פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
23/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שלישי, א' בתמוז התש"ף (23 ביוני 2020), שעה 11:00

הצעה לדיון מהיר של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין בנושא: בחינת רמת הפשיעה בחברה הערבית לאור הנתונים המדאיגים שהמשטרה פרסמה לאחרונה

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין
יואב סגלוביץ

איתן הורן - סמנכ"ל אסטרטגיות, המשרד לבטחון פנים

איתן גולדבלום - רח"ט תקציבים, המשרד לבטחון פנים

שרון שגב - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לבטחון פנים

שרית פרץ - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לבטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר הדתי חרדי, המשרד לבטחון פנים

ג'מאל חכרוש - ר' מנהלת לחברה הערבית, המשרד לבטחון פנים

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חגי רזניק - מנכ"ל המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי

אהרון אטיאס - מנכ"ל עיריית לוד, המרכז לשלטון מקומי

מחמוד נסאר - רכז המאבק באלימות בחברה הערבית, הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות

כאמל ריאן - יועץ אלימות במגזר, מרכז אמאן

עולא נג'מי יוסף - עמותת יוזמות אברהם

אחמד אלג'אבר

עידו בן יצחק

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים


הצעה לדיון מהיר של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין בנושא: בחינת רמת הפשיעה בחברה הערבית לאור הנתונים המדאיגים שהמשטרה פרסמה לאחרונה

בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את הישיבה הראשונה של הוועדה הקבועה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. היום א' בתמוז התש"ף, 23.6.2020.

את השעה הראשונה אנחנו נקדיש לדיון שיזמה חברת הכנסת אימאן ח'טיב, זאת הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא בחינת רמת הפשיעה בחברה הערבית לאור הנתונים המדאיגים שהמשטרה פרסמה לאחרונה. כמובן שאנחנו נשמע סקירה מחברת הכנסת אימאן ח'טיב, אבל אתמול גם קיבלנו את הדוח של הממ"מ והמסקנה העיקרית שאני יכול להגיד, שברגע שאתה מקבל החלטה ולא מתקצב אותה, או שמתקצב אותה ואחר כך אתה מקצץ את התקציב הזה, כאילו שלא קיבלת החלטה ובוודאי שאתה לא מתייחס ברצינות לנושא שאתה מטפל בו.

הדברים מאוד חמורים על רקע הנושא שאנחנו מדברים עליו. אנחנו מדברים על נושא שהוא נוגע לחייהם של אזרחים רבים. ערך קדושת החיים אמור להיות בראש סדר העדיפות של הממשלה ושל כל גורם אחר, אבל לצערנו התוצאות הן הפוך מהמצב שאנחנו נמצאים בו ולכן אני יכול לקבוע שיש פה הפקרות מבחינת הממשלה עצמה. כרגע הטענות שאנחנו מפנים הן לממשלה כי היא שקיבלה את ההחלטה והיא הייתה אמורה לתקצב ולדאוג שההחלטה הזאת מיושמת כראוי.

אנחנו גם נשמע סקירה מנורית על עיקרי הדוח ובדיון השני אנחנו נעשה חזרה לבדוק מה באמת, כאשר אנחנו מדברים על החלטה 1402, שהתקבלה לפני כמה שנים והייתה אמורה להיות הפתרון של הממשלה למגפת הפשיעה והאלימות, אנחנו נבדוק מה קורה עם ההחלטה הזאת, איפה נכשלנו, מה יושם ומה לא יושם ממנה. זה דיון מקדמי כדי להיכנס אל תוך התכניות העתידיות. מה מתכוונים לעשות, התוקף של ההחלטה הזאת מסתיים השנה ואמנם יש לנו ביקורת וציון שלילי על תוצאותיה, לפחות מבחינת התוצאות ולא רק המאמץ, אבל נשאלת השאלה מה לקראת חמש השנים הבאות. הובטח לנו מהממשלה לגבש תכנית ממשלתית מקיפה ואנחנו יודעים שיש מאמץ בנושא הזה ויש ועדת מנכ"לים בין משרדית ששוקדת על המלאכה הזאת.

היום, אחרי ששמענו על הנושא של קיצוץ בתקציב תכנית 1402, לא קשה לממשלה לקבל החלטה ולקבוע תקציבים, אבל בסופו של דבר אחרי כמה שנים נגלה שההחלטה הייתה חִבְּר על הוַרַק בערבית, דיו על נייר, ולכן החשש שלנו מוצדק ואנחנו צריכים לעקוב גם בתור חברי כנסת וכנסת ולפקח ולבדוק איך הדברים מתנהלים.

אנחנו נשמע קודם כל סקירה מנורית על הדוח של הממ"מ ואז נעבור לחברת הכנסת אימאן ח'טיב ונשלים את הדיון הראשון לקראת השני והשלישי.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, שמי נורית, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני כתבתי את המסמך עם הנתונים על הפשיעה בחברה הערבית. זה מסמך עדכון, המסמך הזה מחליף את המסמך הקודם שכתבנו בחודש מרץ לוועדה בגלגול הקודם שלה. המסמך הזה מכיל נתונים גם עדכניים וגם נוספים, אבל תיכף אני אספר לכם גם מה הוא לא מכיל למרות שרצינו שיהיו בו עוד כמה דברים.

לפני שאני אצלול לתוך הנתונים אני רוצה להסביר וחשוב לדעת מי האוכלוסייה שכלולה בתיקי המשטרה שבמסמך הזה. הנתונים גם בדוח הנוכחי וגם בדוחות שהמשטרה מכינה כשגרה מתייחסים לכל התיקים שנפתחו במשטרת ישראל, לא רק לתושבי ישראל, ויש לזה משמעות. המשמעות היא שאנחנו נסתכל כאן גם על עבירות שמבוצעות לא רק על ידי תושבים, אלא גם על ידי, למשל, ערבים שמתגוררים ביהודה ושומרון וגם על ידי עוד אוכלוסיות קטנות יותר כמו מבקשי מקלט ותיירים. המשטרה לא מבחינה בין יהודים לערבים במדינת ישראל, היא כן מבחינה בין יהודים ללא יהודים וכאמור הנתונים האלה הם לא על תושבים אלא גם על ערבים שמתגוררים ביהודה ושומרון.

למטרות של הוועדה, לתפיסתנו, זה לא הנתונים האופטימליים, אנחנו היינו רוצים לספק נתונים יותר ממוקדים לתושבי מדינת ישראל. אם חושבים על מה הרשויות צריכות כדי לגבש מדיניות, תכניות טיפול, תכניות מניעה וגם פעולות אכיפה היינו רוצים לדעת מה קורה בקרב תושבים. אנחנו ביקשנו את הנתונים האלה מהמשרד לבטחון פנים הם הבטיחו לנו את הנתונים עד אתמול בשתיים בצהריים, עד עכשיו לא קיבלנו אותם ולכן הגשנו את המסמך לוועדה כפי שהוא, ובכל זאת אפשר ללמוד ממנו דברים ותיכף אני אציג. אני רק אציין שביקשנו נתונים נוספים גם על הטיפול בתיקים וגם אותם לא קיבלנו. לא קיבלנו נתוני סגירת תיקים ואת העילות לסגירת התיקים ואני מקווה שנקבל אותם בהמשך ונוכל ללמוד עוד.

ועוד הערה חשובה לפני שאני מדברת על הנתונים עצמם זה שחשוב לזכור שהנתונים האלה, אם למשל אני מדברת על עלייה בתיקים, זה לא בהכרח מעיד על עלייה בפשיעה, זה יכול להיות גם על עלייה בדיווחים במשטרה ויכול להיות גם שזה מעיד על עלייה בפעילות יזומה של המשטרה לטיפול בעבירות, מה שנקרא עבירות חשיפה. וכמובן ראוי לומר, כמו שאנחנו תמיד מציינים, שאנחנו מדברים רק על פשיעה מדווחת ולא על הפשיעה הבלתי מדווחת.

המסמך עתיר נתונים ואני אזכיר רק את העיקריים והבולטים שביניהם. קודם כל אם אנחנו מדברים על סך התיקים הגלויים אז אנחנו יכולים לראות שבכל תיקי המשטרה, גם אצל היהודים וגם אצל הלא יהודים, יש ירידה. אנחנו ביקשנו את הנתונים על חמש השנים - - -

(מדבר בערבית).

הוא טוען שכל פעם שאני מקיים ועדה אז יש רצח חדש. אני אקטע אותך, נורית. היום נרצח בחור בבאקה אל גרבייה. הבחור הזה נורה במכונית, בעצם הנהג. הוא נסע כמה דקות עד שהגיע לתחנת המשטרה בבאקה אל גרבייה ושם נקבע מותו. בבקשה, נורית.

אז אני אמשיך עם הנתונים. אני רוצה להציג את נתוני התיקים הגלויים. כאמור, לא רק של תושבי ישראל, נתונים על השנים שבין 2015 עד 2019. אנחנו יכולים לראות שבמהלך השנים האלה קטן המספר של כל התיקים הגלויים, גם אצל יהודים וגם אצל לא יהודים, אבל אצל היהודים המספר קטן בערך ב-13% ואצל לא יהודים הוא קטן ב-3% וזה הבדל. גם במעצרים אנחנו רואים ירידה בשנים האחרונות, בחמש השנים האלה, מספר המעצרים היחסי של יהודים ירד ומספר המעצרים היחסי של לא יהודים גדל כאשר אנחנו מדברים על זה שב-2015 54% מהמעצרים היו של לא יהודים והמספר הזה גדל ל-61% ב-2019.

פי שלושה משיעורם של הערבים באוכלוסייה.

זה נכון, אבל אני רוצה להזכיר שוב שאנחנו מדברים - - -

אוקיי, אז זה יכול להיות פי ארבעה.

הנתונים בשטח מראים גם איפה זה קורה.

אוקיי, עכשיו אנחנו צריכים להתעדכן, נורית, נכון. הנתונים מתייחסים לא רק לערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, אלא גם לערבים בשטחים.

גם מבקשי מקלט, כלומר כל העבירות בדרום תל אביב.

נכון, אבל המספר שלהם הוא לא גדול יחסית.

ולכן כאשר אנחנו אומרים שאחוז המעצרים הוא 61% היינו אוטומטית אומרים שזה כפול שלושה משיעור הערבים באוכלוסייה. אנחנו מתמקדים באזרחי המדינה הערבים ולכן זה יכול להיות כפול שלושה וחצי, ארבעה.

אנחנו לא באמת יודעים להשוות את זה לשיעור הלא יהודים - - -

אוקיי, אנחנו לא יודעים, אבל אין ספק ש - - -

המשטרה לא עושה את הפילוח הזה בשום אופן?

לא, הם לא עושים את הפילוח הזה כשגרה דווקא מהסיבות הנכונות, מהסיבות של לא לעשות תיוגים.

צריך לעשות את זה כדי לתת טיפול.

עשו את זה לפי פילוח, אם רוצים לפי יישובים אז אפשר לעשות את זה לפי יישובים. לפי תיוגים זו שאלה גדולה - - -

אנחנו נזכיר גם יישובים.

אבל יהודי ולא יהודי זה גם תיוג.

בסדר, אבל יש פה שאלה שיותר עמוקה.

לא הבנתי, 60% מעצרים לאוכלוסייה הלא יהודית?

כן, 60% מהעצורים - - -

אז זה פי שבעה יחסית לאזרחים.

חברים, בואו ניתן לנורית להשלים את כל הנתונים, אתם יכולים לרשום אצלכם, אנחנו נעביר לכם את המסמך.

הוא בידינו.

המסמך קיים, אוקיי, ואז נדון על הנושא.

נורית, אני חושבת שיש משהו לא מדויק במה שכתבתם.

אנחנו מיד מגיעים ל - - -

לא, בכתיבה. תסתכלי על המשפט הזה, 'בין 2015 ל-2019 69% מהחשודים בעבירות כלפי אדם היו לא יהודים ו-31% היו לא יהודים'.

סליחה, תודה, יתוקן. אני רוצה להיכנס לתוך עבירות כלפי חיי אדם, זו בעצם העבירה החמורה ביותר. העבירות האלה כוללות רצח, איום ברצח, גרימת מוות ברשלנות, הריגה ועבירות נוספות. העבירות האלה הן מאוד דומיננטיות באוכלוסייה הלא יהודית כאשר 69% מהחשודים בעבירות האלה בחמש השנים המדוברות הם לא יהודים וגם הרבה מהקורבנות, 56%, הם לא יהודים, קורבנות של עבירות כלפי חיי אדם, כאשר במהלך השנים מספר הקורבנות היהודים יורד ומספר הקורבנות הלא יהודים עולה. בשנת 2019 היו 557 קורבנות בעבירות חיי אדם, חצי מהם היו מהאוכלוסייה הלא יהודית.

זה מתקשר לנו לעבירות נשק, בין היתר, שגם הן מאוד דומיננטיות כאשר בחמש השנים האמורות, בין 2015 ל-2019 80% מעבירות הנשק, החשודים בהן היו מהאוכלוסייה הלא יהודית. חשוב לדעת שיש כאן מגמה של עלייה כאשר מספר החשודים היהודים הוא פחות או יותר סטטי בתקופה הזאת ומספר החשודים הלא יהודים עולה. אבל שוב, כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו לא בטוחים האם מספר העבירות גדל או מספר הפעולות היזומות של המשטרה גדל או מספר התלונות או הדיווחים במשטרה גדל.

עוד דבר שאנחנו יודעים על הנשק, זה שהנשק לא רק נמצא שם אלא הוא גם משמש לעבירות כאשר יש נתונים שמצאנו בבקשת חופש מידע שהמשטרה הכינה לבקשת גורם, לא לבקשתנו, אבל נתקלנו בנתונים האלה, שהנשק גם משמש לעבירות כלפי חיי אדם ו-82% מהחשודים בעבירת רצח בעזרת נשק שייכים לאוכלוסייה הלא יהודית. גם 56% מהקורבנות בניסיונות לרצח באמצעות נשק, גם הם היו לא יהודים.

אני לא רוצה לדבר על כל העבירות שיש במסמך. כמו שאמרתי, אני יכולה להגיד כמה מילים על תיקי אלימות במשפחה והשאר כתוב וכאמור המסמך נמצא באתר הממ"מ וגם בפורטל הוועדה. לגבי תיקי אלימות במשפחה, חשוב לדעת שיש פער הולך וגדל בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הלא יהודית כי בעצם מספר תיקי אלימות במשפחה בחברה היהודית גדל בערך ב-2% ובאותה תקופה מספר העבירות האלו בחברה הלא יהודית גדל ב-26%. זה פער מאוד משמעותי.

באשר למה שנאמר כאן על פילוח לפי יישובים אז מצאנו על זה נתונים על ארבעה סוגי עבירות, גם בבקשת חופש מידע, ואנחנו מציגים את זה גם כאן במסמך כאשר התבקשו בבקשת חופש המידע נתונים על שלושה יישובים ערביים, על רהט, כפר קאסם ונצרת. אלה נתונים של עשר שנים, על עבירות נגד גוף, עבירות כלפי רכוש, עבירות סדר ציבורי ועבירות כלפי חיי אדם. לפחות ברהט ובכפר קאסם חל גידול במספר התיקים שנפתחו וזה בעיקר בגלל גידול משמעותי בעבירות הסדר הציבורי. בכל שלושת היישובים נרשם גם מספר לא קטן של עבירות כלפי חיי אדם, אם זה ברהט 111 עבירות כאלה, בכפר קאסם 59 עבירות ו-99 עבירות בנצרת.

מה ההגדרה של עבירות סדר ציבורי? מה כלול בזה?

זו שורה ארוכה של עבירות.

אם זה הפגנות אז זה לא - - -

זה גם יכול להיות זה.

לא ההפגנות עצמן אלא מה שמתלווה להפגנות.

נכון, זה יכול להיות בין היתר - - -

כאילו כשנפתח תיק על התקהלות בלתי חוקית זה נכלל?

מהזיכרון זה מיעוט המקרים, זה לא המסה הגדולה.

עוד דבר שאני רוצה לציין שמחבר בין העלייה המאוד נראית לעין של העבירות ברהט לבין החלק האחרון של המסמך שנוגע להחלטת הממשלה 1402 זה שבעצם במסגרת החלטת הממשלה היו אמורים להתבצע 18 פרויקטים, חלקם בוצעו וחלקם לא בוצעו, הפרויקט של חיזוק תחנת משטרה ברהט לא בוצע, אבל אני מבינה שאנחנו נדבר על החלטת הממשלה יותר בפירוט בדיון הבא.

נכון.

נתונים נוספים שנמצאים כאן במסמך של היום נוגעים לאסירים ועצורים בשירות בתי הסוהר, אלה נתונים גם שביקשנו כבר בחודש מרץ והגיעו אלינו רק לקראת המסמך הזה, מסתבר ש-44% מהאסירים השפוטים בבתי סוהר בישראל שהם כן תושבי ישראל, 44% מהאסירים הפליליים תושבי ישראל הם ערבים. בהקשר הזה אני רוצה לציין ממצא שהיה לנו במסמך קודם שהתפרסם בערך לפני חודש, על סוגיות בכליאה בישראל, שם בדקנו גם את נושא השיקום והסתבר לנו שבבתי הסוהר בישראל אין שיקום בשפה הערבית, זאת אומרת אם יש אסיר ערבי שנדרש לו שיקום הוא יוכל להשתתף רק בשפה העברית ואנחנו יודעים שפעולות שיקום הרבה יותר יעילות כששולטים בשפה המדוברת.

יש קורסים ללימודי השפה העברית?

לשכת התעסוקה תכניס את זה שם.

יש בבתי הסוהר גם קורסים לעברית, אבל בכל מקרה לגבי תכניות שיקום בתוך שירות בתי הסוהר אנחנו יודעים שהן לא מתקיימות בערבית. לגבי החלטת הממשלה אנחנו נדבר בדיון הבא.

אנחנו נחזור שוב.

תודה רבה.

חברים, אנחנו נמצאים בדיון שיזמה חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בחינת רמת הפשיעה בחברה הערבית לאור הנתונים המדאיגים שהמשטרה פרסמה לאחרונה. אני אתן לחברת הכנסת להציג את הדברים ואלו נתונים שפורסמו אודות כל יישוב ויישוב ערבי, אז נשמע ואחר כך נפתח את הדיון.

יש לנו אורח פה, המנכ"ל למשרד לחיזוק קהילתי, חגי רזניק. אנחנו מתכוונים לעבוד עם המשרד באופן הדוק ולא רק בישיבה הזאת, נתכנן ישיבה מיוחדת כדי לעבור על הפרויקטים שאתם מקדמים, אבל אנחנו נתמקד כרגע בדיון המהיר של חברת הכנסת אימאן ח'טיב. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. לצערנו הרב אנחנו שוב מתעוררים היום לעוד מקרה של רצח בחברה הערבית ולצערי הרב זה הפך בחודש האחרון לשגרת היום יום שלנו, וזה רק מראה, ד"ר מנסור, את החשיבות של הוועדה הזאת וכמה צריך באמת להשקיע מאמצים שתהיה תכנית שמקיפה את כל האלמנטים ואת כל המערכות, שתהיה עבודה ממשקית שיתופית בין כולם כדי להביא לפתרונות. אני לא חושבת שיהיו לנו פתרונות פלא או מהירים כאלה או אחרים, אבל לפחות צריך לראות שיש כזאת תכנית שיש לה לו"ז שצריך להתחיל ולפעול לגביה.

אני לא רוצה לחזור על הנתונים שסיפרה וסקרה נורית, תודה על המאמץ ועל הדוח המקיף, הייתי מאוד רוצה שהדוח יהיה יותר מפורט ספציפית עם הוועדה, עניינה כאילו בחברה הערבית בנושא הספציפי, אז שהנתונים יהיו ספציפיים לחברה הערבית. אני מבינה את מה שאמר חברי בקשר לתיוג, לצערי הרב אנחנו כבר מתויגים בפשיעה אז אנחנו רוצים את הנתונים בשביל התכנית הטיפולית. לא חשוב לנו, הדברים כבר קורים בשטח ולכן צריך נתונים מדויקים כדי לעבוד איתם.

בכללי אני רוצה ללכת לנתונים ולדבר על שלושה דברים עיקריים. הדבר הראשון, זה שמתייחס לנושא של העלייה ברמת הדיווחים וברמת התיקים הגלויים, ומצד שני האחוז הנמוך יחסית לכתבי האישום המוגשים. אני חושבת שזה פרט מאוד חשוב שצריך לשים אותו תחת המשקפת ולבדוק איזה תלונות מגישים ואיזה תלונות בסופו של דבר מגישים לכתב אישום ומה בסופו של דבר יוצא מכתבי האישום האלה.

הדבר השני שאני חושבת שצריך לשים עליו זכוכית מגדלת מאוד מאוד מאוד גדלה זה הנושא של הנשקים. הנושא של הנשקים זועק עד לשמים, אי אפשר לעבור עליו בשקט, 80% מהמקרים שקשורים לנשק זה בלא יהודים ואני בטוחה שברובם זה קשור לחברה הערבית. מהנתונים אנחנו יודעים שיש יותר מ-400,000, הידועים, כלי נשק שנמצאים בידי אנשים בתוך החברה. למטרת מה? אנחנו כולנו יכולים לשער למטרת מה. אם בשנה שעברה היה לנו 100 נרצחים אנחנו עוד לא בחצי השנה ואנחנו כבר קרובים ל-50 נרצחים זה אומר לאן הנשק הולך ומה המטרה שלו וזה דורש תכנית מיידית להתמודד איתה בקול גלוי ובלי לגמגם בנושא הזה. מקרי הרצח קורים ומתרחשים בנשק ולא מישהו שנתן למישהו מכה והוא נרצח ומת. לכן הנושא הזה הוא נושא מאוד עקרוני שצריך לשים לב אליו.

הנושא השלישי שאני רוצה שנתייחס אליו, ואנחנו נתייחס לזה בדיונים הבאים, זה הנושא של האלימות בתוך המשפחה. לצערנו הרב גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית יש עלייה, אבל מה? בתוך החברה הערבית, למרות שאנחנו רק 20% מהאוכלוסייה, העלייה היא כמעט כפולה פי כמה בתוך החברה הערבית.

שלושת הדברים האלה, ותיכף אני אדבר גם על התכנית 1402 בקשר לתקציבים ומה שקורה עם התקציבים, לראות באמת האם הנושא של התקציבים, איך הוא הוגדר ויועד, האם זה באמת הייעוד הנכון בתכנית הזאת או שצריך להסתכל על דברים אחרים.

אני חושבת שכשאנחנו באים לדבר על התופעה של האלימות בתוך החברה הערבית אנחנו צריכים, לפני שאנחנו ניגשים לתת פתרונות, להסתכל על השורשים של הבעיה. בשורשים של הבעיה טמון גם הפתרון וגם הדרכים והכלים שאנחנו יכולים לקחת כדי לשים תכנית מתאימה לאותן בעיות. ממה שאני קראתי, גם בספרות וגם מה שנכתב וגם במה שנמצא כאן, אני יכולה להגיד בוודאות שאנחנו יכולים לחלק את השורשים של הבעיה בוא נגיד לשני גורמים, לשני מקורות של שורשים. המקור הראשון זה המקורות הממסדיים שקשורים למדיניות של המדינה. במקום הזה אנחנו יכולים להכניס את כל הסוגיות וכל הדברים הקשורים בתכניות של טיפול, בתכניות שקשורות למשרד הרווחה, שקשורות למשרד החינוך, שקשורות למשרד לבטחון פנים, זה מקום אחד, נתח מאוד רציני וגדול.

הדבר השני שקשור למדינה, לממשלה, לממסד זה כל הקרקע הפורייה של ההסתה והגזענות, אפילו המובנית. אנחנו רואים איך שהממשלה מחוקקת חוקים שמאפשרים גזענות לגיטימית לגמרי אז אין פלא שאחר כך הדברים יבואו לידי ביטוי וביצוע גם בפועל באלימות שמתרחשת כלפי החברה הערבית ואנשים בתוך החברה הערבית. לכן הנושא הזה, צריך לקחת אותו בידיים טובות, בעיניים פקוחות ולשים אצבע על הדברים ולהכיר באותן עובדות ולהכיר בצורך לטפל בהן בצורה נכונה.

הדבר השלישי שקשור למדיניות זה הנושא של התקציבים שהוא קשור למשרדים השונים, שצריך להקצות משאבים לטיפול ממושך וארוך טווח, אם זה בתוך בתי הספר, במערכת החינוך, אם זה בתוך מתן תקנים בלשכות הרווחה, אם זה בהכשרה, כל הדברים הקשורים לנושא הזה.

במקום הזה אני בכוונה רוצה להתייחס לתכנית של הממשלה, לתקציבים שהוקצו ושהוקפאו וכל מיני דברים. אני רוצה ללכת לנתונים שפורסמו לאחרונה לגבי כאילו הייעוד של התקציבים, הנתח הגדול, היה לפתיחת תחנות משטרה ביישובים הערביים. אם אנחנו נסתכל על תחנות משטרה שנפתחו בתוך החברה הערבית, למשל אם ניקח ממג'דל אל כרום, לפני פתיחת התחנה היה 0.66 רמת האלימות שם והדיווחים וכל מה שקשור, אחרי פתיחת התחנה מאז 2012 העלייה היא 1.5, כאילו מ-0.66 ל-1.5.

זה עלייה בתלונות או עלייה במקרים?

במקרים.

נתוני הפשיעה, מאיפה מקבלים אותם, מהתלונות של המשטרה? זה משהו אחר.

אני מדברת על מקרי רצח, עאידה.

מקרי רצח זה משהו אחר.

אם נסתכל על כפר קנא, למשל, זה היה 1.8, אחרי פתיחת התחנה זה עלה ל-4. 4%, מ-1.8 ל-4%.

זה בשנה? מה זה האחוז, 1.8?

קצב שנתי של מקרי רצח ביישובים הערביים מאז 2012. כאילו העלייה במקרי הרצח בכל יישוב ויישוב שנפתחו בהם תחנות. אני לא לוקחת את כל התחנות, חלק מהתחנות.

כאילו 1% מתושבי כפר קנא נרצחו?

לא, המקרים של הרצח היו בוא נגיד עשרה, שהם מהווים 1.8%, האחוז עלה ל-4.

האחוז הוא אחוז מסך כל הרציחות בישראל?

אנחנו צריכים לדרוש מחקר משווה. בכפרים שבהם נפתחה תחנה, יש טענות שאנשים אומרים שפתיחת התחנה היא לא מענה לביטחון האישי ולמצב. אוקיי, אני חושב שאנחנו ממהרים להסיק מסקנות ו – לא יודע, אבל אנחנו נקיים דיון בנושא הזה על תפקידה של תחנת המשטרה ועל השפעתה המיידית וארוכת הטווח וכו' וכו'.

אוקיי, על התחנות אני לא רוצה להרחיב, הנייר כאן, אלה נתונים שלא אני המצאתי, אבל יש משהו חשוב שצריך להגיד אותו בקשר לתחנות המשטרה ובעצם בקשר לאופן ההתייחסות של השוטרים כלפי ערבים. מה שקורה שהתפיסה, אנחנו רואים את זה בבירור בתוך הפגנות או מחאות או כל מיני דברים שקשורים בתוך החברה הערבית ועושים השוואה למה שקורה בתוך החברה היהודית ואנחנו רואים צורת התייחסות אחרת, איך שהם מתייחסים, איך שהם מגיעים, הם מגיעים עם נשקים, הם מתקרבים לאנשים שמפגינים, לא מתקרבים, מתגרים בהם, לא מתגרים בהם. אלה נושאים חשובים שגם צריך לקחת אותם לאור העובדה שיש נרצחים בתוך החברה הערבית שנרצחים על ידי אנשי ביטחון. אני זוכרת שדיברתי על זה גם לפני, על האחוז, מתוך 17 אנשים שנרצחו באיקס שנים מתוכם היו עשרה ערבים ושבעה אנשים יהודים שהם ממוצא מזרחי ואתיופי, זאת אומרת שהם גם דומים לערבים. אז הנושאים האלה, צריכה להיות מנורה שאנחנו נפקח עיניים לדברים ולראות איך ומהי שיטת הטיפול.

ברשותך אני אשלים עוד דבר אחד שקשור אלינו לחברה הערבית. אני חושבת שגם אנחנו בתוך החברה צריכים לקחת את האחריות עלינו. אנחנו התרחקנו מהחינוך ומהערכים של סובלנות ושל דיאלוג ושל קדושת החיים ושל הכבוד לאחר וההשפעה של גדולי המשפחה או גדולי הכפר או האנשים המשפיעים בכפר כבר לא משפיעים במקום הזה. הנושא של הגלובליזציה, שאנחנו עברנו שינוי מהיר בתוך החברה הערבית ובעצם התרחקנו מערכים מסוימים ונכנסנו לתוך העולם הרחב שאין בו כל כך הרבה מקום לערכים ברורים ומובנים ואיבדנו במקום מסוים את השליטה. אני חושבת שאנחנו כחברה, כהנהגה, כאנשי דת, כאנשי חינוך צריכים לקחת את התפקיד שלנו בתוך החברה ובתוך המערכות שנמצאות בתוך היישוב ויש לנו עניין ויש לנו יכולת להשפיע שם. אני יודעת שזה לא משהו שאמור ויכול להתרחש בזמן קצוב, קצר ומהיר, זה עניין תהליכי, אבל גם העניין הזה, במיוחד אם אנחנו מדברים על מערכת החינוך ועל מערכת הרווחה, אני חושבת שצריך להקצות את המשאבים הדרושים לדבר הזה.

ועוד נושא, אנחנו צריכים, גם ההנהגה בתוך היישובים הערביים, הרשויות המקומיות, להתנהל בצורה שגם היא מפחיתה אלימות ולא מגרה.

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב, תודה על היוזמה. ברשותכם, אני רוצה לתת למנכ"ל המשרד לחיזוק קהילתי, חגי רזניק, הוא נמצא איתנו, היה חשוב לו להשתתף היום, גם השרה אורלי לוי דיברה איתי, אנחנו נעבוד ביחד, אנחנו נשמע את הדברים שלו כי הוא מוכרח לצאת אחר כך ונקיים ישיבה מיוחדת. המשרד הזה מבחינתנו הוא משרד מאוד חשוב, לפחות שני נתיבים נמצאים שם, התכנית של 'עיר ללא אלימות' וגם הרשות למלחמה בסמים, באלכוהול ובפשיעה בעצם, באלימות, אבל גם יש עוד נושאים לקידום חברתי עם צעירים וכו'. אז נשמע את חגי ואז נפתח את הדיון לחברי הכנסת.

תודה רבה. תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מוזמנים. אני המנכ"ל תחת השרה אורלי לוי אבוקסיס שהיא השרה לחיזוק וקידום קהילתי. אני כיהנתי תחת הממשלה הקודמת כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. באמת גם היושב ראש ניהל איתנו דיאלוג, גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עבדנו בשיתוף פעולה בכובעים הקודמים, גם היא והשרה נפגשו על הנושאים.

ברשותכם אני אגיד מילה רגע על המשרד ואחר כך נגלוש לנושאים שנאמרים פה ומה הפלטפורמה. אנחנו רואים את עצמנו שותפים מלאים באתגר הזה שהוא אתגר גדול ואתגר מורכב, זאת אומרת הדברים פה מורכבים ונדרש פה חריש עמוק ועשייה משמעותית ואנחנו נכונים כשותפים, נדבר גם על חיבוריות ועל הערך של החיבוריות.

המשרד, היחידות שכפופות לו בהתאם לתכניות העבודה של השרה לוי אבוקסיס הן קודם כל הרשות, מה שהיה פעם, למניעת סמים ואלכוהול, בעצם לתוכה מאוחדים כל תכניות המניעה לאלימות. אנחנו מדברים על שילוב גם של תכניות עבודה וגם של תקנים ברשויות מקומיות. אגב זו הזדמנות טובה להזכיר ולחזק את השרה שנכון לאתמול היינו צריכים להיפרד מ-700 תקנים של רכזי מוגנות ברשויות מקומיות ובסגירה שלה עם שר האוצר הארכנו את החוזים, אז מילה טובה בכל זאת צריכה להיאמר, בתוך זה גם רכזי מוגנות במגזר. הרשות הזו היא גוף אחד.

גוף נוסף הוא קרן סטטוטורית שנקראת הקרן לחילוט מסמים, היא מחלקת לפרויקטים חברתיים בתחומים של מניעה, בתחומים של - - -

גם זה עבר למשרד?

גם זה עבר למשרד. צריך להבין, הרציונל פה שמדבר הוא לקחת כסף שהוא כסף מלוכלך, של עסקאות חילוט, ולהחזיר אותו חזרה לחברה. זה רציונל שיכול ללוות גם הקשרים יותר רחבים, אבל זה פרַגמנט שהוא חשוב וצריך לדבר בו.

ובנוסף כל המערך הלאומי, המאו"ר, המערך הלאומי למניעה של פגיעה של ילדים ונוער ברשת, שזה כולל גם את היחידה המשטרתית, זה כולל גם את היחידה האזרחית של עובדי המשרד שלנו, אבל גם דסק שותפויות מכיוון, וזה קצת מרמז על מה שאני רוצה להגיד לגבי הדיון של הוועדה הנכבדת הזאת, שהחיבוריות היא חשובה. זאת אומרת גם כשמדברים על פגיעה של ילדים ונוער ברשת, כשילד נפגע צריך שיהיה נציג של משרד החינוך, צריך שיהיה נציג של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות. אם הממשלה תעבוד - - -

חיבוריות זה לא מה שמאפיין את הממשלה הזאת.

לא, אני אומר מה צריך ומה תפיסת העולם של השרה, מה הדירקטיבה של השרה ואיפה אנחנו רואים את עצמנו לא שחקן יחיד, אנחנו רואים את עצמנו מחוברים ומשתפים פעולה. עשינו את הדברים האלה בעבר - - -

פשוט אסור להציג את התקלה כאידיאולוגיה. יש פה תקלה נוראית שעשו, שפיצלו פה דברים בשביל תכלית פוליטית, אז לא צריך להציג את זה כתפיסת עולם. זה תקלה פוליטית שתטפלו בה.

אני חושב ואני כן אגיד בתוך הדברים שלי - - -

אני קצת מכיר את הקרן, את הרשות, את מאו"ר, את כל הדברים האלה.

הכול בסדר, חבר הכנסת סגלוביץ, אני גם מעריך את פועלך הרב, אני רק אציג את התפיסה הסדורה ואחר כך זה בסדר גמור גם לבקר, אבל בוא רגע נגיד מה הווקטור שאנחנו מובילים אותו ולדעתי גם אתה - - -

אנחנו מבינים שיש חיבוריות במשהו שפוצל בשביל משהו פוליטי.

אוקיי, חבר הכנסת סגלוביץ, עוד מעט אתה תדבר.

לא, ככה במילים יפות אפשר להגיד. זה בסדר, חגי עושה את העבודה שלו הכי טוב שרק אפשר, אני גם מכיר אותו, אבל בסוף אנחנו מדברים פה לא על איזה המצאה חדשה, פה פיצלו משהו שעבד לא מספיק טוב שיעבוד פחות טוב ב - - -

אז אני אתייחס גם לדברים שלך.

כן, אחריו תוכל לתת את ההערות שלך.

אני אתייחס גם להערה שלך, חבר הכנסת הנכבד, ואני חושב שצריך לראות פה את הערכים הנוספים ואני אתייחס אליהם. באמת מעבר לזה השרה דרשה בהסכם הקואליציוני גם הקמה של אגף מיעוטים כי בתפיסת העבודה שלנו, ופה אני חושב שאני מתכתב עם הדברים, לא מסכים, אבל מתכתב עם הדברים של חבר הכנסת, בסוף בתפיסה שלנו חוסנה של הקהילה הוא דבר מרכזי. המושג הזה, קהילה, עוד ידובר בו רבות. אפשר להציג את זה ולהלעיג את זה או לייצר משהו שהוא ציני, אבל חוזקה של הקהילה, ראינו את זה עכשיו בקורונה, וזו תפיסת העולם של השרה ושלנו, בסוף לחוזקה של הקהילה יש משמעויות לגבי דברים אחרים. אם בקורונה לא הייתה פה קהילה חזקה לא היינו יכולים לעבור את זה ולא נוכל לעבור את זה בעתיד.

כשאנחנו מדברים על קהילה אנחנו מדברים על שני מעגלים מרכזיים. מעגל אחד הוא מעגל מניעתי, שתיארתי את חלק מהדברים, שזה גם לנושא אלימות וגם סמים וגם אלכוהול, אבל לא פחות חשוב המעגל ההעצמתי, כי בסוף אם אנחנו נגיע למרכזי הורים ואם נגיע ונייצר שיתוף פעולה מול מגזר שלישי ומול רשויות מקומיות ומול מגזר עסקי ומול הקהילה, גורמים שפועלים בקהילה, אז יש לזה משמעות. הרבה פעמים כשאתה מחזק את הווריאנט של ההעצמה אתה צריך פחות מניעה.

אני אגיד מקרו ואני ארד לחברה הערבית ולנושא שלשמו התכנסנו. במקרו קודם כל אני רוצה להגיד, פה הוצגו הדברים, אני מנוע מלהתייחס לנושאים פוליטיים, אבל אני כן רוצה להתייחס לתפיסות עבודה. בסוף אנחנו קיבלנו רשות שהיא רשות מקוצצת. צריך להבין, ההיבטים החברתיים הרכים, ופה יש אנשים שמנוסים ממני בתפיסות ההפעלה של המשטרה וכו', אבל בסוף אכיפה זה בסדר וזה חשוב מאוד, גם אני מבין קטן מחבר הכנסת סגלוביץ באכיפה ובכוח משטרתי, אבל תמונת המראה צריכה להיות תמונה קהילתית. אם בסופו של דבר הרשות הזו במשך השנים, הלכה וקוצצה, אז זאת אומרת יש פה תפיסת עבודה, כי בסוף המשטרה, ויכול להיות שבצדק, כשהיא תעדיף אם לקנות עוד ניידת או לטפל בתכניות מניעה, אז באופן טבעי, אני יכול גם להבין את זה, אני משתדל לא להיות ציני ולהציג את הדברים, ורק לראיה ההישג של השרה אתמול, אם המיקוד לא היה מיקוד חברתי אז 700 מדריכי מוגנות לילדים ביניהם למגזר היו הולכים הביתה נכון לשבוע הבא. זו תפיסה של איפה מושם הדגש, האם מושם הדגש בחברתי או הזה, ואני חושב שפה אנחנו מביאים ערך מוסף.

עכשיו קצת על הכלים שיש לנו לייצר בתוך הדבר הזה ובאמת כפי שניהלה השרה את הדיאלוג עם חלקכם ובחלק מהדירקטיבה שלה להטמיע לנו תכניות עבודה אני אגיד מה האמצעים שקיימים ואני גם רוצה להגיד משהו במקרו לוועדה, זאת אומרת מעבר לתחום העיסוק שלי. אז קודם כל דבר אחד שצריך להיות משלים לתמונה שיטורית זה הנושא של המוקדים והמצלמות. זה אמצעי יותר פיזי, אלה אמצעים של שליטה. אנחנו היום כבר נמצאים בשלושה מוקדים אזוריים שעושים פריסה לאזורים של יישובים במגזר הערבי ומתכתבים עם הצד המשטרתי, עם הצד האכיפתי. בתכניות העבודה אנחנו מדברים על שלושה מוקדים אזוריים נוספים. כמובן שהדבר הזה הוא נגזרת של תקציב. אבל אני רוצה לחזור להיבטים החברתיים - - -

אבל, חגי, ברשותך תן לנו רק כותרות כי אנחנו נקיים דיון שלם - - -

בשמחה, אני אקצר. אני בסוף.

כדי שנוכל לנצל את הזמן שלנו.

אני מדבר, אדוני היושב ראש, על הליבה החברתית, חשוב גם שיכירו משרד חדש ומה האמצעים ואני בסוף מזמין אתכם, אנחנו רוצים להיות שותפים. אז אני אומר, בצד החברתי האמצעים שקיימים לנו הם בראש וראשונה מנהלי יישובים, יש לנו מנהלי יישובים שאנחנו מפעילים, הם יכולים לייצר את הקשר עם כל המעגלים שתיארתי, בראש ובראשונה עם הרשויות המקומיות. יש לנו מדריכי מוגנות, זאת אומרת שבדבר הזה, ואנחנו יכולים והשרה הנחתה לייצר תכנית עבודה דרך אגף המיעוטים על מנת להגדיל את הדבר הזה.

האגף כבר קיים?

האגף קיים ברמת החלטה והתחלתי לייצר אותו, זאת אומרת יש צוות - - -

אבל, חגי, למה צריך ליצור אגף מיעוטים, למה זה לא חלק מהמדיניות הכללית של המשרד?

אני אענה לך, אני שם את התפיסה ואז אני אגע בזה, חברת הכנסת. קודם כל חשוב להבין מה האמצעים שקיימים, בלי קשר למבנה הארגוני, אם אגף נפרד או אינהרנטי בתוך עבודת המשרד, אבל קודם כל האמצעים שעומדים לרשותנו הם המדריכים היישוביים, הם מדריכי המוגנות, לא משנה מה תפיסת ההפעלה שלהם.

של 'עיר ללא אלימות'?

של מה שהיה בזמנו 'עיר ללא אלימות' והם נטמעו ברשות. באמת הרבה פעמים תלמידים או ילדים, גם במרחב הציבורי, גם במרחב הפורמלי והלא פורמלי, כשהם נתקלים במצוקה הרבה פעמים כשיש מישהו שהוא oriented לדבר הזה אז זאת הכתובת, זה הכוח. אנחנו רואים את המקרים, זה הצלת נפשות, זה דמים.

והדבר האחרון זה ביטוי שאנחנו לא כל כך אוהבים אותו מבחינה טרמינולוגית, אבל מה שנקרא עו"ס משטרה, צריך למצוא שם אחר, אבל העבודה הזאת היא עבודה חשובה, שיהיה פה גורם שהוא גורם רגיש ומכליל טיפול, בעיקר הדבר הזה נכון לאלימות על בסיס מגדרי.

אבל זה בעיקר. עו"סיות משטרה לא מתעסקות בפשיעה באופן כללי או עבירות פליליות.

כן, אני אומר שהדבר הזה נכון בעיקר לדבר הזה ובאמת יש פה איזה one stop shop, זאת אומרת יש מישהו שהוא oriented לזה.

אני אענה רק לחברת הכנסת ובזה אני אסיים את הדברים שלי ומשפט סיכום. קודם כל במשרד הבינוי והשיכון, כמנכ"ל, הקמנו אגף מיעוטים. אז יכול להיות שכאילו ברמה הטרמינולוגית אולי אתה אומר מה אתה צריך, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. יש לזה חסרונות מהמקום שאת – מעצם השאלה. היתרונות שלא מפספסים את המשימה הזאת. אני איש ניהול ואני מאמין שתמיד כשיש את המשימה הזאת אסור לפספס אותה ולתת לה את הייחוד. אבל זו תפיסת עבודה. אגב, זה צריך לשבת תחת אגף אוכלוסיות, זאת אומרת יש פה אוכלוסיות שקופחו ובדבר הזה צריך יהיה להתמיד, האם זה בתפיסה ארגונית כזאת או אחרת וזה, את מכירה את העבודה.

מילה אחרונה. בסופו של דבר אנחנו לא שחקן יחיד, אם לא תיבנה פה תמונת מראה גם בצד האכיפתי, גם בצד הרווחתי, גם בצד החינוכי, ופה אני כן אומר, אפשר ציניות או לא ציניות, אנחנו שותף. הוכחנו את זה במקומות שאני מכיר, אני חושב שגם עאידה יכולה להעיד על זה בוועדה למעמד האישה, שכשצריך לייצר חיבוריות ואת היכולת אנחנו פה ולראיה חשוב גם לשרה לבוא לפה וגם לשלוח אותי ואנחנו מגויסים. תודה.

תודה לך. על אף חילוקי הדעות, פוליטיים או מקצועיים, אין ספק שאנחנו מעוניינים לממש את הפוטנציאל שיש במשרד לחיזוק וקידום קהילתי ובמשרדים שונים. התפיסה שלנו שהפרויקט הזה, מיגור הפשיעה והאלימות, צריך להיות מטופל בצורה מקיפה ולא רק להתמקד בצד אחד שהוא צד משטרתי שבו התמקדנו עד עכשיו ולכן ההחלטה המדוברת, 1402, מתמקדת בעיקר בנושא המשטרתי ואנחנו היום מנסים גם דרך דיוני הוועדה להרחיב את היריעה ולדבר על נושאים אחרים. לקהילה, אין ספק, יש חשיבות רבה.

אנחנו ניתן לחברי הכנסת להתבטא ואחר כך אנחנו נתחיל את הדיון עם המשטרה ישירות וגם האורחים שלנו מהגופים השונים, השלטון המקומי, הכללי והערבי, ועמותות יכולים להשתתף גם בדיון.

אני מתנצל, אני ברשותכם אלך ואני זמין לכולכם.

אנחנו נקדיש, כפי שאמרתי, נקדיש זמן לדיון עם המשרד שלכם. כן, חבר הכנסת סגלוביץ.

קודם כל אני שמח להיות פה בוועדה, אולי לא חבר קבוע, אבל אני אשתדל להגיע ככל שאני אוכל.

כן, אנחנו לא נוותר על התרומה שלך.

אני כן אתמקד עכשיו במה שהיה בסקירה והמשטרה יהיו אחר כך, אבל אני אגיד כמה דברים, התקלות כפי שאני רואה אותן, שאני אגיד מראש שאפשר לטפל בהן. בוא נתחיל בזה שאפשר לטפל, זה לא גזירת גורל. אני אדבר על כמה רמות ואני אעשה את זה ממש בקצרה. אחת, זה הטיפול של המשטרה בארגוני פשיעה. המשטרה יודעת לטפל בארגוני פשיעה וגם אם היא לא טיפלה מספיק טוב בתקופה האחרונה זה לא דברים שקורים ביום או יומיים. אני מניח, אני לא יודע, אני מניח שהם עושים עכשיו עבודה והם יודעים לעבוד, יחידות מיוחדות, יחידת להב ואחרות, ייכנסו פנימה. אני לא דובר המשטרה פה, אבל אני בטוח שזה רמה שהמשטרה יודעת לעבוד ויודעת לעבוד היטב, גם אם היא לא עבדה מספיק טוב במגזר, בחברה הערבית.

וזה לוקח זמן להביא תוצאות?

לוקח זמן להביא תוצאות. אני עסקתי בעניין הזה הרבה מאוד שנים, גם בחברה הערבית - - -

עד איזה שנה היית במשטרה?

סוף 2013.

אז היית בתקופה שבה נלחמו במשפחות פשע ב - - -

אני הקמתי את יחידת להב בזמנו, אני מכיר את העולם הזה, הייתי חמש שנים ראש אגף חקירות ומודיעין ואני אנסה לתת את תרומתי מזווית אחרת לאירוע כי יש דברים שהייתי בתוך המשטרה שלא יכולתי להגיד מה שאני אומר היום.

אני רוצה לבשר לך, הם התרבו פי עשרה מאז שעזבת.

תמיד זה ככה. אבל אני אגיד משהו. אחת, זה ארגוני הפשיעה. המשטרה תדע לטפל, אני מניח שפה אנשים גם יציגו וגם תוצאה לא תהיה מחר. דבר נוסף שאני חושב שפה זה משהו שצריך לתת לו דגש, אני מציע לתת לו דגש בדיוני הוועדה, זה נושא האכיפה אל מול הפשיעה הכלכלית. מנועים לארגוני פשיעה זה כסף. כל ההצלחות או רוב ההצלחות שהיו למשטרה מול ארגוני פשיעה באו מהכיס, זה אומר ששותפים נאמנים שצריכים להיות פה איתנו הם מע"מ ומס הכנסה כשותפים ישירים, כי בסוף כסף זה כוח. כשאתה רואה בחור בן 21, ולא משנה, דרך אגב, אם זה בחברה היהודית או בחברה הערבית, שמסתובב עם ב.מ.וו הוא מודל לחיקוי לאלה שבאים אחריו. זה גם נוגע בסוגיות חברתיות וכו'. אם מטפלים בזה נכון, ולכן אני אומר שהנושא הכלכלי הוא נושא שצריך להיות פה על השולחן של הוועדה הזאת, לבקש דיווחים, גם המשטרה תגיד מה שהיא יכולה לומר, אבל לא רק, מס הכנסה ומע"מ חייבים להיות במקום הזה, יש להם הצלחות ויש להם כלים בלתי רגילים לעבודה.

הדבר הנוסף שפה חורג מהקטע המשטרתי הקלאסי, אני חושב שכן חשוב לשים אותו פה, כי גם פה יכולים להיות פתרונות שיכולים לצאת, לא רק, זה הנושא של סכסוכים בין קבוצות. אני אומר דווקא בין קבוצות, זה לא תמיד ארגוני פשיעה, זה יכול להיות במשפחות, אבל לא רק, לפעמים זה בין קבוצות. הניתוח צריך להיות ניתוח שונה של חלק מהדברים. יש מודלים שנעשו, לא כולם מיושמים בצורה טובה, זה אומר סוויץ' חשיבתי.

אני אתן רק דוגמה אחת, באדי חסייסי, הוא עוסק המון בתופעה הזאת. לדוגמה אם אתה בודק ממה התחילו הרבה מאוד סכסוכים שנגמרו בסוף באירועי ירי, רצח וכו', הם התחילו על סכסוכי קרקעות. אין היום, אני אומר אין היום, סליחה שאני אומר את זה ככה בצורה בוטה, יכול להיות שיש ואני לא יודע, אני חושב שמעבר לעניין הזה, בחלק מהרשויות או במקומות כאלה ואחרים יהיו קבוצת אנשים שהם בעלי מקצוע, לא האנכרוניזם של פעם, לחפש את הנכבדים, אני שם את זה בצד, אנשים, מנהיגות שנמצאת ביישוב, שיטפלו בזה וזה יהיה מוכר על ידי הקהילה, לפני שקורה האירוע, סכסוכי גבולות. זה מאוד חשוב. זה קשור ולא קשור, אבל עד שיתוקן קמיניץ וכל הדברים האלה יש דברים נוספים שאפשר לעשות בתוך הקהילה ולדעתי זה מה שהוועדה יכולה לשים עליו איזה שהוא פרוז'קטור, בסוף זה מגיע גם לדברים האלה. המשטרה יכולה להיות שותפה, היא לא יכולה להוביל את זה, אבל היא גם שם יכולה להיות נוכחת.

הדבר האחרון שעלה פה קודם זה הנושא של אלימות במשפחה. אלימות במשפחה זה בכל החברה, אבל בכל זאת זה שונה וזה נכון לגבי המקלטים ולכל מספר המקלטים שקיימים, אני לא רוצה להגיד איפה וכמה, אולי לא כולם יודעים, אבל אני רוצה להגיד, כמה מקלטים יש לנשים? ומה קורה איתם דקה אחרי שהן מסיימות את הזמן במקלט? זה עוד נושא שאפשר לשים פה זום ואני חושב שדווקא מהוועדה יכול להיות – כי ארגוני הנשים, אבל לא רק, מאוד יודעים מה לעשות, לא תמיד זה מגיע ממקבלי ההחלטות, אבל מקבלי ההחלטות לעתים לא מקבלים החלטה מכוונה רעה, לפעמים הם לא יודעים, אין להם את הפרוז'קטור מה מתאים בנקודת הזמן.

לא מעניין אותם גם.

אתם יודעים, אבל בוא ניקח את ה - - -

בוא לא נעשה הנחות.

עאידה, עוד מעט את תתערבי.

עאידה, נלך על הצד החיובי, אני מתגייס לזה גם.

מה לעשות, אני לא תמיד חיובית.

יש פה מספר רמות טיפול ולפעמים בשיח אנחנו מתבלבלים בין כולם. יש את הנושא של הנשק, שהוא מקרין ולא מקרין, כי הסיפור של הנשק הוא קודם כל ארגוני הפשיעה, אבל לא רק, נשק זה גם משהו בדרך שבה אנשים ממצבים את עצמם בתוך החברה ובתוך הקהילה.

נכון.

פה אני יודע שהמסע שאתם עשיתם, התקלה הכי גדולה שלי שאני לא דובר את השפה הערבית אז אני נשען על מה שאומרים לי, אתם יכולים לקרוא לי כל סיפור, אז לדוגמה, הפרויקט האדיר לדעתי קצת נעצר, ממה שעקבתי, כלפי שמדברים על זה ברשתות ובפייסבוק, אני ראיתי רק קטעים ותרגומים, יש לו השפעה אדירה. צריך לגרום לאנשים, ואני אגיד את זה בצורה בוטה, פה יש צילומים, אבל עכשיו לא מעניין אף אחד מה אנחנו רואים פה, כי יש פה את ביבי בוועדה השנייה, את הסיפור של הכסף שלו, אבל הסיפור הזה, אם נגיע למצב, ואני אומר את זה בצורה בוטה, אז תסלחו לי, שלא ייקחו את זה למקום לא נכון - - -

כן, אין בעיה.

שנוכל לעשות שיימינג כמו שצריך לעבריינים. זה חלק מהסיפור. שאלתם אותי מה הייתה ההצלחה הכי גדולה בארגוני הפשיעה במגזר היהודי, זה שאנשים שהופיעו בכותרות במקומות של הרכילות והיו מושא להערצה של בני נוער התחילו להתבייש להגיע. הם לא נכנסו למסעדה ופתחו להם שולחן, כמו שאומרים, והגיע בעל המסעדה לתת להם, הם הלכו הצידה מהבושה. אם נתחיל במסע הזה, שהוא מסע משותף של כולנו מפה, יש משהו בתרבות, כשאתה גורם לבן אדם להתבייש במה שהוא קורה שינוי. זה מה שקרה לארגוני הפשיעה. זה תהליך. גם אם מחר אני זה שמנהל את העסק הזה, נניח, אני בא לפה ביושר ואומר לכם תוצאות רק עוד שלוש-ארבע שנים, לא לפני, אבל לפחות אנחנו יודעים שיש דרך.

חבל לי שחגי לא שומע, כי אני מכיר אותו והוא גם מכיר אותי. תראו, צריך לשתף פעולה עם כולם ולשתף פעולה עם כל מי שצריך, אני אומר את זה כחבר כנסת או בכלל, אבל יש פה משהו יותר עמוק. אם אנחנו רוצים להצליח, ואני אומר 'אנחנו' כי זה עניין של החברה באופן כללי, לא רק של החברה הערבית, אלימות זה לא עסק רק של החברה הערבית, זה לא יעזור כלום, פה כן צריך ריכוז מאמץ. אחד שקם בבוקר, אחד, בן אדם אחד - -

וחושב על הנושא הזה.

- - בן אדם, או גבר או אישה, לא משנה מיהו, שהוא יודע שזו העבודה שלו. לא אתם צריכים לרוץ – אני יודע מה הולך לקרות פה - - -

זה לא המשטרה?

לא, זה לא.

באלימות כן.

אני בזמנו ייצרתי תכנית למאבק בפשיעה, לא הייתי באופוזיציה, אבל אנחנו באופוזיציה ואני אירתם לזה באותה מידה, ברור לי לחלוטין, אם אין אחד שקם בבוקר והוא יודע שזה תפקידו ועל זה הוא נמדד וזה רק כשיש תכנית ממשלתית כוללת - -

מתכלל.

- - שעומד בראשה ראש הממשלה ואומר: רוצה אני. אז אוקיי, אז יש קצת בעיות קלות עם ראש הממשלה הנוכחי, אבל זה עדיין לא אומר שאי אפשר לייצר תכנית ממשלתית, צריך למנות שם את אותו מישהו. באירועי חירום, אני רץ מפה מוועדת חוקה, עם חלק מהחברים גם מהמשותפת שנמצאים שם, אז פתאום יש חוקי חירום וכולם מתגייסים, צריך פה בן אדם אחד. אם אני יכול להמליץ ליושב ראש הוועדה, שבסוף יהיה פרצוף אחד שתזמינו אותו, פרצוף אחד עם מצגת אחת שהוא מספר את הסיפור של כולנו, לא משנה אם הוא מהמשרד הזה, מהמשרד הזה, מוגנות מפה, מוגנות משם, הוא מספר סיפור של כולם. אחד. אם תצליחו את הדבר הזה, כך אני מאמין, מהדרכים שאני פעלתי בעבר, תהיה הצלחה אדירה למאבק הצודק הזה ואני אסייע במה שאני יכול. אני מתנצל שאני לא תמיד אוכל, בגלל רצף הוועדות, אבל איפה שתרצו, לא חבר כנסת, עוד יועץ מקצועי לוועדה אז אני - - -

אין ספק, זה מה שרציתי להגיד. אנחנו נתייעץ איתך גם לא דרך הישיבות. יש לי שאלה, חבר הכנסת סגלוביץ, מאז שאובחן שיש בעיה, סליחה, משפחות פשע בחברה היהודית עד שהצליחו ככה למגר את זה, כמה פרק זמן לקח?

אני אגיד לך מה היה. קודם כל בעניין פשיעה באופן כללי זה תמיד עליות וירידות וגם בחברה הערבית, המצב של עכשיו לא היה המצב של לפני שלוש שנים, אבל אפשר להגיד שבשנה וחצי אחרונות יש הסלמה מאוד מאוד גדולה וצריך לטפל בה. המשטרה כארגון, או מנגנוני האכיפה, צריכים לעולם לא להוריד רגל מהגז, אתה קצת מוריד רגל מהגז זה מתפרץ לך. זה הכלל. אני מדבר על ארגוני הפשיעה, כל יתר הדברים זה יותר עמוק, אבל ארגוני הפשיעה זה הסיפור.

אחת הסיבות שהוקמה יחידת להב בזמנו, שאני הקמתי אותה בזמנו, שיהיה גורם אחד, שיש אחד שקם בבוקר והראש שלו זה ארגוני הפשיעה. ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, אני מכיר אותם, הם אותם פרצופים, רק חלק יצאו – תראו מה קרה, חלק מהם, אני כבר לא לגמרי מעודכן, אני רק יותר מהתקשורת היום, חלק מהחבר'ה שהיו אז בפנים הם היום בחוץ ואלה שיצאו הם בחוץ ואחד שהיה קטן לפני ארבע שנים היום נהיה גדול, כי הוא הסתובב והפך מודל לחיקוי ויש איתו עוד כמה אנשים, אבל הבסיס של הארגונים ושל הקבוצות לא השתנה באופן דרמטי. כשאתה בא גם לרמלה ואתה בא גם ללוד, ואתה בא לטייבה או לטירה או לצפון, זה פורומים פתוחים, אני לא רוצה סתם להדביק תיוגים על אנשים, אבל האנשים בקבוצות האלה מוכרים, הם רק מתחלפים.

אוקיי. תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

מנסור, אני מתנצל, אני צריך להגיע מחוץ לכנסת.

אתה רוצה לצאת? אוקיי. אז חברת הכנסת עאידה תומא.

אני מתנצלת, חבל שאנחנו תמיד ככה צריכים לרוץ בין ועדות ובאמת הדיון בוועדת הכספים הוא דיון מאוד חשוב עכשיו.

האמת, אני חושבת שאחד הדברים שמאפיינים את נושא הפשיעה באוכלוסייה הערבית שארגוני הפשע, ואני לא הייתי קוראת להם משפחות, זה נותן להם מין חמימות כזו, משפחות ועניין חברתי, אלא ארגוני הפשע התחילו להשתלט על מוקדי הכוח גם מבחינה חברתית וגם מבחינת כסף וגם מבחינת אפילו שלטון, כלומר רשויות מקומיות. אני מסכימה שאי אפשר לטפל בנושא הזה כאילו כל צד של הטיפול יפעל לבד, האכיפה לבד, השיקום לבד, העניין החברתי לבד, חייבים לתכלל את העשייה ולתכלל אותה בצורה כזו שמישהו יהיה אחראי וייתן דיווח.

אי אפשר לעבור בשקט על העובדה שרשויות המדינה, בעיניי, לא רק הזניחו, בעיניי הם פשעו בטיפול בנושא הזה, בנושא של הפשיעה באוכלוסייה הערבית, אם זה משטרה ואם זה רשויות אחרות, אם זה ענייני רווחה, אי אפשר לא להגיד את זה אם רוצים לתקן את המצב. פעם ראשונה, ולהגיד לכם את האמת, אני יושבת ומקשיבה למישהו, חבר כנסת, שהוא לא מהאוכלוסייה, ודווקא עם רקע משטרתי, לא שמעתי אפילו נימה אחת של גישה סטריאוטיפית או גזענית בדברים והקשבתי טוב מאוד. אחת הבעיות שעד עכשיו טיפלו בנושא הזה עם גישות מאוד, בעיניי, גם גזעניות וגם סטריאוטיפיות והרבה מהדברים השתמשו אפילו בסטטיסטיקה לא כדי לבדוק את עצמם אלא לעשות פרופיילינג לאוכלוסייה ולמתג את האוכלוסייה.

לא במקרה הצעירים שנמצאים בבתי סוהר, 44% מאלה שנמצאים בבתי הסוהר, הם מהאוכלוסייה הערבית. תבדקו, היו גם מחקרים אקדמיים שהוכיחו שההחמרה בענישה כלפי צעירים ערביים היא הרבה יותר גבוהה מאשר לאותו סוג של עבירות פליליות מהאוכלוסייה היהודית. עניין השיקום הוא עניין מפתח שאי אפשר להתעלם ממנו כי בסופו של דבר מי שנכנס היום לבית סוהר זה לא ראשי ארגוני הפשע וגם לא הצד השני, זה מה שנקרא החיילים, החיילים זה הצעיר שפעם ראשונה עושה איזה שהיא עבירה פלילית כי שלחו אותו לעשות אותה ואז הוא נתפס. אני יודעת שיש קודים שהם כבר מאוד ברורים, יש אנשים שלוקחים על עצמם את העבירות הפליליות, כך שאלה שיש להם ריטיינר, שמשלמים ריטיינר לעורכי דין כי הם ראשי ארגוני פשע, הם אף פעם לא ייכנסו לבית סוהר אם המשטרה לא תשב להם גם על מוקדי הכוח שלהם, שזה בעיקר כלכלי.

אני זוכרת בכנסת ה-20, כשחוקק החוק בעניין מה שנקרא משרדי הציי'נג'ים בחברה הערבית. אנחנו באנו והדגשנו שזה חלון הראווה להרבה מארגוני הפשע באוכלוסייה שלנו ושרשות המסים יכולה לשבת עליהם חזק שם ולחשוף אותם ומשם להתחיל להצר עליהם. אני עדיין זוכרת מקרה ברמלה, לפני כמה שנים, הגיע מפקד תחנה שפשוט עשה להם את המוות, לארגוני הפשע, הם לא יכלו לצאת מהבית בלי להבין שהם עלולים להיתפס ועלולים לעבור חיפוש.

אני חושבת שהגיע הזמן לבקש ולדרוש תכנית אמיתית, לא קווים כלליים. אנחנו לא במצב שמאפשר לנו שילמדו ויחכו ויקיימו ישיבות, בשבילנו זה חיים ומוות, זה מאבק על חיים ומוות ומאבק על העתיד של הצעירים שלנו. אנחנו רוצים תשובות עכשיו ולא נחכה עד שכל משרד ילמד את הנושא ויעשה את המדיניות שלו.

אני חושבת שגם הגיע הזמן להתחשבן עם המשטרה על התפקוד שלה. בלתי מתקבל על הדעת, כולנו יודעים על קשרים בין אנשי מודיעין של המשטרה עם ארגוני פשע, כולנו יודעים שאנשי משטרה יושבים בסולחות שמקיימים אותם ארגוני פשע. היום הפסקנו, אין מכובדים שעושים סולחות, מי שעושה את הסולחות זה ארגוני הפשע בחסות המשטרה. בנושא של אלימות במשפחה יש לי דעה מאוד נחרצת. אני חושבת שגם שם המשטרה משחקת תפקיד מאוד גרוע והגיע הזמן לחשוף אותו.

תודה, חברת הכנסת עאידה. יש לי תזה אחרת לגמרי לגישה שאנחנו מנסים ככה להוביל בישיבה. עד עכשיו דיברנו על ארגוני פשע ואין ספק שיש לנו ארגוני פשע חזקים ומתפקדים בחברה הערבית, אבל אני, כאיש שמעורב חברתית גם בנושא של סכסוכים, ודיבר חבר הכנסת סגלוביץ על סכסוכים קבוצתיים, זה לא רק ארגוני פשע, אני לא יכול להגיד שבכפר ההוא הרצח שהיה שם זה על רקע ארגוני פשע. יש סכסוך בין שתי משפחות או שתי קבוצות או על רקע פוליטי וכו' וכו', ולכן אנחנו עד עכשיו חילקנו את התופעה הזאת לאלימות חברתית, ככה מילה מאוד עדינה, ולפשיעה מאורגנת, בין זה לזה יש פשיעה חברתית שהיא מאפיינת את הנורמות החברתיות שלנו בחברה הערבית.

אבל רק להוסיף משפט אחד. אני חושבת שאפילו האלימות החברתית לא נקייה מארגוני הפשע. היום כל מי שרוצה לחסל מישהו בקלות יכול לשלם 5,000 שקל ויורידו לו.

אבל יש לנו היום משפחות שיושבות ומתכננות איך לבצע את הרצח הבא.

וגם בעניין הנשים. הנשים, היום כבר לא בן הזוג רוצח, הוא קונה מישהו שירצח.

אוקיי. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

אין ספק שהנושא הזה מדיר שינה מעיניהם של כל אמא ואבא בחברה הערבית וכל תינוק ותינוקת וכל ילד וילדה וזה נושא מאוד מדאיג, זה לא לדיון מהיר, זה צריך להיות דיון שוטף של כל יום וכל שעה והוא מאוד מדאיג.

הייתי כן רוצה לראות בוועדה הזו, בישיבה הזו, יותר שרים וזה מדאיג כי זה כנראה לא בראש מעייניהם להופיע ולדבר על הפשיעה בחברה הערבית וזה מדאיג נורא ונורא ואיום. העבודה שנעשתה במסמך הממ"מ היא מאוד טובה ומקצועית, תודה, נורית, יחד עם זאת אני חושבת שהפילוח ליהודים ולא יהודים הוא לא נכון והוא יכול לשבש את התמונה ולא לספק תמונה מספיק שקופה ומראה את מה שקורה בפועל בשטח בחברה הערבית. אם אנחנו לא יכולים להגיע לנתונים באופן מדויק אז גם לכל משרד ולכל גוף אחר לא יכול שיהיו לו את הנתונים האלה ובסופו של דבר הוא לא יכול לבנות תכנית מותאמת.

אני כחברת כנסת, אם אנחנו רוצים לעשות את הדיון הזה מהרשימה המשותפת והערבים היינו יכולות לעשות את זה בבאקה עכשיו, איפה שנרצח היום עוד קורבן, עוד אחד שאיבד את החיים שלו ושילם את המחיר של הפשיעה ושל התפקוד הלקוי של המשטרה ולא בכנסת. אם לא נביא לכאן את השרים שצריכים לתת דין וחשבון על העבודה או אי קיום העבודה והתכניות הממשלתיות, הם צריכים להיות כאן ולתת תשובות לשאלות שלנו.

המצב בחברה הערבית נורא ואיום ומדאיג. אני לא מסכימה לתת את השם אלימות חברתית, אנחנו חברה לא אלימה ואסור לנו לתת לשמות האלה לגיטימציה בכלל. אנחנו חברה עם ערכים וכל הערכים הטובים יש לנו, פשוט אנחנו חיים במציאות שהיא מזמינה את הפשיעה והאלימות לחברה הערבית. אבטלה, עוני, צפיפות ומצוקת דיור, היעדר מרכזים תרבותיים או חוסר במרכזים תרבותיים בפריפריה, השוק האפור, זה צלחת פטרי לעוד מקרי רצח, לאלימות, לפשיעה, לרצח הבא. מדד הביטחון אצל הפרט והאדם בחברה הערבית הוא מאוד נמוך ועם ההתקדמות בשנים, למרות שזה צריך להיות הפוך, הוא מדד יורד לצערי ואצל נשים זה יותר.

אין לי תקווה במשטרה שתעשה עכשיו מהפכה, אבל אני רוצה שתאסוף את הנשק ולא רק, שתדווח על כל נשק, כל יחידת נשק שהיא או מוברחת, או נעלמת, או לא יודעת מה, מתפספסת איפה שהוא, יוצאת מהמשטרה, צריך לדווח שהציבור יידע שיש נשק שיצא מהמשטרה או מהצבא כי כל נשק כזה הוא מקרה הרצח הבא. תודה.

חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו חילקנו את הדיון שלנו לשלושה חלקים. החלק הראשון התייחס לבקשת הדיון המהיר של חברת הכנסת אימאן ח'טיב, הנושאים מעורבים אחד בשני ולכן אנחנו פורמלית צריכים לנעול את הישיבה ולפתוח אותה מחדש כדי להיכנס לדיון השני, אבל אנחנו עושים את זה ברצף מבחינה עניינית ומבחינת הנושא עצמו.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.