פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (06 ביולי 2020), שעה 10:34

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית מר יצחק הרצוג

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר

ישראל אייכלר
קרן ברק
יוסף טייב
מיכל קוטלר וונש
אלעזר שטרן

חביב קצב - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

יצחק הרצוג - יושב ראש הסוכנות היהודית

אמירה אהרונוביץ' - מנכ"לית הסוכנות היהודית

גוש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אייל שויקי - ראש מטה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

הדיה ליבוביץ' - עוזרת יו"ר הסוכנות היהודית

לירון - דוברת הסוכנות היהודית

שמואל גרונדוורג - הנשיא העולמי של קרן היסוד

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה

אורי פרדניק - יו"ר המאבק לעליית יהודי אתיופיה

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


סקירת יו"ר הסוכנות היהודית מר יצחק הרצוג

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר יומנו אירוח יושב ראש הסוכנות היהודית מר יצחק (בוז'י) הרצוג, אותו אנחנו מכירים שנים, ולאחר מכן דיון בנושאים האלה שקשורים לסוכנות והממשק בינינו לבינם בכל מה שקשור לקליטת עלייה.

כתבו לי כמה דברים לומר אבל במקום לקרוא אותם, אני אומר לך דבר אחד. שנים הסוכנות פעילה בתחומים שהיא עושה והקשר שלה למדינת ישראל, הוא קשר אמיץ ואי אפשר בלעדיה. מתי היו האמנות שתיקנו?

2017.

פועלים על פי אמנות מ-2017, אלה שאת חלקן אני תיקנתי, כי בעידן החדש המשפטי הם לא יכלו כמעט לעבוד כי לא חשבו על כל מיני דברים שהיום הסוכנות עושה. לכן היינו צריכים לטפל בזה, כי אין מישהו אחר שיכול לעשות את זה, למעט הסוכנות.

בנוסף לכך אני יודע שהסוכנות – בנוסף לכך שכל שנה היא מביאה לכאן הרבה מאוד בני נוער כדי שיכירו את מדינת ישראל ואולי יעלו לישראל – אבל לא הכול זה עלייה אלא גם הקשר הזה לישראל, יש לו חשיבות גדולה מאוד. צעיר שמגיע לישראל ונוצר קשר עם ישראל, למוחרת היא יהיה סטודנט ואחר כך הוא אולי יהיה בתפקיד בכיר מאוד בארצות הברית והוא צריך את הקשר הזה כי אנחנו צריכים את היהודים שם, שהקשר שלהם לישראל יהיה קשר חשוב. זה עוזר לנו גם בקו ההסברתי וגם בדברים אחרים.

אני יודע שהסוכנות – ואנחנו נדבר על זה, מדינת ישראל צריכה להיכנס לתחום – עוזרת בצורה בלתי רגילה לקהילות הקטנות. זאת לא בעיה בקהילות הגדולות. תמיד יש בעיות אבל לא בארצות הברית, בקנדה, במקסיקו, בצרפת, גם בדרום אפריקה כי יש שם אנשים שתורמים כסף ומנהלים את העסק כמו שצריך, אבל הבעיה היא בקהילות הקטנות. גם בעיה של חינוך, גם בעיה של כל השירותים בקהילה וגם הבעיה של ביטחון שאין בקהילות הקטנות. כאן הסוכנות בשנים האחרונות לקחה את זה לידיה ועושה עבודה מצוינת.

יוצא שיהודים מקהילות אחרות תורמים למשימה הזאת, בעוד ישראל, שהיא הקהילה הכי גדולה, לא שמה את היד בכיס בדברים האלה. היא שמה דברים אחרים אבל לא בכל מה שקשור לקהילות קטנות בחוץ לארץ וגם אנחנו צריכים לתרום את שלנו. לא רק יהודי ארצות הברית, לא רק יהודי קנדה, לא רק יהודי מקסיקו וכל היהודים העשירים אלא גם בישראל צריכים לתת את שלהם בכל מה שקשור לקהילות קטנות. יש קהילות גדולות שגם היו צריכות עזרה כמו קהילת צרפת וכולי.

דבר נוסף שצריך לקחת אותו בחשבון הוא שהקהילות היהודיות הגדולות נפגעו בעידן הקורונה והן נפגעו בצורה בלתי רגילה. בצרפת נדמה לי שנפטרו קרוב ל-2,200 אנשים מהקהילה היהודית, באנגליה אמרו לי שנפטרו קרוב ל-6,000 יהודים. אני לא יודע כמה בארצות הברית, בניו-יורק ובמקומות האלה, אבל לדעתי המספרים הם מאוד מאוד גדולים.

דבר שני. התפתחות האנטישמיות היום היא בלתי רגילה במיוחד באירופה. נוסף לזה גם את החיזוק הכלכלי כאשר מדינת ישראל התחזקה מבחינה כלכלית ועקב כך אנחנו צופים גל עלייה גדול, אולי בעיקר 2021 אבל זה יתחיל קצת ב-2020 ויעבור ל-2021. הגענו למצב שאנחנו צריכים להתארגן לגל העלייה הזה והסוכנות היא נדבך מרכזי בכל מה שקשור לעליית יהודים מחוץ לארץ ומתברר שגם לקליטתם בארץ. זה בכלל לא תפקיד הסוכנות. היא צריכה להביא את היהודים לארץ ומי שצריך לקלוט את היהודים בארץ, זאת מדינת ישראל ולא הסוכנות היהודית אבל גם בזה היא משתתפת. אני רומז לדברים עליהם אנחנו צריכים לדבר.

בבקשה, יושב ראש הסוכנות, אני מעביר לך את זכות הדיבור.

שלום רב לכולכם. זה תמיד כבוד להיות כאן בוועדה הזאת ובכנסת בכלל. אני רוצה לברך אותך אדוני יושב ראש הוועדה דוד ביטן. אתה משמש מזה שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי, נושא שאתה קידמת בכנסת כבר כמה שנים טובות. אנחנו אסירי תודה לך על שיתוף הפעולה ומאחלים לך הצלחה וגם לוועדה הזאת ואני אציין שגם עת כיהנתי כראש האופוזיציה במשך חמש שנים, הקפדתי להיות חבר הוועדה הזו. ויתרתי על כל ועדה אחרת ובאתי להיות בוועדה הזו. לא פיללתי שאני אהיה יושב ראש הסוכנות, אבל אני חושב שהוועדה הזו, יש בה חשיבות עצומה לעתיד בניינו של העם היושב בציון וזאת שליחות שאני תמיד מכנה אותה מטה-פיזית. היא באה ממקום שאתה לא יכול באמת לנתח אותו, איזשהו מנוע שואב לכיוון הביתה לאומי שלנו. לכן טוב ונכון שהמקום הזה, הוועדה הזאת תוכל לפקח וללוות את התהליכים הכול כך חשובים שמלווים את עמנו.

היום נתעסק פחות בתפוצות אדוני היושב ראש, אני אשמח לבוא ולקיים דיון שלם על מצב היהודים בתפוצות וכמובן לענות לכל שאלה שתתבקש. כזכור, אנחנו הארגון היהודי הגדול ביותר בעולם. חגגנו בשנה שעברה 90 שנים. הארגון שהוטל עליו לכונן את הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. לאחר מכן הוטלה עלינו המשימה הגדולה של העלאת יהודים מכל קצוות תבל, כארבעה מיליון יהודים עד היום, 35,000 בשנה שעברה מ-45 מדינות ובדור האחרון אנחנו גם נעלה בגלובלי בתכניות מתכניות שונות. נשמח להתייחס לכל.

אני רוצה לציין מי בא אתי. קודם כל, עמיתי וידידי סם גרונדוורג שהוא הנשיא העולמי של קרן שנמצא אתנו כאן. קרן היסוד שותפה מרכזית בכל התחומים שקשורים לסוכנות היהודית, בוודאי לעלייה וקליטה. המנכ"לית שלנו, אמירה אהרונוביץ' שתיכף תציג את כל הפעילות שקשורה לעלייה וקליטה. אמירה היא האישה הראשונה בתפקיד הזה. היא קודם כל בזכות עצמה אבל מזה 90 שנים לא הייתה אישה שהובילה את הארגון ואני מאוד גאה בכך שאישה מובילה את הארגון. ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות שמוכר לכל אחד ואחד בכנסת, עושה מלאכת קודש מזה שנים, כולל השדולה ואנחנו מודים לך מאוד, ג'וש. שי פלבר זה מקרוב בא. דהיינו, כשאני הייתי חבר בוועדה, היה כאן יהודה שרף כמי שהיה אחראי על העלייה והקליטה בסוכנות היהודית, שזאת אימפריה חשובה מאוד. שי נכנס לתפקידו בתקופת הקורונה ואנחנו מאחלים לו המון הצלחה. הוא יענה לכל השאלות הנדרשות. אייל שוויקי, ראש המטה שלי, והדיה ליבוביץ, העוזרת שלי. לירון, הדוברת שלנו.

לגופו של עניין חברותיי וחבריי. אנחנו צופים גל עלייה גדול מאוד בעקבות הקורונה, בערך 250,000 עולות ועולים בין שלוש לחמש שנים. כלומר, אם היינו בשנה שעברה ב-35,000, סביר להניח, בהערכה סבירה, שאנחנו נגיע ל-50,000 בהינתן תנאים בהם המדינה פתוחה ונגישה יותר כמובן, אבל לאור עוצמת הביקושים האדירה שאנחנו נתקלים בה – ואנהי מיד אפרט – לאור הנסיבות שאפשר לקרוא להן באנגלית פוש אנד פול – כלומר, מה שדוחף אותך ומה שמושך אותך. פקטורים של משיכה כוללים את המצב הקשה בקהילות בכל רחבי תבל, במיוחד קהילות קטנות אבל לא רק. עלייה באנטישמיות גם בתקופת הקורונה וגם לאחר הקורונה. המצב שבו אנשים, זה התבשל בתוכם, תחושת ייעוד ושליחות עמוקה ולא ידעו מתי זה יבוא להם וכשהם בידוד וסגר אומרים לעצמם שעכשיו זה הזמן, ועוד מרכיבים ממרכיבים שונים שנשמח לדון בהם.

אני רק אציין בקצרה, כדי לתת לאמירה להציג, שכאשר אנחנו צופים 250,000 עולות ועולים בחמש השנים הקרובות, אנחנו מעריכים הרבה מאוד זהירים והרבה מאוד בעלי מקצועות חופשיים או בעלי מקצועות בכלל. אנחנו גם זוכרים שהעלייה, גם בתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה של המדינה, היא זו שהביאה צמיחה, התאוששות והתחזקות. יש ישובים בכל רחבי הארץ שפונים אלי ומבקשים לקלוט עולות ועולים חדשים. אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בעידן שבו למרות החששות והחסמים – ואני חייב לציין כאן את משרד העבודה והקליטה, נמצא כאן מנכ"ל המשרד חביב קצב שעובד אתנו בצורה יוצאת מן הכלל ואני רוצה גם לברך את השרה פנינה תמנו שאטה על שיתוף הפעולה הקרוב והאמיץ – בסוף אני חושב שמכאן צריכה לצאת קריאה לממשלת ישראל להבין שיש אתגר עצום מול עינינו שלא ראינו אותו. כשלא ראינו גל כזה מזה שנות דור, עכשיו הגיעה ההזדמנות לגל עלייה שהמדינה צריכה לפתוח את שעריה בלי התלבטות, בלי חשש, יש לנו את כל הכלים למנוע הדבקה, ולא הייתה הדבקה אחת של עולה בכל התהליכים של הקליטה עד עצם היום הזה בכל אתגר של קליטת אלפים במהלך הקורונה. אני קורא לממשלה לכונן, אדוני היושב ראש, ואני בטוח שגם אתה אתי באותו ראש, תכנית לאומית להיערכות לקליטת גל העלייה בשנים הקרובות. זה אתגר עצום כי אתה לא רוצה שאנשים יתלבטו, אתה רוצה שהם יבואו לכאן וייקלטו בצורה הטובה ביותר.

הערה אחרונה. אני חושב שהעובדה שחברת התעופה הלאומית שלנו נמצאת תחת איום, כלומר, אין תעופה ישראלית, מכבידה. עד היום הרבה מאוד מהעלייה בוצעה באמצאות התעופה הישראלית. זאת אמנם הערת צד, אבל אנחנו נמצאים כאן עם חברות וחברי כנסת. אני באמת חושב שצריך לקחת את זה בחשבון באינטרס הלאומי.

עד כאן דבריי. בבקשה, אמירה.

שאלה ליושב ראש הסוכנות. האם אתה יודע בתקופה האחרונה כמה אנשים רוצים לעלות והבירוקרטיה של משרד הפנים ומערכות העלייה מונעות זאת? יש הרבה יהודים שרוצים לעלות ואומרים להם לא עכשיו.

זה נכון שעצרו את הכניסה אבל עכשיו פתחו אותה, לאחר התערבות השרה והסוכנות. גם אנחנו התערבנו. זה נפתח.

חבר הכנסת אייכלר ידידי, אני רוצה לומר שבמהלך הקורונה קלטנו את כל מי שיכול היה לעלות והתיק שלו ואשרת העלייה הייתה. ממילא זה אורך חודשיים-שלושה להכין תיק עלייה. זה תהליך מאוד ארוך ומורכב. לכן אני חושב שבסך הכול עברנו את התקופה בצורה סבירה. כפי שאמר היושב ראש, במהלך יוני גם נפתחה המדינה מחדש באמצעות רשות האוכלוסין וההחלטה של שר הפנים לפתוח אבל זה תהליכי יש עומסים גדולים מאוד על המערכת. יש לחץ עצום עלינו ואנחנו רואים את זה. אני יכול לומר לך שהמרכז שלנו שנקרא גלובל, שזה בעצם המוקד הטלפוני כמעט 24 שעות ביממה, אנחנו מוצפים לעתים פי 8 עד 10 פעמים מהממוצע, ממדינות מסוימות. 50 אחוזים עלייה בכמות הפניות מארצות דוברות אנגלית, 70 אחוזים מארצות דוברות צרפתית ועוד כהנה וכהנה, היד נטויה, מכל קצוות תבל. תופעה מרתקת. אני לא מדבר על ישראלים חוזרים וישראלים שיש להם בני/בנות זוג שצריכים לעלות. כלומר, כל האתגר הזה הוא כל כך חשוב למדינה, שלא לדבר על הציווי הגדול של עלייה לארץ, שאני חושב שאין מקום ראוי מאשר לדון כאן ולבקש מן הממשלה לכונן את התכנית.

המדינה צריכה להיפתח שוב. זה אמנם עולה כסף אבל זה מה שיש.

יש לנו מצגת לא ארוכה שתאפשר לכולם נושאים לדיון. תודה רבה.

תודה רבה ושלום לכולם. באמת כבוד גדול ונושא חשוב, כפי שאמר היושב ראש ויושב ראש הוועדה. אני אומר שהסוכנות היהודית, כמו שאתם רואים בשקף, פועלת תחת חזון ומשימה מאוד ברורים. המשימה שלנו, אגב, עודכנה לפני 3 חודשים ואומצה על ידי חבר הנאמנים וקוראת בצורה מאוד ברורה לסוכנות היהודית לספק את התשתית הגלובלית לעלייה, להבטיח את שלום יהודי העולם, לחזק את הזהות היהודית ולחבר יהודים זה לזה ולישראל, ולייצג את קולות העם היהודי והשפעתו במדינת ישראל ועל החברה הישראלית.

כשאנחנו מסתכלים על העולם היהודי היום, ויש אתגרים רבים, יש חמישה אולי מרכזיים שלאורם אנחנו קמים בבוקר ומכוונים את הפעולה שלנו. בוודאי חלקם מוכרים ולא יהיו זרים לכם. מאוד בקצרה. פרגמנטציה פנימית בתוך העם היהודי, שסע ומתחים בין חלקים שונים של העם היהודי שמצריכים אותנו לעשות הרבה פעולה ולראות איך מביאים שלום בית ואהבה בין חלקיו של העם היהודי כולו על כל הקשת. התרחקות מישראל שמאפיינת חלקים מסוימים בעולם, בעיקר הדור הצעיר יותר ליברלי, בצפון אמריקה אבל לא רק, אל מול עידנים שבהם ישראל הייתה איזשהו טאבו שגורם מאוד מאוד מאחד. בחלקים מסוימים היום ישראל היא גורם מעורר מחלוקת בכל מיני היבטים ומייצרת התרחקות של הדור הצעיר, שמאוד מטרידה אותנו ואנחנו עוסקים בזה רבות.

עלייה באנטישמיות וביטויים של אנטי ישראל ודה-לגיטימציה. אנחנו רואים עלייה גם בתכיפות, גם בפריסה הגיאוגרפית וגם בעוצמה וזה מאוד מדאיג אותנו.

חילופי דורות המנהיגות. אנחנו חיים בעידן שבו הדור הצעיר יותר והעולם הטכנולוגי, האופן שבו מידע נאגר ועמדות מגובשות ומנהיגות מבוססת – היא מאוד שונה מאשר בדורות קודמים וזה מייצר עבורנו מציאות שונה.

אולי נקודה מאוד מעניינת. כשאנחנו מסתכלים על העם היהודי והאופן בו הוא פרוס היום בעולם, בשש גיאוגרפיות מרכזיות, אנחנו רואים שיש קהילות שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו מה יהיה מצבן בעוד דור, לא בטוח שאנחנו יודעים לתת את התשובה. קהילות כמו קהילה יהודית בוונצואלה שנותרו בה פחות מ-5,000 יהודים, כאשר לא לפני שנים רבות היו שם מעל 15,000, קהילות שנמצאות במצב מאוד מורכב כמו תורכיה או אירן או אחרות, עבור לקהילות כמו אתיופיה ואפילו קהילות כמו דרום אפריקה שנמצאות במשבר מאוד קיצוני.

לצד זה אנחנו קמים כל בוקר למצב שבו קבוצות שונות ברחבי העולם, של אנשים, מתדפקים על דלתות העם היהודי ומבקשים להצטרף או טוענים שהם חלק מהעם היהודי בשל היסטוריה ושורשים, והדבר הזה מייצר מארג שאנחנו צריכים לגבש כלפיו מדיניות ולפעול.

אחרון אני אומר, והוא נמצא כאן באדום לא סתם משום שהוא בעצם תוצר של ארבעת החודשים האחרונים והמציאות המאוד מורכבת בתוכה אנחנו נמצאים, אנחנו רואים שמשבר הקורונה שתקף ותקע כל פינה בעולם ובתוך כך גם את הקהילות היהודיות, יצר משבר מאוד קשה הן של הממסד הקהילתי, מוסדות הקהילה, הרווחה, היכולת לספק את השירותים הבסיסיים של חיים יהודיים, בתי הספר, החינוך וכולי והן משבר של האינדיבידואלים. אנשים, אוכלוסיות מוחלשות שהפכו להיות יותר מוחלשות. במובן הזה ברור לנו היום – על אף שהמצב הוא שונה במדינות שונות – שתקופת השיקום תהיה ממושכת, היא תהיה מורכבת והיא תצריך הידרשות גם של מדינת ישראל, אולי באיזשהו שינוי פרדיגמה, מאשר שנים קודמות.

הסוכנות היהודית היא הפלטפורמה היהודית הגלובלית של העם היהודי, פרוסה במעל 65 מדינות ברחבי העולם עם צוותים מקומיים, עם שליחים מישראל, ופועלת בכל הנקודות שאתם רואים כאן על המסך.

אולי שני דברים חשובים כאשר האחד הוא היכולת שלנו להידרש לצרכים ולמשברים מהיום למחר, ככל שיש צורך לשנע כוחות, לתגבר כוח אדם ופעולות, ואנחנו עושים את זה ככל שמשברים קורים. הדבר השני, אנחנו עובדים וחיים מאוד מאוד קרוב אצל מנהיגות הקהילות. עובדים צמוד עם מנהיגות הקהילות ומנהיגות המוסדות. נמצאים אתם שם. שוב, תקופת הקורונה הוכיחה איך אנחנו כתף אל כתף פועלים ובעצם הופכים להיות חלק ממערך החירום של הקהילה, מהנעה של מתנדבים ועד עבודה עם מנהיגות הקהילות לראות איך הם מתמודדות עם המשבר.

הסוכנות ההודית של היום מרכזת את הפעולה שלה סביב שלושה אזורים אסטרטגיים, שלושה אזורי השפעה. הראשון שבהם – עלייה, השני – חיבור יהודי העולם לישראל וזה לזה, והשלישי – ייצוג קולות והשפעת העם היהודי בחברה הישראלית.

כשאנחנו מדברים על עלייה – שזה הנושא המרכזי בו אנחנו עוסקים היום – כפי שהוזכר כאן, ב-2019 אנחנו הבאנו מעל 35,000 עולים למדינת ישראל. אתם יכולים לראות את הפריסה על המסך. כ-70 אחוזים מהם מגיעים מחבר העמים לשעבר, אחר כך אירופה וצפון אמריקה מייצרות פחות או יותר את אותו מספר, ואמריקה הלטינית שנמצאת אף היא בגידול.

כשאנחנו מסתכלים עם העלייה בעשור האחרון, חשוב להגיד שיש עלייה בעלייה. אם אנחנו הולכים אחורה, 11 שנים אחורה, ב-2009, וצונחים אל עבר 2020, אנחנו רואים שעלינו מהיקף של בערך 16,000 עולים לשנה ל-35,000 עולים בשנה. חשוב לומר שהדבר הזה לא קורה רק מעצמו. כמו שאמר היושב ראש שלנו, הדבר הזה קורה בשילוב. ב-10 שנים עלינו מבערך 16,000 ל-35,000. זה כמובן תוצר של מרכיבים של משיכה ודחיפה, פוש אנד פול, פקטורים שונים אבל גם עבודה מאוד משמעותית שנעשית ביחד ואני רוצה במובן הזה או בהקשר הזה לציין את העבודה המאוד מאוד צמודה שלנו עם המשרד לעלייה וקליטה והעובדה שבחמש השנים האחרונות יש מהלך אסטרטגי סופר משמעותי של המשרד ביחד עם הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וגם קרן היסוד שנמצאים כאן אתנו, שנקרא אופק ישראלי, להגברת עידוד העלייה.

אנחנו רואים שחמש שנים של פעולה פרו אקטיבית שהושקעו בה גם הרבה מאוד מיליוני שקלים משותפים בין ממשלת ישראל והעם היהודי, הייתה לה תרומה חשובה מאוד לגידול במספרי העולים. עשינו הגעה פרו אקטיבית לעולים, הרחבה משמעותית של לידינג וקונטנטים והכנה מיטבית יותר לעלייה, כולל ייעוץ תעסוקתי וכולי. אנחנו רואים שהדבר הזה עובד. כשפנינו לעבר גל עלייה עולה, חשוב מאוד להזכיר את הדבר הזה ולראות איך מסדירים את המשך העשייה שלו קדימה.

חשוב לומר שהעלייה למדינת ישראל לא הפסיקה לעולם גם לא בזמן הקורונה ולא תיפסק. במהלך החודשים מארס עד תחילת יולי עלו 2,500 אנשים למדינת ישראל על אף התנאים המאוד מורכבים, ותוך שאנחנו עומדים בכל ההסדרים ובכל ההנחיות של הגורמים הפורמליים, כולל הסדרי בידוד למיניהם. אנשים המשיכו להגיע מכל קצוות תבל, כולל למעלה מ-240 אנשים מאתיופיה.

בזמן הקורונה נאלצנו לעשות שלושה דברים מרכזיים. הדבר הראשון הוא להפעיל את התהליכים של העבודה בכל נושא תהליך העלייה והקליטה ביחד עם המשרד, ביחד עם רשות האוכלוסין וההגירה, ביחד עם המל"ן, משרד הבריאות וכל הגורמים, כולל למשל להעביר חלק מתהליכי העלייה ולעשות ב-זום, מרחוק, תהליכים וירטואליים. אני רוצה לציין לחיוב ולהודות לרשות האוכלוסין וההגירה ששיתפה אתנו פעולה בעניין. מאז שהעדכון הזה יצא נערכו מעל 800 ראיונות עלייה ב-זום, דבר שאפשר לרווח ולפתור חלק מצווארי הבקבוק ולהבטיח שתהליכי העלייה לא נפסקים. בתוך הדבר הזה אנחנו לומדים גם איך לעשות מבצעי הטסה מורכבים. כמו שאמר היושב ראש השמים הסגורים מאוד מקשים עלינו ובכל זאת אנחנו מוצאים את הדרך שלא יישאר מאחור אף עולה שיש בידו את הוויזה ואת תיק העלייה והוא יכול להגיע.

במסגרת הקליטה - חשוב להבין שתהליך העלייה מורכב עד בן גוריון ואחר כך תהליך הקליטה שהוא לא פחות חשוב – עשינו התאמות בתהליכי ובמתקני הקליטה שלנו, גם להבטיח את הסדרי הבידוד הנדרשים אבל לא פחות מזה, לעזור לכל מיני עולים ומשפחות שנולדו צרכים ייחודיים לאור התקופה, אנשים שלא היה להם מקור הכנסה, צעירים שלא היה להם מקום לצאת אליו בתום התכניות וביצענו התאמות רבות בהקשר הזה.

אנחנו מסתכלים על הנתונים מהחודשיים האחרונים ומבינים שיש כאן צפי לגידול בכמות העולים. תיכף נראה קצת נתונים וסטטיסטיקה. ארבעה אלמנטים משמעותיים משפיעים על הדבר הזה. האחד, ישראל נתפסת בעולם כמדינה יחסית בטוחה. כוכבית, השבועיים האחרונים, יכול להיות שהם מעכבים במובן מסוים את הדבר אבל עד כה כך היא נתפסה. מצב כלכלי קשה במדינות המקור שולח אנשים לחשוב על יכולת העלייה בצורה יותר קונקרטית. האנטישמיות הגוברת שסוגרת עליהם בחלק מהמקומות, גם היא מהווה פקטור. צריך לומר שגם הסרה של חסמים פסיכולוגיים. אנשים שלא דמיינו שהם יוכלו להחזיק את העבודה שלהם מרחוק, פתאום אחרי ארבעה חודשים בבידוד מבינים שאפשר. אנשים שלא חלמו שהם יוכלו להיות רחוקים הקרובים שלהם, אחרי ארבעה חודשים של בידוד מבינים שאפשר. יש כל מיני אלמנטים, חסמים פסיכולוגיים שהוסרו ובעצם מאפשרים לאנשים לראות את אפשרות העלייה הרבה יותר קונקרטית.

האזורים המרכזיים שאנחנו רואים את זה הם צפון אמריקה, צרפת, חבר העמים לשעבר ואמריקה הלטינית.

כשאנחנו מסתכלים על הנתונים אני חושבת שרואים כאן עלייה מדהימה בנתונים סטטיסטיים מהחודשיים-שלושה האחרונים, שהיא עלייה בפתיחת תיקים. זאת אומרת, אלה לא רק שיחות של אנשים שמתעניינים, שכאן יש עוד מאות אחוזים יותר של פניות. לקחנו כאן את הסטטיסטיקה היותר שמרנית ויותר קשוחה של אנשים שכבר דה פקטו עשו מהלך שפותח תיק עלייה. לפתוח תיק עלייה אומר שאני מצהיר שאני מעוניין לעלות בזמן הקרוב, להעביר את מרכז החיים שלי לישראל, אני ערוך להעמיד את האישורים הנדרשים, להביא את משפחתי לתוך התהליך וכולי. מבחינתנו זאת אינדיקציה הרבה יותר משמעותית. אתם יכולים לראות לבד את המספרים, גם בצפון אמריקה, עלייה של 570 אחוזים בפתיחת התיקים, גם באמריקה לטינית, עלייה של 100 אחוזים, צרפת עלייה של 270 אחוזים, וזה באמת רק משלושת החודשים האחרונים.

מאמריקה בחודש האחרון 3,236 בקשות?

כן. פתיחות תיקים.

אלה תיקים חדשים?

אלה תיקים חדשים.

זה כולל ישראלים חוזרים?

לא.

אתה מועמדי עלייה שפתחו את התיקים בחודש הספציפי הזה כדי להתחיל את התהליך.

תושבים חוזרים עושים את זה בדרך אחרת, דרך הקונסוליות, משרד החוץ, משרד העלייה. לא דרכנו.

לכן אנחנו חושבים, כמו שהזכיר כאן היושב ראש שלנו, שיש כאן צו שעה, פוטנציאל ענק, מומנטום לאומי עבור מדינת ישראל לקחת ולקטוף בשתי ידיים את הפוטנציאל הענק הזה שיכול להגיע ולחזק ולבסס את החברה בישראל, את שוק העבודה בישראל ולחזק את מדינת ישראל, ורוצים לקרוא לממשלה להכריז על תכנית לאומית חמש-שנתית להבאת רבע מיליון עולים למדינת ישראל. אנחנו חושבים שהדבר הזה יצריך קבלת החלטת ממשלה והקמה של שולחן בין-משרדי. כמובן המשרד לעלייה וקליטה כשותף מרכזי אבל משרדים נוספים שרלוונטיים, בוודאי בהקשר של הקליטה ולא רק.

אנחנו חושבים שצריך לבנות כאן איזושהי תכנית כלכלית הוליסטית שתיקח בחשבון את כל ההיבטים, הן של ההכנה לעלייה וההגעה, אבל הן של הקליטה, ההיטמעות ברשויות, במערכות החינוך, בתעסוקה, דיור וכולי. אנחנו חושבים שצריך לייצר מהלך תשתיתי, לפשט ולעשות דיגיטציה של כל תהליך העלייה, שכל אדם יוכל מאוד בקלות, דרך המכשיר הזה, כמו שהוא עושה כל דבר בחיים שלו, יוכל גם דרך המכשיר הזה מאוד בקלות לעקוב אחר תהליך העלייה שלו, לקבל את האינפורמציה, להתקדם בתהליך ולממש אותו. אנחנו חושבים שהאוכלוסייה, אוכלוסיית המקצוענים הצעירים – אנחנו רואים את זה גם בדמוגרפיה של מי שפותח תיקים, אלה משפחות עם ילדים, אנשים בגילי 35 עד 50 ברובם, אנשים עם מקצועות שמוכנים לשקול ולהעביר. הנושא של הסדרת רישוי, הנושא של התאמה מקצועית הוא סופר קריטי וצריך יהיה כאן מהלך תשתיתי גם בעניין הזה.

אנחנו רואים את מסע ככלי מרכזי להביא לעליית צעירים. בשלוש השנים האחרונות היו 35,000 משתתפים צעירים שהגיעו לתקופות של בין סמסטר לשנה בישראל. מתוכם, כל מי שהגיע מחבר העמים, 90 אחוזים מהם עושה עלייה בתום המסלול של מסע. כל מי שהגיע מצרפת, 85 אחוזים מהם עושה עלייה. מי שמגיע מאמל"ט, 40 אחוזים עושים עלייה. אנחנו רואים בבירור שמסע הוא מכשיר מאוד אפקטיבי לעלייה של צעירים וצריך לתגבר אותו.

אנחנו מניחים לגבי קהילת אתיופיה, יש כאן איזושהי שעת כושר וצו שעה לאומי ומוסרי לעבר אלפי הממתינים במחנות בגונדר ובאדיס, לאחד אותם עם משפחתם ולהביא אותם למדינת ישראל.

כדי שהדבר הזה יקרה, ברור לנו שיש אתגרים מרכזיים. האחד, צריך לפשט תהליכי זכאות ומתן אשרות בוודאי כל עוד הדברים חלקים סגורים ומושפעים מהקורונה. מגבלות התעופה והשמיים הפתוחים הם פקטור מרכזי, מתי נוכל להתחיל לראות את המימוש של האנשים האלה שרוצים לעלות, תעסוקה בישראל בעידן של אבטלה לצד עלויות דיור, שילוב במערכות חינוך והשכלה ומעטפת ליווי וקליטה בחברה הישראלית.

אני אסיים ואומר שהסוכנות היהודית, היותה פלטפורמה גלובלית שתומכת את מהלכי העלייה, נעשית גם בהקשר לעבודת החיבור והחינוך שאנחנו עושים. זאת בעצם מערכת שמבשילה את האנשים להיות בקשר ולדמיין שהם רואים את עצמם מגיעים לישראל. את הדבר הזה אנחנו עושים בהרבה מאוד צורות, ביצירת פריסת שליחות ענקית בעולם, פעולות חינוכיות, חוויות בישראל וכולי. בכל שנה נתונה הסוכנות היהודית מוציאה מעל 2,000 שליחים לכל רחבי העולם ובהקשר הזה אנחנו מעמידים את הפלטפורמה שלנו על כל חלקיה ויכולותיה עבור היעד הלאומי הזה של רבע מיליון עולים בחמש השנים הקרובות למדינת ישראל.

אני רוצה להודות לעוד שותפים שלנו בכל התהליך. בכל מה שקשור לאישור העלייה מחבר העמים, צריך להזכיר את לשכת הקשר, נתיב. בכל מה שקשור לשיווק וקידום העלייה מצפון אמריקה, אנחנו מדברים על ארגון נפש בנפש שמוכר לרבים מכם. בצרפת אנחנו עובדים הרבה גם עם ארגון קעליטה שמעורב מאוד בתחומים. יש עוד ארגונים והרבה מאוד גופים שעוסקים גם בקליטה בתוך החברה הישראלית אבל ללא שותפות אמיצה בין הסוכנות היהודית למשרד העלייה והקליטה – נמצא כאן גם המנכ"ל הקודם של המשרד, נמצא המנכ"ל הנוכחי ואחרים – אי אפשר היה להתקדם ואני שמח שיש את שיתוף הפעולה הזה.

מזכ"ל הסוכנות, ג'וש שוורץ.

תודה רבה ליושב ראש. אני רוצה להשלים את כל מה שנאמר על ידי אמירה והיושב ראש ולדבר על שני דברים מרכזיים שהסוכנות עושה. הדבר הראשון הוא כל הפעילות שלנו כאן בכנסת ישראל. אנחנו יודעים שמה שקורה כאן בכנסת, יש לו השפעה על הקהילות היהודיות בעולם. עדיין רוב העם היהודי נמצא מעבר למדינת ישראל והחקיקה והחלטות ממשלה, אם זה מתווה הכותל, אם זה גיור אם אלה הרבה נושאים אחרים, יש להן השפעה על העם היהודי. בעשור הקודם אנחנו זיהינו שיש כאן חוסר באימפוט להביא את הקול של העם היהודי לתוך המשכן ולכן בשנת 2011 הקמנו כאן בכנסת את השדולה של העם היהודי, בהתחלה עם חבר הכנסת זאב אלקין ונחמן שי, אחר כך עם צחי הנגבי ונחמן שי, והיום בראשות דוד ביטן ומאיר כהן. אנחנו מאוד מודים לך היושב ראש על שכמעט חמש שנים אתה מוביל את השדולה. השדולה שמה דגש על הבאת הקול של העם היהודי לתוך המשכן. אנחנו מביאים לכאן מנהיגים יהודיים מכל העולם להיפגש עם חברי כנסת ואנחנו עושים כינוסים. אני מדבר כמובן על זמנים רגילים ולא על תקופת הקורונה.

הקמנו מפעל של משלחות בו אנחנו לוקחים חברי כנסת לקהילות יהודיות בעולם. לקהילות אין קשר ישיר עם מקבלי ההחלטות הישראלים.

אם לדבר קצת על ההיקף. מאז 2012 הוצאנו 27 משלחות עם למעלה מ-100 אנשים. רק בכנסת ה-20, בין 2015 ל-2020, 45 חברי כנסת טסו אתי. חלקם נמצאים כאן עכשיו. החשיבות של המשלחות היא הכרות של הבעיות והכרות הקהילות היהודיות מקרוב. עד שאתה לא מגיע לשם, יושב אתם, לומד על העלות של חינוך יהודי, על נישואי תערובת, על אנטישמיות, עלBDS , על כל האתגרים שיש לקהילות היהודית בעולם – מאוד קשה להבין את המציאות והרבה מאוד חברי כנסת בתוך המשכן נסעו אתנו ופעם ראשונה שהיו במדינה אליה לקחנו אותם ופעם ראשונה שהם בכלל ביקרו בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי או בכלל ראו את החיים בתפוצות.

במה זה עזר?

זה עזר הרבה מאוד.

קודם כל הם מצפים והם רוצים שתגיע.

אני אחדד את השאלה.

לא. אל תחדד. אני עדיין לא מאפשר לך. קודם נסיים לשמוע את הסקירה אם אתה כבר שדואל, קודם כל, הקהילות רוצות שתבוא. אתה בעצם מגיע בשם מדינת ישראל, במיוחד הקהילות הקטנות אבל גם לגדולות זה חשוב. דבר שני, עדיף שאתה תראה מה קורה בחוץ לארץ.

למה? יש סוגיות של גיור ומתווה הכותל אבל אחד מאלה שביקר בקהילה ושמע את המצוקות שינה את דעתו?

התשובה היא כן.

מי? אני שבע שנים בכנסת ולא פגשתי אחד כזה.

אתה תדבר כשתקבל זכות דיבור.

אני חושב שההיקף הוא גם מאוד מאוד חשוב כי אנחנו הוצאנו משלחות לדרום אמריקה, לאירופה, לברית המועצות לשעבר, לארצות הברית, לקנדה, ובאמת זו הזדמנות גם לחברי הכנסת להכיר את החיים בתפוצות וגם למנהיגים היהודיים ברחבי העולם להכיר אותם מקרוב. זה יום שלם שחברי הכנסת נמצאים בקהילה יהודית וכל הקהילה מצליחה לעשות אתם דיאלוג. יש לזה השפעה מאוד גדולה. אנחנו מקווים להמשיך בזה. מחכים שהקורונה תיגמר ונוכל גם להביא לכאן מנהיגים יהודיים, הם יכולים לבוא לכאן ולקיים דיאלוג, וגם לקחת אתכם לשם.

הנושא השני עליו אני רוצה לדבר הוא נושא של ביטחון קהילות יהודיות. אני חושב שלפני 10 שנים אף אחד לא חשב הפיגועים של הג'יהד העולמי בטולוז, במוזיאון היהודי בבריסל, בשארלי הבדו, אף אחד לא חשב שיהיה ימין קיצוני ימני בארצות הברית עם פיטסבורג ועם סנטיאגו. אנחנו זיהינו את זה מיד אחרי הפיגוע בטולוז והקמנו, לבקשת ממשלת ישראל, קרן לביטחון קהילות יהודיות. הקרן פועלת בכל העולם, חוץ מארצות הברית. עד היום הקצינו יותר מ-50 מיליון שקלים ל-600 מוסדות ב-60 מדינות. המענה המרכזי היום לקהילות היהודיות לקבל כספים כדי לעזור במיגון הקהילות, בתי הכנסת ובתי הספר, כל ארגון יהודי, כל מוסד יהודי מוכר יכול לבקש והדבר הזה הוא סופר חשוב. היום אנחנו רואים עלייה באנטישמיות ואיומים.

הכסף בקרן הזאת הולך להיגמר, נכון?

לא. ממש לא. רק השנה גייסנו מיליונים ואנחנו הולכים להקצות, אני מעריך, משהו כמו 10 מיליון שקלים. החשיבות של הקרן הזאת היא בזה שאם יהודים ברחבי העולם לא מרגישים בטוחים לשלוח את הילד לבית ספר יהודי, ללכת לבית כנסת, ללכת למתנ"ס או ללכת למשרדי הסוכנות להירשם לעלייה, לא יהיו חיים יהודים בטוחים. לכן המאמץ הזה הוא קריטי היום והוא מאמץ מרכזי שאנחנו נותנים לכל קהילה יהודית באשר היא לגייס כסף ולקבל מאתנו סיוע בעניין הזה.

אני אציין במשפט אחד. כולכם בטח זוכרים את הפיגוע בעיירה קטנה במזרח גרמניה עם 500 יהודים, 51 יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור, מגיע מפגע, מנסה עם נשק לפרוץ פנימה. קצין הביטחון של הסוכנות היה שם ב-2015. הקצינו כסף, מיגנו את בית הכנסת ובזכות המיגון של קרן הביטחון של הסוכנות היהודית הוא לא הצליח להיכנס והלך וירה בשני אזרחים גרמנים וכל היהודים שהיו בפנים ניצלו.

תודה. יושב ראש קרן היסוד, רוצה לומר מספר דברים? בבקשה.

תודה רבה. תודה רבה ליושב ראש הוועדה על ההזמנה ועל האירוח. ג'וש הזכיר את המשלחות של חברי הכנסת.

בפעם הבאה במשלחת לפרגוואי אליה טסנו 30 שעות אני שולח את שטרן.

הוא צריך להזכיר.

הזכרתי ליושב ראש הוועדה שנפגשנו נדמה לי ב-2017 עת היית עם משלחת של חברי הכנסת עם ג'וש, כאשר אז כיהנתי כקונסול כללי בלוס אנג'לס והיית אצלי בבית לסעודת שבת. באמת יש חשיבות למשלחות האלה.

בנוסף לכך שאני משתתף כאן כיושב ראש קרן היסוד, אני חייב לומר שזה מאוד משמעותי להשתתף בדיון כזה – ואני יודע שאני לא היחיד כאן סביב השולחן – גם כמי שעלה לארץ לפני כ-30 שנים. עליתי מארצות הברית לפני כ-30 שנים כחייל בודד. זה באמת מאוד מרגש להיות חלק מהעשייה הזאת.

רציתי לומר שני משפטים במיוחד לחברי הכנסת ולוועדה כדי להבין את התמונה הכללית של היכן קרן היסוד, ותודה על המלים של יושב ראש הסוכנות היהודית ודברי המנכ"לית. אכן יש לנו עבודה ושיתוף פעולה יוצא מן הכלל במיוחד בתקופה האחרונה. קרן היסוד כאחד מהמוסדות הלאומיים, התפקיד שלנו הוא בעיקר להתמקד בגיוס הכספים מהקהילות היהודיות וגם מידידי ישראל מחוץ לארצות הברית, ואנחנו באמת גאים בחלק שלנו להיות המממן העיקרי לפעילות הסוכנות היהודית בגיוס המשאבים מחוץ לארצות הברית כאשר כמובן הנושא של עלייה וקליטה הוא אחד הנושאים המרכזיים. אנחנו גם מודים על שיתוף הפעולה עם משרד העלייה והקליטה.

אנחנו פועלים בכ-40 מדינות, 60 מגביות, ואנחנו באמת מחויבים, כפי שנאמר כאן להתגייס ולתמוך במשימה הלאומית הזאת. זה באמת אתגר לאומי שעומד בפנינו גם כמדינת ישראל ועם ישראל. אנחנו אומרים כל הזמן, לא רק כסיסמה, שכל ישראל ערבים זה לזה. אנחנו משתתפים. יושב ראש הסוכנות הזכיר 90 שנים לסוכנות היהודית ואנחנו בקרן היסוד, אנחנו האח הגדול, נוסדנו 10 שנים לפני, בדיוק בחודש יולי 1920. אנחנו חוגגים 100 שנים. אנחנו מאוד מתגאים בפעילות שלנו יחד עם הסוכנות היהודית. כפי שנאמר כאן, זה ממש צו השעה ואנחנו מחזקים ומשתתפים בכל מה שנאמר כאן לקריאה של עשייה, גם של הוועדה הזאת וגם המדינה והכנסת ונעשה זאת ביחד.

תודה. לפני שאני נותן לחברי הכנסת להתייחס, אני רוצה לומר ליושב ראש הסוכנות שאנחנו - כמובן נצא בהצהרה משותפת – מקבלים את האמירה שלך בעניין הזה.

חוץ מהטיפול הכללי שלנו בעניין העלייה, אנחנו החלטנו להתלבש בתקופה הקרובה על מספר נושאים שהם משפיעים על הישארות העולים בארץ. הנושא הראשון הוא תעסוקה ובעניין הזה כבר התחלנו לטפל. במיוחד אנחנו נטפל בנושא של כל מיני מקצועות שדורשים רישוי מיוחד שלצערי הרב הבירוקרטיה בישראל לא מאפשרת להם לעבוד. התחלנו קצת בקדנציה הקודמת אבל עכשיו נטפל בזה יותר.

אישור לאחיות.

כן. זאת דוגמה. היו בעיות עם רופאי שיניים בהם טיפלנו.

לגבי הרופאים הייתה התקדמות אבל לא לגבי האחיות.

כן. לגבי האחיות אין התקדמות. נטפל בזה.

דבר נוסף הוא נושא של דיור. כאן היינו רוצים לשמוע ממך איך אתם מתכוונים לסייע לנו בעניין הזה מכיוון שבסופו של דבר אנחנו רוצים להחזיר חלק ממקבצי הדיור, זאת אומרת ששוב יהיו מקבצי דיור. גם הנושא של מרכזי קליטה.

שהפכו להיות דיור קבע.

אנחנו רוצים להגדיל קצת את העניין הזה מכיוון שיש כאלה שידם לא משגת לשכור דירה, אז אולי יתחילו במרכז קליטה או מצד שני גם קליטה ישירה, ישר יכניסו אותם לדירות מושכרות וכולי. דבר נוסף הוא הנושא של השכלה. יש את יהדות אתיופיה שאנחנו צריכים לעזור בכל מה שקשור בקליטה באוניברסיטאות וגם מתן מלגות על מנת לשפר את ההכנסה הממוצעת לנפש כשהם מתחילים לעבוד.

אלה נושאים שאנחנו כרגע רוצים להתלבש עליהם ואני מאמין שגם נקדם אותם.

גם הייצוג ההולם.

ייצוג הולם, זאת תעסוקה. זה חלק מהעניין.

דבר נוסף שאנחנו כן רוצים לשמוע את דעתך. אנחנו רוצים להקים איזושהי קרן עם הממשלה והסוכנות שקשורה לסיוע לקהילות קטנות ואולי גם סיוע היכן שאין ברירה כמו למשל נושא של אבטחה וכולי שאתם כבר הקמתם. לא כולם יכולים לעלות לארץ. בכל מקום יש קהילה קטנה. בסופו של דבר הם לא יכולים לקיים את עצמם. אם אנחנו רוצים שיהודים יישארו יהודים בכל מקום בעולם, כולל חינוך, אנחנו צריכים לסייע. הגיע הזמן שהמדינה פעם אחת גם תיתן החוצה. אנחנו קיבלנו מהקהילות היהודיות הרבה מאוד כסף כאשר לאורך שנים עזרו לנו בייסוד המדינה ובכל מה שקשור לזה ועכשיו הגיע הזמן שאנחנו גם נתרום קצת החוצה. אלה לא סכומים גבוהים. אנחנו מדברים על קרן לא גדולה במיוחד אבל נתחיל במשהו על מנת שזה יתקדם הלאה.

יש עוד נושאים אבל לא נתחיל למנות את כולם ולגבש אותם היום.

מי רוצה לדבר ראשון?

ראשית, אני אתנצל כי בסיום דבריי אני אצטרך ללכת לוועדה אחרת.

אם אפשר, שכולם ידברו בקצרה.

מאוד קצר. אני אדבר קודם כל מניסיוני האישי כמנכ"ל משרד הקליטה. אני חושב שהעבודה עם הסוכנות היהודית זאת עבודה שמאפשרת גמישות תפעולית שאין לממשלה בחוץ לארץ. זאת אומרת, ללא הסוכנות היהודית הממשלה לא יכלה לעמוד ביעדיה מבחינת עלייה וגם החינוך בתפוצות. אני יכול להגיד בחוויה האישית שמדובר באמת בסיירת. זאת לא רק סיירת מבצעית שיודעת לבצע את המשימה אלא זאת גם סיירת שיודעת להשפיע נכון על קבלת ההחלטות. אני באמת יכול לומר לכל החברים, כולל כמובן היושב ראש, שאני באופן אישי מאוד נהניתי לעבוד אתכם ואני חושב שאנחנו נמשיך לעבוד. אני חושב שגם חביב נהנה לעבוד היום.

לגבי אופק ישראלי. אופק ישראלי זו חברה לתועלת הציבור שאחראית על עידוד עלייה, שעבדה ועובדת מתוקף החלטת ממשלה שהסתיימה לפי דעתי בדצמבר שנה שעברה ועוד לא חודשה.

היא עושה עבודה מצוינת.

אני חושב שחייבים לעשות את זה. חייבים להמשיך כי אחרת נעצור את הסיפור הזה של עידוד עלייה.

אני חושב שאחד הדברים, מעבר למה שאמירה נגעה בו, אחד הדברים החשובים שאנחנו חייבים לטפל בו זה לייצר רצף טיפול במועמד עלייה. מהרגע שהבן אדם נופל לו האסימון והוא מחליט שהוא רוצה לעלות ועד הרגע שהוא נקלט כאן, מקבל - מה שאתה אמרת – עבודה, תעסוקה וכולי. כדי שהדבר הזה יקרה, חייבים לייצר כאן מערך אחד שיש לו אבא ואימא והוא יודע לקדם. כרגע הרבה מאוד גופים מטפלים בנושא הזה של עלייה - גם במגזר השלישי, גם במוסדות הלאומיים וגם הממשלה – אבל בסופו של דבר, נכון להיום, וכמה שניסינו עד עכשיו ולא הצלחנו, להקים איזשהו מערך מתכלל שיודע להסתכל על התמונה כולה. אני יכול לומר לך שאם תבקש בכל משרדי הממשלה לראות כמה כסף הולך לעלייה, אתה תגלה שמדובר בסכומים מאוד מאוד גבוהים. הבעיה היא שזה לא מסונכרן וזה לא מרוכז.

אני יודע שמשרד ראש הממשלה מטפל בזה. התכלול נעשה על ידו.

אני אומר לך שמשרדים בודדים יודעים לשים דגש על עלייה כפילות חשובה בתוך הפעילות הכללית שלהם. לכן אני חושב שחייבים להקים כן איזשהו מערך ממשלה-מוסדות לאומיים שידע לקדם את הדבר הזה.

הערה, שאני לא אשכח. כתוב לנו אם אפשר את כל המקצועות שיש בעיות אתם על מנת שנטפל בזה או באמצעות חקיקה או באמצעים אחרים. נטפל בזה בצורה מסודרת ושלא יהיה מצב שכל פעם בא מישהו וזורק לנו איזו מילה. שיהיה מסודר.

דבר אחרון שאני רוצה לומר. כתוב במגילת העצמאות שמדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי ולא מוגדר שם איזה יהודי. ולכן אלה כל היהודים וכלל היהודים. לכן אנחנו כמדינה חייבים להתקרב וחייבים לפתוח את הדלתות לכל סוגי היהדות ולכל זרמי היהדות.

לא מונעים מאף יהודי לעלות לארץ בכלל זרם כלשהו. חוק השבות לא מבדיל.

חס וחלילה. נכון. הפעילות שלנו כאן בכנסת והחוקים שאנחנו מעבירים או מתווים שאנחנו לא מעבירים, גורמים להרבה מאוד אנשים בחוץ לארץ, יהודים בחוץ לארץ, להתחיל להתרחק ממדינת ישראל ואסור שזה יקרה. חייבים לראות שאנחנו יודעים לתת את הבמה לכל יהודי באשר הוא כדי שהוא יוכל לעלות.

את זה אני מרים להנחתה לשטרן.

לא. שטרן בעדך. אתה מרים להנחתה ל-ש"ס.

בהמשך לדברי חברי אלכס קושניר לגבי הרצף הטיפולי, מספר שאלות. אמירה, דיברת במצגת על ייעוץ תעסוקתי וגם על הדיור. בעצם היום, במה זה מתבטא? יש לנו כמיליון מובטלים, אז הייעוץ התעסוקתי הוא בעייתי מלכתחילה. האם יש כבר שיתופי פעולה פרקטיים? כלומר, האם יש תכנית אופרטיבית גם מבחינת השמה מקצועית וגם מבחינת ההשמה מבחינת הדיור. כמו שגם אלכס אמר, אין כרגע ממש יכולת ואם יגיעו הרבה מאוד עולים מאזורי אוקראינה או רוסיה, לא תהיה להם יכולת קליטה ישירה, לשכור דירה וכולי.

אני מדבר על הרצף התעסוקתי ועל ההשמה מבחינת הדיור. אם הצפי בשנה הקרובה הוא של 50,000 עולים בעיקר מאזור ברית המועצות לשעבר – אוקראינה ורוסיה – סביר להניח שלא תהיה להם יכולת גם להיכנס מיד לשוק העבודה וגם לבצע קליטה ישירה, כלומר, לשכור דירה. גם על זה דיברת. מה ההיערכות האופרטיבית ואם היא קיימת וככל שקיימת?

אני אצטרף לזכות ולחובה שיש גם למי שמשתתפים סביב השולחן שעלו בעצמם ו/או העלו ילדים ארצה ומבינים לעומק את האתגרים קשורים בהשארת החיים מאחור. בהקשר הזה אני חושבת – ואני אומרת את זה כמעט בכל הקשר בוועדות השונות בהן השתתפתי לאחרונה – שבקורונה יש לא רק אתגרים אלא הזדמנות מאוד מאוד גדולה ובל נחמיץ את ההזדמנויות שהאתגר הזה מביא עמו. אני חושבת שבהקשר של אתגור הפרדיגמה כפי שאנחנו רואים אותה, משך אולי 72 שנות קיומה של מדינת ישראל, יש כאן הזדמנות היסטורית אולי, חד פעמית שאני לא יודעת מתי היא תשוב, באמת להגביר את הפרדיגמה של מערכת היחסים שלנו עם יהדות התפוצות כולה, להתעלות מעל הפוליטיקה, להתעלות מעל ההבדלים ולהבין שיש כאן משהו שיכול להעמיק את השיח ולדייק את השיח שלנו אל מול יהודי התפוצות, בין אם עולים ארצה או לא.

בנושא של העלייה והקליטה, אני משתמשת הרבה יותר במונח השתלבות כיוון מה שיושב ראש הוועדה העלה, ואני חושבת שיש כאן אתגרים מאוד גדולים, וגם חבר הכנסת קושניר וחבר הכנסת קוז'ינוב התייחסו לזה, אני חושבת שחשוב מאוד להבין שהנושא של ההכשרות המקצועיות - וגם ההכרה בתארים האקדמיים - וכל התהליך הזה, לרבות לימוד השפה העברית, כאשר מתחיל התהליך בחוץ לארץ, אנחנו בעצם לא מנצלים את הזמן – זה מהכרות – עד שאנשים מגיעים ארצה. יכול להיות שיש אפשרות לייעל את הדבר הזה כדי שכאשר אנשים יגיעו ארצה, במיוחד בנסיבות של אתגרי הקורונה והצורך להשתלב בעבודה מיידית, הם יוכלו כבר להשתלב אחרי שהם עברו הכשרות מקצועיות בחוץ לארץ.

אני מאוד מקבלת את הצעתו של יושב ראש הסוכנות, ואני אעשה את כל מה שאני אוכל – בין אם במסגרת השדולה שאני אשמח להצטרף אליה – ואני חושבת שחיוני להקים גוף כזה, גוף בין-משרדי, על-משרדי, גוף שבוחן את כל שיתופי הפעולה.

משרד ראש הממשלה לא מתכלל את הדברים האלה?

הוא עושה את זה. בוודאי.

זה תלוי. לא כל דבר. יש המון ידיים.

אני אשמח להתייחסות לזה.

מנכ"ל הקליטה ידבר על זה.

גוף כזה הוא הכרחי באתגרים בהם אנחנו עומדים. חייבים להבין שהקהילות שיושבות היום בחוץ לארץ, כל אחד עם אתגריה, אלה לא רק האתגרים הבריאותיים אלא כל הפילנתרופיה תקרוס בקהילות שם. זאת אומרת, מערכות החינוך תקרוסנה. החינוך היהודי, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, גם כך הוא לא בר קיימא ועכשיו הוא יהיה לא קיים. להמשיך לשלם 67,000 דולר לשנה על בתי הספר. כאן יש הזדמנות, שדווקא לא מתרגמת לעלויות ענקיות, של מדינת ישראל לשוב למה שהיה פעם – שליחים בצורות כאלה ואחרות שמתגברות את מערכות החינוך. הם יצטרכו אותם כדי שהם יוכלו להמשיך להיות קיימים.

עוד מילה בנושא האנטישמיות.

אנטישמיות זה הדיון הבא שלנו.

אני רוצה לגעת בו כיוון שהוא משפיע על הגל שמגיע לכאן.

ברור. הוא כבר השפיע קודם כי לא סתם ב-2018 היו 35,000 עולים. הוא הגיע מכוח העניין הזה.

לא רק.

גם, אבל בעיקר. למה באים מצרפת? בעיקר בגלל האנטישמיות.

הם הפסיקו לבוא. אתה צודק אבל אתה נוגע במשהו מאוד מאוד חשוב שבעיני חשוב להעלות אותו לדיון בפורום הזה. למרות האנטישמיות, אנחנו יודעים שלמשל מצרפת – בדיוק נגעת בזה - הפסיקו לבוא. הפסיקו לבוא בגלל הרבה מאוד מהחסמים. היה הגל שבאו וחזרו, ועכשיו יש גל שפשוט לא באים.

יש כאלה שבאים ועוזבים.

נכון.

אגב, זאת הזדמנות לברך את חברת הכנסת קוטלר בגלל הרקע הקנדי שלה והעובדה שהיא הצטרפה ואחריה את חבר הכנסת טייב שלמיטה ידיעתי הוא בכלל עבד עם הסוכנות היהודית בעברו.

אדוני היושב ראש, אני חייבת לסיים את המשפט. אמירה התייחסה לאלפים שממתינים בגונדר ובאדיס. אין להם פה, אין להם לובי והמצב אקוטי. אנשים גוועים מרעב. ממש ממש כך.

אחר כך תתייחס לעניין - דיברת אתי על השין-שינים האלה – שבעצם מדינת ישראל משלמת הרבה מאוד כסף אבל על אלה שנוסעים לחוץ לארץ, היא לא משלמת כלום.

חבר הכנסת יוסף טייב. דרעי ידע כשהוא שם אותך ברשימה שאתה היית עובד הסוכנות היהודית?

ידע הכול.

הוא היה בפרויקט חי. נכון?

נכון. אגב, פרויקט שנותן מענה איכותי בתוך מערכת החינוך בצרפת שנותנת את הזהות היהודית ואת החיבור לציונות ולמדינה.

עבדת עם שי?

גם עם שי.

ברשות היושב ראש וברשות יושב ראש הסוכנות היהודית, אני רוצה לשאול שאלה. אני רואה שעלו כאן נתונים. אני התמקדתי בנתונים של צרפת מטבע הדברים כי אני מחובר באופן אישי. אנחנו רואים עלייה של 280 אחוזים בפתיחת תיקים לעלייה. השאלה האמיתית היא האם אתם יכולים לתת לנו נתון שמראה כמה זמן לוקח מרגע פתיחת התיק ועד לקבלת תאריך עלייה. אני מדבר במקרה נורמטיבי שבן אדם מביא את המסמכים, עושה את האפוסטיל והכול. הייתי כבר בקשר מספר פעמים עם שי ואני מקבל עשרות פניות, אנחנו מתקרבים כמעט למאות, פניות של יהודים שכבר עשו את התהליך, התחילו אותו.

אני מודאג מכך שמדינת ישראל תשים ברקס לעלייה רק בגלל שיקולים תקציביים.

נכון.

תאמין לי, זה הכי מדאיג אותו. הפעם יכולים לעלות מאות אלפים.

היכולת של המענה, נתינת תאריך בצורה מהירה נובעת – ואני מבין זאת גם משי – מחוסר כוח אדם שיכול באמת להגיע, לצורך העניין משפחות שנמצאות בליאון והשליח נמצא בפריס והוא צריך לרדת לליאון. אני חושב שיש כאן צורך אמיתי להגביר בכוח אדם כדי לתת את המענה המהיר כי יש כאן מומנטום ואנחנו יכולים להשתמש בו. הוא חשוב. מדובר בעלייה איכותית.

נקודה שנייה. כרגע יש 130 תלמידי כיתות י"ב שמסיימים את מערכת החינוך בצרפת וברוב המקרים מגיעים לכאן לשנה, לשנתיים, לשלוש ללמידה בישראל. התלמידים האלה כבר רשומים ורוצים להגיע לכל מיני מוסדות ולא עוברים דרך מסע מסיבה כזאת או אחרת או שאינם מוכרים דרך מסע או שבגלל בעיות בירוקרטיות לא עוברים דרך מסע. בגלל תקופת הקורונה הגבולות סגורים בפני אותם תלמידים. אנחנו מדברים על תלמידים שברוב המקרים, כ-70 אחוזים מהם, נשארים בישראל, מקימים כאן בית, אנחנו מדברים על נוער שמגיע בגיל 18 ואנחנו חוסכים אחר כך את כל הטיפול גם ברמה התעסוקתית, גם ברמת הקליטה.

כמו נעל"ה. זה דומה לנוער נעל"ה.

אתה מדבר על התיכונים הצרפתיים?

לאו דווקא. גם תיכונים. גם תיכוניים כמו כפר מימון וכולי. אני מדבר גם לצורך העניין על ישיבות שקולטות אותם אם זה בבני ברק, בירושלים, באשדוד, והם לא נמצאים בתכנית מסע ואנחנו חייבים לתת לזה מענה.

אתה יכול להשיב לו על זה?

לגבי התיכונים הצרפתיים, שני סוגים. יש תלמידים שבאים ללמוד כאן כמו נעל"ה ותיכוניים צרפתים בכפר מימון, גבעת וושינגטון, מי שזוכר את חוות הנוער הציוני. הם מגיעים על אשרת תלמיד ולא על אשרת עולה ודינם כדין נעל"ה. אני נפגשתי בשבוע שעבר עם המינהל לחינוך התיישבותי ואנחנו הולכים לבקש מרשות האוכלוסין להכיר בהם כמו תלמידי נעל"ה, כמו עולים חדשים. הם באים כתלמידים רק מסיבה טכנית, כי הם לא בגירים כדי לעלות בפני עצמם. ישבתי לפני שבוע עם אנשי המינהל לחינוך התיישבותי כי אנחנו רוצים להסדיר את הסוגיה הזאת.

לגבי חניכי מסע. מי שמוכר כמארגן מסע, אין שום בעיה והוא יכול להגיע למסע, לישראל. אם יש ישיבה פרטנית שאולי היא לא מוכרת, אני אשמח לבדוק אתך ביחד עם מארגני מסע היכן הם נמצאים.

מעולה.

הייתי ראש שדולה עם שטרן בדיוק על אותו נושא. אני אתייחס.

כמובן שאני שותף להערכה ליושב ראש הסוכנות היהודית, לסוכנות היהודית, לתפקיד הקריטי שהיא ממלאת לאורך שנים וגם בשנים האחרונים בעידוד עלייה, עלייה וגם שיתופי הפעולה עם גופים שלא היו פעם והיום נמצאים.

הדבר השני. לצד העיסוק כאן במסע, שהוא נכון מאוד, החשיבות בזמן הזה, אני חושב שנכון רק להזכיר שתכנית שהסוכנות היהודית היא שחקן מרכזי בה, תגלית, כרגע מוקפאת מכורח הנסיבות. חשוב שאנחנו נרשום את זה כדי לפתוח אותה הכי מהר שאפשר. בסך הכול זה פרויקט דגל בעם היהודי.

בקשר לדברים. אני יכול לומר שאני חבר הכנסת הכי ותיק בדיון.

חוץ ממני.

לא. אתה כבר לא. חשבתי על זכה.

לא משנה. אם תהיה עוד 10 כנסות, אתה לא תעבור את התקופה שהוא היה.

נכון.

ממני אתה יותר ותיק אולי בשנה-שנתיים. שנה ושמונה חודשים.

אני כמובן צריך לברך את דוד ביטן שלקח על עצמו את הנושא החשוב הזה, ועכשיו אני מדבר ברצינות, נושא הקליטה. לדעתי, ג'וש, זה כמעט הפרי היחיד של המשלחות לחוץ לארץ של חברי הכנסת, שהצלחת לשים את ביטן שיבין את חשיבות הנושא של העלייה.

אני לא הייתי אף פעם במשלחת שלכם.

הזמנתי אותך.

הזמנת אותי כמה פעמים.

ניקח אותך למשלחת הבאה.

לא.

זאת אידיאולוגיה?

זאת לא אידיאולוגיה. עזוב אותך, הנושא הוא יותר רציני מעוד נסיעה או פחות נסיעה לחוץ לארץ. אני בכוונה שאלתי את ג'וש מה יצא באמת ממה שהבניין הזה עושה, לא בהצהרות דקלרטיביות אלא בעשייה היום יומית שלו.

אני אענה לך על זה. קודם כל, יצאו שני חוקים שאני חוקקתי כאשר האחד קשור להר הרצל והשני קשור להתאמה של האמנות לימים האלה כדי לאפשר לסוכנות לבצע את העבודה בצורה טובה יותר כיוון שהיועצים המשפטיים במדינת ישראל החליטו שצריך מכרזים. תיקנו את העניין הזה. זאת דוגמה אחת. דוגמה שנייה עליה אנחנו מדברים עכשיו, הקמת הקרן. זה נובע מהדברים האלה שהיינו בשדולה ושראינו בעיניים. הדבר הכי חשוב, הקהילות היהודיות בחוץ לארץ, הקטנות – עזוב את הגדולות – כשאתה מגיע למשל לפרגוואי, זה משהו עבורן. צריך להבין שגם זה חשוב מבחינת היחסים של מדינת ישראל עם הקהילות היהודיות.

אני רוצה לומר לך אלעזר. אני רוצה לתת לך כמה דוגמאות כאשר אחת היא חקיקה שהיושב ראש התייחס אליה. יש כאן כל מיני חוקים.

עזוב. זה לא רלוונטי. אחר כך גם כמה ילדים ליטפנו בבואנוס איירס. עזוב. זה לא הדיון. תן לי לעזור לך. אתה חושב שבאתי נגדך? אני לא נגד המשלחות האלה. מה אתה רוצה?

בשביל לחדד את העניין. אני לא נגד המשלחות. אני בעד המשלחות. אני נגד חברי הכנסת שמשתתפים במשלחות ואחר כך מוצאים לעצמם, כמו ביטן לצורך העניין, חוקי צד כדי לומר, הנה, עברנו, ולא מתעסקים בעיקר.

זה לא מה שאני אמרתי אבל לא משנה.

דרך אגב, ביטן נגע כאן בחוקים המרכזיים שבעיני מעמיקים את הקרע עם יהדות התפוצות.

בזה אנחנו עוסקים עכשיו?

ברור. אין כאן כל יום דיונים כאלה שמעמיקים את הקרע עם יהדות התפוצות. הוא אמר שהוא חבר קואליציה. הוא לא בא כדי להיות חבר קואליציה. הוא נסע לקהילות שהוא נסע כדי לקדם את הנושאים האלה. כל זמן שמדינת ישראל מתייחסת לזרמים – לא זה שאני ממנה עליו – בצורה מבזה, משפילה, מנתקת את הנוער היהודי מנקודות אחיזה כאן במדינה הזאת, קוראים לזה פשרת הכותל, קוראים לזה גיור, תקראו לזה מה שאתם רוצים. מדברים בחוץ לארץ על הרפורמים ועל הקונסרבטיבים ולא מדברים כאן.

גם בישראל מדברים. זה לא נכון.

לא מדברים כאן. ראש הממשלה, אם אתה שואל אותי באמת, התייאש מהזרמים האחרים והוא חושב שרק האורתודוכסים ישרדו. זאת הסיבה שפשרת הכותל היא לא אישיו, שהנושא של הגיור הוא לא אישיו, שבהסכם הקואליציוני כתוב שמי שיקבע את העתיד היהודי של מדינת ישראל זה הסטטוס קוו ואם חס וחלילה בית המשפט העליון יקבל איזושהי החלטה שמקדמת את הנושאים שחשובים ליהדות העולם, הקואליציה תפעל לתקן את זה בחקיקה. אני אומר לך שזה לא משנה אם אחד יותר יתגייר או אחד פחות. משנה המסר והמסר הוא, בעיקר ליהדות ארצות הברית, לרוב יהדות ארצות הברית, שאנחנו חושבים שאתם גרעין הולך ונעלם ולכן נשקיע באורתודוכסים.

אף אחד לא אמר את זה.

עכשיו אני מדבר.

אבל אף אחד לא אמר את מה שאתה אומר.

אל תגיד שאף אחד לא אמר את זה.

מי אמר?

אני לא רוצה להגיד לך כאן.

מי אמר? ראש הממשלה אמר דבר כזה?

אני אגיד לך מי אמר את זה. נציגים רשמיים של מדינת ישראל. אחר כך אני אגיד לך.

אף אחד לא אמר את זה.

כיוון שלא קיבלתי את רשותם לומר את זה כאן, אני לא אומר אבל לך אני אומר, אם אתה לא יודע. בשורה התחתונה, מה שאני אומר זה שתמשיכו בפעילות הזאת שהיא פעילות חשובה. אני מקבל את הביקורים האלה ויודע מה זה עושה לילדים שם ומה זה עושה לקהילות, הנגיעה במדינת ישראל היא חשובה, היא חשובה לנו והיא גם חשובה להם אבל אל תתעלמו אף פעם מלהרים את הקול בנושאים, גם אם זה לא מתאים בדיוק לקואליציה הנוכחית. תודה.

אנחנו מתכוונים לקיים ישיבות ונתייחס לתפוצות במלים האלה שאמרת. אנחנו לא מתכוונים להתחמק מהעניינים האלה.

בסדר. אני אברך אותך. ידעת מה אני רוצה להגיד לפני שאמרתי.

אמרתי שאני יכול לדבר במקומך.

דרך אגב, אני גאה בזה שאני לא מוותר על הנקודות האלה מהיום הראשון שאני בכנסת.

לגבי הכותל, דרך אגב, תגיע הפשרה.

ברור. עוד 20 שנים.

לא. דווקא הרבה יותר מוקדם מכפי שאתה חושב.

תסביר לגבי השין-שינים.

מילה אחת על מה שאמר אלעזר. אני רוצה לתת כמה דוגמאות קצרות. חבר כנסת מהימין שנסע לארצות הברית, חזר והזמין את נתן שרנסקי למרכז המפלגה שלו כדי להסביר על מתווה הכותל.

אמרתי את שמו. בצלאל סמוטריץ'.

ומה קרה?

עזוב.

דבר ראשון שהוא עשה ביום שהוא מונה לשר התחבורה, הוא ביקש להיפגש עם ראשי הזרמים שהיו בארץ. נכון שזה עניין פוליטי טעון אבל יש זרמים הרבה יותר עמוקים. תראה את המעמקים של הרב מלמד בתקופה האחרונה. אלה שינויים טקטוניים שצריך לדעת לתפוס אותם לא בעימות אלא בדיאלוג.

יש עוד דבר. היו כאן הרבה התבטאויות לא מכובדות לגבי ראשי קהילות יהודיות בתפוצות. אני יכול לומר שכל מי שטס במשלחת שלנו וחזר, לא מתבטא כך. אני חושב שההשפעות האלה הן מאוד מאוד חשובות.

לגבי השין-שינים. הסוכנות היהודית מוציאה מאות שין-שינים ישראלים לשרת כשנה בקהילות יהודיות בעולם. בניגוד לשין-שין שמחליט לעשות את שנת השירות שלו בארץ, מי שיוצא דרכנו, לא מתוקצב. המדינה מתקצבת 30,000 שקלים לכל שין-שין בארץ, שעושה שנת שירות, אבל אותו ילד שיוצא לפרגוואי או ללונדון או לטורונטו, לא מתוקצב. דיברתי אתך על זה אדוני היושב ראש בשבוע שעבר.

כן. דיברנו על זה.

אני חושב שאנחנו צריכים לטפל עניין הזה.

חלק מהעניין בחיזוק החינוך היהודי בחוץ לארץ ואת הקהילות היהודיות בחוץ לארץ, אלה גם השין-שינים.

זה אתגר לא פחות חשוב.

כמה שיתקצבו, כך יהיו יותר.

זה אתגר לא פשוט להיות בלוס אנג'לס או בפריס מאשר להיות בדימונה.

אדוני היושב ראש, זה לא פחות חשוב לשין-שינים עצמם.

בזמנו, עת אני גייסתי, העברתי חלק לנושא של השין-שינים האלה בחוץ לארץך.

נכון.

מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אתה מכין לנו את הרשימה, כן?

כן. אני אבקש שיכינו.

תודה אדוני היושב ראש. השרה ביקשה ממני להודות על הדיון הזה ומסור את ברכתה. השרה רואה בעבודה המשותפת לנו ביחד עם הסוכנות היהודית, הן בנושא עידוד העלייה והן בנושא קליטת העלייה, נושא מרכזי. אנחנו בפתח דיוני תקציב והשרה מתכוונת להביא שתי החלטות מרכזיות בנושא העלייה, הן בנושא של סגירת המחנות, סיום הנושא של ממתינים באתיופיה, והן בנושא של תכנית חומש של העלייה לחמש השנים הקרובות. אנחנו מדברים גם ברמה התקציבית, על שריון תקציב בנושא הזה.

אנחנו מתואמים יחד עם הסוכנות היהודית בעבודה משותפת ורצופה בשני הנושאים האלה. כפי שמסר יושב ראש הסוכנות היהודית, אנחנו באמת בעבודה משותפת, רצינית, מתואמת והייתי אומר אפילו חברית בינינו בנושא הזה. אנחנו ממוקדי מטרה. אנחנו ממוקדי מטרה גם בנושא של טיפול ועידוד העלייה, הכנת העולים בחוץ לארץ ואנחנו רואים ברצף הטיפול בחוץ לארץ והארץ כנושא מאוד מאוד חשוב. אנחנו רואים את נושא הכנת העולה, גם ברמת הידע וגם ברמת העברית ובכל מיני דברים אחרים כדי שיגיע לארץ יותר מוכן, כנושא מרכזי בהצלחה שלו בקליטה בארץ.

אנחנו רואים בחמש-שש השנים האחרונות שהמשרד נכנס לנושא עידוד העלייה יחד עם הסוכנות היהודית בעבודה משותפת. אמירה, את צודקת לגמרי, אנחנו רואים את זה כחלק אסטרטגי, את העבודה המשותפת לטובת העניין. אנחנו רואים גם את התוצאות של הנושא הזה והעבודה של עידוד העלייה ביחד.

אנחנו מזרימים הרבה כסף לנושא הזה. חלק מתכנית מרכזית בנושא של תכנית החומש יהיה בנושא של עידוד העלייה ועם התקציבים הנדרשים לכך. אנחנו רואים בזה חלק מרכזי בעבודה שלנו.

בסוף אני רוצה לומר שלא רק ביחד עם הסוכנות היהודית – הסוכנות היהודית היא החלק המרכזי - עשינו עבודה מאוד מאוד חשובה לטובת העניין בזמן תקופת התפשטות נגיף הקורונה שלצערי חוזר עכשיו בכל הנושא הזה של המשך העלייה בארץ ועשינו זאת יחד עם הסוכנות היהודית.

אני רוצה לומר לכם שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק מעבודה משותפת ארוכת שנים, עוד ממבצע משה ועד היום, בנושא של עידוד העלייה וקליטתה בארץ. זאת המהות שלנו.

אשמח מאוד אדוני היושב ראש אם תתנו לנו את כל התמיכה התקציבית לנושא הזה.

יש אנשים שנמצאים ב-זום וביקשו להתייחס.

ישעיהו יחיאלי, ראש מינהלת נעל"ה.

שלום לכם. אנחנו בנעל"ה רואים את הביקושים ההולכים וגדלים לשלוח את הילדים לארץ אבל אנחנו תקועים עם בעיית מכסות. הזכרת יושב ראש הוועדה את השיקולים התקציביים בתכנון העלייה. אנחנו רואים בנעל"ה, כבר כמה חודשים, שלא מאפשרים להביא את כל הילדים שרוצים לבוא לארץ בתקווה שנוכל להביא אותם בעידן הקורונה. שר החינוך, שקודם היה שר העלייה והקליטה, הגיע לתובנות מאוד מעניינות היכן צריך להשקיע בעידוד עלייה, במיוחד בגילי התיכון, והוא ועסק בהכנת הצעת מחליטים כדי להסיר את המגבלה הזאת. הממשלה החדשה טרם הקימה ועדת שרים לעלייה וקליטה ואני מציע שהוועדה שלכם תפעל בעניין הזה כדי שוועדת השרים תקום על מנת שיהיה אפשר להביא אליה את ההצעה הזאת.

אלה אנשים שיעלו בשנת 2021, ומה טוב עבורם מאשר לשלוח קודם את הילדים לארץ, במיוחד אם מדובר בילדים בגיל תיכון כי הילדים האלה להכשיל את העלייה שלהם אם הם יבואו מאוחר מדי. לכן אני אומר גם לכל גורמי העלייה שנמצאים ב-זום וליד השולחן בוועדה, תעודדו את המשפחות האלה לרשום את הילדים לנעל"ה ל-2020 ואז עול רציני ירד מהם בהצלחת עלייתם לארץ. תודה רבה.

תודה. אורי פרדניק, יושב ראש הוועדה לעליית עולי אתיופיה.

שלום. קודם כל, תודה רבה ליושב ראש הסוכנות היהודית ולצוות הסוכנות היהודית על מהפך של ממש שהם עושים בכל נושא העלייה מאתיופיה. ראינו את זה גם בתכנית שהם הציגו.

בהמשך למה שנאמר בדיון, להבטיח את שלום יהדות התפוצות ובהמשך למה שציינה חברת הכנסת קוטלר, כרגע יש מצב פוליטי בעייתי מאוד בקהילה היהודית באתיופיה. יש מהומות באתיופיה, אין קווי אינטרנט, אין תקשורת והמשפחות בארץ בחרדה נוראית והמצב הבטיחותי של יהודי אתיופיה – בנושא הספציפי הזה של אדיס אבבה – הוא בסכנה קיומית מוחשית. אני באמת מקווה שהסוכנות היהודית תפעל לא רק באיזושהי תכנית שתעלה בקרוב על ידי שרת הקליטה להעלות אותם לארץ, אלא לדאוג שהם יישארו בחיים, פשוטו כמשמעו, ושלא יהיה נזק חמור ליהודים שממתינים שם שכידוע יש להם משפחות בישראל שממתינות בחרדה קשה.

תודה רבה. קרן, את רוצה לומר משהו?

אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב וזו הזדמנות אמיתית. הקורונה שמה זרקור על הרבה מאוד דברים גם בארץ, כאלה שאנחנו צריכים לתקן אותם, וגם בעולם. הקטע של היהדות בעולם הוא אחד הדברים החשובים וזאת הזדמנות פז ואני סומכת עליך היושב ראש, כאיש ביצוע, בולדוזר, שתזיז את הדברים האלה בדיוק למקום אליו צריך להזיז אותם. אני חושבת שאתה והשרה יכולים לעשות את זה בלי כל מיני ועדות שרים.

לפני שאני מעביר את השרביט ליושב ראש הסוכנות לתשובות או לסיכום, אני רוצה קודם כל להבהיר שאנחנו ממשיכים לעבוד נושא נושא בוועדה יחד עם נציגי הסוכנות ויחד עם נציגי הממשלה וגם עם תושבים ונציגי עמותות. בסופו של דבר הנושאים יטופלו אחד לאחד, וזה שאנחנו כרגע לא נכנסים לתוך העניין, זה לא אומר שום דבר. אנחנו מקיימים עכשיו מפגש עם היושב ראש לדברים כלליים.

אני מבקש ממנכ"ל משרד הקליטה להעביר לנו את הרשימה ומה הבעיות בכל מקצוע ומקצוע שאתם יודעים עליהן. אם לסוכנות יש מה לומר בעניין הזה, שתמציא לנו נייר כי אנחנו הולכים לטפל נושא נושא.

אנחנו מקבלים את מה שאמרת ואכן אנחנו נוציא הודעה משותפת. עוד היום ננסח אותה ונוציא אותה.

לגבי הקמת ועדה ממשלתית לעניין של קליטה ועלייה, אני מבקש להוציא עוד היום מכתב למזכיר הממשלה.

ועדת שרים.

ועדת שרים. כך הממשלה עובדת. ועדות שרים. לא הכול בא למליאת הממשלה.

הנושא של הקרן, אני מבקש שתתייחס לזה.

לא קיבלתי תשובה על טווח הזמן בין פתיחת התיק לתאריך עלייה לעולים מצרפת, מבלגיה, מכל העולם.

לגבי צרפת. בגלל הקונסיסטואר וכולי, הרבה מגיעים מהקהילה, התהליך הממוצע, אם כל המסמכים מגיעים בזמן, לוקח בין חודשיים לשלושה חודשים. כרגע לצערנו הרב אחת המגבלות בצרפת היא דווקא נושא הטיסות כי היום אל על טסה פעמיים בשבוע ועכשיו היא כבר לא טסה בכלל בגלל השביתה. ככל שאנחנו יכולים להעלות עולים על הטיסה, אנחנו מעלים. המגבלה היא בעיקר הטיסות. המקומות המרוחקים, עליהם דיברנו, השבוע תגברנו בצרפת בעוד שני עובדים כדי להגיע לכל הפריפריה. אנחנו מודעים ללחץ. הרבה מאוד צרפתים – ולא רק אלא כל העולים – רוצים להגיע לקראת הקיץ, שנת הלימודים ואנחנו נערכים לעמוד בלוחות הזמנים הללו.

אני רוצה להוסיף ולומר שעל פי הכללים של רשות האוכלוסין, כללים חדשים, יש צורך להציג תעודת יושר בתיק העלייה. זה מחייב מסמך משפטי בעל נפקות משפטית ובחלק מהמדינות המוסדות הללו משותקים כך שלוקח יותר זמן וזה מעכב. זה נושא שנמצא בסמכותו הבלעדית של שר הפנים, על פי חוק, ולכן בנושא הזה ודאי אתה יכול לפנות אליו. שי נתן לך את ממוצע הזמנים וכמו שאמרתי לך, לוקח זמן לפתוח, לעבור על כל האישורים ולראות שאין כאן אנשים שלא עומדים בתנאים.

אני מדבר על אנשים שקיבלו את תעודת היושר והכל בסדר אתם.

יש שורת נושאים שעלו כאן. אני רוצה להודות לחברות וחברי הכנסת על הדיון הערני והפורה. קודם כל, לך אדוני היושב ראש. אני מציע לכנס דיון נוסף במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הקליטה כל המשרדים הנוגעים בדבר. קח לדוגמה את הנושא של עידוד היזמות. כשאתה מדבר על תעסוקה, אתה יכול היום לבוא ולהביא קבוצה צעירה חזקה מאוד של עולים שיכולים להיכנס כיזמים לשוק. אלה משרדים אחרים בכלל. כלומר, כל הסרת החסמים נוגעת לא רק לתארים אלא נוגעת להמון נושאים נוספים.

הדבר השני זה כל הסיוע הכספי שאתה מדבר עליו ותודה רבה. אנחנו בסוכנות היהודית בתקופת החירום הזאת הקמנו קרן חירום לסיוע לקהילות במצוקה. הקרן נותנת הלוואות ללא ריבית. הקרן סיימה את רוב ההון שלה וסייעה ללמעלה מ-60 וכמה קהילות. נתנו לארגון הגג הקהילתי כדי לסייע לבתי הספר, למוסדות החינוך, לתנועות הנוער ובתי הכנסת. זה היה שיעור מאלף בהבנת תמונת הרנטגן של העם היהודי, של המצוקות של קהילות קטנות כגדולות. סיוע ניתן לקהילות מחוץ לארצות הברית. בצפון אמריקה תשתית קהילתית תחזקה יותר. לכן, כשאתה בא עם הרעיון של קרן סיוע לקהילות קטנות, זה דבר מבורך ומבוקש ומתבקש, ואנחנו תומכים מאוד בהצעה שלך ונשמח לשתף פעולה. אנחנו בנויים לכך. יש לנו את הפריסה הגלובלית. אנחנו יושבים בלמעלה מ-60 מדינות והשליחים שלנו יודעים להביא את המידע על כל קהילה וקהילה.

השינוי של הפרדיגמה, נושא שעלה כאן הרבה מאוד. בעצם ישראל עולה ופורחת כלב האמיתי של העם היהודי ומושיטה יד לקהילות. אתמול היה על כך דיון בממשלה, דיון טוב עם המשרד לענייני תפוצות. אין ספק שיש כאן הזדמנויות גדולות, גם דיבר על כך יחיאלי יושב ראש נעל"ה, ואנחנו רואים את התהליכים כתהליכי עומק. סיפור העם היהודי, לא נדון בו כרגע. אני מוכן לקיים דיון עומק על העם היהודי על כל גווניו, זרמיו, סיפורו. הוא מאלף והוא מרתק. אלעזר שטרן העלה פן אחד של הסוגיה אבל יש פנים ענקיות לדיון ענק. ייזום היושב ראש שעתיים-שלוש, אני מוכן להיות כאן ולבלות בדיון שאומר פעם אחת ולתמיד. מדינת ישראל גם צריכה להבין ולומר מה היא רוצה מהעם שלה בתפוצות. גם חוק הלאום, דרך אגב, מתייחס לכך במפורש. הוא משית אחריות על מדינה וממשלה וצריך לקחת גם את זה בחשבון.

הדבר האחרון לשמו התכנסנו הוא גל העלייה. אני שב ואומר שאנחנו צופים גל עלייה גדול מאוד, 250,000 עולות ועולים בין שלוש לחמש השנים הקרובות. כפי שנאמר כאן, גל עלייה איכותי, גל שיהיו בו גם הרבה צעירים, אנשים שיכולים לחזק מאוד את החברה הישראלית. גלי העלייה, מעצם טבעם וטיבם תמיד הביאו לכאן גם צמיחה כלכלית וחיזוק המדינה. העלייה היא דבר מבורך ואני חושב שעל ממשלת ישראל להיענות לאתגר בתכנית לאומית כוללת שהיא צריכה לגבש עם הסוכנות היהודית.

אדוני היושב ראש, אני נענה לקריאתך וביחד אנחנו קוראים למדינה לגבש את התכנית הזאת במשותף אתנו. ככל שייקדם, כן ייטב.

תודה. אני מבקש שתדאגו להודעה משותפת שלנו ושל יושב ראש הסוכנות היהודית, הודעה שפונה לממשלה בעניין הזה.

תודה רבה ליושב ראש הסוכנות. אני מקבל את האתגר הזה לקיים ישיבה נוספת.

הגיע חגואל.

הישיבה הבאה שלנו היא בעניין האנטישמיות.

לפני שכולם חשבו, הוא עסק בנושא.

תודה לך. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:56.