פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
15/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בסיון התש"ף (15 ביוני 2020), שעה 10:50

הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה למסלול סיוע מוגבר לעסקים בסיכון

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
ניר ברקת
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
עודד פורר
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן

אחמד טיבי
עאידה תומא סלימאן

רוני חזקיהו - החשב כללי, משרד האוצר

עמית מרזאי - הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות הארגונים העסקיים

שי ברמן - מנכ״ל, איגוד המסעדות

אייל לב ארי
שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה למסלול סיוע מוגבר לעסקים בסיכון

אנחנו עוברים לאישור בדבר העמדת ערבות מדינה למסלול סיוע מוגבר לעסקים בסיכון. יש הצעות לסדר.

מארגני האירועים והמפיקים עדיין נמצאים בחוץ. שר האוצר לא מעוניין להיפגש איתם, לא נפגש איתם, והפתרון שלהם לא קיים, לא באופק. אני חושב שהוועדה צריכה לקיים דיון בנושא, כי הם לא חזרו לעבודה. הם קיבלו רק על מרץ ואפריל. צריך להמשיך להם את הפיצוי.

במהלך חודש מאי משרד האוצר אישר פיצוי למעונות היום המפוקחים ולגנים הפרטיים. במכתב ששלח בשבוע שעבר איציק דניאל הוא אומר שהוא מבטל את הפיצוי של מעונות היום לחודש יוני. זה דבר שהוא לא נורמאלי, זה דבר שמפר כל הסכם והסכמה שהיו עם מעונות היום. צריך לתת על זה את הדעת.

הרב גפני, שלחתי לך מכתב בו שאני מבקש דיון מהיר בנושא של רכש גומלין. יש מכרז של הרכבת שצריך לצאת בעוד חודש וחצי, כדאי לטפל בזה לפני.

האריכו עכשיו את תקופת האבטלה למובטלי קורונה, אבל למובטלים שהיו מובטלים עוד קודם לכן לא נתנו הארכה. מצאו פתרון לבני 67 ומעלה, פתרון שמשרד האוצר מצא, אבל לאותם מובטלים שהיו קודם לכן לא האריכו את תקופת האבטלה, הם יושבים היום בבית. אני חושב שאנחנו צריכים לערוך דיון על זה. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש ממשרד האוצר להאריך את תקופת האבטלה גם לאלה שהיו מובטלים קודם הקורונה, כי אצלם הבעיה חמורה שבעתיים.

דבר נוסף, נושא של מענק עבודה, מס הכנסה שלילי. השכירים ב-2018 עם המשכורות הנמוכות במשק קיבלו מענקים מוגדלים, תוספת של 50% - בעל קיבל כמו אישה, והייתה תוספת לבני זוג ששניהם עובדים. הדבר הזה כבר לא קיים בהוראת שעה. אם אנחנו דואגים לכל המשק בסיפור הזה של הקורונה, גם צריך להאריך את אותה הוראת שעה לאותם אלה שהמשכורות שלהם נמוכות ביותר.

אני רוצה לדבר על האפליה והעדר מתווה לקייטנות הקיץ, הקייטנות של החופש הגדול והחוגים. נוצרה איזו שהיא סיטואציה שבה מפעילי הקייטנות והחוגים לילדים מופלים לרעה. הם כרגע נמצאים על סף קריסה ובחוסר ודאות. כל מי שניהל עסק יודע שחוסר ודאות זה הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות. נוצר מצב שחוגים למחול נפתחו, אבל חוג לספורט לא. אף אחד לא יודע למה. הקייטנות הפרטיות לא עובדות, והקיץ כבר פה. הם צריכים מענה כי הם קורסים. המענקים לא באמת עוזרים להם. חוק המענקים שעכשיו העברנו לא נותן להם מענה, כי גם אם אתה לוקח עובד, אתה צריך לתת לו עבודה בסוף, אתה לא יכול לקחת אותו על כלום. הם נמצאים בקריסה, הם נמצאים במשבר, וצריך לתת להם מענה ובהירות.

בימים אלה, לפי הנתונים של הביטוח הלאומי, 31% אחוז חזרו לעבודה, 69% לא חזרו. 100,000 הפכו למובטלים. בראשון לחודש הבא ייגמרו דמי האבטלה שהממשלה נותנת. מדובר ב-100,000 מובטלים שלא ימצאו מקום עבודה. הוועדה הזאת יודעת את החוקים - נותנים לשישה חודשים, אחר כך צריך לצאת לעבודה, ואם לא מצאת, אתה בא לעוד שישה חודשים. המצב פה הוא שונה. שלחתי לך מכתב בעניין הזה, אדוני היושב-ראש. ראוי שנשקול. יש על שולחני עשרות פניות, אם לא מאות, של כאלה שבחודש הבא מפסיקים לקבל דמי אבטלה. לפי מה שבדקתי, מדובר ב-100,000 איש. תהיה פה קטסטרופה.

אני אעבור על זה.

אני מצטרף לדברים שאמרה חברת הכנסת מיכל שיר על הקייטנות. זה לא רק שהעסקים שמפעילים את הקייטנות קורסים. אם לא יהיו קייטנות בקיץ, העסקים האחרים לא יוכלו לפעול כי לא יהיו קייטנות לילדים של העובדים שלהם. כל הדברים מתנהלים במנותק לחלוטין ממה שקורה בשטח. סדר גודל של חצי מיליון שקל הלוואות שניתנו נדחו בכשלושה חודשים במהלך תקופת הקורונה, מה שאומר שביולי ההלוואות האלו מתחילות לרדת. מעבר לסיבוב שהבנקים עשו כשהם העלו את הריבית על האזרחים שעשו את זה, ביולי האזרחים האלה מתחילים לשלם עוד פעם משכנתה. מי דחה את תשלום המשכנתאות שלו? מי שלא הייתה לו ברירה כי הוא הפך למובטל או שהוא יצא לחל"ת והשכר שלו ירד. המשק הזה הולך למצוא את עצמו במשבר בהיקפים חסרי תקדים. חלק מזה זה גם הנושא שעומד על סדר היום, אותה הלוואה לעסקים בסיכון. זה כמו שאנחנו באים לדבר בהלוויה על כך שאולי ניתן חמצן למי שמת. דיברנו על הלוואות לעסקים בסיכון מהיום הראשון, מהדיון הראשון שניהלנו כאן עם החשב הכללי, ב-26 או ב-27 במרץ.

מה נעשה מאז?

הבטיחו לנו שתוך ימים ספורים זה מגיע. עצרנו הצבעות עד ששר האוצר הקודם הרים טלפון והוציא הודעה. ב-4 במאי הבטיחו שתוך שלושה ימים יגיע הנושא של ערבויות מדינה לוועדה. אנחנו נמצאים עכשיו באמצע יוני. צריך להבין את התהליך. בהנחה שנאשר היום את הבקשה של החשב הכללי, ייקח לו שבוע או שבועיים לסגור את כל הקצוות מול הבנקים. בחודש הבא יתנו לעסקים בסיכון. שתבין, העסקים בסיכון, באפריל ובמאי מתו. מי שהיה בסיכון לא היה יכול לשרוד את הסיבוב הזה. שלא יספרו לנו שאין תקציב. חוק יסודות התקציב עבר פה לפני שבועיים. בכל יום שעובר עוד עסקים נסגרים. 66,000 בקשות הוגשו. צריך להבין מה היקף הערבויות שניתן בכל העולם המערבי. מתוך 66,000 בקשות, דנו רק ב-50,000. ב-16,000 אפילו לא דנו. 14,000 נדחו. אנחנו מדברים על 30,000 עסקים שלא קיבלו תשובה. אלה שקיבלו, לא קיבלו את מלוא הבקשה, קיבלו חלק מהבקשה.

מה היה כשהם באו ושאלת אותם למה זה לא מתבצע?

הגיע מצב שעצרנו פה הצבעות.

מה הם אמרו על כך שזה לא מתבצע?

אמר לי שר האוצר: "אין לי מספיק תקציב, אני צריך את חוק יסוד: משק המדינה". אישרנו את החוק הזה לפני שבועיים. אם אישרנו את זה לפני שבועיים, תיאורטית כל הסיפור הזה היה אמור להיות מוכן, היה אמור לצאת לדרך.

זה לא בסדר.

מהרגע שאנחנו מאשרים עוברים שבועות ארוכים עד שהבנקים מתחילים לבדוק את הבקשות. אני לא מצליח להבין למה חסר פה כסף. אני יודע שהממשלה מצאה 800 מיליון שקל לתת כהלוואה לרשות הפלסטינית. אותה הלוואה תהפוך אחרי זה למענק. יש מפיקים ואמרגנים שמפגינים מחוץ לכנסת כי הם רוצים לחזור לעבודה, הם לא רוצים לקבל מענקים. אני לא מבין איך מחלקים פה את הכסף.

אנחנו מביאים לשולחן הוועדה לאישור הגדלת ערבות לעסקים על סך ארבעה מיליארד שקל, ועוד ארבעה מיליארד שקל לטובת עסקים בסיכון גבוה. הקרן לעסקים שאנחנו מבקשים להגדיל היא קרן שהמימוש בה, הניצול בה הגיע לרמה של כ-13 מיליארד. לגבי הקרן לעסקים בסיכון, לפני חודש כבר היינו מוכנים. אנחנו כבר סגורים עם כל הבנקים על כל הטפסים והמסמכים. לקח זמן לקבל אישור בממשלה ובכנסת על שינוי חוק היסוד בדבר תקציב נוסף. כל עוד לא היה תקציב נוסף לא יכולנו לבצע. את כל הניירת הדרושה מול הבנקים עשינו לפני האישור. הקרן לעסקים בסיכון גבוה אמורה לשרת את אותם עסקים באותה מתכונת שהייתה עד היום. כל מי שהגיש בקשה והבקשה נדחתה או לא נדונה מסיבה כזאת או אחרת, יוכל לבוא לדיון בקרן המיוחדת הזאת שבה ערבות המדינה היא באישור יותר גבוה - מה שמבטיח שיעור אישורים לאוכלוסיות בסיכון ברמה יותר גבוהה. התחלנו את הקרנות האלה בתחילת משבר הקורונה. לקח זמן להתניע אותן. בחודשיים האחרונים אנחנו רואים ששיעור הביצוע הוא כמיליארד שקל בשבוע. עדיין הבקשות ממשיכות להגיע. אמנם הן מגיעות בקצב יותר איטי, אבל הן ממשיכות להגיע. כל הבקשות שיגיעו יטופלו, יידונו. יהיה מספיק מקום לכולם לקבל את ההלוואות.

אתה יכול להגיד לנו מה קרה עד היום, כמה ביקשו הלוואות?

אנחנו מחפשים את הנתונים האלה כבר כמה חודשים.

אני רוצה לדעת מה קרה במשך התקופה הזאת. חברי הוועדה מתלוננים על זה שהם לא קיבלו תשובות על השאלות שלהם.

לפני חודש כבר היינו מוכנים, רק היינו צריכים את אישור התקציב. אישור התקציב הספציפי הזה היה כפוף לאישור שינוי חוק יסוד: משק המדינה. זה לקח כשבועיים בממשלה, זה לקח זמן בכנסת. מלפני שבוע או 10 ימים אנחנו מחכים לדיון הזה.

לאיזה דיון? אנחנו אישרנו את החוק לפני שבועיים.

קידמנו את המודל מול הבנקים, כדי להגיע למצב שבו תהיה פלטפורמה שאפשר דרכה לבצע, לא רק לייצר מודל שלא יבוצע.

אתה מדבר על הערבות של ה-60%. אנחנו מדברים על הערבות הקודמת, על כך ששם יש עיכובים.

בערבות הקודמת אין עיכוב. הערבות הקודמת הגיעה למיצוי של קרוב ל-13 מיליארד. יש עדיין מיליארד שקל לנצל. אין פה עיכוב. אף בקשה לא עוכבה. יש עדיין יתרה של מיליארד לבצע. לפני שהיתרה שם נגמרת אנחנו תמיד מבקשים עוד. אם תאשרו, יהיו לנו עוד ארבעה מיליארד בנוסף ל-14, ועוד ארבעה מיליארד, שזה מביא אותנו ל-22 מיליארד.

התחייבו לתת לנו חיתוך של הכסף שיצא, כדי לנסות לראות איפה אנחנו בסדר, איפה אנחנו לא בסדר. התחייבו לתת לנו את המידע הזה על בסיס שבועי. עד היום לא קיבלנו שום מידע. המידע הזה משמעותי לנו כחברי ועדה כדי לדעת איפה הפערים.

העברנו מידע. אין מידע שלא העברנו. אני לא יודע מה הגיע אליך ומה לא, אבל אני אשמח להעביר לך שנית. האם קיבלת את המידע שהעברנו לפני הישיבה היום?

קיבלתי סך הכל, לא קיבלתי פירוט לפי חתכים, לפי מאפיינים עסקיים, לפי גודל העסק. הנושאים האלה קריטיים מאוד בשביל להבין איך חולק הכסף. כשנקבל את החיתוך, נגלה שמי שקיבל את הכסף, שמי שקיבל את ההלוואות בבנק אלה הפצועים קל. אמרו לי אנשי עסקים: החלפתי כסף יקר בכסף זול של המדינה, שזה נותן לי מזומן יותר גדול, אני מרוויח כסף מהבנקים. אותם אנשי עסקים הם פצועים קל, הם אנשים שלא הגיעו למצב של סיכון. אנחנו נראה שיש קורלציה מאוד גבוהה בין האנשים שקיבלו את ההלוואות למצב היציב של העסק שלהם. אותם פצועים קשה שאנחנו כל הזמן מדברים עליהם, שאותם צריך לחבר למכונת הנשמה, במקום לתת להם סיוע ישיר לחשבון, המדינה שלחה אותם לבנקים. מה עושים הבנקים? הבנקים, כשהם בודקים להם את העסק ומבינים שהם בסיכון, אומרים להם: יש סיכוי של יותר מ-15% שהעסק שלכם יפשוט רגל, לכן אנחנו לא נותנים לכם את הכסף. השוק הולך ומצטמצם. אנחנו מדברים על 65,000 עסקים שהולכים לסגור את שעריהם.

רוני, זה נכון מה שחבר הכנסת ברקת אומר לגבי הבנקים?

אני לא חושב. פעם אחת אמרו שהבנקים לא יתנו. כשהבנקים כבר התחילו לתת, אז אמרו שהם לא נתנו מספיק. כשהם נותנים מספיק, אז אומרים שהם לא נותנים למקומות הנכונים.

בסוף יש את מבחן התוצאה.

אנשים באים בטענות.

לאנשים אין כסף.

מי הם אותם 30% שמקבלים דחייה? אני מעריך שאלה יהיו בעלי האולמות, שאלה יהיו האנשים שעוסקים בדיוק בתחומים שהקורונה סגרה אותם. צריך להיות גאון כדי להבין שה-30% דחייה זה בדיוק לאנשים האלה שהבנקים אומרים להם שהם לא ייקחו עליהם סיכון? אני טועה במשהו?

לא רק זה, יש גם המתנה של שבועות עד שהם מקבלים את התשובה. בחוזה של המשרד מול הבנקים היה מדובר על עד שבעה ימים.

בספרים שלהם הניתוח הצליח, אבל זה שהחולה מת זה כבר סיפור אחר.

לאוצר יש מנגנון ש"ממיין" בין המתים לפצועים קשה או לפצועים קל. האוצר בפאזה הראשונה אמר שלא מעניינים אותו הפצועים קשה. רצנו לכל העולם כדי להשיג מכונות הנשמה רק אם חס חלילה יהיו לנו יותר מידי מונשמים. אותו דבר היינו צריכים לעשות פה. אנחנו מגיעים עכשיו ל-60% ערבות מדינה. האם הבנקים יתנו לכל עסק ערבות? לא. הם יתנו לפצועים הבינוניים, אולי לחלק מהפצועים קשה, אבל הם לא יתנו לכולם. אם היית נותן את האשראי לחשבון הבנק של העסקים, 100% מהעסקים היו מקבלים. אולי בשוליים היו חלק שפחות מגיע להם, חלק שקצת יותר מגיע להם, אבל לפחות היינו מונעים מהעסקים לפשוט רגל, היינו מגדילים את הקיבולת של מקומות העבודה בישראל. 60% יותר טוב מ-15%, אבל מה קורה לאותם עסקים שלא יצלחו גם את זה? נקים עוד קופה ציבורית של 100% אשראי? אם עסק שיש לו שבעה מקומות עבודה יפשוט רגל, לא תוכל לשלם לו 7,500 שקל כדי להחזיר את העובדים כי לא יהיה לאן להחזיר.

מה אתה מציע?

היה נכון לתת אשראי ישר לחשבון הבנק של העסקים.

האם בהסכמים שאתם בחשב הכללי עושים מול הבנקים יש התייחסות גם לגובה הריבית שהבנקים גובים בגין אותו אשראי שניתן בערבות מדינה? ככל שהסיכון של העסק גדול יותר, כך ממילא החשיפה של הבנק גבוהה יותר, כך שיעור הריבית גבוה. אם כמדינה אנחנו נותנים ערבות, שעכשיו תהיה של 60%, והבנק נותן ריביות מופקעות לחלוטין, זה הופך את ההלוואה ללא כדאית כלכלית. אני חושב שהמינימום זה שהמדינה תתבע מהבנקים שיעורי ריבית מקסימאליים. הריבית במשק היא אפסית. אין סיבה בעולם שהבנקים ירוויחו 10% או 12% שנתי, זה באמת מופרך.

אתמול הייתי ביפו, בבית הקברות. עדיין כוחות משטרה נמצאים שם. יש פגיעה בקברים, בעצמות וברגשות של המוסלמים. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולהודות לחברי הכנסת ינון אזולאי ויואב בן-צור על כך שהוצאתם גילוי דעת. חייבים למצוא פתרון, כי הנושא הזה מאוד מכאיב. הציבור שלנו לא רוצה עימות, הוא רוצה שלא יפגעו ברגשות שלו ובבית הקברות. תראו איך במצרים שיפצו וטיפחו בית קברות יהודי. תראו איך בשפרעם מתייחסים לבית כנסת. אני מבקש שלא רק גפני, אזולאי ובן צור והחרדים בכלל יגידו את דעתם, אלא גם אנשים אחרים בבית הזה.

כמפקד מחוז ירושלים שיתפתי פעולה עם הרב שמילר בעניין קברים של יהודים בכל הארץ ומעבר לגבול. התחלתי בירושלים, בגבעה הצרפתית, אחר כך עברתי ליפו, היכן שהקימו את בנק לאומי, וביקשתי, למרות שזה עלה מיליונים, שיגביהו ב-60 סנטימטר כי התגלו שם קברים יהודים. במגדל העמק, בתל-שבע, איפה שאתה לא רוצה הייתי מעורב. שיתפתי פעולה עם הרב שמילר בניגוד לרשות העתיקות, בניגוד לכל העולם. אני מצפה ממדינת ישראל שתתערב בסכסוך הזה. אינני יודע אם יש שם בית קברות, מספיק שהתגלו שם עצמות של מוסלמים. צריך למצוא פתרון כפי שמצאו פתרונות לקברים של יהודים שהתגלו בכל רחבי הארץ ומעבר לגבול.

הדת המוסלמית לא מתייחסת לקברים כמו הדת היהודית.

שימצאו פתרון.

בתפקיד שלך כמפקד מחוז ירושלים היו בעיות ביפו, היו בעיות במקומות אחרים. מדינה מתוקנת לא פוגעת בבית קברות, היא מוצאת פתרונות לדברים האלה. הפגיעה בבית העלמין ביפו היא פגיעה בלתי נסלחת. נצטרך לעשות כל דבר על מנת שהדבר הזה ייפסק. מדינה מתוקנת לא עושה דברים כאלה.

66,000 אלף בקשות הוגשו סך הכל. מתוך 50,000 שנדונו, 14,000 סורבו, 36,000 אושרו. כמה בקשות מישובים ערביים הוגשו? כמה סורבו וכמה אושרו?

כשהייתי יו"ר הועדה הזמנית לרווחה ועבודה העליתי את הנושא הזה. מהנתונים שהגשתם לוועדה עולה שאחוז ההלוואות שניתנו לערבים היה פחות מאחוז הבקשות. הפער הגדול הוא לא במספר שאושר, הוא בסכומים שמאושרים לאוכלוסייה הערבית. אני מבקשת לקבל מידע מדויק מה קרה מאז שהגשתי את הדוח לוועדת הרווחה.

המדינה מעוניינת, כך אני מקווה, לעזור לכאלה שבגלל משבר הקורונה, בגלל הנגיף, נמצאים במצב שהם לא יכולים להסתדר בכוחות עצמם. כשהם הולכים לבנק, הבנק מסרב להם. אני לא אומר את זה בגלל שאני משער שזה המצב, אני אומר את זה בגלל שפונים אלי, בגלל שפונים לכל אחד מחברי הוועדה. אם הם לא יכולים לקבל הלוואה, אם הם לא יכולים לקבל את הסיוע על-מנת שהם יעמדו על הרגליים ויתקדמו באיזו שהיא צורה - אנחנו מחטיאים את המטרה. לכמה מבין האנשים האלה שקיבלו ערבות מדינה זה עזר? כמה אנשים מסורבים על ידי הבנק?

פתחנו את הקרן הזאת לכל מי שנפגע מהקורונה. מי שנפגע היה צריך להצהיר שהוא נפגע מהקורונה, להביא איזו שהיא הצהרה חתומה בעניין הזה. 66 אלף הבקשות שהוגשו הן בקשות של אלה שנפגעו מהקורונה. מתוך 50,000 שנדונו, 36,000 אושרו בסכום של 13 מיליארד שקל. האישור הזה מהווה 72% מהפניות שנדונו. אפשר לעשות המון ספקולציות לגבי מי קיבל ומי לא קיבל. מה שבטוח זה שניתנו 13 מיליארד. אנחנו בטוחים שההלוואות הגיעו למקומות הנכונים.

למה 14,000 בקשות נדחו? אתה ידע לנתח את זה?

שלחנו לכם פילוח של כל הענפים.

שלושה חודשים אנחנו כבר מבקשים את זה.

אם תרצו, נשלח עוד פעם היום. זה קיים אצלכם. זה לא הגיע אתמול, זה הגיע בשבועיים-שלושה האחרונים.

אתה יודע למה נדחו 14,000 בקשות? יש לך ניתוח של זה?

אני לא יודע למה הן נדחו.

נשאלה פה שאלה לגבי הריבית. הורדנו את הריביות של הבנקים, הגבלנו אותן. הריביות שההלוואות האלו ניתנו הן לא ב-12%, לא ב-10%, לא ב-8%, הן בפריים פלוס אחד וחצי. אנחנו משלמים את הריבית בשנה הראשונה עבור הלקוחות.

רוני, אני מבקש שתעביר לנו את כל הנתונים. אני לא מתכוון לצאת מהדיון הזה בלי שנדע בדיוק על מה מדובר.

האם אותם אלה שהגישו וסורבו יכולים עכשיו להגיש שוב, והאם הם יצטרכו להגיש את הכל מחדש?

הם לא צריכים להגיש מחדש. כל מי שירצה יוכל להגיע לקרן החדשה. זה פשוט מסלול אחר, נוסף על המסלול הקיים.

ברור שכל שמי שלא קיבל את ההלוואות הם אותם עסקים שקרסו, אותם עסקים שירדו לפחות ב-75% מהמחזורים שלהם בהשוואה לשנה שעברה. אני חושב שצריך לשנות את השיטה. אני מרוצה מזה שהחשב הכללי מביא ארבעה מיליארד עם ערבות גבוהה לעסקים בסיכון, רק אני חושב שצריך לתת את ההלוואות האלו לעסקים שירדו במחזורים למעלה מ-75%, אולי יותר מזה. נעבוד שבוע, נעבוד שבועיים, ניתן את הכסף למי שצריך. לבנקים יש גם שיקולים אחרים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהבנק מקטין את החשיפה שלו. תפקיד הוועדה הוא לבוא ולהגדיר לבנק לאיזה חתך אוכלוסייה הארבעה מיליארד הולכים.

דובי, אתה מרוצה ממה שנעשה עד היום?

לא, אני לא מרוצה, כי הכסף לא הגיע למקומות הנכונים. הכוונה הייתה טובה, רק הביצוע לא היה נכון. אני רוצה שהכסף יגיע לאנשים שבאמת צריכים אותו. צריך לשנות את השיטה.

בניגוד לקרן הראשונה שבה נדרשת רק הצהרה לפגיעה מהקורונה, פה אנחנו רוצים לראות פגיעה של 50% ומעלה במחזור המכירות.

איך יבדקו את זה? באמצעות הצהרה בלבד?

יציגו אישור של רואה חשבון או אישור של יועץ מס.

לא יבקשו מהם דוחות?

כרגע לא יבקשו מהם דוחות, יבקשו מהם אסמכתא של רואה חשבון או של יועץ מס.

אנחנו נותנים מענה לענפים שבתחילה חששנו שיודרו מהקרן בגלל ההשקעה המיידית שלהם בכניסה לסגר ובגלל העיכוב ביציאה מההגבלות. ניתן לראות את ענף בתי הקפה והמסעדות - שיעורי השוק גבוהים ב-5% ו-6% ממה שנמצא בקרן. ניתן לראות את ענף בתי הארחה והמלונות שנמצא בשיעור של יותר מ-21% ביחס לשאר הקרן. יש ענפים שנמצאים מתחת לממוצע, כמו אולמות אירועים, בידור ופנאי, אבל הם לא רחוקים. המסלול המוכר ייתן מענה גם לאותם אנשים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר. אנחנו מאפשרים לכל העסקים, לכל הענפים, גם לאלה שנמצאים בשוליים, לבוא ולבקש הלוואה במסלול המוכר. המטרה של המסלול היא להגדיל את כמות העסקים שמקבלים סיוע באמצעות הקרן בערבות המדינה. אנחנו צריכים לזכור שהלוואות זה מנגנון סיוע אחד ויש לנו מנגנוני סיוע אחרים לעסקים נוספים. רק 10% או קצת יותר מהעסקים במשק הגישו בקשות לקרן. מדובר על 66,000 עסקים מתוך 600,000 עסקים. אנחנו מדברים על שיעורי אישורים מאוד גבוהים. ענפים שחששנו מהם מלכתחילה נמצאים בשיעורי אישורים מאוד גבוהים.

<< יור >

האם אתם נותנים לכאלה שמצבם הכלכלי הוא בכי רע? האם אתם נותנים לענפים שאילולא ערבות המדינה לא היו מקבלים? האם אתם עוקבים שאכן הבנקים נותנים לכאלה שמצבם הכלכלי קשה? אתם באים עכשיו לקבל ערבות מדינה, שנאשר לכם ערבות מדינה, אבל אנחנו רוצים לדעת חלוקה. אתה יודע לפלח את זה?

כן, אנחנו יודעים לפלח חלק מהנתונים. העברנו לכם.

תעביר לנו עוד הפעם. לא שמעתי מהיושב-ראש הקודם שהעברתם לו.

העברנו ב-2.6. כשהיושב-ראש הקודם ביקש את הענפים, מיד העברנו את הנתונים לוועדת הכספים. העברנו גם למרכז הוועדה וללשכה המשפטית. אם זה לא הגיע, נשלח אותם שוב. לגבי הענפים שחששנו מהם בתחילת הדרך, אפשר למנות את שירותי ההסעדה ובתי הקפה. אלה ענפים שבעתות שגרה מסומנים אצלנו כענפים מסוכנים יותר, כי יש שם תחלופה של סגירה ופתיחה מהירים. במשבר הקורונה חששנו מהם על אחת כמה וכמה. אנחנו רואים שהענפים האלה נמצאים בשיעורי שוק גבוהים מהממוצע בקרן, הם מקבלים יותר ממה שמקבלים אחרים - מה שאומר שאנחנו נותנים מענה בדיוק לעסקים שצריכים סיוע. עד למיליון שקלים יש למערכת הבנקאית סמכויות לדון בבקשות. במעל למיליון שקלים נמצאים נציגי ציבור שלנו שמקבלים את ההחלטות יחד עם הגופים המממנים. אנחנו עושים בקרות כבר עכשיו על תיקים שנדחו באמצעות מערך אחורי שיש לנו לבדיקת בקשות. גם לנו מאוד חשוב שכספי הציבור יגיעו בדיוק למקומות הנכונים שאנחנו רוצים לסייע להם. המסלול המוגבר מאפשר לעסקים שנפגעו ב-50% או יותר בחודש אפריל או בחודש מאי בהשוואה לאשתקד - לקבל סיוע. מדובר בעסקים שבהגדרה הם מסוכנים יותר. אותם עסקים יוכלו לקבל הלוואות בערבות מדינה.

אנחנו רוצים את הפילוח.

66,000 בקשות הוגשו. מתוכן אושרו 36,000. כמעט חצי מהבקשות לא אושרו. לגבי הענף שלנו, ענף המסעדות והברים, לא אושרו בקשות להלוואות, למעט בקשות בודדות. לאלה שאושרו, אישרו חלק מאוד קטן ממה שהם ביקשו. אם עסק הגיש בקשה בגובה של חצי מיליון שקל, הוא קיבל 10%, הוא קיבל 50,000 מההלוואה. איך זה נספר בנתונים שלכם? האם אתם סופרים את זה כהלוואה שאושרה? אתם אומרים שענף המסעדות, הברים והמזון קיבל חמישה עד שישה אחוז יותר ממה שהוא קיבל קודם בקרן בערבות מדינה. האם אתם יכולים להגיד לנו כמה קיבלנו קודם? אנחנו יודעים שהבנקים גם קודם לא אישרו לנו הלוואות בערבות מדינה.

גם תחום הנסיעות והתיירות נפסל בגלל מקדם הסיכון הגבוה שלו. הקרן הזאת נועדה גם להם.

רוני ועמית, אני מבקש לקבל את כל הפרטים כמה שיותר מהר. רק אז נצביע על הבקשה. אני מבקש שהפרטים יהיו מפולחים לפי מה שביקשו החברים בוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.