פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
16/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות
ולרעידות אדמה
יום שלישי, כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020), שעה 10:00

דיון מהיר בנושא: "הצורך הדחוף בהיערכות רשויות המדינה לאפשרות של גל קורונה שני"

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
מיקי לוי
קטי קטרין שטרית

אוסאמה סעדי

אילן ברוש - מנהל אגף חירום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איתן בן דוד - המשנה לראש המל"ל

רובי גינל - התאחדות התעשיינים

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

תמי ברששת - יו"ר איגוד מנהלי מח' רווחה, מרכז השלטון המקומי

גדי כהן - סמנכ"ל, ראש חטיבת לוגיסטיקה ותשתיות, שירותי בריאות כללית

מאיר רובין - עו"ד

לאה גופר

רויטל יפרח

"הצורך הדחוף בהיערכות רשויות המדינה לאפשרות של גל קורונה שני", של ח"כ אוסאמה סעדי, מיקי לוי (מס' 23).

שלום לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה.

- - - כשאחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות בעיקר זה לראות איך אנחנו נצליח להתמודד גם עם נגיף הקורונה אבל גם עם טיפול במחלות שבשגרה. הנושא הזה הוא מאוד כללי. זאת איזו שהיא מטריה, חבר הכנסת לוי וחבר הכנסת סעדי, אבל אנחנו בהחלט נפתח אותו כי הוא יהיה בסיס לכול דיוני ההמשך, שבהם ניכנס בכול פעם לתחום אחר, ונבדוק שם שאכן המערכת ערוכה לקראת גל שני, תוך התייחסות להפקת לקחים מגל ראשון, לשמר את מה שהיה טוב, לתקן או לשדרג את מה שצריך לנוכח הידע שיש לנו היום ולא היה לנו בעבר. אנחנו כאן, בוועדה, כמובן נעקוב אחרי התהליכים האלה.

אז בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה גברתי. משהו לפרוטוקול: לידיעתך, את זוכרת שסגנית מנהל רשות המסים טענה שיש עוד כמה בודדים שצריכים להגיש את הפעימה הראשונה וזה סטנסיל פשוט. אז אמרת לי: עזוב, זה סטנסיל פשוט? יצאתי החוצה, הלכתי לבדוק את הנתונים של מנהל רשות המסים – 15,000 איש בחוץ עדין לא הגישו, ואי אפשר להגיש את הטופס אלא צריך להגיש דוח של מייצג, רואה-חשבון או מנהל חשבונות. אחרי לחצים אדירים הפכנו את הסדר – קודם הגישו את הבקשה, נתנו לנו תוספת של 20 יום. 15,000 איש ניצלו בזכות המהלך הזה, חד-משמעית.

עכשיו, לענייני - -

דיברנו על זה אתמול בדיון ההמשך, עימתנו אותם מול הנתונים, ואתה צודק - יש פער בין מה שמדווחים לבין המציאות בשטח, ובשביל זה אנחנו כאן, כדי לראות שהדברים נפגשים בסוף.

נכון. אני שמח שזה עלה, ושהצלחנו לתת לאותם 15,000 איש את המגיע להם.

הצורך הדחוף הזה בדיון קצר, מהיר, נובע מכך שהמצב כרגע במשק, גברתי, איננו טוב. 670,000 איש עדין לא חזרו לעבודה, שזה 69%, ואנחנו צפויים ל-100,000 מובטלים. 100,000 מובטלים שאיבדו את מקום עבודתם ולא תמצא עבורם בשלב הנוכחי, בטווח הקצר, עבודה. אנחנו מדברים על 100,000 מובטלים שבחודש הבא או בעוד חודשיים – תלוי מתי הם יגישו דמי אבטלה – לא יוכלו להגיש פעם נוספת דמי אבטלה כי חלפו שישה חודשים, הם צריכים לחפש עבודה, ורק בעוד שישה חודשים הם יוכלו.

אני העליתי את זה גם בפני שר האוצר אתמול ואמרתי שאם המדינה לא תמצא להם פתרון, אנחנו נמצא 100,000 איש או ברחובות או דוחפים 100,000 משפחות אל תוך מעגל העוני, כי גם לא יהיה להם כסף ללכת ולקנות בסופר. לכן, הדבר הזה מאוד בעייתי.

הדבר הנוסף שאני רוצה זה היערכות משרדי הממשלה לקראת הגל השני – אנחנו במין מצב ביניים כזה, לא ברור – או למצב שהמחלה מתגברת בצורה כזאת או אחרת. אז אם אני בוחן את המצב בזריזות, לאורך החודשים שחלפו – אז בתחילת הדרך לא ידענו איך לאכול את זה. סגרו את כול מדינת ישראל, סגרו את השמיים. כנראה שגם אפשר אחרת. כרגע יש משבר קורונה כלכלי, ופחות בריאותי. ראינו שבמדינות שכנות, הרשות הפלסטינית עדין לא מדינה – המתים והחולים ברשות הרבה פחות ממדינת ישראל, בירדן יש הרבה פחות ממדינת ישראל. זה אומר שאפשר גם אחרת.

אינני מטיל ספק ומקל ראש בבריאות הציבור אבל אני חושב שעם הזמן, אנחנו מצליחים לחנך את הציבור, אם זה עם מסיכות, אם זה במרחקים וכו' וכו'. נכון שיש איזו עלייה קלה.

אני מבקש שבהמשך הדרך, אפילו אם נצטרך להקדיש לזה כמה וכמה דיונים, ההיערכות של משרדי הממשלה השונים. אי אפשר לסגור משרד ממשלתי וללכת הביתה, כמו שהיה. אפשר להגדיר כמו בסופר, כמו במאפייה, מי הם העובדים החיוניים כדי להמשיך ולתת שירותים לאזרחי מדינת ישראל. ואני מומחה קטן, וקטונתי ליד אותם מומחים שמדברים ערב ערב בטלוויזיה אבל אם המחלה הזאת תבוא לפתחנו ותפרוץ ביתר שאת מאשר היום, זה מין ביניים שאיננו יודעים לתרגם, ראוי שנתנהל ונתנהג אחרת. לא עוד סגירת כול מדינת ישראל אלא סגירה על-פי מוקדים. תתפרץ בגימנסיה? שולחים את כול התלמידים הביתה. היא תתפרץ במעוז-ציון? סוגרים את מעוז-ציון ולא סוגרים את בית-שמש.

בסוף, צריך לזכור שמדינת ישראל, אם לא נבחן את הדברים האלה "ברחל בתך הקטנה", מדינת ישראל תחטוף קורונה כלכלית, שהיא לא תצליח להתאושש ממנה. יש ירידה בביקוש להשקעות, יש ירידה בנושאי מסים – יש האטה בגביית המסים. זה המקור התקציבי שלנו, אם מישהו שכח את זה.

ולכן, אני אומר שצריך שהכנסת תפקח על פעילות הממשלה על משרדיה השונים, איך המשרדים ניגשים, האם יש תכנון? האם יש תכנון אסטרטגי ולא "חאפ-לאפ" כמו שראינו, ואני לא בא בטענות כי לא הכרנו את המצב. האם כול משרד בא ואמר מהו התכנון האסטרטגי אם חלילה ניקלע לסיבוב שני, האם פותחים שמיים? יש 80 מדינות שפתחו שמיים. פתיחת השמיים היא לא ליציאת ישראל החוצה. פתיחת השמיים היא כשמטוס ישראלי או מטוס שמגיע ממדינה שפתחה את שעריה ומביא תיירים הנה, מסוגל גם לקחת תיירים ישראלים החוצה. התיירים שיבואו הנה יאכלסו את בית המלון כי את בתי המלון אנחנו לא מסוגלים לאכלס רק בישראלים. ראוי שבעניין הזה נעשה עבודה מסודרת – תיירות, אוצר, פנים. כול מי שיכול לבוא, אני מבקש – הלוואי ומעבר לוועדה הזאת, שבראשותך, מדינת ישראל או הממשלה הייתה באה ואומרת: אני שמה צוות מתכלל שירכז את כול – יקל על ראש הממשלה, יקל על השרים ויתכלל את כול עבודת משרדי הממשלה ויקבע מדיניות שיביא אותה בפני הממשלה ויאשר אותה על-ידי ראש הממשלה. לא צריך שראש הממשלה יגיד: אני אחשוב עד מוצאי שבת ויבוא למרקע ויגיד את מה שהוא רוצה להגיד. חייבים שתהיה לו עבודת מטה לפני כן, מקדימה, מתכללת, עם רגישות למשק ולכלכלה כי אנחנו כבר בקורונה כלכלית רצינית מאוד. אם לא ניתן לזה תרופות משמעותיות, אנחנו עלולים לשקוע. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת לוי. ברשותך, אני אתייחס לכמה נקודות דווקא מההיכרות שלי את ההתמודדות עם המשבר במערכה הראשונה, בוא נקרא לזה כך.

אני אתחיל מהסיפא של הדברים – אין שאלה שבמקום שאנחנו נמצאים היום, ההליכה לסגר גורף היא הפחות מומלצת, ואנחנו מדברים על-כך שאנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הנגיף, ופירוש הדבר שאנחנו מצד אחד גם מסייעים בבלימה שלו אבל מצד שני, גם יודעים לטפל בצורה נקודתית במוקדי ההתפרצות השונים. יחד עם זאת, אני מוכרחה לומר, ובאמת מעדות ראשונה, שיש פה הרבה מאוד דברים שהם באיזה שהוא דיסוננס למה שבאמת אירע במציאות, ואני אשים את זה על השולחן ומפה אנחנו נתקדם לאיך הדברים צריכים להיות גם בעתיד.

אני אתחיל עם העניין של "אם אפשר אחרת" – אנחנו יודעים לפחות בגל הראשון, גם בהשוואה עם מדינות אחרות בעולם, שמי שחשב שהוא יכול להמשיך להתנהל כרגיל או לייצר איזה שהוא אפקט של הדבקת העדר דוגמת בריטניה – סגר באופן מידי אחר-כך גם את שעריו וגם את המיקום הגיאוגרפי שלו כי הוא הבין שהוא חוטף לא רק מכה בריאותית אלא גם מכה כלכלית, בעוד אנחנו נקטנו בצעדים מאוד מאוד ברורים כבר למין ההתחלה. דוגמאות דומות אנחנו יכולים למצוא באיטליה ובמקומות נוספים אחרים. קחו את נורבגיה, מדינה פחות או יותר בסדר גודל כמו שלנו עם אלפים של מתים – בסופו של דבר, העולם מתמודד עם נגיף באופן ראשוני, מבלי שהוא יודע עליו הרבה. אני חושבת שההחלטות שהתקבלו הן החלטות נכונות. אין שאלה שאנחנו צריכים לקחת את הידע הזה ולתרגם אותו לדרך פעולה שתאפשר לנו גם את קיום הכלכלה באופן רציף אבל גם את ההתמודדות עם המגיפה.

הדבר השני זה לגבי הנושא של התכלול – תראו, אני לא יודעת עד כמה אתם מכירים אבל יצא לכם כאן, בדיוני הוועדה, כן לדבר איתם. מי שתכלל למעשה את כול הטיפול בגל הראשון זה המל"ל - המטה לביטחון לאומי. הוא טיפל בזה באיגום של כול המשרדים, ביכולת לייצר את הקשר בין כולם, ובסופו של דבר להביא דרך פעולה אחת גם לראש הממשלה, גם לחברי הממשלה בדיונים השונים, ועד היום הוא עושה את הפעילות הזאת בשטח. אפשר להעלות פה שאלה ותהייה האם הוא זה שצריך להמשיך ולטפל בזה. האם רח"ל, שהיא רשות חירום לאומית, שאמורה לטפל בשעת חירום, היא זו שצריכה להיות אמונה על התכלול? יכול להיות שהם צריכים לעשות את זה ביחד.

אני מוכרחה לומר לשם ההגינות שהדרך שבה הדברים תוכללו ואורגנו על-ידי המל"ל, הם באמת היו יוצאי דופן. אני אומרת את זה כחברת ממשלה וכמי שטיפלה בכול עולם הבנייה.

לגבי הנושא של משרדי הממשלה – גם משרדי הממשלה למעשה התנהלו כמו כול המשק מבחינת השארת עובדים חיוניים והיערכות לטיפול בדברים שצריכים לשמור בשגרה, גם בשגרת החירום. אני יכולה להעיד על המשרד שלי אבל כמו כן, גם על משרדים אחרים – אין שאלה שהרבה מאוד דברים שיצרנו בגלל/בזכות הקורונה, צריכים להישאר כאן גם בשגרת חיים רגילה אך בטח ובטח לשרת אותנו גם בשגרת חירום, אם וכאשר תגיע.

למרות כול זאת, אין ספק בכלל שאם חלילה אנחנו נכנסים לגל שני, הרעיון הוא לא לנהל את זה טוב כמו שניהלנו בגל הראשון אלא לקחת את הדברים שאנחנו יכולים לשמר ממנו ולראות איך אנחנו מייצרים מנגנונים שיאפשרו לנו גם לקיים שגרת חיים רגילה לצד התמודדות עם נגיף הקורונה. וכאן, חבר הכנסת לוי, אני לגמרי מתחברת לדבריך, שאם אנחנו נהיה ערוכים עם תכניות ברורות כבר עכשיו – אנחנו מדברים על מערכת הבריאות, אנחנו מרבים לדבר על הכלכלה אבל יש פה גם את העניין של מערכת החינוך, ויש כאן עניין של עוד הרבה מאוד ענפים ומגזרים, שאם אנחנו נדע לתת להם את המענים כבר עכשיו, בהיערכות שלנו, תוך כדי שגרת קורונה, אז נוכל להתמודד אתם בטח ובטח גם בשעת חירום.

מכאן אני רוצה לעבור, ברשותכם, לדובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בבקשה. בוקר טוב. יש תקלה אצלנו, בבקשה תבדקו. שמישהו בזום ינסה לומר כמה מילים. לא, יש לנו תקלה בזום אז במחילה, ניתן לחבר הכנסת אוסאמה סעדי לדבר ובינתיים יתקנו כאן את התקלה כדי שתוכלו גם לעלות.

בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

גברתי היושבת-ראש בוקר טוב, ובוקר טוב לחברי מיקי לוי, שאנחנו נשארנו כולנו, גם גברתי היושבת-ראש, עד שעה חמש וחצי לפנות בוקר אבל כמובן שאנחנו מדברים על דיון מהיר שאושר בנשיאות. מדובר על דיון חשוב מאוד, במיוחד שאנחנו מדברים על חשש מגל שני אבל אני אומר, גברתי היושבת-ראש, שעוד לא יצאנו מהגל הראשון. אנחנו עדין בעיצומו של הגל הזה, והנתונים מדאיגים ביותר, אם אנחנו מדברים על כול יום שבו בערך 200 נדבקים חיוביים בקורונה, והממשלה אמרה שאם נחצה את הרף של ה-100, נחזור וכול הזמן מאיימים בחזרה אל ההגבלות.

אני אספתי מספר נתונים בעניין התלמידים וההדבקות בבתי ספר: מדובר בעד 14.6, לפני יומיים – מספר בתי הספר והגנים שנסגרו הוא 183. מספר חולים בקרב התלמידים והצוותים בבתי הספר – יותר מ-500. מספר התלמידים והמורים הנמצאים בבידוד – יותר מ-25,000 תלמידים וצוותים. אנחנו מדברים במיוחד בחברה הערבית שאני מייצג, גברתי היושבת-ראש, עד אתמול יש 1,376 חולים, מתוכם 376 חולים פעילים. בשבוע האחרון, מיקי לוי, 196 מקרי הידבקויות. יש כמה מוקדים קשים במיוחד בנגב, ביישוב חורה. אנחנו מדברים על כמעט 60 חולים. ברהט, גברתי היושבת-ראש יש 110 חולים. בערערה בנגב יותר מ-70. בבקעה אל-גרביה כנראה שיש התפרצות חדשה אז כול זה מחייב באמת שנתחיל להיערך לגל שני שאולי ממשמש ובא. מדברים על הקיץ ואחר זה מדברים על החורף אבל אני חושב שאנחנו חייבים גם כוועדה פה ובשאר ועדות הכנסת, שנפקח על פעילות משרד הבריאות. קודם כל, אני בטוח שחברי מיקי לוי דיבר על כול העניינים הכלכליים וכול אותן שכבות שעדין לא קיבלו והן עדין במצוקה כלכלית. אני הייתי אתמול אצלך פה, בוועדה, גברתי היושבת-ראש, ודיברנו על מצוקתם של האנשים שעובדים בתעשיית הבידור ובתיאטראות. מדובר על יותר מ-180,000 משפחות במצב כלכלי קשה ובסכנת קריסה של כול הענף הזה. אנחנו מדברים על שכבת הגיל בין 18-20 שרובם סטודנטים, שלא מקבלים דמי אבטלה בגלל התקנות של הביטוח הלאומי, ולא מקבלים עכשיו גם מענק. החוק שחוקקנו אותו – עידוד החזרת עובדים. יש עוד שכבות ועוד קבוצות שעדין לא קיבלו פיצוי על התקופה הזאת של הקורונה ולכן, באמת חשוב לנו ונמשיך ונעקוב ונמשיך להעלות את הנושא הזה גם בוועדה פה ובשאר הוועדות - -

בוועדה פה. זו ועדת הקורונה, פה אנחנו מטפלים בענייני הקורונה.

כן, בוועדת הקורונה. תודה.

תודה רבה לך חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אתה נגעת בנקודה וגם חבר הכנסת מיקי לוי נגע בנקודה הכואבת של אבטלה של אנשים שכאילו החל"ת הזה שכפינו עליהם יהיה חלק מהאבטלה רק מה שפוספס כאן, שזו לא אבטלה פר-אקסלנס אלא זה משהו שהמדינה ביקשה מהם ולכן אתמול בדיון, חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו דרשנו שתקופת החל"ת לא תיספר במניין ימי הזכאות לאבטלה. זאת אומרת, שמי שבאמת יפוטר בעקבות התקופה הזאת או לאחר התקופה הזאת – מאז יתחילו לחשב לו את ימי האבטלה שלהם הוא זכאי, כדי שגם נייצר הוגנות כלפי הציבור בשטח.

דובי אמיתי, בוא ננסה עכשיו.

שומעים אותי? בוקר טוב.

כן, שומעים.

בוקר טוב גברתי היושבת-ראש. אני חייב לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לך בתפקידך החדש, שכבר בהתחלה, בתחילת התפקיד, פגשת את כול המגזר העסקי, את כול הנציגים. כפי שאת יודעת, נשיאות המגזר העסקי מייצגת היום כ-1.8 מיליון עובדים, למעלה מ-600,000 עסקים, והפגישות שלך אתנו, לטעמי, היו פגישות מצוינות. אני מבין, כאשר שמעתי אותך בבוקר, שהמסקנה הראשונה שלך זה שהדגש העיקרי לפעם הבאה חלילה, שלא סוגרים את המשק באופן גורף. אז אני חושב שזו אמירה שצריכה בסופו של דבר להדהד בכול מסדרונות הממשלה והכנסת. מה שעשינו בפריצה הראשונה של הנגיף היה שרשרת של תקלות בכול המובנים שקשורים למגזר העסקי.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי לוי, שביקש לקדם את הדיון הזה. אני חושב שתפקיד הוועדה וחברי הכנסת זה באמת לקחת את כול המשמעויות. יש הרבה משמעויות והמון לקחים שצריך ללמוד מהם לגבי ההתנהלות שלנו בנגיף, לפחות בשלב הראשון.

הנחת העבודה שלנו, במגזר העסקי, שאנחנו הולכים לגל שני שעלול או עשוי להיות הרבה יותר מורכב, ואחד הדברים שחשובים לנו זה כמו שאמרתי, שאף פעם לא תהיה סגירה רוחבית אלא כול דבר צריך להילקח בחשבון בשיקול דעת, בהתאם לאזור הגיאוגרפי. אגב, אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו כולנו זה מפעלים חיוניים. הגיע הזמן להתאים את כול סדרת המפעלים החיוניים לימים של היום כי מה שאנחנו מכירים זה מה שהיה בתחילת שנות ה-70, וצריך להתאים את החוק הזה כי הרבה דברים השתנו היום וישתנו.

הדבר הבא שאני חושב שאנחנו צריכים לדבר עליו, וזו המלצה שלנו – מערכת הסברה הרבה יותר אפקטיבית. אני חושב שמגיע לנו, גם למגזר העסקי ולציבור בכלל, אחת ליום לקבל סקירה מסוגרת מגורם מוסמך, שמביא לפחות לנו, במגזר העסקי, מה קרה ב-24 השעות שחלפו על-מנת שגם אנחנו נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות כי זה לא להרים שאלטר ולא להוריד שאלטר אלא כול דבר בעל משמעות צריך להילקח בחשבון - יש לו עלויות ויש את הזמן שזה לוקח.

אם חלילה נגיע לאירוע הבא, אני חושב שהמודל של החל"ת הוא מודל לא טוב אבל אני יכול לומר שהייתי שותף מלא לתהליך של קבלת ההחלטה להוציא את העובדים לחל"ת יחד עם יו"ר ההסתדרות אבל בדיעבד, אני חושב שאנחנו כולנו נצטרך לאמץ את המודל הגרמני. הוא מודל הרבה יותר טוב למשק, ובמילה אחת המודל הגרמני אומר שהעובדים נשארים במסגרות העבודה, המעסיק מקבל תגמול מסוים מהממשלה והעובד נשאר בביטחון. זו הדרך להתנהלות היותר נכונה. מה שקרה אצלנו, אנחנו נמצאים היום עם כמות אדירה של חל"תניקים, עם כמות אדירה של מובטלים, וברור לנו שלפחות 500,000 לא יחזרו לאותו מקום שבו הם היו כי זאת המציאות. כמובן גם עסקים – למעלה מ-100,000 יישארו עדין פגועים ולכן, המודל הגרמני הוא מודל שאנחנו צריכים לבחון אותו ולאמץ אותו.

עוד דבר אחד אני חייב לומר, וגם את דיברת על זה, גברתי היושבת-ראש, על מי שלקח את האחריות וזה היה המל"ל. אני חושב שאנחנו צריכים לדלל את זה. אני חושב שבסופו של דבר, ראש הממשלה קיבל את ההחלטות. יש לנו ראש ממשלה שניהל את האירוע הזה בצורה מאוד ראויה להערכה. מצד שני, המערכות שמתחתיו, בין אם זה משרד האוצר, בין אם זה ההתנהלות של משרד האוצר מול משרד הבריאות, בין אם זה כול מה שקרה למטה, לא היה בנוי נכון - - - בתכנית עבודה מסודרת. ונכון, הנגיף פגש אותנו כרעם ביום בהיר, המערכות לא היו מוכנות לזה אבל חייבת להיות פה תרבות ארגונית ברורה עם נהלים מאוד מסודרים.
אני ליוויתי את הממשלה כצד לכול התהליכים ואני אומר פה מניסיון: חייבים לשנות את השיטה, חייבים לשנות את הדרך, חייבים לבנות את התרבות, חייבים להוציא דברים מאוד ברורים מה קורה אם הנגיף הזה פוגש אותנו שוב בתחילת החורף. מי לוקח אחריות על צד אחד, מי על צד שני, מה עם צד שלישי, איך מגיבים? אין שום דבר שנסתר מעינינו. חטפנו את זה פעם אחת, אסור שנחטוף את זה פעם שנייה, ואסור שדברים ייפלו בין הכיסאות. אני אומר לכם שיש הרבה דברים שנפלו בין הכיסאות ואתן דוגמה אחת שעד היום אני מתמודד אתה וקשה לי עם זה, זה המגזר העסקי שנמצא עם קרוב ל-400 מיליון שקל ערבויות ביצוע בידי הממשלה, שזה כסף חי של עסקים במדינת ישראל, וזה משהו שלא מצליחים להחזיר לנו. זה משהו שנופל בין המשרדים, האחריות מתגלגלת בין משרד העבודה לחשכ"ל לבין משרד האוצר, והמעסיקים כרגע כורעים בנטל הזה.

לסיכום, אני רוצה לברך אותך. אני חושב שיש לך תפקיד מכריע, איך לפגוש את הגל הבא, ככול שנפגוש אותו. כולי תקווה שלא נצטרך לפגוש אותו אבל אנחנו, כנשיאות המגזר העסקי, נעמוד לצדך בכול דבר ועניין והמון תודה לך ולכם, חברי הכנסת.

תודה רבה לך, דובי. אנחנו מצטרפים לתקווה שלך שלא נצטרך לפגוש את הגל הבא. אני מוכרחה, ברשותכם, להבהיר או לחלוק על האמירות השיפוטיות של הגל הראשון בהיבט של שורה של תקלות. בואו, אנחנו חייבים לזכור שאנחנו לומדים ממה שהיה. אנחנו צריכים להפיק לקחים, אין כאן שאלה אבל אני אקדמאית, אני תמיד מסתכלת מסביב. יש לנו קבוצת ביקורת מאוד מאוד גדולה של הרבה מאוד מדינות בעולם שהתמודדו עם הנגיף ואנחנו רואים לא רק שהם התנהגו בצורה דומה אלא שהם אפילו מיהרו, אחרי שעשו את הטעויות שלהם בהתחלה, לחקות את דרך הפעולה של מדינת ישראל. ועדין, אנחנו יודעים היום הרבה יותר ממה שידענו לפני מספר חודשים, וזה מה שצריך להנחות אותנו בהתנהלות שלנו לקראת הגל הבא, בתקווה שלא יהיה, ללמוד ממה שהיה. אנחנו מכירים את הנגיף, ומשם להתקדם בצורה שלא תשבש את כול שגרת החיים של מדינת ישראל, ומצד שני גם נצליח לקטוע את שרשרת ההדבקה במקומות שאנחנו נידרש להם.

חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בבקשה.

תודה רבה לך, יושבת-ראש הוועדה. באמת סדרת דיונים מאוד חשובה שמלווה את התהליך הזה. אני מקווה שאפשר לראות שקף אחד שרציתי לשתף אתכם. זה אפשרי? רואים אותו?

כן.

תודה. תראו, קודם כל, הגל השני כבר כאן, לא הגל השני של תחלואה ישירה בקורונה, את זה עוד נראה ואני מציע לא לחשוב בחשיבה של גלים כי זאת ריצת מרתון, זאת מגיפה עולמית שעוד תלווה אותנו הרבה זמן, וכך אנחנו צריכים להיערך אליה ולא להסתכל על הפלוקטואציות הזמניות אלא לראות איך אנחנו עובדים לטווח ארוך, ואני מסכים אתך לחלוטין שפחות חשוב העניין השיפוטי, מה היה או לא היה, אבל מה שקריטי שאנחנו בישראל נהיה מערכת לומדת, מפיקה לקחים ומשפרת. זה יהיה ההבדל בין מדינות שבטווח הארוך תצלחנה להתמודד עם משבר הקורונה, וכאלה שתתמודדנה אתו בצורה פחות טובה, ויש פה עניין משולב – ההתמודדות הבריאותית, החברתית והכלכלית שלובות זו בזו. אנחנו חייבים להתמקד בלתת מענה לאנשים ולא רק לנתונים, ואני אומר את זה דווקא כאפידמיולוג.

תראו, בשקף שאני מציג כאן, לפניכם, זו מציאות של - - - בטוויטר. אפשר לראות את הגל הראשון, שכולנו עוסקים בו ומתמקדים בו, של מספר החולים והמתים בקורונה, שזה רק קצה הקרחון, דרך אגב, כי יש הרבה יותר אנשים שלא מאובחנים, אבל שם אנחנו מסתכלים. מה שלצערי אנחנו לא מודדים ולא מסתכלים, ואני לא אומר שזה פשוט אבל צריך לעשות את זה – זה קודם כל להסתכל איך הפגיעה בשירותי הבריאות והרפואה פגעה באנשים במחלות אחרות. אנשים שזקוקים לטיפול בהתקף לב, לטיפול בשבץ, לא קיבלו את הטיפול בזמן וגם הם סובלים. אנחנו גם רואים את הגל השלישי, אם אתם רוצים, לפי השקף הזה, של אנשים שלא קיבלו מענה טוב למחלות כרוניות – לאיזון של לחץ דם, לאיזון של סוכרת וכן הלאה וכן הלאה, וגם זה לא פחות חשוב. ובמקביל, אנחנו רואים את כול הנזקים, שהם אלה שלאורך הזמן ילכו ויתגברו, של תחלואה נפשית, של המשמעות של הפגיעה הכלכלית על הבריאות שלה אנשים, של השחיקה הקשה גם של עובדי בריאות הציבור, גם של עובדי הרפואה וגם של אנשים שעוסקים בהרבה מאוד מקצועות – מורים ונהגים ועובדים בתעשייה וכן הלאה. ולכן, אנחנו חייבים הסתכלות רב-ממדית, לשים את האנשים במרכז וחסר לי מאוד, ואני יודע שזה נעשה בצורה מסוימת בוועדה אבל אני קורא לשר הבריאות החדש, למנכ"ל משרד הבריאות החדש, להקים צוות רב-מקצועי, שיעבור וינתח בצורה מקצועית מה קרה פה בגל הראשון כדי להפיק לקחים עכשיו, איך אנחנו נערכים יותר טוב להמשך, בראייה של בריאות הציבור. ראייה של בריאות הציבור זה לא להסתכל רק על הנתונים של התחלואה בקורונה. זה להסתכל על מכלול ההיבטים. ולצערי, אנחנו רואים שדברים שהם אינטרס ציבורי כמו הפעלה של הרכבת, כמו הפעלה של גני שעשועים, שעדין אסור להשתמש בהם, כמו דברים שקשורים לזכויות אדם – הם דברים שפחות נמצאים בתעדוף בגלל הקשיים שעלו ואחרים, וצריך יותר לתת עליהם את הדעת. אנחנו, בישראל, מאוד מאוד טובים באלתור, הגבנו מהר, ובהרבה דברים נכון. גם לא הסתרנו את הביקורת שלנו על דברים שאפשר היה לעשות טוב יותר. עכשיו הזמן לחשוב לעומק, להגיב בצורה יותר שיטתית, עם ראייה קדימה ואני אומר לכם: זה לא רק להתכונן לחורף. לחורף אנחנו לא מוכנים. גם לתחלואת שפעת עונתית בחורף אנחנו לא מוכנים אבל יותר מזה, הנגיף כאן, ועכשיו הוא יכול להרים ראש יותר, כבר עכשיו, בתקופת הקיץ ולכן, אנחנו צריכים עכשיו יום יום לעסוק בהיערכות טובה יותר. אני חייב להגיד שזה מאוד קשה במקביל גם להתעסק בשוטף וגם בתכנון ארוך הטווח. אני חושב שראוי שבמשרד הבריאות ובכלל, בגופים הנוספים, יהיה צוות שהוא הצוות שעוסק בתכנון השלב הבא. אני לא רואה שיש כרגע צוות כזה - -

אוקי, הדברים ברורים, חגי. אמרת את זה. סליחה שאני קוטעת אותך, אנחנו בדיון מהיר ואנחנו צריכים להספיק לסיים אותו לפני פתיחת הדיון הבא שתתמקד במערכת הבריאות, בדיוק בהיבט הזה, של היערכות לגל השני - -

תודה רבה.

תודה רבה לך, חגי. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קטי שטרית וחברת הכנסת אימאן ח'טיב.

אנחנו נשמע את עורך הדין רובין מאיר ואחר-כך, אם תרצנה, נשמח לשמוע גם אתכן. בבקשה.
אין מענה. אימאן ח'טיב, את רוצה לדבר?

עוד מעט.

מי עוד נמצא אתנו? נציג משרד הרווחה, בבקשה.

אני ראש אגף החירום של המשרד. ראשית, בהצלחה לך, יושבת-ראש הוועדה, לחברי הכנסת ולכולנו. אגיד במילה אחת, בגלל קוצר הזמן שהמשרד, החל מה-23.2, מהיום הראשון שהתכנסה ועדת המנכ"לים אצל מנכ"ל משרד הבריאות, עובד ברצף בשלושה מעגלים מרכזיים, שהראשון זה כל מוסדות הרווחה החוץ-ביתיים, שזה בסביבות ה-1,000 מסגרות ולא אפרט הכל. שמו דגש בעיקר על בתי האבות והדיור המוגן אבל זה לדיון בצד אחר שאולי נעמיק בו בהמשך. במעגל השני זה כל ה-250 מחלקות לשירותים חברתיים, שבהן באמת נמצאות כל אוכלוסיות היעד. אני לא אפרט את כל העשייה ואת כל הדברים, אנחנו בעיצומו של תהליך של למידה בעיקר בהיבט של מענה לטווח הקצר, המידי. אנחנו לא סיימנו את האירוע ואנחנו תוך כדי אבל רק לסבר את האוזן, היום הייתה לנו התפרצות בבית אבות בתל-אביב ואתמול בדיור בנווה מנשה, ב"בראשית". אנחנו תוך כדי אירוע מטפלים ונותנים מענים על הרצף.

כפתיח, אני רוצה לומר שאני באמת חושב שלטווח הקצר והטיפה יותר ארוך, לפני הגל השני, שאולי יגיע בחורף, לעשות כמה דברים על-מנת לשפר באמת, ויש לנו יכולת לעשות את זה. דבר ראשון – אנחנו פועלים כרגע רק על פי חוק בריאות העם, אין לנו לא מצב מיוחד בעורף, לא מצב מל"ח, לא שום דבר, ואנחנו עובדים הרבה על תקש"חים – תקנות לשעת חירום. חשוב מאוד שהתקש"חים יהיו מותאמים, ולנסות לרכז אותם למענים של אוכלוסיות הרווחה. אתן דוגמה: בתקש"ח הראשון שיצא, נתנו לעובדים הסוציאליים אפשרות לעבוד – רק לעובדים סוציאליים לחוק הנוער, שזה הזוי, מתוך כול העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, שהם עבדו הכי הרבה והכי קשה, בעיקר מנהלות המחלקה. החריגו 30% מהעובדים, ורק את ה-100% עובדי חוק, שהם פחות מ-1,200. ואז, בשלב הבא באמת, החרגנו שכול העובדים הסוציאליים ברשות המקומית הם עובדים חיוניים וחייבים לעבוד. לכן, הסוגיה של תקש"חים – א. לפשט אותה, הם רשומים בשפה משפטית מורכבת ולהתאים אותה.

דוגמה שנייה זה כול הסוגיה של המתנדבים, של העמותות שתומכות את הרווחה. מראש צריך להחריג אותם ולהגדיר אותם כמפעלים חיוניים ואנחנו, באופן אוטומטי, מפעילים אותם לטובת אוכלוסיית הרווחה, שכידוע היא האוכלוסייה המורכבת ביותר והיא גם נמצאת בסיכון הגבוה ביותר. אם בהתחלה חשבנו שזה רק אזרחים ותיקים, אנחנו היום מגלים יותר ויותר שזה גם נוער וילדים, ויש לנו התפרצות עכשיו. ראיתי שנמצאת פה תמי בר שש, מפרדס חנה-כרכור, אז זה מתחבר לאירוע.

הדבר השני שנגעו בו, אני לא רוצה להרחיב יותר מדי: יש לנו בעיה מאוד קשה של הסברה ודוברות. המסבירים והדוברים – קודם כל, משרד הבריאות עושה עבודה נהדרת בהיבט של הבריאות, ודיברו על זה בהתחלה. התכלול של האירוע והניהול שלו באמת ירד מראש הממשלה למל"ל, והמל"ל עשה את זה בצורה טובה אבל זה לא תפקידו. המל"ל אמור להיות חוט מקשר בין רשות חירום לאומית, פיקוד העורף, לראש הממשלה ולא לנהל אותנו כמשרדי ממשלה. מה שקרה בפועל זה שהמל"ל יצר כול יום ישיבות של תמונת מצב, הערכת מצב, ועשה גם דיונים מקצועיים- סקטוריאליים, ובעצם הוא ניהל את האירוע. אני חושב שלגל השני צריך מהר מאוד להכניס את הגורמים – שאנחנו כבר 15 שנה עובדים על פי תפיסה כזאת. יש רשות חירום לאומית, שדרך אגב כתבה תרחיש ייחוס, היא כתבה מסגרת להיערכות אבל אף אחד לא קיבל אותה ולא התייחס אליה. המסגרת להיערכות של רשות החירום לאומית מאוד יחסית מתאימה למציאות. צריך לראות איך מאמצים אותה ומשתמשים בה ככלי, ככלי שמשרת את כולנו. אז זו סוגיה של ניהול ופיקוד ושליטה באירוע הזה.

דיברתי על דוברות והסברה, והדבר השלישי ששכחתי לומר, יושבת-ראש הוועדה, והוא קריטי, זה כול הסוגיה של ריכוז הנתונים ברשות המקומית. אנחנו מצאנו את עצמנו שחמישה משרדים אוחזים בנתונים, גם של אזרחים ותיקים, גם של ניצולי שואה, גם של נפגעי נפש, גם של אוכלוסיית תל"ם – תשומת לב מיוחדת. לא כאלה שרשומים במחלקה לשירותים חברתיים, עליהם אנחנו יודעים לשים את היד אלא על כאלה שלא רשומים. כאלה שנמצאים ומסתובבים במרחב המשרדי. חייבים עכשיו, מידי, להגדיר משרד – בעיניי זה צריך להיות או משרד הפנים או משרד המשפטים שיתכלל את כול האירוע הזה, שירכז את כול אוכלוסיית הרשות המקומית, להגדיר אותה בסקטורים, וברגע נתון – סתם, לצורך העניין, רוצים לחלק מזון לכול האזרחים מגיל 65 וצפונה. אנחנו יודעים ללחוץ על כפתור, להוציא את כול אזרחי הרשות בני 65 וצפונה, ולראות אם לחלק להם מזון, כן או לא וכמה.

רק לסבר את האוזן – חלוקת המזון בחודשים האחרונים הייתה בסביבות ה-200 מיליון שקל. חילקנו מעל 6 מיליון מנות, גם מצוננות וגם קשות אבל זה לסוגיה הנוספת.

דבר לפני אחרון - -

רק בקצרה כי אנחנו בדיון מהיר ואנחנו לא צוללים פנימה אז תגיד לנו את זה ברמה של נושאים שנצטרך לדון בהם.

אוקי. אז שני נושאים אחרונים: חמ"ל לאומי אחוד, כמו שאמרתי. כמו שוועדת מזרחי תיקפה, שיתכלל את כל משרדי הממשלה וייתן מענה לוועדה, שאת היו"ר שלה, ולמל"ל וצפונה לראש הממשלה, ולהפעיל את ועדות המל"ח. שכחנו אותן. אמרתי שהאירוע הוא תחת חוק בריאות העם ולא שום דבר אחר ותקש"חים. תפעילו את ועדת המל"ח. הם יודעים לרכז נתונים מהרשויות המקומיות. מי שעבד הכי קשה באירועים האלה חוץ מעובדי הבריאות זה עובדי הרווחה, זה המחלקות לשירותים חברתיים וזה העו"סיות.

דבר אחרון אחרון – אני רואה פה הרבה נציגים מהשלטון המקומי – הם עשו עבודה נהדרת. השלטון המקומי לקח את המשילות למרות שבפועל הוא לא אחראי, והוא הוציא הנחיות והוציא נהלים והתחבר לרשויות המקומיות. נוצר פה איזה שהוא ואקום. חייבים להגדיר מי הגורם הממשלתי או לא משנה איזה, שמנחה את ראשי הרשויות המקומיות. מי הכתובת שלהם, למי הם פונים? למשרד הפנים, למל"ל, לפיקוד העורף? הרי פיקוד העורף קיבל את האחריות על הרשויות המקומיות אז לדעתי, אלה הסוגיות שהוועדה חייבת לעסוק בהן במידי, ולראות שלקראת הגל הבא או ההתפרצות הבאה, אנחנו עליהם. אנחנו יודעים לתת להם מענים נכונים. יש עוד הרבה נושאים אבל בגלל קוצר הזמן אני מסיים פה. תודה רבה ובהצלחה לכולם.

תודה רבה לך, אילן, על הדברים החשובים. אנחנו נפגוש אותם גם בסיכום הדיון ובכלל, אהבתי לראות שיש לך פינה חמה בלב לצפון. זה מחמם את הלב.

אני צפוני וחשבנו שתגיעי אלינו מתי שהוא...

אפשר לזהות. תודה רבה.

אני יו"ר ארגון מנהלים ארצי ברשויות המקומיות. אני אמשיך את מה שאילן - -

איזה מנהלים?

מנהלי שירותי רווחה ברשויות המקומיות. מייצגת את שירותי הרווחה ואת המנהלים שלהם ברשויות המקומיות. אני עצמי מנהלת שירותי הרווחה של פרדס חנה-כרכור. אני רוצה, ברשותך, יו"ר הוועדה, לחזק את הדברים של אילן. אני חושבת שלא מספיק הודגש, בלט וידעתם, אולי כן ידעו, שמי שטיפל באוכלוסייה, מי שהיו החיילים בחזית זה באמת העובדים הסוציאליים. אנחנו עבדנו בעצימות מאוד גבוהה, בכמה רמות, מול האוכלוסייה שלנו, מול כלל האוכלוסייה ובעיקר מול האוכלוסייה הוותיקה. חוסר הסנכרון שהיה בין המשרדים השונים מאוד בלט ומאוד הקשה על העבודה שלנו.

אני גם מצטרפת לתודה לשלטון המקומי שפתח את החמ"ל ועשה את הסנכרון בין המשרדים, ברמה שזה ירד אלינו לפעולה אבל בהחלט, הנושא הזה שכל משרד מושך לכיוון שלו מאוד בלט, ברמת הירידה לשטח.

הדבר השני, ואם יש לנו זמן יקר – זה הזמן היקר לנסות ולגבש את הנתונים שנמצאים בכל משרד, ומי שצריך אותם ברגע האמת זה אנחנו. מצאנו עובדים סוציאליים בתואר שני, יושבים על רשימות ורשימות בשנת 2020, עם טכנולוגיה שיכולה להיות מאוד מתקדמת. כל השנים אמרו לנו: ברגע האמת ביטוח לאומי ייתן לכם כספת נצורה, תקבלו את כל האזרחים הוותיקים מעל גיל 65. סליחה, הכספת הנצורה הייתה מאוד בעייתית. לא היה לה סנכרון לתושבים ולנתונים שהיו לנו מהרשויות המקומיות. היה בלגן מאוד גדול עם הנתונים, ואם יש משהו שחייבים לעשות, ולזה אני מצטרפת, זה להכניס את הטכנולוגיה המתקדמת ברשויות המקומיות ולגבש דאטה של נתונים, שיהיה לכל רשות מקומית מי כל האוכלוסייה שלה מעל גיל 65. שזה יהיה מסודר כי ברגע האמת, ברגע מלחמה, גם כזאת וגם מהסוג של הקורונה, אנחנו צריכים את הנתונים האלה. זה מאוד חשוב. וכמובן, הסנכרון בין המשרדים, מי אחראי. יושב אצלנו פיקוד העורף – האם באמת המל"ל אחראי, האם רח"ל אחראי? לא היה ברור הנושא הזה, וכאן יש לנו הזדמנות להחליט לעשות את זה כבר עכשיו.

תודה רבה, תמי. אני כבר אקדים ואומר שאנחנו נקיים דיון ייעודי בנושא הרווחה.

סליחה, אני גם מקווה שהנושא של חיוניותם של העובדים הסוציאליים בכלל לא יעלה. באמת בזבזנו זמן יקר בשבוע, שבועיים הראשונים, אם אנחנו חיוניים או לא חיוניים - -

תמי, אנחנו לא בדיון הזה עכשיו. חבל לקטוע כי אנחנו צריכים תכף לסיים ואנחנו רוצים לשמוע את רובי גינל שביקש רשות דיבור. אנחנו נקיים דיון ייעודי בנושא הרווחה, שירותי הרווחה. אתם תבואו, אתם תעלו את כל הסוגיות כולל מה שעכשיו ביקשת להעלות ועוד סוגיות נוספות כמובן. אנחנו ניתן את המקום והבמה לכל אחד מתחומי החיים כדי לוודא שאנחנו באמת ערוכים בכל הגזרות. בסדר?

רובי גינל, בבקשה.

תודה גברתי. אני רוצה להצטרף למחמאות שהושמעו כאן במהלך הדיון. ממש בקצרה – עושה רושם שהדיונים בוועדה הם הדיונים הכי מקיפים והכי מקצועיים שאני ראיתי לפחות מתחילת המשבר.

תודה רבה.

זה מכסה ענפים ונישות שלא כוסו עד עכשיו ואני מאוד שמח ומברך אותך על ניהול הדיונים.

אני רוצה לדבר על שני נושאים: 1. הפקת לקחים אחורה. 2. לראות מה קורה קדימה. מה שקרה אחורה – כמובן שנקלענו למשבר הזה בהפתעה וכל המשרדים הממשלתיים ממש חידדו את המטרות שלהם ואת האמצעים שבהם הם מטפלים בזה. אנחנו, בהתאחדות התעשיינים, פעלנו כדי להחריג את רוב ענפי התעשייה מהצורך להפחית את מספר העובדים. לשמחתי, נשיא התאחדות התעשיינים מונה לצוות המיוחד שמינה ראש הממשלה, ישב בדיונים ובאמת, חלק גדול מהתעשייה המשיך לפעול כרגיל על צבר הזמנות קודם. כרגע אנחנו נמצאים – אם נגיד לגל השני – אנחנו נמצאים במצב של האטה חמורה בכל הביקושים בעולם וגם התעשייה נאלצת להתאים את עצמה.

עם זאת, אני רוצה להגיד מספר לקחים שכן הפקנו מהגל הראשון, בתקווה שלא יהיה גל שני: מודל קבלת ההחלטות היה ממש משעה לשעה. אנחנו פתחנו ממש בהתחלה חדר חירום, שנתן מידעים לתעשייה. פתחנו קבוצת טלגרם שלשמחתי הפכה לכלי היעיל ביותר להגיע לתעשייה ולעדכן אותה ממש מדי שעה, האם היא עובדת מחר, איזה החרגות חלות עליה וכדומה. מיהרנו לכתוב נוהל המשכיות עסקית יחד עם משרד הבריאות, משהו שאפשר לנו להקל על התעשייה ולאפשר לה להמשיך לעבוד בתנאים של ריחוק חברתי, בתנאים של מסיכות כמובן, זה עוד לפני שבכלל המסיכות נכנסו לתוקף בכל ישראל. ופתחנו כמובן קו ישיר למשרד הבריאות, שאפשר לנו לפתור בעיות כאלה ואחרות, אם התגלה חולה במפעל או אם צריך למשל מהו נוהל ההסעות העדכני וכדומה. כל זה עבד טוב אבל זה עבד כמו שבישראל זה עובד – כלומר, באמצעות אלתורים.

במהלך המשבר אנחנו גם איחדנו כוחות של כל המעסיקים הגדולים במשק, התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר, התאחדות חקלאי ישראל, והתחלנו גם בדיונים על הנושא של הפיצויים וההיערכות הכלכלית.

אני חייב לציין שהנושא של הוצאת עובדים לחל"ת נתן פתרון מידי לרוב המשק, אבל זה פתרון שאנחנו קוראים "פתרון טיפש". לדעתי, לא היה פתרון אחר שהיה אפשר לקבל בזמן קצר כל-כך, וההחלטה הזאת באמת יצרה איזה שהוא "באפר" שמאפשר לעסקים להמשיך ולעבוד. עם זאת, לקראת הגל השני, אנחנו רוצים לדבר בעיקר על שלושה נושאים עיקריים: 1. מהו מנגנון הפיצוי הנכון? כפי שאמרתי אתמול בוועדה, מנגנון הפיצוי שמטרתו להחזיר עובדים מחל"ת – כמעט כולם מסכימים שזה לא מנגנון נכון, שזה בעצם בזבוז של כספי ציבור. אנחנו חושבים שצריך לקחת את הסכום הזה ולהשקיע אותו במנגנון פיצוי בגין ירידה במחזורים לכל העסקים. זה ייתן פתרון גם למי שעדין לא עובד כמו אנשי התרבות, ששמענו אותם אתמול, אנשי התיירות, וכמובן ייתן פיצוי לכל אחד כפי שמתאים לו, בהתאם לירידה האמתית במחזור שלו.

הנושא השני, שכבר דיברו כאן לפניי זה נושא המודל הגרמני, שיאפשר למגזר העסקי להיערך לירידה בביקושים ולהעסיק עובדים במשרה חלקית כאשר יתרת שכרם משולמת על-ידי המדינה.

הנושא השלישי והאחרון, שלדעתי לא תופס מספיק תשומת-לב זה העדפת תוצרת ישראלית. אנחנו חייבים לעודד ביקושים מקומיים, כפי שקורה בכל העולם, וזה לא העדפת תוצרת ישראלית על-ידי האזרחים אלא בעיקר על ידי גופי ממשלה. גופי ממשלה, חברות רכש, רשויות מקומיות. כולם חייבים להתגייס ולתת העדפה של 15% לתוצרת ישראל ובכלל, לאפשר לתעשייה הישראלית להמשיך לעבוד.

שוב תודה על הדיונים ובהצלחה.

תודה רבה לך רובי. הצטרף אלינו המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד, שיוכל אולי לומר לנו בקצרה איך מתכוונים להיערך לגל השני מבחינת תרחיש הייחוס וכולי. איתן, אתה אתנו? הוא לא.

סליחה, אם אפשר מילה אחת?

עכשיו אתה נמצא? קראנו לך קודם.

לא אישרו אותי קודם.

בבקשה, ממש בקצרה.

אני רוצה להצטרף מאוד לדברים שאמרו אילן ותמי, ועכשיו לענייננו: דחוף מאוד, עוד הרבה לפני הגל השני, לאפשר לאזרחים להתנהל בלי שהם יחששו מהדבקה. לדוגמה – נולדה לי בת קטנה במהלך הסגר - -

מזל-טוב.

- - היינו צריכים לקחת אותה לטיפת-חלב, התקשרתי מראש שהם מתנהגים לפי הכללים. הגעתי אתה, תינוקת קטנטנה, האחיות לבריאות הציבור בטיפת-חלב בלי מסיכה על הפנים. אני שואל אותן: מה קרה? הן אומרות: זה נופל לנו. אם אזרח לא יכול לקבל את השירותים הכי בסיסיים, הכי חיוניים לבריאות בצורה שהוא יודע להבטיח את שלום המשפחה שלו, הנזק יהיה אדיר. אנשים יפחדו להגיע לקבל חיסון, הנזק אדיר. אנשים יחששו להגיע לבתי חולים כדי לקבל טיפול אז הם ימותו משבץ הרבה לפני שהם ימותו מקורונה. זה משהו שהכרחי לשים אליו לב ולפקח עליו בדיונים של הוועדה. זה דבר ראשון.

דבר שני – אזרחים הם לא מומחים לבריאות הציבור, הם לא יודעים לנהל סיכונים לגבי עצמם כרגע וצריך לתת להם כלים. לדוגמה: אם יוקם אתר ממשלתי שבו כל אזרח שמעוניין יכול להירשם, להכניס את המאפיינים הבסיסיים שלו ולבקש לקבל עדכונים מה רמת הסיכון שלו לפי הידע המדעי המתקדם ביותר – אפשר בתהליך אוטומטי פשוט, כל פעם שלומדים משהו חדש – לדוגמה, פתאום מגלים שמספר של BMI גבוה או של סוכרת או גיל או מוצא או כל דבר שמגלים – אוטומטית הוא מקבל עדכון בהודעת SMS שמספר לו: תדע לך שפרופיל הסיכון שלך נכון לרגע זה מוערך באיקס. אנשים לא יודעים לעשות את השקלול הזה לבד, וגם אנחנו לא יודעים לייעץ להם מספיק טוב בגלל שהמדענים לומדים עכשיו את המחלה הזאת, הרי זו מחלה מתגלגלת. אין בן אדם בעולם שהבריא לפני שנה. כל יום לומדים דברים חדשים, והדרך להנגיש את זה לציבור היא לאפשר למי שרוצה לקבל פרופיל סיכון מעודכן כל הזמן.

והדבר השלישי, הקריטי ביותר, זה הנושא של הקמת המכלול, זירוז הקמת המכלול והכנסה שלו לפעילות מידית. אני הסתכלתי הרגע – אנחנו קרובים ל-200 הדבקות ביום עם 134 הדבקות מחוץ לאזורים האדומים. זה אומר שאם לא יוקם המכלול מיד, יכול להיות שנאבד שליטה, נגיע למצב של הרבה מדינות בארצות-הברית, של אנגליה, של ספרד, של איטליה, של צרפת, ששם לא מנסים אפילו לאתר את הנשאים ולבודד אותם. אם אנחנו נגיע למצב הזה, אנחנו מאבדים שליטה. להגיע למצב של שליטה אחרי שאיבדת אותה דורש סגר מוחלט של שישה שבועות, זה בלתי אפשרי. חייבים להפעיל את המכלול עכשיו, היום, ולא בגל השני. אם נחכה עוד שבועיים, עד שהוא יתחיל לעבוד, יכול להיות שזה יהיה מאוחר מדי כי זה עולם פתוח, כל שלושה ימים יש הכפלה. תודה רבה על הדיון הזה.

תודה רבה לך, עורך-דין רובין מאיר. נמצא אתנו משנה לראש המל"ל, איתן בן דוד. איתן, ממש ברמה הכללית, ההיערכות שנעשית היום לקראת הגל הבא? אני יודעת שיש תהליך של בניית תרחישי ייחוס אז נשמח לשמוע ממך סקירה.

בוקר טוב, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. קודם כל, אני מצטער אם לא עלינו לדיון הקודם, חשבנו שהדיון הוא ב-11:00 ואני מבין שהדיון התחיל ב-10:00...

זה בסדר, אנחנו בדיון הכולל וב-11:00 יהיה דיון ייחודי וייעודי למערכת הבריאות. זה שני דיונים שונים.

רק אם אפשר להתעדכן על מה היה הדיון עד עכשיו?

הדיון עכשיו עוסק באופן כללי בהיערכות לגל השני. אנחנו לא צוללים פנימה לענפים השונים אלא מנסים לראות ברמת המטריה מה נעשה היום כדי להיערך לגל הבא. אני חושבת שמה שרלוונטי מבחינתכם זה אותו תרחיש ייחוס שאתם עובדים עליו.

כן, אז בוקר טוב לכל המכובדים פה. אנחנו מקווים – לא מקווים, מחר אנחנו מכנסים קבינט נוסף, קבינט הקורונה, על-מנת לאשר בו מספר נושאים מאוד מרכזיים ולטפל בהם. כמובן, בשום קבינט אנחנו לא מתעלמים מתמונת המצב. מה שראיתי פה, שמר רובין דיבר עליו ממש כשנכנסתי – תמונת המצב העדכנית, מצב התחלואה. אנחנו הולכים אחרי ה - - - יום-יום אבל גם בימים האחרונים. כל הנושא של קטיעת שרשרת ההדבקה במכלולים השונים וסוגיית הבדיקות, וכמובן הקמת המשל"ט, שלמעשה הוא כבר מוקם אבל מחר נאשר אותו בצורה סופית עם הצעת מחליטים. תרחיש הייחוס ודברים נוספים בהקשרים של פתיחת המשק או חיים בשגרת הקורונה לצד פתיחת המשק. את יודעת כמוני שיש עוד מפעלים שעדין לא נפתחו והציבור מחכה להם.

נושא של תרחיש הייחוס הוא כמובן נושא שמטופל בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, גם על-ידי משרד הבריאות. אני לא יודע מי פה הנציג והאם הוא הציג אותו או לא - -

לא, אבל אנחנו נקדיש לזה דיון ייעודי.

אוקי. וגם רשות החירום הלאומית – רח"ל ומשרד הביטחון. כמובן שגם למל"ל יש מה להגיד בהקשרי תרחיש הייחוס ואת ההמלצות שלו בעניין הזה, ואנחנו כמובן מתייחסים גם לתרחיש הייחוס בנושא של נדבקים, גם בכל מה שקשור למאושפזים וגם למה שקשור לחולים מונשמים. כמובן שיש לזה משמעויות של כל הקאפסיטי של בתי החולים, שכמובן משרד הבריאות אמון להציג אותם, והקבינט וכולנו נדון בזה. אז מחר אני מקווה שנסכם את הנושא הזה סופית ונצא להיערכות. אנחנו לא מחכים, כמובן, רק לדיון הקבינט. ההיערכות לנושא של עמידה בתרחיש הייחוס וכל מה שקשור לזה כבר נעשית גם במשל"ט משרד הבריאות וגם במשרד הבריאות וכל המשרדים האחרים, על-מנת להגיע למצב שאנחנו יודעים לתת את המענה גם לגל נוכחי וגם לגל שני ולכל תרחיש חמור קיצון שיבוא בהמשך.

עד כאן בעניין הזה.

זה בסדר גמור. זה בדיוק מה שרצינו לשמוע, איזו סקירה כללית על הפעולות שאתם עומדים לנקוט. אנחנו כמובן בדיונים הקרובים – אנחנו מתחילים בדקות הקרובות אפילו – נתחיל לצלול פנימה, לתוך הענפים השונים, המגזרים השונים, תחומי החיים השונים וננסה לראות איך אנחנו נערכים בצורה מדויקת בכל אחד מהם. אז תישאר אתנו ותודה רבה איתן.

אנחנו סוגרים את הדיון. ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדברים שעלו כאן, והם בעצם פתיחה מצוינת למה שעתיד להיות בוועדה. קודם כל, תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי, שהעלית את הנושא. זה בהחלט יריית פתיחה מצוינת למה שהוועדה תעסוק בו, וגם לחבר הכנסת אוסאמה סעדי.

מה שאנחנו נעשה, כפי שאני ציינתי, ניגע בדיונים ייעודיים בכל אחד מהענפים השונים ובתחומי החיים השונים. נסקור את המערך שמתגבש כדי שנוכל להתמודד, כולל קטיעת שרשרת ההדבקה, אם זה במקומות תעסוקה, עולם הרווחה, מוסדות החינוך, אזורים גיאוגרפים, קשישים. אנחנו באמת נפרק את הכל להרבה מאוד חוליות כדי שנראה שלכל אחת מהחוליות האלה אנחנו נותנים מענה ייחודי.

מערך ההסברה – מערך ההסברה שצריך להיות מוקם ולתת מענה כולל, עם דגש על הסברה גם למגזרים השונים - לא לפספס אף אחד - אם זה חרדים, אם זה לאוכלוסייה הרוסית, אם זה למגזר הערבי. באמת לנסות למיין את זה לתת-חלקים באוכלוסייה כדי שכל אחת תקבל את ההסברה בצורה הכי מדויקת שאפשר ונוכל גם שם לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה.

עולם האכיפה – ניהול מערך אכיפה אפקטיבי, כולל הסדרת הסמכויות שיינתנו לפקחים השונים ולגופים השונים, אם זה משטרה, שיש לה את הסמכויות שלה אל מול השלטון המקומי שאנחנו נגייס אותו והפקחים של משרדי הממשלה השונים. אנחנו צריכים להיערך כבר עכשיו עם מערך כולל, וכפי שעלה כאן ועלה גם בדיונים האחרונים – הנושא של השלטון המקומי, לא רק שיתוף הפעולה אתו אלא באמת לגייס את ראשי הרשויות להתמודדות עם נגיף הקורונה. הם נמצאים שם בשטח, בקשר שוטף עם התושבים. הם לקחו על עצמם הרבה מאוד מהאחריות בגל האחרון אבל אין שאלה שצריך להסדיר את זה ולעשות את זה באופן מסודר, כולל הגורם שמולם הם יעבדו.

אז אני מסיימת, ברשותכם, את הדיון ומיד נעבור לדיון שיעסוק בהיערכות של מערכת הבריאות. אני כבר אומר גם כאן שהדיון הזה הוא דיון ראשון בסדרה של דיונים כי גם בתוך המערכת הזאת, אנחנו נצטרך לפרק אותה לממדים שונים והיבטים שונים, ובכל אחד מהם נעסוק בהרחבה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.