פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



31
ועדת משנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
22/06/2020

הכנסת העשרים-ושלוש




הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 10:30

פגישת היכרות עם חה"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
אנדרי קוזי'נוב

אביגדור ליברמן

יצחק ברוך אוחנה - מנהל אגף בכיר צעירים, משרד הקליטה

אל"מ גלית גולן - מפקדת יחידת מופ"ת, אכ"א, צה"ל, משרד הבטחון

ענבל פז פיטל - ר' אגף חיילים משוחררים, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אימבל קוואס - ממונה תחום צה"ל בסוכנות היהודית

עדי בובליל - מנהלת בכירה תכנית "כנפיים"

טימור ממדוב - אחראי חיילים בודדים דוברי רוסית, "נפש בנפש"

אלון קובה - מנהל תכנית גרעון "צבר"

שאול רורקה - הבית של בנג'י

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת "בית חם לכל חייל"

ד"ר שרה קצבורג - רכזת חיילים ארצית, "הלל"

קרן פרידמן - רכזת מלגות, קרן "הישג"

גיא קונפורטי - עו"ד, מנכ"ל עמותת "נדן"

יאנה בר - חיילת בודדת משוחררת

ליאורה רובינשטיין - המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

דניאל אהרון - עמותת "אח גדול"

אביחי מרציאנו - סמנכ"ל "יוצאים לשינוי"

יעל אייזנר - מנהלת תכנית אימוץ חיילים בודדים, התנועה הקיבוצית

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

חבר המתרגמים ע.א.


פגישת היכרות עם חה"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור

חברים, היום ה-22.6.2020, ל' בניסן התש"ף. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור, קודם כן אני חושב שזה המקום להגיד תודה ליו"ר ועדת הקליטה דוד ביטן, על זה שהוא בעצם מצא לנכון להקים את ועדת המשנה הזאת. באמת, הנושא הוא קריטי וחשוב, ואני גם רוצה להודות לחברים בוועדה שבחרו בי, להיות יו"ר הוועדה הזו.

בנימה אישית, אני אגיד שגם אני עולה חדש, וכשהייתי בצבא כמפקד מחלקה וגם מפקד פלוגה בגבעתי טיפלתי בהרבה מאוד חיילים בודדים. אז באותה תקופה זה לא היה מפותח כפי שזה מפותח היום, והיינו צריכים להתמודד ע ם הרבה מאוד בעיות ואז המערכת לא הייתה כל כך מודעת לבעיות, היום המצב הוא כמובן שונה ואחר. וגם אחר כך, כשהייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה גם שם טיפלנו בהרבה מאוד נושאים שקשורים לחיילים בודדים, גם בסיוע כספי וגם בסיוע במעטפת. יושב פה סמנכ"ל חטיבת הפרט איציק אוחנה ממשרד הקליטה, שעבדנו ביחד כדי לקדם את הנושא הזה. לכן מבחינתי זה גם סוג של המשך עיסוק בנושא הזה וגם כמובן כבוד גדול.

אני רוצה להגיד תודה לאנדרי קוז'נוב חבר הכנסת מ"יש עתיד תלם" שהצטרף לוועדה, אני מקווה שגם חברי כנסת אחרים יצטרפו.

מבחינת המטרות של הוועדה הזו, אני רוצה קודם כל להגיד כמה מילים. אני לא חושב שצריך להרוס או לשנות מערכים קיימים. אני חושב שהעבודה שנעשית היום בעיקר בעיקר בעיקר על ידי המגזר השלישי, היא פשוט מלאכה מקודשת ואנשים עושים פה עבודה מצוינת וצריך להגיד לכם קודם כל תודה על זה שאתם קיימים ועל זה שאתם מטפלים. יחד עם זה, אני חושב שהממשלה חייבת פה לקחת הרבה יותר אחריות, כי בסופו של דבר, אני לא צריך להגיד לכם כי אתם עוסקים בתחום הזה, החבר'ה האלה עוברים הרבה מאוד קשיים והרבה מאוד אתגרים בשביל להגיע לשירות הצבאי, בין אם מדובר בעולים החדשים, שמגיעים לפה ומתגייסים לצבא, ובין אם מדובר בחבר'ה שהם חסרי עורף משפחתי שבאים מרקע סוציו-אקונומי וחברתי קשה, ועדיין מוצאים בתוך עצמם את הכוחות ומתגייסים לצבא.

מבחינת מטרות הוועדה, אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו צריכים לעשות, זה לראות איך אנחנו מחזקים את הסינרגיה שקימת גם בתוך משרדי הממשלה, כי אנחנו יודעים שיש כמה משרדי ממשלה שמטפלים בסוגיה הזאת, גם כמובן משרד הביטחון וצה"ל, וגם משרד השיכון וגם משרד הקליטה וגם יש נגיעות לביטוח לאומי, והרבה מאוד ארגונים ממשלתיים, וגם הקשר שמאוד מאוד חשוב לחזק אותו בין הממשלה לבין המגזר השלישי. דבר נוסף שחשוב לי שנטפל בו, זה יצירת רצף טיפול בכל השלבים, החל מהרגע שהחייל הזה עוד לא חייל ומוגדר כמלש"ב, בין אם זה בחו"ל ובין אם זה בארץ, דרך השירות הצבאי ולאחר מכן כמובן אחרי השחרור. כי אנחנו כולנו מכירים את המציאות, אנחנו יודעים שדווקא במעברים האלה החבר'ה נופלים בין הכסאות. ואז בעצם הוא היה בתקופה של מלש"ב, התגייס לצבא, מתחילים דף חדש, הכל מחדש, כל הדברים מחדש, ואותו דבר קורה גם בתקופת השחרור.

גם צריך להבין שחייל שמשתרר, הוא בעצם מבחינתי, ואני אשתמש פה במושגים שבוועדת הקליטה מכירים, מבחינתי הוא מתחיל הסתגלות מחדש. הוא מתחיל הסתגלות מחדש, וצריך לראות איך אנחנו מסייעים.

הדבר הנוסף שהוועדה הזאת צריכה לטפל זה זיהוי אתגרים בטיפול בחיילים ומציאת פתרונות, ועוד דבר שהוא מבחינתי מאוד מאוד קריטי, זה כל הנושא של מיצוי זכויות. הרי יש הרבה מאוד סוגים של סיוע, הן סיוע קשיח, זאת אומרת כלכלי כספי, והן סיוע חברתי ומעטפת, אבל אנחנו יחד עם זאת, אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד חיילים שלא מצליחים לקבל את הסיוע הזה, ולכן הנושא של מיצוי זכויות הוא קריטי.

היום בצה"ל משרתים 6,434 חיילים בודדים, מתוכם 3,700 זה חיילים בודדים מובהקים, כלומר עולים חדשים שהמשפחה שלהם לא נמצאת כאן, וכ-2,730 חיילים שהם חסרי עורף משפחתי. מבחינתי כל חיל הוא חייל ואם הוא בודד אז הוא בודד, ולכן אנחנו צריכים לטפל בכולם וצריכים לראות איך אנחנו מסייעים לשתי האוכלוסיות, כמובן כל אחת עם הצרכים שלה, אבל הטיפול חייב להיות בכולם.

3,500 חיילים בודדים משתחררים כל שנה, וגם כאן צריך לראות איך אנחנו כמערכת מתגייסים כדי לאפשר להם להיקלט בחברה האזרחית בצורה מיטבית, בצורה אפקטיבית, ולאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם, כי לחבר'ה האלה יש הרבה מאוד פוטנציאל, ולכן צריך לראות איך אנחנו נותנים להם אפשרות ללמוד או איך אנחנו נותנים להם אפשרות לקבל הכשרה מקצועית, איך אנחנו נותנים להם אפשרות להשתלב בשוק התעסוקה ואיך אנחנו מעודדים את המעסיקים ואת מוסדות הלימוד לקלוט את החבר'ה האלה ולפתוח להם את הדלתות.

שוב פעם אני חוזר על מה שהתחלתי. הסיוע המשמעותי ביותר, החילים האלה מקבלים מהמגזר השלישי וזה הזמן והמקום להגיד תודה לכל העמותות ולכל הארגונים שמטפלים בזה. המטרה של הדיון היום זה קודם כל לשמוע אתכם, גם כדי להכיר, גם כדי שתוכלו להציף ולדבר על האתגרים שקיימים היום, כדי שאנחנו נוכל לראות איך אנחנו ביחד, כולם ביחד כמערך אחד, פותרים את הבעיות האלה. אז אני אתן ל, אנדרי אתה רוצה עכשיו לדבר?

לא אני אקשיב. ואאחל לך בהצלחה.

נתחיל מעדי. רק שניה, חברים, יש לנו קצת יותר משעה, לכן אני מקש לתמצת, כל אחד שלוש דקות לדבר, אם זה היה תלוי בי היינו עושים את הישיבות האלה כל יום כי הנושא הזה מספיק חשוב, אבל אתם מבינים שיש פה אילוצים, אבל אנחנו נעשה את המקסימום כדי שהוועדה הזאת תתכנס לעתים תכופות ותהיה ועדה עקבית ויציבה.

בוקר טוב לכולם. נעים מאוד, מי שלא מכיר, שמי עדי בובליל, אני מנהלת בקרן מיראז', מייצגת את התורמים כבר עוד מעט 15 שנים ומנהלת את תכנית "כנפיים" בהקשר הזה יד ביד עם הסוכנות היהודית, זו תכנית של ניהול משותף. שמעתם עליה קצת בדיון הקודם.

אני רק אגיד שאני מאוד מתחברת, אלכס, למה שאתה אמרת, שמחה גם שהיית שותף איתנו בתכנית. אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו. הצלחנו להרים את התכנית הזאת לסיוע של למעלה מ-3,500 צעירים עולים בודדים בשנה ואם יצטרך ותרצה, יש כאן גם את ענבל איתי, שיודעת לדבר בשם הסוכנות וכל תכניות הקליטה שאני בטוחה שאתה מכיר.

אני נורא מקצרת, אני רוצה להגיד מילה אחת על "כנפיים" ובעיקר לדבר על הפורום שאתם שותפים בו. תכנית "כנפיים" כמו שציינת היא תכנית רצף, היא מטפלת בצעירים עולים בודדים, ואני בכוונה אומרת צעירים ולא רק חיילים, כי זה מהשלב שהם מלש"בים, שהם נקלטים בתכניות קליטה של הסוכנות, דרך כל הסיוע והמענים שניתנים להם לפני שירות, תוך כדי שירות, סדנאות הכנה לשחרור שמשותפות לנו ולצבא והלאה קדימה יש לנו פסיכולוגים תעסוקתיים, לא מתנדבים, שזה המקצוע שלהם, הם יודעים לעשות את העבודה, לתת מענה באבחון וייעוץ רגיל, יעוץ כלכלי, אבחונים אישיותיים וכולי, אני לא אכנס לזה.

3,500 חיילים?

בסך הכל. כן. שמקבלים אחת משלושת הפעימות. יש לכם מסמך שמונח על כל הדבר הזה. אני עוברת הלאה, אם תרצו, נעמיק.

עדי, המטרה של הדיון הזה, --- הרבה עמותות,

אז אני מגיע לפורום

פורום והבעיות, ואיך אתם רואים, איפה אתם נעזרים בוועדה.

אני ברשותם רוצה כן לתת מילה על הפורום, כי קיימים בו קרוב ל-20 ארגונים, וחשוב נורא להבין את זה, זה פורום מקצועי. אם יורשה לי להחמיא לעצמנו, גם איכותי. שיודע לעבוד, שמתעסק בתחום של חיילים בודדים על כל הקשת, מחסרי עורף לעולים, לחוזרים בשאלה, you name it, אני לא רוצה עכשיו להתחיל לנקוב כל שמות הארגונים, אתם תראו את זה, יש על זה מסמך כתוב שנמצא גם אצל שלומית. אבל כן חשוב לי להגיד, זה פורום שהתכנס ב-2016, ועושה עבודה, אני חושבת שאין עוד פורום שפועל עבור חיילים בודדים בישראל כמו הפורום הזה. בכח המצטבר שלו הוא סייע לאלפי חיילים בודדים על כל מגוון הבעיות שאתה רק יכול לדמיין, לפני קורונה, תוך כדי קורונה, עם הצבא, בלי הצבא, עם הממשלה, בלי הממשלה, ולכל ארגון אני מאוד אשמח שהם יקבלו את רשות הדיבור כמה שאפשר, כדי שהם יציגו גם את עצמם ואת הפעילות שהם עושים, וחשוב להגיד בפורום הזה, אנחנו הולכים יד ביד עם משרד העלייה והקליטה, עם איציק, כמובן שאתה מכיר, ורן ואייל, משרד הרווחה, הייתה נציגות – לצערי רופפת – אני אשמח שנדבר על זה, ודבר שלישי, משרד הבטחון עם הקרן והיחידה, עם הצוות של ענבל וצה"ל.

לכן הפלטפורמה זו בעיני היא הטובה ביותר היום לכל הנושאים שאתה הצגת, ואני כבר אגיד, אגלה לך בינינו שאני כבר פניתי לדובר ואנחנו מאוד מעוניינים שאתה תבוא להיפגש לא רק בזום אלא face to face, לשמוע את האנשים, לשמוע גם את המצוקות, לשמוע את הבעיות לפרטים, לסיפורים שמאחורי,

להשמיע את המצוקות --- את הבמה היום.

לא, בוודאי היום. זה ברור. אני לא אקח את כל הזמן הזה עבורי. אני רוצה שהם ידברו בעד עצמם. נושא אחד חשוב בעיני, מספר 1, שחייב להיות מטופל לפני כל שאר הדברים, זה הפערים שקיימים בין חסרי עורף לעולים ואני אגיד, אולי אפילו אחדד את זה, בשלב שאחרי השחרור. ישנם אולי דברים שאני פחות אכנס אליהם היום שהם תוך כדי השירות, ואני חושבת שגם עם מרכז הבודדים החדש שיוקם וצה"ל מן הסתם, דלית, ידברו בעד עצמם, הדברים האלה יטופלו ברגע שהם יוצפו. עיקר הפער הזה קיים בשלב שאחרי השחרור. שם אין מספיק יד מכוונת, אין כנפיים לחסרי עורף, אין משרד העלייה והקליטה לחסרי עורף, ואני אגיד בכנות שלא משנה כמה דיברתי ואמרתי ופניתי, עד למבקר המדינה, למי שאתה רק יכול לדמיין, אני לצערי מניחה את המצב הזה על שולחנך היום, ואני אומרת לך אלכס, אנחנו זקוקים לך בזה, כי זה הדבר הראשון שצריך להיות על סדר היום. תודה רבה.

נלך לפי הארגונים. טימור ממדוב נמצא?

יש הרבה שלא הצליחו לעלות לזום. אלון קובה הוא מגרעין צבר וחבל שהוא לא ידבר.

עדי, אני מסודרת. אני מתואמת. אז לא צריך לנהל את הדיון. תודה.

שלום. בוקר טוב. אלון קובה, מנהל את תכנית גרעין "צבר", תכנית החיילים הבודדים של תנועת הצופים בשיתוף משרד הקליטה. כבוד היושב ראש מכיר את התכנית מכובעו הקודם. אנחנו מביאים לארץ כל שנה כ-400 צעירים זכאי חוק השבות, עולים חדשים לישראל, לשירות צבאי מלא ומשמעותי. אחרי שהם עוברים תהליכי הכנה עם הצוותים שלנו באוסטרליה, אירופה, ארצות הברית וגם לבוגרי תכניות ומסלולים פה בארץ. בכל רגע נתון יש כ-1,000, 1,100 חיילים בשירות צבאי פעיל שהגיעו דרך המסגרת של גרעין "צבר" ואנחנו ממשיכים ללוות אותם לאחר ההכנה בחו"ל, הקשר עם הוריהם, בניית תיקי חניך מקיפים יחד עם יחידת "מיטב" כמובן, תהליך הקליטה בארץ וגיוסם לצבא, ולאורך כל השירות הצבאי ועד שחרורם.

אנחנו גאים לעשות את זה כבר 29 שנים, בשיתוף עם כמעט כל הארגונים שיושבים איתנו פה היום בזום ועם הרבה מאוד מהמשרדים הממשלתיים, משרד הבטחון, משרד החינוך, משרד הקליטה כמובן, הסוכנות היהודית ועוד, ואנחנו נשמח לעשות את זה עוד הרבה שנים ולעזור.

אני חושב שיש שני נושאים שהם בעייתיים ודי ככה מוצפים על השולחן זמן רב, אחד זה המעבר מחייל בודד לאזרח בודד, שבטח ידובר פה עוד רבות היום, וגם אנחנו נתקלים בלא מעט קשיים סביבו, והנושא השני שחשוב לנו להציף זה הכשרת מפקדים וסגלים צבאיים לעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות ובדגש על חיילים בודדים בהקשר הזה, ולא רק קצינות הת"ש והקצינים והמפקדים הבכירים אלא גם דרג זוטר. אחת התלונות שאנחנו שומעים הרבה מאוד מהחיילים הבודדים שלנו זה 'המפקד לא מבין אותי', ובדרך כלל זה ברמת המ"כ או אפילו המ"מ ולא מעבר. הדרגים הבכירים בהחלט מבינים, ראש על הכתפיים, הם מבינים עניין. הפיקוד הזוטר, היינו שמחים להכנס – אנחנו, העמותות האחרות, יחד עם צה"ל כמובן, ליותר הכשרות ויותר מקומות שאפשר לעזור ולהעביר את המסרים הנכונים והחשובים האלה כדי לסייע לעוד חיילים בודדים.

תודה לוועדה שהתכנסה להכיר את העמותות, זה לא ברור מאליו וזה מאוד משמח.

תודה רבה.

שלום, שמי טימור, אני עובד בתכנית לחיילים בודדים עולים של "נפש בנפש" FIDF מעל לשש שנים, אני בעצמי הייתי חייל בודד, עליתי ב-2002, ב-2003 התגייסתי לקורס עברית, משם המשכתי לצנחנים. גם בוגר קרן "הישג".

אנחנו כתכנית וכשותפים ב--- מקדמים כמה דברים עכשיו כבר שנמצאים גם על השולחן בממשלה, פטור מארנונה לחיילים משוחררים לשנה ולא ל-4 חודשים, ובעצם שימוש חלקי בפקדון לצורך סגירת חובות או מחייה בגלל מצב הקורונה.

סליחה. זה לא ברור

אנחנו מנסים לקדם את העניין של אפשרות בשימוש חלקי בפקדון לצרכים בסיסיים של החיילים המשוחררים, עכשיו במצב הקורונה, שנמצאים ללא עבודה וללא אפשרות למצוא עבודה, לשימוש לשכר דירה, שימוש לקניית מצרכים בסיסיים.

זה כבר מקודם.

אנחנו מחלקים את האוכלוסיה שלנו שאנחנו עוסקים בעולם, לשלושה: לטרום גיוס, שירות ואחרי שירות. כרגע אנחנו מקבלים הרבה בקשות עזרה, הרבה תלונות ממשוחררים וממתגייסים. למתגייסים באופן טבעי היה קשה למצוא עבודה ועכשיו עוד יותר קשה. עניין של דיור ועניין של ערבות בנקאית או ערבות אחרת לדירות, זה משהו שאפשר לפתור את זה ברמה של ועדה באמת ואולי ערבות ממשלתית לחיילים, ועניין התעסוקה, אף אחד לא רוצה לקחת מתגייסים לעבודה, כשהם עוד חודשיים-שלושה-ארבעה הם מתגייסים ונעלמים מהעבודה בעצם, אז מאוד מתקשים, במיוחד העולים, למצוא עבודה לפני שירות.

במהלך השירות, אחד הנושאים המרכזיים שפונים אלינו גם הורים של חיילים בודדים עולים וגם החיילים בעצמם זה העניין הרפואי. הם מתקשים להתמודד עם המערכת הרפואית שקיימת כעת בצה"ל ולהבין לאן לפנות, איך לעשות את זה ואיך בעצם לקבל טיפול רפואי ראוי.

את המדבר על המשוחררים או שאתה מדבר על ---

לא, אני מדבר על חיילים בשירות. אם אנחנו מדברים, עוד פעם, על כמו שציינו פה, פער בין עולים לחסרי עורף משפחתי, זה עניין של הנגשת מידע. אנחנו עובדים בחמש שפות, אבל לרוב כל המידע מוצג בעברית והעולים מתקשים לממש את הזכויות שלהם בגלל שהם לא מבינים מה הם צריכים לעשות. הם נכנסים ורואים מידע בעברית, לפעמים זה מידע מאוד מקצועי שהם לא מצליחים להבין ובגלל זה חלק מהזכויות לא ממומשות, כי בעצם הם לא יודעים איך לעשות את זה.

טימור, יש לך מקרים ספציפיים של חיילים שמתקשים לקבל שירות רפואי בצה"ל?

אני עכשיו מטפל בכמה, כן.

יש פה נציג של צה"ל, אז הוא או היא בטח יתייחסו לזה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם צה"ל. ברגע שפונים אלינו חיילים, אנחנו פונים לדרג בכיר ואז הבעיות נפתרות.

אבל השאלה היא האם מדובר בכשל נקודתי של חייל זה או אחר, או שיש פה כשל מערכתי והוא מחייב התערבות וטיפול מערכתי. אני אשמח שנציג צה"ל יתייחס לנושא הזה.

כל החיילים בצה"ל, לא רק עולים ולא רק חיילים בודדים נתקלים בבעיות חמורות מאוד בכל מה שקשור לטיפול רפואי. כולם.

נכון, אבל פי כמה וכמה הבעיה שחייל,

---- פניות בשבוע רק בנושא הזה.

חבר'ה, אי אפשר לנהל פה דיאלוג לצערי.

לא, זו הערה שתרשום לפניך, לפני ----

בסדר? הוועדה הזאת אין לה סמכות לטפל בצה"ל ובכל החיילים, זו ועדה אחרת, ולכן אנחנו מטפלים בחיילים בודדים וצריכים להיות ממוקדים. כשנהיה ממוקדים נוכל לפתור בעיות. אם נתפזר לא נצליח. כן טימור.

נושא אחרון הוא הכנה לשחרור, אני גם הייתי בקורס "כנפיים" כשהשתחררתי, ולאור מצב הקורונה ולאור העובדה שחיילים משוחררים נמצאים בבעיות כלכליות ובעוד הרבה דברים, אני חושב שצריך להרחיב הכנה לשחרור, שהיא תהיה גורפת לכלל החילים הבודדים, לא משנה אם הם עולים או חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, שתהיה יותר ארוכה, יותר מעשית, עם מציאת עבודה, אפשרות להגיש בקשה למענקים, אותו מענק של משרד הבטחון והכל, עוד בשבועיים האחרונים לשירות, שהחייל הבודד ייצא מהצבא מסודר, עם מענק שכר דירה, עם חוזה חדש לדיור, עם עבודה אולי כבר, שזה יהיה יותר מעשי ויותר ארוך ויהיה גורף לכלל החיילים הבודדים.

בסדר גמור. תודה טימור.

בוקר טוב. אני בעמותת מייקל לוין שמטפלת בחיילים בודדים עם שתי תכניות מרכזיות, עולים וחסרי עורף, ונמצאת איתנו כאן גם מיכל המנכ"לית אז אני מאמינה שהיא תדבר בהמשך. אני רוצה להתייחס בכמה נקודות לסיפור של חסרי העורף המשפחתי. אני באמת מדגישה שהסיפור של חסרי העורף המשפחתי קיבל משמעות מאוד מורחבת בשנים האחרונות, ותודות לצבא ולמרכז לחיילים בודדים, שבאמת מתייחסים לסיפור של חסרי העורף באופן שהוא שונה משנים עברו, ואנחנו מרגישים את זה הלכה למעשה.

יחד עם זאת, אין ספק שהשוואת התנאים בין חסרי העורף לעולים הוא תוצר שאנחנו חייבים לקדם אותו, כי לא יכול להיות שזו אוכלוסייה שבסופו של דבר יוצאת עם זכויות שהן מופחתות מהזכויות של העולים, כשמצבם הכלכלי, החברתי, והיכולת שלהם להשתלב בחברה היא הרבה יותר קשה.

כמה דברים חשובים שאני חושבת שחשוב לציין אותם בוועדה: 1. הסיפור של שכר הדירה. נכון שהצבא מעניק שכר דירה לחיילים הבודדים כשהם שוכרים דירה, יש להם גם פתרונות דיור אחרים כמו אל"ח ובתי החייל, יחד עם זאת שכר הדירה שניתן לחיילים שהם שוכרים דירה והם חסרי עורף והם נדרשים גם לעבוד וגם לפרנס את עצמם וגם אולי לחסוך ליום שאחרי, כי שם הם נ מצאים לבד, הוא נמוך ולא נותן להם מענה. זה מחייב חיילים בודדים, כולל לוחמים לצערי הרב, שיוצאים סופי שבוע לצאת ולחפש עבודה ולמצוא את עצמם בשישי-שבת במקום מנוחה אחרי שבועיים ---

רגע, את מדברת איתי על חיילים במהלך שירות?

במהלך שירות. גם יש פה לא מעט חיילים לוחמים שבסופי שבוע,

הצבא לא מקצה להם דירות? הצבא מקצה דירות לחיילים בודדים עד כמה שאני יודע.

הצבא מקצה דירות, מקצה דירות אל"ח, ויש להם גם את בית החייל, אבל לא לכולם זה פתרון שהוא נותן להם מענה. לא ---

את רוצה להגיד לי שמתוך 2,700 חיילים שהם חסרי עורף משפחתי, יש חיילים שאין להם פתרון דיור בזמן השירות?

יש להם פתרון דיור שהם שוכרים באופן עצמאי ומקבלים את שכר הדירה מהצבא.

כמה?

1,300 שקלים.

הם מקבלים שכר דירה בגובה של 1,300, 1,350 שקלים.

אבל הוא לא שוכר לבד, מן הסתם.

שותפים. לא ברור מה הבעיה.

הבעיה היא שזה מעט כסף. זה סכום שאינו מספיק להם לנהל את עצמם ביום יום. כשהוא צריך לחזור, וגם לשכור דירה וגם לקנות לעצמו מזון וגם לקנות לעצמו אולי קצת בגדים וקצת להתארגן ולצאת עם החבר'ה, אז זה לא מספיק.

ליאורה השאלה, אם מבחינת מיצוי, מבחינת הפרוצדורה, האם זה נגיש לכולם? שהם לא צריכים להגיש הרבה טפסים. גם זה חשוב. חלק מהדיון זה להתיר סבכים בירוקרטיים, כי מה שאני יודעת שדווקא משרד השיכון, הם כל פעם צריכים להגיש טפסים מחדש. את יודעת על כך?

זה למשהו אחר. הם צריכים להגיש חוזה שכירות והם מקבלים את שכר הדירה, בזה אין בעיה. אבל צריך להבין שהרבה מאוד פעמים חסרי העורף מתקשים לגור בדירות הקיימות או במענים שהצבא נותן. זה בולט יותר אני חושבת, עם החבר'ה חסרי העורף בגלל המקומות שהם מגיעים מהם. הרבה מאוד פעמים החיים בתוך בית החייל בחדר עם עוד כמה שותפים, או החיים בדירות אל"ח שמאפשרות כל מיני פתחים לדברים פחות נעימים מבחינתם, מקשים עליהם לחיות בדירות האלה והם מעדיפים לקחת עם חבר או שניים דירה נפרדת ושם מתחילים הקשיים שלהם והם מתחילים לצבור חובות. לכן צריך לחשוב על פתרונות.

ליאורה הבנו את הנושא הזה. הנקודה הבאה.

תודה. נקודה נוספת שאני רוצה לדבר זה באמת סוגיית המשתחררים, שהיא נקודה כואבת, אנחנו ראינו אותה בתקופת הקורונה עם הרבה מאוד חיילים. הסיפור של היציאה לחל"ת יחד עם אי מקומות העבודה ושכר הדירה, החיים שלהם הופכים להיות מורכבים. אני חושבת שהוועדה צריכה להבין שסך הכל הצבא נותן מענה והם עטופים בפתרונות ובמפקדים ובסלים כאלה ואחרים, הקושי הכי גדול הוא ביום שאחרי. הם מסתכלים ימינה, הם מסתכלים שמאלה חסרי העורף, ואין להם שם אף אחד.

ליאורה, אנחנו לנו מהתחום, מכירים את הבעיות. לכן בואו נדבר על אתגרים נקודתית, לא צריך פה לשכנע אף אחד שיש לנו בעיה.

אז האתגר הוא למצוא באמת פתרונות כלכליים שיסייעו להם שנה לפחות לעמוד על הרגליים מרגע שהם משתחררים ועד שהם יוצאים לחיים עצמאיים, עד כמה שאפשר. תודה.

אביחי מרציאנו. רק לומר דברים שטרם נאמרו.

ובשתי מילים תציג את עצמך ואת הארגון. ואז דברים שלא נאמרו.

בוקר טוב וברכות כמובן לכינוס החשוב הזה. אני אשתדל להתכנס למסגרת הזמן שהוקצתה ולמטרות נקודתיות, כפי שביקש היו"ר. כאשר אני מציע לכם הסתכלות קצת יותר מורכבת על אותו פלח קשה של חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי שאנחנו נדרשים אליהם בצורה עיקשת שנה אחר שנה, כפי שציינה ליאורה ממייקל לוין.

אני אביחי מרציאנו מעמותת "יוצאים לשינוי", בעצמי חייל בודד לשעבר ונמצא בקשר עם רבים מהחיילים הבודדים חסרי העורף המשפחתי מקרב האוכלוסיה החרדית שפונים אלינו.

יו"ר ועדת המשנה, יו"ר ועדת הקליטה וחברות הוועדה המכובדת, בשנים האחרונות עולה מספר המתגייסים מקרב האוכלוסיה החרדית, מדובר בחיילים וחיילות פורצי דרך, חלוצים בקהילותיהם שעזבו הכל, אמנם לא ירדו מכבש המטוס ומחאו להם כפיים, אבל הם חצו את הכביש ממאה שערים לרחוב יפו בירושלים, מרבי עקיבא בבני ברק לז'בוטינסקי ברמת גן ויצאו למסע לעבר החברה הישראלית.

חוסר ההכרה והטיפול בהם הוא בעוכרינו, מכובדיי. מדובר באינטרס חברתי ובטחוני ממדרגה ראשונה שעלול גם לתרום לאינטרס בניין הכוח הלאומי של מדינת ישראל, ואני תיכף אפרט בקצרה.

למעלה מ-3,000 בוגרי החינוך החרדי מתגייסים לצבא מדי שנה על פי הגדרת החוק, למדו שנתיים לפחות בישיבה קטנה חרדית בין הגילאים 14-18.

כמה הנתון?

למעלה מ-3,000 מדי שנה. לפחות 40% מתוכם משרתים ביחידות הכלל צה"ליות ונספרים כחרדים לצרכי מכסת הגיוס, אבל הם לא מקבלם את תנאי השילוב שניתנים במסלולים החרדים, בגלל שלא מכירים בהם מחוץ למסלולי השילוב, הקטגוריה האינדיקציה פנים צבאית 'חרדי', לא באמת עוזרת להם.

לבקשת העמותה יוצאים לשינוי וחבר הכנסת עופר שלח משנת 2018 בדק מרכז המידע והמחקר של הכנסת את נתוני החיילים החרדים לכאורה, המוכרים מבחינת הצבא כחיילים חסרי עורף משפחתי. התוצאות אותנו לא הפתיעו, 1/3 מתוך כלל החיילים הבודדים בצה"ל באותה שנה, 2,400 חיילת וחייל נמצאו כמנותקי קשר משפחתי. 1/3 מהמתגייסים החרדים בשנת 2017, שנה אחת קודם לכן, הם חיילים בודדים.

בתחילת הדיון מנה היו"ר את המספרים ואת החלוקה נכון להיום בצה"ל, ואני מאמין שכמו שבשנים הקודמות אלו היו המספרים, כך גם השנה רובם של הגרעין הקשה הזה יוצאי החברה החרדית שנופלים בין הכסאות.

אביחי, יש לי שאלה, רק לדייק. כשאתה מדבר על יוצאי החברה החרדית, אתה מדבר על היוצאים בשאלה או על החבר'ה החרדים שמשרתים בצבא? אני רוצה להבין.

אני מדבר על כל מי שהוא גדל במוסדות החינוך החרדי, ושהוא מוכר כחסר עורף משפחתי. החרדי הקלאסי שמתגייס למסלולי השילוב מתייעץ עם חמיו ועם גיסו, עם האנשים שהיו שם באותם מסלולים קודם לכן, הוא לא יהיה חסר עורף משפחתי. חסרי העורף המשפחתי בדרך כלל אלו היוצאים בשאלה, אני קורא להם "בוגרי מוסדות החינוך החרדי" כי מבחינתנו, ויש גם חיילים כאלה שאני מכיר שהם היום עם כיפה סרוגה על הראש. כאלה שעדיין עם כיפה שחורה אבל בחרו לשרת בגולני למשל או בגבעתי, כדי להכיר את החברה הישראלית.

מדובר בתהליך איטי ורגיש, אנשים לא אוהבים להכנס לפינות בהקשר הזה מול המשפחה, ואם הם כבר הלכו ליחידה כלל צה"לית, סביר להניח שהם לא בקשר עם המשפחה שלהם.

אוקיי.

בכל אופן, מדי שנה, כמו שאנחנו אומרים, המספר שלהם עולה. ב-2018 התגייסו 1,440 חיילים בוגרי מוסדות החינוך החרדי ליחידות הכלליות, רובם הגדול בכלל לא יודעים איזה מאבקים מחכים להם בהמשך הדרך. צריך להבין, החיילים האלה נמצאים על התפר, בין העולמות. גם בימי הקורונה הם פעלו כמו סוכני שינוי, גם פנימה בשפה חרדית משותפת, אפילו ביידיש למשפחות שלהם, וגם שמענו על הפעלה של חיילים מחיל האוויר בפעילות בריכוזי חרדים, אבל בהם אין מישהו שמטפל. אין רשות, אין מדור צה"לי שמטפל או מלווה אותם, אין הגדרה, הכרה בסיסית.

אנחנו מדברים פה על שחרור, אנחנו מדברים פה, אני מדבר קודם כל על האפשרות שיהיה לצבא לפנות אליהם ולהגיד להם 'חביבי, מגיע לך מענק'. 'חביבי, אתה לא צריך עכשיו חצי שנה להילחם איתנו כדי שנכיר בך כחייל בודד', אלא שגם הדבר הזה יעבוד באמצעות סגל הת"ש והפיקוד. אנחנו לא מבקשים לשנות דברים, לא להמציא גלגלים חדשים, הכל כבר קיים בכלים הצבאיים. הכרה ואיתור יעיל שלהם יאפשרו את המטרות שדיברת עליהן, כבוד היו"ר, רצף טיפול, מיצוי זכויות – שלא קורה – כמו שאמרנו, בגלל שגם בצבא הבורות שולטת ופשוט לא יודעים מי אלו החיילים הללו. עד כה הצבא מתבסס עלינו, על העמותות שבאות ואומרות לו 'הנה, יש לך פה חייל', 'הנה יש לכם שם חייל'. אבל לי כיוצא בשאלה חשוב שלצבא תהיה את היכולת לעשות את זה בעצמו כמו שהוא עושה את זה לחיילים עולים ואנחנו רואים איזה יופי הם מקבלים את הזכויות שלהם. לא הכל מושלם גם שם, נכון, אבל זה סיפור אחר ממה שקורה פה.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו. אדוני, קודם כל אנחנו בוועדת משנה לעניין החיילים הבודדים גם עולים וגם חסרי עורף משפחתי, המטרה זה קודם כל לייצר רצף טיפול, לשמוע את הארגונים, את המגזר השלישי שבעיקרו מטפל בחיילים הבודדים, לראות איך אנחנו משווים בתנאים בין חיילים בודדים עולים לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, ואיך אנחנו כולם ביחד דוחפים את הנושא הזה קדימה ומגדילים את הסיוע. אתה תרצה להגיד כמה מילים?

קודם כל מברוק, מברך עם הקמת ועדת המשנה שאני חושב שאולי זה הקטע הכי חשוב בכל הטיפול שניתן לעשות במסגרת הוועדה מול אנשים שנותנים את הכל ומקבלים מעט. יש הבדל מהותי, אני אומר את זה מתפקידי כשר הבטחון, וניסינו כמה וכמה פעמים לשנות, קיימנו כמה פעמים בתקופתי, חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי הם במצב מאוד מיוחד כי באמת, לא שרק אין להם עורף משפחתי, הם לפעמים גם במצב של נידוי מהסביבה הטבעית שלהם, ובחלק מהמקרים הם באמת מגיעים ממקומות קשים מאוד. לכן אני חושב שההתמקדות שם והשוואת התנאים ובכלל עצם המאמץ להראות שהמדינה כן מבינה שהאנשים האלה, למרות הנסיבות, תורמים את כל מה שהם יכולים למען המדינה, חשוב מאוד שירגישו גם את הטיפול מצד המדינה והכרה במעמד שלהם, וכמובן אני זמין וצריך להעלות את זה גם פה, אולי גם דיון משותף בין ועדת הקליטה וחוץ ובטחון, אבל זה נושא שמחייב אותנו כחברה, לא רק לדבר אלא להראות שיש עדיפות לאלה שתורמים ועושים מאמץ עילאי.

תודה רבה. נמשיך בסדר הדוברים. שיפרה בבקשה.

קודם כל אני שמחה שחבר הכנסת ליברמן, תרשה לי לקרוא לך איווט, נכנס, בגלל שהוא כשר הבטחון, אני חייבת לומר לפרוטוקול, עשה הכי הרבה למען החיילים האלה שא נחנו מדברים עליהם עכשיו, למען חיילים בודדים בכלל, גם למען חיילי מילואים, כל מה שהיה תקוע בצנרת למעלה מ-10 שנים אצל כמה וכמה שרים שלא נזכיר אותם, אתם יכולים לברר בעצמכם, אז אצל השר ליברמן באמת הייתה פריצת דרך מאוד מאוד גדולה, ואנחנו עוד לא יודעים מה קורה עכשיו. עוד אף אחד לא הוכיח שהוא הולך בדרך הזאת.

לגבי החיילים יוצאי החברה החרדית, כדאי לקרוא להם יוצאי החברה החרדית ולא חרדים. כבר צה"ל סוף סוף הודה בזה שהוא שיקר שאין חרדים בצה"ל כמעט, כמעט ואין חרדים, אז בוא נקרא לילד בשמו. זה נכון שמגיע להם פריבילגיות מיוחדות, הם חצו את הקווים, הם עושים מאמצים אדירים להשתלב בחברה הישראלית, הם רובם, לפחות בהתחלה, בתחילת הדרך , משרתים ביחידות לוחמות. לפעמים נסיבות החיים הקשות שהם פוגשים בצה"ל גורמות להם לנשור או מלוחמה או בכלל משירות, להגיע לכלא, וכל מיני דברים מאוד מאוד מצערים שאולי לא הזמן כרגע לדבר עליהם, אבל כן אני חושבת שהאנשים האלה שגדלו בחברה החרדית, חסר להם לימודי ליבה, הם לא יודעים אפילו A B C, לכתוב אימייל הם לא יודעים, ולכן כן חייבים שכל אחד כזה כשהוא יוצא מהצבא, הצבא חייב לוודא, אני נלחמת על כל הקצאה באופן פרטני, אבל כל אחד כזה חייב לקבל לימודים מהצבא בסוף השירות שלו, ולוודא שהוא יוצא לפחות עם מה שנקרא השלמת בגרויות, לפחות בדבר הזה, וזה המדינה חייבת להם, וזה לא קורה עכשיו. דבר שני, גם תהליך ההכרה כבודד, שבעה מדורי גיהינום. הם עדיין תלויים בזה שמש"קית ת"ש או קצינת ת"ש מתקשרת לאימא ושואלת אותה 'האם הילד יכול לבוא הביתה' ---

שפרה, את מדברת על התהליך של הכרה של חוזר בשאלה.

כן. שהוא עדיין לא הגיוני. לא הגיוני שגם זה יהיה תלוי בזה שעכשיו אותה אימא שמתביישת להגיד למש"קית ת"ש 'לא, אנחנו לא מקבלים את הילד בבית כי הוא חצה את הקווים, כי הוא חילוני', והדבר הזה הוא בלתי נסבל, שהיום, אחרי 10 שנים שאנחנו פועלים עדיין הוא קיים ועדיין זה תלוי לשיקול דעת של קצינה כזאת או אחרת או מש"קית ת"ש כזאת או אחרת או התערבות שלנו. דבר שהוא צריך להיות באמת מובן מאליו. אדם מגיע מהחברה החרדית, כבר צריך לקבל פריבילגיות מיוחדות.

וכמובן אולי צריכים לשקול, וזה בהמשך למה שנאמר קודם, אולי לתת להם גם מענק שחרור מיוחד, לחיילים בודדים בכלל, והחיילים האלה משום שברור שהם נכנסים לאזרחות, ברור שהם צריכים יותר עזרה. ברור שהם צריכים יותר תמיכה. ולעשות הכל. תשמעו, מספר החיילים שמגיעים מרקע חרדי, שמגיעים אל הכלא הצבאי, ומשם המדרון חלקלק, להשתחרר גם מצה"ל לא בכבוד, ואז נשלל מהם גם מענק שחרור ודמי פיקדון, ו-1001 דברים, הם נענשים פעם אחר פעם, כולל לפעמים רישום פלילי. כי אם אתה נמצא בכלא יותר מחודשיים יש לך גם רישום פלילי לכל החיים שקשה מאוד להפטר ממנו.

הדבר הזה הוא בלתי נסבל. אני מכירה עשרות כאלה שהגיעו באמת כדי לשרת, הגיעו ליחידות הלוחמות הכי טובות, ובסוף מוצאים את עצמם בכלא ונפלטים מצה"ל, זה דבר שהוא בלתי נסבל. הרבה מהם אומרים לי 'היה כבר עדיף שלא היינו מתגייסים' וזה נכון, כמה שזה מצער לומר. לא יכול להיות שאנחנו כחברה במקום לתמוך בהם ולתת להם הרבה יותר, אנחנו ---

אני אשמח לשמוע מנציג של צה"ל שנמצא כאן, גלית, אחר כך, כשתתייחסי לכל הדברים, גם תגעי בבקשה בסוגיה הזאת. בכל מקרה, אנחנו כוועדה נקיים דיון נוסף על הסוגיה של חיילים בודדים יוצאי החברה החרדית, כדי לראות איך אנחנו יכולים לסייע.

בוקר טוב לכולם מניו יורק, אצלי חשוך מאוד, אבל אני מאוד מאוד שמחה לקחת חלק בפורום הזה, בפגישה הזאת, כי זה דבר מאוד מאוד חשוב לי. אני נציגת עמותת "הלל" העמותה היחידה בארץ שמטפלת ביוצאים בשאלה באופן כללי, ובין היתר יש לנו גם את הנישה של החילים הבודדים מהמגזר החרדי, אני קוראת להם יוצאים בשאלה.

אני מצטרפת למה שאמר אביחי ולמה שאמרה שפרה מקודם, אני מבקשת להסדיר את ההכרה במעמדם של היוצאים בשאלה שנקראים היום יוצאי החינוך החרדי. הם אמנם יוצאי החינוך החרדי, אבל הם לא מקבלים את כל הפריבילגיות שמקבלים יוצאי החינוך החרדי שמשרתים בצבא דרך מינהלת חרדים.

זאת תת קבוצה מיוחדת בתוך חסרי העורף, ולכן כדאי להגיד "חסרי עורף משפחתי יוצאים בשאלה". אין כרגע הכרה בהם, ולכן אנחנו מקבלים אותם מגיל 18 ואילך. כלומר, הרבה מהם כבר קיבלו צו קריאה ראשון, קיבלו או פטור או לא יודעת מה, והם מגיעים אלינו עם מכלול הבעיות, ואני מחלקת באמת את השירות הצבאי שלהם לפני השירות, בזמן השירות ולאחר השירות.

אתם מיציתם את כל הדברים כמעט לאחר השירות, אני מדברת בעיקר בתהליך הקליטה שלהם בצבא. הם מגיעים, יש להם אולי קב"א, הקב"א לא מייצג את הפוטנציאל שלהם האדיר. אתם צריכים לזכור שרובם בעצם, אין להם בעיה סוציו אקונומית קשה כמו חסרי העורף שבאים עם עורף ממשרד הרווחה, הם באים לבד ויש להם פוטנציאל אדיר שאי אפשר להכיר אותו דרך מבחני הקב"א שהם עשו בזמן שהם היו בישיבות.

אני רוצה להסביר באופן פרטני אחד לאחד, כשאנחנו נתקלים בבעיה, יש לנו ממש שטיח אדום בכל לשכות הגיוס, יש לנו ממש עורף מצד רמ"ד בודדים ונטלי ומצד לימור מזרחי שמטפלת ב,

לימור מזרחי שומעת את הדיון. היא פה בדיון.

כן אבל, במשהו פרטני, כלומר, יש ---- שמגיעים ואנחנו בכלל לא שומעים אותם, הם סובלים בשקט כמו שאומרים, ואחד שיכול היה לשרת, באמת לתת את הפוטנציאל שלו בצבא, משרת או כנהג, או כטבח, יוצא מאוד מאוד מאוכזב. אני מכירה ממש ממש מקרים אחד לאחד, שהם פשוט מחכים שהצבא ייגמר. ואני לא מדברת על אלה שחס וחלילה ילכו אולי לכלא. יש הרבה ביניהם למשל, שהם בכלל מקבלים פתאום הודעה שהם עריקים, הם בכלל לא ידעו שהם צריכים לשרת בצה"ל.

שרה, אנחנו לא נוכל בדיון הזה עכשיו להכנס לכל ההסברים המפורטים האלה. כפי שאמרתי, נקיים דיון נוסף בנושא הזה, נקדיש לו את הזמן הראוי כדי שנוכל באמת לצאת עם פתרונות. בסדר?

בהחלט. אז מה שאני רק רוצה לחדד זה את העניין שאמנם אביחי מרציאנו ו"יוצאים לשינוי" הלכו לבג"צ בשביל להשוות את התנאים בין יוצאי החינוך החרדי שמשרתים כחרדים לבין היוצאים מהחינוך החרדי היוצאים בשאלה. הם לא מוכרים כאותו דבר. אם החרדים מקבלים שנתיים שירות צבאי ושנה שלישית לחינוך, שנה בגרויות וכולי, בג"צ הכיר בדבר הזה, נתן ליוצאים בשאלה 4 חודשים במקום שנה, וביקש ואמר שהממשלה צריכה להסדיר את מעמדם של היוצאים בשאלה החיילים הבודדים או לא בודדים, זה לא נעשה עד היום.

בסדר שרה, אנחנו נקיים על זה דיון נפרד.

אני רציתי לחדד את זה, משום שזה --- ממש יום יום ולילה לילה---

אני חייב גילוי נאות. לפני שלושה חודשים או ארבעה חודשים אני ביקרתי בסניף של עמותת "הלל" בירושלים, גם ראיתי את האנשים שאתם מטפלים בהם וגם דיברתי עם המנכ"ל, באמת, אתם קודם כל עושים עבודת קודש, כל האנשים וכל העמותות שעוסקות בתחום הזה של שילוב החברה החרדית ויוצאי החברה החרדית בתוך צה"ל ואחר כך בתוך החיים האזרחיים, ואנחנו כמדינה וככנסת חייבים לתת לזה ביטוי ולתת לזה פתרונות, ולכן אתם מתפרצים לדלת פתוחה, ואני מאוד מקווה שנצליח להזיז פה את הדברים.

אז אני מאוד מודה לך על התשובה. אני רק רוצה להגיד עוד דבר, שלפחות אצלנו בעמותה יש לנו גם פסיכולוגים וגם יועצים מכל התחומים, והכל נעשה בהתנדבות, כולל התפקיד שלי.

תודה רבה.

שלום צהרים טובים. שלום לכולם, שלום לכל העמיתים שלי לעשייה, שלום לאלכס, אני מברך אותך על הוועדה ועל התפקיד. מכיר כמובן את הפעילות של חיילים בודדים ואת התחום מצוין אז אני אגש ישר לעניין. אנחנו עמותת "אח גדול", עוסקים בליווי אישי של חיילים בודדים במהלך השירות, מפעילים 400 מתנדבים שמלווים כ-1,000 חיילים בודדים בזמן שירות ומכינים כ-500 חיילים בודדים לקראת הגיוס בחמש שפות שונות. זה בשני משפטים מה אנחנו עושים.

תראו, אני עוסק בתחום הזה כבר מעל 10 שנים, כמו גם רבים בפורום הזה, ולפני 10 שנים היה אפשר לראות מראה יחסית שכיח של חייל רעב או חייל שישן בפארק, בגינה הציבורית. היום אין את הדבר הזה כבר ואני רוצה לברך על הדבר הזה, כי עברנו כברת דרך ב-10 השנים האלה, גם קמו הרבה ארגונים שעוטפים את החיילים ובעיקר ובעיקר צה"ל עשה באמת עבודה מאוד מאוד יסודית ומקצועית בתחום הזה, והיום למעשה הוא יודע לדאוג לכל ההיבטים הלוגיסטיים והכלכליים של חייל בודד.

אם והיה ויש חייל שנקלע למצוקה כזאת, זה לא בגלל שאין זכויות, הטבות, מענקים, תווים, חבילות או כל דבר כזה או אחר, זה בגלל שהחייל או הצעיר, לא משנה אם עכשיו הוא משוחרר או אם הוא עכשיו בשירות הצבאי, אני בכוונה מטשטש את הגבולות האלה, נקרא לזה הצעיר, הוא פשוט לא יודע. אין לו את הכלים לקחת את כל המתנות האלה ולמנף אותן ולמנף את עצמו למה שנקרא חיים עצמאיים.

יש מושג בכלכלה שנקרא 'עקומה שולית פוחתת', אנחנו נמצאים שם מבחינת כל מה שקשור לזכויות, מענקים וכל הדברים האלה. היום אם תיקח צעיר כזה ותיתן לו עוד 5,000 שקל, זה לא מאיזה רקע הוא הגיע והאם זה יעזור לו או לא. זה האם הוא יודע מה לעשות עם 5,000 השקלים האלה. אם הוא לא יודע להתנהל כלכלית, אז זה לא יעזור לו.

אז מה אתה מציע?

מה אני מציע? אני חושב שהדגש חייב להיות על כלים תוך כדי שירות, כמו שכל חייל עולה מקבל הזדמנות לקורס נתיב או כל חייל בודד מקבל זימון לקורס משתחררים, שכל חייל בודד יקבל זימון לקורס התנהלות כלכלית ששם הוא יקבל את הכלים להתמודד עם הקלפים שיש לו. אנחנו חייבים את זה, אנחנו חייבים לשחרר את הצעירים האלה מה"בודד" הזה. אנחנו לא יכולים להתעסק עם הסטטוס הזה לכל כך הרבה זמן. בסופו של דבר גם החבר'ה האלה עצמם לא רוצים את התדמית הזאת של "בודד". הם רוצים להמשיך הלאה, הם רוצים להיות כמו כולם, אבל כל פעם כשאנחנו, צריך מאוד להיזהר לא להנציח ולא להפוך את האוכלוסיה הזאת לאוכלוסיית רווחה. שימו לב, אנחנו לא בוועדת רווחה עכשיו, אנחנו בוועדה שעוסקת בחיילים בודדים, זה---- ועדת הקליטה והעליה. יש לזה סיבה. הם לא מקרי סעד, הם לא מקרי רווחה, ואנחנו מאוד מאוד צריכים להיזהר, גם כארגונים פרטיים במגזר השלישי, גם כמחוקקים, להיזהר לא להנציח את הסטטוס הזה ולא להפוך את האוכלוסייה הזאת לאוכלוסייה נזקקת. איך עושים את זה? כלים, כלים, כלים. ללמד אותם.

דניאל, הבנתי. תשמע, קודם כל אנחנו מכירים, אז דיברנו מספיק אחד עם השני, אני יכול להגיד לך שעם רוב הדברים אני מסכים, אבל יחד עם זאת יש פה אוכלוסיות שבהחלט נמצאות בתווך הזה של אוכלוסיות רווחה, והתפקיד שלנו כמדינה, כממשלה וגם אתם, כמגזר שלישי, לתת להם את הדרך לצאת מהמצב הזה ולמצות את הפוטנציאל שלהם. לכן כן, יש פה אוכלוסיות שהן בהחלט מוגדרות כאוכלוסיות רווחה וצריך לעזור להם, יחד עם זאת יש פה אוכלוסיות אחרות, וכל אחד צריך לקבל את היחס המתאים לו ולקבל את הכלים שהוא צריך לקבל.

שלום קודם כל תודה על תת הוועדה. שלום לחברי הפורום שאני שמחה לראות פה כמה חבר'ה שלי באופן אישי, אני אסביר מי אני. אני קרן, אני רכזת מלגות בקרן "הישג" שזאת קרן מלגות לסטודנטים שהיו חיילים בודדים, קרן פרטית קנדית של זוג מקנדה יחיד, לשמחתי בין הנציגים פה יושבים לפחות שלושה בוגרים שלי ומילגאים.

אני רוצה לדבר בעצם על ההבדל שכולם דיברו עליו, על ההבדל המאוד כואב בין הבודדים חסרי העורף לבין הבודדים העולים. אני אדבר מהפן ההשכלתי כי בזה אני מתעסקת. כיום בודד עולה זכאי באופן אוטומטי לקבל מענק של 30,000 שקל ממינהל הסטודנטים, רוב המלגות פתוחות בפניו מעצם היותו בודד עולה, בזמן שבודד חסר עורף משפחתי שלא שירת כלוחם או כתומך לחימה בין אם בגלל בעיית פרופיל או בין אם בגלל נסיבות חיים שלא יכלו לאפשר לו את זה, כמעט ולא יכול להגיש מועמדות לאף מילגה. למעשה אני חושבת ש"הישג" ומילגת ISEF, הן המלגות היחידות שהוא יכול להגיש אליהן מועמדות.

אני כן רוצה לבדל בתוך כל הדיבור המאוד חשוב על אוכלוסיית החרדים, לא לשכוח את אוכלוסיית הבודדים, נערי הרווחה נקרא להם,

אנחנו לא נשכח אף אחד, אני מבטיח לך.

אז כאן בשיח הזה המון דובר על חרדים.

לא, דיברנו גם על חסרי עורף משפחתי שהם לא חרדים.

אוקיי. ולכן אני רוצה לציין באמת את תכנית "יתד" שלא כל כך באה לביטוי ואפשר לעשות המון המון המון, וזה באמת בדמנו. כי אנחנו יוצרים כאן, אם דניאל אהרון דיבר על לחתוך אותם ממעגל הנזקקות, בזה שאנחנו לא עוזרים להם אנחנו יוצרים דור שני של נזקקי רווחה.

הקריאה שלי מפה זה השוואת תנאים בין בודדים עולים לבין בודדים חסרי עורף משפחתי, בעיקר בתחום ההשכלתי, וזה נושא שהוא אך ורק חקיקתי פה. כי לתת מענק של 30,000 שקל לכל סטודנט זה משהו שאנחנו לא יכולים לעשות, ואני כאן מקבלת את ההערה של נעמי, סליחה, גם קרן ברוס, כמובן, קרן ברוס שותפים ואנחנו תמיד מפנים את החבר'ה שלנו גם לקרן ברוס, אבל עדיין יש חוסר מאוד בולט וחוסר צדק, אם לקרוא לזה בצורה הכי פשוטה, בעיקר כשהם מגיעים ל, עד שהם כבר עושים את הצעד ומגיעים לאקדמיה, הם הרבה פעמים נשארים לבד.

קרן, תודה רבה.

צהריים טובים. אני חושב שהחברים כבר אמרו את הכל, אז אין לי הרבה מה להוסיף. כמה מילים על הבית של בנג'י, אנחנו בית לחיילים לוחמים בזמן הצבא, אנחנו גם מנסים עכשיו לבנות עוד בית ואנחנו גם מרכז הכוונה אחרי הצבא, לישראלים ולחבר'ה מחו"ל, במיוחד לבית שלנו, אבל לא רק בבית שלנו.

יש לי בקשה, אם כבר יש לנו פורום כזה. אנחנו עושים את העבודה הזאת, אני הקמתי את הבית שלי על שם בן דוד שלי, רס"ן בנג'י הילמן, הוא היה מ"פ באגוז. אני עושה את זה 14 שנה, אחרי שהייתי מנכ"ל ויזם של חברות הייטק, רובן גדולות.

אנחנו לא קיבלנו עזרה כלשהיא מהממשלה מהשניה הראשונה. כמה מילים טובות פה ושם, זה היה נחמד, אבל מעבר לזה שום דבר. אני לא יודע אם אני מדבר בשם כל הארגונים פה, אבל בטח בשם חלק מהם. אם אי אפשר לעזור לנו לעשות את העבודה שלנו, אני מבקש לפחות לא לקחת מאתנו. אנחנו לא צריכים לשלם מע"מ, ואנחנו לא צריכים לשלם מס מעסיקים. זה מגוחך שעל כל שקל שאני מגייס אני צריך לשלם למדינה 24.5%. אנשים עבדו מאוד קשה בשביל הכסף הזה, הם שילמו מיסים על הכסף הזה, אני מדבר עכשיו על התורמים שלי, ועכשיו אני משלם מעבר לזה עוד 25%. אתם לא רוצים לעזור לנו, זה בסדר גמור. אל תפריעו לנו בבקשה. זה כל מה שאני מבקש.

שאול, קודם כל תודה רבה על ההערה הזאת, היא מאוד מאוד חשובה. בכובע הנוסף שלי אני מנסה כרגע להקים שדולה שתטפל בדיוק בנושא הזה של העמותות, ולראות איך אנחנו באמת פוטרים את העמותות מתשלומי מע"מ, כי זה באמת מגוחך, וגם כמובן,

וגם מס מעביד.

וגם כמובן מסי מעביד. אני יכול להבטיח לך 100% מוטיבציה, ואני גם בטוח שיש פה הרבה מאוד חברי כנסת בבית הזה שיתמכו במהלך הזה. אנחנו ננסה לקדם את זה, אגב, ללא קשר רק לעמותות שמטפלות בחיילים בודדים, אלא כתפיסה של המדינה והיחס של המדינה אל המגזר השלישי. יש פה משהו שחייב להשתנות, ומעבר לזה שהמדינה הרבה פעמים נשענת על הטיפול של העמותות ושל המגזר השלישי, אז כמו שאתה אמרת, לא תמיד יודעת לעזור, אז לפחות שלא תפריע. ובזה אנחנו חייבים לטפל. אתה צודק. תודה רבה על ההערה, היא מאוד חשובה.

שלום לכולם וצהריים טובים. אני גיא מעמותת "נדן" אנחנו עמותה שנכנסת לשנה השישית של הפעילות שלה. הקימו את העמותה הזאת בוגרים של הפרקליטות הצבאית, שאנחנו ראינו מהצד השני, מתוך הצבא, לאן מגיעים חיילים שנכנסים למצוקות, זה יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות משמעת, זה יכול לבוא לידי ביטוי בעריקויות, כמו שדובר כאן קודם, ברישום פלילי או כל מיני דברים כאלה שפשוט בסופו של דבר זה מיותר.

הרבה פעמים מרבית מקרי העריקויות נובעים לא בגלל למשל שהמערכת לא טיפלה או משהו כזה, יהיו לפעמים תקלות בטיפול, אבל לא אחת מדובר על פשוט בעיות שהמערכת הצבאית כמערכת, לא יכולה לטפל בהן.

רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו נותנים ייצוג משפטי לחיילים בשירות חובה, בזמן השירות הצבאי, בדגש על סוגיות מהחיים האזרחיים. אנחנו לא מייצגים אותם נגד הצבא, אבל מטפלים למשל בתיקי הוצאה לפועל, בודקים להם חוזי שכירות, מייצגים אותם בדיני משפחה, כל מיני דברים כאלה שיש להם, מרביתן של הפניות אלינו, אני מדבר על סדר גודל של 75%, מגיעות מתחום החובות וההוצאה לפועל, שהרבה פעמים הסיבה המכוננת לחובות ולהוצאה לפועל זה למשל צרכנות מופרזת של החיילים,

מכלל חיילי צה"ל או מהחיילים הבודדים?

אני כרגע מדבר על כלל חיילי צה"ל, אני תיכף אמקד את זה לחיילים בודדים.

תמקד בדיון על החיילים הבודדים. זה נושא הדיון.

אני יודע. אני שניה אחת רק מסביר משהו ואז אתמקד בבודדים. בעקרון מדובר על 75% שפונים בנושאים של הוצאה לפועל, שכמובן שהחיילים הבודדים הם יותר פגיעים לנושא הזה. למה? כי ברגע שלמשל הוטל עיקול על חשבון בנק של חייל במסגרת הליך הוצאה לפועל, אפשר להמיט עליו ממש אסון כלכלי. במיוחד אגב עם השינוי האחרון שנעשה בחוק, התיקון שנעשה בספטמבר לחוק ההוצאה לפועל, שבעצם פחות או יותר שינה את המושג שהיה קרוי "איחוד תיקים" והביא בעצם למצב שעם המשכורת הצבאית הקיימת כיום לחייל מאוד מאוד קשה להתמיד בתשלום חובות כבדים להוצאה לפועל והרבה מאוד חיילים יופנו בעצם להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. וזאת בעיה שאני חושב שצריך להתייחס אליה ברמה לאומית, כי למעשה החל מגובה חוב מסוים, הרבה פעמים לרשמים ולשופטים אין שיקול דעת אלא להפנות את החייב לפשיטת רגל. ולצערי הרב חיילים בודדים, במיוחד כאלה שהגיעו או מרקע סוציו-אקונומי לא תקין לפני כן, או שהסתבכו בגלל שהם עזבו מסגרת, אם זה חרדים יוצאים בשאלה וכולי, הם האנשים שבסופו של דבר יופנו לחדלות פירעון ופשיטות רגל, שבסופו של דבר זה יעכב את הכניסה שלהם לחיים האזרחיים וההשתלבות שלהם בחברה הישראלית בצורה תקינה. זה דבר ראשון.

דבר שני, הרבה מזה, ואני מתחבר גם למה שאמר דניאל קודם, נובע באמת מחוסר ידע ופערים בכלים. אנחנו עושים את זה גם בבסיסי צה"ל וגם בשיתוף פעולה עם עמותות אחרות, גם היינו אצל דניאל למשל, יש לנו הרצאות שאנחנו נותנים, שבעצם המטרה שלהן היא בעצם לתת מעין ארגז כלים משפטי, זאת אומרת לא רק הצד הכלכלי של איך לנהל חשבון בנק ומה זה ריבית, אלא לדוגמה איך לקרוא חוזה דירה, חוזה שכירות, מה לשים לב בדברים האלה, מה לשים לב למשל כשבאים, ללכת לחפש עבודה, ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

רק שוב כדי לסבר את האוזן, מבחינת החובות, מרבית החיילים שפונים אלינו בנושא חובות הם חיילים בודדים, אני מדבר בסדר גודל שמתוך החיילים שפונים אלינו כל שנה מדובר על סדר גודל של 1,000, 1,500 תיקים כל שנה, משהו כמו 65% זה חיילים בודדים, שהרבה פעמים הסיבה שהם בכלל לא מכירים ולא יודעים שיש להם חובות, זה בגלל שהם, למשל אין להם כתובות מסודרות. חלקם גרים,

לאן החובות בעיקר? לחברות סלולר?

אני אסביר. מרבית החובות זה לחברות מסחריות, חברות תקשורת, סלולר, אינטרנט וכולי. הרבה פעמים אגב גם למשל עברייניים או בוא נגיד, כל מיני "סייענים" שמנסים לעזור, מתעלקים על האוכלוסיות הבודדות, שולחים אותם לקנות פשוט במסות מכשירי סלולר, כי הם מבטיחים להם כל מיני הבטחות סרק, ובסופו של דבר הם נשארים עם כל החובות. אנחנו נתקלים בזה לצערי לא אחת, והרבה פעמים אגב גם כשאנחנו מפנים חיילים כאלה למשטרה, המשטרה לא תמיד מטפלת.

נתקלנו למשל באיזה שהוא מקרה שחייל שזכאי, חייל עולה בודד שזכאי למשל לפטור מארנונה, היה איזה שהוא בעל בית שרשם את שמו על בית מלון דירות כדי לקבל איזו שהיא הנחה, פנינו עם הנושא הזה למשטרת ישראל והנושא הזה לא טופל. למרות שזה לא עבירה, זאת אומרת זה לא מעניין את הציבור, לצורך העניין. ניצול ההטבה שמגיעה לחייל בודד שבסופו של דבר גם יצרה לו חוב, אגב. אוקיי? אז זה גם משהו שצריך, אני חושב, איזו שהיא הבנה שמדובר באוכלוסייה שהיא במקרים מסוימים חסרת ישע וצריך לתת לה איזו שהיא הגנה מוגברת והגנה מיוחדת, גם מהרשויות האחרות של אכיפת החוק.

בנוסף לזה, לצערי אנחנו נתקלים לא מעט בהליכי גביה של חובות למשרדים ממשלתיים. זה יכול להיות לדוגמה עיריות, למשל חובות לדו"חות חניה או משהו כזה, ביטוח לאומי למשל, לא מעט חיילים מתגייסים, במיוחד כאלה אגב שמהחברה החרדית שמתגייסים, שהם לא מודעים בהכרח לזה שמגיל 18 צריך לשלם עצמאית ביטוח לאומי, שולחים את המכתבים לכתובות הידועות של ההורים שלהם, ההורים שלהם לא מעבירים להם דואר כמובן ---

בסדר גיא, הנקודה ברורה. אתה מעלה פה סוגיה מאוד מאוד חשובה שכנראה שווה פה לפחות דיון ספציפי.

אז אני רק אשלים את הנקודה. אנחנו, למשל נפגשנו לדוגמה עם הביטוח הלאומי, סיפרנו להם את הסיפור הזה, הם, אגב, הייתה הקשבה נפלאה, כי בסופו של דבר בעיני ואני בטוח שגם בעיני כל מי שיושב כאן בפורום, אם חייל משרת את המדינה, אם המדינה היא זו שגובה ממנו חובות, אנחנו צריכים לצפות לרכות מסוימת ואני חושב שזה משהו שצריך להיות גם מעוגן בנהלים של היועץ המשפטי לממשלה בגבייה.

אני רוצה לחדד, הזמנו את הביטוח הלאומי לדיון והתעקשת שהם יגיעו, אני התעקשתי כמנהלת הוועדה, אבל הם אמרו שאין להם כל נגיעה לחיילים בודדים.

אז הנה, מצאנו נגיעה ונזמין אותם לדיון הבא.

דברים ברמה מאוד כללית, נגיד לגבי שוק השכירות,

גיא, אנחנו הבנו. אנחנו נקיים על זה דיון נוסף, נשמח אם תצטרף ושם תוכל לדבר ביתר פירוט כי פה לא נוכל לטפל בהכל.

תודה רבה.

תודה. גלית, אני אשמח אם בשלוש הדקות שיש לך תוכלי להתייחס גם לנושא של חוזרים בשאלה, איך אתם רואים את הסוגיה הזאת, בנושא של הכשרה של הדרג הזוטר של המפקדים, החל מרמת מ"כ וצפונה, וגם כל הנושא של הדרכה וכנסים לחיילים לקראת שחרור. האם יש שם חלוקה לאוכלוסיות, כי אנחנו פה רק מהדיון הראשוני הזה, הבנו שיש אוכלוסיות שכל אחת מהן מחייבת טיפול ייחודי וכנראה גם הדרכה ייחודית.

סליחה היו"ר, אני רוצה להתייחס, כי אני רוצה שגלית תענה גם לנקודה שלנו לגבי ---

מי את?

אני מנכ"לית ----

עכשיו גלית בזכות דיבור.

גלית בבקשה.

תודה. ראשית אני מברכת על הוועדה שוב, מתרגשת מאוד לקחת בה חלק ואני רוצה לפתוח את דבריי בהצדעה לכל הארגונים שנמצאים פה וגם אלה שלא. עושים חדשות לבקרים, כל המאמץ לטפל בחיילים הבודדים, תודה עצומה לכולכם.

אני אנסה להתייחס, יחד עם זאת אני שמה את התפקיד של צה"ל כאחראי לשקף את המציאות של החיילים הבודדים יחד עם הארגונים, ועדיין אני אתייחס פה לחלק מהסוגיות המאוד חשובות שעלו.

בתכליתיות, מה חשבנו שהוועדה צריכה לדון בה? אחד זה ההשוואה בין האוכלוסיות, גם חייל בודד מול חייל חסר עורף משפחתי, צמצום הבירוקרטיה, יצירות מסלול ירוק למימוש זכויות ודיוק הטיפול בתתי הקבוצות שהתייחסנו אליהן ואתייחס אליהן גם בהמשך, בכל האוכלוסיות. אני אתייחס בראשית דבריי לכך שאין לנו מעטפת תומכת כמו עמותת "כנפיים" שבעצם מלווה את החיילים העולים, לחיילים חסרי העורף, וזה איזה שהוא סמן ימני שלוקח בתוכו את כל הסוגיות שדיברנו עליהן, כשלשם אנחנו צריכים לשאוף ולכוון, לראות איך מהוועדה הזאת אנחנו יוצאים ועושים תהליך זהה לאלה שאנחנו נותנים לחיילים העולים, כך לחסרי העורף המשפחתי. נושא הכשרות מפקדים, אנחנו נכנסים היום בכל ההכשרות הבסיסיות, כולל בה"ד 1, להכשרות היותר בסיסיות בבא"חים כדי להסביר מה זה חייל בודד. מה זה חייל בודד במהות שלו, מה הטיפול בחייל בודד, מה המצוקות ואם לדוגמה כשאנחנו משחררים חייל בודד ביום חמישי בשעה מאוחרת והוא לא מספיק להתארגן על השבת שלו, לטפל לעצמו בעצם בכל הסידורים התומכים, מה המשמעות בגין הדבר הזה.

זה מחלחל, אנחנו גם חושפים את כל המידע ואת כל הידע גם ברשתות החברתיות שזמינות למפקדים שלנו, אנחנו יודעים שעדיין יש פער, יחד זאת אני חיבת להגיד שכל פניה שמגיעה למרכז או למפקדים, מטופלת. אין בורות בצה"ל, כמו שנאמר פה, לגבי החיילים הבודדים, אנחנו מטפלים בזה, אנחנו נכנסים בכל ההכשרות, אנחנו, כמו בשפה הצה"לית, "על זה" ואנחנו נראה את השיפור בצורה מתמשכת.

אני רוצה לבקש ממך משהו. את יכולה בבקשה להזמין את חברי הוועדה אלייך?

בוודאי. כבוד גדול. אנחנו מסיימים לבנות את המרכז פה בתוך "מופ"ת" בתל השומר ונשמח מאוד, וכבוד גדול, לארח אתכם ולראות ולחוות בעצמכם את הטיפול בחיילים הבודדים.

אנחנו כבר ראינו אחד את השניה בערך 4 פעמים, רוב הפעמים בזום. אני חושב שכדאי שנקיים ישיבת עבודה רצינית, לא של 3 דקות דיבור פה ו-3 דקות דיבור שם.

אני אשמח מאוד.

לכן אני מאוד אשמח אם תוכלי לזמן את חברי הוועדה ולא צריך לחכות למבנה שייבנה, אני לא יודע מה אתם בונים שם, אבל אפשר גם פשוט להגיע, או שתבואי לפה, או שאנחנו נבוא אליך, מה שתחליטי. חייבת להיעשות ישיבת עבודה ממש מסודרת כדי שנעלה את כל הסוגיות ונקדיש לזה מספיק זמן. כי 3 דקות פה, 3 דקות שם, זה לא משהו שיכול בסופו של דבר להביא לפתרון שכולנו מחפשים אותו.

מסכימה, מברכת, איפה, כמה ומתי שתרצה, חבר הכנסת.

תודה רבה.

רפואה צבאית מאתגרת, ויחד עם זאת גם לרופאים שמכירים את המורכבויות של החיילים הבודדים, אנחנו מכירים כל מקרה חריג שמופנה אלינו ואנחנו מטפלים בו במיידי. אם זה תרופות מיוחדות, אם זה רופא מומחה שצריך לראות אותו בחלון זמנים שמתאפשר, אני מזמינה פה את הפורום, נא להפנות אלינו 24/7 שהמרכז זמין כל מקרה רפואי כזה או אחר ובכלל, אתם חושבים שצריכה התערבות בצה"ל, גם פה יש שיפור.

בנושא שכר דירה ומגורים, חשוב לי לציין, צה"ל מעמיד גם מתקני יחד למען החייל, בתי החייל בשיתוף עמותת יחד למען החייל, יש דירות ללוחמים, אנחנו מרחיבים את זה, לא מזמן חנכנו גם בדרום וגם בצפון דירות נוספות ללוחמים, חלקם בוחרים ללכת לפתרון של שכר דירה. אין היום חייל בודד שנדרש לפתרון דיור ואין לו פתרון דיור מצה"ל. חשוב לי לציין את זה. נכון, לא כולם נוח להם לגור בבתי חייל, חלק דווקא כן מאוד אוהבים את האווירה המשפחתית, את ה"ביחד" שנוצר שם, אנחנו מנסים למצוא פתרון בוטיק לכל אחר מהחיילים ויחד עם זאת יש לנו מספיק פתרונות גם פה, גם בבתי קיבוצים, גם במשפחות שמאמצות. הכל קיים אצלנו, נא להפנות אלינו ונטפל בזה.

גלית, תתייחסי בבקשה גם לנושא של החובות של החיילים.

נושא חובות של חיילים, תראה, חובות שנוצרים מהצבא אנחנו לא מכירים כאלה, אם כאלה, אנחנו נשמח שיבואו לידי ביטוי. אם חייל מתגייס לצה"ל מאיזה שהוא מאגר חובות, או איזה שהוא אירוע שקרה לו לפני הצבא או במהלך הצבא ולא מובא לידינו, אין לנו אפשרות לראות את הנתונים האלה. יחד עם זאת, אנחנו כן מכירים את העמותות שמטפלות בזה,

ברור שבשביל לזכות בפיס צריך למלא כרטיס. אם זה לא הובא לידיעתכם, יכול להיות שזה מחשש, מפחד, מחוסר מודעות שאפשר ליידע. האם אתם כ"מופ"ת" מעודדים או שמאפשרים את החיילים לשתף ואז פשוט זה יותר קל, שלא לגרור גם סחבת משפטית.

בוודאי.

איך אתם עושים את זה?

אני אסביר איך אנחנו עושים את זה. ראשית, אנחנו מקיימים ימי סידורים שהם ריכוזיים ובשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה.

את אומרת "לא הובא לידיעתכם". יכול להיות שאי הבאת החובות מהאזרחות כמו הוצאה לפועל וגבייה, יכול להיות שזה חשש שנמצא אצל החייל, שהוא חושש שזה יפגע בו בשיבוץ, בשירות, וזה כתם שהוא סוחב איתו מהאזרחות, או שזה נוצר במהלך השירות הצבאי. איך אתם עוזרים לחיילים האלה לא לחשוש, כי הרי זה לא ייעלם. אני לא אומרת לעודד, אבל לספר את אופן אפשרות הפניה והסיוע, מה אתם תוכלו לעזור?

אני מיד אתייחס. אני אומרת ראשית, בשיח הבין אישי של חייל גם בעת הגיוס, גם כשהוא מגיע ליחידה עם קצינות הת"ש, הנושאים האלה עולים. הם נושאים שמוכרים לנו, ואם הם מובאים לידינו אנחנו מטפלים בהם. אנחנו גם יודעים להיעזר, כמו שציינתם, במקומות שצה"ל לא יודע לטפל או לתת ליווי משפטי, גם אם צריך לתת ליווי משפטי בתוך הצבא, זה מתבצע. אז מתקיים גם שיח אישי עם החייל כדי לעודד את השותפות הזאת במידע, גם אנחנו מקיימים ימי סידורים ייעודיים בהם משתתפים רק חיילים בודדים, עם עמדות של כל המקומות בהם יכולים להיות, כמו חברות חשמל, כמו רשויות מוניציפליות שמשתפות איתנו פעולה, שם מתקיים שיח עם ליווי של הצבא מול הרשויות כדי לנסות לצמצם כמה שיותר גם את הממשק ואת הפער בשפה, וגם את הטיפול. אנחנו עושים את זה בשותפות כל הארגונים שיושבים פה וגם עם משרדי הממשלה, היום האחרון שעשינו אותו השתתפו בו למעלה מ-2,000 חיילים בודדים והוא קרה בדצמבר, ואנחנו מברכים על זה.

אנחנו נעמיק את זה. אני מבינה את מה שאת שואלת, אנחנו ננסה לחדד את זה שוב לסגלי הת"ש, לנסות ולהתחקות אחרי המצוקות האלה של החיילים. אנחנו עושים את זה בכל עולמות התוכן, לאו דווקא רק בחובות, ואנחנו נחדד גם את זה.

אני מסתכלת על נושאים נוספים, תתי אוכלוסיות. גם חוזרי שאלה, וגם ילדי מסגרות חוץ, אנחנו מבינים שנכון לקיים דיון ייעודי. יש בצה"ל גופים ייעודיים כמו מינהלת חרדים, וכמו חטיבות שלמות בתוך החטיבות שאנחנו מכירים, גדודים שלמים בתוך החטיבות, אנחנו מכירים גם חץ בצנחנים, גם תומר בגבעתי, הם מתעסקים עם האוכלוסיות החרדיות, יודעים להתאים להם טיפול, עדיין, אני מבינה את הפער ---

גלית אני חייב למקד. אנחנו מדברים על יוצאי החינוך החרדי שחזרו בשאלה, שנופלים בין הכסאות. כי הצבא לא מתייחס אליהם כחיילים חרדים, לא נותן להם את הסיוע ואת אותה שנת לימודים שנותן לחרדים, והחבר'ה האלה פשוט נופלים בין כסאות. את מבינה?

כלומר הם יותר מתאימים להגדרה של חסרי עורף.

הם מוכרים כחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, להבנתי אם יש לנו היום 341 חיילים כאלה, שהם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי מהמגזר החרדי, ומטופלים.

גלית, אנחנו שמענו על מספרים אחרים.

אני מציעה, שוב, לא התכוננתי לדיון בשאלה הזו, אני מציעה שנקיים דיון ייעודי, זה מספיק חשוב---

אנחנו נעשה את זה.

--- שאנחנו נגיע עם כל הגורמים בצה"ל שמטפלים בחרדים, נביא את הנתונים ונקבל את ההחלטות שצריך לקבל.

בסדר גמור. תודה רבה.

עוד מישהו מהצבא שרוצה לדבר?

שי פלבר בבקשה.

תודה רבה חברים. קודם כל, אני חושב שיש פה עשיה ברוכה, רחבה ונהדרת של כלל הגורמים. אני רק רוצה להאיר את פנינו לגבי סוגיה של אחרי השחרור. הרבה אנחנו מטפלים בחיילים לפני כן, במהלך השירות, וגם מטפלים בהם אחרי השחרור לתקופות כאלה ואחרות, כולל הסוכנות היהודית והארגונים הנהדרים. אבל אני חושב שאם היינו בודקים כמה מהם חוזרים על פני שנה מהשחרור, שנתיים מהשחרור ושלוש שנים מהשחרור, היינו רואים שבסוף באופן טבעי הקשר שלנו הוא הרבה יותר בתקופה הקצרה שאחרי השחרור.

אתה דיברת בהתחלה על הרצף הטיפולי ועל הקשר עם העולים. הייתי שם לנו כנושא לראות איך אנחנו מטפלים בהם בטווח ארוך, טיפול כוללני שהוא כולל גם למשל את מינהל הסטודנטים בהקשר כזה או אחר, גם הסיוע באמצעי התעסוקה וכולי. אני שם לנו כנושא להמשך בחינת אורך הטיפול, משך הטיפול, סוג הטיפול ומעקב על ידי כך שהחבר'ה בסוף יישארו פה ולא יחזרו לארצות המוצא שלהם, מעבר לכל הדברים באמת המופלאים שנעשים פה על ידי כולם.

תודה רבה שי. איציק אוחנה.

יש עוד מישהי מהסוכנות היהודית. ענבל.

אנחנו עובדים בשותפות מופלאה ביחד עם קרן מיראז' בתכנית "כנפיים", עדי כבר דיברה וגם כרגע שי. בעצם רק הדבר היחיד שאני כן רוצה להזכיר, הדברים שהתייחסו פה קודם באמת ממש מסתייעים בזכות הקשר הנפלא שנוצר עם צה"ל בשנים האחרונות, ואני רוצה באמת גם לברך את גלית שבאמת כל מעורה ובקיאה ומאוד מאוד מביאה את עצמה לטובת העניין.

הדבר שכן הזכירו פה לגבי התנהלות כלכלית, יש יחידת תוכן מאוד משמעותית שנמצאת בתוך סדנאות ההכנה לאזרחות. היא יחידה מופלאה ויחידה מאוד חשובה, רק שכדאי שכל החיילים הבודדים יגיעו לסדנאות האלה ויקבלו את יחידת התוכן ואת שאר היחידות, שהקורס ---

זה מתקשר לנושא של מיצוי זכויות, זה בכלל בניית מערך של מיצוי זכויות.

ואז בהמשך גם יש את הייעוץ הכלכלי והליווי שאנחנו נותנים לעולים, שכרגע בעצם לצערי הרב חסרי העורף המשפחתי לא מקבלים.

תודה רבה. איציק אוחנה.

אני מברך אותך אלכס באמת, על הוועדה, ואני חושב שפה אפשר לעשות יותר דריל-דאון, וזום-אין וכל מה שקשור, וכבר נגעת בזה ובאמת אני מברך על זה. בעניין הזה כל המרבה הרי זה משובח, ובתנאי שאפילו נעשה רק את הסינרגיה, גם אם לא נצליח, אני קורא לזה, למנף מקורות תקציביים, אני חושב שעל זה נאמר דיינו.

אני קודם כל רוצה באמת לברך את כל הארגונים, הם שותפים מרכזיים ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, אמנם בזום, שלצערי אם לא הייתה לנו את המעטפת של החברה האזרחית והארגונים, היו לנו אירועים לא של 'כמעט ונפגע' אלא של נפגע. לכן כולנו צריכים לשנס מתניים, ובאמת לעשות שותפות מלאה לטובת הלקוחות האלה, ולכולם הם חשובים. אין פה אפילו אחד שאני מכיר שלא חושב כך.

אני חייב להגיד, לפני שאגע בכמה נקודות מאוד חשובות, קודם כל אני חייב לציין שהשרה שמה לה לדגש ולפוקוס את הזום בטיפול בחיילים בודדים בכמה רבדים, ואני אגע איפה הפערים. מאוד חשוב לי הקטע של הפערים והיא, באמת חשוב לה להיות בכל הפורומים והתחומים, בהיבטים של לקדם את המהלכים כדי שיהיה לנו טיפול רציף. ואפרופו דיברנו על מעברים. אז אני מתחיל את עניין המעברים, לפני שאני אגיד את נקודות השרה גם לעניין הזה שנשאר בפער.

קודם כל לא בושה להגיד. יש פלטפורמות קיימות ונהדרות, שאפשר להלביש עליהן, מה שנקרא, לרתום, עוד כמה דברים כמו "כנפיים", שזה באמת ליווי הוליסטי, והפרק שהוסיף משרד העלייה והקליטה בראשותי, אתה היית שותף לו, בהיבטים של המעטפת החברתית. עכשיו, זה בא מתוך מיפוי מאוד ברור ואני לא אחזור עליו, של פער, של מה מקבל החייל במהלך השירות, ואני קורא לזה שחרור בבקו"ם לוואקום. ואז יש נפילה חד משמעית, אם תרצו, מ-3,000 או 3,500 ₪ ל-0. לכן אני אומר שהדיון ב-2016, לשמחתי גם הניע מהלך וקרם עור וגידים שעניינו, אם אני מתייחס מעבר באמת לפעילות הנהדרת של הצבא ולכל הדברים הנוספים שעשו, אז קיבלנו איזה שהוא רובד של שכר דירה. 1,000 שקל בחודש, כפול 12 חודשים, וואלה. באמת, לא מספיק, צריך יותר, הכל בסדר. תוסיפו לזה את הרובד של 400 שקל של משרד הבינוי והשיכון, שהיום בממשק שלנו, משרד העלייה והקליטה, אנחנו מעבירים ממשק למשרד הבינוי והשיכון והוא, כל מה שצריך לעשות, זה להזין לחשבון הבנק את הכסף. כך שבאמת עשינו פה איזה שהוא תיאום ציפיות.

מה נשאר לנו פער מהותי? תקראו לזה דמי קיום, אני קורא לזה דמי הסתגלות לחייל עולה בודד. ובעניין הזה אני אומר, הגם שאנחנו משרד העלייה והקליטה, אנחנו תמימי דעים ואנחנו לא יכולים להסתיר עין, לא שאני יכול לטפל, אבל אני יכול לסייע וכל מה שאנחנו צריכים, בחסרי עורף. אי אפשר לבדל ולהבדיל ולעשות דין לזה ודין לזה ואני יודע שהמנדט שלנו הוא על העולים, ולכן אני קורא פה למשרד הרווחה, לכל מי שרק --- לבנות תוכנית מותאמת של חסרי עורף עם הרבדים שאתה ירדת אליהם, וכן צריך לתת להם את הזום. אסור לנו לעשות את ההפרדה, גם לילידי הארץ הזאת, שאין להם מענה.

שני דברים, קודם כל הטיפולים והמענים, אנחנו עשינו עם משרד הבטחון, אני אדבר בקצרה כי יש לנו המון המון לפני, ותוך כדי,

ממש בקצר כי אנחנו ב---

אני רק אגיד. בהיבט של ההשכלה הגבוהה, שהוא קטליזטור מאוד משמעותי במוביליות וגם לחסוך כסף, אנחנו עשינו עם הכוונה לצה"ל והיחידה, בסוף אנחנו משלמים לעולים והכסף שיתפנה שילך ללוחמים בני הארץ הזאת והחיילים הבודדים חסרי העורף.

נקיים דיון נפרד. נקיים דיון על כל ה---

מה שהוא אומר שבעצם משרד הקליטה לקח על עצמו תשלום על ההשכלה של העולים החדשים,
וכך---

כי זה התחיל ממדים ללימודים, ועכשיו התקציב, הוא --- תקציבי. אין לך בלתי נלאה ונגמר, ולכן אמרנו בוא נמקד את זה. ממילא הוא מקבל דרך הסיועים שלי, תפנו את זה לאוכלוסיות אחרות שצריכים לתת להן. זו ההסתכלות.

לכן ההתייצבות, אלכס, לסדנאות משתחררים, אם אתה רוצה הנגשת שירותים, מידע, ידע, הסללה של תכנית, לא יתייצבו. אם נמשיך להתייצב ב-50%-60% בסדנאות משתחררים ---

איך אפשר לעודד את זה? דלית שומעת.

ההסבר הוא מאוד פשוט. כמו שעשו לצורך העניין דיור סוף שירות, כשראש אכ"א אמר 'חברים, מפקדים יסבירו לי מי לא ישתחרר' ואני אומר לכם, לא כי חלילה המפקדים רעים, יש משימות ויש לחצים. אבל כשאומרים לחייל 'למה אתה צריך את הסדנה של חמישה ימים שבתוכה גם התנהלות כלכלית' ובאים אומרים 'תתייצב רק לכנס משתחררים', זה סרט אחר לגמרי.

מי אומר את זה? מי מציע?

הצבא. דיברנו על זה. יש פה, אנחנו חייבים להעלות פה את ה---

גלית שומעת?

היא יודעת. זה לא חדש. רק צריך לוודא שמשתחררים, אם זה סיבה מבצעית – סיבה מבצעית, בסדר. אז 10%.

אני שומעת, אשמח להגיב במשפט. אנחנו מכירים את הנוכחות הנמוכה, אנחנו הנחינו את יחידות צה"ל לנוכחות חובה, חובת ההוכחה היא עלינו ואנחנו נראה את החיילים המשתחררים מגיעים לסדנאות האלה למלוא הימים.

יופי. וגם יש שיפור, שאפו גדול ואני תומך במה שגלית אמרה, אכן זה מתקיים, אבל זה מהותי. זו הנגשת שירות, זו פתיחת דלתות, וזה לתת להם את כל מרכולתם, כולל כל הסיוע של משרד העלייה והקליטה וגם של חסרי העורף.

דבר אחרון בעניין חובות.

ידעתי שיש לך מה להגיד על זה.

תשמע, זה לא בידיים שלנו, ואני אומר גם לגלית. עשינו שותפויות גם עם ההוצאה לפועל ואנחנו מפעילים את הלשכה המשפטית אצלנו בהיבט של פניות, שתקפיאו את כל, אל תגלגלו, שחברות עסקיות לא יגלגלו את כל הריביות וכל הזה, מגיע לדבר כזה על קניה של טאבלט. גם לזה הגענו. יש מתכון ואפשר לעשות שיתוף פעולה,

חינם. מבטיחים חינם.

---אני אומר, הדרך, נגעה בזה גלית, תשאול מפקדים, סגלי ת"ש שבודקים, ודבר מאוד פשוט. ברגע שיש עיקול חשבון ולא מוזרם הכסף של המשכורת, עצור. קו אדום. אז יש גם הצעה שלנו יחד עם משרד הבטחון להחריג את סוגיית העיקולים על הכסף.

אני רק מתחבר למה שאיציק אמר, יש הרבה מאוד פתרונות קיימים. גם במשרד הקליטה, שאפשר להשית אותם על חסרי עורף משפחתי, וגם, אני בטוח במשרד הרווחה שחבל שאין פה שום נציג שלהם, על הנושא של העולים. בגלל זה דיברתי בהתחלה על סינרגיה, אז זאת הסינרגיה.

כמובן, לפני שאני אסכם, חבר הכנסת קוז'נוב בבקשה.

אני חושבת שמשרד הרווחה מזמין לדיון. הם כן הוזמנו.

משרד הבטחון.

משרד הרווחה. הילה סופרמן ואורית להב כאן?

הילה סופרמן היא מ"יתד". זה לא משרד הרווחה.

ואורית להב?

גם.

כן. חבר הכנסת קוז'ינוב בבקשה.

האמת שנחשפנו פה להרבה מאוד סוגיות שככה עלו, וחלקן סוגיות מוכרות וחלקן פחות מוכרות, לפחות לי אישית, ואני מניח שמצפה לנו עבודה משותפת רבה. אבל יש פה סוגיות רוחביות שהן לטווח ארוך ויש פה גם סוגיות מידיות, ההסתגלות המידית בתקופת הקורונה, וייתכן שתהיה פה מחשבה להעלות את זה לוועדת האם, כמו העניין של עבודה ותקופת הכשרה לאבטלה של חיילים בודדים משוחררים, ולא רק, זה גם חסרי עורף משפחתי, כי אנחנו נתקלים עכשיו במצב שאנשים שהשתחררו בחצי השנה האחרונה לא צברו את תקופת ההכשרה. אמנם יש להם סיוע של 4,000 שקל ---

הם לא עבדו חצי שנה ברצף ולא זכאים לדמי אבטלה.

נכון. לא זכאים לשום דבר. כלומר, בתקופה הזאת זה דבר קריטי, אפשר להתקיים גם מהכסף הזה שכרגע משוחרר, וגם הפיקדון הזה שהממשלה מתכוונת לשחרר חלקית, הוא לא יהיה מספיק.

אנחנו יודעים שיש כל מיני יוזמות בנושא הזה של הממשלה. צריך לראות מה---

נכון. אנחנו נסתנכרן.

אם לא, אז אנחנו חייבים---

ענבל יכולה לפרט על זה.

נכון. אבל אלה הדברים לטווח מידי שאנחנו גם צריכים לדעת, מלבד כמובן כל הדברים הרוחביים העמוקים וגם חסרי עורף וגם חוזרים בשאלה, כל הדברים האלה. בכל מקרה בהצלחה לכולנו. תודה.

שלום. אני מאוד שמחה להיות כאן ומקדמת מאוד בברכה את האמירה שלך אלכס בתחילת הפורום. מדובר פה בפורום משותף של צה"ל, משרד הבטחון ועמותות וקרנות שקיימות שנים רבות וצברו מומחיות והכשרה מעמיקה ואישית בהיכרות של חיילים בודדים והעשייה בשטח, וכולם באמת נרתמים, והם לא סתם נרתמים, כנראה שהם נרתמים היכן שיש צורך ואין מענה לכך.

אני רוצה להגיד שחוק קליטת חיילים משוחררים הוא חוק שהוא בניהול של משרד הבטחון. אנחנו אלה שאחראים ומופקדים על החיילים המשוחררים. אבל אנחנו משרד הבטחון, אנחנו באים להוקיר שירות ואנחנו באים גם לעודד גיוס בזכויות שקבע החוק. והחוק קבע זכויות, והנהלת הקרן ייחדה לכך גם זכויות לאוכלוסיות ייחודיות. אגב, חרדים לא צריכים להיות בודדים. חרדי שהוגדר בצה"ל כחרד, אבל נשים את זה בצד כי אנחנו לא באנו לדבר על החרדים.

יש פה בדיוק בעיה, שהחבר'ה שהם יוצאי החינוך החרדי, שהם יוצאים בשאלה, וכמו שהוגדר פה למרות שאני לא אוהב את הביטוי הזה אבל אשתמש בו בכל זאת, חצו את הקווים, הם נופלים בין הכסאות. כי הצרכים שלהם לא השתנו, אבל בצה"ל הם לא מוגדרים כחרדים ואז הם לא ---

אני מבינה את זה, אני רק אומרת שמבחינת החוק יש לנו הגדרה של מי הוא בודד. ואני גם בעניין הזה רוצה להסביר, בודד הוא בודד. אנחנו שווי זכויות, וגם בתוך צה"ל למיטב הכרתי, בין העולים לבין חסרי העורף המשפחתי, ואנחנו רואים פה בעצם, נציגי הממשלה שמוזמנים, שזה משרד הקליטה והסוכנות שהיא חלק, אין פה נציגות של ביטוח לאומי, אין פה נציגות של משרד העבודה והרווחה---

ענבל, אם את שומעת אותי, אני הזמנתי את הביטוח הלאומי, והתעקשנו שהם יגיעו, הם חד משמעית אמרו – אנחנו מזמינים דרך המתאמות – שאין להם קשר לנושא. אני אומרת את זה בכוונה לפרוטוקול.

אנחנו נביא אותם לדיון הבא בטוח.

אז תיכף כשאדבר על משבר קורונה ועל הדברים שעשינו, אני אסביר לכם למה ראיתי לנכון, אבל כמובן שכל גוף ידבר בשם עצמו. אני רוצה רק להגיד לכם שבחוק, הייעוד של האגף והקרן לחיילים משוחררים הוא להסליל את המשוחררים להשתלבות בחברה, במקצוע או בהשכלה. אנחנו מטפלים בהם החל מהשלמת 12 שנות לימוד, במסלולי לימוד. כשמדברים על בודדים, אנחנו מדברים על מסלולים ירוקים שאין להם צורך להוכיח כלום חוץ מהגדרת הזכאות בצה"ל.

אלכס, אני גם מזמינה אותך להגיע אלינו מכיוון ש---

זה לא קורה ככה.

אני לא יודעת מ מדבר, אבל---

ענבל, תעצרי רגע. חברים, חלק ממטרות הדיון הזה זה בדיוק להעלות את הסוגיות ולראות את הפערים. אני קודם כל מקבל את ההזמנה שלך בברכה, ואני מאוד אשמח שנגיע ונעשה פגישת עבודה, כי אני שומע פה גם בזום וגם לא בזום, אנשים שאומרים 'יש פה הרבה דברים שלא קורים' ואני בטוח שיש לכם כוונות טובות ואתם רוצים לסייע, לכן אנחנו יכולים להיות הפלטפורמה שמקשרת ולעשות את זה.

(מדברים ביחד)

ענבל, אני מבקש שתתייחסי לשני נושאים. הנושא הראשון זה הסיפור שעכשיו מקודם, של שימוש בכספי פיקדון לצורך מחייה בתקופת קורונה, איפה זה עומד, והנושא השני זה הנושא של תקופת ההכשרה לחיילים שהשתחררו, לצורך קבלת דמי אבטלה בתקופת קורונה. תגידי איפה זה עומד.

אני אגיד מה עשינו עם פרוץ המשבר.

לא, אל תקחי אותי להיסטוריה. לא. לא. איפה---

זה קשור לדמי אבטלה. אני רוצה להסביר לך.

אז תגידי לי מה המצב היום.

אלכס, מנכ"ל משרד הבטחון הוציא מכתב שמדבר על חודשי ההכשרה לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. חיילים משוחררים היום בחוק זכאים בששת החודשים האחרונים שלהם, להיות מוכרים כאילו הם עבדו. כשצמצמו את חודשי ההכשרה לכלל הציבור, מ-12 חודשים ל-6 חודשים, ואתה יכול לבדוק את זה, אנחנו ביקשנו שיכניסו את החיילים המשוחררים בכלל, ובמיוחד את הבודדים, כמי שמספיק להם ששת החודשים שצברו בסוף השירות לתקופת ההכשרה. הבקשה שלנו לא נענתה לצערנו. זה דבר ראשון. אני רוצה שתכירו ותדעו, כי לא יודעים את זה בציבור. הדבר השני שעשינו זה כשראינו שנושא של מענק קורונה מה שנקרא, מתמהמה, ואנחנו מאוד רצינו למצוא אפיק ודרך, אז יחד עם משרד האוצר שבאמת הרים את הדבר הזה, ואנחנו מאוד מודים לו, שילמנו פעימה ראשונה של 4,000 שקל לזכאי שכר דירה בחוק---

מתי הפעימה השניה, ענבל?

--- במשרד הבטחון וביחד עם מר ביטן, אתה היית שותף לוועדה האחרונה, אנחנו עכשיו ממתינים כדי לאפשר את הפעימה השניה לאותם זכאים שקיבלו, בסך הכל---

ממתינים למה, אפשר לדעת?

--- הועמד תקציב של עד 16 מיליוני שקלים למטרה הזאת, ואני מאוד מברכת.

רגע, ענבל, איפה זה עומד, ממתינים למי?

והדבר האחרון זה הפיקדון.

רגע, ענבל, תעצרי שניה. ממתינים למי בשביל לשלם את המענק השני?

אתה היית בוועדת העלייה והקליטה---

כן, הייתי. בשביל זה אני שואל. ממתינים למי?

מדובר על זכאי שכר דירה בחוק. אותו תשלום שאיציק אוחנה הזכיר פה של 1,000 שקלים הוא נושא חדש מ-2019 בחוק חיילים משוחררים. למי שזכאי ---

אני מכיר את זה. מה חסר בשביל ללחוץ על הכפתור?

המתווה עם האוצר היה שמי שמחזיק בחוזה שכירות לחודשים ש--- אל המשבר.

אני יודע.

אז מה אתה שואל, אני לא מבינה?

אני שואל מה מפריד בינינו לבין ביצוע הפעימה השניה.

האוצר. צריך לסכם את הסיכום הזה ולהוציא את זה לפועל. אבל זה קורה.

אבל זה --- כבר.

זה עניין של ימים. אלכס.

והנושא השלישי?

הנושא השלישי הוא משיכה חלקית מפיקדון אישי, שאנחנו, אני חושבת שאתמול בישיבת הממשלה השר מיכאל ביטון העלה את הצעת החוק והיא אושרה, והיא תועלה לממשלה לאישור, ואנחנו נאפשר לכל מי שיש לו יתרה בפקדון האישי, לכל מטרה שהוא רק רוצה, למשוך 4,000 שקלים או אם נשאר לו פחות, את כל סכום היתרה שיש לו. גם הנושא הזה, מיד כשיעבור חקיקה, הוקצה בחוק שבועיים למימוש הנושא. ואנחנו עובדים על זה במרץ רב בימים אלה.

תודה רבה. אני במאמר מוסגר אגיד משהו לגבי הסיפור הזה. אני מבין שזה צו השעה, ואני מבין שחשוב למלא את הצורך המידי של החיילים האלה. אבל יחד עם זאת, בעצם הפיקדון הזה נועד למטרות מסוימות, ואני חושב שזה די פוגע אחר כך בעתיד של החיילים האלה. לכן אני חושב שאחרי שנפתור את הבעיה המידית הזאת וניתן לחיילים למשוך את הכסף, אנחנו נצטרך לחשוב איך אנחנו בכל זאת משלימים להם את הפיקדון ומחזירים אותו לאותה יתרה שהייתה לפני תקופת הקורונה. כי אין שום סיבה שהחבר'ה האלה ישתמשו בעתיד שלהם כדי להבטיח את ההווה שלהם.

אני איתך בקטע הזה. הסיפור של, אם צו השעה, אבל סיפור של משיכה חלקית מהפיקדון, אנחנו פותרים להם את הבעיה המידית באמצעות הכסף שלהם כרגע, והאוצר לא מקצה משהו נוסף לעניין הזה.

כמו שהאוצר אוהב לעשות, הוא תמיד, אנחנו מכירים את זה, כל מי שהיה בממשלה יודע איך זה עובד, --- מצליח למכור את אותו כסף כמה פעמים.

לא, הממשלה תתמוך בסיפור הזה, אבל עדיין הוא סיפור מאוד בעייתי עם המשיכה החלקית של הפיקדון.

טוב חברים, ברשותכם אני אסכם. ראשית אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהשתתף בדיון הזה. אני חושב שהיה מאוד מאוד מעניין, והעלינו פה סוגיות חשובות. אז קודם כל תודה רבה לכל מי שדיבר ולכל מי שהקשיב ולכל מי שהשקיע את זמנו בשעתיים האלה שאנחנו כאן דנים.

אני מבקש לפנות גם אליכם שנמצאים פה, בעיקר הארגונים כמובן, וגם אלה שלא השתתפו בדיון. אנחנו נפרסם איזה שהוא טופס שבו אתם תוכלו למלא את עיקרי הפעילות שלכם, כדי שנוכל בשלב מסוים להנגיש את זה לחיילים הבודדים, כדי שכולם ידעו למי לפנות. זה במסגרת הטיפול שלנו במיצוי זכויות. אנחנו נחשוב איך אנחנו עושים את זה, יחד עם שלומית, וכמובן נקבל אישור מיו"ר ועדת האם, כדי שנוכל לעשות את זה, להפיץ לכם ואז נוכל לפרסם בעצם את הפעילות שלכם.

אנחנו נקיים בטווח הנראה לעין שני דיונים נפרדים: אחד על חסרי עורף משפחתי באופן כללי, ואני לא אוהב את המילה "להשוות". אני חושב שמעבר ל-להשוות, אנחנו חייבים גם לשפר. אגב בשתי האוכלוסיות, גם אצל העולים וגם אצל חסרי עורף משפחתי. לכן בואו נדבר על לשפר ולהשוות, ואנחנו נקיים דיון על זה. אנחנו גם כמובן נקיים דיון נוסף על יוצאי החינוך של החברה החרדית, זה גם מאוד מאוד חשוב, ודיון שלישי שאנחנו חייבים לתכנן זה חובות של חיילים משוחררים.

עוד מילה אחת לגבי השכלה. אני חושב שלפעמים בגלל שהדברים מובנים מאליהם, אז נמנעים מלומר אותם, ובכל זאת אני אגיד. לטעמי, כל חייל בודד שמשתחרר מהצבא חייב לקבל מהמדינה כסף להשלמת ההשכלה. כל אחד לפי רמתו. האם הבנאדם צריך מכינה ופסיכומטרי ואחר כך תואר ראשון, או הבנאדם רוצה ללכת להכשרה מקצועית. כל מסלול ומסלול. אין שום סיבה שהמדינה לא תשקיע בזה ואנחנו כנראה נצטרך לקדם את זה בחקיקה, כי אין דרך אחרת.

צריך להבין, במיוחד עבור האנשים שמוגדרים כחסרי עורף משפחתי, בין אם -- -

יש את זה בחקיקה.

כולם? כל החיילים הבודדים מקבלים מהמדינה?

כן. כן. כן.

אז אני מאד שמח שזה ככה.

כשתבוא אלינו נסביר לך.

אז למה יש קרנות שלא נותנות את זה?

(מדברים ביחד)

בתוך חמש שנים מהשחרור. זה עד חמש שנים, ממה שאני יודעת.

לעשר שנים, מ-2017. חיילים בודדים על פי חוק, מ-2017, הוארכה זכאותם ל-10 שנים.

קוראים לי יאנה בר ואני אשמח לעלות---

לא. יאנה, אין פה דיון. אני רק רוצה לשאול את ענבל. ענבל, תגידי לי, כל חייל בודד משוחרר מקבל מילגה מלאה ללימודים מהמדינה?

החל מ-12 שנות לימוד למכינה, לשיפור והשלמת בגרות, למסלול ייעודי לתואר במכינות, והכשרה מקצועית, לא כולם רוצים להגיע לאקדמיה. "ממדים ללימודים".

כולל תואר ראשון?

"ממדים ללימודים" זה תואר ראשון שכולל את אוכלוסיית החיילים הבודדים. בסך הכל מעטפת של 50 מיליון ₪ בכל שנה רק לבודדים משוחררים.

ענבל, אני אומר לך את האמת, לא מעניין אותי כמה כסף יש בתקנה. מה שמעניין אותי זה שכל החיילים מקבלים את זה. ונמצאת פה יאנה על הקו, שהיא לא מקבלת את זה, אבל יאנה, אני מבקש ממך להתאפק ולא לדבר, אנחנו ננסה לפתור את זה אחר כך, כי נגמר לנו הזמן.

אבל יש עוד דבר שחשוב לקחת בחשבון, שזה לא יהיה מוגבל רק לשלוש שנים, רק לתואר BA פשוט, אלא צריך לראות איך אנחנו מרחיבים את זה גם לתואר בהנדסה ולתואר ברפואה, כמו שעשינו בזמנו במשרד הקליטה. אני לא יודע אם זה קיים, אם זה קיים אני מברך ---

כל תקציב שתוכלו להביא כדי שנרחיב את הזכויות, אנחנו נברך.

אני חושב שזה אמור להיות תקציב קשיח לפי ביקוש ולא מוגבל בתקנה. אז אנחנו נבדוק את הסוגיה הזאת. אם זה ככה, מצוין, אם לא, נצטרך לעשות.

אבל אם עכשיו הם ינצלו את זה בקורונה, לא יהיה להם כסף להשכלה.

אבל עוד פעם, אני לא רוצה שישתמשו בפקדון. זה לא קשור.

זה מה שהם רוצים---

לא. אני מדבר איתך על השכלה. לא רוצה שישתמשו בפקדון להשכלה. אלא זה משהו אחר לגמרי. אבל אנחנו נדון על זה בנפרד. אני חושב שאנחנו כחברה, כצבא, כמדינה, יש לנו את ההזדמנות לאפשר לאנשים האלה את המוביליות החברתית מאוכלוסייה שנמצאת במקום אחד, שזה חסרי עורף משפחתי או יוצאים בשאלה שנשארו ללא עורף משפחתי, או עולים חדשים, הם יעברו לפאזה אחרת. וזה התפקיד שלנו. תודה רבה על הדיון. הדיון הבא, אנחנו נקבע מתי הוא יהיה, וגם נקבע מה יהיה הנושא שלו. תודה רבה לכולם ושיהיה בהצלחה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.









































D4)
SEEBBBY,