לגבי השובר.

ברור.

רק לגבי השובר. כלומר תיבה ללא פנייה של סוכן הנסיעות תימחק?

"הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה, את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום - -

מהמועד שפנה.

מהמועד שבו פנה בכתב לחברה?

לא רק בכתב. "או בכל דרך". כל השיחות היום מוקלטות.

שאלת הבהרה: אתה אמרת שאם בן אדם בחר את האופציה של שובר הוא לא יוכל לקבל את כספו חזרה. אבל אם נגמרה השנה ובן אדם לא מימש את השובר הוא יקבל את הכסף חזרה אם פנה לחברת התעופה ביוזמתו? כלומר הוא לא יכול לעשות את זה בתקופה שהשובר תקף אבל הוא יוכל לעשות את זה בסוף?

נכון.

אז אולי ניתן 21 יום ביוזמת הלקוח? כלומר שהלקוח יוכל לפנות לפני תום השובר? כלומר לא החברה תפנה אלא הלקוח שלא מימש את השובר מסיבות כלשהו, ואז 21 יום לפני תום השובר הוא יוכל לפנות אל חברת התעופה מיוזמתו. בכך אנחנו באים לקראתכם כי אנחנו מבטלים את הצורך שאתם תפנו ללקוח. ואז נוכל לפנות ולארגן תוך שלושה שבועות את השבת הכסף שלו מאי-מימוש השובר.

זה מה שאנחנו מכניסים בתיקון הזה.

אדוני מדבר על 21 יום לפני תום תקופת השובר?

כן. לפני כן.

מבחינתנו אין בעיה.

לא אחרי שתמה התקופה, שלא ייווצר מצב שהוא יחשוב שהשובר שלו כבר לא בתוקף כי הרבה אנשים יחששו.

לנו אין בעיה.

אז 21 יום לפני סיום מועד השובר. הבנתם?

למשל, ב-31 בדצמבר זה התאריך שמסתיימת השנה שהוא יכול לממש את השובר. הוא רואה שב-21 הימים האחרונים שנשארו התקופה הזאת תהיה תקופת הכרעה, שהוא ידע להכריע עם עצמו וכבר בשלב הזה הוא יכול להודיע לחברת התעופה שהוא לא הולך לממש את השובר.

בדיוק.

מקובל עלינו, אדוני.

אז 21 יום לפני תום תקופת השובר?

כן.

אבל חובת ההשבה עצמה תהיה - -

אחרי שנה, בוודאי.

כשנגמר התוקף.

כשנגמר התוקף – 21 יום מיום תום תוקפו של השובר.

כן, זה לא משנה את חובת ההחזר.

אבל גם אם הוא נזכר בפברואר שנגמר לו הזיכוי עדיין - -

אין הגבלה.

אני מבהיר: כל התיקונים שדיברנו עליהם – דנו בהם והסכמנו עליהם. בפעם הבאה אנחנו נעשה לפנים משורת הדין - ההקראה רצה. רק אם זה יהיה שלא בהתאם להסכמות, אם נפלה שגגה, אנחנו נפתח את זה לדיון. אני אומר את זה לפרוטוקול.

מי רצה להתייחס בזום?

אני מישראייר. מספר התייחסויות לגבי סעיף 3. בישיבות הקודמות כבר אמרנו שאנחנו מציעים שובר ללקוחות שהערך שלו הוא 125% משווי העסקה.

כבר נתנו לכם להדליק משואה ביום העצמאות.

תודה רבה, מעריכים זאת מאוד.

יחד עם זאת לאור התיקונים החדשים שהיתוספו השבוע יש כמה בעיות: הבעיה הראשונה מבחינתנו היא אפשרות העברת השובר. אם הצעתי ללקוח מסוים שובר בשווי 125%, והוא יוכל עכשיו להעביר את אותה זכאות למישהו אחר יתחיל להיווצר סחר משני באותם שוברים. זאת לא כוונת המשורר. האמירה שלנו היא שאם שווי השובר גבוה מסכום התשלום המקורי לא ניתן לסחור בו.

מכובדי, אני לא פותח את זה לדיון. אתה יודע למה? אני לא אילצתי אותך לתת 125%. אני לא הולך לנהל אותך מסחרית. זה התיקון. תעשו חושבים ותתנהלו בהתאם. תודה.

אוקיי. התייחסות נוספת לגבי סוכן הנסיעות: כפי שאמר מנכ"ל אל-על, לחברת התעופה אין כל הפרטים של הלקוחות גם לנושא השבת התמורה. לכן ההחזר הכספי צריך להתבצע דרך אותו גוף או מקום שבו הלקוח שילם. אני לא יודע כמה כסף שילם הלקוח לסוכן הנסיעות ומה דמי הטיפול שהוא גבה. אני יודע מה התעריף שאותו נקבתי, ולכן אני צריך להשיב את הכסף באמצעות אותו גוף שלו שילם הלקוח.

תודה. מיצינו. אמרנו את הדברים. היה דיון בנושא הזה והכרענו.

אני מעמותת "תעופה נבונה". אני מעוניין לומר כמה דברים.

בבקשה.

דבר ראשון, חשוב מאוד שהוועדה תאשר את האפשרות של העברת השובר מנוסע לנוסע מהטעם הפשוט שנעשים מאמצים גם בישראל שיש חוק חדש בעניין הזה וגם באירופה לאסור על העברת כרטיס - -

מכובדי, שמענו אותך, הכרענו. זה מסרבל ומסבך. מי שרוצה שייקח את הכסף – זאת האלטרנטיבה הטובה ביותר. אני לא פותח את זה.

אני רק רוצה להבין את ההחלטה או את הכיוון להחלטה לקראת הישיבה בשבוע הבא – האם הוועדה מבקשת שבנוסח החוק יעוגנו שתי ההוראות לגבי הסחירות של השובר? וכן לגבי השימוש בכל שירות שחברת תעופה מציעה. אם כן צריך לקבוע את זה מפורשות.

אני רוצה לקבל חיזוקים נוספים כדי שלא יהיו טעויות. אני מבקש לשמוע את זה עכשיו. זאת הייתה כוונת המכוון.

גם היום בנוסח החוק כתוב שצריך להשיב לנוסע. גם היום אתם מסתדרים עם זה – אני אומרת את זה לחברות התעופה. זה מה שכתוב וגם עכשיו יהיה כתוב שצריך להשיב לנוסע, ואתם תעבדו מול הסוכנים כמו שאתם עובדים. זה לא כל כך מסובך.

יש נושא חשוב בנוגע לסכום ההשבה במקרה שיש שובר - -

שלום לך, גברתי. מי את?

אני עורכת הדין איריס ירדני מטעם חברת ישראייר. נושא ההשבה, חשוב שיהיה מוגבל במקרה של שובר לסכום התמורה ששולמה ולא לסכום השובר. לא תהיה השבה של 125% במקרה שלא מימשו את השובר.

אל תיתנו 125%. אני לא הולך לנהל אותך מסחרית. תיקחו בחשבון כל שיקול כלכלי ומסחרי שהתיקון הזה עושה.

אני רוצה לחדד את ההערה כי היא הערה נכונה.

זאת הערה נכונה, אבל זה להם.

נניח שחברת התעופה הציעה 125% כדי לעודד את הנוסע לקחת את השובר, והוא לא ניצל את זה ועכשיו מגיע לו הכסף חזרה – צריך להבהיר שהכסף שהוא מקבל זה הכסף המקורי שהוא שילם בעד כרטיס הטיסה.

זה לפי החוק.

זה בסיס, זאת ההגינות, זה מחייב. אתה רוצה הבהרה? זאת הכוונה. זה לא מה שרצה לומר נציג ישראייר בדיון הקודם. יש כרטיס טיסה – צריך להשיב אותו. נקודה.

זה נובע מסעיף 3(א)(2) לחוק היום שאומר שהשבת תמורה זה הסכום ששילמת.

כתוב, מובהר. תודה למבהירים.

צריך לכתוב את זה במפורש.

נכתוב את זה.

זה בסעיף קטן (א1)(3).

כן, היום.

רננה, לפני הישיבה הבאה אתם תשבו יחד לראות שזה אכן הנוסח. בכל דרך שהיא תעשו את זה – בטלפון, בפגישה.

אנחנו ממשיכים לפסקה 8.

האם מקובלת עליכם, אדוני, פסקה 3?


(3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מהמועד שבו הנוסע פנה למפעיל הטיסה או למארגן או מתום תקופת השובר, לפי המאוחר;



זה מה שהבנתי שמתכוונים פה. זה בסדר? זה נותן מענה למה שאתה אומר?

אנחנו מתנגדים.

חכה עם "אנחנו". תסתכל על הכלל לפני "אנחנו".

גברתי, תשאלי שוב את השאלה.

(3) לא מימש הנוסע את שובר הזיכוי בתקופת תוקפו או מימש חלק ממנו, הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה או את יתרתה, לפי העניין, בתוך 21 ימים מיום תקופת תוקפו של השובר או בתוך 21 ימים מהמועד שבו הנוסע פנה למפעיל הטיסה או למארגן, לפי המאוחר;

ואז אם פנית 21 יום קודם או ביום השובר – סליחה, אני טועה. זה לא נותן מענה למה שאתה ביקשת.

כן, זה בסדר?

אני חושב שאיתי הקריא משהו.

העיקרון הוסכם קודם. אנחנו ניתן לו ביטוי בנוסח שיובא לדיון בוועדה. אפשר יהיה לפנות גם 21 ימים לפני תום תוקפו.

אנחנו הבנו את התיקון של חבר הכנסת סובה ואנחנו נתאם עם עורך דין עצמון.

גם היועץ המשפטי של הוועדה הבין את הרציונל שלך וזה ינוסח בהתאם, ונקריא את כל התיקונים.

פשוט מוסיפים אופציה.

אני עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות. אנחנו מבקשים להבהיר. קודם כול, ההצעה של 125% כפי שנתן אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ראויה לכל שבח. אבל, בואו לא נשכח שמדברים על כך שאותו צרכן הסכים לתת מימון לחברות התעופה לתקופה של שנה וחצי, שנתיים. אי יכולת מימוש נובעת לעיתים מהאפשרויות השונות מהחברות. יכול להיות שיש לו אפילו קושי מצד חברת התעופה לממש. אנחנו עדיין נמצאים בתוך הקורונה – יכול להיות שיהיו מגבלות נוספות. למה הוא צריך אחרי שנה וחצי או שנתיים שהוא נתן מימון לחזור לסכום ההתחלתי שהוא קנה בו את הכרטיס לפני שנתיים?

עומדת לו הזכות לקבל את התמורה המלאה שהוא שילם לחברה. הוא רוצה שובר – זאת התמסחרות בינו לבין החברה. אני לא הולך לפתוח את זה.

מגבילים אותו לשנה. הוא לא יכול - - -

עופר מרום, אמרת, הכרענו, מיצינו. תודה. דעתך נשמעה. אנחנו מתקדמים. האלטרנטיבה שאנחו המחוקקים נתנו היא שלא תטייל בבתי משפט, ואתה אחרון ברשימת הנושים של אותן חברות. תודה.

מצוין.

התיקון של סעיף 7 שירדנו ממנו על טיסה באיחור – ירדנו מזיכוי?

ירד.

אנחנו מגיעים ל-8.

אני רק אומרת ש-(8) צריך להיות מסומן כפסקה (4), אדוני. זאת טעות שלי.


(8) בסעיף 18, במקום הסיפה החל במילים "ואולם לא יינתן" יבוא "ואולם לא יינתן פיצוי כספי לנוסע כאמור, על אף כל הוראה שקבע השר לפני יום תחילתה של הוראת השעה";


זה סעיף שמדבר על הפנים ארצי, ובעצם מבטל את רכיב הפיצוי בטיסות הפנים ארציות.

יש התייחסות? אין. קדימה.

פסקה (9) שאמורה להיות (5).

את מבינה שכשלא מכינים שיעורי בית זה מקשה עלינו?

כן, אדוני.


(9) אחרי סעיף 20 יבוא:


"הצמדה להשבת תמורה
220א.
לעניין טיסה שהוראת השעה חלה לגביה, השבת התמורה תהיה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד שהיה ידוע ב־1 בחודש שבו מבוצעת השבת התמורה, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בחודש שבו היה על מפעיל הטיסה להשיב את התמורה אלמלא הוראת השעה; לעניין זה, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."

בגלל שקראת את זה מהר, תסבירי לאט.

יש פה הוראת הצמדה להשבת התמורה.

זה יהיה סיוט.

נכון.

אנחנו הכנסנו את הסעיף הזה בזמנו לבקשת הרשות להגנת הצרכן. אנחנו קיבלנו מאז – ואני חושב שגם הוועדה קיבלה – נייר עמדה בנושא מחברות התעופה. לדעתנו, הסעיף הזה גורם יותר נזק ובלגן מתועלת.

בינתיים המדד ירד.

רק לסבר את האוזן, בדקתי את המדד, ובחודשים האחרונים המדד ירד. כלומר הנוסע לא רק שלא מרוויח מזה כרגע – אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה. כדי שהחברה תתחשבן ובסוף הנוסע יפסיד 1.30 דולר זה יוצר בעיה תפעולית עצומה.

מתי הגעת למסקנה שהסעיף הזה רק מזיק?

אנחנו התחייבנו לוועדה שאנחנו לא עושים שינויים.

יכולת להודיע לנו, רק בהתראה.

לא הייתה התחייבות כזאת. אפשר לעשות שינויים אבל פשוט להודיע לוועדה.

להודיע לנו. זה מה שביקשנו קודם.

מאה אחוז.

כל האנרגיה שהוצאתי בדיון הקודם לא עזרה לי. לפי החיוך המוסתר קיבלת את ההערה שלי.

אני מקבל את ההערה.

אז להבא לפני הדיונים תעשו שיעורי בית, עם כל הכבוד. אנחנו מפנים זמן יקר של הוועדה הזאת, אנחנו משקיעים דיון אחד בשבוע. החוק הזה חשוב גם לצרכנים, גם לחברות התעופה, גם למשק הישראלי. אנחנו מתעכבים כבר שלושה שבועות בחוק, שתאמינו לי, אם הוא היה מוגש כמו שצריך – אני לא בא אליכם בטענות – אני הייתי מושיב יחד איתך את היועצת המשפטית של משרד התחבורה. עם כל הכבוד, משרד התחבורה הוא הריבון. זה דמי רצינות שיבואו יחד איתכם וידעו איך החקיקה נעשית פה בכנסת, יש תהליכי עבודה פה. אני לא אמור לחנוך אתכם. זה זמן יקר. לפעמים עיכוב כזה זה עוד שבוע. אז אתם מבקשים להוריד אותו.

כן, בטח.

זה בגלל הקושי הטכנולוגי שאין תוכנות שעושות - -

לא. לעיתים המדד הוא שלילי. מה תעשה?

זה לא קשור למדד. אני שמעתי שחברות תעופה טוענות שבשביל להחזיר את הכסף יש להן בעיה כי הן צריכות להכניס שינויים לתוכנה ואז בגלל חצי אחוז זה יכול ליצור בלגן. זאת טענה נכונה?

זה מה שחברות התעופה טוענות, ואנחנו מקבלים את הטענה.

זה גם נכון. זאת בעיה תפעולית.

אז איך אפשר לפתור את זה?

אז למה לנו אתה אומר - - -

אולי צריך להעביר את זה לוועדת המדע והטכנולוגיה?

- - - התירוץ של מדד שלילי.

- - - אפשר לשמוע את חברות התעופה? אולי חברות התעופה יגידו אם יש בעיה או לא.

לא, זה רק לגבי השבת התמורה, אדוני.

שהנציגים של החברות יגידו לנו מה בדיוק הבעיה.

יגידו לו לקחת זיכוי לשלוש שנים - - -

לעניין השובר – אדם יכול לא לקבל את השובר.

אנחנו מדברים על השבת כספים, לא שובר. נציגים של החברות, יש לכם תשובה לזה? זאת באמת בעיה טכנולוגית או שזה עוד ניסיון לגנוב כמה דולרים?

אם היינו בתקופות של מדדים יותר גבוהים, אפילו קצת יותר גבוהים מאשר עכשיו, הייתי מתעכב. זה סתם מעכב. הצר לא שווה בנזק המלך.

אבל זאת זכותו של הצרכן.

זה מכשול פה.

אבל אם אתה מעכב את הכסף במשך שישה חודשים - -

זה עלול לפגוע בצרכן ולעכב את הטיפול בצרכן. אני מאמין להערה של חברות התעופה. אני יכול להגיד להן להיות פרפקציוניסטים וללכת לחברת תוכנה לתקן את זה, ואז ניפגש בעוד שנה.

אתה רוצה לבטל את זה לגמרי?

אפשר אולי לדעת מה המשמעות? כי לצרכן זה אולי 1.30 שקל אבל לחברת התעופה זה יכול להיות הרבה.

לא, אם המדד שלילי לצרכן - -

בסדר, אם המדד שלילי. יש גם הצמדה.

אני לא עורך דין, אבל אני כלכלן, ובזה אני דווקא טוב. מכיוון שהחובה היא תוך 90 יום אז כך או אחרת המדד הוא של שלושה חודשים, ולכן לא מדובר בסכומים משמעותיים. העניין הוא שזה הימור – זה יכול להיות לטובת הצרכן, זה יכול להיות נגדו.

ינצלו את משבר הקורונה לנדיבות שלנו על 0.003.

מכיוון שחברות התעופה העלו את הקושי שלא היינו מודעים לו במועד הכתיבה המקורי - -

אני יכול להבין. תודה, מיצינו. בועז?

אני מסכים עם הקושי. 90 יום זה באמת בטל בשישים אבל אם הם לוקחים שובר זיכוי לשלוש שנים - -

זה לא רלוונטי לשובר הזיכוי. בן אדם יכול לבחור לא לקחת שובר זיכוי.

רבותיי, זאת הוראת שעה ורק לתקופה של המגבלה.

מאה אחוז.

תאמרי מה הורדנו.

הורדנו את פסקה (5) – הוספת סעיף 20א שמסומנת אצלכם כפסקה (9).

יפה. ממשיכים בהקראה.

סעיף 2 -
תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה קדם לתקופה הקובעת

התקופה הקרובה – אני מזכירה – היא תהיה מיום פרסום החוק או ממועד אחר שהוועדה תחליט.

תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה קדם לתקופה הקובעת
2.
(א) הוראות סעיף 1 יחולו גם על טיסה שמועד ההמראה הנקוב בכרטיסי הטיסה שהונפקו לגביה קדם לתקופה הקובעת, והתקיים לגביה אחד מאלה:

פה תקריאי לאט כי פה יש לנו עניין להבהיר דברים.

(1) הטיסה היא מיעד שחלה על חוזר ממנו חובת בידוד בית לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 כפי שעודכן מעת לעת, או שהטיסה היא ליעד כאמור, ומועד המראתה המתוכנן היה לאחר פרסום צו כאמור;


(2) מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה היה ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או אחריו.

ה"על אף האמור" הבא בא לסייע להבין את (1), (2)?

לא.

אז נעצור ותסבירי לנו.

הוראת השעה תחול פרוספקטיבית, קדימה, מהיום שזה יפורסם. אבל, קודם כול, יצטרכו לטיסות שמועד ההמראה שלהם היא פסקה (2) – מ-1 במרס ואילך, שזה קל להבין; והנתון היה שבתקופה הזאת אנחנו רואים שביטול הטיסות והירידה בביקושים כבר חרגה. אני אזכיר, אדוני: בסוף פברואר זה התחיל עם סין - -

התחיל עוד קודם.

אבל מבחינת ישראל זה התחיל עם הטיסות לסין. הן היו הראשונות שהוטלה חובת בידוד בית על החוזרים מסין, ואז ירדו הביקושים לטיסות לסין. אחר כך היו עוד יעדים, כמו תאילנד – ירדו הביקושים ליעדים האלה. אחר כך הנוסעים הבינו שזה כבר הולך להיות בכל אירופה, ובמרס אפשר לראות ירידת ביקושים רוחבית. אז אנחנו רוצים להגיד שהוראת השעה תחול גם על טיסות שהתחילו ב-1 במרס - -

זה שאת מקדימה זה בא לעזור לצרכן. אני רוצה להבין. לפי קדם ההסבר שהיא נתנה זה אומר שככל שמקדימים את התאריך - -

לא, לא.

ככה הבנתי, אלא אם כן זאת לא הייתה הכוונה.

הטיסות האלה הן טיסות שחברות התעופה יוכלו להציע עליהן את העסקה של השובר. בסופו של דבר – כן, אדוני מיטיב עם הצרכן. אני גם רוצה לומר את זה באופן כללי: אדוני מיטיב עם הנוסע - -

איך היא הציגה את זה. אם היה לי זמן הייתי עושה לכם חידה במתמטיקה ומבנה לכם את המחשבה ולא הייתם מגיעים לפתרון. זה כמעט הבניית מחשבה. תסבירי את זה שוב. אני אומר לך, באתי לתקוף את הסעיף הזה, ואני מקשיב לך.

יש לנו באג מאוד גדול מאוד של טיסות שבוטלו.

כל הוראת השעה הזאת עוסקת בסיטואציה שנוצרה בגלל הקורונה. אנחנו מדברים מתי הוראת השעה על כל המרכיבים שלה שמנינו – תחול. אנחנו אומרים שהיא תחול באופן גורף על כל היעדים החל ב-1 במרס, ואנחנו מדברים על כך שהיא תחול על טיסות מיעדים ספציפיים בתאריכים מוקדמים יותר. אני מזכיר שהסגירה של ענף התעופה הייתה הדרגתית. מ-1 במרס אנחנו רואים הידרדרות מוחלטת בתנועה. זה בעצם היה המועד שאיטליה נסגרה - -

אתה רוצה לעשות סייגים לטיסות? אתה לא תצא מזה.

הסייגים מאוד ברורים.

מה?

נגיד, טיסות לסין, כמו שרננה ציינה.

נתחיל מהקשה לקל או מהקל לכבד. מתי הייתה סגירה הרמטית?

ב-10 במרס. ב-10 במרס נכנסה חובת בידוד לכל החוזרים מכל היעדים.

מפברואר עד 10 במרס מה היה? או מ-1 במרס מה היה?

מ-1 במרס כבר היו ביטולי ביקושים. הנוסעים כבר לא האמינו, הם כבר הבינו שזה משתולל וביטלו הכול. מ-1 במרס אנשים הבינו שזה לא יהיה רק תאילנד ורק איטליה אלא יהיה הכול. הפסיקו להזמין כרטיסים וביטלו את הטיסות שלהם בלי קשר ליעדים. זה ב-1 במרס. רואים השפעה מאוד רחבה.

אני אשאל שאלה לכאורה: אם זה ביטול על-ידי הלקוח מה הדין הקבוע – לא בהוראת שעה – אומר?

צריך להחזיר לו את הכסף.

בעולם הקודם אם זה ביטול על-ידי הלקוח זה תלוי עסקה רכשת. אם רכשת refundable, כלומר שאפשר להחזיר לך, אז צריך להחזיר; אם רכשת בלי יכולת החזרה אתה לא מקבל את הכסף.

ובהוראת השעה אני מתייחס לזה?

זה אותו דבר. אנחנו לא שינינו את זה, אם זאת השאלה.

אז את מיטיבה עם חברות התעופה, לא עם הצרכן.

אז לא משנה. הדין שחל על אופי הכרטיס נשאר אותו דבר.

כן, זה כמו שקנית בעצמך.

אז למה את רוצה שנחיל זאת מ-1 במרס ולא מ-10 במרס?

כי ב-1 במרס הייתה חובת בידוד לשבים מאיטליה, ואז הייתה מסיבת עיתונאים ומשרד הבריאות יצא בהנחיה שהוא ממליץ לנוסעים שלא לנסוע. עוד לא היה צו בידוד בתוקף, הייתה אמירה במסיבת עיתונאים.

לכל היעדים בחו"ל?

כן. יש לנו נתונים שתומכים בכך שהתחילה התרסקות במספר הנוסעים ובמספר הטיסות.

ניתן להבין. אם זה כפי שאתה אומר ניתן להבין.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר - -

אני לא - - - את הדיון באמירה שלי.

אנטאנס, רצית להגיד משהו.

רק להבין אם ב-1 במרס או ב-10 במרס.

אז הסברנו.

בבקשה, הילה.

רק הערה קטנה: זה לא לטובת הצרכן, זה קודם כול לטובת חברת התעופה.

ברור.

אבל, לדעתי, אכן יש מקום להחיל את זה מ-1 במרס כי לפני כן - -

זה היה כאוס אחד גדול.

לא צריך רק את הסגירה ההרמטית הדקלרטיבית.

אבל זה כן גם לטובת הצרכן.

איך?

טובת הצרכן נשארת כשהייתה. את לא מיטיבה את טובת הצרכן.

צרכן שקנה כרטיס למועדים האלה – אם הוא קיבל את הכסף שלו חזרה הוא מחוץ למשחק; אם הוא עדיין לא קיבל את הכסף חזרה זה אומר שחברת התעופה - -

גברתי, אני שאלתי בעניין הדין על הכרטיסים האלה או האלה. ענית לי תשובה חד-משמעית שזה לא טובת הצרכן.

אדוני, אני לא רוצה להיכנס לפרשנויות לטובת מה. ההצעה שלנו היא שהוראת השעה, בין היא לטובת הצרכן בין לאו – תחול.

ברור. מיצינו.

מה היום תחילתה של הוראת השעה?

תמר, בבקשה.

זה עולם הפוך. זה שכבר הפסקנו להתחשב פה בטובת הצרכן - -

לא. התנצלנו. ישבנו פה שלושה שבועות ואנחנו עושים ככה, מתנצלים - -

נכנסת פה באמצע הדיון. זה לא נכון.

אני מבינה. אני אומרת שוב – הצעת החוק הזאת היא מראש עולם הפוך. אנחנו מנסים לצמצם נזקים, זאת המטרה פה. זה שהיא לרעת הצרכן זה ברור כי בעולם הקודם - -

זה ממש לא ברור. אין לנו שום יתרון בזה שהם יקרסו.

ברשותך, אפשר להגיד משפט? תודה.

לדעתי, הצעת החוק הזאת היא חד-משמעית לא לטובת הצרכן.

היא לא צרכנית.

- - - היא לוקחת הצעת חוק צרכנית והופכת אותה לטובת חברות התעופה.

ברור, ברור.

לעניין הנושא של 1 במרס. הצרכן שחי בעולם הקודם לא ידע. היה כאוס לחברות התעופה, היה כאוס למשק, היה כאוס לעולם והיה כאוס לצרכן. אותו צרכן שב-1 במרס, ב-2 במרס, ב-10 במרס היה לו כרטיס, והוא קנה אותו refundable – אולי הוא שילם על זה יותר אבל הוא ידע שהוא חי בעולם מסוים. העולם השתנה לרעתו מ-10 במרס, מ-17 במרס, לאורך אפריל – הוא השתנה אחרי הרבה זמן. אנחנו עכשיו הולכים רטרואקטיבית ומחילים את העולם שידוע לנו היום, עולם שאין ספק - חברות תעופה קורסות, ואין טיסות, ומחילים אותו רטרואקטיבית על תקופת הכאוס שהייתה לצרכן לא פחות - - - כי אנחנו מסתכלים מהזווית של האדם. אז נשאלת השאלה – אנחנו כבר בעולם שאנחנו מצילים חברות תעופה ונכנס כסף ממשלתי והכול בסדר, כולל החוק הזה שמתקן לתקופת הכאוס. למה לא לתת לו - - - בעשרה ימים - -

תמר, את יודעת למה נתתי לך את זה? כי אנחנו השקענו דיון מקדים - -

אני מדברת עכשיו רק על הנושא הזה של 1 במרס או 10 במרס. כל העולם ברור לי. אני לא מסכימה איתו אבל הוא ברור.

אילוץ, כורח. אני לא רוצה לומר, שלא יגונה. אני משאיר את זה על עצמי.

אבל לפחות ניתן בעשרת הימים האלה כי ניכנס לנעליים של הצרכן באותם ימים. כל החוק ברור אבל אני אומרת שלפחות נציל - -

לפני שנכריע כן או לא - -

וגם שם זה הרבה ביקושים.

חייבים לומר שגם אני, שאני לא בדרך כלל צרכן של המרקע – חיכיתי כל יום למסיבת העיתונאים ב-20:00 בערב. חיכיתי למוצא פי גדולי ישראל.

21:00 לא 20:00.

אמרו ב-20:00 אבל זה נדחה כל יום ל-21:00.

19:00, 20:00, 21:00, 22:00.

תדייק בעובדות, אדוני היושב-ראש.

כולנו חיכינו. אומר פה ידידי ישי שמשרד הבריאות כבר המליץ לבטל, והתחיל כאוס. וזה בסך הכול עשרה ימים. יש מקום - -

אבל אלה כרטיסים שנקנו לפני כן.

אני לא מתווכח איתך. שמענו את הטענה – נכון, צודקת, מסכים איתך. אם אנחנו כבר עוסקים ובאמת רוצים – וזה בקטנות פה ושם – אם לא הייתה חקיקה הייתי מעז לומר את זה בצורה ברורה יותר. אף אחד לא הולך עם זכוכית מגדלת. אני רואה את המשפחה שלי שתכננו לצאת והם רק מחכים שיביאו להם את הצ'ק. עוד יום, עוד יומיים, עוד עשרה ימים, 90 יום – ממתי? אבל מה שיוכרע פה בין חברי הכנסת - -

- - - גדול מאוד של אנשים שבתמימות נפלו עליהם השמים.

הם לא קנו באותו יום.

אל תגידי. כשאני אומר לך לא לומר אל תגידי.

אפשר לומר משפט אחד?

לא. שחרר.

אנחנו באופוזיציה.

מה שיוכרע פה בין חברי הכנסת – לי אין בעיה, אני לא הולך לעמוד על קוצו של יו"ד. אני מוכן שזה יהיה 1 במרס ולא 10 במרס. מה שיוכרע בין חברי הכנסת זה מה שיהיה מוסכם. אין לי בעיה ללכת עם רת"א על 1 במרס ולא על 10 במרס בגלל ההוויה הכאוטית הזאת.

יבגני, דעתך. תמר אמרה את דעתה.

בהמשך לדבריה של חברת הכנסת זנדברג אני רוצה להגיד שאנחנו יושבים וטובת הצרכן היא הדבר שמנחה אותנו. אני כמוך גם מאוכזב שהמדינה לא השקיעה בסיוע לחברות התעופה כמו שעשו במדינות אחרות. הטענה הזאת נשמעה לא פעם בדיון, אבל אנחנו צריכים למצוא את האיזון. לדעתי, התיקונים שהצלחנו להכניס ומכניסים לתוך החוק הזה זה האיזון הנכון - -

הורדנו הרבה דברים.

- - בלי לבוא ולעמוד בצד של החברות כי אנחנו קודם כול עומדים לצד הצרכנים. את מוזמנת, כמובן, להכניס את כל השינויים שאנחנו עושים פה, ולפי ההתרשמות שלי בשלושת ימי הדיונים יש אוזן קשבת לטענות ולשינויים שאנחנו מכניסים לחוק הזה. אבל מעבר לזה צר לנו שהמדינה לא עוזרת.

תודה. בועז, בבקשה.

מה היום תחילת הוראת השעה? מה אנחנו מקווים שהיא תהיה?

זה תלוי בוועדה. בגדול אם הוועדה תאשר והחוק יפורסם ב-15 ביולי זה היה אמור להיות 15 ביולי. זה יפורסם ב-1 באוגוסט אז ב-1 באוגוסט. כשהחוק יפורסם.

אם זה יפורסם ב-1 באוגוסט אז הכי מוקדם שאנשים יקבלו את ההחזר זה 1 בספטמבר.

או שהוועדה תקבע במפורש את התאריך.

זה בסעיף הבא.

הילה, בבקשה.

אני מסכימה עם כבוד היושב-ראש. אני נאלצת לצאת להצביע.

תמר, אם תרצי להגיש הסתייגות על התאריך – בשמחה.

אנחנו מתקדמים בהקראה, בבקשה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין טיסה כאמור באותו סעיף קטן יקראו את סעיף 3(א)(2) לחוק העיקרי, כך: במקום "21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב" יבוא "90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה, המאוחר ביניהם.".



בעצם אמרנו שהשבת התמורה היא במקום 21 ימים מיום ביטול הטיסה – 90 ימים. אבל פה יש לנו תחולה רטרואקטיבית – 1 במרס או 10 במרס – מה שאדוני יאשר. זאת אומרת שיש טיסות שכבר חלפו 90 ימים. אז בעצם מה שאומר סעיף (ב) הזה שזה יהיה או 30 יום מתחילת החוק או 90 ימים לפי המאוחר. זאת ההצעה.

ברור ומובן. יש הערות?

דיברתם על עיכוב של 12 שעות בטיסה?

ירדנו מזה.

זה ירד.

מצוין.

הארכת התקופה הקובעת
33.
השר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואם לא הוקמה ועדת הכלכלה וכל עוד לא הוקמה - ועדה אחרת מוועדות הכנסת שתקבע ועדת הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות של עד חודש כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה במצטבר על 9 חודשים, והכול כל עוד קיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בני אדם לשטחן או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה החדש, המשפיעות באופן משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה.

אני לא הבנתי את ה"או, או". בתלמוד אין התפלפלות כזאת עם הקמת הוועדה. הוועדה הוקמה, נקודה. מה?

אנחנו מאוד נכווינו, אדוני.

גברתי, אני אסביר לך. אני מרגיש שנולדתי בכנסת. אבל גם מי שאין לו פרקטיקה לאורך כמה קדנציות, חברי הכנסת החדשים, הרגישו על בשרם. גם כשלא הייתה ועדה הממשלה ידעה להעביר את זה לוועדה הזמנית שקיימת בכנסת. אם זה כל כך חשוב לשר הייעודי – אני אגיד לך מה היה – אני הייתי יושב-ראש ועדת חינוך בכנסת ה-20 והיינו צריכים לאשר חוק קטן שהוא אפילו לא מכה בכנף, במושגים של תעופה, לעומת החוק הזה: אישור תשלומי הורים למוסדות החינוך. היום לא נעים להגיד לך מה החובה שנשארה מזה, כמו דקת הדומייה. בכנסת ה-21 הקימו ועדת חינוך לא זמנית כמו ועדת כספים. התעליתי על גפני – הוא זמני ואני הייתי קבוע. אז תורידי את זה, נקודה. אל תנסי להסביר את זה. יש כללי עבודה של הפרלמנט, יש תקנון כנסת. אז לא צריך להתפלפל בחוק.

אני רק רוצה להשלים את דברי יושב-ראש הוועדה: החקיקה במדינת ישראל לוקחת בחשבון שוועדות הכנסת הקבועות פועלות וקיימות. העובדה שקרה מצב שלא היה כמוהו מאז הקמת המדינה לא אומר שעכשיו צריך לשנות סדרי עולם ולכתוב בכל דבר חקיקה "אלא אם לא הוקמה ועדה קבועה מוועדות הכנסת". אני מאוד בעד המחיקה.

אני יכול לתת לך נקודת זכות שסוף-סוף אני רואה בהליך העבודה שריון של כל הקצוות. הלוואי שבכל הסעיפים היינו מדקדקים על כל מיני אפשרויות היפותטיות כאלה. נגמר. קיבלת גם מחמאה, גם הערה.
יש התייחסות למה שקראנו?

רק להבין, אדוני, מה הסיכום של אדוני לסעיף הקודם (ב)?

אתה חוזר כל הזמן?

לא הבנו את הסיכום.

לא היו הערות. זאת עבירה על החוק לנסוע ברברס.

היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לעניין הארכת התקופה. מה שמוצע כאן הוא שהצו שיובא לאישור ועדת הכלכלה להאריך את התקופה הקובעת יוכל לקבוע רק הארכה של חודש בכל פעם. השאלה אם לא כדאי להשאיר את שיקול הדעת לוועדה לאיזו תקופה להאריך. כלומר לכתוב: "ניתן יהיה להאריך לתקופות נוספות, ובלבד שסך כול התקופות לא יעלה על תשעה חודשים". יכול להיות שהוועדה תחליט שצריך 15 יום, יכול להיות שהיא תחליט שצריך 45 יום. אבל אני לא בעד לקבוע את זה כל כך חד לחודש.

אנחנו מסכימים להערה, אדוני.

נראה לכם, רת"א?

כן.

יש התייחסויות לתיקון שהקראנו? חושבים שזאת הערה חשובה.

מאחר שבעוד תשע דקות יפנו אותנו מכאן האם יש בזום מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם מה יהיה בדיון הבא?

אני לא בטוחה שקיבלנו הנחיה חד-משמעית של הוועדה האם אתם מעוניינים שבשובר הטיסה יהיה כתוב שניתן להעביר אותו.

אמרנו זאת חד-משמעית.

הדבר השני היה שהוא לכל השירותים של חברת התעופה.

זה נאמר בצורה חד-משמעית. אני אפילו שאלתי והיושב-ראש השיב.

התעקשנו שזה יהיה.

שאלתי האם הדבר יעוגן בנוסח, והיושב-ראש אמר: "בוודאי שכן".

מאה אחוז.

טוב ששאלת כי שמתי לב שלא התייחסת להבהרה. לא היית קשובה באותו רגע, ועכשיו שאלת את זה. כל הכבוד.

אדוני, יש נקודה חשובה שאנחנו רוצים להעיר לגבי החזר הסכום לאחר תום תקופת השובר.

פשוט עברנו שוב על ההנחיות האירופיות, ואנחנו רואים מהן זה שבאירופה נקבע שההחזר יהיה אוטומטי. כותבים שהמוביל צריך להחזיר אוטומטית את הסכום של השובר מיד עם תום הפקיעה שלו.

ומה אנחנו קבענו?

הוועדה ביקשה לקבוע שהנוסע יצטרך לפנות לחברת התעופה.

בסדר. לא רק בנושא הזה אנחנו לא נצמדים לאיחוד האירופי, אלא בהרבה דברים.

אפשר עוד לשקול את העניין הזה.

אם לא תגיעו להסכמה אני לא פותח את זה כי מיצינו, אבל אם תגיעו להסכמה - -

רק רצינו להסב את תשומת הלב - - -

יש בזה גם היגיון למרות שאמרתי שזה 21 יום, אבל אם חברת התעופה מנפיקה שובר אז מן הסתם יש לכם כבר נתונים של הנוסע שהשובר שייך לו. כלומר מבחינה טכנית אפשר להכניס שיש סוג של תזכורת שברגע שפג התוקף של השובר הזה תהיה פנייה אוטומטית. אני לא יודע, צריך לשמוע את הנציגים של החברה, לא רק אל-על. בזה פותרים את הבעיה. אתה לא יכול להנפיק שובר בלי שאתה יודע למי אתה מנפיק, נכון? אני פונה לאל-על. נכון?

נכון.

אם הנפקת שובר אתה יודע את הפרטים של הבן אדם אז שים לך תזכורת בתוך תוכנה או משהו כזה שהדבר הזה יצלצל לך בעוד שנה.

אבל חתכנו את זה. למה אתה מעלה את זה?

כן, אבל - - -

חתכנו את זה והבהרנו את זה לצד המחמיר. אתה לא פותח את זה.

בסדר גמור.

רבותיי, תודה. אני חוזר על סדרי הדיון. בימים הבאים עד הדיון הבא אני מבקש להגיע לנוסח, כולל כל התיקונים שדיברנו והסכמנו עליהם. אנחנו נעבור על הנוסח בהקראה – לא רק על התיקונים – מכיוון שאנחנו לא רוצים לפספס כלום. נפתח להערות אם זה לא יהיה תואם את מה שסוכם. לא פותחים מחדש את כל הדיון. ונגיע להצבעות בדיון הבא.

תודה רבה, אדוני.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.