פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
30/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), שעה 12:15

הצעת תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020, בדבר מעבר לקוחות מבנק אחד למשנהו.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
הילה וזאן
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
עידן רול

כפיר בטט - רכז שכר ומאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

טל הראל - ראש מטה המפקח, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אודליה אוסטרובסקי משה - מנהלת פרויקט מעבר בין בנקים, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ' - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

ליאת שטרק - ממונה (אזרחי), משרד המשפטים

לינור דויטש - מנכ"ל לובי 99, מיזם חברתי כלכלי ללא מטרת רווח, לובי 99

אליסה מלכה דברה - מנהלת, עמותת עוז - בנקים לא מעל החוק

מרב תורג'מן
לינור כרם - מתמחה

לאה ורון

חנה כהן



הצעת תקנות התוכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020, בדבר מעבר לקוחות מבנק אחד למשנהו

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 30 ביוני 2020, ח' בתמוז התש"ף. הנושא על סדר היום: הצעת תקנות התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020, בדבר מעבר לקוחות מבנק אחד למשנהו. קראתי את כל הכותרת הזאת, ולמי שלא הבין אפשר היה לומר את זה במספר מילים: חוק ההסדרים של 2019. נכון?

אמת.

חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, האורחים בזום, אנחנו באים לדיון הזה אחרי דיון נוקב, חשוב ומעמיק בסוגיית הרפורמה בענף הבנקאות. אפשר לומר שהדיון הזה הוא דיון המשך, כי אי אפשר לדבר על רפורמה בענף הבנקאות בלי שהרגל השלישית שלה לא מתקיימת: הרפורמה במעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור. אלה היו הציפיות. הציפייה הייתה שאזרח – ואני חושב שזה גם צריך להיות כך. כזכור לכם, היה אפילו בג"ץ הכבילה בעניין העובדים הזרים. אנחנו לא כובלים אף אחד, ברוך ה', אנחנו בעידן בו האנושות נגמלת מהכבילות, לא כובלים אף אחד. אני חושב שהרפורמה הזאת מתבקשת והיא חלק חשוב ביישום הרפורמה בכלל של התחרות בענף הבנקאות.

מה עומד לנו על סדר-היום? יש לנו כבר מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור? מי רוצה לדבר?

אני רוצה לדבר.

אני מציעה שלפני כן תציג את ההצעה עו"ד מירב תורג'מן.

בבקשה.

אני אציין את הרקע לתקנות, לבקשה שכרגע מונחת על שולחן הוועדה. ראשיתן של התקנות האלה הוא פרק ב' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), פרק ב' שעניינו היה בנקאות, מטרתו הייתה לאפשר ניידות בין הבנקים והטיל חובה על הבנקים – גם הבנק הקולט וגם הבנק המעביר, כלומר הבנק שממנו מעבירים את החשבון והבנק שמקבל את החשבון –בפעולות הדרושות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח וללא תשלום בתוך שבעה ימי עסקים לבנק הקולט.

הפרק הסמיך את הנגיד לקבוע את סוגי החשבונות שיאפשרו את הניידות הזאת, את העברת החשבונות באופן מקוון. ככול שלא נקבעו כללים, הרפורמה הזאת הייתה אמורה לחול על כלל סוגי החשבונות.

הרפורמה אפשרה גם להחריג בנקים קטנים, בנקים שאינם בעלי היקף פעילות רחב. החוק מתכוון למעל 20% מהיקף הנכסים המנוהלים על-ידי הבנקים. הוטל גם עיצום כספי על בנק שלא עומד בהוראות החוק – קנס של 50,000 ש"ח.

התחילה של הפרק נקבעה לשלוש שנים מיום הפרסום, היינו מרץ 2021. החוק גם הסמיך את שר האוצר לדחות את התחילה בשתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים. כלומר, ניתן היה לדחות את הרפורמה הזאת בסך הכול בשנה אחת נוספת, עד למרץ 2022. כרגע מונחת בקשה של שר האוצר לדחות בחצי שנה, מה שמביא את הרפורמה לספטמבר 2021.

בואו תשכנעו אותנו למה.

עו"ד תורג'מן תיארה מה אומר החוק. לפני כן אני רוצה לומר מה תכלס הדבר הזה אמור לעשות. מעבר למה שאמרנו בדיון הקודם על שלוש הרגליים של התחרות ואיך זה אמור לשרת, בסופו של דבר מה שאנחנו רוצים שיקרה פה זה שלקוח יוכל לבוא לבנק חדש, לומר לו מה מספר חשבון הבנק הישן ובעצם כל החיובים והזיכויים שלו יעברו אחריו אוטומטית. אם היום הוא נזקק לדבר למשל עם חברת החשמל, ביטוח לאומי, מחלקת השכר והמילואים וכל מקום שבעצם או מזכה את חשבונו או מחייב אותו, מה שדורש ביורוקרטיה מאוד מהותית שזיהינו אותה כחסם משמעותי למעבר, אז הדבר הזה אמור לפתור את כל העניין הזה ולייצר הכול כדי שהכול יעבור באופן אוטומטי.

בחוק ההסדרים הקודם הבאנו, יחד עם בנק ישראל, את הרפורמה הזאת שדחפנו אותה והאמנו בה בכל מאודנו. עכשיו אנחנו באים לבקש דחייה ואני מבין למה זה יכול להישמע מוזר או שלילי, אבל אני רוצה להסביר לכם למה זה הכרחי דווקא כן להגביר את התחרות. קודם כול, צריך להבין שמבחינה טכנולוגית אנחנו הולכים פה לאיזשהו מהלך שהוא מאוד מורכב, לא נעשה בדיוק כמוהו בישראל. דיברתי קודם עם חבר הכנסת טופורובסקי על רפורמת הסלולר וניסיתי להסביר לו למה כאן המורכבות הרבה יותר גדולה.

לא אמרתי שאני לא מבין, אבל גם אז רצו לדחות את הרפורמה.

נכון. רק ציינתי שדיברנו על זה מעט ושיש פה מהלך שהוא הרבה יותר מורכב. המורכבות הטכנולוגית העיקרית פה, שהיא גם קצת ייחודית, נובעת מזה שאנחנו מנסים לבנות פה רשת שכל הבנקים מחוברים אליה והכול עובד בתיאום מושלם, כך שכל חיוב או זיכוי שקיבלת בחשבון הישן יבוא לחשבון החדש, ולא משנה אם היית בבנק א' או בבנק ב'. מבחינה טכנולוגית הדבר הזה מאוד-מאוד מורכב. האנשים הטובים – גם בבנק ישראל, גם בבנקים עצמם ובעיקר האנשים ברשת מס"ב – עובדים לילות כימים למען המטרה הזאת. סמנכ"לית מס"ב, כפרויקטור של כל האירוע הזה, תוכל להסביר בעצמה מה נעשה.

מדיונים קודמים וגם משיחות הרקע הבנתי שחשוב לכם לראות שנעשית עבודה. אומנם בחוק הטלנו את האחריות על הבנקים, אבל אני חושב שחשוב להדגיש את העבודה המתודית שיש כדי לעקוב שהדבר הזה אכן קורה וזה יחד עם הפיקוח הפרלמנטרי שהוא הכרחי ונדרש ואנחנו שמחים על הדיון הזה. יש גם פיקוח הדוק של בנק ישראל ומשרד האוצר על העניין, בהמשך אני אסביר איך זה נעשה, וגם של מס"ב כפרויקטור שמאגד את כל הבנקים כולם, כדי לוודאי שהדבר הזה אכן קורה.

צריך להבין דבר נוסף – כפי שציינה עו"ד תורג'מן, בסוף יש סמכות לנגיד לקבוע את התחולה של מה בדיוק עובד ומה לא. החשש העיקרי שלנו הוא שאם לא תתאפשר הדחייה – במידה מסוימת היא מוצדקת, כי הפרויקט הטכנולוגי הוא כה מורכב, הוא מורכב יותר ממה שהערכנו תחילה. אגב, לכן גם השארנו לעצמנו את הגמישות המסוימת של השנה – חלק מהתחולה לא תוכל להיכנס בפרק הזמן שאנחנו רוצים.

למה? למה?

אני אסביר. כמו שאמרתי, יש פה הרבה מאוד רבדים שונים שצריכים להתחבר, כדי שיהיה את אותו תוצר מושלם. חייב להיות תוצר מושלם, כי אם אתה, כלקוח, תעבור בנק - - -

אולי נדבר על מה נעשה בפועל, איפה הפרויקט נמצא טכנולוגית, מה הפערים.

במילים אחרות, אם הפרויקט בן עשר קומות, לאיזה קומה הגעתם?

כי התממשקות טכנולוגית של בנקים היא מאוד-מאוד אפשרית. יש חברות outsourcing שעושות את זה. מה העלויות, מה הפרויקט, איפה זה נמצא, מה הממשקים החסרים, מה נעשה – בואו נדבר יותר תכלס ולא על הקשיים, אלא למה למעשה לא הספקתם.

תוכל לפרט גם על אלו סוגי חשבונות יש לכם כוונה להחיל את הרפורמה?

סוגי חשבונות – כבר יש כללים של הנגיד שמתייחסים לאיזה סוגי חשבונות. קל יותר להגיד איזה סוגי חשבונות לא. אם תרצו נוכל לתת את הרשימה המדויקת, אבל זה מפורסם גם באתר. כשדיברתי על תחולה, ניסיתי יותר להגיד איזה מוצרים עוברים, ופה המורכבות היתרה. אני אתן דוגמה לשני מוצרים שיש בהם מורכבות יתרה, שאני חושש מאוד שאם לא תהיה דחייה הם פשוט יהיו בחוץ, וזה נושא הצ'קים ונושא כרטיסי האשראי. כשאני אומר "צ'קים", למה אני מתכוון – אם עכשיו נתתי לבעל הבית שלי 12 צ'קים לדירה, הדבר האחרון שאני רוצה זה כשאני אעבור בנק זה ללכת אליו שוב, לקרוע את הצ'קים ולתת לו חדשים. אותו הדבר עם הגן של הבנות שלי, עם החוגים וכל הדברים האלה. מה שאמרנו, יחד עם בנק ישראל, שצריך לקרות זה שגם הצ'קים יעברו אוטומטית. לדבר הזה יש מורכבות יתרה. אם אתם שואלים איפה המורכבות, זה אחד מהנושאים שיש להם מורכבות יתרה. דבר נוסף זה כרטיסי אשראי.

בוא לא נקיים דיון אקדמי. כשאתה אומר "מורכבות יתרה" במעבר הצ'קים, תסביר ותפרט.

יש את מס"ב, שהיא המסלקה שאחראית על ההעברות הבין-בנקאיות, ויש את מסלקת הצ'קים שיושבת בבנק ישראל. להפוך את זה שכשבעל הבית מפקיד את הצ'ק זה יחויב מהחשבון החדש שלי , יש בזה מורכבות יתרה, מעבר למורכבות המשפטית-רגולטורית – שגם לגבי זה יש לנו שאיפה לפתור את זה בחודשים הקרובים – יש את המורכבות הטכנולוגית שהיא ספציפית למסלקת הצ'קים. ברשותכם, אני מבקש לאפשר לפרויקטורית של כל המהלך הזה להסביר את זה.

אמרת שלמורכבות הזאת יש שני פרמטרים: אחד, תיקוני חקיקה; דבר שני, מורכבות טכנולוגית.

לא בגלל תיקוני החקיקה אנחנו מבקשים את הדחייה.

זה לא יעכב?

לא. אנחנו מבקשים את הדחייה בגלל המורכבות הטכנולוגית. תיקוני החקיקה לא יעכבו.

למה, כי זה לא קריטי?

את תיקוני החקיקה אנחנו מביאים עכשיו ויום אחרי שתיקוני החקיקה יעברו זה כבר בסדר. לא בגלל זה אנחנו מבקשים דחייה.

מתי אתם אמורים להעביר את זה?

בחוק ההסדרים הקרוב.

אתה אדם אופטימי.

אני אומר שוב, לא בגלל תיקוני החקיקה אנחנו מבקשים את הדחייה.

למה אתה צריך את חוק ההסדרים? הנה, אומרים לך יו"ר הוועדה הייעודית, היועצת המשפטית של הוועדה ומנהלת הוועדה שאנחנו מוכנים בנפש חפצה לקדם את זה. תביא את זה מחר. החטא הקדמון שלכם זה לבוא, להכניס את כל המערכות ללחץ, לדחוס ביממה וחצי את כל העולם ואחותו ואחר כך תגידו "לא צפינו את זה" ותבקשו עוד דחייה ועוד תיקון. החוכמה לא נמצאת במקום אחד.

אני אגיד לך, חבר הכנסת מרגי, בצורה הכי צנועה ועדינה שאני יכול – היינו שמחים מאוד להביא את זה גם לפני חודשיים ולפני שנה. זה נבצר מסיבות ידועות.

למה?

כי לא הייתה כנסת.

אבל עכשיו יש.

כפיר, היית גם בדיון הקודם. אמרתי – אני חושב שהרמתי את הווליום כשאמרתי את זה – שתקופת הקורונה ותקופת ההסתגלות וההיערכות היא תקופה לעבודה, לא לבטלה. ידעתם שיש רפורמה, ידעתם שצריך תיקוני חקיקה, הנייר היה צריך להיות מוכן.

הנייר מוכן לחלוטין.

אז תביא אותו.

בסוף הדרך הכי מהירה להעביר את החקיקה הזאת היא בחוק ההסדרים. זו הדרך שתהיה המהירה ביותר. אני חושב שזו לא מהות הדיון.

לא הצלחתי לשכנע אותך ואתה לא אותי. קדימה, בוא נתקדם.

אולי זה בגלל הקשיים בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה?

אני אסביר לח"כים החדשים לגבי חוק ההסדרים - - -

לא יכולים להביע התנגדות.

לא, יכולים, אבל הדיון דחוס. חברי הקואליציה רוצים לרצות כי צריך להעביר תקציב, ואם לא המדינה נעצרת. חוק ההסדרים הוא לא מכבסה, זו מילה עדינה לזה, אלא מכונת דחיסה, מכונה שדוחסת לך חוקים בזמן קצר. זה בניגוד למה שמחנכים אותנו – סליחה שאני משתמש בזה – הייעוץ המשפטי שחקיקה צריכה להיעשות בשום שכל, באיטיות, לתת לדוברים לדבר, לתת לכל חלקי האוכלוסייה, המשק והחברה הישראלית להביע את דעתם ואם יש שאלות לקיים דיון. כך אני נוהג, כך אני רוצה. בחוק ההסדרים אין את זה. זה מסע כומתה מלחיץ שיש בו רק תקלות, יבלות ופצעי לחץ, ועוד משהו אחר שלא נעים להגיד.

אני אתייחס בקצרה למתודולוגיה של איך אנחנו עובדים, כדי לפקח ולראות שהפרויקט אכן קורה. בגדול, יש לנו ועדת היגוי עליונה שמונתה על ידי נגידת בנק ישראל ושר האוצר, בה חברים גם עבדכם הנאמן וגם מי שיושבת לצדי, סמנכ"לית מס"ב, שהיא אחראית לראות מלמעלה, בישיבות שמתקיימות אחת לכמה חודשים, שהפרויקט מתנהל כסדרו. מתחת לזה יש את בנק ישראל שיושב פעם בכמה חודשים עם כל המערכת הבנקאית לראות שהפרויקט מתנהל כסדרו מבחינה טכנולוגית. גם אנחנו יושבים איתם כמשקיפים. מתחת לזה יש עוד הרבה תתי-ועדות של בנק ישראל, כמפקח, כדי לוודא שהדברים מתבצעים. בהתחלה זה היה אפילו ברמה יום-יומית ועכשיו זה קצת פחות, כי הדברים כבר די רצים. חוץ מזה יש את הגורמים העסקיים, שמס"ב בראשם, כמי שמנהלים את הפרויקט עצמו, כמי שאחראים להביא את ה- delivery עליו.

לכן בשלב זה אני אתן את השרביט לאודליה ממס"ב.

לפני כן אני אומר משפט אחד. אני ראש מטה המפקח על הבנקים וגם מרכזת את הפרויקט הזה בבנק ישראל. אני אנסה להשיב על השאלות שעלו תוך כדי לגבי מה מתנייד ומה התחולה שלו. קודם כול, מרבית החשבונות של משקי הבית יוכלו להתנייד דרך המערכת המקוונת הזאת. מה פחות יתנייד – אלה חשבונות שיש בהם איזושהי מורכבות משפטית, כמו חשבון מעוקל או חשבון אפוטרופסות שאי אפשר להעביר אותם בטייס אוטומטי ולנייד אותם.

לגבי התחולה של הפעילות, איזה פעילות תנויד – כמעט כל הפעילות העו"שית של לקוח תוכל להתנייד, אם זה יתרות זכות בשקלים, יתרות חובה בשקלים, ניירות ערך, כרטיסי אשראי, צ'קים, חיובים על פי הרשאה, הוראות קבע. כל הפעילות הזאת שהיא פעילות רחבה מאוד תוכל להתנייד כחבילה אחת לבנק החדש תוך שבעה ימי עסקים. זה המון פעילויות.

כפי שציין כפיר, אנחנו על זה במלוא האחוזים. מבחינתנו זה פרויקט שאין מצב שהוא לא יצליח. זה פרויקט חשוב, אנחנו רוצים שללקוחות של המערכת הבנקאית תהיה אפשרות לממש את הזכות שלהם לעבור מבנק לבנק מתי שהם רוצים. גם אם הם יבחרו לא לעבור, עדיין יש פה איום תחרותי וזה ישפר את התנאים שלהם באותו בנק. זה פרויקט מאוד חשוב מבחינתנו, צוותים שלמים עובדים על זה, אני מפקחת על זה בצורה של ועדות היגוי על בסיס חודשי. אני נפגשת עם הבנקים, יש ועדת היגוי שמתכנסת עם המפקח אחת לרבעון וכן עם חברי הנהלה של הבנקים – חברי הנהלה מנמ"רים וחברי הנהלה בחטיבות קמעוניות. אנחנו נפגשים עם מס"ב על בסיס חודשי, יחד על כל הצוות ואחראי פרויקטים. זה ניהול הדוק של צוות שלם בפיקוח על הבנקים שמרותק לטובת הצלחת הפרויקט הזה.

אמרת שאת פרויקטורית, את עוקבת ושיושבים. שאלתי קודם שאלה – אומנם השאלתי מושגים מענף הבנייה, אז עכשיו אני אלך לחשבון פשוט – באיזה שלב אתם, 70%? 80%? 10%? 5%? אנחנו רוצים להיענות לבקשה, אבל אנחנו גם צריכים למלא את חובתנו ולראות כמה זמן אתם באמת צריכים או שפשוט זה עוד כלי ושר האוצר יבוא אלינו עוד פעם עם בקשה להארכה.

השאלה בהחלט במקומה. אני אתן את האחוזים בהקשר העסקי והרגולטורי ואודליה תיתן בהקשר הטכנולוגי. מבחינת רגולציה – היה עיכוב בהוצאת רגולציה. מבחינתנו זה כללי הנגיד, לאחר מכן הוראת ניהול בנקאי תקין, כי היה צריך לגבש את ההסכמות וגם מבחינת ישימות, שזה אכן יכול לקרות בשטח, כי אנחנו לא נייצר איזושהי חקיקה שאינה ישימה.

גם אנחנו לא רוצים.

לכן זה לקח קצת זמן. נכון לנקודת זמן נוכחית סיימנו, מאה אחוז, מבחינת כללי נגיד וזה סגור; הוראת המפקח, הוראת ניהול בנקאי שאומרת את הוראות הביצוע, איך לבצע את זה בהיבט העסקי – סגור לחלוטין. מה שנותר על הפרק זה להסדיר בחקיקה ראשית את כל הנושא של צ'קים, כי לקח זמן להבין את המתווה. במקור זה לא היה במתווה והוספנו את זה בגלל ראייה הוליסטית מה טובת הלקוח, שאם הוא ישאיר את הצ'קים מאחור, זה יהיה חסם לניוד. לכן החלטנו להוסיף את זה וכן את כרטיסי האשראי ולכן לקח זמן לגבש את החקיקה. מבחינתנו יש תזכיר חוק מוכן, רק להריץ אותו.

הוא הופץ?

הוא לא הופץ בגלל שהוא לא חקיקה של משרד האוצר. זו חקיקה של משרד המשפטים.

משרד המשפטים נמצאים איתנו?

זה לא עניין של השמטה או משהו כזה, אני מסביר מבחינה פרוצדורלית.

מבחינתי אתם אלופים בפרקטיקה, אבל גם לי יש קצת פרקטיקה בחיים. תזכיר חוק ממשלתי שלא הופץ עדיין, מבחינתי לא קיים. אתם יודעים בדיוק מה התהליך, ויהיו לכם הסתייגויות ויהיו הערות. למשרד המשפטים יש אילוצים רבים. יש לו חוב לכנסת של תקנות 14 שנה אחורה. למשרד המשפטים יש הרבה משימות, אתם לא היחידים. לכן אני אומר, תבינו שאין מה לעשות ומי שהוא פרויקטור של הנושא צריך לקחת ולקדם את הנושא בכל הכיוונים.

עדיין לא אמרתם לי – עולם הדימויים שלי רחב – איפה אני במסלול הריצה? לאיזה שלב הגעתם?

עכשיו אנחנו בספורט.

ניסיתי בבניין – לא הלך; ניסיתי באחוזים – לא הלך.

אני סמנכ"ל פיתוח, תפעול וטכנולוגיות במס"ב. מבחינתנו, כמרכזי הפרויקט, אנחנו רואים את המורכבות של הפרויקט גם בהיבטים של כמות הממשקים שצריך לפתח כדי להשלים את הפרויקט, גם הנתונים שצריכים לעבור בין הבנקים. אלה נתונים שמגיעים ממערכות שונות בבנק והאינטגרציה היא אינטגרציה מאוד-מאוד מאתגרת כי היא משתפת גופים רבים, גם כאלה שהם לא תחת החוק, כמו לדוגמה חברות כרטיסי אשראי או בנקים שלכאורה קיבלו פטור מהחוק, אבל הם עדיין צריכים לנתב תשלומים שמגיעים אליהם כדי שהלקוח לא יפגע. צריך להבין שמדובר פה בכסף, בהעברות תשלומים. זה אומר שתקלה במערכת כזאת משמעותה - - -

אנחנו לא רוצים תקלות. אנחנו יודעים לתכנת, והוכחנו, דברים יותר מסובכים. אנחנו גם יודעים למצוא פתרונות טכנולוגיים. למשל, עידן רול למשל, יודע מייד שהוא כבר עבר לבנק השני עם כל האשראי שלו, עם הצ'קים שלו, וכשיהיה צ'ק של עידן רול בעוד חצי שנה, הוא ידע ממש לנתב אותם באמצעות הפתרונות הטכנולוגיים. השאלה איפה זה נמצא בסדר-היום של המתכנתים, של הפרויקטור, של המשרד ושל מס"ב.

במס"ב הפרויקט מחולק לשניים: 1. הקצב שבו אנחנו דוגמים את הפיתוחים של מס"ב; 2. אנחנו מנהלים את הפרויקט גם מול כל הארגונים האחרים שמשתתפים, ביניהם חברות כרטיסי האשראי והבנקים. אנחנו עושים את זה על בסיס שוטף, בכל יום אנחנו אצל מישהו אחר ודוגמים את הסטטיסטיקות בכל מערכת, גם מערכת שלא נוגעת בפיתוחים של מס"ב, כמו המערכת מול הלקוח, הממשק שלהם, הגשת הבקשה, הזמנים, לוודא שיש בקרות וכו'. אנחנו רואים, וכך אנחנו גם מדווחים לבנק ישראל, שאחוזי ההתקדמות עד כה הם בין 25 ל-30% מכלל הפעילות שצריך לעשות במערכת. רוב האפיונים כבר הושלמו, פיתוחים במקומות שהיה קל ליישם אותם כבר הושלמו, אבל צריך להבין שעדיין מדובר במערכות שונות בבנק שעד עכשיו לא בהכרח דיברו אחת עם השנייה. יותר מזה, אלה מערכות ליבה של הבנק ושינויים שם הם שינויים שצריכים להיעשות ברגישות הראויה.

אולי חצי שנה לא תספיק לך?

זה באמת לא יספיק.

כרגע פרסנו את הלו"ז מבחינת ההבנה שלנו למשך הזמן שאנחנו חושבים שנוכל לעמוד בו. אם תהיה איזושהי בעיה עם הקורונה למשל ומשך הזמן יתמשך, כי יש בנקים שנוהגים אחרת – יש כאלה שהמשיכו לתת את כל הפוש על הפרויקט ויש בנקים שלא יכלו, כי היו להם בעיות אחרות שהם היו צריכים להתמודד איתן. לכן אי אפשר להגיד עכשיו שנעמוד בלו"ז, אבל כפי שאנחנו רואים את זה כרגע, לפי פריסת הגאנט עד למועד של ספטמבר, כולל אבני הדרך והדגימות שלהם וקצב ההתקדמות הנוכחי, אנחנו חושבים שאפשר יהיה לעמוד בזה.

מלכתחילה לא צפיתם ששלוש שנים לא יספיקו?

אנחנו צפינו וגם הגשנו - -

אז למה לא קיבלתם יותר, ארבע או חמש?

קודם כול, כן צפינו ובגלל זה דאגנו שישולב בחוק הסעיף הזה שאומר שתהיה אפשרות לתת ארכה לשישה חודשים, פעמיים. זאת אומרת, כן צפינו את זה, אבל אתה יודע איך זה הולך בחקיקה ומבקשים שנקצר פה ונקצר שם. חשוב לנו שזה ייושם ומראש צפינו ושילבנו את זה בחקיקה. אנחנו לא מבקשים עכשיו שנה.

"ארכה" זה לא צפיתם - - -

צפינו, אדוני.

ארכה מיועדת למקרים כמו קורונה, לדברים בלתי צפויים. תהליך צריך להימדד באופן אובייקטיבי, באופן מלא, ליישום מלא. אם לקחתם שלוש שנים ולא הייתה קורונה, הייתם צריכים לסיים בשלוש שנים.

חבר הכנסת מרגי, אני אשמח להתייחס. אני אגיד שגם אנחנו, כמשרד האוצר, לחצנו שזה יהיה כמה שיותר מהר וקיווינו ושאפנו ורצינו להלחיץ את המערכת הבנקים לעשות את זה כמה שיותר מהר. לא רצינו יותר משלוש שנים. אבל גם במאגר נתוני אשראי, שחוקק בוועדת הכלכלה, וניתן לו פרק זמן של שנתיים - - -

אתה יודע למה אני שואל אותך? כי עוד מעט כתב באיזה עיתון כלכלי – נניח דה-מרקר, לא יודע, לא קראתי אותו אף פעם – יכתוב, בלי להתעמק בדיוק, אפילו בלי אפשרות לתת לכם להגיב, למה קיבלתם ארכה. אני לא צריך להגיב, אבל אתם.

אני אומר בשיא הכנות, הייתה פה איזושה חוסר ודאות. תמיד כשבונים פרויקט קדימה, יש חוסר ודאות. אני אתן שתי דוגמאות – גם כעשינו את מאגר נתוני אשראי, גם בלי שהיה קורונה או משהו אחר, בסוף היינו צריכים חצי שנה של דחייה; גם כשהבנק הדיגיטלי הוקם, כשהם התחילו להיכנס לעובי הפרויקט של להקים לשכת מחשוב בנקאית לבנק חדש, הם ביקשו מאיתנו דחייה אפילו של שנה, גם בלי שהיה קורונה וכד'. אני אומר את זה סתם, כדי להגיד - - -

זה לא סתם, זה חשוב.

לא סתם. בסופו של דבר יש פה פרויקטים מאוד מורכבים.

כשבאנו לאפיין את הדברים – וכשמאפיינים מאפיינים ברחל בתך הקטנה – גילינו דברים שאני חושבת שמי שקיבל את ההחלטות לפני כן לא חשב עליהם.

לא חשב עליהם. גם זה קורה.

לדוגמה, אפילו נתונים שצריך להעביר בין בנקים ואין לבנק ועכשיו הוא צריך לפתח ממשקים מול הגופים, כמו חברות כרטיסי האשראי, כדי שייתנו לו את הנתונים כדי שהוא יעביר לבנק השני.

תודה. איגוד הבנקים, בבקשה.

לשאלתך, אני אתחיל מהסוף. צפינו. לא רק צפינו, אלא בדיונים שהתקיימו במהלך תהליך החקיקה בכנסת אמרנו שאנחנו לא נצליח לעמוד בלוחות הזמנים. אמרנו את זה גם בחוק שירותי תשלום.

רציתם את השינוי הזה?

חשבנו שהשינוי הזה לא נחוץ. הייתה הוראה 431 שמאפשרת העברת פעילויות בין חשבון לחשבון ואפשר היה לתקן אותה במקום לבנות את המגה-מערכת הזאת – אומר בשפה לא פרלמנטרית, המגלומנית – שכוללת כל מיני פעולות שלא מתקיימות גם בחו"ל, וחשבנו שהקמת מפלצת כזאת לא נחוצה.

אתה מגדיר אותה כמפלצת?

לדעתי, כן. יחד עם זאת, ברגע שהמחוקק והרגולטור קיבלו החלטה, אנחנו פועלים ב-200% כדי ליישם את ההחלטה. ואכן צפינו, אמרנו, התרענו, פנינו לשר האוצר כבר בספטמבר 2019 ואמרנו שאנחנו לא נעמוד בזה, לא בגלל שאנחנו לא רוצים. לדעתי יש פה מספיק אנשים שיודעים שאנחנו עושים את ה-200%. נמצאים פה נציגי משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, כולם, ויודעים שעשינו את ה-200%.

מה שצריך לעניין אתכם זה דבר מאוד פשוט: מה יקרה אם מחר בבוקר גברת לאה ורון תבקש להעביר חשבון ממקום וזה לא עובר, או חבר הכנסת מרגי או טיבי רבינוביץ'.

למה שלא יעבור?

<אנחנ< אורח >>

רק שנייה. והפעולה לא מושלמת ב-200%, אלא משהו קטן מתפקשש.

מכובדי, צא מתוך הנחה שכל היושבים סביב השולחן פה לא רוצים שאיזושהי פעולה תתפקשש.

זו צריכה להיות המטרה ולכן צריך לעשות את זה מושלם.

כשאתה אומר את זה, זה יכול להישמע כאילו יושבת פה חבורת שרלטנים או כאלה שרוצים לעשות דברים בצורה חפיפית.

לא, לא, לא, ממש לא. כנראה שהתנסחתי לא נכון.

אנחנו שואלים וחוקרים ומנדנדים בגלל שאנחנו רוצים שזה יהיה יסודי, ושואלים למה זה לא היה יסודי מההתחלה.

אז כנראה שהתנסחתי לא נכון. קודם כול, זה יסודי מההתחלה, אבל צריך להקפיד שזה יהיה מושלם באופן כזה שכשאתה ניגש, אתה יודע שאין סיכוי שתהיה תקלה. כדי שזה יהיה מושלם, אנחנו חייבים את הזמן.

מכובדי, אני אדם פרקטי, אני לא יסודי. אני שואל אותך שאלה: מה לדעתך, כנציג איגוד הבנקים, הזמן הראוי – מבחינה טכנולוגית, מבחינת החקיקה –כדי שזה יעמוד כמו שצריך בלי תקלות?

כמו שאמרנו ב-day one בתהליך החקיקה - -

מה אמרתם בתהליך החקיקה?

ארבע שנים.

- - והצבענו גם בבקשה, אנחנו חושבים שצריכה להיות דחייה של שנה נוספת ולא רק של חצי שנה. זה לא יספיק. אנחנו נעשה, כמו שעשינו עד היום, את ה-200%, יחד עם זאת אנחנו צריכים להיות בטוחים שהדבר הזה הוא מושלם. כולם עושים את ה-200% כדי שיהיה מושלם, צריך להיות בטוחים ששום דבר לא מתפקשש.

אני מבקשת להוסיף. אנחנו למדנו את הנושא באנגליה. למדנו מה הם עשו וכמה זמן לקח להם - - -

והאנגלים לא ידועים כזריזים במיוחד. לחץ הדם שלהם נמוך משלנו.

והתברר שאנחנו עושים פה דברים הרבה-הרבה יותר מורכבים, כי הם לא העבירו כרטיסי אשראי והם לא העבירו צ'קים והרבה מאוד דברים שבמערכת הבנקאית הישראלית קיימים ושמבקשים מאיתנו לתת עליהם את הדעת ולטפל בהם.

אל תאשימו את הפתרונות הטכנולוגיים. יכול להיות שצריך זמן, זמן לפיתוח, לגלות באגים, להריץ ולנסות. זה דבר טוב ומתבקש, אבל ההיתכנות של פתרונות טכנולוגיים – הפעם האחרונה שלמדתי תכנות הייתה תוכנת הבייסיק שנעלמה מהנוף, אז תאמינו לי שאפשר לייצר פתרון טכנולוגי.

בשלב הזה אני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת ואחר כך נמשיך עם שאר הדוברים.

נכנסתי לא מזמן לסניף הבנק כי איבדתי את כרטיס האשראי שלי. זה היה דווקא פה, במליאת הכנסת ועשיתי טעות – הייתי צריך לחסום את זה ל-48 שעות, אבל חסמתי את זה לצמיתות. אחרי כמה שעות התקשרו אליי ואמרו שמצאו את הכרטיס שלי במליאה, כנראה שזה נפל כשרצתי לדבר שם. התקשרתי ורציתי לבטל את החסימה, אבל אמרו לי שאי אפשר, כי כשאתה מבטל לצמיתות, אתה צריך להזמין כרטיס חדש, שכמובן מגיע לסניף וכו'.

ואתה חשבת שעלית ממדינות שבהן - - -

אני עליתי ממדינות שבהן בזמנו בכלל לא היו כרטיסי אשראי. עליתי לפני 24 שנים, אבל זה לא נושא הדיון.

הגעתי לבנק – אני לא רוצה להגיד איזה סניף ואיזה בנק, זה לא העניין – ואמרו לי: מוזר שבכלל באת. היום הכול דיגיטלי, אתה לא צריך להגיע. תתקשר, תגיד, אתה נכנס - - -

הפרעת לה. מה, אתה לא יודע שהפרעת לה? ניסית פעם לתפוס את הבנק שלך בטלפון?

כן, ודווקא פה אני חייב להגיד מילה טובה.

אשריך, אתה בר-מזל. הם מחנכים אותך בדרך הקלה, אל תנסה בטלפון.

שנייה, אל תעשו אותי זקן - -

אנחנו זקנים.

- - כי תכף אני אגיע לנקודה למה אני אומר את זה. כשבאתי ואמרתי שזה יפה, כי אני משתמש בדיגיטל בחשבון הבנק ובודק דברים, אבל אני מקבל הרבה פניות של אנשים בגיל שכבר עברו את האפשרות לקבל את ההכשרה. הם, לא רק שהם בוכים שנסגרים סניפים ליד הבית שלהם – ושכולם יחיו עד 120 – הם אומרים שהם לא מסוגלים אפילו להבין מה רוצים מהם. כל פעם מתקשרים ומציעים כל מיני שירותי דיגיטל בחינם, לא רוצים את זה. עזבו שאין להם סמארטפונים, שהם לא מסוגלים, הם מבקשים דבר פשוט ביותר: תשאירו לנו את הבנקאי. כל החבר'ה שעובדים בסניף מתלהבים מזה שהבנק עובר לשירות הדיגיטלי, שאני לא צריך להגיע לסניף. ואז אני אומר להם: רגע, אבל אתם תיעלמו.

הם נעלמו כבר. 80% מהם נעלמו.

בדיוק. תחשבו על הלקוחות שהם בגיל מבוגר יותר, שעדיין זקוקים לבנקאות הישנה, הפשוטה, בשפה הפשוטה.

אני אגיד לכם עוד יותר, לפעמים ההליכה לבנק ולעשות את הפעולה הפשוטה, מבחינת אלה שעברו את גיל 70, 80, זה כמו חמצן.

טוב, זה לא הדיון. נתתי לך להתרפק על הנוסטלגיה, אבל זה לא הדיון.

מבחינתם זה כמו יציאה לבילוי, כמו ללכת לסרט, כמו ללכת למסעדה. הוא הולך לבנק לדבר עם הבנקאי. אתם יודעים למה? כי אותו בנקאי לא רק ששומע את כל המצוקות שלו, שומע מה עם הילדים, עם הנכדים, זה אורח החיים, מה שנקרא. אז אני מבקש: אל תיקחו את זה מהאנשים שבאמת זקוקים לזה.

אתה לא שם, אבל כבר לקחו. זה דיון סרק, זה לא הדיון עכשיו.

לפחות תשאירו משהו.

תודה.

נתת לי שתי דקות, איבדתי את התחושה שלי, זה הכול.

לקחת ארבע. מגיע לך, מותר, והעלית חיוך.

המעבר מחשבון לחשבון בקלות, מה שנקרא "בלחיצת כפתור" הוא קריטי לכל הרפורמה.

הוא לא מפלצת ולא מגלומני.

כל אחד רואה את זה בעיניים שלו. הוא קריטי לאזרחי ישראל ולצרכנים בישראל, גם להורדת המחירים, גם לאפשרות לתחרותיות וגם לכל מה שקשור להלוואות ולאשראי והדברים שמתלווים לזה.

כפיר, טל ואודליה, אני יודע שאתם עושים עבודה נהדרת וכוונתכם טובה ואני גם יודע שהייתם מההתחלה בסיפור הזה, אבל תמיד – ואני מזכיר את הדיונים שהיו ב-2018 – יהיו הגופים שהם נגד זה, הבנקים נגד זה. גם אם אני לא מסכים איתם, אני יכול להבין מאיפה מגיעה ההתנגדות שלהם. הם ירצו למשוך את זה. בדיונים אז על החוק חברי הכנסת רצו שזה יהיה שנתיים, הבנקים רצו ארבע, ובסוף הוחלט על שלוש שנים. הוחלט שזה יהיה שלוש שנים, ובלחץ של הבנקים נתנו אפשרות לשתי דחיות. באופן מפתיע, הבנקים רוצים להאריך את שתי התקופות.

באופן לא מפתיע.

מפתיע. אם עשיתי את זה במירכאות או לא, זה כבר משהו אחר.

הם מבקשים עכשיו את ההארכה הראשונה וכבר מדברים על ההארכה השנייה. גם במכתב של נגיד בנק ישראל - - -

שר האוצר לא עובד אצלם. שר האוצר יהיה ענייני, ורק אם צריך – הוא יבקש.

אין ספק, אבל כבר נאמר שקיימת סבירות גבוהה כי תידרש דחייה נוספת. כל דחייה כזאת היא קריטית, מדובר על הרבה מאוד זמן שאנשים בעצם שבויים – בתכלס, הם שבויים בבנק שלהם. ברגע שאתה פותח חשבון, ברגע שאתה מתחיל לקחת הלוואה, אתה שבוי בבנק.

אני חושב שצריך להתאמץ, וזה התפקיד שלנו לדאוג – דיברנו על זה גם בדיון הקודם – שיעמדו על החוק, שלא יאריכו איפה שלא צריך להאריך, ולהתאמץ שכל חיוב וכל זיכוי יוכלו לעבור בלחיצת כפתור, כולל צ'קים וכרטיסי אשראי. לדעתי עצם זה שאומרים שטכנולוגית זה קשה - - -

בועז, ברשותך, אני אפריע לך באמצע הדברים שלך. אודליה, את יכולה לומר לי – אם יש לך את הנתון, את לא חייבת לענות אם אין לך – באחוזים, כמה עדיין משתמשים בצ'קים?

זה שייך לבנק ישראל.

אין לי פה את המספרים, אני לא רוצה לתת מספר שאני לא יכולה לעמוד מאחוריו. אין לי בעיה להעביר אחרי הישיבה את הנתון הזה לוועדה. אני רק יכולה להגיד לכם שבגלל שנוכחנו שהרבה לקוחות עדיין עושים שימוש בצ'קים, החלטנו שזה צריך להיכנס לתחולת החוק.

החברה הישראלית חדשנית, אבל במובנים מסוימים היא גם שמרנית.

אגב, מבחינה טכנולוגית, גם אם יש מעט צ'קים צריך שיהיה פתרון מלא.

היום למשל משלמים שכר דירה בצ'קים. 600,000 בעלי דירות שמשכירים דירות, משלמים בצ'קים.

כפיר בטט אמר דברי טעם. הוא אמר שאולי לא נעמוד בזמנים, אבל נקטין את גודל ההיקף של מה שאפשר להעביר ומה שלא אפשרי להעביר. אני מבין את זה, אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים להתאמץ כדי שיעמדו בזמנים. אם במרץ 2018 היו מסתכלים על מרץ 2021 כעל תאריך סופי, אני בטוח שהיו עומדים בזה. אבל מראש, כשמסתכלים על מרץ 2022, עכשיו אנחנו רק איזושהי חותמת גומי, שחייבים לעבור אותנו רק כדי להאריך לעוד חצי שנה, ובעוד חצי שנה יבואו עוד פעם.

גומי ממוחזר הוא קשיח יותר, אז כדאי שיחשבו על הבקשה השנייה.

עידן רול, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני דוגל בשמירה על המידע שלך, ביכולת להעביר אותו ממקום למקום. אני חושב שזה מעלה סוגיות מעניינות של קניין על המידע שלנו. אפשר להגיד שזה של הבנקים, זה במידה רבה גם של הצרכן. אני יכול להגיד לכם בנושא אחר לגמרי, אבל זו דוגמה למה אנחנו לא רוצים שיהיה – לפני מספר חודשים עברתי בין קופות חולים. אין שום ממשק כמובן ובאותו יום גם לא היה תקליטור. הפקידה אמרה לי: אני אדפיס לך את התיק הרפואי שלך ותיקח אותו בשקים לקופת החולים הבאה, שם אולי הם יסרקו את זה לתוך המערכת שלהם. אנחנו לא רוצים את זה. אין ספק שרוצים שהמעבר יהיה וטוב.

הנושא הזה בעבודה כבר כמה שנים.

נכון, זה כבר הרבה זמן בעבודה.

כדאי שתדע שהם לא עושים את זה בגלל התיאור שתיארת, אלא לצורכי מחקר. הם עובדים עכשיו על מסד נתונים רפואי של הבן אדם - - -

במטרה לא להקל על מעבר.

זה מאגר חשוב לצורכי מחקר.

זה מאגר חשוב שהולך להעלות שאלות פרטיות מאוד מעניינות.

וגם אתיות.

ושאלות אתיות מאוד מעניינות שבוודאי נדון בהן פה.

בכל מקרה, אני מכיר את המערכות של הבנקים, אני יודע שהן מערכות סגורות – עבדתי איתן – ומעניין אותי לדעת כמה שאלות קונקרטיות: האם התחלתם את הפיתוח במקביל לתהליך של החקיקה או שקודם סיימתם את כל התהליך עם הנגיד?

היינו חייבים לסיים קודם את תהליך החקיקה, כי הפיתוח תואם את האפיון העסקי. אי אפשר לפתח מבלי שיודעים מה כללי המשחק, מה יעבור, מה לא יעבור. תמיד יש את השלב של סיום החקיקה שקובעת את המתווה הכללי, אחרי כן יש את האפיון הטכנולוגי ולאחר מכן שלב הפיתוח. לא הכול בטור - הפיתוח כן נעשה במקביל כמה דברים, כדי לקצר את הזמנים, אבל אם למשל מחר יחליטו שחקיקה מסוימת לא עוברת, אז אין מה להתחיל באפיון והפיתוח.

זה נכון מבחינת התכולות, אבל ידעתם שבכל מקרה צריך לייצר ממשק בסיסי, הממשק הראשוני שהוא עוד לפני התכולות, בין מערכות שונות.

אבל לא ידעו איזה מערכות כי לא ידעו מה ייכנס, אם הצ'קים בפנים או לא בפנים; אם ניירות ערך בפנים או לא בפנים.

שקלתם מעבר הדרגתי?

כן. התנגדנו לזה מאוד ואני גם אסביר. לדעתנו מעבר הדרגתי יכול לגרום ליותר נזק מתועלת. אם לקוח רוצה לעבור בנק ואני אומר לו שזה עובר וזה לא עובר וזה לא עובר – רמת האמון שלו במערכת כשפתאום הוא יגלה שזה לא עבר וכו', זה יגרום לבאים בתור לא להשתמש בזה. האמון של האזרח במערכת הזאת – בגלל שזה הכסף שלו והחשש שזה לא יגיע – מבחינתנו זה הדבר הראשון שאנחנו נצטרך להימדד עליו, כלומר כמה הצרכנים בישראל סומכים על המערכת הזאת שכשהם עוברים הכול באמת יעבור.

גם עיקרון הסופיות – לקוח שעובר לא רוצה לגרור את זה למשך שנה. יש התחלה, אמצע וסוף בסוף שבעה ימי עסקים. הוא לא רוצה לחשוב שזה נמצא בבנק הזה, הצ'קים בבנק השני וכו'.

לשאלה אם התחלנו קודם פיתוחים – התחלנו פיתוחים של תשתית ועשינו סבב ועד סבב של תיקונים ועוד סבב של תיקונים.

אפשר היה להתחיל עם תשתיות.

לא רק את התשתיות, בנינו גם את המבנה של המסרים ואמרנו שבהמשך יכול להיות שמשהו ירד או משהו יתווסף. אכן התחלנו קודם במה שאפשר היה, אבל לחלק גדול מהדברים היה צריך להמתין, לראות מה המתווה הסופי כדי להבין איפה אנחנו מזיזים את הדברים.

לא הייתי בדיונים האלה אז. אני מקבל את הטענה שאמרתם מראש שאתם צריכים ארבע שנים, אבל ביחס לגאנט שהגשתם – איפה אתם נמצאים? ביחס לגאנט של צפי של שלוש שנים – אתם עומדים בגאנט הפיתוח המקורי?

לא, הם עבדו לפי ארבע שנים.

מה זה המקורי? אנחנו מזיזים אותו. לדוגמה, בפעם האחרונה הזזנו אותו כדי לראות איך בספטמבר אנחנו עומדים בלו"ז. כשהגאנט עומד בזה שבספטמבר אנחנו צריכים להיות בייצור, אז מבחינתנו בין 25% ל-30% מהפיתוחים של הבנקים הושלמו. בהינתן דגימת קצב ההתקדמות כפי שאנחנו רואים אותה היום, במאמץ מסוים אנחנו יכולים להגיע ולהשלים בספטמבר בהינתן ששום דבר קיצוני לא קורה.

צריך גם לזכור את תקופת הקורונה. שלושה חודשים כולם, לרבות הבנקאים - - -

דווקא הקורונה לימדה אותנו, וכנראה שזה יהיה גם לעתיד, גם בלי הקורונה, וחברות ההיי-טק קפצו על זה ראשונות, שאפשר לעבוד מהבית.

נכון, אפשר לעבוד מהבית, אבל המערכות לא נמצאות בבית וצריך אנשים שיישבו בתוך הבנק, למרות שרבים נכנסו לבידוד. גם בבנקים אנשים נכנסו לבידוד.

זה נכון. בבנקים אין גישה מרחוק למערכות הבנקאות. הן מנותקות מהאינטרנט הכללי.

אל תתפלאו שאנחנו שואלים. השאלות שאנחנו שואלים אינן רק לידיעה, הן גם נרשמות וכך גם התשובות שלהם. כשהן נרשמות, זה דברי הימים של הכנסת ולפעמים זה גם דברי הימים של בתי-המשפט.

השאלות הן לגיטימיות מאוד.

הפיתוח נעשה ב- insourcing או ב-outsourcing ? מי מפתח את כל זה?

אתה שואל בתוך מס"ב או בבנקים?

גם וגם.

מס"ב היא לא בטווח הבעייתי, כי הממשקים של מס"ב הם מסוימים. לבנקים יש מערכות רבות שהם צריכים לפתח מול הלקוחות שלהם ומול הקשר בין המערכות בתוך הבנק, קשר מול חברות האשראי שבכלל לא נוגע למס"ב.

נכון שאתם רוצים שנאשר לכם את הדחייה? אם נדבר ונדבר, לא נקרא את התקנות.

השאלה הייתה מאוד קונקרטית בעיניי, כי אם זה outsourcing של הבנקים אולי אפשר לתגבר בעלות נוספת את הפיתוח. זאת אומרת להוסיף עוד מפתחים.

בחלק גדול מהפיתוחים מדובר במערכות הליבה של הבנק. אנחנו תמיד משווים את זה לניתוח לב פתוח, שאי אפשר כל כך הרבה ידיים שמתעסקות בכל מיני מערכות. כשנוגעים במערכות הליבה זה צריך להיות משהו שהוא סריאלי, ובדרך כלל עושים את זה עובדי הבנק.

עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, אני מקווה שנרגעת מהדיון הקודם. בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני רגועה תמיד, חה"כ מרגי, זה המזג שלי, אז אל תתרגש.

אני רוצה להביע את מחאתי כשאני רואה את נציג איגוד הבנקים יושב אצלכם בחדר. לנו הובהר שאנחנו יכולים להשתתף רק באמצעות הזום. אז אם מאפשרים לנציג איגוד הבנקים - - -

שאלתי אותך אם נרגעת מהדיון הקודם ואני אסביר לך. גם ועדת הכלכלה, ואפילו גברת לאה ורון שידועה כמנהלת לא פראיירית, מוגבלת להזמנת חמישה אורחים. עומדת לנו הזכות – אל תיקחי את זה אישית – בסוף-בסוף להכריע מי יהיה פה. זה נפל על איגוד הבנקים. בדיון הקודם הוא ישב לידך, בזום. אולי לא ראית אותו, אבל הוא ישב לידך בזום.

קודם כול, נשמח אם להבא, כשמאשרים הגעה של אורחים, שייתנו אישור גם לארגון החברתי היחיד שעוסק בנושא הזה.

אני רוצה להתייחס גם ללב העניין וגם למה שאמר נציג איגוד הבנקים, טיבי, שדיבר על השלמות, שמחכים שהמערכת תהיה מושלמת. זה מאוד משעשע אותי שגופים שעדיין משתמשים בפקס ומחייבים שימוש בפקס, מדברים על שלמות המערכת. זה מאוד-מאוד מצחיק שכשזה נוח – דוחים. כמי שעבדה מאוד-מאוד מקרוב על הרפורמה של הבנקים, וסעיף אחר סעיף נלחמנו באיגוד הבנקים, שניסה תמיד לדחות כל סעיף וכל יישום, אני מוצאת את זה מאוד מטריד שהם מנסים עכשיו לדחות עוד פעם. אני מאוד שמחה על הגישה של ועדת הכלכלה שלא מאשרת את זה בקלות, כי אני חושבת שהדחייה הזאת היא רק דחייה ראשונה לדחייה הנוספת שהם יקבלו.

אני רוצה לשים עוד נתון על השולחן. במרץ 2021 אמור להתחיל את פעולתו הבנק הדיגיטלי החדש. החסם הזה שאי אפשר לעבור עד אז בניוד דיגיטלי הוא חסם דרמטי, שהוא צינור חמצן לבנק הדיגיטלי החדש. לא סתם הם נאבקים על הדחייה.

מה שהערת עכשיו חשוב יותר מההערה שלך על המיקום של המוזמנים, מאיפה הם מדברים. קיבלת מחמאה בעקיפין.

קיבלתי, תודה רבה.

אני רוצה גם להגיד שאין לי ספק שגם כפיר בטט וגם טל הראל, שניהם אנשים שאני עובדת איתם מאוד מקרוב כבר תקופה ארוכה מאוד, הלב שלהם במקום הנכון ושהכוונות שלהם טובות. אבל אני יודעת, בסופו של דבר, שכשהבנקים יושבים מאוד קרוב – לא סתם נציג איגוד הבנקים הגיע לשולחן ודחף לכם שדווקא הוא זה שיגיע – הם עסוקים כל היום בלפמפם כמה הם לא יכולים להספיק וכמה הם לא יכולים להספיק. עם כל הכבוד, צ'קים לא צ'קים, נראה לי שבכל דחייה נוספת – אם עכשיו הולכים לקבל את הדחייה הזאת, שאני מתנגדת לה, אבל נניח שמקבלים אותה – צריך לקבוע מסמרות שזו אכן הדחייה האחרונה ולא תהייה דחייה נוספת בחצי השנה הנוספת שהם הצליחו להכניס בסעיף החוק, כי אני חושבת שזו שיטת העבודה של הבנקים ואנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך: מה שאי אפשר לבטל, בואו נדחה. זה מה שהם מנסים לעשות פה. תודה.

תודה, את נותנת לנו כוחות. באחד הדיונים אמרתי שלמדתי מהחתול הכתום שפלסטיק בגלגול הראשון שלו הוא גמיש, אחרי שממחזרים אותו הוא נהייה קשיח יותר. זה חומר למחשבה לגבי בקשה נוספת.

עו"ד ליאת שטרק, משרד המשפטים, בבקשה.

את הקואליציה זה לא מעניין, שמת לב? רק האופוזיציה נוכחת כאן.

זו מחמאה בשבילי, קיבלתי אותה.

אתה היחיד שמתמודד עם האופוזיציה.

אני אשם שאוהבים אותי? מה אתה רוצה, שאני אתלונן על זה?

אני רוצה רק לדייק את הדברים שאמר קודם נציג משרד האוצר לעניין פרסום התזכיר. משרד המשפטים פועל בהתאם למוכנות הטכנולוגית ובהתאם לבקשות של הגורמים המקצועיים לעניין פרסום התזכיר.

אז את אומרת לי שתזכיר החוק עדיין לא מוכן, שעוד לא נגעתם בו.

לא. אני אומרת שאנחנו פועלים לקדם את הדברים בהתאם לדרישות - - -

למה בהתאם לפיתוח הטכנולוגי? למה זה צריך להיות בהתאם?

אנחנו מתאימים את הדברים לפיתוחים הטכנולוגיים ולדרישות שאנחנו מקבלים.

אנחנו יודעים מה הפיתוחים הטכנולוגיים שצריכים להיות, נכון?

נכון.

אז למה צריך לחכות? אנחנו יודעים איזה פיתוחים טכנולוגיים אנחנו רוצים. צריך להתאים את החקיקה בהתאם.

אני אומרת שוב, אנחנו אכן פועלים כדי להתאים את החקיקה ובהתאם ללוחות הזמנים והדרישות שמגיעות אלינו.

לא הבנתי. מתי אני אקבל את החקיקה? מתי אזרחי ישראל ידעו שיש חקיקה מוכנה?

כבר בחוק ההסדרים אנחנו הולכים לתקן - - -

אתה מבין מה זה הסדרים...

למה בהסדרים אם יש שלוש שנים לעבוד על זה?

בואו נאפשר לליאת. בהסדרים – מה?

את כל ההקשרים שנוגעים לניידות בהקשר לצ'קים נרצה להסדיר כבר עכשיו. אנחנו פועלים למען זה.

מנין לי הביטחון שתספיקי בחוק ההסדרים?

אנחנו פועלים כדי לעשות את זה.

את מודיעה לוועדה שבחוק ההסדרים הקרוב זה יכנס, למרות שזה לא לשביעות רצוננו, התיקון לחקיקה המתבקש?

אנחנו מדברים על התיקון של חוק צ'קים ללא כיסוי והתיקון לחוק סליקה אלקטרונית, כדי לאפשר מעבר של צ'קים.

וזה יהיה בחוק ההסדרים הקרוב? תראה לאיזה מצב הגענו, שאני שואף שזה יכנס לחוק ההסדרים.

תאמרי לי דברים ברורים, גברתי, זה יהיה בחוק ההסדרים הקרוב?

אנחנו רוצים לקדם את הנושא של ניידות צ'קים - - -

"רוצים" זה לא תשובה לפרוטוקול. את הריבון, את משרד המשפטים, את יכולה לתת לי תשובה אם זה יכנס לחוק ההסדרים? איך הידרדרתי, שאני מוודא שזה יכנס לחוק ההסדרים.

אני חס וחלילה לא רוצה להיכנס לעניינים האלה. אני אומרת שוב, ברגע שקיבלנו דרישות מגורמי המקצוע לקדם את הנושא של ניידות צ'קים, אנחנו פועלים להכין את דבר החקיקה הרלוונטי.

זה יהיה בחוק ההסדרים או לא?

את העניין של ניידות צ'קים אנחנו כן רוצים לקדם את זה שם.

ושאר הדברים? חשבתי שאני פוליטיקאי. אני שואל שאלות ברורות וגם "אין תשובה", זו גם תשובה. "אני לא יודעת", "אני לא יכולה להבטיח" – אבל תעני לי, העיקר שתעני לי.

אני יודעת להגיד על הנושא שבו אני מטפלת בזמן האחרון, שעניינו ניידות צ'קים, ושם אנחנו רוצים להסדיר את הדברים במסגרת חוק ההסדרים. זה המידע שאני יודעת להגיד עכשיו.

אני לא מצליח לקבל תשובות. כפיר או טל או מי שצריך לענות לי, ברגע שתושלם החקיקה בסוגיית הצ'קים, העסק הזה ינוע? הרפורמה תיושם או שיש דברים אחרים שיצוצו?

אני אומר שוב ואני אחדד, כי אני מבין שיצא מדבריי כאילו שאני מאשים את משרד המשפטים במשהו - - -

לא, אתה לא מאשים, אנחנו אחרי זה.

חשוב לי מאוד להבהיר, כי יש פה עבודה בין-ממשלתית מאוד טובה שנעשית וחס וחלילה לא התכוונתי - - -

אני האחרון שאסכסך ביניכם.

לא אתה, אבל כנראה שכך יצא מדבריי.

אני אומר שוב, אנחנו לא מבקשים את הדחייה בגלל הסיפור הרגולטורי. אנחנו סמוכים ובטוחים שהסיפור הרגולטורי יושלם הרבה לפני שאנחנו נגיע למועד התחולה, גם אם לא הייתם מאשרים את הדחייה.

מבחינתי אתה הממונה על יישום החוק. מבחינתי אתה עכשיו ישראל כץ. אתה יכול להבטיח לי שכל הקשקשת הזאת של תיקוני חקיקה, הכול, שלא יצוצו לי דברים אחרים, הכול ייכנס בחוק ההסדרים?

הדבר היחיד שנוגע לחוק הניידות, שטרם הושלם, יובא עכשיו בחוק ההסדרים. אין דברים נוספים.

יובא. אתה מודיע עכשיו לפרוטוקול שיובא.

אני אומר שוב – כמובן שיש ממשלה שמחליטה, יש יועץ משפטי שמאשר ויש כנסת שמאשרת.

מה אתם תמליצו לממשלה?

אנחנו ממליצים לממשלה להביא את תיקון החקיקה הנותר, היחידי, לעניין הניידות בין בנקים, כבר בחוק ההסדרים הקרוב. עניתי הכי ברור שאני יכול, אם תרצו לחדד את זה – אני אנסה לחדד.

סליחה על החוצפה והיוהרה ושגעון הגדלות שלי כיו"ר ועדת הכלכלה, אני מבקש להיות מכותב לפנייה הזאת לממשלה. כשאתה מעביר את החומר לחוק ההסדרים, בפרוצדורות, אני רוצה לדעת על זה כיו"ר ועדה.

בסדר גמור. אני אברר מה זה בדיוק אומר - - -

הנה, אני אומר לך. לו יצויר שאני מאשר את הארכה, אני אגרור את חוק ההסדרים בוועדה הזאת וכל מה שתצטרכו פה אם זה לא יהיה בפנים.

בסדר גמור.

ליאת שטרק, יש לך להשלים דברים?

אני רק רוצה לחזור על הדברים, שאנחנו נקדם את החקיקה שקשורה לניידות צ'קים בחוק ההסדרים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם שאר הגורמים כדי לעשות את זה.

אןקיי, תודה. היית אומרת את זה בהתחלה והיינו חוסכים את השאר.

יש אורחים בזום שרוצים להתבטא לפני שידבר טיבי רבינוביץ'? אין. טיבי, בבקשה.

שני דברים: לגבי סוגיית הצ'קים – השאלות שלך במקומן.

רגע, מישהו בזום מנסה לדבר. כן, מי מדבר? זה על השתק. "די לבנקים מעל החוק" – אני מבטיח לך שנעשה לזה די, הם לא יהיו מעל החוק.

בבקשה, טיבי.

בסוגיית הצ'קים – אני מבין את השאלות שלך והן במקומן. אני גם מבין את הוועדה שרוצה להחיש כמה שיותר את התהליך. סוגיית הצ'קים היא סוגיה מאוד-מאוד מורכבת ולא פשוט לקדם במהירות את תיקון החקיקה, מכיוון שצריך לקבל החלטות – צריך לקחת את הצ'קים האלה שניתנו - - -

טיבי, אני איתך. אני האדם הכי פרפקציוניסט כשמדובר בכסף שלי. אני אגיד לך מה אני לא שומע ממך. אני מבין, אני לא מופתע. יש שני בנקים גדולים, שולטים על נתח גדול מהשוק, קרוב ל-70%, ובתחרות הזאת הם לא הולכים לקחת עוד לקטנים, יש רק סיכוי שהקטנים ייקחו מהם. צריך לשים את זה במרכז השולחן ולדבר על זה. אין כללי תחרות, כי אם התחרות הזאת, הרפורמה זאת, תביא לכך שזה יהיה 75%, אז היא נכשלה.

אני רוצה לתת לך תשובה בעניין הזה, מכיוון שאני מכיר את כל התמונה, אני מכיר פחות או יותר את ההתקדמות של כולם. לא פעם, דווקא בנקים שהם בינוניים ולפעמים יותר קטנים, קשה להם יותר לעמוד בקצב של פיתוח מהיר כמו לבנק גדול.

אמרתי זאת בדיון הקודם והנוכחי.

נכון. לכן לפעמים התמונה בכללותה, מכיוון שמדובר בכל הבנקים - - -

מסכים איתך. אנחנו לא רוצים לעשות משהו שהוא פרטאץ', אלא משהו יסודי, רציני, בלי תקלות, בלי באגים – בלשון המתכנתים – לעשות לו הרצות. הנה אני אומר, תעשו סימולציות עד בלי די, עד שתיווכחו שהכול מרושת במעבר, אבל תעשו. זה לא כיסוי לא לעשות. אתה חוזר כל הזמן על החששות, ואני איתך בחששות, אבל אני רוצה להיווכח מה שלא נוכחתי לדעת. אני רוצה להיווכח שאכן כל המערכות מגויסות למימוש הרפורמה הזאת.

בשביל זה יש לך נציגי ממשלה ואתה יכול לשאול אותם.

לא, אני רוצה לשמוע גם מהצלע השלישית במרכבה, הגלגל השלישי.

גם אנחנו – וזו הערה להערתו של חבר הכנסת טופורובסקי – ברגע שהתקבלה החלטה, התגייסנו. אני חושב שהמערכת מגויסת, כי אנחנו רוצים לסיים עם זה. אנחנו לא יכולים לעסוק באלף ואחד פרויקטים עסקיים אחרים כי אנחנו מבצעים הרבה פרויקטים כאן.

כל הכבוד. זו אמירה חשובה. התכנסו ולו רק לשמוע את זה מאיגוד הבנקים, כדי להסיר מכם חשש שאתם מעכבים או לא אוהבים את זה.

נכנסה תוך כדי הדיון, בלהט הדברים, חברת הכנסת הילה וזאן. את חברת הכנסת וזאן אני מכיר מההשתתפות התמידית שלה בוועדת החינוך בכנסת העשרים. אנחנו מברכים אותך גם על כניסתך לכנסת וגם להצטרפותך לוועדת הכלכלה. זה כבוד, זה מוסיף לנו.

תודה רבה.

נשמח שהמפלגה שלך לא תעמיס עלייך הרבה ועדות, כדי שתוכלי להיות נוכחת אצלנו בוועדה. תראי את חברי הכנסת מהאופוזיציה, יושבים מתחילת הדיון ואני נהנה מהם.

זה בגלל היושב-ראש.

תודה. אובייקטיבית, חברי הכנסת צריכים למלא מכסות בוועדות אחרות, בדיונים מקבילים, ולפעמים גם האזרחים וגם אורחים בוועדה מרגישים כאילו חברי הכנסת לא מייחסים חשיבות לדיון, אבל תהיו במקום חבר כנסת שבא מדיון אחר, נכנס לפה ורוצה להביע עמדה וצריך מייד לרוץ לוועדה אחרת כי גם שם הוא חבר ועדה. זו הדינמיקה בכנסת. חברי האופוזיציה יכולים להרשות לעצמם להיות יותר נוכחים, מה גם שהם פנויים יותר כי אין להם תפקידים אחרים.

כאמור, אנחנו מקדמים אותך בברכה ומאחלים לך בהצלחה.

אני מרגיש שנעשה מאמץ גדול ועדיין, העובדה שאין עליכם, הבנקים, סנקציות אם לא תעמדו בדד-ליין, נותנת את ההרגשה שאולי לא בהכרח ממקסמים את הצורך. אם היה פה עכשיו פוטנציאל של אפליקציה של בנק שצריכים למכור אותה או להוציא לשוק – אני חושב שאפשר לתגבר מאמצים גם ברמת הממשקים. זה לא פונה לאף אחד מכם פה ספציפית, אתם באמת נותנים תשובות. אני אישית, על אף ההסברים, לא השתכנעתי. אני חושב שבסופו של דבר חזקה עליכם להוכיח שעשיתם את המקסימום. הבנקים הם גופים חזקים עם כיסים מאוד עמוקים. אני מגיע מעולם של פיתוח, אני חושב שכדי להאיץ את הפיתוח יש הרבה דברים והרבה משאבים שאפשר לעשות ואני מביע חשש שדחייה פה תהיה תחילה של דחיות נוספות. אני אישית לא השתכנעתי שיש פה צורך בדחייה.

יכול להיות שאם היה מאמץ גדול יותר וכולם היו מגויסים, היו עומדים בשלוש שנים. מה שעומד לזכות הבקשה זה שכבר נאמר בדיונים אז שרוצים ארבע שנים. היה לחץ, גם של האוצר וגם של הגורמים בדיון לשלוש שנים, ונתנו את המתווה הזה. הנה אני אומר לכם, אם הוועדה תאשר את הארכה, אנחנו צריכים להיווכח שאתם מבינים שהארכה הבאה אינה מובנת מאליה. אני לא רוצה לתת לכם כביכול אופציה, אבל אנחנו נדרוש הסברים עמוקים יותר, נוקבים יותר וגם יהיו לנו סנקציות. אמרתי והשתמשתי בשוט, למרות שבדרך כלל לא אומרים את זה, כי אדם שמאיים לא עושה. אדם צריך לחכות בשקט-בשקט, וכשמביאים לו את זה אז יש את השוט. הנה אני אומר לכם, משרד האוצר, אתם תפגשו אותי בחוק ההסדרים. לכן אל תחכו. שמעת את עו"ד ליאת שטרק? לא מדדתי לה לחץ דם בסוגיית תזכיר החוק, כי היה לה לחץ דם נמוך. אתה מבין שמפה אתם הולכים לעבוד, להאיץ את זה. חוק ההסדרים הוא לא מובן מאליו. חוק ההסדרים זה בית ספר אחר, ישבו פה חברי אופוזיציה, ובצדק, שיעשו את המוות לממשלה. פה חברי הכנסת ענייניים, הם יושבים ומוכנים לתמוך בזה עכשיו, כשאני מביא את זה, בתנאי שהם יודעים שהארכה הבאה לא מובנת מאליה.

שלא תהיה עוד ארכה, שיעמדו בזה. אם הם באים לבקש מאיתנו ארכה, שיתחייבו שזו תהיה האחרונה, ולא כמו במכתבים שלהם בהם הם כבר אומרים שהם יבקשו עוד אחת.

אם הם יגידו עכשיו שהם מבקשים את הארכה הזאת ושהם יבקשו את הארכה הבאה, הם לא יקבלו לא את זו ולא את הבאה.

אם היה פה לקוח בסוף שדורש את המוצר, המוצר היה מוכן בזמן. אין גבול לארכות בעולם הטכנולוגי. אני מגיע מעולמות הפיתוח, אין גבול לארכות שאפשר לקבל. הלקוח פה הוא בסופו של דבר אוסף של אנשים שיוצרים ציבור והם מוחלשים. הם לא יכולים לבוא ולהגיד לכם שאם לא תסיימו את זה בזמן, אנחנו לוקחים את הדברים שלנו והולכים. לכן נטיית הלב שלי היא לא.

אובייקטיבית יש פה שני צדדים – המשרדים והפרויקטורים שמובילים. הבנקים באו לחתונה הזאת כמי שכפאו שד. הם עונים אמן בעל כורחם.

בסדר גמור. יש ארגונים חזקים שמשיתים עליהם רגולציה.

מה שעומד בנקודת הזכות זה שכדי שמשרדי הממשלה יתקדמו בחלק מהדברים, הם היו תלויים בבנקים. בהתחלה הבנקים - - -

אני מלין פה על הבנקים, אדוני היושב-ראש.

לא הבנקים מבקשים הארכה. אני לא הולך להיענות לבקשת הבנקים, אני אומר את זה לאוצר.

השאלה היא איך אנחנו מוודאים את זה שהארכה הזאת תהיה סופית ולא תהיה עוד אחת.

נאמר פה שעיקר הפיתוח הוא בבנקים ולכן אני אומר שזה על הבנקים.

כמעט ואין לנו שוט. בואו נאמר שאני לא מאשר את הארכה, מי ירוויח מזה?

הם יעמדו בזה. הם יעבדו הרבה יותר קשה.

שיכפילו את מספר המפתחים.

בדרך כלל, בקרב לא מגלים את החולשות. בטרם בואי לדון בסוגיה, חשבתי איפה השוט שיכול להיות לי. בוא נניח שאני לא מאשר להם עכשיו את הארכה – וואוו, עשיתי. הנה, יעקב מרגי, כחבר כנסת. עכשיו כל מהדורות החדשות, כל הכתבים הכלכליים, הכול, מקבל. אבל אני לא שם, לא מעניין אותי. אני רוצה להיות תכליתי, מעשי ואפקטיבי. לכן אני אומר, אם בעל הדבר שרוצה בזה אומר: יש לי קושי לסיים במרץ 2021, אני רוצה ארכה – יכולתי לומר להם שידברו איתי במרץ, אבל זה לא יהיה חכם.

הם צריכים להיערך.

אני נותן להם אופק שירות די גדול, שנה ושלושה חודשים ויותר. אין עילה ואין הצדקה לבקש עוד ארכה. הנה, אני אומר לכם את זה. כדי להוכיח דמי רצינות, זה יהיה חוק ההסדרים הקרוב. אם לא יושלמו תיקוני החקיקה בחוק ההסדרים, כפי שביקשתי – אני דורש לקבל עדכון שאכן זה נעשה – ואם לא, כפי שאיימתי, למרות שבדרך כלל אני לא אוהב לעשות את זה, אני אעכב דברים אחרים שקשורים לאוצר, שקשורים למערכת הבנקאות, שקשורים לשוק ההון, אם הנושא הזה לא יקודם. לא יהיה קל, אל תעזו לבקש בקשה שנייה.

במובן הרחב, כל חיוב-זיכוי, לא שזה יהיה בלי אשראי וכו'.

ברור.

אני מציע לקרוא את התקנות.

"תקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(א) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, (להלן – החוק), בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


"דחיית יום התחילה של פרק ב' לחוק –

1. יום התחילה כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק יידחה בשישה חודשים, ליום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021)".

אני חושבת שיש מקום לנסח את ההוראה הזאת אחרת. אני חושבת שצריך לנסח כך: תחילתו של פרק ב', כנוסחו בסעיף3(א) לחוק התוכנית הכלכלית ... ביום 22 בספטמבר 2021. אין צורך לחזור שוב על התאריך העברי ועל התאריך הלועזי וגם לא לומר שישה חודשים. אני אתייעץ על כך עם מחלקת חקיקת משנה.

מה שתסכימו ביניכם מוסכם עלינו.

חבריי, מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – 5
ההצעה אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים - - -

ביד כבדה ומתוך כבוד ליושב-ראש ולהצמדה לחוק ההסדרים. אני רוצה שיירשם לפרוטוקול שבעוד שנראה שאתם עושים את עבודתכם נאמנה, חסר תמריץ לבנקים להשקיע את אותו מאמץ בדבר הזה.

תודה רבה. אני חושב שגם בלי שתבקש, זה נרשם בפרוטוקול.

אני מודה לחברי הכנסת, זה לא מובן מאליו. המבקשים, זה לא מובן מאליו, קיבלתם את זה, אבל תגלו רצינות ותגמרו עם זה כבר. אין כבילות בעידן המודרני, תשחררו את האנשים מהכבילות.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.