פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, כ"ט בסיוון התש"ף (21 ביוני 2020), שעה 10:30

הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר
משה אבוטבול
אופיר סופר
חוה אתי עטייה
אורלי פרומן
עידן רול

גאל אזריאל - ייעוץ וחקיקה ,משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

אריק האס - מנהל המחלקה לחיסון שגרה, משרד הבריאות (בזום)

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים (בזום)

אפרת פרוקציה - סגנית היועץ המשפטי , משרד האוצר

לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך (בזום)

נעה בן שבת
אוריאל מרחבי – מתמחה

ענת כהן שמואל

אלון דמלה


הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מ/1325

בוקר טוב. היום יום ראשון בשבוע, 21 ביוני 2020, כ"ט בסיוון התש"ף. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום לא רגיל לוועדה ולעבודה, יום ראשון. בדרך כלל, עובדים שני, שלישי ורביעי. בתקופות תקציב עובדים גם ביום ראשון וביום חמישי בשעות המאוחרות וכמה שצריך.

אנחנו באים להכין היום הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית: אישורי עבודה במפעלים, תו סגול. הצעת החוק הזאת תקפה ל-45 יום. אחרי 45 יום היא מתבטלת. עברנו על ההצעה.

למה רק 45 יום? מחכים לחוק המסגרת? יש הצעת חוק של המסגרת?

כן. ימי חירום.

עברנו על הצעת החוק. אני לא רואה בה שום דבר. יחד עם זה, אנחנו נקריא את הצעת החוק. כל מי שיש לו הערות לגבי סעיף מסוים, לשים את הסעיף בצד. נתקדם הלאה. נחזור. אנחנו נעבור על כל ההצעה. מה שאין במחלוקות, מה שאין בעיות – נצביע על זה. ואחר כך נלך ונדון בסעיפים - -

הבעייתיים.

- - הבעייתיים. אוסאמה, אולי אתה תנהל את הדיון הזה עם הסעיפים הבעייתיים?

יש שינוי מהפעם הקודמת כאילו?

לא.

לא, לא. זה התקש"ח. עכשיו העבירו את זה ל-45 ימים.

חוק ל-45 יום.

אוקיי. מישהו רוצה להגיד משהו לפני הדיון? אוסאמה ביקש להגיד כמה מילים.

כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כמובן, מתעסקים בחוק הזה. אבל אני אתמול ביקרתי בעיר סכנין אצל משפחתו של ההרוג שנהרג בתאונת עבודה לפני שלושה ימים בסכנין, שנפל מגובה באתר בנייה. אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על 25 הרוגים מאז תחילת השנה, 14 מהם בענף הבנייה. גם לפני יומיים עוד צעיר בן 19, חסן מועאד מנצרת, מצא את מותו.

14 בבנייה.

14 בבנייה.

עכשיו, אני מזכיר לכולנו שבזמנו, ביוני, נחתם הסכם בין ההסתדרות לבין הממשלה, ואני חושב שעד עכשיו לא קוימו הרבה מההסכמות שהיו. אני זוכר, אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, וחבריי זוכרים, שאז ההסתדרות איימה להשבית את כל המשק. ואז נחתם ההסכם. אבל מאז התאונות ממשיכות לקרות, והרוגים בתאונות עבודה ממשיכים, לצערנו, ליפול.

אני פניתי אליך, לוועדה, במכתב ביום רביעי, שאנחנו נקיים פה דיון ושאתה תיזום דיון. גם דיברנו על זה שתיזום דיון בהסכם הזה ולמה לא מקוים, ועל כל העניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אני חוזר על בקשתי לקיים דיון כמה שיותר דחוף. וגם דיברנו על הקמת ועדת - -

משנה.

- - משנה לעניין הזה של תאונות עבודה ובטיחות בעבודה. אז אנחנו רואים שזה אקוטי ודחוף. ולכן אני מבקש ממך באמת לזרז את הדברים האלה. תודה.

אני אענה לך בשני משפטים, לצורך העניין.

עושה קצר וקולע תמיד.

בשני משפטים, לצורך העניין. כשנכנסתי והייתי שר עבודה, קראתי למנהלת. הייתה שם מנהלת. אמרתי לה: למה לא כותבים תקנות? כמה תקנות צריך לכתוב? היא אמרה: יש לנו איזה 100, 120. ונראה לך שאם תביאי לוועדה יאשרו אותם? יתחילו להתווכח. למה את לא מביאה ארבע-ארבע, שלוש-שלוש, מהכי חשובות?

והכנסנו את הידיים לבוץ ועשינו מכרזים עם רחפנים, והטלנו קנסות ועיצומים כספיים. זה שאתה אומר 14 נהרגו היום, כשאנחנו לקראת סוף חודש יוני, תשמע סטטיסטית זה הרבה פחות משנה שעברה. בפועל זה הרבה יותר מדי.

נכון. כל אחד זה יותר מדי.

מה היה בשנה שעברה?

תקשיב, בסוף השנה נהרגו 40 ומשהו, 41 או 43. והכנסתי את הידיים לבוץ, וקרעו אותי ברגע שהלכתי למלחמה על תקנות וזה. חשבו שתוך יום הכול נגמר. ברגע שזה בא לתקשורת, נדמה להם שהם אמרו: הכול נפתר. כל דבר כזה זה תהליך, זה לשנות מתודולוגיה של עבודה. פניתי לשר במכתב וביקשתי שיפעיל תקנות. כי אני חושב שתקנה אחת גדולה של הרשתות על הפיגומים, הרי שיעלה כסף, אבל הרשתות ימנעו נפילה של אנשים. זה האלף-בית. צריך להתחיל. יעלה כסף. הדירה תעלה בעוד 15,000, 20,000 שקל. אנשים לא ייפלו. ישימו רשתות. והם משחקים. הרי הם שמחים שאני לא שם. כי נעצר העסק.

אבל אנחנו נקיים דיון ואנחנו באמת נקבע ועדת משנה לעניין. ואני בטוח שהתאונות לא ייעצרו לגמרי, לצערי.

לצמצם.

אנחנו ריאליסטיים. וכמה שהבנייה לגובה עולה, ויש יותר פועלים בגובה, ופחות מפקחים, ופחות הדרכות – ואתה מסתובב בבניינים, אתה רואה אנשים לא קשורים מסתובבים על הקורות בקומה שלישית, רביעית. לא קשורים, ואללה אתה יודע, רוח, משב קל וטאק – נפלת. אנחנו נעשה על זה דיון ונזמין את שר העבודה – הם לא כתבו עוד תקנות.

עוד לא.

תקשיב, היה פה דיון כשהייתה פה אורנה ודנו בתקנות שהיו צריכים לכתוב לפני שלוש וחצי שנים בבריאות, ברפורמת הקורנפלקס. והדיון לא התקיים. אמר הבן אדם ממשרד הבריאות: תן לי, אני רוצה להסביר. אמרתי לו: אין לך מה להסביר; לא כתבת שלוש וחצי שנים תקנה אחת. אם ביולי, ביולי הוא לא מביא חמש תקנות לפה, בעוד חצי שנה אני עוצר לו את הרפורמה. נגמר. שיכתוב תקנות. לא יכול להיות שמעבירים חוקים ולא כותבים תקנות והכול בסדר.

אז רק למען הפרוטוקול, שם ההרוג בסכנין הוא סובחי עותמאן, בחור בן 24. האוהד מספר אחת של בני סכנין.

לא קבוצה. עזוב אותך. לא קבוצה.

אנחנו עוד נעלה ליגה, מה זה עוד לא קבוצה?

בסדר. זה יכול להיות. אבל זה לא אומר שהם קבוצה.

אוקיי, נעה.

אדוני, רציתי רק להגיד שתי מילים, בדקה אחת להתייחס - - -

את יכולה שתי דקות במילה אחת.

כרגע מובאת הצעת חוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום הותקנו לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה.

דברי למיקרופון שהחברים ישמעו.

לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה שקובע שתוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק. וכרגע לכן מובא החוק הזה לצורך הארכת תוקפן.

במקביל לתקנות האלה, תקנות שעת חירום האלה שעוסקות בהגבלת מספר עובדים במקום עובדה, יש תקנות שעת חירום שגם הן אמורות להיות מוארכות בחוק בימים האלה ממש.

זה מה שדנים בוועדת הקורונה, שאני חבר שם? מתכוונת לזה.

בוועדת הקורונה זה הנושא של תקנות הגבלת פעילות.

זה שונה. זה שונה מזה.

זה שונה משם, כן. גם שם יש הוראות מסוימות שמתייחסות למעסיק ויש הפניות מתוך הכללים שנמצאים בתוספת כאן להוראות שם.

ולמה את מה ששם לא מביאים לפה, לחיים? למה לא מביאים גם את זה לפה?

גם לי יש שאלה.

ולמה את זה לא מביאים לשם? מה הסיבה?

עכשיו אתה פותח את הפצעים, יא משה.

אני לא רוצה פצעים. אני אדם חדש. כשאדם חדש מותר לי לשאול הכול.

מותר לך גם כבן אדם ישן. גם לחבר ותיק מותר לשאול הכול.

הישנים יודעים את כל הדברים האלה.

לא, לא. הם לא יודעים.

בסדר. אבל כשחיים יאפשר שאלות.

כן. תסבירו מה ההבדל בין זה לזה.

מותר לך לשאול הכול. חופשי.

תודה, חיים. תודה.

אז אולי נבהיר ככה: הפנייה של חקיקה נעשית במליאה או, אם יש מחלוקות, אז בוועדת הכנסת לפי תקנון הכנסת. כמובן, יש דברים שבאופן טבעי נמצאים בתחום האחריות של ועדה מסוימת. אם אנחנו מדברים על ענייני קורונה, זה גם ועדת העיסוק בבריאות וכמובן גם פה הגבלת מספר העובדים. אבל ההפנייה בסופו של דבר נעשית על ידי המליאה ו/או ועדת הכנסת במקרה של מחלוקות. זה המסלול וכך נקבע. זאת החלוקה שנעשתה.

אני רק מציינת את התקנות האחרות של הגבלת הפעילות, כי יש הפניות ביניהן ויש קשר ביניהן ונראה את זה אחר כך במהלך קריאת הצעת החוק כאן.

דבר נוסף בשבילו: ועדת הקורונה היא לא ועדת מחוקקת.

כן. היא לא סטטוטורית.

בסדר. אבל בכל זאת העבירו לשם את הדיון היום.

בסדר. כי הם חשבו משהו אחר. גם אני חשבתי שהצעת החוק הזאת היא משהו אחר. ולמישהו הייתה מטרה אולי שהיא לא תגיע לפה. ואנחנו הלכנו להילחם בשביל שהיא תגיע לפה. והיא הגיעה לפה, כי זו לא הייתה הצעת החוק שחשבנו. בסדר.

ומה ששם יובא לפה?

לא, לא.

אני מדבר על שני דברים שונים. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה. שיהיה לך ברור. כל מה ששייך לפה – יבוא לפה.

יש לי שאלה כללית בעניין הזה של החוק.

מתחיל להכיר אותך.

למה אנחנו צריכים פה להתעסק במספר עובדים בכל משרד ומשרד?

נגיע לסעיף.

לא. אני אומר בכללי.

אני אשמח - - -

מי את?

אפרת פרוקציה ממשרד האוצר.

אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור.

אני יודעת.

אז את רוצה לדבר, תרימי את היד. וכשנחליט שתדברי, תדברי.

אני שואל: למה אי-אפשר? הרי ברגע שיש הנחיות של משרד הבריאות והוראות של משרד הבריאות והן שקובעות תו סגול, אז התו הסגול חל על כל המעסיקים. למה צריך 20 עמודים, 10%,20%, 30 עובדים? למה צריך את זה? אני שואל בכלל.

עוד מעט היא תקרא.

לא, לא. כללי. אני שואל.

אוסאמה.

כן.

עוד מעט תקרא, נבין.

כדי שלא תבין מה רוצים.

בדיוק.

כן. מה רצית לשאול פה?

אולי קודם כול, נשמע את הדיון. אני רוצה לדעת: האם עובד שנדבק במקום עבודתו זה נחשב לתאונת עבודה וזכאי לפיצויים? אני שואלת. אני רוצה ללמוד.

בסדר.

ועובד שנדבק ואין לו ימי מחלה – מה עושים במצב כזה? האם שקלו דמי מחלה מופחתים? הכוונה להחשיב פחות ימי מחלה לעובדים שנדבקו ונכנסו לבידוד. האם יש כאלה שעובדים בבידוד וזה לא נחשב לימי מחלה? ועוד שאלה: כמה עסקים נקנסו בפועל בגלל שלא פעלו על פי התו הסגול?

אוקיי. לפרוטוקול, שם ותפקיד.

אני אפרת פרוקציה, סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. אני אתחיל אולי עם כמה מילים כדי להסביר איפה אנחנו בעצם עומדים ומה המשמעות של הצעת החוק הזאת. כפי שנעה התחילה להסביר, נכון להיום יש מספר תקש"חים שעדיין בתוקף. שני התקש"חים המרכזיים, גם התקש"ח של הגבלת הפעילות שנדון בוועדת הקורונה וגם תקש"ח הגבלת מספר עובדים, שניהם עוסקים במספר עסקים, באופן שבו העסקים יכולים לפעול בתקופת הקורונה.
הגבלת הפעילות, התקש"ח שנדון בוועדת הקורונה, עוסק באילו עסקים יכולים להיפתח ובאילו עסקים צריכים להיסגר. אני מזכירה לכם בתחילת הגל הראשון היו המון עסקים שנסגרו בכלל לפעילות. התקש"ח הזה עוסק בכמות העובדים שיכולים לשהות במקום העבודה. לא להיות מועסקים, אוקיי? אלא לשהות במקום העבודה. אני מזכירה לכם שהתחלנו ברצון לצמצם את מספר העובדים עד כמה שניתן. היו לזה המון חריגים, כי בד בבד עם הצמצום שרצינו להביא היה לנו גם צורך לוודא שבמקומות עבודה חיוניים, כמו למשל מקומות שמוכרים מזון, תרופות, אנשים שעוסקים ברווחה – אנשים האלה יכולים להגיע הרבה מעבר למספר האחוזים המינימלי. ולכן ניסינו למצוא פה איזשהו איזון בין המקצועות החיוניים. היה גם איזשהו חריג לעניין בינוי ותשתיות שהם בדרך כלל עובדים באוויר הפתוח. הסיכון שם מצד אחד הוא יותר נמוך, מצד שני זו התקופה שאפשר להתקדם עם תשתיות, עם בינוי, כאשר הנזק לציבור הוא מאוד קטן.

והיו גם חריגים למשרדי הממשלה. משרדי הממשלה ויחידות הסמך הם בעצם המרכז שנותן את שירותי הרווחה, שנותן את השירותים הבריאותיים. וכמובן שיש גם את הנושאים הביטחוניים, שגם לגביהם עשינו החרגות. ולכן ניסינו לייצר אחוז ספציפי לגבי כל גוף שידענו לגביו כדי לאשר לו להגיע בדיוק במידה שמצד אחד תוביל לאיזשהו צמצום, מצד שני תאפשר לו לפעול ולתת את השירותים החיוניים שלו. ולכן החוק הזה הוא יחסית ארוך. הוא כן מפרט לגבי חלק מהגופים מה אחוז הרלוונטי.

אני כן אגיד שעם הזמן כאשר התחלנו לפתוח את המשק לפעילות, נולד גם התו הסגול. ואז הגדרנו בעצם שני מצבים: מצב ברירת המחדל, שזה המצב שהיה עד לתו הסגול בהתאם לכל ההגבלות כאן, שברירת המחדל היא 30% ממצבת העובדים או עד 10%, לפי הגבוה מביניהם. וכל החריגים שגם ציינו לגבי בעלי העסקים עם שירות חיוני ומשרדי הממשלה. או לחלופין, מי שעומד בתנאי התו הסגול, יכול להביא מספר עובדים גבוה יותר לשהות במקום העבודה, כמובן תחת הגבלות קפדניות, שלאחר העבודה עם משרד הבריאות החלטנו שזה אקוויוולנט, זה המקביל ל-30% עובדים. אם המעסיק מקפיד על בדיקת חום, ומקפיד על כל ההוראות של שהייה בחדרי ישיבות, של שהייה בחדרים, של חיטוי במעבר ציוד מעובד לעובד, אז ניתן להביא יותר עובדים. כמובן שברירת המחדל תמיד היא לנסות ולאפשר העסקה מהבית למי שיכול. אין פה שום כוונה במסגרת החקיקה הזאת לא לפטר אנשים ולא לגרום לצמצום העסקה. ברירת המחדל היא שאם ניתן להעסיק אנשים מהבית, תעסיקו. אם לא, אז מקיימים את התו הסגול והם יכולים להגיע לעבודה גם במתכונת מלאה.

והתו הסגול הוא לא מחייב כל עסק שנפתח?

לא. שוב, יש כמה תווים סגולים. אולי זה מבלבל. יש את התווים הסגולים שבחוק של הגבלת פעילות, אוקיי? שזה מחייב כל עסק שנפתח. אם אתה נפתח, אתה חייב לעמוד במספר תנאים. במקרה שלנו, לגבי הגבלת מספר עובדים, יש לך שתי אופציות. אופציה אחת היא להביא רק 30% מהעובדים שלך למקום העבודה. שאר העובדים יעבדו מהבית. יש, אגב, מעסיקים שיכול להיות שנוח להם ש-70% מהעובדים עובדים מהבית. אני מניחה שבהייטק יש כאלה שמסוגלים לעמוד בזה.

אם אתה רוצה להביא יותר מ-30% מהעובדים למקום עבודה, אתה צריך לעמוד בכל ההגבלות שהן יותר מחמירות ממה שקיים במקומות אחרים ויותר רחב, וזה כולל גם את ההגבלות הכלליות ובנוסף להן עוד הגבלות ספציפיות. למשל, לגבי מספר העובדים שעובדים בחדר מסוים, מחיצה ביניהם, חיטוי במעבר מקלדת אפילו מעובד לעובד יש חובת חיטוי. יש כל מיני כללים שצריכים לעמוד בהם. הם בתוספת השנייה. ומי שעומד בהוראות האלה, כמובן, יכול להביא עובדים מעבר ל-30%.

מי שעובד בבית, כתוב במפורש שהוא ימשיך לקבל משכורת רגילה וזה לא על חשבון?

אנחנו לא מתערבים. וברור שזה בין עובד למעסיק.

מה שלא כתוב, זה לא ברור.

נכון.

אבל זה לא פה.

לא. אבל גם. ברגע שאתה מצמצם את מספר העובדים, אז אתה צריך לצמצם את העניין הזה.

לא פה.

לא, לא. אנחנו לא מתערבים.

אבל זה לא פה.

נכון.

זה לא פה. זה לא הדיון. כשאני אמרתי שאני הולך לריב על הצעת החוק שתבוא לפה, זה בדיוק על מה שאתה אומר. על הסכמים קיבוציים, על שכר, על מה שיהיה. זה החוק שאני רוצה שיהיה פה.

תאונת עבודה.

לתנאים שלו.

תנאים הסוציאליים.

זה הולך להאריך מצב קיים?

אז זהו.

כן. בטח. אלה תקנות שעת חירום.

תקנות לשעת חירום נכון להיום תקפות. מחר הן פוקעות.

הבנתי.

עכשיו, במקביל לתקנות שעת חירום שהממשלה התקינה והיכולה להתקין אותן רק למשך שלושה חודשים שמסתיימים מחר, יש את חוק המסגרת שנדון, לדעתי, בוועדת הקורונה, שהוא מסמיך, שהכנסת בעצם מסמיכה את השרים - - -

לא. חוק המסגרת זה בוועדת החוקה.

בוועדת החוקה, סליחה. החוק בעצם מסמיך את השרים לקבוע מעין תקנות שעת חירום גם אחרי פקיעת התוקף. הכנסת קובעת את המסגרת שבה השרים יוכלו ללכת ולקבוע הוראות. בתווך, עד שחוק המסגרת יחוקק ומחר, כמו שאמרנו, התקנות האלה פוקעות, היינו צריכים לוודא שהמצב הקיים ממשיך להתקיים. האופציה היחידה היא בעצם להאריך את התוקף שלהן בחקיקה על ידי הכנסת. והמגמה כרגע היא פשוט להאריך את התקש"ח לתקופת ביניים נוספת עד חקיקת חוק המסגרת.

לא. עד 45 יום.

ולא יותר מ-45 יום.

כשאת אומרת עד, זה כאילו יכול להיות Forever.

נכון.

עד לחקיקת חוק המסגרת.

ולא יותר מ-45 יום. זאת אומרת, זה עד 45 יום.

בדיוק.

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל אני מניח שלסביבה – אנחנו רואים שהעסק הזה כן מתקדם ואנחנו כן מדברים על גל שני. ישבתי בסיבוב הקודם בוועדת הכספים, והייתה הערה לאורך כל הדרך על כך שאנשים הוצאו לחל"ת ובעצם העסקים לא קיבלו חלף שכר ובצעם זה הוציא את האנשים ממעגל העבודה. אנחנו יושבים בוועדת העבודה והרווחה ונראה לי שלכיוון הזה התכוונת. אם לא, אז אני רוצה לזרז את המזורזים, שצריך לראות שלא ממהרים להוציא אנשים מעבודה ולהוציא אותם לחל"ת. אלא כן לראות איך שומרים את האנשים בתוך מסגרת העבודה, כי אנחנו רואים שפיטורים האלה רק הולכים וגדלים.

אוקיי. אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה שתבינו: כל דבר בעתו. אנחנו עכשיו דנים במשהו אחד. דנים בו. נעבור להקראה. למי שיש הערה על משהו, הוא רוצה להעיר – תודה רבה, מזיזים הצדה. מה שאין עליו מחלוקות – מצביעים עליו והולכים הלאה. וכך נתקדם. כי אם לא, לא נגיע לשום מקום. ככה עבדתי בחקיקה. איפה שאין מחלוקות – בסדר. איפה שיש מחלוקות – נריב אחר כך. נדבר אחר כך. בואו נמצה את מה שאין עליו מחלוקות. וסביר להניח שיש פה הרבה הרבה דברים שאין עליהם מחלוקות, כי עברנו על זה עם עורכי דין מקצועיים ו-ואללה, לא הערו הערות.

אוקיי. רק מוזר. אולי מוזר לי כחדשה שבאה מן הכיוון הזה. חוק או תיקון לחוק שעוסק במספר עובדים, תיקון לחוק שעוסק בפעילות, חוק המסגרת שיבוא אחר כך. כמה שעות, כמה ועדות עובדות במקביל, שצריך שלוש ועדות - -

לא כמה שעות ולא כמה ועדות.

עובדות במקביל, שבסוף הכול ייכנס לתוך חקיקת המסגרת. נראה לי קצת מוזר. מה? לא קשור אחד בשני? כמו ההערות שעלו פה לגבי התנאים של העובדים. רק לגבי מספר העובדים כרגע אנחנו – אני לא יודעת, לא אלייך, הנושא.

אני אשמח לתת את התשובות.

אורלי, כל מה שיהיה בדיני העבודה יהיה פה.

זה מה שאני - - -

כל מה שיהיה. זו מלחמה שלי. אני לא אתן שירוקנו את הוועדה הזאת מתוכן. מחובה שלי. תני לי.

כרגע פיצלו את הפעילות הדיונית לשלושה.

לא פיצלו כלום.

טוב. בסדר.

כי למען האמת, אם הייתי רואה מה זה, ואללה שידונו שם. כי ואללה. טוב. אם במהלך הזמן, במהלך התקופה שאנחנו דנים פה בעניינים שהם פרופר בריאות, פנסיה ותיקה, עבודה, רווחה, ידונו פה לגופו של עניין וירדו לפרטים פרט-פרט, וכל אחד יוכל להגיד פה מה שהוא רוצה גם אם דעתו לא מקובלת עליי. הוא ידבר חופשי, ילחם על זכויותיו. הכול יהיה בסדר.

עוד מישהו שאולי יכול הסביר את הפיצול הזה שנעשה בין תקנות שעת חירום, הגבלת פעילות והגבלת עובדים?

אני אשמח להסביר, אם אפשר.

תסבירי.

אני גאל אזריאל, משרד המשפטים.

מה זה "נעשה"? מי עשה? מי נעשה?

הממשלה, כשהתקינה את תקנות שעת החירום, היא הבחינה את הנושא של הגבלת עובדים ועשתה לגביהם תקנות שעת חירום נפרדות מהנושא של הגבלת פעילות באופן כללי.

לא שמעתי. מי עשה את הפרדה?

הממשלה.

אה, הממשלה.

אני אסביר, אם יורשה לי, בכמה מילים. אני גאל אזריאל, משרד המשפטים. לפני שלושה חודשים בערך, כשממשלה הבינה שהיא צריכה לתת מענה מעבר לסמכות שיש למנכ"ל משרד הבריאות מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם – למנכ"ל משרד הבריאות יש סמכות, מפקודת בריאות העם, לתת הוראות בשעת חירום כדי להתמודד עם מגפה. באיזשהו שלב הגענו למסקנה שהמגיפה יותר מדי גדולה, משפיעה על כל תחומי המשק. ולכן הסמכויות האלה לא מספיקות כדי לתת מענה לכל הצרכים. ולכן הממשלה התחילה להתקין תקנות שעת חירום בכל תחום ותחום. עד יום הותקנו 38 סטים של תקנות שעת חירום עם הרבה תיקונים. חלק מהם כבר לא רלוונטיים כיום, אחרי שההתמודדות השתפרה. וחלק מהן עדיין צריכים אותן.

אז לא השתפרה עכשיו. ההפך.

נכון שיש עלייה בתחלואה, אבל ההתמודדות השתפרה, בין היתר בגלל המסכות, המרחק החברתי וכל השאר.

האלה, מחיצות הפלסטיק.

אז את חלק מהתקנות כבר לא צריך אותן. חלק כבר הוחלפו בחקיקה של הכנסת, בתקנות באישורי ועדה וכו'. ועדיין יש לפחות ארבעה-חמישה סטים שת תקנות שעת חירום שהממשלה רואה לנכון עדיין להשתמש בהסדרים שיש בהן. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה הסבירה, סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום, שגם יכולות להתגבר על כל חוק, רק לתקופה של שלושה חודשים, כדי להתמודד עם מצבי חירום מיידית כשבעצם אין אפשרות להגיע לכנסת ולחוקק בזמן הזה.

ראינו שאנחנו מגיעים לתקופה של סוף שלושת החודשים – בכל זאת, הרצון של הממשלה הוא להביא הצעת חוק מסודרת שתיתן את מלוא הסמכויות בצורה מידתית, מאוזנת, וזה מה שקרוי חוק המסגרת, הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, אמור לעלות לדיונים בוועדת החוקה השבוע כבר. והצעת החוק הזאת אמורה להחליף, או לתת כלים שיבואו במקום לפחות ארבעה סטים של תקנות שעת חירום, שהן: תקנות שעת חירום הגבלת פעילות, כמו שנאמר כאן, הן בדיונים כרגע במקביל בוועדת הקורונה; תקנות שעת חירום אכיפה, שכבר הפכו להיות חוק לאחר תקנות שעת חירום או לקיומן של תקנות שעת חירום שנחקק לפני שבוע בוועדת החוקה; אותן תקנות שעת חירום שמובאות היום לדיון כאן בעניין הגבלת מספר עובדים; ותקנות שעת חירום לעניין אזור מוגבל, ששמעתם, אני מניחה, בכל מיני הקשרים. כשיש אזור עם תחלואה הרבה יותר גבוהה ורוצים לייחד לו טיפול מיוחד כדי שהמגפה לא תתפשט מעבר לאותו אזור ספציפי בארץ, אז יש התמודדות מיוחדת עם אותו אזור, אותו מקום או עיר בארץ. כרגע יש שני אזורים כאלה שהוכרזו בשבוע שעבר.

כנראה בנוסף יש הצעת חוק שהיום עולה בממשלה, תוספת לאותו חוק של סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, להעברת אנשים למקום בידוד מטעם המדינה. אנשים שחייבים בבידוד, שיהיו במלונות במקום להיות בבית. כל זה מוצע שיעוגן באותה הצעת חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם הקורונה. הרצון של הממשלה היה להביא את הכול בבת אחת, הצעת חוק נכונה. כמו שיש, למשל, חוק ההתגוננות האזרחית שמכיר מצב חירום מיוחד, שהוא מצב מיוחד בעורף.

מה היא הצעת חוק נכונה? ומה היא הצעת חוק לא נכונה?

אני אסביר.

תסבירי. תתחילי בהצעת החוק לא נכונה.

הצעת חוק להארכת התוקף של תקנות שעת חירום היא לא דרך המלך בתפיסה החוקתית שלנו. מה שאנחנו עושים כרגע הוא לקחת את כל הסט של תקנות שעת חירום, להביא אותו בתוספת כשיש רק סעיף אחד או שניים בהצעת החוק מעבר לתוספת שמאריכים את התוקף. וזה מעין פלסטר בעצם. הכנסת יכולה כמובן לשנות כל מה שיש בתוכו.

זה מקנה זמן ומאפשר לדון בחוק בצורה מהותית.

נכון. נכון.

אוקיי.

הצעת היותר ראויה היא הצעת חוק, שהיא כמובן בינתיים הוראת שעה רק להתמודדות עם הקורונה, שתיתן מענה, כלים נכונים כדי להתמודד עם מצב החירום הספציפי.

אתן לך דוגמה יותר טובה. חוק ההסדרים הוא הצעת חוק לא נכונה.

זה לא בתחום שלי.

לא חשוב. זו הצעת חוק לא נכונה. זו הדוגמה.

יכול להיות. אבל, למשל, מה שיהיה לנו בחוק המסגרת זה מה שאתם מכירים בחוק ההתגוננות האזרחית של מצב מיוחד בעורף. כשיש טילים שנופלים על המדינה, מכריזים על מצב מיוחד בעורף ויש סמכויות. אז זה מה שיהיה שם. ואני מקווה שנתחיל את הדיונים השבוע ושנחוקק את זה מהר ככל הניתן כדי שיהיה את מלוא הכלים לממשלה ולמדינה כולה כדי להתמודד גם עם מצבים של עלייה בתחלואה וגם במצבים של הקלה בתחלואה.

גם עוד הסבר למה חוק להארכת תקנות שעת חירום הוא לא ראוי, שהוא לא נותן את מלוא המענה. בסופו של דבר עכשיו אנחנו מקבעים את מה שיש בתקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום אפשר לתקן אותן. כל פעם מעלים את התיקון לממשלה לפי מצב התחלואה. אם יש צורך ביותר מענה, מתקנים את זה תוך כדי החלטת ממשלה, מפרסמים את זה ברשימון וכבר יש תוקף.

מצוין.

עכשיו, אם תהיה עלייה בתחלואה ותצטרכו יותר הגבלות פה, נצטרך לעשות את זה בשלוש קריאות בכנסת. מה שמעכב את המענה הראוי.

מאה אחוז. תודה. נעה.

בבקשה.

את מדברת על חוק סמכויות מיוחדות?

את הזכרת את סעיף 20 לחוק לפקודת בריאות העם. מתוך סעיף 20, הוצע "צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)" שקובע הוראות שונות לגבי הרבה דברים: התקהלויות, מהי התקהלות, חובת בידוד וכו'. הוא גם קובע הוראה לגבי שמירת מרחק של שני מטר. הוא מחייב את המעסיק לוודא שמירת שני מטר.

עכשיו, נגיע לחוק שלנו. אני אתחיל לקרוא אותו. הצעת החוק גם תתקן בתיקונים קטנים את תקנות שעת חירום. אם כי היא באמת תיאור מצב קיים. לכן גם תראו פה מספרים. לפעמים יש קפיצות של מספור, מה שאנחנו בדרך כלל לא עושים בחקיקה. וזה בגלל שאנחנו באמת מצלמים את המצב הקיים שאליו הגיעו תקנות שעת חירום. בכפוף לתיקונים גדולים שלדעתנו נחוצים, או מבהירים, או קשורים בזה שאנחנו כרגע עושים עוד בחינה של הדבר הזה לקראת חקיקה.

"הצעת חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020.

הארכת תוקף
1.
תוקפן של תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בנוסח המתוקן המפורט בתוספת, מוארך בזה עד יום ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)."



זה באמת יוצא 45 יום מתום תוקף התקנות. לא רצינו שתהיה אי-בהירות מה הם אותם 45 ימים, מתי מתחילים לספור אותם, מתי מסתיימים. לכן אנחנו מציעים לדבוק במועד.

מציינים תאריך.

אז זה לא מחר הארכת התוקף?

לא. התוקף של הארכת תקנות שעת חירום הוא עד 22 ביוני, שזה מחר. אז אם לא נאריך את זה בחקיקה, הן באמת יפקעו. מה שעושה הצעת החוק כרגע – היא מאריכה, עושה עוד גשר.

מה שהיא אמרה: במקום לספור 45 ימים, ואז יש לנו ימי עבודה, כולל שבתות, כולל שישי – נתנו תאריך, סופרים את הימים. זה 45 ימים.

קובעים תאריך. זה יותר טוב.

כאן בתוספת, אנחנו מביאים את נוסח תקנות שעת חירום, שאת תוקפן מאריכים.

הגדרות
1.
בתקנות שעת חירום אלה –



"אזור" ו"ישראל" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;



"הוועדה לאנרגיה אטומית" – לרבות הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) והמרכז למחקר גרעיני (ממ"ג);



"חברה עירונית" ו"חברת בת עירונית" – כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏;



"חברה ממשלתית" – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏;



"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏;



אנחנו בעניין זה מציעים שבמקום להגיד "כמשמעותו בחוק", ואז לא כל כך ברור מה משמעותו בחוק, אלא ממש להבהיר כפי שנעשה לגבי צו בידוד בית, להבהיר שאנחנו מדברים על כל אחד מאלה:

(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה".



אני מקווה שהתיקון הזה מקובל על הממשלה.

לא מעניין אותנו אם מקובל עליהם. הם הגישו את זה, וברגע שהם הגישו את זה, על כל ההבדלים הניסוחיים אחר כך תדונו איתם.

אוקיי.

על הניסוח, לא על מהות. המהות זה פה.

אני רק רוצה לוודא שהם לא חושבים שיש פה איזה שינוי במהות.

לא. אני אגיד רק הערה כללית. כמעט כל ההערות הן הערות ניסוחיות, וזה בסדר. כלומר, עבדנו בכזה לחץ גם שישי, גם שבת, אמצע לילה. הכול בסדר. רק שינוי נוסח.

אל תעבדו שישי-שבת. אין לזה ברכה.

עובדים בשבת? משה. משה.

אל תעבדו. אין ברכה. תאמיני לי.

פיקוח נפש, תאמין לי. אנשים עבדו. פיקוח נפש, היו תקופות שפיקוח נפש גם התיר פעילות. עכשיו, לא לפתוח את העניין הזה. אני שמה על זה סוגריים. אני רק אגיד שהצעת החוק הזאת שונה מהצעות חוק אחרות, כי בעצם אנחנו מגיעים לכנסת עם מצב קיים ומאריכים אותו.

זה בכל התקנות שהבאתם השבוע הזה, אותו דבר. כולה מצב קיים, וביום האחרון, ובדקה ה-90 ולוחצים אותנו.

מה שאני מנסה להגיד הוא שבמקרה הספציפי הזה אנחנו באים עם מצב קיים. יש לנו צורך, אני חושבת, אמיתי לא לשגע את השוק. כלומר, אפשר להגיד שעשינו תיקוני נוסח. רק צריך לשדר לשוק שאין פה שינוי מצב, כי אנחנו לא רוצים עכשיו שכל בעל עסק קטן עכשיו ישכור עורך דין כדי להבין מה יהיו התיקונים. אם אנחנו מתמצאים בתיקוני נוסח אפשר לעשות הכול בסדר. אפשר לייפות את החקיקה. אני לא אומרת שהיא מושלמת. זה בסדר. אבל בואו נשקף לשוק שזה מה שעשינו, שאנשים לא יחשבו שעשינו פה איזשהם שינויים דרמטיים למשך 45 יום. כי לא זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו לא צריכים עכשיו שבעלי העסקים ילכו לעורכי דין לנסות להבין מה שינינו ומה לא שינינו. השארנו מצב קיים.

מאה אחוז. אוקיי. הסברת. נעה, בבקשה.

באמת המטרה היא לעשות הבהרות במקום שאנחנו חושבים שהדברים האלה יכולים להיות לא מספיק ברורים. ולכן זו אחת הדוגמאות.



"מועצה דתית" – כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏;

(2) לעניין רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים;




(3) לעניין מועצה דתית – המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;




(4) לעניין תאגיד – אמרנו שהוא כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב – הממונה על השכר במשרד האוצר;




(5) לעניין חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;




(6) לעניין מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה;

למה לא תוסיפי גם ועדות ממונות.

עזוב, עזוב. לא משנים שום דבר. היא הסבירה לך.

להוסיף. להוסיף.

אני אסביר בקצרה מה עושה הממונה. נראה את זה בהמשך. הממונה יכול לקבוע - - -

לא הממונה. ועדה ממונה או קרואה במקומות אחרים שגם הם – איפה הם מקוטלגים?

אנחנו מדברים פה שצריך חלוקה פנימית בין סוג של גופים. למשל, סוג של רשויות מקומיות. יכולה להיות חריגה במספר העובדים המרבי המותר. את החלוקה הזאת צריך לעשות מישהו שיש לו הסתכלות על, והגורם שיש לו הסתכלות על בעניין הזה הוא המנהל הכללי של משרד הפנים.

אז כולל גם ועדות קרואות.

זה אותו דבר.

טוב. תמשיכי. אוקיי. הערת.

לעניין רשות מקומית זה אותו דבר.

תמשיכי.

"מעסיק" – מי שמעסיק עובדים, ולעניין האזור – מעסיק כאמור שהוא ממשלת ישראל או ישראלי;

מה זה? מה זה ישראלי?

עכשיו, השאלה היא מהו ישראלי. אנחנו רוצים להוסיף איזושהי הגדרה של מהו ישראלי.

אזרח ישראלי, לא? לא אזרח ישראלי? למה את מתכוונת?

אז מכיוון שהם לא כותבים "אזרח ישראלי", כנראה שהם מביאים בחשבון גם שיש חברה שאין לה אזרחות.

או מעסיק ישראלי.

אז אנחנו רוצים לקחת את הניסוח מ"כפי שנעשה לפי חוק ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" ולהגיד ש"ישראלי" הוא או "אדם הרשום במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין" או "תאגיד הרשום בישראל או תאגיד שהוקם על פי דין בישראל."

מקובל?

זה הנוסח.

כן.

"מערכת בתי המשפט" – בתי המשפט, בתי הדין לעבודה והנהלת בתי המשפט;



"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967‏,



הנוסח המקורי הפנה לתקנות שעת חירום, לשירות עבודה לשעת חירום, אבל התקנות פקעו. ואני רק רוצה לוודא שיש לנו באמת "מפעל למתן שירותים קיומיים", שהוא מזוהה ככזה גם אם לא לצורכי הקורונה. גם אם הוא לא הוכר במיוחד לצורכי הקורונה, יש לו הכרה שתקפה לתמיד.

"מערכת בתי המשפט" - למה אין פה בתי דין רבניים, בתי דין שרעיים?

בתי הדין הדתיים מוזכרים בהמשך.

עוד לא הגיעה. הגעת לזה?

הינה, "מערכת בתי משפט". זו ההגדרה.

לא, לא. אבל יש סעיפים בהמשך.

תוקף תקנות האלה פקע וזה וזה, ו"מפעל תומך ביטחון".

לא, לא. לפני זה. "מערכת בתי משפט".

בתי הדין נמצאים בצורה ספציפית. הם לא בהגדרה של מערכת בתי המשפט. "מערכת בתי המשפט" זאת רק הגדרה כאן, והיא מתייחסת לבתי המשפט האזרחיים. בתי הדין הדתיים מוזכרים אחר כך בצורה ספציפית, והם לא צריכים הגדרה מיוחדת.

זה לא חלק ממה שצריכים?

ההסבר מתייחס אליהם.

פשוט "מערכת בתי המשפט" היא אחד מהחריגים לתקנות שעת חירום.

וזה יופיע בעמוד?

והזה מופיע לנו בעמוד, רק רגע.

סבלנות. אוסאמה, סבלנות. זה יופיע בעמוד?

על ההחרגה?

כן.

הפירוט.

בסעיף 4, אי-תחולה.

סעיף 4(א) בעמוד 11.

תגיע. תזכיר את זה.

"תקנות שעת חירום... לא יחולו על ... מערכת בתי המשפט".

מאה אחוז. שנגיע לסעיף 4(א).

ואז מוזכרים גם בתי הדין הדתיים.

איפה?

תראה בסעיף 4(א) בעמוד 11, החריג אומר: זה לא חל על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט. בתי הדין הדתיים מוזכרים בנפרד ממערכת בתי המשפט.

אוקיי. תמשיכי.

אז ההנחה היא ש"מפעל למתן שירותים קיומיים", אני מבינה לפי הממשלה, שזה משהו שאמור לחול בכל מקרה, שהם מפעלים שאנחנו יודעים מה הם.

נכון. לגבי "קיומיים", אלה מפעלים אנחנו יודעים מה הם. הרשימה נמצאת במשרד העבודה. וכל מי שנותן שירות חיוני במדינת ישראל וניתן גם לחייב אותו להגיע לעבודה בצו של שר העבודה. אנשים האלה, מאחר שאפשר לחייב אותם גם להגיע במצבי חירום, אז קל וחומר שהם מוחרגים מה-30%. הם יכולים בעצם להגיע ב-100% תפוסה למקומות העבודה.

ואם ההנהלה שלהם לא מוכנה? מעבר ל-30%? אפשר לחייב אותם כשהנהלה רוצה.

שנייה. אני אסביר.

לא צריך. לא צריך להסביר. הבנתי את זה. בסדר.

אוקיי.

"מפעל תומך ביטחון" – מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של כל אחד מאלה:




(1) משרד הביטחון;




(2) הוועדה לאנרגיה אטומית;




(3) המטה לביטחון לאומי;




(4) צבא ההגנה לישראל;




(5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;




(6) שירות הביטחון הכללי;




(7) משטרת ישראל;




(8) שירות בתי הסוהר;




(9) הרשות הארצית לכבאות והצלה;




(10) הרשות להגנה על עדים;



מדובר על מפעלים שמספקים שירותים למרות שהם בעצמם לא תעשייה ביטחונית.



"מצבת עובדים", זו הגדרה מאוד חשובה.

איפה נמצאים שירותי הצלה? הם לא נכנסים פה?

שירותי הצלה נכנסים, הם גם במוחרגים. נמצאים בסעיף 4 בעמוד 12.

נגיע לזה. נגיע לזה, נעה.

אני שואל רק כדי לראות אם הם מוחרגים.

תרשום הערות. בסוף, אם לא הגענו לזה, תגיד למה שירותי הצלה לא מוחרגים. ואז נבדוק ונראה למה. כי עכשיו אנחנו קופצים.



"מצבת עובדים" – כל העובדים המועסקים במקום עבודה;



אחרי זה נראה שהדברת עובד - - -

נכון לאיזה תאריך?

אנחנו לא שומרים. זו לא הוראה שמשמרת. היא אומרת: אני מסתכלת מי העובדים, מה מצבת העובדים שיש למעסיק. יכול להיות שהיא השתנתה במהלך הזמן. אבל לוקחת את מצבת העובדים ו-30% מהם - - -

לא. ברגע שאת מגדירה שזה 10% או 30%, את צריכה להגדיר ממה זה?

נכון.

באיזה תאריך?

כן.

כל יום ויום.

נכון. לקחתם בחשבון שיהיו הרבה פיטורים עכשיו.

בדיוק.

זה כולל את מי שבחל"ת? מצבת העובדים כוללת את מי שכרגע בחל"ת?

כן.

כן. לכאורה כל יום ויום יש לי את השאלה הזאת.

בוא, תקשיב. היום החלטנו שאנחנו הולכים ל-30%? הולכים מאתמול מצבת עובדים רשומה? אתה רואה את המצבה.

אתה אומר "אתמול". אבל פה לא כתוב אתמול. יכול להיות חודש שעבר.

אבל ביום שתקבל החלטה, זה יהיה ל-45 יום. באיזה יום תקבל החלטה? ב-23 ביולי? ב-23 ביולי?

לא.

באיזה יום תקבל החלטה?

אבל זה שחל. ברגע שאני מאריך את זה עד 6 באוגוסט, אז זה חל. אז הם יכולים לבחור.

אבל אתה שאלת על מצבת העובדים.

נכון.

הארכת את המצב הזה. ביום שאתה מאריך, זה מצבת העובדים. קבעת את מצבת העובדים. אם זה לא מוגדר, זה מצבת העובדים.

שיהיה ברור. זה מה שאני מציע.

אתה אומר שאתה יכול לשחק עם זה, לפטר שליש מהעובדים ואז - - -

מי ייתן לך לפטר שליש מהעובדים? איך תפטר שליש מהעובדים?

אם זה מעסיק פרטי - - -

איך תפטר שליש מהעובדים?

לא. אם זה חל על עובדים למעסיקים בישראל.

אני יודע. אבל איך תפטר שליש מהעובדים? ואני בעד העובדים. בואו נתחיל מזה, שאני בא מארגון עובדים. איך תפטר שליש? איך? אין ארגון עובדים? איך תפטר? אין הסכמים?

- - -

מאה אחוז. אבל אתה לא יכול לפטר. כי אם היה נדמה לי שאתה יכול לפטר, זה אפילו לא היה עולה פה. לא היה עולה.

בסדר. אם זה מקובל.

ואנשים שנמצאים בחל"ת הם חלק מהמצבת?

כן.

עובדים עם חל"ת.

הם עדיין עובדיו של המעסיק.

אוקיי.

למרות שהוא לא משלם להם תנאים סוציאליים.

"מקום עבודה" – כל מקום בהחזקת מעסיק, שבו מועסקים עובדים - - -



אני מוחקת את המילים "בתוך מבנה". אני רוצה שנברר את זה.



- - - וכן כל מקום שנעשית בו עבודה בתוך מבנה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק, והכול בין שמקום העבודה כאמור כולל מבנה אחד ובין שהוא כולל כמה מבנים;



ההגדרה הזאת חשובה לנו מכיוון שהגבלה אחר כך, אותה הגבלה שהיא ברירת מחדל לא תחול בתנאים של גם התו הסגול. אבל היא ברירת המחדל. היא חלה לגבי מקום עבודה. לכן ההגדרה הזאת חשובה כדי להבין מהו מקום העבודה, מהי מצבת העובדים במקום עבודה.
אז אנחנו ניסינו לברר עם משרד האוצר: אם אנחנו מדברים על מקום עבודה, על סניף מסוים, על אתר מסוים. אני הבנתי בהתחלה שמדובר על מקום, שמדובר על אתר מסוים. משרד האוצר, מה עמדתכם בעניין הזה? רק שנבין קצת.

אנחנו מסתכלים על כלל העובדים שיש למעסיק. מה שניסינו להשיג זה צמצום של 70% ממספר השוהים. אנחנו ניסינו הרי לאזן את זה גם עם היכולת של העסקים עדיין לשרוד. לכן נתנו להם איזושהי גמישות. ולכן אם יש לי רשת שפרושה על פני כל הארץ, לא נתנו לה איזשהו מבחן דווקני שבכל סניף וסניף יהיו רק 30%, כי דבר כזה יכול למוטט עסקים גדולים. למשל, אם יש לי עסק שיש לו איזושהי ליבה, אם יש לי בנק או עסק, רשת אופנה שיש לה איזושהי ליבה שהיא חייבת להגיע 100%, כי היא מתפעלת את כל העסקים – אני לא אגיד לה: בואי, תורידי גם שם ל-30%. אני אמוטט את העסק.

לכן ניסינו ליצור איזושהי גמישות. אמרנו בטוטל: תורידו מ-100% ל-30%. את החלוקה של איפה ה-70% האלה ירדו, זה נתון למעסיק. ולכן לא מדובר על כל סניף וסניף, אלא על כלל העסק באופן כללי.

גם לא מדובר רק על מבנה. תכף נדבר על הגדרה של המבנה שכתוב כאן. מבחינתנו, מקום עבודה זה כל מה שהוא בחזקת מעסיק. אם יש לי גן אירועים שחלקו במבנה סגור וחלקו במבנה פתוח, אז אני לא רק סופרת את אלה שנמצאים בתוך המבנה הסגור ולא סופרת את העובדים שבמבנה הפתוח, כן? אין פה שום כוונה כזאת. כי זה הכול בחזקת אותו מעסיק.

אבל אם מדובר במעסיק שהעובדים שלו הולכים בארץ ולא נמצאים במקום עבודה, למשל, עיריות שהיו להן מתנדבים שחילקו סלי מזון לנזקקים, הם מבחינתנו לא מגיעים למקום עבודה. הם לא בעירייה, אוקיי? ולכן, בגלל שהם לא יושבים במקום עבודה, הם לא נכללים במספר העובדים שמגיעים. העובדים האלה יכולים להגיע ב-100%. זאת הבחנה שעשינו.

השאלה אם אין בכלל במקום העבודה מבנה. למשל, זו חווה שיש בה הרבה עובדים. לכאורה הסיכון, דיברנו על זה שבשטח פתוח יכול להיות שהסיכון להדבקה הוא סיכון יותר נמוך.

אז לגבי השטח הפתוח זה סעיף ספציפי, שזה סעיף 2(ג)(1). ששם אמרנו עבודות בינוי ותשתית שבטח הפתוח מוחרגות באמת בשל הסיכון ובשל הצורך המהותי גם לא להרוס את הכלכלה ולאפשר לתשתיות ולבינוי להמשיך.

אבל אם אין בכלל מבנה. זה באמת גן אירועים, אבל יש גם מבנים.

עדיין. גן אירועים פרטי – אי-אפשר להגיד שגן אירועים – גם בהגבלת פעילות הם רואים בדיוק את אותו הדבר. יש אולי הגבלות קצת שונות, אבל החיצוני או לא חיצוני פתוח לאוויר הפתוח או לא, על שניהם חלות אותן המגבלות.

סליחה, גברתי, אני פתאום מבין. תראו, התקנות האלה כשנקבעו בעבר היינו בתחילתו של המשבר. ניסינו למצוא איזשהו כלל אצבע. אבל עכשיו, הכלל הזה של מבנה – זה נשמע לי משהו מאוד כללי. אם אני במקרה מעסיק אנשים בחברה שיש בה 30 איש על מבנה של 1000 מטר – זאת אומרת, אני חושב שצריכה להיות איזושהי התייחסות גם למספר אנשים ביחס לשטח האתר, ה-site. אחרת, יש פה, אתם יודעים, איזה כלל גורף שיכול סתם לצמצם פעילות של המון עסקים. הרי, אם אנחנו מתייחסים לרציונל של התו הסגול, של שמירה על מרחק מסוים בין אנשים במקום עבודה, ואם יש לי, לצורך העניין, 30 חברות שעונות על הקריטריון הזה, אז למה אני צריך לצמצם כוח אדם?

עקרונית, אני מבינה. זה אחד הפתרונות שעלו גם - - -

חייבים בעיניי – ואדוני היושב-ראש, אני אומר את זה גם פה – אני חושב שחייבים לייצר עוד כללי אצבע שהם טיפה מעמיקים את הדבר הזה.

זה בחוק אבל.

אבל זה מה שרצינו לתקף עכשיו.

בסדר.

אנשים יצאו לחל"ת. אנשים לא יעבדו, בגלל שזה כלל מאוד גורף. עכשיו, אני האחרון שיגיד: בוא נזלזל בהנחיות – אבל זה כלל, בעיניי, שעכשיו, כשאנחנו מחדשים את התקנות הוא רחב מדי.

הוא עונה לך למה שאמרת, שאם יש רשת אופנה או רשת מזון שיש לה 100 חנויות, ויש לה 30%, אז את נתת לה 30% מהמכלול. אז הם יכולים לקחת מבנה, לשים את כולם, שזה יהיה ל-100%, ולסגור את כל הסניפים. ולהשאיר סניף אחד פתוח. ואז על כל חצי מטר מרובע ישב בן אדם. כי נתת את זה בתוך ה-30%.

נכון, אבל גם על מקרים אחרים. כי יש חברות שכבר מראש במרחקים. אז שיהיו ב-100%, אם יש חברת הייטק שהיא עכשיו שומרת על הכללים מעצם זה שמרווח שם, אני לא יודע.

זה בדיוק מה שכתוב בהצעת החוק.

בוא אני אסביר רגע כמה דברים. קודם כול, לגבי גם ה-30%, עדיין זה לא שאני יכולה להביא 30% ולשים אותם בתוך חדר אחד ולהגיד: כולכם פה. כי עדיין חלות במקביל כל ההוראות שקיימות בתקנות האחרות. למשל, המשירה על שני מטר בין עובד לעובד. זה גם ככה קיים. אז גם אם אני מכניסה 30% לחדר אחד, עדיין אני מחויבת להוראה שמדברת על שני מטר בין אחד לשני.

אני אומר שאם אני עומד בהוראת 2 המטר, למה צריך להיות 30%?

עכשיו אני משיבה לך. קודם כול, המבחן שציינת הוא נכון. שהוא גם נכון להבא. זה עלה בדיונים. אנחנו מכירים את המבחן הזה ואני באופן אישי גם תמכתי בו. זה נכון. עכשיו, עקרונית, התו הסגול הוא לגמרי מיישם את המבחן שאתה אומר. כי הרי מה עשו בתו הסגול? ואני מזכירה לך שזה חלופי – או ה-30% או התו הסגול.

כן.

אם מבחינתנו, אתה עומד בתנאי התו הסגול לגבי מרחק בין עובדים, מספר עובדים בישיבות, בחלל מסוים, חיטוי, אין בעיה שתביא את כולם. עכשיו, דה פאקטו, לדעתי, כמעט כל המשק הוא תחת התו הסגול. אנשים בוחרים לקיים את התו הסגול, שאלה תנאים שבעצם כל בעל עסק יכול לקיים אותם, אלא אם כן הצפיפות לא מאפשרת לו.

סליחה, רגע. עידן, זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה. זה לב ליבן של התקנות האלה, מה שאמרת. לרשום, לא דנים בזה. עוזבים, הולכים הלאה. הולכים לכל ההגדרות, לכל זה. לזה נחזור לדון.

נכון.

כי אם נתקע בזה, אנחנו אחר כך – זה כמו במבחן מתמטיקה.

אוקיי.

זה כמו במבחן מתמטיקה. קודם כול, אתה פותר את מה שקל.

לי אף פעם לא היה קל במתמטיקה, אדוני היושב-ראש, רק שתדע. לכן הלכתי להיות עורך דין. לכן למדתי משפטים.

לי כמעט זה אף פעם לא היה קשה.

אז קודם כול, אתה פותר את מה שקל ואומר: ואללה, פתרתי, יש לי כבר 60. עכשיו אני משחק במה שקשה.

יאללה, בואו נעשה את ה-60.

אנחנו נחזור אחר כך להגדרת מקום עבודה.

כן. בואו נעשה את ה-60. אחר כך נחזור לזה. תסמן את זה שעל זה לא דנו ולא נצביע עליו. אנחנו נצביע על ה-60. אחר כך ניכנס ליתרה. אם לא יהיה לנו את כל ה-100, לא. אנחנו לא נחוקק.

"עבודות בינוי" – לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה או לשטחים ציבוריים;



ההדגשה פה היא שהמבנה הוא לא בהכרח ציבורי. עבודות תשתית, נכון, יכולות להיות קשורות גם למבנה שאינו ציבורי.

לא קשור למבנה ציבורי. לא, לא. תשתית זה תשתית אופן כללי.

לא. אוקיי. לא רק למבנה ציבורי. "התשתיות הנוגעות למבנה". אז אני רק רוצה לברר שהוא לא מבנה ציבורי. לא היה צריך להיות מבנה ציבורי, אלא כל מבנה.

לדעתי, לא צריך להיות "מבנה". כבר הבהרנו. במקום עבודה לא אמור להיות מבנה, אלא בכל מקום שבחזקת מעסיק.

לא, לא. עבודות בינוי. אנחנו בעבודות בינוי.

זה בדיוק הסעיף שאתן צריכות לתאם ביניכן, לשבת ביניכן – אם זה מבנה ציבורי או לא מבנה ציבורי, או צריך להיות מבנה או לא צריך להיות מבנה. זה בדיוק מה שאתן צריכות לסכם ביניכן.

אוקיי.


"עבודות תשתית" – פעילות פיתוח, בינוי ותחזוקה של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב;



"עובד" – עובד בישראל או באזור, לרבות שוטר וסוהר, מתנדב, חייל, מי שמועסק ומי שנותן שירות במקום עבודה של מעסיק באופן יומיומי, והכל בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים, ואולם לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר לפי תקנות שעת חירום אלה –




(2) לא יראו כעובד רשות מקומית – ראש רשות מקומית, סגן ראש רשות מקומית, רב רשות מקומית, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער ברשות מקומית, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב;




(3) לא יראו כעובד מועצה דתית – מי שעיקר עיסוקו בשירותי קבורה, כשרות או מקוואות;




(4) לא יראו כעובד בנק ישראל – עובדי מערכת מבוקרת מיועדת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008‏, עובדים העוסקים באספקת מזומנים, ספירתם והנפקתם, וכן עובדי אבטחה, הסעדה, ניקיון או מחשוב;



אני אסביר שיש פה בהגדרה הזאת שני חלקים. דבר ראשון, ההגדרה אומרת: אני לא מתייחס לעובד רק דרך יחסי עבודה, אלא כל מי שמגיע לאותו מקום עבודה, גם אם הוא, למשל, חייל במשרד הביטחון שמועסק. אז הוא גם אם מגיע באופן יום-יומי, באופן רגיל, וגם אם לא מתקיימים יחסי עבודה בינו ובין המעסיק כהגדרתו.

לעומת זאת, יש פה, לעניין חישוב מספר העובדים המרבי המותר, לפי תקנות שעת חירום אלה, לא מביאים בחשבון שורה של – במקומות מסוימים, בגופים מסוימים, לא מביאים בחשבון עובדים מסוימים כדי שלא להביא אותם במניין העובדים, כי הם עובדים נחוצים, אלה עובדים חיוניים.

נכון. כפי שאמרנו, יש איזון בין מצד אחד הרצון להפחית כמה שניתן, מצד שני במקומות שבהם יש לנו אנשים חיוניים לתחזק את העסק או לתת שירותי רווחה, למשל, את האנשים האלה החרגנו ממצבת העובדים כדי שלא ייווצר לי מצב שהם לא יגיעו לעבודה ולא יעשו את העבודה שלהם.

אבל איפה כל מערכת החינוך פה? אב הבית בבית הספר הוא עובד עירייה. שאר העובדים אינם עובדי עירייה. בית הספר יפעל עכשיו, בית הספר של החופש הגדול, עד ה-6 באוגוסט. בדיוק.

רגע. לגבי חינוך יש פשוט הוראה ספציפית. משרד החינוך, למנהל שם יש סמכויות לפי אחד מהצווים. שם זה מוסדר. בעצם מערכת החינוך לא מוסדרת על ידי הצעה הזו.

לא. כי כתבתם חינוך מיוחד. בגלל זה. אז החרגתם סקטור מסוים.

לא. זה עובד - - -

במערך החינוך המיוחד.

נכון. הם ספציפית מוחרגים כאן. אבל אלה עובדים שנותנים שירותים למוסדות. מי שעובד בתוך המוסד, יש צו מיוחד בנושא הספציפי.

מה זה "רב רשות מקומית"?

רב רשות מקומית גם מוחרג.

לא. אני שואל. רב יישוב ורב שכונה?

רב יישוב ורב שכונה, לדעתי, אז הם הוחרגו. לא . הם לא מוחרגים.

אז בוא נחריג את זה ספציפית. אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה.

שמה תהיה עליהם החרגה?

חברים, אז בואו אני אסביר רגע משהו. היו על זה המון ויכוחים בממשלה.

זו הזדמנות לתקן.

שנייה, רגע. אני אסביר.

אבל מה ההחרגה שתהיה עליהם? רק שנייה.

אני אגיד מה החרגה. אני גם מדבר על מקרה ספציפי. בסוף לרב שכונה יש לשכה בשכונה. הוא עובד בשכונה. הוא עושה אותה פעילות מלא, מלא, מלא. פשוט הוא לא עובד. זהו. זה כל הסיפור.

ואז?

שיעבוד רגיל.

שיוכל לעבוד רגיל?

כן.

אז רק אם אפשר להסביר. בהתחלת התקנות, התקנות האלה בעצם עסקו רק בשיעור העובדים שמגיעים. הייתה את ההגבלה של 30%, שאחר כך ירדה ל-15%, אני מזכירה לכם באזור פסח. כל עובד היה קריטי. אנשים נלחמו להחריג עובד כזה או אחר.
היום אנחנו במציאות אחרת. היום יש לנו את התו הסגול. כל הרשויות המקומיות פועלות לפי התו הסגול. זה כבר לא כל כך רלוונטי. ואולי נחזור למצב שהיינו בו אז. אז זה רלוונטי אם עובד אחד או אחר ייכנס למשמרת.

יכול להיות שעוד שבועיים נהיה שם. הבוקר נסעתי שעתיים. כל הדרך דיברו על זה שעוד שבועיים נהיה איפה שאת מדברת.

יכול להיות.

אז נבוא לכנסת לתקן את החוק.

אבל גם אי-אפשר לכתוב – הנושא של החינוך המיוחד, אני אסביר לך. הנושא של עובד במערך החינוך המיוחד הוכנס כי אף פעם, למעט הקורונה, ילדי החינוך המיוחד לא הושבתו. זו פעם ראשונה שזה קרה. ולכן הכניסו את הנושא הזה. אבל גם הפעם הם ישבו בבית.

אבל אם אני מסתכלת על התקופה הקרובה, שהתקנות האלה תהיינה בתוקף, כל בתי הספר היסודיים פועלים, כל גני הילדים פועלים תחת בית הספר של החופש הגדול, לפי ההסדר. לא יכול להיות שמנהל אגף החינוך, מנהל מחלקת החינוך, הם כולם עובדי בעירייה, אז הם עובדים חיוניים, אבל הם לא יכולים להיכנס לתוך ה-30% של העירייה.

אז כפי שהסברנו בהתחלה, יש - - -

אמרת תו סגול וזה.

לא תו סגול. לא קשור לתו הסגול. יש לך למעלה מ-30 תקנות שעת חירום וצווים שונים, אוקיי? החינוך ספציפית מוסדר על ידי צו אחר. עכשיו, אפשר להביא לוועדה גם את זה. אבל כרגע מה שעולה לדיון בוועדה זה התקש"ח הזה.

לא. החינוך לא עולה פה?

החינוך מוסדר בצו לפי פקודת בריאות העם, בסמכות של מנכ"ל משרד הבריאות.

אז אנחנו לא דנים בו פה.

אם אתם מסתכלים על סעיף 5 פה, שמירת דינים, כתוב בפסקה (3): "הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020;". תקנות שעת חירום אלה של הגבלת מספר עובדים לא פוגעות בכל ההסדרים שמוסדרים באותו צו לפי פקודת בריאות העם. כך שזה הסדר ספציפי.

לרבות עובדי רשות מקומית שם? שהם עובדי חינוך.

כל מי שמועסק במוסד חינוך, כן.

אני רוצה אולי להסביר משהו לגבי המבנה פה של תקנות שעת חירום. אולי היינו צריכים להסביר את זה בהתחלה. יש לנו פה הסדר, אבל יש חריגים להסדר. אותם חריגים שקבועים בסעיף 4(א), שהם רשויות השלטון, לשכת נשיא המדינה והכנסת, ועדת הבחירות המרכזית. נעבור אחר כך, נקרא את כולם, כי אולי פספסתי.

אחר כך יש, בסעיף 4(ב) רשימה של גופים שגם עליהם לא יחולו התקנות. רק אחר כך יש הוראות שאומרות מה כן יחול.


(היו"ר אוסאמה סעדי, 11:31)


אז, למשל, בסעיף 4(ב)(17) אנחנו מדברים על כך שזה לא יחול, התקנות האלה בכלל לא יחולו על "מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורט בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏". זאת אומרת, אם שם פעילותם מותרת באותו צו מיוחד שנוגע לפעילות מוסדות חינוך, אז ממילא התקנות האלה בכלל לא יחולו עליהם. זאת החרגה אחת שקיימת. היא החרגה כוללת מכל הוראות התקנות.

אחר כך יש לנו החרגות נוספות. אחת מהן ראינו עכשיו. אמרנו אילו עובדים גם ברשות שחלות עליה התקנות, כמו רשות מקומית, גם עליה יש עובדים שאנחנו לא מונים אותם במניין שיעור המרבי של העובדים. אנחנו לא רוצים שהם ייספרו לי לא במונה ולא במכנה, כדי שאני לא אצטרך לצמצם את הפעילות שלי.

אני מבינה את מה שאת אומרת. אבל אני לא בדיוק יודעת מה כתוב בתקנות של מוסד החינוכי. אבל, בגלל שאנחנו פה תחת הסעיף של עובדי רשות מקומית, כל עובדי אגפי החינוך הם עובדי הרשות המקומית. ואני הסברתי גם למה כתוב פה חינוך מיוחד, מה שלא תקף לקורונה, כי גם אנשי החינוך המיוחד לא עבדו בקורונה. אבל אם השטח עובד, וזה מה שיקרה עד ה-6 באוגוסט. גנים, בתי ספר יסודיים, חינוך מיוחד – הכול עובד, אנשי אגף החינוך לא יכולים להיספר בעובדים חיוניים, לצורך העניין. הם לא יכולים להיספר ב-30% של עובדי הרשות המקומית.

חיים, ברשותך, אני - - -

כן, משה. אני עדיין לא חיים. כן, בבקשה.

כן, אוסאמה, לא חיים. לא שמתי לב שאתה כבר – יצאתי לרגע. אני כן הייתי מצרף ברשותכם, את הסכמתי גם למה שאומר ידידי, חבר הכנסת אופיר סופר, לגבי הנושא של רבני שכונות ויישובים, שגם אותם למעשה לא רוצים להוציא לחל"ת, אלא שימשיכו לתפקד כרגיל. והם חלק מהמערך של העשייה היום-יומית. בפרט בתקופת פסח היה הרבה בלגן, כי צריכים אותם בשאלות, בכשרויות, בכל הדברים.

אומר ידיד אופיר וגם אני מצטרף לזה: אנחנו כולנו מאוימים שאו-טו-טו אנחנו נכנסים לגל שני של קורונה. לא אז נתחיל לבוא ולהתחנן על נפשנו: למה לא עשינו את זה. גם אנחנו נתונים לביקורת מצד הציבור.

אוקיי. משה, אני מבקש שתבדקו את העניין הזה של הרבנים ושל העניין של מה שהעלתה אורלי.

שזו בקשה משותפת, גם שלי וגם שלי אופיר.

אני רק רוצה לשניונת להגיד דבר אחד.

כן.

זה לא אומר שמי שלא נכלל במצבת העובדים, לצורך הספירה, לצורך ה-30%, שהוא יצא לחל"ת.

אבל זה מה שקרה בפועל. בפועל הם יצאו לחל"ת.

כל הכוונה היא מי יכול - - -

מי יכול לבוא לפי איזה יעד.

מי מחליט על ה-30%?

המעסיק.

המעסיק.

אז אני רוצה להסביר את מה שקורה. בעיריית מסוימת – אני מדבר על סמך מקרה ספציפי שטיפלתי בו – לראש העיר לא היה נראה. בפועל לרב לא היה שום מצפון לפעול פחות ממה שהוא עובד בשוטף. הוא המשיך פשוט לתפקד כרגיל.

מה שאומר שחבר סופר הוא שברגע שאתה לא מחריג את זה כאן, אז יש שיקול דעת לראש המועצה. ויכול להיות שהוא עם השיקולים שלו יגיד: אני לא רוצה את זה גם.

כמו שהגנו על רבני ערים, ולדעתי בסיבוב הקודם גם על רבני היישובים, אני מבקש להגן על רבני השכונות.

רבני השכונות. אין כזה אמון, אבל כדאי שאנחנו נוכל גם כן לעשות את זה, כי היום המגמה, לצערנו, של משרד הדתות היא לא לאשר רבני שכונות חדשים. אז לפחות אלה שכן נמצאים – שנוכל כן להגן עליהם. ואני חושב שזה מתבקש.

הם לא עובדים גם.

ואו-טו-טו תאר לעצמך, אופיר – אנחנו ראינו את הגל הזה לפני פסח – תאר לעצמך שגל כזה יופיע אלינו, חלילה, לקראת הימים הנוראיים.

זה מה שיקרה.

הימים הנוראיים זה מלא בשאלות ובתשובות על הלכות סוכה, על הלכות לולב, על הלכות אתרוג. רול, אתה איתי לפחות בדברים האלה?

בכלל לא. בכלל לא. אל תפנה אליו. זה בסדר.

לא, לא. רול איתנו.

הצעת החוק הזאת היא עד אמצע אוגוסט.

טוב. אנחנו חייבים להתקדם. אז תבדקו את זה. גם את העניין שהעלתה חברת הכנסת פרומן.

פעם תנו לקואליציה להיות חברי אופוזיציה.

משה, משה. הבנו את זה.

רבני השכונות זה סוג של עובדים סוציאליים.

נצטרך אבל הארכות – על זה נדבר אחר כך.

תכבדי אותנו. תכבדי אותנו. בקשה אחת צנועה בחוק שלכם.

משה.

אוסאמה, אתה איתי, כן?

כן. נו.

יאללה, כפרה.

תבדקו את זה. וגם את העניין של החינוך המיוחד.

התפקיד שלהם בהיבטים האלה הוא לא פחות חשוב מתפקידו של עובד סוציאלי.

עובדים סוציאליים, אני זוכר שהיה לנו דיון גם בעניין החרגתם של עובדים סוציאליים.

עובדים סוציאליים מוחרגים.

מוחרגים? אוקיי.

דרך אגב, גם העובדים במערך החינוך המיוחד מוחרגים.

איפה? באיזה סעיף?

מוחרגים. הינה, באותו סעיף.

באותו סעיף של הרשות המקומית.

סעיף 4(ב)(17).

סעיף 4(ב). איזה עמוד?

בעמוד 12. סעיף 4(ב)(17): מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורטים בסעיף 2. ובסעיף 2(ב) לאותו לצו, צו בריאות העם (הגבלת פעילות מוסדות חינוך). סעיף 2(ב)(1) אומר: פעילות במסגרות שבהן ניתן חינוך מיוחד בלבד ובתנאים המפורטים בפסקאות (3)(א) עד (ט) ו-(4).

זה עמוד 12?

איזה עמוד 12? עמוד 12 איזה סעיף?

תסתכלו בהחרגה גם. בהגדרה של עובד. בפסקה (2).

בפסקה (17), עמוד 12.

בפסקה (17) כתוב כללי על מוסדות חינוך.

לא, לא. תסתכלי על הגדרת עובד בעמוד 4, ספקה (2): "לא יראו כעובד רשות מקומית – ראש רשות מקומית, סגן ראש רשות מקומית, רב רשות מקומית, עובד סוציאלי, פסיכולוג חינוכי, עובד לקידום נוער ברשות מקומית, עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו בפינוי אשפה או עובד במוקד עירוני לרבות מוקד חירום וחדר מצב".

אוקיי. אז אנחנו נתקדם. רק תבדקו את העניין הזה של הרב, בבקשה.

רב השכונה זה הדבר היחידי שלא - - -

בדיוק. אורלי, כן.

לא. אבל אני לא הבנתי את הסיפור של אנשי אגף החינוך.

מה? אורלי, אבל זה מופיע.

איפה הוא?

הינה, בעמוד 4, בסעיף 2.

כתוב רק חינוך מיוחד.

תרשמי הערה, אורלי. אורלי, תרשמי את ההערה. נגיע לסעיף 4.

סעיף 2 (2): "עובד לקידום נוער..., עובד במערך החינוך המיוחד ומי שעיקר עיסוקו".

עם רבני השכונות - - -

"עובד במערך החינוך המיוחד". כתוב.

תרשום את ההערה בסוף. הלוא לא נצביע.

חיים, בקשתי לבדוק את זה. כן. יאללה. בבקשה, תרוצי.

"רשות מקומית" – לרבות חברה עירונית, חברת בת עירונית ואיגוד ערים;



"תאגיד" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;



"תעשייה ביטחונית" – כל אחד מאלה:




(1) אלתא מערכות בע"מ;




(2) תעשיה אווירית בע"מ;




(3) רפא"ל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ;




(4) התקני מצב מוצק (המ"מ) בע"מ;

אתה מבקש להחריג את התעשייה האווירית?

אתה המנהל עכשיו, לא?

אז שואל אותך. התעשייה האווירית.

זו הסיבה שהוא עבר לכאן.

ניגוד עניינים. יש גם את אלתא.

זו לא הסיבה שעברתי לכאן.

סתם אני.

זה לא. אתה לא סתם. אתה סתם, אבל זה לא סתם.

אתה אומר את זה. למוד ניסיון, אתה אומר.

יאללה, כן.

למוד ניסיון.

(5) אלביט מערכות בע"מ;




(6) תומר חברה ממשלתית;




(7) חברה-בת כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏, של חברה המנויה בפסקאות (1) עד (6) - -



שקראנו עכשיו.

כן.

- - וחברה קשורה כהגדרתה באותו חוק, לחברה המנויה בפסקאות האמורות;



"תקנות הגבלת פעילות" – תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.



אלה אותן תקנות שנידונות בוועדת הקורונה.

אבל שכרגע לא הוארך תוקפן. הן פוקעות היום. כך שנראה, מבחינת הנוסח, איך לכתוב את זה בצורה מדויקת.

יש דיון מחר בוועדת הקורונה, כן.

נכון, אבל הן פוקעות היום בחצות.

כן, בבקשה. סעיף 2. זה הסעיף העיקרי. אנחנו נקרא את זה גם ונשאיר את זה בסוף, כמו שאמר היושב-ראש.

למרות, הוא סעיף עיקרי, אבל הוא בעצם הוא לא, כי ברגע שמישהו מפעיל את התו הסגול, הסעיף הזה בעצם חסר משמעות.

כן. לכן שאלתי בהקדמה: אם יש תו סגול, למה צריך את כל החוק הזה?

נכון.

בדיוק. בבקשה.

כי הרוב מוסדר היום בתו סגול.

כן.

הגבלת מספר העובדים במקום עבודה
2.
(א) במקום עבודה לא ישהו בו־זמנית יותר מ־10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם (להלן – מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית).



עכשיו, זו מגבלה מאוד חמורה. הייתה מגבלה יותר חמורה במהלך התיקונים, מגבלה של 15% מהעובדים.

נכון. והעלו את זה.

כן. אבל היינו אז במקום אחר. והיום אנחנו במקום שרוצים להעביר את המשק לפעילות מלאה. זאת מגבלה מאוד מאוד קשה, של 30%. היא לא הגיונית. וכל הזמן אנחנו נתקלים בזה שאומרים: אוקיי, אז יש תו סגול. אז תעזבו את החוק הזה. בואו נעבוד על פי התו הסגול. שם זה יכול להיות 10%, 20%.

אורלי, זאת השאלה המקדימה שלי. אבל בואו ניתן לה לסיים את כל הסעיף.

נעה, תמשיכי את כל הסעיף הזה, 2 (ב).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם, ובלבד שהגופים צמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:




(1) החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ – 100 אחוזים ממצבת העובדים;



בעצם זה 100% ממצבת העובדים, אבל הם צריכים לצמצם את מספר העובדים שלהם לפעילות החיונית בלבד. לא מעבר לזה.




(7) מפעל תומך ביטחון – 60 אחוזים ממצבת העובדים;




(8) תעשייה ביטחונית, ומקום עבודה המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של התעשיות הביטחוניות או של המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה – 50 אחוזים ממצבת העובדים;

איפה (9)?

כל מה שחסר לנו, המספרים שחסרים לנו באמצע אלה דברים שהיו בתיקונים קודמים של תקנות שעת חירום, אבל בתקנות שעת חירום כפי שהן כיום הם ירדו.

אז הם ירדו. אז למה לא ממספרים את זה נכון?

אם רוצים למספר, יצטרך להיות כתוב פסקה: (9) – בוטל. שזה נראה קצת מוזר בחוק חדש.

אחרי שאת אומרת: (1),(7),(8) – אז - - -

אני מבינה שרוצים לציין שיש פה מצב שבעצם החוק הזה מצלם את המצב הקיים - -

צילום מצב?

- - בתיקונים שנעשים. לכן לא משנים את המספור.

הרי זו לא הצעת חוק רגילה. זה לא שאנחנו באים עם איזשהו חוק מקיף.

כן. אבל אני שואל רק על המספור. למה המספור הוא ככה?

כי אחרת, צריך פשוט לציין: היה ובוטל. אז זו דרך ניסוחית להראות שהיה פה משהו לפני כן שבוטל וכרגע אנחנו קופצים.

אוקיי.

להמשיך?

(10), כן.

(10) חברה ממשלתית שאינה תעשייה ביטחונית, אינה מפעל תומך ביטחון - - -



קראנו קודם את הרשימה הזאת של מפעל תומך ביטחון.

כן.

- - - ואינה גוף המבצע עבודות בינוי - -



ראינו הגדרה של עבודות בינוי.

הוספת הגדרה ל"עבודות בינוי"?

הייתה הגדרה כבר.

כי צריך להוסיף גם ל"תשתיות". "בינוי" זה רק חלק.

לא. הייתה הגדרה של עבודות בינוי, גם של העבודות תשתית.

אה, הינה, אני רואה: עבודות פיתוח, בינוי, תחזוקה, תשתיות. לא. אבל אלה "תשתיות הנוגעות למבנה", אנחנו רוצים גם את עבודת תשתית.

אז צריך להוסיף תשתית גם.

אנחנו צריכים גם את עבודת תשתית.

ברגע שאת מגדירה עבודות בינוי ועבודות תשתית , אז צריך להוסיף "עבודת תשתית".

שמבצע עבודות בינוי ועבודות תשתית?

בדיוק. "ועבודות תשתית".

"עבודות בינוי ועבודת תשתית".

נכון.

נעשה "או עבודות תשתית", כי הוא יכול להיות לא זה ולא זה.

אין בעיה. בסדר.

רגע, מה המגבלה הזאת?

- - וכן תאגיד ומוסד להשכלה גבוהה – 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים - -



שזה לכאורה כלל ברירת המחדל.

אותו דבר, כן.

- - לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בכל אחד מהגופים האמורים יעלה על 30 אחוזים ממצבת העובדים ועל עשרה עובדים – כמובן –ובלבד ששיעור התוספת הכוללת של העובדים בכלל החברות הממשלתיות שהוראות פסקה זו חלות עליהן, התאגידים או המוסדות להשכלה גבוהה, לפי העניין, לא יעלה על 15 אחוזים מכלל העובדים בחברות הממשלתיות, בתאגידים או במוסדות להשכלה גבוהה, האמורים, לפי העניין;



זאת אומרת, זה בסך הכול - - -

זאת אומרת, 15% בנוסף ל-30%?

איזה ניסוח מסורבל.

אתם אומרים: 15% תוספת.

בנוסף ל-30%?

כן. תוספת.

אז זה צריך להיות מובהר. כי זה לא ברור.

כלומר, מה?

15% מכלל הגופים.

כאילו הממונה יכול להעלות את זה מעבר ל-30% בעוד 15%.

לא. לא מדויק. רגע, שנייה.

אז מה?

זה 15% מתוך כלל הגופים ששייכים לאותה קבוצה. למשל, 15% מכלל החברות הממשלתיות.

אה, החברות הממשלתיות.

שוב, הרי רצינו להשאיר פה גם גמישות. ואז, אם יש לי חברה אחת קטנה שאנחנו רואים שהיא כן חיונית לנו והיא צריכה לעבוד, אז לוקחים בעצם 15% מכלל החברות הממשלתיות ונותנים את מצבת העובדים לאותה חברה, אוקיי? ולכן יש לי משחק יותר גבוה.

אז כמה לדוגמה המגבלה המקסימלית? מה אחוז העובדים המקסימלי בענף הבנייה שאפשר להגיע אליו?

100% כאשר אין לך הגבלה. אם כולם עובדים בשטח, בחוץ, אפשר להגיע ל-100%. גם החיוניים, אגב, זה 100%.

זאת אומרת, הוא יכול להעלות את השיעור.

למה מנסים להציג תמונה שמתעכבים כל מיני מסירות, דירות וכדומה? מה הניסיון הציני הנואל הזה לקחת דירות שאנשים שילמו עליהם? אתה מבין, אוסאמה?

לא. אני לא הבנתי. מה אתה אומר?

היא אומרת שאפשר בבנייה להגיע עד 100%. וכבר חברות הבנייה מנסות להתנצל, לבוא ולדבר על עיכובים במסירת הדירות וכו'. איך זה מתיישב עם מה שאת אומרת?

הפרקטיקה יכולה לא להתיישב, אבל החוק מאפשר.

אז אוקיי. אז תהיה להם עילה לתבוע אותם. אנחנו לא נעמוד מהצד.

נושא של החקלאות – אני רואה שהתייחסתם לבינוי, לתשתיות. החקלאות גם מקבל פה מענה?

אני אגיד לך. חקלאות, בגלל שזה מוצר חיוני, בגלל שזה מזון, היא ממילא מופיעה בתוספת.

מה זה אומר?

הרי בתוספת השנייה, לדעתי, אנחנו הגדרנו את כל הגופים שנותנים שירות חיוני והשארנו אותם על 100%. חקלאות, מזון נכנס.

הבנתי. זה אומר: בתי האריזה, פירות וכאלה.

אם זה שירות חיוני, אז זה 100%.

זה אתר חיוני, ולכן זה שם.

אופיר, אם זה שירות חיוני, זה בכלל לא חל על זה, כל המגבלות האלה.

תכף נגיע לזה. ואז בסעיף 2(י) אתה תראה איך שם החלוקה.

אוקיי. (11).

לא חל מגבלת העובדים.

כן. העובדים.

יש מגבלות אחרות שכן חלות על מה שמופיע בסוף הסעיף.

נכון. אנחנו מדברים על מגבלת העובדים.

בניגוד - - - בעיקר מה שלא חל על שום דבר מהתקנות.

כן. (11).

כשמדובר במוסד להשכלה הגבוהה, אז הסטודנטים לא חלק מהעניין? רק העובדים?

העובדים. שוב, לגבי הסטודנטים יש צווים אחרים של החינוך שנוגעים אליהם. פה מדובר על מצבת העובדים.

אם אפשר לשאול, אתם אומרים 15% מכלל העובדים, זה מכלל מצבת העובדים?

מכלל מצבת העובדים בכל החברות הממשלתיות.

מאותה קבוצה.

כן, אבל אפשר לבוא ולהגיד: מכלל מצבת העובדים בכל החברות הממשלתיות.

נכון. כדאי להבהיר את זה.

כן. שאלו לא הוראות שונות.

נכון.

(11) רשות מקומית ומועצה דתית – - - -

משה, מועצה דתית.

כן. בוודאי.

- - 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המותר לשהייה בו־זמנית ברשויות מקומיות או במועצות דתיות יהיה 45 אחוזים ממצבת העובדים, וברשות מקומית המונה פחות מ־10,000 תושבים – 60 אחוזים ממצבת העובדים.

כי אין הרבה עובדים.

אני רק רוצה לוודא שזו הוראה שנותן הממונה באופן גורף. זה לא רק למועצות מסוימות, אלא אם הוא מורה את זה, אז הוא מורה לגבי לכולם.

סופר, אתה חי עם זה?

מה? לא הקשבתי.

פסקה (11). זה בסדר?

לא. זו הוראה לגבי רשות מקומית מסוימת. זה לא גורף.

זה לא גורף.

אז מאוד חשוב להבין. זאת אומרת קיבלנו כאן תשובה אחת.

כי אם יש רשות מקומית קטנה, או מועצה דתית קטנה והיא לא יכולה לתפקד, אז כן ייתנו לה את 45%.

לא. כתוב: ברשות מקומית.

ברשות מקומית או במועצה דתית. אמרו לנו שברור שהכוונה למשהו כללי, אבל - - -

לא, לא.

לא, לא. זה לא כללי. זה לתת פתרון למועצה דתית או מועצה מקומית מסוימת שלא יכולה לעמוד בהגבלה.

יכול להיות שהרשויות לא תבקש.

אז אנחנו אומרים: מספר העובדים המותר לשהייה בו־זמנית ברשות מקומית או במועצה דתית, והכוונה היא דווקא למשהו ספציפי.

כן.

כן, כן. יכול להיות שהוא ייתן לכולם, אבל זה לבחירתו. הוא צריך קבל החלטה.

האם יש מקום שכתוב מה גובר על מה? התו הסגול או התקנות? לדעת, להכיר.

יש לך בחירה בתור מעסיק. את יכולה או להטיל על עצמך את התו הסגול, למרות- - -

איך אני יודעת מה גובר על מה?

זה לא מה גובר על מה. את כמעסיק יש לך שתי אופציות, אוקיי?

איפה הבחירה? אפרת, איפה הבחירה הזאת מופיעה?

בסוף, אתם תכף תראו אותה.

אם אני רוצה להחיל על עצמי את התו הסגול, אני צריכה לשלוח הודעה לרשות המקומית, להגיד לה: שלום, אני ככה וככה מחילה על עצמי את התו הסגול. יבחנו אותי לפי התו הסגול. לא החלטתי, חלות עליי ההוראות.

אבל איפה זה מופיע? אפרת, איפה זה מופיע?

איפה זה מופיע?

בסוף, בסוף נגיע. כרגע אנחנו רק בהגדרות. עוד לא התחלנו.

אה, רק בסוף.

אני לא יודע מה את הכתובת, אבל יש לכם נתונים כמה עברו לתו הסגול?

אורלי, זה כמו בשכירות: או ימים או קילומטראג'. תחליטי.

כן. כולם. ברשויות המקומיות אין לי את הנתונים, אבל לדעתי – הרי זה הוראות שכולם הולכים לעמוד בהן. זה לא שקבענו איזו הוראה שהמעסיק לא יכול לעמוד בה. לדעתי, למעט אלה שממילא לא אכפת להם ו-70% עובדים מהבית וזה נוח להם, כל האחרים עברו לתו הסגול.

אוקיי. (ג).

ברשותך, אדוני, אני אבקש מהמתמחה שלנו, אוריאל מרחבי לקרוא. להמשיך לקרוא עוד קצת.

כן. אם התעייפת, כן.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם:




(1) מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית, שאינן כוללות עבודה של יותר מעשרה אנשים במבנה סגור – 100 אחוזים ממצבת העובדים; לעניין זה, "מבנה סגור" – מבנה שהותקנו בו 70% ממספר החלונות והדלתות;

כאן אנחנו מדברים על מקום עבודה שהוא ממש - - - מול כל הפרויקטים של - - -

מתחם כזה, כן.

כן.

כל העבודה בחוץ.

יכול להיות שאנחנו צריכים לבוא ולהגיד: מקום שעוסקים אפילו – כדי לבצע את זה, הרי יכול להיות שזה אתר בנייה של חברה קבלנית שיש לה עוד 100 אתרי בנייה. וכאן את מדברת ממש על מקום, על אתר.

על מקום. כן. כן.

אז רק נגיד "מקום" ולא "מקום עבודה", כי "מקום עבודה" אמרתם שזה במובן הרחב של המילה, שזה כולל את כל האתרים של המעסיק.

אפשר לשנות את זה ל"מקום" שזה יהיה ברור שזה המקום הספציפי.

כן. לסטייל עבודה.

אז למחוק את המילה "עבודה"?

כן.

כן.

(2) מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951‏, שניתן כדי שלא לפגוע פגיעה רבה בתהליך העבודה – מספר העובדים שהותרה העסקתם בהיתר או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.

מה זה "פגיעה רבה"? מה ההגדרה של "פגיעה רבה"?

"פגיעה רבה בתהליך עבודה" זה אחד מהתנאים לפי סעיף 12 לחוק שעות העבודה ומנוחה, למתן היתר לעבודה במנוחה שבועית. אגב, זה לא עובד בשעות המנוחה, אלא במנוחה השבועית. כך זה מוגדר באותו סעיף. ואז אם אותו היתר ניתן – אנחנו מניחים שההיתר הזה הלך למינימום הנדרש כדי להבטיח את המשך הפעילות, כדי למנוע ה"פגיעה רבה" בכל תהליך העובדה. ולכן אנחנו מניחים שזה המינימום, גם אם זה עולה על 30% מהעובדים.

אני אולי אתן דוגמה כדי להמחיש. אנחנו כל הזמן ניסינו ליצור פה איזשהו איזון כדי לא לפגוע בעסקים ולגרום להם אחר כך למוות סופי. יש עסקים שממשיכים לעבוד. בשבת הם חייבים להמשך לעבוד. למשל, פניציה, שלצערנו נסגרה מטעמים אחרים. אבל ברגע שסוגרים את התנור ואין עובדים, המקום נסגר לחלוטין. ולכן ניסינו לאתר את העסקים האלה שאם אנחנו נוריד את מספר העובדים מתחת למינימום מסוים, זה יגרום להם לסגור את העסק.

אחד מהמבחנים זה המבחן הזה. הם התירו לו לעבוד בשבת. כנראה שיש סיבה מאוד מאוד טובה למה הוא חייב להמשיך לעבוד. ולכן זה אחד מהחריגים שלנו. ואז לא העברנו אותו ל-100% כמובן, אלא המינימום שנקבע לגביו זה המינימום שנקבע על ידי השר שנתן את ההיתר לעבודה בשבת.

אוקיי. (ד).

סליחה, אוריאל. אתה תקרא.

אתה תקרא והיא תסביר.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית בגופים המנויים להלן יהיה כמפורט לצדם ובלבד שצמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:

זה החרגה של החרגה?

לא. זה עוד סעיף. ראינו את זה גם בסעיף קטן(ב) שאומר: יש גופים שאנחנו רוצים שאחוז העובדים שלהם יהיה יותר גבוה מ-30% ולא יהיה מוגבל ב-10%.

נכון. אז למה לא הכנסנו את זה באותו סעיף, ביטוח לאומי?

זה באמת היה מתאים להחיל 40%. היינו כותבים את זה אולי באותו סעיף.

אפשר להחריג איפה שהחרגנו בסעיף - - -

בסעיף קטן (ב). כבר כתבנו בעצם את אותו סעיף.

בסעיף קטן (ב) יש את החברה הישראלית לחקר מדעי החיים, מפעל תומך ביטחון.

נכון. זה פשוט טלאי על טלאי. התקנות האלה עברו המון שינויים.

כן. אבל אנחנו לא רוצים להשאיר את טלאי על טלאי, אם אפשר לתקן את זה בלי לשנות את מהות.

אולי נשאל באמת את הנסחית אם הדבר אפשרי? יש לכם התנגדות?

אם זה לא פוגע בשאר ההוראות.

לא, לא. זה לא פוגע.

לדעתי, יש הבחנה בין משרדי הממשלה שהחילו על עצמם את החובה, את התו הסגול, לבין התאגידים שצריכים להחיל על עצמם. יש עדיין הבחנות. ולכן זה בסעיפים שונים. אם זה לא גורם נזק, ננסה לשים את זה בסעיף אחר. אם אנחנו רואים שזה מתחיל לשנות מהות- - -

אוקיי. אז נבדוק את זה בנסחות.

אז תבדקי את זה.

אבל גם פה אנחנו מדברים על החובה לצמצם את הפעילות, הפעילות החיונית.

אז בוא תקריא את זה.

(1) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ – 85 אחוזים;

כאן רציתי לשאול. אנחנו מדברים על המוסד לביטוח הלאומי, אחר כך נדבר גם על שירות התעסוקה, שניהם גופים מאוד עסוקים.

למה לא 100% המוסד לביטוח הלאומי?

סליחה?

למה לא 100% הביטוח הלאומי?

אני אגיד. אנחנו בעצם ישבנו – לגבי המשק, האם הם צריכים לעבוד - - -

במיוחד בתקופות האלה, המוסד לביטוח הלאומי חייב לעבוד שעות נוספות. לא ב-100%.

לא, לא. אני מסבירה. אני מסבירה.

נכון, משה?

אוסאמה, נחדד את זה שרוב העבודה שלהם היא בתקופה כזאת. כל הזכויות, כל הדברים האלה.

של כל המובטלים.

תיזכר מה היה בפסח עם ה-500 שקלים.

נכון.

כמה הם עבדו קשה.

אני מסבירה בדיוק למה.

נו, למה?

לגבי המשק, אנחנו הרי לא יכולנו לעבור – דיברנו עם ארגונים – לא יכולנו לעבור בעל עסק-בעל עסק ולראות איפה בדיוק האחוז שהוא יכול לתפקד איתו והשאר בבית, אוקיי? ולכן יצרנו מבחן כללי עם כל האיזונים שדיברתי עליהם עד עכשיו. לגבי המגזר הציבורי, עשינו דיון עם כל ארגון וארגון. ראינו בדיוק איפה האחוז שהוא יכול לעמוד בו. עדיין אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו רוצים שמעסיקים יעודדו עובדים לעבוד מהבית. אם יש אפשרות שהעובד יעבוד מהבית, תנו לו לעבוד מהבית. הוא לא צריך להגיע. אנחנו עדיין בענייני הקורונה.

אבל בביטוח הלאומי, אפרת.

שנייה. זה שקרה ל-80% זה לא שאנחנו יצאנו לחל"ת, כמובן, ואם מישהו יכול לעבוד מהבית, אנחנו רוצים לעודד אותו. הארגונים עצמם אישרו את המספרים האלה. כלומר, יש פה מספרים שבסופו של יום - - -

זה גם אינטרס שלנו.

כן, אבל הם לא יכולים לאשר את זה, סליחה. הם לא יכולים לאשר את זה ואחרי זה להתלונן שלא הספקנו להפקיד את זה לתושבים בגלל שלא היה לנו כוח אדם והלחץ. זה לא מתיישב.

אני מפנה אתכם, אפרת, בתאגיד, עיתונאים – 100%. עם כל הכבוד, בסדר. 100%, עיתונאים. חשוב יותר המוסד לביטוח הלאומי. גם מגן דוד אדום אני מסכים 100%, כי הם עבדו, עשו עבודת קודש בתקופה הזאת. מגן דוד אדום, אני לוויתי אותם כמעט חודשיים, שעשו ממש עבודת קודש. אבל אני חושב שהביטוח הלאומי חייב לעבוד ב-100% מכסה. תבדקו את זה.

כן. זה הזמן. זה הזמן.

אנחנו נבדוק את זה. נחזור עם תשובות.

תבדקו את זה.

לדוגמה, עיתונאים את יכולה לא להוציא לחל"ת.

למה? למה ארגונים אחרים לא מופיעים פה? איגוד הצלה, נגיד, ודברים כאלה.

שוב, כל מה שקשור –זה נמצא בחיוניים כבר, ממילא הוא עם גופים אחרים.

לא. אני מדבר אתכם על מגן דוד.

פה רק התאגידים הסטטוטוריים.

כן. תבדקי את זה אפרת. זה לפי בקשת כל חברי הוועדה, נכון?

מה?

נכון, נכון.

המוסד לביטוח הלאומי.

כן, כן, כן.

בשם כולנו, כן.

אנחנו רוצים 100%.

נכון.

אין סיבה. תאגיד שידור ישראלי 100%, וביטוח לאומי לא. זה מעוות.

נכון.

את השידור לא אכפת לי שיורידו. לא נתנגד.

את הביטוח הלאומי אנחנו נבדוק.

אוקיי. תבדקו. כן, אוריאל.

(2) שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959‏ – 90 אחוזים;

גם פה הייתי מציע אותו דבר. שירות התעסוקה עם מיליון מובטלים שהם צריכים זה, גם פה צריך 100%.

בדיוק. בדיוק. אוסאמה, אתה נוגע במקומות הנכונים.

מה חשבת? אני סתם יושב-ראש פה?

לא. הלו, זה זמני, ואתה החליפי. אתה לא הקבוע.

חליפי, חליפי. לא זמני. חליפי.

אוקיי. אז תבדוק גם כאן, אפרת.

אין בעיה. אנחנו נבדוק.

גם פה 100%.

אוקיי. כן.

(3) התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א–1991‏ – 100 אחוזים;

תראו, על חיות 100%, זה בסדר, אה? אבל בני אדם זה פחות.

כן. כאילו מאיפה הבאתם את זה?

תנו לחיות לחיות.

זה משהו הזוי. כן.

לא. זה חשוב גם. אבל מאיפה?

התאגיד לפיקוח וטרינרי בודק את כל הבשר שמשווק ברשויות המקומיות.

למה? כאילו מה הרציונל? זו שאלה מעניינת באמת.

בסדר. אבל לבדוק.

אני בעד. אני רק אומרת זה אל מול - - -

אנחנו בעד.

את בעד שכולם יעבדו. מה הרציונל? מעניין אותה. בוא נשמע, נו.

הרי בסופו של דבר, כל מה שהיה נוגע למזון – אני מחזירה אתכם לתקופה של אזור ליל הסדר, שאנשים פה לא יצאו מהבית. הכוונה הייתה לאפשר לכל מי שמוכר מזון לעבוד ב-full capacity כדי שזה שמוכר בעצם יוכל לעבוד.

- - -

- - - כן.

לא. כאן יש פיקוח שנוגע לחברות השר.

פיקוח על הבשר.

אנחנו מסכימים גם לחיים וגם לחיות, כן.

לכן כל המוסדות האלה מוחרגים.

בקיצור, דואגים לבני האדם. היא אומרת.

בדיוק.

למרות, אוסאמה, שאחמד תמיד מסביר את המשל שלו – מה ההבדל בין החיות לבני אדם.

נכון. ומה התשובה? למדת את זה?

שהם לא מסמיקים, ואנחנו כן מסמיקים.

בסדר. אז הינה, אתה לומד.

אתה רואה שאני מקשיב לו.

בדיוק. מקשיב ומפנים. כן פסקה (4).

חוכמה.

(4) הרשות לשיקום האסיר לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג–1983‏– 59 אחוזים;

זה בטוח 59 ולא 95? אני הסתכלתי בצו, בתקנות - - -

גם אני לא הבנתי את 59. אבל למה לא 60? תבדקו. אולי זו טעות.

נבדקו את זה. זה היה 59. תנו לי לבדוק את זה.

למה לא 60? מה זה 59?

לא. אבל שוב אני מסבירה גם מה היה כאן. ישבו עם הגופים האלה, עשו ניתוח.

זה חישוב מדויק. זה חישוב מדויק.

כן, אבל למה 59?

אז זה לא שזה – זה לא מספר - - -

מה המחירים שמותרים?

זה חישוב מדויק.

חישוב על הקשקש, אתה אומר.

לא. אוסאמה, זה היה בתקופה שלא הישגנו 61 והתבלבל משהו פה. המנדטים.

לא. אני אגיד לך מה זה 59. זה הגוש.

הגוש. לא. הפסדנו. אז בטעות כתבו את זה.

זה הגוש. אבל עכשיו זה ירד בגלל אופיר סופר.

אבל עכשיו אמרו שגדל. כחול לבן איתכם. בואו נעדכן את זה. כמה זה עכשיו?

אנחנו צריכים את אופיר לאט-לאט.

לא. הוא מדבר על הגוש אבל.

על הגוש, כן.

תבדקו את העניין הזה של 59, אם זה 59 או 95.

אני אבדוק את זה. נראה לי שזה האחוז. אם לא, אני אבוא.

כן. פסקה (5). אנחנו חייבים לסיים היום, נו. יאללה.

(5) אגודת מגן דוד אדום בישראל לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950– 100 אחוזים;

מצוין.

(6) תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014‏– 100 אחוזים;

אנחנו עם העיתונאים, כן. 100%.

(7) בנק ישראל לפי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – 40 אחוזים.

זה מספיק בשביל להתעלל באזרחים.

אוקיי. יש לנו פה בזום את גלית וידרמן ממשרד הפנים?

כן.

כן. לאיזה סעיפים את רוצה להתייחס? או שזה כולל?

אני רציתי להתייחס לכמה מהסוגיות שעלו על ידי הוועדה. אנחנו בזמן החירום, משרד הפנים הוציא באמת רשימה של בעלי תפקידים חיוניים לרשויות המקומיות. אני מתייחסת גם לשאלה של חברת הכנסת פרומן לגבי מחלקות החינוך. אנחנו כללנו כמובן גם את כל בעלי התפקידים במחלקות החינוך.

היא שאלה על החינוך המיוחד. גם חינוך וגם חינוך מיוחד.

לא. אני שאלתי על אגף החינוך כולו.

חינוך כללי וחינוך מיוחד. זה מוחרג?

כמובן צודקת חברת הכנסת פרומן. אבל גם כשהאחוזים היו יותר מועטים מ-30%, אז אנחנו כללנו את בעלי התפקידים העיקריים ולפי זה אחר כך הרחבנו את בעלי התפקידים במידת האפשר. אבל ביקשנו כמובן שיפעילו את בעלי התפקידים. והייתה רשימת עובדים חיוניים לרשויות המקומיות שעל פי הרשימה הזו הם היו צריכים לפעול ובעצם להפעיל את הרשימה. אנחנו כמובן פעלנו כדי ליצור איזושהי רציפות תפקודית ברשויות המקומיות.

מה שככה היה קשה לי להבין מהדיון, כי ככה באמת התייחסה היועצת המשפטית שהציגה את התקנות, אבל אנחנו עובדים מול הרשויות המקומיות וניסינו לקבל מהם את הדיווחים לגבי המעבר לתו הסגול. ולצערנו, הנושא המעבר לתו הסגול, בגלל גיוון שיש ברשויות המקומיות והאתגר שלהן, של חלקן, לעבור ולהפעיל את העבודה עם התו הסגול, כרגע רק 181 רשויות מקומיות עברו לעבודה עם התו הסגול.

מתוך כמה? 260?

חלק מהן עדיין עובדות במגבלת האחוזים וצריך ככה להכיר את זה ולהבין את זה. ולכן גם כשאנחנו מתייחסים להליך החקיקה בתקנות וההחרגה שמותרת לממונה, למנכ"ל משרד הפנים, כן צריך –אנחנו נשמח באמת לאפשר עדיין את החרגה המותרת, כי באמת יש כאן קושי של הרשויות לעבור לתו הסגול גם מטעמים כלכליים, גם מטעמי התארגנות שלהן, בגלל המגוון והאופן שבאמת יש החמרה בהנחיות. גם בשבועות האחרונים יש הרבה מקרים של הידבקויות במגוון רב של רשויות וזה מצריך אותן גם להתארגנות נוספת, בגלל ההידבקויות מקרב עובדי הרשויות המקומיות. וזה מקשה באמת גם על העמידה בכללים האלה.

את צריכה, גברתי - - -

אנחנו כרגע עושים עבודה גם של הפקת לקחים כמובן והתארגנות לגל השני, כדי שנוכל לייצר את העבודה שלנו בהמשך.

גלית, גלית, גלית, שומעת אותנו? שומעת אותנו?

היא לא שומעת אותך. יש פה בעיה של זום.

גלית, את שומעת אותנו?

כן, כן, אדוני.

יש שאלה כאן לחבר הכנסת רול.

תודה, אדוני. כשאת אומרת רשות מקומית, את מתכוונת רק למועצה, לעובדי הרשות או שאת מתכוונת גם לכל חברות הבת וכל הגופים שכפופים לרשות המקומית?

אנחנו במשרד הפנים עובדים גם וגם. אני באופן אישי, אחראית על הנושא הרשות המקומית עצמה, איגודי ערים והאשכולות. אבל יש לי עמית מנהל אגף אחר, שאחראי גם על התאגידים העירוניים.

היקף האימוץ של התו הסגול דומה בתאגידים העירוניים?

כן. הנחיות היו זהות.

לא. לא הנחיות. היקף האימוץ. האם גם שם חלק גדול מהרשויות טרם אימצו את התו הסגול? גם תאגידי מים העירוניים? גם תאגידי ניקיון העירוניים?

כן. החברות הכלכליות, תאגידי המים. מה דינם בנושא?

תאגידי מים הם חיוניים, ולכן הם חריגים.

נכון. תאגידי מים חיוניים.

גם התברואה מוחרגת.

- - - אבל מהשיחות שלי עם הרשויות המקומיות, יש שם גם קושי, מכיוון שחלק מהתאגידים העירוניים – למרות שאני שוב מדגישה שזה לא נושא אני אחראית עליו – אבל מכיוון שיש הרבה מאוד תאגידים שעוסקים בתחומי התרבות והפנאי, ומכיוון הנושא הזה לא חזר לשגרה עדיין לגמרי, אז מלכתחילה היה קושי לחזור לשגרה בנושא הזה.

אמרת 181 מתוך כמה שעברו לתו הסגול?

257 רשויות מקומיות.

כמה? 200?

257.

כן, 257.

257. תודה רבה, גלית.

כן, אנחנו ממשיכים בסעיף קטן (ה).

(ה) מעסיק לא יאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), לפי העניין.

(ז). כן.

(ז) עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ה) לא יגיע למקום העבודה.

כאן אנחנו מדברים על מקום עבודה הספציפי.

הפיזי. הפיזי.

זאת אומרת, הפיזי.

מקום עבודה הפיזי.

כן, כן. המקום הפיזי.

אנחנו מדברים על המקום הפיזי, ולא על כלל העסקים של אותו מעסיק.

נכון.

כן? אני שואל.

זה מה שאנחנו צריכים להבהיר.

זה לא משנה, כן? כבר רשת אופנה כללית לא תאפשר כניסה לחנויות שלה, אלמלא יתקיימו התנאים האלה. זה לא משנה. זה היינו הך.

כן. אפשר לעשות החלפה. לדוגמה, אם הוא יודע שהיום העובד הזה חולה, הוא מייד במקום יכול להחליף אותו במישהו אחר.

בסדר. אבל זה המעביד. ברגע שזה בתוך המצבת, אז זה לא בסדר.

והמעביד יעשה את זה.

למעשה יכול להיות שאני בסניף שלי בבאר שבע אני אישרתי לעובד להיכנס ולכן עכשיו חברי בסניף בקריית שמונה לא יכול לאפשר לעובד שלו להיכנס, כי אנחנו עובדים באותו מקום.

אמיתי? כלומר, זה יכול להיות בין-סניפי? אני לא בטוח.

לא. רגע.

זו פרשנות רחבה מדי, גברתי.

אני רק משקפת את מה שעולה מתוך – אם אנחנו אומרים מקום עבודה - - -

מעולה. אבל אם זה לפי כמות בתוך חדר או התנאים לא מתאימים, אני לא בטוח שאת צודקת.

לא. משה. אבל הסעיף מדבר על זה שעובד שמעסיקו הודיע לו כי אסור לו, אז אסור.

בדיוק.

כן. כנגדו, חלף זה, הוא יכול לקבל מישהו אחר. זה פשוט.

כן.

לא, לא. אנחנו לא מדברים עכשיו על זה. כל מה שההוראה הזאת אומרת: אם מעסיק אמר לעובד: אז העובד לא יכול להגיע. זה הכול.

בסדר גמור. על זה אנחנו מסכימים.

נכון. זה הכול. זה הסעיף.

אז בואו נקרא את הסעיף, את מה שכתוב בו. בדיוק.

זה הסעיף, כן.

הסעיף בסך הכול מבקש לייצר הוראות סימטריות.

מי את? לפרוטוקול רק, כי התחלפתם.

אני איה דביר ממשרד המשפטים. הסעיפים האלה, גם (ה) וגם (ו), יוצרים הוראות סימטריות שמשקפות את הכלל שקבע הריבון, המחוקק, כשקבע את התקנות האלה. יוצרים תנאים שבתוכם - - -

סליחה, שנייה. המחוקק לא קבע את תקנות שעל חירום האלה.

הממשלה.

מי שקבע את תקנות שעת חירום האלה היא הרשות המבצעת. וכרגע יושב המחוקק ושואל את עצמו: האם נדרשים תיקונים לנוסח של אותן תקנות שקבעה רשות המבצעת.

נכון. אני מקבלת את התיקון.

גם אני מוסיף שאנחנו בינתיים עושים את זה למשך 45 יום, עד שנעשה את החוק הכולל.

חוק המסגרת.

זה בינתיים המשך לתקנות שעת חירום למעשה.

איפה סעיף (ו)? יש (ה) ויש (ז).

זה כאילו (ז). מחקו. יש סעיפים שנמחקו, לכן אמרתי גם על המספור.

תקנות שאנחנו מצלמים הן תקנות תצלום אחרי שנעשו בהן כל מיני שינויים.

לכן אמרתי שיש (1),(7),(9).

מה? תסדרו את זה?

כן. כן.

אני לא בטוחה שנסדר את זה.

בדיוק. תבדקו את זה.

אז מה הורדתם?

אז פשוט שמים (ו) וכותבים: נמחק.

אז למה לא מופיע מה היה?

מה שכבר לא אקטואלי, אז מחקו אותו.

אם אני אסתכל עכשיו על הנוסח לפני שמפרסמים אותו, אני אראה (ו) נמחק, שזה נוסח התקנות כפי שמפורסמות ברשומות. לא ברשומות דווקא, סליחה, לא ברשומות, אלא מי שעורך להם נוסח משולב, כך הוא מציין בדרך כלל: נמחק. אבל כרגע כולם במצב הנוכחי עם כל הסעיפים הקיימים, ולפעמים יש דילוג ביניהן. אבל זו צורה נוסחית שתאפשר לנו לא לדלג, לכתוב מחדש.

פסקה (ו) עסקה במעסיקים ציבוריים ושירשרה את הסמכות לתת הוראה לעובד להיכנס לראש הגוף הציבורי. ביקשו שבעצם האכיפה תהיה באחריות מנכ"לי המשרדים. בפסקה (ו) שנמחקה, לשאלתך.

אני מבקשת להוסיף אותה ופשוט למחוק אותה, כדי שנראה בעיניים מה נמחק.

עוד מעט נראה נוסח, ואחר כך מה אפשר לעשות.

סליחה, הנושא זה של האכיפה בגופים ציבוריים הוא חשוב. כי לאחר מכן בנושא של ענישה יש הבחנה מאוד ברורה בין עסק פרטי ולבין עסק במגזר הציבורי, שם אין חובת אכיפה.

עידן, כשנגיע לאכיפה, יש סעיפים?

למעשה, כל סעיף 2, ההוראות בסעיף 2 - - -

לא. יש לך קושי לאכוף על משרד ממשלתי, לתת לו קנס. כלומר, אין קנסות. יש את הכנסת, יש את הרשות השופטת.

אבל עדיין צריך להיות. טוב, נגיע לזה.

כשנגיע לאכיפה, נעלה את זה.

נגיע בהמשך. על משרדי הממשלה חלה הוראת - - -

עדיין צריכה להיות, כשיש עונש מאסר לעובד פרטי.

רשמתי לי את העניין של המאסר ואנחנו נוריד את זה.

לא. זו ממש הבחנה מאוד קשה בין המגזר הפרטי לציבורי.

סעיף 2(ג) מתייחס רק למשרדי הממשלה וקובע שבעצם כל ההוראות של סעיף2(א) עד (ט) לא חלות על משרדי הממשלה. נדמה לי שגם העבירה הפלילית לכאורה לא חלה לגביהם.

כן. אנחנו בסוף נגיע. זה לא רק משרדי הממשלה, זה כל חברה ממשלתית, תאגיד ממשלתי. אין חובת אכיפה בתאגידים.

בואו, בואו נרוץ. נגיע לסעיף הזה, נדבר על זה.

אתה אומר שבפועל אין אכיפה פלילית לגביהם?

כן. לפי נוסח. כפי שאני מבין מהנוסח, חברה ממשלתית אין בה חובת אכיפה עם סנקציות פליליות. למה מעסיק פרטי צריך לשאת פחות משנה של מאסר?

יש. דינו מאסר של שישה חודשים או קנס. סעיף 3.

או תראו את ההחרגה. "למעט חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית". זה המון.

נכון.

זו חתיכת החרגה. חברה מממשלתי זה דבר מאוד רחב.

היא צריכה להוות דוגמה, אתה אומר.

כן. עוד צריך למצוא איזושהי סנקציה שיכולה לגרום לאנשים לאכוף את זה. אני לא מבין הפרטי צריך לשאת בנטל הוכחה.

כשנגיע לזה, עידן. כן, (ז1).

(ז1)
(1) מעסיק יאפשר קבלת קהל במקום העבודה, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:





(א) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר משני לקוחות לכל עובד שתפקידו מתן שירות ללקוחות;





(ב) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר מלקוח אחד לכל 7 מטרים רבועים.

במשרדים הממשלתיים מקובל המושג "לקוחות"?

עשינו את השינויים המחויבים לגבי משרד ממשלתי. זה יגיע בהמשך. זה לא בדיוק "לקוחות". בגלל זה כתבנו: הסעיף הזה יחול בשינויים המחויבים – בדיוק בגלל מה שאמרת.

ומה קורה כשנכנסים רק שניים ואז בחוץ יש תור? ומי אחראי על הבחוץ, שיהיה טוב? אתם יודעים מה קורה בחוץ?

כן. כן. אבל אתה לא יכול לחייב מעסיק לגבי שטח שלא בשליטתו. כלומר, יש גבול גם מה מצפים מבעלי העסקים.

לא, לא. אני לא מצפה שבעל העסק גם ישמור על זה. אבל המציאות היא כזאת שבפנים, בתוך חנות, נכנסים בקושי שניים, ובחוץ עומדים ומתגודדים.

אני רוצה להבהיר שכל הסעיף, התוספת הזאת של סעיף (ז1) היא בעצם קצת חריגה לתקנות האלה. התקנות האלה עסקו בעובדים, שאלו מה קורה מבחינת העובדים. וכאן אנחנו מדברים על קהל הלקוחות, בעצם חלק משאלת הפעילות. השאלה בכלל - -

זה לא קשור למצבת העובדים בכלל.

- - אם התקנה הזאת בכלל הייתה צריכה להיות בתוך התקנות האלה. אחרי זה גם נראה בהמשך שיש גם הנמכה של התקנה הזאת. היא נסוגה מפני הוראות שקיימות, הוראות מקלות שיש בצווים, בצו בריאות העם ובתקנות הגבלת הפעילות. אז יכול להיות שהיא כולה – האם יש לה באמת טעם?

מקומה לא כאן, את אומרת.

נכון.

אני אולי אשיב.

כן.

תקנות הגבלת הפעילות בעיקר עוסקות בעסקים שפתוחים לציבור. עסקי מסחר, שמספר האנשים מגיעים אליהם הוא באמת מאוד גדול. אצלנו מדובר יותר במקומות עבודה, כמו משרד עורכי דין, ארכיטקטים, חברות הייטק, חברות תרופות. מדי פעם מגיעים לקוחות, אבל זה לא עיקר העיסוק.

התקנות האחרות לא נוגעות במקומות עבודה אלה. זה מבחינתם מקום עבודה לכל דבר. זה לא מקום שהציבור מגיע אליו בהמוניו.

לכן המושג "לקוחות" לא מתאים לכאן.

לא. לקוחות לגבי משרדים ממשלתיים, אני מסכימה איתך. לכן יש באמת סעיף ספציפי שאומר: בשינויים המחויבים.

כן.

לגבי משרד הארכיטקטים, כן יש לקוחות. זה לא כמו חנות אופנה. ולכן יצרנו מבחן שונה. במקרים הספציפיים שיש הוראות מקלות בתקנות של הגבלת פעילות, אמרנו שהן יחולו. באופן כללי ההוראות כאן הן יותר מקלות, כי כאן צפוי שיהיו פחות לקוחות מלכתחילה מאשר במקומות מסחר אחרים.

סעיף (ב) בכלל לא רלוונטי.

נכון.

למה לא רלוונטי?

כי אם הפוקוס הוא על העובדים, אז בסדר. זה יחס של אחד לשניים. אבל עכשיו את אומרת רק הלקוחות, שבע מטרים רבועים רק לקוחות.

אז אני אומרת: הסדרנו את הלקוחות במקומות שבעיקרם הם מקומות עבודה. אם יש לי מפעל, הוא מקום עבודה; הוא לא מקום שפתוח לציבור.

לא מדובר על סופרמרקט פה?

לא. סופרמרקט זה בדיוק מסחר. זה נכנס לשם. אני מבינה שיש פה חפיפה בין התקנות. אני לא אומרת שלא. כלומר, היה יותר קל אם היינו מגיעים עם חוק אחד. בחוק המסגרת, אני מניחה, הכול גם ייפתר, כי רואים בעצם את כל התמונה באופן כללי. אבל התקנות האלה יותר עוסקות במקומות עבודה שאולי יש להם גם קצת קהל. התקנות להגבלת פעילות עוסקות בעיקר במקומות שפתוחים לציבור ויש שם מוקד של קהל שמגיע לצרוך את השירותים.

אוקיי. פסקה (2).

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מתנאים מקלים יותר שנקבעו בתקנות הגבלת הפעילות או בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, בנוגע למתן שירות מסוים או להפעלת מקום עבודה מסוים בידי מעסיק, המאפשרים לאותו מעסיק לספק את השירות או להפעיל את מקום העבודה אף בלא קיום התנאים האמורים בפסקה (1).

זו הנמכה, מה שאת אמרת?

נכון. שבעצם התקנות אומרות שיכול להיות שיש תנאים מקלים והם יחולו, ולא השבעה מטר ללקוח.

אוקיי.

לתעדף את זה.

את זה. את ההוראה.

אם אין להם. מסכן המעסיק. לפעמים הוא לוקח מהתו הסגול, לפעמים הוא לוקח מפה, לפעמים משם, לפעמים מפה. אין לו משהו מרוכז.

את רואה מה זה? ממש צבעוני.

לא. צריך מחלקה משפטית, למעשה, כדי להבין את זה.

כן.

אני מבין את השתלשלות האירועים, אבל מהזווית של מעסיק - - -

בעיה גם כשמתקשרים לברר ב-104, הם מקבלים כאיזה חוסר בהירות.

חברים, אני יודע את זה. ואנחנו טוענים את כל הטענות האלה תמיד. אבל את זה אנחנו מאריכים בגלל שמחר זה פוקע.

לא, לא. ברור.

אנחנו מאריכים את זה ב-45 יום. יש את חוק המסגרת הגדול, שם נילחם את המלחמות שלנו.

אבל מתי חוק המסגרת יהיה מוכן?

יש דיון יום שלישי. מתחילים בדיון.

הוא בדיון בוועדת החוקה.

כן.

אני חושב שאשר וגם ראוי לציין שהדבר הזה יכל לא להידון כאן יום לפני שהתקנות פוקעות. אם בשבוע שעבר הממשלה הייתה, במקום להישאר עד 04:00 על החוק הנורבגי, יושבת על התקנות, אולי אנחנו לא היינו עושים את הכול ברגע אחרון כרגיל.

פה לפחות דנו לפני שפקעו.

כן. לפני שהן פקעו הפעם.

באכיפה זה פקע ואז אנחנו דנו עליו.

זה פקע. לא, כי הציבור בבית צריך להבין שהיה זמן לדון בזה והיה זמן לשפר את זה, אבל זה לא עניין אף אחד בממשלה, חוץ מהחוק הנורבגי בשבוע שעבר.

לא. יותר הגיוני היה להאריך את הנוסח כפי שהוא היה לעשרה ימים ולתת להם בוועדת החוקה לסיים את חוק המסגרת, ואז להביא את חוק המסגרת לפה ונדון.

כן, אבל פה זה פוקע ולכן חייבים.

טוב. זה כבר ממש אם רוצים להתנהג כמו ממשלה מתוקנת, אורלי.

אוקיי. מספיק. שמענו את ההערות. כן, ממשיכים. פסקה (ח).

(ח) כלל מקום עבודה כמה מבנים, יפעל המעסיק, ככל האפשר, לפריסת העובדים ששהייתם בעבודה מותרת לפי תקנה זו, בין המבנים השונים, באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו.

כאן יש הוראה שאומרת שלגבי תקנה 2 יש חובה לנסות לפרוס, אם יש לנו כמה מבנים, לפרוס את העובדים בין המבנים כדי למנוע את הפגיעה - -

כן. לנתב. לנתב.

- - ביכולת להמשיך את פעילותו. לא מדובר על הפעילות החיונית. אנחנו מדברים על המשך הפעילות באופן כללי. זה קצת שונה מההוראות הקודמות. כאן אנחנו רואים שהפסקה מדברת על מיקום פיזי. שוב, אנחנו אמרנו שנחזור עוד להגדרה של "מקום עבודה". צריך אולי לחשוב אילו הגדרות מדברות על מקום פיזי, בתוך מבנה פיזי, ואילו מדברות על מקום עבודה במובן הכללי שלו.

אוקיי, פסקה (ח1).

(ח1) במקום עבודה שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות, ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה המשמרת.

אוקיי. פסקה (י).

(י) תקנות משנה (א) עד (ט) לא יחולו על משרדי הממשלה, וכן לא יחולו על הגופים המפורטים להלן, אלא אם כן הם מנויים בתקנת משנה (ב)(1) [החברה לחקר מדעי החיים], (7) [מפעל תומך ביטחון] ו-(8) [תעשיה ביטחונית, מפעל תומך תעשיה ביטחונית או תומך מכון ביולוגי] ו-(11) [רשות מקומית או מועצה דתית] או בתקנת משנה (ד) [מב"ל, שה"ת, פיקוח וטרינרי, רשות לשיקום האסיר, מד"א, תאגיד השידור, בנק ישראל].

כמובן, מה שבסוגריים לא אמור להיות בנוסח. רק הבאתי אותו כדי שנדע על מה מדובר בסעיפים שכבר קראנו, להקלה.

מה כוונה בסעיף הזה? שעכשיו כל מה שקראנו זה לא יחול?

לא. הכוונה היא אומרת שעל משרדי הממשלה לא יחולו התקנות שקראנו עד עכשיו, (א) עד (ט) בתקנה 2.

למה?

למה לא יחולו? כי על משרדי הממשלה יש הוראות בסעיף 2(ג).

רק שנייה, יש הוראות שמחילות עליה את התו הסגול. על משרדי הממשלה, אין ברירה אלא להחיל את התו הסגול.

אה, חייבים לעבוד בהם. אוקיי.

הם גם לא יחולו על שני סוגי גורמים, גופים שמפורטים עכשיו. אנחנו עוד לא קראנו אותם.

כן.

מפורטים בפסקאות (1) ו-(2).

(1) ו-(2). כן.

(1) זה מפעל למתן שירותים קיומיים, שאינו חברה ממשלתית או תאגיד. ו-(2) זה מקום עבודה שתחום – מוצע להוסיף בו: עיקר פעילותו הוא כמפורט בתוספת הראשונה. והתוספת הראשונה היא מאוד ארוכה ומפורטת. אז על שני הגופים האלה לא יחולו התקנות האלה. אלא אם כן הם, אחד מהגופים שפירטנו, שזה, למשל, המוסד לביטוח הלאומי או פיקוח וטרינרי או מד"א או תאגיד השידור או מפעל תומך ביטחון, שאז הם כן חייבים, אבל לפי ההוראות שקראנו אותן קודם בתקנות המשנה שאותן פירטנו.

אז בסעיף 2 בסוף אני מציע: מקום עבודה שעיקר תחום פעילותו מפורט בזה.

כן.

לא שתחום עיקר פעילותו, מבחינה ניסוחית.

אה, שעיקר תחום פעילותו. אוקיי.

בסדר? מוסכם, אפרת? סעיף 2?

כן.

אוקיי. סעיף 2ב.

הקלות למעסיק העומד בכללים למניעת התפשטות נגיף הקורונה
2ב.
(א) מעסיק במקום עבודה שחלות עליו תקנות משנה (א) [כללי], (ב) [מדעי החיים, תומך בטחון, תעשיה ביטחונית ותומכיה, חברה ממשלתית, מוסד לה"ג ותאגיד), (ג)(2) [היתר מיוחד] או (ד) [מב"ל, שה"ת, פיקוח וטרינרי, רשות לשיקום האסיר, מד"א, תאגיד השידור, בנק ישראל] של תקנה 2, רשאי, על אף האמור באותן תקנות משנה, לאפשר כניסה או שהייה בו־זמנית של עובדים במקום העבודה מעבר למספר העובדים המרבי המותר לכניסה או לשהייה בו־זמנית, בהתקיים כל אלה:

סליחה, מספר העובדים המרבי המותר, זה צריך להיות לשהייה. סליחה. פה זה טעות, כי יש הגדרה למספר העובדים. אז שם זה מוגדר.

אוקיי. מה התנאים? (1).

(1) המעסיק מינה אדם שיהיה אחראי על שמירת הכללים המפורטים בתוספת השנייה, או שקבע את עצמו כאחראי לכך (בסעיף זה – ממונה על ענייני קורונה);

אוקיי.

(2) המעסיק יידע את העובדים במקום העבודה לגבי הכללים המפורטים בתוספת השנייה באמצעות הצבת שילוט לעניין זה בכל מבנה במקום העבודה, במקום בולט לעין;




(3) המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה באותו מקום עבודה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית.

כאן למעשה אנחנו נכנסים לתו הסגול. אמרנו סעיף 2ב עם אותן הקלות. הכוונה היא להקלת התו הסגול. יש לנו שלוש קומות על אותו מעסיק, אז יכול להיות שהוא צריך למנות אדם כממונה קורונה.

זה ממונה. כן. ממונה על הנושא.

ממונה שיידע את העובדים בכללים. וגם המנהלי הכללי שלו והממונה על עניין הקורונה צריכים לחתום על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית.

תכף נגיע לזה. כן.

שההצהרה הזאת אומרת: אנחנו יודעים שיש כללים – ואנחנו אולי נציץ בה רגע. זו התחייבות שאומרת: התחייבות בדבר יישום הכללים הנדרשים.

זה בעמוד 29.

בעמוד 30. "הכללים הנדרשים בתוספת השנייה לתקנות" כך וכך, "שנערכה ונחתמה" ביום וכך וכך, בשנה, על ידי או הממונה או המנהל הכללי. שניהם צריכים לחתום, כל אחד על הצהרה משלו.


1. אני מצהיר ומתחייב לעשות ככל האפשר כדי להבטיח כי במקום העבודה נשמרים כל הכללים המפורטים בתוספת השנייה לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים לשם – הכללים).
2. אני מודע לחובתי לעשות ככל האפשר כדי לקיים את הכללים ואת אכיפתם במקום העבודה לטובת שמירה על בריאות הציבור.
3. ולראיה באתי על החתום:

אוקיי. זה בסדר. (ב).

(ב) מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) לא יאפשר כניסה של עובד למקום העבודה או שהייה של עובד במקום העבודה, אם כניסה או שהייה של עובד כאמור תביא להפרת הכללים המפורטים בתוספת השנייה; הודיע מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א), לעובד, כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל הכללים המפורטים בתוספת השנייה, לא יגיע העובד למקום העבודה.

ברור.

אז כאן יש את אותה מקבילה למה שראינו בתקנה 2. אבל הכוונה פה היא להפרה של הכללים. ויש פה שאלה שמתייחסת לשאלת הפליליות של המעשה הזה או הסנקציות או האכיפה של המעשה הזה.

תכף נגיע לזה.

נגיע לזה אחר כך דרך האכיפה.

נגיע לזה. אוקיי. (ד).

(ד) הוראות תקנה 2(ז1) [הגבלת קבלת קהל] יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א); הוראות תקנה 2(ח) [פריסה במבנים] לא יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א).

מכיוון שאנחנו אומרים שתקנה 2ב, התו הסגול הוא חלופי לכל מה שכתוב בסעיף 2(א), אז אנחנו רצינו להבהיר אם יש דברים שבתוך 2(א) שחלים, אז אנחנו מבהירים. אם יש דברים ב-2(א) שלא חלים, אנחנו גם מבהירים.

אוקיי. (ה).

(ה) קבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק שחלות עליו הוראות תקנה זו נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה, יורה על סגירת מקום העבודה, כולו או חלקו, לתקופה שתסתיים לכל המאוחר עם סיום החקירה האפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות; עם סיום החקירה כאמור ייפתח מקום העבודה ויחולו על המעסיק הוראות תקנה 2 החלות על סוג מקום העבודה, אלא אם כן יעמוד המעסיק בתנאים הקבועים בתקנת משנה (א) ובתנאים נוספים שיורה לו ראש השירות או רופא מחוזי הנדרשים למניעת התפשטות חוזרת של נגיף הקורונה; לעניין זה, "ראש השירות" ו"רופא מחוזי" – כהגדרתם בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020.

אני רוצה להעיר הערה, בבקשה.

איך ראש הרשות יכול לקבוע שעובד נדבק בנגיף הקורונה?

זה ראש שירות. זה לא ראש רשות. זה רופא.

ראש השירות? מה זה ראש השירות? איזה שירות?

מה זה ראש השירות?

ראש השירות, זה מונח שמופיע גם בצו בריאות העם, זה ראש שירותי בריאות הציבור.

מי את לפרוטוקול?

אני נינא כהן קרן מהייעוץ המשפטי במשרד הבריאות. הכוונה היא לראש שירותי הבריאות ציבור במשרד הבריאות.

אה, אוקיי.

אני רוצה להעיר, בבקשה, הערה על הדבר הזה.

כן, עידן.

תראו, אני חושב שזה סעיף שאני פשוט לא יכול לחיות איתו. זה מבחינתי סעיף שגם אני לא יכול לחיות אם נתמוך בכל התקנות כל עוד הוא מנוסח כך. מה זה "עם סיום החקירה האפידמיולוגית"? למה מעסיק צריך לדעת שברגע שמתחילה החקירה הוא עכשיו תלוי באוויר ונגמר הכול. הרי אין שום מגבלה תוך כמה זמן נותנים תוצאות של החקירה האפידמיולוגית ונותנים את הדוח. אין שום חובה של המדינה לקיים בדיקות. תראו, מה קורה בבתי ספר. מגיע לבית תלמיד אחד, חשד לזה שהוא נחשף לחולי קורונה, שולחים את כל בית הספר הביתה לכמה שבועות. במקום, ממשלה שעושה עבודה מסודרת, צריך להגיד: תוך 72 שעות, 48 שעות, מסתיימת החקירה האפידמיולוגית. מבצעים בדיקות לכל מי שרלוונטי לפי החקירה האפידמיולוגית ומחזירים את העסק לעבודה. העסק הזה, הסעיף הקטן הזה הוא סוג של גזר דין מוות לעסק. כי זה אומר: קרה משהו, עכשיו זהו, אתה באוויר.

שבועיים, לך תחפש.

יכול להיות שזה ייקח שבועיים, יכול להיות שזה ייקח חודש.

אני חושב שהוועדה הזו, מתוקף היותה ועדה שמסתכלת גם על הבריאות וגם על העבודה, לא יכולה לאשר תקנות כאלה, אם אין מגבלת זמן עד מתי מחויבים למסור את דוח החקירה האפידמיולוגית. לא יכול להיות שהמעסיק צריך לחיות כל יום באי וודאות ולשאת בכל הדברים.

מה התשובה שלכם, משרד הבריאות, משר האוצר?

אני מהייעוץ המשפטי, אני אתחיל לענות. ואם יהיה צורך, אני איעזר בגורם המקצועי שמאזין לדיון בזום.

משך החקירה האפידמיולוגית, אולי הוא יודע יותר ממני, אבל מדובר על בין כמה שעות לכמה ימים. וכמובן, האינטרס של משרד הבריאות, לא פחות משל המעסיק, הוא לסיים את החקירה כמה שיותר מהר, כדי שגם אפשר יהיה לבודד ולהכניס לבידוד את מי שצריך. זאת אומרת, ממש לא מדובר פה על שבועות או על חודשים. ואני חושבת שהסדר כאן הוא הסדר - - -

לא. השאלה של עידן וגם שלי היא: למה אי-אפשר להגביל את זה בזמן?

ברור שזה לא בזדון. צריכה להיות חובה גם של גופי הממשלה שעושים את העבודה. רף הציפיות, רף הדרישות פה ממעסיק אחד קטן שרוצה לפתוח את העסק שלו, הוא אסטרונומי. ומהממשלה זה: בוא נעשה חקירה אפידמיולוגית; מקווים שנצליח יחסית מהר.

אז רק לקבל איזשהו מושג. עשינו בירור קצת אתמול והיום כמה מקרים כאלו היו. עד כמה שידוע לנו, מדובר על מקרים בודדים בארץ.

אז זה עוד יותר קל. אפשר לתחום את זה בזמן.

אין פה מטרה - - -

תבדקו את זה, בבקשה. תבדקו אם אפשר פה להגביל את העניין הזה.

אני מבקש לתחום את זה בזמן.

חייבים לתחום בזמן.

לתחום מה?

לתחום את זה בזמן. מתי סיום החקירה ומתי אפשר גם לבדוק את כל העובדים באותו מקום על מנת להחזיר את העסק כמה שיותר מוקדם, נכון.

לתעדף את זה.

אני אבדוק את הנקודה. אני אציין שיש הבדל בין עסק - - -

המטרה שלנו היא להחזיר, לא לסגור את זה. אלא לתחום בזמן.

נכון.

ברור, ואפשר למנוע את זה.

אני אבדוק את הנושא הזה ואני גם אציין שחייבת להיות פה גמישות, כי כמובן שיש הבדל בין עסק קטן - - -

לא אמרנו תוך – אמרנו שאתם תשקלו זמן סביר.

תגידו עכשיו את מספר השעות.

אפשר למצוא זמן סביר בהתחשב בנסיבות.

תיקחו Buffer. אין לי בעיה.

אפשר לכתוב זמן סביר בהתחשב בנסיבות גם בלי - - -

בדיוק. אז לכן תבדקו את העניין הזה. גברתי היועצת המשפטית גם תבדקי את העניין. להכניס פה ממד של זמן.

אבל צריך להבין שיש הבדל בין התפרצות של עשרה חולים, שזה מספר גדול, לבין עסק קטן.

חברים, "זמן סביר" זה מכבסת מילים של עורכי דין. אני יודע. אני עורך דין.

נכון. תגדירו זמן.

לא זמן סביר.

לקבוע זמן סביר - - -

שנייה. אני מכבד וגם, חס וחלילה, לא מופנה אלייך. פשוט את הנציגה. קחו Buffer, אין לי בעיה. קחו Buffer סביר בשבילכם כדי שלא תחרגו מהכללים האלה. אבל אין מצב, אין מצב שזה מעין סעיף כללי כזה בלי דד-ליין. אין מצב שהחקירה האפידמיולוגית לא מחויבת. הגיע הזמן שהממשלה תהיה מחויבת כלפי המעסיקים הקטנים והעצמאים, כמו שהם מחויבים כלפיה ולשלם מקדמות לחודש יוני-יולי כשהעסק שלהם סגור. תהיה פה מגבלת זמן וגם תהיה מחויבות עד מתי מסיימים לעשות בדיקות לכל מי שרלוונטי באותו עסק. אגב, זה נכון גם לגבי מערכת החינוך. זה היה פותר פה הרבה דברים.

אוסאמה, אפשר להוסיף משפט?

כן, משה.

קודם כול, רול יותר מצודק בנושא הזה. תארו לעצמכם, ואנחנו הרי מכירים את זה – עוגמת הנפש שהיו כמה פעמים שבדיקות אבדו. אז אנשים, איך שאומרים, עיכבו ועיכבו על מה? על דבר שהם לא אשמים בו. לכן פה צריך להיות דווקא עזרה למשק לא פחות מהרבה תחומים שאנחנו עושים כל הזמן. פה עזרה למשק, שאנחנו אומרים שעסקים מהסוג הזה יקבלו אפילו תיעדוף למתן חובות.

אוקיי. זו הערה בשם כל חברי הוועדה. תזכרו את זה, שאנחנו נכניס כאן את הסעיפים על מנת שאם אתם רוצים שאנחנו נאשר את זה בלי הסתייגויות, בלי זה, אז תביאו את השינויים האלה.

בלי הסתייגויות.

אני רק אבקש – הגורם המקצועי, ד"ר אריק האס משירות בריאות הציבור גם מאזין לדיון ואם אפשר להעלות אותו. הוא גם ישמח להתייחס.

אפשר להעלות אותו? מי זה? אריק כספי?

ד"ר אריק האס.

כן. שלום. שומעים אותי? שומעים?

שמעת את הוויכוח ואת ההערות, אם אתה יכול להכין אותנו.

אני ד"ר אריק האס, משירותי בריאות הציבור.

כן.

הזמן הממוצע לחקירה אפידמיולוגית עכשיו הוא יום פלוס משהו כמו רבע יום.

אז אפשר לסיים את החקירה בלא יותר מ-48 שעות.

כן. אבל אנחנו צריכים קצת יותר לפתוח את הראש, כי יש מצב שכמה עובדים באותו עסק או באותו מפעל, כולם חולים. אבל אף אחד מהם לא חלה בעבודה. זה לא אותו מצב כשיש ריכוז גבוה שאנשים הדביקו אחד את השני בזמן עבודה. ולכן אין למהר את החקירה האפידמיולוגית. צריך לנסות להבין. במקרים שהיו עד עכשיו הייתה העדפה ברורה לא לסגור את העסק, אלא לפעול באופן נקודתי. וברוב המקרים שהיו, שאנחנו מכירים אותם, זה עבד מצוין. לא היה צורך לסגור עסק כל עוד שהמעסיק משתף פעולה ויש דיווחים מי נחשף למי ומ עובד עם מי.

אם אתם מחליטים לסגור את העסק, מה הזמן המקסימלי שאתם מסיימים את החקירה הזאת, כדי שנכניס את זה פה לחוק? בגמישות, כמובן. אף אחד לא עומד איתכם על קוצו של יוד.

לדעתי, זה מאד אינדיבידואלי. אנחנו נצטרך לחשוב על זה. אבל אפשר לקחת איזשהו מרווח בטיחות. אבל זה לא יהיה שבועות או חודשים, אלא מספר ימים. אבל אני חושב שטבע האינדיבידואלי של כל אירוע ואירוע מחייב. זו טעות להגיד שאם לא החלטתם תוך 48 שעות, שהעסק צריך להיסגר, אז משרד הבריאות לא יכול לפעול.

אדוני, אתם יכולים לקבוע גם כמה כללים לפי גודל העסק או איזשהן דרגות מסוימות, אבל חייבים שיהיו כללים.

אוקיי. כן. היועצת המשפטית.

רציתי לשאול אם אתה יודע – אתה אומר שהחקירה צריכה להתבצע וזה משנה אם הוא נדבק במקום עבודה או לא במקום עבודה. איך אתה יודע לפני שיש חקירה אפידמיולוגית מה קרה? האם הוא נדבק במקום עבודה או לא במקום עבודה? איך אתה יודע אם בכלל זה חל?

אולי אני אשיב. במסגרת החקירה את בודקת הרי איפה הייתה ההדבקה.

נכון.

ואנחנו רוצים לסגור רק במקומות שאנחנו – הרי יכול להיות שאדם נדבק בבית והגיע לעבודה. אז קודם כול, אנחנו לא רוצים לסגור את העסק מהטעמים, אגב, שעלו כאן.

זו בדיוק גם שאלתי. בדיוק שאלתי. הטענה שלי היא שמה שאת אומרת פה הוא סותר, בגלל שאת לא יודעת אם הוא נדבק במקום העבודה לפני שאת מסיימת את החקירה האפידמיולוגית. ולכן את לא יכולה להגיד שעד סיום החקירה האפידמיולוגית תסגרי את העסק. כי אם העובד נדבק במקום עבודה, כי זה אחד גורר את השני.

בזמנו ישבנו על זה עם משרד הבריאות. הם טענו שהם צריכים לדעת אם הדבקה הייתה בעסק או לא עסק.

בסדר. לפני החקירה האפידמיולוגית - - -

כי אנחנו לא רוצים לסגור עסקים של מי שההדבקה לא הייתה – אם בעל עסק התנהל כשורה, עמד בכל המבחנים ועשה את כל מה שניתן כדי למנוע הדבקה, וההדבקה נעשתה מחוץ לעסק, הוא לא צריך לסגור את העסק. צריך את מי שנדבק להוציא מהעסק.

רק איך הוא יכול לדעת את זה בכלל? איך הוא יכול לדעת לפני שהסתיימה החקירה האפידמיולוגית, אם בכלל מאפשרים התנאים לסגור את העסק? יכול להיות שאנחנו מדברים פה - - -

המשרד עבד בצמידות לכל המעסיקים באירועים שהיו עד עכשיו, ואין סיבה לחשוב ששיתוף הפעול הזה לא ימשיך. לא משאירים את הבן אדם באוויר בלי לדעת אם העסק שלו נסגר או לא. אין דבר כזה.

אריק, אני מבקש שתבדקו את זה ותיתנו לנו תשובה עד סוף היום, או שנראה מתי אנחנו מצביעים על זה. לפני ההצבעה. כן.

עוד שאלה אחת רציתי לשאול. אנחנו מדברים פה על העסקים שחל עליהם התו הסגול. ואנחנו סוגרים אותם, וכשהם נפתחים חלה עליהם תקנה 2. אבל עסקים שמראש בחרו להישאר בתקנה 2, זאת אומרת גם בברירת המחדל של עד 30% מהעובדים, אם יש להם עובד שחולה במקום עבודה, הם ממשיכים את הפעילות לכאורה. זאת אומרת, יכול להיות שעדיף לי להישאר במצב של ללא התו הסגול. אני אומנם פועלת ב-30% מהעובדים, אבל גם אם תהיה הדבקה במקום עבודה, אני אוכל להמשיך בפעילות שלי בלי לחכות לסיום החקירה האפידמיולוגית.

כן. יש trade off שקבוע בחקיקה. ויש תנאים שונים למי שב-30%, וזה מחיר שהוא לוקח על עצמו, כי 70% עובדים מהבית. למי שבתו הסגול אמרנו התנאים יותר מחמירים. חלים תנאים יותר מחמירים, מצד שני, אתה יכול להביא 100% מהעובדים. זה תוכנן ככה מלכתחילה.

רק לסיום, שוב, רוצה להשיג דגש על הנושא של - - -

אוקיי. בסדר. אתם תבדקו את זה, ואנחנו נחזור על הסעיף הזה. עידן, אני כתבתי פה את העניין הזה.

תודה רבה.

אוקיי. כן, (ה1).

(ה1) על אף האמור בתקנת משנה (ה), מעסיק ציבורי שחלות עליו הוראות תקנה זו יהיה רשאי להתיר לעובד להגיע למקום עבודה שנסגר לפי אותה תקנת משנה [הדבקה שאירעה במקום העבודה], אם אישר זאת המנהל, ובלבד שאישור כאמור יינתן בשל צורך הכרחי להמשך אספקת שירות חיוני ושמספר העובדים שישהו במקום העבודה לא יעלה על מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית באותו מקום עבודה לפי תקנה 2; ניתן אישור כאמור יחולו על מקום העבודה הוראות תקנה 2.; בסעיף קטן זה –

(1) לעניין רשות מקומית למעט חברה עירונית וחברת בת עירונית – ראש הרשות המקומית;





(2) לעניין מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד להשכלה גבוהה;





(3) לעניין מועצה דתית – יושב ראש המועצה הדתית;





(4) לעניין חברה ממשלתית, חברה עירונית וחברת בת עירונית – המנהל הכללי של החברה;





(5) לעניין תאגיד – המנהל הכללי של התאגיד, ואם אין מנהל כללי כאמור – נושא המשרה הבכירה ביותר בתאגיד;





(6) לעניין בנק ישראל – נגיד בנק ישראל;




"מעסיק ציבורי" – חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה.

אני רק רציתי לציין שאם ניתן האישור, אז חלות הוראות תקנה 2, למשל, לעניין העבודה בקפסולות ובמשרות, לעניין הלקוחות, הגבלת מספר הלקוחות, כל ההוראות חלות שם.

בסדר. סעיף 2ג.

חובת מעסיק שהוא משרד ממשלתי לעמוד בכללים למניעת התפשטות נגיף הקורונה
2ג.
(א) מעסיק שהוא משרד ממשלתי יקיים את הוראות תקנה 2ב(א)(1) עד (3) [מינוי ממונה קורונה, ידוע העובדים, חתימה על הצהרה].

זה כל כך obvious, כן.

(ב) תקנה 2(ז1) [זה בעצם תנאים לקבלת קהל] ותקנה 2ב(ב) [איסור כניסה שלא בהתאם לכללים וחובת עובד שהודיעו לו על כך לא להגיע] יחולו על מעסיק שהוא משרד ממשלתי, בשינויים המחויבים, על אף הוראת סעיף 2(י).

סעיף 2(י) שהחריג את סעיף 2(ז1) מהתחולה על משרדי הממשלה.

כן. (ג).

(ג) יחידת סמך של משרד ממשלתי חייבת בביצוע הוראות תקנה זו בנפרד מהמשרד הממשלתי.

אוקיי. אנחנו מגיעים לסעיף העונשין, סעיף 3. כן.

כן.

עמוד 11?

עמוד 11. סעיף 3. כן.

עונשין
3.
מעסיק שאיפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו־זמנית, בניגוד לתקנה 2(ה) , דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏; לעניין זה, "מעסיק" – למעט חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד, בנק ישראל, רשות מקומית, מועצה דתית ומוסד להשכלה גבוהה.

אז פה יש את ההערה של עידן. נשמע אותה. כן.

אם יורשה לי, בואו נדבר על הרציונל של עונשין, אוקיי? הרציונל של העונשין במקרה הזה, של הסנקציה הפלילית והסנקציה האזרחית, יש פה קנס, הוא כמובן לייצר הרתעה, לתמרץ ארגונים ומעסיקים לפעול לפי התקנות שאנחנו עכשיו דנים בהן. אני לא חושב שזה סביר בכלל שמחריגים בצורה כל כך הרחבה וכמעט אבסולוטית את המגזר הציבורי. במגזר הציבורי אין שום אחריות.

השאלה אם זו באמת הכוונה. איפה משרד המשפטים?

תראו, תראו. אם אתה מעסיק פרטי, יש פה עד שישה חודשי מאסר או קנס. אם אתה מעסיק במגזר הציבורי, תראו מה החריגו: חברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה ממשלתית, תאגיד.

רשות מקומית. רשות מקומית.

רשות מקומית. כל אלה, לא משנה מה קרה - - -

רק עסקים פרטיים חייבים.

אז למה אני עושה את התקנות האלה? בשביל שהם יוכלו לעשות מה שהם – התחלואה קורית גם במגזר הציבורי.

אני חושב שיש כאן טעות. תבדקו את זה.

עובדי ציבור לא חסינים בפני קורונה, והתקנות האלה לא הגיוניות.

חיים, אני הייתי אומר דווקא ההפך. משרד הממשלה חייבים להיות דוגמה ומופת - -

בדיוק.

- - לכל המגזרים שבאמת מקיימים את זה. ואם הם מפרים את זה, אז אכיפה גם עליהם וגם על העסקים הפרטיים.

הם פחות נפגעים. יש יותר משאבים.

אבל אי-אפשר לעשות אכיפה על העסקים פרטיים ולא לעשות אכיפה על משרדי ממשלה.

אם אני הייתי מעסיק רק מלקרוא את כל התקנות האלה, וגם מה שדיברנו מקודם, באמת אני כבר לא הייתי פותח את העסק רק מתוך פחד. תקשיבו, לא יכול להיות שמשיתים עליהם כזו אחריות מטורפת, ובמגזר הציבורי הכול הולך.

אוקיי. וגם הייתי מבקש – אנחנו עשינו את זה בוועדת החוקה בעניין הזה של האכיפה - -

דוגמה אישית. זה התנאי.

- - שבעניינים האלה גם לא מטילים עונש מאסר. אז מטילים את העניין הזה של הקנס ולא מטילים מאסרים.

בדיוק. הנושא של המאסר הוא - - -

אז חיים, זה לרשותך, הסעיפים האלה חייבים - - -

אני רוצה להתנגד לנושא של מאסר.

קודם כול, מאסר זה טוב, כי בבתי הכלא לא נמצא אפילו חולה אחד בקורונה. אנחנו עוזרים לו.


(היו"ר חיים כץ, 12:37)

עוזרים כן. לא. יש פה איזושהי מידתיות גם.

משרד המשפטים, אנחנו בוועדת החוקה - - -

מה קורה בעוד 45 יום? אישרנו את התקנות.

יש מסגרת. יש את חוק מסגרת אחרי.

יש חוק מסגרת שאמור בינתיים - - -

וזה בטל, נכון?

בטל. כן.

נכון.

זה בטל.

אז חיים אני שאלתי קודם. אז למה את זה לא?

- - - חוק המסגרת. הרי - - -

מאה אחוז. נעה, אבל כשאנחנו הולכים לדון בחקיקה, אנחנו יורדים לסעיפים. פה אנחנו באמצע התהליך. ואללה, לסגור את זה לגמרי? לא לאשר את זה? הכי קל.

לא.

הכי קל.

לא.

אני אגיד לך מה היה הכי קל לעשות.

לא לאשר. לבוא, להגיד: לא קרה כלום, תודה רבה, תמשיכו איך שאתם רוצים.

לא. להאריך את זה בעשרה ימים. לאפשר לחוק המסגרת ביום שלישי לסיים עבודתו. ואז להצביע על כל חוק המסגרת.

נכון.

בואי, בואי. הם לא יסיימו בעשרה ימים.

לא. אבל, אדוני היושב-ראש, ברצינות, לא אתה ולא אני חותמת גומי. אם יש משהו שהוא כל כך עקום – אתם יודעים, אני לא מתייחס פה לקטנות – אבל יש פה כמה דברים שהם אקוטיים. ולא יכול להיות שבאמת שיש עונש מאסר פוטנציאלי למעסיק שגם ככה מתקשה עכשיו, שצריך לאכוף את כל התקנות, הכול חדש לו, הוא צריך לג'נגל בין תקנות, הוא עוד יכול ליפול במקרה בסעיפים, כי הוא לא עורך דין במחלקה המשפטית.

זה הסעיף שבמחלוקת, אז למה אנחנו דנים עליו עכשיו?

זה סעיף - - -

לא. זה היה לבער את המחלוקת.

בסדר. אבל בואו נעבור על מה שלא במחלוקת. כי דיברנו על זה.

אנחנו משאירים אותו אבל יצוק במחלוקת בצד?

כן, כן.

כן, כן.

ככה אמרנו את זה.

נכון.

אמרנו בהתחלה: אנחנו רצים, מה במחלוקת נדון הלאה.

בדיוק. אז אמרתי שתי נקודות בסעיף הזה. גם העניין הזה של המאסר וגם שזה יחול על כולם.

יחול.

אפשר להתייחס?

אולי כדאי שנקשיב? כי יש כאן תשובה.

זה לא מעניין. עידן, עידן, אתה רושם את המחלוקות?

כן. את מחלוקות שאני מציע, כן.

אתה תרשום את כל המחלוקות.

רשמתי. רשמתי. חיים, רשמתי.

אני רשמתי גם.

הינה, אוסאמה רשם.

רשמנו גם.

מה זה משנה. בוא, תקשיב. פה אמרתי את זה מאתיים פעמים.

בסדר. שיטת הסלאמי. הם מעבירים רק חלק מהחוק.

פה בוועדה הזאת אין קואליציה, אין אופוזיציה.

ברור שלא.

כי אנחנו נוגעים באנשים ובבעיות של אנשים, וכולנו רוצים לעזור למי שצריך לקבל עזרה.

נכון מאוד. זו נקודת המוצא.

זאת נקודת המוצא שלנו. פה לא דנים לא על שטחים ולא על מלחמה ולא על סיפוח.

פה הכול על פרנסה ועל הבריאות של אנשים. ולכן חשוב.

נכון. ורווחה.

ורווחה.

לכולנו יש פה את אותו אינטרס.

מסכים לגמרי.

לרשום את ההערות. נראה את האילוצים. אין פה מלחמות. ונראה איפה אנחנו יכולים לעזור.

מבחינתי, כולנו באותו צד. בצד שאמור לעשות את התקנות הכי טובות שהציבור יכול לחיות איתן ולחיות בריא.

נכון. מאה אחוז. גם אני. אבל אתה צריך לזכור עוד משהו. מה שאנחנו לא יכולים, אז יש כלל גדול בתורה: זה נהנה וזה לא חסר. אני לא צריך להעניש את כולם. לא צריך. איפה שאני יכול לעזור, נעזור. איפה שלא, לא נפגע באחר.

אגב, חיים, ככל שזה יהיה בקונצנזוס, גם יהיה קל לציבור לקבל את זה בהבנה.

נכון.

מאה אחוז.

יש פה גם סוגיה של אמון הציבור בפוליטיקה ובממשלה.

הציבור לא יקבל כלום, אם אנחנו פוגעים לו בפרנסה. בוא קח את זה ככה.

אני רק אבהיר שההוראה העונשית חלה רק על מי חל עליו תקנה 2 ולא על מי שהולך לפי התו הסגול.

כן.

מאה אחוז. הוא רושם את ההערות האלה.

לא לפי הכללים של ההוראה.

עידן ואוסאמה רושמים את ההערות.

כן, כן.

גם אצלי רשום.

גם אצלך רשום. מאה אחוז. תמשיך לקרוא.

סעיף 4.

אי-תחולה
4.
(א) תקנות שעת חירום אלה לא יחולו על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.



(ב) תקנות שעת חירום אלה החלות על מעסיק לא יחולו על גופים אלה, או על עובדים המועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם:

את לא רוצה? את לא - - -

אני לא מבינה למה. כלומר, הרי לגבי הרשויות האלה, חלק באמת מוחרגים מסיבות מסוימות, וחלק זה בגלל הפרדת הרשויות, שלא רצינו להחיל את זה על הכנסת, למשל, ועל הרשות השופטת. אבל לגבי העובדים עצמם, אם יש הוראות שחלות על העובד – אם מעסיק מכוח החלה אחרת אומר לעובד שלו: אל תגיע – אני רוצה שהעובד לא יגיע.

אז את כן רוצה שחלק מתקנות שעת חירום יחולו?

אני חושבת שכן. אני לא רואה למה.

אני חושבת שזה אי תחולה בתוך הגוף. הגוף הופך להיות כמו בועה שהעולם של התקנות לא נמצא בתוכו.

לא חל עליו?

ולכן לא צריך לשנות את הנוסח מהבחינה הזאת. לא הבנתי מה הוא מוסיף.

אבל, בניגוד למה שנאמר קודם, זה אומר שבכלל זה לא חל עליו והגופים האלה הם באמת כמו בועה.

נכון.

כל מקומות עבודה שנוגעים אליהם, כל העובדים שלהם, הכול הופך - - -

לא בהכרח כל העובדים שלהם, כי אני מזכירה שבהגדרת עובד ראינו שלפעמים עובדים של הצבא, חיילים, נמצאים דרך קבע בחצריו של מעסיק אחר, נניח משרד הביטחון. ואז הם יבוא במצבת העובדים של משרד הביטחון. אבל לא בתוך הגוף.

לכן היה צריך לבהיר שהתקנות שחלות על מעסיק לא יחולו על הגופים האלה. זאת אומרת, אם הוא המעסיק, אז מקום העבודה שלו יהיה בבועה. לזה מה שהיה לי איזושהי הבהרה.

אני חושבת שזה מסוג העבירות שרק יוצרות אי בהירות נוספת. כלומר, זה לא חל על המעסיקים האלה. אם יש לי עובד שהיה במקום אחד, עבר למקום אחר, אז כדאי שיחול. גם באופן כללי, אם יש לי גם מעסיק שלא מתיר לעובד שלו להגיע מטעמי צמצום אחרים, לא כי החוק חל עליו, אז שהעובד באמת לא יגיע. לא נראה לי גם אסון שיפרשו את זה כאילו זה חל עדיין גם על העובדים. הייתי משאירה את נוסח כפי שהוא. לא הייתי משנה.

לא. אני לא חושבת שאפשר להשאיר כפי שהוא, בלי להגיד שכן יחול על העובדים או לא יחול עליהם. דווקא צריך לבהיר יחול או לא יחול.

מה את חושבת שצריך להיות?

אני חושבת שצריך להגיד שהתקנות שחלות על מעסיק לא יחולו על הגופים האלה וגם על הגופים שמועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם.

מאה אחוז. זה מתאים לכם? אם זה לא מתאים לכם, אין לכם ברירה. או שאתם מושכים את התקנות. או שאתם מושכים את התקנות.

אתה יכול לעשות - - -

תקשיבי, אתם מתיישרים עם היועצת המשפטית של הוועדה.

אני מציעה. אפשר לקבל, אפשר לא לקבל. אין בעיה.

מאה אחוז. נעה, תרשמי, תקריאי את מה שהקראית.

(ב) תקנות שעת חירום אלה החלות על מעסיק לא יחולו על גופים אלה, או על עובדים המועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם:

מאה אחוז. תמשיכי.

(1) צבא ההגנה לישראל;




(2) שירות בתי הסוהר;




(3) משטרת ישראל;




(4) שירות הביטחון הכללי;




(5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;




(6) הרשות הארצית לכבאות והצלה;




(7) המטה לביטחון לאומי;




(8) הרשות להגנה על עדים;




(9) המכון למחקר ביולוגי;




(10) המרכזים הרפואיים הממשלתיים והמרפאות המסונפות להם;




(11) לשכות הבריאות המחוזיות;




(12) תחנות ההסגר; לעניין זה, "תחנת הסגר" – מקום בנמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971‏, או בנמל תעופה או בסמוך להם שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏;




(13) המעבדות, המכונים והמרפאות של משרד הבריאות;




(14) הוועדה לאנרגיה אטומית;




(15) יחידות הסמך של משרד הביטחון;




(16) מערך הסייבר הלאומי;




(17) מוסדות חינוך שפעילותם מותרת כמפורט בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020;




(18) מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או המספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע, בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות, ובלבד שהמסגרות מופעלות בידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי מטעמו או שהן מופעלות בידי רשות מקומית או בידי מי מטעמה;

אני אמשיך לקרוא מפה, בסדר?




(19) מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה;




(20) מעונות ממשלתיים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית;




(21) מעונות ממשלתיים לנכים;




(22) מעונות ומעונות נעולים כהגדרתם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971‏, שהם מעונות ממשלתיים.



יש פה את ההבחנה בין המעונות הממשלתיים למעונות שאינם ממשלתיים.

אני יכולה להסביר. בגדול, כשבנינו את התקנות, בתחילתן, בתקנה 2(י) שהפנתה לתוספת נמנו כל השירותים החיוניים שהם לא ממשלתיים ככלל, כל מה שמסופק במגזר האזרחי. והומעטו מהם מעונות ממשלתיים, למשל, לאנשים גם מוגבלות. וגילינו שיש לנו בעיה לתפעל את זה כמו שצריך. ולכן הפתרון שנועד להגדיל את המכסות שלהם למקסימום היה החרגתם מתחולת התקנות. זה נבנה בשלבים. מעת לעת גילינו בעיות תוך כדי ביצוע ויישום וניסינו לתת להם מענה. והפתרון פה היה באי תחולה כדי לאפשר למעונות האלה לחזור ולעבוד בתפוסה מלאה.

יצוין שבתוספת, באותה תוספת שמפרטת את תחומי הפעילות, נראה שהמעונות הלא ממשלתיים נכללים באותה תוספת.

נכון. זו תמונת מראה. זה פשוט ספק אחר של שירות בתוך הממשלה.

סליחה, מה פסקה (8). "רשות להגנת עדים"?

יש רשות להגנת עדים.

יש רשות להגנה על עדים, עדי מדינה.

אה, על עדי מדינה.

על עדים שמאוימים.

או על עדים בכלל.

בפסקה (18) אי-אפשר לאפשר גם לעמותות המתעסקות - - -

לא, לא. עזוב, עזוב. אנחנו לא הולכים לעשות – יש חוק ראשי. פה זה תקנות ל-45 יום.

אבל העמותות נמצאות בתוך התוספת רווחה.

45 יום זה המון זמן בעצם.

נכון.

המון זמן. תראו, איפה היינו לפני 45 יום. עברנו כבר עשרה גלגולים מאז. זה הרבה זמן. לא עשרה ימים.

מה עם המעונות לנשים מוכות? איפה זה נכנס?

המעונות נמצאים בתוך התוספות של הרווחה.

מה?

שאלתי על מעונות לנשים מוכות.

התוספת בתחום הרווחה צריכה להיות – גם כל המעונות באשר הם בתחום הרווחה, כל עוד הם לא ממשלתיים.

זה נפרד? כי ב-(18) זה לא.

שאלתי על (18). למה אי-אפשר לאפשר גם לעמותות? מה התשובה?

הוסבר קודם שיש לנו את הגופים הממשלתיים המנויים בהחרגה מהתקנות בכלל.

את זה אני מבין.

ואילו בתוספת יש את המשלימים שהם הגורמים הלא ממשלתיים, ונעבור עליהם תכף. והם לא מוחרגים מכל התקנות. אבל הובהר שאין להם הגבלה של מספר מותר מרבי של אנשים לשהייה בו-זמנית.

אוקיי. תודה.

סעיף 5.

שמירת דינים
5.
אין בתקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהוראות אלה:



(1) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020;



(2) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף–2020;



(3) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏;



(4) תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)), התש"ף–2020, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן לפי חוק – זה כבר עבר בחקיקה;



(5) תקנות הגבלת פעילות.



עכשיו יש לנו את התוספת הראשונה, והיא באמת מפרטת את תחומי הפעילות השונים. אני, אדוני, מציעה שלא נעבור ונקרא את כולם. אולי נעבור תחום-תחום ורק לאפשר חלק לעיין, לראות את נושאים שבהם מדובר.

מאה אחוז.

אז, למשל, הנושא הראשון - -

בנקאות.

- - הוא נושא של פיננסי ותחתיו יש את הבנקאות, בהתחלה. יש לנו את התאגיד הבנקאי, תאגיד עזר, סולק, מערכת מבוקרת, לשכת אשראי, חברות לשינוע מזומנים וחברות לשינוע מעות; ספק שירות של מערכת ליבה בנקאית; תאגיד המפעיל מכונה אוטומטית.

שוק ההון, זה תחום פעילות שני. זה הגוף המוסדי; מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; מורשה לוידס והפול; מאגר המידע הסטטיסטי ומאגר המידע לאיתור הונאות ביטוח; בעל רישיון למתן אשראי.

אוקיי. אנחנו יודעים מה זה שוק ההון.

כן.

זה סגירת הכלכלה.

מה עם הצ’יינג’ים? מופיעים פה?

מופיע.

הצ'יינג'ים, אה.

איפה הכנסת אותם? חייבים קצת לפרוט משהו.

אני אשאל את משרד האוצר. הוא בוודאי יודע. הצ'יינג'ים נמצאים פה?

הצ'יינג'ים איפה הם נמצאים?

צ'יינג'ים?

כן. יש הרבה היום.

צ'יינג'ים לא נמצאים במפורש.

מה? השמיים סגורים, אז לא מתייחסים אליהם?

היה דיון על הצ'יינג'ים בממשלה לאורך הדרך. אפשר לבדוק את זה מול רשות שוק ההון. אני חושבת שהם הוציאו הנחיה מבהירה שלצ'יינג'ים מותר לפעול. הייתה התלבטות גדולה אם צריך לראות בצ'יינג'ים התקהלות או שירות חיוני.

ומותר להם לפעול?

כן. הובהר בפרשנות שמותר להם לפעול. אבל אני אשמח לבדוק את זה לקראת.

מאה אחוז.

תבדקי, תבדקי, בבקשה.

איפה זה כתוב? בפרשנות או בכתוב?

בפרשנות. ממש לא כתוב. זה לא כתוב בשום מקום.

בכל התקופה הם פעלו?

אני חושבת שזה השתנה באמצע הדרך.

ובאמצע הדרך הם פעלו?

אני חושבת שכן. אני אשמח לבדוק לכם את זה מול רשות שוק ההון.

תבדקי אם הם פעלו.

פעלו בלבן או בשחור?

אני רציתי להגיד לגבי בעל הרישיון למתן אשראי – תראו, יש לנו כל מיני הוראות ותנאים. למשל, פסקה (6) אומרים: אם צבר האשראי שלו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים, ויראו כעומדים בתנאים האמורים גם בעלי רישיונות למתן אשראי שנשלטים בידי אותו אדם ואשר סך צבר האשראי שלהם עולה על 200 מיליון שקלים חדשים;

בפסקה (7) יש לנו "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי". גם פה רק אם צבר האשראי עולה על 200 מיליון שקלים; ויש פה הגדרה: "לרבות מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי או לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וטרם קיבל רישיון כאמור, אך רשאי להמשיך בעיסוקו" בהתאם להוראות מסוימות לפי החקיקה הקיימת.

יש לנו את המוקד טלפוני למתן מענה לפניות הציבור לרשות שוק ההון; תאגיד שהוא נאמן לתעודות התחייבות; חברה הרשומה במרשם החתמים; תאגיד שהוא מפיץ; תאגיד שהוא רכז הצעה ; הבורסה לניירות ערך; תאגיד שהוא חבר בורסה; תאגיד שהוא מסלקה; תאגיד שהוא חבר מסלקה; חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך; תאגיד שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ותאגיד העוסק בעיסוק של בעל רישיון, בלא צורך בקבלת רישיון; תאגיד שהוא מנהל קרן ונאמן; חברת דירוג; תאגיד שהוא עושה שוק או עושה שוק סטטוטורי; תאגיד שעוסק במתן ייעוץ לגוף מוסדי בנושאי הצבעות באספות של מחזיקים בניירות ערך, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והוראות חקיקה; תאגיד שעיקר עיסוקו הוא השקעה או תיווך עסקאות בניירות ערך; נותני שירותים בתחום הדיווח לתאגיד מדווח.

אחרי זה יש לנו את האנרגיה וחשמל: בעלי רישיונות לפי חוק משק החשמל; מיתקני ייצור חשמל בטכנולוגיות קונבנציונלי וקוגנרציה;

ומתחדשת.

מיתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת; כל מי שעוסק בחלוקה.

כל הגגות, את מתכוונת?

כן.

חברה בבעלות מלאה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 60א, שעוסקת ביבוא פחם ומכירתו.

ו-(3) אנרגיה מתחדשת.

גז טבעי: מפעיל כהגדרתו בתקנות הנפט לגבי חזקה אשר ביחס אליה התקבל אישור הפעלה מאת הממונה; בעל רישיון מכוח הגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, מי שעוסק בשיווק; בעל רישיון ספק גז טבעי דחוס.