פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
22
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגיפות ולרעידות אדמה
22/06/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה ולבחינת היערכות המדינה למגיפות ורעידות אדמה
יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 22/06/2020
חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020
נכחו
¶
חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב
יואל רזבוזוב
קטי קטרין שטרית
מוזמנים
¶
איל זנדברג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שי סומך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
גאל אזריאל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אודי קלינר - סגן ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות
מיכל גולדברג - ייעוץ וחקיקה, משרד הבריאות
משה אוסטר - לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט
חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל
ניר שפר - יו"ר, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים
ניר קפלן - מנהל רגולציה, התאחדות המלונות בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, מ/1324
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בוקר טוב לכולם, אני פותחת את דיון הוועדה בנושא: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו בדיון המשך לדיונים שקיימנו בסוף השבוע האחרון. יש כמה נושאים שהעלינו על סדר היום, גם של שר הבריאות וגם של קבינט הקורונה, שביקשנו שיידונו. כרגע יש לנו התייחסות ושינוי לגבי הנושא של ספרים, שהוא שינוי מבורך, אבל הוא עדיין לא שינוי עד הסוף.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
זה שינוי שהמשרד הביא לנו הבוקר. בסעיף 5(ב)(א1)(4), לגבי מספרה או עסק לטיפול לא רפואי בגוף האדם לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית, יהיה כתוב כך: "המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בעת הטיפול בלקוח יעטה המטפל מסכה כהגדרתה בצו בריאות העם ומגן פנים, וכן ישטוף ויחטא ידיו בין לקוח ללקוח". פטרו את העוסקים האלה מחובת לבישת כפפות במהלך מתן הטיפול.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הייתה פה זעקה. שמענו את אחד הספרים מדבר על המורכבות של הטיפול עם הכפפות, לכן הסרנו את הכפפות. אני רוצה לדבר על הנושא של מסכה כפולה. ראינו, לנוכח ההערות שהציג כאן אותו ספר, שכולם נדרשים בעטיית מסכה, אפילו מסכה כפולה. בניגוד לרופא שיניים שהמטופל לא חובש מסכה, בניגוד לטיפולי הקוסמטיקה שהמטופלים לא חובשים מסכה, כשאנחנו מדברים על ספר, גם הלקוח וגם הספר נמצאים עם מסכה. למה לא לפטור את הספרים מהמסכה השנייה?
אודי קלינר
¶
אנחנו חושבים שמידת האינטימיות ומשך הטיפול של ספר באדם מהווים הצדקה של המיגון הנוסף הזה. זה נכון שאצל רופא שיניים המטופל הוא בלי מסיכה, אבל זה לא בגלל שמישהו החליט שזה לא נדרש - פשוט כי אין ברירה, זה חלק ממהות הטיפול. גם אצל רופאים שהם לא רופאי שיניים, כשמדובר בפרוצדורה מאוד אינטימית עם סיכון מוגבר, יש דרישה שהמטופל יהיה עם מסכה. ויתרנו על הנושא של הכפפות, אבל אנחנו לא יכולים לוותר על המשקף אצל הספרים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
פה אנחנו מאבדים את הציבור. כשאנחנו מדברים על דברים כי אין ברירה, אז יש עוד הרבה דברים שאין ברירה. אין מה להשוות בין האינטימיות של רופא שיניים שנמצא מול הפרצוף של המטופל, או האינטימיות של קוסמטיקאית שנמצאת מול הפרצוף של המטופל, לבין ספר שרוב הזמן נמצא מאחורי הלקוח או מצדדיו של הלקוח. אולי ברגעים בודדים, אם צריך פוני, הוא נמצא מקדימה. אם אנחנו מדברים על כך שיש כבר מיגון כפול כי גם הלקוח וגם הספר חובשים מסיכה, למה צריך שהספר יהיה עם שתי מסכות? במקום שאין היגיון אנשים עושים דין לעצמם. כשהם עושים דין לעצמם בדבר אחד והשמיים לא נופלים, הם יעשו דין לעצמם גם בדברים אחרים. השאלה אם אנחנו רוצים את הציבור איתנו בעת הלא פשוטה הזאת, או שאנחנו מוותרים על הציבור. אני אשמח להתייחסות ולחשיבה מחודשת.
אודי קלינר
¶
אם היינו יכולים לחייב שהמטופל אצל רופא השיניים והלקוח אצל הקוסמטיקאי יהיו עם מסכה, היינו עושים את זה, אבל אי אפשר, כי מהות הטיפול זה אזור הפה, אזור הפנים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא ביקשתי שתוסיף מסכה למי שנמצא אצל רופא שיניים, ביקשתי לפטור את הספרים ממסכה כפולה. אם אנחנו מדברים על מסכה כפולה, אז גם הספר וגם הלקוח חובשים מסכה. כשאנחנו בודקים לעומק ומחפשים את ההיגיון, אנחנו רואים שפה אין היגיון.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אנשים לא יצייתו להוראות האלו. כשאני יושבת אצל הספר, הוא נמצא מאחוריי או מצדדיי. כשהוא עושה צבע, הוא גם ככה עם כפפות. הדרישות צריכות להיות הגיוניות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ד"ר קלינר, אני מבקשת שתהיה בשיח עם נציגת משרד הבריאות, כדי לנסות לפתור את הסוגיה הזאת. אני מכירה את המורכבות בעת שאנחנו נמצאים בה, אבל אנחנו מדברים על כך שגם הספר עם מסכה וגם הלקוח עם מסכה, על כך שאין מידת אינטימיות כמו שיש בטיפולים קוסמטיים וברפואת שיניים. מרבית הזמן גם הספר לא נמצא עם הפנים לבן אדם, הוא נמצא מאחוריו או מצדדיו. אני מבקשת שכל ההיבטים האלה יילקחו בחשבון. נשמח לקבל התייחסות במהלך הדיון.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הסיפור של מסיבות י"ב, ושמעתם את זה ממני לא פעם אחת, מאוד מאוד חורה לי. חורה לי שאנחנו לא מאפשרים לילדים האלה לחגוג את מסיבת הסיום שלא כמו גנבים בלילה. זה לא ששנה הבאה תהיה להם הזדמנות חוזרת. התייחסו אלינו מאוד ברצינות משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה וקבינט הקורונה כשניהלנו איתם את השיח, אבל בכל זאת הם החליטו שלא לאשר את זה. אם הילדים נמצאים כל היום ביחד, אין שום סיבה שבערב הם לא יהיו ביחד. הדבר היותר חמור בעיני זה שהילדים האלה כן חוגגים את מסיבות הסיום, הם כן עושים נשפים. אם הם רואים שהם חורגים מהכללים והשמיים לא נופלים, הם יבינו שגם בדברים אחרים אפשר לחרוג ולא קורה שום דבר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
העלינו את זה על סדר היום. הייתי שמחה אם היו מאפשרים לילדים לקיים את טקסי הסיום שלהם בתוך בתי הספר.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
משרד הבריאות ביקש לשמור אצל בעל המקום מספרי טלפון של עובדי שירות, של עובדים שהיו באירוע מסוים, של משתתפים שלאו דווקא רכשו כרטיסים.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
עשינו שינוי לגבי חובת עטיית מסכות. אנחנו אומרים שהמחזיק של מקום צריך לעמוד בהוראות של צו בידוד בית, שעניינן, בין היתר, האחריות שלו לא להכניס למקום ולא לתת שירות למי שאיננו עוטה מסכה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מה זאת אומרת "לא להכניס למקום"? מה אם הוא אומר לי לא להיכנס ובכל זאת נכנסתי?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כששאלת בדיון הקודם איפה כתוב שחובה לעטות מסכות, אמרנו לך שיש הפנייה לחוק אחר. את ביקשת שיבהירו את זה פה.
לילך וגנר
¶
מאחר שהרחבתם את הרשימה הטלפונית למשתתפים, לעובדים וכו', צריך שהוראות הסודיות יחולו גם לגביה.
לילך וגנר
¶
אני רוצה להקריא את סעיף העונשין שביקשתי שייכנס ובטעות לא נכלל: "המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מקום תרבות בקיום פעילות תרבות בה אשר מספר המשתתפים עולה על מספר האנשים המותר, או מפעיל מקום תרבות בקיום פעילות תרבות שלא בהושבת הצופים במקומות מסומנים בלי שקבע או יישם מנגנון למניעת התקהלות או התקבצות של השוהים במקום, והכל בניגוד לתקנה 5(ב)(13)".
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
לילך, הייתה לכם הערה לגבי ההגדרה של אירוע באופן פרטני. משרד התרבות הבהיר שזה לא מקובל עליו.
מיכל גולדברג
¶
הוועדה הציעה להוסיף לחוק עצמו סעיף שיאפשר לממשלה להתיר בצו ובאישור ועדה מקומות שפעילותם אסורה היום לפי תקנה 5(א). שר הבריאות מבקש שאם מאפשרים פעילותם של מקומות שהיום היא אסורה, צריך גם לאסור על פעילות של מקומות שפעילותם הותרה. היו מקומות שעם הזמן היתרנו את הפעילות שלהם, כמו אולמות אירועים, קניונים וכו'. שר הבריאות חשב שנכון, בטח לאור מצב התחלואה היום, לאפשר גם את האפשרות השנייה בצו ובאישור ועדה. לא קיבלנו לזה הסכמה בתוך הממשלה, כיוון שמדובר בנוסח שונה מהנוסח שאושר בוועדת שרים, לכן אנחנו מבקשים להישאר בנוסח כפי שהממשלה הציגה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אתם מבטלים את מה שאפשרנו בפעם הקודמת, את המנגנון שמאפשר לקבל הקלות תוך כדי תנועה?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זה או הכל או כלום? זה לא מקובל. אם תרצו לייצר סגירה נוספת, תוכלו להביא לכאן צו.
גאל אזריאל
¶
יש הצעת חוק ממשלתית שמדברת על גמישות רק לגבי המספרים, לא לגבי דברים נוספים. בדיון הקודם בוועדה הוצע לאפשר גמישות מבחינת מנגנון ההקלה. חוק נמצא ברמה של חקיקה ראשית, לא ברמה של תקנות. כל תיקון של חוק מחייב שלוש קריאות בכנסת, להבדיל מתקנות שלפעמים מחייבות אישור של ועדה בכנסת. אנחנו מסכימים לאפשר גמישות במנגנון ההקלה. בהחמרה יש פגיעה משמעותית בזכויות יסוד, שזה דבר שמצריך חקיקה בכנסת, לכן זה לא מקובל.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אתם מתנתקים מהקונטקסט הרפואי. אנחנו נמצאים במצב שהוא תוך כדי תנועה. מה הבעיה שזה יהיה דו כיווני? זה רק איפה שנוח?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אם יהיה פה איזה משבר וצריך יהיה לסגור, יביאו את זה לוועדה. מיכל, אנחנו יכולים להכניס את זה לשני הכיוונים?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם מדובר בחוק, אז יש לי אפשרות להילחם ולהביע את עמדתי בהסתייגות. אם זה צו, הקואליציה מתגייסת ונגמר הסיפור.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בכל מקרה הקואליציה תתגייס. אנחנו רוצים להתנהג בהתאם להתפתחות של הנגיף. אם אנחנו נמצאים במקום שאנחנו רואים שאנחנו משתלטים על זה ואפשר לשחרר לחץ, אנחנו יכולים לשחרר את הלחץ פה בוועדה, אבל אם אנחנו רואים שאנחנו מגיעים לאיזו שהיא התפרצות שיוצרת איזה משבר, אנחנו רוצים שזה יבוא לוועדה. אנחנו רוצים שזה יגיע לכאן לדיון בלי כל התהליך של החקיקה. בזמן חירום צריך להגיב מהר.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
צו עובר באישור ועדה, הוא לא פוגש את המליאה. הם רוצים שזה יהיה משהו שדורש שלוש קריאות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אם ביצירת ההקלות זה לגיטימי, אין שום סיבה שזה לא יהיה לגיטימי גם בהחמרה. אף אחד לא קם בבוקר ורוצה להחמיר. חברי הוועדה יוכלו להחליט, כמובן על סמך נתונים שהם יקבלו, אם עושים את זה או לא עושים את זה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
הדברים התנהלו כשלא הייתה כנסת, כשכל העולם היה צריך להגיב מהיום ללפני רגע, לא לעוד רגע. בסוף היינו במצב חירום.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו יכולים לפקח בוועדה. תהליך של שלוש קריאות במליאה זה סיפור מסובך.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אנחנו מתחילים בהסתייגויות של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וכל סיעת ישראל ביתנו. במקום המילים: "יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו באב התש"ף (5 באוגוסט 2020)" יבוא: "יעמדו בתוקפן עד יום ב' באב התש"ף (23 ביולי 2020)."
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מבקשים לקצר את הזמן של תקנות שעת החירום ל-30 יום, כדי שהממשלה תשכיל להביא כמה שיותר מהר את חוק המסגרת. הסיטואציה שנוצרת פה היא סיטואציה בלתי נסבלת: יש מלא תקנות, כל ועדות הכנסת דנות על התקנות. רק כדי לברר את סוגיית המסכות היינו צריכים להיות פה בחקירות. הפעלתי את ועדת חוקה, חוק ומשפט כדי לברר בדיוק מה כתוב שם. ככל שיעשו את זה בצורה מרוכזת, מסודרת וכוללת, כך יהיה יותר טוב.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו רוצים לכלול גם מבנה ספורט מקצועי. אני לא רואה שום סיבה שלא תהיה נוכחות במבני ספורט מקצועיים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה שיהיה קהל. במקום להעמיד אדם בכניסה למקום עבודה שיעמוד שלוש-ארבע שעות, אנחנו מציעים שתהיה עמדה עם טפסים וכל אחד מהעובדים ימלא בעצמו.
חשבנו שנושא המעליות לא הגיוני כשמדובר במשפחה גרעינית, לכן אנחנו מבקשים למחוק את זה.
מיכל גולדברג
¶
במקום פתוח לציבור ובמקום עבודה קיים איסור שהייה של יותר משני אנשים במעלית. בבניין מעל חמש קומות - עד מחצית מהתפוסה המותרת.
מיכל גולדברג
¶
לגבי בניין מגורים אין הוראה שאוסרת. ההגבלות על נסיעה במעלית חלות במקום עבודה ובמקום הפתוח לציבור, שזה כל מקום שאדם מהציבור יכול להיכנס אליו.
מיכל גולדברג
¶
שם מותר לנסוע עד שני אנשים במעלית. בבניינים מעל חמש כמות - עד מחצית מהתפוסה המקסימאלית, למעט אנשים שגרים באותו מקום. אם יש משפחה בת חמש או שש נפשות שרוצה לעלות יחד במעלית, היא יכולה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתם דורשים בבריכות מרחק של שישה מטר לאדם. אנחנו מבקשים להקטין את זה לארבעה מטר. אם הדרישה היא מרחק של שני מטר, למה פה זה שישה מטר? הדרישה צריכה להיות כזאת שגם המקומות יוכלו לעמוד בה.
אנחנו מבקשים לבטל את ההגבלה של 250 אנשים לאירוע. אנחנו מבקשים שהכל יעבוד לפי מטרים. יש אולם קטן, אולם גדול, אולמות באוויר הפתוח. שמעתי את פרופסור פרידמן בערוץ 13, פרופסור מאוד מכובד, איש רפואה מהמדרגה הראשונה. הוא דיבר על כך שעטיית מסיכה באוויר הפתוח, אם בשפת הים או בפארק, לא מסתדרת עם ההיגיון הפשוט והבריא. מה אני אעשה עם המסכה אם אני רוצה להיכנס לים? לאן אני אזרוק אותה? זה לא עובד, זה לא יעבוד, אלא אם כן בגדי הים יהיו עם מסכות.
אנחנו מבקשים שהמאגר הטלפוני יהיה באחריות המזמין, לא באחריות בעלי האולמות, כי מהר מאוד זה יעבור לכל מיני חברות שיווק.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יהיו גם שמות.
אנחנו מבקשים שגם באצטדיון או במבנה אחר שבו מתקיים אירוע ספורט מקצועי יהיה המודל של שני מטר לאדם, לא המגבלה של 250 אנשים. אנחנו חושבים שצריך לפתוח את זה באחריות המפעיל, באחריות הקבוצות, כי ממילא זה קורה. כולנו ראינו את ההתקהלויות של האוהדים בסוף השבוע. צריך לשים ביציע ובכניסה מחיצות, איפה שיש התקהלות של הרבה אנשים בו זמנית. אם האוהדים רוצים להיות באולמות, הם צריכים לעטות מסכות, ואם הקבוצות רוצות שיהיו אוהדים, הן צריכות לעשות משהו. אם זה לא יעבוד, תמיד אפשר לסגור. אנחנו חושבים שצריך לפתוח. אנחנו חושבים שצריך לסמוך על האזרחים, כי אזרחי מדינת ישראל הם לא עדר, יש להם שכל.
אני מבקשת שהספרים במספרות לא יהיו חייבים לעטות מסכה נוספת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
נוריד את ההסתייגות הזאת אם משרד הבריאות יסכים לזה. אני מסכימה עם היושבת-ראש שאמרה שהספר לא נמצא מולי, הוא בדרך כלל נמצא מאחור או מהצד.
אנחנו חושבים שאת הסעיף של העונשין צריך למחוק. אנחנו לא בקטע של להעניש אזרחים, אנחנו בקטע של לעזור, להסביר ולסייע לאזרחים. הקנס הוא מוצא אחרון. אנחנו לא חושבים שהקנס זה משהו שיעבוד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
צריך לבדוק אם אפשר לייצר מנגנון של אזהרה. גם אם לא נעשה את זה בתקנות של ה-45 יום, לפחות נעשה את זה בחוק המסגרת, כדי לאפשר איזה שהוא תהליך מול הציבור שלא בא ממקום אגרסיבי.
מיכל גולדברג
¶
ההוראה דיברה על כך שצריך לתת התראה לבן אדם שלא עוטה מסכה. ראינו שהמצב הוא בכי רע מבחינת עטיית מסכות, לכן הורדנו את העניין של ההתראה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מה זה משנה אם זו התראה או קנס? אם מוציאים התראה לאדם מסוים ומחר תופסים אותו בלי מסכה - הוא מקבל קנס.
מיכל גולדברג
¶
לשוטר יש שיקול דעת. רק שוטרים מוסמכים להטיל קנס על אי עטיית מסכה. לפני כן הייתה הוראה שחייבה לתת התראה בפעם הראשונה, רק אחר כך קנס. ההוראה הזאת בוטלה, כיוון שהנושא של המסכות הוא קריטי, אקוטי, מאוד חשוב.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני חושבת ששוטר או פקח עירוני מטעם הרשות המקומית חייב לשאת איתו מלאי של מסיכות. אתם רוצים שאנשים ישימו מסיכות? תחלקו אותן, תדאגו לתת אותן לאזרח. אם הוא מסרב, זה כבר סיפור אחר. 99% מהאנשים יגידו: שכחתי, שמתי ברכב, לא לקחתי איתי. המדינה לא יכולה רק להעניש, היא צריכה גם לתת. אם תופסים את האדם בפעם השנייה לא עוטה מסכה, תטילו קנס, אבל קודם כל תדאגו שיהיה לאדם את אמצעי המיגון הזה.
לאחר סעיף 8 יבוא 9: " ממשלת ישראל תבצע התאמות לאור השינויים הדיגיטליים בשירותים הציבוריים הניתנים לכל לאזרחי המדינה בזמן קיום תקנות לשעת חירום ובפרט לאוכלוסיות מיוחדות; תייצר חלופות לאמצעיים הדיגיטליים ותאפשר להם נגישות לשירותים הללו בשוויון מוחלט."
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
יש לכתוב שהמדינה תבטיח לרשויות המקומיות משאבים כספיים כדי להעסיק פקחים עירוניים שיאכפו את התקנות האלו. אנחנו יכולים להחליט שיש תקנות, אבל להרבה מאוד רשויות אין את המשאבים הכספיים והמשאבים האנושיים כדי לאכוף את התקנות.
אני מסכים לעניין של התראה לפני ענישה. אני חושב שאזהרה אחת או שתיים לפני הענישה זה מאוד מאוד יעזור.
רשמתי לעצמי את העניין של הספרים, אבל זה בדיון. נקווה שנקבל בשורות טובות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם הם יסכימו להוריד את המסיכה השנייה, גם אני אוריד את ההסתייגות מהמסיכה.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
בסעיף שמדבר על אולמות השמחה, בסעיף 12, אני חושב שמן הראוי יהיה לקבל החלטה לפי שטח האולם. את שטח האולם נחלק לשני מטר, וזה יהיה המספר הקובע.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
כמובן. לחלופין, אם לא הולכים על שני מטר, אני מציע לקבוע שיהיו עד 500 אנשים באולם.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
והאופציה השלישית, לחלק אולמות גדולים לשני אולמות נפרדים, להחשיב את זה לשני אולמות, לא לאולם אחד. יש תרבויות, כמו אצל החרדים, כמו אצלנו הערבים, שיש הפרדה בין נשים וגברים, שיש אולמות נפרדים לחלוטין. אני חושב שכדאי לקחת את זה בחשבון.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בסעיף 12(א)(1), בתוספת להצעת החוק, אני מבקש למחוק את המילים: "ואולם לא ישהו באירוע מספר אנשים העולים על 250". אני מבקש שמפתח החלוקה יהיה לפי מטרים. אם יש אולם ענק שיכול להכיל 2,500 אנשים, בעל האולם לא יפתח בשביל 250 אנשים. 250 זה מספר שרירותי, לטעמי. אני מוכן לקבל כל מפתח אחר שהוא הגיוני ולא שרירותי.
ההסתייגות השנייה היא לעניין הקנסות. גם ככה התקופה היא תקופה קשה, אנשים הפסידו כסף. אנחנו מציעים שהקנסות יופחתו ב-50% ממה שקבוע בנוסח שהובא לוועדה, ושתינתן התראה של פעם אחת לפחות.
הסתייגות נוספת היא לסעיף 5. אם אפשרו קיום חתונות או אירועים עד 250 אנשים, מדוע לא לאפשר קיום כנסים בבתי מלון שפתחו את שעריהם? יש צוות, יש מטבח, יש אולם, יש את כל האפשרויות - אלכוג'ל, מסיכות. מדוע לא לאפשר לו לעשות כנסים מקצועיים? אין תיירות חוץ, חברים. תיירות הפנים מקרטעת, כי לאנשים אין כסף. מספר המלונות שפתחו את שעריהם מועט ביחס למספר בתי המלון שקיימים בארץ. מדוע לא להקל בעניין הזה? אם לתיאטרון הרשינו לחזור בשבוע שעבר, למה פה לא?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
חתונות אפשר, מופעי תרבות אפשר. אנחנו יודעים שגם הלימודים, אם באקדמיה וכו', חוזרים. למה כנסים מקצועיים לא? אולי אפשר לייצר שם הגבלה. אין לי בעיה שנאשר אותם בתנאים שהם קצת פחות בומבסטיים, אבל בואו נייצר את האפשרות. מדובר פה על עניין של תעסוקה, על עניין כלכלי. יש הרבה מאוד אנשים שהפרנסה שלהם היא לארגן את הכנסים האלה, שלא לדבר על הנושא של הקידום בתוך מקומות העבודה. אנחנו נשמח שתכניסו את העניין של כנסים מקצועיים.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
סעיף 2 מתייחס למתקן שעשועים שנמצא בשטח ציבורי. אני לא רופא מומחה, אבל אני יודע שיש עמדה שמנוגדת לסעיף הזה, והיא אומרת שאי אפשר להידבק ממתקני שעשועים. הייתי שמח לשמוע למה משרד הבריאות לא מאפשר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
פרופסור חגי לוין התייחס לזה בדיון הקודם. אני יכולה להגיד לכם שכשהילדים מגיעים לפארק הם גם עולים על המתקנים. אנחנו צריכים לתפוס את זה במקומות שיש לנו שליטה, לא איפה שאנחנו יודעים שזה פשוט לא מתיישב עם ההיגיון.
אודי קלינר
¶
אני רוצה לעדכן לגבי הספרים. אני חושב שנוכל לוותר על עניין המשקף במקרים בהם מקבל הטיפול חובש מסיכה. אנחנו נעקוב אחרי זה בהמשך. אני מקווה שזה לא יגרום לשום דבר שהוא שלילי.
אודי קלינר
¶
כן, אנחנו נהיה מוכנים לתיקון הזה.
אני לא מכיר אמירה שמדברת על כך שלא ניתן להידבק ממתקני שעשועים, אבל אני אשמח לקבל את המסמך. אני יודע שהדבקה ממשטחים היא לא דרך ההדבקה העיקרית. מכיוון שילדים עולים על מתקנים ולא חלה עליהם חובה של עטיית מסיכות, ההדבקה שיכולה להיות שם היא הדבקה רגילה, לאו דווקא ממשטחים. צריך להבין שכל דבר שפותחים מעלה את סיכוי ההדבקה ואת מספר המודבקים. מאז שפתחנו את המשק, שזה דבר טוב, אנחנו רואים עלייה בתחלואה. צריך לפתוח, אבל בזהירות. לא כל דבר אפשר לפתוח באופן חופשי.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אי אפשר להשאיר את נושא האולמות בכמות של 250 אנשים, כי זה מכביד על בעלי האולמות מבחינה כלכלית, זה מכביד על משפחות ברוכות ילדים. 250 אנשים אצלנו זו מסיבת יום הולדת, לא חתונה. צריכה להיות קורלציה בין כמות המשתתפים לשטח האולם, בפרט אם בודקים חום, משאירים טלפונים, מחטאים. אי אפשר להעניש ציבור כזה גדול. אם אתם מתקשים עם 500, אני מוכן להיות ג'נטלמן ולרדת ל-400, אבל אתם לא יכולים להיות סגורים יותר מדי. אם לא תסכימו, התחושה תהיה מאוד לא נעימה. תנסו לבוא קצת לקראת.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
יש פה דברים שגם לנו קשה איתם. צריך לזכור שזה ל-45 ימים. יש לנו עכשיו את התקופה הקרובה לדון בחוק המסגרת ובתקנות שיבואו בעקבותיו, כדי לייצר מנגנונים שהם יותר קבועים.
מיכל גולדברג
¶
העניין של מגן פנים, שמופיע תחת החובה לעטות מגן פנים בנוסף למסיכה בעת הטיפול בלקוח, מופיע לא רק לגבי מספרות, הוא מופיע לגבי כל עסק לטיפול לא רפואי בגוף האדם. את ההצעה לאפשר לא לעטות מגן פנים בתנאי שהלקוח והמטפל עוטים מסיכה אנחנו מבקשים להחיל על כלל הקטגוריה, לא רק לגבי הספרים.
ניר שפר
¶
אני רוצה להתייחס לכמות האנשים. צריך לזכור שיש אולמות מאוד מאוד גדולים. כשאתה מכניס כמות של 250 אנשים לאולם כזה, יש עוד המון אפשרויות מבחינת ההושבה מעבר ל-250. המפתח למסעדות מבחינת תכולת האנשים הוא 85%. בתרבות המפתח הוא 75%. שני מטר מרובע זה 50% מהרישוי שלנו. הרישוי שלנו הוא מטר מרובע לאדם. אירועים של משפחות מאוד גדולות, משפחות ברוכות ילדים, דתיים, פריפריה, הם אירועים יותר גדולים. מדובר שם באולמות עם שטחים מאוד מאוד גדולים. חבל מאוד שלא תהיה להם ההזדמנות לעשות חתונה שתכיל את המשפחה. 250 אנשים לא מכסה את זה. קיבלנו את התו הסגול ממשרד הבריאות עם שני מטר מרובע. לא הייתה שם הגבלה של 250 - הייתה שם התייחסות לגודל האולם. אנחנו מבקשים להתייחס לגודל האולם. הציע חבר הכנסת 400 אנשים. תקבעו כמות שאפשר יהיה לחיות איתה, כי 250 זו איזו שהיא כמות שרירותית שמקפחת את המשפחות הגדולות ואת אותם בעלי אולמות גדולים שמבחינתם כמות של 250 לא רק שלא כלכלית - היא גם מגדילה את המשבר, ואנחנו במשבר מאוד גדול.
חגי לוין
¶
אם יש חולה שנוכח בחתונה, כל אורחי החתונה יצטרכו להיכנס לבידוד. אופי הפעילות שם הוא כזה שאנשים באים באינטראקציה זה עם זה. הדוברים כאן לוקחים את העניין של 250, שניתן באופן מאוד חריג לחתונה בגלל החשיבות של העניין, ומקישים מזה גם על אירועים אחרים כמו כנס. אני מצר על זה שאני לא יכול ללכת לכנסים מדעיים, אבל במקום שאנשים נפגשים זה עם זה יש סכנה. צריך ללכת לפי אופי הפעילות. לאור הדוח החמור של אמ"ן צריך להקטין את הכמות חזרה ל-50. אם אנחנו בפני גל שני כה נוראי, אולי בכלל צריך להחמיר יותר במקומות שבהם יש סכנת הדבקה. לא הייתי פה מערער על עמדת משרד הבריאות, לא הייתי מגדיל את כמות האנשים שיכולים להיכנס לאירועים. אני הייתי מציע לשקול מחדש את הנושא של 250 איש, כי שם יכולה להיות סכנה של הדבקה המונית. זה צריך להיות לפי אופי הפעילות. אם הולכים לקולנוע או לתיאטרון וכל אחד יושב בכיסא מוגדר, כאשר שם לא צריך לאפשר הליכה למזנון, אכילה וכן הלאה, אז הסיכון מאוד נמוך. צריך להסתכל על הסיכון בפועל, לא להסתכל רק על המטרים. גם כשהאולם ענקי ואנשים באינטראקציה זה אם זה יש סכנה גדולה של הידבקות.
משה אוסטר
¶
בקשר לסעיף 2(ב) שנוגע לסמכות הממשלה להקל או להחמיר באישור הוועדה, אנחנו מבקשים שסמכות הממשלה, לפחות בקשר להקלות, תהיה לא רק לעניין מספר השוהים במקום - גם לעניינים נוספים. יש כל מיני נושאים שהם כרגע בדיון בין המשרד לבין פרופסור גרוטו במשרד הבריאות. אם יאושרו ההקלות, נבקש לא להגביל את הסמכות רק לעניין המספר.
משה אוסטר
¶
לגבי הסעיף הפלילי, לגבי מפעיל מקום תרבות, אחד התנאים שנקבעו הוא יישום מנגנון למניעת התקהלויות של השוהים במקום. נדמה לנו שהסעיף הזה הוא קצת מעורפל. יישום מנגנון למניעת התקהלויות זה משהו שלא מופיע לגבי יתר המקומות. יישום מנגנון להגבלת מספר האנשים, מספר הנכנסים, הוא הגיוני, אבל יישום מנגנון למניעת התקהלויות נראה לנו ציפייה מוגזמת מבעלים של מקום.
לילך וגנר
¶
זה נכון שזה חריג. הסיבה לניסוח הזה הוא החשש שהאירוע יצא מכלל שליטה. אירוע של מופע, שאנחנו מברכים על החזרה שלו, יכול להפוך לאירוע שבו אנשים קמים, רוקדים, מתקבצים, מתקהלים. השאלה, כמו שכל הזמן הזכרנו בפני חברי הכנסת, היא מידת השליטה של המפעיל לגבי ההתנהגות של האנשים. אנחנו רוצים שהוא ייצור מנגנון שימנע את ההתקבצויות וההתקהלויות האלו, לרבות לצורך ריקוד. הוא יכול לעשות את זה באמצעות סדרנים שיורו לאנשים לשבת, הוא יכול לעשות את זה באמצעות הודעה במיקרופון של האירוע: האירוע מפסיק עד שלא תתיישבו במקומות שלכם. יש לו מידת שליטה על האופן שבו מתנהל האירוע. ניסינו ליצור הוראה גמישה שתאפשר לו לנקוט באמצעים מצד אחד, ומצד שני לא להגיד לו מה בדיוק הוא צריך לעשות כדי למנוע את ההתנהגות הזאת. בדיוק כמו שעשינו מנגנון לוויסות הנכנסים בנושא של הכניסה לחנויות. אם יש למישהו הצעה יותר טובה איך להטיל אחריות על המפעיל בדברים שהם בשליטתו כדי למנוע את התנהגות הזאת, אני אשמח לשמוע.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אם בעל מועדון קטן אומר לכם שאצלו המנגנון זה שהוא עולה לבמה ואומר: חברים, אם לא תחזרו לכיסאות אני מכבה את השלטר ומפסיק את ההופעה - זה בסדר מבחינתכם?
לילך וגנר
¶
לא. כל מקום לפי מידותיו. אם זה מקום קטן שבו בעל האירוע עולה ואומר: חבר'ה, אם אתם עכשיו לא מפסיקים להתקבץ ולרקוד כאן אני סוגר את האירוע - מבחינתי זה מנגנון למניעת התקהלויות והתקבצויות.
נירה לאמי רכלבסקי
¶
אם פקח מגיע ובעל המקום אומר לו שהמנגנון שלו זה לעלות על הבמה ולהגיד שהוא יוריד את השלטר - זה בסדר מבחינתכם?
לילך וגנר
¶
לגמרי. במקומות גדולים מנגנון הוויסות צריך להיות הצבת מישהו בכניסה, ובמקומות קטנים מספיק שלבעל המקום תינתן התראה כשמישהו נכנס כדי להגיד: אל תיכנס, כבר נמצאים פה יותר מידי אנשים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני אשמח אם נוכל לייצר מנגנון הקלות שהוא לא רק לגבי מספר המשתתפים. אנחנו יוצאים להפסקה של 15 דקות, כדי שנציגי המשרדים יוכלו להתייעץ.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:55 ונתחדשה בשעה 12:10.)
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מחדשת את דיון הוועדה בנושא: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו נפתח עם הערה של חבר הכנסת מיקי לוי.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני פונה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות. ההחמרה לא הייתה כתובה בלשון החוק, תקעתם אותה עכשיו. מה שאת עושה עכשיו, את מבטלת את הכנסת. 45 יום האלה שקבועים - וואלה, זה די והותר. ברגע שאת אומרת החמרה עד אין סוף את מבטלת את מוסד הכנסת. אני אומר לכם, חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, אם תתנו יד לעניין הזה, אתם נותנים יד לביטול מעמדה של הכנסת כמחוקקת. אסור לנו להסכים למצב שבו הממשלה תוכל להאריך עד אין סוף.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא יכול להיות שמשרד הבריאות מכניס את ההחמרה עכשיו לחוק. אתם רוצים החמרה? תכנסו את הוועדה, תביאו לשלוש קריאות בכנסת. אתם לא המחוקקים, עם כל הכבוד לכם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אף אחד לא היה נותן יד לביטול הכנסת. ניהלנו פה שיח על המשמעות של זה. הנושא הזה לא קיבל אפילו את אישור הממשלה. הם הדגישו שיש קושי בהבאת הנושא כי הוא לא עבר את אישור הממשלה. אמרתי להם שאם נמצא את עצמנו במצב חירום, במצב שבו נצטרך להגיב מהר, אני מוכנה ללכת למהלך דו-סטרי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא על דעת עצמה. הם אמרו שהם יבואו אלינו לוועדה. חבר הכנסת מיקי לוי, מה שאתה אומר פה זה בדיוק מה שדובר. אמרנו שזה רק ל-45 יום האלה. אמרנו שבכל מקרה הם יצטרכו לבוא לכאן. אמרנו שחברי הוועדה הם הכנסת.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
כל המנגנון של ההקלה זה מנגנון שהוועדה הציעה במהלך הדיונים. הבוקר עלה הנושא של להוסיף לזה את ההחמרה. הנושא הזה לא היה בהצעת החוק.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כרגע אין שינויים, למעט העניין של הספרים. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מיקי לוי היא לגבי גן אירועים, שמפתח החלוקה יהיה לפי מטרים, לא לפי מספר המשתתפים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא הגיוני שאולם אירועים של 300 אורחים יקבל 250, ואולם אירועים של 1,500 יקבל 250. צריך לתת על זה את הדעת.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מבקשת להצביע על ההסתייגות הראשונה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות השנייה הייתה לגבי הפחתת הקנסות ב-50%, שזה משהו שאנחנו לא יכולים לעשות בחוק הזה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות שלישית שהציג חבר הכנסת מיקי לוי היא לגבי קיום כנסים בבתי מלון שפועלים.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת רזבוזוב, לגבי הורדת מתקני שעשועים מהחוק כמקום שאסור להפעיל אותו או לשהות בו בשטח ציבורי.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות של חבר הכנסת אבוטבול לגבי אולמות אירועים. הוא מציע לשנות את מספר השוהים מ-250 ל-400.
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות שנייה היא לגבי סמכות הממשלה. היא מציעה להוסיף מבנים שמתקיימים בהם תחרויות ספורט מקצועי.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות שלישית היא למחוק את סעיף 2א(2), לגבי איסור שהייה במרחב ציבורי במקומות שפעילותם אסורה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות רביעית היא לסעיף 3, לגבי אחריות מעסיק, לגבי כל הנושא של טופס חתימה ידני, פירוט של מה יהיה בטופס.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
הסתייגות לסעיף 5 – הגבלת פעילות מסחר, בילוי ופנאי. היא מציעה להוסיף את בריכת הפעוטות, ולהקטין את השטח האסור משישה מטר לארבעה מטר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
יש ארבע התייחסויות בהסתייגות הזאת. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
נירה לאמי רכלבסקי
¶
חברת הכנסת מלינובסקי הציעה להוסיף סעיף בנוגע לחובת הממשלה לעשות התאמות והנגשות, שינויים דיגיטליים.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות של הרשימה המשותפת. הם מבקשים שתוקף התקנות יהיה עד 23 ביולי במקום עד 5 באוגוסט.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
ההסתייגות האחרונה היא לגבי גני אירועים ואולמות, שבכל עת ישהו מספר אנשים ביחס של שני מטר לאדם. הם מציעים שכשהאולם מחולק לשני חלקים נפרדים, תתאפשר שהייה של מספר אנשים בכל אחד מהם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כל ההסתייגויות הועלו לדיון ופורטו על ידי כל מי שהגיש אותן. אנחנו מצביעים כרגע על הנוסח כפי שהוא, כולל התיקונים שהעליתם בדיון - העניין של הספרים ובעלי המקצוע הנוספים שנמצאים באותו סעיף.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו מצביעים על הנוסח שנמצא מולנו, כולל על התיקונים שהכנסנו בדיון בוועדה. אנחנו מצביעים לקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו מצביעים על הנוסח לקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שלישית.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו מגישים רביזיה. נתכנס פה בעוד חצי שעה.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 13:10.)
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מחדשת את הדיון בנושא הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו מצביעים על הרביזיה. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה אושרה.
מיכל גולדברג
¶
בסעיף 2 להצעת החוק – סמכות הממשלה, ברישה כתוב שעל אף האמור בסעיף 1, הממשלה רשאית לתקן, בצו, באישור הוועדה את מספר השוהים המותר באירוע המתקיים באולם אירועים וכו', ולקבוע כי מקום או עסק שהפעילות בו אסורה ניתן להפעלה. אנחנו מבקשים להוסיף את המילים: "או לקבוע כי אסורה הפעלה של מקום או עסק שהפעילות בו מותרת לפי תקנה 5(ב), למעט מקום כאמור בתקנה 5(ב)(2)". בתקנה 5(ב) מפורטים המקומות שהפעילות שלהם נאסרה בעבר ואפשרנו לפתוח עם ההקלות. בתקנה 5(ב)(2) יש לנו חנות למכירת מזון, מוצרי היגיינה, אופטיקה, בתי מרקחת, אותם מקומות שהיו פתוחים כל העת, אותם מקומות חיוניים. אנחנו מדברים על צו שהממשלה מאשרת אותו, כשהאישור של הוועדה נדרש מראש, לא בדיעבד.
לילך וגנר
¶
המשמעות היא שנכתוב בנוסח שהם ייכללו בתקנה 5(א) לתוספת, שהיא תקנה שקובעת מקומות שפעילותם אסורה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
זה בדיוק מה שביקשתי מקודם. אמרתם שאתם מביאים הסדר ספציפי. זה לא הסדר ספציפי. אתם אומרים שאפשר להחמיר בכל מה שכתוב בחוק הזה, לא במקום ספציפי. אתם מחילים את ההחמרה על כל התוספת שלא בשלוש קריאות כפי שהחוק חייב מלכתחילה, אלא רק באישור של ועדה, חוץ מאשר על חנויות - -
מיכל גולדברג
¶
החוק כולל עוד הרבה מקומות. תקנה 3(א)(1) כוללת כל מקום הפתוח לציבור, שבזה אנחנו לא נוגעים. נירה, אנחנו מתחמים את זה למקומות שמפורטים בתקנה 5(ב).
מיכל גולדברג
¶
אלה לא כל סוגי העסקים במדינת ישראל. מדובר בעסקים שמפורטים ב-5(ב), למעט מה שהזכרתי. אנחנו לא מבקשים לסגור אותם, אנחנו רק מבקשים לאפשר את הסמכות לממשלה לקבוע את זה בצו באישור הוועדה, אם כמובן זה יידרש. אנחנו מקווים מאוד שזה לא יידרש, שלא נצטרך להגיע לכאן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רק מחדדת, זה לא על כל המקומות שפתוחים לציבור. זה לא כולל את סעיף 3. יש פה התייחסות רק לסעיף 5. אנחנו מצביעים על נוסח החוק לקריאה שנייה עם השינוי לנוסח. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו מצביעים לקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שלישית.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני מחדשת את הדיון בנושא הצעת חוק תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. הוגשה רביזיה על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב. המבקשת אינה נוכחת. בהעדר המבקשת הרביזיה נופלת, אנחנו לא יכולים לקיים דיון, ולכן ההצבעה שלנו נשארת בתוקף, אישרנו את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, הדיון סגור.
הישיבה ננעלה בשעה 14:11.