פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020), שעה 16:00

1. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020
2. הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון - קביעה כהוראת קבע), התש"ף-2020

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – היו"ר

מיקי לוי
מרב מיכאלי

אביטל בגין - הנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יעל בלונדהים - משפטנית, משרד המשפטים

הילה יפה - ממונה ארצית על עוה"ד ביחידות הסיוע, משרד הרווחה

יהודית אסף - מנהלת שירות יחידות הסיוע, משרד הרווחה

אבישג עוזרד - מנהלת תחום החקיקה והמדיניות, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה

שמעון חסקי - פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

פיליפ מרכוס - שופט בדימוס

מיכל פיין - עו"ד, גירושים בהסכמה

גלי פילובסקי - ועד מנהל של ארגון המגשרים

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

יפה קרינצה


חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, מ/1313
הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון - קביעה כהוראת קבע), התש"ף-2020, פ/1202/23, הצעת ח"כ מרב מיכאלי

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020. צריך למזג את הצעת החוק הממשלתי עם הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהייתה הרוח החיה והיוזמת מאז שאני זוכר, בקדנציה הראשונה שלי בכנסת, של החוק הזה, בהצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון - קביעה כהוראת קבע), התש"ף-2020. אני מעלה להצבעה את ההצעה למזג את שתי ההצעות האלה.

אבהיר שהצעת החוק הפרטית מתמזגת להצעת החוק הממשלתית.

אנחנו ממזגים את הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממשלתית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

המיזוג אושר.

תודה, אושר פה אחד. היועצת המשפטית, אני מבין שאנחנו לא דנים בכל ההצעה, כי יש תיקונים ואין לנו זמן והוראת השעה פוקעת הלילה. אז יש הצעה לפצל. בבקשה.

חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף כבר לפני ארבע שנים. הוא נועד לצמצם את ההתדיינויות המשפטיות בסכסוכי משפחה, להנמיך את הלהבות ולעודד את בני המשפחה להגיע להסדרת הסכסוך ביניהם בהסכמה, בדרכים של גישור, גירושים בשיתוף פעולה וכאלה דברים, כדי לצמצם את ההשפעות הקשות וההשלכות הקשות שיש לגירושים גם על המתדיינים עצמם וגם על הילדים שלהם.

החוק מפנה את הצדדים קודם כול לפתוח בקשה ליישוב סכסוך, ואז הם מגיעים ליחידת הסיוע, בין אם זה ליד בית המשפט לענייני משפחה או ליד בית הדין הדתי. הם מגיעים לכמה פגישות מהות, שבהן הם מקבלים מידע גם על ההליכים השונים, גם על ההשפעה - - -

זו חובה?

כן, זו חובה. בתקופה הזאת הם לא יכולים להגיש תובענה. צריכה לחלוף התקופה – היא נקראת תקופת עיכוב ההליכים – ובסופה הם יכולים להגיש תובענה אם הם לא רוצים להמשיך ביישוב הסכסוך בהסכמה. יצרנו הסמכה בחוק ואחר כך בתקנות, של רשימת מקרים שבהם אפשר לקבל סעדים זמניים או דחופים כדי למנוע - - -

שאלו אותי אתמול, כשהיה הדיון במליאה לקראת הצעת חוק בקריאה ראשונה, מה עם אישה מוכה והיא סובלת מאלימות במשפחה, היא בכל זאת חייבת ללכת? אמרתי שהיא יכולה ללכת ולהגיד שהיא לא יכולה. לא?

כמו שאמרה נועה: א. יש אפשרות להגיש בקשה לסעדים זמניים; ב. ליחידת הסיוע יש שיקול דעת להעביר כל מקרה שלא מתאים לטיפול של יחידת הסיוע ישר לבית המשפט. בכל מקרה, כל אלה דברים שנדייק אותם כשנעבוד על התיקונים והתוספות בגרסה הסופית של החוק. בגלל זה עכשיו רק נאריך את הוראת השעה.

אוקיי, אז ההצעה היא לפצל. בבקשה, נשמע את ההצעה ונצביע עליה.

רק לענות על זה. יש מענה מסוים בתקנות לעניין אלימות במשפחה, וזה בהחלט נושא שצריך לדון בו בהוראת הקבע.

מונחת על שולחננו הצעת חוק ממשלתית, שעכשיו ממוזגת להצעת החוק הפרטית. היא מבקשת להפוך את החוק להוראת קבע וגם לקבוע כמה שינויים והבהרות. הם אמנם לא שינויים גדולים אבל אין לנו זמן, לצערנו, בגלל שהוראת השעה פוקעת היום. לכן אנחנו מבקשים לפצל את הסעיף בדבר התוקף של הוראת השעה, סעיף 7 להצעת החוק הממשלתית, ובדרך הזאת להאריך את הוראת השעה בתקופה שתקבע עכשיו הוועדה. אחר כך נמשיך ונדון בהצעת החוק הממשלתית עם הפרטית, שמונחת על שולחן הוועדה.

אוקיי. נשמע את משרד המשפטים.

היועצת המשפטית שיקפה את רוב הדברים. רק אעיר שהחוק נקבע בהתחלה כהוראת שעה במטרה לבחון את ההשפעות. במהלך תקופת הוראת השעה נאסף מידע רב ביחס ליישום ומידת ההשפעה. נערכו למעלה מ-53,000 פגישות מהות ביחידות הסיוע ונמצא שהחוק מצליח לממש את מטרותיו. בדיווחים השנתיים שנמסרו לוועדת החוקה מכוח החוק דווח על ירידה משמעותית – ירידה של 50% בתובענות שמוגשות לבתי המשפט ובתי הדין הרבניים. בנוסף, בוצע מחקר של משרד הרווחה בליווי מכון ברוקדייל, שהצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהות על הסכסוכים המשפטיים ועל הפתרונות במהלך יישום החוק. אנחנו חושבים שנכון להפוך את החוק לחוק קבע. יש מספר תיקונים קטנים שנדרשים, וזאת ההצעה שמונחת כרגע.

דיברת על בתי דין רבניים. מה עם בתי דין שרעיים? זה כולל?

החוק אמור לחול על כל הערכאות הדתיות ובתי המשפט למשפחה, ובכלל זה בתי הדין השרעיים. בשלב הזה החוק הזה עוד לא הוחל על בתי הדין השרעיים מסיבות - - -

עוד לא הוקמו היחידות, זאת הבעיה. שוב, זאת הממשלה. זה לא בעיה של החוק, זה בעיה של יישום החוק. אמרת קודם "היוזמת", אני בעיקר הבייביסיטר של החוק, וצריך לשבת לממשלה על הווריד באופן יותר אפקטיבי ממה שהכנסת יכלה לעשות בשנה ורבע האחרונות, שהיא לא תפקדה באמת, ולדרוש את הקמת היחידות. זה מחדל ושערורייה מאוד מקוממים שעדיין אין יחידות סיוע ליד בתי הדין השרעיים. נצטרך לטפל בזה.

אני זוכר שקיימנו כמה ישיבות פה, בוועדת החוקה, גם לעניין הזה והגיעו נציגים של בית הדין השרעי ומנהל בית הדין השרעי. נעקוב אחרי הנושא הזה ונראה איך אפשר לקדם את זה.

אנחנו אחראים על יישום החוק. לגבי השרעיים, אני רוצה להגיד שיש יחידות סיוע, אבל הן הוקמו עם מספר מאוד מצומצם של עובדים, תוך כדי כניסת החוק לתוקף, להקמת יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים.

אז איפה זה עומד?

כדי ליישם את החוק נדרש מספר גדול יותר של עובדים על מנת לתת מענה למספר הגדול יותר של מקרים שיגיעו.

אני זוכר שהיה לנו ויכוח על זה שאין עובדים סוציאליים בדרום, ליד בית הדין השרעי. זה התקדם מאז?

נכון. עכשיו יש מועמד שכנראה יתאים, אבל הוועדה שהייתה צריכה להתכנס כדי לקבל אותו לעבודה בוטלה ב-23 במרץ בגלל הקורונה, אז אנחנו תקועים כרגע מכיוון שכל מכרז חיצוני צריך לעבור אישור של ועדת חריגים של האוצר. אנחנו תקועים עם כל המשרות שהם מכרזים פומביים. יש כבר תקן לעניין הזה, יש עובד בקנה, אבל אי-אפשר לקבל אותו.

ומבחינת 53,000 פגישות מהות, יש ירידה של 50% בסכסוכים שנפתרו ביחידות הסיוע ולא היה צורך להמשיך בערכאות ובסכסוכים משפטיים מרים, בבתי הדין הרבניים ובבתי הדין לענייני משפחה. נשמע את השופט פיליפ מרכוס, בבקשה.

אני שמח להיות מוזמן לדיון. אני מרצה הרבה בחוץ לארץ בפני פורומים של משפטנים, שופטים ואנשי בתי משפט, וכולם משבחים את השיטה הישראלית. יצא לנו, יחד עם ענת ענבר ותמי טופינסקי, להרצות בכנס בין-לאומי בסיאטל בעניין הזה לפני שנתיים-שלוש, וקיבלנו תשבחות גדולות מאוד. כך שאין ספק שלצד העניין המספרי, החוק הזה זוכה להדים חיוביים מיודעי דבר בכל העולם. עד כאן דבריי.

אתה, בתור שופט - - -

בדימוס.

בדימוס. גם אני עורך דין בדימוס, הופעתי אצלך. אתה אומר שמהניסיון שלך היחידות האלה והחוק הזה אכן מקדמים ועוזרים לפתור סכסוכים, במקום ללכת למאבקים משפטיים מרים?

למען הסדר הטוב, אוכל לומר שעניין המהות נחקק לאחר שפרשתי מהשיפוט, כך שאני עוקב מהצד. לשופטים יש משהו לומר בעניין הזה, כמובן, באמצעות הנהלת בתי המשפט. אני בטוח שהם יגידו את דברם. אבל אני מסתכל גם על התוצאות וגם על ההשוואה של השיטה הישראלית עם שיטות אחרות בעולם, ואין לנו כמעט אח ורע.

תודה רבה, כבוד השופט. עכשיו אנחנו עוברים לעורך דין שמעון חסקי מלשכת עורכי הדין. בבקשה.

אחר צהריים טובים, תודה רבה על ההזדמנות. אני יו"ר פורום משפחה בלשכת עורכי הדין. אני רוצה לברך על המגמה שמסתמנת, להאריך את תוקפה של הוראת השעה, על מנת שנתכנס וננסה לשפר את הטעון שיפור בעניין הזה.

מה טעון שיפור? מה ההשגות שלכם? בוא נשמע.

אני לא יכול להגיד פה את כל ההשגות. הן לא כאלה רבות, העניין הוא שאני יו"ר פורום משפחה והחוק הזה נוגע לכמה וכמה פורומים מקצועיים בלשכת עורכי הדין. למשל, הפורום ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, ועדת בוררות. אנחנו עומלים בימים אלו על מסמך משותף, אחרי שקיבלנו את עמדות עורכי הדין שעוסקים במלאכה, בעיקר עורכי דין לדיני משפחה, מגשרים למיניהם, החבר'ה שמגשרים בשיתוף פעולה. אנחנו מגבשים נייר עמדה מסודר, נביא אותו בפני הוועדה ונרצה להיות חלק מהדיון הזה, כי בסופו של דבר אנחנו אלה שמממשים את החוק הלכה למעשה. החוק הזה טוב ברמה החינוכית; ברמה החינוכית ציבור המתדיינים וגם ציבור עורכי הדין מבינים ששנייה לפני שרצים אלי קרב, בואו ננסה לפתור את הסכסוך. יש אי-אלו בעיות משפטיות עם החוק, שניתן לפתור אותן, אבל כפי שאמרתי, אני לא יכול למצות את העניין כרגע. ייצא נייר עמדה מסודר של כל הפורומים הנוגעים בדבר מלשכת עורכי הדין.

לא ברמה החינוכית, ברמה המעשית. המספרים שאמרו נציגי משרד המשפטים, אתה מצטרף לזה? אתה מאשר את הדברים האלה, שמבחינת הנתונים זה באמת עוזר?

בעניין הזה אני מסתייג, ואנסה להסביר. כשמדברים על 53,000 פגישות ביחידות הסיוע מיולי 2017 ו-50% ירידה במספר התובענות או מספר הסכסוכים שהתדיינו בבית המשפט – לא ראיתי את הנתונים אז אני לא יודע להביע עמדה, אבל אני כן יכול לומר לאדוני שאם מגיע אליי לקוח ואני שולח אותו להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ומוגשת בקשה ליישוב סכסוך ונקבעת פגישת מהות, עוד לפני פגישת המהות יכול להיות שהצד השני שכר עורך דין וחברי ואני מנהלים משא ומתן והגענו להסכם. ההסכם הזה יאושר בבית המשפט דרך אותה בקשה ליישוב סכסוך. כך שמתוך אותן הצלחות, יכול מאוד להיות שאתה מדבר על הסכמים שחברי למקצוע ואני ערכנו שלא דרך יחידת הסיוע.

אני חושב שיחידת הסיוע עושה עבודה מצוינת. אני חושב שבחלק גדול מהתיקים, בתיקים היותר מורכבים, אני לא בטוח שיש להם את היכולות לעשות את זה. שמעתי מהעמדות שהגיעו מחבריי למקצוע לפורום, למשל, שפגישת המהות הראשונה, שהיא בעיקר פגישת הכוונה, יושב איתם מי שאינו עורך דין ונותן להם עצות משפטיות. זה חמור בעיניי, אם זה נכון. לעצם הסטטיסטיקות שמגישים בנייר הרקע של התזכיר, קשה לי להאמין ש-50% מהתובענות לא מגיעות - - -

אוקיי, הבנו. אז במהלך הדיונים שיתקיימו בהצעת החוק אתם, כמובן, תהיו מוזמנים ונשמע אתכם. אבל שמעתי שאתם, כלשכת עורכי הדין, לא מתנגדים להארכה של הוראה השעה. תודה רבה. לפני ההצבעה ניתן את המילה האחרונה לחברת הכנסת היוזמת, מרב מיכאלי.

יש עוד דוברים לפניי, לא?

לא.

קודם כול, רציתי לשבח את לשכת עורכי הדין ולברך אותם שהם הצטרפו. אמנם לקח כמה שנים, אבל אני שמחה שהם הצטרפו לעגלה הנוסעת לכיוון מאוד נכון. הנסיעה עוד לא לגמרי חלקה, אבל הכיוון. טוב שהם הצטרפו אלינו לדרך, מאוד מאוד מקבלות אותם בזרועות פתוחות.

יש הרבה דברים לדייק, גם באמירות. למשל, אחד הממצאים של ועדת ההיגוי, שגם במקרים שיש אלימות במשפחה, עיכוב ההליכים מסייע לנשים במקלטים להישאר יותר זמן ולקבל אורכה. ככה שיש לזה הרבה מאוד צדדים, ונצטרך את הזמן בשביל לעבוד על זה מאוד ביסודיות.

חשוב לי לציין לטובה את יחידות הסיוע. אנחנו כל הזמן באיזה מין מרדף אחרי הממשלה לקבל ממנה תנאים מספיק אפקטיביים וראויים בשביל שהחוק יוכל לממש את מטרתו מבחינה פיזית. זאת אומרת, יש את העיקרון, ובסוף יש את החיים עצמם – צריך מקומות פיזיים בשביל שיחידות הסיוע יוכלו לשבת בהם, מספיק כוח אדם מקצועי מבחינת תקנים וכו'. לצערי, כל כך הרבה זמן אחרי שהחוק נחקק אי-אפשר להגיד שזה מאחורינו. למרות זאת, לפעמים בתנאים לא פשוטים, יחידות הסיוע עושות עבודה מאוד מאוד טובה.

בכוכבית צריך להגיד, כשאנחנו אומרות ש-50% מהסכסוכים לא המשיכו לערכאות משפטיות – לא משנה איזה סוג של ערכאה – זה לא בהכרח שהסכסוך נפתר ביחידת הסיוע, זו גם לא הייתה מטרת החוק שזה ייגמר בתוך יחידות הסיוע, אלא שיעברו למסלול של פרידה בהסכמה או סיום הסכסוך בהסכמה. הדבר המדהים הוא שאכן יש אחוז של סכסוכים, לדעתי מפתיע לטובה, שכן מסתיים בתוך יחידות הסיוע, שזה כשלעצמו הישג מאוד מרשים בעיניי.

אני חושבת שקבלת החוק הייתה כרוכה בהרבה פקפוק, הרבה חשדנות. מאוד התקשו להאמין לקונספט הזה במדינת ישראל. במדינת ישראל יש לנו תרבות מאוד עמוקה של סכסוך – דבר לא מפתיע למדינה שמה שמגדיר אותה, בטח ובטח ב-52 השנה האחרונות, זה הסכסוך עם שכנותינו ושכנינו. אז יש לנו תרבות מאוד עמוקה של סכסוך, והמעבר מברירת מחדל של ריב על זכויות, מקסום ועל צדק אולטימטיבי כלשהו – שאינו בר השגה, בטח לא ביחסים בין בני ובנות אדם למסלול של יישוב סכסוך בדרכים חלופיות - - -

בזה אני יכול להצטרף אלייך, אבל זה לא הנושא.

אני רק אומרת, אני חושבת שזו אחת הסיבות - - -

הלוואי היית יכול לפתור את זה כאן.

הלוואי, נכון? היינו פותרים את זה כאן.

אני חושבת שהסיבה המרכזית בקושי שהיה לקבל את החוק, להעביר אותו ולהתחיל להתניע אותו היא הסיבה התרבותית. אני מאושרת שהצלחנו להתגבר על המשוכה הזאת והיום יש הסכמה מקיר לקיר שהחוק הוא טוב והחוק נכון. אגיד פה את מה שאמרתי לפנות בוקר במליאה: אני מקווה שלא רק שנשלים את החוק, נשפר אותו, נחזק אותו ואת המערכות שעוסקות בהוצאה שלו לפועל, אלא גם שהוא יהיה הסנונית הראשונה ברצף של חוקים שיאפשרו לנו להפוך את הגישור, צדק מאחה ועוד דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים לברירת המחדל.

אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר התשובה היא כן. כשנגיע לעשות הסכם בינינו לבין שכנותינו ושכנינו הפלסטינים, גם הוא יצטרך לעבור דרך יישוב סכסוך מאוד מאוד עמוק ואפקטיבי ונגיע כך אל המנוחה ואל הנחלה.

נכון. תודה, חברת הכנסת מיכאלי. אנחנו עוברים לאבישג עוזרד ממרכז רקמן. בבקשה, בקיצור.

אני רוצה להעיר שתי נקודות לגבי תזכיר החוק: הראשונה, לגבי תוקפם של סעדים זמניים, והשנייה לגבי חובת הדיווח. לעניין הסעדים הזמניים – אני מתייחסת לסעיף 3ז(4) – במסגרת התזכיר מוצע לקבוע כי תוקפם של סעדים זמניים יפקע לאחר חמישה חודשים ממתן הצו. לדעתנו, הנזק שייגרם בשל התיקון הזה עולה משמעותית על התועלת של התיקון, ואסביר. התיקון הזה הופך את הנטל, כלומר מי שזקוק לסעד הזמני הוא זה שיצטרך להגיש בקשה נוספת להאריך את הצו לאחר חמישה חודשים. החשש שלנו הוא שבתום לב אותו בעל דין יפספס את המועד, וההשלכות של זה יהיו קשות. לדוגמה, צו עיקול שנועד למנוע מבעל הדין השני להבריח נכסים פוקע, ועד שבעל הדין מבין את זה ומחדש את הצו נגרם לו נזק. בהשוואה, הנזק שנגרם לצד השני, שבסך הכול צריך לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את הצו, הוא זניח. לכן אנחנו ממליצות על אימוץ של מנגנון אחר, לפיו צו לסעד זמני יהיה בתוקף עד 90 יום מיום סגירת התיק ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע, במידה שאכן לא מוגשת בהמשך תובענה בפרק הזמן הזה. מצד אחד, המנגנון הזה יאפשר מצבים שבהם סעדים זמניים נשארים בתוקף ללא הגבלה, ומצד שני זה יבטיח מספיק זמן לאותו בעל דין להיערך להגשת התביעה לאחר סיום התהליך ביחידות הסיוע בלי שהוא צריך לחשוש שבהיסח דעת הצו הזמני פוקע. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי חובת הדיווח בסעיף 8. אני מבינה שלא מוצע לשנות את הסעיף הזה וחובת הדיווח נשארת על כנה.

אנחנו לא דנים בסעיפי החוק עצמו עכשיו. אנחנו רק מפצלים ומאריכים את הוראת השעה בעוד פרק זמן – יש פה הצעות לחצי שנה או שנה, תיכף נראה – ואחרי זה נקיים דיון בסעיפי החוק. אז כל ההערות שאת נותנת עכשיו, על הסעדים הזמניים ועל הדיווח, נדון בזה בהמשך. יש לך עוד מה להשלים?

כמה משפטים על חובת הדיווח, שגם מתקשרת לנתונים שדיברו עליהם קודם, לגבי ירידה של 50% בהיקף התובענות. חשוב לי להבהיר בהקשר הזה שחסר כאן דיווח יותר מעמיק ושבוחן את המצב לטווח הארוך. מה קורה לגבי 50% האלה שלא מגישים את התובענות? מה קורה למשפחות האלה? האם ההסכמים שמגיעים אליהם ביחידות הסיוע הם הסכמים מספקים? האם הם מחזיקים לאורך זמן או שמדובר במשפחות שלאחר תקופה של כמה חודשים או שנה כן מגיעים לבית המשפט, כי ההסכם לא היה מספיק טוב? זאת אומרת, מה קורה עם הזוגות שלא מגיעים באותה שנה לבית המשפט. בהקשר הזה, אנחנו חושבות שצריך להרחיב את חובת הדיווח, שתהיה יותר מקיפה, יותר לטווח הארוך ויותר עמוקה ולעגן את זה.

תודה, אבישג. מיכל פיין, חברה בוועדת ההיגוי.

אני מתנצלת שאני לא יכולה לפתוח מצלמה, אבל הוועדה התעכבה ובמקביל אני מלמדת בזום באוניברסיטת בר אילן, אז אנסה לעשות את זה בקצרה.

תמסרי ד"ש לסטודנטים.

הופתעתי ממה ששמעתי מחברי שמעון חסקי לגבי העמדה של לשכת עורכי הדין, ובתור נציגת ציבור בוועדת ההיגוי אני מרגישה חובה ציבורית לציין שבוועדת ההיגוי, שיושבת כבר שלוש שנים ונפגשה למעלה מ-20 פגישות, יש נציגות ללשכת עורכי הדין וכל הנתונים וכל הדיונים, הכל היה יחד עם הנציגות של לשכת עורכי הדין. אני גם יודעת מהמידע שעבר לוועדת ההיגוי שלפני שנה וחצי היה קול קורא לחברי וחברות לשכת עורכי הדין כדי שיביאו השגות לגבי הביצוע של החוק והיישום שלו, ולא התקבלו שום תלונות. להיפך, הבנו שבעיות נקודתיות מטופלות. מעבר לזה, העמדה של הלשכה בוועדת ההיגוי הייתה חיובית, וכך הובאה בפני הוועדה. אני מבינה שיש חילופי גברי בלשכת עורכי הדין ולכן, כנראה, צריך לבחון את הדברים מחדש, אבל אני מאוד מקווה שיהיה שיתוף פעולה ותהיה המשכיות כי ועדת ההיגוי עשתה עבודה מאוד מאוד יסודית.

לגבי מה שאמרה אבישג ממרכז רקמן, אני רוצה להפנות גם אותה לדוח ועדת ההיגוי ולשלושה מחקרים מקיפים שנעשו, גם על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים, גם על ידי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט וגם על ידי מכון ברוקדייל. יש כאן הרבה מאוד אינפורמציה. אנחנו לא יודעים אם הוועדה תמשיך להתכנס. אני לא מכירה עוד חוק בישראל שיש אחריו כל כך הרבה מעקב וכל כך הרבה בדיקה בצורה שוטפת.

תודה רבה, תחזרי לסטודנטים. גלי פילובסקי מהוועד המנהל של ארגון המגשרים. בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אהיה ממש קצרה, כי אני מבינה שגבולות של הדיון שלנו היום מאוד הצטמצמו לאור השעה.

נכון מאוד. יש לנו עוד זמן רב לדון בכל סעיפי החוק.

כפי שציינת, אני חברת הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל. שמחתי מאוד לשמוע אותך, עורך דין חסקי, לגבי נייר העמדה שלכם בלשכה ואני מאוד מקווה שנצליח לקבוע את גבולות הגזרה. הרבה מאוד מהמגשרים הם גם עורכי דין, אם כי יש כמובן מגשרים רבים שאינם עורכי דין.

קודם כול, אנחנו בעד שהחוק יעבור, שהוראת השעה תהפוך לקבועה. אנחנו מברכים על הנתונים המאוד מאוד מרשימים, כפי שציינה חברת הכנסת מיכאלי. מה שחשוב לנו מאוד מאוד להעיר, וזאת אולי ההערה המהותית המשמעותית שלנו, זה שמי שדה פקטו עושה גישור יהיה מגשר מוסמך שמופיע ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט, כפי שהתנאים קבועים בתקנות. הדבר הזה יתרום לקוהרנטיות של כל החקיקה בנושא הגישור בישראל. כשאנחנו מעיינים בהוראות החוק אנחנו רואים שבמובנים רבים יש ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בתי הדין סמכויות לערוך הליך שדומה מאוד במאפיינים שלו להליך גישור, וגם לערוך הסדר גישור – זמני וקבוע. חשוב מאוד שתהיה אחידות ושמי שעוסק בגישור דה פקטו יהיה מגשר מוסמך שעומד בכל התנאים, כפי שדורשות התקנות היום, ונמצא ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט. הדבר הזה מאוד חשוב, שלא תהיה עקיפה של החקיקה בתחום הסדרת העיסוק בגישור, כפי שהיא יצא לפועל כבר בימים אלה. הדבר הזה קצת התעכב בגלל הקורונה, אבל הוא מגיע לסיומו ממש בימים אלה, מבחינת בחינות ההערכה למגשרים, גם בעל פה וגם בכתב.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. אני חשוב שמדובר בחוק חשוב מאוד שהוכיח את נחיצותו, וגם הנתונים שמסר משרד המשפטים מאשרים ומאששים את העניין הזה. חבל שאין לנו זמן לדון בחוק עצמו, ולשמוע אם צריך לתקן או צריך לשפר, גם בהצעת החוק הממשלתית וגם בהצעת החוק הפרטית. אבל לפחות עכשיו, מאחר שיש לנו סד זמנים כי הוראת השעה פוקעת היום בחצות, אני חושב שמן הראוי לפצל את החוק. נצביע אך ורק על הארכת הוראת השעה. אני מציע שנאריך את זה בשנה נוספת.

אבל הבנתי שהייתה הסכמה על חודש וחצי.

הייתה התלבטות בין תקופה קצרה לארוכה יותר.

קיימנו דיון. חבל לבוא בעוד חודש וחצי.

שנה – אני חוששת מההתפתחויות הפוליטיות האפשריות.

יש לך תמיכה מקיר לקיר, מרב.

אתן מסכימות אתי, חודש וחצי?

אני גם חושבת חודש וחצי, כדי שלא נפספס את המומנטום.

חצי שנה? ההצעה שלנו היא להאריך את זה בשנה. יש את כל התקש"חים שאנחנו עובדים עליהם, יש את חוק ההסדרים, יש את חוק התקציב. אני חושב שבניחותא נקיים את הדיון בסעיפי החוק עצמו. אני לא חושב שההתפתחויות הפוליטיות, אם תהיינה, חברת הכנסת מיכאלי, ישפיעו על החוק הזה, שאת רואה שמקיר לקיר, פה אחד, מצביעים בעדו. אני רק מבקש ממשרד המשפטים ומיהודית קאופמן, שהיא מנהלת שירות יחידות הסיוע, וגם מהוועדה שבדיון הראשון שנקיים נתייחס לעניין שלא מתחילים בחוק הזה בבתי הדין השרעיים מכיוון שאין כוח עבודה מספיק. כבר כמה שנים מדברים על זה, הגיעה השעה והגיעה העת לקדם את יחידות הסיוע. אני בתוך עמי יושב, ואני אומר לכם שבתקופת הקורונה ובשנים האחרונות יש עלייה מדאיגה מאוד בגירושין. אני יודע על עלייה של יותר מ-50% בצפון, בבית הדין השרעי בסחנין. לכן חבל, כי אם הבעל או האישה מתחילים בסכסוך כבר אי-אפשר לגשר עליו, ולכן כאשר פונים לישיבות המהות האלה ומנסים לגשר על השסע והפערים בתחילת הדרך, זה חשוב מאוד. אני עוד אנדנד לכם הרבה, גם למשרד המשפטים וגם ליחידות הסיוע. מיקי לוי, אתה רוצה להגיד משהו?

רק אאחל למרב בהצלחה.

למרות שההארכה תהיה לשנה, אנחנו מבקשים שהדיונים יהיו כמה שיותר מוקדם.

כמובן, זאת הכוונה.

זאת השאיפה. הכוונה היא להאריך לשנה כי כרגע אין זמן לדון לעומק, אבל אנחנו שואפים שהדיון יתקיים לפני תום השנה הזאת.

כי מעבר להארכה, יש תיקונים שהם משמעותיים בשטח.

אנחנו צריכים קודם כול להצביע על הפיצול. אנחנו מפצלים את סעיף 7 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 9 לחוק העיקרי, שנוגע לתקופת הוראת השעה. נקבע שם את התוקף לעוד שנה. צריך לקבוע תאריך או לקבוע את מספר השנים מתחילת הוראת השנה.

עוד שנה. אני מעמיד את פיצול סעיף 7, לפי הצעת הוועדה, להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הצעת הפיצול אושרה.

אושר פה אחד.

אושר הפיצול לפי סעיף 84ב. זה עולה לאישור המליאה ועכשיו אנחנו יכולים לדון, על תנאי שזה יאושר במליאה. אקרא את הנוסח של ההצעה.

" חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020.

1. תיקון סעיף 9. בחוק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, בסעיף 9 – במקום 'עד תום שלוש שנים מיום התחילה' יבוא 'עד תום חמש שנים'" – אם אני זוכרת נכון.

אבדוק כמה זה יוצא בוודאות לעוד שנה נוספת. זה יהיה עד 1 ביולי 2021. כמו שאמרנו, בשאיפה שנצליח לדון עוד הרבה לפני כן כי, כמו שעלה פה, עלו הרבה קשיים ביישום שצריך עוד לשמוע איך הדברים התקדמו וגם לשמוע את כל הנתונים בצורה מסודרת, וגם לדון בתיקונים.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה לפני ההצבעה?

לפרוטוקול אני אומר, שוב הוכחנו, כמו שהוכחנו בחודשים האחרונים, שללא אופוזיציה אכפתית לא יעבור פה כלום, כי אף אחד מהקואליציה לא בא לעבודה.

היום זה פרופר. אבל זה בסדר, אני ממלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע שעסוק עכשיו בחוק הראשון, שתיכף נחזור אליו. גם שם אני חייב לציין, חברי הכנסת מרב מיכאלי ומיקי לוי, אנחנו מתנהגים באחריות. למרות שהוראת השעה שם פקעה ואנחנו כבר מעבר, הצענו כמה הצעות, שאני חושב שהן מקדמות ושומרות על זכויות יסוד וגם מאזנות את הצורך במאבק בנגיף הקורונה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של הוועדה, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

זה אושר פה אחד.

זה על תנאי של הפיצול במליאת הכנסת.

מיזגנו ויש פטור מחובת הנחה ויש החלטת ועדת הכנסת. הצבענו בכפוף לפיצול. תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:38.