פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
29/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 10:30

ייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
אנדרי קוז'ינוב
יואל רזבוזוב

אליהו חסיד
גדי יברקן
יצחק פינדרוס

מור ברזני - עו"ד, ראש אגף גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

אווקה זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

טלל דולב - ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

חגית פלדמן - מנהלת אגף א' משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

יהודה תמר - מנהל מדור מיון, גיוס והשמה וממונה על מניעת גזענות, הכנסת

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אילה אליהו

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר המתרגמים


ייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

אני מתכבד לפתוח את הישיבה שעוסקת בייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית. זה עלה באחד הדיונים האחרונים והחלטנו לטפל בזה כיוון שזה לא מיושם. בגדול זה לא מיושם. אנחנו מבינים את זה.

הייתי רוצה שהיועצת המשפטית תסביר לנו מה קורה מבחינת מערכת החוקים, דבר ראשון, ואחר כך הייתי רוצה שנציבות שירות המדינה גם תתייחס לזה.

יש פה גם את הממ"מ, אורלי אלמגור לוטן.

הממ"מ, אוקיי, גם הממ"מ. אני גם רוצה לדווח שבהמשך לדיונים שיהיו לנו, משרד הביטחון הגיש הצעת חוק בנושא של המימוש החלקי של המענק, לדעתי מה שכתבו שם לא מספיק, אבל אנחנו נדבר על זה בוועדה. החוק הזה עבר מוועדת העבודה והרווחה אלינו ואנחנו נטפל בזה בתוך כמה ימים ונסיים את העניין הזה. לוועדת העבודה והרווחה יש כל כך הרבה חוקים שהיא לא הייתה מתחילה אפילו לטפל בזה, אולי בעוד חצי שנה, אז אנחנו ככה זירזנו את העניין. בבקשה, היועצת המשפטית.

כן, אדוני. אני אסקור בקצרה את החוקים שמהווים את התשתית לחובה לתת ייצוג הולם, גם של ועדת העלייה והקליטה וגם מה שבסמכות ועדת החוקה.

בחודש מרץ 2011 אישרה הכנסת את הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, תיקוני חקיקה. מטרת החוק הייתה לסייע בקליטתם והשתלבותם של אוכלוסיית העולים מאתיופיה ובני משפחתם ובעיקר לסייע לקליטתם בשוק העבודה מתוך הבנה שזה אחד החסמים המשמעותיים ביותר לקליטה מיטבית.

החוק תיקן ארבעה חוקים שונים, אחד זה חוק החברות הממשלתיות ונקבע בו פרק חדש שעניינו ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות שלהן יותר מ-50 עובדים, בכל המשרות והדירוגים, נקבע שיינתן ביטוי לבני העדה האתיופית והכוונה למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה ואין מגבלה של זמן. נקבעו גם חובות על הדירקטוריון של החברה הממשלתית לפעול לייצוג הולם בקרב העובדים, לקבוע יעד ולנקוט את האמצעים הדרושים כדי להגיע ליעד, לייעד משרות, לתת העדפה מתקנת במכרזים, וכאן נכנסת הוועדה, נקבע שחברה ממשלתית תגיש לרשות החברות הממשלתיות אחת לשנה דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות החוק ופירוט הנתונים ורשות החברות הממשלתיות מגישה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וגם לוועדת העלייה והקליטה אחת לשנה דוח על יישום החוק.

הדוח הזה הוגש אי פעם?

הדוח הזה באופן עקרוני מוגש אחת לשנה, יש איחורים, לפעמים גם - - -

הדיון האחרון התקיים ב-2018.

ולפי הדוחות האלה מה?

קטסטרופה.

זה מיושם, אבל חלקית.

זה לא מיושם, בקיצור. אז מה הם מגישים בדוח? 'קלטנו אתיופי אחד', מה?

אבל, דוד, עולים חדשים, לא דווח - - -

אני כבר אגיע לזה, אבל עולים חדשים - - -

אבל זה לגבי העדה האתיופית?

זה לגבי העדה האתיופית. הסדר דומה נקבע גם לגבי תאגידים סטטוטוריים ושר המשפטים צריך להגיש לוועדה אחת לשנה דוח על היישום.

מה הסנקציות בחוק?

אין.

אין סנקציות בחוק?

אין סנקציות בחוק.

נו, אז מה? מי רשאי פה לתת סנקציות?

או רשות החברות הממשלתיות, ככל שיש בסמכותם, או לשר המשפטים לגבי תאגידים סטטוטוריים.

מה עם עולים חדשים?

לא היה דיווח בכלל.

אני אגיע כבר לעולים חדשים. ייצוג הולם לבני העדה האתיופית נקבע גם בפקודת העיריות וגם בפקודת המועצות המקומיות ובעניין הזה שר הפנים אמור להגיש לוועדה, נדרש להגיש לוועדה אחת לשנה את הדוח.

ומוגש?

לא.

שם יש בעיה, אנחנו מכירים את זה כבר כמה שנים, יש ככל הנראה בעיה באיסוף החומר מכל הרשויות המקומיות שחלקן מגישות למשרד הפנים וחלקן לא וברוב השנים הדוח הזה הוגש באופן חלקי, לא היו בו נתונים לגבי כלל העיריות והמועצות המקומיות.

חוק שירות המדינה (מינויים), שהוא אינו בסמכות ועדת העלייה והקליטה אלא הוא בסמכות ועדת החוקה, גם הוא מעגן חובת ייצוג הולם וחובת הייצוג ההולם שם היא באמת לכלל העולים החדשים ולבני העדה האתיופית.

מה זאת אומרת זה לא בסמכותנו? כתוב בחוק סמכות ועדה איזה?

הוועדה שדנה וגם חובת הדיווח היא לוועדת החוקה.

כתוב?

כן, כתוב במפורש שחובת הדיווח היא לוועדת החוקה.

למה לא לוועדת עלייה וקליטה?

אדוני יכול לבחון את העניין הזה, אנחנו נדבר על זה, אבל בכל אופן לגבי עולים חדשים ההוראה נוספה רק ב-2016 כך שאני מניחה שהפרספקטיבה היא פחות רחבה.

שמה אומר החוק לגבי עולים חדשים?

כמה שנים זה עולה חדש?

עד 12 שנים.

לא, זה מי שעלה בהיותו בגיר וטרם חלפו 12 שנים מיום עלייתו.

כתוב לך במסמך של הממ"מ.

ולגבי בני העדה האתיופית, זה אותו דבר, מי שהוא או הוריו נולדו.

מה האחוזים באתיופים ומה האחוזים ב – שחייבים לקלוט?

אין התייחסות באחוזים, אין התייחסות ליעד. אני מניחה שנציגת הנציבות תציג את זה.

ממה נובע שצריכים - - -

יחס באוכלוסייה.

חוק שירות המדינה (מינויים) מטיל חובה על נציב שירות המדינה להמליץ לממשלה על יעדים ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות.

נו, ויש המלצה כזאת?

ביחס ליוצאי אתיופיה היעד שנקבע הוא כפי שיעורם באוכלוסייה, שזה יעד שבעינינו הוא יעד טוב, אפקטיבי, כי בעצם - - -

ולעולים חדשים מה?

לעולים חדשים לצערי טרם נקבע יעד ואנחנו עכשיו נמצאים בעבודת מטה יחד עם משרד העלייה והקליטה כדי לקבוע יעד, כששוב נקודת הייחוס שלנו היא שיעורם באוכלוסייה.

אבל מה כוללת ההעדפה הזו? הם חייבים לקלוט עובדים, או שאם יש שוויון בין שני מועמדים הם חייבים לקלוט את המועמד?

גם וגם. יש שתי חלופות, אחת באמת לייעד משרות, דבר שני זה העדפה מתקנת, זאת אומרת שאם יש לך שני מועמדים בעלי אותם כישורים אתה רשאי להעדיף כדי לעמוד ביעדים את העולה החדש.

בקיצור אף אחד לא מיישם את זה, לא בעיריות, לא בממשלה, לא בתאגידים, לא בכלום. אף אחד לא מיישם, אז איך רוצים שעולים חדשים יעבדו? רק אם יש לו יכולת כמו מהנדס, רופא, דברים מהסוג הזה, רק אז, מעבר לזה אין שום מומחיות.

שפה אתה מכיר גם את הבעיה של המרת הרישיונות.

כן, זה עוד משהו, אבל אני אומר, אז איפה פה ה – ?

אז תיכף אני אסקור מה - - -

אני רוצה הערה לסדר. כמנהלת הוועדה אני רוצה להדגיש לפרוטוקול שבכנסת ה-20 קיימנו בנושא הזה את רשות החברות, השלטון המקומי ונציבות שירות המדינה בדיון אחד, השנה החלטנו להפריד את זה כי זה יותר יעיל ויותר נכון, בעיניי, והוועדה תקיים דיון נפרד עם רשות החברות הממשלתיות ועם השלטון המקומי.

כן, אבל אין סנקציות אז הם לא מיישמים את זה. טוב מאוד שהם מגישים לנו דוח לוועדה, באמת זה יפה מאוד.

יושב הראש, אני רוצה ממש משפט.

אבל תכלס אין בזה כלום, קצת על האתיופים אני יודע שפה ושם, אבל לא יותר.

לא, תיכף אני אסקור מה נציבות שירות המדינה עושה.

תיכף אנחנו נראה מה אתם עושים בעניין הזה.

משפט. עוד בכנסת ה-19, כשהייתי יושב הראש, קיימנו איזה ארבעה דיונים, לדעתי, אפילו יותר, בנושא. באמת קיימת בעיה, גם דוחות חלקיים, הדיווח הוא חלקי, רשויות מקומיות לא דיווחו, כן יש חברות ממשלתיות שמשתדלות, חברת חשמל אני זוכר, השאלה בסוף גם באיזה תפקידים אותם העולים נמצאים.

חברת החשמל משתדלת, אבל לא לגבי עולים חדשים, היא משתדלת לגבי דרוזים - - -

לא, גם כלפי יוצאי העדה האתיופית, אבל בסופו של דבר, כמו שאמרתי בסוף, הם כותבים 60-50 עובדים ובסוף אתה מסתכל במה עובדים, עובדים בניקיון, אתה לא רואה במשרות שהיינו רוצים לראות אותם.

עם זה יש בעיה. אתה יכול לדרוש שוויון, אבל לא לדרוש שוויון גם במסגרת, זו בעיה קצת. אבל אתה יודע מה? שיקבלו קודם כל.

כמו שאמרנו, מבחינת העדה האתיופית יש אנשים שנולדו פה והתחנכו ויש להם תארים והם יכולים להשתלב בדיוק כמו כולם. אם אנחנו מדברים על עולים חדשים אז יש אנשים שהביאו התמחות והם מומחים לא פחות עם רקע וזה עניין של שפה, אבל ב-12 שנים אפשר ללמוד עם את השפה, אז גם הם יכולים להשתלב. עוד פעם, יש פה אינטרס, אני לא רוצה פה להרחיב ולהגיד, אבל הרבה זה חבר מביא חבר וזה. אנחנו מדינת עלייה, אנחנו צריכים לתת לעולים חדשים הזדמנות שווה ופה הדיון בוועדה הזו הוא בדיוק אמור לתת - - -

אבל בארבע השנים האחרונות לא היה בכלל דיון על שילוב עולים חדשים בשירות המדינה, לא התקיים בכלל.

נכון. אני בכלל לא ידעתי שהעולים החדשים בתוך הסיפור הזה.

כן, אבל עלינו על זה.

אז חשוב שאנחנו עושים את זה וצריך לראות באמת מה עושים.

טוב, עוד חבר כנסת רוצה להתייחס?

סליחה על האיחור.

מי את? רק תגידי לנו.

אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. אז ממש בשתי דקות כי מור מהנציבות תציג אחריי אז בלי להיכנס לנתונים. בהמשך למה שחבר הכנסת רזבוזוב אמר אנחנו סקרנו גם את יוצאי אתיופיה וגם את העולים החדשים בשירות המדינה, אבל יש כאן שתי קבוצות שהן שונות מבחינת ההשתלבות שלהן. אם אצל יוצאי אתיופיה יש יותר מהכמה ופחות מהאיך, כלומר באיזה תפקידים הם מועסקים, אצל העולים החדשים אנחנו רואים שיש פחות מהכמה, לעומת האחוז באוכלוסייה וזה שלא קבעו יעד, אבל יש יותר מהאיך, זאת אומרת התעסוקה שלהם, רואים שהם מועסקים בתפקידים מקצועיים.

כאן אני רוצה להגיד עוד משהו בהמשך למה שחבר הכנסת רזבוזוב אמר, שבאמת הדוחות של הנציבות הם מאוד מפורטים, מה שאין בהם, ובעבר למיטב זיכרוני כן היה, ואני חושבת שאם מור פה אז אולי תיקחו את זה לתשומת ליבכם, זה ההתייחסות לסוגי התפקידים שבהם מועסקים יוצאי אתיופיה והעולים החדשים וכל הקבוצות בכלל שמחויבות בחוק.

כמה קלטו, למשל, בשנת 2019?

אז שוב, את המספרים אני מעדיפה שמור תציג, יש לה את הכול, אבל עניין התפקידים הוא משמעותי. אני לא יודעת, משפטית אולי מרב תוכל להרחיב, מה שאני קוראת זה שהחוק מדבר על ייצוג הולם בכל הדרגות והמקצועות בכל המשרדים ויחידות הסמך ולכן יש כאן מקום, כשמסתכלים על הייצוג ההולם, להסתכל במה הם מועסקים. לא צריך תפקיד תפקיד, אבל מקובל להסתכל על דירוגים, מי מועסק בדירוג המנהלי - - -

אני מבין את זה, אבל קודם כל שייקחו ואחר כך נתווכח לאיזה תפקידים. הם גם לא לוקחים.

יש גם עניין, יוצאי אתיופיה כרגע בכלל שירות המדינה עומדים בהחלטת הממשלה, לפי כלל שירות המדינה, יש שונות מאוד מאוד גדולה בין המשרדים. יש המון במערכת הבריאות, יש פחות באופן יחסי בשירות המדינה. רוב יוצאי אתיופיה מועסקים בתפקידים בדירוגים מנהליים, הרבה יותר ממה שמועסקים כלל עובדי המדינה. אצל העולים החדשים המצב הוא שונה, העולים החדשים יותר מועסקים בתפקידים מקצועיים, יש פחות עולים, אבל הם מועסקים בתפקידים מקצועיים.

יש פחות בכירים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. אז כן יש כאן עניין של ותק בשירות המדינה והתקדמות. שני דברים שכן צריך לשים לב בנציבות כרגע, האחד, כשמסתכלים על תכניות שנועדו לקדם אנשים בשירות המדינה, כמו צוערים בשירות המדינה, שזו תכנית שבאמת מיועדת לקהל שמגיע מבחוץ, יש מועמדים יוצאי אתיופיה, אין בשנים האחרונות לא יוצא אתיופיה ולא עולים חדשים בתכנית. וכאן זה לא כמו תכניות הבכירים האחרות שכבר צריך להגיע אליהם כבכירים. דבר שני, הייתה קליטת עובדי קבלן מסיבית בשנים 2017-2016 למערכת הבריאות במסגרתה נקלטו גם לא מעט יוצאי אתיופיה. זה לפי מה שכתוב בדוח מה שהקפיץ את המספר של הסך הכול.

כן מוזכר בדוח שדובר על זה שייבנו תכניות של קידום ושילוב של העובדים אחר כך בתפקידים אחרים. אנחנו עכשיו כמה שנים אחרי, צריך גם להסתכל על זה, איפה העובדים שנקלטו, עובדי הקבלן, האם באמת יש תכניות לשלב אותם בתפקידים אחרים.

מה שעשית בטבלאות, הטבלה השנייה של העולים החדשים, זה כולל אתיופים?

לא, אנחנו הפרדנו בין יוצאי אתיופיה לבין עולים חדשים.

נציבות שירות המדינה פה?

כן.

קודם כל אני מבקש שהממשלה תקבל החלטה לגבי אחוז הייצוג ההולם של עולים חדשים. ברגע שאין אז גם אי אפשר לעשות כלום, הם יכולים לקבל אחד, הם יכולים לקבל ארבעה, זה לא משנה. מתי אתם עושים את זה?

בתוך חודשיים אנחנו נביא המלצה לממשלה לקביעת יעד של עולים חדשים.

באתיופים יש, נכון?

באתיופים יש.

כמה האחוז של האתיופים?

1.7, 1.8.

אז כמה לדעתך בעולים חדשים צריך להיות האחוז?

שיעורם של העולים החדשים על פי נתוני הלמ"ס באוכלוסייה הוא משהו כמו 3.5%-3% ואני חושבת שהיעד יכוון לשם.

350,000, 400,000 ב-12 שנים האחרונות, אם אנחנו מדברים.

על פי נתוני למ"ס, 3.5%-3% מהאוכלוסייה בישראל בכוח העבודה הם עולים חדשים.

זה בקליטה חדשה או צריכים לאזן רטרואקטיבית?

לא, זה מי שעלה וטרם חלפו - - -

לא, לא על זה אני מדבר. נגיד סתם דוגמה יש בעירייה מסוימת 1,000 עובדים, 3% נקודה משהו זה 35, נכון? אז הם צריכים לקבל לפי זה איזון שנתי שמתחילים או צריך רטרואקטיבית?

הם צריכים לפצות, הם צריכים להגיע ל-3.5% מסך הייצוג.

כן, אבל איך הם עושים את זה? נגיד בשנה הראשונה הם צריכים לקלוט את כל ה-35, או מספיק שיעשו את זה - - -

אז באמת אתה נוגע באחד האתגרים של הנושא. אנחנו צריכים להאיץ תהליכים של פערים שנוצרו במשך שנים, אתה צודק, הדבר הזה הוא קשה, אבל זה התפקיד שלנו.

אז בהחלטת ממשלה צריכים לקבוע יעד שנתי? איך אנחנו מתקדמים לאחוז הזה? לא די בזה שקובעים את האחוז, הרי הם לא יבואו, עיריית תל אביב, ויעשו את זה בשנה אחת, היא לא יכולה לעשות את זה, אבל צריך להיות נגיד בטווח של חמש שנים איך הם מגיעים ליעד הזה. בשנים הראשונות הם צריכים לקבל יותר.

זה תקנים, אולי במכרז, יש העדפה במכרז.

מי אחראי על רשויות מקומיות?

משרד הפנים.

יש שם נציבות שירות מדינה כזאת שלהם?

כן.

ובתאגידים, אתם?

רשות החברות.

אז אני שואל אותך שאלה, האם משרד הפנים או רשות החברות או אתם יכולים – אתם צריכים לאשר תקנים, נכון? תקנים חדשים או תקנים קיימים?

לאשר באיזה מובן?

לקבלת עובדים. נגיד עכשיו משרד הבריאות צריך לקבל השנה 200 עובדים, אתם מאשרים את זה מראש?

זה נעשה יחד עם האוצר.

לא, בסדר, חכי עם האוצר, אתם מאשרים את זה מראש?

כן.

אז למה שלא תודיעו לכל משרד ממשלתי שאתם לא תאשרו שום דבר עד שלא יראו איך הם מתקדמים לכיוון הזה?

זה לגמרי הצורה שבה נציבות שירות המדינה עובדת, וגם בדיוני תקציב ובדיוני התקינה לשנה הבאה בעצם התפיסה היא שהם צריכים להציג לנציבות שירות המדינה איך הם מגיעים - - -

לא, כתנאי לאישור. את צריכה לאשר להם את המשרות?

כתנאי לאישור. אחת לשנה - - -

כל מכרז את מאשרת להם מראש?

לא. לא כל מכרז, אבל אחת לשנה מדברים על תכנון התקנים שצפוי המשרד לקלוט.

זה לא מספיק. אתם צריכים לקבוע, צריך לדבר עם נציב שירות המדינה שייתן הנחיה שלא מאשרים, אפילו לא מכרזים פנימיים, עד שהם לא מראים לכם התקדמות בכיוון הזה, אחרת אין טעם. מה זה פעם בשנה בדיוני תקציב? בדיוני תקציב מאשרים תקנים בלבד, הם לא מאשרים מכרזים. אתם צריכים לעצור את זה לתקופה מסוימת. עד שלא תראו לנו במשרד הממשלתי שאתם מתקדמים ליעד אנחנו לא נאשר לכם שום דבר, למה לא? פעם אחת ולתמיד תעמידו את הדברים האלה בתוך העניין. וגם משרד הפנים וגם רשות החברות צריכים לעשות את זה ואז תהיה התקדמות לכיוון. אם לא, לא תהיה שום התקדמות. זה טבעי גם, כשיש מכרז אז קולטים מה שאפשר וממשיכים הלאה.

היושב ראש, נציב שירות המדינה התבטא ככה בנובמבר 2019 בוועדת הכספים כשהיה הדיון בנוגע לאפשרות ובאמת הוא אמר שהם מתכוונים לעשות, זו אחת השאלות ששאלנו את הנציבות, הוא אמר שהם יבחנו אפשרות להשתמש כנגד משרדים שלא עומדים ביעדי הייצוג ההולם בדיוק בסנקציה הזאת, של לכפות עליהם יותר מכרזים שהם מכרזים ייעודיים. שאלנו את הנציבות, ובאמת כמו שמור אמרה, מה שקיבלנו כתשובה זה שנציבות שירות המדינה טרם סיימה לגבש את המדיניות. זה משהו שהנציב הצהיר עליו.

התפיסה היא שייעוד משרות זו סנקציה, כלומר אם אתם לא מראים לנו שכמות המועמדים שאתם מקבלים וכמות הנכנסים שאתם מקבלים היא באמת בכיוון ליעדים - - -

בסדר, אבל בפועל זה לא קורה, את יודעת את זה. זה לא קורה, מה אפשר לעשות?

לא, אני רוצה לומר שאנחנו מדברים על מגמות ואם אנחנו מסתכלים על המגמות אז בהחלט יש מגמות חיוביות, בין היתר בזכות זה שהוקם האגף - - -

לא לגבי עולים, לדעתי לעולים לא מיישמים את זה בכלל. אולי לגבי אתיופים.

ביחס ליוצאי אתיופיה, זה נכון גם ביחס לאוכלוסיות אחרות, אני מסכימה איתך שיעד ביחס לעולים חדשים הוא קריטי כדי להזיז את המערכת.

רשות החברות לא הוזמנה, נכון?

לא, זה דיון נפרד, זה מה שאמרנו.

אני רוצה לשאול את שירות המדינה, אנחנו מדברים פה על עלייה, על אתיופים, בציבור החרדי יש 1.2 בשירות המדינה שעובד במקום שאמור להיות 7%, מטפלים בזה?

אז אני אומר, 7% מכלל הגיוסים, זה היעד ביחס לחרדים.

ואנחנו עומדים ב-1.2.

נכון. סך הייצוג בשירות המדינה של חרדים הוא 1.2. ועדת חוקה, חוק ומשפט זימנה דיון בעניין הזה של כלל האוכלוסיות שהיום אנחנו לא דנים בהן, ובין היתר נדון שם לעומק בחרדים.

כן. מישהו עוד רוצה? בבקשה. את אחריו. את גם חדשה, נכון? מהחוק הנורבגי?

אני מהחוק הישראלי יותר, אדוני היושב ראש.

בחוק הנורווגי מחליפים את כולם, בחוק שלנו, זה באמת ישראלי, שניים, שלושה.

בליכוד אין נורווגי.

כי ראש הממשלה לא לוחץ עליהם לעשות את זה. אצלכם ראש המפלגה לוחץ, אצלנו לא.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לאחל לך בהצלחה בוועדה ובתפקיד, אין ספק שאתה תצליח בו, וחבריי חברי הכנסת. מאחר שזו ועדת עלייה וקליטה אני רוצה לפתוח עם פתגם באמהרית שאומר (מדבר באמהרית), זאת אומרת אדם שעושה את עצמו ישן גם אם יעירו אותו לא יתעורר, כי הוא מראש יודע שבאים להעיר אותו. לכן הדיון הזה בנושא של שילוב עולים מתקיים אין ספור פעמים בכנסת, בממשלה, יש רצון טוב, אבל בפועל הפקידים מתחלפים, הפעילים מתחלפים, יושבי הראש מתחלפים, הטיעון הוא אותו טיעון, הטיעון של נציבות שירות המדינה הוא אותו טיעון, של משרדי הממשלה אותו טיעון, של האוצר אותו טיעון, הבעיה נשארת.

אני רוצה להגיד גם מילה טובה למשרד ראש הממשלה שעומדת בראשו טלל דולב, בשנים האחרונות הם עשו עבודה מאוד טובה. חוץ מזה אני חושב שצריך להגיד את האמת, לפי הנתונים שמוגשים לנו כרגע לוועדה אפשר להגיד שהמדינה מצאה שואבי מים וחוטבי עצים. זאת אומרת לא היה צריך את החלטת הממשלה, את החקיקה הזו, כדי שציבור עולים ימצא את עצמו מתפרנס בעבודה, הם היו מגיעים גם ככה לנקות את משרדי הממשלה, הם היו מגיעים גם ככה להגיש את הקפה במשרדי הממשלה והם היו מגיעים גם ככה לאבטח בכניסה בבתי החולים, בשביל זה המדינה לא צריכה להעביר החלטות ממשלה. מה שאנחנו רואים כאן זה פשוט אחיזת עיניים מוחלטת.

כן, אבל גם בזה האחוזים לא מגיעים ליעד. גם בזה.

יכול להיות שהמדינה לא צריכה להתערב כי אנשים היו מוצאים גם פרנסה. אני רואה כרגע, בשנים האחרונות, בתקופה האחרונה לפחות, בגלל שיש גוף שמתכלל את זה במשרד ראש הממשלה, עכשיו מוציאים אנשים לתעסוקה, יש תכניות ויחד עם זאת ללא סנקציה החוקים האלה, כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, הם לא יכולים להועיל לאף אחד. יגישו את הדוחות האלה כל שנה, כל דיון, שום דבר לא יקרה.

הכי יפה זה המשרד לשוויון חברתי, שהוא צריך להיות הכי הרבה, הוא אפס אחוזים. אתה הבנת את זה?

זו בדיחה. אפס אחוז?

אפס אחוזים, המשרד לשוויון חברתי. נו, זה רציני?

אז למה אנחנו בכלל - - -

הם צריכים שפה יהיה 8%, במשרד לשוויון חברתי.

אז אתה מבין, אדוני היושב ראש, כאילו מה? אנחנו לא - - -

מה זה, זה בדיחה.

באמת בדיחה והדיון הזה הוא פשוט זרקור לכולנו לראות איך אנחנו - - -

פיתוח ופריפריה, אפס אחוזים. שם גם צריכים להיות הרבה. אני לא מבין את זה, באמת אני לא מבין.

יותר מזה, כששמעתי קודם בדרג בכיר, יש שם פחות יוצאי אתיופיה.

הנה, תסתכל, משרד הבריאות, ששם צריכים את חוטבי העצים, יש להם 2.2. אני מדבר על העולים החדשים עכשיו. תיירות, שגם צריכים, 1.8. כל השאר אפס, 0.4, 0.6. תהיו רציניים, באמת.

אדוני היושב ראש, ה-2.2 האלה גם במשרד הבריאות, זה לא שהמדינה עודדה אותם, הם קולטים כי הם צריכים אותם דרך כוח אדם, דרך גוף שלישי שמעסיק אותם. כל מה שאני עושה בתקופה הזאת זה ללמוד את זה. כל מה שאני עושה זה ללמוד את התפקיד שלי בתקופה האחרונה.

קודם כל תשלחו מכתב למשרד לשוויון חברתי שזה – אל תכתבו בושה, אבל - - -

לא, שיחליפו את השם.

אבל עם כל הכבוד הם לפחות צריכים ליישם את החוק הזה בצורה רצינית. לא יכול להיות שהם יהיו בדוחות אפס אחוז, לא בא בחשבון.

הם לא היחידים.

אז שהשרה תראה לנו איך היא מיישרת את הקו פה בשנת 2020 או 2021.

יותר מזה, אני רוצה לדעת כמה בכירים יש יוצאי אתיופיה במשק, בתאגידים, בחברות הממשלתיות, במשרדי הממשלה? מה זה מעט?

גדי, אמרתי, עם רשות החברות אנחנו נקיים דיון נפרד כי הבעיות שם שונות. אמרתי, יהיו שלושה דיונים.

מעולה.

היום אנחנו מתמקדים רק בנציבות שירות המדינה.

אני רוצה לדעת כמה אנשים יש בתוך נציבות שירות המדינה, בתוך הגוף עצמו, בתוך משרד נציבות שירות המדינה, לא החוצה, כמה בכירים יש במשרד, בתוך נציבות שירות המדינה. כמו שהיה בשוויון חברתי אפס - - - אני יודע שאתם עושים עבודה טובה, אבל חשוב לנראות להנגיש את זה לציבור. אנחנו לא יכולים להיות במקום הזה. בעיניי, נקודת האור בשנים האחרונות שאני ראיתי, וזה גם בגלל החלטת הממשלה, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, שאני יודע שהם עושים עבודת קודש וגם שם אנחנו צריכים לעשות תיקונים.

הייצוג ההולם הזה אמור להיות המינימום הנדרש מחברה להעסיק אנשים מהמוצא, לא המקסימום. זאת אומרת מישהו בעיריות, יש להם עובדים, רובם הגדול בניקיון, בא עורך דין או רואה חשבון להגיש מועמדות למשרה, אומרים לו: אדוני, יש לנו מספיק אתיופים בעבודה, למרות שהוא בכלל עונה על כל הדרישות יותר מהמועמדים, יכול להיות שגם לא, לא צריך לקבל אותו רק בגלל שהוא אתיופי, אבל יש לו יכולות, אם יש לו יכולות הוא לא צריך להידחות מהמשרה רק בגלל שיש חמישה-שישה עובדים בניקיון אצלו בעירייה. זה פשוט אבסורד.

לכן אני שוב אומר, לא סתם פתחתי ואמרתי זה שמה שקורה כאן זה הפכו ציבור שלם לשואבי מים וחוטבי עצים בעל כורחו וזה מה שקורה. בואו נעשה חשיבה. אם אנחנו מקבלים נתון, כאילו הוועדה הזו תעביר את זה כמובן מאליו, בואו, זה קבוצת - - -

לא, אל תדאג, זה לא יהיה הפעם.

שאנחנו באים להעביר את זה הלאה, אז חבל על הדיון. אם המטרה היא באמת לשלב תיעזרו, תיתנו. אני יודע שטלל עברה עשרה משרדים שהיא מפקחת, לא יכול להיות מצב שלפחות בעשרה המשרדים המובילים שבהם יש להם אנשי חינוך, עורכי דין, בעלי מקצוע, שהם יוכלו להיכנס. בוועדים, יהיה דיון על הנושא הזה, אבל לפחות בשירות הציבורי, אין לי מילים להגיד, מה שאנחנו רואים זה פשוט קרקס.

טוב, תודה רבה. חברת הכנסת מיכל קוטלר.

תודה רבה. מיכל קוטלר וונש. אני רק אומר קודם כל שבעיניי זו זכות גדולה לשבת בוועדה הזו, להיות כאן יחד איתכם כמי שבעצמה עלתה ארצה כחיילת בודדה לבד ואחר כך העלתה ארבעה ילדים קנדים בהמשך לארץ. אני חושבת שהנושא הזה הוא חשוב מאין כמותו, אני רוצה לעשות זום אאוט ולקשר אותו לנושא הספציפי שאנחנו מדברים עליו היום, מדינת ישראל, באמת, היות שאנחנו קוראים לזה עלייה וקליטה, אנחנו פשוט מסיטים את הזווית מהדבר הכי חשוב והוא השילוב.

השילוב, העובדה שאנחנו לא עוסקים בשילוב באופן הראוי הזה הוא לרעת כולנו, זאת אומרת אני חושבת שכל הדיון פה צריך לעסוק בטובתה של מדינת ישראל, כלל אזרחי מדינת ישראל, ולא טובתם של העולים החדשים שלכאורה אנחנו פועלים כדי לקדם אותם. אני חושבת שכל הזווית הזאת היא קריטית לשנות את הדבר הזה, אנחנו מאבדים כוח אדם ראוי וחשוב שנמצא, לא משנה אם זה עולים ממדינות דוברות אנגלית, צפון אמריקה, שמצליחים בסופו של דבר במיזמים עסקיים וחברתיים, אבל אינם תורמים את תרומתם הייחודית והחשובה במגזר הציבורי והפוליטי. דוברי הצרפתית כנ"ל. אני חושבת שפה צריך לעשות עבודת כמעט חינוך מחדש או אתגור הפרדיגמה שמנחה אותנו מזה תחילת קיומה של החשיבה על עלייה וקליטה ומהו תפקידה, כיוון שזו טובתה של מדינת ישראל. כולנו יוצאים נפסדים מהאפשרות של העולים החדשים לתרום בכל האתגרים שכיום מאתגרים את מדינת ישראל, לרבות בנושאים קשים כמו דת ומדינה וכו' וכל מיני נושאים שבאמת הקול שלהם נעדר מהשיח.

עכשיו לנושא עצמו. בזום אין, כיום בפועל, ופה אני מדברת אלינו, גם אלינו שיושבים סביב השולחן הזה בצד הזה של הכנסת, נאה דורש נאה מקיים, אני יכולה לומר שבין העוזרות שלי יש לי אחת דוברת אנגלית מבין ארבעה עולים חדשים שנמצאים כעוזרים בכנסת ישראל היום. אחת מבין ארבעה, ואני אומרת סטטיסטית זה לא בא בחשבון. זה רק עניין של חינוך מחשבתי ובאמת נאה דורש נאה מקיים ולהבין את התרומה האדירה של הדבר הזה.

ובנוסף הנטל הבירוקרטי שאנחנו משיתים על העולים החדשים מכל המדינות וכמובן שאני לא רוצה להתמקד פה במדינות מסוימות, אבל הנטל הבירוקרטי מבחינת נציבות שירות המדינה, אפילו בהקשר אנקדוטלי, כדי להכיר בתארים מחו"ל אוניברסיטת קולומביה לא נחשבת כמו אוניברסיטת בר אילן וצריך עכשיו ארבעה חודשים כדי לאשר את התארים, כדי לזכות מנציבות שירות המדינה לשכר שמגיע לכל עוזר בכנסת. אני חושבת שצריך לשים דגש על הנושאים הבירוקרטיים, אבל באמת מתוך הבנה ותפיסה שזוהי טובתה של מדינת ישראל.

שוב, בכל מקום אני אומרת, זאת בעיניי בין הוועדות החשובות שיש בכנסת ובאמת אפשרות לשתף פעולה עם כלל העולים החדשים במדינת ישראל מכלל המדינות, לרבות יוצאי אתיופיה, שחשוב מאוד לשלב אותם בחברה. מתוך הדבר הזה, אגב, לשנות את התפיסה התודעתית שחברי גדי מתייחס אליה והיא חשובה מאוד, כיוון שהיא גם תפיסה עצמית שמפחיתה, שמחלישה בסופו של דבר. יושב פה גם בשולחן עולה חדש מברית המועצות לשעבר ובסופו של דבר כל העולים החדשים, המבטא שלי לא נשמע ככה, אז יש לי את הפריבילגיה הזאת, הוא לא נשמע ככה ושירתי בצבא וכו' וכו', אבל בסופו של דבר כלל העולים החדשים נמצאים תמיד בעמדה של הצדקה עצמית ובאמת חייבים לשנות את הפרדיגמה הזאת. תודה.

טוב. עוד חבר כנסת?

שאלת הבהרה לגבי הנתונים, בשנת 2019 הועסקו בשירות המדינה 960 עולים חדשים, כלומר התחילו את ההעסקה או שזה סך הכול? מסך הכול, אמרנו 3.5% מתוך האוכלוסייה, שזה 200,000, 300,000, 960? האם ניסיתם לעשות עבודת מטה מה הסיבות שאנשים לא מגיעים מלכתחילה?

אנחנו נמצאים בעיצומה של עבודת מטה יחד עם משרד העלייה והקליטה להבין מה סיבות השורש, מה הם החסמים ומה צריך לעשות כדי להסיר אותם להשתלבות מיטבית של עולים חדשים בשירות המדינה.

כלומר אתם מנסים לשים את האצבע על הסיבות הספציפיות.

לגמרי.

כי ב-12 שנים, אני אומר את זה מניסיון שלי אישית, ב-12 שנים אפשר להשלים צבא, אפשר להשלים קבע, אפשר להשלים שני תארים - - -

אנחנו רוצים לקלוט אותם עוד לפני ה-12 שנים, אנחנו רוצים לקלוט אותם כשהם מגיעים.

אז יכול להיות שבגלל ההגדרות אם יש בעיות כאלה ואחרות – אני גם לא יודע למה ההגדרה הזאת של 12 שנים, האם אפשר לחשוב אולי להגדיל את ההגדרה הזאת ל-15 שנה? אם 12 שנה זה לא מספיק.

אני לא חושבת שזו הבעיה בהגדרה.

לא, זה גם, אחת הנקודות.

יש בעיה אחרת בהגדרה.

מה הבעיה?

הבעיה בהגדרה שמי שמוגדר עולה חדש לטובת קבלת הזכויות שלו בשירות המדינה, כאוכלוסייה שזכאית לייצוג הולם, זה בעצם שני תנאים מצטברים, מי שעלה בהיותו בגיר וטרם חלפו 12 שנים מיום עלייתו. הסיפור של מי שעלה בהיותו בגיר הוא מיותר.

בגיר זה מעל גיל 18?

כן.

כן, למה? מה הרלוונטיות?

ומי שעלה בגיל 17 אז הוא לא זכאי? ומי שעלה בגיל 16, אז הוא לא זכאי?

מצוין, אז בואו נשנה את זה.

אנחנו פועלים לשנות את ההגדרה.

תגישו תיקון חוק.

אני רק אוסיף בעניין הזה, יש עניין, ואני מסכימה עם מה שנאמר, עניין של התאמה לפי כל קהילה וצרכיה.

צריך להיות 12 שנה מיום שנהיה בוגר.

עבודת העומק נעשית בחפיפה למדינות ולמקצועות.

או לכל הפחות 12 שנה מיום עלייתו, בלי קשר אם בגיר או קטין.

לא, מיום שנהיה בגיר, הכי טוב.

מיום שנהיה בוגר.

למה מיום שנהיה בוגר? שלא חלפו 12 שנים מיום עלייתו.

לא, אבל אם הוא עלה בגיל 13, חמש שנים עד שהוא נהיה בן 18 ואז זה מוריד מהמכסה. אז לצורך העניין או - - -

אז אתם מגישים תיקון חוק?

אנחנו פועלים כדי לתקן את החוק.

מה זה פועלים? אני לא מבין.

יחד עם הייעוץ המשפטי שלנו, של הנציבות ושל משרד ראש הממשלה, פועלים כדי לתקן את הגדרת החוק.

אוכל להשלים, בבקשה?

כן, תשלים.

שוב, למה לא להרחיב את זה לעד 15 שנה, למשל? כי אם אמרת שההגדרות האלה בעייתיות אז למה לא להרחיב את זה, אם 12 שנה זה לא תקופה מספיקה?

לא, אבל יש גבול כמה אתה – חבר'ה, לא צריכים לעשות את זה 100 שנה, זה גם כן - - -

לא צריך לעשות את זה 100 שנה, אבל במגזר יוצאי אתיופיה אין מגבלה כזו.

12 שנה זה מספיק על מנת שעולה חדש ישתלב בחברה.

אני רוצה להבין, במגזר יוצאי אתיופיה, ואני חס וחלילה - - -

זה יותר מההגדרה של משרד העלייה והקליטה.

למרות שההגדרה של עולה בכל חוק היא שונה.

במגזר יוצאי אתיופיה אין מגבלה כזו, במגזר עולים אחרים יש מגבלה כזו.

יש גם אצל יוצאי אתיופיה, 15 שנה.

בכל חוק יש הגדרה אחרת לעולה, אתה יודע את זה. אין הגדרה אחת.

שוב, אני לא בא פה זה, אבל יכול להיות שההגדרה הזאת לא מתאימה.

אני בעד לתקן למה שהיא אומרת, אבל עכשיו להגדיל את זה מ-12 ל-20 שנה ול - - -

לא, לא אמרתי 20.

זה מיותר, כי זה דווקא לרעת העולים. בוא תבין דבר אחד, יש עולים שהם 20 שנה בארץ, נגיד, הם נקלטים לעבודה באופן רגיל. למדו באוניברסיטאות, הכול, נקלטים לעבודה. ברגע שאתה משנה את התאריך אתה פוגע בעולים, אתה לא עוזר להם, למה? כי האחוז יהיה יותר גדול למרות שזה לא אמיתי, כי אני מעדיף שעולה שהוא ארבע שנים בארץ - -

אתה עוזר למי שכבר לא צריך את העזרה והשארת בחוץ מי שצריך את העזרה.

- - ועוד לא נקלט, שהוא ייקלט לעבודה ולא אחד שהוא 20 שנה.

אלה שצריכים את העזרה, 960 איש מתוך 200,000 ב-12 שנה.

אבל אלה שצריכים את העזרה זה אלה שעכשיו עלו, לא אלה שנמצאים 15 שנה בארץ, ואתה רוצה להגדיל את התאריך, זו טעות.

אני לא רוצה, אני שואל.

אתה חושב שאתה עוזר, אתה לא עוזר. ההיפך, אתה גורם נזק.

אני שואל למה יש הבדל בהגדרה.

אז אני אומר לך, השנים זה בסדר, אין בעיה. הבעיה באמת זה ההגדרה של מי שעלה בהיותו בגיר.

למה יש הבדל? היית פעם חבר בוועדת מכרזים? למה יש הבדל בין עולה מאתיופיה לעולה ברוסיה בקבלה לעבודה ובהגדרת - - -

לכן אני שואל. לגיטימי לשאול.

אתה שואל? אתה שואל באמת מה ההבדל.

כן, לגיטימי לשאול.

אני מציע לך, אני הייתי בעיריית ירושלים, היו שם 15,000 עובדים, בוא תבדוק כמה עולי ברית המועצות קשה להם להתקבל וכמה לעולה מאתיופיה קשה לו להתקבל ואז בוא נראה - - -

אז אני רואה לפי המספרים שמבחינת המספרים - - -

המספרים הם טובים - - -

אני בעד שעולי אתיופיה יתקבלו, אבל לפי המספרים - - -

לא, אבל לא בגלל התקופה. אתה פועל לרעת העולים החדשים, לא לטובתם, אתה לא מבין את זה?

אני לא פועל, אני שואל שאלה.

לא רק זה, את יוצאי אתיופיה ילידי הארץ לא מקבלים לעבודה, עזוב עולים חדשים. את ילידי הארץ.

זה מה שאני אומר.

אני מסתכל רק על מספרים.

נזהרתי בלשוני, אמרתי את זה בזהירות.

נכון, אני מסכים איתך.

אני רק מסתכל על מספרים ומה שאני רואה פה שגם ב-12 השנה האלה זה אפס.

פינדרוס, דבר. בכנסת הזאת עוד לא עושים לך, לא תביעות משפטיות ולא – ?

תנסה, למה לא? התביעה עוד קיימת.

למה תביעות משפטיות? הכול ברוח - - -

תבין, יש תביעה. יש דיון בבית משפט בעוד שבוע.

יש לנו סתם בחור שעושה שטויות.

אתה חתום עליה.

לא, אני אמרתי לו לוותר על זה, הוא לא רוצה לוותר.

אדוני היושב ראש, על אף התביעה המשפטית אני רוצה להצטרף למה שאמרת, אבל אני רוצה גם להגיע לרמה הפרקטית. שאלת שאלה אמיתית את עורכת דין מור ברזני, איזה כלים יש לממשלה בסופו של דבר - - -

לא, זה תיכף נבהיר. אין כלים, אבל הכלים, אני אגיד לך מה יש פה - - -

שנייה, דוד, תן לי.

לא, אני רוצה להסביר לך. אין פה הטעיה, אבל הכלים מצויים בידי נציב שירות המדינה ואני רוצה לראות, הם יכולים לעשות שימוש בכלים, לא צריכים שינוי של החוק ולא כלום.

אבל הכלי הזה, אני מסכים איתך שהכלי הזה - - -

תיכף נראה מה אנחנו נעשה עם העניין הזה, נעזור להם קצת.

דוד, אני רוצה להצטרף למה שאמרת, אבל אני רוצה להציע איזה שהיא הצעה. אתה גם בא מרשות מקומית וגם אני בא מרשות מקומית ואנחנו ישבנו מספיק בוועדות מכרזים ואנחנו יודעים איך הן נראות ולכן, לדעתי, אני הייתי הולך לסוף, לדוח שהביא פה מרכז המחקר והמידע, הממ"מ, לנושא של השתתפות יוצאי אתיופיה בתכניות הכשרה ייעודיות. הפתרון, לטעמי, הוא – שם זה אנחנו, זה הממשלה, זה לא אתה כבר מחכה לאותה רשות מקומית, או לאותו שר או לאותו איש נציבות שירות שיושב שם בתוך זה, זה אתה יכול להחליט היום, שאתה לא יוצא לתכנית הכשרה, לא לצוערים ולא לעמיתים ותמצא פתרונות בלי לשלם אחוז גבוה, לא 3%, לא 2%, אלא אחוז גבוה יותר בשביל שבסופו של דבר- - - כי מה קורה? כי בסוף הצוערים האלה מסתובבים במסדרונות בעירייה, מתחבבים על חברי ועדת המכרזים, אל תקשיב, אני בחסינות, כן? נמצאים בתוך ה – לא, בתוך עמי אנוכי יושב, מכיר אותם מנהל המחלקה, מכיר אותם מנהל האגף, ראה אותו פעם-פעמיים בארוחת צהריים ואז הוא מגיע למכרז, הרבה יותר קל לו.

תקשיב, אני אתן לך אקדח, אם בסוף שנה לא עמדת ביעדים, אז הוא מושיב את היועץ המשפטי שלו להסביר למה הוא לא עמד ביעדים כי זה היה ייעודי והיה צריך את הדבר הזה. אם אתה תכריח אותו בזמן שאתה עושה צוערים לשלטון המקומי, כי גם שם יש את זה, צוערים בכלל לשירות המדינה, עמיתים בכירים, אתה אומר שאין לך עמיתים בכירים? תמצא, תקל קצת, גם מי שלא הכי בכיר יכול להיכנס לקורס הזה. לקורס, זה הרי אתה עובר את התהליך הזה, תיכנס לקורס הזה של עמיתים בכירים ואז אם אתה שם, משם אתה יכול לחייב, אתה יכול לעקוב ואתה יכול לחייב, אתה לא צריך לחכות, לא לתקציב המדינה ולא שאישרת תקנים, שם תחייב להכניס אחוז יותר גבוה.

דרך אגב, אני חושב על כל האוכלוסיות ואמרת נכון שזה לא פה הדיון על האוכלוסיות החרדיות, גם באוכלוסיות החרדיות הדבר הזה יחסית שיפר את המצב, הצוערים החרדים בשירות המדינה. הסיפור הזה שיפר, אני חושב שגם לאתיופים זה צריך להיות, גם לכל שאר העולים ולכל האוכלוסיות שאתה רוצה לשלב, תקפיד על הדבר הזה.

יש לי הערה.

מור עוד לא דיברה.

היא דיברה ושמעתי, אבל אני רוצה להוסיף משהו. דבר עובדתי שקורה בשטח, בחברות ממשלתיות כמו למשל נתב"ג, חברת חשמל, בנמלים, בכל המקומות האלה לוקחים חבר'ה מהקהילה - - -

כל החברות האלה שמנית לא כפופות לנציבות שירות המדינה.

אין בעיה, שנייה רגע. יכול להיות שזה לא, אבל בכל מקרה אני אגיד את זה ליושב ראש גם לדיונים הבאים. לוקחים את האנשים האלה, אחרי ארבע שנים, בזמן שהם אוטוטו אמורים להיות קבועים בחברה הם מוציאים אותם, מה הם עושים? מביאים אתיופים אחרים. פשוט מאוד.

האמת שמנהלת הוועדה העירה לי הערה שהיא מאוד מאוד נכונה, כל הכבוד, תיכף אנחנו נתייחס אליה, לגבי תנאי הסף.

עוד חבר כנסת רוצה לדבר? זהו?

יש לנו רק את משרד המשפטים ואז מור וטלל וקובי.

את רוצה להציג מצגת? אין צורך במצגת.

אפשר לעבור על המצגת במהירות, הרבה מהנתונים שהוצגו פה הם נתונים שהם פשוט לא נכונים. אני חושבת שכדאי ש - - -

בסדר, הח"כים יכולים לטעות, אבל הם אומרים מהניסיון שלהם. אני מציע, לפני המצגת, בואי ניכנס רגע לתוך העניין.

אני כן ארצה להציג, אדוני היושב ראש, דיברת על מה הנציבות עושה, אני כן ארצה להציג את מה אנחנו עושים, מה - - -

אז לפני זה. כשאת מציגה את המצגת תעשי את זה בסוף, למה? אני רוצה שניכנס רגע לתוך העניין. ברור לי לגמרי שלא עומדים ביעדים, אין ויכוח על זה, לכן מה שחשוב זה איך פותרים את הבעיה. כאילו עוד 20 איש, פחות 20 איש, היום בפועל, זה לא מספק אותנו, לכן המצגת לא יכולה לעזור לנו, גם אם הנתונים שהם אמרו לא נכונים כי יש לנו פה את הממ"מ - - -

מה למשל בנתונים שאני אמרתי לא נכון?

יכול להיות. אתה באופן כללי אומר הערכה אישית, אתה מכיר נתונים?

לא, במקרה שלי למדתי לפני שבאתי.

בינינו, הם יודעים את הנתונים, אנחנו לא. מה, עשית על זה עבודה סמינריונית באוניברסיטה?

כן, במקרה שלי זה מה שאני עושה מרגע שנכנסתי - - -

בסדר, אז אחר כך נתווכח איתה.

באתי מוכן. ודרך אגב, באתי מוכן בזכות טלל דולב שבאמת עושה עבודה נפלאה.

עורך דין אווקה, אתה שומע אותנו?

אני שומע מצוין.

בבקשה, מה התפקיד?

אני עורך דין אווקה זנה, ראש היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים. למעשה במשרד המשפטים זו יחידה ממשלתית שעוסקת ומטפלת בכל היבטי האפליה במשרדי ממשלה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל החברה שלי מור ברזני, שנמצאת שם, ואנחנו די עוקבים אחרי הנתונים ואני אשמח להגיד כמה מילים.

ברשותכם, קודם כל אנחנו עוסקים היום בנושא של ייצוג הולם לעולים ובכללם בני העדה האתיופית. דיברה קודם הדוברת הנכבדה לגבי שינוי הפרדיגמה, אני חושב שכריכה של יהודי אתיופיה באשר הם ועולים זה משהו שצריך לחשוב עליו שוב ולנסות לראות באמת אם מקיימים דיון בנושא של עולים אז צריך להגדיר באמת מי העולים ולעסוק בעולים ולקבל נתונים לגבי יוצאי אתיופיה שהם עולים, ולא עולי אתיופיה או יוצאי אתיופיה באשר הם.

יש לנו נתונים כאלה.

זה ככה כהערה מקדימה. כל הנושא הזה של ייצוג הולם בעיניי, אנחנו כמובן רואים קשר בין גזענות ואפליה על רקע גזענות לבין אפליה בתעסוקה. נציבות שירות המדינה מכירה את הנתונים, מכירה את העמדה שלנו, אני חושב שבשנים האחרונות ותקופה ארוכה, לפחות אני בתפקיד הזה שלוש שנים ואני אומר את זה, צריכים לעבור מספירת ראשים לספירת משרות איכותיות שיש בהן אופק. לצורך העניין אם לפני שלוש שנים הממשלה או הוועדות הרלוונטיות היו מגדירות מספרים לתפקידים ניהוליים או לתפקידים בכירים, לתפקידים בעלי אופק, שיכולים להשפיע ולהוביל לשינוי בתוך המערכת אז יכול להיות שהיום היינו במצב שונה. חבר הכנסת יברקן שאל קודם כמה עובדים בכירים בשירות המדינה יוצאי אתיופיה, אני אוכל לומר לכם שמדובר בכשניים וחצי, אני אחד מהם, יש עוד אחד במשרד לשוויון חברתי, ברשות למעמד האישה ועוד סגן אלוף במילואים שהוא ממלא סגן מפקד מחוז דרום בכבאות והצלה.

אתם מכירים את הנתונים וכולם מכירים את הנתונים, ככל שרואים גם בנתונים משרות איכותיות, משרות ניהוליות, יוצאי אתיופיה כמעט שלא נמצאים שם. את זה חשוב לומר באחוזים מוחלטים לצורך העניין, תראו את הנתונים לגבי אחוזים בדרג בכיר, אם אנחנו מדברים בסטטיסטיקה או באחוזים אנחנו באפס אחוז, אבל במספרים מוחלטים אז זה כשניים וחצי אנשים.

צריכים להבין שאנחנו יושבים, ואני חושב שאחת ההחלטות החשובות שהוועדה הנכבדה יכולה להוציא זה שמעתה והלאה ייצוג הולם נבחן בקשר לתפקידים איכותיים, לתפקידי אופק, במשרות עם תקן קבוע, ובשנה הבאה כשאלה יהיו הנתונים אתם תראו שבאמת המצב הוא הרבה יותר עגום.

את כל זה אני אומר מתוך הבנה ברורה, ואני יודע שגם נציב שירות המדינה מאוד מחויב לנושא הזה וגם מנהלת אגף גיוון תעסוקתי, מור ברזני, מאוד מחויבת, אבל צריכים פה לקבל החלטה ממשלתית שהוועדה יכולה להוביל אותה כדי לפרוץ את המעגל הזה כי בעוד כמה שנים אנחנו נחזור לעוד מצב שבו חבר הכנסת גדי יברקן אמר קודם, שבכל ועדה דנים באותן בעיות ובסוף אנחנו אומרים ביחידה למאבק בגזענות שאנחנו קיימים כדי למגר את הגזענות ולא כדי לנהל אותה, ואני מציע שבאמת ננסה לבדוק איך אנחנו ממגרים את האפליה בשירות המדינה כי זו תוצאה של אפליה. זו תוצאה של אפליה ברורה, בוודאי כשמדובר ביוצאי אתיופיה והאפליה היא על רקע צבע עור, צריך לומר את הדברים בצורה ברורה מאוד.

משפט אחרון, יש כמה אפשרויות לתקן את זה. האחד, מה שעשו בעבר ביחס לנשים. חוק שירות המדינה (מינויים) - - -

הוא שומע אותי?

אתה שומע אותנו?

חבר'ה, עד שיש איזה אתיופי שמדבר אתם רוצים לקטוע אותו?

לא, אנחנו רוצים לשאול אותך שאלה.

אני רק רוצה לומר שצריך להזכיר שחוק שירות המדינה (מינויים), סעיף 15, שקבע את ההעדפה המתקנת תוקן בגלל שנשים התקשו מאוד להיכנס לשירות המדינה ואני חושב שהדבר המשמעותי שעשו כדי לייצר את השינוי הזה ביחס לנשים זה שקבעו בנהלים שבוועדת מכרזים יהיו לפחות 50% נשים בוועדה, ככה שינו. גם פה צריך לחשוב איך מייצרים מצב שבו בוועדות מכרזים שבהן יש קבוצות זכאיות קידום, אני מדבר על חמש הקבוצות, ערים, אנשים עם מוגבלות, חרדים, יוצאי אתיופיה וכן הלאה, שיהיו בוועדות מכרזים, בטח ובטח לתפקידים בכירים, 50% מהוועדה יוצאי אתיופיה.

לא, זה בלתי אפשרי.

או ערבים, או חרדים וכן הלאה. זה בלתי אפשרי, כי לא ייצרו את - - - ואין אנשים בכירים שמתאימים לתפקידים האלה. אז אני אומר, ואני מסיים בזה, אני אומר שיש חוקי שוויון - - -

אבל יש ערבים ויש חרדים, איך יעשו? מה, רק שלהם? חמש, חמש, חמש, חמש? נו באמת. זו הצעה לא ישימה.

לפי האחוזים שצריך להיות.

לא ישימה ולא סבירה. תודה רבה.

רק משפט אחרון ואני אסיים בזה. החוקים, חוקי השוויון, מדינת ישראל והכנסת חוקקו חוקי שוויון חשובים, היישום רחוק מ - - - (הקשר נותק).

כן, תודה. תעשו את זה שאפשר לנהל דיאלוג, אם לא, אין טעם, אני לא אעלה אף אחד, אני אומר לכם את האמת. אני לא אעלה אף אחד, לא יכול להיות דבר כזה שאי אפשר להשחיל מילה, אף חבר כנסת, אף אחד לא יכול לדבר. אם בא לו לשמוע הרצאות, זה לא המטרה שלי בוועדה לשמוע הרצאות, לא משנה של מי.

ההצעה שהוא הציע היא לא רלוונטית, היא לא הגיונית ולא סבירה, לשים חמישה מתוך עשרה יוצאי אתיופיה, אין רק שוויון של אתיופים, יש שוויון של עולים חדשים, של חרדים, של ערבים, זה בלתי אפשרי, זה לא פותר לנו את הבעיה. נשים זה משהו אחר, זה משהו כללי.

אז בעצם לפני שנתיים הוקם האגף לגיוון תעסוקתי, נציב שירות המדינה הגדיר את הסוגיה של גיוון תעסוקתי כאחד מהיעדים האסטרטגיים של שירות המדינה בשנים שהוא יהיה הנציב.

זה טוב שזה יעד אסטרטגי, השאלה היא מה עושים.

תיכף אני אדבר איך הוא מתורגם למעשים.

אני לא אוהב את העניין הזה של הסיסמאות, עזבי. מה עשו, כמה קורסים עשו, כמה הכשרות עשו, את יכולה להגיד לי?

כן, אני יכולה לומר.

אז בבקשה.

אני יכולה לומר שבשנתיים שחלפו מינינו והכשרנו למעלה מ-70 ממוני גיוון שנמצאים בכל אחת מהיחידות ובונים תכנית ייעודית לכל משרד.

בונים, בונים.

שנייה אחת. עושים הכשרות לסמנכ"לי משאבי אנוש ובכלל לגורמים משפיעים בשירות המדינה. אני רוצה לומר שנעשית עבודה רצינית, מעמיקה ואני רוצה להפריד את הדיון בין יוצאי אתיופיה לעולים חדשים. באמת ביחס ליוצאי אתיופיה שירות המדינה עומד ביעד, אם אנחנו מסתכלים במבט על, אבל מדאיג אותנו מאוד שכשאנחנו מסתכלים על מתחי הדרגות השונים אנחנו רואים ייצוג יתר דרמטי בדרג הזוטר ביותר.

טוב. אני רוצה לדעת ממך מה הסנקציות שנציב שירות המדינה יכול להטיל על משרדי הממשלה שלא עומדים ביעד. לא מה החוק, אני חושב שהסנקציות נמצאות בידי הנציב, לא בידי החוק. תגידי לי מה הסנקציות.

החוק הקנה לנציב את האפשרות, זה נשק יום הדין, מה שנקרא, כמו שאמרת, להקפיא את התקינה - - -

הוא השתמש בו פעם?

אז שיעשו, למה אתם לא עושים את זה?

רגע, הוא השתמש בזה פעם?

בטח שלא.

ברור.

לא, מיום כניסת הנציב הוא עוד לא השתמש בו - - -

למה?

נו, אז שישתמש בו.

בסדר גמור, אני אעביר את הדברים.

יש לי עוד שאלה, מ-70 הממונים על הגיוון, כמה מהם יוצאי אתיופיה?

שלושה, נדמה לי.

מתוך 70? ממוני גיוון עליהם ועל העולים ועל כולם, שלושה?

כמה עולים חדשים יש?

בסדר, זה אמירה, אתם כאילו עושים צחוק מהעבודה. אתם רוצים לשלב את העולים, אתם רוצים לשלב את האתיופים, אתם רואים לשלב את ה - - -

רגע, אני רוצה להציג מה אנחנו עושים.

לא, אבל השאלה, גדי, כמה עולים חדשים יש שם.

ברור, כמה עולים חדשים יש שם?

אני לא זוכרת את הנתון של העולים החדשים, אני יכולה לבדוק ולהעביר לוועדה, בסדר?

זה פשוט מרתיח אותי. זה לא אישי, מור.

ברור, ברור לי.

אבל פשוט לא יכול להתקיים דיון כזה.

אבל שנייה אחת. אני מסכימה ש - - -

אני לא יכול לשמוע את הנתון הזה.

אני מסכימה - - -

אז תפסיקו את הדיון.

זה הנתון, מה אתה לא יכול לשמוע?

לא, אני לא מוכן לזה.

מה אתה רוצה, להפסיק את הישיבה כדי ל - - -

לא, סליחה, דודי, זה מרגיז אותי.

רגע, אני מבינה שהנתונים הם זועקים - - -

הם לא מספיק טובים, אבל בשביל זה עשינו את הדיון, לא? כי הנתונים לא מספיק טובים, מה אתה רוצה?

אוקיי, רגע, אז אני רוצה לומר ביחס ליוצאי אתיופיה - - -

אנחנו לא תוקפים אותך באופן אישי פה.

הכול בסדר, ברור לי.

ברור, קפה עליי.

ביחס ליוצאי אתיופיה נכתבה תכנית מעמיקה יחד עם המטה שמדברת - - -

אבל זה מה שמפריע לי, זה התכניות שנכתבות והיעדים האסטרטגיים, אנחנו צריכים לדבר על תכלס, תכלס אין.

אני מדברת תכלס. אדוני היושב ראש, אני מדברת על מעשים תכלס. מעשים תכלס, אנחנו הולכים לפעול גם בדרך שדיברת עליה וגם לחזק את הקשר עם השטח.

אבל אתם צריכים – בסדר, בסיכום אנחנו נדבר על זה.

יש לנו בעיה עם כמות המועמדים שניגשים בכלל לשירות המדינה - - -

לא, תיכף אנחנו נתייחס לזה גם.

צריך להסתכל על תת הייצוג במבט שהוא כללי ולא רק סנקציות.

יש לי כמה רעיונות.

שנייה אחת, אני מבקשת לסיים את הדברים.

בבקשה.

אני רוצה לומר שביחס ליוצאי אתיופיה אנחנו פועלים לא על הכמות, על האיכות, זה המיקוד שלנו וספציפית במשרדי הממשלה כי זה המקום האסטרטגי שבו הם צריכים להיות. ביחס לעולים חדשים, עולים חדשים משתלבים בצורה משמעותית ויפה, כלומר אין לנו ייצוג יתר בדרג הזוטר כפי שנאמר פה, זה לא נכון, מי שנכנס משתלב בתפקידים מקצועיים ובתפקידים בדרגים גבוהים.

960 איש, זה הנתון שאומר את הכול.

אני לא חושבת שזה אומר הכול.

לא, סליחה, סליחה, סליחה. אתם מציגים את זה באחוזים, גם באחוזים זה לקראת ה - - -

לא, המדידה גם באחוזים וגם במספרים.

במספרים זה 960 איש מתוך 200,000, זה אומר את הכול, לכן האמירה שזו השתלבות יפה בדרג ה - - -

אני אומרת שתי אמירות שונות. אני אומרת שאלה שכן נכנסים, יש להם ייצוג יפה במגוון הדרגים.

אבל זה בזכות ההכשרה שלהם, ההתחלה שלהם.

נכון, צריך להגדיל את הייצוג - - -

בואו נסתכל על הנתונים, אני מקריא לך מהדוח.

רגע, כמו שאמרתי ליושב ראש, בעניין הזה נציב שירות המדינה צפוי להגיע לממשלה ולהמליץ על יעד גבוה, כי ברור שאנחנו - - -

אפרופו יעד גבוה, עורכת דין ברזני, אני אקריא לך - - -

רגע, אנחנו כבר בשלבי הסיום, יש מישהו שרוצה - - -

אני אשמח להתייחס לחלק הזה.

אפשר שאלה?

יש מישהו שרוצה מנציגי המשרדים?

רגע, טלל ממשרד ראש הממשלה.

משרד ראש הממשלה, רוצה להגיד משהו?

אני רוצה להגיד כמה דברים.

מה האחריות שלכם קודם כל בעניין הזה?

אנחנו אחראים על גם בקרה וקידום היישום - - -

מטעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה כביכול?

מטעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, של פעולות המשרדים לשילוב יוצאי אתיופיה בהחלטות ממשלה שהתקבלו מ-2015 עד 2017. במסגרת הזאת אנחנו גם עובדים עם נציבות שירות המדינה ועם כלל המשרדים האחרים בסוגיות שונות.

אני רוצה מבט לרגע טיפה יותר רחב כי אני חושבת שהבעיה בשירות המדינה, ואחר כך אנחנו נראה אותה גם ברשויות המקומיות וגם בחברות הממשלתיות, היא לא רק בשירות המדינה, הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות. אם אנחנו מסתכלים על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה אנחנו רואים שיש בעיה של חוסר מימוש פוטנציאל תעסוקתי ביחס לרמות השכלה ובתפקידים שנקלטים בכל החברה הישראלית. אני חושבת שמהבחינה הזאת מצד אחד הדיון הזה הוא הרבה יותר חשוב, כי שירות המדינה צריך להיות מוביל, מצד שני צריך לראות את הדברים בהקשר.

אני לא מבין את זה, משרד ראש הממשלה, אתם רק עושים בדיקה של מה קורה? מה אתם תכלס - - -

אנחנו עושים בדיקה של מה קורה, אנחנו עובדים עם המשרדים לגבש תכניות חדשות.

אבל את רואה שלא מתבצע שום דבר.

אבל זה לא נכון שלא מתבצע שום דבר, הסוגיה כאן היא סוגיה של איכות המשרות.

טוב, אני רוצה לסכם.

יש לי רק שאלה, שאלה משלימה לעורכת דין מור.

ואחרי זה אם את רוצה להציג לנו, בבקשה.

כמה עולים חדשים שהצהירו שהם בעלי מקצוע, לא משנה מחבר העמים, מצרפת, שעלו, שהצהירו איך שהם נקלטו שהם רופאים, עורכי דין, בעלי מקצוע ומתוכם שולבו בתעסוקה?

אני לא מבינה את השאלה.

מה אני בא להגיד הפוך על הפוך? כמה בעלי מקצוע, למשל רופאים, מהנדסים או עורכי דין, אנשים שאפשר לעשות קורס מסוים פה בארץ, באוניברסיטה, כדי שהם יוכלו להמשיך באותו מקצוע שהם עסקו באותה מדינה שממנה הם עלו, כמה מתוכם התקבלו לשירות המדינה? זו השאלה.

אני לא יודעת אפילו איך בכלל לנתח את הנתונים האלה. אני יכולה להגיד לך משהו אחר, שביחד עם משרד העלייה והקליטה, כמו שאמרתי, אנחנו עושים עבודת מטה מעמיקה כדי לוודא שיש לנו מימוש של הפוטנציאל של העולים החדשים כי ברור שהם במקצועות עם פריון גבוה, אנחנו רוצים אותם בשירות המדינה וכמובן במשק, אנחנו עושים את עבודת המטה כדי לוודא שיש רצף בעלייה ובקליטה שלהם בשירות המדינה בהתאם לתפקידים שברור ששירות המדינה חסר אותם, אם זה רופאים ואם זה מהנדסים ואם זה מקצועות פרא רפואיים, אנחנו בדיוק את הדבר הזה רוצים לעשות.

את כל מקצועות הרפואה מצרפת לא מכירים.

כדי להשלים את הנושא שאתה מדבר עליו, וכבר דיברנו על זה קודם, הסיפור הזה של המרת תארים, הם מגיעים עם איזה שהוא תואר שהוכר במדינת המקור שלהם וכרגע הם צריכים להמיר את התואר שלהם כדי שהוא יוכר במדינת ישראל ואז להשתלב בשירות הציבורי.

וזה לא קורה, במיוחד לעולי צרפת.

זו בעיה אחרת לגמרי שצריך לדבר עליה.

זה גם לא קורה בבלטיות, גיאורגיה וכל אלה.

אדוני היושב ראש, זה לא קורה בפועל וצריך ליצור את התשתית הזאת שמאפשרת להם קודם כל להמיר את התארים.

יש לנו למשל עולים מצרפת, הם חוזרים לצרפת. בא בן אדם רופא, לא יכול לעבוד, באה אחות, לא יכולה לעבוד. זה משהו לא רציני.

במשרד העבודה יש אגף להמרת תארים שהוא עובד בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה ואני חושבת, אדוני, שזה נושא לדיון בפני עצמו.

רק התחלנו את הנושא, יש לנו עוד כמה פגישות בעניין הזה. אז גם נראה את המצגת, אם את רוצה.

רגע, אנחנו לקראת סיכום או שאנחנו רואים את המצגת?

אני לא אוהב מצגות, שתדעי לך, בלי קשר. רואים את המצגת, מה אני אגיד לך? אני שונה באופי שלי בעניין הזה.

אני רציתי להוסיף, הדיון בתארים הוא קריטי ואני חושבת שראוי לקיים אותו. עולי צרפת, אתה צודק, הם כבר לא - - -

אנחנו נעשה חלק מהדיונים שיהיו על העניין הזה.

אני רק רוצה לומר, עולי צרפת כבר לא מגיעים. זה לא שהם חוזרים, הם כבר לא מגיעים מראש ומאוד חשוב להבין דווקא תחת הזדמנות הקורונה, כמו שאני אוהבת לקרוא לה, בהקשר הזה הספציפי של עלייה וקליטה, להתכונן מבעוד מועד כיוון שיש גל של מתעניינים ואלא אם כן נסדיר את הדברים וננגיש את המידע, את ההיגיון המסדר מאחורי הדברים, אבל גם ננגיש את המידע דרך כמובן הארגונים הקיימים, אבל הקהילות עצמן, כדי שניתן יהיה לשקול להסדיר את זה מבעוד מועד, טרם עלייתם ארצה, כדי להבטיח את ההשתלבות הראויה. אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לזה - - -

זה לא יעזור, דרך אגב. רק חקיקה יכולה לעזור בנושא של ההמרה.

יכול מאוד להיות. אני כן חושבת שבגלל הקורונה - - -

עשינו את זה עם רופאי השיניים אז.

אתה צודק, אני מקבלת, אתה מנוסה הרבה יותר ממני, אדוני היושב ראש, בכלים הפרלמנטריים הראויים ואני אשמח - - -

לא, אני אגיד לך מה. אני לא מחפש פה לקבל קרדיט אישי, אנחנו נציג כמה הצעות חוק מטעם הוועדה.

מצוין.

מטעם הוועדה עצמה.

לוועדה, אדוני, אין סמכות להגיש הצעת חוק, אז חברי הוועדה.

אני יודע, אני מכיר את זה, אבל אנחנו נעשה את זה מטעם הוועדה על מנת שהקרדיט יהיה של הוועדה ושל כל החברים בה, אנחנו נגיש כמה הצעות, פעם אחת נרשום את זה על שם חבר כנסת כזה, פעם אחת על שם חבר כנסת אחר, אבל זה יהיה מטעם הוועדה שכולם חתומים עליה. רק ככה נוכל לקדם את העניין צ'יק צ'ק.

אדוני היושב ראש, כן רציתי לחדד את הנושא הזה, אני חושבת שיש בהילות בפעילות בנושא הזה בחודשים הקרובים אל מול אתגר או משבר הקורונה העולמי. אני חושבת שצפוי לנו גל של עולים חדשים פוטנציאליים שיכולים – אם אנחנו מדברים על אתגרי המשק מבחינה כלכלית וההכרח לדאוג לצמיחה יש פה הזדמנות ואנחנו עלולים להחמיץ אותה.

טוב. אפשר לסכם או מישהו רוצה?

כמה מילות סיכום בהמשך לעורכת דין ברזני. אמרת לי להשוות את כמות העובדים, אז מטבלה מספר 9, התפלגות העולים החדשים בדרגי התעסוקה, נכון שבדרג הניהול המקצועי המספרים דומים, בדרגי הביניים ובדרג הבכיר הנפילה היא איך אומרים היום? אקספוננציאלית. בתכנית לקורס צוערים ובתכניות בכירות אפס בחמש שנים, אפס צוערים עולים או יוצאי אתיופיה. זה לא יכול להיות. לכן המספרים המוחלטים בעיניי כאן זה פשוט כישלון טוטאלי. יכול להיות שבגלל המכרזים – אגב, גילוי נאות, אני גם ניגשתי כמה פעמים בעברי למכרזים, אז יש סעיפים על גבי סעיפים על גבי סעיפים ולפעמים ב-12 שנה אי אפשר להשלים את כל הדרישות, דרישות ניהול, דרישות זה, דרישות זה, אי אפשר, פשוט אי אפשר, לכן - - -

יש פתרון לזה, תיכף אני אתן לך את הפתרון.

אם יש פתרון מעשי לתת עכשיו, מצוין. אבל, שוב, אני לא אומר עכשיו להגדיל - - -

אבל הסברתי לך, אם אתה מגדיל את התקופה אתה פוגע בעולים, אתה לא עוזר להם.

אני לא מדבר על להגדיל, אני אומר שיכול להיות שיש שם קריטריונים - - -

ההיפך, אתה פוגע. כי אז אני מבטיח לך שאם אני אשנה את זה ל-20 שנה הנתונים פה יהיו 7%. אז מה עשית בזה?

אני לא דורש עכשיו לשנות את הנתונים למען הסטטיסטיקה. מה שאני אומר - - -

עבודה אף אחד לא יקבל כי מישהו שיושב פה 20 שנה יכול לקבל את העבודה בלי קשר אליי.

אבל, אדוני היושב ראש, אנחנו באים בלי עורף משפחתי, אנחנו באים בלי נכסים, אנחנו עובדים קשה ובסוף באים ואומרים לנו שיכול להיות שזה פוגע. אז בסופו של דבר הנתונים האלה מראים שלאורך השנים זה כישלון של המדינה ואני אומר שב-12 שנים האלה 960 איש שהתקבלו, אלה שיש להם 12 שנים מאז שהם עלו, לא יכול להיות. אז אם מדברים פה על גזענות, או שדוחים את דוברי הרוסית על הסף כי הם דוברי רוסית, ואני לא מאמין לזה, או שפשוט התנאים הם לא התנאים הנכונים. זה הכול.

רבותיי, אני רוצה לסכם את זה. קודם כל אם יש למישהו הערות על הסיכום אז תגידו לי. קיימת בעיה, הנושא לא מיושם באופן משביע רצון, בוא נגיד. יש התקדמות, אני לא אומר שלא, בשנתיים האחרונות, אבל אנחנו צריכים לעשות כמה פעולות על מנת שהדברים האלה ייושמו. קודם כל אני מבקש שהנושא הזה של החלטת ממשלה יהיה כמה שיותר מהר. כמה זמן לדעתך - - -

הגדרת יעד עולה?

כן, לגבי עולים חדשים. האתיופים כבר יש. מתי זה יגיע לממשלה להחלטה?

מספר חודשים בודדים.

אני מבקש שתבקשי מנציב שירות המדינה שהממשלה כבר במסגרת ההחלטה שלה גם תשנה לגבי האתיופים, לקבל החלטה על סנקציות שהנציב יצטרך להטיל בעניין הזה וגם שתהיה התייחסות לתאגידים ממשלתיים וגם לרשויות מקומיות. בהחלטה. אי אפשר להביא מאה החלטות, תביאו אחת כוללנית, תעשו תכלול יחד עם משרד הפנים ורשות החברות בעניין הזה. תביאו את זה כבר להחלטה כוללת, אי אפשר לתת רק בשירות המדינה, ותתקנו גם את ההחלטה על הנושא של עולי אתיופיה במקרה הזה. חייבים לתת הוראה למי שמטפל בזה במשרד הפנים וברשות החברות וגם אצלכם והממשלה כבר צריכה לתת הוראה איך מטפלים בזה כדי שזה ייושם. לא רק לקבל החלטה על 2.2% ו-4.2%. זה אני מבקש שיהיה כמה שיותר מהר ואם אפשר, למרות שזה לא בסמכות שלנו, שתישלח לנו טיוטה מהעניין הזה לפני שזה מוגש על מנת שנוכל להתייחס ולעזור לכם לקבל את ההחלטה הזו, בין אם באמצעות שכנוע שרים ובין אם באמצעים – יש לנו גם אמצעים תקשורתיים שאנחנו יכולים ללחוץ את הממשלה, לא חייבים כל דבר בצורה מסודרת. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני רוצה לקבל מהנציב שיבוא ויגיד לי איך הוא מתכוון ללחוץ על משרדי הממשלה ליישם את זה בצורה מהירה. אם צריך לעשות הקפאת משרות, שיעשה הקפאת משרות. אין דרך אחרת, ברגע שאת מונעת לקבל אנשים בתוך משרד ממשלתי אז הם מיישמים את זה הרבה יותר מהר. תוך כמה זמן את יכולה להביא לנו את הדבר הזה?

אנחנו נפנה לנציב כוועדה.

לא, אני לא חייב להזמין אותו.

במכתב.

אם היא תבוא בשמו והוא ייתן לנו את זה אז אין בעיה, לא חייבים להריץ כל אחד בעניין הזה.

אני אבדוק את זה ואודיע למנהלת הוועדה.

תבדקי ותיתנו לנו תשובה.

בסדר.

דבר שלישי, אני מבקש שבכל מכרז יהיו שני תנאי סף, תנאי סף אחד כוללני ותנאי סף מופחת לעולים חדשים ולאתיופים. הרי הם לא יכולים לעמוד בתנאי הסף, לכן הם גם לא ניגשים. אם יש תנאי סף שאומר שצריכים שש שנות ניסיון לא תמיד יש להם את זה.

או שש שנות ניהול.

אז אני מבקש שתיתנו הוראה, תתייעצי על זה עם הנציב, שזה מה שאנחנו היינו רוצים, שבכל מכרז יהיו שני סוגים של תנאי סף, תנאי סף כללי ותנאי סף לעולים ולאתיופים. זאת אומרת שאתיופי או עולה חדש יוכל לגשת למכרז בתנאי סף יותר קלים.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שצריך לנהוג זהירות מאוד גדולה בניסוח של דבר כזה.

מה הבעיה? למה בזהירות? אם כתוב בתנאי הסף שצריך חמש שנים ולעולה חדש יהיה שלוש שנים.

מפני שכמו שאמר - - -

אז איך הוא יכול לעמוד בזה? תגידי לי את. איך?

אחת, לא לקרוא לזה תנאי סף מופחתים.

קלים יותר.

יש שיטות אחרות. והדבר השני, שזה - - -

בסדר, אז אני פוגע באיכות המועמדים. אז איך הוא יקבל אותו?

הבעיה היא לא הפגיעה באיכות המועמדים, הבעיה היא הפגיעה בתפיסת המועמדים על ידי הממונים עליהם. אנחנו צריכים לאפשר - - -

אין שום בעיה, יש מישהו מהח"כים שמתנגד להצעה שלי?

אנחנו צריכים לאפשר דרכי טיפול.

יש?

ממש לא.

אין, אז זו ההחלטה.

אני רוצה להוסיף משהו.

אנחנו מבקשים שתנאי הסף יהיו קלים יותר לעולים חדשים ולאתיופים. זאת אומרת אם יש תנאי סף למכרז יהיה תנאי סף כללי ותנאי סף להם.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שאנחנו נעשה עוול גדול, אני חושבת שתנאי הסף אולי צריכים להיראות אחרת. זאת אומרת זה בזכות ולא בחסד. חשוב פה לשים לב כיוון שאנחנו יכולים לייצר סוג ב'

בסדר, אני לא אומר לא בזכות, אבל עדיין זה לא לכל החיים.

לא, ממש לא סוג ב', זה מה שנקרא העדפה מתקנת, אם אנחנו כבר מדברים על זה.

זה לא לכל החיים, אנחנו מבקשים שזה יהיה למשך שנה אחת, כרגע כניסיון, ובואו נראה איך זה מתפתח.

אבל אפשר פשוט להוסיף תנאי סף אחרים שמתאימים את עצמם ליכולות ול - - -

לא, אבל יש בעיה.

זה ייעוד משרות. יש אפשרות - - -

לא, את לא עבדת בזה. תקשיבי, אני אומר לך, כשאת מגישה מכרז עם תנאי סף מופחתים לפעמים במקום 20 ניגשים 200 ואז הוועדה לא יכולה לעבוד בצורה כזו ולכן הם מעלים את תנאי הסף על מנת שלא יהיו הרבה מועמדים. במצב הזה עולים חדשים לא יכולים לגשת. לכן צריך במקרה כזה לעשות פיילוט שמאפשר את זה ונראה מה יהיה.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, אדוני.

הבנת למה אני מתכוון?

אני מבינה למה אתה מתכוון, אני חושבת שצריך לחשוב איך עושים את זה כדי שזה לא ייצר אחר כך - - -

אבל זה התפקיד שלכם, למצוא את - - -

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להסביר את הכוכבית שחברותיי שם מסבירות. אני רוצה לתת דוגמה, למשל מתפנה משרה, יועץ משפטי במשרד ראש הממשלה.

זו דוגמה, זה לא אמיתי, לצורך הפרוטוקול.

דוגמה, הכול בסדר. מחפשים באגף עורך דין ועכשיו מגיע מישהו שניהל עמותה ומבקשים עכשיו מישהו שניהל ועסק בזה, ייצג וכך וכך וכך. מה לעשות, בדרג הניהולי הזה אין מספיק מבני הקהילה, אבל אם מישהו עמד בראש עמותה משפטית והיה מנכ"ל וייצג והיה לו משהו כזה, באופן אישי הוא איכותי בדיוק אותו דבר, פשוט הרזומה שלו, עסק במגזר השלישי ולכן אפשר להתאים את זה בחשיבה בדיוק לאותן תכונות שמנסים ליחס – גם טלל ואני ישבנו לא מזמן, רוצים לתת חשיבה בדיוק על הדבר הזה, אני מציע שנשב, ננסח משהו גם הולם - - -

בסדר, אני נותן את הרעיון, אתם - - -

הרעיון הוא מעולה, אדוני. אתה צודק לחלוטין.

אתם צריכים לחשוב איך מבצעים את זה בצורת פיילוט. אני לא אומר עכשיו באופן כללי.

יש לנו דרך שאפילו נמצאת בתכנית החדשה - - -

האמירה של יושב הראש היא נכונה.

אבל צריך להבין דבר אחד, איך אפשר ליישם את החוק כאשר לפי תנאי הסף שהם כלליים לכלל ישראל כל מי שעושה את זה מתכנן את זה בצורה כזאת שיבואו עובדים כאלה ואחרים.

אני מסכים איתך, סמנטיקה זה משהו אחר.

אין סיכוי לעולה חדש, אין סיכוי לאתיופי לגשת למכרז הזה בכלל, כי הוא לא עומד בתנאי הסף, אז איך את רוצה שהוא יתקבל לעבודה?

אבל רגע, שנייה, תבחין קודם כל - - -

אז באמת הוא יכול להתקבל רק לניקיון ורק לדברים מהסוג הזה.

תבחינו בין עולים חדשים לבין יוצאי אתיופיה, זה שתי סוגיות שונות.

אז יכול להיות שאפשר להפריד.

אני חושבת שהפתרון צריך להיות בייעוד המשרות, יש הרי סמכות לעשות את זה וצריך לבדוק האם יש מספיק משרות שמיועדות לאותן קבוצות גיוון.

יש בעיה בסוג המשרות - - -

זה דבר נוסף מה שאת אומרת. אמרנו תנאי סף, ב', היא צודקת לגבי ייעוד המשרות. יבוא כל משרד ממשלתי ויגיד לכם איזה משרות הם מייעדים לעולים חדשים ולאתיופים במהלך 2021-2020, שיבואו ויגידו. אני מדבר כרגע על נציב שירות המדינה.

ייעוד משרות זה כלי ש - - -

חבר'ה, אני לא אעזוב אתכם על זה. שתדעו.

לא, אבל הוא צודק, אפילו אצלך את לא ממנה, 70 אנשים, מתוך 70 שלושה אנשים.

אני לא רואה מצב ששירות המדינה יושב בשקט ומחכה שזה ייעשה מאליו. זה לא ייעשה מאליו, תשכחו מזה, נציב שירות המדינה צריך להקפיא משרות, צריך לייעד משרות, צריך להקטין קצת את תנאי הסף לעולים חדשים, כולל אתיופים, כדי שהם יתקבלו לעבודה. אין דרך אחרת. אם לא תעשו – אני אומר שכשיש בעיה צריך לנקוט לפעמים באמצעים החריגים, אלה האמצעים החריגים. לבוא ולהגיד לי שזה מסוכן, מה זה מסוכן? מה זה מסוכן? לא מסוכן בכלל. אדם הרי מתקבל לתקופת ניסיון.

הלוואי שלא היינו צריכים את הדבר הזה, הלוואי.

עוד פעם, הסכנה היא לא שיתקבלו אנשים לא מתאימים, הסכנה היא איך שמסתכלים על האנשים האלה כשהם מתקבלים.

לא, מתאימים מאוד. אז תבטלי את החוק. את יודעת מה? תבטלו את החוק, בשביל מה אתם באים ומפקחים על מה? אני לא מבין. תקנו את החוק, לא צריך, שכולם יהיו אנשים מתאימים ונגמר הסיפור.

אבל יש דרכים - - -

כל המשמעות של האיזון הזה זה שהוא לא יהיה מתאים עד הסוף, ודאי שלא, אחרת את באה לוועדה ויושבים שניים, אחד עולה חדש, אחד זה, נו, אז מחליטים לקבל את – תמיד זה יהיה מי שלא עולה חדש שיתקבל, מעט מאוד - - - יהיה עולה חדש, אז לפי זה תבטלו את כל החוקים. מה, אתם באים ואומרים שיש ואין?

בשורה התחתונה יש מנהלי אגפים? יש בכירים במשק? לא, אין, מה עושים?

אני לא מקבל את זה בצורה הזו, אני מאוד מצטער. אתם מפקחים על מה? אני לא מבין. עובדה, את יודעת מה? בסדר, בואי נדבר, אתם מדברים על פיקוח, בשוויון חברתי אפס אחוז, מה עשיתם? קראתם לשרה? מזכיר הממשלה קרא לשרה ואמר לה איך יכול להיות שיש דבר כזה? מישהו עשה את זה בכלל? על מה אתם מדברים? תגידו לי. אני אומר לכם, לדברים כאלה צריך אמצעים חריגים, אלה האמצעים החריגים שאנחנו מבקשים. תראו לנו שאתם עושים את זה, נעשה את זה בצורת פיילוט, בסדר? לא בכל משרדי הממשלה, אבל בואו ננסה קצת. מה זה, לא יכול להיות דבר כזה שבמשרד לשוויון חברתי אפס אחוזים, זה יעלה על הדעת דבר כזה?

יש דרך מקצועית שהנציבות מציעה שאנחנו רוצים ליישם בתכנית הבאה, אנחנו נביא את זה.

לא, אני לא רוצה תכניות, אני לא מעוניין בתכניות שבעוד חמש שנים יהיה דיון עליהם, אנחנו רוצים פעולה מיידית. אתם לא יכולים לעשות את זה? תגידו שאתם לא יכולים, אז תבטלו את הכול, זה לא מעניין אותי כבר, אני אגיד לכם את האמת.

אנחנו יכולים לעשות גם פעולה מיידית.

בסדר. אנחנו מדברים על נציב שירות המדינה. דבר נוסף שאני מבקש, כל משרדי הממשלה שהם אפס אחוזים, תקשורת, שוויון חברתי וכל הדברים האלה, לשלוח מכתב לשרים שאנחנו דורשים מהם, גם איפה שיש מעט, 1%, זה מצחיק, אבל אפס אחוזים זה בכלל מעצבן אותי. משרד התקשורת אפס אחוזים - - -

אדוני היושב ראש, תזמן אותם לפה.

לא, נשלח מכתב קודם. אני לא רוצה לבייש אותם, תאמין לי. השרים האלה, החדשים, הם לא אשמים שזה מה שהיה, אבל אני אומר לך, אני מאמין שאם השרה לשוויון חברתי תקבל מכתב ונבקש ממנה יישום מיידי, פתרון מיידי בתוך שלושה-ארבעה חודשים, בוא נראה מה היא - - -

גם אני מבקש, אדוני היושב ראש, מאחר שיש כאן - - -

פה לא יכול להיות אפס אחוזים. תראי לה, תשלחי לה את הטבלה של אפס אחוזים.

אדוני היושב ראש, רק כדי לעזור לך לפקח, אחד הדברים החדשים בממשלה זה שעכשיו אני הממונה על שילוב יוצאי אתיופיה בממשלה, על כל משרדי הממשלה, כל האגפים, אני אשמח לשיתוף פעולה של המשרדים שעדיין לא יודעים שאני קיים, אז נעים מאוד, אני בא לעזור לכם להצליח. אשמח מאוד - - -

אז במשטרה, תקבלו קצת עובדים עכשיו, אתה סגן שר שם. נבדוק גם אותך, שתדע.

תבדוק אותי, בשמחה רבה.

כן, עוד חצי שנה נראה כמה קיבלת. מה אתה חושב, רק ביקורת? עכשיו אתה בממשלה, מהצד של הממשלה.

יש לי 50% בלשכה.

לא אתה, לא, אתה מקבל אותם באופן אישי.

גם במשרד.

שישימו שוטרים ייעודי לבני העדה האתיופית.

לא, זה לא יודע אם זה טוב, אבל בסדר.

תשמע, אדוני, אנחנו רק נכנסנו ויש כבר סגן מפקד תחנת משטרה בישראל.

איפה? בטחון פנים?

כן.

אתיופים יש דווקא 1.8.

עולים אין להם בכלל.

תסתכל, בטחון פנים, עולים חדשים אין כלום, אתיופים יש קצת, 1.8. מה, הם לא יכולים להיות שוטרים?

הם שוטרים, אבל בטח בדרג זוטר.

אמרתי לך, יותר מזה, זה מה שאני עושה, לומד.

עולים חדשים 0.1, אז מה משרד ראש הממשלה אומר על זה, שבבטחון הפנים יש 0.1% ב-2019? מה? צריך איזה כישורים מיוחדים להיות שוטר? נו באמת.

זה במשרד לבטחון פנים, במשטרה יש יותר מחלקם באוכלוסייה, 2.8.

אבל הנה, בשנת 2019 יש 0.1.

זה המשרד לבטחון פנים.

נו, איזה כישורים מיוחדים צריך? צריכים לעשות הכשרה. מי שעשה צבא, דרך אגב, אין שום בעיה, למה צריך כישורים מיוחדים? מה?

אין לנו פה שום טענה על כישורים מיוחדים.

אז לא יודע מה, את אומרת כישורים וזה.

אני לא אומרת כישורים - - -

מה, מה העניין? מה הבעיה?

גם במשרד ראש הממשלה המספר הוא 0.6%. במשרד ראש הממשלה, אצלכם.

אצלי במטה המספר הוא 50%.

איפה אתה רואה את משרד ראש הממשלה? 0.6%.

זה כלל העולים החדשים.

כלל העולים, בסדר. אתיופים, הבנתי, שמה קצת יש יותר, אבל למה 0.6% במשרד ראש הממשלה?

לגבי מה?

ב-2019, כן. תסבירי לי למה. מה קרה? זה כולל השב"כ, כולל המוסד, כולל הדברים האלה?

מור, זה דוח שלכם.

אם זה לקוח מהנספח של הדוח אז זה לא כולל.

זה לא כולל כוחות ביטחון.

שאגב, חבר הכנסת ביטן, יש להם פטור לפי החוק - - -

אבל זה גם משרד ראש הממשלה.

גם המשרד לבטחון פנים לא כולל את המשטרה.

כמה עובדים יש במשרד ראש הממשלה?

הנתון שהצגנו בדוח ביחס למשרד ראש הממשלה אינו כולל את יחידות הסמך.

הבנתי. כמה עובדים יש?

משהו כמו 700.

0.6%, אז מה?

תעשה הכפלה רגע. זה רק מ-2019, שים לב. כמה עובדים התקבלו - - -

לא, זה 2019, אבל זה כולל, זה כולם, לפי מה שהבנתי.

כולל הרטרואקטיבי. כמה עובדים יש? 700, כמה זה 0.6%?

זה בין ארבעה לחמישה אנשים.

אז אני מציע במשרד ראש הממשלה, לפני שהוא מפקח על כולם תפקחו על עצמכם. תדאגו קודם כל שאצלכם הכול יהיה בסדר. אחרת איך אפשר לפקח?

אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו.

אני לא יודע, כשאני מפקח על משהו קודם כל אני דואג שאני אהיה בסדר, אחר כך אני מדבר על אחרים. טוב, יש לכם עוד הצעה?

לא אמרת שני דברים.

אמרתי, למה לא אמרתי? תפני לכל המשרדים האלה - - -

אבל אין להם חובת דיווח.

חובת דיווח, אני אולי אסכם את זה עם יושב ראש הוועדה של חוקה שזה יעבור אלינו.

אבל יש גם משרדים שלא מדווחים.

אם הוא ייתן החלטה בוועדה לא צריך תיקון חוק. נכון או לא?

לא, לא, חובת הדיווח היא לפי חוק לוועדת החוקה.

כן, אבל אם הוא יגיד שהוא מוכן שזה יהיה אלינו, מה הבעיה?

צריך לתקן את החוק. אין מניעה שהדוח יוגש גם לוועדת העלייה ושהוועדה תדון בזה, אין שום מניעה, אבל החובה החוקית היא להגיש לוועדת חוקה.

שתהיה סמכות אצלנו.

צריך לתקן את החוק.

אז תגישי, תכיני לנו ואנחנו נגיש.

את רוצה? אני אגיש.

נו, מה אני אעשה? זה חוק פשוט, אין בו הרבה – זה כמה מילים.

אין בעיה. שני דברים קטנים רק.

אבל אם צעקנו עליכם אנחנו באמת מתנצלים, אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים פעולה חריגה. בתוך חודשיים אם אפשר תביאו לנו את זה, איזה סנקציות ואיזה פעולות ואיזה זה. השלב הבא, אם אתם לא תעמדו בזה אני אדרוש ועדות ייחודיות לעולים ולאתיופים בכל משרד ממשלתי, זאת אומרת יהיו משרות ייעודיות, מה שאמר באמת ה – אני מתחבר לזה רק בדבר אחד, שיהיו ועדות ייעודיות למשרות ייעודיות, שלא יישבו שם כל הגוורדיה של המשרד, אלא יהיו ועדות ייעודיות שיישבו שם יותר עולים ויותר נציגים של אנשי ציבור של אתיופים, זה הכול. רק לגבי זה, אבל זה לגבי משרות ייעודיות, לא לגבי כל המשרות.

את יודעת מה? תבדקו את זה גם כן. אולי אפשר להתחיל עם זה מהיום, למה לחכות עד שלא ייושם?

אנחנו היום פועלים לגיוון מאגר הבוחנים.

תסבירי לי את העניין של משרות ייעודיות. יש משרות שהם יכולים לקבוע מראש שזה ייעודי ל - - -

בוודאי, זו בדיוק המשמעות.

בסדר, אז פה הם יכולים להקים ועדה מיוחדת, לא ועדה כללית של המשרד.

דוד, בכנסת עושים את זה - - -

את יודעת מה? תכניסי את זה גם לסיכום, לגבי משרות ייעודיות.

אבל המראיינים חייבים גם להיות מגוונים.

זו ועדת הבוחנים, אנחנו פועלים לגוון מאגרי הבוחנים

ועדת הבוחנים חייבת להתגוון גם היא.

בסדר.

יהודה תמר מהכנסת רוצה לדבר. בכנסת זה קורה.

כן, בכנסת אתם עומדים בזה?

בכנסת אנחנו ב-2.7%, זאת אומרת ב-50% מעל ה - - -

לעולים חדשים או לבני העדה האתיופית?

אמרתי, יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה 2.7, וביחס לעולים חדשים אנחנו כמו המדינה, ב-0.9. רציתי להעיר שתי הערות, קודם כל ביחס לתנאי סף דיפרנציאליים צריך להביא בחשבון שאם יעשו תנאי סף דיפרנציאליים ליוצאי אתיופיה או לעולים חדשים תבוא דרישה גם לקבוצות האחרות שרשומות ב-15א, קודם כל לגבי החרדים שגם שם הם מציפים את הבעיה של ניסיון.

אנחנו לא דנים על החרדים עכשיו.

בסדר, אתה לא מדבר, אבל הם מחר יעלו את זה.

לחרדים יש מספיק לובי חזק.

הם עכשיו יעלו את זה ברגע ש - - -

לעולים אין לובי.

דבר שני, אם אתה מדבר על שינוי של ועדות הבוחנים צריך להביא בחשבון שכרגע זה דבר שמוגדר בתקשי"ר בצורה מסוימת.

בסדר, אני פונה לנציב שירות המדינה, מה קרה? אם הוא לא רוצה לעשות כלום שיגיד שהוא לא רוצה לעשות. אנחנו עוזרים לו ליישם את ההחלטות שהוא קיבל.

שני דברים קטנים רק. הדיווחים של מערכת הביטחון, הגופים שכן חלה עליהם החובה מועברים לנציבות, אבל לא נכללים בדוח שהנציבות תפרסם. יכול להיות שיש מקום לחשוב על איזה שהוא מנגנון שמישהו בכנסת יראה מה קורה מבחינת הגיוון התעסוקתי בגופים שלא מפורסמים הדוחות. לגביהם לא חייבים לקבל את כל המספרים, זה מסווג, אבל כרגע זה - - -

אמרנו, הנושא של תעסוקה צריך דיון נפרד. אין לנו דרך להיכנס לזה עכשיו בשתי שורות.

לא, אני מדברת בשירות המדינה - - -

אבל יש פטור.

לא, הם מקבלים דוחות וזה לא מפורסם. אני לא מדברת על מי שפטור, אני מדברת על מי שמקבלים דיווחים וזה לא מפורסם. הדבר השני, רק אם אפשר - - -

אני חוזר על הסיכום. אחת, אם אפשר שנציבות שירות המדינה תגיש בקשה גם לתקן את החוק לגבי מה שכתוב שם שהוא עלה בגיר וכל הדברים האלה, כי זה באמת בעייתי.

אדוני יכול להגיש הצעת חוק לתקן - - -

הם יכולים להגיש את זה ממשלתי, למה אני צריך להתעסק בזה?

זה יותר מהר יהיה אם אתה תתעסק בזה.

בסדר, אם רוצים, תנסחו לי ואני אגיש. לפחות את זה תעשו בשבילי, לא?

אני אצטרף בשמחה.

כן. זה דבר אחד. דבר שני, לקבוע את היעד של עולים חדשים בממשלה, כולל אם אפשר, להתייעץ על זה עם משרד המשפטים, שכבר בהחלטה על קביעת היעד יהיו סנקציות שהממשלה נותנת הוראה מראש לנציב שירות המדינה לבצע במסגרת הסמכויות שיש לו.

דבר שלישי, קביעה תוך, בוא נגיד כמה זמן אתם צריכים? שלושה חודשים? ארבעה חודשים? לקבוע משרות ייעודיות לכל משרדי הממשלה?

זה משהו שבשוטף צריך להיות.

בשוטף, אבל הם צריכים להתחיל.

שלושה חודשים.

אוקיי, קביעה של משרות ייעודיות וועדות מיוחדות למשרות האלה, לא ועדה כללית של כל משרד, אלא ועדה ייחודית עם הרכב אחר של חברי הוועדה.

דבר נוסף, שיהיו שתי כשירויות של תנאי סף, אחד לכללי ואחד לעולים חדשים ולאתיופים. אני יודע שזה חריג, תבדקו את העניין משפטית. לעשות את זה כפיילוט, אני לא אומר עכשיו להתחיל להשתגע בכל משרדי הממשלה. קחו משהו כפיילוט באיזה משרד ונראה איך זה עובד, לדעתי זה יעבוד כי זה יאפשר לכל עולים לבוא לידי ביטוי במסגרת המכרז, מה שהם לא יכולים לעשות, בלי לפגוע בנושא של הכשירות הכללית לתפקיד. אנחנו רוצים שאנשים יהיו מוכשרים, אבל אם צריך – דבר נוסף, לעולים חדשים להאריך את תקופת הניסיון. בדרך כלל בכל מכרז אתם קובעים תקופת ניסיון, נכון?

למה שתעשה את זה? אתה תפגע בהם.

להאריך מכיוון שהם צריכים יותר זמן לבוא לידי ביטוי.

אבל זה פוגע בהם. זה חושף - - -

אתה מסיר מעליהם את ההגנה.

אם יש התנגדות בסדר. דבר נוסף, לפנות לכל המשרדים, לשרים עצמם, איפה שזה אפס אחוז או 0.1%, דברים מהסוג הזה, על מנת שהם יראו לנו מה הפעולות שהם מתכוונים לעשות כדי לשנות את זה ב-2020, 2021.

ואנחנו נקיים עוד שתי ישיבות.

אפס אחוז זה אומר שאין אף עובד שהוא עולה חדש, נכון?

או אם זה משרד גדול ממש עובד אחד או שניים, משרד של 1,000.

לשוויון חברתי אין כלום.

בשוויון חברתי אין כלום, זה משרד קטן.

שתקבל איזה עובד, שיהיה לה - - -

לא, אני מדברת על היחסים של ה - - -

עוד משהו שכחתי?

לא.

עכשיו, להמשיך את הישיבות, אנחנו לא נפסיק עם זה. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.