פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת הכספים
08/06/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ז בסיון התש"ף (08 ביוני 2020), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 08/06/2020
חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
ניר ברקת
מיקי חיימוביץ'
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
עודד פורר
אלכס קושניר
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן
רם שפע
משתתפים (באמצעות Zoom)
¶
אסי מסינג - עו"ד, יועץ המשפטי, משרד האוצר
אסף וסרצוג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
טלי ארפי - עו"ד, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
מירי סביון - משנה לראש רשות המסים, משרד האוצר
איה דביר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מאיר שפיגלר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
ניר שפר - יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
רישום פרלמנטרי
¶
מאיר פרץ
אלון דמלה
הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1311
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום, אנחנו ממשיכים מאתמול את הצעת חוק מענק לעידוד התעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
היו"ר משה גפני
¶
אין לי סמכות, יש לוועדה סמכות. מה שיהיה לו רוב – יאושר, מה שלא יהיה לא רוב – לא יאושר.
היו"ר משה גפני
¶
אני אאפשר זכויות דיבור לחברי הכנסת. מבקש שתקצרו כי אני רוצה לעבור להצבעות על נוסח החוק ועל ההסתייגויות. אני מבקש לומר מספר דברים: באתי לראשות הוועדה רק לאחרונה, לא הייתי בכל התוכניות האלה. איני בטוח שהחוק הזה פוטר את הבעיות. חברים העלו את הקשיים ויכול להיות שחלק גדול מהכסף ילך לחברות הגדולות שדווקא הן פיטרו את העובדים, בניגוד לעסקים הקטנים שלא פיטרו את העובדים ויש להם קשר אישי איתם. אני בספק גדול לגבי העניין הזה.
אני אומר לחברים ולעצמי, אני מדבר על זה גם ביננו: הממשלה נותנת 6 מיליארד שקל. כשהסכום הזה ייכנס לשוק זה יכול לעזור לחלק מהמעסיקים. איני בטוח שהסכום הזה יגיע, יכול להיות שחלק מסכום זה יישאר בקופת האוצר. מכאן ואילך אני נמצא בעניין, כל עוד אני יושב-ראש הוועדה איני מתכוון לרגע לעשות הנחה על החוק הזה. אם החוק הזה יעבור עם התיקונים הנדרשים – אשתדל שאכן יהיה רוב לתיקונים – אני אעקוב אחרי מה שקורה עם הכסף הזה, נראה, אני אבקש גם בחוק שיצטרכו לדווח לנו. אם יתברר שהחשש שלי הוא לא מוצדק, אני מתכוון לחשש שלי ושל עוד חבריי ועדה כמו חבר הכנסת ברקת שכופר בעיקר בעניין הזה. האוצר מתעקש על זה שזה צריך להיות כך. אנחנו נצטרך לאשר את מה שהממשלה מביאה כי הממשלה נותנת פה כסף. בעיקרון זה הולך להיות דבר שהוא מועיל, נעקוב אחרי זה, אני מבטיח לחברי הוועדה שנעקוב.
היו"ר משה גפני
¶
טוב, עברנו על הכול ודיברנו על הכול. החברים התבטאו בחופשיות. הנחמה היחידה שלי היא שמכאן ואילך אני פה, וכל עוד אני פה אני אעקוב אחרי הדבר הזה. אני אבקש לדעת מי קיבל מהמענקים, אלו חברות, מה גודל החברות, כמה כסף נשאר בקופה. העלו פה טענות משמעותיות, הבסיס הוא שהמדינה, הממשלה במקרה הזה, מזרימה כסף לשוק, היא לא עומדת בשילוב ידיים ולא עושה כלום. הטענה שלהם שזה יגיע גם לחברות הקטנות. אנחנו נעקוב ונראה, אם יתברר שהחוק לא פותר את הבעיה אנחנו נצטרך לשנות אותו. אם הוא יפתור את הבעיה אני מודיע שאשבח כאן את משרד האוצר, מה שלא קורה פה לעיתים קרובות. חבר הכנסת פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להתייחס למשהו אחר. אדוני היושב-ראש, חשוב שתכיר את העניין, זה משהו שוועדת הכספים כבר עסקה בו. פורסם אתמול שממשלת ישראל החליטה להעביר 800 מיליון שקלים לטובת הרשות הפלסטינית. אבל שיא השיאים של האבסורד, אדוני, שהתקציב ממנו נלקח סכום זה הוא מחוק- יסוד: משק המדינה, שאושר כאן בוועדה. זה מכיל סעיף מפורש של 5.35 מיליארד שקלים שמוקצים למתן פתרונות אשראי לעסקים ולמשק הישראלי. את הכסף הזה לוקחים משם כדי להעביר אותו לרשות הפלסטינית.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא זו בלבד שהכסף הזה נלקח מסעיף שהוא לא מיועד לו שם, אלא שעושים את זה בה-בעת שבאים אלינו ומבקשים להגדיל את חוק-יסוד: משק המדינה בעוד 14 מיליארד שקלים כדי שיהיה כסף לתת לעסקים בסיכון שמחכים לסיוע כבר שלושה חודשים. אני אומר לך שזו כבר לו רשלנות של הממשלה בניהול המשבר, זו פשוט הפקרות. הפקרות בניהול המשבר והפקרות כלפי תושבי מדינת ישראל.
כשישבתי כיושב-ראש ועדת הכספים פניתי לשר האוצר ולראש הממשלה על מנת לקבל תגובה כשהבנו שהולכים להעביר את הכסף הזה. לא דמיינו שהכסף יועבר בצורה הזו. לא זו בלבד - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
- - - אלא שבחוק-יסוד: משק המדינה מופיע שהממשלה מחויבת להציג את התוכנית ומה היא הולכת לעשות עם הכספים לפני הכנסת. כשפקידי האוצר ישבו פה הם אמרו שהניחו על שולחן הכנסת. הם לא הציגו לוועדה אלא שלחו למזכירות הכנסת. לא מופיע שבחוק-יסוד: משק המדינה הם לוקחים את הכסף כדי להעביר אותו לרשות הפלסטינית, במקביל לכך שהרשות משלמת כסף למחבלים שיושבים בבתי הכלא. אני חושב שאי-אפשר לקדם שום חקיקה בהקשר של חוק זה כל עוד לא יינתנו תשובות ברורות מהממשלה, אני אומר לפרוטוקול שפניתי ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבדוק את העניין הזה. יש פה, להערכתי, שימוש שלא כדין בכספים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתמול התבשרנו ששר האוצר החליט להאריך את תקופת הזכאות בעוד 35 ימים. היום שמעתי בתוכנית של גלי צה"ל שאנשים שבעצם יצאו מעל גיל 67 לא יפוצו והם ימשיכו להישאר בבית כי הם לא יכולים לחזור, כך שהארכה זו לא מועילה להם.
מיד חשבתי על החוק שלנו וחשבתי שעלינו לבדוק מה קורה עם האנשים מעל גיל 67 שמעסיקים מחזירים אותם. חשוב לזכור ולא לשכוח - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
דבר נוסף: אתמול דיברנו אבל לא נתנו מספיק דגש, אנחנו רואים שהם היום נאנקים זה המפיקים והאומנים שאנחנו צריכים לשים אותם יחד עם בעלי האולמות ככאלו שחוזרים מאוד לאט למעגל העבודה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
יש בחוק הזה כמה הערות, אני לא מדבר עכשיו על אלפי הסתייגויות. יש בו כמה הערות שמוסכמות על כל חברי הוועדה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
את המשחק הזה אני מכיר, בכל זאת אני רוצה לומר את הדברים. יש כאן כמה הערות שמוסכמות על כולם מקצה לקצה. אם זה ההורדה לשכר המינימום, אגודות שיתופיות, מה שאתמול חבר הכנסת קרעי העלה לגבי הדיפרנציאציה שיש לעשות בעסקים הגדולים, דברים שמוסכמים מקיר לקיר בוועדה. יש התעקשות של משרד האוצר, ואתה באיזשהו מקום אדוני היושב-ראש - - -
יש כאן חוק מורכב שעוסק בהמון כסף, אתה אומר שאם זה לא יעבוד נתקן, אבל מאיפה תביא עוד שישה מיליארד שקלים. יש כמה הערות שמוסכמות על כל חברי הוועדה מקצה לקצה. יש התעקשות של משרד האוצר שהחוק יצא מכאן כמעט כמו שהוא נכנס. זה הופך את הוועדה לחותמת גומי - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אתה בדרך כלל משתדל להיות ענייני ולהגיע להסכמות, אז החוק הזה היה בא בהסכמה ויכול היה לעבור השבוע. אם השיח הוא שבו אנחנו מבזבזים את הזמן, כי בסוף גם כשיש הסכמה בין כולם, נניח שהיו מקבלים את ההערות שמקובלות על כולם ולא מקבלים את ההערות המוסכמות על האופוזיציה אז הייתי אומר שאני מבין. אבל הערות שמוסכמות על כולם: חברת המתנ"סים והדואר, ואגודות שיתופיות, ודיפרנציאציה וכולי, אני לצערי במצב הזה אתנגד לחוד הזה, אנחנו נדרוש להצביע על ההסתייגויות ועל הרביזיות ועל הנושאים החדשים וכולי.
סוכם שהשבוע מביאים לדיון רק דברים שהינם בהסכמה. אני מודיע שסיעת ימינה מתנגדת לחוק ואי-אפשר להעביר אותו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
להיפך, אני אומר שתעשה מאמצים להגיע להסכמות לפי ההסכמות שמקובלות על כל חברי הוועדה. אולי תביאו את זה כתקנה לשעת חירום, על זה ממילא הממשלה מחליטה לבד, ולא צריך את הכנסת.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
רגע, עודד, תן לי לסיים. אולי הייתי מתחיל הפוך. אז הכסף הוא שלהם אבל זה לא יכול להיות מהתקציבים שאנחנו אישרנו בוועדה הזאת. עכשיו נחה דעתך, עודד?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בעניין הזה אני לא מוכן שזה יהיה מהתקציבים שאושרו בוועדה הזו ואני מצטרף אליך, עודד, יותר מזה?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
עודד, אני מצטרף אליך. אני נגד ההעברה הזו, מה יש פה לדבר. עכשיו, בנושא שאנחנו עוסקים בו, אדוני היושב-ראש, בחודש הבא כ-100,000 מובטלים שנרשמו כבר לא יוכלו לקבל דמי אבטלה כי ששת חודשי הזכאות חלפו. זה אומר 100,000 מובטלים שאין להם מקורות פרנסה, גם הם לא יכולים ללכת לעבוד שזה החמור ביותר. אל למדינה ולאוצר, אני אלחם עבור המובטלים ואני אכשיל כל דבר כמיטב יכולתי. סוד כמוס: אף אחד לא יודע כמה מובטלים יש. אני מבקש להזמין לדיון את שירות התעסוקה על מנת שיעריך כמה מובטלים יישארו במשק כדי שלוועדה הזו תהיה שליטה לאן הכסף הולך. אני מבקש מהאוצר תוך שבוע ימים תשובות מה קורה עם המובטלים הוותיקים ועם אלה שנוספו להם שקיבלו את ששת החודשים ועכשיו יפסיקו להם את דמי האבטלה, ממה הם יחיו, אני רוצה תשובות בוועדה הזאת בעוד שבוע. אם לא, אני אעשה כמיטב יכולתי לא להעביר נושאים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אני רוצה לדבר על ענף התבלינים, ענף שכמעט לא מזכירים אותו. חשוב שניתן דגש לענף הזה. אני רוצה לתת מספר נתונים: יש 45 מגדלי ייצוא באזור בקעת הירדן, עמק תענך, עמק המעיינות, כיכר סדום, צפון הנגב ורמת הנגב. הם משווקים היום כ-8,000 טון של תבלינים בטיסות מסחריות. אני מדברת על פדיון שנתי של 275 מיליון שקלים שהם 70 מיליון יורו. השיווק הוא לאירופה, צפון אמריקה, המזרח הרחוק ועוד. היום, בעקבות משבר הקורונה, הענף הזה עומד בפני סגירה. אני מציעה שיתחילו לבדוק גם את הנושא של הטיסות המסחריות, גם הנושא של לסייע להם. אני מעלה את זה כהצעה לסדר כי אני מבקשת שתהיה התייחסות של משרד האוצר לגבי הענף הזה.
היו"ר משה גפני
¶
את לא מעלה את זה כהצעה לסדר, את יכולה להעלות הצעה לסדר, אני רק נתתי - - -. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לדבר על נושאים שחברי הכנסת החברים בוועדה העלו כדרישה ויש לגביהם הסכמה כללית: לגבי למשל שה-3,300
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
גם לגבי מענק לגילאי 18–20. בהגדרת "מעסיק", שנדונה כאן אתמול הזכרנו את הנושא של בני משפחה. למשל מוכר הפלאפל שאתמול כולכם הבעתם אמפתיה כלפיו, הוא עובד עם בנו. נגיד שהוא רוצה להוציא את בנו לחל"ת, לפי ההגדרה הוא לא יכול. רוב העסקים שאתה מכיר הם כאלה, עסקים קטנים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חלק מהדברים שאני הולך לומר: לגבי מסלול המענקים, זה קיבלתי מחברי ג'עאפר פראח, המסלול חייב להיות גמיש ולאפשר קליטה של עובדים שנפלטו משוק התעסוקה ואין להם - - - בעתיד. חלק הארי של העובדים בענפיי התיירות הם מהחברה הערבית וחשוב מאוד לקלוט אותם. לגבי העדפה מתקנת והחזרה לעבודה או במענקים ופיצוי, אני מבקש יחס מיוחד לערבים וחרדים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מישהו ציין שרוב העובדים בתחום זה הם ערבים? אף אחד לא אמר, אם אני לא אומר את זה אף אחד לא אומר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה העדפה מתקנת. אתה יודע איפה הפלו אותם? ראה את הבקשות שהגישו למס הכנסה, לביטוח לאומי – כמה הגישו וכמה נדחו. תודה רבה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
דבר ראשון, אני רוצה להעלות את הנושא של הקלה בהארכת דמי אבטלה שעד עכשיו ניתנה רק לחל"תניקים וגם מגיל 34 ומטה. זה אומר ש-100,000 מובטלים יישארו בחודש יוני בלי דמי אבטלה. צריך שהארכת דמי האבטלה ליוני תהיה לכולם.
היו"ר משה גפני
¶
סליחה, בצלאל. אני לא מסכים, אני הייתי מדי ליברלי, הייתי צריך לעבור להצבעות. עכשיו אתם חוזרים על הכול? היו שלוש ישיבות. מה זה הדבר הזה?
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אז חרד"ל זה בעצם קיצור של "חרדי ליברלי".
אני חוזר בפעם החמישית על הנושא של מבקשי המקלט.
אוסאמה סעאדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות את הנושא של הסכום שסוכם בין משרד האוצר לבין משרד התיירות, ושאישרנו אותו בחוק משק המדינה, התקציב הנוסף. מדובר על 300 מיליון שקלים ואז הובטח לנו על ידי נציגי משרד האוצר פה בוועדה שיביאו לנו תוכנית מפורטת איך הסכום הזה מחולק. אני מבקש ממשרד האוצר שיגיש לוועדה - - -
אוסאמה סעאדי (הרשימה המשותפת)
¶
נקודה שנייה, זה כסף של העם הפלסטיני ולא של העם הישראלי. זה כסף שמוחזק - - -
אוסאמה סעאדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא הלוואה או מענק, זו הקדמת תשלומים שמגיעים לרשות הפלסטינית. נקודה שלישית: אני חושב, ללא כניסה להסתייגויות, ברגע שהצעת החוק מדברת על מענק לעידוד תעסוקה, אני מבקש שתהיה הגדרה כוללת של עובד זכאי. כל עובד שעבד וקיבל תלושים והוצא לחל"ת והמעסיק מחזיר אותו, בין אם זה בן משפחה, בן אם זה מגיל 18–20, המעסיק זכאי למענק ואז באמת נבטיח חזרה של כל העובדים שהוצאו לחל"ת. אחרת, יישארו כ-100,000 מובטלים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, אני העליתי את הנושא הזה כבר מספר פעמים, אני יודע שגם בשולחן הזה יש הסכמות סביב הנושא: בשגרה המדינה משלמת אבטלה החל מהיום השישי. אני חושב שעקב מצב החירום, והמדינה היא זו שהוציא את האנשים לחל"ת, אין שום סיבה לדעתי שדמי האבטלה לא ישולמו כבר מהיום הראשון. הרבה מאוד אנשים לא יסיימו את מלוא דמי האבטלה כדי שהמדינה תחזיר להם. אני חושב שזה המקום לשנות את זה ואני חושב שיש על זה הסכמה. מהאוצר אני שומע רק תירוצים מתירוצים שונים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אני רוצה שנשים לב למה שקורה בין משרד החינוך לבין המורים. שוב ישנם כיפופי ידיים לגבי תאריך סיום שנת הלימודים. אני מזכירה שאם שנת הלימודים לא תוארך לבתי הספר היסודיים כמו שקבעו מראש, זה אומר שההורים יישארו בבית, עוד פעם הם לא יוכלו ללכת לעבודה. המורים צריכים להמשיך לעבוד כדי שההורים יוכלו להמשיך לעבוד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רוצה להצטרף לדברי חברי הכנסת לגבי הארכת תקופת תשלום דמי האבטלה. בנוסף, אני רוצה להצטרף לדברי חבר הכנסת סמוטריץ', לא לשורה התחתונה כי אני בעד החוק, אבל אני חושב שאם יש דברים שמוסכמים על כלל חברי הוועדה, דברים שיכולים לחסוך תקציב, כמו המנגנון, התועלת היחידה היא לחברות הגדולות שגם ככה יחזירו את העובדים - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני חושב שצריך להמשיך להפעיל לחץ על האוצר להבין מה עומד בבסיס ההתעקשות שלהם על המנגנון הזה שברור לכולם שהוא לא כלכלי.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אני רוצה לברך על העובדה שאתמול ראש הממשלה ושר האוצר האריכו ב-35 ימים את האפשרות לאבטלה. רק יש קבוצה של אנשים, הם עצמאיים, שלא יכלו לחזור בגלל הנחיות משרד הבריאות. אנחנו צריכים לוודא, ואני חושב שכל הוועדה פה צריכה לוודא מול האוצר שגם הם יוכלו לקבל את השווה-ערך לדמי אבטלה – אני מדבר על העצמאיים. באותה אנלוגיה בדיוק כמו שהאריכו לשכירים את תשלום דמי האבטלה, כך יש להזרים לעצמאיים את שווה הערך שלהם.
שגית אפק
¶
עמוד 2 בהגדרת "מעסיק" יש מספר גופים. עלתה שאלה לגבי חברות ממשלתיות, האוצר צריך לתת תשובה סופית לגבי זה. שמעתי שעלה כאן הנושא של החברה למתנ"סים.
שגית אפק
¶
צריך לשמוע מהאוצר תשובה לגבי זה. בפסקה 6: "מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו", הוועדה ביקשה להגדיל את שיעור התמיכה מ-25% ל-40% על מנת למעט אותו מהגדרת "מעסיק". כנ"ל ביחס לאוניברסיטאות, מוסד מוכר לפי חוק המל"ג.
עמוד 3, השכר המזערי, היו שתי הערות לוועדה: האחת היא שהוועדה ביקשה להפחית את הסכום ל-2,650.
שגית אפק
¶
אומר שני דברים: אחד זה ההפחתה של ה-3,300 בשכר המזערי ל-2,650 זה הסכום שדובר בו אתמול, והפחת נוספת שצריך לעשות זה לגבי שכר המינימום המתואם ביחס לעובדים עם מוגבלויות. אתה רוצה להגיד את התיקון בעניין הזה, אייל?
אייל לב ארי
¶
יש בקשה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כדי שלא יופלו העובדים עם המוגבלויות, לקבוע בסעיף יותר מאוחר, סעיף 2א, בסעיף "עובד זכאי":" שכרו אצל המעסיק בעד כל חודש שבשלו מתבקש מענק לפי חוק זה, הוא בגובה השכר המזערי לפחות".
אייל לב ארי
¶
"תנאי זה לא יחול על עובד עם מוגבלות משמעותית, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". בחוק עצמו יש התייחסות בתוספת לגבי מי הוא עובד עם מוגבלות משמעותית וכך בעצם תתאפשר אי-כבילתו לשכר המזערי ואת האפשרות שהוא עדיין ייחשב כעובד מזערי לצורך המענק.
בהמשך יהיה גם תיקון לסעיף 5(ב) כשנגיע אליו.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
למה לא לעבור נושא-נושא, השר מתנגד בכל תוקף לתת שליש משרה לסטודנטים שעובדים בשליש משרה?
היו"ר משה גפני
¶
משרד האוצר, בבקשה, מה העמדה של משרד האוצר לגבי חברות כמו המתנ"סים, ומה העמדה של האוצר לגבי להפחית את הסכום מ-3,300 ל-2,600 כמו שדובר בוועדה.
אסף וסרצוג
¶
אז לא טוב, תחזיר שהם לא ישמעו. שני נושאים: לגבי החברות הממשלתיות, הסברנו אתמול שהרציונל של החוק מדבר על החזרת עובדים שלא היו חוזרים אחרת ולתמרץ עסקים לקחת את הסיכון בתקופה זו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
ולכן אתם נותנים לעסקים הגדולים 100% מהעובד הראשון למרות ש 80% הם מחזירים ממילא? אתם סותרים את עצמכם.
אסף וסרצוג
¶
חברות ממשלתיות - - - מחזירים את כל העובדים שלהם, לכם הרציונל לא מתקיים כאן. הסוגיה השנייה - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
מי אמר לך שהם מחזירים את כל העובדים? אם את קרן קרב הייתה דוחה עכשיו חברה שהיא לא החברה למתנ"סים, היא הייתה מקבלת בדיוק אותו הדבר.
אסף וסרצוג
¶
עובדי קרן קרב ממומנים במאת האחוזים על ידי משרד החינוך. הם יצאו לחל"ת וכולם חוזרים. לגבי הנקודה השנייה - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני שואל אותך, אם בקרן קרב לא הייתה זוכה החברה למתנ"סים אלא קרן רש"י, היא ודאי הייתה מקבלת, מה זה קשור?
אסף וסרצוג
¶
וזו הנקודה השנייה: חברות ממשלתיות, גם אלו שפועלות בסביבה עסקית, יש להן מערכת יחסים שונה עם המדינה, הן מקבלות הרבה תיעדופים. נתתי את הדוגמה של חברת הדואר שרק לפני ארבע שנים קיבלה חצי מיליארד שקלים לטובת פרישת עובדים והסכם הבראה. הנקודה השנייה - - -
אסף וסרצוג
¶
הנתונים מדויקים, אני יודע זאת כי הייתי שותף בכל שלבי התהליך. אלו סכומי הכסף שהועברו לחברת הדואר. בנוסף לכך, חברות ממשלתיות מקבלות פטור ממכרזים, חברת הדואר לדוגמה היא זו שעושה שלמות למדינה בהרבה מאוד מקרים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אבל מה זה קשור, אסף, אתם כל הזמן אומרים שהחוק הזה לא נועד לעזור לעסקים אלא לעודד החזרת עובדים. אני רוצה לעודד את הדואר להחזיר את העובדים, אני רוצה לעודד את החברה למתנ"סים להחזיר את העובדים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אם הרציונל הוא לתת כסף לכמה אנשים חזקים שקשורים למשרד האוצר אז תגידו את זה ואל תעבדו עלינו.
אסף וסרצוג
¶
אני רוצה לחזור על ההסבר שנתתי אתמול: טרם המשבר, 20% מעובדי המשק עבדו בצורה חלקית, עובדים שעתיים, מדובר בעיקר על עובדים שעתיים.
שגית אפק
¶
עמוד 4 בהגדרת "עובד מזכה". הייתה בקשה בוועדה שגם עובדים שהגיעו לגיל, יש בפסקה "מלאו לו 18 שנים והוא טרם הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה". אחת הבקשות שעלו כאן הייתה לגבי עובדים שעברו גיל פרישה ועדיין עובדים, בכל זאת לתת להם את המענק. אז אם זה משהו שהוועדה רוצה אותו צריך לתקן.
אסי מסינג
¶
אנחנו מגדילים את המענקים ונותנים אותם בתוך תחומי - - - לגבי האוכלוסייה של דורשי העבודה, וכל מי שנמצא בגיל העבודה: לגבי האוכלוסייה שקיבלה בחודש מאי את המענק הסתגלות בגיל 67 היא בנוסף תוכל להיכנס. אין צורך להוסיף אותה לעניין דורשי העבודה האקטיביים.
אסי מסינג
¶
זה נורא קשה גם ככה דרך הזום, אנא תהיו יותר סבלניים. יש שלוש קבוצות שנכנסות לזכאים. האוכלוסייה הראשונה זו אוכלוסייה של דורשי עבודה אקטיביים שהיו בין ה-1 בינואר ל-29 בפברואר. שם המגבלה היא שהם נמצאים בתוך גילאי העבודה. האוכלוסייה השנייה זו האוכלוסייה שפוטרה בין ה-1 במרץ ל-30 באפריל והיא גם צריכה להיות בתוך גיל העבודה.
אסי מסינג
¶
האוכלוסייה השלישית שזכאית זו אוכלוסייה שזכאית לדמי אבטלה, אבטחת הכנסה, או מי שהיה מעל גיל 67 וקיבל מענק והוא פוטר בתוך תקופת הקורונה. אלה שפוטרו ומעל גיל 67 וזכאים למענק, יקבלו, גם הם יקבלו לתוך האוכלוסייה הזכאית.
אסי מסינג
¶
הזכאות למענק בגין גיל 67 ומעלה הייתה למי שפוטר או למי שיצא לחל"ת מעל 30 ימים. נתנו לו את מענק ההסתגלות, אם הוא היה זכאי למענק הוא ייכנס גם כאן ובלבד שהוא חוזר לעבודה.
היו"ר משה גפני
¶
אדם בן 68, אסי, שיצא לחל"ת בגלל הקורונה ועכשיו המעסיק מחזיר אותו חזרה. הוא יקבל את המענק עבורו.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אני מקדם בברכה את שר האוצר. אני רוצה שתדע שזו כבר הישיבה השלישית בנושאים שונים שעולים, זה חוק גדול. אנחנו מנסים, יש ויכוח לגבי החוק אבל הרוב רוצים להעביר אותו. המציאות היא שיש פה דברים שאנחנו רוצים לעשות שינויים. בבקשה, אדוני השר.
שר האוצר ישראל כץ
¶
ממה שאני שמעתי לגבי השינויים בחוק אז אני אומר שאני לא מסכים. אני מעדיף שהחוק לא יחוקק ואני אפנה לציבור ואומר שהוועדה לא רוצה לסייע, יש לה דעה אחרת, אבל אני השר. אני לא מוכן להוריד את סכום המינימום, גם ככה הוא נמוך מאוד וגורם לכל מיני פיצולי משכורות. אני לא מוכן ל-27 לחודש כי זה מוקדם מדי ודיברנו על זה אתמול. אפריל זה שונה כי אם מתחילים ב-19 אז זה מראש החודש כי אף אחד לא חזר בתקופה הזו.
היחידות לביצוע צריכות להיות חודשיות. אני חשבתי על כל הדברים והתלבטתי, ואני הורדתי מ-3,700 ל-3,300 כדי לאפשר ל - - - עד גבול מסוים. אבל אין כבר כוונה להוריד מתחת לזה כי זה ייצור מניפולציות שכר וכולי.
שר האוצר ישראל כץ
¶
המעסיקים נערכו בהתאם והם כבר התארגנו. גם ה-27 בחודש, המסעדות, באופן לגיטימי לחלוטין הם ירשמו את העובדים מה-2 ביוני. אין שום בעיה עם הדבר הזה, זו גם לא תרמית, זו זכותם.
שר האוצר ישראל כץ
¶
אז אם יתברר בהמשך שיש בעיות עם הדבר וענף המסעדנות נתקל בקשיים גדולים, לא נהסס לעשות כאן תיקון. אני מעריך שזה לא כך. מכל הבדיקות שעשינו עולה שהענף הזה סידר את עצמו והוא חוזר לעבודה.
יש סוגיה שלא כל כך הבנתי, נושא שלושת השבועות, אני מאוד בעד לכבד מנהגים ומסורות אבל לא כל כך הבנתי את הבעיה ואשמח להבין. זה לא מוסיף עוד תשלומים.
שר האוצר ישראל כץ
¶
ודאי לא מלונות, אבל לגבי אולמות, אם אפשר לדייק את זה אני פתוח לשמוע. אבל לא להוריד את המינימום. אי-אפשר ב-27, אין מה לעשות. אלו דברים ששקלנו ודיברנו .
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כל מי שקשור לתחום הזה לא עובד בשלושת השבועות. אז במקום שיפסיד את ההטבה, ניתן לו אותה באוקטובר.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם המדינה דחתה את הפתיחה אז שהמדינה תשלם את היום שהיא התחילה לשלם לאחרים, אין פתרון אחר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אז זו בעיה ראשונה, בעיה שנייה שמיד כשהם מתחילים לחזור אנחנו נכנסים לשלושת השבועות, וזה אומר שגם אין חתונות וגם מוזמנים לא מגיעים לאירועים.
שר האוצר ישראל כץ
¶
בעלי האולמות היו אצלי ולא העלו את הסוגיה הזאת. הם רוצים לחזור ב-14, הפגישה הייתה לפני שלושה שבועות.
שר האוצר ישראל כץ
¶
אם הם קולטים עובדים ומחזיקים אותם אז הם מקבלים את המענק. אז מה, הם יפטרו אותם לשלושה שבועות?
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא. בגלל שכרגע מגבילים אותם לעד 100 אנשים אז גם ככה הם לא קלטו את כולם בחזרה.
שר האוצר ישראל כץ
¶
הם כן נערכים, אני חייב לומר, אני דיברתי איתם. הם נקלטים מה-1 ביוני, הם נערכים, אני הלכתי לקנות בגדים בחנות ברמת גן, הוא אמר לי: עכשיו אתה בא למדוד, תבוא כבר בשמונה בבוקר כי עוד מעט החנות מלאה. כל פעם הוא אומר לי שעה יותר מוקדמת. למה? כי הוא אומר שכולם בחתונות, מי שדחה ומי שמתחיל, אז אני יודע את המציאות. אם יבטלו זה יהיה אסון כי אנשים עוד פעם הוציאו כסף. אני הולך להיאבק על זה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
העלית בזום את ניר מהאיגוד והם ביקשו - - - בדיון, ואז הם אמרו אם יהיה אפשר לתת להם את המתווה אבל יותר מאוחר.
שר האוצר ישראל כץ
¶
אי-אפשר לדחות להם את המתווה כי הם קלטו עובדים כבר. מה, יפטרו אותם עכשיו? אני לא שמעתי - - -
שר האוצר ישראל כץ
¶
הם אמורים להחזיק אותם, גם עובדים שם לפי משמרות. אז אם כאן זה עניין שמי שנוהג לפי הדברים האלה באולמות, לתת לו אפשרות במקום בתקופה הזו לעשות התחשבנות על הקטע הזה, לא להתחיל יותר מאוחר, אז אני מוכן לשקול ניסוח נכון - - -
היו"ר משה גפני
¶
טוב. השאלה היא כזאת, יש פה חוק שאתה העברת בממשלה. יש בחוק הזה בעיות, בגלל שמשרד האוצר כל הזמן מתקן אותו.
היו"ר משה גפני
¶
בצלאל, לא קיבלת רשות, אני באמצע המשפט. אדוני השר, אני שואל אותך, שלושה דברים אמרת שאתה לא מסכים בשום אופן אחרת תמשוך את החוק. בסדר, נצטרך להצביע.
היו"ר משה גפני
¶
אבל ישראל, צריך להצביע. הקואליציה תצטרך להצביע איתך והאופוזיציה תצביע נגד. אני שואל אבל שאלה אחרת.
שר האוצר ישראל כץ
¶
אני רוצה לומר לך, וגם לבצלאל שהעיר בצדק. בצלאל, כשהיית עד עכשיו בממשלה, אישרת בטלפון ב-02:00 בלילה, דברים גורפים. למה?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
וזה היה רע, ישראל, זה היה רע, אתה מכיר את עמדתי גם בממשלה, תהיה הגון, אני התנגדתי לזה גם בממשלה. אמרתי שזו בעיה קשה מאוד.
שר האוצר ישראל כץ
¶
מאחר וזה עוד חלק ממהלכי החירום של הקורונה. ברור שאחרי הדבר הזה כל חוק צריך להיעשות בצורה המתאימה - - -
שר האוצר ישראל כץ
¶
יושב כאן חבר הכנסת פורר, שהוא סופר אופוזיציה, הוא אמר "נו, תביאו כבר, למה אתם לא מביאים".
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
השר, מביאים זה לא טכני, הייתי גם בכנסת וגם בממשלה, אין פה מצב של קואליציה ואופוזיציה, יש מצב שבו כל חברי הוועדה מקצה לקצה, גם מפלגתך, רוצים להכניס כמה תיקונים שהם חושבים שהם חשובים אחרי שהם דנו בנושא.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רק רגע, אז מה המשמעות של זה שאתה בא לכנסת? אז מה המשמעות של זה שאתה בא לכנסת? אם הכנסת היא חסרת משמעות, אתה אומר: אני הבאתי את החוק - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
השר, אז תביאו תקש"ח, אל תעשו מאיתנו צחוק. תביאו תקש"ח ואל תביאו את זה לכנסת.
שר האוצר ישראל כץ
¶
אתה יודע מה, בצלאל? אתה צודק. זה יכול להיות אולי תקש"ח. זה לא תקש"ח אבל זה בדיוק על פי הסטנדרטים של תקש"ח.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן. כשאנחנו קוראים את החוק כפי שמשרד האוצר רוצה אותו, אני אומר שהחוק יעלה לא יותר משני מיליארד שקלים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
זה מספרים, זה לא זה. אתה יודע כמה עובדים - - - אני לוקח את זה שכולם חוזרים לעבודה, זה לא מגיע לשלושה מיליארד.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
חשוב לי להגיד משהו קצר: החוק הזה, הכותרת שלו היא החזרת עובדים למשק. מהבדיקה שעשינו עם משרד האוצר, עשרה אחוז ממי שבפועל יחזור זה בזכות החוק.
שר האוצר ישראל כץ
¶
- - - תביא לי אותם, תביא לי אותם, תביא לי חצי מזה. אתם כולכם חכמים ומיליון איש יושבים בבית, הקצו 80 מיליארד ואף אחד מהם לא חזר לעבוד. אנחנו באים - - -
שר האוצר ישראל כץ
¶
- - - באופוזיציה. והחוק הזה זה החוק שלפי הבנתי ואחרי דיון עם כולם הוא המהיר והיעיל ביותר והניתן ביותר ליישום. כל דבר אחר יש לו מגרעה. אחרי ששקלתי ובדקתי היטב, ובאתי לחדרו של יושב-ראש ועדת הכספים עוד לפני החקיקה - - -
שר האוצר ישראל כץ
¶
תתייחסו אחרת לעניין הזה, כי זה סיום של המענקים והתמריצים של הקורונה, שזה יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, תל אביבים, תושבי פריפריה. כולם צריכים לקבל את הדבר הזה. אני עוקב אחרי הדברים. המעסיקים נערכו כבר בהתאם למה שפורסם, חלק החזירו. אגב, לא כל מה שהוחזר מדווח. הרי בסוף כשתלכו לביטוח הלאומי - --
שר האוצר ישראל כץ
¶
כשתלכו לביטוח הלאומי אז נדע את המספרים המדויקים. זה עוד לא קרה. אתם חייבים להשאיר שהעובד עצמו גם ידווח, כי אחרת המעסיק לא יעשה את זה. לכן - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
השר כץ, למה אתה מתנגד לדיפרנציאציה בין העובדים הראשונים לעובדים האחרונים שחוזרים.
ל בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
<< דובר >
להיפך, אתה רוצה לעודד אותו להחזיר. אם פוקס כבר החזירה 70% מהעובדים, תן לו את הכסף על ה-30% הנוספים כדי שיחזיר אותם.
שר האוצר ישראל כץ
¶
- - - בינלאומי - - - אני בעד לקיים הבטחות כפי שמצופה מחברי ליכוד וחברי קואליציה, זה הכול, אלו הכללים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אולי ננהל דיון נורמלי שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה להגיד ואז לא יהיה את הדברים האלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לשאול אותך שאלה, הרב גפני. אתה ותיק בכנסת, אני אשאל אותך שאלה, רק תענה לי.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
זה לא היה כאן בכנסת ה-20. אני הייתי בקואליציה בכנסת ה-20, היו פה דיונים - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
הוועדה תיקנה לא מעט חוקים, משרד האוצר נכנס למשא ומתן, לא התבצר בעמדה של זה מה יש - - -
היו"ר משה גפני
¶
שר האוצר בא לכאן והוא אומר שהוא מבקש לאשר את החוק מבלי לעשות בו שינויים מהותיים. מניסיוני, תמונת המצב שכשמגיע חוק ממשלתי דנים בו ולכן צריך את הוועדה. יש דברים שרוצים לעשות שינוי ויש דברים שלא רוצים לעשות שינוי.
היו"ר משה גפני
¶
רגע. אנחנו רוצים לעשות את זה בהסכמה. אם אתה, אדוני השר, אומר מראש שאתה לא מסכים לשום שינוי מהותי, אז אנחנו נצטרך להחליט מה עושים – מצביעים וזהו או לא מצביעים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
עזוב אותך מדמגוגיה. אתם מאיימים על האזרחים מכיוון שאתם הולכים לדפוק את העסקים הקטנים והזעירים, אתה הולכים לדפוק את העובדים החלשים במשק שלא מגיעים ל-3,300 שקלים, אל תדבר על דמגוגיה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני לא אתן לכם לזרוק שישה מיליארד שקלים לפח בתוכנית שלא עוזרת למשק אלא רק לכמה טייקונים גדולים.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
זה שאתה לא מקשיב להערות שלי ולהערות של האנשים בזום ולהערות של האנשים בציבור – זה לא בסדר.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
חבל שאתה לא מקשיב. הרי ברור שאצביע בעד כי אני תחת משמעת קואליציונית, אבל אל תאיים, אתה לא מאיים. אני חושב שהאיום הגדול ביותר זה שאתה לא מקשיב - - -
מיכל שיר סגמן (הליכוד)
¶
אז אנחנו חותמת גומי, בואו נצביע ונמשיך הלאה, בשביל מה אנחנו מקיימים דיונים?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, רגע, אני רוצה להגיד משהו, אני חושב שהזרמת הכסף היא חשובה מאוד. יש שינויים שהכנסנו שלא עלו כסף – ההיבט הפלילי, למשל – אני חושב שבעזרת הידברות קטנטנה נוכל לעשות איזונים ולתקן. הכסף הזה חשוב, חשוב שהוא ילך למשק, יכול להיות שיהיו לו עלויות קטנות נוספות. אם הוועדה הזו תעצור את כל הכסף אז אנחנו נהיה אחראיים - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני חושב שאפשר להכניס שינויים שיתנו איזונים שגם חברי הוועדה יבואו על סיפוקם. אם נעצור את הכסף תהיה בעיה.
היו"ר משה גפני
¶
ינון, צריך לראות האם הולכים למתווה הזה, שוועדת הכספים תקבל את מה ששר האוצר אומר ותצביע על זה, זה ברור שזה לא יהיה, זה מקרה אחר. אני אמרתי את זה בבוקר. הוא אומר שכל דבר אנחנו נעשה בשיתוף פעולה, בסדר. אני לא אוהב את זה, יש דברים שנשנה ויש דברים שלא. אני עובר להצבעות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אייל, לאור הדברים שאמר השר אולי כדאי לקרוא מהחוברת הכחולה – זה אותו דבר בסופו של דבר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ינון, זה לא אותו דבר, ודי לנסות לעשות את זה כאילו זה חד-צדדי, די. עשו פה כמה שינויים - - -
אייל לב ארי
¶
אם ככה, בסעיף 1, סעיף ההגדרות התיקונים שהכניסה הוועדה הם בעצם לגבי המעסיק בפסקאות 6,7 שזה עלה מ-25% ל-40%.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, מה שמקריא היועץ המשפטי עכשיו זה שבהגדרות של המוסדות והגופים – מה שביקשת, ינון ומה שביקשו אחרים – זה עולה מ-25% ל-40%. יש כמה תיקונים, לא כמו שאנחנו רוצים, אבל יש כמה תיקונים, מה לעשות.
אייל לב ארי
¶
שינויים בעמוד 2 שהוכנסו לבקשת משרד האוצר לגבי מצבת העובדים והגדרת עובד מוכר. אלו התיקונים בסעיף 2.
אייל לב ארי
¶
חברי הכנסת של ישראל ביתנו ושל ימינה מציעים לגבי סעיף 2:
"2. בהגדרה "מעסיק" –
1. בסעיף קטן (2), אחרי "חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975" יבוא "וחברות ממשלתיות המפורטות בתוספת לחוק; שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לתקן את הרשימה של התוספת". "
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מבקש להוסיף להסתייגות זו: אחרי המילים "מעסיק, למעט אחד מאלה" יבוא סעיף קטן 2: "גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה מעורבת כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה – 1975, ולמעט חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה – 1975, אשר הוחרגה על ידי הממונה על השכר ותחולת תקנות שעת חירום ( הרחבת הסכם יציאה לחופשה למגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) התש"ף – 2020."
זה בעצם בא להוסיף את החברה למתנ"סים, הדואר, והחברות האלה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מבקש כך :
" בסעיף 1, אחרי הגדרת "עובד מוכר", יבוא "עובד חבר קיבוץ – מי שהוא חבר אגודה שיתופית מסוג קיבוץ שיתופי או מתחדש ואשר מכוח הוראות סעיפים 3 ו-3(א) לחוק הביטוח הלאומי רואים אותו כעובד".
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני רק רוצה שתדע בצלאל, אמרתי את זה מקודם לינון ואני אומר את זה לכולם: הנושא של העמותה שזה צריך להיות יותר מ-25% השתתפות – נכנס בחוק. היה ויכוח עם השר והוא הסכים בסוף.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אז אני מגיש רביזיה על כל מה שהצבעת עכשיו לגבי ההסתייגויות של ישראל ביתנו ושלנו.
אייל לב ארי
¶
הסתייגויות של קבוצת יש עתיד-תל"ם: "3. בהגדרה "השכר המזערי" – במקום "3,300 שקלים" יבוא "2,300 שקלים"."
אייל לב ארי
¶
הסתייגות של קבוצת ישראל ביתנו וימינה: "4. בהגדרה "השכר המזערי" – במקום "3,300 שקלים" יבוא "2,000 שקלים"."
היו"ר משה גפני
¶
לא, עם כל הכבוד, דיברנו על זה מיליון פעם ואני גם מסכים עם זה ואני מצביע נגד. אז מה אתה רוצה לעשות - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מצטרף לכל הרביזיות. יש עתיד מצטרפת לכל הרביזיות של ימינה וישראל ביתנו.
אייל לב ארי
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה, חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי מציעים:
"5. בהגדרה "השכר המזערי" – במקום "3,300 שקלים" יבוא "2,650 שקלים".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
רגע, אני רוצה לומר משהו: זה שיש הסתייגות ומצביעים נגד, עדיין יש זמן לשכנע עד המליאה.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת קרעי, הרצונות שלך הם בסדר גמור. אני גם ברצונות שלי – תאמין לי, יש לי רצונות כמוך. אנחנו מבקשים את מה שאנחנו סיכמנו שאפשר להביא, אנחנו נביא.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מבקש להוסיף עוד הסתייגות לסעיף הזה. אני מבקש להוסיף לסעיף הזה עוד כמה הסתייגויות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה שהחליטו כאן להפוך אותנו - - - זו זכותם, ואנחנו נעשה את זה, אבל נאמר את דעתנו. זה הכול.
היו"ר משה גפני
¶
לא התקבלה. עכשיו, ההסתייגות של חבר הכנסת טיבי. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא, לא. מ-25% ל-40% זה בסעיף 1, נכון? זה נושא חדש. אני מבקש לטעון נושא חדש. זה משנה לחלוטין את המנגנון. כל הרציונל של החוק משתנה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. הרב גפני, כל הרעיון היה שגוף שנתמך ב-25%, אז המדינה כבר עוזרת לו, כמו שהיא עוזרת לחברה למתנ"סים ולחברת דואר ישראל. אז לא צריך לעזור לו. אם העברתם את זה ל-40%, זה נושא חדש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
גם במהלך הדיון לא ניתנה אפשרות לנמק את הסתייגויות, שהחוק הזה ייתן בעצם מענה רק ל-100,000 עסקים במקום ל-300,000. יש 200,000 בעלי עסקים שלא ייהנו מהחוק הזה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
יש כאן תופעה. אני ח"כ ותיק. יש כאן חברי קואליציה שפתאום הם חברתיים בדיון. אבל הם עוינים לציבור בהצבעות. עודד ועופר, היסטורית איך קוראים לתופעה הזאת?
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
רגע, רגע. פסקה (2) - - - זה לא חברתיים כבר? הלו, חבר הכנסת טיבי, אני רוצה להזכיר לך - - - מצד הקואליציה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
קרעי, אנחנו ראש בראש תמיד. אבל יש דברים כלכליים שאנחנו רואים עין בעין. חד-משמעית. שיתפנו פעולה בנושאים כלכליים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
זה בסדר. עכשיו סמוטריץ' הצטרף אליכם בנושא הזה. הוא מאוד קרוב אליכם. בשיתוף הפעולה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו מעלים הסתייגות נגד ההחרגה של מה שמכונה עובדים זרים. אני רוצה לנמק בקצרה.
אייל לב ארי
¶
עובד מזכה העברנו. מכיוון שמדובר בהגדרה שהיא בעצם מהות, העברנו אותה לסעיף מהותי. בגלל זה יש סעיף 2א, שהוא לפניכם.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני כבר אמרתי קודם שמדובר רק במבקשי מקלט שנופלים בין הכיסאות. כי העובדים הזרים, 100,000 מהם, רובם לא יצאו לחל"ת או פוטרו. מדובר ב-30,000 מבקשי מקלט על תקן אשרת 2(א)5.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מדובר על 30,000 מבקשי מקלט שנופלים בין הכיסאות. והם ימצאו את עצמם – מצד אחד, אי-אפשר להחזיר אותם לארצותיהם משום שכבר יש - - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מבקשי המקלט נמצאים פה באשרה. כלומר, אי-אפשר להחזיר אותם לארצותיהם, מצד אחד.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אי-אפשר. אני מדבר כרגע על העניין הערכי. אני מדבר על העובדה המשפטית. אי-אפשר.
אייל לב ארי
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: אחרי פסקה (3), יבוא: "(4) המעסיק יצהיר כי לא יעלה את שכרם של בכירים בחברה ולא יבצע חלוקת דיבידנדים עד סוף שנת 2020.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
זה לא עולה שקל. רק אמרנו – המעסיק הולך לקבל המון כסף – שלא יעלה לעצמו שכר ולא ימשוך דיבידנד.
אייל לב ארי
¶
- - מה היה נושא ההסתייגות שכרגע הוצבעה. זה הנושא שבעצם מעסיק לא יוכל להעלות שכר בכירים בחברה ולא יוכל לחלק דיבידנדים עד סוף 2020.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, לא. גפני, יש לנו הסתייגות בעניין של קרוב משפחה. אנחנו מבקשים לנמק את זה.
היו"ר משה גפני
¶
זה ברור. ממש ראיתי. אחרי שאמרתם נושא חדש, הסתכלתי וראיתי את החדשנות, חבל על הזמן. בבקשה.
אייל לב ארי
¶
סעיף 2א זה בעצם סעיף העובד המזכה שעבר מהגדרה בסעיף 1 לסעיף עצמו. בסעיף הזה הועברו פסקאות (1) ו-(3) להגדרת עובד מוכר. זה כבר קיים. בפסקה 2א(א)(2) הוא פוטר, הוספנו את עניין העובדת שנמצאת בחופשת לידה. בסעיף קטן (ב) יתווסף אתמול נושא התאגיד. ובהגדרת "קרוב", לבקשת הוועדה, התווסף שזה לא ייחשב קרוב לעניין עובד מזכה, רק אם הוא התחיל לעבוד לראשונה בעסק או בתאגיד ביום 1 במרס 2020 או לאחריו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
כן, אתה לא צריך את ההסתייגות. זה לכאורה בסדר. אם הוא עבד בעסק המשפחתי לפני הקורונה, אז הוא זכאי.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. אבל הוסיפו כאן: "ובלבד שהיה עובד של המעסיק או התאגיד לראשונה ביום ה' באדר התש"ף".
היו"ר משה גפני
¶
אוסאמה, אוסאמה, אם העובד הזה מתקבל לעבודה רק עכשיו כשיש את המענק, הוא לא זכאי אם הוא קרוב משפחה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אבל אני רוצה להבין. מה הפירוש? גם עובד שהוא חבר אגודה שיתופית שעובד באגודה? או רק אם הוא עובד אגודה שיתופית שעובד מחוץ לאגודה?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני אומר עוד פעם. אבל זה לא נותן מענה. לרוב המושבים והקיבוצים זה לא נותן מענה. ולכן אני הכנסתי את ההסתייגות בסעיף הקודם. יש לי גם הסתייגות שאני רוצה להוסיף.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
וחלף האמור בנוסח הנוכחי שסעיף קטן 2א(ב) ייאמר מעתה סעיף קטן (ב): מי שעובד, חבר קיבוץ או מושב.
אסי מסינג
¶
לעניין של ה"קרוב", בנוסח שעומד בפנינו כתוב: "בלבד שהיה עובד של מעסיק או תאגיד כאמור לראשנה מיום 1 במרס 2020 או לאחריו". אז זה לא "לראשונה". ה"לראשונה" לא רלוונטי. זו העובדה שהוא היה עובד לפני מרס. זה מה שביקשו.
אסי מסינג
¶
אנחנו מדברים על השיבה של קרוב משפחה שהיה כבר – הרי זו הטענה הייתה, שיש פה עסק משפחתי - - - אז לכן זה צריך להיות שאותו עובד היה עובד בחודש פברואר לפחות.
אייל לב ארי
¶
אבל הוא לא ייחשב. כי גם ככה הוא לא ייחשב עובד מזכה. אסי, מה שהוועדה רצתה, אם אתה זוכר - - -
אייל לב ארי
¶
אסי, מה שהוועדה ביקשה הוא בעצם קרוב שעובד בעסק משפחתי, שהיה מועסק עד פברואר, כן יכול להיחשב עובד מזכה. עכשיו, אם זה בהחרגה - - -
אסי מסינג
¶
אייל, זה סעיף שמחריג. וההחרגה הייתה שהוא לא יכול להיות. ואז לכן אמרנו שכן יכול להיות, ובלבד שהוא עבד לפני מרס אצל אותו מעסיק. זהו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לי הצעה, למען כבודה של הכנסת ושל הוועדה הזאת, בואו נפסיק את ההצבעה. תשבו ביחד עם האוצר, ונפיץ אחר כך בצורה מכובדת ולא כנושא - - -. זה מכובד. זה יכבד אותנו כחברי הכנסת, יכבד את הוועדה ואת היושב-ראש הוועדה. זה לא יהיה השבוע בכל מקרה.
אייל לב ארי
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) הוא יועסק אצל המעסיק במשך שישה חודשים לפחות, בהתאם להתחייבות המעסיק."
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מאוד מבקש. הינה, הפרוטוקול: אני מבקש להיות בדיונים האלה. אני רוצה להיות מעורב בזה.
אייל לב ארי
¶
קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת מציעות: בסעיף קטן (א)(2)(א), במקום "מלאו לו 18" יבוא "מלאו לו 17" והמילים "והוא טרם הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התש"ד–2004" – יימחקו.
אייל לב ארי
¶
קבוצת הרשימה המשותפת מציעה: בסעיף קטן (א)(2)(א)(2) במקום "יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020) יבוא "יום ז' בסיון התש"ף (30 במאי 2020)".
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. יש נושא חדש. אבל מכיוון שהוא טוב, חופשת לידה וכו', אנחנו לא נטען את זה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע. זה הסעיף הדיפרנציאלי, לא? אנחנו רוצים להכניס את ההסתייגות הדיפרנציאלית.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
שנייה, היושב-ראש. הרב גפני, אני שואל באמת. אפשר להביא לנו רגע חוברת הסתייגויות כמו שעושים תמיד? קחו חמש דקות הפסקה, תדפיסו רגע.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אבל אין עכשיו טאבלטים. שנייה אחת להדפיס לנו את ההסתייגויות, שיהיו לנו מול העיניים.
אייל לב ארי
¶
קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת ימינה וקבוצת ישראל ביתנו מציעות: בפסקה (א)(1) ברישה, במקום "875 שקלים חדשים" יבוא "1000 שקלים חדשים".
אייל לב ארי
¶
קבוצת ימינה וקבוצת ישראל ביתנו מציעות: בפסקה (א)(1) ברישה, במקום "875 שקלים חדשים" יבוא "900 שקלים חדשים".
אייל לב ארי
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: בסעיף קטן (א), במקום "מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020" יבוא "מהחודש השלישי עד החודש השישי בהם התירה הממשלה להחזיר את העסק לפעילות".
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
חצי דקה. זה פותר גם את כל הבעיות שאתם העליתם פה קודם. הרי יש ענפים שעוד לא חוזרים לעבודה בצו של המדינה. התקש"ח עוד לא מאפשר להם לפתוח. הטענה שלנו אומרת: מהרגע שבו הממשלה מאפשרת לו לפתוח, תן לו שישה החודשים שבהם הוא יכול להחזיר את העובדים ולקבל עליהם את המענק. איך אתה יכול לקחת בעל אולם שעדיין לא יכול לפתוח?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
בסדר. אלה שעדיין לא יכולים לפתוח ואתה אומר להם: אם לא החזרתם את העובדים ב-1 במאי, אז אתם לא תקבלו את המענק.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם הממשלה אומרת: תפתחו את האולמות בעוד שלושה חודשים, אז תשלמו להם מיוני. מה אתם רוצים? גם אומרים להם מתי לפתוח וגם לא משלמים. כמה אפשר? כמה אפשר עם האטימות הזו?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. אבל אתה מוכן להסביר. אתה יודע להסביר את ההתנגדות של האוצר לזה? האם יש לזה איזשהו רציונל או סתם, לא נוגעים, זהו?
מיכל שיר סגמן (הליכוד)
¶
בצלאל, זה כולל גם את בעלי החוגים שעוד לא חזרו? עוד לא נתנו להם לחזור לעבודה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא. אלה שהממשלה אומרת: אתם לא תחזרו. ויכוח בין משרד הבריאות למשרד התרבות. לצורך העניין, אולמות אירועים לא ייפתחו, חתונות לא ייפתחו, כנסים לא ייפתחו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
הרב גפני, דוגמה. הרכבת עכשיו החליטו לא לפתוח, נכון? ברור לך שכל בעלי העסקים בתחנות, הקיוסקים, אין להם מה להחזיר את העובדים, כי המדינה החליטה שהיא לא מחזירה את הרכבת. אז הם לא זכאים למענק?
היו"ר משה גפני
¶
מיקי, הבנתי. בואו נמשיך הלאה. משרד האוצר, אני אבקש בהמשך. אני לא מצביע על זה. תחכו רגע עם העניין.
היו"ר משה גפני
¶
יש פתרון שאנחנו נעשה עם האולמות, שאנחנו כן נוכל להגיע להסכמה. דיברנו עם משרד האוצר. אני מבקש שנגיע לסעיף ההוא שהם ינמקו.
אייל לב ארי
¶
הצבעת על הסתייגות 16? "מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020" יבוא "מהחודש השלישי עד החודש השישי - - -".
אייל לב ארי
¶
למיטב הבנתי, אסי, הסיכום היה שהשר יוסמך לקבוע סוגי עסקים או ענפים שמועד החזרה שלהם היה מאוחר מחודש יוני ותינתן להם בעצם הארכה או זכאות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
סליחה, רגע. תיקון. לא. לפי מה שרשום, זה אולמות, גני אירועים ועוד ענפים ששר האוצר יקבע.
היו"ר משה גפני
¶
לא. רגע. אז בסדר. אייל, תן לי, בבקשה. אנחנו מתכוונים להציע שהשר יהיה מוסמך לקחת ענפים, הענפים שנכנסו מאוחר, לתת להם זמן יותר ארוך. ויודגש בנוסח הזה שאנחנו מדברים על אולמות ועל גני אירועים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל יהיה כתוב שגם ענפים אחרים. למשל, יש ענפים שנכנסים מאוחר יותר, השר יהיה מוסמך להאריך להם את המועד.
שגית אפיק
¶
באישור הוועדה. השר יהיה רשאי לקבוע ענפים נוספים שהגבלת הפעילות הוסרה לגביהם במועד מאוחר יותר, והחוק יוחל עליהם מאותו מועד או במועד שהוא יקבע?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
היועצת המשפטית, כמה זה חוקתי לקבוע את האולמות בגוף החוק? כי מה? יש להם חברים פה? ואת האחרים להשאיר לשיקול דעת השר?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני בעד לקבוע קריטריון ברור, שכל מי שחוזר לתפקוד מאוחר, בגלל הנחיות של הממשלה – אגב, לא רק ענף, כי נתתי דוגמה לקיוסק שיושב בתחנת רכבת. עכשיו, הענף הוא קיוסק. הקיוסקים חזרו, אבל הוא הספציפית לא יכול לחזור, כי הוא עובד ברכבת, והרכבת לא עובדת. אז ההגדרה של סוגי הענפים לא מספקת.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
גפני, בענייני האולמות לסוגיהם, גם אולמות האירועים וגם אולמות הכנסים, אלה שייפגעו הכי הרבה יקבלו הכי קצת. זה אבסורד שהממשלה הזו חושבת כך. מה הם יקבלו? 1,800 שקל?
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אתה יודע, אנחנו לא סקטוריאליים. אנחנו לא מסתכלים על סקטור מסוים. אנחנו מסתכלים על כולם. אתה מבין?
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אתם מסתכלים על כולם. ולכן הכנסתם רק אולמות וגני אירועים, ולא הכנסתם תעופה ותיירות ומלונאות, וקיוסקים בתחנות רכבת. במקום להתווכח איתי, תסכימי איתי, כי אנחנו הרי רוצים את כולם. זה הכול.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
תתבייש לך. אתה מסתכלת דרך נישה מסוימת, שיכולה לבחור בך. אנחנו מסתכלים על כל עם ישראל. כל עם ישראל חשוב לנו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אם הייתם מסתכלים על כל עם ישראל, החוק הזה לא היה נראה כמו שהוא נראה. אבל די.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אתה שלושה ימים מדבר לא על עם ישראל. שלושה ימים אתה מדבר פה על קיבוצים. אז אל תגיד: עם ישראל.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא שלושה ימים אני מדבר – אגב, אני גאה. אופיר, ממך כמי שבא מהליכוד ותומך בהתיישבות עובדת, בחקלאות, בציונות, באחיזה ביושבי ספר, אתה לא היית אמור להפוך את היישובים האלה לאויב.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
תעשה לי טובה. זה אגב דבר מדהים שכחול לבן תומכים בהתיישבות העובדת ואתה כאיש ליכוד יוצא נגדה. תתבייש לך. תתבייש לך.
שגית אפיק
¶
היועץ המשפטי של משרד האוצר שלח לי ניסוח לעניין הזה שביקשתם. וזה הניסוח שככל הנראה מוסכם עליהם. אז אסי, אני ברשותך מקריאה את הניסוח שלך.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני בסך שאלתי את השאלה הכי הגיונית בעולם. איך אפשר חוקתית בחוק להתייחס למגזר מסוים ולא להתייחס למגזרים אחרים?
היו"ר משה גפני
¶
זה לא היה ככה. זה היה אחרת. לא חשוב. לא חשוב. תכף היועצת המשפטית תגיד את הניסוח בעניין הזה.
אני מבקש רק לומר: הנושא עלה על ידי חברת הכנסת קטי בצדק רב. יש שלושה שבועות שבהם האולמות מושבתים ובעצם הם נופלים באופן חמור עם העניין הזה. דיברנו על זה כאן, ולא בגלל שיש לנו חברים או אין לנו חברים. יש לנו הרבה חברים. לי יש חברים בקיבוצים. אני מוזמן כל הזמן שם להרצאות.
היו"ר משה גפני
¶
תני לי לסיים רק. ביקשנו שזה יוחרג מכיוון שהתברר שיכולה להיות בעיה חוקתית – גם אגב שר האוצר הסכים לעניין הזה – ומכיוון שהתברר שיש בעיה בעניין הזה, בעיה חוקתית, ויכול להיות שיש עוד ענפים שיצטרכו להחריג אותם, ניסח משרד האוצר נוסח שהיועצת המשפטית סומכת את ידה עליו. ואני מבקש להקריא אותו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
בהקשר הזה אני רוצה להגיד מילה. אני מסכים בעניין הזה גם לגבי האולמות וגם לגבי כולם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רק אומר: אני לא מצליח להבין מדוע הניסוח הוא ש"השר רשאי". אני חושב שהשר יקבע. כי אחרת, רשאי. אני כבר מכיר הרבה מאוד חוקים שחוקקנו. בואו לא ניתן לכם את "השר רשאי". והרשאי לא יהפוך להיות עילה - - -
שגית אפיק
¶
אני מקריאה נוסח ששלח לי היועץ המשפטי של משרד האוצר. אני לא יודעת אם אני סומכת עליו או לא סומכת עליו. אמרת שאני סומכת את ידיי עליו. אני לא יודעת.
שגית אפיק
¶
על אסי אני סומכת במאה אחוז. על הנוסח אני אומרת שזה הנוסח שהוא שלח לי. ואני מקריאה אותו as is.
שגית אפיק
¶
על אף האמור בסעיף קטן (א)(2)(ב), שר האוצר רשאי לקבוע בכתב סוגי ענפים של עסקים שלגביהם תשלום המענק למעסיק יהיה בעד החודשים יולי עד אוקטובר 2020, למי שתחילת עבודתו אצל המעסיק הייתה בכל אחד מהחודשים האמורים, ובלבד שלא הותרה הפעלת העסק כולו או מרביתו עד ליום ט' בסיוון התש"ף, 1 ביוני 2020.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא. זה לא טוב. זה לא טוב. אני אגיד לכם למה. כי באולמות האירועים, למשל, שלא הותרה עבודתם, יש ענפים שלמים שמתפרנסים סביבם.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
כתוב כאן "ובלבד" שפעילותם לא אושרה לחזרה. אומרים לך, שר האוצר: אני אישרתי לצלמים לחזור לעבוד. זה שאין להם מה לצלם, כי האירועים לא עובדים, זו בעיה שלהם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
גפני, "לא אושרה" זה לא מה שסיכמנו. הבעיה היא גם שבשלושה שבועות, עד תשעה באב, כל הענף הזה שוב פעם לא עובד. וזו הבעיה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
שהם יוכלו לנצל את ההטבה. במקום יולי, שהולכת להם לאיבוד, שהם יוכלו לקבל אותה באוקטובר.
שגית אפיק
¶
אסי, אתה שומע? הבקשה היא בעצם להחיל את זה אוטומטית. לא להחיל את זה רק בתנאי שלא הותרה הפעילות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל זה דבר אחד, סליחה. את זה אומר אופיר על דבר של האולמות. אבל העלו פה, ובצדק, סביב האולמות יש תזמורות, יש את המפיקים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ינון, אבל יש גם כאלה יגישו את זה בדרך. לכן הוא יקבע את המקצועות האלה, את הענפים האלה שנפגעים. הם יביאו את זה לפה לאישור הוועדה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני אמרתי שאם אתם מכניסים לחוק רק את אחד, ואחד לא, אז תשאלו את עצמכם למה. זה הכול.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
ואת יודעת מה, קטי? אולי העצבים שלך על הערה שלי שהיא לגופה – אני לא מבין למה את מתווכחת איתה. אמרתי גם אולמות וגם אחרים. אמרתי למה אחד כן, ואחד לא. אבל מה, על ראש הגנב בוער הכובע.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. כעסת על זה שאמרתי שאני לא מבין למה אחד פוסלים, ואחד לא פוסלים. זה הכול. זה מה שאמרתי.
היו"ר משה גפני
¶
- - שהיועצת המשפטית של הוועדה תשב עם היועצים המשפטיים של משרד האוצר להגיע לנוסח מוסכם, שאנחנו נהיה בטוחים שמה שביקשנו אכן מתקיים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
האם בהמשך למה שאמר בצלאל, האם למשל, כשמוגדר אולמות השמחות – ואני כמובן בעד, בעד בעד – האם זה כולל את בעלי אולמות התרבות, את כול האולמות לסוגיהם? שזה לא יהיה מגזרי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא. לא הבנת. מיקי, לא הבנת את הנקודה. אני רוצה להסביר את זה, בסדר? יש במסורת היהודית שלושה שבועות, שלא עורכים בהם חגיגות. לא מופיעים וזה. חגיגות. בר מצוות, חתונות וכו'. נהוג לא להגיע לחתונות בשלושת השבועות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
עכשיו, מה קורה? הרי איך מצ'פרים, מעניקים את המענק? לפי מספר השעות שהעובד עובד. אבל אם אין אירוע, אז הוא לא עובד. אז אין הצטברות של שעות. ולכן ביקשנו בגלל זה שתדחו את זה לאוגוסט. הבנת?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
את זה הבנתי. אבל אם הממשלה דוחה את פתיחתם של אולמות התרבות לסוגיהם, ואת אולמות השמחות - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא שייך. אני מדבר על אולמות התרבות באשר הם. אני מצטרף למה שאת אמרת על אולמות האירועים.
שגית אפיק
¶
לפי הנוסח שהציע היועץ המשפטי למשרד האוצר, השר יהיה רשאי לקבוע תחומי עסקים שונים, ביניהם הוא יוכל לקבוע גם את אולמות התרבות, לאו דווקא את אולמות האירועים, גם את התיירות, גם את ההפקות.
שגית אפיק
¶
הוועדה מבקשת שזה ייעשה באישור הוועדה, והיא מבקשת שזה ייעשה גם על אוטומט. זאת אומרת, הקריטריון יכול להיות, לגבי חלק מהתחומים, לגבי חלק מתחומי העיסוק, שבאמת זה יהיה ביחס למגבלת פעילות הייתה או לא הייתה. אבל למשל לגבי גני אירועים שבהם היה את שלושת השבועות, הוועדה מבקשת שלגביהם זה יחול באופן אוטומטי. לא צריך לשנות הרבה את הניסוח. אפשר לעשות את זה ולהבחין בין התחומים. לא צריך להזכיר את גני האירועים.
שגית אפיק
¶
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בתשובה לשאלתך, לא צריך להזכיר את גני האירועים בפני עצמם. ככל שזה יהיה באישור הוועדה, תוכלו לבחון את מה השר מביא בפניכם, מה אתם מאשרים ומה לא מאשרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
העניין הוא שגני האירועים נפתחו לפני זה. גני האירועים נפתחו לפני שלושה שבועות או שבועיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מוגבלים. אז שלא יגידו לנו עכשיו: הם כבר נפתחו, אז הם לא יכולים להיות כמו האולמות.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע, שגית. גברתי היועצת המשפטי. גפני עוד רק הערה קטנה. חידדתי עוד נקודה, שזה לא יוגדר לענפים, אלא צריך לחשוב על הגדרה משפטית לסוגי העסקים. כמו הדוגמה שנתתי – קיוסק בתחנת רכבת. כשהקיוסקים עצמם חזרו לעבוד, אבל תחנת הרכבת לא חזרה.
אסי מסינג
¶
רק דבר אחד להבין. צריך גם שדבר הזה ניתן יהיה ליישום. אי-אפשר להגיד: סוגי העסקים באשר הם ולתת מענה לכל הבעיות שיש. הכוונה היא בסופו של דבר להתמקד בעסקים שהותרה פעילותם בחודש יוני. אלה העסקים המהותיים שלגביהם צריך לתת את ההתייחסות. לכן לא ניתן יהיה לפתור את כל הבעיות הקיימות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרב גפני, תשים לב לאלה שלא הותרה להם. אומנים שהותרה להם, גני אירועים הותר להם לפני יוני. הזמרים הותר להם לפני יוני.
היו"ר משה גפני
¶
אסי, אסי, מה שהם מדברים הם מדברים בין היתר – מה שאמרת לגבי הדברים בכלל נכון – אבל הם מדברים על כאלה שהותרה פעילותם קודם, אבל בגלל הנושא הדתי, המסורתי, הם לא נפתחים בשלושת השבועות האלה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, אסי, יש קבוצה גדולה מאוד של פרילנסרים, שהפרנסה שלהם היא ממקור אחד. הוא תאורן עם חשבונית באולם אירועים אחד. עכשיו, אולם האירועים לא חוזר לעבוד.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע, לי יש כאן הסתייגות לסעיף 3, גפני. עוד אחת. אני מבקש להוסיף הסתייגות פה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
ברשותך, בצלאל. אני צריך לצאת ויחליפו אותי פה בהצבעות. אני רק רוצה לנמק הסתייגויות שיש לי בהמשך, שהן מאוד מאוד חשובות. אני מבקש ממך באמת, אדוני היושב-ראש, זה לא משהו שאני רואה למה האוצר צריך להתנגד. סעיף 13, העונשין על הצהרה לא נכונה, לגבי המעסיק.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לגבי המעסיק, אתם משאירים את שנת מאסר, הכול בסדר. צריך להיות כתוב בחוק במפורש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
זה שנה מאסר. ואם הוא ימלא לא נכון את הדוח שלו בטעות, אם הוא ימלא לא נכון את הפרטים, זה שנה מאסר. אני מבקש שזה יהיה אך ורק אם הייתה כוונה. זאת אומרת, אם הייתה כוונה לרמות, מגיע לו שייענש. אבל אם הוא טעה – הרי הטפסים פה לא פשוטים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לצורך העניין את סדר הדין הפלילי. אם הוא קיבל דבר מה במרמה, שיפעלו נגדו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לכן אני מבקש בעניין הזה. זה מאוד מאוד חשוב. אני חושב שאתה יכול לעמוד על זה, הרב גפני.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
השנייה, בסעיף 4, במקום לקבוע שרק מעסיק אחד יקבל את המענק, שיאפשרו לשני מעסיקים, שיתחלק בהתאם לאחוזי המשרה. קח חדרי כושר, למשל. המאמן שלהם או המאמנת עובדים בשלושה חדרי כושר. מה בעיה לחלק בין שלושתם את המענק?
היו"ר משה גפני
¶
תקשיבו, אנשי משרד האוצר. הציע עודד – אני רוצה תשובה כשנגיע לסעיף. לגבי הנושא של העובד, אנחנו מורידים את הפלילי. לגבי המעסיק, מה שיש מאסר או עבירות פליליות שם, זה רק אם הוא עשה את זה במכוון.
היו"ר משה גפני
¶
יש את החוק שבו אם בן אדם עושה את זה בכוונה, הוא צריך לעמוד לדין וצריך לקבל את העונש. למה צריך שיהיה פה באופן מיוחד? זה דבר אחד. דבר שני, הוא הציע, למה שיהיה מעסיק אחד? אם יש שני מעסיקים, שיתחלק לפי המשרה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה, אבל להגיע לסעיף. עוד לא דיברנו על סעיף. עודד ביקש קודם, לפני.
אסי, אתה יודע לתת תשובה?
אסי מסינג
¶
ענייני העבירה הפלילית, בכל עבירה פלילית יש דרישה של יסוד נפשי. מה שאתם חידדתם כאן שצריך דרישה של יסוד נפשי של כוונה תחילה, כוונת זדון, אלה כוונות שביסוד הנפשי הגבוה ביותר. וכאן לא מבוקש להגיד שצריך להוכיח כוונה תחילה. ולכן זו עבירה פשוטה, בסופו של דבר, של הצהרת שקר, של השגת דבר שהוא למעשה מרמה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש סדר דין פלילי, קבלת דבר מה במרמה. מה? למה מכניסים לחוק כזה סעיפים כאלו.
אסף וסרצוג
¶
לגבי שני מעסיקים, דיברנו אתמול. ברגע שהעובד חזר, אין כוונה שהעובד יקבל שני מענקים בגינו. רוב העובדים שעובדים אצל שני מעסיקים, לרוב יש להם מעסיק עיקרי ומעסיק אחד שהוא מעסיק משני.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כל ענף חדרי הכושר שלא עובד כרגע, שלא החזירו את המדריכים שלהם, המדריכים שלהם עובדים בשניים, בשלושה חדרי כושר.
אסף וסרצוג
¶
אנחנו לא מדברים - - - ענף. המשמעות של מה שאתם מבקשים היא שאנחנו נשלם מענק כפול או משולש בעבור עובד שמועסק אצל כמה מעסיקים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא, לא. לא מענק כפול או משולש. שהמענק יחולק. אם הוא עבד חצי משרה, אז חצי. המענק שמגיע, נניח, על 100% יחולק בין שני מעסיקים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
הוא אומר: אתם לא הסכמתם לעשות את זה, אתם לא הסכמתם להגדיר שבענפים שעובדים חצי משרה, הוא אומר משרה מלאה מחולקת.
אסף וסרצוג
¶
לא ניתן לחלק מענק. אנחנו מסבירים עוד הפעם. לא ניתן לבצע את הדברים שאתם מבקשים. וזה לא רק זה. בסוף אנחנו מדברים כאן על מאות אלפי עובדים שכירים, על עשרות אלפי עסקים. אנחנו צריכים שהדבר הזה גם יעבוד, ואנחנו צריכים לצמצם כמה שיותר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אז אם זה כל כך הרבה שהם מפוצלים, כנראה שצריך לתת להם פתרון. אם זה מעט – אתה מדבר על הרבה מאוד שמפוצלים. אז אדרבא שצריך לתת להם פתרון.
אסף וסרצוג
¶
עכשיו, אתה אומר על עובד כזה או על המשק, עכשיו אתה אומר: בואו ניתן לו עוד כמה עובדים, כדי מה? בסוף הרציונל מתקיים. זה לא שיש בעיה. זה מתקיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא. אני אומר שאם יש לי עסק שמעסיק 300 עובדים, אבל הם עובדים אצלי כולם בשליש משרה, כי בכל חדרי הכושר המדריכים עובדים בשניים-שלושה חדרי כושר. זאת סתם דוגמה אחת. אני יכול לתת לך עוד דוגמה על ענפים אחרים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כן. עובדים בשניים-שלושה עסקים. אז העסקים האלה יורדים לך מהפול. בגלל זה, מתוך 300,000 עסקים, אתם תיתנו סיוע רק ל-100,000.
אסף וסרצוג
¶
אנחנו לא יכולים, תפעולית, לחלק את המענק. ודבר נוסף נסביר. יש הרבה דוגמאות למקרים פרטניים. אנחנו מנסים למצוא פתרונות ככל שאפשר במסגרת הדיון הזה, אבל אי-אפשר למצוא פתרונות להכול.
אסף וסרצוג
¶
אנחנו לא חושבים שאנחנו פוגעים ומייצרים עוול. אני אסביר עוד פעם גם בנוגע לרף של המחיר של השכר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרב גפני, אתמול הבאת תיקון לזה. הרב גפני, אתמול בוועדה הבאנו תיקון לזה. מה הבעיה עם תיקון הזה של שני מעסיקים? אתמול הבאנו תיקון לזה.
היו"ר משה גפני
¶
די כבר. ינון, מספיק.
יש בעיה להעביר את אותו מענק, לחלק בין שני מעסיקים, שמעסיקים אותו בחצי משרה?
היו"ר משה גפני
¶
אתם מגיעים איתי לנקודת שבר. פעם ראשונה מאז שאני בכנסת, שאני נמצא בקואליציה, אני לא יכול לעשות כלום עם אנשי משרד האוצר. בסדר. תדעו שהבניין הזה הוא עגול. זה הכול.
היו"ר משה גפני
¶
אתם מתנגדים? מאה אחוז. אתם תצאו וכל תאוותכם בידכם. חכו, מה שיהיה פה בחדר הזה. הלאה.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אנחנו את ההתנהלות הזאת – רק בגלל הקורונה, אנחנו מתנהגים ככה. גם אנחנו לא מוכנים לדבר הזה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. הכול בסדר. כן. אני הייתי מצפה מאנשי משרד האוצר, שהשר גם סומך עליהם, אני הייתי מצפה שיהיו קצת יותר גמישים. אנחנו הולכים להעביר פה חוק, שיש הרבה התנגדויות אליו.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. לא חשוב. במהות, מה שאמרתי בכל הישיבות, החוק הזה הוא טוב. החוק מעביר כסף. אני לא יודע אם זה יצליח או לא יצליח. אמרתי בבוקר: אני אעקוב אחר זה. לא אעשה חיים קלים לפקידי האוצר, שככה נתנו לנו להתבזות. הלאה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זו בעיה שלנו. אם היינו חזקים, זה לא היה קורה, הרב גפני. אם עכשיו היית מפסיק את הדיון - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא רוצה לשמוע יותר. זהו. הבנתי. אנחנו מצביעים ונצביע על מה שיש.
כן, בצלאל, הסתייגות.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
על אף האמור בסעיף זה – אחר כך את תעזרי לי, שגית, לנסח את זה יותר מדויק – בגין 70% ממצבת העובדים שעבדה אצל המעסיק לפני ה-1 במרס 2020, הוא יקבל 50% מן המענק האמור בסעיף זה. בגין יתרת 30% של המצבת שעבדה אצלו לפני ה-1 במרס, הוא יקבל 1.5 מהסכומים האמורים בסעיף זה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
והסתייגות נוספת: על אף האמור בסעיף זה, עוסק לא יקבל יותר מסכום כולל של 7 מיליון שקלים בגין מענקים לפי סעיף זה. יש תקרת מקסימום לקבלת - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
בסדר. לא אם היו מקבלים את הדיפרנציאציה, אתה לא מגביל את זה בכלל בתקרה. אם אתה נותן מהעובד הראשון, אז למה שהוא יקבל 38 מיליון שקל?
רגע, הרב גפני, ההסתייגות הזאת התקבלה, מכיוון שגם מיקי וגם שתי חברות הכנסת שם לא הצביעו.
היו"ר משה גפני
¶
ואני מבקש שאנחנו נשב עם אנשי משרד האוצר, לנסות להגיע להסכמה על הנוסח, כפי שדיברנו וכפי שהייתה הסכמה לגבי הדברים האלה. אז אנחנו לא מצביעים.
סעיף 4.
היו"ר משה גפני
¶
אחרי סעיף 3, יש לך הסתייגות. תגיד. אני אצביע בעד. אדוני רכז הקואליציה, אני מצביע בעד.
שגית אפיק
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: בסעיף קטן (א), במקום "מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020" יבוא "מהחודש השלישי עד החודש השישי בהם התירה הממשלה להחזיר את העסק לפעילות".
שגית אפיק
¶
עכשיו זה סדרה של הסתייגויות כאלה. יש כל פעם לפי החודש.
בפסקה (א)(1)(א), במקום "לחודש מרס 2020" יבוא "לחודש הראשון שבו התירה הממשלה להחזיר את העסק לפעילות".
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתם עובדים הפוך. תשאירו הסתייגות אחת, תגידו שזה נכנס לחוק. תראה איך הם קופצים. פעם אחת.
שגית אפיק
¶
במקום "בחודש יוני 2020" יבוא "בחודש השלישי, בחודש הרביעי, בחודש החמישי או בחודש השישי שבו התירה הממשלה להחזיר את העסק לפעילות".
שגית אפיק
¶
קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת מציעות: בפסקה (א)(2)(ב), במקום "בתקופה שמיום ד' בסיוון התש"ף (27 במאי 2020) עד ליום 31 במאי 2020, בחודש יוני 2020" יבוא "בחודש מאי 2020, יוני 2020" ובמקום "או ספטמבר 2020" יבוא "ספטמבר 2020 או אוקטובר 2020".
זה גם בעצם דחייה של חודש.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
שמע טוב. 800 מיליון שקל – תשאל את גפני – הוא הסכים עם החוק הזה לטובת העסקים.
שגית אפיק
¶
אחרי פסקה (א)(2) יבוא: "פסקה (3) עבור מעסיק שקיבל היתר לחזור לפעילות לאחר יום 1 ביוני 2020, לעניין מדרגות הזכאות, יראו בו כמי שחזר לפעילות ביום 1 ביוני 2020." כלומר, יהיה זכאי למענק המוגדל, כל מי שחזר במאי.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה הסתייגות חדשה. אני מבקש להגדיר שכל מי שקיבל דמי אבטלה, בשלב הראשון אלה שהיו באבטלה ואלה שנכנסו לאבטלה בגלל הקורונה, וששת החודשים שלהם הסתיימו – אנחנו גוזרים על 80,000 משפחות רעב.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אומר 80,000. רעב. אני דורש להכניס עוד שישה חודשים למי שאיבד את מקום עבודתו וקיבל שישה חודשים דמי אבטלה ולא מצליח להיקלט חזרה בשוק העבודה. אחרי שישה חודשים הרי זה בלתי אפשרי – יקבל רציף שישה חודשים נוספים. אם לא, בין 80,000 ל-100,000 משפחות הולכות לחרפת רעב. אין הגדרה אחרת. מי בעד?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן, אבל היה אפשר להכניס לשר האוצר איזה "שגם" קטן. להגיד לו: תגיד לנו, שאם לא, אנחנו לא מעבירים את החוק הזה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא. אי-אפשר. מהניסיון שלי בוועדת הכספים – כשאין לך שוט, אז אין לך מנוף. אין לך מנוף.
שגית אפיק
¶
קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: אחרי פסקה (א)(2) יבוא: "(3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), חישוב המענק החודשי יהיה בהתאם למועד בו התירה הממשלה להחזיר את העסק לפעילות. (4) על אף האמור בסעיפים קטנים (1), (2) ו-(3), גובה המענק לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים למעסיק בודד."
שגית אפיק
¶
אז יש הסתייגויות של חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי אחרי סעיף 3. אתה רוצה להסביר את ההסתייגויות?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן. אני רוצה לנמק. החוק, כמו שהוא מוצג לנו עכשיו, לטעמי, ממש את מטרתו בצורה חלקית ביותר. התועלת השולית שיש למעסיקים בהחזרת אחרוני העובדים, ה-10% או ה-20% אחרונים, נמוכה מאוד. ולמעשה, אנחנו מפצים בעיקר מעסיקים גדולים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר את דעתי איך המנגנון צריך להיות כאן. כי מה שקורה הוא שאנחנו מפצים כאן מעסיקים גדולים מאוד בעשרות מיליוני שקלים על עובדים שממילא הם מפטרים אותם. וזה גם מה שאגף התקציבים בעצמו אמר לנו בדיון הקודם.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אגיד בסוף דבריי מה לעשות. אמרתי על זה, כל חברי הוועדה כאן מסכימים גם על הדבר, שהמנגנון אחר. זה דבר שהיה צריך לשכנע את שר האוצר ואת משרד האוצר. לצערי, הם לא משתכנעים. ואנחנו עם משמעת קואליציונית מצביעים נגד הדבר הזה. אבל יש לנו זמן עד המליאה להמשיך ולנסות לשכנע בעניין. אני מקווה שנצליח לשכנע, כי ברגע שהמודל יהפוך להיות אחר, כמו המודל הזה או כמו המודל שהציע חבר הכנסת סמוטריץ' לתת מענק גבוה יותר על האחוזים האחרונים של העובדים - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן, כן. בסך הכול, זה לעסקים מעל 20 מיליון שקלים, היא באה כדי לא לפגוע בעסקים הקטנים.
שגית אפיק
¶
"לעניין עסק שמחזור פעילותו גבוה מ-20 מיליון שקלים חדשים – המענק החודשי האמור בסעיף 3 יינתן על-פי מודל דיפרנציאלי, באופן יחסי על-פי החלק היחסי של מצבת העובדים שחזרה לעבוד באותו חודש."
שגית אפיק
¶
הסתייגות נוספת של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות:
"מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד
4.
מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד, ישולם לכל המעסיקים בהתאם לחלקיות המשרה שהעובד מועסק אצל כל מעסיק."
היו"ר משה גפני
¶
יש רוויזיה. ואני מבקש שכשאתם יושבים איתם לגבי העניין הזה, תשבו גם על זה, בבקשה. אתם לא חייבים, דרך אגב.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
הרי אם היא תתקבל, היא סותרת את סעיף 4. סעיף 4 אומר הפוך. עובד המועסק אצל שניים, ישלמו לזה שעובד אצלו יותר משרה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
מישהו מוכן להסביר לי למה בכלל – הרי כל אחד מהאוצר טוען שהוא לא יכול הוסיף המון סקטורים, כי אין לו דרך לעשות את זה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
שהוא לא יכול להוסיף כל מיני כאלה, כי אין לו דרך איך לבדוק, איך לדעת. זאת אומרת, אלה שכן נכללים עכשיו בחוק, הם כאלה שהאוצר יודע. יש להם דיווחי מס הכנסה.
איה דביר
¶
אני איה דביר ממשרד המשפטים. אני רוצה להתייחס לפסקה (12) שהוספה. ועוד פעם אתם מציעים להיפרד מהרעיון של עובד שמצהיר ישירות לראשי הרשויות, ולהעביר את זה למנגנון שבו אותם נתונים שמשרד האוצר נזקק להם כדי לאמת את הזכאות מועברים מהעובד למעסיק כדי שהמעסיק יצהיר. עכשיו, יש פה הצהרות רגישות שבעינינו לא ברור שהמעסיק צריך לדעת אותם בשלב הקבלה לעובדה. ולא בריא שהעובד יהיה חייב לספר אותם למעסיק. ודווקא הצהרה בפני הרשות צריכה את - - - האלה.
איה דביר
¶
אבל אם אני מבינה נכון, הוא מציע זאת כמענה לרעיון שנפרדים מהצהרות של העובד שנמסרות ישירות לשירות התעסוקה.
איה דביר
¶
ואת אותם נתונים שהעובד היה צריך להעביר לשירות התעסוקה, הוא צריך כעת להעביר לידיעת המעסיק שלו, שהם נתונים שלא בידיעת המעסיק אלמלא יעביר אותם העובד עכשיו. ואנחנו חוששים שאנחנו בעצם יוצרים פגיעה עודפת בפרטיות של העובד, ואולי גם נפגע בשוויון ההזדמנויות שלו בעבודה להתקבל אל עובדה. צריך לספר על עובד שלו נתונים כמו שהם מופיעים בפסקה (ז),(ח) ו-(ט). וזה המידע שניתן למסור ישירות לרשות ופשוט להביא אישור למעסיק שהמידע הזה נמצא כפי שהיה בנוסח הממשלתי.
אסי מסינג
¶
אני רק אחדד שנייה אחת. אתמול אנחנו ביקשנו את פסקה (11). לגבי פסקה (12) אנחנו הדגשנו שגם ברמה התפעולית העברת ההצהרה עצמה באמצעות המעסיק תגרום לקושי תפעולי מאוד מאוד גדול. ולכן זה צורך להתמודד עם מסמכים שהם סרוקים להבדיל מטפסים שמוגשים דיגיטלית. ולכן מה שאנחנו אמרנו ואנחנו חוזרים על זה שיש צורך אינהרנטי גם כדי לשמור על הזכויות של העובד, כדי שמישהו לא ישתמש במענק שלו לא מרצונו, שלמעשה הבקשה תהיה בקשה של העובד. זה חלק מאוד משמעותי מהעניין.
שגית אפיק
¶
זאת אומרת, אתם מבקשים להוריד. בואו נדבר תכלס, אתם מבקשים להשמיט את פסקה (12). אתם מבקשים להחזיר בסעיף קטן (ג) - - -
שגית אפיק
¶
אתם בעצם מבקשים להחזיר לסעיף קטן (ג) שתנאי להגשת בקשה בידי מעסיק הוא שהעובד יגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט. זה העניין?
היו"ר משה גפני
¶
אל תסביר . אני לא רוצה לשמוע את הסברים שלכם. אתם דורשים את זה, זה מה שהשר מבקש, אנחנו נצביע על זה. מה שהשר מבקש.
שגית אפיק
¶
זה לא פוגע בפרטיות. אומרת ממשרד המשפטים שהתיקון שהוועדה ביקשה, שזה תיקון שמביא לכך שהעובד לא יצטרך גם הוא לעשות הצלבת נתונים על מעסיקו ולהצהיר בנוסף למעסיק את הפרטים שלו – היא אומרת שזה תיקון שבעצם עלול להביא לפגיעה בעובד.
שגית אפיק
¶
הנוסח המקורי אומר שגם המעסיק יגיש וגם העובד יגיש, ושירות התעסוקה יעשה את ההצלבה בין שניהם. כשהוא יגיע למסקנה שהנתונים מוצלבים ונכונים ומאומתים, תתקדם הבקשה למעלה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אז עכשיו אני שואל שאלת תם באמת. הרי כל הנתונים במדינת ישראל היום נמצאים ברשות המיסים, במס הכנסה, מה - - -
אסף וסרצוג
¶
לא. חבר הכנסת סמוטריץ', לא כל הנתונים. אנחנו לא יודעים, נגיד, על עובד שחזר. צריך להגיד משהו. היום בשירות התעסוקה בשביל להיות זכאי לקצבה, הוא צריך - - -
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רק שנייה, שנייה. המעסיק ידווח שהוא חזר, כי הוא רוצה את המענק. למה הוא צריך לדווח כמה הוא עבד, מתי הוא עבד, מה שכרו? הכול קיים לכם במחשבים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. אתם רק צריכים טיפה להתאים את מערכות המחשוב של מדינת ישראל לשנת תש"ף. זה הכול.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אתה לא יודע אם הוא חזר? משלמים עליו מס הכנסה. יש לו כרטיס עובד. יש לו דוח 101. אתה לא יודע שהוא עובד?
שגית אפיק
¶
היה לכם תיקון לנוסח של סעיף קטן (ג), לכחול שלכם, שרציתם להקריא אתמול, אז תקריאו אותו היום. כי אנחנו מצביעים על הנוסח שלכם.
אסי מסינג
¶
- - שבעדו מתבקש המענק". זה נשאר כמו שהוא. "הגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה" זה גם נשאר כמו שהוא. "או בדרך אחרת, כפי שיורה המנהל", בסדר? אנחנו ביקשנו לאפשר דרך אלטרנטיבית לאתר האינטרנט של שירות התעסוקה כדי שכמובן שתקל על העובדים בהגשת הבקשה. אלה שני התיקונים.
שגית אפיק
¶
תגידו, דובר אתמול שאתם בתוך 48 שעות תוכלו להביא את הטופס. זה לאו דווקא לגבי העובד, זה גם לגבי המעביד. הוועדה תוכל לראות איך תיראה הבקשה?
אסי מסינג
¶
אנחנו בודקים את זה מול שירות התעסוקה. אני לא יודע אם 48 שעות, אבל כן אפשר לדעתי ביממות הקרובות. תכף אנחנו נבדוק את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עצם זה שהם ישבו על זה, אז קודם כול מגיע להם יישר כוח. בואו נגיד גם את האמת. עכשיו נראה את המורכבות שלו, אבל קודם כול שהוא עשה את זה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
בסעיף 5 (ב), סעיפים קטנים (4),(5),(6),(7),(8),(9) ו-(10) – יימחקו. סעיף (11), אני מבין, ממילא מחקתם?
שגית אפיק
¶
(11) זה תיקון חדש שמשרד האוצר ביקש אתמול להוסיף לנוסח לגבי חברת חילול שכר, שאם הם משתמשים בחברת חילול שכר, הפרטים יעברו דרכה ישירות.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
בסדר. אני גם את זה מבקש. אמרתי: להשאיר את הסעיפים הקטנים (1),(2),(3); מסעיף קטן (4) עד (11) למחוק. זאת הסתייגות ראשונה.
שגית אפיק
¶
חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי מציעים: בסעיף 5(ב), אחרי פסקה (12), יבוא: "(13) כי הוא מתחייב, לגבי עובד שהחזיר לאחר חל"ת או לאחר פיטורין, שלא נפגעו שכרו ותנאי העסקתו."
שגית אפיק
¶
זה למעשה אותו תיקון שהקראתי קודם. זה פשוט לגבי קבוצה אחרת של עובדים. "לעניין עובד שהוחזר לאחר חל"ת או לאחר פיטורין – יצהיר כי לא נפגעו שכרו ותנאי העסקתו"
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. מאה אחוז. אין דבר שאתה אומר שהוא לא יצוק בסלע. זה ממש נושא חדש. אני הסתכלתי על זה וראיתי נושא חדש.
שגית אפיק
¶
סעיף 6. סעיף 6 עוסק בסוגיית זכאות למענק. פה הוועדה ביקשה לקבוע פרק זמן להחלטה. היושב-ראש, יש הסכמה לגבי זה?
אסי מסינג
¶
אני רק מדגיש רגע את הסיטואציות שבהן 21 הימים האלה הן כמובן לא יהיו אפשריות. הסיטואציות הן מקרים שבהם יש בדיקה, בסופו של דבר, שהיא צריכה להיות בדיקה ידנית של שירות התעסוקה, אם מדובר בתחומים שפוטרו או הוצאו לחל"ת וצריכים להוכיח את זה. אם מדובר בענפים שיצטרכו להוסיף אותם.
שגית אפיק
¶
אז איך אתה רוצה שזה ינוסח, אסי? איך אתם רוצים שזה ינוסח? את ה-21 יום, אני מבינה, זה עד התשלום. זאת אומרת, זו הבדיקה והתשלום של סכום המענק.
שגית אפיק
¶
לא. מדובר על 21 ימים כולל לכל התהליך. מהיום שנקבע שהוא זכאי – כמה ימים לוקח לכם לקבוע שהוא זכאי?
אסי מסינג
¶
השאלה היא מה זה כל התהליך. קודם כול, זה צריך להיות שכל המסמכים וכל הנתונים נמצאים בידי שירות התעסוקה. זה קודם כול, תנאי בסיסי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מיום הגשת הבקשה. אם הבקשה לא מלאה ולא מצרפים את המסמכים, אז אתם מיד אומרים לו: אתה לא הגשת את המסמכים, דוחים לך את הבקשה.
שגית אפיק
¶
אסי, רגע. יש שני שלבים לתהליך הזה. מהרגע שאישרתם זכאות, התשלום צריך להיכנס אליו אוטומטית. זה בלחיצת כפתור. לזה לא צריך 21 יום ולא צריך גם יומיים.
שגית אפיק
¶
זה השלב השני. עכשיו, בואו נלך לשלב הראשון. אתה חולק גם על השלב הזה? על השלב השני? מהרגע שהחלטתם שהוא זכאי זה ייקח 21 ימים?
שגית אפיק
¶
לא. אני רק שואלת בינתיים. אני עוד לא מסתייגת. אני הבנתי שהסיפור הוא שמדובר ב-21 ימים כולל את כל השלבים. עכשיו, תחלק את זה איך שאתה רוצה.
אסי מסינג
¶
הסברנו שוב מהתחלה. יש לנו גוף אחד שמקבל את החלטות והוא מרכז את מלוא הנתונים. יש גוף שמשלם. בסוף, בסוף, כל הדברים האלה לוקחים גם זמן. יש גוף שהוא משלם - - -
אסי מסינג
¶
נבחרו אז שני הגופים הללו כדי לייעל את התהליך ולא כדי לסרבל אותו, מכיוון שכל אחד יתמקד במה שהוא יכול לעשות בצורה המהירה ביותר. שירות התעסוקה יקבל את החלטה על בסיס נתונים שמצויים ברשותו, שהם גם נתונים שמגיש המעסיק, גם נתונים שמגיש העובד וגם נתונים שהוא יקבל מהביטוח הלאומי, מרשות המיסים, וגם עוד מנתונים שהוא יקבל ממשרד הכלכלה ומשרד הרווחה. על הדבר הזה, אחרי שתתקבל החלטה, הוא צריך להעביר אותה לרשות המיסים לצורך הביצוע שלה. ורשות המיסים, לאחר הקבלה, תעביר את התשלום.
עכשיו, לכל הדברים הללו, בסוף נדרש פרק זמן, לרבות בעיות שיש, שלא תלויות במדינה. הן תלויות במעסיק ובעובד.
היו"ר משה גפני
¶
אסי, השר דיבר על 21 ימים. האמת היא שהוא דיבר על פחות. אבל 21 יום זה מה שיצא בסופו של דבר.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו רוצים שהניסוח יהיה באופן כזה שנדע מתי הוא מקבל את הכסף. אני מבקש את הניסוח הזה. לפני שלא יהיה ניסוח, אני לא אצביע.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אסי, זה זמן יותר מסביר. אם יקבלו תוך 21 יום, אנחנו צריכים להיות מרוצים. תאמין לי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו הגשנו הסתייגות על זה. ואני חושב ש-21 יום מיום הגשת הבקשה עד קבלת הכסף זה הוגן. זה סביר מאוד.
אסי מסינג
¶
אני אומר ככה: צריכים להיות 21 ימים מהיום שבו יש בידי שירות התעסוקה את מלוא המסמכים הנדרשים לצורך בירור התביעה. ושתיים, אנחנו נעשה סעיף: "על אף האמור, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע כי במקרים ובנסיבות מסוימות, המועד יוארך מעבר ל-21 הימים".
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
והנסיבות הללו יהיו נסיבות שבהן נדרשת בדיקה ידנית, בסדר? זה עיקר הנסיבות.
שגית אפיק
¶
זה מה שאני חושבת. הוא אומר שזה ייקח להם מספר ימים, כי הוא צריך להעביר את זה בין שירות התעסוקה לרשות המיסים.
אסי מסינג
¶
אם יורשה לי, המגבלה לא תהיה על קביעת הזכאות, אלא היא תהיה מהמועד שבו נמצא שהוא זכאי עד התשלום.
אסי מסינג
¶
לא. אני אומר שוב. כי אתם עכשיו לקבוע מועדים, להגביל מועדים. אז כדאי להתייחס גם לסוגיה הזו. כי הרי, אני מזכיר שזה צריך להיות תנאי להגשת - - -
שגית אפיק
¶
הוא אומר שאפשר יהיה לשלם לשיעורים. זאת אומרת, אם הם יאשרו - - - ישלמו לו רק חלק - - -ב-21 ימים.
היו"ר משה גפני
¶
לא. לא צריך לקבוע. זה ייעשה נורמלי. זו מציאות טובה. המציאות הזאת היא מציאות טובה.
מי בעד סעיף 6? ירים את ידו.
שגית אפיק
¶
"(א) חלה ירידה של 25% ויותר במחזור הפעילות במהלך התקופה שבין יום 15 במרץ 2020 ועד למועד שבו קבעה המדינה כי העסק רשאי לחזור לפעול (להלן – תקופת ההשבתה), בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת המס 2019, יהיה זכאי המעסיק למענק משלים בגין שימור עובדים בתקופת ההשבתה.
(ב) תשלום המענק יינתן בגין עובדים שהמשיכו להשתכר בתקופת ההשבתה ולא הוצאו לחופשה ללא תשלום.
(ג) גובה המענק המשלים יהיה 2,500 שקלים חדשים, בגין כל עובד כאמור."
שגית אפיק
¶
אוקיי. יש עתיד–תל"ם: בסעיף קטן (א), אחרי "למעסיק" "בתוך שבעה ימים". זה ה-21 ימים. אתם מבקשים שוב פעם.
שגית אפיק
¶
ישראל ביתנו וקבוצת ימינה: אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) המענק בגין חודשים אפריל ומאי 2020 יינתן תוך 30 ימים". אתם הייתם לארג'ים.
שגית אפיק
¶
"(ג) המענק בגין חודשים אפריל, מאי ויוני 2020 יינתן עד ליום 15 ביולי 2020; יתרת המענק תינתן עד ליום 30 בנובמבר 2020."
שגית אפיק
¶
אין סיכון, כי "במועד קבלת החלטת המנהל" יורד. אז הוא לפי הנוסח של הכחול, כי ה-21 ימים ייכנס לסעיף 6.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. אבל כתוב שהוא צריך לאשר. "תשלום המענק יבוצע בדרך של זיכוי חשבון הבנק של המעסיק שפרטיו" וכו', זה מצוין, "ונכונות הפרטים אושרה." אז על פניו, בתוך הבקשה בסעיף - - -
שגית אפיק
¶
תראה את פסקה (10) בעמוד 8, "כי הוא מאשר שפרטי חשבון הבנק שאליו ישולם המענק הם הפרטים המעודכנים ברשות המסים"
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע. מחילה. אני בהסתייגות שלי, שביקשתי למחוק סעיפים (4) עד (12), אני מבקש להשאיר את (10).
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אה, בעצם מה שאומרים הוא שאם זה טעות, אז מחזירים רק הצמדה. אם זה בזדון, אז גם את הריבית. בסדר.
אסי מסינג
¶
למעשה ככה: הנוסח הקיים היום עושה הבחנה בין מועד התשלום ביתר ששולם למעסיק ועד החזרה שלו למדינה. זה מה שהקפיץ, להבנתי, את חברי הוועדה – מדוע מישהו צריך לשלם ריבית והצמדה על משהו שלא היה באשמתו. ולכן מה שאנחנו מציעים הוא לשנות את המנגנון שקבוע כאן בסעיף ולקבוע את הדבר הבא: הפרשי הצמדה וריבית לא יהיו מותנים בשאלה אם יש טעות או אין טעות, והם לא יהיו קשורים למועד שבו הם שולמו למעסיק, אלא הם יהיו מ-30 ימים לאחר מועד הדרישה שקיבל אותו מעסיק להשיב. כלומר, אם הוא קיבל דרישה ושילם בתוך 30 ימים, אז הוא לא צריך לשלם הפרשי הצמדה וריבית. מהיום ה-31 הוא יצטרך לשלם הפרשי הצמדה וריבית. זה הסדר הגון שמאפשר למעסיקים להשיב את הסכומים שלהם. וכמובן, אם הם לא משיבים אותם תוך 30 ימים, אז יצטרכו לשלם הפרשי הצמדה וריבית.
אסי מסינג
¶
כזכור כרגע ביקשתם להוסיף מגבלה של 21 ימים שבהם חייבים לעמוד. ולכן כל מה שאנחנו מבקשים כאן בתשלום ביתר, אחרי שנשלחה הדרישה ועברו 30 ימים מהיום שבו נדרשה הדרישה - - -
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אסי, תודה רבה. אנחנו סיכמנו עם השר שלא תהיה ריבית. אם הוא לא ישלם את זה בזמן, הוא צריך לשלם הצמדה. יש סיכום שלא תהיה ריבית.
אסי מסינג
¶
רגע. בכל זאת, שנייה אחת. לרשות המיסים יש מערכת שעליה אנחנו מתלבשים. המערכת הזאת לא יודעת - - - מדד - - - מדד - - -. ולכן מה שהצענו – שוב, תקשיבו רק להסדר המוצע. הוא הסדר הגון והגיוני. הוא מקל מאוד לעומת מה שיש בכחול. הוא מדבר על 30 ימים - - -
אסי מסינג
¶
אחד, לא - - - ושניים, הוא מגביל גמישות. מדובר בעניין תפעולי שפשוט לא אפשרי. המחוקק לא יכול לכתוב דברים שאי-אפשר לעמוד בהם.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני אומר שאם זה עם ריבית, אפילו במה שהוא מציע, צריך לראות אם היתר עסקה חל כאן. אני מדבר ברצינות. אחרת, אתה עובר עבירה. לא יכול.
שגית אפיק
¶
אז זאת אומרת, שזה "סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה מהיום ששולם ועד ליום ההחזר" בלי הסיפא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הרב גפני, לצורך העניין, הוא חייב למשרד הפנים, הוא חייב לעירייה, הוא חייב לכל גורם אחר, ויקזזו לו. והמסכן הזה לא יקבל. עכשיו, גם ככה הוא נפל. ואתה אומר לו: בוא, תחזיר. וגם לא יקבל. זו המשמעות.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
המענק המוגדל האמור בסעיף –מה הוספתי בהסתייגות שם? רגע. סעיף 3(ג). נכון, הוספנו בסעיף 3(ג) את המענק הדיפרנציאלי? אז המענק המוגדל בגין מצבת 30% האחרונים יהיה פטור גם ממס. לא רק ממע"מ, כמו שכתוב בסעיף 9, אלא גם ממס הכנסה.
היו"ר משה גפני
¶
אבל עברנו. גמרנו את זה. עם כל הכבוד, כמה את רוצה שאני אשב על החוק הזה? הוא יוצא לי מהאוזניים.
מירי סביון
¶
אז מה שאנחנו יכולים לעשות בהקשר הזה – מכיוון שמבחינתנו, החוב נושא ריבית והפרשי הצמדה, אז מה שאנחנו כן נוכל להפעיל, אפשר לקבוע בחקיקה, לדוגמה, שהחוב יישא ריבית והצמדה ממועד יותר מאוחר. אבל מבחינתנו מאותו מועד, חשוב שהוא כן יישא ריבית והצמדה.
היו"ר משה גפני
¶
אתם תכירו ועדת כספים אחרת. לא ועדת הכספים שהכרתם, שאפשר לדבר בהגיון. לא נדבר בהגיון. הלאה.
שגית אפיק
¶
אחרי סעיף 9. קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות: אחרי סעיף 9 יבוא: "(א) קיבל מעסיק מענק בהתאם לחוק זה, לא יהיה רשאי לבצע חלוקת דיבידנד במשך 12 חודשים מיום קבלת המענק."
שגית אפיק
¶
רגע.
"(ב) קיבל מעסיק מענק בהתאם לחוק זה, לא יהיה רשאי להעלות את שכר המנהלים במשך 12 חודשים מיום קבלת המענק."
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע. סליחה. מה פתאום? עם כל הכבוד. התיקון הזה הוא נושא חדש. אתה לא יכול להצביע.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רגע, שגית. אני מחילה. הלכנו מהר מדי. אני טוען שזה נושא חדש. מותר לי? הוא הצביע לפני שהוא נתן לי זכות.
שגית אפיק
¶
סעיף 11. קבוצת הרשימה המשותפת מבקשת למעשה למחוק את הסעיפים הקטנים. אני אקריא את זה ואתה תצביע. ואז נראה מה יש בסעיף 11. זו ועדת ערר. ועדת הערר הוקראה, אייל, אתמול?
שגית אפיק
¶
טוב. אז שים לב שפה לא הקראת הכול. השאלה היא מה אתה רוצה לעשות. אני אקריא קודם את ההסתייגויות. בינתיים, תבדוק.
שגית אפיק
¶
עכשיו, בסעיף הזה יש תיקונים שהוקראו אתמול ויש תיקונים שמשרד האוצר ביקש או משרד המשפטים ולא הוקראו.
היו"ר משה גפני
¶
לא העברתם אותם. מתי העברתם אותם – יותר טוב שאני לא אגיד מתי. מה שלא הוקרא, לא יובא להצבעה.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה? את יודעת מתי שלחו את זה? תודה רבה. אני לא מקיים דיון על זה. אני אמרתי אתמול ואני אומר גם עכשיו: מה שלא הובא בזמן, לא יוקרא ולא יוצבע. אתם רוצים, תגישו תיקון לחוק.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
תגיד, גפני, למה הדיין, ולא דווקא השופט ולא רואה חשבון, שמבין בלקרוא מאמרים?
יערה למברגר
¶
לא מספיק - - - סמכות - - - ועדת הערר. צריך לפחות בסוף של סעיף 11(א) להוסיף את הסמכות לוועדת הערר. זה נשמט בטעות. גם אנחנו עושים טעויות לפעמים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
סעיף קטן (ב) – יימחק ובמקומו יבוא: כשיר להתמנות לוועדת ערר רואה חשבון עם ותק של לפחות 10 שנים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
כשיר להתמנות לוועדת ערר רואה חשבון עם ותק 10 שנים במקצוע ו/או אברך שסיים בכולל באופקים.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
התוספת של "ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה..., לבטלה או להחזיר את העניין". זה נושא חדש.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
סוף התיקן בסעיף 11, מה ששר האוצר ביקש. זה נושא חדש. זה שאפשר גם להחזיר עם הוראות וכו'. זה לא היה קודם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה בעד? זה כל קבלת המידע שאתמול דנו עליו. אני חושב שלא כדאי שנצביע עליו. בכל מקרה, החוק לא מגיע היום.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
בשביל מה צריך את זה? מה העניין של האח הגדול פה? שלמה, אני לא הייתי אתמול. איך הם הסבירו את זה? למה צריך פה את כל שמירת המידע? אח הגדול פשוט. כאילו מנצלים את ההזדמנות, זה נותן להם עכשיו את כל הפרטים של כל עובד. אתה יכול לשלוח למעסיק.
היו"ר משה גפני
¶
אני מתכוון להצביע על זה. אבל תוגש רוויזיה. במסגרת הדיונים איתם, אנחנו נראה מה אנחנו עושים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מצביע. מה שלא הקראנו – אני לא מצביע. אנחנו מצביעים רק על מה שקראנו. תגיש רוויזיה.
שגית אפיק
¶
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מבקש לדבר. אתה רוצה לתת לו? על העברת מידע. לפני שאתה מצביע על הסעיף?
היו"ר משה גפני
¶
כן. בסדר. אבל על מה? בסדר. ניתן למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי להגיד משהו. אבל לפני ההצבעה ניתן לו. הלאה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, אני מחפש אותו כמה ימים. אולי הוא יכול לענות לי בוועדה למה שאני צריך אותו. מאיר שפיגלר, אני כמה ימים מחפש אותו. הוא לא עונה לי. אולי בוועדה הוא יענה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
סליחה שאני אומר את זה פה. אבל אני רק צריך לדעת מתי הוא משלם את הביטוח הלאומי. אני בסך הכול מבקש ממאיר שפיגלר מתי הוא משלם את דמי אבטלה של אותם אלה שעדיין לא קיבלו. אני מאוד מעריך אותו. הוא יודע את זה. אבל, לצערי, הוא לא חזר אליי.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אז אני מבקש שתחזור לינון אזולאי. הוא מתלונן שאתה לא חוזר אליו. ואני מעיד שאתה חוזר.
מאיר שפיגלר
¶
אני אעשה את זה בקצרה. אני שלחתי מטעם הביטוח הלאומי שני מכתבים בכל הנוגע לתהליך העברת המידע מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה, כדי שמשירות התעסוקה יעבור אחר כך לרשות המיסים. אני פשוט מודיע לכל חברי הוועדה. הוצאתי גם מכתב היום בבוקר. המכתב מבוסס, נבדק, נבחן על ידי כל הגורמים המקצועיים בעיקר במערך המידע הממוחשב של הביטוח הלאומי. ואני פשוט זה שעומד בשער ואומר לכם: אם האישור הזה יינתן כפי שהוא, יהיו לא מעט כשלים ולא מעט בעיות שלא יאפשרו למערכת בסוף להוציא מן הכוח אל הפועל את ההחלטה שהיא כל כך רוצה ליישם – להעביר כספים לטובת אותם מעסיקים שיחזירו למחיצתם עובדים. אני אומר לכם, זה דבר אחד.
דבר שני, שגם קיבל ביטוי מפורש שם, מדובר במידע רגיש ביותר. ככל שהוא עובר דרך יותר ידיים, הוא הופך חשוף יותר. ולהעביר אותו כרגע מהביטוח הלאומי סדר גודל מעל ומעבר ל-100% מהמידע הנדרש, להעביר אותו לשירות התעסוקה כדי ששירות התעסוקה, באמצעות גורם חיצוני מסחרי, כנראה, יעביר אותו אחר כך לרשות המיסים - -
מאיר שפיגלר
¶
- - אני חושב שהדבר הזה פוגע בצורה משמעותית ביכולת שלנו לדאוג לכך שהפרטים הכי חשובים והכי אישיים של התושבים לא יהפכו לנחלת הכלל.
היו"ר משה גפני
¶
מאיר, היות שאנחנו כנראה שלא נוכל להביא את זה למליאת הכנסת, ועוד אמורים לשבת הלשכה המשפטית שלנו עם הלשכה המשפטית של משרד האוצר, ומכיוון שאתה אמור לפגוש את השר – השר נתן לנו הוראה, לא שזה ככה יהיה - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. בסדר. הכול בסדר. זה מקרה חריג, הוא טוען. לא משנה.
מאיר, אני מציע שתדבר איתו. ועדיין תהיה אפשרות, אם השר יסכים, לתקן את זה. אתה מכיר את ראש הממשלה. אתה מכיר את שר האוצר. זו לא החלטה פה. אנחנו הולכים עם ההחלטה הזאת. הוא ישב אצלי בחדר ודיברנו על העניין הזה. אני מסכים איתך. הוא לא מסכים. תשכנע אותו. אני אשמח מאוד. תאמין לי. הטענות שאתה אומר הן טענות נכונות. הלאה.
מאיר שפיגלר
¶
הרב גפני, רק דבר אחד. הביטוח הלאומי, ואתם יודעים את זה כולכם, באמת משווע לתת מענה לכל האנשים שזקוקים לקבל או את דמי האבטלה או את המענק או העידוד לסיוע בקליטה בחזרה למסגרת הפעילות הכלכלית הרגילה. אנחנו עושים את זה מתוך שליחות אמת. ולכן אני חוזר ואומר את הדברים האלה לכל חברי הוועדה ולך בראשותה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אחת, שירות התעסוקה לא יעשה שימוש לצורך איסוף המידע, ניהולו וכדומה באמצעות גופים פרטיים, אלא רק בעצמו.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
הסתייגות נוספת – להוסיף סעיף (ח) בסוף הסעיף, סעיף קטן (ח): שימוש שלא כדין במידע האמור בסעיף זה – העושה שימוש שלא כדין במידע לפי סעיף זה, דינו 10 שנות מאסר.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא נכון. שנייה. זה בעיניי הכי חשוב: עובד רשות התעסוקה שיקבל את האפשרות לעיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע בהתאם לסעיף קטן (4), יצהיר בטרם יקבל את הרשות האמורה, כי הוא מודע לכך ששימוש שלא כדין במידע דינו 10 שנות מאסר כאמור לעיל.
רמי גראור
¶
אני רוצה להתייחס לשתי נקודות קצרות. אני רוצה להזכיר לנוכחים וגם למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי, שאנחנו שירות ציבורי. חלק מהשירות הציבורי – יש לנו תו ISO בנושא שמירת מידע. בוקרנו על ידי מבקר המדינה בכל נושא של ביקורת המידע, שמירת המידע בשירות התעסוקה, וקיבלנו, מה שלא מקובל בדרך כלל, ציון לשבח. אז אנחנו לא איזשהו אויב, אלא אנחנו חלק מהשירות הציבורי. עובדים בו עובדים שיודעים מה זה לשמור את המידע. זה דבר אחד.
רמי גראור
¶
הדבר השני, אני רוצה שיובהר שבמידה והמידע הזה לא יועבר, כולו או חלק מהמידע, כל הנושא ייקח פשוט יותר זמן. תהליך האישור יהיה יותר ארוך ויהיה יותר ידני. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
הטופס ששלחת לנו – אני גר בתל אביב. ואני צריך למלא את הטופס הזה. אני יכול למלא אותו? זה קריא? זמין? אני מקבל את הטופס ואני רוצה להעביר אותו אליכם, זה לא טופס שאני יכול להשתמש – יש פה תצהיר, יש פה - - -
רמי גראור
¶
אוקיי. אני אומר לך: מה שאתה מחזיק ביד זה מה ששלחנו הבוקר. זה מה שנקרא mock up, אבטיפוס של החומרים. זה יתורגם לטופס ידידותי.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, שנייה. אני לא למדתי ליבה. אני רוצה למלא טופס. בגלל שהממשלה והכנסת החליטו שאני זכאי למענק, אני רוצה למלא טופס. זה לא טופס שאני יכול למלא אותו. אני רוצה למלא טופס.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני מנכ"ל שירות התעסוקה, אתה לא צריך להאריך. עברית אני יודע. לא חשוב איך אני יודע, אבל אני יודע. זה שהגשת את זה לוועדה, זה בסדר גמור. עכשיו אני מבקש ממך, אם אתה יכול לתרגם את זה לטופס שאני – שאני לא מבין בכל הדברים האלה. אני שעובד באיזה מפעל, מחזירים אותי לעבודה. אני מבקש למלא טופס. תראה לי איזה טופס. אתה תיתן לי.
רמי גראור
¶
אדוני, יש לנו שתי חלופות. תלוי איזו חלופה תאושר היום בוועדה. ובהתאם לכך הטופס ייהפך לסופי. יש כאן שתי חלופות שאנחנו יכולים להפיק אותן שהן די – הטופס יהיה ידידותית ביותר.
היו"ר משה גפני
¶
טוב. בסדר. אז תביא לנו את שתי החלופות. אם אפשר להביא לנו את שתי החלופות. אנחנו סבלנו פעמים רבות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתם קיבלתם מספיק משאבים כדי להתמודד עם כל עשרות אלפי או מאות אלפי הפניות, אדוני? ואם כן, האם תשתמשו בשירותים פרטיים שאולי תהיה בעיה עם חופש המידע, אם לא קיבלתם מספיק משאבים לצורך כך?
רמי גראור
¶
אז לנושא המשאבים התייחסתי אתמול. אנחנו בדיונים עם האוצר ונגבש בתוך ימים את המשאבים הנדרשים.
רמי גראור
¶
אגב, גם את הנושא של אותו טופס, כפי שאתם קוראים לו, אנחנו עושים את זה לישראל דיגיטלית יחד עם ממשל זמין, עם כוחות פנימיים של השירות.
אסי מסינג
¶
רק אם יורשה לי, לעניין סעיף 12, אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף עצמו, על מנת גם למצוא פתרונות לכל הטענות שנאמרו כאן, סעיף הסמכה של שר האוצר בהסכמת שר המשפטים לקבוע דרכים אחרות להעברת המידע המנוי בסעיף קטן (א), ככל שהדבר נדרש לצורך הגשמת תכלית חוק זה ותוך צמצום הפגיעה בזכות הפרטיות.
אסי מסינג
¶
אני אחזור: שר האוצר בהסכמת שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים אחרות להעברת המידע המנוי בסעיף קטן (א), ככל שהדבר נדרש לצורך הגשמת תכלית חוק זה ותוך צמצום הפגיעה בזכות הפרטיות.
שגית אפיק
¶
רגע. איזה דרכים? ואגב, למה שומרים את המידע לשנתיים? פשוט לא כל כך דיברנו על הסעיף הזה, כי אתה אמרת, אדוני היושב-ראש, שאנחנו לא עשינו עליו דיון, כי אמרת שאתה לא רוצה אותו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אז אני רוצה פשוט להעלות בקשה שכלל העובדים שיעסקו בפרויקט יהיו עובדי מדינה, דווקא בגלל חופש המידע.
רם שפע (כחול לבן)
¶
אהלן. כולנו, נראה לי, נשמח להבין למה בעצם אתם צריכים את המידע? למה צריך לשמור אותו?
היו"ר משה גפני
¶
למה צריך לשמור את המידע? יש שם איזה פקיד שיוכל להשתמש במידע הנגדי? למה? לאיזה צורך?
אסי מסינג
¶
רק שנייה. מבחינת אופן שימוש במידע לצרכים אחרים, יש פה שורה של מגבלות בהתאם למקובל בכלל ולנסות להבטיח את השימור שלו. השמירה של המידע נדרשת בכל זאת לשני דברים. ראשית, יש עניין של תהליכים בהליכים משפטיים שצפויים לארוך תקופה מסוימת שבמסגרתם אנשים יבקשו להשיג על החלטות של שירות התעסוקה. ושנית, לצורך הצלבה מול מידעים שיגיעו בשלבים מאוחרים יותר. למשל, טופס 126 מהביטוח הלאומי או מרשות המיסים, שזה לוקח חצי שנה לאחר הגשה של המסמכים הללו, שהם מסמכים שהמעסיק מגיש. הם מגיעים בשלבים פשוט מאוחרים יותר. ולכן לצורך שני הדברים הללו, צריך לספק את הזמן של שנתיים.
אסי מסינג
¶
אחד, לא ניתן יהיה לקיים את ההליך המשפטי בבירור הטענות שיוצגו כנגד שירות התעסוקה בדבר קביעת הזכאות. ודבר שני, לא ניתן יהיה לעשות את הצלבת המידע מול המידע המהימן של המעסיק.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אסי, אני לא מבין. אסי, רק שנייה. הרי גם פה בסעיף זה מנוסח ככה ששירות התעסוקה לוקח את המידע מהביטוח הלאומי. מה הוא צריך לקחת אותו? נניח שיהיה הליך משפטי, אז לטובת ההליך המשפטי יבקש את המידע מהביטוח הלאומי. מה אתה צריך עכשיו לקחת את המאגר מהביטוח הלאומי ולשכפל אותו ולבנות עוד אחד כזה בשירות התעסוקה?
אסי מסינג
¶
לא. זה לא בהכרח. אנחנו מצלמים הרי נקודת מצב מסוימת עם נתונים מסוימים ועליה צריך לעשות את הבירור.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אסי, אין בעיה שהביטוח הלאומי, שממילא יש לו את המידע, ישמור אותו לתקופה של שנתיים. הוא ממילא שומר, זה ממילא קיים אצלו, ממילא הוא מנהל את מאגרים האלה, נרצה או לא נרצה.
אסף וסרצוג
¶
חבר הכנסת סמוטריץ', המטרה היא לא רק לזה. המטרה היא גם הצלבת הנתונים. שוב, אני מזכיר שעשינו מהלך שבו רצינו שהדיווח יהיה כמה שיותר אוטומטי ושהתשלום יהיה כמה שיותר אוטומטי והבדיקות נעשות בדיעבד. לדוגמה, יש טופס 126 שמתקבל רק אחרי חצי שנה. הוא נותן מידע יחסית עדכני ומהימן לגבי היקף העובדים בעסק, המשכורות ששולמו שבגינו אפשר אחר להצליב באמת ולראות שהדיווחים היו אותנטיים. אם לא יישמר המידע, אי-אפשר יהיה לעשות את הצלבות האלו. זה חלק מהסיבה. חלק מהסיבה הנוספת זה מה שאמר אסי עכשיו. כן צריך לשמור את זה לטובת הליכים משפטיים, השגות, דברים כאלו. לא מבקשים פה לשמור את המידע לחמש שנים או עשר שנים.
שגית אפיק
¶
יש לך בעיה לגבי מעסיק מסוים, תגיש שאילתה. תקבל תשובה לגביו. למה צריך את כל המידע שמופיע כאן? יש פה כמויות אדירות של מידע שאתם מבקשים להעביר ממשרדי ממשלה שונים.
שגית אפיק
¶
תסתכל. מידע על נתוני השכר השנתיים, מידע בדבר חברות לא פעילות. יש פה רשימה מאוד משמעותית.
אסף וסרצוג
¶
בגלל שמדברים כאן על מאות אלפי שכירים, המשמעות היא שיכולות להיות כאן כמויות אדירות של שאילתות. וכל שאילתה כשלעצמה לקוחת זמן ומסרבלת את ההליך.
היו"ר משה גפני
¶
לי יש חשד שכל החוק הזה, מבחינתכם זה העברת המידע. יש לי חשד כזה. העברת המידע – תן לי את זה. אני מציע שנה. לשמור את זה שנה. לא צריך שנתיים.
היו"ר משה גפני
¶
ואל תשכנעו אותי על מידע. בסדר. אני נמצא פה לפניכם. אני כבר הרבה שנים פה. מה עשו עם מידע פקידי ממשלה מסוימים. אני מציע לשנה.
יערה למברגר
¶
אם מקצרים את התקופה, אז צריך להשאיר החריג של ההליכים המשפטיים, כדי שהרשות תוכל להתגונן.
שגית אפיק
¶
יערה, למה לא להעביר את זה בדרך של שאילתות? למה צריך את כמויות המידע הגבוהות האלה? מזמן לא ראיתי איזה סעיף העברת מידע מקיף - -
יערה למברגר
¶
יש פה מנגנון מורכב, כי בדיקת הזכאות תיעשה על יד שירות התעסוקה, התשלום על ידי רשות המיסים. חלק מהמידעים מגיעים מרשות המיסים.
שגית אפיק
¶
אבל זה גם שירות התעסוקה, גם רשות המיסים, גם משרד הכלכלה, גם משרד הרווחה – צריך לדעת איפה הילדים שלו לומדים בגן. למה הצורך?
אסי מסינג
¶
אני חוזר. בכפוף לכל מה שמציעים לשנה הזו, שר האוצר בהסכמת שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים אחרות - - -
אסי מסינג
¶
שר האוצר בהסכמת שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים אחרות להעברת המידע המנוי בסעיף קטן (א), ככל שהדבר נדרש לצורך הגשמת תכלית חוק זה ותוך צמצום הפגיעה בזכות הפרטיות.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אי-אפשר לדון על זה, בגלל שהוא טוען שזה נושא חדש. אני לא חושב שצריך את הסעיף הזה. אנחנו נבדוק עם השר אם הוא צריך את זה. אופיר, תבדוק. זה מיותר. זה סתם. זה נושא חדש.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מציע שעד הדיון בוועדת הכנסת, ינסו לבחון את השאלה אם לא מדובר בסעיף מיותר.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
לא. אמרתי שאני מציע שעד לדיון בוועדת הכנסת במעמד נושא חדש, אתם תדונו מאחורי הקלעים עם אנשי משרד האוצר אם הסעיף יכול להתבטל כולו. זה יחסוך לכם הצבעות.
שגית אפיק
¶
אז לסעיף 13 יש הסתייגויות יימחק. קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה: אחרי "מעסיק שהגיש בקשה למענק לפי סעיף 5(ב) ומסר" יבוא "באופן מכוון ומתוך כוונה לרמות את שירות התעסוקה".
שגית אפיק
¶
אחרי סעיף 13 – קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות:
"קנס
13א.
פיטר מעסיק עובד מזכה בניגוד להתחייבותו בסעיף 2א(2א) לחוק זה, דינו קנס בסכום כפל המענק ששולם לו בגין אותו העובד."
שגית אפיק
¶
לסעיף 14 שמדבר על ביצוע החוק. קבוצת יש עתיד–תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת מציעות שזה יהיה "שר האוצר" באישור "וועדת הכספים של הכנסת".
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. זה שר הממונה על זה. זה לא נוגע לאישור על משהו. הוא ממונה על ביצוע החוק. זו הסתייגות לא נכונה, במקרה הזה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אותו דבר. "על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר לשירות התעסוקה מידע לפי סעיף 12(ב) לחוק מענק לעידוד תעסוקה".
היו"ר משה גפני
¶
לא. אם אפשר להקריא את זה? הסעיף הזה שאנחנו מוסיפים הוא סעיף שאומר שאם יהיו קצבאות שלפי החוק הקיים מקזזים, אם מישהו מקבל שני סוגי קצבאות. החוק הזה אומר וזה בהסכמת שר האוצר ובהסכמת שר העבודה ורווחה, במקרה הזה לא יהיו קיזוזים. הם מקבלים את מלוא הסכום מהביטוח הלאומי.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו רוצים. ועדת הכספים מאז ומעולם שאני מכיר אותה היא נגד הקיזוזים האלה. למשל, הייתה לנו מלחמת עולם כאן כשהיה צריך לקזז קצבת זקנה מניצולי שואה.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא הצלחתי במאבק הזה, אבל קיבלתי כסף. העבירו 62 מיליון שקל כדי להוסיף. כאן מדובר על הסכמה של הממשלה, גם שר האוצר וגם שר העבודה והרווחה, שבמקרה הזה לא יקזזו כאשר יש כפל קצבאות, ששניהם הולכים למקום אחר. אלא מה, אתה טוען טענה נכונה. אתה טוען: מה שנוגע לכל החוק הזה, הרי לא מדובר על המעסיק. אנחנו מנצלים את החוק הזה כדי להביא את החוק שבו אני מעריך שיש בו הסכמה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
רגע. כדי שאני אבין. מה שכתוב פה זה בעצם מי שהיום מקבל אבטלה בגלל שהוא נמצא בחל"ת ויש לו קצבת זקנה, אז הוא יקבל את הכסף רטרואקטיבית. זה מה שדיברנו עליו?
אסי מסינג
¶
שהיא למעשה בתקופת קורונה. ובתקופה הזאת יש הוראה שחורגת כרגע מהוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה. אם צריך להרחיב, אנחנו נרחיב. מעבר לכך, אני רק אומר שהקצאה הזאת באופן עקרוני אושרה גם בוועדת השרים לענייני החקיקה ביום ראשון אחרון. ויש לנו שני תיקוני נוסח.
טלי ארפי
¶
שלום. אני טלי ארפי מהלשכה המשפטית. אחד מתייחס לזה שהתיקון לא יחול רק על מי שקיבל קצבה לפני שהוא פוטר או יצא לחופשה ללא תשלום. ותיקון השני נועד להבטיח שמי שקיבל קצבת נכות – התיקון המוצע פה לא יפגע בגובה הקצבה שלה הוא זכאי. אלה הם שני התיקונים.
אייל לב ארי
¶
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה
17א.
בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום 30 ביוני 2020 (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 כך:
(1) בסעיף 195, בהגדרה "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", בסופה נאמר: "ולעניין סעיפים 200, 201 ו-202 – או הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בפרק ז' לחוק";
(2) בסעיף 238, בהגדרה "הכנסה", בסופה נאמר: "ויראו הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בפרק ז' לחוק כהכנסה מעבודה או ממשלח יד";
(3) בסעיף 320(ח) המילים " לדמי אבטלה או" – יימחקו.
אייל לב ארי
¶
תחולה – חוק הביטוח הלאומי
17ב.
חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 17א לחוק זה, יחול על גמלת אזרח ותיק כמשמעה בסעיף 244 לחוק הביטוח הלאומי, על גמלת שארים כמשמעותה בסעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי, על קצבת נכות כמשמעותה בסעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי, ועל דמי אבטלה כהגדרתם בפרק ז' לחוק, המשולמים בעד החודשים מרס, אפריל, מאי ויוני 2020, לאדם שהיה זכאי לקבלת הגמלה או הקצבה כאמור עובר למועד בו פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות (בחוק זה – מועד הפסקת העסקתו).
טלי, פה אתם רציתם לעשות - - -
טלי ארפי
¶
פה יש לנו תיקון לנוסח. אנחנו מורידים - - - שמתייחס לזה שזה חל רק על מי שקיבל את הקצבה לפני המועד שבו הוא פוטר מעבודה או הוצא לחופשה ללא תשלום. ולכן מהמילים " עובר למועד - - -
טלי ארפי
¶
אנחנו מבקשים להוריד את הסיג שדיבר על כך שהתיקון המוצע יחול רק על מי שהיה זכאי לקצבה לפני המועד שבו הוא פוטר מעבודה או הוצא לחופשה ללא תשלום. ולכן צריך לתקן את הנוסח כך שהסיפא שמתחילה במילים "עובר למועד" ועד "מועד הפסקת העסקתו" – תימחק.
אייל לב ארי
¶
אנחנו מוסיפים עוד סעיף קטן (ב) לסעיף 17ב ש"אין בהוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 17א לחוק זה כדי להפחית שיעור קצבה שניתנה".
אייל לב ארי
¶
מימון חוק הביטוח הלאומי
17ג.
אוצר המדינה יחזיר למוסד לביטוח לאומי כל סכום שהוצא בגין כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 17א לחוק זה.
תיקון חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה
17ד.
בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 כך שבסעיף 12(ג) בהגדרה "תגמול", אחרי פסקה (5) נאמר:
"(6) דמי אבטלה כהגדרתם בפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי".
תחולה – חוק הבטחת הכנסה
17ה.
חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 17ד לחוק זה - - -
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
וקוזזה להם כבר קצבה, בגלל שהם יצאו חל"ת, בעצם קצבת זקנה, נגיד, או קצבת שארים – זה בעצם הסעיף שיחזיר להם את הכסף או לא?
אייל לב ארי
¶
תחולה – חוק הבטחת הכנסה
17ה.
חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 17ד לחוק זה, יחול, בתקופת הוראת השעה, על גמלה המשתלמת לפי החוק האמור או על תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 ששולמו לאדם שהיה זכאי לקבלת גמלה תשלום כאמור עובר למועד הפסקת העסקתו.
האם גם פה אנחנו צריכים לתקן את העובר?
טלי ארפי
¶
רגע. יש עוד תיקון, לא הכנסתם אותו, שבא להבטיח שמי שהיה זכאי לקצבת נכות בגובה מסוים – התיקון הוא שגובה הקצבה שלו לא יפגע בגלל התיקון הזה. לכן צריך להוסיף לנוסח בסעיף התחולה "ובלבד שהתיקון המוצע לא יפגע בסכום - - - הייתה הקצבה החודשית לנכה נמוכה יותר". אני מכניסה את זה אחרי הסעיף שאומר: "לאדם שהיה זכאי לקבלת הגמלה ובלבד שאלמלא התיקון הייתה הקצבה החודשית לנכה נמוכה יותר". שוב, זה כדי להבטיח שסכום הקצבה שלו לא יפחת בגלל התיקון המוצע.
מאיר שפיגלר
¶
אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, התיקונים האלה הם בהחלט דרישה של הביטוח הלאומי ואני שמח שישנה תמימות דעים לגביהם.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אתה עושה טעות, בגלל שאני צריך להתמודד עם זה. עוד יקומו לי אנשים מכל מיני מקומות ולא יאפשרו את זה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
הסתייגות אחרי סעיף 17. עובד שפוטר או יצא לחל"ת בעקבות משבר הקורונה החל מתאריך 15 במרץ 2020 ועד התאריכים 15 באפריל או 30 באפריל 2020, יקבל את דמי אבטלה החל מהיום הראשון.
אייל לב ארי
¶
"מועד הנחת הצעת החוק או הגשת ההוראות לעניין מעסיקים של פיטרו עובדים
17ו.
במועד הגשת העדכון לתכנית המפורטת כאמור בסעיף 3ב(א2)(2א) לחוק-יסוד: משק המדינה, תניח הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק או הוראות שיביא שר האוצר לאישורה של ועדת הכספים לעניין מענק למעסיקים שלא פיטרו או לא הוציאו לחל"ת את עובדיהם בתקופה שמיום 1 במרס 2020 עד יום 18 באפריל 2020, ובלבד שסך המענק כאמור למעסיקים כאמור לא יפחת מ-......"
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מכיוון שנושא הפיצוי למעסיקים שלא פיטרו לא מוסדר בהצעת החוק עצמה, ביקשה הוועדה להבטיח שנושא המעסיקים שלא פיטרו ואמורים לקבל עוד פיצוי על זה שהם לא פיטרו, ולכן יובא לוועדה ולא, חלילה - - -
היו"ר משה גפני
¶
טוב. הוא לא יסכים לזה. השר לא יסכים לזה. אנחנו דיברנו על העניין שצריך למסור דיווח לוועדה.
אסי מסינג
¶
לא. החצי מיליארד הוא בתוך התוכנית המפורטת של 14 מיליארד שעברה בחוק יסוד. חוק היסוד קובע שאחרי שהממשלה מאשרת את התוכנית המפורטת היא מגישה אותו לכנסת. ולכן אני מציע להסתפק בדבר הזה.
אסי מסינג
¶
מעבר לזה, נקבע במפורש בחוק היסוד שהתוכנית המפורטת – החלק הזה, האישור שלו יהיה או באישור של ועדה בכנסת או בחוק. ולכן די בכל הדברים האלה שנקבעו בחוק היסוד.
אסי מסינג
¶
כן. כי הוא מצמצם למעשה את שיקול הדעת של הממשלה. והוא מחייב להגיש את זה לכנסת בטרם הממשלה אישרה. פשוט לטעמי זה לא נדרש - -
אסי מסינג
¶
- - מכיוון שכדי למנוע מצב שבו לא יתקבל אישור של הכנסת להפשרה של הכסף, הכנסת ביקשה, ועדת הכספים, באופן חריג לקבוע בחוק יסוד, שזה צריך לבוא לחקיקה.
היו"ר משה גפני
¶
אוקיי. שמענו. אני שכחתי שאנחנו בעידן אחר. אנחנו מבקשים שאת חצי המיליארד שקל אתם תביאו לפה, לדיווח, לאישור, לכל מה שצריך בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
שלא קיבלו. אייל, אני מבקש שזה ינוסח גם באופן כזה שזה יובא לכאן לדיווח ולאישור, הנושא של חצי המיליארד. מה?
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אז צריך לרשום את זה בחוק. חצי מיליארד שקל, הכסף שמיועד לכאלה שלא פיטרו את העובדים. שיובא לכאן לדיווח לוועדה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
שר האוצר פרסם – אם הבנתי נכון, תתקנו אותי באוצר – על חצי המיליארד, שהוא פנה בעצם לציבור: תנו לי רעיונות מה לעשות, איך לעזור לעסקים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז מה שאנחנו ביקשנו הוא שבתוך חצי המיליארד, חלק מהסכום, או אפילו כל הסכום, ילך לעסקים שלא פיטרו את העובדים.
אייל לב ארי
¶
זה קול קורא. אבל בחוק יסוד: משק המדינה נכתב במפורש שמתוך 14 מיליארד, חצי מיליארד זה בעצם לצורך פיצוי עסקים שלא פיטרו.
אסי מסינג
¶
מה שמשרד האוצר פרסם לציבור זה בדיוק זה. את אותם 500 מיליון שקל – לבקש לקבל את ההערות של הציבור מה הצעתם לעניין הקצאת הכספים. ואחרי שמיעת הציבור ושמיעת יתר השרים הרלוונטיים, שר האוצר יביא לאישור הממשלה את אופן הקצאת הכסף. ואתם הוספתם בחוק היסוד שההצעה הזאת תצטרך להתבצע באמצעות אישור של ועדה בכנסת או בחוק ראשי.
היו"ר משה גפני
¶
זה מופיע בחוק יסוד. אנחנו מוסיפים כאן שצריך שיהיה דיווח בעניין הזה. חוץ מהנושא של האישור, שיהיה דיווח. ואני מבקש שאת הסעיף האחרון: "דיווח לוועדת הכספים על ביצוע, היקף הבקשות שהוגשו, היקף המענקים ששולמו לפי חוק זה, יתרות שנשארו" – אתם תדווח לוועדת הכספים.
אייל לב ארי
¶
בסדר. "הממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על ביצוע החוק, ובכלל זה יכלול הדיווח נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף הכספים של המענקים ששולמו, וכל נתון אחר הקשור בהם."
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אני מבקש להצביע על מה שהקראנו בסעיפים האלה. אלה סעיפים 16, 17 ומה שהתווסף, מה שהקראנו.
תראו, אני מבקש לומר ככה
¶
יש כמה דברים שלא סיימנו. מה זה לא סיימנו? יש ויכוח לגבי הנושא הזה של האולמות, של הגופים - - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אתה יודע, אני רוצה לבשר משהו מאוד מאוד גרוע. תקשיב, נכון שאישרו להם לחזור לנהל את האירועים?
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
רגע. לפני החלטת הממשלה, הם הלכו, מילאו את המקררים, החזירו את העובדים, עשו את הכול, כי הם היו בטוחים שחוזרים כרגיל. עכשיו, הם נשארו עם מקררים. באולם של 300 – זה 250. אולם של 1000 – גם 250.
היו"ר משה גפני
¶
טוב. תני רגע לסיים. אנחנו מבקשים מאנשי משרד האוצר, ואנחנו מבקשים מהייעוץ המשפטי אצלנו, שגית ואייל, לשבת על הבעיות האלה שאנחנו לא סיימנו. ואותו דבר גם לגבי העברת המידע. עכשיו, איפה העוזר של השר?
היו"ר משה גפני
¶
טוב. אני מבקש שתשבו על העניין הזה. יש פה כמה דברים שאתם תצטרכו להביא לנו. אנחנו נראה איך עושים את זה.
המצב הוא כרגע כזה. אני מבקש שתגיד לשר ואתם צריכים לפעול בעניין הזה. צריכים לשבת אנשי משרד האוצר – לא רצינו לעשות את זה בזה – אנשי משרד האוצר עם האנשים המוכשרים אצלנו בייעוץ המשפטי. הם ישבו, יגיעו להסכמות – הינה, מה טוב. אתם צריכים לבקש לבוא לוועדת הכנסת על הנושאים החדשים. פתאום באופוזיציה יש הרבה נושאים חדשים. צריך לבקש את זה. אתם לא צריכים למהר לשום מקום, מכיוון שמי שחשב שהאופוזיציה איתנו ולכן אפשר להביא את זה היום למליאה או מחר למליאה – אי-אפשר להביא. יש פה מאבק עם האופוזיציה. זה דבר שנוי במחלוקת. אבל זה עכשיו בטיפול שלכם. בסדר?
תודה רבה. הישיבה נעולה.
אייל לב ארי
¶
סעיף 18 גם כן – נשארה ממנו בקשה: "בקשה למענק לפי חוק זה ניתן יהיה להגיש לאחר 30 ימים מיום התחילה."
אייל לב ארי
¶
כי החוק בעצם חל מיום פרסמו – מתחיל מיום פרסמו, אבל בקשה ראשונה למענק תתאפשר רק בתוך 30 ימים.
אסי מסינג
¶
לאור הזמנים שקצבתם לנו, של הביצוע, של ה-21 ימים מיום הגשת הבקשה במלואה, צריך את המועד הזה כדי שתהיה מספיק היערכות.
היו"ר משה גפני
¶
כן. בדיוק. אני מבקש שתשבו גם על העניין הזה. אם אתם תתעקשו על זה שצריך את ה-30 יום, אז נביא, נחזיר את זה להצבעה. אם לא, אני לא בטוח שצריך. נדמה לי שהיום זה די מיותר. אייל, תשבו גם על העניין הזה, ולפי זה נחליט מה אנחנו עושים.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:14.