פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות
ולרעידות אדמה
10/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות
ולרעידות אדמה
יום רביעי, י"ח בסיון התש"ף (10 ביוני 2020), שעה 9:30

התמודדות העיר אילת עם אתגרי הקורונה -1. פגיעה אנושה בכלכלת העיר על כל חלקיה2. אחוזי אבטלה גבוהים במיוחד3. העסקת עובדים ירדניים במלונות4. התפשטות נגיף הקורונה בקרב עובדי מלונות בעיר5. פגיעה קשה בהכנסות העירייה6. אישור תכנית "עיר ירוקה"

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי לוי
יואל רזבוזוב
קטי קטרין שטרית

קרן ברק
בועז טופורובסקי

כפיר מצוינים - ראש תחום בכיר פיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה

איתי טמקין - רכז פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

עידו לבנה - סגן ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

פיני שני - סמנכ"ל בכיר מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

מאיה מילר - מרכזת בכירה תיאום פעילות יחידות, לשכת הממונה על זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר אילת

אריאל גלבוע - רמ"ח בטחון פנים ועורף, המטה לביטחון לאומי

אמיר חייק - נשיא התאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלונות בישראל

נירה לאמעי ריכלבסקי

לאה גופר

מאיר פרץ

התמודדות העיר אילת עם אתגרי הקורונה -1. פגיעה אנושה בכלכלת העיר על כל חלקיה2. אחוזי אבטלה גבוהים במיוחד3. העסקת עובדים ירדניים במלונות4. התפשטות נגיף הקורונה בקרב עובדי מלונות בעיר5. פגיעה קשה בהכנסות העירייה6. אישור תכנית "עיר ירוקה"

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: התמודדות העיר אילת עם משבר הקורונה. אני מדברת על פגיעה אנושה בכלכלת העיר על כל חלקיה, אחוזי אבטלה גבוהים במיוחד, סוגיית העסקת עובדים זרים במלונות ועוד.

יש לזכור שאם אנחנו מתייחסים לפגיעה בכלכלה בשל משבר הקורונה ברמה הלאומית, כשאנחנו צוללים לאילת אנחנו יכולים לראות שהפגיעה גדולה שבעתיים. אילת יכולה להיות מוגדרת כ-"אי". מדובר ביישוב קצה די מבודד שמתנהל כיחידה עצמאית, כך היה צריך להתייחס אליה באסטרטגיית היציאה כשהיא הוגדרה כעיר ירוקה, ולאפשר לה פתיחה לפחות בתוך תחומי העיר. אנחנו מוצאים עיר שמושתתת על תיירות פנים וחוץ, רוב תושביה עוסקים בענף זה, מה שמביא את העיר ל-80% אבטלה. מעל 30% הם גם משקי בית שבהם שני בני הזוג מובטלים. לכן אנחנו פוגשים כל דבר בעוצמה יתרה.

סוגיית העובדים הירדנים שצריכים להיכנס לעיר: אנחנו נצטרך למצוא לכך פתרון. יש הסכמה בין ראש עיריית אילת לבין המעסיקים שעל כל עובד ירדני שייכנס הם יחזירו חמישה עובדים ישראלים לעבודה. ככה אנחנו עוזרים גם לענף התיירות וגם למובטלים. בסוף יש דברים, ואני אומרת את זה לפני שמישהו ירצה להעלות רעיון יצירתי אחר, הם עושים עבודה שהישראלים לא רוצים לעשות. יש לומר זאת בפה מלא. היה ניסיון להביא את הישראלים לתוך העבודה שממלאים הזרים והניסיון כשל.

אנחנו צריכים לראות איך עוזרים לעיר בקבלת הכספים שהובטחו לה באוגוסט. יותר שבתוך משבר הקורונה אנחנו נפגשים עם סוגיות שכבר ביקשנו לחזק עוד טרם המשבר. זו הזדמנות מצוינת להשלים את מה שהתחלנו אז ולא עשינו. יסלחו לי תושבי העיר אם אני אתייחס למה שקורה אצלם בחודשים האחרונים, בבחינת עוד זה מדבר וזה בא, אנחנו פוגשים עיר שהתמודדה עם סגירת שדה דוב, סערה שהגיע לחופי העיר בחודש מרץ, ואחר כך המשבר עצמו. נבחן איך ניתן להתגייס ולעזור לעיר להשתקם. אם לא נשקיע עכשיו, נאלץ להשקיע פי כמה אחר כך בצורך לשקם אותה, זו הסיבה שכינסנו את הדיון.

מצטרף אלינו חבר הכנסת אבוטבול, שלום לך.

בוקר טוב.

נפתח את הדיון עם ראש עיריית אילת שירחיב קצת על הדברים. מאיר יצחק הלוי.

אני אלי לנקרי, סגן ראש העיר אילת, וכן יושב-ראש תאגיד התיירות אילת, אני עוסק בתחומי הכלכלה של העיר. אפתח בדברים עד שתצליחו ליצור קשר עם ראש העיר.

גבירתי היושבת-ראש, חבריי הכנסת, מכובדי כולם, אני חייב לומר שלא יכולנו לתאר את המצב בעיר מכפי שתיארה אותו היושבת-ראש בפתח דבריה. המצב הוא כפי שתואר. אתייחס לאתגרים שאנו מתמודדים עימם מאז פרוץ המשבר ובפתרונות שאנחנו הצלחנו לייצר על מנת להתגבר על המשבר.

כרגע צריך לומר שבתי המלון החלו להיפתח בחג השבועות האחרון. החיים בעיר חוזרים אט-אט למסלולם. אני מדגיש "אט-אט" כי זה תהליך מדורג ומתמשך. אנחנו רואים ש-30% מבתי המלון פתוחים. הצפי לחודשים יולי ואוגוסט, מדובר על חודשים של ביקוש שיא. זה מביא אותנו לחששות הגדולים גם לאור סימנים להתפרצות של גל שני. אנחנו כעיר לא יכולים להרשות לעצמנו סגירת העיר לתיירות בשנית. המשמעות של דבר כזה היא לא פחות מהרת אסון. אם חלילה העיר תיכנס למשבר בטרם יצאה מהמשבר הקודם, עדיין יש 12,000 מובטלים בבית, מאות עסקים שקרסו. תמונת המצב לא מלבבת. יחד עם זאת, אילת היא עיר חזקה בעלת פוטנציאל אדיר. אם נקבל את הסיוע הנדרש ונבצע את הפתרונות הנדרשים כדי שהעיר תתנהל כלכלית נכון בצל שגרת הקורונה – נוכל לראות שוב עיר פורחת וצומחת ויחד עם זה נדרש הסיוע לעיר אילת כדי להחזיר את העיר אילת לצמיחה. אנחנו יכולים להפוך את המשבר הזה להזדמנות.

מיד עם פרוץ הקורונה נערכנו גם עם תוכנית תיירותית חדשה שמותאמת לשגרת קורונה, אבל בעיקר לתוכנית העיר הירוקה שאם יהיה לנו קצת זמן נוכל להציג את העקרונות שלה. התוכנית הוכנה בשיתוף עם המל"ל. מהות התוכנית היא לנהל שגרת חיים באילת כשאנחנו מחזירים את התיירים ומבטחים להם חופשה בטוחה עם מינימום מגבלות. התוכנית שהכנו מתאפשרת כתוצאה מכך שלאילת יש אפשרות להתנהל כסוג של אי ולשלוט בכניסות לעיר, בהנחה שתהיה אפשרות לבדיקות מהירות וקלות, שלא תעכבנה את כניסת התיירים לאילת. לפי מיטב הבנתי בימים אלו הצבא עורך פיילוט יחד עם חברת - - - שפיתחה את טכנולוגיית הינשוף שבודק ב-60 שניות. אני לא יודע להגיד איפה זה עומד. בשיחות שקיימתי נאמר לי שעוד שבוע או שבועיים ניתן יהיה להפעיל את הבדיקות הללו.

גם אם לא תהיינה בדיקות, התוכנית של עיר ירוקה מאפשרת לנהל חיים תוך כדי שהתיירים מרגישים ביטחון רב ככל האפשר. זה נעשה באמצעות אפליקציה ייחודית שאנחנו מפתחים. באמצעות האפליקציה התייר יכול לדעת מה קורה בכל רגע נתון בחופי הים, במצפה תת-ימי, במסעדות וכולי. הוא יכול לדעת מה מצב ההתקהלות והצפיפות וכך לתכנן את ההתנהלות שלו. מדובר על 100–200 נאמני בריאות, לאו דווקא פקחים אוכפים אלא אנשים שייעודם הוא הסברה. נאמנים אלו אמורים לקבל את פני התיירים, להסביר להם מה זו תוכנית העיר הירוקה, להסביר להם אודות האפליקציה שהזכרתי. בתוך החבילה שתחולק לתיירים תהיה מגבת באורך שני מטרים שמאפשרת להפריד בין אדם לאדם. התוכנית שלנו נותנת מענה בכל האפיקים: מסעדות, אטרקציות, הזמנות.

אלי, אני רוצה לדעת ברמת המקרו. אנחנו אמורים לסייע לכם לקדם את התוכנית כדי שהיא תהיה ישימה. בנוסף, אנחנו רוצים להבין את המשמעויות התקציביות של התוכנית. נשמח שתתייחס.

התקציב עבור התוכנית עומד על 15 מיליון שקלים. לפי מה שאנחנו מבינים אושרו כרגע שני מיליון שקלים. אני רוצה להגיד שכדי להוציא את התוכנית אל הפועל נדרש התקציב במלואו. אני מקווה שהם יאושרו ושהטכנולוגיה שדיברתי עליה תהיה זמינה. הרעיון הכללי הוא שהתיירים שמגיעים לאילת יתנהלו כמעט כמו שהם התנהלו לפני הקורונה. מה שקרה בימים האחרונים זה שאת אשר יגורנו בא לנו. אנחנו לא כל כך יודעים מה המשמעות של פתיחת העיר בחג השבועות. אני מניח שנראה זאת בימים הקרובים, כולם יודעים שהשבוע התגלו עשרה מקרה קורונה במלון ששוהים בו עובדים זרים. כרגע זה ממוקד, זה לא התפשט, דווקא זה מעיד יותר מכל על כמה דחוף וחשוב לבצע את התוכנית מהר. תודה.

תודה, אלי. ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

תודה, גבירתי היושבת-ראש. תודה עבור האוזן הקשובה שיש לך לעיר אילת. אני יודע כמה את רגישה להיבטים החברתיים. אני לא יכול להתייחס בדיון הזה רק להיבט העכשווי. אילת זו קהילה סגורה. במהלך השנה האחרונה הקהילה ספגה שלוש מכות וכל בולמי הזעזועים שברשותה הגיעו למיצוי מקסימלי. נתחיל באירוע שדה דב שפגע באופן קשה באיכות החיים שלנו, בדגש על חולים, סטודנטים וחיילים. זה קרה ב-1 ביולי. כתוצאה מזה, להזכירך, ישנה החלטת הממשלה לפצות את אילת בגין הנזק מסגירת שדה דב. ב-13 במרץ בא צונמי וטרף את חופי הים, זה נזק של מעל 100 מיליון שקלים. חופים, מזחים, יאכטות, ספינות מסחריות, כולם מושבתים כתוצאה מהפגיעה הזו. מדובר במאות אנשים שחיים מהים.

ואז, באה הקורונה ונגעה ב-80% מבתי האב. באילת יש 20,000 בתי אב, באה הקורונה ונכנסה, כמטאפורה וכפשט, ל-80% מבתי האב בעיר אילת ופגע בכלכלתם. לעיתים גם בשני המפרנסים, זה עומד על 30% מסך כל משקי האב המובטלים. מדובר בקהילה שקיבלה כמה מכות ועדיין לא עשתה אפילו את התהליך של וינטלציה. גם כשמדברים על חזרת בתי המלון, עדיין יהיו שובלים ארוכים לקהילה.

אני רוצה למנות את המקומות בהם אנחנו סובלים: אני מדבר על התא המשפחתי, התא המשפחתי נפגע קשה, עצמאיים וגם שכירים, במקום ששני בני הזוג נפגעו ולא עבדו אז אפשר להבין את גודל המצוקה. לכן דרשנו החרגת העיר אילת. לא יעלה שישוו עיר שכולה תיירות לעיר אחרת, זו השוואה עקומה.

עיריית אילת נפגעה פגיעה בלתי-אפשרית. אני אומר זאת שוב, בארבעה חודשים עיר נכנסת לתת גבייה של 110 מיליון שקלים. קיבלנו שיפוי בגין אי-גביית ארנונת עסקים בסדר גודל של כ-40 מיליון שקלים, אני מדבר במספרים עגולים. אנחנו עדיין סוחבים מחסור של עשרות מיליוני שקלים ואין מי שיפצה את העיריה על כך. אם לא נקבל שיפוי אנחנו לא נוכל לשלם את משכורות יוני. בדרך כלל העירייה שלנו יודעת להחזיק את עצמה, אנחנו נמצאים במצב בלתי-אפשרי.

הנושא הנוסף זה העיר. כל העיר שהייתה בהתלהבות של פיתוח תשתיות. אמרתי שאנחנו חייבים לפתח תשתיות. אני יודע שביום ראשון הקרוב אמורה להתאסף ישיבת ממשלה שתדון גם בנושא העיר אילת. יש כאן רצון טוב של הרבה אנשים, אבל כשאנחנו מדברים על מצב שאנחנו דורשים כ-200 מילון שקלים, יכול להיות שבדיון ביום ראשון נקבל בין 40–50 מיליון שקלים, זה פחות או יותר הסכום. לא נוכל, אני אומר זאת בכאב, לא נוכל עם הסכומים הללו להמשיך להוביל את העיר למקומות שאנחנו רוצים. בקשתי לראש הממשלה הייתה שיקים מחדש את ועדת השרים לענייני אילת בראשותו, שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יטפל בוועדה המנכ"לים בראשותו, ושייבנו תוכנית מקיפה שתעזור לתושבים. אנחנו עדיין מצויים במצב של 50% אבטלה וחשוב לזכור זאת. לטפל בעירייה ולקדם מימונים על פי פלטפורמת ההחלטה שהייתה באוגוסט 2019 שאת השתתפת בה, וכמובן מימון מתקציבי הקורונה. אנחנו יודעים שהמדינה הקצתה למעלה מ-100 מיליארד שקלים לטיפול בנזקי הקורונה, אין עיר שזקוקה לתקציבים יותר מאילת כדי לצאת לדרך.

אנחנו לא מוכנים להיות עיר רווחה, עיר פושטת יד, עיר שרצים לראות איך אנחנו מקבלים לחם עוני. זו עיר שכל שנה ידעה להכניס מיליארדים לקופת המדינה, זו עיר שכל שנה אירחה פה 2.5 מיליון אנשים, זו עיר שיודעת לארח מעל 7 מיליון לינות. זו עיר גאה וחזקה. אנחנו נמצאים במצב קשה ומאמינים שכל כסף שיינתן לעיר יוחזר בריבית דריבית. כסף לאילת זו השקעה, הוכחנו זאת במשך שנים רבות. בקשתי אלייך: אני מקווה שנקבל את מה שנקבל מהממשלה, אבל צריכים ישיבה מסודרת על פי המסמך שהגשתי לך. אנחנו רוצים שהוועדה תסייע לנו לחלץ את העיר אילת משלוש המכות שהיא קיבלה בשנה האחרונה. מה שאמר אלי זה חשוב מאוד, אם אנחנו נכנסים לסשן נוסף של קורונה ולא נקבל את המשאבים, אנחנו נמצא את עצמנו שוב עם בתי מלון סגורים. אני מניח שאף אחד לא רוצה זאת כי אז באמת בולמי הזעזועים שלנו יישחקו עד תום ונצטרך ללכת על קביים, זה דבר שאסור שיקרה.

חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה.

בוקר טוב לך, מאיר יצחק. אני רוצה להתעניין האם הייתה לך פנייה ישירה לשר התיירות הנוכחי, לשר הפנים הנוכחי? אלו דברים שהם אמורים להעלות בישיבת הממשלה הקרובה. שאלה נוספת: עם כל הקושי הגדול, האם תוכל לומר איך אתם מתמודדים עם חולי קורונה שישנם בתוך העיר? שאלה אחרונה: האם גם כל אלה שהיו מגיעים לעבוד בעיר אילת מכל מיני יישובים מסביב, כמו כסייפה למשל, אם הם לא באים אז מי מטפל בהם, האם כל אחד במקומו או שהעיר אילת מטפלת גם בזה?

תודה לחבר הכנסת אבוטבול, זו גם הזדמנות טובה לאחל לך הצלחה.

תודה רבה.

אני מכיר את עבודתך מהעבר ואת רגישותך החברתית. בוודאי שפנינו לגורמים שציינת, אני שלחתי חמישה מכתבים לראש הממשלה, שוחחתי עם כל השרים. שלשום נפגשתי עם שר הפנים אריה דרעי. אני מדבר באופן שוטף עם מרדכי כהן, עם שר התיירות אסף זמיר. ייאמר לזכות שר התיירות שביום העבודה הראשון שלו במשרד הוא בחר להגיע לאילת כדי להזדהות עם מצוקתנו. אני מדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עם כפיר ישרים ועוד. אנחנו על זה חודשיים עם שלוש תוכניות עבודה שהגשנו ושנמצאות על השולחנות של הגורמים הרלוונטיים. הכול נמצא, יש המון הזדהות, אבל יש פער בין ההזדהות לבין התמיכה האופרטיבית.

העיר אילת עד לפני כמה ימים הייתה עיר שהוגדרה כאיתנה בריאותית. עשינו פעולות מדהימות שגרמו לכך שבכל נקודת זמן לא היה יותר ממספר חד-ספרתי של חולים קלים שהיו בבידוד בית. בית החולים יוספטל לא נדרש לאשפז ולו חולה אחד, זה דבר מדהים, זו הסיבה שיכולנו לדבר על תיירות. לצערי הגדול שלשום התגלו אצלנו שמונה חולים ממקום אחד. לשמחתנו הם היו מבודדים אז זה לא גלש לאורחים. ברם, זה מדליק הרבה נורות אדומות שמצריכות הפעלה של תוכנית העיר הירוקה שאנחנו עובדים עליה. אלי סיפר לכם מעט. התוכנית באה למנוע אצלנו סיבוב שני של חולי, זה דבר שמדאיג אותנו מאוד. בית החולים שלנו מדהים אבל אין לו יכולת להכיל יותר ממספר חד-ספרתי של חולי קורונה. זו הסיבה שהעיר חייבת לקבל מימון נקודתי חריג. עיר שמושתתת על תיירות כולה חייבת לקבל תשומת לב אחרת.

אין לנו עוד אילת.

נכון.

אין לנו עוד אף עיר. כל עיר והייחודיות שלה. תודה לראש העירייה. נציג המטה לביטחון לאומי רוצה להתייחס לתוכנית עיר ירוקה?

אני אריאל גלבוע, רמ"ח עורף במל"ל. בגדול, אחרי פסח נערכו מספר דיונים עם עיריית אילת לגבי המצוקה הכלכלית החריפה בעיר, כולל סיורים שלי אישית בעיר. העיר הייתה ירוקה בהיבט התחלואה, המספרים היו מאוד נמוכים, אבל היא הייתה אדומה מהבחינה הכלכלית. עשינו תוכנית יחד עם העיר, הלוגיקה המרכזית של התוכנית הייתה להחזיר את התיירות. חשוב להבהיר בנקודת זמן זאת שכדי להחיות את העיר מהבחינה הכלכלית נצטרך להחיות את התיירות, ומנגד לשמור על תחלואה נמוכה כמה שניתן. לצורך העניין הזה אנחנו עושים שלושה מהלכים בנקודת הזמן הזאת. התוכנית של העיר כוללת נאמנים וקיטים לתיירים, אנחנו חווים את זה - - -. זה בעצם לתת הרבה יותר הסברה, הרבה יותר פיקוח , גם אם אני לא נכנס לפן המשפט של הפיקוח. כל זאת כדי שאנשים במלונות ובמרחב הציבורי יבינו ששמירה על הכללים פירושה שמירה על הבריאות שלהם, אבל גם שמירה על העיר כאזור נקי ובריא על מנת שיגיעו תיירים במהלך הקיץ והעיר תנוע קדימה.

עבדנו יחד עם משרד רוה"מ שתכלל את החלטת הממשלה המתוארת כאן.

כשאתה אומר שמשרד ראש הממשלה תיכלל את התוכנית אתה מדבר על התוכנית שהוצגה באוגוסט האחרון? או שאתה מדבר על תוכנית עיר ירוקה שאתם הנחתם.

יש את החלטת הממשלה מאוגוסט שאמורה לעלות ביום ראשון הקרוב לדיון. הכנסנו בתוך החלטה זו סעיף למימוש תוכנית העיר הירוקה.

מאה אחוז.

משרד ראש הממשלה ניהל את העבודה מול שאר המשרדים. הדבר השני שאחנו עושים הוא מעקב אחרי המענה הרפואי בעיר אילת מתוך הבנה שגם תדמיתית וגם מהותית אנחנו לא רוצים שתהיה שם התפרצות. זה כולל תחקיר שנעשה השבוע על האירוע שהיה בשבוע שעבר בבית המלון, ראש העיר הזכיר זאת. התחקיר פורסם ואנחנו מנהלים מעקב צמוד אחרי הגורמים הרפואיים בעיר אילת וגם עם משרד הבריאות כדי לתת מענה מהיר ולקטוע את שרשרת ההדבקה כמה שיותר מהר. חשוב שהעיר לא תידרדר למצב של אזור מוגבל – מצב שיגמור לנו את התיירות.

יש את הסיפור של העובדים הירדנים, נעשה ניסיון לגייס עובדים מתוך העיר אילת ולהביא כמה שיותר מהר כוח עבודה לתוך המלונות. המלונות הם הקטר, אם המלונות יעבדו מרבית האילתים יחזרו לעבוד בכל המעגלים שקשורים בענף זה. אנחנו כמל"ל מבינים את המצוקה הכלכלית של העיר, פועלים עם האנשים המקסימים בעיר אילת, מראש העיר ועד אחרון האזרחים שפועלים בהתנדבות ומתוך רצון להציל את העיר, הם שמו כל המחלוקות בצד כדי להציל את העיר ואנחנו איתם. לא תמיד אפשר לתת הכול אבל אנחנו בהחלט מבינים את הצורך שבקיץ הקרוב התיירות תחזור לעיר.

אנחנו חושבים כבר על חודשי החורף, אף אחד לא יודע אם יהיה גל נוסף של קורונה, אבל גם לזה בנינו תוכנית מסוימת כי הרעיון הוא להשאיר את התיירות באילת פעילה כל הזמן. כמובן שיש לטפל גם בשאר הבעיות שהעלה ראש העיר, המל"ל פחות מצוי בהן.

שאלה לאריאל לגבי העובדים הירדנים: איפה זה עומד היום? מה המחסום שאנחנו צריכים לסייע בהסרתו?

היה מחסום אחד של משרד האוצר לגבי הכנסת העובדים, זאת מכיוון שרצו למצות את התהליך של גיוס עובדים מקומיים. שכנענו את האוצר שהתהליך מוצא ויותר חשוב להחזיר את הירדנים כדי שהרבה אנשים יחזרו לעבוד. יש הסכמה על מכסה מסוימת שהיא בסדר גמור למדרגה ראשונה.

כמה?

600 אנשים?

מתי? אנחנו יודעים שהם ייכנסו לאילת ואז יאלצו לשהות בבידוד. אם אנחנו לא מכים בזה עכשיו אז זה יימשך קדימה.

כרגע - - - החלטת ממשלה שקבעה שאי-אפשר להכניס את העובדים הירדנים אם יש באילת אחוז אבטלה של יותר מ-7.5%. משרד התיירות מוביל את החלטת הממשלה כדי לשנות אותה. הם עובדים על זה בשעות אלו כדי להעלות את זה מהר לממשלה. במסגרת עבודת המטה שעשינו הועלו עוד נושאים כמו הלנה, ביטוח, ועוד. לכל הדברים נמצא מענה של משרד התיירות שישולב בהחלטת הממשלה. אנחנו עוקבים על זה. אני מאוד מקווה שזה יעלה כבר בימים הקרובים כדי שבשבוע הבא אפשר יהיה לקבל החלטה.

אני רוצה להגיד בהקשר הקודם שהכנסת הירדנים ל-14 ימי בידוד ושישהו כאן לאורך הקיץ זה משרת את מטרת העל של לשמור את העיר עם תחלואה נמוכה. הבאת עובדים כל יום מחדש מסכנת אותנו. זה משרת את הלוגיקה המרכזית. כאמור, אין חסמים ורק צריך להתקדם בתוך הבירוקרטיה.

חבר הכנסת רזבוזוב, בבקשה.

אני לא הבנתי את הלוגיקה. אם אנחנו מכניסים אותם איך אנחנו עוזרים להעסיק את תושבי אילת המובטלים?

אני אסביר את הלוגיקה: מתחילת הדרך נקטנו בגישה שעניי עירך קודמים. זה נכון מוסרית ונכון מעוד סיבות. קיימנו ירידי תעסוקה בעיר אילת, זה היה בשיתוף המלונות ועיריית אילת. לצערי, לא הצלחנו לגייס ישראלים לעבודות שבהם עובדים הירדנים. לשאלתך, חבר הכנסת רזבוזוב, אם אנחנו מחזירים את הפועלים הירדנים, אנחנו מחזירים לכלל פעולה כמעט את כל בתי המלון והם התחייבו שהם יחזירו את כל העובדים האילתים לעבודה. יש ישפיע גם על המסעדות, הקניונים, נהגי המוניות, ועוד ענפים נלווים שיעבדו יותר. אתה מכניס לא הרבה עובדים ירדנים כדי להכניס הרבה עובדים אילתים למעגל העבודה, זו הלוגיקה.

ההנחיה שלנו הייתה שבמקביל להכנסת העובדים הירדנים אנחנו לא שוקטים במהלך לגייס עובדים ישראלים. כולל חיילים משוחררים ותושבי העיר אילת, בהחלט עניי עירך קודמים ואנחנו רוצים להחזיר את העיר למעגל הכלכלי נורמלי. רק שנשמור כולנו על תחלואה נמוכה כדי שהתיירים יגיעו.

תודה.

תודה, אריאל. אני רוצה לחדד, חבר הכנסת רזבוזוב, צריך לצאת כבר מהפרדיגמה הזאת של "לא נביא זרים כי הישראלים יתפסו את מקומם". זה לא קורה, ניסו את זה גם בענף הבנייה וגם בענף הסיעוד וזה לא צלח. יש עבודות שהישראלים לא מגיעים אליהן. ראש העיר אילת הגיע להסכמה שעל כל עובד ירדני שנכנס קולטים חמישה עובדים תושבי ישראל. בסוף זה ביצה ותרנגולת, אם נצליח לקדם את הגעת הירדנים אז נצליח גם לקלוט עובדים ישראלים.

לגבי העניין של שבועיים בידוד לעובדים זרים, אנחנו חייבים להקדים עם זה - - -

נכון, זה צריך לקרות כאן ועכשיו. משרד התיירות, יש לנו פה נציגה, זה ברור לכם, אתם מכירים את זה מצוין. ביום ראשון יש ישיבת ממשלה וצריך להכניס את הנושא כבר היום למעטפה החומה אז צריך להזדרז בעניין הזה.

מאיה מילר ממשרד העבודה, את רוצה להתייחס לסוגיית העובדים?

תודה. כפי שהדגיש אריאל גלבוע, נדרשת החלטת ממשלה לאור ההתניה בהחלטות קודמות שברגע ששיעור האבטלה בעיר אילת עובר את 7.5% ההיתרים של הירדנים אמורים לפוג. כמו שאריאל אמר, זה דורש תיקון. אני רוצה לציין שבדיונים במל"ל עלו כל מיני סוגיות טכניות שמהוות חסם בכל הנוגע להלנת הירדנים שיובאו לעבודה במלונות. זה אומר שיש לתת את הדעת על תהליך הבידוד שאמור לעבור עובד כזה, מימון תקופת הבידוד , פיקוח על תנאי הלנתם - - -

סליחה רגע, מעסיקים לא לוקחים אחריות? כשאנחנו הכנסנו עובדים פלסטינים בענף הבנייה הקבלנים לקחו אחריות גם על הלנת העובדים.

הם אכן עשו זאת אבל היו עם זה כמה בעיות שגילינו תוך כדי תנועה. מינהל ההסדרה והאכיפה אצלנו גילה את החסמים שעולים מהשטח ואנחנו היינו רוצים לוודא שהטעיות שנעשו יתוקנו בכל הנוגע לכניסת הירדנים. היינו שמחים לוודא את זה לפני שהם נכנסים.

מתי אתם מתכוונים לעשות את זה? זה לא נולד אתמול.

אנחנו בודקים את זה מול המל"ל, השבוע קיימנו דיון בנושא. אנחנו ממתינים לתשובות מהגורמים הרלוונטים, משרד המשפטים למשל.

אני רוצה לחדד: גם אני התנגדתי בתחילת הדרך לכניסת הירדנים, אבל אחרי שעשינו שני ירידי תעסוקה והבנו שהציבור לא רוצה, לא חשבנו שירצו אבל לפחות נוכל לומר שידנו נקיות וניסינו להעסיק ישראלים קודם כל. זה כולל הסכמה של המלונאים להעלות ב-20% את שכר עובדי הניקיון. אמרנו שעל כל ירדני יוחזרו חמישה אילתים לעבודה.

כתוצאה מהמחסור החלה תנועה של אנשים מדרום תל אביב לכיוון אילת. זו מגמה שאני מאוד לא אוהב, אני חייב להגיד את זה. אם הם לא עובדים הם הופכים להיות אלו שמגיעים למחלקות הסוציאליות בעיר. גם פה נצטרך לעשות סדר. איני פותח נושא חדש אלא מציין את מה שחשוב לציין.

זה חשוב.

הדבר האחרון: אני חושב, גבירתי, שנצטרך לדון באופן רציני במכסת העובדים הזרים. היום יש אישור ל-2,000 עובדים זרים מהפיליפינים לצורך תעשיית המלונאות. אישור זה לא כולל את העיר אילת. אני חושב שצריך להגדיל את המכסה ל-4,000 ולתת שרוול הזדמנויות להבאת 2,000 פיליפינים לאילת משום שאי-אפשר לדעת, לאור המצב הגאו-פוליטי מה יקרה עם הירדנים. אם אנחנו נישען רק עליהם אז אנחנו נישען על משענת קנה רצוץ. אני חושב שצריך להשקיע מאמץ בטווח הבינוני והארוך בכל מה שקשור למכסות העובדים הזרים למלונאות.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. אני חוזרת למאיה מילר: אין לנו זמן, אין לנו זמן, כל רגע שאנחנו מאבדים מעמיד אותנו במצב שאנחנו חייבים לנצל כל רגע שעומד לרשותנו. נסו בבקשה לסגור את זה עד תחילת השבוע. נעבור לנציג משרד התיירות, פיני שני. פיני, אתה יכול לעדכן אותנו על הסטאטוס שאתם מגישים לממשלה כולל התיקון בעניין העובדים הירדנים?

אנחנו רואים חשיבות לתפקוד השוטף של העיר אילת וכמובן במצב הדברים הנוכחי. ראש העיר הזכיר ששר התיירות החדש פתח את יום עבודתו הראשון בסיור בעיר אילת. הטיפול בנזקי הסערה התחיל כבר בפסח האחרון, חופי העיר נראים טוב יותר בזכות הטיפול הזה.

סיפור הירדנים נמצא במשא ומתן אחרון מול האוצר לגבי כל מיני תת-תנאים. אני מניח שנוכל לגמור זאת בקרוב. לגבי הערות משרד העבודה, והערות משרד המשפטים: בעיר אילת מודעים לעניין זה ופועלים לעמוד בצורה מכובדת בכל התנאים, יש בעיר אילת מגורים מכובדים עבור הירדנים במידה והם יידרשו להגיע, גם התנאים הסוציאליים יוסדרו. אני חושב שנתוני ההזמנות לקיץ נראים טובים מאוד, המלונות מדווחים על תפוסות מלאות. אנחנו מניחים שניתן יהיה להחזיר את העיר אילת למסלול תקין ולתפוסות גבוהות כבר בחודשי הקיץ ונקווה שגם בחגים שיבואו אחר כך.

מה עומד במוקד המשא ומתן מול האוצר על תנאי העובדים?

התנאים שהאוצר מציב לכניסתם. אנחנו בניסוחים אחרונים, אני מניח שנגיע להסכמות ונצליח לסגור את הפינות הללו.

תודה רבה, פיני. אמיר חייק, בבקשה.

גבירתי היושבת-ראש, חברי הוועדה הנכבדים, תודה עבור ההזדמנות. ראש העיר אילת אמר כאן שאילת תלויה בתיירות. ללא המלונות כמעט ואין פעילות כלכלית בתוך העיר עצמה. בימים האחרונים ניהלנו משא ומתן מול משרד האוצר וגופים נוספים. בסופו של דבר הודיע משרד האוצר לשר התיירות שילכו לכיוון של הכנסת עובדים ירדנים. הכמות כרגע לא כל כך משנה, העיקרון שבסופו של דבר אנחנו צריכים מישהו שינקה. בסופו של דבר האם הישראלית לא רוצה שהילדים שלה ינקו חדרים בבתי מלון, וזה לא משנה אם היא יהודייה, מוסלמית, צ'רקסית, בדואית. לכן, הבאת הירדנים זה פתרון שיאפשר את פתיחת המלונות ויאפשר לנו לגייס מחדש את העובדים הישראלים ולארח אורחים. פיני דיבר על ביקושים, יש ביקושים גדולים מאוד להגעה בקיץ. כשהישראלים יגיעו בקיץ אז יפתחו המסעדות, החנויות, בתי הקפה, האטרקציות, נהגי המוניות. לתפיסתי אנחנו נראה שינוי מסיבי בעיר אילת.

העיר אילת חשובה לנו. היושבת-ראש ציינה את נושא פינו שדה דב, עד היום אנחנו מלקקים את הפצעים משדה דב. זה סיפור קפקאי שמדבר על מצב שבו קרקע בתל-אביב עומדת - --

אמיר, זה מאחורנו, נסתכל קדימה.

כרגע באילת אנחנו המלונאים צריכים, אני חושב ששדה דב עוד יכול לחזור לשולחן הדיונים, אני עדיין מאמין בזה. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו המלונות צריכים לקבל את האישורים. יש דיון ביום ראשון בממשלה בנושא זה. אנחנו מחכים להחלטת הממשלה לגייס את העובדים ולהתחיל לזוז קדימה כי אנחנו רוצים מאוד להפעיל את המלונות, תודה.

תודה, אמיר. כפיר מצוינים ממשרד ראש הממשלה.

שלום.

יש לנו כמה סוגיות על השולחן: החלטת הממשלה שקיבלנו ב-4 באוגוסט 2019, אנחנו יודעים שרק חלק מהתקציב היחסי הועבר לעיר. אנחנו יודעים שההחלטה בלי שידענו על הקורונה והסערה נוגעת בסוגיות שנפגעו גם בעקבות המשבר האחרון ולכן לתגבר את התשלומים, שלא לדבר על מה שהם כבר היו צריכים לקבל.

צריכה להיות החלטה שנייה על סך של כ-200 מיליוני שקלים. הממשלה אמורה לקדם החלטה זו. אני מבקשת לדעת איפה זה עומד ושאתם לוקחים זאת בחשבון כבר לתהליך הקרוב.

בנוסף לזאת, אנחנו חייבים לשפות את העיר אילת בגין הנזק הישיר של הקורונה. כל נושא הארנונה מעסקים שלא נכנסה. אני מאוד מבקשת שלא תעשו השוואה בין אילת למקומות אחרים כי אנחנו יודעים שמרבית ההכנסה של העיר מושתתת על תיירות שזה ענף שחזר בין האחרונים לאחר הקורונה וגם זה לא בתפוסה מלאה. אני אשמח לדעת איפה אתם עומדים מבחינת שלושת הנושאים שהזכרתי.

תודה. התפקיד שלי הוא ראש תחום פיתוח כלכלי בכיר באגף פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. לגבי ההחלטה הקודמת: בהחלטה הנוכחית אנחנו מקדימים את הסעיף שמדבר על שיווק תוכן תיירותי בעיקר למבקרים מתוך מדינת ישראל, וגם תוספת של 5 מיליון שקלים לאותו סעיף מההחלטה הקודמת.

לגבי החלטה ארוכת טווח של 200 מיליוני שקלים: זה 200 מיליון, 300 מיליון , כל מספר זוכה כאן. זה משהו שאנחנו חושבים עליו לטווח הארוך אבל כרגע אנחנו רוצים לטפל בשיקום הנזקים המידיים כתוצאה ממשבר הקורנה.

צריך להבין שצריך לגעת בנזקים המידיים של הקורונה בשלל היבטים. אי-אפשר לזרוק לעיר עצם, זה לא כמו שהם היו צריכים 15 מיליון ונתנו להם שני מיליון. אנחנו לא נוכל לעשות את הדברים בערך. או שעושים או שלא. הסוגיה השנייה שאנחנו צריכים להתייחס אליה היא חברתית. יש מצוקה חברתית אמיתית בעיר. 80% אבטלה זה משפיע ישירות על בתי האב, אנחנו יודעים מה קורה בבית שהמתח הכלכלי גואה בו. כל הדברים הללו עומד לפתחה של העירייה שתצטרך לטפל בדברים בעזרת האגפים הסוציאליים שלה. זה גם מגולם בתוכנית העתידית אז אין לנו את הפריבילגיה להגיד: זה משהו שהוא ארוך טווח. אנחנו צריכים לראות איך שמים את הכול בסל אחד ונותנים לעיר את המענה עכשיו. אחרת, אנחנו נפגוש את זה בצורה חזקה ביותר. חשוב לי שתדייק מבחינת המספרים.

אם אנחנו רוצים לדבר על המספרים, נעיר ששיעור האבטלה בעיר אילת עומד על 45% ולא על 80% כפי שנאמר.

לפי מה ?

זה לא נכון.

מאיר, שנייה.

- - - האבטלה של לשכת התעסוקה - - - תדייק - - -

אלו נתוני שירות התעסוקה - - -

אבל זה לא רלבנטי כי יש שם גם הרבה עצמאיים. איך אתם סופרים אותם?

שיעור העצמאיים בעיר אילת לא גבוה מהממוצע הכללי. המצב שם לא שונה משום רשות מקומית אחרת בהיבט הזה.

זה גם לא נכון, זה גם לא נכון.

ראש העיר יתייחס אחר כך.

עצמאיים נשענים על תעשיית התיירות. כדאי לדייק.

לא אמרתי שלא, אני רק אומר ששיעור העצמאיים לא שונה משיעורם בשאר הערים. יכול להיות, ואפילו סביר, ששיעור האבטלה בקרב העצמאיים בעיר אילת גבוה יותר. לגבי הצעדים: ההחלטה מחולקת לשלושה חלקים. חלק אחד שהוא מוניציפאלי, סיוע ישיר לתקציב העיר בהיבט של תקציבי פיתוח ותקציבים שוטפים.

על כמה עומד סעיף זה?

28 מיליון שקלים שמתפרסים על פני השנים 2020–2022. חלק מזה לפיתוח, חלק לנאמני הקורונה, חלק לתקציב השוטף. בפיתוח כלול גם שיקום נזקי הסערה שהתרחשה בחודש מרץ.

הסעיף הנוסף הוא 15 מיליון שקלים שנועד לעסקים קטנים ולתעסוקה. כאן אנחנו שותפים יחד עם משרד הכלכלה ומשרד העבודה והרווחה.

הסעיף שכבר דיברתי עליו מקודם זה הקדמה של תשלומי שיווק תוכן תיירותי עם תוספת של חמישה מיליון שקלים על ה-30 שכבר הוקצו בהחלטה הקודמת.

אתה מדבר על 35 מיליון שקלים.

נכון. 35 מיליון שקלים שחלקם זה מקורות משרד התיירות, חלקם מקורות משרד האוצר. כמו שאמר אריאל וכמו שאמרו מאיר ואלי, בחודשיים האחרונים מאז שהתחיל משבר הקורונה אנחנו עובדים בשקיפות מליאה על ההחלטה הזו ומנסים לנסח את הסעיפים כדי לסייע בטווח המידי, הכול בכפוף לאילוצי התקציב שיש לנו. צריך לומר שהמשוכות האלה עדיין קיימות ואנחנו עובדים על זה גם מול מששרד המשפטים וגם מול אגף התקציבים.

רק התייחסות לבקשתך לא להשוות לרשויות אחרות: בעולם שבו אנחנו עובדים הכול צריך להיות עם קריטריונים שוויוניים אנחנו מחויבים לערוך את ההשוואה הזו. כמובן שאנחנו מציגים את החריגות של אילת ביחס לרשויות אחרות וזה גם מה שעוזר לנו להצדיק את הסיוע.

אני מוכרחה להגיד לך מה שאני חוזרת עליו רבות בחמש השנים האחרונות: התפיסה השוויונית כביכול של מדינת ישראל לפיה נותנים אותו הדבר לכולם מקפלת בתוכה חוסר שוויון משווע. הפעם זה נוגע לעיר אילת בפעמים האחרות זה כלפי הפריפריה הצפונית. חייבים לצאת מהקונספט הזה ולראות איך נותנים מעניים ייחודיים דיפרנציאליים ליישובים השונים. בתוך משבר הקורונה זה צועק, אנחנו יודעים שאילת מושתתת כולה על התיירות ואי-אפשר להתעלם מזה.

אם אני סוכמת את מה שאתה הצגת אנחנו מגיעים ל-78 מיליון שקלים כשהרשות עצמה נכנסת לגירעונות ממוצעים של 100 מיליון שקלים עוד לפני השיפוי הישיר שלה. לא ראיתי פה את עיר ירוקה, זה אותם 15 מיליון לעסקים הקטנים?

בתוך הפרק המוניציפאלי 2 מיליון מתוך זה זה עבור עיר ירוקה.

אבל איך אנחנו יכולים מתוכנית של 15 מיליון להגיד שזרקנו להם שני מיליון, לא מדברת על זה שיש לי תחושה שאנחנו מוכרים כסף פעמיים כי אתה גם מתייחס לכסף שהוקצה כבר באוגוסט וגם בהתייחסות החדשה. משהו פה לא מסתדר לי, אנחנו מצפים שהם יעמדו על הרגליים עם שני מיליון מתוך תוכנית של 15 מיליון? אנחנו מצפים ש-28 מיליון שקלים שיועברו לרשות יכסו גירעון תפעולי של קרוב ל-100 מיליון שקלים? יש משהו שאנחנו לא עושים עד הסוף. גם שני המיליון לא יהיו אפקטיביים כמו כל הסכומים האחרים, הם לא באמת יביאו לנו את התוצאה, אנחנו נצטרך לטפל בזה אחר כך. ומצד שני אנחנו ממשיכים למשוך אותם למטה. מי לוקח אחריות על הסכומים שצריכים לעבור באופן מידי?

אתייחס לשתי הנקודות: הנקודה הראשונה היא נאמני הקורונה. אני חושב ששני מיליון שקלים שהעירייה אולי לא רוצה לעשות אבל צריכה לעשות כדי לשמור על העיר נקייה מקורונה. נכון שזה יהיה פחות כוח אדם מאשר מה שניתן לעשות עם 15 מיליון, אבל אני חושב שהאילוץ התקציבי הוא רלוונטי כי אנחנו לא יכולים לתת כל סכום שאנחנו רוצים. אני מזכיר שהעיר אילת סובלת ממצוקה קשה יותר משאר הערים אבל אין דבר כזה העברת תקציב שאינו מוגבל.

לגבי סוגיית הגירעון התקציבי של העיר אילת: אנחנו כן חושבים שנדרש סיוע לאור ההוצאות העודפות של העיר בשל ריחוקה ובשל הקושי שלה לגייס עובדים. הם גם צריכים לשלם לעובדים שכר גבוה יותר ואנחנו רואים את זה בנתונים.

מה שלא קורה בפועל אם אנחנו משווים את השכר הממוצע באילת אל מול השכר הממוצע במשק.

אני מדבר על עיריית אילת. שכר עובדי העירייה גבוה מכל הרשויות המקומיות - - -

על זה אתה מתחשבן איתם עכשיו?

הוא לא מתחשבן, הוא רק - - -

ככה זה נשמע. איך זה קשור ברגע זה?

קרן, אני אתן לך לדבר.

את מבינה את הניואנסים מאחורי מה שהוא אומר.

מה שאני אומר זה דבר מאוד פשוט: הצדקה לתת לאילת כסף לתקציב השוטף כדי לעזור לה להתמודד עם הגירעון זה גם כדי לעזור לה להתמודד עם העלות הגבוהה יותר של גיוס עובדים. אנחנו לא מענישים אותה, להיפך, ההחלטה אומרת שהתוספת מוצדקת, ואנחנו עוזרים לתקציב השוטף בעוד חמישה מיליון שקלים בשנים 2021 ו-2022. אין כאן ענישה אלא שיפוי. אם לא הובנתי נכון אז אני מתנצל.

לגבי יתר הגירעון, יש הרבה רשויות שנמצאות בגירעון שוטף ומצטבר. אנחנו בעולם שבו יש מגבלת תקציב, איננו יכולים להקצות את כל המשאבים רק לכיסוי גירעונות העיר אילת, אני בטוח שיכול להיות שזה לא מוצא חן בעיני - - -

זו גם לא כוונת הוועדה. אבל הוועדה מעבירה את המסר שצריך להסתכל בעין קצת יותר רציונאלית על מה שקורה שם.

אז הוויכוח הוא מה המספר הנכון וזה ויכוח לגיטימי. אנחנו ישבנו עם כל הגורמים, אגף תקציבים באוצר, משרד המשפטים – שמתעקש להבין מה הייחודיות של אילת ביחס לכל הרשויות האחרות – אנחנו מסבירים ונלחמים על הדבר הזה. בסופו של דבר זו ההסכמה ואני חייב לציין שאנחנו עדיין עובדים על זה מול המשרדים שציינתי ולא כל הקצוות נסגרו.

תודה, כפיר. אני מבקשת שגם ראש העיר אילת יהיה שותף לשיח הזה כדי שאנחנו נבין שאנחנו עושים את מה שנכון לעיר ולא רק את מה שמכתיבים האילוצים. ארצה לשמוע את התייחסות ראש העיר לדברים.

לגבי שוויוניות בחלוקה לרשויות השונות: כשממשלת ישראל החליטה בצדק להעביר משאבים באופן נקודתי לבני ברק שחוותה משבר גדול, המדינה החליטה שהיא שמה שם בוסט, אני לא זוכר שדיברו על שוויון. הבינו שמדובר במצב חירום ובמצב חירום לא בוחנים שוויוניות.

אם לא נבין שבאילת יש מצב חירום אז יש פגם באיכות שיקול הדעת שלנו. שלא נתבלבל, מדובר בעיר שחווה חוויה שהיא שונה מכל עיר אחרת. אם תגיד, כפיר, שיש עוד עיר ש-85% מכלכלתה נסמכת על תיירות, שהיא העיר הפריפריאלית בישראל, שרף ההכנסה הוא מהנמוכים, אני מחריג את העירייה – וכל העסקים קרסו, אז אני אוריד את הכובע בפניך. זה לא המצב.

אני מודע לעבודה הקשה שאתם עושים בימים האחרונים כדי להעביר את ההחלטה. למען הדיוק אציין שחמשת מיליוני השקלים אלו כספים שקיבלנו אותם כבר לפני עשר שנים. זה לא אירוע של קורונה, זה אירוע של תקלה באיך מקבלים את הכסף. אני מציע לדייק היטב. אני רוצה להגיד עוד פעם שהעיר מכניסה לקופת המדינה מיליארדים רבים של שקלים כאשר היא מתפקדת בצורה המלאה. זהו תרנגולת שמטילה ביצי זהב. כל מה שאתם מתבקשים לעשות זה פשוט להזין את התרנגולת ולא לחסל אותה כי אנחנו במצב נפיץ כפי שלא היה מעולם. אני אומר את זה כראש עיר שגאה בעיר ובתושביה. אני חושב שכרגע חייבים מנוסחת ההשוואה, זו נוסחה עצלה שלא רואה את הייחודיות ואת המוחרגות של העיר אילת, תודה רבה.

חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

אנחנו ישבנו פה, ראש העיר הוא יחסית מנומס, אנחנו ישבנו פה כשמדינת ישראל הבטיחה שבתמורה לסגירה השערורייתית מבחינתי של שדה דב שזה היה אחד האירועים הקשים ביותר שחוויתי פה ואסור היה שיקרה, בתמורה לזה הייתה החלטה, יושב פה נציג משרד ראש הממשלה, הייתה התחייבות של מאות מיליונים את ההבדלים בין העיר אילת שאתה עכשיו מסביר לנו, אנחנו הרבה אחרי זה . השכנועים היו, אתם ביקשתם שזו תהיה הפשרה, הבנתם שאתם מנתקים את העיר הזו על ידי סגירת קווי התעופה, השכנועים של להגיד מה ייחודי בעיר אילת, אילת היא עיר ייחודית, אי-אפשר כל פעם לשכנע מחדש. צריך לנוע קדימה, אתם השתכנעתם וביקשתם מאילת שיקבלו את המתווה של פינוי שדה דב. נחתם סוג של הסכם שהמתווה הזה צריך לקרות. ההסכם הזה לא קורה, אני לא מצליחה להבין מה עובר בראשכם שאתם כל פעם באים ומנסים להסביר. יש אנשים שחיים שם וצריכים להמשיך לחיות. איך הם אמורים להמשיך את חייהם כמו כל אדם נורמלי מבלי שאתם תתנו. השיטה שצריכים להתחנן לממשלה עבור משהו שהיא כבר התחייבה עליו, זה מוציא אותי מדעתי. כל פעם כשאני רואה את ההתחייבויות האלה אני מבינה שהן כתובות על הקרח, אני מסתכלת בעיניים כלות על אלה שמאמינים להתחייבויות האלה. ולך, ראש העיר, צר לי שהאמנת לכל ההתחייבויות האלה. אנחנו מבקשים מכם, אנחנו רק התחלנו קדנציה, יהיו עוד הרבה התחייבויות שתצטרכו לתת להרבה מאוד אנשים. אנא מכם, תעמדו בהתחייבויות שלכם.

תודה רבה, קרן. במקרה השל העיר אילת אנחנו מבקשים לתת קצת יותר ממה שהובטח כי הסיטואציה היא ייחודית. התייחסות של משרד הפנים לסיוע שהועבר לעיר אילת. אנחנו יודעים שהועבר תקציב של 47 מיליון שקלים שזה אפילו לא מחצית ממה שנדרש עבור השיפוי. עידו, בבקשה.

בוקר טוב, עידו ממשרד הפנים. משרד הפנים לא חיכה והעביר את המענק על סך 47 מיליון שקלים. זה נכון שהכסף הועבר על פי נוסחה ארצית אבל לקחנו בחשבון את העסקים האלה שאילת משופעת בהם בשוטף. אילת קיבלה סכום גדול ברמה הארצית, וקיבלה אותו בזכות. אנחנו מודעים לזה שבעיריית אילת הנזק של העסקים מסביב שנסמכים על המלונות, עד רמה של מתקין מזגנים שמתקין במלונות ואני לא נותן לו את האפשרות לתת לו קצת חמצן, הנוסחה כרגע לא משפה עבור מקרים שכאלו. אנחנו מנסים לבדוק אם יש לנו אפשרות לתת חריגות אבל כרגע זה הסכום שהמשרד נתן. אנחנו מכירים בזה שתושבי העיר אילת עשויים להגיע למצב, אנחנו מסתכלים ברמה המוניציפלית, אנחנו עובדים גם עם משרד האוצר ועם משרד ראש הממשלה. אנחנו מבינים שאנחנו הולכים לכיוון שחלק ניכר מתושבי העיר אילת יזדקקו להנחות בארנונה ובמקרה היותר חמור לא יוכלו לשלם ארנונה. כאן ייגרם נזק לעיריית אילת בכל הקשור לשירות לתושב. בסופו של דבר העירייה היא הזרוע הארוכה של הממשלה וזו היא עיקר הדאגה שלנו.

אני לא הולך להגיד דברים שאני לא יודע שנוכל לקיים. גם לנו יש מגבלות תקציב. השר והמנכ"ל מנחים את אגף התקציבים לבדוק מאיפה ניתן להביא תקציבים כולל מאגף התקציבים של האוצר ועוד. התקציבים שכרגע כפיר ציין זה השנה, חלק מהחמישה מיליון - - - והוא הוחזר. - - - 8 מיליון שזה לעירייה, ואז יש תוספת לקורונה, נזקי תקופה, תקציבים לפיתוח כלכלי שוטף שהם יותר השקעה עתידית (זה לא מה שיעזור לעיריית אילת בשנת 2020), מבחינת משרד הפנים - - -

אבל לא יהיה עתיד אם לא נטפל בהווה, מה שלא נציל עכשיו נצטרך להשקיע בו פי כמה בעתיד. אני מרגישה שמישהו לא לוקח בחשבון את הנתון הזה. אנחנו עושים את מה שנוח עכשיו ובעתיד נתמודד עם ההשלכות.

- - - המשך מצב שבו עיריית אילת לא תוכל לגבות מסים יכול לגרום לקריסת העירייה ואז ייווצר כדור שלג שקשה יהיה לעצור. אנחנו במשרד הפנים עובדים כרגע - - - גם בוחנים נתונים כלכליים וגם בוחנים את האפשרויות לתת כדי שעיריית אילת לא תגיע למצב שבו היא לא יכולה לתת שירותים, זה המצב הגרוע ביותר. משרד הפנים לא יודע לתת כרגע סיוע ישיר לעניין התיירות אבל הנושא המוניציפלי הוא בראש מעייננו. אנחנו עובדים מול העירייה ומול הגורמים הממשלתיים בנושא התקציבי. כל זאת על מנת לבחון איך נוכל לתמוך בעיריית אילת במקרה שהיא תמשיך להפסיד מקורות הכנסה כדי שהיא תוכל להמשיך לפעול בצורה מצוינת כמו שהיא פועלת עכשיו למרות המשבר.

זה לא רק שהתושבים לא יוכלו לשלם ארנונה וזה לא רק שהעירייה לא תוכל לתת את השירותים כולל החברתיים הדרושים לחברה שנכנסת למצוקה, אומר ראש העיר שאולי הוא לא יוכל לשלם את השכר של חודש יוני. זה אומר שמשרד הפנים צריך להיכנס בעובי הקורה מיד כדי שנוכל למנוע את כדור השלג שדיברת עליו. תודה רבה, עידו.

ברשותך, גבירתי, שלשום נפגשתי עם שר הפנים לשיחה בעניינים שלנו. אני רוצה להגיד שהוא היה מאוד קשוב. ביקשתי ממנו שייקח על עצמו להוביל את הפעימה השנייה של אותה החלטת ממשלה, שהיית שותפה לה, מה-4 באוגוסט 2019, ישיבה שהתקיימה באילת. ההחלטה מדברת על 220 מיליון שקלים שמתוכם כ-60 מיליון שקלים הם מתקציבי משרד הפנים. ביקשתי ממנו שייקח את ההובלה וינסה להקדים את הדיון לטווחים המידיים, זה גם נמצא על סדר היום. על פי מה שאומרת חברת הכנסת ברק, יכול להיות שאני כבר תמים, אבל אני מעדיף להאמין לפוליטיקאים רציניים ולקוות שגם יהיה יישום הלכה למעשה.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

היו מעל 100 מיליון שקלים של נזקים מהסופה שעברה על אילת. ראש הממשלה הבטיח לעזור, האוצר הבטיח לעזור, כולם הבטיחו לעזור – נאדה. לפני כשבוע וחצי בוועדה הכספים שאלתי מה קורה עם הסיוע לעיר אילת. אמרו שיש 50 מיליון שקלים עבור אילת וטבריה. למה כרכו אחד בשני? לא בגלל שאני נגד טבריה, נהפוך הוא. שאלתי כמה מקבלת אילת וכמה מקבלת טבריה הבטיחו תשובה – אף אחד לא חזר אלי.

צריך להבין שהעיר אילת אינה עיר כמו כל מקום במדינת ישראל. מירב תושבי העיר עובדים במלונאות, מכת ההפסדים והפיטורים גדולה לאין שיעור מכל מקום אחר. ממוצע השכר נמוך מכל מקום אחר וקרוב ל-90% מהלינות בוטלו. אני מקווה שעכשיו זה יתחיל להתאושש. העיר אילת צריכה טיפול שונה, קחו אותה כפרויקט, אנחנו לא יכולים לאבד את השער הדרומי של מדינת ישראל. נאמר כאן על ידי חברת הכנסת ברק, ואני הייתי אחד מהפעילים כנגד סגירת שדה התעופה שדה דב. היה ברור לנו לחלוטין שזו תהיה מכה אנושה לעיר אילת. אז זה, ואחר כך סופה, ואחר כך קורונה – יש לי חשש כבד שהעיר אילת לא תעמוד בכל המכות האלה. חובת משרד האוצר, הפנים, ראש הממשלה – לדאוג לעיר אילת אחרת מאשר אנחנו דואגים לשאר הערים במדינת ישראל, תודה רבה.

תודה. משרד האוצר, איתי איתנו?

כן, בוקר טוב.

מעודד שזה אתה. אני מקווה שנצא מכאן עם בשורות.

50 מיליון.

קודם כל, אני רוצה להתחבר לדברים שלך ושל חבר הכנסת לוי. אנחנו מבינים את הייחוד של אילת מכל הבחינות שהועלו. אין מדובר בעיר שאפשר להתייחס אליה כרגע בכלים הרוחביים שיש לנו וחובה גם עלינו לייצר כלים נקודתיים כדי לסייע. משרד ראש הממשלה מוביל החלטת ממשלה רחבה ככל הניתן. החסמים שיש לנו בהחלטת הממשלה הם לא חסמים תקציביים, גם כפיר התייחס לכך מקודם. התקציב שוריין גם ממשרדי ממשלה אחרים והם נעתרים לנו ומסייעים לתת סיוע רחב. יש קשיים משפטיים בשאלות של שוויון, דובר על כך מקודם. ברמה התקציבית ננסה לסייע ככל שהמקורות יתירו לנו וככל שהמשרדים ישתפו פעולה. אני מקווה שיהיו בשורות טובות בהחלטת הממשלה ביום ראשון הקרוב.

תודה רבה על רוח הדברים ועל זה שאתה מתחבר לעניין של הייחודיות. מה שחשוב זה למתוח מעט את השמיכה. אתה בטח שמעת במהלך הדיון שמתוכנית של 15 מיליון שקלים נותנים שני מיליון. זה כמו כוסות רוח למת, אנחנו מדברים פה על שיפויים של ארנונה, על הפסדים של הכנסות שהיו לרשות אז זה פחות מחצי ממה שצריך לשפות. הכול הוא בערך ואין שום דבר - - -

יכול להיות שלא הבנתי נכון את הערתך. כל ה-15 מיליון שקלים מיועדים לעסקים ותעסוקה. ה-2 מיליון שקלים שציינת - - -

הם לטובת פרויקט העיר הירוקה.

נכון, אבל הם לא נגזרים מתוך ה-15 מיליון שקלים.

זה מתוך 28 המיליונים.

נכון.

כן, אני הבנתי טוב. איתי, צריך לשבת ולראות איך מתייחסים לעיר אילת כעיר ייחודית ומאפשרים את זה בתקציב מידי. לא לומר להם "אנחנו ניתן לכם 78 מיליון" בעיני זה לחלוטין לא מספיק וגם לא מתיישב עם המספרים. אנחנו חייבים לתת דחיפה משמעותית ומידית כדי שנוכל להרוויח מהפירות שהיא נותנת כפי שהציג ראש העיר. המדינה מכניסה הרבה כסף מהתיירות שבעיר אילת ולכם אנחנו צריכים שהכול יהיה עכשיו. יש מישהו שרוצה להוסיף משהו במשפט?

גבירתי, אני רוצה להציג פן אחר של הדברים, דווקא מנקודת מבטה של המדינה. אנחנו הגשנו תוכניות שעלותן הכספית היא כאין וכאפס לעומת המצב שיכול לשרור באילת אם המשבר יימשך. העלויות היום לצורך טיפול במובטלים ובעסקים, אובדן ההכנסות של המדינה בשל המצב באילת הוא למעלה מ-500 מיליון שקלים. צריך להיות אינטרס מובהק למדינה להחזיר את אילת מהר מאוד לפעילות מלאה ובעלויות אפסיות כמו שהצגנו אפשר גם לעשות זאת תוך שאנחנו מבטיחים את שלום הציבור ובריאותו. בסוף זה יהיה גם לטובתה של מדינת ישראל. כל זה מעבר לנזקים העצומים ולהגירה השלילית מהעיר אילת אם המצב הזה לא ייפתר.

תודה, אלי. תודה לכולכם על הדיון הזה. אני רוצה להודות למשרדי הממשלה שנתנו לנו רוח אחרת ושמתחברים לדברים שנאמרו כאן. תודה למל"ל על עבודה אינטנסיבית בגיבוש התוכניות השונות. עכשיו יש תוכניות ואנחנו צריכים את התקציב.

אני מבקשת ממשרד ראש הממשלה וממשרד הפנים להגדיל את תשלומי הפעימה הראשונה מאותה החלטת ממשלה מאוגוסט שדיברה על 500 מיליון שקלים. להשלים את החלק היחסי שאנחנו צריכים לתת לעיר אילת בלי קשר למשבר הקורונה, ולהוסיף מקדמות מכל סעיף שניתן על מנת לאפשר להם לחזור לפעילות כלכלית מלאה. בנוסף, לקדם את הפעימה השנייה של 220 מיליון השקלים, לפחות את חלקה, כל החלק שמתייחס לחידוש התיירות.

לקדם את תוכנית עיר ירוקה. אשמח מאוד אם תעשו מאמץ לתת קצת יותר משני מיליון שקלים, זה סכום שהוא בבחינת לעג לרש בתוכנית שמדברת על 15 מיליון שקלים. זו תוכנית שתבטיח את התפקוד של העיר אם יתרחש גל שני.

אני מבקשת ממשרד התיירות ומשרד ראש הממשלה לעשות את כל המאמץ כדי שהחלטת הממשלה שנוגעת לירדנים תהיה כבר ביום ראשון הקרוב כדי שנוכל להתקדם גם בנושא הזה. שמענו בדיון שזה לא רק יתרום לשיקום הענף אלא גם להחזרת תושבי אילת למעגל העבודה. מבקשת ממשרד התיירות לבחון את בקשת ראש העיר להגדלת המכסה של עובדים זרים לענף המלונאות כדי שגם שם אנחנו נוכל לתגבר בכוח אדם.

מבקשת ממשרד הפנים לגבי השיפוי של ארנונה לעסקים קטנים: נתתם 47 מיליון שקלים, זה סכום יפה מאוד שגדול ממה שניתן במקומות אחרים, אבל הוא לא מספיק. לראות איך אתם עושים מאמץ להגדיל את הסכום הזה.

מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דוב

גבירתי, הובאה לשולחנו בקשה. את העובדים הירדנים מלינים עכשיו בעיר במקום שיחזרו כל יום לירדן. וראה זה פלא, ביטוח לאומי שלח עכשיו בקשה למעסיקים שישלמו ביטוח לאומי, זה אבסורד.

צריך להסדיר גם את זה, אני מסכימה איתך. יש להסדיר את תנאי ההלנה שלהם, אין צורך שמשרד האוצר יהפוך את הכול למורכב, החיים יכולים להיות הרבה יותר פשוטים ממה שעושים מהם לפעמים. אשמח שזה יהיה ביום ראשון ונוכל לצאת לדרך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.