פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

22/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 12:10

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
שלמה קרעי – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ניר ברקת
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
עודד פורר
מיכל שיר סגמן

רם בן-ברק
עאידה תומא סלימאן

ערן יעקב – מנהל רשות המיסים
מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יוסי אלישע - נציג לשכת עורכי הדין

טדי לין - מנכ"ל בית השקעות מיטב דש

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון

צבי פרידמן - יו"ר הוועדה להצעות חקיקה וחבר ראשות ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

קובי פלקסר - יועמ"ש התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

שגית אפיק
שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1309

שלום רב, אני פותח את הישיבה. אנו מקדמים בברכה את מנהל רשות המיסים ואת סגניתו ואת הנציגות הבכירה של רשות המיסים, כי החוק פה הוא מאוד משמעותי.

לפני שאנחנו נתחיל בהצעת החוק, כפי שסיכמנו, נצביע על הרביזיה.

אני מבקש לנמק אותה.

אני לא רוצה, לא נותן. נצביע על הרביזיה.

אפשר חוות דעת משפטית? אני חושב שההגינות מחייבת לנמק.

לא הסברתם עד עכשיו את מה שאתם אומרים. על תקנות מס ערך מוסף, הגישו חברי הכנסת סמוטריץ ופורר רביזיה.

למה אי-אפשר לתת לנמק? אני רוצה התייעצות סיעתית.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

אפשר להצביע לפחות?

ראיתי, כשאני טוב אליכם, לא יוצא לי מזה שום דבר.

טוב למדינת ישראל, לא אלינו.

אתה אמרת לי שאני צריך להיות טוב למדינת ישראל. אמרתם שכשמגיעים אנשי צבא, בכלל אני צריך לעמוד דום.

לא, אמרתי שזה מה שאתה עושה – לא מה שאתה צריך לעשות. לכן אתה לא מקשה עליהם קושיות קשות ולא מבקש מהם תשובות, כשאנחנו שואלים אותם שאלות קשות.

בחיים שלכם לא עשיתם מה שעשינו היום.

אני חושב שמה שעשינו זה סוג של ישראבלוף, כי אתה סוג של נותן לחתול לשמור על השמנת. מה הציע חבר הכנסת קרעי – מה ביקשנו? שתכתוב בתקנות קריטריון. ואז היית מעביר את זה בהסכמה.

הגופים האלה, שהיו בתוך העניין בתקופתו של בנט כשר ביטחון.

ובתקופתו של ביבי כשר ביטחון.

ובתקופת כהונתו של ליברמן כשר ביטחון.

ובתקופת בוגי כשר ביטחון. מה זה משנה?

השאלה, אם עכשיו עצרנו את זה. התשובה היא כן.

עד שהם יאשרו את זה מחדש, אבל זה חוזר אלינו עוד שנה. בשנה הזאת הם יכולים לאשר מחדש. הלוואי שאני טועה.

תנמק את הרביזיה.

הלוואי שאני טועה. אני מבטיח להוריד את הכובע אם אני טועה. אני מכיר את היחס שלו לארגונים בין-לאומיים, היחס האוהד מבחינתו כי הוא צריך את השקט התעשייתי בשטח. אני חושב שלהפקיד בידיו את האירוע הזה, זה לא נכון.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מי מציג את החוק? אדוני מנהל רשות המיסים. גיא יציג את זה, אבל אני מבקש כמה מילים שלך ושל מירי לעניין, ומה מביא אתכם להביא את החוק. חוק גדול מאוד.

ראשית, אנחנו עדיין חווים נגיף של קורונה, וחשבתי שלשני הצדדים - גם לרשות המיסים וגם לנישומים עצמם - יש מקום שבתאריכים שהחל הקורונה, מ-22 במארס עד 31.5, שזה התאריך האמור, שבו ניתנת האפשרות בחוק לכולם שיוכלו כולם לקבל על הזמן הזה גרייס, שלא ייחשב במניין הזמן לצורך המניין החוקי. זה יכול להיות מדיון על שומה בשלב א' או בשלב ב' או בצו. הדבר הזה נותן מענה גם לרשות המיסים, אגב, כדי שלא להאיץ בפני הנישומים, וגם בפני הנישומים, שיהיה להם זמנם, ולא ירגישו שעומדת חרב על ראשם. זה נכון, זה 71 יום שמאשר לאותם אנשים בתקופה הזו לעשות פאוזה לתקופה הזו, ולומר שאנחנו נותנים מענה. זה ראוי, זה נכון, ולכן אנחנו רוצים לקדם את זה מזה זמן.

מה קורה בתום התקופה?

זה רק נותן פאוזה לאותה תקופה. נניח, יש תקופה של ארבע שנים של התיישנות בגין שומות– אז במקום שיגידו: זה נגמר – אם זו שומה, שצריכה להסתיים, התיישנות שלה, או כל תהליך אחר בין 22.3 ל-31.5, באותה תקופה זה לא ייחשב, וייתנו לאנשים את הגרייס, זמן, שיוכלו גם לטעון טענותיהם בפני רשות המיסים, ככל שיש להם, וגם לרשות המיסים כדי לא לעמוד עם חרב – לפעמים זה יגרום לאנשינו לעשות פעולות שלא בהכרח נכונות.

שואלת חברת הכנסת מיכל שיר, וזו שאלה שתישאל על הרבה מקרים – לא רק על החוק הזה: מה קורה בתום התקופה הזו? הקורונה עוד לא נגמרה. אתם ערוכים בכלל ברשות המיסים למצב שאנו בו? היה קורונה. אנחנו קיווינו למצב שזו פוחת, וזה עדיין אתנו.

כמה מילים על מה רשות המיסים עשתה בתקופה הזו – גם בהיבט האוצרי, כי אנחנו חלק ממשרד האוצר, אז גם בפעולות שנקטנו כדי להנגיש לאזרחים, לאפשר, לפי דברים שהממשלה קבעה, דברים נכונים, כדי להנגיש - אם זה מענקים, דברים אחרים לציבור. בתקופה הזו היינו מאוד רגישים ופעלנו – אני אומר באחריות רבה – גם בעיקולים וגם מול הציבור, וברגישות רבה, אם בפריסות. כלומר היתה הוראה שלי אישית למנהלים.

זה נכון.

שינהגו ברשויות, אני חושב שזה נכון. אנחנו כרשות המיסים, היינו מאוד בתוך התהליכים האלה, ונתנו לאנשים גרייס – למשל, דברים כמו עיקולים, שלפעמים נעשה בצורה אוטומטית. גם פה, כשיכולנו לגלות רגישות מול הציבור, עשינו את זה – כמובן, הכול כפוף לכך שהכול כתוצאה מקורונה. אם יש מישהו שמחזיק חוב מול רשות המיסים, והוא סרבן מס שיטתי – לגביו זה לא יחול, אבל בתקופה הזו נתבקשו המנהלים לגלות רגישות מול הנישומים ומול הציבור. אנחנו רואים את הלקוחות בראש ובראשונה, כך לחזק את האמון מול הציבור. יש דברים שכנונים גם לרשות וגם לציבור.

אתה צודק שזה בעצימות יותר נמוכה, אך זה לא נעלם לחלוטין. אנחנו מנסים לחזור לשגרה אט-אט, וכך אנו עושים, וזה נכון בכל המישורים של רשות המיסים, אבל עדיין מתוך תפיסה והבנה של הסתכלות עם רגישות מול לקוחות רשות המיסים. זה אנו עושים נמשיך ונעשה כל עוד זה יהיה ברקע. אנו מבינים את השעה ואת המשמעות. אני בעקבות המענקים אישית הפכתי להיות כתובת ללא מעט אנשים שכותבים אישית. אנחנו מטפלים בכל פנייה ברגישות, וככל שניתן, מתחשבים ועושים מה שניתן מול הציבור הזה. לכן גם בצד של רשות המיסים וגם מבחינת הלקוחות נכון לקחת את התקופה הזו, לעשות עליה פאוזה ולומר: אנחנו בתקופה הזו משאירים זמן להתנהלות. זה לא אומר שהיא נעלמת. יכולים לדיון דיונים על שומה, למשל, אבל כן אנו לוקחים בחשבון, כדי שלא תהיה חרב מעל אנשי רשות המיסים וגם לא מעל ציבור לקוחות רשות המיסים או המייצגים.

תודה.

במקרה שאדם מאחר את התשלום – אם יש לו קנס על ריביות, האם גם באירוע התשלום אתם אומרים שאתם עושים את הגרייס הזה על ה-71 יום?

מה שאתה אומר זה דיון אחר לחלוטין, לא קשור למה שמובא עכשיו, החקיקה הזאת. אתה מדבר על מצב אחר, שבו נקוב זמן. אגב, הארכנו את התשלומים – את ינואר-פברואר הארכנו בצורה משמעותית ל-27.5, אם איני טועה. עשינו הארכות משמעותיות עם מרבית הציבור – כמעט עם כולו. הארכנו, ולמרות זאת, כאלה שבאים פרטנית ויש להם בעיה שנובעת כתוצאה מקורונה, קושי, מאפשרים פריסות, ואנו עושים את זה לא מעט.

מי שהיה אמור לשלם קנס, ועכשיו הגיע זמן הקורונה - מוותרים לו? למרות שלא היה יכול להגיע ולשלם את זה בכל צורה שהיא.

כל מקרה לגופו. חלק מהאפשרויות להתנהל מולנו מתאפשרת באמצעות דיגיטציה ולעשות את זה מרחוק. לא הכול, אבל חלק גדול. בתקופת הקורונה אפשרנו הרבה יותר, אפילו בדוחות מס הכנסה – חלק, מה שיכולנו, אפשרנו גם אז לסרוק ולהעביר אלינו כדי למנוע מאנשים גם את ההגעה אלינו, גם לא להסתכן בעצמם וגם לא לסכן את עובדי רשות המיסים. אני חושב שזה היה נכון. איפה שיכולנו, האצנו, והיכן שאנו יכולים, אנו מתחשבים. כמובן, מי שיש לו חוב שהוא לא כתוצאה מקורונה – זה לא קשור. אנחנו מתנהלים בצורה רגילה מול אותו אדם, וגם אז, אם יש אפשרות לקחת בחשבון, אנו עושים את זה. עושים זאת גם בשגרה.

תודה. בבקשה.

לגבי הרביזיה, אני חושב שזה לא הגון. הייתי מעבר לדלת בראיון לרדיו. אפשר היה לקרוא לי. אני חושב שזה היה לא לעניין, בעיקר שהוצאת את הדיון להפסקה, וחבל שנוהגים כך.

אתם נהגתם כלפיי בחוסר הגינות, אם מדברים על חוסר הגינו. אמרת את הדברים. בסדר. אמרתי שב-12:30 תהיה הצבעה.

לעניין עצמו – כפי שערן אמר, אני שם רגע את הטענות בצד. עובדי רשות המיסים בתקופה הזו עבדו מסביב לשעון ללא לאות, וחשוב לומר את המילה הטובה הזאת, עם כל הטענות, והיו לי הרבה טענות ועדיין יש לי שיחות עם מרב. מגיעה מילה טובה, עם כל הבעיות שהיו בדרך. עשיתם דברים שלא הרבה נדרשו לעשות, ועשיתם אותם במסירות.

נכון.

כן יש לי טענות - הרי בסוף בכל פעם שביקשנו דחייה של תשלומים, יש הנטייה לתת אותה, יום או יומיים, וכשאתה עושה את זה כך, כשאתה מודיע יום או יומיים לפני – יש להבין – יש עסקים שלקחו הלוואות כדי לשלם את המע"מ, ולעמוד בזה. בעניין הזה יש פה טעם לפגם, ואין שום טעם בכך. דווקא התכנון והראייה קדימה הרבה יותר בעיניי. כלומר אם אנחנו מבקשים דחייה במע"מ, אומרים: המצב קשה, שלא ישלמו את המע"מ ב-15 בחודש, לדחות אותו ל-27 בחודש, מודיעים את זה ב-14, ב-13. זו פרקטיקה נהוגה.

ממש לא, כי לעניין המועדים, מה שאנו עושים – היות שזה בסמכותנו, אנחנו יושבים מהלשכות ומראש, בגלל חגים, לוקחים בחשבון את כל הדברים. לצערי קרה לא פעם – היה פה מקרה שנפלנו על חג של אחד המגזרים, ואני לוקח את זה על עצמנו – לא התאפשר לנו להתחשב, כי זה היה בלחץ זמנים מאוד גדול, כי היתה דרישה שנדחית, ונענינו אליה. הדרישה היתה כזו שזה שנענינו לאותו תאריך שנתבקשנו, זה נפל ככה ש- -

ענייננו הוא דחיית מועדים, ובעיקר מועדים שנוגעים למחויבויות של רשות המיסים.

תרצה להגיש על זה הסתייגות?

יהיו לי כמה הסתייגויות. אני אומר את האמירה הכללית. יש פה הרבה יותר דחיות של רשות המיסים מאשר לנישומים, וגם אין קורלציה בין הדחיות שניתנו לנישומים, לדחיות שניתנו לרשות המיסים. דחו יותר זמן לרשות המיסים ופחות זמן לנישומים.

אני לא חושב שזה נכון.

זה נכון. הוא היה יושב-ראש ועדת הכספים לפניי. הוא מכיר את זה.

את הנתון הזה למדתי בתקופה שלך.

אתם יכולים לעשות עבודתכם נאמנה, ועדיין יהיו בינינו חילוקי דעות, וזה בסדר. בנוסף, בדרך כלל באירועים כאלה, כשהתבקשו דחיות של רשות המיסים, הדיו דחיות – אגב, כמו שאתה נותן דחיות למע"מ, של ימים בודדים כאלה ואחרים.

נתנו דחיות של חודשים, בגין ינואר-פברואר דחינו מעל 3.5 חודשים, לטעמי.

רק לסוג מסוים של עסקים. לכן בעניין הזה יש מספר הסתייגויות. אגיש אותן.

תודה. שלמה, בבקשה.

לפני שאדבר על מה שיש לנו בהסכמה, על החוק עצמו, יש משהו שעולה בזמן האחרון לגבי עובדי עירייה, גננות, מורות, כאלה שיוצאות לבידוד כי בית הספר או הגן נסגר, ואומרים להם שהבידוד הוא על חשבון ימי מחלה שלהם, ואם יש כאלה שאין להם ימי מחלה, לא מקבלים שכר על אותם ימים שהם בבידוד, כי חייבו אותם לעבוד בגנים, בבתי הספר, ששם מקורות ההדבקה גבוהים.

זה לא נוגע לחוק הזה, אבל זו טענה נכונה. גם אליי פנו. זו החלטה שלכם?

לא נוגע אלינו.

לגבי החוק עצמו, יש הנושא של הארכת תקופת הפטור ממס רכישה ומס שבח על כאלה שלא הצליחו למכור את דירתם הראשונה וקנו דירה שנייה. בזמנו סוכם עם שר האור כחלון, שתינתן הארכה של חצי שנה. דיברנו עם ערן. אנחנו נכניס את זה לחוק. אני חושב שכדאי, ערן – איך נעשה את זה? נכניס את הנוסח של הצעת החוק שהגשנו – אני, מיקי לוי ועוד חברי ועדה, לתוך הנוסח?

צריך לקבל החלטה, איזו הארכה רוצים. אני מבינה שרשות המיסים מסכימה?

חשבנו שנכון לאותם 71 יום, כמו שאר הדברים, לתת את המענה גם לזה.

למה 71 ימים?

כי זו התקופה שמדברים.

אבל זה לא מה שהוועדה דיברה אתכם. דובר על תקופה הרבה יותר ארוכה. גם 70 הימים היום, שהם לחלוטין לא שוויוניים בין רשות המיסים לבין הנישום – נראה לי שאפשר לייצר התאמה אחרת.

אדוני, שכנעו אותנו שמס הרכישה יהיה לשנה וחצי, ושבח יהיה לשנתיים, וההפרש בין שניהם שיגע את המערכת החשבונאית. עשנו את זה לחמש שנים, שכנעו אותנו. אני דורש היום – גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש היום, זו שעת כושר, כי פעם קודמת שכנעו אותנו שרכישה יהיה לשנה וחצי, ושבח ל-24 חודש, לחמש שנים. שכנעו אותנו. ההפסד הכספי אינו הפסד, כי אני רק מבקש להצמיד אץ הרכישה לשבח, ל-24 חודש. גם למנוע בלבול במערכת החשבונאית וגם למנוע סבל מהאזרחים. תשוו את 24 החודשים.

חבר הכנסת מיקי לוי, אני מצטרף לדבריך. אני מבקש מכם להוסיף את התקופה הזו. אנו נתקלים בבעיות, אנשים פונים אלינו. חשבתי שתשימו את זה בחוק הזה.

אתה מבקש במקום 71 יום לעשות את זה 180 יום, ובמקרה הספציפי הזה של דירות של בין 18, כאלה שתקופת ה-18 חודשים תיפול בין התקופה שבין 22, מאותו יום תספור 180 יום, ייחשב כאילו אותם 18 חודשים – זו הבקשה?

22 במרס? בסדר. מרגע שהתחיל המשבר.

נניח, קנית דירה – עוד לא מכרת את שלך. יש לך תקופה של 18 חודשים שבהם לא יחולו עליך מס רכישה. נאמר, מישהו הסתיימו לו 18 חודשים. לכאורה הוא אמור לשלם על הדירה מס שבח ורכישה גבוהים, כי לכאורה הוא מחזיק בשתי דירות. אומרים: מהתקופה הזו – חשבתי 71 יום; אומר: תן חצי שנה לאותם אנשים. בתוכה- - -

תביא תיקון חקיקה.

אנחנו בחוק.

חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת מיקי לוי, ערן יעקב, אני מבקש להוסיף את זה לחקיקה הזו. הייתי מבקש – להוסיף בחוק את החצי שנה.

אם רוצים לעשות את זה בחקיקה הזו, היות שבאנו עם 71 יום, אומר פה מיקי ואחרים – במקום 71 יום תן לי 180 יום שבהם מי שמסתיימים לו אותם 18 חודשים לא יחול עליו - לא יספרו את מניין הימים. כאילו התקופה הזו לא נספרת לו במשך 180 יום.

אני רוצה להבין. זו לא הגדלה של חצי שנה לגבי כולם. אני מחדדת, כי היה לי שיח אתו קודם. זה רק לגבי מי שהתקופה שלו מסתיימת במועדים שאנו מדברים עליהם. זה לא הגדלה של חצי שנה. זה רק יחול על מי שבתקופה הזו של הקורונה הסתיימה התקופה שלו, והוא נדרש לכאורה היה לשלם את המס, ובגלל שאתם מוסיפים את התקופה עכשיו, לא יידרש. לא יחול על מי שהתקופה שלו, למשל, תסתיים בספטמבר או באוקטובר, כי זה לא בחצי השנה, ואותו אדם, יחולו עליו 18 החודשים.

מה קורה אם בתוך חצי השנה תמה לו התקופה?

אני חושב שמ-1 במרס – כבר אז התחיל משבר עולמי בנושא הקורונה - עד סוף אוגוסט, זה חצי שנה.

אדוני היושב-ראש.

צריך ליידע את השר, להגיד שיש לזה משמעויות תקציביות, אז בסדר, נבחן את האפשרות של 1.3.

בסדר. אז נסכם את זה. נוסיף את העניין שמ-1 במרס במשך חצי שנה, אם הוא לא מצליח למכור את הדירה, לא ייחשב לו העניין לגבי החוק הזה של מס הרכישה. לא ייפגע. לא ייספרו לו הימים. גם לגבי רכישה וגם לגבי שבח.

שכנעתם אותנו להפריד בין שבח למס רכישה. אחד זה 18 חודש, אחד זה 24 חודש לאורך 5 שנים. בתום 5 שנים אמרנו שנאחד אותם. פחדתם ממחזיקי דירות, ממשקיעים, מכל זה. זה הביא לבלגאן.

דווקא הוכיח את עצמו.

ממש לא. אני רק מבקש לאחד את השבח ואת הרכישה ל-24 חודש. הרי בסוף הוא משלם. אז אם יש הפרש, פעם הוא משלם שבח, פעם הוא משלם רכישה. די. למה עשיתם את זה לחמש שנים, ובעוד חמש שנים אמרתם: איחוד? הרי כך הסכמנו, כי גפני אמר: בואו נעבור את זה. אני אביא את זה בחקיקה ראשית – תסכים? ועדת כספים – לא אני.

אנחנו רוצים לפתור בעיה. העלית פה בעיה. אני מבין את הרגישות.

יש לי צעקות מהשטח.

אנחנו מבינים את הצעקות, וזה הובא על-ידי עוד חברי כנסת. אנחנו מבינים, ונבחן את האפשרות. גם יש לזה עלות. יש ליידע את השר.

אין עלות. יש דחייה של שישה חודשים. שבח – 24. אחד זה 18 ואחד 24.

זה חוק אחר. גם את זה יש להביא לשר כי יש לזה עלות. לא אמרנו לא.

זה לתקן עוול ולעשות סדר.

אגב, למיטב הבנתי, זה 18 חודש, גם זה וגם זה.

ביקשנו ששניהם יהיו 24.

היה 24, שונה ל-18.

הוא מבקש להחזיר ל-24. זה תיקון אחר?

הוא עשה לי אוניברסיטה, גפני. אני למדתי אצלו. אנחנו מבקשים, שנגיש הצעת חוק להקל על אזרחי מדינת ישראל.

החוק הוא לחמש שנים. מה יהיה בתום חמש השנים?

זו הוראת שעה ממילא. זה יבוא לפה. נעשה דיון, נבוא. אני מניח שיהיה שיח על זה. עוד לא קיימנו על זה שיח.

לגבי המענקים של העצמאים בפעימות הראשונה, השנייה והשלישית. היו הרבה פרוצדורות. היתה הרבה סחבת. היו כאלה שלא הגישו, ולא האריכו להם את המועדים, אני מדבר גם על הפעימה השלישית, שבאו עצמאים ואמרו להם – נראה לי שזה אפילו היה פה בוועדה, שאם מסתכלים על הדוחות שלהם, מה שהיה פעם, טוב להם במרס-אפריל, הפעם לצורך העניין יום העצמאות יצא להם במאי. אמרו להם: ייתנו לכם אפשרות לעשות בחודשיים אחרים, מאי ויוני, אם לא מרס ואפריל. נכון לעכשיו זה לא נמצא.

אסביר. אני מבין. לגבי הפעימה השנייה אכן, בשונה מהפעימה הראשונה, אפשרנו הסתכלות על פני ארבעה חודשים. אתה צודק ששם זה מביא לידי ביטוי בצורה כזו ואחרת, גם מי שמתנהג בצורה יותר ארוכה, אם זה על בסיס מזומן - נותן מענה כזה או אחר בהסתכלות של הירידה של ההשוואה בין השנים לגבי הירידה המחזורית, לדעת אם הוא זכאי להיכנס לפעימה. בפעימה השנייה נתנו מענה שנתבקשנו לקחת את זה בחשבון, ושינינו.

לגבי הפעימה השלישית, זה לא כך כרגע. ההפחתה לא נבחנת בפרספקטיבה של ארבעה חודשים של השוואה בין 2019 ל-2020, מאז רואים לפחות 25% אלא רק על-פי חודשיים של מרס-אפריל. זה מובא ויבוא לתיקון. אתה צודק שגם אמרנו שניתן מענה לזה – היות שזה בנוהל, נתקן את זה, אני מקווה שהשבוע, מקווה שעד יום ראשון. ביקשתי שיחזרו אליך.

עדיין לא נפתרה הבעיה. תצטרך לתת הארכה לאותם תושבי חוץ, למשל, כי כרגע יש להם 13 יום להגיש, אולי שבועיים. 15 יום מקסימום.

אולי אפשר לפתור את זה בדרך אחרת.

מירי, בבקשה.

אין הרבה מה להוסיף למה שערן אמר. חשוב לי לציין שהחקיקה שאנו מדברים עליה כרגע מובאת בצורה מאוזנת. התקופה הזו הקובעת, נוספת למועדים, גם בצד של רשות מיסים וגם בצד השני, ככל שהדברים יעלו צורך.

לגבי דחיית תשלומים ודיווחים, דווקא בתקופת הקורונה, כשלא היתה חקיקה, הדברים נעשו בצורה לא מאוזנת אבל בכיוון ההפוך – רשות המיסים נתנה פריסות לתשלומים, נתנה הרבה דברים שלא היתה חייבת לתת, בטח לא לפי חוק, ובהתאם לזה פעלנו יותר לזרז דווקא בנושא של ההחזרים גם במס הכנסה וגם במע"מ, פעלנו לשחרר את ההחזרים הרבה לפני המועדים שקובעים לנו בחוק, כלומר אפילו לא ניצלנו את התקופות שבהן יכולנו לעכב את ההחזרים, והחזרנו אותם הרבה קודם. כלומר רשות המיסים יודעת לפעול בצורה לא מאוזנת לטובת הצד השני, כשזה מה שחשבנו שנכון לצו השעה.

אני מבקש רשות דיבור, אדוני. דבר קטן: אני מודיע לפרוטוקול שאם אדוני יסכים – אם לא, אגיש לבד – שנגיש תיקון לחוק של הארכת מועדי מס רכישה ומס שבח מאוחדים ל-24 חודש. היה נכון לשעתה, כפי שגנץ אומר. לפני שנתיים וחצי חששו מאובדן שליטה על שוק הדיור. זה נגמר – נהפוך הוא. שוק הדויר ושוק השכירות נכנס לבעיה. אגיש הצעת חוק בעניין הזה, שינוי של ששה חודשים. אם אדוני יסכים בשם הוועדה, שהוא יהיה חתום ראשון, נתקן את העוול שנגרם בפעם הקודמת.

מה עמדתכם בעניין?

זה מצריך חשיבה. ממילא זה הוראת שעה, ואם איני טועה, מסתיימת בסוף שנה זו.

אם תביא אחר כך ל-24 חודש, אין בעיה. אנחנו חיים יחד עכשיו.

הסיבה שהיתה, והיא סיבה נכונה, העניין של 24 ו-18 - זה יצר המון – השפיע על המחירים. היתה לזה משמעות משקית. יש לבחון. צריך- -

אתה לא רוצה שאגיד את דעתי על שוק הדיוק ועל דירה שלישית וכל הקשקושים האלה, נכון? אז עזוב.

זה מסתיים במאי 21'. זה הוראת שעה ממילא שבאה עצמאית. אומר חבר הכנסת מיקי לוי: תבחנו, ואם לא, יגיש הצעת חוק.

למה לא באופן גורף הכול?

יש תשלומים. בסוף צריך לנהל. אי-אפשר.

חבר הכנסת מיקי לוי מבקש להגיש הצעת חוק מעטם הוועדה. אני לא רוצה לעשות מהלך שלא תסכימו, לגמרי.

הוא הסכים לחכות. ממילא זו הוראת שעה. את הפתרון נתנו לכאלה שבאמת.

מיקי, מקובל עליך?

בסדר, אחכה.

אנשים מתכננים את יומם וצריכים לדעת.

אדוני, הערת אגב שלא קשורה: סיכמנו עם נטליה ואתך, מיקי, שמערכות הבטיחות לדו-גלגלי לא יוחלו ללא אישור הוועדה. ומה אתם עשיתם – הטלתם את המיסים על ציבור הרוכבים ללא אישור הוועדה. גפני מרוח בכל העיתונים כאחד שלא עמד. לא בסדר. אני מוציא לכם כרטיס אדום. זה לא בסדר. הם העלו את זה באופן חד-צדדי. לא יפה.

ההסכמה עם כל הנוגעים בדבר היתה. היה מתווה.

היתה הסכמה של הוועדה? אתם התחייבתם לבוא לוועדה. אוציא לכם את הפרוטוקול. אני מנהל מערכת תזכורת על כל דבר.

אחרי דיון סוער ואחרי שלבקשת הוועדה נתנו ארכה נוספת למתווה של 3.5 שנים, לדעתי, שבו אנו משנים את הטבות המס שניתנות למערכות בטיחות שונות, לרכבים דו-גלגליים כדי שהשוק הזה יעבור למערכות בטיחות יותר מתקדמות, כדי לא לבזבז הטבות מס על מערכות בטיחות, שהפכו להיות מערכות חובה, בהצבעת חברי הוועדה כאן הוחלט על מתווה רב שנים. למיטב זיכרוני, כאן בתוך הוועדה אפילו נתנו ארכה נוספת לפעימות שביקשנו. נכון, יש פעימה שבהתאם להחלטה של ועדת הכספים עומדת להיכנס ב-1.7, והפעימה הזו היא בהסכמת ועדת הכספים וניתנה אז. כרגע יש הרבה מאוד פניות בניסיון לדחות אותה. היא מורידה הטבות מס מסוימות למערכת בטיחות שהפכה מערכת חובה, ובמקביל נותנות הטבות למערכות בטיחות, שחלקן הן מערכות בטיחות חדשות שנכנסו הרבה קודם, סדר גודל של שנה. אין בעיה לקיים דיון בנושא, אבל בעניין הזה רשות המיסים עמדה בכל ההבטחות שנתנה כאן.

לא נכון. אמר היושב-ראש: אם יהיה שינוי – אני מבקש להידבר איתי.

צודקת בכול, אבל הבטחתם להביא לנו נתונים עדכניים, גם בפעימה הקודמת. זה לא קורה גם בפעימה הזאת. 1 ביוני מתקרב ונתונים לא קיבלנו.

ערן, גם לקראת הדיון מחר בנושא החזרי המס של ראש הממשלה אנו דורשים את זה.

היועצת המשפטית, אולי אפשר לקצר?

אני רוצה לשאול - למס רכישה, הארכתם?

הוא לא מתנגד. נחליט.

צריך את שר האוצר, להגיד לו את המשמעויות.

שר האוצר הקודם התחייב על זה במליאת הכנסת. יש רציפות שלטונית.

אני מבקש לשאול את היועצת המשפטית – קודם העליתי את הנושא, של העצמאיים. אולי אפשר להכניס את זה בהצעת החוק הזו, להאריך להם, במקום לחודשיים, שיוכלו להגיש במשך ארבעה חודשים? במיוחד בפעימה השלישית, שמדובר במקום מרס, אפריל, מאי, יוני; וגם בנוסף, אנחנו יודעים שהייתה כל הבירוקרטיה. אולי מעכשיו נאריך לעצמאים אחורה לעוד זמן, שנקבע עכשיו בוועדה, כדי שיוכלו להמשיך להגיש, ולהכניס גם אולי שגם במקרה חירום תהיה הארכת מועדים, במקרה של פתיחת מלחמה, מבצע בצפון, בדרום? האם ניתן להכניס בחוק עצמו?

הנושא השני שהעלית הוא נושא שמספר פעמיים עלה פה בוועדה, והוועדה פנתה למנהל רשות המיסים לגבי הגשת דוחות בזמן לחימה בצפון או בדרום. הרבה פעמים קורה מצב חירום של לחימה, ואז המייצגים פונים. מנהל רשות המיסים מתנדב, ומאריך להם ביומיים, שלושה, כשמגיעים לתום התאריך. אני חושבת שיהיה נכון לקבוע פה הוראה להארכה מעט יותר ארוכה וגם קבועה שתקרה אוטומטית, כדי שהמייצגים לא יצטרכו בכל פעם מחדש לעבור את התהליך הזה. אני חושבת שזו הוראה נכונה וחשוב להכניס אותה.

לגבי עצמאים, אמנם מדובר במענקים שלא עברו את הכנסת; הם נקבעו בהחלטת ממשלה, אבל כשם שלפני רגע העברתם פה פטור ממע"מ ביחס לאותם מענקים ואותן פעימות, אפשר, אם מגיעים להסכמות ביחס ללוחות הזמנים, הצעת החוק הזו עוסקת בלוחות זמנים, בהארכות מועדים. אני מעריכה שאפשר להכניס כזה תיקון - יש להגיע להסכמות עם רשות המיסים.

במקום לחכות להחלטת הממשלה שמתארכת - בואו נעשה את זה עכשיו.

הקשבנו, אנחנו בוחנים את זה בצורה חיובית. בינתיים רוב הטענות נפתרו, גם לעניין של ה-66. אני מקווה שזה יבוא לפתרונו, אנחנו קשובים.

על הפעימות של העצמאים היה לנו כאן דיון, ולמיטב זיכרוני, הגענו להסכמה אתכם, שתהיה לזה הארכה לפעימה הראשונה. כבר אז דובר שאם נותנים הארכה לפעימה הראשונה, אוטומטית צריך לעשות הארכות נוספות לפעימות האחרות. עכשיו כל מה שמבקשים מכם זה לעגן את אותה הסכמה שניתנה בעל-פה טלפונית, במועד הישיבה, אחרי שוועדת הכספים פנתה. אז אני לא מבינה למה אתם נסוגים בכם מהסכמה שכבר נתתם לוועדה.

לא אמרנו שאנחנו מסכימים או לא. אפשר לעשות דיון על כל דבר, מאופנועים עד קטנועים. שגית צודקת – אמרנו שיש מקום. נעמוד בזה.

עם כל הכבוד, אנחנו שותפים לניהול הדברים. אתם בעלי הבית ואנחנו עוזריכם.

הפוך.

בסדר. האופנועים זה אופנועים. יש עוד הרבה דברים. אנחנו לא רואים אתכם הרבה. כשזה מגיע, זה מגיע. אנחנו מדברים על הארכת מועדים. יש דברים שצריך לעשות, ואתם מבינים זאת. אני מבקש תשובות על הדברים האלה. אני מקבל את זה שאתה צריך לתת תשובה. נרצה שזה יהיה בחוק הזה. גם הנושא שאני פונה אליכם הרבה פעמים, כשיש תקופת לחימה – כל הדברים האלה – הבנתם. אנחנו מבקשים תשובות. אני רוצה שזה ייכנס.

לגבי מה שמיקי לוי אמר של נושא רכישה, נכניס את זה בחוק. הסכמנו. זה אומר שאם לא היינו מסכימים, גם היינו.

בבקשה, תקריא, גיא.

גפני, אתה לא מצביע היום, נכון?

אני מעריך שלא. אני צריך גם את התשובות שלהם. אם כן, אומר לך מראש.

כי יש לי הסתייגויות.

כל ההוראות בחוק הן באותו מבנה של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס, שהיו אמורות לפקוע במהלך התקופה הקובעת, 22-23 במרס עד 31 במאי. לא ייספרו הימים במניין. כל התקופות שהיו אמורות לפקוע או בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה - הימים בתקופה הקובעת לא ייספרו. הכול נוגע לעולם ניהול הליכי של נישום מול רשות המיסים.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. פרק א', הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס החלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.

1. הגדרה לפרק א'. בפרק זה – התקופה הקובעת – התקופה שמיום כ"ו באדר התש"ף, 22 במרס 2020, עד יום ח' בסיוון התש"ף, 31 במאי 2020.

2. הארכת תקופות המסתיימות בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. א. בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף קטן (ב) לא תבוא במניין התקופה הקובעת אם התקיימו שני אלה: 1. מועדי תחילתן של התקופות חלים לפי תום התקופה הקובעת.

2. מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.

לא הבנתי. מה התקופות שאתם מבקשים?

התקופות מפורטות לאורך כל הסעיפים, ואם התקופה הקצובה בזמן פוקעת או במהלך התקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, ההוראה אומרת שמניין הימים בתקופה הקובעת לא תיספר.

אני מזכיר שפורסמו תקנות שעת חירום, ועובדים היו מוגבלים, היתה הגבלה על שהייה במקום העבודה. אנשים היו צריכים להיות בבית, עם ילדיהם, גם בתי הספר היו סגורים. לא היתה אפשרות לנהל הליכים מול הרשות. גם הרשות עבדה במתכונת מצומצמת מבחינת כוח אדם. לכן הימים האלה בתקופה הקובעת לא יבואו בחשבון. רובן המכריע של ההוראות פה נחקקו בתקנות שעת חירום, והן כרגע נחקקות בהוראות קבע.

למה עשיתם הבחנה בין כל סעיף וסעיף ולא עשיתם משהו כוללני?

כי יש הרבה תקופות בדיני המס, תקופות פיסקליות, תקופות שהן בתוך שנת המס. כן סופרים, לא סופרים. המשרדים לא היו ערוכים ליישם את זה. המטרה היתה פה לומר: הליך - למשל, השגה על שומה או בקשה שאדם רשאי להגיש לרשות – על דברים כאלה לתת את ההארכה.

למה לא היה מועד אחד לרשות המיסים ומועד אחד לאזרח? זו לא אותה תקופה.

בניגוד למה שנאמר פה קודם – אין תקופה אחת לרשות ואחת לנישום, אלא ההארכה היא הדדית.

אבל יש הרבה מקומות שבהם מלכתחילה התקופה של הנישום היא קצרה הרבה יותר, למנהל רשות המיסים – בחוק המקורי - יש אופציית הארכה ואופציית הארכה נוספת, ואתה נותן כאן את 70 הימים, וזה הופך להיות לא הדדי, כי רוב הסעיפים, כפי שאני רואה את זה – נעבור על הסעיפים אחד-אחד - רובם מתייחסים למועדים של מנהל רשות המיסים ולא של הנישום – כי כמו שדיברנו כאן על הגשת דוחות על-ידי המייצגים – אין פה הארכה של 70 ימים לתשלום המס על-ידי הנישום. בסופו של דבר ההארכות שיש כאן, שהן יחסית טכניות – רובן ככולן עוסקות בצרכים של רשות המיסים, שהם מאוד חשובים, וחשוב שרשות המיסים תתפקד בצורה טובה גם בתקופת הקורונה, אבל השאלה היא במה מתבטא האיזון הזה שאתם מדברים עליו?

יש מועדים מאוד מהותיים, שאליהם התייחסנו בתחילת הדברים – כל מועדי הדיווח שכרוכים בתשלום מס אחריהם. לגביהם יש להבין שהם מאוד קריטיים לעולם שלנו, של המימון הממשלתי. לכן במועדים האלה, אם היינו עושים דחייה גורפת, המשמעות היא שהמדינה לא היתה מקבלת מיסים. אנחנו מדברים רק על סדרי גודל של 20 ו-30 מיליארד שקל בחודש, אם אתם חושבים שהמדינה יכולה להסתדר בלעדיהם ולחלק מענקים ולעשות דברים אחרים – בסדר. זה המועדים העיקריים שרלוונטיים ללקוחות שלנו. המועדים שעליהם מדברים הם מועדים של קבלת החלטות. לכן יש יותר החלטות שמתקבלות על-ידי מנהל רשות המיסים או העובדים שלו, ופחות החלטות שמתקבלות על-ידי הצד השני.

נאמר, בהליכי שומה.

אנחנו נמצאים בתקופה שהיא מאוד קשה לרשות המיסים, אבל מאוד קשה לאזרחים. זה שצריך בתקופות מסוימות, כפי שמירי אומרת – להעביר כסף, צריך שלמדינה יהיה כסף – בסדר גמור. אבל גם האזרחים – יש דברים שהם צריכים לדחות. זה לא מופיע פה. דיווחים.

אני לא יורד לסוף דעתכם.

אלה מועדים של קבלת החלטות.

אתן לכם רשימה של כל הדברים.

היא ענתה לך. היא אומרת: המועדים שאנחנו מדברים עליהם הם מועדים של קבלת החלטות. את ההחלטות מקבלת רשות המיסים. מועדי תשלום מס – הם צריכים את תשלום המס, ולכן הם לא מאריכים. כנ"ל הדיווחים. אני מבינה נכון? ולכן הטענה שלנו היא שההצעה הזאת באה בעיקר לסייע לכם – שזו מטרה חשובה, אני לא מתווכחת, לרשות המיסים.

אם לא תהיה ודאות וזה לא יסייע, אני הרבה שנים בגביית המיסים, ברשות המיסים, והמשמעות של תאריך ו-וודאות והיכולת שלנו לנהל את זה – ולא פשוט לנהל את זה - אין דרך לנהל סקייל כזה של גבייה, של מעל 300 מיליארד. הדרך הנכונה היא זו, וקבע אותה המחוקק וכנראה היה מספיק – לשמחתנו, קבע אותה כך שיתאפשר לאפשר גבייה בסופו של יום, כי זו חובתנו ומה שהוטל עלינו. אנחנו לא יודעים לנהל את זה אחרת. בעניין הזה זה מאוד מאוזן לשני הצדדים – גם מצד אחד, שמאפשר לנישום לא להיפגע גם כנגד החלטות של רשות המיסים, וגם מהצד השני, שרשות המיסים, יש ודאות ותהליך שבו זה מתנהל.

ההתחייבות שהיתה לפני ארבעה חודשים של שר האוצר, ובעקבותיה של ערן שאמר שנכניס את זה – עברו כמה חודשים, והם לא מתחמקים מההתחייבות הזאת. תודה גם לשגית שהכניסה את זה לחוות דעת ולך, אדוני היושב-ראש. אני שמח – אי-אפשר לברך על המוגמר עד ששר האוצר לא יאשר, אבל אני מבין שזה בפנים. יש הרבה אזרחים שפנו אלינו בעניין הזה. זו בשורה בשבילם. תודה.

אני רוצה לתת לאורחים. יוסי אלישע, נציג לשכת עורכי הדין.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה לגבי המועדים. אי חושש שיש פה קצת בלבול, כי חלק מהמועדים הם מהותיים, חלקם טכניים, אבל בסופו של דבר אם נסתכל על הדברים, פעם במס הכנסה, למשל, יש ארכה להשגה ולא לערר, במס שבח יש גם להשגה וגם לערר. אם נדבר על עוד מועדים, יש הרבה מאוד מקרים שמגיעים למצב שמפלה בין נישומים, וזה לא אמור לקרות, לפחות לא בחקיקה הזאת.

(היו"ר שלמה קרעי, 13:24)

אני רוצה להתייחס למה שאמר ערן לגבי ה-18 חודשים. אין עלות, כי לא אמורה להיות עלות כאשר האדם שצפוי למכור, אמור להיות פטור ממס, לכן לא נלקח בחשבון חבות מס בגינו. יותר מזה – יש לכבד את זה שבתקופת הקורונה לא ניתן היה לממש את הדירה, הכלל שצריך לחול אמור להיות מאוד דומה לכלל שחל לגבי כל יתר התקופות, כלומר אם התקופה החלה לפני הקורונה והסתיימה בתקופת החירום או אחריה, צריכה להיות דחייה של אותם 180 יום שסיכמתם לגביהם, ולא רק בתקופת הקורונה – שאם הסתיימה בחודש יוני, למשל, ברור שנגרעו ממנו שלושה חודשים שבמסגרתם לא יכול היה למכור, ככה שלא היתה אפשרות לבצע את זה.

אנחנו חשבנו שנכון, כפי שאמרה הוועדה, לאחד את המועדים כך שקטגורית יחולו על כל המועדים שקבועים בחקיקה, ואני לא מדבר על מועדי תשלום מע"מ ולא על מועדי תשלום מס הכנסה; אנחנו מדברים על זה שאם עכשיו נעבור סעיף-סעיף, נראה שיש הרבה מאוד מועדים שקבועים בחקיקה. המועדים האלה, אי-אפשר למצות את כולם. אי-אפשר לנהל דיון ולומר: זה כן וזה לא. גם אין שום סיבה מוצדקת לייצר הבחנה בין מועד כזה או אחר. אני מציע שלמעט מועדים, שערן ציין, שהם התשלומים השוטפים, כל המועדים בדין יידחו. וזה גם יאפשר לאנשים שלא יכלו לבצע את הפעולות שהם מחויבים לבצע במועדים שקבועים בחקיקה, את אורך הנשימה כדי לבצע אותן. תודה.

תודה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון.

לעניין הדירות, אנו מודעים למצוקה הנוראה שקיימת. חייבים לתת 24 חודש גם לעניין מס שבח וגם לעניין מס רכישה. זה מתבקש פה. אין פה שום הפסד; יש פה ממש סיוע לאנשים שזקוקים לכך. אנו מדברים על משפרי דיור. לא הגיוני לנהוג אחרת.

אני רוצה להתייחס למועדים - להאריך כל מה שקשור – להאריך את כל המועדים, וגם הנושא של הגדרת תושב חוץ ותושב ישראל, גם פה ביטוח לאומי, וכך צריך לנהוג גם מס הכנסה – לקחת את כל התקופה הקובעת הזאת, ולא להחשיב אותה לעניין ימי השהייה. כך עושים גם בארצות הברית, גם ב-OECD. גם פה אנו חייבים לנהוג באותה דרך.

אני רוצה להזכיר גם שאנו ערב הפעימה הרביעית, שיש בה הרבה מאוד בעיות יישומיות שעלו מהשטח בגלל הנושא של רשות התעסוקה, ובין השאר בתוך החקיקה, מעבר לכל הבעיות היישומיות הקשות, לא קיים מביטוח לאומי. הדבר היחיד, שיש פטור ממע"מ. אני מבקשת שהנושא הזה יקבל מענה.

אני מזכירה את הנושא של הארכת המועדים לעניין הגשת כל הפעימות. יש לנו בפעימה השלישית הרבה מאוד בדיקות שנעשו בידי רשות המסיים בהרבה רצון טוב, אדיבות בסכומים גדולים מאוד, שגורמים לצערי - לא משנה מה הסיבה, הם מביאים הרבה עסקים למצב אל חזור. לכן מעבר להארכת המועדים, אני חושבת שצריך לשחרר כספים. אחרי זה במילא יש מועד שאפשר לקחת אותם חזרה. אנו רוצים את שרידות העסקים, וללא שרידות העסקים נהיה פה אולי עם הרבה גבייה ושחרור, אבל נהיה בלי הרבה מאוד עסקים.

בנוסף, הוועדה הזו צריכה להתייחס, מעל 20 מיליון לא קיבלו שום מענה. הם מעסיקים שמעסיקים הרבה עובדים. גם להם אין מענה. אם, ברשותך אדוני היושב-ראש, אפשר להעביר להשלמה לחברי צבי פרידמן שישלים את דבריי.


(היו"ר משה גפני, 13:29)

בבקשה.

צהריים טובים, כבוד היושב-ראש. קודם כל, אני מברך אותך. אני שמח לראות אותך על כס היושב-ראש בתפקיד הישן-חדש שלך. אני מאחל לך הצלחה בתקופה כל כך סוערת ומאתגרת. אני מאמין שהצלחתך תהיה גם הצלחתנו.

הגשנו רשימה לך ולחברי הכנסת – יש עדיין מועדים בחקיקה שלפי התקנות והחוק, הם לא הוארכו, כמו עניין חוק מס ערך מוסף, חמש שנים, כמו עניין הוצאת הודעת זיכוי תוך שלוש שנים – מה קורה אם שלוש השנים מסתיימות בדיוק באותו חודש של הקורונה – זה לא מוארך. אני לא רואה סיבה למה לא יאריכו. צריך לעבור סקירה על כל התקנות. אנחנו עשינו סקירה. יש עוד מועדים בחוק שנגמרים בתקופת הסגר, בתקופת הקורונה, וגם אותם יש להאריך.

לגבי מס הרכישה על 18 חודש, אני מבקש לחזור ולהדגיש – הקורונה זה לא רק שבתקופת הקורונה לא מכרו דירות; היא הביאה לחוסר ודאות אצל הרבה אנשים, חוסר ודאות כלכלית, אבטלה גדולה. השוק קפוא. ראיתי מחקר של משרד האוצר שאומר שהיום דירה עומדת על המדף 20 חודש בממוצע ואולי אף יותר. אני לא מבין, למה הלחץ של ה-18 חודש, ולמה לעשות הבדל בין מס שבח – 24 חודשים – למס רכישה?

אבל דיברנו על זה - אנחנו מתקנים את זה עכשיו.

אבל צריך להיות גורף.

אגב, למי שלחת את המכתב עם המועדים? לרשות המיסים? אלינו לא הגיע.

גם לרשות המיסים וגם אליכם.

לא קיבלנו. גיא, קיבלתם?

בשלבי התזכיר.

גם עכשיו.

חלק מהדברים, מדובר במס רכישה, מיסוי מקרקעין. זה אמר מנהל רשות המיסים את עמדתו. חלק מהדברים נוגעים לערעור לבית המשפט, ובנוסחים המקוריים, בטיוטות המקוריות רצינו לקדם הוראה כזו, אבל היתה התנגדות של משרד המשפטים - רצו שזה יהיה במסגרת ההארכה של בתי המשפט.

מר פרידמן, אני מבקש שתעביר לגיא גולדמן, לרשות המיסים, את הבקשה שלכם והעתק אלינו. אני מבקש מכם תשובה, ותגידו מה ניתן להיענות.

מה שאיריס אמרה לגבי תושב חוץ או תושב ישראל, יש המבחן המהותי – רמת החיים – ויש המבחן הטכני של מספר הימים – 30 ימים, 183 ימים, 425 ימים. יש מצבים שישראלים שעובדים בחו"ל, שמרכז חייהם בחו"ל, יש להם אישור עבודה בחו"ל, הגיעו לישראל לפני הקורונה, לא יכולים לחזור לחו"ל, ולפי מבחן הימים הם נהפכים לתושבי ישראל, וזה לא נכון. מרכז חייהם עדיין בחו"ל.

יש להוציא את השהייה הכפויה של הקורונה ממסגרת 30 הימים או ממסגרת 183 הימים. כך זה נעשה בארצות הברית. יש שם חקיקה שמי ששוהה 30 יום בארצות הברית ועובר אותם בתקופת הקורונה, תקופת הקורונה לא נספרת לגביו. כך נעשה ב-OECD שהוציא הנחיה לכל המדינות, וישראל היא אחת המדינות במסגרתו, שלא מונים את השהייה הכפויה בגין הקורונה במסגרת ימי השהייה לגבי התושבות של היחיד. אני חושב שמן הראוי שגם אצלנו במקרה הזה יוציאו את ימי השהייה האלה ממסגרת הימים שנספרים לצורך תושב ישראל.

יש תקנות על מי ייחשב כיחיד תושב ישראל ומי ייחשב כיחיד תושב חוץ, וביניהן מופיע - מי שחולה או שחלה בישראל, אותם ימים לא יובאו בחשבון. למה שלא יהיה בימי הקורונה גם עם אחד שלא חלה? אין סיבה. ישראל צריכה לנהוג כפי שה-OECD נוהג וכפי שנוהגים בארצות הברית. תודה ובהצלחה.

תודה. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס.

שלום. אנו מברכים את רשות המיסים על הארכת המועדים, אבל היינו מבקשים לעשות הארכה גורפת של המועדים. אם הארכנו את המועדים בנושאים מסוימים, למה לא עושים סעיף אחד, שלמעט תשלומים ניתן יהיה להאריך את כל שדה הזמנים של הגשות ומועדים בכל התחומים? סעיף אחד בלבד. ואז גם מי שהיה צריך להגיש בקשה, למשל, על הכרה במס תשומות מעבר לחצי שנה היה מקבל, בקשה להארכת שימוע בפני פסילת ספרים, היה מקבל, ועוד נושאים. המדינה עצרה חודשיים וחצי לא רק בתחומים שרשות המיסים מדברת אלא בשלל רחב של תחומים. היינו מצפים מהם לתקן את זה ולהאריך את התחומים בכל שדה הזמנים שהאזרח צריך להתנהל מול הרשות. כך זה היה פשוט מאוד. למעט תשלומים.

הכול נוגע לרשות המיסים, מה שאתה מדבר? או למשרדים אחרים?

אני מדבר על רשות המיסים. הארכת מועדים בכל הקשור לרשות המיסים. למשל, מגיע לי החזר מס 6 שנים אחורה. הייתי תקוע בקורונה. לא יכולתי לבקש החזר מס. עושים פה הארכת מועדים של חודשיים-שלושה – תנו לי שלושה חודשים הארכת זמן להגיש את החזרי המס.

לא יכולנו להכניס הארכה גורפת כפי שהם מבקשים, כי יש הרבה מאוד תקופות בפקודת מס הכנסה, בדיני המס. ברגע שתכתוב שכל תקופה מוארכת, אתה לא יודע מה המשמעויות התקציביות. אתה לא יודע אם המשרדים ערוכים ליישם. לכן אני מזכיר שהיו תקנות שעת חירום וכולנו עבדנו במתכונת מצומצמת. נעשתה עבודה זריזה, מעמיקה של מטה הנהלת רשות המיסים.

ירון גינדי שואל לגבי החזרי המס. לא עבדו. הוא מבקש הארכה, שיוכל להגיש בקשה. לא תשלום. מה תשובתך?

החזרי מס הכנסה זה ממילא סוף שנה אזרחית. אנחנו לא בתקופת הקורונה עכשיו, דצמבר 20. אנחנו מחוץ לתקופת החירום. כל הצווים על הגבלת שהייה במקום העבודה כרגע - אנשים עובדים.

הוא אומר שאנחנו לא בסוף שנה, ירון.

למה זה קשור לסוף שנה?

מה הבעיה בהחזר מס? אם היתה קורונה - תגיש עוד חודשיים, שלושה.

קח שש, שבע שנים אחורה, זה היה בחודש מאי. עוברות שש השנים האלה, הוא יכול לדרוש החזר מס. קיבל 6.5 שנים לצורך העניין.

נתתי את זה כדוגמה.

זו לא דוגמה מוצלחת כי יש לך מספיק זמן. אני מבקש שוב, מה שביקשתי – אם יש דברים ספציפיים, שלדעתכם צריך להוסיף את זה – תעבירו את זה לרשות המיסם, תעבירו אלינו העתק. שהם יבדקו את זה. מה שניתן לעזור, נעזור. מה שלא, לא. או מה שאין צורך, אז אין צורך.

עקרונית היה לי יותר נוח שהיתה הסכמה או חקיקה גורפת. לא להיכנס לפרטים. אבל הם אומרים שאי-אפשר לעשת את זה, אז אני מציע – תביאו את הדברים שלדעתכם חסר בחוק הזה. גיא, תקבלו מהם את הפרטים. מה שניתן לתקן, נתקן פה. תגידו לנו מה אתם מסכימים, ונתקן בחקיקה כדי שאנשים ירגישו. אנחנו בתקופה קשה. תודה, ירון.

אדוני, יש הסדרים – או פסק דין או הסדרים שהגיעו טרום משפט, בין נישום לרשות המיסים. זה נפל בתקפות קורונה. לא זאת ועוד - גם העסק נסגר, פשט את הרגל. אתם רוצים שהוועדה תביא רשימה? שאתם תגישו המלצה? איך תהיה הרגישות?

בכל הקשור להשגות על החלטות, כתשומת וממונה מע"מ, נתנו דחייה במועד הגשת השגה. כל הקשור לערעורים מוסדר בדין הכללי על הליכי בית משפט, יחד עם יתר ההליכים.

הוא לא ייגש לערעור נוסף בפני בית משפט. הגיע לידי סיכום לפני בית משפט. תקרא לזה גישור, תקרא לזה הסכם על סכום הכסף שאומר לשלם. נפלנו על תקופת קורונה – גם העסק סגור.

אני לא בטוח שזה לא מכוסה, אבל נעמוד בקשר.

אני מבקש ממך - את הטענה הזו העלו לשכת רואי החשבון. איריס שלחה לי מכתב בעניין הזה. אני מבקש ממך, או מי מכם שידבר עם איריס כדי להגיע לסיכום. יש דברים שלא צריך את הוועדה, אלא רק נשמה יהודית.

אמרנו לפני כמה דקות שבטיוטה המקורית קידמנו תיקון בנושא הליכים, אבל בסופו של דבר ההחלטה בהתייעצות עם משרד המשפטים היתה לקדם את זה לפי הדין הכללי בעניין הזה.

אפשר לבקש ממך לדבר עם איריס בעניין? תודה.

תודה. עו"ד קובי פלקסר, התאחדות בוני הארץ.

צהריים טובים. כבוד היושב-ראש, כמובן, אני מצטרף לבקשה של יוסי וירון לעניין ההארכה הגורפת. אבל אם להיות ספציפיים ופרקטיים - העברנו מכתב גם לוועדה וגם לרשות המיסים לעניין תוספת שאנו דורשים בתוך החקיקה עצמה. קיים בחוק מיסוי מקרקעין תקנות מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה, מס ורכישה לגבי הטבת מס בעניין רכישת קרקע. כיום, כשאתה רוכש קרקע, אתה משלם 6% מס רכישה, ובתקנות קבוע, שככל שאתה בפרק זמן של 24 חודש מוציא היתר בנייה, אתה זכאי להטבה של 1% ממס הרכישה.

אנו מבקשים שהתקנה הזו תיכלל בחקיקה, כדי שאנשים, שאותה תקופה של 24 חודש נפלה באותה תקופה של ה-71 יום, יקבלו את הארכה הזו.

תודה רבה. רו"ח טדי לין, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש וחברי הוועדה, אני שמח על התיקון בהארכת המועדים. רק להנחות בינתיים את רשויות המס עד האישור של שר האוצר, של התיקונים, שיקפיאו את הליכי הגבייה, אם זה עיקולים, אם זה מכתבים שנשלחים לנישומים שנגמרים להם ה-18 חודש, כדי לתת להם- - -

מה זה ה-18 חודש?

מס רכישה.

ה-18 חודש האלה שנותנים, חצי שנה, אם בספטמבר נגמר לו הזמן, הוא מתחיל כבר אז לשלם, או נותנים לו בספטמבר את החצי שנה?

לא נותנים לו. נדבר על זה.

נאמר שבתחילת ספטמבר מסתיימת לו חצי השנה – כל החצי שנה הזאת שאנחנו נותנים הארכה, הוא לא יכול למכור, אז אתה לא מוסיף לו כלום.

נכון. נדבר על זה, כי בינתיים זה לא אמור להיות.

הועלת בחצי, הועלת למי שהסתיימה התקופה.

נדבר על זה לפני ההצבעות.

אני רוצה לבקש גם מהאורחים וגם מחברי הכנסת, למי שיש לו הערה בעניין – מדובר בחוק גדול, שיש בו הארכת מועדים. האירוע הוא מאוד גדול, לצערי. אני מבקש שתעבירו לרשות המיסים את הבקשות שלכם. אני מבקש גם מכם, שתהיו קשובים לעניין. תגידו למה אתם מסכימים, למה אתם לא מסכימים. הישיבה הבאה תהיה עם הצבעות. נחליט מה אנו עושים. לגבי מס רכישה, אנו מאריכים את זה בחצי שנה. נצטרך גם להחליט מה יקרה אם זה יסתיים בספטמבר, כלומר נניח שקבעו את זה עד חודש מסוים, וזה קרה לו חודש אחרי זה – זה היה חצי שנה שלא היה יכול למכור כלום. יש לחשוב על פתרון.

אולי לעשות את זה בהדרגה.

נדבר על זה, בכל המועדים שדיברנו קודם, ודברים שאפשר להקל על האנשים ולהאריך את המועדים, מה שלא מופיע בחוק – יש גם בזה להתחשב ולקחת את זה בחשבון.

כל מה שלא מייצר השלכות או בעיות ונוכל לבוא לקראתם - נבוא.

אני מבקש שתהיו קשובים למה שאנשים פונים, למה שהגופים פונים ולמה שחברי הכנסת פונים. אני רוצה שנגיע לישיבה עם פחות ויכוחים ויותר הצבעות. זו גם המטרה שלכם, לעבור את התקופה הזו, ושאנשים לא ירגישו לחוצים. זה נכון מה שהעירו פה - אל תשלחו הודעות תשלום לכאלה שמס הרכישה שלהם ל-18 הגיע באמצע הקורונה. ברור שגם אתם מסכימים שאי-אפשר לעשות את זה. לא לשלוח הודעות חיוב עד שנסיים.

דיברתי על זה עם ערן לפני כמה חודשים, אמרתי לו: תוציאו הודעה שיראו שאנו עובדים על זה.

עד שנסיים את החקיקה בעניין. תודה רבה. נעשה ישיבה נוספת בעניין עם הצבעות.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.