פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



10
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
23/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, א' בתמוז התש"ף (23 ביוני 2020), שעה 12:15

יהדות מרוקו בעידן הקורונה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ
פרופ' שלמה מור יוסף - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

אריאל דיפורטו - מנהלת אגף שירותי עליה, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

אילה סבן - משרד העליה והקליטה

מרים לסר - סמנכ"לית ארגון קעליטה

סיוון רהב מאיר - עיתונאית

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים















יהדות מרוקו בעידן הקורונה

אני שמח ומתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. סדר היום הוא קהילת יהודי מרוקו שנמצאת במרוקו, לא קהילת יהודי מרוקו שנמצאת בארץ, ומה קורה איתם ומה יהיה איתם בתקופת הקורונה ואיך אנחנו נעזור להם בגל הבא ואיך אנחנו נצטרך לעזור בקהילה הזו, מכיוון שהתורם המרכזי שלהם נפטר לצערי הרב בקורונה, הוא החזיק את הקהילה ממש. אז אנחנו צריכים למצוא פתרונות כרגע, אין שם קהילה גדולה, אבל מה שיש, יש.

אני שמח שגם שר הכלכלה וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת נמצאים כאן, ושניהם ילידי מרוקו.

אני יליד הארץ.

גם אני יליד מרוקו. דרך אגב. אז אתה כמעט. טוב. מזכ"ל הסוכנות אומר שיש דברים שהוא לא רוצה שידעו בפרהסיה מה הסוכנות עושה במרוקו, לא כל דבר נתון לפרסום. אז נציגת הסוכנות, תגידי רק מה שאת יכולה, ובסוף הישיבה נסגור את הפרוטוקול ואת ההקלטות אז תאמרי את הדברים האחרים.

אדוני, אתה יכול לבקש שלא יהיה פרוטוקול, אבל מכיוון שזה משודר בזום וגם יכולת מעקב- - -

אין לנו יכולת שליטה על הדברים.

אפשר שלא יהיה פרוטוקול אבל אנחנו מפרסמים גם, אני לא רוצה לסגור באמצע הישיבה את האינטרנט. אז בסוף הישיבה אין בעיה.

לפני שמתחילים, ביקשה מאתנו העיתונאית סיון רהב, תציגי 2-3 דקות את הסרטון ואחר כך ניתן לה לדבר מספר מילים ולאחר מכן נעבור לשרים. נמצאים איתנו גם נציגים של יהדות מרוקו בארץ שמטפלים בקהילה בחו"ל, ואנחנו נאפשר להם לדבר אחר כך.

הסרטון לא עולה, לכן נמשיך ולאחר מכן תציגו לנו אותו. השר פרץ צריך ללכת מוקדם, לכן נאפשר לו לדבר ראשון.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ

כבוד השר אמסלם, אדוני יו"ר הוועדה, כבוד המוזמנים, אני חושב שההחלטה שלך לקיים את הדיון היא החלטה שיש בה מסר מאוד מאוד משמעותי לכל יהדות העולם, ובעצם אנחנו כאן בכנסת נחפש פה דרך שבה בימים כאלה שבהם כל הקהילות בעולם מכונסות בתוך עצמן ומשתדלות לעבור את התקופה הזאת כדי א. לשרוד אותה ואחר כך לראות איך יוצאים ממנה.

קהילת מרוקו אחת הקהילות הייחודיות ביותר שאנחנו מכירים, היא קהילה באמת עם מחויבות גדולה מאוד למסר של מדינת ישראל, יחד עם זאת, הם מביאים לידי ביטוי את המחויבות שלהם למרוקו. השילוב שם שהתפילה לשלום ישראל נשמעת בכל מקום, בכל עת שמתפללים, ולצידה תפילה לשלומה של מרוקו ולשלומו של המלך, זה אחד הדברים המאוד מעניינים שבהם קהילה יהודית גם מקבלת את המעמד המיוחד שלה.

תקופת הקורונה היא תקופה שתפסה את כולם ברגעים לא פשוטים, ודאי עוד ידווח כאן, אני לא אחליף את מי שהולך להקרין את הסרט ולהקרין את הפרטים, אבל הקהילה מצאה את עצמה שבשל אירועים שהתקיימו שם, אז נפגעו חלק מאוד משמעותי מבני הקהילה שם. אני לצערי, שלושה מקרובי משפחתי נפטרו שם. נמצא כאן יהודה פרץ שאחיו אמיל, ראש המשפחה, אחד האנשים שבאמת מחוייב לישראל, יש לו בית בישראל, הוא מחובר, יחד עם אשתו סימון, שבאמת זוג נפלא, אני ביקרתי אותם, ומדהים איך הם הפכו ל, הביאו את התכונה הזאת להיות מורים קודם כל ואחר כך רק אנשי עסקים, אמיל היה הראשון אולי שהקים בית ספר לפקידות ולהנהלת חשבונות שכשהייתי מגיע לשם הייתי רואה מאות, מאות של, לא בנות יהודיות, בנות מוסלמיות שלומדות שם, מקבלות אצלו את ההכשרה. גם סימון הייתה מורה לחשבון ולמתמטיקה ולימדה מקצועות מאוד מיוחדים שם במרוקו.

והבן ארי, שהוא בעצמו היה איש עם תעודות והכרה בתחומי המתמטיקה והמדעים, אבל הוא הפך לאיש עסקים מאוד מאוד ידוע. הוא היה נדבן גדול ולצערנו הראשון שנפגע מהקורונה היה דווקא הבן, דווקא ארי, בן 52. איש מקסים, כל מי שפגש אותו – והחברים כאן פגשו אותו – הוא שובה לב, מקיים את האמירה הזאת של מתן בסתר, המון תרומות שהוא נתן התגלו לנו רק בתקופה לאחר שהוא נפטר. שלפתע הגיעו אנשים לספר על מה התרומות שהוא נתן, אני מניח שיהודה יפרט על כך יותר ממני. אבל אין ספק שזאת הייתה מכה קשה לכל המשפחה. לראות את העובדה שהילדים שלו לא יכולים להשתתף בלוויה, אנחנו עצמנו השתתפנו בלוויה בזום.

כולכם מכירים את קזבלנקה, כולכם יודעים איזה כבוד גדול יש ליהודים שם בעיקר לבתי העלמין בכל רחבי מרוקו, ששם המלך באופן אישי נתן הנחיות שמבחינתו בתי העלמין של היהודים במרוקו זה דבר שהוא דורש להגן עליהם, לשמור עליהם, והייתה תקופה שבבת אחת הקימו חומות וגדרות סביב כל בתי העלמין, אפילו בבית העלמין בישוב שבו גם אני נולדתי וגם אמיל, אח של יהודה, הדוד שנפטר, גם הוא נולד שם בקהילה מאוד קטנה שנקראת בוז'אד. יום אחד הגעתי לשם וראיתי חומה מפוארת שמקיפה את בית העלמין, שהסתבר שזה בוצע לפי הוראה אישית, ישירה של המלך, כדי להביע את ההערכה שלו לקהילה היהודית שנמצאת שם וגם למסורת שלה ולהיסטוריה שלה.

היה קשה לראות את ההלוויה הזאת בזום, אנחנו בבית העלמין בקזבלנקה מבקרים כשהולכים לפקוד קברים של משפחות שאנחנו מכירים, אבל בית העלמין מטופח מאוד, אבל לראות את השיירה עם כל המלווים שבאו לשם, עם כל התלבושות, תלבושות ההגנה שעטו סביבם.

אני רוצה להדגיש דבר אחד. ביום שנודע לי שארי אושפז בבית החולים בקזבלנקה, התקשרתי למנהל בית החולים כאן בתל השומר, לאיציק לייסט, ואמרתי לו שאני מבקש עזרה. רציתי לוודא שאכן הוא מקבל את הטפול הטוב ביותר שאפשרי, והוא מינה את מי שמנהלת שם את מחלקת הקורונה, יעל חביב, ואכן הצלחנו ליצור קשר בין שני הפרופסורים עם הפרופסור שטיפל אישית בארי לבין יעל, היא חזרה אלי ואמרה לי 'תשמע, הם נותנים לו את הטיפול הטוב ביותר. אם הוא יחזיק מעמד ב-3-4 ימים הקרובים, הוא כנראה יצא מזה'. לצערנו היא צדקה, הוא לא החזיק מעמד. הוא לא החזיק מעמד ונפטר, ולאחר מכן גם אבא וגם אמא שלו נפטרו אחד אחרי השני, למרות שלזכותם של ההנהגה במרוקו, גם כשהיו צריכים לאשפז אותם בבית חולים מיוחד, להעביר אותם מבית חולים לבית חולים אחר שהוא היה יותר בית חולים שטיפל באישי צבא ומנהיגים במרוקו, עשו את זה, לא חסכו שום מאמץ כדי להציל אותם.

מיד עם היוודע מותו, קיבלתי פה המון המון פניות, חלקם לא נגיד כאן, מכיוון שהועדה משודרת, אבל באמת, כל המנהיגות במרוקו התקשרה כדי להשתתף באבל, להשתתף בצער הגדול, ואני חושב שאתם תשמעו הרבה סיפורים על ארי ועל המשפחה שלו ועל התרומות הגדולות שלו, אבל אני רוצה רק סיפור קטן, דווקא ממקום אחר.

כאשר שר ההשכלה הגבוהה דהיום, זאב אלקין, הוא כיהן כשר להגנת הסביבה והיה אירוע בינלאומי במרוקו. כפי שאתם יודעים, מרוקו היא אחת המארחות,

גם דודי היה שם.

דודי היה איתו. אוקיי. אז דודי יספר לכם. איזה ערב מדהים ארי עשה לכבודם במרקש, פשוט יוצא מן הכלל. ומה שטוב, הרי התכונה של מרוקו להיות מארחת של כנסים בינלאומיים, תוך כדי כך שהיא מתחיבת לפתוח את שעריה לכולם, כי כאשר יש כנס בינלאומי הוא מקבל מעמד של כנס כמו האו"ם. כמו שהאו"ם נפתח בפני כולם ויש ציר מיוחד להגיע לאו"ם, כשהאיראנים נכנסים לארצות הברית, שהם אויבי אמריקה, אבל אי אפשר למנוע מהם להגיע לאו"ם, הם מגיעים ישירות, במסלול מיוחד שהוא מסלול שמגיע למקום. ומרוקו באמת נערכת ונותנת כבוד ומעמד מיוחד במינו למשלחות, אני מניח שדודו יוכל להרחיב על כך, אנחנו לא ניכנס לשמות ופרטים, יש שמות שעדיף לא להזכיר אותם, שמאוד מאוד רוצים לתרום ולסייע לקשר, אבל ארי היה ציר מרכזי. הוא ידע לתת את הטעם הטוב של מרוקו לכל מי שהגיע מישראל. בנוסף, לאירוח הרשמי שכולם קיבלו שם.

אני מודה לך על היוזמה הזאת, אני חושב שזו יוזמה במקומה. בהחלט חושב שהאחריות של מדינת ישראל שאנחנו, תעודת הביטוח המרכזית של כל יהדות העולם מוטלת גם לפתחך,

לפני שדודי ידבר, אני רוצה לנצל את ששרים נמצאים פה, מהסיורים שעשיתי בעולם במסגרת השדולה של הסוכנות היהודית, ראינו שיש קהילות, אני לא מדבר על הקהילות הגדולות כמו ארצות הברית, לונדון, צרפת, קנדה, מקסיקו. שם הם מסתדרים. איפה הבעיה? בקהילות הקטנות של 2,000, 3,000 איש, הם לא מסוגלים לקיים חיים יהודיים אמתיים, לא בתי ספר, לא סיוע לקהילה הזקנה, לא שמירה, לא אבטחה. אני הולך לבקש מהממשלה ומהסוכנות, הגיע הזמן שאנחנו נסייע לקהילות הקטנות, אחרת לא יהיו יהודים בשום מקום בעולם. וזה דורש מאתנו גם לעשות איזו שהיא קרן, גם שהסוכנות תתן חצי וגם שהממשלה תיתן חצי, כמו שאנחנו עושים בדברים אחרים. הקרן הזאת, תפקידה יהיה לסייע לקהילות הקטנות, כולל קהילת מרוקו, כולל הקהילה שם.

זה דבר שאנחנו צריכים לדון עליו במסגרת דיוני התקציב. יש לנו ישיבה בעוד שבועיים-שלושה עם יו"ר הסוכנות, אני מקווה לסגור את זה שם, ומקווה לסגור את זה בממשלה, כי בלי זה, אני אומר לכם, הקהילות הקטנות של 2,000 איש לא יכולים להתקיים. לא בפרגוואי, לא בפרו, לא בצ'ילה, לא במרוקו. אין אפשרות כזאת, פשוט הם לא מסוגלים. אז מה אנחנו רוצים? לעלות הם לא יכולים, לא כולם יכולים לעלות. הלוואי שהיו עולים. אבל יש כאלה שנשארים בכל זאת מכל מיני סיבות, ואנחנו צריכים לאפשר להם, הגיע הזמן שהמדינה תעזור לתפוצות ולא רק התפוצות יעזרו למדינה.

לכן אני אצטרך את העזרה שלכם פה בעניין הזה. זה גם יפתור את הבעיה של יהודי מרוקו, לפחות בשלב הראשון. כבר עכשיו אני ארצה לבקש, אני יודע שמהממשלה זה יותר קשה, יש תהליך, לבקש מהסוכנות על חשבון אותה קרן, שישקיעו טיפה ביהדות מרוקו כבר עכשיו ויחזירו להם את זה במסגרת הקרן הכללית שתוקם.

צהריים טובים. אני לא אחזור על הדברים שהתייחס אליהם השר פרץ, אני רק אספר באמת את הסיפור, אני מסכים דרך אגב עם דוד, אנחנו היינו גם בדרום אמריקה בסיור לפני כשנתיים, וגם אני בקשר רציף עד היום עם הקהילה בארגנטינה, הקהילות היהודיות בדרום אמריקה.

שם היא גדולה. אין בעיה כל כך.

בעיה קשה. בתקופת הקורונה במיוחד, יש להם בעיה מאוד מאוד קשה, בתי הספר היהודיים שם הם בדרך כלל ממומנים על ידי חלק מאנשי הקהילה, והם שוחחו איתי לפני שבוע, ויש בעיה מאוד קשה וכשהיינו בסיור, אמרנו שהגיעה העת של מדינת ישראל אחרי כל השנים, קהילות העולם סייעו למדינת ישראל והגיעה העת שעכשיו מדינת ישראל תסייע להם חזרה, בגלל שאחרת החינוך היהודי שם וכל הסיפור של היהדות יילך וייעלם. לכן יש חשיבות עצומה.

לגבי יהדות מרוקו, היא יהדות מאוד קטנה, באמת קהילה מאוד קטנה, קהילה מאוד שורשית, מאוד מחוברת למסורת ולדת. ביקרתי אצל ארי מספר פעמים, דרך אגב, כשהיינו בוועדת האקלים לפני כשלוש שנים כמדומני, מרוקו אירחה את זה, אני הייתי יו"ר ועדת הפנים, ונסענו. הוא אמר לי, יהודה גם הצטרף אלינו, ארי אמר 'חבר'ה אני רוצה לעשות ערב לכל חברי המשלחת'. אמרתי לו 'אהלן'. ואז הוא ירד למרקש, יש לו שם מתחם מפואר, לא חשוב, הוא הביא, הוא באמת הזמין קרוב ל-100 יהודים מקזבלנקה, מרחק של 700, 800 קמ', מרחק גדול, הוא עשה שם באמת ערב פשוט מפואר באמת, קשה אפילו לדמיין אותו, על מנת לעשות כבוד למדינת ישראל. הוא ראה את זה, בוודאי שהוא מכבד את המשלחת של מדינת ישראל.

ארי היה אחד מראשי הקהילה שם, הוא החזיק גם את כל בתי הכנסת שם, הוא היה איש מחובר – כפי שאמרתי – למסורת. כל שבת שהיינו באים, היינו הולכים לבית הכנסת שם, הוא היה הבנאדם המרכזי שם, ומה שאפיין אותו באמת שהוא היה איש של חסד. הוא היה איש של חסד עצום, אני לא מכיר דברים כאלה. דרך אגב, לא רק במרוקו, הוא החזיק הרבה ישיבות במדינת ישראל, הרבה כוללים, הוא היה תמיד נמצא בכל אירוע שאתה רק מספר לו, הוא שואל 'במה אפשר לעזור'.

כששמעתי שהוא נפטר הייתי בהלם, בשוק. לא האמנתי, בחור צעיר, ללא שום מחלות רקע.

שום - - -

לא. נראה הר אדם, מה שנקרא. יהודה מספר לי, תבינו את התהליך ומה קרה כאן. ביום רביעי הוא הרגיש לא טוב, בגלל שהוא השתתף באיזו חתונה שהייתה שם - - -

בפריז.

לא.

הוא נדבק בפריז.

באגאדיר. באו יהודים מפריז להשתתף בחתונה הזו, וכנראה שם הוא נדבק וזה היה ביום רביעי והוא לא הרגיש טוב. נלך לסוף, ביום חמישי הוא נפטר, לאחר שבוע ויום. זה פשוט לא יאומן התהליך שקרה פה. אמא שלו נפטרה ביום ראשון. שלושה ימים אחרי. ואבא שלו לאחר עוד כמה ימים. זו פשוט טרגדיה שהיא פשוט בלתי נתפסת. כשיהודה התקשר אלי, אני כבר לא יכלתי, לא הצלחתי לעכל את קצב האירועים פה.

ניסינו להביא אותם לארץ, במטוס פרטי, ולא קיבלו אישור.

לכן באמת, היה שם צער עמוק מאוד בכל הקהילה היהודית. משפחת פרץ הם משפחה מאוד מאוד מוכרת כפי שאמרתי, מאוד מכובדת, ובאמת כל הקהילה נכנסה שם להלם ושוק וגם כל מי שהכיר את המשפחה. דרך אגב, ימין היה יהודי יקר, האבא, גר כאן בנתניה, הוא אגב עשה עליה מתוך ציונות, אבל הוא היה נוסע מדי פעם לשם בגלל שהיה לו את המרחק עם הנכדים וכולי, אז הוא היה נוסע גם למרוקו.

הבעיה, שלמה, בסיפור הזה, שאני לא יודע איך עושים את ההבחנה הזאת, אבל כשהתחלנו לדבר על זה, יהודה התקשר איתנו, אז הייתה פה ההבחנה שמרכז חייו לא בארץ וכולי, הוא ישראל, דרך אגב, עם דרכון ישראלי. עשה עליה מתוך ציוני, זה יהודי מבוגר. הוא בא לפה רק מציונות נטו. הוא יכל להישאר במרוקו.

לא רצו לאשר לו להגיע.

דרך אגב, יש להם משפחה מאוד מאוד אמידה, יש להם נכסים בכל העולם. הוא גם היה אחראי על בית הכנסת כאן, במגדל, מה שעניין אותו זה שיש בית כנסת באמצע המגדל. זה היה החיים שלו. הוא היה בא לשבתות, נשאר פה חודשים. הוא היה בנתניה שם, היה סביב בית הכנסת שם וזה היה העולם שלו, הנכדים ובית הכנסת. הוא היה שם, הוא נתקע שם באיזה שהוא ביקור שהוא היה, ואז באמת היה משבר הקורונה שזה משבר לא פשוט. זה באמת אתגר עצום לכל העולם ובוודאי אנחנו.

לאחר שהוא חלה, הוא רצה לבוא לארץ אבל בסופו של דבר התאשפז שם ולא איפשרו כל כך לאנשים ישראלים שלא היו מספיק חודשים בארץ או משהו בדומה לזה, להגיע ארצה. זה מה שהבנתי.

למיטב הבנתי, כל מי שיש לו דרכון ישראלי, יכול לבוא מתי שהוא רוצה.

לא, אי אפשר היה להכנס לארץ אז. אל תשכח את זה. לגבי ההורים, יש להם אזרחות ישראלית, בסדר, הם לא נתנו להם. מה שאומר דודי זה נכון. מרכז חייהם לא היה בארץ,

אני מספר, אותה החלטה, כנראה שיכול להיות שלא הייתה החלטה, יכול להיות שמישהו קיבל החלטה מקומית, אני לא מכיר את כל ההשתלשלות, ומה בעצם החוק אומר.

צריך לחשוב על זה לקראת הסבב השני, אם יהיה. לחשוב על זה מראש.

סליחה דודי, יש לי פה את הוואטס אפ, שלחה לי המזכירה של שר החוץ אז, ישראל כץ. היא אומרת חד משמעית, היא כותבת פה, היא שלחה לי את זה לאחר שביקשתי ממנה שאני רוצה במטוס פרטי להביא את אח שלי לישראל וכל העלויות על חשבון משפחת פרץ, כך כתבתי לה במכתב.

כולל הרפואיות.

הרפואיות. הכל עלי. שלא יגידו משהו כספי. התשובה שלה הייתה 'תודה רבה על פנייתכם, לקהילה היהודית במרוקו היסטוריה מפוארת בעבר ובהווה, לא פחות חשוב ב- - - במדינות העולם בכלל, ובמדינות ערב בפרט. אנחנו כמו כל אזרחי העולם חווים את הקושי והדאגה שלכם לבריאות הקהילה. כמו שאתם יודעים בזמנים אלה ממשלות רבות בעולם ביניהן ישראל חסמו לחלוטין את גבולות המדינה לכל מי שאיננו אזרח או למי שמרכז חייו איננו במדינה'. זאת אומרת אחי הוא אזרח, הוא לא תושב. אז הוא לא יכול להכנס. אני עניתי לה 'מירדן הביאו, מאיטליה הביאו, כי אחמד טיבי ביקש. אבל אני ביקשתי – לא'. אין לו תושבות. משמעות חוקית אין, זה לא חוק בכלל. אין חוק כזה. 'לא נוכל להיענות לבקשתכם להגיע לישראל בימים אלה'. זהו, עכשיו אני צריך להביא אותו בארון. זה ישראל כץ.

צריך לחשוב איך אנחנו, לקראת, יהיה עוד סבב - - -

למחרת, סליחה, הוציא בטוויטר, שזה עשה גם בעיה. הוא כותב ' הגיעו אלי פניות מהקהילה היהודית במרוקו, לסייע בהגעתם לישראל של עשרות יהודים בעלי אזרחות כפולה מרוקאית', זאת אומרת כפולה מרוקאית וישראלית. 'הנחיתי את אנשי משרד החוץ לתת להם את כל הסיוע הנדרש לשם הגעתם לישראל בטיסה מסחרית או בטיסה פרטית שהם יארגנו תוך הקפדה על כל הכללים הדרושים לשמירת שלום הציבור בישראל' וזה עשה אחר כך בעיות, ששם הייתה קבוצה ישראלית שהתעכבה חודשיים בגלל הציוץ הזה.

טוב. תודה יהודה. כן כבוד השר.

אני רק רוצה לסיים באמת, הטרגדיה כאן התעצמה גם כשראינו את הלוויות בזום, זה היה בקושי מניין, גם כאב שגם אפילו לא יכלו ללוות אותם גם בשעות האחרונות לקבורה כמו שמגיע להם, בוודאי, וההערכה הרבה שיש לקהילה כלפי המשפחה. אז באמת אני עד עכשיו לא מעכל את זה, אמרתי ליהודה, אני עד היום בשוק והלם, אני מחכה בע"ה שהסיפור של השמיים ייפתח, לפחות ניסע ונעשה שם אשכבה ונקרא פרקי תהלים על הקברים. ובאמת אני רוצה גם לנחם את המשפחה בהזדמנות הזאת. ניחמתי אותם, אבל אני רוצה לחזק את יהודה ואת יעקב האח ואת כל המשפחה, בכלל, את כל היהודית במרוקו ואת כל הקהילות היהודיות בעולם בתקופה של הקורונה שהיא באמת תקופה מאוד מאוד קשה לקהילות.

תודה דודי.

רק עוד משפט, אדוני היו"ר. אני שמעתי את השרה עומר ינקלביץ' מדברת בעניין של מה שאתה אומר, לגייס כסף לטובת- - -

מה היא אמרה?

היא אומרת שהיא הגישה בקשות.

היא תגיע בשבוע הבא לדיון.

אין בעיה, אני מדבר על זה כבר שנתיים, אבל עכשיו זו ההזדמנות כי בונים תקציב חדש. אז היה תקציב לשנתיים ולא יכולנו להתעסק איתו.

אנחנו רתומים.

אין מצב שהמדינה לא תסייע. אין דבר כזה. זה לא כסף גדול גם, בינינו. אנחנו לא נתחיל עם כסף גדול. וזו ההזדמנות, ואנחנו נבקש את זה, יש המון מצ'ינג, אז נבקש מהסוכנות ונבקש מהמדינה. לא קרה שום דבר.

אני בטוח שתעשה זאת, אני מודה לך.

תודה שבאת. לגבי מינהל האוכלוסין, תחשבו איך אנחנו פותרים את הבעיה לקראת הפעם הבאה. כי פעם הבאה תהיה. או עוד מעט, או בחורף. אנחנו מודעים לבעיה הזאת. איך אנחנו פותרים את העניין הזה. זה לא רק לגבי קהילת מרוקו, זה חל לגבי כל הקהילות. אבל זה דבר שצריך לפתור אותו. אנחנו נציג את הסרטון.

(מוקרן סרטון)

נמצאת איתנו דרך ה'זום', הכתבת סיוון רהב מאיר.

ברוכים הנמצאים ותודה רבה על הזכות לדבר בוועדה על הנושא החשוב הזה. אני באמת רגילה להיות מהצד ששואל את השאלות ולא מדבר בוועדות, אבל אני חייבת להגיד משהו על הכתבה הזו. אני לא זוכרת גל כזה של תגובות של אנשים, לא רק ממרוקו, מהארץ, ויהודים יוצאי מרוקו מכל רחבי העולם שזה נגע בהם. אני יכולה להראות לכם בוואטסאפ שלי, סבתא שלי בכתה, אמא שלי בכתה 'ראיתי, התרגשתי' זה הזכיר לדעתי להרבה אנשים את מרוקו, את הגעגוע, את הקשר המיוחד, את העליה. אמרתי למשה פייגלין שהמפלגה שלו לא משהו, אבל השם שהוא בחר, 'זהות', זה ה-דבר. זה גם מביא רייטינג מתברר. וזה נוגע באנשים באופן מאוד עמוק, כל אחד והתפוצה שלו. הופתעתי. כבר עשיתי כמה כתבות בחיים ובכל זאת הופתעתי מאוד לטובה מההתרגשות שזה עורר בהרבה אנשים.

אני אגיד אולי מסקנה אחת או שתיים בקצרה או שאתם רוצים לראיין אותי, אדוני היו"ר?

אנחנו רואים שאת שואלת את השאלות ועונה.

זה עיתונאים. אנחנו שואלים ועונים. אני אגיד שתי מסקנות שעלו אצלי מאז הכתבה. הראשונה היא באמת הפוטנציאל העצום עכשיו של ישראל להיות שם בשביל הקהילות הקטנות והקסומות. הן לא קסומות. דיברו על זה קודם, שמעתי את עמיר פרץ, את דוד אמסלם, דוד ביטן אומרים דברים כל כך חשובים. הקהילות הקטנות קורסות והן צריכות אותנו. אם כך נראית ניו יורק, אז מה נגיד על ג'רבה? אני עשיתי זום עם ג'רבה, עשיתי זום עם הקהילה הישראלית שיושבת בתאילנד, שיושבת ביפן, קהילות קטנטנות, בניגריה, קהילות של ישראלים לשעבר ואולי גם לעתיד. יש פה פוטנציאל, עם מחשבה חכמה, אנשים שאני דיברתי איתם בג'רבה, במרוקו, יבואו. קהילות קטנטנות שצריכות אותנו. זה דבר ראשון.

אפשר לדבר על מבצעים של עליה, להציע להיות אקטיביים, להיות שם בשבילם. אבל זה קטונתי, אני לא יודעת לארגן מבצעי עליה. המסקנה השניה, להיות שם בשבילם, עוד לפני שהם עולים על המטוס, פשוט להיות. שיחת זום הכי קטנה פשוט מרגשת אנשים ברמות שאני לא דמיינתי. לכתוב הודעת וואטס אפ 'חושב עליך', 'שמעתי ש-', 'מה שלומכם', משפחת פרץ, אולי כיוון שהם קרובי משפחה של השר פרץ, זה כל כך נגע באנשים, פתאום לבבות מתחברים.

אנחנו מבינים עכשיו, דווקא בגלל משבר הקורונה ודווקא בגלל שהם לא יכולים להגיע, עד כמה הם קשורים, אנחנו אליהם והם אלינו. זאת לא מדינת ישראל של הישראלים. זאת מדינה יהודית. זה הבית גם שלהם, גם אם הם לא אזרחים ותושבים ועוד לא עלו.

הלכתי לכותל השבוע ושלחתי תמונות לחברים מניו יורק, היינו בשליחות תנועת 'המזרחי' בניו יורק רק שמונה חודשים. האימוג'ים שהם השתמשו זה פשוט לא יאומן. 'את בכותל. אני כל השנה לא הייתי בכותל'. זה אנשים שרגילים להיות פה. כלומר יש לנו הזדמנות, אנחנו פה והם שם, ואי אפשר לבוא פיזית. זו מציאות שלא הייתה בטח לא 72 שנה. מתי היה דבר כזה? שערי הארץ נעולים ליהודים לצערנו, השמיים סגורים. להיות שם ברמה הכי קטנה, הכי בסיסית, זה מחולל פלא.

אני אסיים עם סיפור קטן. הייתי בזום עם קהילת KMS, kemp mill synagogue. הם בכלל ממרילנד בסילבר ספרינג מארצות הברית, בסדר? הם לא מקהילת מרוקו. קהילה חזקה, גדולה, עשירה. גמרתי את הזום, אני אומרת להם 'יש שאלות?' מרימה את היד דבורה, חברת הקהילה, אומרת לי 'תקשיבי לי, תודה על ההרצאה, אבל מבחינתי את יכולת לעמוד ולהקריא לנו את ספר הטלפונים או את המילון. עצם זה שדיברתי עם מישהי ישראלית חצי שעה, אני הולכת לישון אחרת היום'. היא אומרת 'לא הייתי בישראל השנה, אנחנו תמיד באים לפסח, שבועות, חגים, רק לדבר עם מישהי מישראל, לא אכפת לי מה תגידי, זה עשה לי המון'. בעיני זה הדברים הקטנטנים, זום זה רק ללחוץ על קליק, שמזכירים לנו את האמיתות הכי בסיסיות בחיים.

אז אני יודעת שיש הבוקר בכנסת דיונים קצת יותר טעונים ויותר משמעותיים על מס הכנסה לפה ולשם, ויש לי גם מה להגיד על זה, אבל זה במקומות אחרים, אבל דווקא הדיון הזה על קשר בין מדינת העם היהודי לקהילות קטנות בעולם, קהילת מרוקו ועוד מקומות, בכותרות של הנצח יכול להיות שזה יותר חשוב, מה שאתם עושים פה היום. אז תודה, ואני כבר עובדת על הכתבה הבאה. הבנתי שיש ציפייה לעוד סיקור תקשורתי מהסוג הזה.

קודם כל תודה על מה שאמרת ותודה על הכתבה. היא הייתה מאוד חשובה באמת. אנחנו כינסנו את הדיון הזה כדוגמה לקהילות הקטנות, למה שהן עוברות, וגם כדי למצוא פתרונות לגל הבא, כשתהיה בעיה של קורונה. אנחנו לא רוצים להגיע לאותו מצב שהיה לנו בפעם הזאת. לכן קהילת מרוקו הקטנה היא דוגמה לקהילות אחרות שאנחנו צריכים לסייע להם.

ח"כ ביטן, אני אגיד רעיון של חינוך בזום. הרי כל העולם עבר לזום. בוא נציע להם חינוך אטרקטיבי, חינמי. הילדים בג'רבה יושבים משועממים, במרוקו, אין את התלמוד תורה. שיקבלו מאתנו חינוך בעברית, ערבית, צרפתית, מה שצריך, סתם דוגמה לפעם הבאה. זה גם לא יקר הדברים האלה.

את צודקת ב-100%. ניקח את זה בחשבון בפתרונות שאנחנו נציע. תודה לכבוד השר. תודה שהגעת. את יכולה להישאר איתנו בזום בכל מקרה, לשמוע. הסוכנות היהודית, בבקשה.

מרים, את רוצה גם? כי גם מרים מכירה את הקהילה. מרים מקעליטה.

אין שום בעיה. סיימנו עם השרים עכשיו לסוכנות ולאחר מכן לנציגים.

אז אני אתייחס, אבל יש דברים שאשמח - - -

אל תגידי לנו מה שאת לא צריכה להגיד, דברי באופן כללי. וגם תתייחסי למצב הקהילה מצד אחד, ומצד שני, העובדה שהתורם המרכזי, באמת, התורמים המרכזיים נפטרו, זה גם האב וגם הילד, שהוא באמת היה תורם מס' 1, מה יהיה מצב הקהילה בחודשים הקרובים?

קודם כל אני גם ילידת מרוקו ואני עזבתי את מרוקו בשנת 1985, אבל אני ילידת מרוקו ומאוד גאה להיות מרוקאית. אני קודם כל רוצה לתת סקירה על יהודים במרוקו. מדברים על 3,000, מדברים על 2,000, יש כ -1,500 יהודים או אפילו פחות במרוקו. הקהילה תמיד מנפחת את המספרים, אבל אנחנו מדברים רק על 1,500 יהודים, כשרוב הקהילה נמצאת בקזבלנקה ויש עדיין קומץ של יהודים ברבאט, בפז, במקנס ובמרקש וקצת באגאדיר.

סיפור הקורונה תפס את הקהילה בצורה מאוד קשה. הייתה חתונה באגאדיר שזו עיר חוף, הגיעו יהודים משטרסבורג והתחילה שרשרת ההדבקה, הדביקו יהודים ואז היה פורים, וזה המשיך להדבקה. מתוך ה-1,500 יהודים 16 יהודים מתו, כשמרוקו מדווחת על 230, היא מדווחת, זה המספר הרשמי שלה, על כ-230 מהאוכלוסייה הכללית שנפטרו. לכן אחוז היהודים מאוד גבוה.

מצד שני, והסוכנות היהודית בקשר עם ראש הקהילה שם, סרג' ברדוגו, כל הזמן. בוז'י גם, המלך פשוט יצא מגדרו כדי לתת טיפול ליהודים. מחלקה שלמה בקליניקה פרטית ששייכת לאזרחי קטאר ניתנה ליהודים, בבית החולים, לחולים המאוד מאוד קשים גם, פינו מחלקה לטיפול נמרץ ובנוסף, אחרי שאנשים החלימו אבל עדיין היו חיוביים לווירוס, הועברו למלון 4 כוכבים על חשבון המלך. לכן מהבחינה הזאת באמת אנחנו אסירי תודה למלך מרוקו ששומר על הקהילה וכל הזמן דואג לקהילה, אם זה גם בהלוויות והכל.

מצד אחר, אני חושבת שהקהילה פה בבעיה מאד גדולה. עדיין הסגר על מרוקו קיים. רק השבוע התחילו לפתוח בתי משפט, עיריות. ביום חמישי יחליטו על עוד הקלות, אבל עדיין השמיים סגורים. מרוקו נפגעה קשות כלכלית ובמיוחד בתחום התיירות, האבטלה גדלה, ואנחנו רואים הרבה יהודים שירצו לעזוב.

אנחנו עוזרים ליהודים בכל נושא העלייה ואת זה אני אפרט אחר כך. אבל אין בעיה היום- - -

כמה יהודים נרשמו לעליה? או שאפשר - - - בכלל?

אני אשמח, יש את המסמך.

זה גם סודי?

כן. אני אשמח אחר כך, אבל מספר גדול.

מה מצב הקהילה מבחינה כלכלית?

הקהילה נפגעה כלכלית, ויחד עם ג'וש ובוז'י אנחנו בקשר עם ההנהגה ואני אתייחס למה שאמרת יותר.

אריאל, תפרטי בפרוטוקול. כיון שזה פרוטוקול, מי זה ג'וש ומי זה בוז'י.

ג'וש הוא מזכ"ל הסוכנות היהודית ויו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג.

הוא היה צריך להיות היום אבל הוא לא יכול היה להגיע. חטואל ידבר במקומו.

אני מתנצלת אבל אני לא אוכל לתת הרבה פרטים, אבל אנחנו עובדים יד ביד עם רשות האוכלוסין.

אוקיי. פרופ' מור יוסף בבקשה.

כל הפעילות פה שלנו היא פעילות שהיא מונחית בריאות. אין פה שאלות של הגירה ואין פה שאלות של עליה בנקודת הזמן הזו. היא מונחית בריאות. המטרה בעיסוק שלנו זה למנוע כמה שאפשר להביא לישראל אנשים שיכולים להביא איתם את הווירוס. לכן ההנחיה הראשונה הייתה שאזרחים זרים לא מגיעים למדינת ישראל.

כן, אבל אזרחים זרים למה לא להגיע?

לא הבחינו בין יהודים ולא יהודים, בין זכאי שבות ללא זכאי שבות, כל מי שאין לו דרכון ישראלי לא יכול להגיע. לגבי ישראלים, את המקרה הספציפי הזה אני לא מכיר אבל נכון להיום אזרח ישראלי יכול להגיע בצורה חופשית למדינת ישראל. אין מגבלה על אזרח ישראלי, לא בודקים לאזרח ישראלי אם מרכז חייו פה או לא, אנשים שעשרות שנים לא היו בארץ- - -

אבל בתקופה של הקורונה כן.

- - - הם לא יכולים, עדיין אנחנו בתקופת הקורונה. עדיין הם לא יכולים להביא בני זוג שהם לא יהודים. אז אנחנו בודקים. אבל אם בא רק היהודי בעצמו שהוא אזרח ישראלי, אם בן הזוג שלו לא ישראלי, לא לא יהודי. אני מתקן. לא ישראלי, אז זה דורש בדיקה מיוחדת. אבל כל מי שיש לו פספורט ישראלי יכול להגיע למדינת ישראל.

זה ידוע לכל הלשכות?

בוודאי. תביאו לי דוגמאות ספציפיות ואני אשמח להתמודד. אבל ישראלים יכולים להגיע. דרכון ישראלי, חברות התעופה לא מעלות מי שאין לו דרכון ישראלי.

אומרים לי פה שעולה חדש ותושב חוזר גם לא מאפשרים.

מה זאת אומרת תושב חוזר? עם דרכון ישראלי?

עם דרכון ישראלי, ולבת הזוג, לאשה, הם זוג נשוי – אין.

אז אמרתי, ואת חוזרת על מה שאני אמרתי. שאם הישראלי יכול להגיע, לגבי - - -

אבל נשוי עם ילדים.

הבנתי מה שאת שואלת. בני זוג, אם הם ל ישראליים, דורשים התעסקות מיוחדת. זה אישור חריג.

אבל לא מאשרים.

יש כאלה שמאשרים, ויש כאלה שלא מאשרים. עכשיו השאלה - - -

אם אדם חולה קורונה – אני מבין. אבל אם הוא לא חולה קורונה ורוצה להגיע לישראל, מה הבעיה בדיוק? הוא מוכיח שהוא לא חולה קורונה. אז אין שום בעיה.

אני מדבר גם חצי בכובע של רופא. תראו, ההנחיות - - -

אתה רופא. מה זה אתה מדבר בחצי כובע? פרופסור, לא רק רופא.

לא, אני לא בסמכות- - - בדיקת קורונה שלילית עדיין לא הוכרה על ידי משרד הבריאות כמאפשרת להגיע לישראל.

צריך לטפל בזה.

לדעתי צריך לטפל בזה מהכיוון השני. כמה אנחנו רוצים לאפשר ליהודים להגיע למדינת ישראל. יש פה באמת שאלה ערכית, האם מדינת היהודים סגורה ליהודים ולכמה זמן. נכון להיום, מדינת ישראל סגורה ליהודים שאין להם אזרחות ישראלית ושאין להם - - -

גם אם הם לא חולים.

נכון.

זה לא בסדר.

זה לא קשור למחלה.

אנחנו בעד שיגיעו לארץ. אז מה? אז עכשיו בחסות הקורונה לא נותנים לאף אחד לעלות, גם אם הוא לא חולה?

לא. עליה לא הופסקה לדקה.

לא. הייתה הקפאה. עכשיו- - -

לא, שום הקפאה.

היה. אמרו עד ה-1.7. עכשיו קיצרו את זה. ב-15.6 פתחו.

זה לא הייתה הקפאה. זה היה תהליך הקליטה. לא הנפיקו אשרות, אבל בסך הכל העליה, כל התקופה הזאת הגיעו עולים גם מדרום אמריקה וגם ממזרח אירופה, וגם מארצות הברית, וגם מצרפת. לא הופסקה העלייה. יש פה את נציגי הסוכנות.

מה שאני מבקש, אם אפשר, ננצל את ההזדמנות שאתה פה. השר שלח אותך במקום שהוא יבוא, אבל זה בסדר. אני מבקש שתוציאו הנחיות שאם יהיה עוד פעם גל, שהדברים יהיו ברורים. גם שיהיה איזה חמ"ל שאפשר לפנות אליו. לא היה למי לפנות. אנשים פשוט לא ידעו למי לפנות. פונים למשרד החוץ, משרד הפנים, צריך להיות במינהל האוכלוסין מישהו שאפשר לדבר איתו, וזה חשוב מאוד. וגם להוציא הנחיות שהאנשים ידעו מה קורה. ואני מדבר על קרובי המשפחה בארץ, אתה יודע, הם פונים אליהם והם לא יודעים מה לעשות.

אני רק רוצה להגיד, יש באתר שלנו את כל ההקלות.

אבל ההקלות זה רק שלילי. מה, איזה הקלות?

שלילי לא כותבים.

שלילי וגם אין למי לפנות.

אנחנו כותבים מה חיובי, וכותבים למי צריך לפנות.

הנה, בבקשה. יהודה, אתה ניסית, השתגעתם כדי לקבל תשובה. ידעת למי לפנות?

לא ידעתי. במקרה כזה פעם ב- - - זה קורה שיהודים צריכים להגיע לארץ. והטעות שלי שבאתי למשרד החוץ בכלל. בדיעבד, דוד גם אמר לי את זה. אולי הייתי צריך לפנות לאריה דרעי. - - - אריה דרעי בזמנו - - - בודק מי קולט פה יהודים. ואני פניתי למשרד החוץ, תראה איפה הגעתי.

יש חלוקת עבודה בין משרד החוץ לבין רשות האוכלוסין, בחו"ל פונים לנציגויות הישראליות, בארץ פונים אלינו, ואנחנו מתואמים. אין לכם מושג איזה מבול של פניות יש. אז אנחנו אישרנו כניסה לחתונות, וכמובן אישרנו כניסה להלוויות, ואישרנו לבני ישיבות לחזור וללמוד פה, ואישרנו לסטודנטים לחזור וללמוד פה. ויש אישור למומחים בתחומים שונים בשביל הרציפות התפקודית של המשק, ויש אישור לשחקנים, ואישור לאומנים.

אני אנצל את זה שאתה גם רופא.

הדבר המרכזי זה שאלה ערכית - - -

אז קודם כל השאלה הערכית לדעתי, לתת ליהודים לעלות. אין מצב כזה שמדינת ישראל תהיה חסומה. אני לא מדבר על אלה שהם חולי קורונה ויש בעיית הוצאות בריאות.

כבוד היו"ר. אין בעיה של עליה. הבעיה האם יהודי- - --

לא, לא נתנו אשרות עליה. לא נתנו.

אין בעיה של עליה. הבעיה האם יהודי שרוצה לבקר בישראל היום יכול לבוא, התשובה היא לא.

יש הבדל בין לבקר לבין לבוא להתגורר בישראל תקופת מה. ה-לבקר זה תייר, ואני לא מדבר על תיירים. תיירים, יהודים או לא יהודים זה אותו דבר מבחינתי. אבל אנשים שרוצים לבוא, לבדוק אפשרות להשתקע בגלל כל מיני מצבים בחו"ל, אז אני חושב שראוי שיעשו את זה. אנחנו רודפים אחרי נוער בתכניות של הסוכנות, מביאים ילדים, צעירים, מביאים אותם לארץ לחצי שנה, לחודש, לשנה, רק כדי שהם ירצו אחר כך אולי להישאר בארץ. אז אדרבה ואדרבה, למה לא לנצל את ההזדמנות הזאת ולהביא אותם לארץ? לא משנה, אני באמת- - -

אני אעביר את המסר הזה לשר דרעי.

100%. בפעם הבאה שאתה תהיה אצלנו, ואתה תהיה, בגלל שאמרנו לך שיש קצת בעיה שאנחנו רוצים שתהיה, אז אם אפשר כבר תבוא מוכן עם הפתרונות לפעם הבאה. אני סומך עליך. אתה גם רופא, לכן אולי בפעם הבאה תזמינו גם את נציג משרד הבריאות, שהוא יבוא, ואז אפשר לפתור את כל הבעיות בבת אחת. יהודה רצית להגיד עוד משהו?

כן. נושא החמ"ל, אני אלך קצת יותר קיצוני. אדון מור יוסף, בוא נגיד שמחר יש בעיה במדינות ערב, הפיכה. ואומרים רק מי שיש לו דרכון זר יכול לצאת. יהודים שם, שיש להם דרכון מרוקאי. נשארים שם. מה עושים במקרה כזה?

לא הבנתי.

אם ניקח את המקרה הקיצוני ביותר, תהיה הפיכה במרוקו, סוגרים את השערים, מי שיש לו דרכון זר יכול לצאת ולמי שיש דרכון מרוקאי לא יכול לצאת. יש יהודים שאין להם דרכון ישראלי. פה לא נותנים להם, רק אם הוא בא ועושה עליה. חשבתם על פתרון כזה?

זו בעיה מאוד היפותטית ונראה לי שבמצב הזה כל ממשלת ישראל תצטרך להתמודד עם זה. זה לא איזה חמ"ל של רשות האוכלוסין - - -

אם יהיה מצב כזה זה יהיה ארגון מיוחד. אפילו יטיסו כדי להביא אותם. זו לא הבעיה.

תודה על זכות הדיבור. אני סמנכ"לית ארגון הגג לעולי צרפת ודוברי צרפתית בישראל, יש לנו מחר פגישה איתך לגבי עליה מצרפת והאתגרים.

הדיון נדחה. הוא לא יתקיים מחר.

לא דיון. פגישה. אני פה כדי לחזור על דברי סיון רהב מאיר - - -

רק תני לנו מידע, מה הקשר שלך?

אנחנו עוסקים בקליטה. קליטת עולים חדשים דוברי צרפתית, מרוקו דוברת צרפתית.

אתם עמותה?

כן. ארגון גג לעולי צרפת, אנחנו עמותה שמאגדת. אני רוצה לדבר, כפי שסיוון אמרה, לא רק על עזרה של הקהילה שם ובאמת היא צריכה את העזרה שלנו בשיתופי פעולה עם הקהילה המקומית, עדיין זה משהו שכן אפשר לעשות. הג'וינט פעיל שם, אפשר גם איתו להתחבר ולעזור לקהילה המקומית. יש לה הרבה צרכים, בעיקר עם הקורונה והמשבר שזה גרם והאבטלה של הקהילה שם. אבל גם לאלה שרוצים לעלות, אנחנו שמענו על ביקוש מאוד גדול בפתיחת תיקי עליה.

אני מאוד מעורה במה שקורה שם, מעבר לתפקיד שלי בקעליטה אני באה ממרוקו, עליתי לארץ בגיל 18 ב-1986, ואני מחוברת שם כי אני כבר- - -

יש 1,500. כמה מהם רוצים לעלות?

2.5%. אני לא אגוד את המספר. משהו כזה. אבל זה הרבה יחסית לקהילה. זה גורם לתחושה של רצון, מן תופעה של עדר, ואנשים גם מתקשרים אלי ואני מעבירה לאריאל ואנחנו מדברים בינינו. אבל מה שאני רוצה להגיד, שאנחנו צריכים גם לתת להם "פוש" כדי לבוא לפה. אנחנו צריכים לבנות להם תכנית קליטה ייחודית.

תכנית קליטה ייחודית בשבילם. לא מדובר בהרבה משפחות, מדובר בקומץ.

פרופ' מור יוסף, אם אתה רוצה לעזוב, אתה יכול. יש למישהו שאלות לפרופ' מור יוסף?

תודה רבה. שלום.

מדובר בקומץ משפחות שאפשר לבנות עבורן מסלול קליטה, להגדיל בשבילם לתקופה מסוימת את סל הקליטה כדי לאפשר להם לעשות הכשרות מקצועיות, למי שצריך. יש משפחות צעירות שם, יש הרבה ילדים בקהילה. אנחנו מדברים על 400 ילדים מתוך 1,500 נפשות. יש משפחות צעירות ויש גם 20% קשישים. אז אני מניחה שמי שפתח תיקי עליה, יש קצת מכל דבר, ולדעתי אנחנו פה, גם כארגון לדוברי צרפתית בישראל, אנחנו פה כדי גם לתת הצעות.

איך מחזיקים שם את הקהילה? יש שם כספים שנתרמים כל הזמן? הקהילה מחזיקה את עצמה?

יש כספים של הנדבנים המקומיים, כמו שהיה ארי ז"ל, אבל יש גם אחרים ויש גם כספים שבאים מחו"ל, ויש את הג'וינט, והקהילה בעצמה, יש לה נכסים והיא גם עוזרת לחברי הקהילה שלה. יש שם מוסדות של הקהילה, של בריאות, מוסדות בריאות של הקהילה, כי הרי זו לא מדינת רווחה.

אחרי הקורונה, מה את צופה מבחינת האפשרויות הכלכליות שם?

של הקהילה עצמה?

כן.

הרבה נמצאים עכשיו באבטלה. אני באמת לא יודעת, כמו שמרוקו לא יודעת איך היא תצא מזה.

איך הם מחזיקים את המוסדות? איך הם יחזיקו עכשיו את מוסדות הבריאות? החינוך?

הם מחזיקים אותם. הכל עובד. אני יכולה להגיד לך שבזמן הקורונה הם סיפקו מזון לכל חולי הקורונה, הביאו להם הביתה. הם סיפקו מזון לכל הקשישים שבדרך כלל הייתה להם את העוזרת שהייתה באה ומביאה ועושה להם קניות, אז הם באו במקומן והביאו להם אוכל הביתה. אני מדברת על קשישים שחיים לבד. הם דאגו לקהילה שלהם בצורה יוצאת דופן, גם בעזרת התרומות של הקהילה עצמה, יש אנשים עשירים בתוך הקהילה, לא רק אנשים ממעמד סוציו אקונומי בינוני או נמוך. אז הם הסתדרו, אבל להבא באמת צריך לדאוג, מה ההשלכות שיהיו בעתיד.

אני רוצה גם לבדוק איתך גם את האפשרות של קליטה מותאמת למשפחות האלה.

בבקשה. אנחנו מדברים על זה. מה ההמלצה?

ההמלצה שלי היא עבורם, לבדוק, יש מסלולים שכבר קיימים של סל קליטה לתקופה מסוימת. אפשר או להגדיל את סל הקליטה עבורם או להאריך אותו, כדי שיוכלו בו זמנית לחפש עבודה, ללמוד עברית וגם לרכוש איזה שהוא מקצוע. יש עיירת פיתוח בשם ירוחם, יש שם ראשת עיר, טל אוחנה, שאמרה לי 'מרים, אני קולטת אותם מיד ואני אתן להם את כל המעטפת שהם צריכים אם הממשלה תדאג להם בשנה הזאת שהם צריכים גם לרכוש מקצוע, גם ללמוד את העברית'. יש הרבה עיירות שמוכנות לקלוט את הקהילה.

את המשפחות האלה.

את המשפחות האלה. יש דיור פרטי במחירים מאוד מאוד נמוכים והם יכולים להסתדר. אבל היא צריכה את העזרה התוספתית הזאת.

אני מדבר על מקבצים, כמו שעשו פעם, מקבצי דיור לעולים לרוסיה, אני מדבר על מקבצי דיור שיעשו לעולים מכל מיני, באופן כללי.

אני רוצה להוסיף משהו. בעזרת משרד העלייה והקליטה עולים ממרוקו והרבה אנשים חסרי יכולת שמגיעים, מקבלים דיור ציבורי לאחר שעברו ועדת חריגים.

מה פתאום - - - דיור ציבורי.

את יודעת כמה זמן לוקח לקבל דיור ציבורי במדינת ישראל? זה כמו להרוויח במפעל הפיס.

אני אתייחס אחרי זה.

התור הוא נוראי, בואי, צריך להגיד דברים מדויקים לפרוטוקול.

אני אתייחס לזה אחר כך, כי יש דברים שכמו שאמרתי, אני לא יכולה להגיד לפרוטוקול. אבל אני כן רוצה להתייחס, חוץ מסל קליטה שכל עולה מקבל, עולים ממדינות ערב מקבלים ממשרד העליה והקליטה גם קרן נמלטים, שזה עוד קרן שמקבלים בגלל שהם מגיעים מאותם מקומות. זה עוד סכום של כסף שמקבלים.

משרד הקליטה איתנו בזום, הם יפרטו מה הם מקבלים.

הם מקבלים את זה אם הם מגיעים ממדינות כאלה.

אבל אדם שבא לארץ במצב הזה צריך מקום מגורים, צריך עבודה. צריך ללמוד את השפה, צריך מקורות מחיה בשנה הראשונה. מה שנותנים זה לא מספיק. אין על זה ויכוח. טוב. מישהו מהאורחים רוצה לומר משהו?

שלום לכם מר ביטן, ולכל חברי הוועדה. קודם כל תרשו לי להודות לראש הממשלה ולמל"ל, למעוז, לניר ברקת, ובכלל טוב להיות בישראל אחרי ארבעה וחצי חודשים. אנחנו היינו 26 ישראלים תקועים במרוקו, וברוך השם באדיבותו של מלך מרוקו ומר אנדרי אזולאי ואנשים טובים מסביבנו הצלחנו להגיע לישראל, שזה, איך אומרים, עם ישראל חי וקיים ותודה רבה מעומק לבי, ובשם כל הנוסעים.

דבר נוסף ברשותכם, אתם צריכים להבין שהיום יש עוד 15 ישראלים במרוקו. בזמן שאני מדבר איתכם עכשיו יש עוד קבוצת ישראלים שרוצים להגיע הביתה. אלון מימון מאל ג'דידה, אלון בן נעים מהעיר פז, משפחת ביטון שהם אזרחים ישראלים ועוד ארבעה מוסלמים ועוד שלושה-ארבעה שאני לא זוכר את שמם. אז יש פה בעייתיות מסוימת שהייתי דווקא רוצה להעלות בוועדה הזאת.

אנחנו העם היהודי ברוך השם, מחולקים בכל מיני תרבויות, מרוקו, ארצות הברית, לכולם ברוך השם יש קונסולים ויש שגרירויות. לא יכול להיות שאנחנו המרוקאים, אין לנו אפילו משרדי קישור בין ישראל למרוקו. וזאת אחת הבעיות היותר גדולות והמורכבות כרגע, בכל מה שקשור בהתקשרות ביחסים דיפלומטיים בין ישראל למרוקו. כאשר היחסים לא ברמה דיפלומטית, הם יחסים טובים, יש יחסים מצויינים. מלך מרוקו מחבק את הישראלים, אוהבים את מדינת ישראל, אוהבים את העם היהודי. עובדה שהיו 70,000 ישראלים תיירים ב-2019. לכן ברשותכם, אני מנסה להבין, מר דוד ביטן, ואני יודע שאתה הרבה שנים בפוליטיקה. כמה חשוב שלנו, גם לנו מגיע. אנחנו המזרחיים, מגיע לנו. מגיע לנו משרדי קישור, מגיע לנו תרבות, מגיע לנו יחסים עסקיים, יש לנו את הזכות. כאן מיליון מרוקאים בישראל.

אתה מדבר על נושאים של משרד החוץ כרגע. יכול להיות שמגיע, אני לא אומר שלא, אבל אתה דיברת על הבעיה של ה-15 איש - - --

מר ביטן, כבוד שר החוץ, פעם אחת אני פניתי אליו והוא כתב מה שכתב בטויטר, לא ניכנס לזה כרגע. מה שכן חשוב, ברשותך, מר ביטן, כל הנושא הזה, כל הוועדה הזאת היא ועדה חשובה מאוד. אני מבחינתי, הלוואי והייתה דיסקרטית. כי עצם העובדה שמדברים על העלאת יהודים ממרוקו, זה חוסר אמון במלך מרוקו. חוסר אמון מוחלט במלך מרוקו.

בוא נדבר רגע על הבעיה של הקליטה, או של העליה לארץ של אלה שנמצאים שם.

בוא נדבר על ה-15 הישראלים.

רגע. יש 15 איש שאתה אומר שר וצים לעלות.

לא, ישראלים. ישראלים.

מה, הם נסעו לשם כתיירים. זה מה שהיה.

אני אגיד לך. אחד נסע כדי למכור את הבית שלו, השני הוא איש עסקים בפז, יש לו איזו חברה שמתעסקת בקירור, השלישי הוא אדם מבוגר שבא לטייל ולבקר את המשפחה שלו. הבעיה שהם לא עלו איתנו למטוס, לא בגלל שלא רצינו חס וחלילה, היה מקום במטוס. הם לא עלו איתנו כי הם לא ידעו עלינו. אז עכשיו יש 15 ישראלים, ואני שואל אותך שאלה, איש יקר, ואתה מר ביטן, מכיר את העבודה. איך מדינת ישראל מתקשרת עם ממלכת מרוקו, עם בוריטה נאסר, שר החוץ המרוקאי, כן? עם ממלכת מרוקו, בצורה מכובדת, מכבדת, להביא את ה-15 ישראלים האלה לישראל? זו השאלה הכי חשובה עכשיו. יש בחורה יהודייה אמריקאית, במצב קשה ביותר באחד ממלונות- - -

אני חייב לסיים. תקשיב, אנחנו נבדוק את העניין הזה. אני מבטיח לך שזה ייבדק.

אילה סבן ממשרד הקליטה בבקשה.

צהריים טובים. אני רק רציתי להוסיף משהו בהמשך לאריאל, היא אמרה את זה מאוד יפה. הקליטה לעניין מרוקו היא חלק מקליטה של קרן נמלטים ולכן הם מקבלים אקסטרה בנוסף לסל הקליטה, הם מקבלים מענק נוסף שהם יכולים להשתמש בו בנוסף לסל הקליטה וכמובן כל מה שקשור לעולה חדש הם מקבלים את זה אצלנו.

מה סכום המענק הנוסף?

15,000 שקל.

האם אתם יכולים להכין תכנית מיוחדת לאנשים כאלה שעולים ממקומות כמו מרוקו- - -

זו התכנית המיוחדת לאנשים שעולים ממקומות כאלה.

לא, אני מדבר על תכנית שקשורה לדיור ועבודה.

אם תהיה איזו שהיא החלטת ממשלה שתכלול את ה, תהיה החלטת ממשלה להחריג אותם, את העולים ממקומות כאלה ולתת להם תכנית מיוחדת, אז אנחנו נבנה, אם יהיה לנו תקציב, אם תהיה החלטת ממשלה על זה שצריך להחריג. כי הרי צריכים למצוא סיבה למה אתה מחריג אוכלוסיה מסוימת, עולים ממקום X או Y, לתת להם יותר מאשר לעולים רגילים. אז אם תהיה החלטת ממשלה- - -

יש הבדל בין להעלות ממקומות שהן מדינות רווחה לבין להעלות ממקומות כמו מרוקו, ודברים מהסוג הזה.

פעם הייתה תכנית מיוחדת לעולים מתוניס ומתימן, שאפילו אריאל הייתה אחראית עליהם.

זה כמו עולי תימן. נראה לך שהיום עולה מתימן יכול להשיג דירה כשהוא מגיע? הוא לא יכול.

אני אתייחס לא בפרוטוקול, אבל יש תכניות מיוחדות ויש אפילו החלטות ממשלה.

ומבצעי אותן?

וזה הולך, וזה מאוד עוזר. אתה דיברת על תימנים, זה ממש - - -

התימנים אני יודע שהם נמצאים במרכז קליטה ברחובות כבר שש-שבע שנים. אני לא רואה איפה הקליטה. הם נמצאים במרכז קליטה. טוב לכולם שהם נמצאים שם.

לא, זה הפך לדיור קבע שם.

טוב. אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להכנס לזה כוועדה. אני מדבר על מקבצי דיור, לחזור ולעשות מספר מקבצים לעולים האלה. זה דבר ראשון. דבר שני, צריך לעשות איזו תכנית תעסוקה, הכשרה לתעסוקה לאלה שבאים.

השרה ביקשה לקיים דיון בנושא תעסוקת עולים ואפשר לעשות את זה כנושא נפרד. בשונה מ- - -

אין בעיה, אנחנו נתכלל את הדברים האלה.

אנחנו בקעליטה הקמנו שני מרכזי תעסוקה לדוברי צרפתית.

ואם צריך החלטות ממשלה, אז צריך החלטות ממשלה. עם כל הכבוד, הנושא מס' 1, בעיה במדינת ישראל זו בעיית הדיור. הרי לא מצפים מעולה חדש שיבוא, שיקנה דירה ב-3 מיליון שקל. זה לא הגיוני. אלא אם כן יש לו בבנק 100 מיליון שקל. אז הוא יקנה. עולה בא מצרפת עשיר, אז הוא קונה. אבל עולה ממרוקו שבאמת משפחה שהיא לא עשירה, איך אתם רוצים שיגיעו לדירה? בחיים הם לא יגיעו לדירה. ואני לא מדבר על דירה במיליון דולר. אני מדבר על מה שהיא אמרה בירוחם, שדירה עולה 400,000 שקל, גם את זה צריך לתת לו. וגם את זה אין לו.

סיימנו עם משרד הקליטה. מר חגואל, אני מבקש שתתייחס אם אתה יכול גם למה שאמרתי, הנושא של הקמת הקרן, מה הזמינות שלה, האם זה אפשרי? ממה שאתה יודע, ומהניסיון שלך. וגם לנושא של לתת סיוע ליהודי מרוקו, אם הם צריכים כרגע, על חשבון אותה קרן. מה הכוונה? שהסוכנות, עד שנסדיר את העניין עם הממשלה, תתן איזו השקעה קטנה. בבקשה.

ראשית אני רוצה לברך אותך חבר הכנסת ביטן על שני דברים. אחד שאתה יו"ר הוועדה ועוד לא הייתה לי ההזדמנות להיות פה, אז ברכות, ואין לי ספק שזו הוועדה הכי חשובה בבית הזה, כי היא השער של העם היהודי למדינת ישראל ואתה אמון עליה היום. דבר שני, אני רוצה לברך על עצם הדיון.

אני חושב שהקהילה היהודית במרוקו היא קהילה מדהימה, שעברה משבר גדול מאוד. ביחסים מספריים זה משהו שלא קרה בשום מקום אחר, אבל חשוב לומר, שהמשברים האלה כיום, בעקבות הקורונה, קורים בהרבה מאוד מהקהילות היהודיות. גם בקטנות אבל גם בגדולות. צריך להבין, גם צרפת, גם ארצות הברית וגם אנגליה, כמות היהודים שנפטרו- - -

בקהילות הגדולות אין לנו את היכולת הכלכלית לעשות את זה.

אני עוד רגע אגיד איפה לדעתי עם ישראל שיושב בציון היום צריכים לראות איך אפשר לחזק גם את הקהילות היהודיות הגדולות, כי אנחנו נמצאים במשבר. המשבר הוא משבר עולמי, שיש בו, לנו בארץ אנחנו חווים אותו ברמה הבריאותית וברמה הכלכלית. אחינו בתפוצות חווים אותו גם ברמה האנטישמי שבה מייצרים היום נרטיב סביב העניין הזה של הקורונה, ומעבר לזה, אני צופה יום אחרי הקורונה, שהמשבר יהיה משבר ערכי, משבר שהורים שרוצים לשלוח את הילדים שלהם למוסדות לימוד יהודיים שעולים הרבה מאוד כסף, לא תהיה להם את האפשרות לעשות את זה. וזה ייצור לעניות דעתי, אנחנו
הולכים לראות איך פחות ופחות יהודים מגיעים למוסדות חינוך יהודיים בגלל עניינים כלכליים, ייסגרו בתי ספר, ואנחנו רואים פה משבר גדול ביהדות העולם ברמה הערכית, ובהערכות שלנו אחוזי התבוללות, ב-20 השנים הקרובות יעלו ביתר שאת כשכבר היום הם גבוהים מאוד.

זה הזמן שלנו, כמו שאמרו פה השרים לפני, לערבות הדדית. אנחנו היום כאן, גם מדינת ישראל וגם עם ישראל היושב בציון כולו, צריכים לראות איך אנחנו מסייעים להם. אני בהחלט חושב שסדר העדיפויות הראשון הוא הקהילות הקטנות, אבל אל לנו לחשוב, אדוני יו"ר הוועדה, שהקהילות הגדולות לא צריכות עזרה. ולא רק בכסף.

לא, הן צריכות. אבל אני רק אומר, אתה יודע, אם תבקש הרבה לא תקבל כלום. אני אומר בוא נתחיל ממשהו.

לא רק בכסף. אנחנו היום בהסתדרות הציונית העולמית יחד עם משרד החינוך מוציאים מאות, כ-200 שליחים מורים לבתי הספר היהודיים. אם אנחנו נחליט ביחד להוציא 1,000 מורים שליחים שיחזקו את החינוך היהודי בתפוצות היום, זו עזרה שתהיה גם לקהילות גדולות וגם לקהילות קטנות. אני מדבר פה על הצעה פרקטית שיכולה לעזור גם ברמה של ישראל בכך שמורים כאן יהיה להם עוד איזה שהוא אתגר לעשות, ואנחנו לוקחים פה איזה שהוא רעיון ורואים איך אנחנו מחזקים את החינוך היהודי. כי בסופו של יום, יש בעיות כלכליות, ההורים לא ישלחו את הילדים למוסדות חינוך יהודיים, הם יעדיפו לשים את הכסף לאוכל של הילדים. ואם אנחנו חפצים שהעם שלנו ימשיך להיות עם יהודי ואנשים לא יתבוללו לנו, אנחנו צריכים לחזק את הדבר הזה שנקרא חינוך יהודי. וזה האתגר שאני חושב שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו ולהתמקד במשהו מרכזי ולא בעניין של גמ"חים לאוכל או בתי תמחוי או כל מיני דברים כאלה, שפה יש עניינים אוניברסליים שיכולים לעזור. אני חושב שאנחנו פה, גם המוסדות הלאומיים וגם מדינת ישראל, יכולים להירתם לאתגר הזה.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? בבקשה יהודה.

אני רוצה להגיד דבר אחד. בתקופה של הקורונה גם רציתי להודות לגב' אריאל דיפורטו, היא סייעה באמת, - - -- משפחה לארץ, בשיא הקורונה- - -

לא שמעתי.

משפחה ממרוקו עשתה עליה - - - בצורה טובה ועל זה רציתי להודות לך גם כן. יש עוד משפחה שרוצה לעלות, אבל שוב פעם, כשהם באים, הם רוצים לדעת מה מחכה להם בישראל. חשוב מאוד באמת יו"ר הוועדה, לעשות חמ"ל כזה שידעו למי לפנות.

אמרתי להם את זה.

ראית, לא היה למי לפנות באותו יום. משרד החוץ, זה היה טעות לפנות אליו. אם הייתי פונה אולי למור יוסף זה היה נראה היום אחרת. - - -- של העולים. ראית איזו עליה הייתה מניו יורק, כל החרדים - - -

למה פנית למשרד החוץ? כי משרד החוץ טיפל בהחזרה של כל החבר'ה מפרו - - -

אתה יודע מה, - - - אמרה לי פה, מה אמרו לי. 'הקונסוליה בצרפת סגורה, אין עם מי לדבר, כולם בבית'. זו תשובה?

טוב. אני רוצה לסכם את הדיון הפתוח הזה באופן הזה: קודם כל אנחנו מסכימים, אני מדבר על זה כבר כמעט שנה וחצי, אנחנו צריכים להקים איזו קרן, להתחיל ממשהו, שתסייע לקהילות. בעיקר הקטנות אבל אם אפשר גדולות אז אין לי בעיה, כי גם שם יש בעיות. אני מסכים שבנוסף לזה באמת צריך להגדיל את השליחים לבתי הספר, גם ישראלים שמגיעים יש להם יותר ניסיון וגם העלות התקציבית היא עלינו, לא עליהם. ראיתי את השליחים האלה בחו"ל. לא שמעתי ממך שאתה אומר שהסוכנות, ואני מדבר על מצ'ינג עם הסוכנות, לא שמעתי את זה ממך, האוזן שלי כבויה בדבר הזה. עזבת את זה. ברור שבעניין הזה נצטרך לעשות כמו ביתר הפרויקטים, בשלב ראשון לעשות מצ'ינג. אפשר לדעתי בפעם הזאת לקבל תקציבים ממדינת ישראל כי זו בעיה אמתית, ולכן על בעיה אמתית צריך לשים יד בכיס, אין מה לעשות. ויש לנו את התקציבים, יש לנו יכולת, איך נתניהו אומר? המדינה חזקה כלכלית. בסדר. חזקה, אז קדימה. תעזור גם ליהודים בעולם שיש להם בעיה. ואפשר לעזור, וזה לא כסף גדול. יש להם לא רק בעיית חינוך ובעיית רווחה יש להם גם בעיה באבטחה. הקרן שהסוכנות עשתה בעניין של האבטחה הולכת להסתיים, נדמה לי שיש לה עוד שנה ואין יותר כסף. אספו כסף לעניין הזה ובעיית האבטחה היא בעיה ממדרגה ראשונה, בבתי כנסת ובכל מקום, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים. אז אנחנו נטפל בזה גם מול הסוכנות וגם מול שר האוצר וראש הממשלה.

דבר נוסף, הנושא הזה של כניסה לישראל, במיוחד במשברים, צריך להתחדד. לא יכול להיות דבר כזה שאין למי לפנות. ויהודה צודק במה שהוא אומר. כולם היו בבית בתקופה, וגם אם רצית לפנות למישהו, לא היה למי לפנות. גם העובדים היו בבית, כי המדינה הייתה במצב חירום מה שנקרא.

צריכים גם מדיניות אחידה. בסופו של דבר מדיניות אחידה לגבי יהודים. אם אזרח ישראלי, במיוחד שיש לו דרכון, שיוכל להכנס לארץ, גם במצבי משבר וגם במצבים אחרים. ואם הוא נשוי ויש לו אישה שבמקרה אין לה, אז מכניסים אותם באופן זמני, כמו שמכניסים כל תייר, והוא יטפל בבעיות של האשרה הזאת בצורה יותר מהירה. לא יכול להיות שהבעל יהודי ויש לו דרכון ישראלי והאישה יהודייה, יכולה לעלות מכח חוק השבות, לא נותנים לה לעלות. זה לא הגיוני.

כל המקרים האלה, אין להם אישור לעלות.

בזה צריך לטפל ולשנות. ולקראת גל הקורונה הבא שיבוא, ואין על זה ויכוח, אם לא יבוא עכשיו אז הוא יבוא בחורף, אני לא יודע מה יהיה בחורף. תהיה גם שפעת וגם קורונה ואני מקווה שימצאו בינתיים פתרון לעניין הזה, אנחנו צריכים להסדיר מנגנון מסודר שיהיה וגם הנחיות מסודרות. המשפחות בארץ לא צריכות לרוץ כמו משוגעים לראות עם מי מדברים ומה עושים וזה. אלה דברים שאנחנו נבקש ממינהל האוכלוסין, ולפעם הבאה נזמין גם מישהו ממשרד הבריאות, כי אני רואה שהדבר הזה חופף. תודה רבה לכולם. אנחנו נסגור את השידור וההקלטה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.