פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
16/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת המשנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
יום שלישי, כ"ד בסיון התש"ף (16 ביוני 2020), שעה 13:00

עתיד דיירי מתחם דיפלומט בשכונת ארנונה ירושלים.

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב

אלכס קושניר

שרון דינור - אדריכלית, סגנית ממונה על תכנון עיר, עיריית ירושלים

אלנה ז'רובסקי - יועצת ראש העיר לענייני קליטה, עיריית ירושלים

מרינה קונצביה - עיתונאית, פעילה ציבורית חברתית, חברת מועצת העיר לשעבר

חביב קצב - מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

צבי אבינר-ופני - ראש חטיבת צפון אמריקה, משרד החוץ

נדב לחמן לזר - מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

רון מרגלית - מנכ"ל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה

פיני גלינקביץ - מנהל רשות הקליטה, עיריית ירושלים

אנה ציפיס - עו"ס, עיריית ירושלים

יואל דוד - מנהל אגף נכסים, הסוכנות היהודית

יאנה בריסקמן - עורכת ומגישה, תאגיד השידור הישראלי

מיכאל פלדמן - דייר

איגור טרבלסקי - בן של דייר

שלומית אבינח

רונית יצחק





עתיד דיירי מתחם דיפלומט בשכונת ארנונה ירושלים

שלום לכולם, היום 16 ביוני 2020, השעה 13:00. זה דיון ראשון של הוועדה שלנו, ועדת משנה שמטרתה לדון בכל הנושאים שקשורים לאינטגרציה של העולים החדשים בחברה הישראלית. אני תמיד אומרת שהתברכנו בעלייה גדולה מהרבה מדיניות, ובעיני לא מספיק רק להעלות את האנשים האלה, צריך לדעת שהאנשים האלה יהפכו להיות חלק מהחברה הישראלית. יש לא מעט סוגיות שהאנשים האלה מתמודדים איתם, וכל פעם נדון בנושא אחר כדי לעזור לאנשים שלא יודעים מסיבות כאלה ואחרות לפתור את הסוגיות לבד. נהיה לצידם. אני מאמינה שניגע בקבוצות שונות של אנשים, גם מבחינת הגיל, גם מבחינת ארץ מוצא, כי אולי יש להם סוגיות משותפות.

היום בדיון הראשון אנחנו מדברים על נושא שנדון לא פעם בדיוני ועדת העלייה והקליטה, זה נושא שהיה לא פעם בתקשורת. הצטרף אלינו חבר הכנסת אלכס קושניר, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב נמצא פה, תודה. בעצם אנחנו מדברים על מקום שמתגוררים בו כ-450 אזרחים ותיקים, אלא אם כן ייתנו לנו נתונים קצת אחרים, כמובן נשמע מהנציגים, אלו הנתונים שיש לנו. הדבר שגרם לי לקבל החלטה לעשות את הדיון הראשון בוועדה הזאת בנושא הזה זה שהאנשים שם נמצאים כרגע בלחץ טוטלי, כי החוזים שיש להם בידיים מסתיימים ב-20 ביוני, והרבה אנשים לא יודעים מה יקרה להם יום אחרי.

בדיון כאן אנחנו צריכים להביא להם בשורה, להרגיע אותם קודם כול, כי אני מבינה, ואחרי שיחות רבות עם אנשים שמטפלים בנושא הזה ברור שעדיין אין פתרון סופי. אני גם יודעת שהנושא נמצא בדיונים משפטיים, לשם אבקש לא להיכנס, כי בוודאי ובוודאי שזה לא יהיה נכון. אבל אני רוצה שאחרי הדיון הזה נגיד לאנשים האלה: אתם יכולים לישון בשקט ולא לדאוג, מחר אתם לא בחוץ. את כל זה כמובן ארצה לשמוע מכל השותפים. אני מבינה שאיתנו בזום נמצא מנכ"ל משרד העלייה והקליטה חביב קצב, ועל כך תודה. אני יודעת שלא היה לך קל להשתתף בדיון הזה. תודה, חביב, שבכל אופן מצאת זמן ואפשרות להיות איתנו.

ברשות חברי הכנסת שנמצאים כאן, אני רוצה לתת קודם כול אפשרות לדייר של המקום להציג לנו את המצב, את התחושות, ואז נראה איך אנחנו מתייחסים אליהם ומה אנחנו עונים. בינתיים הם לא בזום, אז אתן לנציגת פעילים שגם מייצגת את האנשים ובקשר עם התושבים, מרינה קונצביה, להציג לנו תמונת מצב איך את רואה את זה. אחר כך נצרף גם את התחושות של הדיירים, ואחר כך כמובן אתן גם לחברי הכנסת לדבר ונתייחס למי שיכול לתת לנו תשובות, לפחות לשורת השאלות ששלחנו לפני הדיון. בבקשה, מרינה.

שלום לכולם, אני עיתונאית פעילה חברתית.

חברת מועצת העיר לשעבר, נכון?

חברת מועצת העיר לשעבר, עד 2018. אני מכירה את כל האנשים שמתגוררים בדיפלומט כמעט מהיום הראשון שהם גרים שם. יש שם היום בערך 300 איש, כי חלק מהם עברו כבר למלון חן שעדיין בבנייה.

מה זאת אומרת עברו ועדיין בבנייה?

מלון חן עדיין בבנייה עד כמה שאני יודעת.

אז איך עברו?

יש חלק מהדיירים מדיפלומט שקיבלו פתרון ויעברו למלון חן, ובערך 300, יתקנו אותי אם אני טועה, נשארים עדיין במקום.

300 איש נכון להרגע. יש לך נתונים אחרים, נציגת עיריית ירושלים?

כמו שאני יודעת, 80 משפחות העבירו עכשיו בינתיים לחן.

וכמה נשארו במקום?

300 איש.

אז זה נכון.

אז זה מה שמרינה אומרת, 300 כרגע נמצאים בדיפלומט.

נמצאים בדיפלומט, ורובם, אם לא כולם, מתנגדים לפרויקט הזה של בנייה של הוסטל בפסגת זאב. גם הייתי שם, ראיתי את המקום.

מה שאת אומרת זה החלק השני. אני רוצה, ברשותך, לחלק את הדברים לשני חלקים. חלק אחד ששייך לדיירים שהיום מתגוררים בדיפלומט, ואני מבינה שמדובר על 300 איש, והחוזה של האנשים האלה מסתיים ב-20 ביוני.

אני מדברת רק עליהם.

השאלה מה קורה לאנשים האלה ב-21 ביוני. זה חלק אחד. את כבר מדברת על הבנייה החדשה, זה חלק אחר. אז תחלקי בבקשה את דברייך.

על הדבר הראשון קל מאוד לענות. אף אחד לא יודע, הם לא קיבלו אף הודעה, אף ידיעה מה יהיה איתם אחרי 21 ביוני. גם ממשרד הקליטה, גם מהסוכנות היהודית, גם מ"עמיגור".

מרינה, אז 300 דיירים לא יודעים מה קורה להם מחר, את זה הבנו. הנושא השני שהעלית.

הנושא השני הוא בעצם שבדקתי יחד עם דיירי דיפלומט, ויחד הם מתנגדים לבניית הוסטל כפתרון לדיור של אנשים שמתגוררים בדיפלומט. הבעיה הזאת מתחילה מ-2006 נדמה לי, אחר כך ב-2009, ואחר כך כל הזמן.

לא מעניין אותי מה היה, אני רוצה לדעת מה קורה עכשיו.

נכון, בדיוק. ב-20 ביוני ייגמר להם החוזה, אף אחד לא אמר להם מה יהיה איתם, אם יאריכו להם את החוזה או שלא, אין פתרון דיור ל-300 איש בדיפלומט, כי יש בנייה. אני רוצה לעדכן עוד דבר אחד, הגיל הממוצע של האנשים שגרים בדיפלומט הוא מעל 85-80 שנה. חלק גדול מהם עבר את הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה, אנשים שהשתתפו במלחמה הזאת, אנשים שעברו את ה-holocaust, הרבה טרגדיות קרו לאנשים האלו. הם היום נמצאים במצב שלא ידוע מה יהיה איתם.

חלק מהקרובים של האנשים שגרים שם עברו גם מהארץ וגם לערים אחרות בארץ. חלק מהדיירים האלו רוצים מאוד וישמחו אם הם יקבלו מקומות בהוסטלים בהם גרים הקרובים שלהם. חלק גדול עדיין נמצא באי-ודאות. ומה שידוע שעיריית ירושלים הצביעו פה אחד, עד כמה שהבנתי מהעיתונות הישראלית, מ"ידיעות ירושלים" בוועדה המחוזית על בניית הוסטל בפסגת זאב ליד רחוב יוספטל. הייתי במקום הזה יחד עם דיירים שמתנגדים ועם דיירים שמתגוררים בפסגת זאב – שממש קרובים לרחוב הזה וקרובים למקום ששם רוצים להתחיל את הבנייה – הם אמרו שזה מקום בלתי מאורגן ואי-אפשר להיות שם. ואם יבנו שם את ההוסטל אז פשוט לא תהיה אפשרות לצאת מהבתים שלהם, ואין שם אפשרות לשים חניות בכלל. זה דבר ראשון.

דבר שני, המתגוררים בפסגת זאב בעצמם אמרו שלבנות שם הוסטל לאנשים זקנים, לאנשים שעברו, כמו שסיפרתי עכשיו, כל כך הרבה טרגדיות בחיים שלהם, ושהם נמצאים בחלק השלישי של החיים שלהם, זה פשוט פשע.

הבנתי. נכון, פה אין ויכוח.

כי לא יהיה שם מקום לא רק לחניות, חניות זה דבר אחרון, אין שם פארק, אין שם איפה לטייל, הם רחוקים מאוד מהתחבורה, הם רחוקים ממכוניות. בשביל זה אני נמצאת פה ורוצה להגיד. תודה.

תודה, מרינה. הבנתי. תודה רבה. על הפרויקט נדבר. אני רוצה לשמוע נציג של משרד החוץ, צבי אבינר-ופני, אנחנו איתך, נשמח לשמוע מה עמדתכם ומה קורה שם.

אומר כמה נקודות. עברנו על השאלות ששלחתם שנוגעות למבנה עצמו ולכמה דיירים נמצאים בו, מתי אמור להסתיים חוזה השכירות וכו'. לנו אין אמירות לגבי השאלות האלה, אבל יש לנו כמה אמירות לגבי הנושא באופן כללי.

למשרד החוץ אין נגיעה לחוזה בין שגרירות ארצות הברית לבעלי מלון דיפלומט, זה בינם לבין משרד הקליטה. יחד עם זאת, אנחנו רואים בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים דבר שהוא בעל חשיבות מדינית לאומית מן המעלה הראשונה. אנחנו רואים בצעד האמריקאי מחווה חשובה ומשמעותית מאוד מבחינתנו, ולכן אנחנו מעוניינים להסיר את כל החסמים והעיכובים שיכולים להיגרם בהקשר הזה.

החשש הגדול שלנו הוא שאם לא יפונה המלון במועד שנקבע בחוזה, כפי שאנחנו מבינים, ולא יוצע פתרון כלשהו מצד מדינת ישראל, אנחנו חוששים מפני תגובה אמריקאית, ואנחנו חוששים שתהיה לזה השלכה על העברת השגרירות לירושלים. בראייתנו, אנחנו רוצים לסיים את הדבר הזה כמה שיותר מהר, יש פה צעד היסטורי, אסור להתעכב.

האמריקאים העבירו דרכנו מסר מאוד ברור, וגם שלחו לצדדים מכתב שאומר שהם מתכוונים לעמוד על קיומו של החוזה בינם לבין בעלי המלון. שוב, אני אומר את זה בלי לדעת מהם פרטי החוזה, מעולם לא ראיתי אותו, והוא לא קשור אלינו. בשבועות האחרונים היו פניות אלינו ממשרד הקליטה ומבעלי המלון שביקשו שנסייע להם לבדוק מול האמריקאים אם יש נכונות מצידם לשבת לדיון, למשא ומתן, כדי לראות איך אנחנו פותרים את הסוגיה הזו. פניתי בעקבות זאת לשגרירות האמריקאית, הם עשו בירור מול וושינגטון, וחזרו אלינו עם תשובה שיש להם נכונות לשבת לשיחה עם בעלי המלון, משרד הקליטה, משרד האוצר, שהם מבחינתם הסוכנויות הרלוונטיות, ומשרד ראש הממשלה, שכמובן תמיד היה בתמונה, ולדון. זאת אומרת שהם אישרו את הנכונות שלהם לקיים את הדיון.

אנחנו חושבים שחשוב, בין אם זה נעשה בשיחה ישירה או בין אם עם מגשר, אנחנו לא נכנסים למכניזם פה, ששיחה כזאת תתקיים על מנת שלא תיגרם לישראל מבוכה דיפלומטית, ועל מנת שההישג הענק הזה של העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים יישמר ויתבצע בצורה חלקה וללא תקלות. עד כאן.

תודה, צבי. אני רוצה להגיד לך שני דברים. אחד, אין ויכוח שמערכת היחסים אם האמריקאים מאוד חשובה למדינה שלנו, אין ויכוח שהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים זה צדע מאוד מבורך, ואין מישהו כאן שחולק עליך. אני רק אומרת דבר אחד, אם יש לנו מטרה משותפת זה כמובן לקבל את האמריקאים בירושלים מצד אחד, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון 300 קשישים וניצולי שואה שמתגוררים שם. הנושא לא נולד אתמול. הנושא מוכר לנו לפני המון שנים, ואנחנו כמדינה לצערי הרב, לא עשינו את הצעדים שהיינו צריכים לעשות כדי לא להגיע ל-16 ביוני כאשר בעוד שלושה ימים החוזה מסתיים. לכן אני שואלת, אתם כמשרד החוץ שמדבר על החשיבות בנושא, האם לחצתם? הייתם בקשר עם מישהו? מה אתם עושים מבחינת לו"ז? מה אתם עושים? מה אתם חושבים שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו כמדינה כרגע, עם אותם אנשים שהיו גרים שם? ומחר אין להם לאן ללכת.

בתשובה לשאלתך, בהחלט היינו מעורבים בדבר הזה כבר כמה וכמה שנים, וחזרנו ותזכרנו בכתובים לפחות מ-2017, בעל-פה בטח עוד לפני כן, שחייבים לפתור את הסוגיה הזו. אבל צריך להבין שלמשרד החוץ אין כלים. המתקן מנוהל על ידי משרד הקליטה.

עם מי אתם מתכתבים?

מציאת דיור חלופי לאותם אנשים, ואת צודקת לחלוטין שזה לא צריך לבוא על חשבונם, הוא לא סוגיה שמטופלת על ידי משרד החוץ. היינו מאוד מודאגים, ויש לכך מה שנקרא סימוכין בכתב, מכך שלא נמצא פתרון ושהדברים לא מתקדמים. כך שהלחץ היחיד שהופעל ויכול וראוי שיהיה מופעל הוא לאותם גורמים בישראל שאמורים לטפל בנושא. אין לנו מה להגיע לאמריקאים וללחוץ עליהם או להלין בפניהם, מכיוון שהם חתמו על חוזה ועשו את הצעד המדהים שעליו אנחנו מודים להם. אני חושב שמי שצריך לעשות את זה זה הצד שלנו.

צבי, האמריקאים יודעים שבמקום הזה נמצאים 300 קשישים אזרחים ותיקים שאין להם לאן ללכת?

הם יודעים את זה היום כמו שהם ידעו את זה לפני ארבע שנים, כמו שידע את זה משרד הקליטה, כמו שידעו את זה כל הגורמים המעורבים. האמריקאים מבינים, הם מה שנקרא מצד אחד אומרים: לא ניצור מהומה סביב העניין, אבל החוזה שהם חתמו עם בעלי המלון, עם בעלי הבניין בעינו עומד. אני חושב שגם מדינת ישראל אילו הייתה חותמת על חוזה שהיה כרוך בתשלומים גדולים מאוד הייתה בעצמה עומדת על כך שהחוזה יכובד. אין להם דרך לפתור את הבעיה. הפתרון הוא בצד של גורמים ישראלים ממשלתיים. בהחלט הם מודעים לזה, אבל אי-אפשר לצפות מהם – בעיקר היות שכפי שאמרתי, הנושא כבר מטופל ארבע שנים – שהם יוותרו על מבנה שהם רכשו או יוותרו על כסף שהם שילמו, ולא יבקשו את מה שמגיע להם על פי החוזה שנחתם.

האם יש בכלל נכונות מהצד שלכם – עוד פעם, כי אתם מדברים עם האמריקאים – להאריך את החוזה, ומה לוח הזמנים? אם בכלל מדובר שם על זה.

לנו אין שום say בעניין החוזה. אני חוזר ואומר, לכן אני חושב שהעובדה שהאמריקאים מוכנים לקיים כרגע שיח ישיר עם כל הגורמים המעורבים – קרי; הבעלים של מלון דיפלומט, משרד הקליטה, משרד האוצר, אנחנו יכולים להיות שם כמשקיפים אם יש צורך, משרד ראש הממשלה, שהוא אולי הגורם המתכלל בכל הסיפור הזה – אלה חדשות טובות. זו הדרך כרגע, לדעתי, היחידה הפתוחה בפני כולנו כדי להגיע לאיזשהו פתרון בהקשר הזה. לנו אין דרך להאריך את החוזה, החוזה בכלל לא מולנו, זה חוזה של ממשלת ארצות הברית מול גורם פרטי.

צבי, האם אתה יודע על תהליך משפטי כלשהו שמתנהל בנושא?

בוודאי, יש כמה תהליכים. שוב, אני לא בעמדת מומחיות פה, אבל אני חושב שבעלי המלון תבע את מדינת ישראל, הייתה התדיינות. אני עצמי הייתי לפני כשבועיים-שלושה בדיון בבית משפט השלום שעסק בדיוק בנושא הזה. בית המשפט הוציא פסיקתה שבסופו של דבר באופן אוטומטי תיכנס לפעולה עוד יומיים, ב-18 ביוני, ויצא צו פינוי.

או ואבוי.

אלא אם כן יבואו הצדדים ויאמרו: הסכמנו לדון, אנחנו מבקשים הארכה, ואז בית המשפט יפסוק. אבל זה הליך משפטי שמתנהל בין שיף, בין חברת מרינה לבין מדינת ישראל מכיוון שהחברה טוענת, וללא צדק, שהיא מנועה מלקיים את חלקה בהתחייבות לאמריקאים, ולא יכולה לעמוד בחוזה מכיוון שהמלון לא פונה מיושביו על ידי משרד הקליטה.

הם צריכים כיסוי, ברור.

בהחלט יש פה הליך משפטי מאוד מאוד אינטנסיבי, אבל עדיף על פני הכרעות משפטיות שיהיה דיון בין הצדדים שיגיעו לאיזשהם הבנות והסכמות. אני רק רוצה לומר שאם אנחנו באים לדיון כזה או בעיקר המשרדים הרלוונטיים, לא בהכרח אנחנו, צריך לבוא עם חשיבה מה עומדים להציע לאמריקאים שישאיר אותם סביב השולחן. מה הדבר שאפשר להציע להם בהיעדרו של מלון דיפלומט כשהוא מפונה מיושביו.

צבי, קודם כול תודה, ושוב אני חוזרת ואומרת שני דברים. העברת השגרירות האמריקאית לירושלים זאת משימה לאומית, וכולנו צריכים להיות שותפים כדי שזה יקרה וכמה שיותר מהר. ויחד עם זאת, ברור לנו שאסור להפקיר את אותם 300 איש שנשארים היום ללא הגנה וללא – עזבו, אנשים מתים בבית מקורונה, אפשר למות גם מהסיפור הזה, כי הלחץ שהם נמצאים בו לא פשוט.

אני רוצה להגיד לכל השותפים שנמצאים היום בזום, אם הכנסת הייתה פועלת בשנה הזאת לא היינו מגיעים למצב כזה שמחר אנחנו צריכים לפנות מקום ואין לנו פתרון, כי בטח היינו מתערבים ובטח היינו איכשהו גורמים לכך שהדברים יתחילו לזוז יותר מהר, ואולי אפילו בלי הליכים משפטיים.

בכל מקרה, צבי, תודה רבה לך. נראה אם נרצה לשמוע ממך עוד במהלך הדיון.

תודה.

שנייה לפני שאני מתנתקת ממשרד החוץ, חברי הכנסת, אתם רוצים לשאול משהו את נציג משרד החוץ?

מבחינת מה שאתה יודע, מבחינת האמריקאים, באיזה תאריך הם צריכים להיכנס למבנה? אני מבין שהתאריך הוא 30 ביוני.

לפי החוזה ב-1 ביולי הם אמורים לקחת בעלות על הבניין.

תודה.

תודה. אלכס, יש לך שאלות?

אחר כך אדבר.

תודה. תודה, צבי. אני רוצה לשמוע את הדיירים. נדב ממשרד השיכון, תן לנו תמונת מצב מהצד שלכם.

תודה. הזווית שלנו לנושא הזה היא רק בהקשר מסוים, וזה הנושא של הקמת מבנה בפסגת זאב שמיועד בסופו של דבר להיות אלטרנטיבה ליתר הדיירים כשהוא יתאכלס. אנחנו מקימים אותו במסגרת הסכם עם הסוכנות היהודית שבמסגרתו נבנים בתים בכל רחבי הארץ, שם אמור לקום מבנה.

זה בשורת הפרויקטים שאתם מקימים בכל הארץ?

זה עוד בדיונים כרגע עם ועדות התכנון, בין 240 ל-260 יחידות דיור. יש מגרש, התהליך התכנוני החל כבר. ב-11 במאי היה דיון בוועדה המחוזית, התוכנית אושרה להפקדה להתנגדויות. אושרה להפקדה בתנאים, ונמצאים עכשיו במילוי התנאים להפקדה. מבחינתנו המסלול – חתמנו שם על איזושהי תוספת להסכם לצורך זה, ואנחנו מתקדמים עם הקמת הבית הזה. אין לנו ממשק ישיר עם הדיירים במתחם דיפלומט עצמו.

שאלה לי אליך, האם אתם מכירים בהתנגדות של הדיירים לעבור למקום הזה? מחשש לעבור למקום שלכאורה מסכן את חייהם? אני מדברת כרגע מבחינה ביטחונית. האם אתם מכירים תחושות של התושבים, של הדיירים?

שוב, אין לנו קשר ישיר עם הדיירים שמנוהלים על ידי משרד הקליטה. אני גם לא חושב שזה יהיה נכון ליצור קשר גם מבחינת הדיירים עצמם, זה רק ייצור בלבול, אז אנחנו בהקשר הזה בעיקר קבלני ביצוע של הקמת הבניין. מבחינת האזור, בסופו של דבר בלי להיכנס לצד הסובייקטיבי, אני לא שופט ובטח שאין לי מה להגיד, גם לא הייתי בקשר ישיר איתם. אבל חשוב לי להגיד שבסופו של דבר המגרש הזה נמצא בין בנייני מגורים, זה לא שהוא נמצא באיזה מקום מבודד ונפרד, הוא בתוך רחוב קיים ומאוכלס. פסגת זאב היא שכונה בירושלים, מתגוררים בה היום דיירים, יש שם שכנים לבניין הזה. כך שבהקשר הזה לפחות בעיני התחושות הן יותר סובייקטיביות מאשר איזשהו סיכון אובייקטיבי. פסגת זאב לא יותר מסוכנת משכונות אחרות.

מה הצפי מבחינתכם לסיום הבנייה? לאכלוס? נגיד את זה ככה. יש כאן גם נציגה של עיריית ירושלים שגם אשמע את דבריה. מבחינתכם, מה הצפי לאכלוס?

מכיוון שמעורב פה גם הליך תכנוני אז קשה לשים לגמרי, אנחנו עוד לא בשלב שבו יש גאנט בנייה מדויק, אבל אמרנו בגדול את לוחות הזמנים גם לבית המשפט. הבנייה עצמה צפויה לארוך סדר גודל שלוש שנים. אנחנו מאוד מקווים להגיע תוך כמה חודשים לזה שתהיה תוכנית בתוקף, ואז היתר הבנייה אמור להיות מהיר יחסית, כי בעצם מתקדמים עם תכנון המבנה.

יש כאן איזושהי אי-ודאות לגבי התהליך, כי אנחנו לא יכולים לתכנן את המבנה כשאנחנו עוד לא יודעים באופן סופי מה זכויות הבנייה שיינתנו, זה חלק מהדיון כרגע בתוך הוועדה המחוזית, אז אנחנו מנסים לקדם את התהליכים האלה במקביל. צריך להגיד שהם כל הזמן מתקדמים, יש שם גם סיוע של משרד ראש הממשלה ושל משרד הקליטה מול עיריית ירושלים, וגם העירייה עצמה רתומה לעזור בנושא הזה. וכאמור, אנחנו כבר בשלב יחסית מתקדם במחוזית.

תודה רבה לך. יש שאלות למשרד השיכון? תודה רבה, נדב. איגור, תציג לנו בבקשה תמונת מצב.

אבא ואימא שלי אולי הזוג המבוגר במלון דיפלומט. הדבר היחיד שאני יכול להגיד, אנחנו נגד המקום הזה שבחרו לבנייה בפינה של פסגת זאב. זה לא פסגת זאב האמיתית, זאת פינה רחוקה וקרובה רק לגדר, ורחוקה מתחבורה, מחנויות ומגנים שאפשר לטייל. זה כאילו לזרוק אותם לפח. אני מאוד מאוד מאוד מאוד אלף פעמים נגד המקום הזה.

תודה רבה. איגור, תודה. מיכאל פלדמן (אומרת דברים בשפה הרוסית.).

(אומר דברים בשפה הרוסית.).

(מתרגמת את דבריו של מיכאל פלדמן) ב-20 ביוני מסתיים החוזה. לא יודעים מה יהיה אחרי התאריך הזה. איפה אנחנו נהיה, אין לנו שום מידע בנושא הזה. לאן יעבירו אותנו, לאיזה מקום, כי אנחנו כולנו מודאגים פה.

תודה, מיכאל.

אתן קודם כול לנציגת עיריית ירושלים, מי מכם מציג את הנושא? בבקשה.

אני יכולה לספר לכם רק על התוכנית שמתקדמת. דברים אחרים הם לא תחת אחריותי.

הבנו. אנחנו עושים דיון משולב פה, גם וגם וגם.

אין בעיה. אני חושבת שהדבר האחרון ששמעתי כששאלת לגבי לוח הזמנים, אז כמו ששמעתם, הוגשה כבר בקשה, הבקשה מתקדמת, תכף אספר לכם קצת גם על הבקשה. הייתה החלטה להפקדה, עכשיו יפקידו את המסמכים. אחרי ההפקדה - - -

יש התנגדויות?

אחרי הפקדת התוכנית יגישו התנגדויות. כלומר, פרק הזמן של הגשת ההתנגדויות לא התחיל באופן רשמי. אנחנו יודעים כבר שיש התנגדויות מהשכונה. אני לא יודעת לגבי הדיירים עצמם, רק מה ששמעתי פה. הגיעו התנגדויות, יש תקופה של חודשיים להגיש. אחרי החודשיים האלה יהיה דיון, אחרי הדיון יהיו תיקונים לתוכנית. לוקח כמה חודשים, לא שנים, כי הדברים האלה מוגבלים גם בהתאם לחוק. סך הכול זמן שתוכנית צריכה להתקדם בסמכות מחוזית זה שנה וחצי.

שנה וחצי זה רק בתוכניות, ועוד שלוש שנים בנייה.

בגלל שיש פה עדיפות מאוד מאוד גדולה לפרויקט הזה אני מניחה שבחודשים הקרובים נראה את הסיום שלו בתוכניות. גם ההיתר תואם תב"ע.

מה תעשי עם ההתנגדויות שיגיעו? איך אתם מתנהגים עם זה?

אבחן אותן לגופו של עניין.

זאת אומרת שיש מצב שתראי בהתנגדויות את ההיגיון ותגידי: המקום הזה לא מתאים? זו שאלה שאני שואלת עכשיו.

התנגדויות שאומרות לי: קחי ימינה, שמאלה, וזה, בסדר. התנגדות שתגיד לי: המקום לא מתאים, תמצאי מקום אחר, אני אצטרך לעשות בחינה שוב, כי זה בעצם מה שאני עושה. ואני אגיד את מה שאני כבר יודעת להגיד – המקום הזה מבחינתי הוא מקום טוב. למה הוא מקום טוב? מדובר פה בשטח שבמצב הייעוד הנכנס – סליחה אם אני מדברת בשפה שאתם – תעצרו אותי אם לא.

אנחנו מבינים אותה, זה בסדר.

מדובר פה בתוכנית שהמצב המאושר שלה היא דיור עבור אוכלוסייה מבוגרת.

ייעוד מתאים למקום הזה.

הייעוד מתאים, אפילו לא שינינו את הייעוד. זאת אומרת שהוא תמיד היה ככה, זה לא שהוא הומצא לכבוד הדיירים של דיפלומט.

קרוב למחנה פליטים שועפט, מאוד מתאים. ממש מתאים. מתחת - - -

מרינה, רגע, אני מבינה את עמדתך, תני לי לשמוע בבקשה. ותאמיני לי, אני אשאל את כל השאלות שאת רוצה לשאול.

התוכנית מתאימה לנפח של הדיירים שרוצים לשכן פה, יש פה 300 יחידות דיור, יש פה 440% בנייה ותשע קומות. היא נמצאת בשכונת מגורים, ואנחנו עוד לא שולחים את המבוגרים כמו האסקימוסים לקרח. זאת אומרת שזה בסדר גמור, שזה משולב בשכונת מגורים. אגב, קיוויתי שתהיה פה האפשרות להראות למי שלא מכיר, אני לא יודעת כמה אתם מצויים, לפעמים אנחנו מדברים בוועדות האלה ולא רואים בעיניים.

ראיתי את ההדמיה.

ממש לא הדמיה.

אלא מה?

אם נפתח את ה-GIS, אירוני שהראיתי לכם, בואו נסתכל איפה דיפלומט ואיפה פסגת זאב.

אז הצעתי כרגע למנהלת הוועדה לצאת לסיור.

אפשר לצאת לסיור, אבל אני אפילו אומרת: בואו נסתכל על דיפלומט, אולי זה סיור אחר, הוא לא בדיוק בלב העיר, הוא לא.

אבל הוא גם לא בגבול.

הוא כמו כל העיר, יש פה שכונה שהיא קרובה - - -

הוא קרוב לשגרירות האמריקאית, וזה כבר - - -

היא קרובה לצור באהר. יש פה שכונת מגורים גם בפסגת זאב, היא לא מנותקת, יש פה קו רכבת מאוד מאוד קרוב. אני מניחה שלאנשים מבוגרים אני לא יכולה להגיד שזה מרחק הליכה, אבל אני מניחה שיכולים לארגן שאטלים, זה באמת עניין של דקות ספורות. על דיפלומט את לא יכולה להגיד את זה, הוא מנותק. דיפלומט באמת מנותק.

בסדר, אנחנו צריכים לדאוג למקומות יותר טובים, ולא פחות טובים.

אז אני אומרת שמבחינת תחבורה ציבורית, למשל, עבור מי שירצה לבקר פה, באמת לגמרי לא מנותק, מאוד מאוד קרוב. לא חייבים רכב פרטי בשביל זה, למשל.

אבל הם מודאגים מהמצב הביטחוני.

המצב הביטחוני, אם תפתחי את ה-GIS, אותה תמונה, אפשר לגעת באצבע.

איזו מפה הייתה לי עכשיו על המסך? מה זה היה?

היית רואה שיש פה שכונה של וילות מדורגות עם בריכות שחייה.

הנה, מה אני רואה פה על המפה? תראו לי.

או, יופי, מצוין, אתם באתר של עיריית ירושלים לדעתי. אתם יכולים להתקרב קצת, אפילו עוד קצת אם את יכולה להתקרב. כל הבתים המדורגים מימין ומשמאל למגרש, המגרש תחום בקו כחול, אפילו התמונה הזאת לא מעודכנת, אצלי במשרד יש GIS מהשנה.

מרינה, אנחנו בדיוק רואים את המפה של העיר.

זה מאצלי, זה מה שיש במשרד השיכון.

מה שרציתי להגיד לכם, שיש פה באזור מימין ומשמאל, הבנייה היא בנייה מדורגת. זה לא וילות כי יש פה יותר מיחידה אחת, אבל כמעט וילות, בתים צמודי קרקע, יש להם גינות. זה לא נכס זול.

איפה קיר ההפרדה שמפחיד את האנשים?

אם תיקחו קצת זום out אז נראה.

מה שאני רואה פה בצד בפינה השמאלית למטה?

לא. תיקחי עוד.

אחרי הוואדי.

תיקחי עוד זום out. מה שאת רואה זה לא, זאת שכונה, עדיין חלק של תושבים יהודים. הנה, החלק הדרומי שאת רואה מין עיגול כזה, זה צהוב, שהחץ יהיה יותר נמוך, הנה, כאן. אני לא אומרת שזה לא קרוב. חברים, זאת ירושלים, זה המצב, אנחנו חיים אחד עם השני, אחד ליד השני.

ולא מצאתם מקום יותר - - -

לא מצאנו. אגב, אני אומרת, בבקשה, תהיו אופרטיביים, תציעו לי מקום. מה פספסתי? איפה יש מקום יותר טוב? אני צריכה מקום גדול, מקום שמתאים. אם יש הצעה יותר טובה לא נפסול אותה על הסף. לא מצאנו, אז בבקשה.

אנחנו זה עיריית ירושלים?

אנחנו עיריית ירושלים, כן.

כנראה שאני אשב על תוכנית ירושלים גם לחפש את המקום.

אני יכולה להוסיף כמה דברים?

כן, בוודאי.

בחורה שעובדת שם אמרה שבדיפלומט גרים 307 אנשים בדיוק. אני בקשר איתם, אני מכירה כל אחד, מכירה את הילדים שלהם, את הנכדים שלהם, כל זמן הקורונה הייתי איתם. אני יודעת בדיוק מה הולך שם, ואני יודעת בדיוק מי נגד ומי בעד. קיבלתי עכשיו מכתב, יש פה כמה אנשים שמחממים את הסיפור. בסדר, זה פוליטיקה, אני לא רוצה להיכנס לזה.

לא נכנסים לזה. שמעתי שני אנשים פה, אני רוצה להבין מה קורה.

חברה שלי קנתה שם דירה ממש ביוספטל, שילמה 2 מיליון שקל, ממש קרוב.

דירה?

דירה. ואז אמרתי לה, את יודעת, הם נגד, הם לא רוצים. היא אמרה: מה? אני מוכנה להחליף איתם מקום.

למה הם מתנגדים?

שאלתי את אירנה, אם הבית של דיפלומט, מי מתנגד שם? היא אמרה שיש כמה אנשים שחלק מהם בכלל לא יודעים שיש מכתב של מתנגדים. פלדמן היום בבוקר דיבר ברקע, שמעתי אותו, הוא אמר שהם שלחו מכתבים מכל העולם, משום משרד הם לא קיבלו תשובה.

מכתב על מה?

שהם נגד. מיהם? שלושה אנשים.

שהם מתנגדים. מפלדמן שהיה איתנו על הקו.

מיהם? שלושה אנשים.

מתוך 307 רק שלושה מתנגדים למעבר? מה את אומרת?

אני רק אומרת שכל אחד שכתב שם, שחתם שם, יש 20 אחורה. לא יודעת, אם הם רוצים משהו כל אחד מגיע וחותם. קיבלתי עשרות תלונות על כל מיני דברים.

בעצם את תוהה כרגע שהחתימות שיש על המסמך הן לא באמת?

הן באמת, אבל כמה? יש 307, חלק מהם בכלל לא יודעים על הדבר הזה, חלק לא חתמו.

על זה שיש מתנגדים או על זה שבונים במקום אחר?

רק שני אנשים היו שם במקום מדיפלומט, והם מתחילים עכשיו את כל הסיפור נגד. רוב האנשים מסכימים עם המקום הזה. אני עוד פעם אומרת, לרוב יש שם שכנים וחברים, כי אנחנו יודעים שפסגת זאב זה מקום הכי רוסי שאפשר. עוד פעם, אם תלכו לשם לדיפלומט, תעשו שם את הישיבה, תבדקו, תראו שמתוך 307 אולי 20 יהיו נגד, לא יותר.

נגד המעבר למקום אחר? תדברי לפרוטוקול.

למעבר לפסגת זאב. לא מדברים על מעבר.

מעבר למקום החדש.

כולם נגד מעבר בכלל, אבל אנחנו ריאליים, אוקיי? הם לא יכולים להישאר שם. בטח שהם לא רוצים, אבל מה שאמרתי להם, עוד כמה שנים בטוח הם יהיו שם, לא יודעת, לא רואה פתרון אחר. וזה טוב להם.

נשמע עכשיו גם את התחזית של משרד הקליטה.

כל יום שהם נמצאים שם זה טוב להם, זה משפחה. הכי חשוב להם שכל המשפחה הזאת תעבור למקום ביחד. הכי גרוע שיחלקו אותם למקומות. חלק מהם שחתמו שהם נגד הם רוצים דווקא לעבור מלון חן. טלי, אני חושבת שכדאי לך ללכת לשם, אני מוכנה אפילו להצטרף, ולבדוק עם כל אחד. זאת לא בעיה לבדוק עם כל אחד, מי כן, מי נגד, בסדר?

נעשה את זה. אני רק רוצה להגיד לפני שאני נותנת גם לך, מנכ"ל משרד הקליטה. אני מחזיקה ביד מכתב בשפה הרוסית, אנסה לעבור ולהגיד, ויש פה 17 חתימות. 17 אנשים חתומים על המכתב הזה. עוד פעם, אני מבינה מה שאת אומרת.

17.

הבנתי את הקו שלך, הכול בסדר. מנכ"ל משרד הקליטה, חביב.

את חלק גדול מהדוברים לא שמעתי. אני לרשותך, בבקשה.

אני מעבירה לך את האווירה שיש פה בכמה מילים, ואשמח להתייחסות שלך.

במקבץ, כמו שהבנו, במקום, במלון דיפלומט מתגוררים כרגע 307 דיירים. אנשים לא יודעים מה קורה אחרי 20 בחודש. החוזה שלהם יסתיים ב-20 בחודש. שמענו את הנציגים של משרד החוץ שאומרים לנו שיש התחייבות לאמריקאים להעביר את המבנה, ואין לו פתרון כרגע, הוא לא רואה פתרון מה אנחנו עושים עם האמריקאים, כי הם מתעקשים. ב-1 ביולי הם צריכים להיכנס למבנה.

הנושא השני שעלה פה, שפחות שייך לך, אבל בכל אופן, על כך שכרגע מקדמים תוכנית בנייה של מקום חדש בפסגת זאב. למיקום של הבנייה יש סוג של התנגדויות גם של הדיירים וגם של תושבי האזור. אני מבינה שתהליך התכנון ייקח לפחות שנה אם לא שנה וחצי, לפי מה שהבנתי, עם כל ההשתדלות של עיריית ירושלים לקדם כמה שיותר מהר את הדברים. וכשלוש שנים, זה מה שהבנתי ממשרד השיכון, ייקח תהליך של בנייה. זה אומר שבמקרה הטוב 4.5 שנים האנשים האלה יהיו ללא פתרון.

בכמה מלים העברתי לך את מה שהיה עד עכשיו. אנחנו גם יודעים על תהליך משפטי שמתנהל. נציג משרד החוץ אמר שיש נכונות של האמריקאים לנהל משא ומתן מול משרד הקליטה. אותי מדאיג דבר אחד, שהאנשים האלה לא יודעים מה קורה להם ב-21 ביוני. זה אחד. אני חייבת לציין שדיברתי עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה שאמרה לי שהיא תהיה מגן לאנשים האלה ואף אחד לא יפגע בהם. אני בטוחה שגם עמדתך כזו, שגם אתה לא רוצה לפגוע באנשים שגרים שם, שחס וחלילה הם לא ייפגעו.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה שתשתף אותנו בדברים שאתה יכול לשתף. אני מבינה שיש תהליך משפטי, לא את הכול אתה יכול לחשוף פה בוועדה, אבל תשתף אותנו במה שקורה, ואיך אנחנו מוסרים לאנשים האלה – מבוגרים, ניצולי שואה, נכי מלחמת העולם השנייה, וטרנים ממלחמת העולם השנייה, כל בן אדם זה אגדה – איך אנחנו מרגיעים אותם ונותנים להם תחושה שיש מי שדואג להם, ושאף אחד לא יזרוק אותם החוצה?

שלום לכולם, אחלק את דבריי לשני חלקים. אחד בנושא העולים, שתיים בנושא של אתר הבנייה החלופי. בנושא העולים דבר מאוד פשוט, כפי שאמרת, גברתי, שרת העלייה והקליטה כבר הודיעה למי שהיא צריכה להודיע שאנחנו בשום פנים ואופן לא מפנים את העולים, העולים ממשיכים להיות במקום, העולים לא יפונו משם. ואני חוזר ואני אומר עוד פעם לטובת כל השומעים אותי, העולים לא יפונו משם. הם יפונו מתי שהאתר החלופי בפסגת זאב יהיה מוכן לאכלוס.

ומה עם צו הפינוי שיפנו אותם?

דרך אגב, אנחנו לא מדברים רק על פסגת זאב, אנחנו מדברים גם על חלק מהם שיש להם דירות בבנייה בסיום, שמחכים לקבלת טופס 4 מעיריית ירושלים. ואני אשמח מאוד אם נציגי עיריית ירושלים שנמצאים פה יזרזו קבלת טופס 4 לתוספת הדירות למקבץ חן בירושלים. יש כ-55 יחידות דיור שצריכות להתקבל שם.

מצוין.

ואז מה שנותר, כ-240 איש שנשארו ללא פתרון שמתגוררים במקבץ דיפלומט יחכו במקבץ, יחכו במקום. לא מעניין אותם המשא ומתן שאנחנו מנהלים עם האמריקאים, לא מעניין אותם המשא ומתן שאנחנו מנהלים ביחד גם עם החברה וביחד עם האמריקאים. הם יישארו במקום, אף אחד לא יפנה אותם, הם ימשיכו לגור שם. במקביל אנחנו ממשיכים לנהל משא ומתן שלנו ביחד ללא קשר אליהם, הם לא יפונו משם, ללא קשר אליהם, עם האמריקאים ועם החברה שאנחנו שוכרים ממנה את המקום. אני חוזר ואומר, גם שרת העלייה והקליטה הודיעה זאת לכל מי שצריך להודיע לו, את המשפט הזה בתוך הממשלה, ואמרה להם שפשוט מאוד אף עולה לא יפונה משם. זה דבר אחד.

דבר שני בנושא המקום החלופי. אנחנו בפסגת זאב יודעים גם לפני שנה כשהתחלנו, כשהנושא התחיל להבשיל, כולנו יודעים שאנחנו מדברים על בין שלוש לארבע שנים עד שהמקום יהיה מוכן. אני אשמח מאוד שגורמי התכנון בעיריית ירושלים וכולם יסייעו גם למשרד השיכון וגם לחברת "עמיגור", בטח לסוכנות היהודית, שיאפשרו להם לקדם את הבנייה. אם כולם יסייעו, תוך שלוש עד שלוש וחצי שנים המקום יהיה מוכן, יהיה מקום לתפארת עם ישראל. העולים מאוד מאוד ייהנו לעבור לשם וייהנו לגור במקום.

אז אם אני מסכם את דבריי, אני חוזר ואומר בפעם הרביעית, אף עולה לא יפונה. נודיע זאת לעולים. העולים ימשיכו להיות במקום. אנחנו נמשיך את העבודה שלנו, את מה שאנחנו צריכים לעבוד מול האמריקאים, מול החברה, מול בתי משפט, כל מה שצריכים. העולים ימשיכו להיות במקום. תודה רבה.

תודה, אדוני המנכ"ל. אני אתן לחברי הכנסת לשאול כמה שאלות, ואחר כך אני אמשיך. בבקשה, אנדרי קוז'ינוב.

אדוני, רק על זה שאתם לא הולכים לפנות את הקשישים האלה. אתה אומר שאף אחד לא יפונה עד שהתהליך יסתיים, אבל אז השאלה הטכנית היא מדוע לא מאריכים להם את החוזה באופן רשמי? זה עניין של ודאות. על זה הם מתלוננים למעשה, שהם לא מיודעים, ולא מאריכים להם את החוזה. ומכיוון שיש פה גם תהליך מאוד מורכב, גם מול האמריקאים, גם מול העולים, גם מול המלון, ותהליך פינוי, כרגע לצורך העניין יש מלונות, אני מבין שאנחנו צריכים למצוא פתרון מיידי. כי גם היו לחצים - - -

אתה לא צריך את הפתרון הזה, אל תזיז אותם.

הם לא יוצאים. אני חייבת להגיד עכשיו, ואני רוצה שכולם ישמעו את זה וכולם ידעו את זה.

הפתרון המיידי זה לא להזיז, זה פתרון מיידי כלשהו, לפחות שיעבירו חוזה.

מבחינתו חתימה על החוזה זה גם פתרון.

בסדר.

אבל מה שאני אומרת עכשיו, ואני בטוחה שיצטרפו אליי כל הח"כים שנמצאים פה וגם מי שלא נמצא פה, אנחנו נעצור את הפינוי בגופנו, שיהיה ברור. נהיה שם עם האנשים. האמריקאים מאוד יקרים לנו והם חברים שלנו, ואנחנו נפתח את מערכת היחסים בכל האפשרויות, אבל לא על חשבון האנשים האלה. אם עשינו טעות, אנחנו כמדינה, והתחייבנו, אז כנראה שנצטרך להוציא כסף ולפתור את הבעיה של האמריקאים בכסף. ברור לכולם שאף אחד מאיתנו לא ייתן לפגוע באנשים האלה. ואם נצטרך לשבת ולהישאר שם עם האנשים האלה יום ולילה כדי שלא יגעו בהם – אבל אני שמחה על עמדת המשרד, והיא בעצם רק מחזקת את תחושותיי שלא יפגעו באנשים האלה, ועל כך כמובן אתם מבורכים. שיהיה ברור, האמריקאים חשובים אבל האנשים האלה חשובים יותר. זאת התחושה שלי, זה מה שאני אומרת כאן, ואנחנו לא ניתן לפנות אותם. ואם המדינה תצטרך להוציא כסף ולשכור מקום לאמריקאים שיעלה כמה מיליונים, כנראה שזה מה שנצטרך לעשות. אבל באנשים האלה לא ניתן לפגוע. חבר הכנסת אלכס קושניר, רצית להגיד משהו בבקשה?

קודם כול שמחתי לשמוע את חביב, כי עבדתי איתו כמה שנים ביחד, ואני מאוד שמח שעמדת המשרד לא השתנתה מאז שלפחות אני מכיר את המשרד עוד מהתקופה של סופה לנדבר, כשאז ב-2014 נדמה לי שהיא אמרה שאף עולה לא יפונה, וכך היה. אני מכיר תהליכים, הכרתי אותם עד נכון ללפני שנתיים כשעבדתי במשרד. אני יכול להגיד לך שהתהליכים שם באמת מאוד מאוד מורכבים. קל מאוד להגיד: טוב, בואו תביאו קרקע חלופית. לפי מה שאני זוכר אז היו שתי אלטרנטיבות. אחת הייתה עם היתר בנייה, כמו שנציגת עיריית ירושלים אמרה עכשיו, שהיא גם נמצאת בתוך שכונת מגורים בסופו של דבר. ואחת הייתה ללא היתר בנייה, מה שהיה מאריך עוד יותר את כל התהליכים. ועוד פעם, אם יש אלטרנטיבה טובה יותר אז כמובן שאנחנו בעד, אבל אני רגיל לבחור בין חלופות קיימות.

ואני מאוד מתחבר למה שאמרת, שאם צריך אז נגן עם גופנו כדי שהקשישים האלה לא יפונה לשום מקום. ופה באמת אני פונה לכל הפעילים שמגיעים למלון דיפלומט ומדברים עם הקשישים האלה, חבר'ה, תרגיעו. תרגיעו. התפקיד שלנו זה לייצר להם את הוודאות, לתת להם את הרוגע ואת השקט, כי אנחנו יודעים בני כמה הם, ואנחנו יודעים שכל תזוזה או כל תסיסה בפנים משפיעה בסוף על הבריאות שלהם. אז בואו נמצא מקום אחר לעשות פוליטיקה, לא חסר. פה אני חושב שיש תמימות דעים גם בקואליציה וגם באופוזיציה, כולם ביחד מבינים שהמקום הזה חייב להישאר, שהקשישים במקום הזה יישארו עד שיימצא פתרון אחר, זה דבר אחד.

ודבר שני, תפקידנו, של כל המערכת, גם חברי כנסת וגם הממשלה וגם עיריית ירושלים, כולם ביחד, זה לייצר ודאות. ואני בטוח שבסופו של דבר נעשה את זה, אבל אל תתסיסו את השטח. זה בסופו של דבר פוגע אך ורק בקשישים ולא באף אחד אחר.

תודה רבה. אני באמת מרגישה שכולם מסכימים.

אני יכול להתייחס, גברתי היושבת-ראש?

כן, בבקשה, כמובן, אדוני המנכ"ל, אתה תמיד.

יופי. ברשותך, קודם כול, אלכס, תודה רבה. ממש, הוא דייק בדברים שנעשו ובדברים שאנחנו רוצים לעשות. אני חוזר ואומר, ננהל עם האמריקאים ועם החברה את כל מה שצריך, נעשה את העבודה שלנו. נדע מה לעשות, זה לא קשור לקשישים, הם לא קשורים לנושא הזה, הם ימשיכו לגור במקום. נגיע איתם להודעה לאחר שנסיים את כל ההליכים הפורמליים, ייחתם איתם חוזה כמו שצריך, אף אחד לא יפנה אותם, עם חוזה ובלי חוזה.

פה חשוב לי להבין, מה זה - - -

אנחנו גם מודיעים את זה עכשיו לקשישים, מודיעים גם לכם, אתם חברי כנסת, וגברתי היושבת-ראש, אני חייב להגיד לך שאני גם שומע אותך ואני אפילו מזדהה לגמרי, ולא רק שאני מזדהה, גם שרת העלייה והקליטה מזדהה, והיא אמרה את זה באופן הברור ביותר, ושמעת את זה ממנה, הקשישים לא יפונה. אי-אפשר להעביר קשיש מפתרון לפתרון, מדובר באנשים מבוגרים, אי-אפשר לקחת אותם עכשיו כך שחודשיים הם יהיו פה ובעוד חודשיים הם יהיו במקום אחר ובעוד חצי שנה הם יהיו במקום אחר. הם יישארו במקום.

אבל תפקידנו במקביל לעשות את הכול, את הכול, כל המערכות ביחד על מנת לזרז את סיום הבנייה בפסגת זאב. זאת נקודה מאוד מאוד חשובה. ואז האנשים המבוגרים האלה יגיעו למקום מכובד, מסודר, ובו שירגישו טוב, ויחיו את חייהם עד 120 בריאים במקום מסודר וטוב. תודה.

תודה, אדוני המנכ"ל. רק שאלה אחת קטנה. אמרת בעצם שאחרי סגירת דברים קטנים אנחנו נודיע על הארכת חוזה. יש לך פחות או יותר הערכת זמן? ומה זה הדברים הקטנים שתסגרו?

אנחנו כבר, גברתי, מודיעים לעולים שהם לא יפונו. ואני מניח שהחוזה הפורמלי יהיה בתוך חודש פלוס-מינוס.

איך אתם מודיעים?

כלומר, חודש הם בלי מעמד - - -

יש לנו קשר עם העולים, יש לנו עובדים שעובדים במקום.

נציגה שם.

יש לנו עובדים שעובדים במקום מטעמנו, שמועסקים על ידי עיריית ירושלים, אבל אנחנו משלמים להם את המשכורת. נודיע להם. יש להם עובדים סוציאליים במקום, ונודיע לכולם, נודיע לעולים שהם יישארו במקום. חוזה פורמלי, אני מניח שחודש פלוס-מינוס ייחתם בהסכמה, וזה הליך פורמלי לחלוטין, גברתי.

זה אומר שחודש הם בלי חוזה.

הבנתי. קודם כול תודה, אדוני המנכ"ל. קצת הרגעת אותי, אני חייבת להגיד לך. בעצם מה שאני מבינה עכשיו מהדיון, אתם כבר מודיעים בעל-פה בשלב זה מטעם משרד הקליטה, העובדת של המקום, אם בית כנראה, כן?

כן.

מודיעה לאנשים שהחוזים יוארכו. זה אחד.

שהם לא יפונו.

הם לא יפונו. זה אותו דבר בעיני.

אבל הם צריכים לקבל מכתב על זה.

זה בדיוק מה שאני אומרת. האם יש בכוונתכם לתת להם סוג של מכתב על כך - - -

התחייבות.

לא. הוא אומר שהם יוכלו להחתים על חוזה הארכה תוך חודש-חודש וחצי.

זה אי-ודאות.

האם אתם יכולים, חוץ מההבטחה והשיחה הנעימה, אני מקווה, מאם הבית לדייר, להוציא איזשהו מכתב מטעם המשרד, מטעם השרה, להגיד: אתה נמצא פה ואנחנו דואגים לך ואין לך מה לדאוג, ואנחנו פה פועלים למענך?

נבדוק מה שאמרת, אבל נדאג שכל עולה ידע שהוא לא יפונה, לא משנה אם בכתב או לא בכתב.

ברשותכם, יש מישהו שרוצה להוסיף? בבקשה.

אני היום בשש וחצי בערב יוצאת ל"רדיו רקע" להגיד כמה מילים בלי פרטים, בלי להיכנס לפרטים, אבל אני קצת ארגיע אותם, בסדר?

יש לנו את משרד ראש הממשלה בזום. שלום, כבוד הוא לנו, שמעת את הדיון, בעיני מאוד מעניין. שמעת את עמדתנו בנושא של השגרירות האמריקאית, שזה מאוד חשוב לנו, אבל בטח שמעת גם את עמדתנו בנושא של 300 קשישים שמתגוררים במקום, שאין בכוונתנו לתת לאף אחד לפגוע בהם. כמשרד ראש הממשלה איפה עמדתכם ואיך אתם עוזרים לנו לא לפגוע באנשים האלה?

דבר ראשון, משרד ראש הממשלה עושה הכול על מנת שלא לעכב את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. לא ארחיב יותר ממה שצבי ממשרד החוץ ציין, הוא ציין בהרחבה את הסוגיות. כל הגורמים שמעורבים בוחנים את כל האפשרויות כדי לתת את הפתרונות. משרד ראש הממשלה ככל שהוא יידרש ימשיך ויסייע בנושא הזה.

זהו?

זהו? משהו קונקרטי אם אפשר.

האמת, אני חושבת שאם ראש הממשלה ידע ויכיר את הנושא ויבין במי הפגיעה גם הוא יעמוד להגנתם של הקשישים. אבל, שוב, אני מבינה את הרגישות גם מבחינת השותפים האמריקאים שלנו, גם מבחינת הניהול בבית משפט, אני רק רוצה שגם לכם יהיה ברור דבר אחד, ובטח שמעת את זה, אני חוזרת על המשפט שבעיני הוא הכי חשוב מכאן – אנחנו הח"כים לא ניתן לפנות את האנשים האלה. תיקחו את זה בחשבון. אם אתם צריכים להכין סכומי כסף כדי לפתור את הסוגיה מול האמריקאים, אז תחפשו כבר את הסכומים האלה, כי אנחנו לא ניתן לפגוע באנשים האלה.

אני יכול לומר מילה אחת?

תבדקו אם יש עוד מישהו בזום שרוצה לדבר. חבר הכנסת אלכס קושניר רצה להוסיף משהו.

רון, התחלת לומר את המשפט וחשבתי שתיקח אותו לכיוון אחר, אבל לקחת אותו לכיוון מדאיג. אמרת שתעשו הכול כדי שתקום שגרירות אמריקאית בירושלים, והייתי בטוח שתגיד: אנחנו נעשה הכול כדי שהקשישים יקבלו פתרון. אז תראו שכשאתם עושים הכול כדי שתקום השגרירות אתם לא פוגעים בקשישים. כי כמו שטלי אמרה, תאמין לי, יש לי כבר את השרשראות באוטו, ואם צריך אז נקשור את עצמנו לגדר שם, ואתם לא תצליחו לפנות אותם.

ויש לנו שרשראות חזקות. אני מבינה שהמסר מכאן ברור. אסור לנו לפגוע באנשים האלה, מגיע להם כבוד, מגיעים להם דברים בסיסיים, וגם אם אנחנו צריכים לפתור סוגיות מדיניות ברמה הכי גבוהה זה לא צריך להיות על חשבון האנשים האלה. נקודה. והשרשראות מוכנות, נכון?

יש עוד מישהו בזום שרוצה להתייחס? לא. נראה לי שנגענו בכולם.

רבותיי, ברשותכם, אנסה לסכם את הדיון.

אחד, תודה לשותפים. חשוב מאוד שהדיון מתנהל פה בשיתוף פעולה גם קואליציה, גם אופוזיציה, אבל יש לנו עניין משותף, זה באמת להגן על האנשים האלה.

הוועדה תקיים סיור. בעצם הסיור יהיה כפול בעיני, מצד אחד נלך לדיפלומט כדי לשמוע את האנשים, וכמובן שחברי הוועדה מוזמנים, ונצא לשטח כדי להבין איפה המקום המיועד הזה. אולי קודם לשטח ואחר כך לאנשים, כדי שאם יהיה לי מסר להרגיע את האנשים שזה מקום באמת לא מסוכן וכן הלאה, שאני כבר אוכל לעשות את זה. זה אחד.

רק תזמינו את אנשי המקצוע לסיור.

זה סיור ועדה עם פרוטוקול והכול.

ברור, בוודאי, זה יהיה כמו דיון בוועדה, רק שהוא יהיה בחוץ.

שתיים, אני מבינה שהדיירים מאוד חוששים מהמעבר למקום החדש, חלק מהם, כמו שהבנתי כרגע מהנציגים של המשרד ומיועצת ראש העיר, וכל הכבוד על הליווי האישי, זה גם כן בעיני לא מובן מאליו.

אני חוזרת שוב למנכ"ל משרד הקליטה, תמצאו כמה שיותר את הדרך להרגיע את האנשים, להוציא להם סוג של מכתב, אפילו תראו להם שהשרה באמת נלחמת והיא קיבלה החלטה כזאת. תוציאו מכתב בחתימתה של השרה שהיא אומרת: אני לא אתן לפגוע, אני אלחם על הזכויות שלכם ואף אחד לא יפגע בכם, ותוך זמן קצר החוזים יחודשו, או שאתם כבר תדעו איך לנסח את המכתב.

תודה, אנדרי, תודה. אני מבינה שתהליך הבנייה ייקח לנו זמן, עם תכנון זה שנה-שנה וחצי. שוב, אני פה באמת פונה לעיריית ירושלים, הייתי ראש עיר ואני יודעת שכשראש עיר שם תוכנית כתוכנית שצריך לקדם, אז אפשר לעשות את זה בחצי מהזמן שבדרך כלל עושים. אז אשמח להעביר את הפנייה מכאן לראש עיריית ירושלים להזדרז בתהליכים.

אני לא יודעת מה יהיו ההתנגדויות, צריך לקחת את זה בחשבון, אבל אני גם יודעת איך להתנהל מול התנגדויות. ברור שהבנייה היא גם תהליך מאוד ארוך, שלוש שנים, זאת תקופת זמן לא מבוטלת שנצטרך להיערך מבחינת האנשים ומה הם עושים.

שוב, לגבי הארכת חוזה דיברנו. אם יהיה צורך בישיבת מעקב בעוד חודש אחרי שהמנכ"ל אמר שהחוזה יתחדש ונדע עוד כמה דברים, אז אני אבקש דיון מעקב על הנושא הזה. בכל אופן, חשוב לי שהאנשים האלה ידעו שאין הפסקה, אין, הכנסת היום כאן, אנחנו כאן, ונלווה את התהליך הזה עד שנהיה בטוחים שלכל קשיש יש קורת גג ואף אחד לא נשאר לבד. אנחנו פה למענם ונעשה את הכול כדי להגן עליהם גם במקרים כאלה.

והאמריקאים, אנחנו מאוד רוצים אתכם, אנחנו מאוד רוצים את השגרירות בירושלים, אבל בשום אופן לא על חשבון האזרחים הוותיקים של המדינה שלנו.

תודה רבה על הדיון. נמשיך להיות בקשר. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:13.