פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
23/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שלישי, א' בתמוז התש"ף (23 ביוני 2020), שעה 12:00

יישום חלקו של המשרד לביטחון פנים בתכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית בהתייחס ליישום החלטת ממשלה 1402 משנת 2016

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אנטאנס שחאדה

סעיד אלחרומי
יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אוסאמה סעדי

ניצב ג'מאל חכרוש - ר' מנהלת לחברה הערבית, המשרד לבטחון פנים

שרית פרץ - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לבטחון פנים

שרון שגב - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לבטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר הדתי חרדי, המשרד לבטחון פנים

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לירית סרפוס - מנהלת תחום בכיר חברה ושת"פ בין מגזרי

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

מחמוד נסאר - רכז המאבק באלימות בחברה הערבית, הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות

כאמל ריאן - יועץ אלימות במגזר, מרכז אמאן

עולא נג'מי יוסף - יוזמות אברהם

עידו בן יצחק

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים


יישום חלקו של המשרד לביטחון פנים בתכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית בהתייחס ליישום החלטת ממשלה 1402 משנת 2016

בשעה הקרובה נתמקד יותר בדיון סביב החלטה 1402 ואיפה היא עומדת. אנחנו העלינו שאלות בפני המשרד לבטחון הפנים. בסופו של דבר אנחנו נעלה דרישות מהוועדה למשרד לבטחון הפנים ואני מזכיר או מדגיש, המאמץ שלנו כוועדה פרלמנטרית זה כן לקדם את התכנית המובטחת, התכנית הממשלתית שאמורה לצאת לאור בעוד תקופה, אני מקווה שהיא לא ארוכה.

ביום רביעי, 24 בחודש, ועדת המנכ"לים תקיים דיון ראשון עם ראשי הרשויות. אנחנו כבר קיימנו את הדיון הזה לפני תקופה מסוימת ואז סמנכ"ל הוועדה הציג את הקווים העיקריים של התכנית הזאת. אמרנו אז שזה יפה, אבל זה לא מספיק ולכן אנחנו נכנסים אל תוך התחומים השונים בתכנית הזאת וגם מתעסקים עם נושאים אחרים שלא נכללו בתכנית ואנחנו מעוניינים להכניס אותם שם.

אתה ראית תכנית?

כן. יש מסמך. מה שהציג אורן כהן בישיבה שהייתה. אנחנו נמצאים בקונטקסט מסוים, אנחנו הולכים לקראת משהו ואנחנו לא נוותר. בלילה שעבר כאשר קיבלנו את המסמך של הממ"מ וגילינו שבסופו של דבר אתה יכול לקבל החלטות ולהציג תכניות, אבל אם אתה לא תתקצב אותן או שאתה מתקצב אותן ואחר כך מקצץ את התקציב כאילו שלא עשית דבר.

אנחנו נמצאים בפוקוס מסוים, חברים, ולכן היום הדיון עם המשרד לבטחון הפנים, אנחנו רוצים ללמוד איפה נכשלנו בשנים שעברו מסביב לתכנית 1402 ואנחנו לקראת התכנית החדשה ולכן אנחנו נפתח את הדיון השני.

חברים, אנחנו מתחילים את הישיבה השנייה. החלוקה שעשינו היא מלאכותית, ממש מלאכותית, בדיון הראשון זה בעצם אותו דבר, אבל אנחנו נתמקד כרגע בנושא של יישום התכנית 1402 מ-2016. התכנית הזו זו החלטת ממשלה שגם נוגעת לענייני הפשיעה בחברה הערבית, אבל גם קשורה למזרח ירושלים. מבחינתנו החלק שנוגע לעבודת הוועדה קשור ליעדים שנקבעו. נקבעו יעדים מאוד מסוימים, מוגדרים, אבל מוגבלים, מתמקדים בנושא של תחנות משטרה וכוח אדם וכו', אבל בכל זאת בסופו של דבר לאחר קיצוצים לאורך השנים, מה שמעניין התכנית הזו תוקצבה ב-2016 ואז סמכו שכל שנה מתקציב המדינה יקדישו או ייקחו חלק לתכנית הזאת ומאז זה לא בוצע.

כל הזמן, כל השנים, מדברים על תכנית, אבל אין תקציב ואין מימון לעבודת המשטרה לפי התכנית הזאת. לכן לכאורה יש תכנית ואין תכנית, לכאורה יש החלטה ואין החלטה. אנחנו רוצים לבדוק למה זה קרה ומה קרה ואיך אפשר לצאת לדרך חדשה שבה נוכל לסמוך שאכן אנחנו לקראת תכנית חדשה ומתוקצבת והסעיפים צבועים לטובת תכנית ממשלתית מיוחדת בנושא הזה.

נורית, את רוצה להציג משהו מתוך המסמך בקשר לתכנית 1402?

בשמחה. אני אציג את עצמי שוב, דיון חדש, למען הפרוטוקול, נורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

החלטת הממשלה המדוברת, 1402, תוכננה להימשך חמש שנים, בין 2016 ל-2020, תכנית חמש שנתית, אבל היא תוקצבה רק לשנה הראשונה וכל שאר התקציב היה אמור להיקבע בדיוני המשך בין המשרד לבטחון הפנים ומשרד האוצר.

אחרי השנה הראשונה היא הופסקה.

אחרי השנה הראשונה הוחלט גם שצריך לעשות דברים, אבל לא נקבע תקציב מסודר. על זה המשרד לבטחון הפנים סיפר שהיו קיצוצים תקציביים, כנראה במסגרת קיצוץ רוחבי של עוד משרדי ממשלה, במסגרת הקיצוץ הרוחבי גם התכנית הזאת קוצצה. מה היה אמור לקרות במסגרת התכנית? פרויקטים של חיזוק ובניית תחנות משטרה, או נקודות, היו אמורות להיבנות או להיות מחוזקות עשר תחנות, מתוכן שבע בוצעו, שמונה נקודות משטרה ומתוכן ארבע בוצעו, כאשר בעצם נפתח פער, בעיקר באזור הדרום. הפרויקטים שלא בוצעו באזור הדרום הם רהט, שגב שלום וחורה לקיה והפרויקט היחיד שכן נעשה מבין המתוכננים זה ערוער. בשאר הארץ יש פרויקטים שנעשו ולא נעשו, ויותר פרטים על זה בפרק המדובר במסמך שלנו.

חוץ מזה המשטרה התכוונה לגייס כוח אדם כאשר בהחלטת הממשלה המקורית דובר על 2,600 תקנים. כנראה במסגרת הקיצוצים זה התכווץ לכוונה לגייס 1,613 ובפועל בסופו של דבר גויסו 1,231, זאת אומרת זה בעצם כיווץ על כיווץ כאשר מתוך כוח האדם הזה שגויס המשטרה התכוונה לגייס 600 תקנים מוסלמיים או בדואים, מתוכם גויסו, לדברי המשטרה, יותר מ-460 שוטרים מוסלמים ובדואים, אבל לפי נתונים שמצאנו באתר המשטרה כנראה שבפועל, ייתכן שהייתה גם עזיבה של שוטרים מהאוכלוסיות האלה, כי בפועל ב-2019 היו במשטרה 338 תקנים יותר מאשר בשנת 2015. זאת אומרת כנראה שחלק גויסו וייתכן שחלק עזבו.

סך הכול התוספת היא לא - - -

סך הכול התווספו שוטרים מוסלמים, אבל לא כפי שתוכנן בהחלטת הממשלה המקורית. ואמירה אחרונה לגבי תוספות תקציביות, כפי שמתבטא בכסף, התכוונו להקצות לתכנית שני מיליארד שקלים, מתוכם מיליארד בבסיס התקציב, כאשר בעצם לא כל הסכום הועבר.

ידוע לנו כמה הועבר?

מה שהועבר, צריך לדעת שלסכומים בבסיס התקציב יש השפעה מצטברת, כי סכום שלא התווסף בשנה הראשונה, יש לזה השפעה גם על השנים הבאות. אז אם נסתכל במונחים מצטברים היו אמורים להתווסף 1,376,000 ובפועל התווספו 15% פחות מזה, זאת אומרת 1.1 מיליארד.

אוקיי. ברשותכם, גם עולא מיוזמות אברהם תוסיף דברים, תאיר את עינינו על נקודות מיוחדות בתכנית הזאת ואז נשמע את ניצב ג'מאל חכרוש ואחר כך התגובות של חברי הכנסת והשלטון המקומי. אם יאיר רביבו נמצא על הקו אז גם נכניס אותו לתוך הדיון. כן, עולא.

אבל כל הדיווחים זה רק על כוח אדם או שיש מעבר?

זו התכנית.

נכון, אבל המשרד - - -

אנחנו נדבר על זה, חברים.

לכן טעות להגיד תכנית למיגור הפשיעה.

חברים, למה קיימנו את הדיון הזה? אנחנו רוצים לבדוק מה תפיסת העולם של הממשלה, של המשטרה, של המשרד לבטחון פנים, שהייתה למשך חמש שנים וזה מסביר את אי ההצלחה, כדי שנוכל להיות חכמים בעתיד.

תודה על ההזמנה. בהמשך לנתונים שנורית העלתה אני אוסיף שבשנת 2019 הוקמה תחנת משטרה אחת חדשה בעיר טמרה ואנחנו רואים שהממשלה רחוקה מליישם את היעדים שלה ששמו לעצמם בתחילת התכנית לאור הקיצוצים שנמצאים וזה משפיע גם על הדברים האחרים של מתן שירותים בחברה הערבית, כמו התכנית של עו"ס משטרה, שהיא תחת המשרד לבט"פ ועכשיו היא במשרד לחיזוק קהילתי. אנחנו יודעים שיש 40 עו"ס משטרה, רק 11 בחברה הערבית, ואנחנו יודעים על הצורך של איוש התקן הזה של עו"ס משטרה.

כל נושא השקיפות בנתוני המשטרה. השנתון הסטטיסטי השנתי של המשטרה שיצא לפני חודשיים, הסקרים נעשים על ידי סקר טלפוני, כשידוע לכולנו שסקר טלפוני, כשאתה מרים טלפון לאנשים ושואל על דברים שכל כך רגישים שקשורים לנשק ולאלימות בתוך החברה הם לא ישתפו פעולה כמו שאתה עושה את הסקר פנים אל פנים, ולכן אנחנו רואים את הפער בנתוני המשטרה. כל עוד שהמשטרה לא עושה את הפילוח הלאומי ומתייגת כל מי שהוא לא יהודי ללא יהודי וכותבת 'לא יהודי' אנחנו לא נדע את אחוז האלימות והפשיעה בחברה הערבית על ידי המשטרה ולכן אנחנו רואים את הפער בין מה שאנחנו רואים בשטח למה שנמצא בתוך הנתונים של המשטרה.

לא משנה לי מי השוטר שיעמוד וייתן לי את השירות, אם הוא יהודי, דרוזי, נוצרי, מוסלמי כל עוד שבראש שלהם ובטרמינולוגיה שלהם הם מתייחסים אליי כאיום ביטחוני. המשטרה נמצאת ביישובים שלנו בשני כובעים, הכובע שאמור לתת לי את השירות ובכובע שמסתכל עליי כאיום ביטחוני.

ואני אציין עוד נקודה בכל נושא המוקדים הרואים ביישובים הערביים. חלק מראשי הרשויות מתנגדים להקמת מוקד רואה כי הם יודעים שהמשטרה תנצל את המוקדים הרואים במקרים שיש בהם הפגנות, הפגנות של הבעת סולידריות עם החברה הערבית או החברה הפלסטינית בכלל.

אם יש עוד זמן אני רוצה להתייחס - - -

לא, ביקשתי להתמקד בנושא של התכנית.

בסדר, אני מקבלת את זה.

ניצב ג'מאל חכרוש נמצא איתנו? כן. שלום, אדוני הניצב.

שלום. טוב שאפשרתם לי להגיב, אני האזנתי לאורך כל הדיון, אבל בטכנולוגיה שלכם זה סגור ומנעתם ממני להשיב על הרבה דברים שיכולתי להשיב, לפחות להאיר את עיני כמה אנשים על נתונים שהם יכולים ל - - - תאפשר לי לתקן כמה דברים שהעלו קודם.

קודם כל כל הפילוח הזה שמדבר על יהודים ולא יהודים הוא מטעה בגלל שיש אחוז גבוה שהוא לא יהודי, אבל לא ערביי ישראל. אני הבנתי שהדיון מתייחס לערביי ישראל. הפילוח, הטעות הגדולה שהוצגה קודם.

אחר כך, תחנות המשטרה החדשות שהקמנו בחברה הערבית. העלייה היא גדולה מבחינת תלונות, מבחינת תיקים עלייה גדולה מאוד, אני מדבר על עלייה, יש מקומות שיש 100% עלייה, 50% עלייה, אבל הנתון שצריך להיות נלווה לזה זה גם אחוז כתבי אישום. אם אני לוקח למשל את כפר קאסם, עלייה של 50% בכתבי אישום, נכון שהייתה עלייה בתלונות. זו תחנה שהוזכרה שהאלימות בה עלתה. אום אל פחם, עלייה של 33% בכתבי אישום, עלייה בתלונות קרוב ל-70%.

אם אני אדבר על עבירות רצח, לצערי אני תמיד מתקשה לדבר על מספרים ברצח, ארבע רציחות היו ב-2019 באום אל פחם, הוגשו שלושה כתבי אישום, כאשר שנה קודמת היה שבע, מתוכם שניים כתבי אישום. זו היעילות שאנחנו מתחזקים בתחנות ואי אפשר להמשיך לספר שאיפה שיש תחנות משטרה יש יותר אלימות, אין יותר אלימות, יש יותר תלונות, כל דבר מתלוננים עליו בתחנת משטרה ואנחנו מעודדים שכן יתלוננו שאנחנו ניכנס לעובי הקורה.

ניצב ג'מאל, בקשר לכתבי אישום, אכן יש עלייה בכתבי אישום במקרי אלימות באופן כללי, במיוחד בערים בהן יש תחנת משטרה כמובן שהשירות המשטרתי נגיש לאנשים ואין ספק שהקמת תחנות משטרה תורמת לעובדה הזאת, אבל אנחנו נדבר ספציפית על מקרי רצח כי זו גולת הכותרת של הפשיעה ואם לא נצליח לפענח מקרי רצח ולהגיש כתבי אישום אז לא ניצור הרתעה, לכן האם יש לך נתון ספציפי כמה תיקים במקרי רצח הגשתם?

כמובן אי אפשר אחרי מקרה רצח בחודש-חודשיים להגיש את כתב האישום.

אין ספק, אבל לאורך השנים.

אני יכול לדבר על 19' מול 18'. לאורך השנים עד שנת 2018, בקושי הגענו ל-18% כתבי אישום בעבירות רצח. זה אחוז נמוך מאוד, יחסית לשאר האוכלוסייה שהיינו ב-54%. בכל המדינה היינו 54% באחוז כתבי אישום ברצח ובחברה הערבית 18%, זה נמוך. אם אני לוקח ב-19', מאז שהתחזקנו בחברה הערבית, 50% כתבי אישום בעבירות רצח בחברה הערבית.

וב-2019 בחברה בכלל?

54%, זה ב-19' שאנחנו התחזקנו בחברה הערבית. נתתי לך דוגמה למשל, באום אל פחם ב-18' היו שבע רציחות לצערי, שני מקרים פוענחו שנה אחר כך, ב-19' היו ארבעה מקרים ויש שלושה כתבי אישום. אז זו היעילות שיש יותר כוח משטרה. קודם כל כוח משטרה שצריך להגיב מהר, להיות באירוע מהר, הוא יכול רק להביא לעבודה יותר טובה להמשך הדרך לכתבי אישום.

עוד נקודה שהעלו אותה, אני מצטער שאני צריך להגיב על הדברים האלה, ששוטר רואה במתלונן הערבי איום ביטחוני. מאיפה המציאו את ההמצאה הזו? כאשר היום אנחנו משתדלים במש"ל, בתחנות, שמי שיקבל, לרוב, יש חריגים, שוטר ערבי מקבל את האזרח הערבי, אז איך הוא יכול לראות בו איום ביטחוני? זו המצאה שצריך באמת להוריד אותה אפילו מהפרוטוקול, את כל המילים האלה שאין להן מקום.

דיברתי על עלייה בתלונות, יש עלייה בתלונות ואנחנו מעודדים עלייה בתלונות. שני המקומות שהזכרתי - - -

יש נתון כמה יש עלייה בנתוני התלונות?

העלייה בנתוני התלונות, כולם מעל 50%. אני לא אפרט לך את התחנות, מעל 50% יש עלייה בתלונות, בכפר קאסם עלייה בתלונות וירידה באלימות. כפר קנא, שהזכירו אותה, מאיפה המציאו את הנתון הזה למקרי רצח? אני תושב כפר קנא, אני לא מסתיר, מאז שהוקמה תחנת המשטרה, ואני שמח לדווח, אפס מקרי רצח. מאיפה בא 1.8, לא יודע מה זה. כך שצריך להביא נתונים, תתייעצו, אני יכול לתת לכם את הנתונים האמיתיים, אני לא מסתיר שום דבר.

ועדיין אני אומר, אנחנו כמשטרת ישראל, הכיוון שלנו הוא להילחם בפשיעה. ארגוני פשיעה, שאלת את ידידי סגלוביץ, שלא ענה, אני אענה במקומו, כששאלת אותו שאלה על ארגוני פשיעה בחברה היהודית, מעל תשע שנים הייתה עבודה רציפה עליהם עד שהצלחנו לפצח. בחברה הערבית זו שנה שנייה שלהב מטפל בארגונים האלה ואני בטוח הרבה הרבה - - - נוריד אותם. כך שארגוני הפשיעה זה המון המון עבודה ולא מן הסתם אם אני אדבר על כיווני עבודה של משטרת ישראל היום, כיוון עבודה מספר אחד זה הפשיעה בחברה הערבית, ארגוני פשיעה נלקחו מיחידות השטח ולהב בעצמו מטפל בהם. כמובן אני כמוך רוצה שהפיצוח של המשפחות האלה יהיה מחר, אבל לוקח עבודה, מבחן הראיות הוא לא פשוט בארגונים האלה אבל אנחנו עוד נגיע ונביא את התוצאות.

ניצב ג'מאל, אתה יכול להתייחס כמובן לנושא הדיון של הישיבה השנייה הזאת, והוא החלטת הממשלה 1402, איפה אנחנו עומדים? יש שאלות שהעלינו למשרד לבטחון הפנים, הנושא של תקצוב התכנית הזאת, אנחנו כבר היום יודעים שכמעט שרוב התקציב קוצץ ולכן התכנית לא מומשה בצורה ראויה ולכן אין בלימה. אמנם הצגת נתונים מאוד חיוביים מבחינת פענוח מקרי רצח, הגשת כתבי אישום ב-2019, אבל באותה שנה, 2019, הגענו לשנת שיא במקרי הרצח, 94 אנשים נרצחו ב-2019 ולכן אנחנו מבחינתנו בינתיים יש לנו הסבר למה לא הצלחנו לבלום את העלייה בפשיעה ובמקרי הרצח, וזה אי הצלחתה אם לא להגיד כישלונה של תכנית שיפור הביטחון האישי בחברה הערבית ויישום החלטה 1402. אם תוכל להתייחס לנושא הזה.

מנסור, יש לי הצעה, אם אפשר, כבוד היושב ראש.

אנטאנס, אנחנו רוצים לשמוע.

תן לי להציע כי אנחנו חייבים לצאת באחת. נגיד מה שיש לנו והוא יענה על כולנו ביחד.

אבל תשמע אותו ואחר כך תגיב. לפני אחת אתה תקבל הזדמנות לדבר. יאללה, אבו חאלד.

מבחינת קיצוצים, כן אכן היו קיצוצים ואני אגיד לך במדויק, קוצצו 470 מיליון שקל מהתכנית המקורית כשהתכנית המקורית הייתה להציב תחנות משטרה ולהוסיף - - -

מה הסכום המקורי כדי שהתכנית תיושם באופן מלא?

הסכום המקורי הוא 1.2 מיליארד ובסוף קוצץ כ-470, כחצי מיליארד. אנחנו בתחילת התכנית התחלנו לפי התכנית לעשות, אבל אחר כך היו קיצוצים, למרות שהקיצוצים לא פגעו בדיוק באותו אחוז בתכנית. למשל תחנת ערוער בנגב, כשהקמנו אותה לא היה שום תקציב לתחנה הזאת, 112 תקנים כולל הבניין מהתקציב המקורי של משטרת ישראל הוצאנו את זה. 112 תקנים. תחנת רהט, שעכשיו בימים אלה היא מתחזקת כולל כוונה להעברה לבניין אחר, בכניסה לרהט, שזה לוקח לפחות שנתיים-שלוש, גם מתקציב המשטרה נטו. אותו דבר בטירה, בטירה רק החודש, הפתיחה החגיגית תהיה בסוף החודש, ב-30.6, גם מתקציב המשטרה, מאותו כוח אדם של המשטרה, 100 שוטרים יהיו בטירה בתחנה עצמאית שהיא תיפתח. לכן הקיצוצים אכן פגעו במשטרת ישראל, אכן פגעו בתכנית, אבל לא באחוזים לפי הקיצוצים בגלל שיעד העבודה של משטרת ישראל היום שהוחלט ב-2020 הוא חיזוק השיטור ברחוב הערבי ובלימת הפשיעה.

אני לא אתחמק מהשאלה שדיברה על עלייה בכמות הפשיעה בשנים למרות שאנחנו עלינו במספר כתבי אישום. הלוואי שלא נגיע למספר, אם זה נרצחים ואם זה מותקפים, אבל אנחנו מאמינים שאם אנחנו ממשיכים באותה פעילות, מצד אחד הקפדה על איסוף הנשק, ואין יום שלא נתפסים במשטרת ישראל עשרות כלי נשק, אבל כנראה יש המון כלי נשק, ואותם כתבי אישום שאנחנו מצליחים להכניס עבריינים אחר סורג ובריח, זה יכול להביא את ההרתעה ואת התוצאה.

לציין עוד נקודה שכולנו צריכים להבין, לא כל הנרצחים הם מארגוני פשיעה. יש את הסכסוכים המדממים בחברה הערבית, שזה מצריך, אני קורא לכולם, אני יודע שאתה פעיל מאוד בתחום הזה, יש סכסוכים שהם - - - הכתובת על הקיר, אנחנו כמשטרה נכנסים, לא נכנסים כסולחה, אלא אין קשר בין להיכנס ולהרגיע רוחות בין המשפחות המסוכסכות או הקבוצות המסוכסכות לפן הפלילי שאנחנו פועלים בתחום. רוב הרציחות שהיו ב-2019 הם מסכסוכים כאלה ולא מארגוני פשיעה. אנחנו לא מקלים ראש בארגוני הפשיעה - - - איכות החיים לאזרח הנורמטיבי כמו הסחיטות וכל העבירות הנלוות, לכן אנחנו נכנסים חזק בכיוון ארגוני הפשיעה. קצת סבלנות, זה לוקח זמן.

בהמשך הדברים, מבחינת גיוסים, המטרה שלנו הייתה להגיע ל-600 שוטרים מוסלמים במשטרת ישראל וגייסנו 480 נכון לעכשיו, אבל ה-480 האלה הם לא בתחנות המשטרה הערביות, הם בכל משטרת ישראל והם מעורבבים בכל המקומות. 482, במדויק. יש לנו גיוס, וההישג הגדול, 51 שוטרות מוסלמיות שעובדות במיוחד במש"ל, בתחנות הערביות, שאלה נותני שירות ואני בטוח שהם לא רואים באזרח הערבי שבא להגיש תלונה כאילו יש להם פה משהו אחר.

אנחנו בתחילת התכנית, לקחנו אחריות גדולה, אנחנו לוקחים את האחריות, נממש את התכנית שלנו. אני מקווה שלא יהיה המשך קיצוצים בתכנית, התכנית כל כולה חיזוק השיטור ברחוב הערבי, חיזוק מתן השירות לאזרח הערבי ואלה הדברים שיביאו לבלימת הפשיעה. אנחנו מאמינים בשני כיוונים, בלימת הפשיעה צריכה להמשיך ולהיות חזק מבצעית מול הפשיעה, והפן הקהילתי, הפן השירותי, גם אנחנו מחזקים אותו וגם פה אנחנו עושים הרבה עבודה בתוך משטרת ישראל, שנשנה כיוון לכיוון מתן שירות יעיל וטוב לכל האזרחים.

ניצב חכרוש, לפני שאנחנו ממשיכים ונשאל על התכניות העתידיות אני רוצה לתת הזדמנות לחברי הכנסת להגיב. האם נמצא איתנו ראש העיר לוד, יאיר רביבו?

כן, אפשר לדבר?

אפשר, תציג את עצמך קודם.

שלום, שלום לחברי הכנסת. שמי יאיר רביבו, ראש העיר לוד בשבע השנים האחרונות, לפני כן הייתי מנכ"ל העירייה במשך שלוש שנים, כך שבעשר השנים האחרונות אני מלווה מקרוב את הנושא של הביטחון האישי. אני רוצה להגיד שאין נושא בסדר היום שלי שמעסיק אותי יותר מהביטחון האישי, משהו כמו עשר, 12 שעות ביום אני עסוק רק בביטחון האישי כי אני מבין שזה הבסיס לחברה תקינה.

עכשיו חזרתי מישיבת עבודה אצל השר לבטחון פנים כי אנחנו עוברים בחודשים האחרונים, יסלחו לי מי שלא אוהב את המילה הזאת, אבל יש פה טרור פלילי בעיר, יש כמעט כל ערב אירוע ירי. זה כבר לא מה שהיה פעם, שאמרו שזה אירוע ירי בשכונה הערבית, היום התעוזה והחוצפה של העבריינים, אין להם גבולות, הם יורים בכל מקום, כדורים נכנסים לכל בית. אני רק רוצה להראות לכם, אני מקווה שרואים, זאת מפה של העיר שסימנתי בנשק היכן ירו ובקליע להיכן הגיע הקליע. אפשר לראות את העיגולים, זה רק מהשנה האחרונה, אפשר לראות שאין שום אזור בעיר שלא היה בו ירי. מה שזה אומר, שזה גם השכונות הטובות, אנשים קמים והולכים, הם מצביעים ברגליים פשוט, הם לא מתווכחים. אנחנו נאבקים על האנשים הטובים והם קמים והולכים, ולא משנה אם הם מוסלמים, נוצרים או יהודים, כולם לא רוצים לחיות במקום שיורים בו.

זה ערבים ויהודים, את החלוקה הזאת תעזוב.

נכון. אתם צריכים להבין גם שהכדורים, אני רק אראה לכם דוגמה, חודרים לבתים. בשבוע שעבר, להראות לכם תמונות, תסתכלו, זה חודר בתוך בית, זה כדור שחדר למשפחה בזמן שהיא אכלה את סעודת השבת שלה. זה בתריס. אלה דברים שלא הגיוני ולא ירחק היום, אני חושב שזה יכול לקרות היום, מחר, עוד שבוע, שימותו חפים מפשע, וראינו שזה כבר קרה ביפו. אנשים ימותו פה. אני טוען שהדבר הזה, ולצערי אני אומר את זה, אם זה היה קורה בירושלים או בתל אביב או ברמת השרון המדינה הייתה עוצרת הכול ולא היו עושים שום דבר וראש הממשלה והקבינט היו עוצרים את הכול ומטפלים בזה.

אני יודע שיש מאמצים גדולים של המשטרה. נמצא פה איתנו גם מר ג'מאל חכרוש, הניצב, אני רוצה להגיד שהמשטרה היום היא יותר טובה מבעבר, המשטרה היום יותר טובה מלפני חמש או עשר שנים, הרבה אגב בזכות אנשי הציבור, בכנסת, בעיריות, שמציפים את זה.

אז המשטרה יותר טובה, אבל המשטרה לבד לא יכולה. יש שני אלמנטים שחסרים היום במאבק בפשיעה, האחד זה זרוע חקיקתית שיפוטית, והדבר השני זה זרוע כלכלית. הזרוע החקיקתית שיפוטית, אתמול הנחתי באמצעות חבר הכנסת אופיר כץ הצעת חוק להכפלת הענישה משימוש בירי. שזה יהיה עשר שנים, כאשר השופטים יהיו מחויבים לפחות מחצית מהכמות, כלומר חמש שנים זה מינימום, בין חמש לעשר. אני ניתחתי את רוב פסקי הדין בשימוש בנשק באזור מגורים, בין חודש לשלושה חודשים עבודות שירות, ופה אני מחזק את המשטרה, אומר לי מפקד התחנה: תפסנו יורה, תפסנו נשק, משחררים אותם, קייטנה. אז אני אומר שאם זה יהיה חמש עד עשר שנים אנשים יחשבו פעמיים, היום הם לא חושבים בכלל, הם יורים, הם פשוט קמים ויורים ולא משנה איפה. פעם היה ידוע שהיית יורה בבן אדם אולי בתוך הבית שלו, היום לא אכפת לו. בשבוע שעבר היה ירי בטיילת של לוד, עשרות אנשים הולכים בטיילת, עוצר בן אדם, יורה לעבר הבית ומסכן אנשים.

אני אומר, חברים, הנושא של הירי והנשק הוא הדבר הכי חשוב. צריך לפנות למערכת בתי המשפט להחמיר בענישה. אתם המחוקקים, תיקחו את הצעת החוק שלי ותאמצו אותה. ואני כבר אומר, משרד המשפטים מתנגד, השופטים מתנגדים, המשטרה רובה מתנגדת, לא צריך לכבול את ידי המערכת, אין מה לעשות, מי שיורה שיידע שהוא יושב הרבה שנים בכלא.

זו זרוע אחת. הזרוע השנייה היא הזרוע הכלכלית. אנשים מסתובבים, אתם מכירים את הסרטון שרץ אתמול, רצים עכשיו בטוק טוק, יש עכשיו כזו אופנה, שאנשים מתגאים שיש להם מיליונים של מיליונים לא חוקיים. אתם יודעים על מה אני מדבר? אני אראה לכם דוגמה קטנה מאתמול.

אנחנו מודעים לזה, כן.

בן אדם מתגאה שהוא סופר סטפות של 200 שקל, תראו כמה, יש פה מיליונים, מיליונים. הוא סופר. כל שבוע אני מקבל סרטונים כאלה מאנשים, הכסף הזה, איתו בסוף קונים נשקים, רכבי יוקרה ובתי יוקרה שאחר כך מסכנים את כולם. אני חושב שצריך מלחמה גדולה בנושא של הכסף. החשבוניות הפיקטיביות וכל הנושא הזה, המדינה צריכה להיכנס פה חזק כדי להצר לאנשים האלה את הכסף הזמין.

ראש העיר, אני מאוד מודה, אמרת דברים מאוד חשובים, אני רוצה שגם אתה תשים לב, הטיפול שאנחנו מחפשים, דיברת על תפקוד המשטרה ועל רשויות החוק ועל ענישה וכו' וכו', זה מאוד חשוב, גם הנושא של פשיעה כלכלית זה מאוד חשוב, אבל חשבתי שתדבר על פיתוח כלכלי, תעשייה, חינוך ואני חושב שכראש עיר של עיר חשובה כמו לוד ורמלה ויפו, שהן מוכות פשיעה, חשוב גם שהעירייה תפתח את החינוך וגם הכלכלה של העיר גם לשכבות מוחלשות שם, ערבים על מרכיביהם השונים, כדי שגם ניתן פתרון ארוך טווח לנושא של פשיעה ברמת חינוך ופיתוח כלכלי ולא רק שיטור. שיטור יכול לדכא את הפעילות העבריינית, אבל אנחנו רוצים פתרונות לאנשים.

אני מסכים איתך. יש פסוק אצלנו שאומר סור מרע ועשה טוב, קודם כל צריך לנקות את הרע, אבל במקביל באמת לעשות טוב. מאז שנבחרתי אני עובד קשה להסדרת השכונות הערביות, יחד עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואחרים, מוני חשמל, חינוך, תרבות. אין ספק שהנושא הזה, זה ברור, זה פשוט, אני מאמין בזה שכל - - - זה פחות פשיעה. יש לו תשתיות, יש לו מתנ"סים, יש לו חינוך, אני מסכים. זו הסיבה, אגב, שאתמול אני הופתעתי מדוע המדינה עושה הצעת חוק להטבות מס רק בעכו כאשר לוד ורמלה סובלות מאותן בעיות בדיוק. אם רוצים לעודד אנשים טובים בצד הכלכלי צריך להשאיר אותם בעיר. מסכים איתך.

תודה לך, אנחנו נתמוך בדרישה שגם לוד ורמלה יהיו בתוך ההטבות האלה.

משפט אחרון לסיום. אני אומר כמו שאתה אומר, משטרה זה חשוב, ממשלה ועירייה זה חשוב, יש את הצלע השלישית שזה הקהילה. אם הקהילה, במקרה הזה הקהילה הערבית, לא תעשה שינוי יותר חשוב ממה שהיא עושה, אין ספק שבשנים האחרונות יש יותר מגמה של לדבר על הבעיות, אבל זה לא מספיק, הרבה פעמים אני שומע שאנשים עדיין מפחדים להגיש תלונה, עדיין לא יגידו מי יורה עליהם. אנחנו צריכים לעשות את השינוי וזה עצוב שהגענו למצב שבן אדם לא סומך על הרשויות שהוא יתלונן ולא יאונה לו רע. צריך לעודד אנשים שאם רוצים לנקות את החברה מהפשיעה גם התושבים צריכים לעזור לנו, אי אפשר להגיד הכול רק המדינה.

אין ספק. תודה לך, אנחנו מתחלקים באחריות כחברה ערבית, אין ספק, לא נברח ממנה.

תודה.

חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, להגיב בבקשה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה בעיקר למשטרת ישראל. אנחנו לא רוצים עוד דיבורים ועוד יחסי ציבור מהמשטרה. כל התכניות שהיא עושה עד כה זה יחסי ציבור. הקמת תחנות ועוד תקנים, זה לא עוזר, עובדה, זה לא עוזר וזה לא פועל והיעד שלו זה לא לפתור את בעיית האלימות בחברה הערבית כי עובדתית אנחנו כבר השנה עם 40 הרוגים מתחילת השנה.

43.

42, 43. בשנה שעברה באותה תקופה היינו ב-33. זאת אומרת עלייה של 20% במקרי הרצח. נסיים את השנה עם משהו כמו 130 הרוגים לעומת כ-100 הרוגים בשנה שעברה.

94.

אנחנו בפועל לא רואים שיש החלטה אמיתית לטיפול בפשיעה. החלטה אמיתית זה לא עוד תקנים ועוד תחנות, כי עובדה, אוקיי, יש עלייה באחוזי או מספר התיקים שנפתחו ויש עלייה בתלונות, אבל מה עם הפענוח? מה עם הנשק שנמצא בשפע בחברה הערבית? מה עם הרציחות, מה עם הרתעה? עובדה, הכול ממשיך. זה גם לא מקרה של פשיעה וארגוני פשע, בבעיות פשוטות אזרחים מוצאים שהפתרון היחיד שלהם זה שימוש באלימות וברצח. סתם ויכוח או סתם סכסוך הופך לרצח כי אנשים או אזרחים לא סומכים על המשטרה ועל בתי המשפט ואין אמון, לא במשטרה ולא בבתי משפט. זו הסוגיה העיקרית. אין תחושה שהמשטרה אכן רוצה לטפל בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אלה השאלות המרכזיות, לא רוצים עוד נתונים על פתיחת תחנות וגיוס ובסופו של דבר במקביל רואים עלייה באחוזי ובמספר הרציחות והאלימות בחברה הערבית. תודה.

תודה מטאנס. חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה. 94 נרצחים ב-2019, 45 עד כה בשנה זו, אין לי מספר מדויק מדעי, אבל אני מעריך ש-90% ולמעלה קשורים או בפשע מאורגן או באנשים שהם חיילים של ארגון X וארגון Y. לכן כאשר רוב הנרצחים ורוב הפשעים הם פשעים שקשורים בפשע המאורגן ובארגוני פשיעה חובת ההוכחה היא על המדינה, על המשטרה. לראשי הרשויות, לוועדת המעקב, למשותפת אין יס"מ פרטי, אין יחידות משטרה ואין אכיפה. נכון, יש חובת קהילה, חובה חברתית, מוסרית, חינוכית, זה שוטף לרוחב את כל הנהגת הציבור הערבי, מחנכים, אנשי דת, ח"כים, ראשי רשויות, כל גופי ההנהגה, בתי ספר, אבל בתי ספר וחינוך לעולם לא ישפיעו על ארגוני פשיעה. בדרך כלל ארגוני פשיעה לא מתרשמים הרבה מחינוך, הם לא מתרשמים הרבה, הם רוצים לחנך את החברה בדרך אחרת, אלימה, מפחידה, פרוטקשן, נשק, סמים.

אני לאחרונה שמתי לב שראש עיריית לוד נכנס לתמונה והוא זועק. שמתי לב עכשיו בהסבר שלו שהוא הראה תמונות של קליעים שנכנסו לבתים בארוחת שבת. אני נגד הקליעים האלה, אני מגנה אותם, אבל אלמלא נכנסו הקליעים לארוחת שבת הזעקה הזו לא הייתה קמה, אלמלא בחלק מהמקרים היו נפגעים יהודים לא היה פענוח. יש פענוחים של רצח ערבים, כן, מעט יחסית לחברה היהודית, אבל האם, אני אומר את זה בצורה הקשה והבוטה ביותר, אנחנו לא רוצים שיהודים ייהרגו על מנת שהמשטרה תהיה יעילה יותר, לא רוצים, אבל בציבור הערבי אומרים שיש שיטור אחר, התנהלות אחרת של המשטרה ברעננה, בכפר קאסם, או בטירה או בטייבה. לכן הרצח הבא יגיע, לצערי הרב, ואנחנו נזעק עוד פעם ואני אומר לכם, ובזה אני אסיים, משטרת ישראל היא משטרה חזקה ומקצועית והיא יכולה יותר. תודה רבה.

אם היא רוצה, בדיוק.

תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

האמת היא שהדיון מתמקד אולי בתכנית של המשרד לבטחון פנים ועם כל הכבוד אני חושב שמי שרואה את הדוח של מרכז המחקר של הכנסת ומי שרואה את המציאות בשטח מבין שהמשרד לבטחון הפנים, שהוא הכתובת לטיפול בפשיעה, נכשל. הוא נכשל בגדול, במבחן התוצאה. במבחן התוצאה כי אנחנו עדים לעלייה בפשיעה, באלימות, שיא של נרצחים ב-2019, השנה יחסית לאותה תקופה בשנה הקודמת יש עלייה בנרצחים של כ-30%, נכון, מחמוד?

יחסית.

יחסית, כמובן. התחושה היא שיש חוסר אונים טוטאלי מצד הגוף שאמור היה לאכוף את החוק. אני היום השתמשתי במונח של הרגשה של כאילו מלחמת אזרחים בתוך היישובים הערביים. יש תחושה שבאזורים מסוימים זה מגיע לכדי מלחמת אזרחים. מה זה, אנחנו מדברים על כעשרה הרוגים בחודש האחרון, נכון?

יותר.

יותר, רק בשלושת השבועות האחרונים. זה לא מצב נורמלי. ומצד שני, במקום לראות שיש תכנית לפעולה ויש תקציבים ויש עשייה בשטח אנחנו לא רואים כלום, רואים פטפטת, ממש פטפטת. אני גם אומר, כמה זמן צריך עוד לקחת, כמה דם צריך עוד להישפך ביישובים הערביים כדי שהאחראים יבינו שזה מצב של חירום, שזה לא מצב רגיל? מה, נחכה עכשיו עוד כמה חודשים כדי להיות עדים לעוד דם שנשפך, צעירים ערבים בגילאים 20 ו-30? לכן אני אומר, כבוד יושב ראש הוועדה, המבחן של הרשויות הוא במעשה ולא בפטפטת המילים.

עם כל הכבוד, אני נכחתי בדיון שהיה לנו עם נציגי משרד ראש הממשלה על התכנית למיגור האלימות בחברה הערבית, הסיסמאות גדולות וטובות, בפועל לא קורה כלום. גם כששאלנו מה עם התקציבים כי כל סעיף מצריך תקציבים, ובעיקר אני מדגיש הסעיפים בעניינים החברתיים והסעיפים בענייני החינוך וטיפול בנוער במצוקה - - -

גם בעניין המשטרה.

התשובה הייתה שבינתיים אין תקציבים לנושאים הללו, אז מה אנחנו עושים? שוב, העבודה שלנו כאן היא מאוד חשובה וחשוב שנשמע על הקצאת תקציב לנושאים הללו, אבל כנראה שאנחנו נצטרך לחדש את הפעילות הציבורית שהייתה לנו בסוף השנה האחרונה. גם תהלוכות ציבוריות, הפגנות, או אוהל מחאה, שיירת רכבים עד למשרדי הממשלה, אין ברירה, צריך לחדש גם את הפעילות הציבורית כדי לחייב את הרשויות לפעול וליישם את הסיסמאות.

תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. חבר הכנסת סעיד אלחרומי ואז אנחנו ננעל שוב את הישיבה ונפתח אותה שוב כדי להעמיד את השאלה העיקרית על השולחן, מה אנחנו עושים.

תודה, אדוני היושב ראש. אני כמובן מסכים עם הדברים של חבריי שקדמו, יוסף, אחמד ומטאנס. אני רק אוסיף פן אחר של טיפול המשטרה בפשיעה. אני מגיע הבוקר מהנגב וביר הדאג', זה יישוב שמכותר על ידי המשטרה כבר מעל עשרה ימים כאשר הפעילות של המשטרה היא בעיקר עונש קולקטיבי כלפי מעל 7,000 תושבים ביישוב ביר הדאג'. לא לזה התכוון המחוקק ולא לזה התכוונו כאשר ביקשנו שהמשטרה תפעל למיגור הפשיעה.

המשטרה יכולה, הסיפור הוא לא כוח אדם, לצערי הרב יש תחנת משטרה בערערה בנגב, אבל האלימות רק גברה שם. איך פועלים למיגור האלימות? המשטרה יכולה לבצע פעולות כירורגיות ולטפל בגורמי הפשיעה באופן נקודתי ולמגר את הפשיעה הזאת, אבל הפעילות שעושה המשטרה, לצערי הרב, אני ואתה, אדוני היושב ראש, ביקרנו בשכונת אלתקוא ברהט, בשכונת אלתקוא ברהט עבריינים ירו על רכבי משטרה. זה דבר שכולנו מגנים, זה לא מקובל וצריך להעניש את מי שירה, אבל במקום לטפל נקודתית ובצורה כירורגית ולתפוס את העבריינים ולמקד פעילות מודיעינית ולהביא אותם לדין, מה עשתה המשטרה? כיתרה את שכונת אלתקוא ברהט, כל אישה שיצאה עם הילד שלה בבוקר לעבודה או אדם רגיל מהשורה קיבל דוח וקיבל קנסות ויצרו מצב של אנטי בקרב הקהילה נגד המשטרה.

עונש קולקטיבי.

עונש קולקטיבי. זה קרה בשכונת אלתקוא, זה קרה בביר הדאג', קורה עד הבוקר בביר הדאג', ולכן זו לא כוונת המשורר. אם הכוונה היא עונש קולקטיבי לחברה הערבית זה רק יביא לעליית הפשיעה והעבריינים יסתובבו חופשי, ואללה מבסוטים, אין אף אחד שמפריע להם, להיפך, הם חופשיים לעשות מה שהם רוצים. תודה, אדוני.

תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. לירית ממשרד ראש הממשלה נמצאת איתנו?

כן, אני כאן.

שאלה קצרה. מה הסטטוס של תכנית העבודה של ועדת המנכ"לים, איפה אנחנו עומדים עכשיו?

אנחנו רוצים להציג מחר את הממצאים הסופיים בפני צוות המנכ"לים במטרה לסכם את ה – אנחנו נעביר לכולם את הדוח להערות, אבל לאחר שנקבל הערות המשרדים הכוונה שלנו לפרסם את דוח ההמלצות.

אוקיי, תודה לך.

חברים, אני אנעל את הישיבה השנייה ונפתח את הישיבה השלישית.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.