כנסת פתוחה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 9:30

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר
יואב סגלוביץ'
אילת שקד

קרן ברק
תמר זנדברג
מרב מיכאלי
עאידה תומא סלימן
תהילה פרידמן
עידן רול

סיגל יעקבי - הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים

לילך וגנר - עו"ד, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים

נילי פינקלשטיין אליהו - עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אלי מוגילבסקי - עו"ד, עוזר של סיגל יעקובי, משרד המשפטים

נתנאל אשרי - רפרנט בטל"א רווחה ועליה באג"ת, משרד האוצר

עדו אבגר - חוקר במחלקת המחקר והמידע, הכנסת

שולי מועלם - חברת כנסת לשעבר

איילת דיין - מנהלת שותפה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

חן שופן - ראש תחום פרויקטים מיוחדים, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

ניצן כהנא - מנהלת לשעבר, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

איילת רזין בית אור - היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

דינה דומיניץ - עו"ד, מתאמת המאבק לסחר בני אדם, משרד המשפטים

יעל גור קול - מנהלת מרפאת לוינסקי לשכת הבריאות ת"א, משרד הבריאות

איה גורצקי - רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט דסה - עו"ד, עוזרת יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אלין אלול - סמנכ""לית בכירה ראש מינהל תקון וסיוע לבתי המשפט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אודיה איפרגן - ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נפתלי יעבץ - מנהל תחום (פרויקטים מטה) תקון וסיוע לבתי משפט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

לינור אברג'ל - יו"ר ארגון נשים עובדות

תמי סלע

נטלי שלף

מאיר פרץ


חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019

שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מעקב לגבי חוק איסור צריכת זנות. יושב-ראש הוועדה ביקש ממני להחליפו ולנהל את הדיון החשוב הזה ונעניתי ברצון רב. היום יום שני, ז' בתמוז התש"ף, ה-29 ביוני 2020. אני רוצה לומר שזהו דיון מעקב. החוק חוקק, ופורסם בינואר 2019. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-10 ביולי 2020. הוא יהיה בתוקף חמש שנים כהוראת שעה, כך נקבע בכנסת ה-20. בחוק קיימת הוראה של חובת דיווח לוועדת החוקה אחת לשנה, לשם כך נתכנסנו היום.

אני כבר אומרת שבהתאם להתפתחות הדיון אנחנו נראה אם יש צורך בדיווחים תדירים יותר מעבר למה שכתוב בחוק. התקיים שיח בשנים האחרונות בשאלת הלגיטימיות של צריכת זנות, בדרכים לצמצם את התופעה, מתוך הבנה שההיקלעות לזנות קשורה הרבה פעמים במצוקות כלכליות, חברתיות ונפשיות שמקשות מאוד על היציאה ממנה.

ביולי 2016 הוקם צוות בין-משרדי בראשות המנכ"לית דאז, אמי פלמור. הצוות הגיש את המלצותיו ב-2107. ההמלצות הובילו לחקיקת החוק שמונח בפנינו. עיקרו של החוק הוא איסור צריכת זנות והימצאות במקום המשמש לזנות במטרה לצרוך אותה.

מעבר לחקיקה הייתה גם החלטת ממשלה. החוק מבטא גישה מאוד פרו-אקטיבית של שינוי מדיניות, אבל באופן מדוד ומדורג שמאפשר לבחון השגת יעדים. זו בעצם הסיבה שהחוק נקבע כהוראת שעה.

אני יודעת שיש מחלוקות. ברור לי שיש עוד צד לעניין. אנחנו נשמע את כולם. הדיון הוא דיון מעקב ואינו פותח את החוק. ארצה לשמוע גם את משרדי הממשלה, לראות מה עשינו עד היום, לראות את המוכנות. נמצאת איתנו היום ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, עורכת הדין סיגל יעקובי, תודה לך. אני אציין שנמצאת איתנו אחת מיוזמות החוק, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם. נמצאת גם איילת שקד שבתקופתה כשרת משפטים נחקק החוק.

אבקש סקירה קצה של מחלקת המחקר של הכנסת. הם הכינו מסמך מאוד רציני בנושא. אולי נקדים לכך את דבריה של סיגל יעקובי, בבקשה.

בוקר טוב. מדובר בחוק שהוא מורכב ליישום במובן הזה שהוא כולל מספר גדול של משרדים שכל אחד צריך לשאת בחלק שלו ולהתכנס לקראת ה-10 ביולי, מועד כניסת החוק לתוקף. כשהתחלתי לטפל בנושא הבנתי שעדיין יש התנגדות גדולה בשטח, מצד אחד לחץ של הארגונים שמתעקשים על כניסת החוק לתוקף ורואים שההיערכות בשטח עדיין אינה מספקת וצד שני ארגונים בעיקר של טראנסג'נדריות שמבקשים לא להכניס את החוק לתוקף בגלל שאין מספיק מענים בשטח. ברור ששני הצדדים לא התנגדו מסיבות אידיאולוגיות אלא בשל היעדר מענים. גם אלו שרצו לדחות את כניסת החוק רצו לעשות זאת בשל היעדר מענים.

לפני מספר חודשים נראה היה שבשל אילוצי תקציב יהיה קשה לעמוד בלוחות הזמנים אבל בעבודה מאומצת של כל משרדי הממשלה הרלבנטיים ראינו שמתחיל להיות מענה בשטח. התקציב שהיה חסום שוחרר למשרד הרווחה ואפשר להגיד שהיום אנחנו עומדים בקשירת הקצוות האחרונים שיאפשרו את כניסת החוק לתוקף במועד.

על הפרק יש התקנות מתוקף סעיף 5 לחוק שעדיין לא תוקנו. צריך לומר שמלכתחילה היו אלה תקנות רשות.

למה הן לא הותקנו?

הן לא הותקנו ברבעון הראשון של השנה. שר המשפטים דאז, השר אוחנה, קיבל החלטה שלא להתקין אותן. גם כי באותו המועד לא הייתה ועדת חוקה פעילה וגם כי יישום התקנות הנ"ל מחייב היערכות תקציבית שלא התאפשרה בשל תקציב מעבר.

מאז יש שר חדש.

מירי פינקלשטיין, ייעוץ וחקיקה פלילי. משיחות עם השר החדש שלנו, הוא נדרש לנושא ומגבש עמדה. כרגע עוד אין לנו עדכון לגבי הלו"ז. יש באופן כללי כוונה להתקין את התקנות אבל אנחנו לא יכולים להגיד על זה משהו קונקרטי היום.

מתי תוכלו לעדכן את הוועדה?

מיד כשתתקבל החלטה.

ובכל זאת. לוח זמנים טנטטיבי.

אני ממש לא יכולה להתחייב.

לילך וגנר, משרד המשפטים. התחילה עבודה על טיוטת התקנות. אבל התקנות מערבים גורמים רבים וביניהם שר הרווחה שצריך להסכים לתקנות, זה המודל שנקבע בחוק. אנחנו עובדים על הדבר הזה. התקבלה החלטה של שר המשפטים הקודם לא לקדם זאת. אנחנו נבקש מהשר החדש להידרש לנושא הזה, אבל זו לא החלטה שלנו אלא של הדרג המדינה.

אולי לא הבהרתי את עצמי היטב. לא ביקשתי שתגידו לי מתי יהיו תקנות. ביקשתי רק שתאמרו מתי תעדכנו את הוועדה לגבי ההחלטה.

אנחנו נברר עם לשכת השר ונחזור לוועדה בהמשך הדיון.

טוב. סיגל, המשיכי בבקשה.

מבחינת המענים אני אומר שאותה הוועדה בראשות אמי פלמור קבעה שורה של מענים. רובם באחריות משרד הרווחה. בשל אותם אילוצים שהזכרתי קודם, בעיקר האילוץ התקציבי, לקח זמן להשלים את ההיערכות, אבל בחודש וחצי האחרונים רואים היערכות מואצת והרחבה של המענים. אתמול הגיעה לשולחן הוועדה בקשה של משרד הרווחה, לבקשת ארגון הטרנסג'נדרים, להסיט חלק מהמענים למענים מתאימים יותר - - -

זה הסל הגמיש?

חלק מהמענים הם של הסל הגמיש. בסך הכול אפשר לומר שיש עוד מספר נושאים שטעונים השלמה כגון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, עמדת המשרד לביטחון פנים שצריכה להיות מובאת פה. בישיבת המעקב האחרונה שהתקיימה ביום חמישי האחרון המשרד הציג עמדה שמדברת על זה שכל עוד לא יותקנו התקנות, שכפי שהזכרתי הן תקנות רשות, המשרד לא מתכוון או סבור שלא נכון להתחיל עם האכיפה. העמדה הזו לא מקובלת על משרד המשפטים ועל שר המשפטים. מבחינתנו החוק צריך להיכנס לתוקף וכל יום עיכוב גורם לנזק גדול.

למה לדעתם כל עוד אין תקנות אז אין להחיל את החוק?

עמדתם לא נומקה.

מיד נדבר גם עם נציג של משרד הבט"פ. אני רוצה את התייחסות משרד המשפטים לגבי פרסום הנחיית יועמ"ש.

בשנה וחצי האחרונות קיימנו סדרת ישיבות לגבי הנחיית היועמ"ש בנושא של האכיפה שתשקף גם את ההחלטות שהושגו כאן ונידונו כאן בצורה מאוד רצינית ועמוקה. אני שמחה לראות את חברות הכנסת שהיו שותפות למהלך הזה.

ההנחיה נוגעת לאכיפת העבירה כעבירה מינהלית. זה המודל שהשרה לשעבר, שקד, החליטה עליו וזה המודל שהתקבל. הכלל הוא שהקנס יינתן במקום לצרכן הזנות ובמקרים חריגים תעשה חקירה במשטרה. ההנחיה מפרטת את המקרים הללו והיא גם מפרטת מתי בכל זאת יוגש כתב אישום. יש סעיף בחוק העברות המינהליות, סעיף 15, שקובע שבמקרים חמורים, על פי נוהל, כן יוגש כתב אישום. הנחיית היועץ מפרטת מהם המקרים האלה שבכל זאת יוגש כתב אישום. למשל מקרים מאוד מובהקים של חזרתיות של אותו הצרכן, מקרים חמורים של ניצול – בהנחיה יש פירוט של הדברים הללו.

זה פורסם?

לא. ההנחיה הועברה ליועץ המשפטי לממשלה ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי שהיא תפורסם עד מועד כניסת החוק לתוקף, ה-10 ביולי. אנחנו ערים לתאריך הזה ונעשה כל מאמץ.

לגבי הקמפיין, זה גם היה חלק.

הקמפיין היה אמור להיות חלק מפעילות, יהיה קמפיין, הוא יהיה מצומצם בהיקפו ממה שתכננו. הסיבה לזה היא שבאמת גם הנושא של תקצוב הפעילות לשנת 2020 לא הוסדר עד כה. למרות זאת ומתוך הבנת החשיבות, גם כלפי שורדות זנות וגם כלפי מי שעד היום התנהגותו הנורמטיבית הופכת לעבירה, אנחנו רואים את חובתנו לעדכן את הציבור בשינוי הנורמה. אנחנו הולכים על קמפיין ממוקד ומצומצם בעלות צנועה שמתאימה לאילוצי התקציב הנוכחיים.

לא עבר כל הסכום?

לא עבר שום סכום, אנחנו בעצם לקחנו את זה על עצמנו.

זה היה אמור להיות מתקציב משרד המשפטים?

זה היה אמור להיות מהקציב שהוקצה, מאותם 30 מיליון שקלים. מאחר שהתקציב הזה לא עבור, ובשל החשיבות, משרד המשפטים לקח על עצמו לממן - - -

לא הבנתי למה זה לא עבר.

כי - - -

אני העוזר של סיגל. רק כדי לדייק, במסגרת התוכנית כפי שאושרה בזמנו, התוכנית הייתה לשנים 2019–2021. מכיוון שהחוק נכנס לתוקף בשנת 2020 אז הקמפיין לא תוקצב כלל. אחר כך ב-2020 היה תקציב המשכי, ולכן כל התקציב התעכב, אנחנו עדיין בתקציב המשכי. מהסיבה הזו לא היה שום מימון לקמפיין הזה. על אף זאת הבנו את החשיבות של הקמפיין, פנינו למשרד האוצר והעברנו בוועדת חריגים קמפיין מינימלי שאנחנו יכולים להוציא כרגע ברשתות החברתיות, ברגע שיהיה לנו תקציב נוסף - - -

מתי הקמפיין יתחיל?

חמישה ימים לפני כניסת החוק לתוקף, ב-5 ביולי 2020. זה הקמפיין האינטרנטי הזול יותר, לא ברדיו ובטלוויזיה שזה הרבה יותר יקר. ברגע שיהיה לנו תקציב נוסף נרחיב את הקמפיין.

מה התקציב הנוכחי.

50,000 שקלים.

50,000 שקלים זה לא קמפיין, זה אפילו לא פוסט בפייסבוק.

זה מתוך תקציב שלא קיים.

זה בסדר גמור, אולי אתם לא הכתובת לנושא התקציבי, כל החוק הזה מותנה בסדרת מהלכים. אחד המהלכים הוא יידוע הציבור. זה לא קמפיין, זה כסת"ח.

אנחנו חושבים שזה מענה ראשוני ראוי לפרסום באינטרנט.

אני רוצה להתייחס לדברים: גם לפרסום שהוא יזום ואתה מצליח לגייס את העיתונות, אני יודעת שבידיעות אחרונות אמורה להתפרסם בימים הקרובים כתבת אמצע על נושא כניסת החוק לתוקף, כתבה שאנחנו יזמנו וקידמנו. זה פרסום שמתבצע ללא עלות, אבל הערך הכלכלי שלו - - -

הכל טוב ויפה, גבירתי. אני מבין מה זה יחסי ציבור ואיך זה עובד. אתם משרד ממשלתי, אנחנו לא מדברים על עמותה שתקציבה מזעריים. 50,000 שקלים זה לא קמפיין, זה אומר שזה לא קיים. ואם יעשו על זה יח"צ בעיתון זה בונוס, אבל משרד ממשלתי לא מתמחר ולא מכמת את החשיפה התקשורתית שלו. זה לא עובד ככה, אתם לא מגזר שלישי. אם מוציאים חוק שאמור להגיע בקמפיין הסברתי נרחב, הוא אמור להגיע בקמפיין הסברתי נרחב. אם הייתם עמותה אני הייתי הולך לעיתונים ומנסה לסגור אייטם. אבל מדובר פה במשרד ממשלתי ולדעתי זה לא תופס.

דובר ב-30 מיליון. מתוך זה הגענו ל-50,000 שקלים.

וכתבה בידיעות.

לא, לא, לא קארין. אני אדייק: ה-30 מיליון שקלים בשנה הם לסל המענים שהפרסום מלכתחילה היה אמור להיות חלק קטן וצנוע מתוכו.

כמה?

זה מעולם לא הוגדר כי זה היה - - -

אבל 50,000? בכל זאת.

גם את, סיגל, מסכימה איתי שבשום מצב לא הייתה היתכנות לקמפיין משמעותי ב-50,000.

המילה "קמפיין" היא מילה גדולה.

לא אני כתבתי את המילה הזאת.

אין על זה מחלוקת. אני לא באה לתנות את צרותיי פה, אבל במציאות שבה משרד המשפטים שולח עובדים הבייתה כי אין תקציב אני חושבת שאפשר להגיד מילה טובה גם על הנכונות לפנות מתקציבנו, שלא יועד לכך, לטובת העניין. כל זה מתוך הכרה בחשיבות ומתוך רצון ליידע. אני חושבת שגם אם אנחנו פועלים לקדם את זה באמצעות פרסום בעמודי אמצע בעיתון שיש להם ערך כלכלי, אם היינו מפרסמים את זה בצורת מודעה זה מודעה של מאות אלפי שקלים, צריך להעריך גם את זה. נכון שזה לא מצב אידיאלי.

בואו נהיה אופרטיביים. ב-10 בחודש זה נכנס לתוקף, השאלה אם בשבוע שנשאר אפשר לפנות דרככם למשרד האוצר ולעשות סדר בעניין. יש את לשכת הפרסום הממשלתית, הם יכולים להיערך במהירות. אני חושב שזה הדבר החשוב ולא לומר מה לא נעשה בסדר.

חשוב לי להבהיר שאני לא מאשים אתכם. אנחנו פה על מנת לפקח ולהבין מה לא קרה. אם אין תקציב אנחנו לא נוזפים, אנחנו אומרים שישנם תנאי סף שצריכים להתקיים כדי שהחוק יצא לפועל ו - - -

50,000 השקלים, שזה באמת נשמע סכום צנוע - - -

צנוע זו לא המילה שעברה לי בראש.

יש פה טבלה שכתוב בה שהקמפיין הציבורי הוערך ותוקצב במיליון שקלים. 50,000 זה לא, סיגל, אני פשוט מתארת את העובדות.

אני רוצה לשאול את משרד האוצר, אני יודעת שאנחנו בפתחו של עיצוב תקציב חדש. רק היושב במרומים יודע איך הוא ייראה. אני רוצה לדעת האם אתם יכולים בעת הזו, מתוך תחושת החירום שנכנס חוק לתוקף ועמלו עליו כל כך קשה, האם אתם יכולים לסייע בעניין הזה, כדי שאם כבר יוצאים לקמפיין שיהיה לו משקל משמעותי.

אני נתנאל אשרי ממשרד האוצר. בעת הזאת, עם התקציב שהוקצב, 30 מיליון שקלים, הועבר גם בשנה האחרונה בתנאי תקציב המשכי, אפשר להקציב מתוך הסכום הזה נתח נכבד יותר לקמפיין. הדבר הזה מסור לוועדה הבין-משרדית שמחליטה יחד על השימושים של התקציב. לצערנו, בשל - - -

אז התשובה היא לא.

להערכתי אין צורך בתוספת על מנת לממן קמפיין חד-פעמי.

את זה הבנתי, נתנאל, זו תשובה בסיסית של משרד האוצר שחוזרת בכל דיון שאני משתתפת בו. אתם אומרים שיש למשרדים כספים ושהם ישקלו איך לחלק אותם.

לא.

אני טוענת מעבר לזה, יש פה עניין חירומי, צריך עוד מעט כסף. זה בערך כמו תקציב שתייה של ועדה. האם בעת הזו, מתוך הבנה שקמפיין דרוש כדי שהחוק ייכנס לתוקף בצורה המיטבית, האם אתם יכולים לסייע למשרד כדי שיהיה להם קמפיין רציני?

התשובה שנתתי היא לא התשובה הקלאסית לגבי סדרי עדיפויות משרדיים. מדובר בתקשובה מורכבת. יש תקציב של 30 מיליון שקלים בשנה, אנחנו נמצאים בסוף יוני. כרגע המענים שה-30 מיליון נועדו לתקצב עוד לא נפרסו מתחילת השנה. כלומר: לכל הפחות צריך להיות פה סכום נכבד וחד-פעמי שניתן להוציא בעת הזו מתוך הסכום ההתחלתי שהוקצה. אין צורך בהקצאות נוספות.

זה דורש תקנה או שזו החלטה של הוועדה הבין-משרדית?

זה דורש החלטה של הוועדה הבין-משרדית ואישור של ועדת החריגים. ככל שהוועדה תמליץ על הסטה כזו, באופן חד-פעמי - - -

נתנאל, אתה אומר לנו לקחת כסף ממענים שצריכים לתת לאנשים ולהפנות אותו לטובת פרסום.

לא. נניח שכל התוכנית היה מענה אחד שעולה 30 מיליון שקלים בשנה ועד העת הזו בשנה הוא לא הוקם. רוצה לומר: חד-פעמית התפנו 15 מיליון שקלים?

עכשיו גנבת חצי מהכסף? עכשיו קיצצת חצי מהכסף?

לא. כל המענים האלה הם בבסיס. כל מה שלא קם עד עכשיו, ל-2020 כבר לא יקום וזה יתפנה באופן חד-פעמי.

אתה אומר שהם לא ישתמשו בחלק מה-30 מיליון למענים שהיו אמורים ולכן הם יכולים להפנות את הכסף הזה לפרסום.

נכון. באופן חד-פעמי כל המענים שאמורים להיות מתוקצבים בבסיס – יתוקצבו בבסיס. קצב ההקמה שלהם לא מאפשר למצות את כלל התקציב כבר השנה, כולנו מבינים את זה. מהיתרות שתיווצרנה בשל כך ניתן לממן קמפיין. הוועדה הבין-משרדית צריכה לאשר זאת.

הבנתי את התשובה.

השאלה היא למה לא עשו זאת עד עכשיו. כאילו, הם לא יודעים שיש להם כסף שלא נוצל?

- - - לא, לא - - -

האם אפשר את כל ה-30 מיליון לנצל עד סוף השנה והכסף הזה לא יילקח.

ברור שאי-אפשר.

זה יותר מורכב.

הוא מציע להשקיע את הכסף בקמפיין כדי שלא ייקחו אותו, מה לא ברור?

אני רוצה לעבור לסבב דוברים. משרד ממשלתי וחבר כנסת. חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, מיוזמות החוק.

תודה, גבירתי, אני רוצה להחזיר את כולנו ממש להתחלה, וגם להזכיר פה גם את חברת הכנסת לשעבר, זהבה גלאון, שהובילה את החוק עשר שנים לפני הצטרפותי לכנסת ואליה. אני חושבת שכשהחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה של 86 חברי כנסת, ידענו שמדינת ישראל אומרת אמירה ערכית דרמטית שמעלה את כולנו בכמה רמות.

אני שמחה שנמצאים פה אנשי המקצוע, חברי הכנסת ושרת המשפטים לשעבר. היה ברור שאיסור צריכת זנות כי היה ברור שזנות היא עוול וניצול מצוקה, והיא מנוגדת לכל ערך שכל אחד מאיתנו מאמין בו. ערך יהודי, מוסרי, אנושי, וחברתי, וגם ערך כלכלי. ידוע לפי הסקר הלאומי שעולם הזנות בישראל מגלגל 3.2 מיליארדי שקלים בשנה. בעיני ההחלטה לאסור צריכת זנות לא הייתה באה לעולם מבלי הזרוע השנייה של החוק. גם כשהוא חולק לחוק ולהחלטת ממשלה, מבחינתנו זה בא זה עם זה. ההבנה שמדובר פה על נשים, גברים, ובני נוער, אני מזכירה בני נוער כי למרות שיש חוק ברור על זנות קטינים שגם אותו צריך לנער מן היסוד, חבריי במשרד המשפטים, ואתם מכירים את העמדות שלי, אני חושבת שההבנה שכניסת החוק לתוקף, בזמן שחלף מאז שהחוק עבר התחיל שינוי במרחב הציבורי במדינת ישראל.

לשינוי הזה חייבים להיות שותפים כל משרדי הממשלה. אנחנו הגדרנו אז בבירור את משרדי המשפטים, הרווחה, וביטחון הפנים, האוצר והחינוך. לא תהיה פה הבנה של הנושא בלי כניסה לעומק אל מערכת החינוך. הבוקר הוצג לי איך זה נעשה. אלימות מינית ותעשיית זנות שלובות האחת בשנייה. זה כרוך גם במאבק בסמים. הרצון המרכזי של כולנו הוא לתת מענים. אני מאמינה שהדיווחים לוועדה יעסקו בעיקר במענה הניתן וכן הדיווח של המשרד לביטחון פנים לגבי ההכשרות שמקבלים השוטרים. מקובל על כולנו ששוטר לא מגיע אל זירת זנות ועושה שם דברים שהוא לא הוכשר אליהם. אני יודעת שגם הגברת דינה דומיניץ ממשרד המשפטים, גם נעמה ריבלין, גם ניצן כהנא שעמדה בראש הקואליציה – המערכת עובדת, היא תצטרך להמשיך לעבוד בלי הפסקה.

נפגשנו אתמול עם נציגי הקהילה הטראנסית. המענים שניתנים לקהילה הטראנסית זקוקים לניעור מן היסוד. אני מבקשת להגיד את זה פה, כי העולם הזה שהוא תמיד קשה, כנראה קשה כפליים בתוך הקהילה הטראנסית. מטרת כולנו היא לאפשר שיקום לשורדות הזנות, נאפשר להן למצוא קורת גג, נאפשר חלופות מעצר מכובדות, נאפשר תעסוקה הולמת, נאפשר יכולת של חיים. נאפשר חיים בלי העולם הזה של הניצול, אני חושבת שהזכות הזו שאחנו יושבים פה היום שבוע לפני כניסת החוק לתוקף ורואים את היגיעה שלנו יוצאת אל הפועל, יגענו ומצאנו נאמין, אבל כמו שחז"ל אומרים: אין אנחנו בני חורין להיבטל מהמלאכה הרבה שעוד לפנינו, גם בהבאת תקצבים, גם בהעלאת המודעות, וגם בתמיכה בשורדות הזנות בעזרת השם.

תודה, שולי. איילת שקד, בבקשה.

תודה. החוק הזה לא היה בא לעולם בלי שולי וזהבה ומרב וחברות כנסת שעבדו, גם בשכנוע שלי, אני בהתחלה התנגדתי, גם משרד המשפטים היה סקפטי, לאט-לאט השתכנענו שזה דבר נכון. אני הייתי רוצה לדעת מה קרה בשנה הזו בעולם הזנות בישראל. חשוב שנשמע מפעילי השטח האם היה צמצום, האם היה שינוי, האם הייתה ירידה למחתרת. צריך לשאול גם את משרד הבט"פ, זו שאלה חשובה.

אני מבינה שבמשרד המשפטים לא נעשו כל הצעדים הדרושים ליישום החוק המלא, אני מקווה ששר המשפטים רואה מחוייבות להוציא את החוק הזה לפועל.

רק כדי לדייק, אנחנו עשינו מאמץ לממן את הקמפיין באין תקציבים. זה עניין של ימים אחרונים שתקציב 2020 עבר, ההעדפה הייתה להעביר אותו לשורדות זנות כי המענים הם עושים מאמצים להשלימם אך הם לא מספקים. עכשיו סוכם להפנות חלק מצומצם, כמה מאות אלפי שקלים, לטובת קמפיין. אנחנו נעשה מאמצים להעלותו תוך מספר ימים, נשתדל אפילו עד כניסת החוק לתוקף.

שאלה לגבי שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה בנוגע להקמת מסגרות שיקומיות לנשים חסרות מעמד. היה את העניין שחלק מהזכאות שלהן להגנה מהמדינה, בהתאם לדין הבין-לאומי, היה שם עניין שהייתם צריכים לפתור. יש לך עדכון?

זו נקודה שאני פחות מכירה, אם יש פה נציג של משרד הרווחה עדיף שהוא יתייחס.

בסדר, נשאל אותם אחר כך. עדו ממחלקת המחקר של הכנסת כתב מסמך מרתק בעניין הזה, עשה עבודה מאוד יפה ואני מודה לו על כך. עדו, סקירה קצרה בבקשה.

בוקר טוב, תודה ליושבת-ראש, עדו אבגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו. אנחנו כאמור כתבנו מסמך שבו התחקנו אחר היערכות הרשויות לכניסת החוק לתוקף, התמקדנו בשני היבטים: אכיפה ויישום המהלך המשולב לצמצום זנות. מבחינת האכיפה, רוב הדברים כבר נאמרו כאן, לגבי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולגבי האמצעי החלופי.

אציין שפנינו למשרד לבטחון פנים לפני חודש וחצי כדי לקבל מידע על היערכות המשטרה, גם לגבי הכשרות כוח אדם וגם לגבי היערכות מינהלית וטכנולוגית. לא קיבלנו מענה מהמשרד לביטחון פנים ולכן אין התייחסות פרטנית למקרה שלהם. אני מקווה שאולי הם יתייחסו כעת.

מבחינת יישום המהלך המשולב לצמצום צריכת זנות: אציין בקווים כלליים שבאפריל 2019 הועברו למשרד הרווחה 30 מיליון שקלים, זה התקציב בתוכנית הפעולה ל-2019. 7.4 מיליון שקלים הועברו למשרד הבריאות, 600,000 שקלים הועברו למשרד החינוך. משרדי הממשלה לא הספיקו לנצל את רובו של התקציב המתואר עד סוף 2019. חלקים ממנו הוגדרו כעודפים מחוייבים, אבל רק חלקים מהם הועברו חזרה למשרדי הממשלה ב-2020. אני יודע שמשרד הרווחה קיבל שבעה מיליון מתוך 14 מיליון שהוגדרו "עודפים מחוייבים". רק בתחילת יוני 2020 משרד האוצר העביר למשרד הרווחה את התקציב לשנת 2020 בסך 30 מיליון שקלים.

מבחינת יישום המענים שנמצאים בתוכנית הפעולה: אני לא אכנס למענים הספציפיים. בגדול ניתן לומר שמרבית המענים החדשים, או הרחבות לקיימים, היו כבר בשטח לפני התוכנית. מרבית המענים שנכללו בתוכנית הפעולה לשנת 2019 טרם התחילו לפעול בשטח. אבל נעשתה התקדמות במכרזים, התקשרויות, גיוס כוח אדם וכדומה.

אם נסכם בכלליות, גם אם התוכנית תמומש במלואה ב-2020, בעצם אנחנו נמצאים בדיליי. שאר הפרטים נמצאים במסמך.

תודה רבה, עדו. המשרד לביטחון פנים, בבקשה.

לשאלתך הקודמת לגבי חסרות מעמד, דיברתי עם דינה, מסתבר שהנואש לא זכה להתייחסות. זו החלטה מודעת של הוועדה בהרכבה הקודם.

תודה. תמר זנדברג, בבקשה.

אני רוצה לעמוד על הדרמטיות וההיסטוריות של הרגע. לא כל יום יש לנו זכות לקחת חלק בשינוי מציאות כל כך דרמטי. אני רוצה לציין שבאמת, סליחה על האמירה הפוליטית, כמי שמשתייכת לאותה תנועה פוליטית, יש המון דברים שבהם אנחנו חולמות ומציבות יעדים רחוקים וסופגות תקופות ארוכות שקוראים לנו הזויות, ותמימות. ככה הייתה זהבה גלאון במדבר הפוליטי והחברתי הזה במשך עשר שנים. ואז, פתאום, זה קורה. שולי, העובדה שהצטרפת, ואיילת שקד שהייתה שרת המשפטים ואמרה כאן ביושר שהיא באמת התנגדה בהתחלה מסיבות אידיאולוגיות ופוליטיות, לא ממניעים זרים. אני זוכרת את החוויה שזהבה ושולי סיפרו על המפגשים עם הדרג המקצועי שחלקו יושב כאן ורובו נשים. המסע הזה שהכנסת ערכה אותו יחד עם החברות שקצרו המילים מלהודות לכן. זה ממש לחצוב בסלע. אנחנו עומדות היום עשרה ימים לפני שהחוק הזה עומד להיכנס לתוקף. ולהגיד בספר החוקים של מדינת ישראל אמירה ערכית שזנות היא ניצול, היא מצב חברתי לא רצוי שאנחנו רוצות להוציא אותו אל מחוץ לחוק. חוק הוא קודם כל איך חברה רואה את עצמה ועל אלו אדנים מוסריים היא בוחרת להתבסס.

למה אני אומרת את כל זה? כי יש משהו מרחף בחדר שגם ברגע הזה יש עדיין התנגדות לחוק מכל מיני טעמים. חלקם מטעמים של התנגדות ערכית ונורמטיבית וחלקם מתוך טעמים שאחנו רוצים לדחות כי אנחנו רואות בזנות מנגנון של ניצול שיש להוציא מהחוק, וחלק מההתנגדות היא התנגדות שאנחנו רוצות לחבק אותה ולומר שהחשש מובן לנו, יש כאן נשים שהן אחיות שלנו. צריך להגיד שהזנות פוגעת בי כאישה, פוגעת בבת שלי, פוגעת בחברה – נשים וגברים – אבל גם יש לה קורבנות שנמצאים איתנו כאן ואנחנו רוצים לקחת אותן איתנו אל העולם החדש הזה, ולכן חלק מההתנגדות היא התנגדות שאנחנו רוצות למוסס אותה בעזרת מענים של טיפול ברווחה, טיפול בחינוך, טיפול בהסברה. צריך לומר שזה גם מנגנון כלכלי שמייצר פרנסה לקורבנות ואנחנו לא רוצות להשאיר אותן מאחור.

האמירה שצריכה לצאת מכאן בצורה חדה וברורה, אני מניחה שנשמע גם את הצדדים האחרים, המענים האלה צריכים לבוא איתנו, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהם יתגברו. לכן הקמפיין חשוב אבל חשוב שזה לא יהיה על חשבון הכסף למענים. המענים האלה זה חיי אדם, והדבר שאנחנו לא רוצות לראות זה שהכסף לא מנוצל וחוזר בסוף השנה לדבר האמורפי הזה שנקרא "האוצר".

אבל אם לא השתמשו עד עכשיו בכלום אז זה מה שיקרה.

אז תכף נתקדם בדיון ונראה. הסיבה שאני אומרת את זה היא כי מאוד חשוב לנו לוודא שהחוק ייצא בזמן והאכיפה תתנהל כמתוכנן בעשירי ביולי, ושכל הגורמים מכוונים לשם. יחד עם זאת, המענים לא נשארים מאחור. ואנחנו מחוייבות ללכת עם החוק גם לאחר כניסתו. לכן דיון המעקב הוא כה חשוב.

שלום רב, אני לא נציגת המשרד לביטחון פנים אלא נציגת המשטרה.

איה, איך אתם ערוכים לקראת העשירי ביולי?

בניגוד לפרסומים שהיו אתמול בתקשורת, ואני באמת לא יודעת מה מקורם, משטרת ישראל ערוכה ומוכנה לאכיפת החוק במועד. אנחנו נערכנו בשבעת החודשים האחרונים, מרגע שהוחלט שהחוק הזה ייאכף בעזרת מתן קנסות בלבד בשלב הזה, ללא הליף טיפולי, נערכנו לאכיפת החוק במועד, יצרנו מערכת מיחשובית מתאימה, פיתחנו לומדות הדרכה בעזרת חברה חיצונית. אני עברתי על הלומדות והתפעלתי מכיוון שאני מכירה הרבה מצבים שבהם משטרת ישראל משתפת פעולה עם גורמי חוץ. קיבלנו סרטונים מארגונים כאלו ואחרים על מנת ללמד את השוטרים איך לנהוג בעוסקים בזנות בצורה נאותה. אני חושבת שמדובר בלומדה מאוד רצינית.

בסיום הלומדה מתקיימים מבחני הסמכה, ורק מי שיעבור את המבחן יוסמך לאכוף את העברות. מבחינתנו אנחנו ערוכים. אומר דבר נוסף: משטרת ישראל סברה לאורך כל הדרך וסבורה גם היום שהדרך הנכונה לאכוף את החוק היא באמצעות התקנות הטיפוליות. התחושה שאדם מקבל קנס רק בדרך של אכיפה היא פחות נכונה לתפיסתנו. הקנס צריך להגיע רק במקרה שהאדם סרב לשתף פעולה בהליך חינוכי. משטרת ישראל רוצה לשים את הדגש על התקנות החלופיות ועל ההליכים החינוכיים. לעת הזו זה לא קיים, אבל ככל שהכוונה היא לקדם את התקנות, ואנחנו מברכים על כך, גם חזרנו ואמרנו שאנחנו נידרש לפרק זמן של מספר חודשים, 6–9 חודשים, כדי לבנות את המודל הזה מחדש, כדי ליצור ממשקי פעולה על משרד הרווחה, זה מאוד מורכב.

איה, אני התבלבלתי. מחד את אומרת שאתם ערוכים ומאידך אני שומעת שאתם מחכים לתקנות כדי לבנות מודל. אז - - -

בחוק כפי שהוא מנוסח היום אין תקלות. יש מודל של קנסות בלבד ומשטרת ישראל ערוכה לבצעו בזמן כניסת החוק לתוקף.

טוב.

אם יהיו תקנות, וצריכות להיות, אנחנו נידרש לזמן של חודשים כדי ללמד את השוטרים ולבנות את המערכות ולצאת לדרך במודל חלופי של תקנות.

אז הכשרת כוח האדם לעניין הזה בוצעה.

היא נמצאת בעיצומה ואנחנו נהיה מוכנים במועד.

מבחינת היערכות טכנולוגית?

המערכת תעלה לאוויר ב-12 ביולי.

אתם מתכוונים לבצע פשיטות יזומות, או לחכות לתלונות, איך זה יעבוד?

אנחנו עובדים בשני מודלים, יש את האכיפה היזומה, האכיפה היזומה היא אכיפה מתוכננת של הימ"רים, היחידות המרכזיות שלנו ושל הבילוש של הימ"רים. יהיו מעת לעת גם פשיטות יזומות? הדגש שלנו בפשיטות יהיה על העברות החמורות, אנחנו נפשוט על בתי בושת כדי לתפוס את האנשים שסוחרים בבני אדם וכמובן שעל הדרך נטפל גם בצרכנים. כמובן שיש את המסלול של אכיפה אגבית. ברגע שתהיה פנייה למשטרה מכל סיבה שהיא, ויגיעו שוטרי הסיור או שוטרי הבילוש למקום, ויזהו שמתבצעת שם עבירה של צריכת זנות, הם יטפלו בה בדרך של מתן קנסות.

תודה רבה. נציגת המשרד לבטחון פנים, בבקשה.

שלום, שמי בוסנה, אני נציגת הייעוץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים. המשרד לבטחון הפנים סבור שעל מנת להגשים את תכלית החוק יש להתייחס לנושא בראייה הוליסטית, ולכם לא נכון לאכוף את החוק הזה רק באמצעות הטלת קנסות מינהליים על צרכני הזנות, אלא יש צורך לאפשר גם את המסלול - - - החוק הידוע יצר אווירה חדשה שעד כה לא נאסרה בחקיקה הישראלית - - - אפשר להמשיך?

האמירה שלך שזה לא נכון לאכוף כל עוד אין תקנות, היא משליכה לגבי היכולת של המשטרה להטיל קנסות?

אנחנו מדברים על יצירת עבירה חדשה שעד כה לא נאסרה בחקיקה הישראלית. אכיפתה על ידי הטלת קנסות על צרכני זנות, ללא החלופה של סדנה טיפולית חוטאת למטרת החוק ועלולה להיתפס כמרדף אחרי אזרחים ללא מתן פתרון - -

אזרחים צורכי זנות.

- - פתרון כולל לצורך צמצום תופעת הזנות.

אז מה את אומרת בעצם?

ככל שאכיפת החוק תהיה רק באמצעות הטלת קנס מינהלי, צרכני זנות שיוטל עליהם הקנס ולא יוכלו להמיר את הקנס בסדנה טיפולית, זה בעצם חוטא למטרת החוק וכל העוסקים במלאכה בזמן - - - חקיקת החוק - - - בעצם כיוונו לכך - - -

הצלחת לבלבל אותי, אני לא מצליח להבין מה התשובה אומרת. אתם תטילו קנסות או לא?

אנחנו אומרים שהטלת קנסות צריכה לבוא יחד עם התקנות שמדברות על אמצעיים חלופיים - - -

הבנתי, אבל כרגע אין תקנות.

הם לא - - -

אנחנו סבורים שזה לא נכון שיהיה רק קנס מינהלי, זה נכון שתהיה ראיה הוליסטית ומערכתית, ושהקנס המינהלי יבוא יחד עם התקנות.

אבל מה החוק אומר, הם סבורים, אבל מה אנחנו - - -

רק שנייה, אני הבנתי. אחדד: כרגע עובדים על התקנות, שמעת את נציגת משרד המשפטים שאמרה שהם ידווחו לוועדה מתי תהיינה תקנות, ככל הנראה זה יקרה. אני רוצה לשאול: האם עד שיהיו תקנות אתם מתכוונים לא לתת קנסות.

בכוונת השר לבטחון הפנים לפנות לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה, לתקן את החוק כך שמועד התחולה יידחה בכחצי שנה שבפרק הזמן הזה יותקנו תקנות ותתבצע היערכות מתאימה של כלל הגופים שאמונים על יישום החוק.

השר לבטחון הפנים היה שר המשפטים הקודם. אפשר לשאול אותו או את נציגתו מדוע הוא לא דאג בכל תקופת היותו שר המשפטים לתיקון התקנות אם הוא חושב שהן כל כך קריטיות להחלת החוק? נראה שיש פה משחק כפול של משרד הפנים. גבירתי, אני רק אגיד במענה למה שאמרת קודם, שכל מי שעסק בחוק הזה ורואה אותו בראייה הוליסטית, ממש מתנגד לעמדה שאת מביאה לכאן.

בוסנה, זה מאוד מכעיס. יש פה שר שהיה לפני חצי שנייה שר המשפטים. אף אחד לא מנע ממנו להתקין תקנות. אותו שר מונה להיות שר לבטחון פנים, עכשיו הוא אומר: "אה, בעצם אין תקנות". עד שלא יהיו תקנות אל תדברו איתי. הדבר הזה לא יקרה, אין שום קונסטלציה שבה החוק הזה לא יתקיים. אז אני חוזרת על שאלתי הקודמת: בהנחה ששר המשפטים הנוכחי יתנגד לדחיית החוק - - -

אבל היא לא מוסמכת לענות - - -

וודאי שהיא מוסמכת. אם היא לא מוסמכת, קרן, אנחנו נמתין שיעלה מישהו מוסמך.

נכון.

היא הנציגה בזום, איני באה אליה בטענה אישית, כמובן.

מה התפקיד שלה?

חלק ממערך הייעוץ המשפטי של הבט"פ. אני באמת שואלת: בהנחה שהחוק לא יידחה, מה אתם מתכוונים לעשות, האם אתם מתכוונים להטיל את הקנסות, כן או לא?

גבירתי, המצב הוא כזה שבכוונת השר לבטחון הפנים לפנות לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה ולבקש לתקן את החוק כך שמועד תחולתו יידחה בחצי שנה. אני מניחה שלאחר שנקבל את המענה נוכל לכלכל את צעדנו בהתאם. אני רק אתייחס לגבי דברייך לפני כן על כך שהשר לבט"פ בכובעו הקודם כשר המשפטים ענה שהתקנות לא יותקנו, המענה ניתן בצורה כזו מכיוון שאז המצב המדיני-פוליטי היה שלא הייתה וועדת חוקה.

מה זה קשור לוועדת חוקה?

היום יש וועדת חוקה - -

את התקנות היה אמור להתקין משרד המשפטים.

- - שנדרשת הסכמתה לצורך התקנת התקנות. אין מניעה לקדם עכשיו את תקנת התקנות.

אוקיי, תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי ואחריה חברת הכנסת עאידה תומא סלימן.

תודה רבה, גבירתי. אני מקווה שהחברה מהמשרד לבטחון פנים יכולה להקשיב לדיון. אני רוצה לומר לה שכולנו מסכימות איתה, כולנו מעדיפות שצרכני הזנות יעברו הליך שיקומי, גם הם זקוקים לשיקום, זו תכלית החוק וכולנו בעד זה. אין לנו אלא להצר על כך שהשר לבטחון הפנים לא ניצל את סמכותו בתפקידו הקודם כדי לוודא שהתקנות מתוקנות. צר לנו על כך ואין לנו אלא לקוות שעכשיו זה ייצא במהירות. יושבת פה מנכ"לית משרד המשפטים ואין לי כל ספק שהיא תקדם את הנושא.

עם זאת, חשוב להגיד, יושבים פה ארגונים שאם השר לבטחון הפנים יינסה לחבל ביישום החוק בזמנו, אני מקווה ששר המשפטים שהביע את התנגדותו לדחיית היישום לא יחזור בו מכך. אני בטוחה שחברות וחברי המשרד פה ישמרו עליו שזה לא יקרה. בהינתן שהוא ינסה לחבל באכיפת החוק אז יושבים פה ארגונים שבוודאי יקחו את העניין הזה לבין המשפט העליון, וחזקה על האחרון שיפסוק כפי שהוא פוסק תמיד שכשמדובר בתקנות רשות רצויות הן לא יכולות להוות עילה לביטול החוק, לכן חבל שהשר לביטחון הפנים יעביר את כולנו את כולנו את העיכוב ובזבוז הזמן - - -

מה אכפת לו? אחרי זה הוא יוכל להתגולל על בית המשפט.

כן, בדיוק.

זה נורא כיף.

אני רוצה להגיד תודה לנשות משרד המשפטים ולעובדי משרד הפנים, משרד לבטחון פנים, ומשרד הרווחה. אני רוצה להגיד שלהיות משרתי ציבור בימים אלו זה דבר מאוד מסובך ולא פשוט, מאוד קשה. זה הולך ונעשה מסובך. אנחנו ראינו בממשלה הזו את המסורת שהתפתחה בממשלות נתניהו של העברת סמכויות ופירוק אגפים, והעברתם בין משרדים, והעמדתם באין ספור מצבים בלתי-אפשרים. דרך כל הזמן התגוללות עליהם כשמשהו לא מוצא חן, איומים להפוך אותם לנושאי משרת אמון מאשר משרתי ציבור, ועוד המון דברים שהופכים את עבודת משרתי הציבור לקשה מנשוא. העובדה שאנחנו מגיעים למצב שהמשטרה ערוכה ליישום החוק זה דבר שאני מעריכה מאוד. אני חושבת שאנחנו חייבות לנצל את המומנטום הזה ובאמת ליישם את החוק.

מדובר בשינוי נורמטיבי שהוא עמוק מאוד. אני רוצה להגיד שהתנגדות לחוק איסור זנות שכל הזמן שמענו את האמירה "זו דרכו של העולם, אין דרך למגר את התופעה הזו, זה המקצוע העתיק בעולם" כאילו שכששאלו מישהי בכיתה ב' מה תרצי להיות כשתהיי גדולה היא אמרה: אני ארצה לעסוק בזנות. העובדה שהגענו לעידן של חקיקת הנורמה הזאת, נכון שחשבתי שזו הייתה צריכה להיחשב עבירה פלילית, אבל אני חושבת שגם ציבורית הגענו למצב שיש הבנה שצריכת זנות היא דבר לא לגיטימי וצריך להעביר את זה מהעולם. זה באמת יום גדול ועכשיו חובת ההוכחה היא על הגופים המיישמים והאוכפים – לגרום לזה להפוך למציאות.

אני חייבת להודות שאני עדיין בהלם לגבי עמדת השר לבטחון הפנים. מילא אם הוא לא היה שר המשפטים שתי דקות קודם. זה לא הגיוני שהמשטרה כבר מוכנה אבל הוא לא ייתן להם לעשות את זה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימן, בבקשה.

תודה, גבירתי. קשה לנו לעמוד היום במעמד הזה ולהתחיל את השיח מהנקודה של להזכיר לכולם את הדרך שעברנו עד כה ולהתחיל את השיח לגבי אכיפה או אי-אכיפה, ולהתמודד עם קשיים טכניים או חילוקי דעות כאילו מישהו לא עשה את העבודה. בעיני אלו לא חילוקי דעות כאלה אלא מגמות שמנסות לעכב את המהפכה שנעשתה כאשר החוק הזה חוקק. אני זוכרת איך חגגנו ביום שעבר החוק במליאה וחשבנו ששמנו סימן בדרך שלנו להחזיר לחברה את פניה היפים. אני זוכרת כמה שבחים חולקו בצדק לחברת הכנסת שולי מועלם, חברת הכנסת זהבה גלאון שלקחו את זה כמשימה ראשית ודחפו את זה. עם כל חילוקי הדיעות שלנו בפוליטיקה, כולנו הסכמנו, הוועדה לקידום מעמד האישה שבראשותי התגייסה והקימה ועדה מיוחדת. כולנו תרמנו, לא כדי שמישהו שלא עשה את העבודה שהייתה מוטלת עליו, לא עשה את ההכנות, ולא דאג להתכונן ליום כניסת החוק לתוקף, שנוכל להרגיש את השמחה האמיתית ולקטוף את פירות העמל שהושקע.

לא ייתכן שעכשיו משרד הבט"פ מחליט מה היו כוונות המחוקק. סליחה, זה לא התפקיד שלכם לקבוע ולהתנות מה הכוונות שלנו. אנחנו יודעות טוב מאוד מה היו הכוונות שלנו. צריך להתחיל לבצע, ואם מוכן רק העניין, גם ענישה היא חלק מטיפול והרתעה. אני חושבת שהוועדה צריכה להיות מאוד ברורה בהחלטה שלה שלא נותנים שום יד לנסיגה ולו מילימטר אחד מהתחלת ביצוע החוק.

אבקש להזכיר גם את תרומתה של חברת הכנסת לשעבר, עליזה לביא, למלאכת חקיקת החוק. היא גם הובילה את וועדה המשנה הנזכרת.

חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

אני לא נמנית על אלה שעשו את ההיסטוריה בכנסת הקודמת. כל הכבוד לכל חברות הכנסת שהוזכרו. אזכיר גם את מירב בין ארי. שורה של חברות כנסת אמיצות שעשו לא פחות מהיסטוריה. זה לא מובן מאילו וזה היה מלווה בחבלי לידה מאוד קשים. אחרי שנעשו כל הפשרות הללו והגיעו לידי כתיבת חוק, עכשיו צריך לעבור ליישומו. זה לא שעכשיו נתחיל לעשות תיקונים בדרך בכל סדק שאפשר למצוא, כך שכל גוף ינצל זאת כדי לעצור את הכול או לתקן בדיעבד. הליך החקיקה נעשה בצורה טובה, עמוקה ורצינית. מרגע זה צריך לכבד את החוק ולא לחפש בו סדקים ותיקונים אחורה.

אולי נצליח לעשות תיקון לאחור ולהפליל את הצרכנים.

את צודקת. אנחנו תמיד רגילים שיש את הפקידות של האוצר שמנסה לפתוח דיונים מהתחלה. עכשיו אנחנו במצב שאני חושב שבו - - -. האמירה שלי היא ברורה ואני מקווה שמפה תצא אמירה שנקיים את החוק כפי שהוא. אני מקווה מאוד שעמדת הייעוץ המשפטי נתנה תמונה חלקית או לא מדוייקת לשר ועל סמך זה הוא קיבל את ההחלטה שאני לא שמעתי אותה בקולו אבל שמענו דרך הייעוץ. יכול להיות שהצידו בפניו מסד נתונים מטעה. אני מקווה שכך זה נעשה ושהוא לא חשב שהרצון להמשיך במתווה יהיה חד-משמעי. נצא בקריאה שזה לא יתעכב אפילו יום אחד, בעיקר לאחר ששמענו שהמשטרה ערוכה לביצוע. כל שאר הדברים יכולים לקרות תוך כדי תנועה ולא אמורים לעצור את החוק. אנחנו יכולים את כל הדברים לתקן תוך כדי תנועה.

תודה לקרן. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה.

כמובן שאני מצטרפת לתודות לכל חברות הכנסת ולנשות המקצוע שהובילו את המהלך. מצטרפת לדברים של קרן. זה נזק גדול כשמחוקקים חוק ומיידים מנסים לעכבו. זה יוצר נזק בכל מה שנוגע לאמון הציבור בשלטון החוק.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים לגבי מחיקת תיקים פליליים: אני מבינה שיש פה עניין של יצירת יחסי אמון עם אנשים שאנחנו רוצים לעזור להם להשתקם ולהיכנס לעולם של תעסוקה נורמטיבית, חלקן סוחבות תיקים פליליים. זה דבר שמקשה עליהן במציאת עבודה, כל מערכת היחסים עם מחלקות הרווחה, הפחד שיקחו את הילדים, יש פה תהליך בניית אמון שצריך לקרות. אני מבינה שמשרד המשפטים עשה תהליך דומה עם צעירים יוצאי אתיופיה. אני רוצה לשאול אם זה תהליך שאפשר להחילו גם על שורדות זנות. אני מניחה שזה מהלך ארוך אבל הוא חשוב.

חוק המרשם הפלילי תוקן ביומה האחרון של הכנסת האחרונה, והוא כבר עשה צעד גדול בכיוון הזה. קיבלנו פנייה בנושא הספציפי שאת מעלה. אנחנו בוחנים אותה ואני אעדכן את הוועדה כאשר תתקבל החלטה בהקשר הזה. החוק קיצר מאוד את תקופות ההתיישנות ואני חושבת שזה עוזר כי מדובר יחסית בעבירות לא חמורות.

נשמח לקבל עדכון בעניין הזה.

אני אומר לחברת הכנסת פרידמן שממה שאני נחשפתי, לפחות חלק מהעוסקות בזנות, חלקן מתמודדות גם עם חובות בהיקפים גדולים עקב צריכת סמים. אחד הנושאים שאני לקחתי על עצמי בתפקידי ככונסת הראשית הוא לראות אם אנחנו יכולים לייצר מסלולי טיפול לנשים אלו כדי לסייע להם כלכלית כחלק מהליך השיקום.

מקסים. אני רוצה להעלות בזום את אלינור, יושב-ראש ארגון טרנסיות ישראל.

שלום לכולן. תודה עבור ההזדמנות לדבר, בבית אנחנו מרגישים קצת רחוקים מכם. אני רוצה לומר שבתחושה שלי כל העניין הזה שיושבים הרבה אנשים בוועדה וקובעים על החיים שלנו זה קצת עצוב לי, כי בסופו של דבר מדובר בחיים שלנו שאנשים במגדל השן בכנסת מוציאים להורג במובנים מסויימים. כשאנחנו מדברים על מענים לקהילה הטראנסית, אז כרגע אין מענים. אתמול נפגשנו עם השרה - - -

לינור, אין בכלל מענים?

אין בכלל מענים. הדבר היחד שהציעו לנו כרגע זה הוסטל ולקחת טרנסיות שנמצאות במעגל הזנות ועובדות בזה כעבודה רגילה לכל דבר, ולשכן אותן בדירות הוסטל של 12 בנות במיטות קומותיים. זה לא מענה, זה לא מענה לקהילה הטראנסית וזה גם לא יהיה מענה. קודם אמרה שולי מועלם שיש לתת לנו חלופות מעצר נכונות, אני לא חושבת שאנחנו צריכות לקבל חלופות מעצר. לא ביצענו שום פשע חוץ מזה שאנחנו מודעות חברתית ובגלל ההדרה החברתית טרנסיות נמצאות במעגל הזנות. בגלל ההדרה החברתית טרנסיות לא יכולות לצאת למעגל העבודה הרגיל, טרנסיות לא יכולות לעבוד בשום מקום והן מודרות. אני לא חושבת שאף אחת מכן כאן, גם התומכות כביכול בקהילה הטראנסית וגם אלה שלא יודעות מה זה ללכת ברחוב כשזורקים עלייך אבנים וכשמרציבים לך ברחוב. טראנסית הותקפה ביום שישי האחרון והיא מאושפזת עדיין בבית חולים בגלל שהיא טראנסית. על מה מדברים? על חוק נכון ועל חלופות בזמן שאין כלל מענים. זה לא פתרון.

אתם אומרים שהשוטרים נכונים וערוכים. השוטרים לא נכונים וערוכים. אנחנו עוברות גיהנום עם המשטרה. אנחנו חוות אלימות משטרתית יום-יום מבלי שהחוק הזה נמצא כרגע באוויר. אז אני לא יכולה להבין איך יושבות הרבה חברות כנסת ומחמיאות ומפרגנות אחת לשנייה כשמדובר על החיים שלנו ואנחנו אלו שצריכות להתקיים ביום-יום.

לינור, שאלת ביניים: כמה מתוך חברות וחברי הקהילה עוסקים בזנות, יש לכם נתונים?

בישראל יש בערך 5,000 טרנסים טרנסיות. אבל מתוכן יש בערך כ-400 במעגל הזנות. שאר הטרנסיות חיות מקצבה או שנטמעות בחברה. אנחנו מדברים פה על טרנסיות שחוות אגרופוביה קשה ולא יכולות לצאת מהבית. משבר הקורונה היה דוגמה לכל התהליך הזה. לא תמר זנדברג ולא שולי מועלם ולא אף חברת כנסת שמתיפיפת שם, ותסלחו לי שאני מדברת ככה, עזרה לנו. אנחנו נתנו סלי אוכל לטרנסיות שהגיעו לחרפת רעב, אנחנו עזרנו לטרנסיות שלא קיבלו עזרה בשכר דירה. אני הוצאתי כסף מהכיס לקניית חלב לטרנסיו. לא ממשלה ולא אף אחד עזר לנו. היינו צריכות להיסמך על תרומות של עמותות כמו ארגמן, מעברים, המרכז הגאה, האגודה, שנתנו לנו תמיכה כדי לתת לטרנסיות. אנחנו התחלנו מ-13 טרנסיות והגענו ל-60 עד אמצע הקורונה, 60 טרנסיות שצריכות עזרה.

זו רק דוגמה קטנה למה שמשבר החוק הזה הולך להיות. החוק הזה הוא גזר דין מוות. אנחנו לא מבקשים לבטל את החוק, אתם רוצים חוק מוסרי, אנחנו איתכם, אבל בשנה שלא הייתה ממשלה לא היו תקציבים. האכיפה תתבצע במועד אבל מה יקרה עם הטרנסיות יום אחר כך? אין להם מענה, גם לא את ההוסטל, גם לא את המכרזים שאתם מדברים עליהם בעתיד. כדי לבנות - - -

לינור, אני יודעת שאת מאוד טעונה.

כי אנחנו בשטח.

אני מבינה את זה. יש פה 400 נשים ואנשים מהקהילה הטרנסית שאתם יודעים שעוסקים בזנות. ל-400 הללו צריך לתת מענים ראויים וטובים. אני שואלת אותך כמישהי שמבינה שהחוק עבר וכמישהי שמבינה שכל מה שצריך זה להתקדם הלאה במענים. האם את מדמיינת לעצמך מצב שבו דברים יזוזו הגם שהחוק לא יופעל, את חושבת שמישהו יגיד "אני רוצה לעזור" אם לא יהיה חוק בתוקף ומתחילים להניע את הגלגל?

יש תחושה של "נעשה ונשמע" כמו שנתניהו אמר עם משבר הקורונה - - -

אני מוכנה לקבל הכול, רק אל תגידי לי שאני אומרת כמו נתניהו.

חלילה. אני רק אומרת שאי-אפשר בחוק הזה ללמוד תוך כדי תנועה. אנחנו הארגונים - - -

לא, לא ללמוד תוך כדי תנועה. ממשל לא ללמוד תוך כדי תנועה.

יש תחושה שכן למידה תוך כדי תנועה כי כרגע אין את המענים ל-11 ביולי, יש רק אכיפה, אין את המענה הראשוני ב-11 ביולי. ומה שאני אומרת - - -

לינור, אני רוצה להזמין אותך להישאר בדיון כדי שנשמע מה המענים שמשרד הרווחה מציע ועל מה עובדים. בסדר?

אוקיי. אסיים באמירה שמה שצריך לעשות הוא מאוד פשוט. עזבו את תיעדוף האוכלוסייה שמראש בכל ישיבה אני אומרת שתעדוף זה קל כשמדובר ב-5,000 טרנסים. מה שצריך לעשות כרגע זה לתת דחייה של שנתיים, בשנתיים הללו אנחנו נשב עם הקואליציות ונבנה מודל נכון לכל מי שתרצה לצאת ממעגל הזנות. המודלים האלו כשלו במדינות שבהן הם נוסו, אז למה לא לנסות ליצור מודל חדש שיכלול דחיית החוק בשנתיים ומציאת פתרון, תודה.

תודה. משרד הבריאות רוצה להגיב על הנושא של המענה לטרנסים.

יעל גור ממשרד הבריאות. אני רציתי להציג את המענים שלנו, לא רק כתגובה למענים של לינור אבל גם להם. חשוב להגיד לגבי תקופת הקורונה, שדרך משרד הבריאות מרפאת לווינסקי גייסה כחצי מיליון שקלים תרומות בעיקר מקרן שוסטרמן שהועברו כמלגות קיום בחודשים אפריל ומאי להרבה מאוד אנשים בזנות, גם לנשים טרנסג'נדריות, גם גברים בזנות, וגם סיסג'נדריות. חשוב להגיד שגם הממשלה וארגוני החברה האזרחית התגייסו לסייע בתקופה המדוברת.

רגע, יעל, מי זכאית למלגה, איך אפשר לקבל אותה, ומה היא כוללת?

זאת הייתה התגייסות חירומית של מרפאת לווינסקי של משרד הבריאות. בחודשים ומאי - - - מענים הגמיש ידבר נציג - - - לינור דיברה על תקופת הקורונה ועל זה שאף ארגון ממשלתי לא סייע וזה לא מדויק, היה לי חשוב להגיב לכך.

כמה ממרכיבי הקהילה הטראנסית קיבלו את אותה המלגה?

80 אנשים קיבלו דרך המרפאה את מלגות הקיום. בתוכם גם נשים סיסג'נדריות, גם נשים חסרות מעמד, כ-13 נשים חסרות מעמד, 15 נשים טרנסיות, וגם שבעה בנים בזנות קיבלו את העזרה הזאת. מדובר בכ-5,000 שקלים לכל אדם למרות שאת כל ה-420,000 שקלים חילקנו בהתאם לצרכים של המטופלים. זה היה לא מדוייק להגיד שרק ארגמן, מעברים, וטרנסיות ישראל סייעו כספית. הסיוע היה בהחלט מאיתם אבל גם מהממשלה ומארגונים נוספים.

לגבי המענים של משרד הבריאות, הם מתחלקים לשני שירותים מרכזיים במשרד. שירות אחד הוא השירות לטיפול בבריאות הנפש ובהתמכרויות. השירות השני, אליו אני שייכת, הוא השירות לבריאות הציבור. צריך להגיד שאלו שירותים שבחצי השנה האחרונה עמוסים בעבודה עקב הקורונה. אותם רפרנטים שמטפלים בהתקשרויות שקשורות בטיפול בפנדמיה, גם נותנים מענה ליישום החלטת הממשלה, מה שמסביר הרבה מאוד את העיכוב בחלק מהמענים.

יש שני פרוייקטים שקשורים לטיפול בהתמכרויות בשירות לבריאות הנפש שכבר פועלים. שירות אחד הוא "לצדך" שירות גמילה לנשים מהקהילה הטרנסית, גמילה מסמים ומחומרים פסיכו-אקטיבים, גמילה בסביבה נשית. זה שירות שכבר פועל בהיקף של 12 מיטות בכל זמן נתון והוא מלא, יש גם רשימות המתנה לשירות.

בזמן הקורונה יצרנו התקשרות עם עוד שני מרכזי גמילה נוספים לנשים מהקהילה הטרנסית בלבד. אנחנו בשלב חתימת הסכמים. הנושא של טיפול בהתמכרויות קיבל מענה מאוד יפה והוא פועל כבר כמה חודשים.

שירות נוסף הוא טיפול בגברים שמכורים לצריכת מין בתשלום. זה שירות שיצא לדרך באמצעות מרכז רטורנו. הוא יכול לטפל ב-30 גברים בכל זמן נתון. לפי הדיווחים שקיבלתי יש שם כבר 10 גברים שהתחילו טיפול.

השירות השלישי בתחום - - - הטיפול בתחום הנפש וההתמכרויות, מיועד לטפל בנשים - - -

יעל מאוד מקוטעת, דינה דומיניץ ממשרד המשפטים.

שלום לכולם. שמחה להיות כאן שוב עם כל השותפים מהכנסת, מהארגונים ומהממשלה. רציתי לענות לשאלת יושבת הראש לגבי נשים חסרות מעמד. בנוסף אציין עוד נקודה אחרת לגבי המחקר המלווה שנראה לי חשוב. אני מתחברת לרוח הדברים שנאמרו לפני, כמי שישבה בכל התהליך של העברת החוק וגם עכשיו בצוות היישום. בשנה וחצי האחרונות, מאז שהחוק עבר, אנחנו רואים התגייסות מדהימה של כל נציגי הממשלה. אנחנו עוד מנסים גם לעבוד ביחד עם הארגונים ולשמוע את הארגונים מכל הקצוות ולקחת את מה שהם אומרים בחשבון. אני יודעת שלא הגענו למצב האופטימלי מבחינת מה שרצינו להגיע אליו וגם מבחינת ההתמשכות - - -

דינה, אנחנו קצרים בזמן, אשמח שתתני תשובות טלגרפיות.

במסגרת החוק שהועבר כהוראת שעה למשך חמש שנים, הובהר שיש צורך במחקר מלווה שיאמוד את ההשפעה של החוק על שורדי הזנות, וגם כמובן לגבי ההיקפים. לאחר ארבע שנים תוצאות המחקר יוגשו בחזרה לכנסת שתוכל לקבל החלטה על בסיס הנתונים האם להפוך את החוק לקבוע. אנחנו נמצאים עכשיו בשלבים סופיים של גיבוש התוכנית המחקרית שאמורה לצאת לדרך. צוות היישום מינה אותי לרכז את צוות ההיגוי שילווה מחקר זה, ואנחנו עובדים במרץ כדי שנוכל להתחיל עם תחילת החוק.

אני רוצה להדגיש שהחלטת הממשלה והחוק לא מתייחסים ישירות לאוכלוסייה זו. אבל, כמתאמת המאבק בסחר בבני אדם, אני רוצה לציין שבאותו היום בו עברה החלטת הממשלה לגבי המענים לנשים בזנות, עברה גם התוכנית הלאומית הממשלתית לגבי המאבק בסחר בבני אדם בשבהחלט כן מתייחסת לאוכלוסייה הזו. כחלק מתוכנית העבודה שלנו אחנו מקווים שכשתהיה ועדה ייעודית בכנסת ונוכל לקדם את הנושא החשוב הזה. אנחנו רואים אוכלוסייה חסרת מעמד ומוחלשת שלא זכאית לסעדים הקבועים בחוק ואנחנו חושבים שבהחלט נכון לסייע להם.

במסגרת האכיפה המשטרתית, ככל שייתקלו בקורבנות סחר למטרות זנות, אז כמובן שיש צעדים רחבים שהמדינה נותנת לקורבנות ואני בטוחה שהמשטרה תפנה את הקורבנות למתווים הללו.

תודה רבה, דינה. יישר כוח על העשייה. נציגי משרד הרווחה, בבקשה.

אני מבקשת שהגורם המקצועי יציג את הדברים.

שלום, אני אלין אלול, סמנכ"לית משרד הרווחה. אקדים ואומר שנערכנו בשני ערוצים, בערוץ הראשון אנחנו מדברים על יישום החלטת הממשלה. נפתלי יעבץ יסקור זאת. הערוץ השני הוא ההיערכות ליישום ההליך החליפי - - -

זמננו קצר. אני אשאל שאלות פרטניות. אין לנו זמן לסקירות כלליות. אני רוצה לקבל התייחסות שלכם לטענות אירגון ארגמן שהעוסקות בזנות בדרך כלל מבקשות להימנע מחשיפה, ולכן סביר שהן לא תפננה לשירותי הרווחה. איך אתם מתגברים על הקושי הזה.

נפתלי יעבץ ממשרד הרווחה, ממלא מקום האחראי על שיקום אוכלוסיות במעגל הזנות. זה אתגר שאנחנו מודעים אליו ומנסים לראות איך להגיע לאוכלוסייה זו באופן אנונימי. אני אומר שנכון להיום אנחנו מגיעים לקרוב ל-1,200 נשים במעגל הזנות שמקבלות טיפול ושירותים ממסגרות שונות של משרד הרווחה. אני מבין שאת לא רוצה סקירה - - -

להבנתי יש כ-11,000 פועלים ופועלות בזנות.

לפי הסקר הלאומי האומדן מתייחס ל-14,000. אנחנו מגיעים בסופו של יום לכ-1,100.

איך תגיעו לעוד?

משרד הרווחה מפעיל קשת מאוד גדולה של מענים, עוד לפני החלטת הממשלה, בהיקף של 24 מיליון שקלים שנותנים מענה לכ-1,200 אנשים שעכשיו במסגרת החלטת הממשלה אנחנו נרחיב את המענים הקיימים שלנו.

כמו שאמרו לפני, העיכובים בתקציב בשנה שעברה - - -

לפני התקציב, אני רוצה לדעת האם פיתחתם כלי שיגרום לכם לתת מענים גם לאוכלוסיות שאתם לא מכירים.

אנחנו עובדים על זה במסגרת תוכנית החממה, בליווי של משרד ראש הממשלה והג'וינט, בשביל לעצב מודל שיאפשר נתינת שירות גם באופן אנונימי. גם היום ניתן לפנות לסלעית או למרחבי הלב ללא צורך בפנייה לרווחה. יש מענים מתקדמים יותר כמו השמה במסגרת חוץ ביתית שכבר מחייב רישום בתוך מערכות הרווחה. אנחנו מנסים לראות איך אפשר לפתור את זה. אני רוצה להוסיף לגבי מה שהועלה על ידי טרנסיות ישראל, אנחנו מנסים לקיים כמה שיותר שיח עם הארגונים השונים בתחום ולראות איך אפשר לקדם את הנושא. זה מה שממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים אמרה מקודם. ביקשנו מוועדת ההיגוי להמיר את ההוסטל, שכמו שהוצף מהשטח שהוא אינו מתאים לחברה הטרנסג'נדרית ולהמיר אותו לשמונה דירות מעבר, זה אמור להיכנס בימים הקרובים. המכרז אמור להתפרסם בשבועות הקרובים. אנחנו צופים שנגיע לסביבות תקופת החגים להפעלה פעילה.

מבחינת סל מענים גמיש, איפה אנחנו עומדים בעניין הזה?

סל המענים הגמיש ניתן לשימוש החל מהשבוע שעבר.

מה הוא כולל?

בהמשך למה שאמרתי קודם הוא כן דורש מוכרות ברווחה. הסל הוא בהיקף של 10,500 שקלים לפרט. בתוך הסל הצבנו העדפה מתקנת למרכיבי הקהילה הטרנסית מתוך הבנה של האתגרים הייחודיים שהאוכלוסייה הזו מתמודדת איתם. בתוך הסל כלולים גם מענים של סיוע בחובות, סיוע בצרכים רפואיים, דיור במענה זמני עד למענה קבוע ממשרד הבינוי והשיכון, ועוד כל מיני מענים שמותאמים באופן ספציפי לאוכלוסייה.

אתם בקשר גם עם משרד החינוך בעניין הזה?

כן. גם משרד החינוך הוא חבר בוועדה ההיגוי.

השאלה היא אם במסגרת הכנת המענים יש הידברות ספציפית עם משרד החינוך.

מרבית הדברים לא קשורים למשרד החינוך. פה אנחנו מדברים על מסגרות לבגירים. זו לא מסגרת שאנחנו מפעילים בתוך בית ספר או - - -

ברור לי שזה לא בבית ספר. יכול להיות מצב של תלמיד תיכון בן 18.

במרחבי הלב מקבלים גם קטינים. הם פועלים ב-14 יישובים. נמצאים בקשר שוטף עם המשטרה ומשרד החינוך. בחלק מהיישובים יש גם שולחנות עגולים שמאגדים את כל הגורמים הרלבנטיים. בעיקרון, יישוב ספציפי יקיים את הקשר עם המערכת החינוכית המקומית בשביל לספק את המענים לאותו קטין.

סטאטוס דירות שיקום לאימהות ודירות מעבר.

גובש מודל מותאם לדירות מעבר לאימהות וילדיהן ביחד עם דוקטור ענת גור שהיא מומחית לטיפול בטראומה כתוצאה מזנות. - - - בימים הקרובים. הצפי להתחלה הוא חודש ספטמבר.

זה תוקצב?

כמו שאמרתי, היו עיכובים בקבלת התקציב. בתחילת יוני קיבלנו מהאוצר את התקציב של החלטת הממשלה לשנת 2020, ואנחנו בהתאם פועלים בקצב מהיר בשביל לשחרר את כל המכרזים. יש מכרז מאוד גדול בהיקף של 16.15 מיליון שאמור להתפרסם ממש בימים הקרובים. עכשיו אנחנו עושים את ההתאמה בשביל לכלול את הדירות של הטרנסיות בתוך תקציב זה.

נפתלי, אני רוצה לוודא שכל הדברים שאתה מדווח עליהם יש גם תאריך יעד שנבוא ונבקש שם.

בהחלט. בהתייחסות שהעברנו לממ"מ, וזה צויין במסמך שהם הגישו, יש התייחסות מפורטת של לוחות הזמנים והמימון של כל אחד מהמענים שהוצגו. אנחנו מן הסתם נעביר עדכון לוועדה ככל שנידרש.

מה לגבי טיפול פרטני לגברים?

זה בהחלט היה אתגר. בהחלטת הממשלה הוגדר שהטיפול הפרטני לגברים יינתן במסגרת מרכזי היום, דבר שהעלה הרבה מאוד שאלות מכיוון שמרכזים אלו מיועדים לנשים. אנחנו עובדים על דיוק של המודל הזה ועל הפעלתו בהתאם. כרגע המודל שיכול לאפשר זאת הוא הפעלה באמצעות הרשויות המקומיות. פחות נראה לנו להכניס גברים למקומות שמיועדים לנשים.

נפתלי, תודה רבה על הכל, אני יודעת שאתה על זה באופן טוטאלי. שמך הולך לפניך. איך אנחנו מביאים מציאות שינוצלו כל ה-30 מיליון של 2020. מה צריך לעשות כדי שלא תחזירו שום שקל מתקציב זה.

שאיפתנו היא להמשיך לייצר התחייבויות על כל ההיקף - - - המכרז הגדול אמור להכניס בתוכו נתח מכובד. אנחנו נבדוק אלו צרכים יש ונציף אותם. ככל שיהיו יתרות אנחנו נרחיב מענים. לדוגמה ביחס לסל המענים הגמש שתוקצב בשני מיליון שקלים בהחלטת ממשלה, אנחנו צופים עלייה משמעותית בביקוש בסל הזה לאור הכניסה שלו לתוקף ונוכל לתגבר את זה באופן חד-פעמי אם תישארנה יתרות. הרצון שלנו הוא להגיע למצב שכמה שיותר דברים מתחילים לפעול.

מרחבי הלב, אני מבינה שהמרכז בראשון לציון כבר עובד. מה קורה ברמת גן?

במסגרת החלטת הממשלה הרחבנו לשני מרכזים חדשים, גם בראשון לציון וגם ברמת גן. ההסכמים כבר הסתיימו. בראשון לציון יש עדיין תהליך איטום אחרון אבל העירייה כבר התחילה להפעיל זאת על חשבונה. בנוסף, את המודל בתל אביב, פתח תקווה, וחיפה, שידרגנו למודל שבמקום חמישה ימים הוא פועל 24/7 ומספק מענה רחב יותר. אני אומר שבנוסף ל-14 המענים שקיימים אנחנו גם תקצבנו מתקציב פנימי שלנו עוד חמישה מיליון שקלים מעבר לתקציב. זה מיועד לעוד שבע רשיויות מקומיות ברחבי הארץ להקמה של מרכזים חדשים. זה כולל את ירושלים, תל אביב, צפת, עפולה ועוד. בסופו של דבר צריך שיתוף פעולה של הרשות המקומית. אני מקווה שהאתגרים הללו יפתרו בקרוב.

אתם בהחלט מצטייני הוועדה. איפה עומד נושא קליטת המפקחים?

לגבי המפקח הארצי זה עדיין נמצא במכרז. כרגע אני ממלא המקום של תפקיד זה. לגבי המפקחים המחוזיים אני אבהיר שהמודל של משרד הרווחה מתייחס גם לעבודה בפיקוח חוץ ביתי וגם לעבודה בפיקוח קהילתי. אלו שני מודלים פיקוחיים שונים. יש הבדל משמעותי בין פיקוח חוץ ביתי לפיקוח קהילתי. אנחנו קבענו רפרנט קבוע לכל מחוז ש - - - את העבודה גם מהפיקוח החוץ-ביתי וגם מהפיקוח הקהילתי. הרפרנטים הללו כבר מונו. הם אוספים את התחום בכל המחוזות. הם יכולים לספק מענה שוטף לארגונים בשטח לפי הצורך וזה נכנס לתוקף. לגבי המכרז הארצי, אני מקווה שהתהליך יסתיים בהקדם.

שאלה אחרונה: העו"סים והמדריכים הטיפוליים עברו את ההכשרות המתאימות?

במסגרת בית הספר המרכזי אנחנו בונים קורס. הקורס עדיין לא התחיל. הצפי להתחלה שלו הוא בסביבות החגים. הקורס יספק הכשרה רוחבית ובמביל יהיה מערך של הדרכה קלינית לעו"סים שצריכים להתמודד בשטח.

תודה רבה, נפתלי.

לגבי ההליך החלופי, אני רוצה להגיד שמשרד הרווחה ערוך באופן מיידל לקיים את ההליך החלופי. מרגע התקנת התקנות אנחנו כבר יצרנו את ההתקשרויות והכול מוכן להפעלה מיידית.

אז ברכות כפולות ומכופלות. אני רוצה לשמוע את ניצן כהנא. היוזמת, החולמת, ההוגה והמגשימה.

לא היוזמת. המגשימה בשותפות. אני רוצה להודות לכל הלשעבריות ובנוסף להן גם לכל 74 חברי הכנסת שתמכו בחקיקה הזו. נזכיר לשר אוחנה שמדובר במאבק לאומי חוצה מגזרים שחשוב לא לקחת אחורה. את החוק הזה קידמנו בחרדת קודש, הוא עוסק בחיי אדם, 11 שנים עברנו על כל פסיק, בדקנו שהוא מדוייק, עשינו גם פשרות כדי שהוא ייכנס לתוקף כי הבנו שזה ימנע את הדרדור של הדור הבא לזנות וזו המשימה החשובה ביותר. כשאנחנו מבינים כמה קשים ואכזריים החיים בזנות צריך להבין שהמחוייבות הראשונה היא לשים חומה בפני הסרסורים.

אני רוצה להגיד שמיום שהחוק אושר אני עברתי לגור במשרד הרווחה. החלטנו במטה שאנחנו לא נניח לדבר הזה עד שהוא יגשים את עצמו במלוא הכוחות. השינוי בשטח כבר קרה, הוא קרה כבר עם אישור החוק בקריאה הטרומית. מאותו הרגע ראינו פה מהפכה שהיו מגיעות עוד ועוד נשים לארגוני הסיוע כי נגמרו להן הלקוחות. זה התגבר עם אישור החוק בשנייה ושלישית. אנחנו מפחדות שמהלך של אמירה מצד הבט"פ שהם לא בשלים, ושאולי צריך חלופה לקנס, זה יעביר מסר ללקוחות שאולי זה לא כזה נורא. וזה יעביר מסר לנשים שיצאו מהזנות שאנחנו לא באמת מתכוונות לעמוד לצידן. מילה אחרונה על אירגוני הסיוע שעשו כל העת עבודת קודש עבור הקהילה וממשיכים בעבודה זו. חשוב להגדיל את המענים וכל מי שרוצה תקבל יד על מנת לצאת מהזנות. הלוואי והמדינה תכניס את זה לבסיס התקציב, אנחנו הולכות בדרך הנכונה. תודה

איילת בבקשה.

אני רוצה להתייחס למה הלאה. אנחנו שבועיים מכניסת החוק לתוקף, הכניסה של החוק לתוקף היא אמירה שצריך ליישם. מעבר להחלטת הממשלה שאנחנו רואים את המשרדים עובדים עליה וצריכים לעבוד עוד. כולנו צריכים להבין שגם החוק וגם החלטת הממשלה הם הבסיס. אנחנו כל הזמן צריכים לראות איך מצמצמים את זירות הזנות, את הכניסה של צעירות חדשות למעגל זה, וגם את הכניסה של צרכנים חדשים.

חשובה אכיפה רגישה ומותאמת בשטח. חשוב מאוד שהשוטרים ינהגו בכבוד בנשים שבזירות הזנות. שלא ייפתחו להן תיקים חס וחלילה משום סיבה שהיא, שאם יש כבר תיקים אז שהם יימחקו, שלא תופעל שום אלימות משטרתית כלפי הנשים. מטרת החוק היא להגן עליהן ולא לפגוע. הדבר השני הוא מענה השיקום: יש את התוכנית הממשלתית, היא צריכה להיות נקודת מוצא, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים ללמוד מהשטח כל הזמן. הקורונה הייתה שיעור חשוב כי ראינו מה קורה כשבבת אחת יורד שיעור צריכת הזנות ומה הם הצריכים בשטח: סיוע בשכר דירה, סלי מזון, ועוד. איך אנחנו לומדים מהשטח כל הזמן להתאים את המענים. אז אם הלכנו על מודל מסויים ורואים שהוא מקרטע אז לדעת לגלות גמישות ומהירות. לשחרר כמה שיותר חסמים בירוקרטיים בתוך משרדי הממשלה. בסוף אנחנו צריכים לעבוד מהר בעיקר על מניעה מאנשים חדשים להיכנס למעגל הזנות, זו המשימה הבאה של משרד הרווחה ומשרד החינוך. לדעת איך לאתר אותם לפני ולתת להם יד כדי שלא יסתכלו לעולם הזה.

יש לומר ששתי פסיקות דרמטיות תומכות בדברי איילת דיין. גם הסיפור של מועדוני החשפנות וגם הריקוד הארוטי שבאמת צריך להגיד כל הכבוד לשופטים שקיבלו אותה.

אנחנו בסיומו של הדיון. מבחינתי הוא לא מוצה. יש המון דוברים שלא שמענו, גם חלק ממשרדי הממשלה. ברשות היושב-ראש הקבוע, חבר הכנסת אשר, אנחנו נקיים עוד דיון בזמן הקרוב.

אני רוצה לומר אמירה ערכית: היה מהלך ארוך שנים שהגיע לידי מיצוי בנקודת הזמן שבה נחקק החוק ופורסם. החוק ייכנס לתוקף בעוד שבועיים. מבחינתי ומבחינת החברות זו לא אמירה שניתן לחזור ממנה. אני מצירה על דברי הבט"פ. אני קוראת לשר לביטחון פנים לא לסכל את כניסת החוק לתוקף ולו מתוך כבוד לבית הזה.

הבית הזה חוקק את החוק לאורך הרבה מאוד זמן. זה היה תהליך מאוד ארוך ושקול. החוק הוא מדוד ומלווה בתוכנית סדורה. הספקנו לשמוע את משרד הרווחה שבהחלט התכונן לאירוע. זה לא מושלם, מניסיוני הדל בבית הזה אין חוק שהוא מושלם ביישום שלו. האם זה אומר שנבטל את החקיקה? לא ולא.

גם בחוסר השלמות של החוק, התפקיד שלנו כגורים שהוא לא רק מחוקק אלא גם מפקח, אחנו צריכים לעמוד על כך שיבשילו כל התנאים כדי שהדבר הזה יקרה הכי טוב שיש.

זה באמת אירוע מכונן. ברור שיש קשיים. אנחנו נהיה כאן כדי למזער אותם. אני מוכנה לקחת על עצמי לנהל דיונים איטיים כדי לוודא שאין אנשים איטיים שנופלים בצד הדרך. זה דבר חשוב מאין כמוהו, אין ספק שנשים וגברים צריכים לקבל את כל הכלים כדי לצאת ממעגל הזנות ולחיות ברווחה כלכלית. זה באמת לא מובן מאליו שלמרות התקופה הקשה שהייתה במערכת הפוליטית עדיין הושגה התקדמות במשרדים. זו הזדמנות להביע הערכה גדולה למשרדים.

אני נותנת את התחייבותי שהדבר לא ירד מסדר יומה של הכנסת. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.