פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020), שעה 12:30

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל
רם בן ברק
קרן ברק
איתן גינזבורג
ע'דיר כמאל מריח
יוליה מלינובסקי קונין
סונדוס סאלח
חוה אתי עטייה
ג'אבר עסאקלה

ינון אזולאי
מיקי לוי

סיון להבי - מנהל אגף בכיר תקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, משרד הפנים

יוסי בנישתי - מנהל אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מש"מ, מרכז השלטון המקומי

שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו, מרכז השלטון המקומי

פיני בדש - ראש המועצה המקומית עומר, מרכז השלטון המקומי

ניר קפלן - אחרי רגולציה, התאחדות בתי המלונות בישראל

דובי אמיתי - יו"ר המגזר העסקי, נשיאות המגזר העסקי

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

שי ברמן - מנכ״ל, איגוד המסעדות בתי קפה וברים

תומר רוזנר
רוני טיסר

לאה קריכלי

יפעת קדם

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020, מ/1315

שלום לכל הנוכחים, ברוכים הבאים לדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו דנים כעת בהצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020. מדובר בחוק שמאפשר לרשויות המקומיות לגבות היטל שמירה מהתושבים ולממן דרכו פעילות להגברת האבטחה והסדר הציבורי. תומר רוזנר, היועץ המשפטי, בקשה.

אני אתן רקע כללי לחברי הכנסת ולנוכחים האחרים. בתחילת שנות ה-2000, בעקבות התגברות האינתיפאדה השנייה, פעולות הטרור שהתרגשו עלינו והתערערות הביטחון האישי, החלו רשויות מקומיות לקבוע בחוקי עזר גביית היטלי שמירה מתושביהן. בשנת 2010 עתרה הגברת יוליה מלינובסקי, שהיא היום חברת כנסת, לבית המשפט העליון בטענה כי היטל השמירה שנגבה בעיריית חולון נגבה שלא כדין. בית המשפט העליון השאיר את שאלת הסמכות בצריך עיון, אבל קבע שסבירות ההיטל והשימושים שנעשו היו בעייתיים ולפיכך ההיטל שנגבה נגבה בצורה לא סבירה. בעקבות זאת פנתה הממשלה לכנסת והגישה הוראת שעה שקובעת שני הסדרים. ההסדר האחד הוא הסמכה של הרשות המקומית - עיריות ומועצות מקומיות - להסדיר נושאים של אבטחה, שמירה וסדר ציבורי בתחומן, וההסדר השני, גביית היטל או אגרת שמירה כפוף לשיעור מרבי שנקבע על ידי שר הפנים בתקנות. במהלך השנים, מאז 2011 עד היום, החוק הוארך ארבע פעמים. הארכה האחרונה הייתה בשנת 2017 עד סוף 2019, אך בעקבות הבחירות לכנסת הוארך תוקפו עד ליום 16 ביוני 2020, שזה היום. במהלך השנים גם נוספה הוראה לחוק שמחייבת את ניהול הכספים של היטל השמירה בחשבון ייעודי, תוך דיווח של גזבר המועצה למועצת הרשות המקומית מידי שנה על התקבולים וההוצאות שנעשו בכספים. על פי הנתונים שקיבלנו ממשרד הפנים, כ-58 רשויות מקומיות - 46 עיריות ומועצות מקומיות ו-12 מועצות אזוריות - התקינו חוקי עזר שמחייבים הטלת היטל שמירה. היטל השמירה נגבה כשהוא מחושב לפי מטר מרובע של נכס, כאשר ברוב הרשויות המקומיות ניתנת למחזיקים שזכאים להנחה בארנונה הנחה זהה בהיטל השמירה. במיעוט הרשויות, שזה כעשרים ומשהו רשויות, לא ניתנת ההנחה בצורה הזאת.

את התיקון הזה שר הפנים סירב להכניס להוראת שעה. בגלגול הקודם ביקשתי שאם כבר מישהו מקבל הנחה בארנונה – שיקבל הנחה גם בהיטל השמירה. הוא סירב להכניס את זה להוראת שעה. יכול להיות שכל רשות פועלת על פי שיקול דעתה.

זה וולונטרי.

שר הפנים אפשר וולונטריות לרשויות המקומיות.

הוא לא הסכים להכניס את זה כנוהל.

גם טבלת ההנחות בארנונה שנהוגה ב-257 רשויות מקומיות בישראל היא וולונטרית.

גם ההנחות בארנונה הן וולונטריות?

כן. ראשי הרשויות מאמצים אותן בגלל הלחץ הציבורי. הוולונטריות יוצרת איזונים בין סמכויות השלטון המקומי לסמכויות השלטון המרכזי. הדמוקרטיה מנצחת בכך שהציבור דורש את מה שמגיע לו.

בשבוע שעבר דנתם כאן בחוק השיטור העירוני. אין קשר בין השיטור העירוני לאגרות השמירה. אגרות השמירה מממנות בחלק מהרשויות את השיטור העירוני, בחלק מהרשויות הן מממנות צרכים אחרים, כמו אבטחת אירועים, מוקד, סיירים של חברות פרטיות, רכישת ציוד רלוונטי של מצלמות, אופנועים וכו'. בחלק מהרשויות יש היטל שמירה ואין שיטור עירוני, בחלק מהרשויות יש היטל שמירה ויש שיטור עירוני, ובחלק מהרשויות יש שיטור עירוני ואין היטל שמירה.

מה הבקשה מאיתנו?

הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהוראת שעה נוספת עד תום שנת 2022.

בפעם הקודמת זה לא היה ליותר זמן?

לא. תמיד היה לשנתיים, חוץ מהפעם הראשונה שזה היה לכמה חודשים.

זה פשוט הוארך הפעם בגלל ממשלת מעבר, נכון?

כן.

הממשלה מבקשת להאריך את הוראת השעה עד סוף 2022. מדובר בהארכת הסמכות של הרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה, כפוף לאישור חוקי העזר על ידי שר הפנים. אנחנו צריכים להבין שכל פגיעה בהכנסות הרשות מצריכה איזה שהוא מתן מענה עבור הרשות המקומית. כשאזרח מקבל הנחה, אותה הנחה נגרעת מתקציבה של הרשות. התחשיבים של אגרות השמירה לא לקחו בחשבון את ההנחות. רשות שלא ביקשה בחוק שלה לאפשר הנחות, התחשיב לא לקח בחשבון את ההנחות. הממשלה מבקשת להאריך את הוראת השעה כפי שהיא. הוראת השעה מאפשרת לרשויות, כמובן בצורה וולונטרית, לפנות לשר הפנים, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו. ככל שהרשות תצביע על מקורות תקציביים שיאפשרו מתן הנחות, כך היא תקבל את האישור הנדרש. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם לכך שאנחנו בשנה תקציבית מאוד מורכבת עבור הרשויות המקומיות.

אתה רוצה עכשיו להטיל מיסים נוספים על אזרחים.

אנחנו רוצים להמשיך את המצב הנהוג עד סוף שנת 2022.

זה מס, זו לא אגרה.

השנה התקציבית הזאת מאוד קשה לרשויות המקומיות.

היא קשה לכל האזרחים במדינה הזאת.

צריך להבין שהרשויות מסתמכות על תקציב שאושר בתחילת השנה. כרגע יש ירידה בהכנסות, עסקים נסגרים. שינוי כללי המשחק באמצע השנה מאוד מורכב עבור הרשויות, בטח אם לא יימצא לזה מענה.

למרות שידעתם שבאמצע השנה פוקע התוקף של התקנה, עדיין הסתמכתם על זה שתקבלו את הכסף?

סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת האריך את תוקף התקנה עד ליום הזה.

אם אתה אומר שהסתמכתם על זה, זה אומר שהסתמכתם על זה שתקבלו את האגרה.

החקיקה פורסמה להערות הציבור.

לפני שבועיים.

היה פה תהליך של פרסום תזכיר לפי כל נהלי הממשלה.

התחלתי את הסיפור הזה עוד כשהייתי חברת מועצה צעירה ותמימה וחשבתי שיש דרך לשנות. האמת שהצלחתי. בעקבות פסק הדין, השכילו במשרד הפנים להבין שלא יכול להיות מצב של מערב פרוע, שלא יכול להיות מצב שכסף נכנס ואף אחד לא יודע מה קורה עם הכסף הזה. כמה גבייה יש בשנה מכל הרשויות המקומיות? כמה ממגזר עסקי וכמה ממגזר פרטי?

יש הבדל בין אגרה למס. מס זה רוחבי, מס זה דבר שמחייב את כולם, מס זה משהו שאין לך שיקול דעת, כמו מס הכנסה, כמו מס בריאות. מה זו אגרה? אם את מקבלת שירות, את משלמת עבור השירות, כמו רישיון. פה קראו לזה אגרה, כשזה בכלל מס, כי את לא ביקשת את השירות הזה, את לא צורכת את השירות הזה.

למה את לא צורכת? את מקבלת שירותי אבטחה.

זאת שורה נוספת בתוך הארנונה שלך שאין לך שום דרך להגיד שאת לא רוצה אותה. אם אנחנו מדברים על עולם המושגים, אז בוא נקרא לזה מס שמירה, כי זה יותר נכון, זה מבטא נכון יותר את המשמעות של הגבייה הזאת.

מדובר בהיטל שמירה, לא באגרת שמירה.

גם היטל זה עבור משהו.

היטל זה משהו שמתייחסים אליו כשמדובר בדבר שהוא זמני, שיש איזו סיבה מסוימת שבגללו הטילו אותו.

הזמני פה הוא מ-2011. אם במשרד הפנים דבקים בעמדה שזה חשוב, שעל זה תכף נתווכח, בוא נעשה את זה הוראת קבע.

הרבה מהרשויות המקומיות קושרות את ההפעלה של השיטור העירוני עם גביית היטל השמירה או אגרת השמירה. האם לתושבים של רשות שגובה אגרת שמירה יהיה יותר ביטחון אישי מאשר לתושבים של רשות שלא גובה אגרת שמירה? מדובר פה על להכניס יד לכיסם של האזרחים. אני מכירה רשויות מקומיות שלא גובות אגרת שמירה אבל מפעילות את השיטור העירוני.

איזה רשויות?

ראשון לציון.

רשויות רבות. אם צוין שרק חמישים ומשהו רשויות גובות, זה אומר שהשאר לא גובות.

כ-90 רשויות גובות אגרת שמירה. העניין הזה יוצר אפליה בין עיר לעיר, בין אוכלוסייה לאוכלוסייה. אפשר לממן, לפי תזכיר החוק, את השיטור העירוני על ידי אגרת שמירה. על מה אנחנו משלמים ארנונה אם לפקחי העירייה יש סמכויות נוספות?

אלו יחידות אחרות.

כמה כסף כל הרשויות גובות?

260 מיליון שקל בשנה.

לפי מסמך רשמי וההידברות שלי עם הארגונים העסקיים, רק למגזר העסקי במדינת ישראל היטל השמירה עולה כ-400 מיליון שקל בשנה.

אלה נתונים שאנחנו לא מכירים.

אנחנו יכולים להוסיף לזה גם את הגבייה הפרטית, שסביר להניח שהיא כמה מיליונים.

מה זו גבייה פרטית?

גבייה מאזרחים.

מה המרכיב העסקי בתוך הסכום הזה?

אין לנו את התמהיל.

יש עסקים שמחויבים בשמירה על פי רישיון העסק שלהם. בית מלון לא יכול לפעול בלי שיש לו קב"ט. לאותם עסקים יש כפל תשלומים, כי הם מחויבים לתת שמירה וגם לשלם אגרת שמירה. אנחנו יודעים שבגלל הקורונה המדינה הלכה לקראת העסקים, ויתרה להם על תשלום ארנונה לשלושה חודשים. היא לא ויתרה להם על אגרת השמירה. עסקים שהיו סגורים המשיכו לשלם אגרת שמירה.

צריך לזכור שהם קיבלו פטור מארנונה.

יש אנשים שיש להם מסעדה בתל אביב והם לא גרים בתל-אביב. הם משלמים ארנונה ואגרת שמירה על המסעדה בתל אביב וגם משלמים אגרת שמירה במקום שבו הם גרים.

הם מקבלים את השירותים בשני המקומות.

מי שאחראי על הביטחון זה משטרת ישראל. היא זאת שצריכה לבצע את העבודה על פי חוק. אם יש לנו בעיה עם הבריאות, נגדיל את מס הבריאות? אם יש לנו בעיה עם איכות הסביבה, נטיל מס לטובת איכות הסביבה?

עניין הסמכויות הוא פשוט שקר. לוקחים חברות פרטיות שאין להן שום סמכות נוספת על מה שיש לי כאזרחית. כשאני מתקשרת לעירייה שלי, מה הם אומרים לי? לסיירת הביטחון אין שום סמכות, תתקשרי למשטרה.

חיים ביבס, נרצה לשמוע ממך על איכות השירותים שניתנים, על העובדה שאנשים משלמים את זה פעמיים, על העובדה שבזמן הקורונה היה פטור מארנונה אבל לא פטור מאגרת השמירה, ועל כך שהמשטרה אמורה לספק את השירותים האלה, לא היטל השמירה.

שמעתי את כל האמירות, שמעתי שמסבירים שהמשטרה צריכה, שהמדינה צריכה. מה לעשות, מאז האינתיפאדה השנייה השלטון המקומי עושה את זה. אנחנו מטפלים בשיטור העירוני, אנחנו מטפלים באבטחה ובשמירה. אני מבין שיש איזו תפיסת עולם שכל האבטחה והשמירה זה חולון, אבל לא. בעיר מודיעין לוקחים את יוצאי היחידות המובחרות והקרביות, אלה שתורמים ומשרתים הכי הרבה במדינת ישראל, כדי לעשות את הדבר הזה. אנחנו אלה שעושים את הסדר, את השמירה. דרך אגב, גם היום כאשר צריך לפקח על הקורונה, מבקשים מאיתנו שנכשיר את כל פקחי הרשות המקומית שיהיו חלק מאותו תהליך. נושא האבטחה והשמירה הוא לא משהו שהוא חובה. כל רשות בוחרת לעצמה. יש הרבה מאוד תושבים שרוצים לקבל את השירות הזה, רוצים שאנחנו נשמור עליהם, רוצים שנאבטח. הדברים האלה מביאים לירידה בפשיעה. היה צריך להעביר חוק כדי שנקבל את זה בתקציב. כבר 12 שנים אני ראש רשות. עדיין מנהלים את הדיון הזה. אנחנו מבקשים שתתנו לנו את האפשרות להטמיע את זה בתוך הארנונה, כדי שלא נצטרך לבוא לכנסת. אנחנו מבקשים שתתנו לנו את האפשרות לשאול את התושבים.

אנחנו צריכים לזכור שמתוך 257 רשויות מקומיות, רק ל-58 יש אגרת שמירה. זאת אגרה שעברה חקיקה במועצת העיר על ידי נבחרי הציבור של העיר. הם החליטו שהתושבים ישלמו אגרת שמירה. זה וולונטרי, זו לא חובה. אני מודע לביקורת על אגרת השמירה, אבל צריך לזכור שהטילו על המשטרה כל כך הרבה משימות, לרבות משימת הביטחון האישי, בעקבות האינתיפאדה השנייה. הרבה מאוד מפעילות השמירה נופלת על הרשויות המקומיות. הכסף שמשולם עבור אגרת השמירה הוא כסף "צבוע", ייעודי, שאף ראש רשות לא יכול לעשות בו שימוש לשום צורך אחר מלבד הביטחון לתושבים. השמירה נותנת ביטחון טוב לתושבים.

אז למה לא לכולם?

הסיירות מסתובבות ברחובות. יש שם יוצאי יחידות קרביות, חובשים שנותנים מענה, מוקד עירוני שעובד בלילה.

למה יש עיריות שבוחרות לא להשתמש בזה?

אני לא יודע למה יש עיריות שבוחרות לא לעשות. הארנונה שמשולמת לעיריות מכסה רק 40% מהוצאותיה. הארנונה, בטח של מגורים, היא ארנונה גרעונית. אף עירייה בישראל לא יכולה להתקיים רק מארנונה. אם רוצים לספק שירותים עירוניים נאותים כדי שאיכות החיים תהיה נאותה, אי אפשר להתבסס רק על ארנונה. אני מתנגד להטמעת אגרת השמירה בתוך הארנונה, כי אז זה ילך למקומות אחרים. זה שזה כסף "צבוע" שהולך רק לשמירה זה דבר חיובי וטוב. צריך לאפשר לתושבים ביטחון אישי גבוה.

האינתיפאדה השנייה הסתיימה זה מכבר. מישהו היה צריך לשבת ולעשות חושבים אם צריך את זה. לא נעשתה בדיקה. אני לא אומר אם צריך או לא, אני רק אומר שהנושא הזה לא נבחן מ-2011.

איך היית מצפה שזה ייבחן?

אפשר שתהיה ועדת מומחים, אפשר להקים איזו שהיא ועדה בשלטון המקומי. זה לא נבחן. עברו שמונה שנים. זה מצטרף למיסים העקיפים שהציבור משלם. המיסים העקיפים, חברים, הורגים את הציבור. אין תחום שאין מיסים עקיפים. אם אני בעל קניון בנתניה, אני מחויב על ידי המשטרה להציב בכניסה נושא נשק, אני מחויב להשאיר שמירה בלילה. נושא נשק עולה פי ארבע משומר רגיל. אתם מחייבים את כל החנויות הקטנות באותו קניון בכסף הזה. זה פשוט תשלום כפול. בית המלון בנתניה, בית המלון באילת, בית המלון בים המלח מחויבים בנושאי נשק. אף אחד לא בחן את זה. אני לא בא להגיד אם זה טוב, לא טוב, אם זה נכון, אם זה לא נכון, אני רק מתרעם על כך שמ-2011 זה מוארך בהוראת שעה.

אם כמות הרשויות שגובות את האגרה הזאת קטנה לעומת אלו שלא גובות, אולי האגרה הזאת מיותרת. מישהו מכם בחן את זה? אני מבקש לא להאריך את זה לתקופה מטורפת, כי אז לא יעשו עם הדבר הזה שום דבר. אני ממליץ להאריך את זה לזמן קצוב כדי לבדוק את הדברים.

חיים ביבס, למה כל כך הרבה זמן אנחנו נמצאים בלי שהדבר הזה נבדק שוב? הרי עברה תקופת זמן מאז האינתיפאדה השנייה, המציאות השתנתה. האם צריך את היטלי השמירה האלה? איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה עיריות שלא משתמשות בהיטל השמירה? מה עומד מאחורי זה שעירייה אחת בוחרת כן, אחרת בוחרת לא? יש גם את העניין של כפל בקניונים, בבתי קולנוע, במסעדות.

יש 257 רשויות במדינת ישראל. שתיים מהן הן תעשיות, שלהן יש אבטחה, שמירה, שער והן לא צריכות. יש 86 רשויות במגזר הערבי-דרוזי-צ'רקסי שלא משתמשות בזה, ועוד 52 מועצות אזוריות שלא משתמשות.

יש 12 מועצות אזוריות שמשתמשות.

מתוך 100 רשויות שכן יכולות להשתמש, בערך 70 רשויות כן משתמשות בזה. בסוף זה הרצון של היישוב עצמו לשמור על עצמו. אם מדינת ישראל מכניסה שיטור עירוני, אנחנו צריכים לתת 50% והמדינה 50%. אפשר מחר בבוקר לבטל את כל השיטור העירוני, את כל האבטחה, את כל השמירה, אבל המדינה לא תיתן את זה.

אתם מנהלים איזה שהוא שיח עם המדינה לגבי הצורך של השמירה הנוספת שאתם לא מקבלים?

היה שיח בעבר. דודי אמסלם, שהיה יושב-ראש ועדת הפנים, התחיל את הדיון הזה. הוא הגיע למסקנה שאת המדינה זה לא מעניין. בכל העולם המערבי, בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו הנושא של שיטור קהילתי, שיטור עירוני, אבטחה ושמירה מוטל על הרשויות המקומיות, נעשה דרך הרשויות המקומיות. המדינה לא תביא את הכסף. כשהמדינה מבקשת מאיתנו מצ'ינג, אנחנו מביאים את המצ'ינג, אבל אז היא אומרת לנו: בואו נבטל את המצ'ינג. אין בעיה שהמדינה תבטל את המצ'ינג ותבצע את האבטחה והשמירה בעצמה, אבל היא לא עושה את זה.

למה 86 רשויות מקומיות ערביות ודרוזיות לא משתמשות בשירות הזה?

מכיוון שנושא האבטחה והשמירה החל את דרכו אחרי האינתיפאדה השנייה, אחרי שהתגברו הפיגועים.

אבל הנסיבות משתנות. האינתיפאדה השנייה הסתיימה מזמן. מה שהיה תקף ב-2000 - לא תקף עכשיו.

אבל זה עדיין שיקול דעת של הרשות המקומית.

אני עושה את כל הדברים האלה עבור התושבים שלי. זה רצון של התושבים, אני לא כופה את זה עליהם.

האם ניהלת איזה שהוא שיח עם הרשויות הערביות כדי לדעת מדוע הן לא משתמשות בשירות הזה? אנחנו יודעים שיש בעיות קשות של אלימות בחברה הערבית. יש להם פה כלי שהם יכולים להשתמש בו כדי לשפר את מצב הביטחון האישי שלהם.

אולי הקריטריון של מטר מרובע הוא לא הקריטריון שלפיו צריך לחשב את עניין הגבייה. דווקא החברה הערבית נואשת לעזרה בנושא של ביטחון פנים ושמירה. יש פרובלמטיות בוולונטריות. אולי מכורח המציאות והנסיבות הייחודיות של אותה רשות היא לא יכולה לגבות.

אם גם ככה יש לרשות בעיה בגביית הארנונה, בטח תהיה לה בעיה בגביית היטל השמירה.

צריך להבין שזה וולונטרי לחלוטין, שזו החלטה של כל יישוב ויישוב. לגבי מה שאמרה חברת הכנסת, אולי צריך להביא משאבים נוספים כדי לטפל בנושא של האלימות במגזר הערבי. אגב, נתנו 200 מיליון שקל כדי לעזור להם בארנונה למגורים. לא עזרנו לאף ישוב יהודי, עזרנו רק לישובים במגזר הערבי. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא רק על חצי הכוס הריקה.

הצורך של זה בא ממקומות שבהם התושבים הרגישו לא בטוחים והרשות הרגישה שהיא צריכה להגן עליהם. היו מקומות בהם כל מיני אנשים מפוקפקים הסתובבו סביב בתי ספר, סביב אולפנות. מספיק שמגיעים אנשים במדים כדי שזה ייצור הרתעה. בשכונות דרום תל אביב השומרים מסתובבים 24/7 ומונעים הרבה מאוד חיכוכים, מונעים הרבה מאוד מצבים של אנשים שיכורים שעושים פשעים מסוימים. זה עוד אחד מהשירותים שראש העיר נותן לתושבים שלו כדי שירגישו בטוחים.

מיליציה מקומית.

זו לא מיליציה מקומית. אלה יוצאי יחידות מובחרות.

תאמינו לי שאם לא הייתה בעיה ראשי הערים לא היו ששים לקחת את האגרה הזאת מהתושבים. מכיוון שהתושבים זקוקים לשירות הזה הם מוכנים לשלם עליו את ה-10 שקלים, את ה-30 או כמה שזה לא יהיה. יכול להיות שיגיע ראש רשות במגזר או איפה שזה לא יהיה ויגיד לתושבים: תבחרו בי, אני אתן לכם תחושת ביטחון.

זה נכון שברשימת היישובים יש את אופקים, יש את אשדוד, יש את בני עי"ש, אבל יש גם ברשימה את כפר ורדים, את כפר סבא, את כפר שמריהו, את להבים, את מודיעין.

אם העסק הזה עובד, אם זה מעלה את הביטחון של התושבים, אז צריך לתמוך שיהיה את הדבר הזה במקומות שזה חסר.

לא הוכח שום קשר בין קיומן של סיירות או חברות שמירה עירוניות להפחתת הפשיעה. לא ראינו שום מחקר.

אנחנו מדברים על ביטחון. מי דיבר על כך שהמטרה צריכה להיות הפחתת הפשיעה?

ראינו שב-2017 הגבייה הייתה 375 מיליון שקל. אם מחשבים את כל ההצמדות, היום אנחנו סביב 400 מיליון שקל, לא סביב מאתים שישים ומשהו מיליון שקל. אמר חבר הכנסת גינזבורג שהכספים האלה "צבועים". בדוח מבקר המדינה משנת 2017 התגלה שברוב הרשויות הכסף נכנס לתוך חשבון אחיד של הרשות, בניגוד לפסק הדין בעניין עיריית חולון שאמר שהכסף חייב להגיע לחשבון בנק נפרד וייעודי. אין היום שום הוכחה שהכסף משרת רק את המנגנון ולא מהווה הגדלת מס. השופטים בבית המשפט העליון אמרו שחייבים לגבות לפי עלות מערך השמירה. אם מערך השמירה עולה 10 מיליון שקל, אי אפשר לגבות מהאזרחים 20 מיליון שקל. נוכחנו לראות שלמרות שחלק ניכר מהרשויות הוציאו את המאבטחים לחל"ת בזמן הקורונה, עדיין בוצעה גבייה כאילו המערך עובד.

מדובר בהיטל או באגרה שאמורים להיות תלויי שמירה. אי אפשר לגבות היטל או אגרת שמירה כאשר לא ניתנים שירותי שמירה.

זה לא כמו בארנונה?

לא.

מה ההבדל?

ארנונה זה מס לכל דבר.

אזרח ביישוב שגובים בו היטל שמירה יכול להגיד שאין שמירה.

החוק קובע שהכספים שמתקבלים מהיטלי השמירה הם "צבועים", הם מוחזקים בחשבון בנק נפרד, הם מוצאים אך ורק למטרות שהחוק מתיר אותן. אני לא יודע אם בפועל נעשית הפרה של החוק, אבל אני מניח שזה לא קורה.

אנחנו טוענים שכן. אם המערך לא עובד ועדיין יש גבייה, זה אומר שיש גביית יתר.

אתם מחזיקים בידיכם דוגמאות ספציפיות?

האם רשות מקומית שהוציאה עובדים לחל"ת מחויבת להפחית את תעריף הארנונה?

לא.

יש הבדל בין שמירה לארנונה.

אמנם זה לא מס, זה חייב להיות תלוי שירות, אבל לא חייבת להיות זיקה של אחד לאחד. זה לא שאת המחיר שאתה גובה עבור השירות אתה צריך להוציא עבור השירות. בהחלט ייתכן שיש רשויות מקומיות שנתנו בתקופה מסוימת פחות שירותים, בתקופה אחרת יותר שירותים. לא חייבת להיות זיקה של אחד לאחד. כפי שאתם יודעים, הגבייה היא גבייה שנתית, השירותים ניתנים באותה שנה.

האם אתה מגדיר את זה כהיטל/אגרה או כמס?

היטל או אגרה.

הוא אומר שאין זיקה בין מתן השירות לגבייה.

חייבת להיות זיקה.

אני שומע את הבחור שדיבר קודם ובא לי להתפוצץ מחוסר ההבנה של מה זה שיטור קהילתי. השיטור הקהילתי זה לא רק שוטרים שאנחנו שוכרים 24/7. זה מצלמות, זה מוקד עירוני, זה מערך הפעלה שעולה בשנה לעירייה כ-10 עד 12 מיליון שקל. אני רוצה להזמין את כל הוועדה הנכבדה הזאת אלי לעכו כדי לראות מה קורה פה. אם אני מוריד את זה, אני יכול למכור את העיר. אנחנו מדברים על 200,250 שקל בשנה למשפחה. זה מכסה לנו 2.5 מיליון שקל מתוך ה-10 מיליון שזה עולה לנו. אנחנו לא באים בטענות על כך שלא מממנים לנו את הכל, כי אנחנו יודעים שאף אחד לא יממן לנו את הכל. זה שירות שהתושבים ביקשו אותו. אם אני מוריד את השירות הזה יהיה כאוס בעיר. בלעדי האבטחה העצומה הזאת שאנחנו מפעילים לא תהיה תיירות, אנשים לא יבואו לכאן. אמרו פה שבתקופת הקורונה לא היה שיטור. דווקא בתקופת הקורונה הכפלנו את המשמרות של השיטור, הכפלנו את הכמויות. הם עבדו כמו מטורפים בגלל הקורונה. אני רואה שיש פה חוסר הבנה. הייתי שמח שמשטרת ישראל תיקח את התפקיד הזה על עצמה, אבל אין סיכוי שזה יקרה.

שיטור קהילתי זה משהו שכבר אישרנו בוועדה הזאת לפני שבוע.

תושבי עכו מתקשרים ל-106, לא ל-100, כי רק מ-106 הם מקבלים את השירות. מדובר במגוון עצום של שירות שאנחנו נותנים.

אנחנו מבינים שאתה מרגיש שהשירות הזה מאוד תורם לביטחון אצלכם, אבל האם אתה לא מרגיש שהמשטרה הייתה צריכה לתת את זה, לא אתם כרשות עירונית?

אין סיכוי. אנחנו עושים עבודה משותפת עם המשטרה. בכל רכב שיטור יש שוטר כדי לכסות נושאים שהפקחים לא מוסמכים לעשות. ב-2007 לא היה שיטור קהילתי בעיר עכו. התמניתי לראש עיר ב-2003. ארבע שנים אכלנו קש. מה האינטרס שלי כראש עיר להוציא כמעט 10 מיליון שקל על משהו שאני לא חייב לעשות? למה אני עושה את זה? כי אני מבין שהמשטרה דלה בכוח אדם. אין לי טענות כלפי המשטרה בכלום, הם בסדר גמור, רק אני זה שאחראי על העיר, זאת הגזרה שלי, אני זה שצריך לשמור על הביטחון של האנשים. אין סיכוי שהמשטרה תהיה במקום הזה.

מדובר פה על 375, על כמעט 400 מיליון שקל, כולל המגזר הפרטי. אנחנו נמצאים היום באירוע. הוראת השעה הזאת של אגרת השמירה רצה איתנו מ-2003. כמגזר עסקי אנחנו נמצאים באירוע לא פשוט. אני מייצג למעלה מ-550,000 חברות. אני מדבר על מיליון 800 מועסקים במגזר העסקי. הנטל הנוסף הזה הוא בלתי אפשרי. שמעתי את ראש עיריית עכו. אם יש מישהו שחושב שזה נכון - שיעשה את זה בצורה וולונטרית.

זה וולונטרי.

זה וולונטרי בהיבט של הרשות, זה לא וולונטרי בהיבט של המגזר העסקי. אנחנו נמצאים במקום שבו 120,000 עסקים לא יחזרו להיות עסקים. אנחנו נמצאים עם יחס חוב תוצר שהולך לעלות מעל 75%. אנחנו מדברים על גירעון שמוביל אותנו למיתון. לא יכול להיות שמצד אחד הממשלה נותנת את המעט שהיא רוצה לתת, מצד שני לוקחת. היא לוקחת לנו בטייס אוטומטי 1.1 של ארנונה, שזה דבר שאושר לאחרונה, והיא לוקחת גם אגרת שמירה. זה לא יעבוד. המגזר העסקי לא יכול להתאושש בצורה הזאת.

מדובר בהיטל שהוא יחסית מאוד נמוך. יש לך נתונים?

יש לי את כל הנתונים.

כמה משלמת מסעדה?

מסעדה בתל אביב משלמת סדר גודל של מאתים ומשהו שקל לחודש.

אין דבר כזה.

אני אעביר לכם את הנתונים בצורה מסודרת. אני אציג לכם צווי ארנונה ששולמו.

היינו במפעל בחולון שמשלם 1,200 בחודשיים בנוסף ל-24,000 ארנונה שהוא משלם.

אני רוצה להפנות אתכם לדוח מבקר המדינה מ-2016. הדוח הזה בא ואומר שאין קורלציה בין שיעור ההיטל לבין מה שהמגזר העסקי והמגזר הפרטי מקבלים. לא יכול להיות שנמשיך לחזור על הטעויות ולהאריך בהוראת שעה. אנחנו יודעים שיש עיריות מקבילות לעכו שנותנות את השירות הזה לא פחות טוב מעכו במסגרת תשלום הארנונה. אפשר בצורה הזאת גם לגבות מס על שירותי המשטרה, על שירותי רשות המיסים. אנחנו משלמים ארנונה יקרה הרבה יותר מהממוצע ב-OECD. כנראה שיש בעיה בעיריות. אתם לא יכולים לקחת מהמגזר העסקי את המעט שנשאר לו. התפקיד שלכם הוא לפקח על מה שלוקחים מאיתנו.

אני שומע את הדברים ואני ממש רותח. אנשים פה יורים סיסמאות. 30 שנה אני ראש מועצה, שמונה שנים הייתי חבר כנסת. אני חושב שיש לי ניסיון יותר מכל אחד מכם פה. אם לא יהיה את חוק השמירה ואני ארצה לבצע שמירה מתקציב המועצה - אסור יהיה לי.

זה לא נכון.

אנחנו חיים בג'ונגל של פשיעה. מפקד המחוז הודה השבוע שהמשטרה קטנה על מה שקורה בדרום. כשביטלנו מחסום ליום אחד, כל התושבים התלוננו. למשטרה אין יכולת להפעיל מצלמות, אין יכולת לפקח על המצלמות, אין יכולת לבצע שיטור. גם אני כמו עכו מוציא כפול ממה שאני גובה, כי שינו את החוק פר מטר, לא פר משפחה או פר בית עסק. אם לכל בעלי העסקים יפרצו, זה יעלה להם פי 100 או פי 1,000 מ-200 השקלים שהם משלמים.

אדון בדש, אתה לא צריך שמירה, אתה מתקיף אזרחים בעצמך. אל תדבר איתנו על שמירה.

הרשויות המקומיות הצילו את התושבים בתקופת הקורונה. תהיה קטסטרופה אם לא תהיה אצלי שמירה.

זו קטסטרופה שאתה ראש עיר.

כשבעל העסק מסתכל על המיסוי העירוני, הוא מסתכל גם על ארנונה, גם על אגרת שמירה, גם על מרכיבים נוספים. הוא שואל את עצמו - מדוע אותה אגרת שמירה לא יכולה להיות ממומנת מכספי הארנונה, מדוע היא לא יכולה להיות ממומנת על ידי תקצוב ישיר מכספי המדינה. להאריך עד סוף 2022 בתקופה שבה הרבה עסקים סובלים מירידה בפעילות השוטפת, בוודאי כשלא בטוחים שהמשק יחזור לאותו תוואי שהיה טרום משבר הקורונה – זה מוגזם.

שאלתם לגבי מסעדות. העלות של הדבר הזה למסעדה היא כ-400 עד 500 שקל לשנה. יש חוסר רגישות בלהעביר את זה בסיטואציה שנוצרה. שמעתי את לנקרי ואת פיני בדש. אנחנו לא אשמים בזה שיש פשיעה בעומר ובעכו. אם יש פשיעה שאתם לא מצליחים להתגבר עליה, תבואו לממשלה ותבקשו עוד תקציבים כדי לטפל בה, אל תפילו את זה עלינו, אנחנו לא יכולים לשלם. צריך להבין שהמציאות שבה באו לבעלי העסקים ולמשקי הבית וביקשו מהם לשלם את זה היא מציאות שהסתיימה ונגמרה. אנחנו לא יכולים לעמוד בתשלומים האלה. גם אם 400 ו-500 שקל נשמע מעט כסף, היום זה הרבה מאוד כסף. להטיל את המיסוי הנוסף הזה בתקופה כזאת - דבר שמנותק מהמציאות, דבר שבכלל לא צריך להיות על סדר היום.

אנחנו יודעים מה המשק עובר בתקופה הזאת, אבל אנחנו גם מבינים את ההסתמכות של הרשויות המקומיות על ההיטל הזה. הבאתם את הוועדה לסיטואציה מאוד מאוד פרובלמטית שבה אנחנו נדרשים לאשר משהו בלי יכולת להקדיש לו דיון ארוך ומקיף. יש מקום לבחון לעומק אם זאת הדרך הטובה ביותר, אם זה מה שעזר לאורך השנים, אם עדיף שהמדינה תיתן את הפתרונות האלה. יש מקום לראות את הרשויות שכן משתמשות בזה, את הרשויות שלא משתמשות בזה. אני חושבת שהבקשה שלכם להאריך את תוקף הוראת השעה הספציפית הזאת בשנתיים וחצי היא בקשה מוגזמת, לאור כל הטענות שנשמעו פה.

אני שמח ששי ברמן דייק את העלויות. העלויות של מסעדה ממוצעת הן 400, 500 שקל לשנה, לא כפי שנאמר קודם. רשות מקומית נהנית מהעסקים בשטחה. ככל שיש לה יותר עסקים בשטח המוניציפאלי כך היא יותר חזקה. המנגנון שפיתחנו בחודשים האחרונים, המנגנון של הנחה בארנונה לעסקים, נועד לחזק את המגזר העסקי, לשמור עליו. גם הרפורמה ברישוי עסקים נועדה כדי לתת מסלול ירוק לעסקים. העסקים מאוד חשובים עבור הרשות המקומית. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהזעקה של ראשי הערים. אם הצעת החוק, שזאת החלטת הממשלה וועדת שרים לחקיקה, לא תוארך בשנתיים וחצי, זה יכול ליצור סיטואציה שבה ראשי ערים לא יוכלו לתת את אותם שירותים, הביטחון האישי של התושבים ייפגע כתוצאה מזה.

האם אתה חושב שבאותן ערים שגובות אגרת שמירה יש ביטחון אישי ובערים שלא גובות אין ביטחון אישי? אתה קושר את גביית אגרה השמירה בתחושת הביטחון האישי של האזרחים.

ניתן להניח שלרשות שגובה אגרת שמירה יש יכולת לתת מענה יותר טוב לתושבים.

בירושלים, עם כל הסיכון הביטחוני, לא גובים אגרת שמירה.

אני לא בטוח שירושלים היא דוגמה טובה, כי יש בה כוחות משטרה רבים.

אני אתן את חולון ואת ראשון לציון כדוגמה. בחולון גובים אגרת שמירה, בראשון לציון לא גובים אגרת שמירה. כתושבת חולון תהיה לי תחושה של ביטחון כי גובים ממני אגרת שמירה, אבל לתושב ראשון לא תהיה תחושת ביטחון, כי לא גובים ממנו אגרת שמירה.

בראשון לציון, למיטב ידיעתי, פועלת חברת ביטחון ואבטחה בסדרי גודל יותר גדולים מאשר בחולון.

אבל הם לא גובים אגרה.

זה נתון להחלטת הרשות העירונית.

הרשות העירונית יכולה לממן את שירותי האבטחה מהכנסותיה.

אל תקשרו את הביטחון האישי של האזרחים בגביית אגרת השמירה, כי ראש העיר בראשון לציון ומועצת העיר בראשון לציון החליטו שהם לא גובים, החליטו שהם מממנים את השירותים האלה דרך הארנונה.

כמו שאמרתי בעבר, הוועדה הזאת לא תהיה חותמת גומי. הצעות חוק שיגיעו לוועדה לא תמיד יעברו כמו שהממשלה מבקשת. אנחנו התבקשנו להאריך את הוראת השעה בשנתיים וחצי, אבל אנחנו נצביע על נוסח שיאריך אותה בשנה וחצי.

למה?

כי שנתיים וחצי זה יותר מידי. אני חושבת שהגיע הזמן שננהל דיון.

האם לא נכון לפטור מאגרה את העסקים שממילא מחזיקים שמירה על העסקים שלהם?

אני לא חושבת שהוועדה יכולה להיכנס למנגנון כזה.

העסקים קיבלו פטור בגלל הקורונה.

הם קיבלו פטור מארנונה, לא מאגרת שמירה.

אני מבקשת שתתכנס ועדה משותפת של משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים, נציגי השלטון המקומי ונציגי משרד האוצר, כדי למצוא פתרון קבע לכל סוגיית אגרות השמירה. אני מבקשת שהיא תדווח אחת לשלושה חודשים לוועדה איך זה מתקדם.

מכיוון שהייתה פה איזו שהיא אי בהירות לגבי ההכנסות, ההוצאות ולמה זה הולך, אני מציע שהרשויות המקומיות יגישו למשרד הפנים, ומשרד הפנים יגיש לנו, את הדיווחים לגבי ההוצאות, ההכנסות והפעולות שנעשו.

אני חושב שחשוב מאוד שהכנסת תבצע פיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה ולכן אני מברך על ההחלטה של היושבת-ראש. פיקוח האפקטיבי הזה לפרקי זמן קצרים יותר יכול להועיל ולהביא לתהליכים נכונים יותר בעבודת הממשלה.

לא לשכוח שיש לנו משטרה, שיש לנו שיטור עירוני, שיש לנו שירות של שמירה בבתי מלון ובאולמות על פי חוק, שיש לנו את ההיטל הזה של השמירה. המון פעמים שמעתי פה שהמשטרה לא תגיע, שהמשטרה לא יכולה, שאין סיכוי. למה אין סיכוי? אנחנו מטפלים בסימפטום, לא בשורש. למה המשטרה לא יכולה להיכנס לכל שכונה, לכל מקום, לכל רשות, לכל בית, ולספק ביטחון? זו המהות של העשייה המשטרתית במדינה מתוקנת שבה מערכות האכיפה פועלות באופן סדור. בוועדה שתקום, במידה ותקום, צריך לבחון את העניין של הוולונטריות. הוולונטריות כאן בעייתית. יש את ראשון לציון ורמת גן שמספקות שמירה ללא גביית היטל השמירה, אבל יש 86 רשויות ערביות ודרוזיות שאנחנו לא בחנו למה הן לא מספקות את השמירה.

אולי זה המקום שצריך לבחון.

חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראה שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020.

תיקון סעיף 1 1. בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011, בסעיף 1 –

(1) ברישה, במקום התאריך הנקוב בה, יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר
2021)";

(2) בפסקה (1)(ב), בסעיף 251ד לפקודת העיריות המובא בה, בסופו יבוא:

"(ה) (1) העירייה תגיש לשר דיווח על ההוצאות והתקבולים כאמור
בסעיף קטן (ג), בצירוף פירוט פעולות שבוצעו לפי הנושאים שנקבעו
בתקנות לפי סעיף 249(33), ובכלל זה שימוש באמצעים טכנולוגיים,
פעולות שביצעו עובדי העירייה, פקחים או גורמים שאינם מי מהם,
ופעולות לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות
המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011; דיווח כאמור יימסר –

(1) לעניין ההוצאות, התקבולים והפעולות שבוצעו בשנים 2018
ו-2019 - עד ליום י"ג בחשוון התשפ"א (31 באוקטובר 2020);

(2) לעניין ההוצאות, התקבולים והפעולות שבוצעו בשנת 2020 –
עד ליום י"ג באייר התשפ"א (30 באפריל 2021).

2) השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח
לגבי כלל העיריות בעניינים המפורטים בפסקה (1) בהתאם
לנתונים שהתקבלו לפי פסקה (1) –

(1) לעניין ההוצאות, התקבולים והפעולות שבוצעו בשנים
2018 ו-2019 – עד ליום י"ח בשבט התשפ"א (31 בינואר
2021;

(2) לעניין ההוצאות, התקבולים והפעולות שבוצעו
בשנת 2020 – עד ליום כ"ב באב התשפ"א (31 ביולי
2021)."


הרישא של סעיף קטן (ה) מדברת על כך שהעירייה תגיש לשר דיווח על כל הסעיפים שעליהם דיברנו קודם, על מנת שהוועדה תוכל לבצע פיקוח אפקטיבי. העירייה תגיש לשר, והשר יעביר את זה לוועדה.

למרות שמדובר כאן בעיריות, ההסדר הזה חל גם על מועצות מקומיות באופן עקיף. זה סעיף שמחיל את כל ההסדרים האלה גם על המועצות המקומיות וגם על המועצות האזוריות.

אני מבקשת לטעון נושא חדש על פסקה (ב)(2), לגבי חובת הדיווח לוועדה.

מכיוון שנטענה טענת נושא חדש, נצטרך להביא את הנושא הזה לוועדת הכנסת.

למה צריך את חובת הדיווח הזאת?

האם נציג המשרד יכול להתחייב לפרוטוקול שהם יעמדו בחובת הדיווח, כדי שנוכל להוריד את הסוגיה הזאת מנוסח הצו?

כן.

אחת לשלושה חודשים.

בהחלט כן.

אז נוריד את זה מהניסוח.

ההסתייגויות שלי הן בשם סיעת ישראל ביתנו. כאזרחים חתמנו ברית עם המדינה, אמרנו שהמדינה מספקת א',ב' ו-ג', כשהביטחון הוא חלק מרכזי. פתאום מתברר שהביטחון האישי של אזרחי ישראל תלוי בגביית אגרת שמירה. מה לעשות שיש ערים שמסתדרות מצוין בלי אגרת שמירה, הן לא מכניסות את היד לכיס של האזרחים. למה ראשי רשויות מספיק טובים כדי להפעיל את מערך החמוש בתוך העיר ולהתעסק בנושא הביטחון אבל פחות טובים בלהחליט אם לפתוח עסקים בשבת או לא לפתוח?

את צודקת. מה זה רלוונטי לאגרת שמירה? שום רלוונטיות לאגרת שמירה. גם בחוק אגרת השמירה וגם בחוק פתיחת עסקים בשבת, בשני המקרים שר הפנים מאשר.

אני חושבת שראשי רשויות יכולים להחליט לגבי הפעלת עסקים בשבת בתחום שיפוטם. במה פה הם טובים ושם הם לא טובים? כפי שראשי עיריות מפעילים את המליציות המקומיות וגובים כסף, למה שלא יפעילו את שיקול דעתם בנושא תחבורה ציבורית בשבת? מה ההבדל? מה השוני?

גם לפי חוק המרכולים הם מוסמכים, רק שר הפנים לא מוסמך לאשר להם את חוק העזר.

אני מציעה שגם פה שר הפנים לא יהיה מוסמך. הדבר הזה יוצר אפליה בין רשות לרשות, כי לתושבים שמהם נגבית אגרה יש ביטחון, התושבים שלא נגבית מהם אגרה הם אזרחים סוג ב'. תכתבו שזה מס. אני מציעה שכל עסק שקיבל פטור של שלושה חודשים מארנונה בגלל הקורונה, יקבל גם פטור מאגרת שמירה לאותם שלושה חודשים. אם בעל עסק מחזיק עסק בעיר מסוימת וגר בעיר אחרת שגם שם גובים אגרת שמירה, הוא לא צריך לשלם פעמיים. בן אדם לא צריך להיות השעיר לעזאזל של משחקי האגו של ראשי רשויות. אם אתם כבר מחליטים, תעשו את זה הוראת קבע, תפסיקו לשחק בנדמה לי 11 שנה. תחליטו עכשיו שמדינת ישראל מטילה מיסים נוספים על אזרחי ישראל, תפסיקו להתחבא מאחורי מילים של אגרת שמירה או היטל שמירה. אני חושבת שבג"ץ מתח לא פעם ביקורת על הפרקטיקה הזאת של הוראות שעה שמשתמשים בה בלי סוף.

בגלל זה היושבת-ראש קיצרה את זה משנתיים וחצי לשנה וחצי. את צריכה לברך את יושבת הראש.

אני מבקשת להוסיף לחוק שכל מי שזכאי להנחה בארנונה לפי חוק, לפי אותו צו ארנונה של הרשות המקומית, יהיה גם זכאי להנחה באגרת שמירה.

הוסכם שזה יהיה בסמכותן של הרשויות המקומיות.

משום מה שר הפנים לא מוכן להכניס את זה לנוסח. אני מבקשת שכל בעל עסק שנפגע מהקורונה יהיה פטור מאגרת שמירה, שלכל תקופת הוראת השעה זה לא יחול עליו. אני מסתייגת ואומרת שכל עסק שיש לו רישיון עסק שמחייב אותו בשמירה לא יהיה חייב לשלם אגרת שמירה. אני מציעה שכל המוסדות של המגזר השלישי שיש להם מבנים ברשויות המקומיות יהיו פטורים מאגרת שמירה, כי זה נטל נוסף על המוסדות שגם ככה בקושי שורדים. אני מסתייגת ואומרת שכל מי שיש לו חייל בבית לא ישלם אגרת שמירה. אני מסתייגת ואומרת שהשירות הזה יינתן במסגרת הארנונה. אני מבקשת שאגרת השמירה תחול רק על רשויות שנמצאות מעבר לקו הירוק, לא על מי שנמצא בקו הירוק. אני מציעה שכל החיילים הבודדים ששוכרים דירות והחיילים המשוחררים יהיו פטורים מאגרת שמירה. אני מציעה שניצולי שואה יהיו זכאים לפטור מאגרת שמירה. אני מציעה שבתי מלון שהיו סגורים יהיו זכאים לפטור מאגרת שמירה. אני מציעה שהתעשייה שיש לה שמירה משל עצמה תהיה פטורה מאגרת שמירה. אני מציעה שתושב בשירות ביטחון סדיר יהיה פטור מאגרת שמירה. אני מציעה שמי שמשרת במילואים לפי המכסה המקסימאלית יהיה פטור מאגרת שמירה. אני מבקשת התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית של חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:22 ונתחדשה בשעה 14:27.)

אנחנו מחדשים את ישיבת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו נצביע על ההסתייגויות.

הסתייגות מספר אחת שמופיעה כאן שוללת את עצם קיומו של החוק, לכן איננה תקפה לפי תקנון הכנסת ואנחנו מסירים אותה.

מי בעד הסתייגות מספר שתיים, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מספר שלוש, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

מי בעד הסתייגות ארבע, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

מי בעד הסתייגות חמש, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

מי בעד הסתייגות שש, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' שבע, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' שמונה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' תשע? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות 10? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 11? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 12? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 13? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 14? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 15? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 16? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 17? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 18? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 19? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 20? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 21? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 22? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 23? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 24? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 25? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 26? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 27? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 28? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 29? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 30? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 31? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 32? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 33? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 34? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 35? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 36? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 37? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 38? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 39? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 40? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 41? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 42? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 43? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 44? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 45? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד הסתייגות מס' 46? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

רביזיה על כל ההסתייגויות.

הרביזיה תידון בשעה 15:30.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.