פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
22/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 11:30

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (מ/1300)

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
מתן כהנא
יבגני סובה
עידן רול
אנטאנס שחאדה

אחמד טיבי

חיים בורובסקי - רפרנט מים באגף התקציבים, משרד האוצר

ישי דון יחיא - סגן בכיר קשרי תעופה, רשות התעופה האזרחית

רננה שחר - יועצת משפטית רת"א, רשות התעופה האזרחית

דן פוגלמן - היועץ המשפטי, אל על, חברות תעופה

עופר מרום - מנכ"ל המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

אלישע הר לב - עורך דין חיצוני, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אסף רזיאל - יועץ משפטי, יאט"א

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברות תעופה

גונן אוסישקין - מנכ"ל אל על, חברות תעופה

אייל דורון - מייצג את ריינאייר, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

יעל קטן - מנהלת אזורית בריטיש איירווייס איבריה, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

שירלי קציר - עורכת דין בריטיש איירווייס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

דוד מלובני - מייסד, IATPA תעופה נבונה

דוד שפרכר - עו"ד ומרצה בכיר בדיני תעופה אזרחית

איתי עצמון, נעמה דניאל

לאה ורון

שלומית כהן

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1300

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, ה-22 ביוני 2020, ל' בסיון התש"ף. על סדר היום הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, שמספרה מ/1300. אני מדגיש שזו הוראת שעה, אם בכלל יעבור.

חברים, אני נותן לכם תזכורת. עשינו דיון מקדמי בדיון הקודם על הרציונל, על הצורך, למה כן ולמה לא. נשמע יותר למה לא, כמעט ולא נשמע למה כן.

היו גם הצעות פשרה.

חבר הכנסת יבגני סובה, שתבינו באיזו מציאות אנחנו נמצאים. בדרך כלל כשמשרד ממשלתי מגיש חוק לוועדה בכנסת, בכלל למליאה, הוא כל כך מגלה להיטות ודואג שהכול יעבור, ומגייסים ופונים ליושב ראש. אני מרגיש כמעט נפגע, אף אחד לא מחזר אחריי.

שומעים אותך בשידור, חכה, יבואו.

אין לי אפילו שוט. תגידו לי, יש מישהו בבית? אתם רוצים את החוק? בואו נראה מה רמת ההמוגלובין שלכם היום.

כפי שאמרנו, עשינו דיון מקדמי, אלא אם כן משהו צץ על הקצה, כי בכל זאת מדובר בחקיקה. האם יש ממשרדי הממשלה או מהארגונים הנוגעים בדבר שחושבים שפספסנו משהו בדיון המקדמי? נראה לי שזה חוק אמוציונלי שהולכת להיות עתירה לבג"ץ, אז שיהיה בפרוטוקול. לא. אז אנחנו ניגשים להקראה, בבקשה.

אדוני, בטרם ההקראה אני רוצה לציין שבמהלך השבוע שחלף מאז שהתקיים הדיון האחרון, ובהתחשב בהערות שנשמעו כאן בוועדה, ניסינו בייעוץ המשפטי לבוא בדברים עם נציגי הממשלה, והנוסח שפורסם ביום חמישי האחרון, נוסח שעלה עם תיקונים ב"עקוב אחר שינויים", נועד להטמיע חלק מההערות בתוך הנוסח. לא לגבי כל הנושאים הגענו לעמק השווה, ואם יש סוגיות שהן פתוחות אני אסב את תשומת לבם של חברי הכנסת במהלך הדיון.

אני היועצת המשפטית של הרשות לתעופה אזרחית. רת"א היא גוף לא כל כך מנוסה פוליטית, ולכן כשלנו בלדבר איתך לפני, אדוני.

עוד טרם הרימותי יד על אדם. את יכולה להרים טלפון ליושב-ראש הוועדה, למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי. אנחנו לא מרביצים, לא אוכלים, לא נושכים, לא כלום.

אני מקבלת לגמרי. אני מבקשת להגיד שההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה בהחלט העלו נקודות צרכניות שנראו לנו נכונות, שלא חשבנו עליהן, ולכן בהחלט אנחנו שמחים עליהן.

הכנתם את עצמכם מנטלית שגם לאחר מה שעשיתם יהיו שינויים?

כן.

בבקשה.

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020.

בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה.

נכון.

גם המובן מאליו צריך שייכתב.

אני מקריאה את הנוסח המתוקן.

תחולת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) על טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה הוא בתקופה הקובעת
1.
לעניין טיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיסי הטיסה שהונפקו לגביהן הוא בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י' באב התש"ף (31 ביולי 2020) (להלן – התקופה הקובעת), יקראו את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) , התשע"ב–2012‏ (להלן – החוק העיקרי), כך:

האם יש הערות עד כאן?

ביקשנו גם בנייר העמדה, מאחר שהתקופה של הקורונה מתארכת ואנחנו לא רואים את עצמנו בהכרח חוזרים בגדול להיקפים כמו שהיינו רגילים עד ה-31 ביולי – ביקשנו - - -

שינינו ממאי. היינו קשובים ושינינו ממאי ליולי.

אני היועץ המשפטי של חברת אל על. אנחנו ביקשנו עד ה-31 באוגוסט. המנכ"ל יכול גם להרחיב את המשמעויות של איך אנחנו רואים את התקופה הקרובה מבחינת התעופה.

בבקשה, אדוני.

בעניין החשיבה בנושא הבקשה לחקיקה או תיקון החוק הזה הדיון התחיל לפני כמה חודשים. ברור לחלוטין שאנחנו תלויים בהחלטות הממשלה, שנובעות מקצב התפתחות הקורונה בישראל ובעולם. לאור מה שאנחנו שומעים מהמדינה, ולאור ההחלטות הרשמיות של המדינה, רק קומץ קטן של המדינות שאליהן טסנו בעבר ייפתח. לא ברור מה קרה בימים האחרונים, כך שהרלוונטיות של החוק הזה לטעמנו תלויה מאוד בהחלטות הממשלה למה שיקרה בחודש הקרוב. לא נראה על פניו שנחזור לפעילות.

אתה מציע לנו, במקום שנידרש להאריך את הוראת השעה ביולי, נחשוב מעכשיו.

נכון. לאור ההחלטות של המדינה בימים האחרונים.

יש מושג שנקרא נשאל את פי הנערה, לטובת העניין. חברי הכנסת, התייחסות לשינוי המבוקש.

השאלה מה יהיה באוגוסט. זה עוד חודש.

עדיף שיהיה מצומצם ככל הניתן, ואם יש צורך לחדש.

אוגוסט זה עונה להגדרה מצומצם ככל שניתן?

אני הייתי ממשיך עד יולי.

אנחנו לא מתנגדים, אדוני. אנחנו לא רואים שעד ה-31 באוגוסט יהיה שינוי מאוד גדול והתאוששות מאוד גדולה בתעופה, לצערי.

מלכתחילה למה לא ביקשתם כך?

מלכתחילה ביקשנו 31 במאי.

אבל אנחנו כבר אחרי הדיון.

כל יום אנחנו חיים את הדבר הזה. אנחנו לא יודעים הרבה יותר, אבל כל יום יש התפתחויות חדשות בעניין הקורונה. התאריך של ה-1 באוגוסט שעליו הודיע ראש הממשלה, שגם הוא נתון לשינויים, הוא כרגע תאריך טנטטיבי. אנחנו לא יודעים להעריך. סביר מאוד להניח שב-31 ביולי נצטרך לחזור לבקש הארכה.

אנחנו משאירים ביולי, כי מפנים את תשומת ליבי שתמיד הוועדה יכולה. אם המציאות לא הייתה קשה, החוק הזה היה אסור שיעלה על דוכן מליאת הכנסת, בוודאי לא על שולחן ועדת הכלכלה. זה חוק צרכני, נדרש, נצרך. אבל בעת הזו אנחנו מבינים שצריך לתקן ולהתייחס לתקופה הקשה הזאת. אם יש מענה בחוק, במידה שהמצב המשברי יימשך והמציאות לא תשתנה, יש לוועדת הכלכלה המנדט להאריך.

אדוני היושב-ראש, ביום שישי ישבתי עם קבוצת סוכני נסיעות בנצרת, ויש שם גם כן אי ודאות גדולה לגבי טיסות, החזרים, פיצויים, וגם לאור המצב. אנחנו כוועדת כלכלה חייבים להתערב עוד בנושא הזה, בתחום הזה. זה קטסטרופה מה שקורה בענף הזה. אנחנו צריכים לקחת אחריות ולטפל גם בנושא הזה.

אני חושב שאנחנו נשארים ביולי, וככל שנצטרך תוכלו לפנות לוועדה.

לפי סעיף 3 להצעת החוק, לשר התחבורה, באישור הוועדה, יש סמכות להאריך את תוקפה של הוראת השעה.

כשמדברים על חזרה ב-1 באוגוסט מדברים רק על יעדים מאוד מאוד סגורים. זה כל כך ברור שנצטרך אורכה, שפשוט חבל להטריח.

אנחנו מזומנים לכם, ובנפש חפצה. חבל להתחיל לפתוח את זה עכשיו. אני שמח שהזזתם את זה ממאי.

אדוני, אני בכל זאת רוצה להגיד שיש משהו שאנחנו רוצים לחזור בנו באופן יותר רחב, וזה העניין של איחוד טיסות.

הגענו לסעיף?

אנחנו עכשיו מגיעים אליו.

אז נקרא אותו. דיון מקדמי קיימנו.

(1) בסעיף 1 –



(א) לפני ההגדרה "הטבות" יבוא:



""הוראת השעה" – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏;";


אנחנו לא צריכים את ההגדרה של (ב).

למה?

הנושא של איחוד הטיסות, שזה בפסקה (4) להצעת החוק, במקום סעיף 7 יבוא טיסה שהמריאה באיחור או שמועד המראתה הוקדם בין 5 ל-12 שעות, זה הסעיף שהעלה הכי הרבה שאלות בעניין הוואוצ'ר במקום חובת השבה וכו'. אז אנחנו חוזרים בנו מהסעיף הזה, שהוא אחד הסעיפים המרכזיים בחוק, ולכן ניתן לא לקרוא אותו. נדבר רק על שלושה רכיבים. לבקש מהכנסת לאשר שלושה רכיבים. האחד זה דחיית מועד ההשבה, כמו שביקשנו, מ-21 יום ל-90 ימים או אף יותר מכך, אם הכנסת תסכים ותשמע את החברות. הדבר השני הוא ביטול הפיצוי, והדבר השלישי הוא הגבלת הלינה.

עדיין לא הצלחתי להבין מה קרה, למה את לא רוצה את סעיף (ב).

במקור רצינו להחליף את הסעיף הזה. אני מזכיר לחברים הנכבדים שהחוק נכתב לפני כמה חודשים, ולא ידענו אז מה קורה עם מצב הקורונה. במקור דמיינו מצב שבו מתחילה התאוששות הדרגתית של טיסות, ולכן אמרנו שזה גם לטובת הצרכן וגם לטובת חברות התעופה שניתן יהיה לאחד טיסות על פני שעות היממה. מההתייעצות שקיימנו בינתיים, גם לאור ההערות שהיו לחברי הכנסת וההתבטאויות ששמענו פה בשבוע שעבר, וגם לאור המצב שאנחנו מבינים היום שעוד ייקח זמן לתעופה עד שהיא תחזור, אנחנו במצב שהסעיף הזה למעשה מהווה חלק מאוד משמעותי מהרלוונטיות שלו, ולכן יכול להיות שלאור העמדות שהשמיעו פה חברי הכנסת, הנושא של הפגיעה - - -

אתה רוצה להשאיר את הסעיף כפי שהוא בחוק המקורי?

כן.

אדוני, אני חושב שזה לטובת הצרכן בסופו של דבר.

זה קצת מחשיד. אולי בהמשך נעלה עליכם, נראה מה מסתתר.

אנחנו נוהגים ביושר.

את אומרת שאת (ב) אנחנו לא צריכים, שזה (ב)(1) ו-(ב)(2)?

כן. טיסה שבוטלה תיחשב טיסה או שבוטלה כליל או שמונה שעות.

בלי התפלפלות, מה שמופיע.

כמו שהיום.

דוד מלובני, בבקשה. אתה רוצה להתייחס לסעיף שקראנו?

אני רוצה להתייחס לנושא של 90 יום.

סדר הדיון יהיה כזה, אנחנו מקריאים סעיף ומתייחסים אליו. כשנגיע ל-90 יום, תבקש התייחסות. הדיון המקדים נגמר בשבוע שעבר.

לגבי הגדרת הטיסה, בעקבות הדיון המקדים שקיימנו אני קיבלתי כמה פניות שחברות תעופה משנות את ייעוד הטיסה. הן אומרות שזו טיסה מיוחדת, שזה באותו תאריך, באותה שעה, אבל זו לא טיסה רגילה שמלכתחילה תוכננה אלא טיסה מיוחדת. ואז האדם אומר: אני מלכתחילה לא רוצה עכשיו לטוס למקום שיש בו קורונה. יש טיסות ליליות שמתקיימות. אז האדם שרוצה לבטל את הטיסה, כיצד להתייחס ללקוח הזה? האם הביטול הזה הוא כתוצאה מהדוח הקודם, כלומר להגיד לו לנהל את העניינים שלו מול חברת תעופה כרגיל, או שאנחנו צריכים לתת את הדעת לעניין הזה, כי אדם למעשה לא מקבל הגנה על פי החוק. אז אני מבקש פה בנושא של הגדרת טיסה אולי להכניס פה משהו שכן יגדיר טיסות שמתקיימות, אבל אי אפשר להתייחס אליהן כטיסות רגילות.

אסביר עוד פעם. יש טיסות שחברות תעופה ממשיכות לקיים. מבחינתן אדם אומר: אני לא רוצה עכשיו לטוס לניו-יורק, כי יש שם קורונה. מצד שני, כפי שאני מבין, יש טיסות שהן משנות את ההגדרה של הטיסות האלה. אני לא רוצה להגיד שמות של חברות. הם אומרים: זו טיסה מיוחדת, למרות שזה באותה שעה ובאותו יום.

החוק מדבר באנשים שהזמינו כרטיס טיסה.

אנשים שהזמינו מראש, לפני הקורונה.

אז לא משנה איך החברה מגדירה את הטיסה. אם יש לו כרטיס טיסה החוק יחול. ברגע שיש לו כרטיס טיסה, החוק מדבר על ביטול.

אז החברה לא רשאית לבקש תוספות על הדברים.

זה אני לא יודעת להגיד לך. זה תלוי בתנאי הרכישה.

אתה מתכוון לטיסה שלא בוטלה.

טיסה שלא בוטלה.

אם היא לא בוטלה, היא לא בוטלה.

אדוני, אנחנו לא צריכים לקרוא את סעיף 1(ב) ואני עוברת לפסקה (2).


(2) בסעיף 3(א)(2), במקום "21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב " יבוא "90 ימים ממועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה, אלא אם כן, בטרם השבת התמורה, הנוסע או נותן שירות הנסיעות הודיע בכתב למפעיל הטיסה כי הנוסע מעוניין בכרטיס טיסה חלופי ולא בהשבת התמורה ";

אנחנו מדברים על 90 יום על מה? תסבירו.

כאשר אדם קנה כרטיס טיסה והטיסה שלו בוטלה, הוא זכאי להשבת תמורה.

או נדחתה ונגרם איחור משמעותי.

טיסה שבוטלה כהגדרתה בחוק, שזו גם טיסה שמועד המראתה נדחה בשמונה שעות, וגם יכול להיות שבהקדמה בחלק מהמקרים. שילמת תמורה, לא קיבלת שירות, אתה זכאי להשבה. היום אתה זכאי להשבה תוך 21 ימים ביום שאתה מודיע לחברת התעופה שאתה מעוניין בהשבה. הבעיה, כפי ששי הסביר את זה, כמו בנק. אתה עצמך, אדוני, הסברת את זה לדעתי בדיון הקודם, שאם כל הלקוחות יבואו לבנק באותו יום וירצו את הכסף חזרה, ברור שלבנק לא יהיה.

בשביל זה יש מדינה.

לא, בשביל זה צריך לתת את הזמן.

גברתי, אני מכבד אותך, בחיים לא אומר לך "לא" על מה שאמרת. אנחנו שומעים כל דבר. אנחנו מנהלים דיון. אני לא יודע איך נסכם את הסעיף, אבל קודם כל מנהלים דיון וצריך לשים את זה על השולחן. נכון, החשש סביר. אם בגלל משבר הקורונה כל מי שרכש כרטיס טיסה מכל חברת תעופה, ולו יצויר שבמצב נתון המדינה תיתן צו שתוך 10 ימים כולם מקבלים במכה אחת, בוודאי. לכן יש מדינה. יודעים מתי ראינו זאת? אומנם הייתי צעיר לימים אז. זוכרים את משבר הבנקים? כולם זוכרים. המשבר לא בא מאסון טבע, והמדינה התערבה. גם כאן המדינה צריכה לתת את חלקה. אני מוכן לעשות פה אמנה, כולם סביב השולחן, הצרכן שם את חלקו, המדינה תשים את חלקה והחברות ישימו את חלקן.

התייחסנו בדיון הקודם לנושא של הסיוע של המדינה. אמרתי בדיון הקודם לפרוטוקול שאין לי ספק שהבעיה הגדולה של חברות התעופה - - -

מה שאמרתי נושק למה שעלה בדיון הקודם. שמעתי כל השבוע חדשות בנושא הזה, ואני אומר לך, אם לא תהיה מוטיבציה להגיע להסדר, ואם ניתן 90 יום, ניתן 120 יום, לא תהיה מוטיבציה להגיע להסדר. שמענו חברה מסוימת שאמרה ביושר, כל ההלוואה שאני לוקחת זה בדיוק הסכומים שאני צריכה להשיב לרוכשי הכרטיסים.

אז אני אסביר את המוטיבציה. קודם כל, אני חושב שגם לחברות יש בוודאי עניין לסגור את הסיפור הזה. ללא סיוע ממשלתי, זו האמת, החברות נמצאות במצב מאוד מאוד קשה, והן כנראה לא יוכלו להחזיר את הכסף, בוודאי לא לכולם. פשוט מבחינה מתמטית אם בודקים כמה כסף הם צריכים להחזיר ללקוחות לעומת כמה כסף יש להם בקופה, הדברים לא מסתדרים.

אולי תציג את הנתונים, במקום לומר "מבחינה מתמטית"? פשוט תציג לוועדה את הנתונים.

שמענו בדיון המקדים, של ישראיר תשעה מיליון דולר, ו-300 מיליון דולר של אל על.

ברמת העיקרון לאל על יש סדר גודל של 300 מיליון דולר שטרם הושבו. המספר יכול להשתנות כל הזמן, אבל זה סדר הגודל. ויש לה בקופה הרבה פחות מזה.

וכמה ההלוואה שהמדינה רוצה להעמיד לה?

במסגרת התוכנית העסקית שהמדינה שמה כתנאי, זאת אומרת תוכנית עסקית שנבחנה ומאושרת על ידי המדינה, בנושא של החזרת כספי הלקוחות עד השקל האחרון כלול בתוך התוכנית העסקית, והסיוע הממשלתי הוא חלק בלתי נפרד. זאת אומרת, השימושים של הסיוע הממשלתי שניתן כוללים גם החזרה של כל כספי הלקוחות כדת וכדין. זה כולל, אגב, את כל החברות. מה שקורה כרגע הוא שללא תוכנית הסיוע הזאת, החברות - - -

אני לא אדון בסעיף הזה אם לא אשמע דברים ברורים לגבי המתווה. משרד האוצר נמצא איתנו?

אני חבר בצוות. אני לא מדבר בשמם, אבל אני יכול להגיד לך שרק אתמול היינו עד 22:30 בלילה בדיון עם אל על והאוצר. הדבר הזה הוא חלק בלתי נפרד.

הדבר הזה זה הצעת החוק?

הדבר הזה זה החזר כספים ללקוחות.

וה-90 יום גם חלק מהמתווה?

אל על התחילה לבטל טיסות והחברות האחרות התחילו לבטל טיסות בסוף פברואר, תחילת מרס. אם נסתכל בלוח השנה נראה שכבר היום, לפחות לגבי חלק מהלקוחות ולפחות לגבי תחילת עידן הקורונה, אנחנו כבר חורגים מעבר ל-90 יום. זאת אומרת, חברות התעופה כבר נמצאות ביום שאחריו, בוודאי ובוודאי של ה-21 ימים.

הם לא החזירו כלום עד עכשיו?

כלום, לאף אחד.

הוא אומר לך שאין להם פקידי קבלת קהל שיטפלו אפילו. לכאורה המחדל הזה זה מה שעומד לזכותכם אם הסעיף הזה יעבור. זה לא 90 יום מהיום.

הם חיו עם המחדל הזה בשלום.

ה-90 יום שהם מבקשים עכשיו בחוק, ממתי זה יחול?

אדוני, זה מה שרציתי לחדד. אנחנו נמצאים עכשיו בדיון בסעיף 1 להצעת החוק, שהרישא שלו היא לעניין טיסות שמועד ההמראה נקוב בכרטיסי הטיסה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה. כלומר, כאשר תפורסם ברשומות הצעת החוק הזאת, עד 31 ביולי. כרגע אנחנו לא עוסקים בעצם בכרטיסי טיסה שהונפקו לפני המועד הזה.

אני מבקשת לתקן. בסעיף התחילה של החוק יש הוראה על החלת הטיסות.

אבל אנחנו לא שם.

אבל 90 הימים זה מהיום שהטיסה בוטלה.

בוודאות.

אם הוועדה תאשר את הצעת החוק כפי שביקשנו, זו גם תחולה על 90 יום.

שאלה נוספת. הרגעת אותנו בקטע שזה חל מהתאריך שהכרטיס נופק. זה ברור לנו. אני רוצה שיהיה ברור לי גם - האם חברת אל על שיווקה טיסות בקורונה?

על איזו תקופה אדוני מדבר?

מפרוץ המשבר עד היום.

טיסות שלא טסו?

לא. האם שיווקתם?

באופן עקרוני אנחנו לא משווקים.

ממתי סגרתם טיסות?

התהליך של סגירת טיסות בחברה הוא תהליך שקורה כל הזמן מאז פברואר-מרס.

במרס מכרתם כרטיסים?

הפסקנו דה-פקטו למכור כרטיסים. אני לא יודע את התאריך המדויק, אדוני, אבל מרגע שהודיעו שיש הגבלות על בידוד והגבלות של כניסה של תיירים לישראל, הפסקנו למכור כרטיסים.

אדוני היושב ראש, יש כאן משהו חמור, ויש גם פתרון שאפשר לתת. המשהו החמור הוא שיש הפרה, ואל על חיה עם זה בשלום. ההפרה הזאת גורמת לזה שלקוחות במדינת ישראל שילמו כסף ולא קיבלו החזר, בניגוד להוראות החוק, ואנחנו חיים עם זה בשלום. עד שחוק אחר לא מתקן את זה, צריך לעמוד בחוק. אני מבין את הבעיה של התזרים של חברות התעופה, וזה ברור. אם המדינה רוצה לעזור, וראוי שהמדינה תעזור, הדרך לעזור זה לא להגיד שהלקוחות יקבלו את הכסף שלהם. הדרך לעזור זה להגיד שהלקוחות יקבלו את הכסף שלהם כפי שהחוק אמר, תוך 21 יום, ואם יש בעיית גישור בין ה-21 יום ל-90 יום, זאת אומרת 69 ימים, המדינה יכולה להעמיד קרן שתגשר ותעזור לחברות התעופה בתזרים. זאת לא צריכה להיות בעיה לחברות וזאת לא בעיה מימונית גדולה למדינה. זה מה שצריך להיות הפתרון.

אבל אמרנו את זה בדיון הקודם, וזה לא בא לידי ביטוי בתיקונים. דיברנו על זה לפני שבוע ואנחנו לא רואים שזה בא בתיקון של הוראת השעה. אולי צריך להתייחס.

נציג האוצר, בבקשה.

אני מאגף התקציבים.

אתה יכול לומר לנו מתי סוגיית המתווה? האם קבעתם דד-ליין? אני מציע לכם לשבת במשא ומתן. הרי פה המדינה באה לתת, לסייע. צריך לומר לחברה: יש לכם עד תאריך מסוים, ולא אנחנו נסוגים מהמתווה. כך עובדים, בשיטת התמרוץ ,אין מה לעשות. אי אפשר לנהל משא ומתן מתמשך עד בלי די, כשאחרים סובלים.

תודה, כבוד היושב-ראש. הנהלת המשרד השקיעה בוודאות כמעט מלאה הכי הרבה שעות שהושקעו בחברה פרטית, חברה שמתחרה בבורסה, חברה אחת, מאות או אלפי שעות. אנחנו דנו עם אל על לגבי שני מתווים. המתווה הראשון היה המתווה שבו החברה תקבל הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה. הערבות הייתה בתחילה על 75%, בהתאם למתווה שיש לקרן לעסקים גדולים מעל מכסה מסוים. החברה לא הצליחה למצוא בנק שהסכים, המדינה הייתה נכונה להגדיל את התוכנית הזאת עד 82.5%. מדברים על סדרי גודל של קרוב ל-1.5 מיליארד שקלים. עד לשעה זו לא נמצא בנק שהסכים לקחת על עצמו את הסיכון של ההלוואה. אחרי שהבנו שזה המצב, הצענו לחברה הצעה נוספת שמשפרת את המצב הפיננסי שלה, כך שבמקום שתיקח הלוואה של 400 מיליון דולר, אמרנו שהחברה תנפיק מניות בשווי של 150 מיליון דולר והמדינה תתחייב לקנות באיזשהו מחיר מסוים. ואז החברה תוכל לקחת הלוואה רק של 250 מיליון דולר.

יש בנק שמוכן להעמיד 250 מיליון דולר? בוא נבדוק בהתחלה, שלא נתעייף עד סוף המסלול ועוד פעם.

הצענו את ההצעה הזאת לחברה, החברה חזרה אלינו בסוף השבוע שעבר בתשובה שלילית.

שהיא לא רוצה או שהיא לא מצאה בנק?

שהיא לא מעוניינת במתווה הזה ומציעה כל מיני שינויים. אתמול התקיימה ישיבה נוספת איתם שהם ביקשו הרחבות, והם אמרו לנו שהם יעדכנו.

אז איך אנחנו מאשרים להם הקלות?

כרגע המשרד לא מקדם בשום צורה. שתי ההצעות הן בעינן. אם החברה תקבל הצעה, אנחנו נעמוד מאחורי ההצעה שלהם.

אל על, יש לכם עניין למצוא פתרון?

אנחנו מעוניינים למצוא פתרון.

אם הייתי עכשיו מנכ"ל אל על או יושב-ראש אל על, הייתי בא למדינה ואומר: אני הולך להרים מסך, אני לא רוצה להגיד פשיטת רגל או משהו דומה. אולי המדינה הייתה קצת נבהלת מהמתווה.

לשמחתי או לצערי אנחנו לא פועלים כך. אנחנו מחויבים למצוא פתרון. קודם כל לתקן כמה מהדברים שנאמרו פה. החברה מצאה את הבנק שיממן את מתווה ההלוואה, וכך היא גם מסרה למשרד האוצר אתמול.

איזו הלוואה, 250 או 400?

400 מיליון.

הם לא רוצים הלוואה.

שתיים, החברה לא דחתה את הצעת המדינה, אלא הציעה מתווה חלופי, מה שבעיני מאוד לגיטימי כשאתה דן בהחלטה כל כך מרחיקת לכת, בטח גם מבחינת אזרחי מדינת ישראל.

היא מרחיקת לכת גם מבחינת המדינה.

גם מבחינת המדינה היא מרחיקת לכת.

בוא נתמקד בזה. מצאתם בנק שיאשר את ההלוואה, נכון?

אני אומר, מצאנו בנק וגם מסרנו שאנחנו לא דוחים את ההצעה של המתווה וגם גיבינו בפני המדינה ומשרד האוצר את המחויבות שלנו למצוא פתרון בתקופה קרובה מאוד. אנחנו לא גוררים רגליים.

אם אתם רוצים והם רוצים, אז איפה הבעיה?

ההבהרות שאנחנו ביקשנו לקבל וההצעות למתווה חלופי – התשובה עליהן התקבלה רק אתמול. אני לא חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, וגם לא המדינה, שהדבר הזה ייגרר תקופה ארוכה מדי. אני לא רוצה לומר פה אם זה עניין של ימים או שבועות, אבל זה עניין דחוף לכולם. גם בהיבט הצרכני העניין דחוף ואנחנו מחויבים למצוא את הפתרון לזה.

אנחנו בחקיקה, אני לא רוצה לגלוש שוב לדיון. אני חוזר לסעיף של החקיקה. אנחנו דנים כרגע בשאלה האם לאפשר את תחילת מועד ההשבה ל-90 יום. בכל מקרה, אם הבנתי טוב, מכירת הכרטיסים הופסקה בפברואר-מרס. הכי רחוק זה היה מרס. ואנחנו מדברים, כפי שאת אמרת, ש-90 יום יהיה מהתאריך שכתוב על הכרטיס, שיהיה עוד שלושה חודשים ממרס.

אבל יש כאלה שקנו לפני.

אדוני, אני מבקש להבהיר שאנחנו מדברים על שתי תופעות. האחת זה מי שרכש את הכרטיס וצריך להשיב לו, ושני זה מי שעוד לא רכש את הכרטיס ואולי לא ירכוש בעתיד, שזאת בעיה פחות קריטית כרגע. ושוב, הסיבה שאנחנו מבקשים להאריך את התקופה היא שהאירוע הולך ומסתבך כל הזמן.

ברור. לכן אני לא חושב שכדאי להשקיע. אם הממשלה, שרצתה את החוק הזה, הייתה באה במאי כשכתבה אותו או דנה בו, באה אלינו, יכול להיות שהיו מתווכחים על 60 יום, 90 יום. אנחנו כבר בתוך העניין, אז אני לא רוצה להשקיע בזה. זה יותר לנייר.

מעכשיו והלאה, עדיין לפני 20 יום ו-30 יום יש אנשים שקנו ולא קיבלו. אין לי בעיה לעזור לחברה, ואם אתה רוצה אני יכול לקרוא את ההצעה שלי. במקום הסעיף הזה יבוא: השבת התמורה תתבצע דרך קרן מימון גישור ראשי קרנות בחסות המדינה ואשר תיפרע על ידי מפעיל טיסה או מארגן בתוך 90 יום ממועד ההמראה, כנקוב בכרטיס הטיסה. כך זה עוזר לחברות התעופה, המדינה נותנת גישור של 69 ימים והיא תעמוד בזה אני מניח, והצרכן לא נפגע. הצרכן מקבל את הכסף בזמן שהוא רגיל.

משרד האוצר.

רכישת הכרטיסים זה הליך פרטי שנעשה בין חברת התעופה לבין הנוסע.

יש משפט שנקרא הרמת מסך.

אנחנו לא הבעלים של חברת אל על. אבל אני אגיד רק עוד מילה אולי בהקשר לדברים האלה. תוכנית הסיוע שהצענו לחברה, שהיא תוכנית עסקית שנבחנה על ידינו ארוכות, בכל התוכניות ובכל המתווים כוללת את השבת הכסף לנוסעים. זה דבר שחשוב להגיד אותו בצורה מפורשת.

אתה תומך ב-90 יום?

אני מנסה להבין אם אני תומך או לא תומך, מה ההשלכות.

אני מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכן. אנחנו נמצאים פה בדיון שחברות התעופה הישראליות מבקשות סיוע במענקים מהמדינה, כאשר למועצה הישראלית לצרכנות הגיעו תלונות רבות, שאני אדבר בעדינות, מעלות חשש של הפרת החוק, חוק שירותי התעופה, על ידי חברות התעופה הישראליות.

ברור לנו.

נכון. לכן אני אומר, המועצה הישראלית לצרכנות פועלת לפי החוק ומשמשת כארגון הצרכני היציג בישראל. דווקא אלה שנקטו במדיניות שהן מפרות חוק, כלפי הציבור כמובן, באות ומבקשות כרגע לקבל עכשיו פרס.

תודה. אמרת את זה בדיון המקדים. אתה רוצה לתרום לסעיף?

כן. אנחנו מבינים שמדברים על מיליארד שקל לחברת אל על. לציבור הצרכנים מגיע לקבל בטוחה למקרה של פשיטת רגל, ואם החברה מעלה פה ומופיעים בדוחות הכספיים שלה אזהרת עסק חי, ראוי שגם הצרכן בישראל יקבל איזושהי בטוחה מהממשלה בזמן שהיא מזרימה כספים מכספי הצרכנים לשיקום החברה. בכל מקרה, אני מקווה שלא יוחלט לתת כאן את הבקשה הזאת, וחברת אל על ראוי שתקבל סיוע לא מגב הצרכנים. אבל בכל מקרה אנחנו מבקשים שאם יוחלט כן, שתהיה סנקציה מה קורה אם לא משלמים תוך 90 יום. החשש שלנו נובע מכך שיש אנשים שכבר עברו את 90 הימים מאז שביטלו את הטיסות הראשונות ולא קיבלו את כספם. הערה קטנה אחרונה. הוראת השעה הזאת לא תוכל להימשך באופן אוטומטי.

עופר, אבל ההצעה שלי פותרת את זה.

ההצעה שלך מצוינת.

ביקשת לומר עוד משהו ואפשרתי לך, ובסוף אמרת משהו שלא היה צריך להיאמר בכלל. אתה אומר הוראת שעה, אז מה אתה אומר לא תוכל להימשך?

אני חושב שיש פה בלבול, ואני חושב שאם נעביר את זה כמו שזה יהיה כאן בלבול לצרכנים. אני פונה גם אליך, מנכ"ל אל על. לא סתם ביקשתי לדעת כמה אנשים היום יודעים שהטיסה תתבטל בעוד שבועיים, בעוד שלושה שבועות, באוגוסט. הרי יש לך את המידע הזה, אתה יודע כמה כסף אתה חייב מהטיסות שכבר התבטלו ואתה יודע להעריך, מצד שני מה יקרה אם טיסות באוגוסט ובספטמבר גם יתבטלו. לכן אתה מבקש פה למעשה, ולא רק אתה אלא כל חברות התעופה, מבקשות משהו שתוכלו להשתמש בו גם באוגוסט.

אבל הוראת השעה היא עד יולי.

גם את זה ההצעה שלי פותרת.

אני רוצה להבין, ויש פה שאלות שהרבה אנשים לא הצליחו להבין. עד ה-31 ביולי זה כל הטיסות, וזה מה שאתה מבקש?

300 מיליון השקלים שאתם חייבים ללקוחות – עד איזו תקופה?

כל התקופה.

אבל יש אנשים שגם לפני שנה.

לא. מי שקנה לפני שנה טס. מי שקנה לפני שנה לאוגוסט הקרוב, עוד לא טס. זה נכון. מי שהיה לפני, כמובן הוא טס.

אני מקווה ומייחל שלא תבטלו. אבל מה יקרה ללקוח שהזמין טיסה ל-1 באוגוסט ואתם תודיעו לו באמצע יולי שהטיסה שלו מתבטלת?

חוק טיבי המקורי חל עליו, בלי התיקון הזה.

תשובה נכונה.

סליחה שאני מסיט את הדיון, אבל עדיין לא הבנתי, לא מנציגי האוצר ולא מאל על, כמה הבעלים של אל על הולכים לשים במסגרת המתווה. כי כולנו מבינים שכתוצאה ממשבר הקורונה כולם נפגעים. זה בסדר, הציבור גם ייפגע קצת. אנחנו מוכנים לשקול ארכות מסוימות. אבל אנחנו רוצים להבין מה אתם נותנים לצד השני. אנחנו יכולים לעשות איזונים, ואני רק שומע מה המדינה נותנת.

מנכ"ל החברה לא מייצג את בעלי השליטה בדבר הזה.

כמה בעלי החברה נדרשים להזרים לחברה במסגרת המתווים השונים?

האוצר הציג מתווה. תשאל אותו אם בכלל הוא דרש.

קודם כל, לשאלתך, דרשנו את זה מהחברה. כמו שנאמר, זה נדרש מהיום הראשון. לגבי ההלוואה של 400 מיליון דולר, הדרישה של המדינה היא שתהיה הזרמה של הון מנהלים בהיקף של 150 מיליון שקל. ולגבי האופציה של ההון, ברגע שאנחנו מנפיקים מניות זה יוצר דילול לבעלי השליטה.

לא הבנתי, הבעלים הביאו 150 מיליון שקל?

יביאו.

קודם כל, הוועדה הנכבדת קיימה דיון לפני שבועיים במצב חברות התעופה. אנחנו נמצאים במצב קשה.

אם לא, לא היינו כאן היום.

המצב הוא שחברות התעופה לא מסוגלות. אין להן כרגע הכסף.

זה נראה כאילו אתה עכשיו נוזף בנו, למה אנחנו מעיזים. אנחנו מבינים שהמצב קשה ואנחנו כאן כדי לסייע, לנסות לצלוח. אני פסימי, כי אף אחד לא יודע מה ילד יום. אבל אנחנו עושים זאת. בוודאי שאם לא המצב הזה, לא היינו בסיטואציה הזאת. אבל אנחנו רוצים ללמוד. זה הליך חקיקה, אז קצת סבלנות. פתאום אצה לך הדרך, זה טוב. אם הצלחתי בתחילת הדיון להכניס לך את זה, זה טוב.

המצב הוא שתזרים המזומנים של חברות התעופה הופסק כמעט לחלוטין החל מבערך חודש מרס. לכן השאלה שנשמעה פה לגבי רטרואקטיבית מכאן ולהבא, ככל שאנחנו הולכים ומתקדמים במשבר הזה, כמות הלקוחות שחשופים לבעיה הזאת הולך וקטן, כי יש פחות הזמנות ויש פחות לקוחות שצריך להחזיר להם כסף. כרגע עיקר הבעיה הוא לוח הטיסות המקורי שהיה מתוכנן ערב פרוץ הקורונה, שכמעט כולו בוטל בגלל הנסיבות. כבר היום אכן חברות התעופה נמצאות בהפרה, מה לעשות. החוק הזה פלוס המתווה של הסיוע הוא הניסיון של המדינה למצוא פתרון לדבר הזה. כי אם לא ניתן את הסיוע הכספי, אז לא יהיה מאיפה להחזיר וחברות התעופה לצערנו יגיעו לפשיטת רגל, ואף אחד לא יקבל את כספו בחזרה. אם ניתן את הסיוע אבל לא נתקן את החוק, ואנחנו מודעים לזה שיש פה תיקון רטרואקטיבי שהוא לא פשוט, חברות התעופה יהיו חשופות, על לא עוול בכפן, כי הן לא יזמו את המשבר של הקורונה, והן נאלצו להוציא עובדים לחל"ת כדי שהם יוכלו להקטין את קצב שריפת המזומנים כדי שהם יוכלו להחזיק את הראש מעל המים, אז הן יהיו חשופות לתביעות הדדיות. בית המשפט יגיד: ממשלה יקרה, מחוקק נכבד, אם הייתם רוצים למצוא פתרון הייתם צריכים לבוא ולתקן את החוק, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. אז המצב הוא לא אידיאלי לאף אחד, לא לחברות התעופה ולא למדינה. מה שאנחנו מנסים לעשות פה זה באמת ניסיון לבוא בעיתוי הקשה מאוד הזה ולהגיע למצב שהנוסעים יקבלו את כספם בחזרה, אומנם באיחור, אומנם לא תוך 21 יום.

למה שלא - - -

אפשר לעשות דיון פילוסופי. מה שעומד על השולחן עכשיו זאת שאלת הבהרה חד-משמעית, לא הרצאות. השאלה היא אם מאשרים את ה-90 יום, שזה מכסה את כל מה ששווק בתקופת המשבר. פרוץ המשבר היה פברואר-מרס. מהתקופה הזאת זה מכסה פחות או יותר.

לתחילת התקופה, לצערי, כשהגשנו את הצעת החוק, עבר זמן. כשהגשנו את הצעת החוק ה-90 יום היה מכסה. היום אני אומר ביושר לוועדה שזה מקטין את הבעיה.

יש עוד פלח, שישווק לטווח ארוך שהוראת השעה לא חלה עליהם.

מי שהוראת השעה לא חלה עליו חוזר לחוק טיבי.

תודה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלת המשך לשאלה שלך. הדברים כרוכים יחד. האם יש איזושהי בטוחה, במידה שאנחנו מאשרים את זה והכול מתקדם, שאם חלילה המהלך לא צלח והחברה נמצאת בקשיים ונאלצת להתפרק, האם יש בטוחה ללקוחות איפה הם יעמדו? אנחנו מזרימים כסף למען הלקוחות, השאלה איפה זה יעמוד. כולם יודעים שלקוח בודד או לא יתבע או לא ישיג כלום כי לא ידע לתבוע, או שעלויות התביעה יהיו גבוהות מעלות הכרטיס, ויש פה בעצם תמריץ שלילי אחר כך מלקוחות לתבוע את הכסף. אני מחפש למצוא איזושהי בטוחה שמאריכים ל-90 יום, שאם חלילה המהלך לא צלח הלקוחות עדיין יוכלו לקבל את כספם.

אם יהיה הסדר והמדינה תזרים סיוע, כמו שגם אני אמרתי וגם חיים אמר, יש תוכנית עסקית מאושרת שנבחנה על ידי המדינה, שחלק מהשימושים בתוכנית העסקית זה החזרת כל הכסף ללקוחות עד השקל האחרון.

שאלתי אם אפשר לתת בטוחות, וזה דבר נפרד. זה שתוכנית עסקית לא מצליחה, איפה הם יעמדו?

במידה שיהיה הסדר, אז זה בתוכנית העסקית, זה לא שמחכים כדי שהחברה תעבור תוכנית הבראה. ההזרמה המיידית של הכסף מאפשרת לחברה, ואני מאוד מקווה שהחברה תבריא והכול יהיה בסדר, אבל כשהמדינה מזרימה כסף וחלילה זה לא מספיק, אז החברה תגיע בעוד שנה או שנה וחצי לפירעון, אז הכסף הזה מחזיק את החברה.

זה צבוע בצד ללקוחות?

ישי דון יחיא, חבר הכנסת עידן רול מנסה פעמיים ושלוש, ואתה לא עונה לו. החברה במצב מורכב, מכל מיני סיבות. הקורונה סיבכה את זה עוד יותר. הוא אומר לך שהמדינה הולכת לשים. אנחנו מתנדבים על גב הצרכן ומאריכים את התקופה. נותנים אוויר לנשימה. הוא אומר: המדינה הולכת לשים 400, שתבקש בהסדר נושים, קובעים מי עדיפות א', מי עדיפות ב'. הוא רוצה לדעת שמחר או מחרתיים מנכ"ל החברה לא מעדיף ספק כלשהו שמסיבות כלשהן הוא נתן לו מילה. השאלה אם הצרכנים הם בראש סדרי העדיפויות. זה במתווה? אם לא חשבתם על זה, מותר, תגידו.

זה אומר לשים כסף בצד. זה אומר שזה לא יכול להיות בשימוש עצמי.

אם עכשיו נותנים להם להפר, אז הצרכנים לא בראש סדר העדיפויות.

בועז, אתה כבר קיבלת תשובה שלא, ואתה כועס עלי ועליו. חכה, עוד לא.

בהינתן מצב שיש הסדר, אנחנו לא בעולם של הסדר נושים.

תודה רבה. ברור לי. למה אתה רוצה שאני אבוא לקראתך פה לחוקק את החוק הזה אם אתה לא מגן לי על הצרכן?

אני חוזר ואומר, המתווה של אל על לא יאושר ללא תוכנית עסקית. אני אשמח, אגב, אם אל על אולי ייתנו כאן הבהרות לחברי הוועדה.

האוצר, אתם דרשתם תוכנית עסקית?

בוודאי.

תוכנית עסקית זה לא שווה ערך לבטוחות. זה שני דברים אחרים לגמרי.

במצב שבו המדינה מזרימה לאל על, או באמצעות הלוואה או באמצעות ההסדר שחיים דיבר עליו, אין סכנה מיידית לתקופת פרק הזמן שלפחות שנה או שנה וחצי שהחברה - - -

זו לא השאלה שלנו. תענה לשאלה שלנו. אמרת את זה ארבע פעמים.

אני עונה. התוכנית העסקית, שהיא חלק בלתי נפרד מהמתווה, היא תנאי מתלה. התוכנית העסקית היא חלק בלתי נפרד מהמתווה, והחברה מחויבת לעמוד בה. אם זה יעזור לחברי הכנסת, אז נשמע התחייבות פה של הנהלת אל על. אבל ברמת העיקרון, בתוך התוכנית העסקית, החזר הכספים ללקוחות עד השקל האחרון כלול.

התכלית היא לא לשאול שאלות ולא לקבל תשובות. תן לו תשובות קודם כל ואחר כך תוסיף.

אני אשמח לענות, או אשתדל לפחות. אזכיר שהכוונה היא כן להחזיר את הכסף. כמו שהתייחסו פה, אנחנו תלויים בלקוחות שלנו. אם לא נחזיר, לא יהיו לקוחות. אנחנו עוברים לשלב קדימה של מה קורה בהליך, שחלילה וחס אף אחד לא רוצה להגיע אליו, בסוג של בטוחות. לאל על אין מה לשעבד לטובת הצרכנים או לטובת הבנק. ואם הפנייה היא למדינה, שהמדינה תפתח קרן לטובת הבטחת כספי הצרכנים אי שם בהמשך, זו פנייה למדינה, לא לחברה. לחברה אין מה לשעבד. זהו.

אני אעשה פה סדר. אני פונה לכולכם יחד. אני מעריך מאוד את התשובה, ואני שואל אותך ואת האוצר, כי אתם שני הצדדים למתווה.

אני אענה לך, אין בטוחות.

כמו שהבנק מציב תנאים, אנחנו פה כנציגים של הציבור אומרים: רגע, זה נכון, כנראה שישבו היטב על התוכנית העסקית ואני חלילה לא מזלזל. היה וחס וחלילה בעוד שנה וחצי החברה קורסת, אני מנסה להבין איך הצרכנים מקבלים את הכסף חזרה.

עניתי, אדוני.

לא, חברים. תוכנית עסקית זו לא בטוחה.

לא עניתי על התוכנית העסקית.

עוד שנה וחצי זה הרבה אחרי.

אני יכול להסתמך על המילה שלכם, כי אתם אנשי עסקים מוצלחים. אבל זה לא מספיק לי. אני לא יכול לאשר דבר כזה בלי לדעת שיש בטוחות.

אל תאשר. אנחנו נלך ונחזור שוב ושוב? הוא לא עונה, אתה שואל.

רציתי לברר, אדוני היושב-ראש. גם 400 מיליון דולר, חלק מזה זה מכספי הציבור.

זו הלוואה, זה לא מהמדינה.

הלוואה, אבל זה תקציב מהציבור. משלמי המיסים יממנו את זה. דרך אגב, החברה הערבית היא לא סדורה באל על. יש נתק היסטורי בין אל על לאוכלוסייה הערבית בגלל ההשפלות שעברנו בחברה הזאת. לא בהכרח מההנהלה הנוכחית, ואנחנו נממן את המתווה. אבל המתווה הזה למתי יחזיק מעמד? אם המשבר יתארך עוד שישה חודשים, איזו בטוחה יש שלא יבואו עוד כמה חודשים וירצו עוד 200 או 300 או 400 מיליון דולר כדי לצאת מהמשבר?

אתה יכול להבטיח לו שעוד חודשיים אין בחירות? מה אתה רוצה ממנו? רק ביבי יכול להבטיח.

אני שואל עד מתי יספיקו לחברה 400 מיליון דולר.

אני צריך להחזיר אתכם. שנה וחצי לא היה הליך חקיקה, אז לטובת העניין אנחנו עכשיו בהקראה של הסעיף, ומתייחסים רק לסעיף. לא פותחים דיונים פילוסופיים, לא דיונים מקדימים ולא פותרים את התסכולים שלנו מהעבר או מההווה או מהעתיד לגבי החברה או לגבי כל ענף התעופה. נשאלה כאן שאלה לגבי בטוחות. אין בטוחות, נקודה. הכוונה היא חיובית, ממלא את הריאות, מרחיב את הקנה, אבל שמים את זה בצד בינתיים. תודה.

משאירים 90 יום?

נעשה את כל ההליך ואחר כך ניתן תזכורות. אנחנו שמים בצד עכשיו. אחר כך נעשה את זה ולא נדלג על כלום. אם תרצו להכניס תיקונים, הסתייגויות, התייחסויות, הכול נעשה. מאחר שאין לנו תשובות חד משמעיות, אנחנו לא ממצים. אבל קראנו את הנושא. נגיע אליו בסקירה החוזרת בסוף.

להבא אנחנו מבקשים מהנציגים של רת"א, אם אתם עושים איזשהם שינויים מהנוסח שפורסם, כמו ביטול סעיף, בבקשה להודיע לנו ולאפשר לנו להעביר את זה לחברי הכנסת. לא להתקיל אותנו בדיונים בוועדה.

אני לא שמעתי על השינוי.

גם היועץ המשפטי לא שמע. יוצא מן הכלל.

אוסיף על דברי המנהלת. מבחינתי יש לי קודש קודשים בסולם הערכים שלי. בכנסת, ברגע שמשתנה סעיף או מבוטל סעיף, אנחנו אומרים פוס, משחק חוזר, ואז פותחים דיון על כל שינוי. אז קחו את זה בחשבון. תלוי בלוחות הזמנים שלכם, לי אין בעיה.

אנחנו מוכנים לקרוא - - -

זאת לא התשובה, רננה. זה מה שאת משיבה לוועדה?

לאה, אתם מכירים אותנו כל כך הרבה שנים, אנחנו נותנים את כל הדברים מראש. זה דבר שקרה ממש ברגע האחרון. את יכולה להבין שהוא קרה ברגע האחרון מכך שלא תיאמנו את זה מראש.

ביקשו להודיע.

אני רוצה רק להזכיר לחברי הכנסת הנכבדים, שחוץ מחברת אל על יש עוד חברות תעופה. חברת ישראיר. כל החברות זקוקות ל-90 הימים האלה. גם חברות שהגיעו למשבר בצורה טובה, הקופות שלהן ריקות והן לא באחריותן.

ב"זום" יש מי שרוצה להתייחס לסעיף הראשון שקראנו?

אני מבקש להתייחס. אני מישראיר. אני מבקש להבהיר שלוש נקודות. קודם כל, הנקודה הראשונה לגבי אותה קרן שהממשלה תקים, או משרד האוצר יקים. הקמת קרן כזאת אורכת יותר מ-90 יום, מניסיון אישי שלנו. ב-22 במרס התבקשנו לבצע טיסות חילוץ עבור סטודנטים מכל מיני מדינות, מקישינב וכו'. עד לרגע זה לא קיבלנו את הכספים. אגב, עברו יותר מ-90 יום. על פי חוק טיבי מגיע לנו לפחות כוס קפה ומאפה כפיצוי על העניין הזה.

אני מציע לך לתבוע.

הדבר השני, המשבר הזה הוא מתגלגל. אני שם לכם כאן את ההתפלגות של לקוחות ישראיר. תשעה מיליון דולר. אנחנו עובדים על פי הפרקטיקה של החוק.

אורי, אמרת לנו את זה וציינו את זה לשבח. תודה.

אבל מה שאני מבקש לומר, ככל שההתנהלות פה תימשך וככל שהשמים ימשיכו להיות סגורים או סגריריים - - -

מה דעתך על ה-90 יום? אני מתנצל שאני מאיץ בך.

ה-90 יום הם המינימום הנדרש כדי לקיים את התעופה האזרחית הישראלית, וצריך אולי אפילו 120 יום.

היה צריך שייאמר. תודה רבה לך. אנחנו נהנה מהעצות שלך גם בהמשך.

אני מבריטיש ארוויז ואיבריה. רציתי לדבר קצת על החברות הזרות. ה-21 יום האלה זה במצב רגיל. אתם צריכים להבין שהמשבר התעופתי הזה, שנמשך לכמה חודשים, מדובר על מאות אלפי החזרים שצריכים להחזיר. ישראל, עם כל הכבוד לישראל, נכנסת לאותו לופ, לאותו תור של כל העולם. אנחנו לא מספיקים לעשות את זה ב-21 יום.

אנחנו אחרי זה. מה דעתך על ה-90 יום?

90 יום זה מבורך, אפילו יותר.

תודה. אלישע הר לב.

אני מייצג את התאחדות סוכני הנסיעות בישראל. חשוב לי להזכיר שוב שמדברים פה הרבה על חברות התעופה הישראליות, אבל החוק הזה הוא גורם, ואנחנו לא מצליחים לראות שום סיבה שמדינת ישראל - - -

אתם בעד 90 יום או נגד?

אנחנו נגד 90 יום.

מה החלופה שאתם מציעים?

להשאיר את החוק על כנו. אבל יש לי הצעה חלופית. ההצעה הזאת מתעלמת לגמרי ממעמדם של סוכני הנסיעות. לפי החוק, סוכן הנסיעות, בסעיף 15, מצוין שם שהוא צריך לפנות לחברת התעופה בשביל לממש את ההטבה של הסוכנים. מה שקורה, החוק כמו שהוא היום מציב את הסוכנים בפני שוקת שבורה. הם לא מקבלים את ההחזרים מחברות התעופה, והרבה לקוחות פונים לחברות האשראי, מבטלים תשלומים שמגיעים לסוכנים, והסוכנים שנמצאים במצב לא פחות קשה, אפילו יותר קשה מחברות התעופה, בדרך כלל עסקים קטנים גם בפריפריה ובכל רחבי הארץ, נשארים בלי שקל להחזיר ללקוחות שלהם.

תודה. אני רוצה לדעת בפרקטיקה, גברתי, כשאני רוכש כרטיס באמצעות סוכן, אני פונה לסוכן שיחזיר לי את הכסף. הוא עומד מול החברה. איזה סעד אני נותן לו בחוק הזה?

סוכן הנסיעות הוא חלק מהאנשים שחבים בכסף בחזרה. הוא צריך להשיב אותו לצרכן לפי החוק של טיבי.

לא הסוכן. היועץ המשפטי יענה לך.

אני קוראת. זה סעיף 3(א)(2): השבת תמורה בחוק טיבי כפי שהוא היום. השבת תמורה בסכום ששולם בעד כרטיס טיסה, לרבות כל תשלום ששולם בעד כרטיס הטיסה, ובכלל זה אגרות, היטלים, מיסים או תשלומי חובה אחרים, והכול כפוף להוראות סעיף קטן (ב), מפעיל טיסה או מארגן, ישיב לנוסע את התמורה בתוך 21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15 לפי העניין פנה אליו בכתב.

מי שצריך להחזיר זה המפעיל או המארגן, ונותן שירות הנסיעות הוא זה שנותן שירות ללקוח.

אני רק אשלים. למעשה חוק שירותי תעופה – עיקר החיובים לפי החוק מוטלים על מפעילי הטיסה ועל המארגנים. החובה היחידה שיש בחוק, שמוטלת על סוכני הנסיעות, היא בסעיף 15 לחוק כנוסחו היום, שמחייב את הסוכן לסייע לנוסע במימוש ההטבות. כלומר, זו למעשה פנייה של סוכן הנסיעות למפעיל או למעסיק. מעבר לכך אין חיובים שמוטלים.

אם ההגדרה לסייע ללקוח מול חברת התעופה, זאת אומרת שהחברה יכולה להשתמש בתיקון שאנחנו רוצים לעשות היום גם אל מול הסוכן.

חברת התעופה?

היא צריכה להשיב את התמורה לנוסע. מה עם הסוכן?

הסוכן הוא בעצם גורם מתווך כאן. הוא לא הגורם שמשיב את הכסף.

אני לא יכול לתבוע את הסוכן.

לא מכוח החוק הזה.

תודה.

האם אפשר להתייחס להפרה בנושא סוכני הנסיעות?

אני לא פותח עכשיו דיון על סוכני הנסיעות, לא לשכות התיירות ולא כל אחד עם הפצעים שלו והתסכולים שלו. משבר הקורונה גם כך העמיס עלינו הרבה דברים. מי שרוצה לומר לי עמדה על ה-90 יום, שיאמר.

תודה רבה. קודם כל, על התיקון האחרון שבוצע במשרד התחבורה ברת"א אנחנו לצערי לא ידענו עד הישיבה הבוקר, וחבל. לא היינו ערים לזה שסעיף קטן (2), שעוסק ב-90 יום, תוקן כך שבאופן אפקטיבי הוא בעצם מקצר את התקופה. אני בשורה התחתונה תומך בדברים שנאמרו פה על ידי אורי סירקיס. התקופה חייבת להיות בנסיבות הללו, אחרי התיקון, לפחות 120 יום, ואני אסביר למה. ה-90 יום אמורים, כמו שכתוב בדברי ההסבר, לתת לחברות התעופה מרחב נשימה. מרחב נשימה בתקופה שבה עובדים לא היו יכולים להגיע בגלל הסגר למשרד, תקופה שבה לא היו טיסות, שצי המטוסים הוא על הקרקע, תקופה שבה אין תזרים של הכנסות.

מכובדי, אמרת את העמדה שלך. לא צריך לנמק כל כך הרבה נימוקים.

אם אדוני ירשה לי רק להסביר את עצמי בעוד שני משפטים. כמות הפניות היא עצומה. לא מדובר בעשרות או מאות פניות, מדובר באלפי פניות, אלפי מונים יותר. ולכן הדיון פה התמקד בחברות התעופה הישראליות, ואני מבין את זה.

אנחנו מדברים פה על כולן.

חשוב לציין, החברה שלנו לא קיבלה סיוע מהמדינה. אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה לבד, עם מבול פניות עצום. וקיצור התקופה, במקום לתת מרחב נשימה יעשה את ההפך.

כמה היית רוצה שיהיה?

אני חושב שחייבים בנוסח הנוכחי לפחות 120 יום.

מאחר שמגרש המשחקים שלך הוא אחר, לא ישראלי, מה נהוג באירופה?

אני לא עורך דין אירופאי, אני לא יודע מה המצב בדיוק באירופה, אבל אנחנו מדברים כרגע על מדינת ישראל, ואני מבקש עוד חצי מילה בהקשר הזה. אני אמרתי בדיון שעבר, ואני חושב שחשוב לחדד את הנקודה הזאת. תקופת מרחב הנשימה נועדה לא רק לסייע לחברות התעופה, אלא גם לצרכנים. זה ברור לגמרי, אפשר לקצר גם את התקופה מ-21 יום לשלושה ימים. אבל התוצאה תהיה שכולם ימצאו את עצמם בסופו של דבר בבית המשפט.

האם ידוע לאדוני אם ממשלת אירלנד נתנה סיוע לחברה?

התשובה היא לא.

תודה.

לנוסח הסעיף, אדוני, התיקון שתוקן אתמול אומר שבמקום ה-21 יום - - -

סליחה, הנוסח לא הופץ אתמול, הנוסח הופץ ביום חמישי.

אוקיי, אני מדבר על ה"עקוב אחר שינויים" שאני רואה.

אמרתי בפתח הישיבה שהנוסח פורסם ביום חמישי.

למעשה ה-21 יום היו מהמועד שבו הנוסע פנה בכתב. ברגע שרושמים ש-90 יום ממועד ההמראה, לא רק שהמועד מתקצר, חשוב להבין, אנחנו באל על מתכוונים לסגור את המתווה, להציע ללקוחות מסלול של קבלת ההחזר הכספי והטבה משמעותית. למה אני אומר את זה? כי יש פה כשל בסעיף. בעצם אנחנו הולכים להציע והנוסע יצטרך לסמן באופן אינטרנטי האם הוא מעוניין בהטבה במקום לקבל לבחירתו - - -

90 יום, כן או לא?

בנוסח עכשיו אי אפשר יהיה להציע לו, כי אם הוא כבר פנה אלינו באפריל או במרס או במאי, אז אנחנו בכלל לא נוכל לתאם איתו וזה פוגע.

תודה. היועץ המשפטי.

אני רוצה להסביר בקצרה את הסיבה לתיקון שאתם רואים כאן ב"עקוב אחר שינויים". לפי המצב המשפטי היום, בחוק שבתוקף היום, הנוסע צריך לפנות בכתב לחברת התעופה כדי לקבל את כספו בחזרה. כמובן שבמציאות של היום, כפי שבוודאי נציגי אל על יודעים, אין מענה מספק לנוסעים שפונים אליכם בכל מיני נושאים שקשורים לטיסות שלהם שבוטלו. לכן חשבנו שבוטלו ולכן חשבנו שצריך לשנות את ברירת המחדל ולהפוך את הנטל, כך שבעצם הנוסע יקבל את כספו בחזרה בתוך איקס זמן, כפי שהוועדה תחליט, ולא יידרש לפנות אליכם בכתב כדי לקבל את הכסף.

זה לא מסתדר עם מה שאמרתי, אדוני, שאנחנו לא נוכל להציע לנוסעים הטבות.

אתה לא אמור להציע, כי רת"א חזרה בה מהסעיף שמדבר על שובר.

השובר דובר על משהו אחר בכלל.

את חושבת שהוא יכול להציע?

אני לא רואה למה הוא לא יכול להציע, זאת האמת.

תודה. אני מקבל את העמדה שלכם.

ב"זום" לגבי ה-90 יום, אני שואל פעם אחרונה ומתקדם הלאה. יש מישהו שרוצה להתייחס?

אני היועץ המשפטי של ארגון תעופה בין-לאומי יאט"א. מאחר שהכול נעשה בקצרה ובמהרה, אז אנחנו בהחלט תומכים בתקופת ה-90 יום, ואפילו בהארכתה ל-120 יום. יש דוגמאות לפתרונות דומים שנעשו במקומות אחרים בעולם. העברנו את כל המידע בנוגע לזה לרת"א עוד בטרם הדיונים. ולכן אנחנו בהחלט חושבים שצריך לעשות שיקול מחדש ולהאריך את התקופה ל-120 ימים.

הבנו. תודה. בבקשה, גברתי, ב"זום".

אני מייצגת את חברת "בריטיש אירוויס" ו"איבריה", ואני מדברת בשם חברות תעופה זרות באופן כללי. אני חושבת שההערות של עו"ד פוגלמן היועץ המשפטי של אל על הן במקומן. ראשית, הנושא של 90 יום. אני רוצה לומר מה קורה בפועל. בפועל נוסעים קונים בעיקר כרטיסים באמצעות סוכני הנסיעות. אני חושבת שהמספרים הם 80% קונים באמצעות סוכנים. הלקוחות שאני מייצגת, "בריטיש אירוויס" וגם חברת "איבריה" מחזירים כספים באמצעות מערכות ממוחשבות לסוכנים כאשר הם מבקשים את ההחזר באמצעות הטכנולוגיה שקיימת, ומשתדלים לעשות את זה מהר ככל שניתן. לא ביקשנו פטור.

אתם בעד ה-90 יום?

אני בעד ה-90 ימים, ואני לא חושבת שזה צריך להיות 90 ימים ממועד ההמראה, אלא 90 ימים מהמועד שהנוסע פנה וביקש. משום שיש נוסעים שלא רוצים לקבל כסף, רוצים טיסה אחרת.

זאת גם עמדה שראויה להישמע. אמרת אותה. תודה.

דוד שפרכר, בבקשה.

אין לי הערות מיוחדות לגבי זה.

דוד מלובני, בבקשה.

שלום. אני מבקש את ה-90 יום לעשות ממועד הביטול ולא ממועד, ואני חוזר על ההצעה של הרשות להגנת הצרכן. צריך לתת סנקציה אחרת. הם עלולים לקבור את זה מספר חודשים.

לא הבנו מה ההבדל בין מועד הביטול למועד ההמראה.

ההבדל יכול להיות שבועיים, שלושה וגם חודש. למה שצרכן יסבול?

לגבי הסנקציה שמענו. אני חושב שאם באים לקראת, צריכה להיות סנקציה.

אנחנו ממשיכים בהקראה. בבקשה, גברתי.

מה שהתכוון העו"ד של חברת אל על שמי שכבר עברו 90 ימים ממועד ההמראה זה באמת אם יהיו כבר בהפרה גם אחרי תיקון החוק, ולזה אני מסכימה, אם הוועדה לא תאריך את זה.

כתוב "הנוסע או נותן שירות הנסיעות הודיע בכתב למפעיל הטיסה כי הנוסע מעוניין בכרטיס טיסה חלופי". יכול להיות שצריך להיות או בזיכוי כספי, כדי שהחברה תוכל לבוא בהסכמה עם הנוסע. שלא יתפרש שאם הם הגיעו להסכמה אחרת, מבחינת הוועדה.

זה מובן. אם הנוסע הגיע להבנה, לא צריך שייכתב. בוודאי שאם הנוסע הגיע להבנה עם החברה הוא לא ילך לתבוע. הנביא אמר: האומר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים. אם הדבק טוב, למה צריך מסמרים?

השאלה רק מי פונה.

אני רוצה להגיד שני דברים. החוק, כמו שאנחנו יודעים, קובע שורה של הטבות במקרים של ביטול ואיחור משמעותי בטיסה וכו'. השאלה האם במקרה שעליו את מדברת עכשיו, חברת התעופה באמת תציע את כל קשת האופציות בפני הנוסע, ולא תגיד לו: אתה עכשיו מקבל זיכוי. זאת השאלה. אני חושב, אדוני, שזה כן קצת בעייתי לקבוע את האפשרות הזאת של מתן זיכוי. אני חושב שהנוסע צריך לקבל את כספו בחזרה.

אבל הנוסח כפי שאנחנו הצענו אותו, ואתה הצעת אותו: "אלא אם כן בטרם השבת התמורה, הנוסע או נותן שירות הנסיעות הודיע בכתב למפעיל הטיסה כי הנוסע מעוניין" משאיר את הכוח בידיים של הנוסע להחליט מה הוא מעוניין.

נכון. אבל כתוב כרטיס טיסה חלופי, שיש הגדרה בחוק שאני גם לא בטוח שהיא גם רלוונטית כל כך לסיטואציה היום.

מה זה חלופי?

נכון. לכן אני אומרת: כי הנוסע מעוניין בכרטיס טיסה חלופי או בזיכוי כספי. כלומר, שזה לא יגביל אותם רק להציע כרטיס חלופי.

לאיזו תקופה? זה חשוב לאיזו תקופה, כי כל חברה מציעה משהו אחר.

זה בסוף בהסכמה עם הנוסע. אנחנו מדברים על הטיסה שבוטלה. עכשיו צריך להחזיר לך את הכסף או לתת לך משהו שאתה תבחר.

אין בעיה. נניח לקוח מגיע להסכמה לגבי השובר, לאיזו תקופה? כי אנחנו שמענו למשל חברות זרות שמציעות עד 24 חודש, וכפי ששמענו בדיון הקודם שאתם מציעים עד סוף שנת 2020. זה האיזון פה. אם כבר מדברים על הגנת הצרכן וטובת החברות, זה האיזון הנכון. אז אולי אפשר להגדיל את התקופה הזאת של השובר. זה בדיוק האיזונים פה, אם אנחנו כבר מדברים על האיזון בין הצורך לעזור לכם ולהגן על הצרכן.

מכיוון שזה לא בכפייה פה אלא בהסכמה בין החברות - - -

אז בוא נכניס את זה שזה יהיה כתוב.

למה צריך שייכתב? קודם כל אני פה רוצה להגדיר את החובה של החברה. אני אגדיר אותה, נקודה. לאחר מכן, אם שכנעת אותי בטלפון ואמרת: יש לי אתר אטרקטיבי או טיסה אטרקטיבית, בוא קח – למה צריך שייכתב? לא צריך שייכתב, נקודה.

אם אנחנו נותנים הטבה ל-90 יום, והחברה אחרי 90 יום מחזירה ללא שום פיצוי את הכסף, אז האדם אומר: נניח אני רוצה לעזור לחברה, עד כמה שזה נשמע הזוי. אבל אם אני רוצה לקחת שובר, אז אני רוצה שהמחוקק גם יעזור לי עם השובר הזה, שאני לא אתמודד אחר כך מול חברה לסוף שנת 2020. אז אולי אנחנו נעזור להם לעזור ללקוח.

ברירת המחדל, החובה הישירה זה קודם כל השבה. זה מה שהוגדר עכשיו בחוק, רק השבה.

ללא שום פיצוי נוסף?

לא. אתה ילד גדול, עברת את גיל 18, יש לך קושיה משפטית, תעמוד איתה להסכם. למה זה צריך להיכנס פה?

אבל 90 יום בכל זאת החזיקו בכסף שלי, מה זאת אומרת?

אני מגן לך על הכסף שלך בזה שאני מחייב את החברה להשיב לך.

אבל לא במקום 21, אנחנו מדברים על 90 יום.

באתם לדיון אז מדברים רק עליכם, כאילו רק אתם קיימים.

אתה צודק אדוני, אנחנו בחזית.

הצרכנים בחזית.

אנחנו לא בבזאר טורקי. גברתי, מ"אלא אם כן" יוצא, נכון? ממועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה, נקודה.

הגישה של הוועדה, שכל מה שיגיעו חברת התעופה והנוסע מחוץ לחוק, זה ביניהם.

זה בדיני החוזים וההסכמות והעסקאות.

אדוני, אבל אתם מונעים את ההטבה שאנחנו ניתן.

תן אותה.

אבל אני לא יכול מ-90 יום ממועד ההמראה, אלא 90 יום מהיום שהוא פנה. זה בדיוק מה שהיה כתוב קודם וזה מה שניסיתי להדגיש.

אבל קודם היה כתוב 21 יום. החבל צריך להיות מוחזק בצד אחד.

אמרתי, אנחנו הולכים להציע הטבה.

תציעו. מה הבעיה שלך להציע הטבה? כדי להציע הטבה אתה לא צריך אותי.

כמו שהיה קודם, במקום ה-21 ימים יבוא 90 ימים. זהו. אנחנו ניזום תוכנית החזרים ללקוחות שתציע הטבות משמעותיות, ולכן אני אומר: אם פה כתוב 90 יום ממועד ההמראה הנקוב, יהיו נוסעים שלא נוכל להציע להם את זה בכלל, וזה חלק לא מבוטל, וחבל.

למה?

כי חלק מה-90 יום עברו, כי כתבתם שזה ממועד ההמראה ולא כמו שהיה קודם, 21 יום מהמועד שבו הוא פנה בכתב. לכן אנחנו הולכים להציע לכל הלקוחות תוכנית שהם יבחרו.

רוב הלקוחות לא פנו אליכם מן הסתם.

חלק פנו, בוודאי שפנו.

בנוסח שאתה מבקש הלקוח צריך לפנות אליך, פה לא. פה אני מחייב אותך להשיב לו תוך 90 יום, נקודה. אם אתה רוצה לתת לו, להציע לו, תן לו. מה אתה צריך אותי? אתה לא צריך אותי.

בעניין הזה אני איתך.

אני לא חושב שצריך את הסיפא, מהסיבה הפשוטה שהתיקון שמוצע כאן מדבר על השבת התמורה בלבד. לאחר מכן, בסעיפים האופרטיביים, בהנחה שהם יישארו כפי שהם ולא יתוקנו בהוראת השעה, כתוב למשל בסעיף 7(ב) כנוסחו היום שהנוסע זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו. כלומר, הסעיף שכרגע מוצע לתקן כאן נוגע רק להשבת התמורה ולמועד שבו תוחזר התמורה. התיקון שאני הצעתי בשיחות שלי עם נציגי רת"א הוא שהנוסע לא יידרש לפנות בכתב כדי לקבל את כספו בחזרה. זה היה המקור.

תודה. את הדיון הזה סיימנו. לדיון הבא תביא את הנוסח המתוקן, ברוח הדברים שאמרתי. תודה רבה. קחו בחשבון שבדיון הבא נשקיע כמעט שעתיים, אבל נרוץ איתו.


הישיבה ננעלה בשעה 13:02.