פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 10:13

מפרץ חיפה - תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים, בהשתתפות השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
קרן ברק – מ"מ היו"ר
משה ארבל
רם בן ברק
ע'דיר כמאל מריח
סונדוס סאלח

תמר זנדברג
עופר כסיף

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל
דוד יהלומי - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

שולי נזר - סמנכ"לית תעשיות, המשרד להגנת הסביבה

פרופ' אברהם שמחון - יו"ר המעצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

יובל אדמון - סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

פרופ' איתמר גרוטו - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

אמיר רובין - מנהל תחום אנרגיה ומשאבים, משרד הכלכלה והתעשייה

רועי לוי - ראש עיריית נשר

אלי דוקורסקי - ראש עיריית קרית ביאליק

עידו גרינבלום - ראש מועצה מקומית קריית טבעון

ערן לרנר - מנהל היחידה לאיכות הסביבה, מועצה אזורית זבולון

שי קרפ - מנהל מרחב חיפה, רשות מקרקעי ישראל

רפי אלמליח - מנהל אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

ד"ר ליהי שחר ברמן - עמיתת ממשק, רשות מקרקעי ישראל

רם קלינגר - ראש יחידת איכות סביבה ובטיחות, חברת נמלי ישראל

ד"ר טליה רוטשילד - מנהלת איכות סביבה, בז"ן

ד"ר יובל ארבל - רכז קשרי ממשל, עמותת צלול

ישי וולפוביץ' - מגמה ירוקה

מאיה ון חלדר - מגמה ירוקה

אלכסנדר סעודה - מגמה ירוקה

מתניה ז'ק-רייכר - מתכננת נוף, אדריכלית

אלה נווה - מרכזת אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות

אביהו האן - חבר מועצת עיר, יו"ר הירוקים

אלי אברהמוב

לירון אדלר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


מפרץ חיפה - תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים

בוקר טוב. שלום לכל האורחים המכובדים שהגיעו לדיון שלנו כאן ולאלה שב-זום. הדיון שאנחנו פותחים כעת הוא שלב חשוב בדרך לבשורה של ממש לטובת בריאותם של תושבי מפרץ חיפה והאזור, חיזוק הכלכלה המקומית והגנה על הסביבה.

אני רוצה לומר תודה מיוחדת לשרה להגנת הסביבה חברת הכנסת גילה גמליאל שהגיעה לדיון. אני מאוד שמחתי על ההודעה שלך על פינוי המפעלים המזהמים מחיפה. אנחנו מאוד שמחים לארח אותך כאן בוועדה בפעם הראשונה מאז כניסתך לתפקיד המאוד מאוד חשוב הזה. חשוב לי לומר לך שהוועדה הזאת תהיה כתובת עבורך ועבור המשרד להגנת הסביבה לקידום ואישור כל יוזמה שתיטיב עם הסביבה ועם הטבע. אם כן, בשמי ובשם חברי הוועדה, אנחנו מאחלים לך הרבה מאוד הצלחה בתפקיד שלך. הצלחתך – הצלחתנו.

תודה לפרופסור אבי שמחון, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה שנמצא אתנו כאן היום עם נקודת המבט שלך על מה שצריך לקרות במפרץ ועתיד התעשייה הפטרוכימית.

בוקר טוב לפרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ותודה שלקחת כמה דקות חופש מהקורונה כדי לחלוק אתנו את העמדה שלך בנוגע להשפעות הבריאותיות של המפעלים.

אנחנו כאן הבוקר גם נציג בפעם הראשונה בכנסת את תכנית רשות מקרקעי ישראל, מפרץ החדשנות, שהיא העתיד האפשרי של מפרץ חיפה, אם אנחנו רק נדאג לכך שזה יקרה.

אני מלווה באופן קבוע וצמוד את המאבק של תושבות ותושבי חיפה והקריות מזה תקופה ארוכה, האנשים שחיים בזיהום אוויר מתמיד באזור שתחלואת הסרטן בו היא מהגבוהות בארץ. הנושא הזה עבורי הוא לא רק נושא בריאותי וסביבתי אלא אני רואה מול עיני את האנשים. אני רואה את הילדים, את תושבי העיר היפהפייה הזאת שמגיע להם לגדול ולצמוח בביטחון ולכן השאיפה היום בדיון היא קביעת לוח זמנים מוגדר לקידום החלטת ממשלה להוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.

לפני מספר שבועות היינו עדים לקריסת הלבנייה שהייתה אחד הסמלים של העיר ואכן יש משהו סמלי בקריסה הזאת שממחיש את השינוי מאז הקמת המפעלים האלו בזמן המנדט הבריטי. מפעלים שהיו מקור לגאווה, לאנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה פטרוכימית עצומה בלב אוכלוסייה אזרחית, תעשייה מזהמת שאינה מתאימה יותר לרוח התקופה, לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים ולזיהום הסביבתי הגדול שהיא מייצרת בקרב תושבים.

הדיון היום צריך להירשם בהיסטוריה של המקום הזה כנקודת מפנה ולקראת הפיכת האזור הזה למקום ירוק שוקק חיים, שאנשים יגדלו בו את ילדיהם בבטחה, ייהנו מפארקים, מנחלים, מבתים, מגני ילדים ובתי ספר, ממקומות בילוי, מסחר ותעסוקה, אזור שיצעיד את חיפה קדימה ויביא אליה תושבים חדשים וציוץ ציפורים. מגיע לתושבי חיפה עתיד ולכן אני בחרתי להביא את הנושא החשוב הזה לדיון כאן בכנסת, כדי שאנחנו בשיתוף פעולה, כולנו ביחד, נדאג לפנות את המפעלים תוך דאגה לעובדים, תוך דאגה לקרקע, לכלכלה ולעתיד תושבי מפרץ חיפה.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בבקשה.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה לברך אותך. אני גם שמחה על שיתוף הפעולה שלנו. גם נפגשנו והוועדה הזאת היא פלטפורמה מעולה עבור המשרד להגנת הסביבה ואני רואה בה את הפוטנציאל שלנו להציב את היעדים בדברים שהיו צריכים להיעשות מזמן וקדימה, לעבודה.

המשרד להגנת הסביבה בראשותי יוביל את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בז"ן בחיפה ואנחנו נציב גם יעדים סביבתיים ברורים לשיקום של הקרקע ולחיזוק של כל מטרופולין חיפה. זה בוודאי מגיע לתושבי חיפה ובוודאי לתושבות חיפה והקריות אבל לא רק אלא זה מגיע גם לנו כמדינה, להיות מובילים בתחום ולהתחיל לפעול ולצעוד סביב אותם מדדים בין-לאומיים כשאנחנו די מפגרים מאחור.

אני חייבת לציין לשבח את העבודה המצוינת של שלמה, מנהל המחוז שלנו בחיפה, ושל שולי נזר, הסמנכ"לית שלנו. הם עשו עבודת קודש בכל התקופה הזאת בהתחשב בנסיבות ודאגו לכך שכל הסוגיה של זיהום האוויר נמצאת תמיד במגמה נכונה וטובה ואת הקו הזה אנחנו גם נמשיך לאורך כל התקופה בה אנחנו מתכוונים לקדם את הנושא של פינוי המקומות.

אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה. אני חייבת לציין שפגישה ראשונה שלי עם ראש הממשלה נתניהו הייתה בדיוק על הנושא הזה. ראש הממשלה מחויב לנושא של פתרון בעיית זיהום האוויר בחיפה והקריות. יש לנו כאן את כל היכולת בעת הזו לשלב זרועות. פרפסור אבי שמחון, שהוא מומחה בנושא, הוא אתנו ביחד במהלך ואני מאמינה שעם עבודה נכונה, עם ראייה אסטרטגית רחבה, עם הצבת היעדים וכמובן הזמנים לתכנית, אנחנו נצליח לבצע כאן את השינויים המתבקשים.

אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם כל הגופים הרלוונטיים, כולל משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ושאר הגופים, שאנחנו נקבע את המועד לסגירת מפעל בז"ן ונעשה זאת בשיתוף פעולה. הדבר הזה צריך להתחיל, התהליך, במיידי ולא להמתין. כמובן שמדובר במהלך הדרגתי ואנחנו צריכים לראות את היעד, את דוח מקינזי, וכולנו מכירים את פרק הזמן שיכול להיות קצר יותר מכפי שמצוין שם.

אני הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא הזה ואדחף אותו, זה פשוט לא קרה. תמיד מדובר, זה נמצא ליד, על השולחן, ותמיד זה פשוט לא קורה. זאת הסיבה שמבחינתנו אנחנו לא ניתן לסיטואציה בה תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית ואני מאמינה שבביצוע נכון התהליך הזה בסופו של יום יוביל לכל אותן תועלות לכל הנוגעים בדבר, שכולם יצאו מורווחים. הצעד הזה גם מתכתב עם כל האג'נדה המרכזית שלנו במשרד שהיא גמילת ישראל משימוש בדלקים שורפים ומזהמים. המגמות העולמיות כולן תומכות במגמה הזאת, כך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך לצרוך את הזיקוק שקיים כיום. בפינוי המתחם יש גם הגיון סביבתי ולא פחות, הגיון כלכלי. בכל העולם כבר מבינים שתם עידן הדלקים הפוסיליים. העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות, וכך גם ישראל. בעידן כזה אנחנו לא צריכים בית זיקוק בחיפה. אין שם הצדקה. זאת פשוט הזיה.

זה לא יקרה ביום אחד, אני יודעת על המורכבות של העניין, וצריך לתת את המענה לכל אותן סוגיות לאומיות כדוגמת העסקת העובדים, התשתית החליפית לכל אכסון הדלקים, לניקוב, לאחסון של הנמלים ועוד דברים ואת השיח הזה צריך להוביל כשיח פתוח עם הרשויות המקומיות, עם ועדי העובדים, עם התושבים ועם כל בעלי העניין השונים.

מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, צריך לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות וצריך להחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תכניות קיימות כמו הקרקעות של הצפון ולמצוא להן חלופות. אני רואה חשיבות סביבתית גבוהה בקבלת החלטה ממשלתית ברורה בעניין עתיד מפרץ חיפה וסיום אי הוודאות בנושא. ההימנעות מהחלטה, כפי שהיה עד היום, גוררת אותנו לכך שהתעשייה פשוט תגווע ממילא וזה יוביל לפגיעה סביבתית ולחוס יכולת גם לשקם את הקרקע. מצב כזה ללא החלטה, המטרופולין של חיפה יישאר עם כל ההשלכות הסביבתיות השליליות שלו, של המפעלים, וללא מנוע פיתוח. על כן מהר מאוד מתחם בז"ן עלול לעבוד להיות מתקן לאחסון דלקים, אם לא ננהל את זה נכון ועל כן זה גודל השעה, להתחיל לעשות את הדברים כמה שיותר מהר כאן ועכשיו.

מה עד אז. בעשור האחרון, כפי ששיבחתי את אנשי המקצוע במשרדי, התרחש שיפור משמעותי בעקבות פעילות ממוקדת שלהם, שהצליחו להביא לשינוי מגמה ולהפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר וכן בסיכונים הסביבתיים. אנחנו מתכוונים לשמר את ההישגים שהושגו עד היום ואפילו להעמיק את המגמה הזאת.

אני מתכוונת להמשיך לפעול בנחישות מוגברת. עכשיו נכנס גיבוי מאוד חזק למשרד שזה מנכ"ל משרדי, מר דוד יהלומי, המנכ"ל החדש של המשרד להגנת הסביבה שבאמת ברכות. פעם ראשונה אתה כאן בוועדה. אני מתכוונת להמשיך באותה נחישות מוגברת, להגביר את האכיפה ולהמשיך לשים את הדגש על המפעלים ועל ההתנהלות הסביבתית שלהם כי אנחנו לא נאפשר הידרדרות של המצב הסביבתי.

צריך לזכור שלפני 100 שנה הבריטים מיקמו את בתי הזיקוק בנמל חיפה כנקודת יציאה עם תזקיקים לאירופה. בשנת 2020 זה כבר לא רלוונטי. אני מסתכלת קדימה על העתיד שלנו, של כולנו, ואנחנו חייבים להסתכל על מה נכון לנו כאן ועכשיו עבור מדינת ישראל ועבור הצמיחה של אזור חיפה כמטרופולין ששואב אליו אוכלוסייה, תושבים שרוצים לבוא לשם ושזה יהפוך להיות מרחב משגשג.

אני רואה לנגד עיני את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, עם קלינטד, עם טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ושיהפכו אותה אבן שואבת לצעירים. זה לא חלום. זה יקרה קרוב מכפי שחושבים.

תודה רבה.

אמן. תודה רבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. פרופסור אבי שמחון, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אנחנו נשמח לשמוע ממך על איך אתה רואה את עתיד מפרץ חיפה.

לפני כשלוש שנים הקמנו ועדה בין-משרדית שתבחן את העתיד של המפעלים הפטרוכימיים מתוך מחשבה על עתיד מפרץ חיפה. הצוות הזה ישב במשך שלוש שנים. אנחנו הזמנו את דוח מקינזי, למדנו את המסקנות שלו, ולא הגענו להסכמה בקרב אנשי הצוות. לאחר שלמדתי את הנושא היטב, הגעתי למסקנה שאפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן. אני מעריך שצריך לסגור אותם בערך בשנת 2025, כך שעד סוף 2025 מפעלי בז"ן לא צריכים להיות במפרץ חיפה. התשלובת הזאת מונעת את הקידום של המטרופולין. המטרופולין הזה מידרדר כבר 30 שנים ובלי סגירת התשלובת לא ניתן יהיה לשקם ולחזק את מטרופולין חיפה ולכן אנחנו ממליצים על סגירת מפעלי בז"ן.

אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה בצורה כל כך ברורה והחלטית.

הכוונה לסגור או להעביר?

פעם ראשונה שנוקבים בתאריך.

אחד הדברים שהצוות של מקינזי בחן זה את ההיתכנות של העתקת המפעלים והוא גילה שאין היתכנות כלכלית להעתקת המפעלים. היינו מאוד רוצים לחשוב על זה, להעתיק אותם אולי לפריפריה, להגדיל את התעסוקה שם, אבל לצערנו אין לזה שום היתכנות כלכלית. לכן בעצם האפשרות היחידה היא לסגור לחלוטין את מפעלי בז"ן.

כשהחלופה תהיה?

החלופה תהיה יבוא של תזקיקים. כבר היום אנחנו מייבאים כמות די גדולה של תזקיקים. אנחנו נצטרך להמשיך ולייבא תזקיקים אולי במשך עוד 15 שנים אבל שוב, הבחינה שלנו, הבחינה של מקינזי, גילתה שהערך למשק הישראלי של ייצור התזקיקים כאן נופל בהרבה מהעלות הסביבתית, העלות שבהתפתחות מטרופולין חיפה.

תודה רבה. פרופסור גרוטו, בבקשה. אני יודעת שבמשך השנים דיברת על תחלואת היתר בחיפה ובדק אותה.

קודם כל, תודה על ההזמנה. אני אהיה קצר כי אני צריך להשתתף בעוד ועדה.

באופן מפתיע.

בכל זאת היה לי חשוב לבוא ולומר את הדברים באופן פיזי. לפי הנתונים שיש לנו במשרד הבריאות, ולא רק במשרד הבריאות אלא גם במקומות אחרים, אנחנו יכולים לומר באופן חד משמעי שיש עודף תחלואה באזור מפרץ חיפה. גם כאשר מסתכלים על תחלואה שקשורה לעבר, כמו למשל מחלות ממאירות, וגם תחלואה שקשורה להווה כמו מחלות דרכי הנשימה שהן יותר אקוטיות. אני חושב שעל זה אנחנו סומכים את ידינו כמשרד הבריאות. כמובן שיכולים להיות לזה הרבה הסברים אבל אני מייחס כרגע לנושא של זיהום האוויר.

בנושא של זיהום האוויר, זה החלק של המשרד להגנת הסביבה ואני לא אכנס לשטח שלהם. הם המומחים לנושא הזה. ההתמחות שלנו היא לא בעניין הזה אבל כמו שאמרה השרה גמליאל, יש כאן שינוי מגמה. יחד עם זאת אני לא בטוח לחלוטין שנמדדים כל החומרים הנכונים שצריכים להימדד כי בעצם בדרך כלל אנחנו רגילים לבדוק זיהום אוויר במקומות אחרים וכאן אין מספיק נתונים שמראים על כל מיני חומרים שיכולים לגרום גם לתחלואה, שמקורם בתעשייה הספציפית שיש במפרץ חיפה. יש אולי גם עוד מקומות קטנים, אבל הם לא בריכוז כזה גדול כמו בארץ. לכן אני חושב שיש כאן עניין של זיהום אוויר שאפשר לדבר עליו.

דבר נוסף. לא צריך לעשות מחקרים – וזאת תמיד הייתה העמדה שלי בעניין הזה, כלומר, מחקרים תמיד יכולים לעזור – חדשים כדי להוכיח קשר בין זיהום אוויר לתחלואה. ידוע שזיהום אוויר גורם לסרטן, גורם למחלה נשימתית, למחלות לב. זאת אומרת, אלה אותן מחלות שקשורות שנמצאו באזור המפרץ וידוע על כך. לכן לא צריך להוכיח עוד פעם עכשיו שיש קשר.

לכן אני חושב שהמידע שיש בפנינו כרגע מספיק כדי להוכיח שיש כאן עניין של איזושהי סיבתיות בין הדברים ולכן העמדה שלנו מאז ומתמיד, וגם עכשיו, גם לאור זה שיש איזשהו מתווה שמוצע, זה מצטרף כמובן למה שאמר - גם אנחנו היינו שותפים יחד עם פרופסור שמחון והעברנו לו הרבה מאוד נתונים כחלק מהדיונים - שצריך לעשות את הפעילות המקסימלית לצמצם את זיהום האוויר וזה צריך להיעשות באמצעות הורדת מקורות הזיהום.

תודה רבה. מר דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

אנחנו במשרד להגנת הסביבה, יחד עם ההגנה על הסביבה, אנחנו תמיד מחפשים את הערכים הכלכליים כי זאת לא חכמה להגיד הגנת הסביבה, הגנת הסביבה, ומהיכן יבוא הכסף? בחשיבה יצירתית ובהרבה מקרים שאנחנו כרגע מתמודדים אתם, אנחנו מחפשים - ואנחנו גם מוצאים – את הערך הכלכלי וכך אנחנו חושבים גם על כל הנושא הזה של מפרץ חיפה. אנחנו מדברים על תעשייה ישנה שגוועת והופכת להיות לא רלוונטית וזה הולך להיות בטור הנדסי, שלא לומר בשלב מסוים אקספוננציאלי. אנחנו במשרד חושבים שהאצה של התכנית של פינוי בז"ן והמפעלים המזהמים, היא תעשה רק טוב לכלכלה של מדינת ישראל כיוון שעדיף תמיד לנהל את המשבר – או את ההזדמנות – מאשר לעשות צעדים שיחפו עלינו. אני אומר את זה גם בהקשר של נושא אחר. מדברים הרבה על מקומות עבודה שהולכים לאבד אבל אנחנו אומרים כאן שמקומות העבודה האלה ייסגרו בין אם נרצה או לא נרצה. עדיף לנו לראות איך אנחנו הכי מהר מביאים את התכניות ומיישמים אותן כדי שלעובדים של היום, יהיו להם מקומות תעסוקה בעולם של המחר.

תודה רבה. אנחנו ניכנס לתכניות ונשמע את התכנית המפורטת שנוגעת לכל ההיבטים, גם תכנוניים, גם אדריכליים, גם נופיים וגם תעסוקתיים וכלכליים. אנחנו נעשה סבב קצר של חברי הכנסת ואז נעבור להצגה של התכנית.

בוקר טוב. אני מברכת על הדיון החשוב הזה. אני יכולה לומר לכם כבת הכרמל שנושא התעשייה הפטרוכימית הוא נושא שעורר שיח עוד כשהייתי ילדה ואני שמחה שאנחנו מתכנסים מתוך הבנה בה משולבים גם אנשי מקצוע וגם נבחרי ציבור שמבינים שצריך לשים את זה פתרון ומהר. אני שמחה על כך שדוח מקינזי הגיע למסקנה שהאופציה הכלכלית ביותר היא סגירה מוחלטת כי השיקול הכלכלי בסוגיה זו, הוא זה שמנתב את המדיניות. אני שמחה שזה גם מה שיוביל לסגירה בסופו של יום. אנחנו כמובן נשמח להבין היכן זה עומד ומה הדד ליין, לאן פנינו.

הנה, יש לנו תאריך.

גם אני רוצה לברך על המגמה שמובילה השרה להגנת הסביבה. בהחלט רוח חדשה נושבת כאן היום בוועדה ואני מברך על כך. נשמח להתעדכן ולדעת איך זה קורה.

אני מברך את יושבת הראש על הדיון החשוב הזה ואת השרה על ההופעה הראשונה אצלנו בוועדה עם בשורה חשובה מאוד. זאת אמירה חברתית ערכית חשובה.

שתי נקודות. נקודה ראשונה שחשוב להעלות היא שלפי פרסומים מהדוח המושחר של מקינזי שפורסם ולא פורסם במלואו, עלות טיהור הקרקע נאמדת במעל 3 מיליארד שקלים. האם בתכניות שלכם בכוונתכם באמת לקחת את זה בשלב הראשון של התהליך או שאתם בעצם סבורים שטיהור הקרקע אפשר להמתין אתו לפרק זמן רחוק יותר. בסופו של דבר טיהור הקרקע, זו האפשרות גם להפוך את המקום לתעשיות אחרות. בלי טיהור קרקע המקום יישאר סגור כאבן שאין לה הופכין.

בלי טיהור קרקע אין תקומה למקום.

נכון.

טיהור הקרקע הוא הדבר הראשון שצריך לעשות.

זה קריטי. אני שואל מכיוון שהעלויות שלו מאוד מאוד גבוהות.

דבר נוסף. אני מבין שלדוח מקינזי המלא הייתה התנגדות ובעקבות עתירה הוא פורסם באופן מושחר. השאלה היא האם לחברי הוועדה יש מניעה להיחשף לנתונים של הדוח המלא של מקינזי כדי שבאמת נוכל לדעת פרטים רחבים יותר על התקדמות התהליך.

תודה. אנחנו תיכף נפנה את השאלה הזאת למועצה הלאומית לכלכלה.

אני רוצה להעלות את הסוגיה היותר כללית, יש שיגידו תיאורטית, של צדק סביבתי. כלומר, אנחנו יודעים ששאלות סביבתיות לא מנותקות מההשפעה על אוכלוסיות שונות. כלומר, בפרה-פראזה לטולסטוי שכל משפחה אומללה בדרכה שלה, גם כל אוכלוסייה נפגעת בדרכה שלה מהיבטים סביבתיים.

השאלה שלי היא האם מעבר לשיקולים הכלכליים, שיקולים של צדק סביבתי, כפי שכרגע בחטף הגדרתי אותם, נכנסו לתכנית הזאת ובאיזה אופן זה בא לידי ביטוי.

נשמע את התכנית ונבין אותה יותר לעומק.

אנחנו נפנה בעניין של תכנית מפרץ החדשנות לרפי אלמליח, ראש אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל. בוקר טוב לך אדוני.

בוקר טוב. אני מאוד נרגש להצגה ראשונה כאן בכנסת אחרי הצגות רבות בוועדות שונות, ועדות מקומיות, ועדה מחוזית ובעוד הרבה מקומות שם הצגנו את התכנית במהלך השנים האחרונות שאנחנו פועלים לקידומה.

אני רוצה קודם כל להציג את מי שנמצא מטעמנו כאן. נמצא כאן שי קרפ, מנהל מחוז חיפה שלנו. מי שמנחה אתי את התכנית הזאת ואת קידום הפרויקט זו ד"ר ליהי שחר ברמן מעמותת ממשק שהצטרפה אלינו לפני מספר חודשים והייתה פעילה דווקא בעניין של סגירת הפעלים. חברנו ואנחנו מאחדים כוחות כי יש כאן אינטרס משותף ואני חושב שטוב שכך. טלי יער קוסט היא המתכננת, אדריכלית, של התכנית. ברוך בורוכוב הוא הכלכלן שהתחיל וערך את הסקרים הראשונים. הוא מחברת תוכן, הוא ערך את הסקרים הכלכליים בתחילת התכנית וגם מלווה אותנו עכשיו. אנחנו נסמכים כמובן גם על מועצה לאומית לכלכלה ודוח מקינזי שתרם לא מעט לפרויקט ולתכנית.

אלה האנשים ותיכף הם ידברו ויציגו בעצמם כל אחד את תחומו.

חשוב לי להזכיר כאן מהיכן נולדה כל ההתעסקות שלנו, של רשות מקרקעי ישראל, בתכנון. זה התחיל מהחשיבה איך לפתח את הפריפריה, גם הצפונית וגם הדרומית. אמרנו שיש לנו כאן מצוקת מקומות תעסוקה בדרום ויש לנו אזור שלם של תעסוקה שרוצים לחדש ולפנות אותו. אמרנו שנראה איך אנחנו מעבירים כי אולי חלק יכול לעבור כאשר מעתיקים אותו לדרום בתעשייה חדשנית שתוכל לספק מקומות תעסוקה וחלק אחר ייסגר כי אין בו צורך, כפי שאמר אבי שמחון והדוח שהם ערכו.

מכאן התחיל הרעיון. ישבנו עם עוזי חבשוש, מנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב, ובחנו את הדברים. משם התחלנו לרוץ. החזון הזה באמת בהתחלה נשמע כמו חלום רחוק, אבל לאט לאט הצלחנו לעניין אנשים, אנשי מפתח, עד שהגענו לכאן ואנחנו שמחים על הצעדים הגדולים האלה שעשינו בזמן יחסית קצר לתהליכים כאלה שקורים בעולם.

אני אזכיר את אבני הדרך שהתכנית עברה במהלך השנים האלה שפעלנו. עשינו סקר היתכנות לגיבוש הקונספט של מרכז מטרופוליני חדש לצפון ומרכז תעשייה ותעסוקה חדשני לדרום הארץ, שחלק ממנו יגיע, כמו שאמרנו. בחינת חלופות לחוות מכלים לתזקיקים כי אם אנחנו מוותרים על פעילות בז"ן, אנחנו צריכים חוות מכלים רחבה עם אפשרות לאחסון תזקיקים. זה משולב גם עם פעילות של רח"ל, רשות חירום לאומית, וחשבנו לאתר מקום שהוא גם יהיה מוגן בתת הקרקע ואנחנו נמצאים כבר בשלבים מאוד מתקדמים של בחינת חלופה והכנסה למערך תכנוני.

דבר נוסף שנעשה – הצגת הסקר למועצה הלאומית לכלכלה ואז נולד דוח מקינזי שעזר. תכנון על כל רבדיו כאשר לקחנו את כל מגוון היועצים בכל התחומים הנדרשים לתכנון בהיקף כזה. הקמנו – כמו שהזכיר אבי שמחון – ועדת היגוי, עם מינהל התכנון ועם המשרדים הרלוונטיים. התכנית הזו נחשפה לדרג הפוליטי, לשר האוצר בזמנו שהיה אחראי על רשות מקרקעי ישראל, למנכ"לים ולרשויות מקומיות ובסופו של דבר הצגנו את התכנית לוועדה מחוזית בחיפה. זו הייתה ישיבה מאוד חשובה שגם את יושבת ראש הוועדה נכחת בה.

נכון.

אני חושב שזה היה ציון דרך להתקדמות הפרויקט.

הכנת טיוטת מחליטים, זה המקום בו אנחנו נמצאים עכשיו ואנחנו רוצים לקדם. הכנו את טיוטת הצעת מחליטים והעברנו אותה למשרדים השונים - למשרד להגנת הסביבה, למשרד הכלכלה, למשרד התשתיות - ואנחנו מנסים לכלול בהצעת המחליטים הזאת כמה שיותר אלמנטים שיסדירו גם את נושא התעסוקה, גם את נושא הסביבה, פיתוח של מטרופולין הצפון.

במקביל אנחנו פועלים עם דוחות עומק בנושא כלכלה, תעסוקה, סביבה וגם תשתיות וחלופות לחוות התזקיקים. בדריל דאון אנחנו ממש עם עבודות ועם כרכים עבי כרס בכל תחום. אני מקווה לקבל רוח גבית על ידי החלטת הממשלה שתנחה להקמת מינהלת כי אנחנו מדברים על פרויקט בסדר גודל לאומי ודרמטי. כאן צריכה המינהלת לבוא ולקדם את התכנית הזאת לתכנון ולביצוע והכנת תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת שתיתן מענה גם למפרץ חיפה ולמטרופולין הצפוני וגם לתעסוקה בדרום, תעסוקה כזאת כדי שיוכלו לעבור ולהעתיק את פעילותם למקומות אחרים.

אני מבקש לעבור עכשיו, אם אפשר, לד"ר ליהי שחר, שתדבר על כל הפעילות.

תודה רבה לך. אנחנו נעבור אל ד"ר ליהי שחר ברמן שנוכחת כאן אתנו. אני רק אומר שנדיר לפגוש אקטיביסטית שהופכת להיות חלק מהמערך עצמו ואני מברכת על כך. גם אני אקטיביסטית שעברתי צד. אני חושבת שאין בן אדם שמכיר את הסוגיה הזאת יותר ממך כמי שלוחמת עבור ניקוי המפרץ כבר שנים. למי שלא יודע, יש סדרה שהתחילה להיות משודרת אמש בערוץ 8, היא נקראת "המפרץ", שתיעדה את לוחמי המפרץ בשנים האחרונות ובכלל את האזרחים שפועלים לטובת עתיד ילדיהם.

אני מברכת אותך ליהי על כל הפעילות ועל התכנית שאת הולכת להציג בפנינו עכשיו.

תודה רבה ותודה רבה לכל מי שדיבר לפני. אכן מעמד מרגש להציג לראשונה בכנסת ישראל את תכנית רשות מקרקעי ישראל שכמו שנאמר כאן מתגלגלת כבר 3 שנים על ידי עשרת צוותי התכנון שמופיעים כאן על השקף הזה. באמת צוות מאוד מאוד מקצועי שלוקח כל סוגיה וסוגיה לעומק.

עד שהמצגת תעלה, אני אספר שאכן מטרת התכנית הזאת היא העצמת מטרופולין חיפה. נכון לעכשיו מטרופולין חיפה הוא המקום שעליו מדברים בכל המדינה כמי שיש לו המון פוטנציאל של ים, של הר, תעשיית היי-טק, אוניברסיטאות, עיר רב גונית עם אוכלוסייה מעורבת, פלורליסטית, מקום שאני מאוד נהניתי לגדל בו את ילדיי עד המעבר לאחרונה לירושלים לתפקיד החדש. מטרת התכנית היא קודם כל להעצים את המטרופולין הזה. חיפה סובלת מהגירה שלילית של אוכלוסייה צעירה וחזקה ואנחנו רוצים, באמצעות התכנית הזאת, להפוך את המגמה הזאת, את המגמה הדמוגרפית הזאת, ולהשתמש בכל הקיים, בכל מערך התשתיות האורבניות שנמצא מסביבנו, כדי ליצור את אותה עיר חדשה.

נכון לעכשיו אנחנו יכולים לראות שלחיפה יש נמל שיכול להוות עוגן תעסוקתי חדש. יש לה שדה תעופה שאמנם מטיל מגבלות של רעש וגובה בניינים אבל יכול להוות עוגן תיירותי ולחבר את האקדמיה וכנסים שונים שיגיעו לאזור מטרופולין חיפה. מסביב לחיפה יש רשת כבישים עירונית, יש רכבת שמגיעה לחיפה, יש רשת כבישים משנית ויש פארק מטרופוליני, פארק מורד הקישון, סביבה מאוד מגוונת ומאוד מעניינת.

כל זה עדיין שייך לשקף הראשון.

נעבור לשקף הבא. אם אפשר להראות אותו במסך מלא.

בינתיים אני אתייחס לכמה מהנקודות שעלו כאן מחברי הכנסת וממנכ"לי משרדי הממשלה. אחד הדברים שדוח מקינזי הציג זה שאת מוצרי בז"ן, אותם מוצרים שהיא מספקת היום למשק הישראלי, ניתן לייבא מבלי לייקר את מחירם. זאת אומרת, שלל המוצרים שבז"ן היום משווקת למשק הישראלי, הפתרון של יבוא לא יעלה את יוקר המחיה. התלות הזו ביבוא אולי נשמעת מפחידה, אבל אם אנחנו מסתכלים נכוחה על המצב היום, אנחנו תלויים ביבוא של נפט גולמי. אנחנו מייבאים נפט גולמי אותו מזקקים ומייצאים בערך חצי מהמוצרים שלו. יבוא של נפט גולמי הוא משמעותית יותר מורכב ומסובך מאשר יבוא של תזקיקים. יש מאות בתי זיקוק באסיה ובאירופה מהם ניתן לייבא את אותם מוצרים. יש מספר מאוד מצומצם של מדינות מהם אנחנו מייבאים היום גולמי. גם אם אנחנו מתייחסים לתרחישי יחוס של חלילה מצב חירום ומצב מלחמה, המעבר ליבוא בעצם מעלה את הגמישות ואת היתירות של המשק.

נושא נוסף הוא הסוגיה של העובדים, נושא שאנחנו לא מקלים בו ראש. אנחנו נציג לכם כאן בתכנית את הרשימה המצומצמת מאוד של מפעלים שאנחנו מתכוונים לסגור כבר בשלב הראשון. כל המפעלים האלה נוגעים לתעשייה הפטרוכימית, לגרעין התעשייה הפטרוכימית.

במפרץ חיפה יש כ-200 מפעלים ועסקים ואין לנו כל כוונה להגיע עם טרקטורים ולגלח את כל השטח. זאת ממש לא כוונת המשורר. אנחנו נציג כאן לראשונה את קבוצת הפעלים הפטרוכימיים שאנחנו מתכוונים לסגור וכמו שנאמר כאן לפני לא להעתיק לשום מקום אחר. את שאר המפעלים אנחנו מתכוונים לשמר ולחזק ולאפשר להם לעבור תהליך של התחדשות. מבין המפעלים האלה, מפעלים שיבקשו לעבור לאזור תעשייה בדרום, אנחנו ניתן להם את התמיכה עבור זה אבל אין כוונה להקים – לאור השמועות שרצות – תעשייה פטרוכימית בנגב. זה ממש לא המקום שבו אנחנו רוצים לשים את התעשיות המיושנות האלה.

אני אתן לכם דוגמה על תכנית קרקעו הצפון שהשרה גילה גמליאל הזכירה. זאת תכנית של 1,200 דונם בסמוך לבז"ן ובסמוך לקריית אתא, מאות מטרים מקריית אתא, שזו אחת התכניות שאנחנו מבטלים במסגרת התכנית הזו. במסגרת אותה חוות מכלים של 600 דונם, לצידה היה אמור להיות אתר טיפול בפסולת. כולנו מבינים שצריכים לקום אתרי טיפול בפסולת והיכן נקים אותם? הנגב לא פח הזבל של המדינה אבל הוא כן מאפשר לנו להקים מתקנים שאנחנו לא יכולים לשים בסמוך לתושבים, כך שנוכל לתת מענה לצורכי המשק.

יש לנו שליטה על המצגת?

חלקית.

באופן שאי אפשר מסך מלא, אבל אפשר להתקדם.

כן.

בסדר. בואו ננסה לעשות את זה לא במסך מלא אבל נתקדם.

כאן אנחנו רואים את שלל התשתיות שנמצאות שם היום – שדה התעופה, רשת של מסילת הברזל שמאפשרת חיבור תחבורתי לאזור הזה, כבישים ראשיים, כבישים משניים, עורף הנמל ובלב האזור הזה של הפארק המטרופוליני יש את התעשייה בתוך עיגול סגול ואנחנו יכולים לראות לפי החצים שאתם רואים, הוא השפה של כל האזור הזה הוא כל אגן הקישון.

החצים הם הכיוון של המים

כן. זה בעצם מורד אגן ההיקוות של הקישון. כל טיפה שנופלת בתוך אותו אגן היקוות, בסופו של דבר מגיעה לנקודה הזאת. לכן כל התכנון שעוד רגע טלי תציג, הוא תכנון מוטה מים. זאת אומרת, במסגרת כל העיר החדשה הזאת יש אגני מים ויש תעלות ואלמנטים נופיים שמוסיפים ערך מוסף מאוד מאוד יפה לתכנית הזאת.

יש לכם גם כיוון הרוח בתכנון הזה? החלקיקים נעים. זה לא שהם נמצאים במקום מסוים.

נכון. המקורות של אותם חלקיקים, אלה המקורות שאנחנו סוגרים. התעשיות המזהמות שפולטות את זיהום האוויר, אותן אנחנו סוגרים כי כיוון הרוח לוקח את אותם חלקיקים לכל מקום ואף אחד לא יוצא נקי מסביב לאמבטיה הזאת שנקראת מפרץ חיפה.

בהקשר של כיוון הרוח אנחנו כן מתכננים את התכנית הזאת בהתאם להשלכות של משבר האקלים. זה אומר שכמו שאנחנו מתכננים את הנגר לאירועי הצפה שהם היום כבר לא נדירים – היום אלה ממש אירועים של פעם-פעמיים בשנה – אותו דבר לטפל באיי חום עירוניים, לטפל בחתכי רחוב כך שיהיו מוכווני הליכה ומוכווני תחבורה ציבורית. בהקשר הזה גם כיוון הרוח זה משהו שמתחשבים בו בהקשר של תכנון למנוע אי חום עירוני.

כאן אנחנו רואים את כל התשתיות שקיימות שם כבר היום וכמה בקלות אנחנו יכולים ליצור כאן עיר חדשה. אנחנו רואים את ה-גריד הזה שמתווסף כאן, שבעצם אם אנחנו מוציאים את התעשיות הפטרוכימיות וכמובן מנקים את הקרקע ויש לנו מתוך הכנסות הפרויקט סכום שמוקצה בדיוק לפעולה הזאת, אנחנו יכולים להכניס לכאן גריד של בתים, של סביבה אורבנית שמתחברת בדיוק לתשתיות האלה.

מה זה החצים הצהובים?

החצים הצהובים, זו המשמעות של לחבר את המטרופולין. לצדי יושב ראש עיריית נשר, רועי לוי, ואנחנו רואים את כל הקריות של שמסביב למפרץ שהיום הן מנותקות. יש בעצם חור שחור שהוא לא סביבה לבני אדם. אי אפשר ללכת בו, אי אפשר אפילו לנסוע בו באזור הזה. בעצם המפעלים המזהמים ומסביבם מרחקי הפרדה שאי אפשר להקים בהם שום רצפטור ציבורי. אנחנו רואים שהתכנית הזאת מחברת את המטרופולין והיא תהפוך להיות לב המטרופולין. אנחנו מתכננים רכבות מהירות שיגיעו ללב המטרופולין ויחזרו לכל מקום אחר בארץ ויחברו את כל הצפון לאזור הזה. זה ממש לב המטרופולין.

טלי יער קוסט, בבקשה.

אני מאוד מבקשת שתיתנו לי לעשות "שר" כי יש כאן עבודה מטורפת של צוות שעבד כמה שנים.

אני אעביר את השקפים.

אתם לא תראו כלום.

בסדר. רק רגע. ליהי לוקחת את העכבר לידיה. פרופסור שמחון, כשלא היית כאן, נשאלה שאלה על ידי אחד מחברי הכנסת האם הוועדה כוועדה – כיוון שחלק מדוח מקינזי פורסם בהשחרה – תוכל לקבל את דוח מקינזי השלם.

את זה יובל מכיר.

אני בדיוק מתכתב עם הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה.

תודה. אנחנו נשמח לקבל תשובה.

יש לי כאן משהו לא מובן. אני צריכה שתתנו לי לעשות "שר". ליהי, את לא יכולה להעביר כי לא יראו כלום.

למה לא? אנחנו רואים.

אתם רואים תמונה סופית עם אנימציה שעולה. מה שתראי, תראי תוצר סופי אבל לא תראי מה שהיה לפני כן.

ננסה להתגבר על הכשל הטכני הזה. אני רוצה להודות לך השרה להגנת הסביבה שבאת לכאן. יש לנו עוד הרבה עבודה אבל אנחנו נחושות, נכון?

לגמרי.

תודה רבה. תודה רבה גם לך אדוני המנכ"ל.

מי שאחראי על המחשוב, שייתן לי אקספט לעשות שרינג.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת תמר זנדברג.

אני חייבת לומר שאני קצת מתביישת שזה הדיון הראשון אליו אני מצטרפת בוועדה שזו ועדה שחביבה עלי ואת באופן אישי חביבה עלי ומוערכת על ידי. באמת ברכות, כל הכבוד. ממעקב בינתיים אחרי הדיונים, כולל אחרי תחילתו של הדיון הזה מרחוק, אין לי ספק שיש כאן גדולות ונצורות שהולכות לקרות והנושא הזה בראשן.

אני חייבת לומר שאני מסתכלת על ההצהרות של השרה, של פרופסור אבי שמחון שלי אישית יש אתכם הרבה חילוקי דעות בשלל נושאים, ואני חייבת לומר שהיינו כחולמים. לשבת כאן בשנת 2020 ולשמוע שבשנת 2025 יש כוונה לסגור את התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה לטובת המטרופולין, לטובת האוויר, הקרקע, המים, לטובת תושבי חיפה וכלל תושבי הצפון וכלל תושבי מדינת ישראל. באמת זה לא פחות מהיסטוריה. אני ממש משתמשת במלים האלה למרות שאני יודעת שהדרך עוד ארוכה ולמרות שאני יודעת שנשב כאן כולנו ב-2025 ונחזור לפרוטוקולים אבל אני מעדיפה להיות היום אופטימית כי באמת מספר השנים בהן אנחנו היינו אלה שניסינו להסביר כמה במטרופולין יש את הבור השחור הזה, כמה התעשייה הזו לא נחוצה לצורכי המדינה, ואם כן, זה באופן מאוד מאוד שולי יחסית לנזק שהיא גורמת, עד כמה התעשייה הזו היא תעשייה מיושנת שאנחנו לא יכולים להתקדם אתה לעתיד נקי ומקיים, ועד כמה המטרופולין השלישי בגודלו במדינה, שמנקז אליו אזור שלם, נפגע – באמת קשה להסביר את התחושה. זה הרבה פעמים לדבר אל אוזניים שנראות אטומות ואל קירות שנראים ערלים ופתאום לשמוע את אותם דברים שאנחנו אמרנו כאקטיביסטים מנציגי הממשלה, זו תחושה שהיא מזככת והיא מזכירה לנו לשם מה אנחנו באים לפעילות הציבורית.

אחרי שאמרתי את זה, גם כמי שהיא למודת קרבות ומאבקים, נכונו לנו כאן עוד הרבה קרבות ומאבקים כדי לגרום לכך שזה יקרה. זה באמת צריך להיעשות בצורה הוליסטית. שמחתי לשמוע, פרופסור שמחון, שבעיקר דבריך שמת את מטרופולין חיפה כי אני באמת חושבת שזאת לא סוגיה של זיהום אוויר בלבד, בוודאי זאת לא סוגיה של תעסוקה או אפילו בריאות - היה כאן פרופסור גרוטו שטוב שהצטרף אלינו גם בעיצומו של משבר בריאותי שהוא בוודאי מטפל בו – אלא זו סוגיה קודם כל עירונית, כלכלית, חברתית, שמקיימת את אזור מטרופולין חיפה ואת אזור הצפון כולו. כך אנחנו צריכים להתייחס לזה, מהנקודה הזאת כי זאת הנקודה הנכונה. בלי שנקיים את המשולש הזה של סביבה, כלכלה וחברה, אנחנו לא נוכל באמת לרדת לשורשי המשבר החריף הזה.

אני שמחה מאוד לראות שיש תכנית לאומית. זאת באמת תכנית לאומית שצריכה להיות מוכרזת וככזאת היא צריכה להיות מתוקצבת. אין לי ספק שהדרך עדיין ארוכה אבל אני סומכת גם עליך בראשות הוועדה מיקי וגם על הכוחות החדשים במשרד ועל הכוחות שהצטרפו שיעשו את הדרך הזו. הלוואי שבאמת בשנת 2025 נוכל לשבת כאן ובמקום לפתוח מפעל, נסגור סרט על סגירת מפעל במדינת ישראל. זה באמת יהיה יום חג ויום שמח.

תודה רבה. ראש עיריית נשר, אני ממש שמחה על כך שעשית את כל הדרך והצטרפת אלינו אבל אני רוצה שננסה להתקדם ולכן קודם נראה את התכנית ואז נמשיך לדבר עליה.

טלי, יש שליטה והכול בסדר?

יש שליטה. תודה רבה. נמצא כאן צוות רב-תחומי שעובד אתנו כבר כמה שנים בהמון התלהבות, אינטנסיביות ועם זיק בעיניים. כולם כאן, כך שאם יהיו שאלות בהמשך – אנחנו נוכל לענות.

אני רוצה להתחיל מעבר למטרות או יעדים והמגבלות שאולי ראיתם שטלי הציגה. אנחנו בדקנו מתחמים שונים דומים ברחבי העולם. אתם רואים כאן רק שתי דוגמאות מלונדון ומפריס. מי שמכיר את אזור התעשייה של האולימפיאדה. זה היה אזור תעשייה כבד והיום זה אזור מגורים עם תעלות מים אקולוגיות ובריכות מים כפי שאנחנו רואים בחזון שלנו לאזור הזה, כפי שתראו בהמשך.

קצת לקבל מושג על קנה המידה. זה התצ"א. מי שמכיר, מתחם בז"ן, הנמל, ואנחנו הלבשנו על זה את מפת תל אביב. כיכר רבין, אתם רואים כאן את כיכר המדינה ואת נמל תל אביב, אפילו את שדה דב שממש יושב על השדה הקיים בחיפה. יש את הספורטק, את המוזיאונים, את האוניברסיטה, מרכז הירידים ואפילו את פארק הירקון שיושב כמעט היכן שיושב פארק המטרופולין בחיפה, ויש לנו אפילו את רמת החייל. כלומר, יש שם חתיכת עיר ענקית. יש כאן הזדמנות היסטורית לקשור את כל הרשויות מסביב שמבחינתן זה היום חור שחור.

כשאנחנו התחלנו לתכנן, הדבר הראשון אתו התחלנו זה למעשה להבין מה הם נתוני השטח. מי שמכיר קצת, זה אגן היקוות של 1,100 קילומטר מרובע. כלומר, אנחנו כאן בפינה הזאת וכל השטח הזה באירועי קיצון בעצם זורם עם תמונות לא נורמליות. אלה תמונות מחורף 1992 ותזכרו מה קרה בחורף האחרון. אנחנו הבנו שמעבר לזה שהשטח הוא כולו שטח הצפה גדול, כבר היום מורד הקישון לא יכול להוליך את השיא. מי התהום גבוהים ותראו מה קורה כאן. בזמן גשם, הכול מוצף. אלו תמונות מהחור האחרון שלא לדבר ולהזכיר את מה שקרה לנו בנהריה. אם כן, חס ושלום שלא יקרה כאן. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה והתכנון שלנו לוקח את הדברים בחשבון.

כאן אתם רואים חתכים שנעשו. כלומר, דברים נעשו לא רק על בסיס חזון וחלומות של ארכיטקטים אלא גם חתכים של המוצא החדש לקישון שאנחנו מציעים. הדברים נעשו תוך כדי בדיקות אקולוגיות על ידי אקולוג. אני אומר דבר מאוד מעניין והוא שהיום המפעלים משתמשים פי 10 בכמות מי תהום מכפי שאנחנו רוצים להשתמש. מי התהום, האקוויפר מאוזן. אמר לנו נועם בר-נוי, האקולוג שהכין את הדוח, שאם יש מקום לעשות את החלום שלכם, זה המקום.

אני מעבירה את רשות הדיבור למתניה ז'ק, אדריכלית הנוף של הפרויקט.

שלום לכולם. מאוד מרגש אותנו להציג. התפקיד שלנו היה אינטגרציה בכל הנושא של תשתיות הנוף שזה סביבה, טבע ושטחי הפנאי ויחד ליצור ממשק עם הבינוי. בעצם התכנית המהפכנית הזו, נקודת המוצא שלה היא מי המרחב. זה מה שהתחלנו להראות עם הנושא של הסדרי המים מעל ומתחת לקרקע, אבל גם כאן אפשר לראות את כל סביבות המים המגוונות שזיהינו בתוך מרחב התכנון. מיפינו אותם והבנו שאנחנו מתכננים את עיר העתיד והפתרונות שנציע יהיו מבוססי טבע. אני חושבת שזה גם אחד הדברים הקריטיים שעלו לאחרונה, בתקופת המגיפה, החשיבות הזאת של איכות – לא רק כמות - שטחי הפנאי והטבע שיש לנו במרחבים הבנויים.

בנינו אסטרטגיה שלמה לנופי המים שעובדים מהשטחים הפתוחים, מהנוף הגדול, ואנחנו מכניסים אותם פנימה עד פנים הבלוק כדי לייצר אורבניזם ייחודי. המפרץ הזה הוא מדהים. אנחנו נוהגים להסתכל על הכרמל אבל למעשה גילינו מישור ייחודי ברמה ארצית הוא כולו מלא מים ואנחנו רוצים – הצוות עובד יחד – לבנות מרחב אורבני חד פעמי במפרץ חיפה. לכן, אם אנחנו רגילים לתכנן עיר ולדבר על פארק כזה או אחר, בעצם התכנית הזו מציעה תפיסה חדשה לגמרי שעוברת מפארק למתווה שהוא כולו כחול-ירוק והנוף כאן הוא גם תפקודי בכמה רמות, גם בנושא המים וגם בנושא איכות שטחים הפתוחים. אז אנחנו מגיעים לשאיפה הכי גדולה שלנו.

נקטעת.

אתם יכולים לקבל כאן התרשמות. הדבר הכי חשוב הוא הנושא הזה של מקום למים ואפשר לראות את פעולות התכנון העיקריות ואת המתווה כחול-ירוק שנוצר בתכנון שהוא כולו שזור בתוך המרחבים הבנויים הם לא רק דיור אלא הם יהיו גם מרחבים יצרניים שישמרו על האופי של מפרץ חיפה, לא כמקום מזוהם אלא כמקום שמספק תעסוקה, אקדמיה, מגורים וכמובן שטחי טבע ופנאי.

זה שטח התכנית. למעשה מה שחשוב כאן להבין זה שאנחנו מדברים על שטח מופר. כלומר, אנחנו לא לוקחים כאן שטחים שחבל לנו לפגוע בהם. יש כאן רשת תשתיות מוכנה, רשת כבישים ראשית, רשת כבישים משניים – כל אלה נמצאים כאן. למעשה אנחנו אומרים שבקוסמטיקה קלה יכולים לקח את כביש 772 למשל, מי שמכיר אותו, ולהפוך אותו לשדרה. אנחנו מכירים כולם את שדרות רוטשילד בתל אביב שאף אחד לא הלך בהם עד ששמו קצת דשא וקיוסקים.

יש לנו את אותם נחלים ובריכות מים ותעלות קיימות, חקלאיות, ואנחנו בעצם את מי התהום והופכים אותם לבריכות מי תהום משולבות במגורים יחד עם הצעות נוספות כמו מוצא חדש לקישון, מרינות ונושאים אחרים שציינה מתניה.

כל זה בממשק עם עיר טבע ויצירת אורבניזם אחר. אנחנו קוראים לזה עיר חובקת טבע, שבעצם לוקחת את המצב היום יש מאין – כך אנחנו קוראים לזה – והחור השחור הזה הופך לעיר שלמה שכל רשת הרחובות שמחברת את קריית אתא לפארק המטרופוליני, את נשר, את רכסים, את קריית חיים, הכול, כמכלול אחד שמוביל גם לים עם בתי קפה, מסעדות וכולי. אם זה המצב היום שאתם מכירים, זה כביש 70, כביש 75, עם כל אותם חיבורים עליהם דיברנו, עם שדרות, הולכי רגל, אופניים וכולי

אם אנחנו מסתכלים על צפון התכנית, אנחנו מדברים על פיתוח מוצא חדש לנחל הקישון. אנחנו מכירים את זה מהרבה פרויקטים גדולים – ביג בבוסטון, תעלת צ'ינצ'ון בסיאול שהייתה אוטוסטרדה ואתם רואים מה היה ואיך זה היום. כלומר, אנחנו יכולים בתכנון נכון גם לתת מענה למים, גם להביא את המים למגורים עם אינטנסיביות גבוהה וגם לתת פתרון להתרוממות המים במקרי קיצון או מעלה פני הים.

אנחנו מבקשים לייצר שרשרת מעגנות - אנחנו לא מדברים על מעגנה אחת – כדוגמת סט קטארי בלונדון שכולנו מכירים אותה. אנחנו קוראים לזה מעגנה פנימית עירונית שתכלול מגורים, מסחר, תעסוקה, ספורט, הריביירה החדשה של חיפה והקריות ואין סיבה שזה לא יקרה.

אני רק אומר שיש לנו פתרונות למי תהום, יש לנו פתרונות איך להתגבר על ה-דיפו שקיים היום בחיפה. אם זה המצב שאתם מכירים – חוות המכלים, עורף הנמל, המרכז התפעולי של ה-דיפו והנחל שהיום לא רואים אותו, הוא בתוך תעלה. זה יהיה מחר. כלומר, אנחנו יכולים לייצר כאן שדרה עירונית עם כיכר, עם טיילת חוף ועם בתי קפה וכמובן מרכזים.

שוב, מבט מהים – אתמול, היום ומחר. אתם רואים את אותה מוצא חדש לקישון עם המרינות שאנחנו מציעים והשדרה הראשית שהיא שדרת חלוצי התעשייה.

איפה שדה התעופה של חיפה משתלב בסיפור?

הנה שדה התעופה. הוא משתלב ואין בעיה. גם הראינו שכמו ליד שדה דב, אנחנו מכירים בטיילת בתל אביב, אפשר מעבר גם של 10 מטרים של המשך הטיילת שאפשר לעשות ג'וגינג וללכת לטייל. גם כאן יש חורשת עצים מקסימה. כל מה שאתם רואים כאן, בעצם קיים ואפשר לשלב את זה יחד עם שדה התעופה. זה לא סותר.

יש הסבר על הטיפול בשפכים באזור הזה? איך יטופלו?

יש בחיפה מט"ש. הוא היה המט"ש הכי גדול הראשון אחרי השפדן.

באזור המטרופולין.

יש מתקן טיפול אזורי רציני. הוא בצד המזרחי לאזור המתוכנן.

הוא מספיק גדול כדי לכלול עוד כמה יחידות דיור?

הוא מתוכנן גם להרחבה וגם מעבר לשלישוני.

נעבור מהר לפתרון לנוף טיפוסי אחד שיכול לתת מענה גם בגינון של הגגות, גם בריצוף מחלחל, גם במאגר ויסות כשאנחנו מכירים מתקנים כאלה שמשולבים בפיתוח. כל זה בעצם יביא אותנו לפתרון ש-80 אחוזים מהתכסית הבנויה בעצם תקבל פתרון של שימור נגר.

אם אנחנו מסתכלים על אזור דשנים היום, זה מה שמתוכנן לאזור מחר. קוראים לו אי המוזיאונים שלמעשה ידע לקבל את המים במקרי קיצון גם בצורה כזאת כדוגמת פארק בסין.

אנחנו הראינו לכם את האפשרויות של חיבור העיר לים עם מעגנות נוספות. זה מקרה של פרויקט אחר בשיקגו. אתם יכולים לראות. הנושא הזה של הלבניות, בתקווה שישקמו כי אני בהחלט מסכימה עם עינת קליש שהם היום באזור הזה, כדאי לשלב אותן והן יכולות להשתלב בפארק המטרופוליני. אין סיבה שלא. שילוב של המרחב הציבורי בממשק של עיר בטבע. אתם רואים כאן את התעלות והמגורים סביב בריכות מי התהום שאנחנו מציעים. פתרון של ה-דיפו. אני מעבירה את השרביט לברק כץ, יועץ מטעם חברת אתוס לאיכות הסביבה. תודה.

אני אהיה קצר כי ביקשו ממנו להזדרז. כל התכנית עצמה משובצת בהיבטים הסביבתיים החל מנושא של איכות אוויר וריחות, סיכונים, זומי קרקע, מטרדי רעש, מגבלות תכנוניות – כל הדברים האלה שבעצם מובילים אותנו לשנות את פני המפרץ של היום.

הוזכר גם קודם שאנחנו רוצים לשלב בתכנית החדשה גם את כל המים כדי ליהנות מהם, שיעלו למעלה, וליהנות מהמים בדרך התכנונית המיוחדת שאנחנו מציעים וגם לשלב את האקולוגיה במסדרונות אקולוגיים, בשילוב של הנחלים קישון וציפורי עם חיבורים לכרמל. יש כאן את הרציונל ואין טעם לדבר עכשיו על פליטות של אוויר מכיוון שהרציונל הוא לסלק את מרבית הפליטות.

לגבי השקף הזה. אנחנו נתבקשנו לעשות הערכה של עלויות של זיהום קרקע ומי תהום, פינוי התעשיות. עשינו את זה בזמן קצר מאוד כך שמדובר על עבודה מאוד מאוד מאומצת אבל זריזה עם המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף ראש האגף לקרקעות מזוהמות אבי חיים. אנחנו מציעים תמהיל של טיפולים ביולוגי, כימי ופיזיקלי מתוך הנחה ש-40 אחוזים מהשטח של תכנית השלד למפרץ תהיה עבור מגורים ו-60 אחוזים עבור תעשייה ומסחר, כך שבסך הכול הגענו לעלויות של שיקום קרקע ומי תהום בסכום כולל של כ-1.5 מיליארד שקלים. בסוף לקחנו מטווחי ביטחון בין 1 ורבע ל-1 ושלושת-רבעי מיליארד, אבל צריך לזכור שזאת הערכה ראשונית שצריכה להיות מבוססת בהמשך על חקירה מפורטת של קרקע ומי תהום וכל אחד מהמפעלים גם כסקרים היסטוריים וגם כהמשך חקירה, דיגום וטיפול בקרקע עצמה.

תודה רבה. ברוך בורוכוב, אתה אתנו?

המטרה שלנו היא לשנות את המגמה של היחלשות העיר חיפה ומחוז חיפה בהיפוך תהליכים כלכליים, סביבתיים ודמוגרפיים שהם חלק מתהליכים ארוכי טווח. לצורך העניין הזה, במהלך השנים, נעשו 5 עבודות כלכליות - ואני מקווה שעוד רגע נוכל לראות את העבודות שנעשו – כאשר כל אחת מהעבודות האלה משלימה אחת את השנייה ויוצרת לנו את זה הפרויקט הזה הוא גם ישים כלכלית.

אני אעבור לעבודות שנעשו.

באיזשהו שלב אתם תדברו גם על מגבלות התכנית

יש מגבלות? זה חלום. נכון?

זה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי.

האמת שהתכנית הזאת היא מדי טובה מכדי להיות אמיתית, בעיני היא תכנית פנטסטית והיא באמת לוקחת את כל ההיבטים ומתכללת את הכול. ברמת התכנון היא פנטסטית. השאלה – ולזה נגיע עוד מעט – עד כמה אנחנו מצליחים להביא את זה למציאות.

אני צריכה לצאת. יש רביזיה שלי בוועדה.

אני בינתיים יכולה לענות לך על השאלה. אני לא קוראת לזה מגבלות אלא אני קוראת לזה אתגרים. אתגר אחד שאנחנו כרגע מתמודדים אתו הוא ליצור את החלופות למשק האנרגיה, שזה אומר לעבות את מערך היבוא של התזקיקים, זה אומר שיותר מטענים, יותר אניות עם דלקים מכל מיני סוגים יעגנו במקום אותם דלקים שהיום מייצרת בז"ן. אנחנו בוחנים מול כל הנמלים שקיימים במדינת ישראל גם חלופה דרומית וגם חלופה צפונית מטעמי ביטחון ואנחנו מתכננים שהנמל החדש במפרץ חיפה, רציף הדלקים שלו ישרת אך ורק את החלופה הזו של יבוא תזקיקים. זאת אומרת, הוא לא יאפשר לבז"ן לייצא יותר דלקים אלא יתוכנן כך שהוא נותן מענה לצרכי המשק של יבוא תזקיקים ומעבר לאתר האחסון החלופי. זה היבט אחד של יבוא.

זה לא ישפיע על האתר? אנחנו חייבים אתר של אחסון תזקיקים.

כמה מהחומר שמיוצר כרגע, אם מורידים את היצוא, כמו שאת אומרת ואני מניחה שגם לזה צריך איזשהו סוג של תחליף, כיסוי או משהו כזה, אבל כרגע רק על התעשייה הישראלית, איזה אחוז היבוא, בהנחה שהוא יהיה לתצרוכת המקומית, הוא מתוך כלל הייצור היום בבז"ן?

בז"ן הוא 60 אחוזים מהזיקוק בישראל.

נכון. כמו שיובל אמר, היום 40 אחוזים כבר מיוצא.

40 אחוזים מזקקים ובז"ן 60 אחוזים.

שאלתי הפוך. אתה אומר לי כמה מהתצרוכת נצרכת על ידי המשק הישראלי.

חלק מזה יוצא.

אני שואלת כמה היצוא.

40 אחוזים.

40 אחוזים הם יצוא?

כן. אם תפסיקי לייצר, אפשר להפחית את זיהום האוויר ב-40 אחוזים כבר היום.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת.

רגע. אני רוצה שברוך בורוכוב יסיים את דבריו.

כאן יש חמש עבודות.

אנחנו שומעים אותך בצורה לא רציפה.

חברת KPMG שעסקה בעוגני תעסוקה כיום ובעתיד, אנחנו מבינים שהתעסוקה העתידית ומקורות התעסוקה והעוגנים הם מוקד וחלק חשוב מהתכנית. חברת תוכן שהכינה ישימות לפרויקט עשתה כאן עבודה שמאית וגם נעשתה עבודה בתחום של עלות זיהום הקרקע.

המרקם העירוני החדש הזה יכלול כ-350,000 תושבים ונעשתה עבודה לגבי קצב השיווק של יחידות הדיור.

עוד 350,000, חוץ מה-350,000 שיש היום?

מפרץ החדשנות הוא להוסיף עוד מקום. הכוונה היא להוסיף עוד דירות.

כן, 350,000 תושבים.

עוד פעם חיפה.

הכוונה היא שהשיווקים וגידול האוכלוסייה כאן לא יפגע בישובים שנמצאים במרחב. יש כאן בסך הכול הרבה מאוד תכניות טיפוחו לישובים באזור והכוונה של הפרויקט הזה היא להוות חלק מהפתרון המלא למשיכת האוכלוסייה החדשה מכל רחבי המדינה והעלאת אזור חיפה בחזרה לפסים של צמיחה, ללא פגיעה בישובים האחרים שנמצאים באזור ולכל אחד מהם יש תכנית פיתוח משלו.

עשינו עבודה לגבי הערכת מספר מקומות העבודה. יש כאן הערכה לגבי מקומות העבודה החדשים. אפשר לראות כאן, בגרף הכחול, את מספר המועסקים החדש. מילה את על השקף הקודם. הפרויקט זה ייצור מקומות עבודה הרבה מעבר לאוכלוסייה שתחיה בתוך הפרויקט הזה וזה אומר שהוא יהווה מנוף לכך שכל המרחב הזה יגדל. זה מנוף לגידול מקומות תעסוקה בכל המרחב.

לגבי המועסקים הקיימים. ברור לכולם שהמועסקים הקיימים, אין כוונה להרוס משהו בלי להקים משהו חלופי כאשר היום במפעלים המזהמים מועסקים – גם במעגל הראשון וגם במעגל השני- קרוב ל-5,000 עובדים כאשר חצי מהם במעגל הראשון וחצי מהם במעגל השני. ברור לנו שצריך לתת פתרון לכל עובד אבל בסך הכול אנחנו מדברים כאן בהיקפים לא גדולים של מקומות עבודה.

נעשתה עבודה לגבי מוקדי אשכולות תעסוקה עתידיים כאשר זאת ההתמחות של חברת KPMG. התעסוקה העתידית תתבסס על היי-טק, ביו-טכנולוגיה, תיירות ונגזרותיה, הנמלים החדשים, פיתוח עסקי של גופים ציבוריים. יש על זה עבודה מלאה שנעשתה בתיאום עם משרד הכלכלה - אנחנו עוד צריכים להשלים את העבודה הזאת אתם ולהגיע למסקנות משותפות – ועם המועצה הלאומית לכלכלה.

עלות ניקוי הקרקע. נעשתה עבודה, כמו שאמר קודם ברק כץ. יש נקודה שאני רוצה להדגיש לגבי זיהום הקרקע. מתברר שבעומק של 5 מטרים בכל המרחב הזה, קיימת שכבת מגן של קרקע חרסיתית שומנית שהגנה על מי התהום מזיהום הקרקע. זאת אומרת, מי התהום אינם מזוהמים ונכון שיש כאן היקפים מאוד מאוד גדולים שנדרשים לניקוי קרקע ואנחנו מעריכים את היקף ההשקעה הנדרשת לעניין הזה, בשטחים של הפעלים המזהמים, בכמיליארד שקלים מסך מקורות הפרויקט.

לגבי המקורות. בסך הכול הפרויקט הזה אמור להיות פרויקט סגור ולא להתבסס על תקציב המדינה. לכן המקור של הפרויקט, המקור הכלכלי, הוא הקרקעות שיימכרו וההכנסות ממכירת קרקע שמוערכים בכ-13.5 מיליארד שקלים כאשר המטרה שלנו היא להעלות את מחירי הקרקע ליחידת דיור במחירים של כ-150,000 ליחידת דיור, שזה פחות או יותר מחירי יקנעם, בטווח של 20-25 שנים מחירים של זיכרון, שזה בערך 400,000 שקלים, וזה מה שמצביע על היוקרה של הפרויקט הזה. לקחנו דוגמאות ממקומות אחרים במדינת ישראל בהן הקימו שכונות על חוף הים ומרינות – באשקלון ובהרצליה – והשווינו את זה מול שכונות אחרות באותן ערים כדי להבין מה היקף הגידול בסך הכול המקורות שיהיו כאן.

הפרויקט הזה חולק לארבעה שלבים. בסך הכול 100,000 יחידות דיור, כ-2.1 מיליון מטרים של תעסוקה. רואים כאן את ארבעת השלבים. בסך הכול כל הפרויקט הזה לווה על ידי הוועדה המחוזית ולשכת התכנון. המטרה שלנו היא להתחיל החל משנת 2026 לשווק יחידות דיור בהיקף של 1,500 עד 2,500 יחידות דיור בשנה. ברור לנו שמדובר כאן בפרויקט לאומי ארוך טווח ולהערכתנו הוא יימשך כ-40 שנים.

זאת השורה התחתונה. זה מה שאנחנו עושים כדי לאפשר את היערכות משק האנרגיה ליום שאחרי בז"ן. נשאלתי על האתגרים. דיברתי על הסוגיה של היבוא. אנחנו כרגע, כמו שרפי אמר, ממש לקראת הגשה לוועדה לתשתיות לאומיות את החלופה שלנו לאחסון תת קרקעי של תזקיקים.

עם מיקום ספציפי או שעדיין נבדקים כמה מקומות?

כן. בשקף הבא אני אתאר את זה. גם ייצור ביטומן וקונטנסנד וכל הסוגיות שכרגע נוגעות לבז"ן. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם כל הגופים שרשומים שם בתחתית השקף. הסוגיה של מציאת אתר אחסון, היא מאוד מאוד מורכבת. אנחנו לא רוצים להעביר את הרעה החולה ממקום אחד לאחר. אנחנו חייבים להיות קרובים לנמל הדלקים בחיפה, גם לגפ"ם וגם לתזקיקי דלק. יש הרבה מאוד קריטריונים שלפיהם אנחנו בוחרים את האתר. הכוונה שלנו היא לבנות אתר תת-קרקעי בדומה למקומות אחרים בארץ ובעולם שהוא עם קדמת הטכנולוגיה, לא דומה למכלים שאתם רואים היום במפרץ חיפה, ששנים באתרים האלה אין דליפות ואין תקלות והוא לא מהווה פגיעה, לא ביטחונית ולא סביבתית. הוא יהיה באחת מהשלוחות של הכרמל, של רכס הכרמל, רחוק ממקום ישוב ובסמוך לצנרת הקיימת של תש"ן וקצא"א וכך אנחנו בוחרים את החלופות הסופיות. חשוב לי לומר שאיך שאנחנו לא מסתכלים על זה, זה יתרון לכולם, גם לתושבי טבעון, רכסים וכמובן כל התושבים במפרץ חיפה. החלופה הזאת של אחסון תת-קרקעי של תזקיקים, היא בריאותית נכונה, ביטחונית נכונה, כלכלית נכונה וסביבתית נכונה.

בעיקר עדיפה על אותה חוות מכלים ידועה לשמצה שאנחנו מכירים היום מקריית חיים.

נכון מאוד.

אני רוצה לקבל לסיכום דבריך, ברוך בורוכוב, את השורה התחתונה הכלכלית מבחינת עלות פינוי והערכה של הפרויקט הזה בכללותו.

כל הדוחות הכלכליים שנעשו מצביעים על כך שקיימת היתכנות כלכלית לפינוי בתי הזיקוק, לניקוי הקרקע. בסך הכול לפרויקט הזה יש מקורות של כ-13.5 מיליארד שקלים ואנחנו מעריכים, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה, יחד עם כל הגורמים שעד היום הכינו דוחות עומק כלכליים לעניין, שהמקורות האלה מספיקים לביצוע המהלך הזה בלי להישען על תקציב המדינה.

תודה רבה. פרופסור שמחון, מעבר לכך שהתכנית מבחינה אדריכלית נראית נפלא ובאמת לוקחת את כל ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים, השורה התחתונה הכלכלית כאן היא מאוד חשובה וצריך להבין אותה. זאת אומרת, המדינה כאן בעצם לא משקיעה מכספה.

נכון. את השתמשת קודם במילה תקציבי אבל אל תאמרו את זה כי זה מאוד מדאיג את אגף התקציבים.

חס וחלילה שנדאיג אותו היום.

אני דווקא בעד להדאיג אותו.

אם יש פרויקטים שהם וין-וין, אנחנו בהחלט צריכים לדעת.

יש וין-וין בטווח הארוך, שזה אנחנו יודעים, אבל יש את הביצוע והדרך.

איך אנחנו מתגברים על העלות של הדבר הזה?

כמו שנאמר, אנחנו מאמינים שהעלות המלאה יכולה להיות מושתת על הקרקע. זאת אומרת, אין כאן צורך בהעברת משאבים מתקציב המדינה. אין שום צורך כזה. רשות מקרקעי ישראל שהיא בעלת הקרקע, לא רק של מתחם בז"ן אלא של כמעט 20,000 דונם בטווח הזה שבין חיפה, נשר והקריות, היא יכולה לממן את כל הפרויקט של הפינוי, של ניקוי הקרקע, של פיצוי כל מי שהמדינה תאלץ לפנות מהשטח, ואכן היא תאלץ לפנות מהשטח, הרשות תוכל לממן את כל זה מהאמצעים שיושגו ממכירת קרקעות המדינה בסביבה ואפילו יישאר עודף של כמה מיליארדי שקלים.

אני מבינה שזה אורך עשור לשקם את הקרקע מהזיהום.

נכון.

אם כן, למי ימכרו ומתי?

לרשות מקרקעי ישראל יש יכולת לממן את הפרש הזמנים הזה שבין העלויות של הפינוי והניקוי לבין המכירה של הקרקע. יהיה בהחלט פער של כמה שנים בין הזמן שבו יצטרכו לממן את כל הדברים הללו לבין הזמן שבו רשות מקרקעי ישראל תתחיל לקבל את התמלוגים.

רשות מקרקעי ישראל כאן.

חלק גדול מהקרקעות לא מזוהמות. אפשר לבנות כבר ברגע שמפנים את המתחם.

בשורה התחתונה, רשות מקרקעי ישראל מכירה את כל התחשיבים האלה. היא מקבלת את האמיתות ואת התקפות של התחשיבים האלה ואנחנו סבורים שגם מבחינה כלכלית יש כאן איזשהו ערך למדינת ישראל למרות שזאת לא המוטיבציה המרכזית שלנו. זה לא שאנחנו רוצים לעשות את זה כדי להרוויח כסף. אנחנו רוצים לעשות את זה כדי להציל את המטרופולין של חיפה.

מר יובל אדמון, אתה רוצה להרחיב ולומר מה זה יעשה לחיפה?

לא. רציתי לענות לשאלה ששאלה חברת הכנסת זנדברג והתייחס לזה גם מנהל המחוז. בז"ן יושבים על – אני לא זוכר בדיוק - אם זה 2,000 דונם או 1,500 דונם , ומסביב יש שטח מאוד גדול ששייך לרשות מקרקעי ישראל והם לא יושבים עליו והקרקעות לא מזוהמות. יש שלביות של הסיפור הזה. כל התכנית הזאת שרשות מקרקעי ישראל מציגה זאת תכנית על פני עשרות שנים ויש שלבים שונים לאורך הדרך. יש דברים שאפשר לקדם במקביל. זה תהליך מתגלגל.

אותי מעניין מה התוספת המסיבית הזאת, גם מבחינת יחידות דיור וגם מבחינת שטחי מסחר ותעסוקה, מה זה יעשה לעיר. הנתונים שיש לכם מעידים לא רק על נתוני הגירה שלילית בחיפה אלא בגלל ממש גוויעה של המקום הזה.

בואי נגיד שכאשר מסתכלים על חיפה, על המטרופולין כולו, האזור הזה למשל הוא אזור שכמעט נטול לחלוטין חברות היי-טק למרות שהוא יושב ממש 10 דקות נסיעה מהטכניון, ממש קרוב, ובקו התחבורתי שמרכז את כל התחבורה בצפון מדינת ישראל ולמה לא יושבות שם חברות היי-טק, זו שאלה מוזרה. יש פוטנציאל במיקום מכל הסיבות אבל זה בגלל שהאזור הזה מאופיין באמת בתעשייה שהיא מזהמת וכל מה שנלווה לזה. החשיבה כאן וההסתכלות, כאשר יוצרים מקום חדש, זה לא רק שיהיה יותר ירוק, יהיו יותר מים וכן הלאה, אלא זה גם יכול לאפשר מנועי צמיחה חדשים שבהחלט תעשיות מתקדמות והיי-טק וביוטק מאוד רלוונטיות למרחב הזה בגלל הטכניות ובגלל הנגישות התחבורתית.

ראש עיריית נשר, בבקשה. טרחת להגיע לכאן פיזית.

תודה רבה לכולם. רגע היסטורי בחיים שלנו במפרץ חיפה, הצהרה כזו של יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה שעד 2025 אנחנו יכולים להוביל לסגירה של התעשיות הפטרוכימיות ושל השרה שמדברת על 2030. באתי לכאן בשם כל הילדים של נשר, כל הילדים של האזור ובטח הילדים הפרטיים שלי, כי כאשר אנחנו נכנסים היום לגן ילדים בעיר נשר, ואת בודקת כמה ילדים שם מחוברים למכשירי אינהלציות בבוקר, אנחנו לא צריכים את מה שאמר פרופסור גרוטו כי אנחנו מרגישים את זה יום יום ובוקר בוקר אצלנו.

תכנית מפרץ החדשנות, צריך לתת כאן גם קרדיט למי שלא נמצא אתנו כאן, לשר לשעבר משה כחלון שדחף לכיוון התכנית הזאת ובכלל לכולם שמאמצים אותה.

יש כאן מספר סוגיות שאני מבקש דווקא מחברי הכנסת, תרשו לי להעיר הערה קלה. אל תהיו ציניים כי מהצד השני בז"ן מסתכלים עלינו, וכשהם רואים אותנו מחייכים ולא מאמינים, תאמינו לי, אני מכיר אותם, חבר'ה נהדרים, אנשים טובים, הם מחככים ידיים בהנאה. כשאנחנו יושבים אתם בדיונים ואנחנו מדברים על בקשות שלהם להקמת מתקנים חדשים, רק לאחרונה הונח על השולחן שלנו בקשה להקמת מתקן לייצור חשמל מוגבר, בקצב מוגבר של 320 מגה-ואט, כשהם רואים אותנו ואתכם מחייכים – הם אומרים שכנראה התכנית שלהם תעבור. ראשי הרשויות לא בעניין של סגירה של בז"ן, זה משהו מאוד רציני עבור מי שחי שם.

אני מתנצלת, אני עוזבת אתכם לדקה כי אני צריכה להצביע. חברת הכנסת קרן ברק תחליף אותי.

(היו"ר קרן ברק)

קרן היא תושבת המקום והיא מרגישה את זה ממקור ראשון. לכן הנושא הזה הוא מאוד רציני עבורנו. כיום ראשי הרשויות בדילמה והדילמה היא האם לאשר לבז"ן מתקנים שכביכול מוצגים ככאלה שמפחיתים זיהום סביבתי אבל מצד שני ייקרו עבור המדינה את ההוצאה של המפעלים משם, או מאידך לומר להם, חברים, עצרו ועכשיו בואו נגדיר את התקנים, נקשה עליהם את החיים שם כדי שהם יפסיקו לחייך ולחכך ידיים ולהבין שהם חייבים לשתף פעולה עם המדינה ועם המועצה הלאומית לכלכלה כדי להתחיל לדון איך מפנים את המפעלים משם.

כרגע לא נמצאת כאן השרה להגנת הסביבה אבל אני בטוח שהיא מאזינה, שוחחנו בחוץ והיא הבטיחה להגיע, והיא אולי אחת השרות הכי אקטיביות כבר מהרגע הראשון שהיא נכנסה לתפקיד בנושא של הגנת הסביבה.

אנחנו חייבים ללכת אתם יד ביד והם חייבים להכביד את התקנים, להקשות על בז"ן, לגרום להם לסגור מתקנים בדיוק כפי שקרה בחיפה כימיקלים, כדי שהם יפנימו שהם לא רצויים באזור הזה ויוכלו לבוא למשא ומתן לא כשיש איזושהי חרב חזקה בידיהם אלא יבואו ממקום שבסופו של דבר הם מבינים שהם יוצאים ממפרץ חיפה וגורמים לשיפור בחיים שלנו שם.

הסוגיות האלה כרגע עומדות על שולחננו, על שולחן ראשי הערים באזור, ואני יכול לומר לכם שיש אחדות דעים בין ראשי הערים שבז"ן צריך להתפנות מהאזור אבל בטח ובטח –ושמענו את זה כאן – למצוא תעסוקה לאותם עשרות ומאות עובדים שכרגע גם כן צופים ומקשיבים לנו וחרדים לגורל פרנסתם. אנחנו מבינים ללבם ויודעים כמה זה קשה ולא ניתן לתכניות האלה לעבור מבלי שאנחנו נדע שכל משפחה ומשפחה אנחנו מוצאים לה גם את החלופה התעסוקתית.

תקשיבו חברים, העיר נשר ממנה אני בא נמצאת בהר הכרמל טבולה בירוק. אנחנו ממש חיים בתוך הטבע עם רמת חינוך מאוד גבוהה, בצמידות לטכניון ולאוניברסיטה. כמובן כולכם מוזמנים לבוא ולבקר, מי שעדיין לא היה. עם פארקים ועתיד של תעסוקה במטרופולין כמו אזור הפורטק שהיום אנחנו מקדמים אותו, של 400,000 מטרים מסחר.

הגשר התלוי.

כן. הגשרים התלויים. עם היי-טק ועיר של תיירות. הדבר היחיד שכרגע מעיב את הפיתוח האזורי, זה הסיפור הזה של המפעלים המזהמים.

לכן אני שמח שהמדינה החליטה לקחת את זה כפרויקט לאומי ולהפוך את האזור הזה. כשאני מסתכל על תכנית מפרץ החדשנות, להבדיל אלפי הבדלות, אני רואה מעין ונציה קטנה עם כל התעלות שמסתובבות שם בפנים, אזור תיירותי מאוד חזק שמשלב היי-טק, משלב עסקים, ואנחנו מאוד מאוד מאמינים בזה.

אני רוצה להודות לוועדה על שהזמינה אותנו ומקיימת דיון בנושא. שיהיה בהצלחה.

מילה אחרונה, ברשותך. לפני בערך 15-20 שנים התייחסו לכל פעילי ארגוני הסביבה כהזויים כשהם דיברו על הוצאה של המפעלים.

גם לפני שנתיים.

אם יש לכם מקום לתת פרס, זה לאנשים האלה שגם נמצאים ב-זום וגם נמצאים כאן על הדבקות שלהם במטרה. כולם ראו אותם כהזויים אבל הם האמינו ובזכותם כרגע אנחנו יושבים סביב התכנית הזאת.

תודה רבה. אני רק רוצה לומר שאכן אני תושבת המקום.

(היו"ר מיקי חיימוביץ')

תודה רבה לקרן ברק שהחליפה את מקומי.

ראשת העיר חיפה, בבקשה.

אני שמחה להיות כאן, חלק מאירוע היסטורי ומרשים ביותר. לפני שנה ורבע, במארס 2019 העלינו את התכנית של רשות מקרקעי ישראל לדיון בוועדה המקומית. אני חייבת לומר שהיא אושרה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. זה היה אירוע היסטורי גם אצלנו. כלומר, עיריית חיפה והוועדה המקומית שלנו לחלוטין אתכם בתכנית הזו. אמרתי והתבטאתי בהרבה מאוד אירועים שאני חושבת שמדובר בתכנית שמציגה חזון תכנוני וסביבתי יוצאי דופן. מדובר להערכתי בעיר שהולכת להיות הכי מדהימה ואטרקטיבית במדינת ישראל וזה לא רק אירוע של מפרץ חיפה וכל הערים והישובים שנמצאים סביב מפרץ חיפה, אלא של כל המדינה שלנו.

אני רוצה לומר שני דברים. קודם כל, תודה. מעבר לקיום הדיון אני רוצה להודות מעומק הלב לפרופסור שמחון שמוביל את זה כבר שנים רבות בנחישות שאי אפשר לתאר. אני חייבת לומר שלהערכתי חלק גדול מהמימוש או מה שאנחנו רואים, התחלה של מימוש התכנית הזאת, זה בזכותו. כמובן שינוי של תודעה ומודעות של הרבה מאוד ארגוני סביבה, הרבה מאוד גופים שפעלו בשנים האחרונות. אנחנו רואים כאן עתיד תכנוני ועתיד סביבתי מזהיר. אנחנו חייבים גם להתייחס לעתיד הכלכלי של הסביבה שלנו, ענפי המשק שצריכים לבוא ולהיכנס לאזור, להתפתח ולהתרחב. זאת לא סוגיה פשוטה ואנחנו בעיריית חיפה עובדים עליה הרבה מאוד.

חשוב לי עוד לומר שהיום במקביל יש שני דיונים שנראים שהם לא נפגשים – ורועי לוי ידידי הזכיר זאת רק עכשיו – כאשר מצד אחד אנחנו מדברים על העתיד של מפרץ חיפה והתכנית של רשות מקרקעי ישראל, מפרץ החדשנות, ומצד שני אנחנו יושבים הרבה מאוד בוועדות התכנון האזוריות שלנו ואנחנו צריכים לדון בבקשות של המפעלים האלה לשדרוג תשתיות שלהם, כמו תחנת הכוח החדשה שהזכירו אותה עכשיו. אנחנו נוקטים בקו מאוד לא מתפשר ומאוד לוחמני. אני מבחינתי לא מוכנה לדון בשדרוג התשתיות של התעשיות הקיימות כל עוד אין החלטה של הממשלה לעתיד בטווח הרחוק. אי אפשר לדון בטווח הקצר ובטווח הארוך בשני דיונים שלא נפגשים ביניהם והגיע הזמן לקבל החלטה שהיא החלטה אמיצה. אנחנו כמובן תומכים בחשיבה לטווח ארוך, גם אם זה אומר שזה ייקח עוד שלוש שנים ועוד חמש שנים ועוד שבע שנים. אנחנו רוצים לראות את מפרץ חיפה נקי מהמזהמים ולא להשקיע כספים במפעלים שעלולים בעוד כמה שנים לבוא ולומר, סליחה, אבל אנחנו השקענו כספים ועכשיו תממנו לנו את המעבר הזה. זה לא יכול לקרות.

לכן כאן כן נדרשת החלטה אמיצה מצד הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, וכל הגורמים כאשר אנחנו בהעדפה ברורה לטווח הארוך.

בהחלט. אני מתנצלת שאני קוטעת אותך אבל זמננו קצר.

מילה אחת לסיום. אנחנו בעיריית חיפה – ובעצם כל הגורמים שנמצאים כאן בסביבה שלנו ובשליטתנו – נחושים להוביל לתכנית התחדשות מפרץ חיפה ונעשה את כל מה שצריך כדי לעזור.

מצוין. תודה רבה לך, ראש עיריית חיפה עינת קאליש.

ראש עיריית קריית ביאליק, בבקשה.

אני כמובן מברך על הבשורות שנשמעו כאן. אנחנו היום למעשה נמצאים במצב שאנחנו חיים בתוך רולטה רוסית, בתוך משחק באש, ואנחנו רואים שכל פעם קורים אירועים כאלה ואחרים בבז"ן ורק בנס מסתיימים ללא נפגעים וללא אבדות בנפש. מה שצריך להיות זאת הצעת מחליטים שתבוא לממשלה. אני מכהן כחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה ואלינו מגיעות מדי פעם תכניות שונות שמבקש בז"ן לקדם. כך היה בחודש ינואר האחרון ואת השתתפת בדיון, חברת הכנסת חיימוביץ'. צריכה להיות אמירה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שמכריזה על סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה שאוסרת בקשות חדשות בתחום בז"ן, אז הם יבינו שהרכבת יצאה מהתחנה וכי החלה הספירה לאחור. זאת הבקשה שלי. זה המסר שצריך לצאת מכאן, מהחלטת הוועדה היום, לנוע בכיוון של הצעת מחליטים. זאת גם הייתה הבקשה של הוועדה המחוזית בחיפה, שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה תאמר את דברה. הולכים על תכנית מפרץ החדשנות שכולנו, כל ראשי הערים במטרופולין חיפה , תומכים בה ולא לזגזג. לא לשחק גם לפה וגם לשם.

בשלב הביניים, עד שיתקבלו כל הדברים האלה, אני מבקש להגביר את האכיפה, להחמיר את התקנים, לא לאשר אישורי פליטות נוספים. צריך להבהיר חד וחלק שהרכבת יצאה מהתחנה.

תודה רבה. שולי נזר מהמשרד להגנת הסביבה שומעת את הדברים האלה ושומעת את הבקשה שמבקשים, לפחות עד אז להגביר את האכיפה ואני בטוחה שאתם עושים את זה במשרד.

אביהו האן, סיעת הירוקים בחיפה.

אולי פרופסור שמחון יכול להתייחס לנושא הזה של הצעת מחליטים, מה לוח הזמנים, ולבקשות שמגיעות בינתיים. מראשי הערים עולה שיכול להיות שבינתיים בז"ן מנסים לקדם.

הם מנסים. אני הייתי בישיבות האלה.

צריך לשמוע עוד כמה קולות כדי להבין את התמונה.

אם היית כאן בתחילת הדיון, התמונה היא שהיא מבינה שיש תעשייה והיא מבינה שיש עובדים וכל התכניות לוקחות את הדברים האלה בחשבון.

לא קשור לעובדים. אני בכלל לא מדברת על העובדים. אני מדברת על הצורך בתעשייה הספציפית. על הצורך במוצרים.

מכיוון שבסוף זה נמצא בפרטים הקטנים, השאלה היא לגבי הצעת מחליטים, הצעה שנשמעה כאן, האם יש תכנית ובאיזה טווח זמן. שנית, מה העמדה של המדינה כי שמענו כאן זעקה מצד ראשי הערים שמשוועים לעזרת המדינה בנושא הזה של בקשות היתרים שבינתיים מגיעות לוועדה המחוזית.

אני מבינה. תראו, הנושא הזה עצום. עוד אין תאריך להחלטת מחליטים אבל כמו שאמרה כאן קדם השרה, אנחנו מקדמים החלטת ממשלה.

חודש? שנה?

אביהו האן, כמי שעומד בראש סיעת הירוקים בחיפה ופועל כבר שנים בנושא הזה, כמה מלים שלך, בבקשה.

תודה. דבר ראשון, אני רוצה לומר שאני מברך על ההחלטה ועל האמירה האמיצה של השרה להגנת הסביבה לגבי סגירת בז"ן ב-2025.

אמר את זה אבי שמחון.

זה מאבק של הרבה מאוד פעילים כבר שנים רבות ואנחנו רואים שאנחנו מגיעים לנקודת זמן מאוד משמעותית ואני מברך על כך.

אני רוצה לומר שבעולם נסגרו בחצי השנה האחרונה קרוב ל-50 מפעלי זיקוק. זה אומר שגם כאן האמירה הזאת שאנחנו הולכים לסגור את מתחם בז"ן, זה משהו שיקרה ואנחנו יכולים לקחת אותו כמצב נתון ולא לקבל איזשהו תהליך ואנחנו נדהמים שהוא קורה.

אני רוצה להתייחס לעיקרון של תקופת הביניים. בתקופת הביניים אנחנו צריכים לדאוג שבז"ן יזהמו כמה שפחות. היום אנחנו אוספים מכל מפעלי בז"ן כמויות אדירות של זיהום אוויר ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצמצמים את זה.

אני רוצה להתייחס לאמירה שלא אהבתי לשמוע שאמרה ראשת העיר שמוכנים לקחת עוד שלוש שנים, עוד חמש שנים, אבל לא. הילדים שלנו לא רוצים עוד שלוש שנים ולא רוצים עוד חמש שנים. האמירה של השרה גמליאל ל-2025 סגירת מפעלי בז"ן, זה יעד נכון.

האמירה לגבי 2025 היא אמירה של פרופסור אבי שמחון, מי שעומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה.

זה יעד נכון. זה יעד שצריך לכוון אליו. החלטת ממשלה שצריך להוביל בחודשיים הקרובים לכיוון הזה ולא ללכת עכשיו לאיזשהו מהלך שייקח 30-40 שנים ואנחנו נגדל עוד עשרות אלפי ילדים שהם חולי אסטמה, ואמר את זה הכי נכון ראש עיריית נשר, שהם קמים בבוקר לבית הספר עם מכשירי אינהלציה. אסור לנו לאפשר למציאות הזאת לקרות.

לכן אני מברך על התהליך הזה ואנחנו נלווה את זה, אנחנו נבחן איך התכנית הזאת יוצאת לדרך. תודה רבה לכל הנוגעים בדבר ובטח לך, מיקי, שאת מובילה את הנושא בוועדת הפנים. אנחנו עבורכם ואנחנו נדאג שזה יקרה.

תודה רבה. מי שעומד בראש המועצה המקומית קריית טבעון, עידו גרינבלום, בבקשה, כמה מלים שלך. אנחנו מתקרבים לסיכום.

שלום לכולם. אני אדבר בקצרה. קודם כל, תודה לך מיקי ותודה לשרה שהייתה כאן ותודה לכל מי שהוביל את הדיון. תודה לראשי הרשויות, השותפים שלי שנמצאים כאן, ולקבוצה מסורה שנמצאת כאן, חבורה של פעילים אכפתיים ומסורים שמלווים את המאבק על מפרץ חיפה ומגיעה להם תודתי ותודת כל הנוכחים. קבוצה רחבה מאוד של אנשים שמובילים את זה באמונה גדולה.

המועצה המקומית קריית טבעון אישרה בהצבעה פה אחד – לדעתי היינו הבאים בתור אחרי עיריית חיפה – את תכנית מפרץ החדשנות ואנחנו תומכים בה בצורה פומבית ודקלרטיבית. פרסמנו את העניין הזה. אנחנו מאמינים שזה כיוון נכון.

כדי לא להאריך אני אומר שאני מאמין שבשיתוף פעולה חזק ואסרטיבי של הכנסת, המשרד, הפעילים המאוד חזקים וכמובן הרשויות, אנחנו נצליח להוציא את הדבר הזה אל הפועל. אנחנו אתכם ומאחוריכם. בחלק מהמקומות הוועדות שלנו אפילו לפניכם וכדי לתרגם את הדברים האלה למהלכים אופרטיביים. תודה לכולם ובהצלחה. נעשה ונצליח.

תודה רבה. אחרון הדוברים אלי אברמוב, התאחדות התעשיינים.

אני אהיה קצר. אני אומר מה שאני תמיד אוהב לומר בפורום הזה. לי אכפת מהסביבה לא פחות מאשר לכל אחד מהיושבים כאן, כולל חברי הכנסת, כולל הארגונים הירוקים שהלוואי שהם היו מכבדים אותנו כמו שאנחנו מכבדים אותם.

לעצם העניין. אני חושב שהיום – תזכרו את התאריך הזה, 29 ביוני 2020 – אתם החלטתם על סגירת העיר חיפה. אני מכיר היטב מה קורה בעולם בנושא התעשייה. הרבה מדינות שחשבו שאפשר לסגור תעשייה, שאפשר לסגור מקומות וימצאו פתרון תעסוקה לא רק לעוד 100,000 הקיימים אלא לעוד 350,000 אנשים שמתכננים להביא לשם – התכנית הזאת היא תכנית שאני חושב שאין לה אחיזה במציאות. אם מסתכלים על איזון של תעסוקה במדינות מתפתחות, תעשייה היא עוגן מרכזי. בישראל היא הייתה עוגן ענק והיא הצטמצמה עד כדי פחות מ-10 אחוזים מכלל המשק. מדינות שהגיעו למצב הזה עשו תפנית לאחור ומגבירות את התעשייה. כדאי ללמוד מה קורה במקומות אחרים.

אתם מסתכלים מתחת לפנס. כולם כאן אומרים יסגרו את התעשייה ויהיה נקי, אבל אתם מתעלמים מנתונים. הנתונים לא שלנו אלא של המשרד להגנת הסביבה והם מראים והתחבורה הימית, שאותה אתם רוצים להגביר בתכנית הזאת, הם הגורמים המרכזיים לזיהום האוויר, הרבה יותר מהתעשייה.

אני חושב שאתם צריכים להסתכל לנתונים בעיניים. המפעלים שלנו ומפעלים דומים להם נמצאים במדינות הכי מפותחות – בגרמניה ובהולנד – קרוב למרכזי הערים. המפעלים שלנו לא פולטים יותר מאשר שם. אם יש פליטה עודפת, צריך לטפל בה מיידית. אני בכלל לא מתפשר על הדבר הזה. אבל הסטנדרטים שיש בישראל – ויושבים כאן אנשים מהגנת הסביבה – לא נופלים מהסטנדרטים באירופה. אנחנו אימצנו את הסטנדרטים האלה ופועלים בהתאם.

מוכרחים לומר שזה לא נכון.

זה פשוט לא נכון. כנראה שלא כל כך אכפת לך מהסביבה כמו שאמרת בהתחלה.

תודה רבה.

תודה רבה לך. אני חושבת שממה שאנחנו שמענו כאן לפחות היום, אנחנו חושבים ומתרשמים שנעשתה עבודה מאוד רצינית שלקחה את כל הגורמים בחשבון, כולל גם את הגורמים של עתיד התעשייה וגם את של העיר חיפה. אני מתרשמת שהתכנית שהוצגה כאן היום היא העתיד של חיפה ותבטיח את קיומה של העיר חיפה ולא את סופה.

אני רוצה דווקא לסיים בדבריו של אחד הפעילים הבולטים היום בשטח, ישי וולפוביץ', מגמה ירוקה. אם אתה יכול לומר כמה מלים ולסכם.

תודה רבה מיקי. תודה לך על קיום הדיון הזה, תודה לשרה ולכל אנשי המשרדים וראשי הרשויות שאמרו מלים מאוד חזקות וחשובות.

עבורנו מדובר במשהו היסטורי. אני רוצה לומר בשמי ובשם כל פעילות ופעילי הסביבה במאבק הזה להעברת מפרץ חיפה לאורך השנים בשם כל הארגונים הפועלים, אנחנו רוצים לחזק אתכם ראשי הרשויות, השלטון המקומי, השלטון המרכזי, להמשיך לפעול ביחד כיד אחת כדי לתקן את אחת העוולות הגדולות שהיו כאן במדינת ישראל ולהצעיד את צפון מדינת ישראל קדימה. אסור לנו להיות שאננים. אנחנו צריכים לראות את החלטת הממשלה בשבועות הקרובים. אנחנו מאוד רוצים לוח זמנים מוגדר ולראות את התכנית הזאת יוצאת לדרך, לסגור את בז"ן בהקדם. תודה רבה.

תודה רבה. פרופסור שמחון, מלים אחרונות שלך לפני שאנחנו מסכמים. קודם כל, אני רוצה לשבח אותך על שנשארת לכל הדיון. זה יוצא דופן וראוי לציון.

כמו שנאמר כאן, אני חושב שזה דיון מאוד מאוד חשוב. אני שמח על כך שיזמת אותו ואני מאמין שנצטרך להמשיך ולבחון את הדברים בהמשך.

תודה רבה. אני אסכם את הדיון. מעניין אם בעוד כמה שנים נזכור את התאריך הזה ומה נחשוב עליו אבל אני נוטה לחשוב שכן נעשה כאן איזשהו ציון דרך במאבק רב השנים הזה של הוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.

אני מברכת על הודעות השרה גילה גמליאל ופרופסור אבי שמחון על הכוונה לקדם החלטת ממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

הוועדה גם מודה לכל חברי הכנסת והמשתתפים שלקחו חלק בדיון. אני מתנצלת אם היו אנשים שרצו להוסיף אבל לצערי הרב אני חייבת לחתום את הדיון הזה עכשיו. אני מבטיחה שזאת לא פעם אחרונה שאנחנו דנים כאן בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הזה של מפרץ חיפה. אנחנו נמשיך, נקיים דיוני המשך ונלווה את הצעדים שהממשלה תיקח לקידום ההחלטה ואחר כך למימוש שלה בפועל.

אנחנו רוצים לבקש מהמועצה הלאומית לכלכלה לבחון את האפשרות להעביר לידי חברי הוועדה את דוח מקינזי ללא ההשחרות.

אני רוצה לסיים את הישיבה הזאת בנימה אופטימית. אני חושבת שראינו כאן תכנית שבהחלט יכולה להוות איזשהו אופק ירוק יותר למקום שהיום הוא אפור ושחור.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:01.