פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), שעה 10:30

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יואל רזבוזוב

טלל דולב - ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

נטע אבן צור - מרכזת בכירה פניות הציבור, משרד ראש הממשלה

איתמר בן ישראל - מנהל תחום פרויקטי רוחב, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

דבורה שארף - יועצת נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה

אווקה זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

ירגה מניווב - יועץ סגן השר לבטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

שאול מוצפי - מנהל אגף א' - תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

אסנת רחמים - מנהלת תחום-פרויקט תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

רחל שגיא - מנהלת תחום קהילה והון אנושי, משרד הבינוי והשיכון

אינה זלצמן - סגנית בכירה מנהלת המנהל הפדגוגי, משרד החינוך

חגית מישקין - ראש תכנית 'תספה' - קידום עו"ה יוצאי אתיופיה, משרד החינוך

וורקי קסאי - מנהלת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מתן חמו - ראש תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מספין אלמיהו - מנהל מחלקה, עיריית ירושלים

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

בתיה דרורי סבהט - מלווה קבוצות פעילים לשינוי מדיניות, עיריית בת ים

אבירן הנוק - פעיל חברתי

אבי מספין - טנא בריאות

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים


יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא של היום הוא יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטיבי של יוצאי אתיופיה. התוכנית עצמה בנויה מסדרת החלטות ממשלה המכוונות לקדם את שילובם המיטבי של אזרחים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, בתחומי הלימודים, ההשכלה, התעסוקה, הדיור, המשפחה והקהילה ומעורבות חברתית ואזרחית. התוכנית מבוססת תהליך 'דרך חדשה' שבמהלכה נקבעה התוכנית תוך היוועצות ושיתוף הקהילה בגיבוש התוכנית.

יש לתוכנית הזאת אבני יסוד ובנוסף לכך קיימת החלטת ממשלה מספר 609 מ-29.10.2015, שמאשרת הקמתו של צוות מעקב ובקרה אחרי יישום התכנית. אחת ממטרות הצוות זה לקיים הערכת מצב בשנה הרביעית ליישום בנוגע למידת הצלחת היישום של התוכנית ולגבש המלצות להמשך. בשנת 2019 מטה השילוב קיים הערכה זו בשיתוף משרדי הממשלה וגיבש תוכנית עתידית לשנים 2025-2020 תוך שמירה על ההישגים שהיו בין השנים 2016 ל-2019. ב-4 ביוני 2020 אישרה הממשלה החלטה מספר 49 הדורשת להציג בפניה המלצות לגיבוש יעדים ופעולות להמליץ לממשלה.

הדיון האחרון בוועדה התקיים ב-3 בדצמבר 2018, שם דיווחו על הניצול התקציבי ודברים נוספים. הישיבה הזו היא בהמשך לסדרת ישיבות שאנחנו עושים בנושאים של העולים ועולי אתיופיה בנושאים האלה. כיוון שלגבי עולי אתיופיה יש כבר החלטות ממשלה ויש תוכניות ויש כבר יישום שנמשך לאורך שנים, ארבע או חמש השנים האחרונות, המצב שלהם מהבחינה הזאת הרבה יותר טוב מאשר כלל העולים ששם אין שום דבר.

לפני שנתחיל אני מבין שמשרד ראש הממשלה רוצה להציג מצגת. בבקשה.

אנחנו נעשה את זה איך שאתה תחליט, אדוני היושב ראש. מה שעשינו עד עכשיו, יש פה עשרה משרדי ממשלה ששותפים, בדרך כלל בישיבות ניסינו שכולם ידווחו, זה אף פעם לא הצליח. אנחנו בדרך כלל פותחים עם דיווח קצת יותר כולל, כל נציגי משרדי הממשלה נמצאים בזום והעבירו אלינו דיווחים, אז תגיד לי רק איך אתה רוצה לעשות.

אמרת שאת רוצה להציג לנו מצגת.

אוקיי, אז אני אציג בקצרה ואחר כך תחליט איך נתקדם כי המצגת ארוכה מאוד.

טלל, אני גם אשמח שאת תגידי, אני אתן לך רשימה, מי מבחינתך צריך לדבר בזום. מי שתרצי תקראי לו, כי יש לי 55 אנשים בזום, אז זאת רשימת המוזמנים.

בסדר גמור, מאה אחוז. אז אני אציג בקצרה, ממש סיכומים. יש במצגת, אם תרצה אחר כך להתעמק פירוט לגבי כל אחד מהמשרדים, גם לגבי מה בוצע ומה לא בוצע, גם לגבי יעדים שהושגו בשלוש השנים האחרונות וגם לגבי יעדים שלא הושגו בשלוש השנים האחרונות. אז אפשר יהיה לצלול לתוך איזה משרד שתבחרו ולפי זה נבקש מהאנשים לדבר.

(מצגת). אני חושבת שהיושב ראש אמר, אני לא רוצה להיכנס פה יותר מדי לפרטים, יש פה סדרת החלטות ממשלה שמערבת כעשרה משרדים וגופים ממשלתיים, עוסקת בחמישה תחומי חיים, לימודים והשכלה, מעורבות והשתתפות, תעסוקה, משפחה וקהילה, החברה הישראלית, ורשומות דוגמאות לתוכניות, ניסינו לבחור אחת או שניים מכל משרד. סך הכול אנחנו מדברים על תגבור לימודי לבגרות, על חוגים לילדים, על הכנה לצה"ל, על יוזמות בתחום התעסוקה, גם הכוון תעסוקתי וגם דיור, משכנתאות והתחדשות עירונית, שירותי רווחה שמיועדים להוציא את המשפחות האלה ממצוקה, תוכניות במערכת הבריאות, מניעת שימוש באלימות, סמים ואלכוהול וחיזוק מערך השיטור הקהילתי.

בסך הכול, אני יודעת שזה קצת אבסטרקטי, אבל מה שאנחנו מראים פה זה את שלוש שנות היישום של התכנית. מטה היישום התחיל לעבוד ב-2017, בעצם סוף 2016, נובמבר 2016, ועורך בקרה, מעקב וסיוע ביישום אחר התוכנית במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות. בכל שנה נכללו בתוכנית כ-90 פעולות, אלה היקפי היישום שאנחנו רואים מבחינת מספר הפעולות שיושמו. הירוק זה מה שיושם במלואו, ומה שאנחנו רואים שככל שאנחנו מתקדמים בשנים אנחנו מגיעים להיקף יותר גדול של יישום. עם זאת גם בשנת 2019 אנחנו עדיין רואים שיש מספר קטן של פעולות שלא מבוצעות, ארבע פעולות, ותשע פעולות שמבוצעות חלקית.

השקף הבא מראה איך זה משתקף מבחינת ביצוע התקציב. אז בסך הכול אם אנחנו מסתכלים מבחינת ביצוע יש עוד מה לשפר, אנחנו יכולים להציג את זה גם לפי משרדי ממשלה, אבל אני חושבת שיש עוד מה לשפר ויחד עם זאת בשנת 2019 בוצע מלוא התקציב של התוכנית. מכיוון שאנחנו נמצאים בשנה ללא תקציב מה שעשינו זה סעיפים שלא מומשו בשנת 2019, העברנו את היתרות כדי להמשיך פעולות חיוניות בשנת 2020 וכרגע הרוב המכריע של הפעולות בתוכנית עובדות גם בשנת 2020, למרות שאין תקציב מדינה.

מבחינתנו יישום זה לא מספיק ולכן מה שאספנו פה ואפשר להיכנס לדיווחי המשרדים, או לעבור בדיווח בקצרה, יש לנו גם רשימה של יעדים שהושגו לעומת יעדים שלא הושגו, והיושב ראש, תחליט איך אתה רוצה, להיכנס אחד אחד או שאתה רוצה לבחור משרדים?

מה שאת רוצה, יש לך עשר דקות, תעשי בהן מה שאת רוצה.

בסדר. יש פה את הרשימה על השקף, המצגת, אחרי שהצגנו אותה פה היא תפורסם באתר התוכנית.

אנחנו נעלה אותה, ברשותכם, גם לאתר של הוועדה.

כל הנתונים שלנו שקופים לציבור, אתם יכולים להעלות אותה. נחכה עד סוף היום, אם יהיו עוד הערות של משרדים, אם במקרה פספסנו משהו בעותק האחרון.

אני רוצה להדגיש מתוך כל מה שכתוב בשקפים האלה שלושה תחומים שבהם אנחנו מרגישים שהצלחנו ותחומים שבהם אנחנו מרגישים שגם אם התוכניות יושמו התוצאות שהושגו לא היו מספיק טובות, או תוכניות שלא יושמו ונדרשים להחליף אותם באסטרטגיה אחרת.

מה הם שלושת התחומים שהצלחתם?

עכשיו אני אכנס לזה. אני חושבת שאחד התחומים הכי בולטים, ודיברנו פה אתמול על נושא של השתלבות בשירות המדינה, אבל גם השתלבות בתעסוקה באופן כללי, אחד הנושאים שבהם ההצלחה הכי בולטת היא בהעלאת אחוז הזכאים לבגרות, בעיקר זכאים לבגרות רגילה, אבל גם הזכאים לבגרות איכותית. אנחנו רואים צמצום משמעותי של פערים במהלך שלוש השנים האחרונות.

בכל הארץ?

בכל הארץ, בנתונים ארציים, ואנחנו לא יכולים לייחס את זה רק לסיוע המסיבי שניתן, אבל בהחלט בשלוש השנים האחרונות יש קפיצה מאוד גדולה. מהצד השני האתגר של זה, לא הגדלנו מספיק את אחוז הזכאים לבגרות איכותית, שם הפערים צומצמו אמנם, אבל צומצמו פחות, שזה הבגרות שמאפשרת כניסה לאוניברסיטה.

בכל התוכניות בהפעלת המשרדים אנחנו מנסים לסייע, לדאוג להזרמת התקציב, להסיר חסמים. זה תקציב בעל שינוייו, מסובך לנהל אותו, אנחנו עוזרים בניהול של כל הדבר הזה ועושים בקרה וגם עושים בקרה ברשויות המקומיות.

אני רוצה לציין עוד תחום שבו יש הצלחה מסוימת וזה במשרד הביטחון וצה"ל. צה"ל הצליח לייצר מדיניות של הקטנה של הנשר מצה"ל לרמה של כלל האוכלוסייה, המחיר זה מעט עלייה בכליאה ונפקדות. צה"ל גם הצליח להגדיל את כמות האנשים שהולכים לתפקידי איתור, להגדיל את כמות האנשים יוצאי אתיופיה שמגיעים לקצונה. בשני הדברים האלה יש עוד פערים מאוד גדולים שצריך לצמצם אותם ואנחנו חושבים ששילוב בצה"ל לצד הנושא של החינוך הוא מאוד מאוד חשוב.

עוד נושא שמבסס את האוכלוסייה, משרד השיכון ניסה במשך שנים להפעיל תוכנית למשכנתאות. אני שמחה להגיד שסוף סוף הגענו לתוכנית שניתן להפעיל אותה ו-750 זוגות רכשו דירות במשכנתאות בתנאים מיטיבים.

היעד זה 800, בישיבות הקודמות דובר על 800.

נכון, יש לנו 50 אנשים שעכשיו נמצאים בתהליך.

אז כל התוכנית מומשה.

התוכנית תמומש במלואה - - -

זאת אומרת בנושא של דיור זה מומש.

זה מומש, זה מעט, אבל זה מומש. זה מומש במלואו. אנחנו יכולים להצביע גם על עלייה באחוז הסטודנטים, על שילוב של כ-5,000 ילדים בכל שנה במהלך שלוש שנים בחוגים. דברים כאלה שהם הצלחות של התוכנית.

אני אגיע לאתגרים. במסגרת התוכנית הופעלה תוכנית להכוון תעסוקתי. התוכנית הייתה מוצלחת מהבחינה הזאת שבממוצע המשתתפים דיווחו על 10% עלייה בשכר. הבעיה ביוצאי אתיופיה היא לא בשילוב בתעסוקה, יוצאי אתיופיה משולבים בתעסוקה באופן מלא, הבעיה היא ברמות השכר, רמות השכר מאוד נמוכות ומשפחה יוצאת אתיופיה מכניסה בממוצע שני שליש ממשפחה ממוצעת בישראל. אם אנחנו מסתכלים על רמות שכר יש הרבה מאוד שמשתכרים שכר מינימום.

התוכנית הזאת הייתה מוצלחת, אבל לא עשתה תוצאות מספיק טובות מפני שהיא הקיפה רק 2,000 אנשים, לכן בתוכנית העתידית, בהערכת המצב שקיימנו, הגענו למסקנה שאם לא ניתן פוש מאוד גדול בתחום התעסוקה, בעיקר של צעירים, אנחנו לא נגיע ליעדים.

מה מצב הסטודנטים? כמה מהאוכלוסייה של עולי אתיופיה לומדים? שם את יכולה עם הזמן להגדיל את הסכומים.

יש פה דיווח מפורט על סטודנטים. בשנת 2017 התחילה תוכנית חומש של המועצה להשכלה גבוהה, אנחנו רואים עלייה במספר הסטודנטים בכל שנה, יש גם מעטפת תמיכה, גם המלגות עברו לשם.

כמה סטודנטים עולי אתיופיה למשל לומדים באוניברסיטאות או במכללות? באחוזים.

באוניברסיטאות ובמכללות, מה שיש לנו, בשלוש השנים האחרונות עלייה מ-3,287 ל-3,996. זה מהווה סדר גודל של כמעט 1.5% מכלל הסטודנטים.

מה לגבי מלגות?

לגבי מלגות, היה השנה מהלך של העברת המלגות ממשרד העלייה והקליטה למועצה להשכלה גבוהה, זאת הייתה שנה ראשונה, היו כמה תקלות בדרך, אבל בסך הכול חולקו כ-200 מלגות יותר מאשר בשנה שעברה.

על איזה סכומים בערך?

10,000 שקל מלגה.

מלגה, לא הלוואה.

מלגה.

לכל סטודנט יוצא אתיופיה?

לכל סטודנט יוצא אתיופיה שעמד בקריטריונים סוציואקונומיים אבל מאוד מאוד מקלים, רק 30 מבין הפונים לא עמדו בקריטריונים.

זו דווקא מלגה יפה, זה חוץ מפרויקט פר"ח וכל הדברים האלה, או שזה כולל?

זה נעשה במסגרת פר"ח, אבל הסטודנטים שזכאים למלגות האלה זכאים גם למלגות אחרות וגם למלגה של המועצה להשכלה גבוהה שניתנת דרך משרד החינוך.

כן, ברור.

ועוד פעם, כל המשרדים נמצאים פה, אז אפשר לבקש דיווח יותר מפורט מה - - -

מה אתם עושים עם שכונות שאחוז הדיירים בהם או התושבים בהם, שהם עולי אתיופיה, הם אחוז מאוד גבוה? יש לנו בראשון לציון שכונה כזאת, רמת אליהו למשל. יש לכם תוכנית ייחודית לשכונות האלה או הכול זה בפריסה ארצית? יש ברחובות כפר גבירול, יש כמה כאלה.

יש כמה. קודם כל אני כן רוצה להגיד שבמהלך השנים וככל שבאמת האוכלוסייה מתבססת יוצאי אתיופיה, רובם המכריע כבר אינם מרוכזים בשכונות האלה.

עם ההתקדמות הכלכלית שלהם הם עוזבים, זה נכון, אבל עדיין יש עולים חדשים שנכנסים לשם.

רובם המכריע של יוצאי אתיופיה, כן, ישנם. בגדול אני הייתי כן רוצה שתוצגנה התוכניות, יש תוכניות של מה שהיה במשרד לבטחון פנים, עבר עכשיו להיות המשרד לקידום קהילתי שמדברים על עבודה שכונתית. השירות מגיע לשכונות. זאת אומרת אם נגיד משרד החינוך עושה תוכנית להקצאה של סיוע לימודי התוכנית מוקצית על פי מספר התלמידים יוצאי אתיופיה באותו בית ספר. זאת אומרת בתי ספר שיש בהם הרבה יוצאי אתיופיה יקבלו יותר תשומות במסגרת התוכנית. הרעיון בעל יסודי הוא להגיע לכל תלמיד. דוד פה ממשרד הקליטה, הוא גם שותף בוועדת ההיגוי.

אבל אתם מסייעים לרשויות שהשכונות האלה נמצאות בהן, יותר מאשר ב – ?

אז קודם כל כן, רשות מקומית שיש לה הרבה יוצאי אתיופיה בסוף זוכה ליותר משאבים מהתוכנית מאשר רשות מקומית שיש בה מעט. הרשויות המקומיות מקבלות גם מאיתנו תקציב תוספתי קטן שבו הם יכולים לעשות תוכניות לפי צרכיהם ובהקשר הזה זה גם מוקצה לפי מספר יוצאי אתיופיה ברשות. אז ראשון לציון היא השלישית בתור, אחרי רחובות ו - - -

אני אגיד לך מהניסיון שלי כשהייתי בעירייה, מה שקרה למשל בשכונת רמת אליהו זה שהיו גני ילדים על טהרת יוצאי אתיופיה. העירייה לא הייתה אשמה, בגלל שבעצם רוב התושבים, מעל שליש, אפילו 40%, היו עולי אתיופיה. עכשיו מה שקרה שם שלמרות שניסינו לשכנע את ההורים לנסוע לגני ילדים במרכז העיר הם לא הסכימו, בגלל שזה ילדים קטנים הם פשוט לא הסכימו. אז פה אתם צריכים לשים דגש, בשכונות האלה הדגש צריך להיות ממש יותר רחב מאשר במקומות אחרים. זה לא פר בן אדם, יש שם בעיות מיוחדות שצריכים לטפל בהם, לא רק לפי תקציב של פר בן אדם כמה יש לך, אלא ייחודי לכל שכונה ושכונה.

אז אנחנו עוקבים אחרי התוכניות שלהם. טוב שהעלית את זה כי באמת קודם כל בראשון לציון הייתה ועדה יישובית לפני שבוע, כל האגפים בעירייה הציגו גם מה הם עושים בתקציב התוספתי, גם מה הם עושים בעצמם עבור יוצאי אתיופיה וראשון לציון, באמת חלק ממה שהם בחרו לעשות בתקציב הייעודי שאנחנו הקצינו להם זה לעשות התערבות באותם גני ילדים בשכונת רמת אליהו.

לעשות הסעות? מה לעשות?

גם לעשות הסעות למי שצריך, זה הרשות חייבת לעשות ומנסה לעשות, אבל למי שלא מסכים גם שהגנים יהיו יותר איכותיים ויהיו בהם יותר פעולות התערבות. הרשות בראשון עושה הרבה הסעות.

אוקיי. נתחיל עם המשרד לבטחון פנים. יש פה מישהו מהמשרד לבטחון פנים?

נתחיל עם אלה שכאן, משרד הקליטה, דוד יאסו.

בבקשה.

בוקר טוב. כפי שטלל ציינה בעצם 'הדרך החדשה' היא יותר בניהולה וכיוונה של טלל, משרד העלייה והקליטה העביר את הפעולות שהיה מבצע אותן בעבר מ-2016 ו-2017 ליחידה ולמשרדי הממשלה. אנחנו כעיקרון כמשרד עוקבים יחד בוועדת ההיגוי לראות את יישום החלטת הממשלה. אנחנו במשרד העלייה והקליטה מתפעלים עולים עד 15 שנה בארץ.

לשאלתך, באותם יישובים שיש בהם עולים חדשים, כן אנחנו מעבירים למשל תמיכות. אם בעבר היו לנו מוקדים, היום המוקדים כבר הוטמעו, בדרך שציינה טלל, הוטמעו בתוך הרשויות. כרגע אין לנו פעולה ממוקדת בתוך הרשויות, אלא בתוכניות שאנחנו מעבירים להם ויש גם תקציבים שמועברים לרשויות מקומיות.

איזה שינויים לדעתך צריך לעשות כדי לקדם עוד יותר את עולי אתיופיה מבחינת ההיקף של משרדי הממשלה, שלא עושים היום, או שלא עושים מספיק?

קודם כל במה שהתחלת, אתה או טלל, נדמה לי, שציינתם את נושא התעסוקה. אם אתה מדבר על משרדי ממשלה, לא יכול להיות אחרי 40 שנה שעדיין אין במשרדי הממשלה לא מנהלי אגפים, לא אגפים בכירים, לא סמנכ"לים. זו הדוגמה האישית שצריכה להיות, משם צריכה לצאת ההנחיה לשטח. עדיין אם אתה נותן את הטיפול כמו שטלל אמרה כרגע, מה שהיה בראשון לציון, זה בסדר, זה טוב, אתה פותר את הבעיה נקודתית, אבל צריך לפתור את הבעיה מערכתית, מערכתית נפתרת לא רק במקום הספציפי אלא בראייה רוחבית, וזה אני חושב שצריך קודם כל שמשרדי הממשלה יעסיקו ויקלטו ותאמין לי, יש בני קהילה מצוינים, באמת אני אומר לך, שלא יורדים מאף אחד, יש לך סגני אלופים משוחררים, יש לך אקדמאים, יש לך עורכי דין, יש הכול.

מה שהוא אומר בעצם, את אמרת שהמשכורות של העובדים מקהילת עולי אתיופיה הן נמוכות, הן קרובות לשכר המינימום פלוס מינוס, על מנת שזה ישתנה הממשלה צריכה לסייע, היא צריכה לקלוט אנשים במשרדי ממשלה, ברשויות המקומיות, בתאגידים, בחברות ממשלתיות, אחרת איך השכר יעלה? זה לא נעשה. זה שנותנים תקציב לעיריית ראשון או לעיריית רחובות או בת ים על מנת לעשות פעולות חברתיות זה יפה מאוד, אני לא נגד, ההיפך, הלוואי שזה יהיה אפילו יותר, אבל יש דברים, אם רוצים באמת לאחוז בשור בקרניו אז הנושא של הכשרות מקצועיות, לימודים אקדמאיים והנושא של שילוב בני הקהילה דווקא בעבודה ציבורית כזאת, במשרדי ממשלה וכו', אלה הדברים שלאורך שנים יביאו לשינוי. אחרת הם לא יתקדמו לשום מקום. אז בסדר, אז נותנים להם תקציב לפעילות חברתית של נוער, נגיד שגרים בעיר מסוימת, זה לא מה שיפתור את הבעיה.

אתה צודק לגמרי ולכן אני חושבת שאולי כדאי קודם כל לגבי נציבות שירות המדינה, אנחנו דיברנו אתמול ב - - -

כן, כן, אני רק עכשיו מנצל את ההזדמנות להגיד לך, כמי שעוסקת בזה ובעצם את מפקחת על כל הפעולות של משרדי הממשלה, שזה הדבר העיקרי. אני לא מבין למה במשרד לבטחון פנים – יש עולי אתיופיה? כמה יש להם? אני לא מבין את זה, זה משהו מדהים, מה, הם לא יכולים להיות שוטרים? הם לא יכולים להיות צוערים? מה הבעיה? אני לא מבין.

זה לא כולל את המשטרה.

מה, צריך להיות פה משהו מיוחד? למשל לדוגמה, בוא ניקח – אני חוזר על זה כי זה מפריע לי מאוד הדבר הזה. זה לא כולל שוטרים, את אומרת?

זה לא כולל שוטרים. דווקא במשטרה יש ייצוג אפילו יותר מהולם.

הנה, בטחון פנים, 1.8%.

1.8% זה אחוזם באוכלוסייה.

אבל זה העניין, הם לא צריכים להיות לפי האחוז באוכלוסייה כי הם צריכים קידום, אחרת הם יישארו – לפי האחוז מה זה נותן?

אני מסכימה איתך - - -

זה לא הולך לפי האחוז שלהם באוכלוסייה.

אני לא רוצה שזה ייראה שזה ויכוח כי אין לנו ויכוח.

משרד החוץ 0.7%, אף אחד מהם לא יכול להיות שגריר, קונסול, עובד שגרירות? מה, בשביל זה צריכים להיות – משרד התחבורה, 0.8%. מה זה 0.8% משרד התחבורה? שירותי דת 1%. פה אני לא מבין למה, אבל אני עוזב את זה, יש להם את העניין של הקייסים. משרד המשפטים, 1.1%. החבר'ה שלהם לא יכולים לעבוד בפרקליטות או להיות עובדים של בתי המשפט? אני לא מדבר על שופטים, בסדר, נשים אותם בצד, עובדי בתי המשפט, הוצאה לפועל.

תראו, הכול טוב ויפה בתוכניות, אבל אם אתם לא תאחזו את השור בקרניו ולא תעשו תוכנית בעניין הזה אנחנו נשב פה בעוד חמש שנים עם אותה בעיה.

אתה צודק.

אותה בעיה, אז מה עשינו פה?

אתה צודק לגמרי - - -

אתם לא מטפלים בדבר הכי חשוב, מטפלים באופן כללי מסביב, דואגים לגני הילדים, דואגים לדיור. דיור למשל זה מאוד חשוב, בדיור אני רואה שזה מטופל, אין שום בעיה, אני גם לא רואה עולי אתיופיה שאין להם איפה לגור. יש בעיה אחרת, שהם מצופפים את עצמם בשכונות מסוימות וזה יוצר בעיה חברתית. אני פעם פניתי לשר שטרית כשהיה שר השיכון, אני הייתי אז בעירייה, הייתי חבר מועצת עיר, לפני שנים, ואמרתי לו: תפסיקו לתת הלוואות טובות לעולי אתיופיה בשכונות הספציפיות האלה. אל תיתנו להם, הוא אמר לי: מה? מה פתאום? איך אני יכול לעשות את זה? אמרתי לו: יש פה כבר 1,200 דירות שנקנו מתוך 3,200 על העניין הזה. הוא לא רצה, הוא אפילו זרק אותי מהחדר. אחר כך בא זאב בוים וכן עשה את הדבר הזה ומנע, לא נתן יותר משכנתאות למי שקונה דירה ברמת אליהו בראשון. זאת אומרת הוויסות הזה אפשרי, כי אחר כך זה יוצר בעיות אחרות, אז למה לא לקבל החלטות מראש?

אז אני אגיד לך ככה, אני אתייחס אחד אחד, אבל אני מציעה שבאמת - - -

אנחנו נשמע אותם, אבל אני עכשיו מנצל את ההזדמנות שאת פה.

אין בעיה, אתה יכול לשמוע אותי מתי שאתה רוצה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שהמשרדים פה באמת כן לאחוז את השור בקרניו ושנשמע דיווח של זרוע העבודה במשרד העבודה והשירותים החברתיים, של האנשים שעסקו בתעסוקה. מתן חמו.

שלום, נעים מאוד. אז אני אחזור ככה אולי על חלק מהנתונים שטלל כבר הציגה. בחמש השנים האחרונות היו לזרוע העבודה בשלוש תוכניות שונות 3,700 משתתפים יוצאי אתיופיה, התוכנית המרכזית היא תוכנית 'למרחק', תוכנית הכוון שהשתתפו בה 2,900 משתתפים. כמו שטלל אמרה, ממחקר שעשה עבורנו מכון ברוקדייל ראינו שבקרב כלל המשתתפים לעומת קבוצת ביקורת השכר החודשי הממוצע עלה ב-650 שזה היה 10%.

חשוב להגיד שזה כלל המשתתפים, בקרב המשתתפים שהשתתפו בהכשרות איכותיות שזה מעל 1,000 מתוך המשתתפים העלייה הייתה משמעותית הרבה יותר. אנחנו מדברים על 200 הנדסאים שהשתלבו בחברות מובילות במשק בשכר התחלתי של 10,000 ₪ עם אופק להתקדמות. אנחנו רואים ש-85% מהמשתתפים הושמו בעבודה חדשה, חלקם עבדו לפני כן, חלקם לא עבדו בכלל. זאת אומרת שהתוכנית מראה גם הצלחה במדדים של שילוב בתעסוקה וגם של קידום בשכר.

כמו שטלל אמרה, בשנים האחרונות הפער באחוז ההעסקה הצטמצם והגיע לכך שעולי אתיופיה, או יוצאי אתיופיה גם ילידי הארץ, מועסקים באחוז דומה לכלל החברה הישראלית, אבל נתוני הלמ"ס של 2019 מראים על פער של משק בית שמגיע ל-5,000 ₪ בממוצע, זאת אומרת משק בית של שני הורים שאינם יוצאי אתיופי הוא סביב כ-20,000 ₪ בממוצע ומשק בית של יוצאי אתיופיה הוא עדיין 15,000 ₪.

אחד עובד רק?

לא, הם עובדים בשכר נמוך.

לא, אבל עדיין שכר המינימום זה 5,300 או 5,400, אז מה?

זה ממוצע למשק בית שיש בו שני מפרנסים.

אם שניהם עובדים הכול בסדר.

הוא אמר, 15 מול 20.

לא, הוא אמר 5.

לא, הפער בין 20 ל-15.

משק בית עם שני מפרנסים, הפער הוא בין 20,000 לזוג במשק בית ששני ההורים ילידי הארץ, לבין 15 שלפחות אחד מבני הזוג הוא יוצא אתיופיה.

שזה שיפור יחסית למה שהיה לפני שנים.

כמה נשים אתיופיות במשפחות עובדות? מה האחוז שלהן לעומת האחוז באוכלוסייה?

אחוז הנשים יוצאות אתיופיה שמועסקות אפילו גבוה מאחוז הנשים המועסקות בממוצע כלל החברה הישראלית, הבעיה היא לא ההעסקה, אלא עצם היותם עובדים בשכר נמוך.

אתה משרד הרווחה, נכון?

משרד הרווחה, זרוע העבודה.

אז תגיד לי, כמה עובדים ברשויות או במשרד, עובדות סוציאליות למשל או דברים מהסוג הזה, יש מעולי אתיופיה שהן לא בתוכניות ייעודיות של עולי אתיופיה? זאת אומרת איפה שאתם חייבים עולה מאתיופיה. כמה לא בתוכניות האלה? יש כאלה?

בקרב עובדות המשרד, לפי הדוח שאתמול התייחסה אליו מור ברזני מנציבות שירות המדינה, דווקא במשרד העבודה והרווחה יש עמידה ביעד, שזה, אני מניח, משהו סביב כ-2%, טלל יכולה לדייק אותי אם אני מתבלבל. המטרה שלנו היא לשלב את יוצאי אתיופיה באופן רוחבי, גם מהייטק ועד משרות כניסה בענפים אחרים.

לא שאלתי אם עולי אתיופיה עובדים או לא עובדים, זה בסדר גמור, אם היעד הוא 2% אז אתם עומדים בו, אולי קצת שיפור קל צריך, אני חושב, פה – אה, יש להם 3.3%. מה היעד באמת?

היעד הוא אחוזם באוכלוסייה, שזה בערך 1.7%.

אז במשרד העבודה והרווחה הם כפול, אין בעיה. אני שואל, הסיבה גם שהם עובדים זה בתוכניות ייעודיות לעולי אתיופיה, נכון? שם אתם חייבים את עולי אתיופיה, אחרת את מי תעסיקו? אני מדבר על עובדות סוציאליות שלא עובדות בתוכניות של עולי אתיופיה, יש כאלה? יש או אין? זאת אומרת האם הם משולבים בפעילות רגילה של משרד העבודה והרווחה, ברשויות, בעמותות או במקומות אחרים, או רק בתוכניות ייעודיות?

יש כאן נציגה נוספת מזרוע הרווחה, וורקי אולי יכולה להתייחס באופן יותר מדויק לתחום העובדות הסוציאליות.

אז אין תשובה, טוב.

אסנת רחמים ממשרד השיכון.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לחברי הוועדה ולכל המשתתפים. אני אסנת רחמים, מנהלת תחום תוכניות סיוע במשרד השיכון ואחראית על תחום המשכנתאות של משרד השיכון.

כמו שטלל אמרה, אנחנו בשלוש שנות התוכנית הגענו ל-750 משפחות שרכשו דירה בסיוע התוכנית. תוכנית המשכנתאות, להזכיר לכולם את העקרונות שלה, היא נותנת 600,000 שקל בתנאי ריבית מיוחדים, עשר שנים ללא ריבית, ו-15 שנים נוספות של 2% ריבית. לכל שנות התוכנית הוקצו 800 הלוואות כאלה ובשלוש שנים הגענו ל-750 כש-50 בתהליך של רכישה. אנחנו באופן מלא הצלחנו להגשים את יעדי התוכנית.

אסנת, יש יעד להרחיב את זה? זאת אומרת בגלל שזה הצליח?

אנחנו מאוד מאוד מקווים שהממשלה תאשר ותיתן לנו אישור תקציבי להמשך התוכנית.

לעוד כמה זוגות?

בחצי השנה האחרונה אנחנו חשבנו על כל מיני אופציות, אולי לשנות, אולי לשנות את הריביות, לשנות את גובה ההלוואה והגענו למסקנה שהתוכנית כמו שהיא היא הכי טובה והיא הכי ניתנת לניצול מלא וליישום מלא. אנחנו מאוד מאוד רוצים להמשיך את התוכנית לשנים הבאות.

מה קורה עם העולים החדשים שעלו בשנתיים האחרונות מאתיופיה? הם הגיעו למצב שהם יכולים להשתלב בתוכנית הזאת או עדיין לא?

אין לנו נתונים לגבי מי רכש דירה בשנתיים האחרונות לעלייתו, אבל כל מי שהוא יוצא אתיופיה יכול להשתתף בתוכנית כמובן. מה שאני יכולה להגיד, בשלוש ההרשמות שנעשו בשלוש השנים נרשמו 6,241 משפחות לתוכנית.

את יכולה להגיד לי איפה רכשו את הדירות האלה, פלוס מינוס?

הדירות נרכשו ב-81 יישובים בפריסה נרחבת בכל הארץ. יש יישובים מובילים כמו אשקלון, נתניה, רחובות, ראשון לציון.

בסדר, תמשיכו בזה.

הפריסה היא מאוד נרחבת לעומת התוכנית הקודמת שנרכשו דירות ב-31 יישובים.

אתם מתכוונים להגדיל את התוכנית הזאת או לשפר אותה, לתת יותר תקציב? מה המצב?

אנחנו כרגע בתהליכי גיבוש אחרונים של תוכנית חדשה לקראת תקציב המדינה עכשיו.

מה ההמלצה שלך, להגדיל את התוכנית?

התוכנית היא מאוד יקרה.

ברור, זה דיור.

התוכנית של אותם 800 זוגות עומדת מול כל יתר הפעילויות בתוכנית שמגיעות לאלפי אנשים. יחד עם זאת התוכנית היא מאוד מאוד מצליחה וכן מספקת פתרונות מאוד טובים לאותן משפחות שזוכות בה. זה משחק של סדרי עדיפויות.

בסדר, אבל את יודעת, הנושאים העיקריים זה דיור, תעסוקה והשכלה.

נכון.

אז צריך להתלבש על זה, אין מה לעשות. נכון שזה מוריד אולי ממקומות אחרים, אבל זו תוכנית שתופסת את אחת הבעיות המרכזיות. בכלל דיור זו בעיה של כל תושבי מדינת ישראל, לא רק של עולי אתיופיה.

נכון.

איזה משרד עוד? אז הכול תלוי בך בעצם, את צריכה להמליץ על הדברים.

הכול תלוי בי כי אני צריכה להמליץ, אני - - -

אז אולי נביא אותך לפה כל יום, בסוף תמליצי מה שאנחנו רוצים.

אני עושה משא ומתן עם אגף התקציבים, אבל זה הכול תלוי בכם, כי מי שמאשר בסוף ומחליט על סדרי עדיפויות זה לא אני.

אוקיי, אבל את צריכה להמליץ.

אינה זלצמן.

מאיזה משרד?

החינוך.

אני אתחיל בזה שאנחנו מאוד גאים בהישגים שהצלחנו להביא בשנים האחרונות, גם מבחינת תוכניות והניצול של התקציב, אבל גם באמת מבחינת הישגים, חלקם טלל דיברה עליהם, אם זה העלאת אחוזי הבגרות, אם זה העלאת השתתפות תלמידים מצטיינים ומחוננים.

אתה ציינת, אדוני היושב ראש, לגבי המיקוד, אז אנחנו עובדים במיקוד בעיקר של 24 רשויות ששם זיהינו שאנחנו צריכים לתת את המענים. לכל רשות, לכל בית ספר, לכל גן נבנית החליפה המתאימה כדי שבאמת נוכל לתת את המענים החינוכיים הנדרשים, זה כולל גם תוכניות כמו הדרכת הורים שיש צורך, זה כולל תוכניות במקצועות הליבה וכמובן עם אופק לאקדמיה.

אוקיי. המשרד הממשלתי הבא?

לא, אפשר להגיד מילה טובה גם, אדוני היושב ראש.

הטוב הוא מובן מאליו.

מה שבסדר בסדר, אני לא מתלונן.

טוב, זה מספיק.

אני יכול לשאול אותך שאלות קשות, אבל התעלמתי מזה. כמו למשל השילוב שלהם בבתי הספר, אבל אני עוזב את זה, אני נותן לכם את האופציה להמשיך לעבוד. כל עוד העבודה נעשית אז על הכיפק, כל הכבוד. הנה, בסדר?

וורקי קסאי, משרד הרווחה.

היינו במשרד הרווחה.

לא, היינו במשרד העבודה. יש עבודה ויש רווחה, אבל יכול להיות שכדאי שנמשיך עם משרד החינוך, עם חגית מישקין שעוסקת בנושא של שילוב עובדי הוראה.

אבל היא כבר עלתה.

היי, שלום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהלת תחום העולים במשרד. משרד הרווחה והשירותים החברתיים הפעיל במסגרת התוכניות של 'הדרך החדשה' מספר תוכניות, תוך כדי תנועה במהלך שלוש השנים האחרונות נעשתה גם למידה, אז אני יכולה לציין שהפעלנו תוכניות של הכשרת עובדים סוציאליים, אני מדברת על כלל המחלקות של רשויות במיקוד, בקרב 17 מחלקות העברנו הכשרה שעסקה בנושא של עמדות ודעות קדומות.

הפעלנו גם תוכניות לבני נוער, גם של נוצ"ץ, של נוער וצעירים, מעטפת שירות מבחן לנוער. כאשר התחלנו את התוכנית של 'הדרך החדשה', למי שזוכר, אחוז הנערים ממוצא אתיופי שהיו גם בכלא אופק ולא משולבים בתוכניות היה מאוד גבוה, נדרשנו לבנות תוכניות יותר ממוקדות לבני נוער ולמשפחות ואזרחים ותיקים וזה מה שעשינו במהלך השנים האחרונות. נבנו תוכניות בתוך הקהילה ועבדנו על הנושא גם של הפחתה של הוצאה חוץ ביתית והפעלנו תוכניות שנועדו לתת בקרב משפחות של נערים עוברי חוק, תוכניות שנועדו יותר לסייע גם להורים להבין את התהליך שהבן שלהם עובר, והצמדנו למשפחות מלווי משפחות שסייעו להם גם כשהם מגיעים לבתי משפט, גם כשהם מגיעים למסגרות ועושים את כל התהליך הפלילי. אותו דבר עשינו בתוך המחלקות לשירותים חברתיים, משפחות קיבלו עובד סוציאלי אישי לצד מלוות משפחה שנועדה להנגיש להם את הנושא של השפה, של החסם השפתי. ראינו שהשילוב של עובדת סוציאלית לצד מלוות משפחה מביא לתוצאות מאוד טובות ומשמעותיות ואף משפיע על האמון - - -

את מרגישה את השינוי בעקבות הפעילות שלכם בנושא של הרווחה לאורך השנים האחרונות? יש שינוי, משמעותי או לא משמעותי?

כן, אני עובדת 17 שנים בשירותי הרווחה, אני באה משירות מבחן לנוער והיום אני עובדת במינהל שירותים חברתיים ואישיים, אני לגמרי רואה את השינוי וזה מה שעמדתי להגיד, שאני רואה את השינוי בכך שיש יותר אמון של הקהילה בעובדים הסוציאליים ובגורמי הרווחה, מה שבעבר היה הרבה יותר קשה והחשדנות שהייתה שם והקושי שלהם באמת לקבל את מה שהעובדת הסוציאלית רוצה להציע להם. אנחנו היום עובדים איתם יד ביד ואנחנו בהחלט רואים את הרצון שלהם לקבל את השירות שאנחנו מציעים להם.

ואני יכולה לתת דוגמה. אני באה מהשטח, עבדתי עד לא מזמן, אם יש לי שנייה לתת דוגמה לשתי אימהות שכשהן סיימו את התהליך שלהן בתוך שירותי המבחן הן התחננו שמלוות המשפחה תמשיך ללוות אותם מתוך זה שהם הרגישו שהיא הפה שלהם, הקול שלהם והיא זו שמסייעת להם לפתוח המון חסמים. חשוב לומר שזה לא רק מול שירותי הרווחה, אותם חסמים אנחנו פוגשים בכל המוסדות האחרים כשמגיעה איתם מלוות המשפחה, אם זה לביטוח הלאומי, אם זה למשרד השיכון ואם זה לכל גורם אחר. וזה מאפשר להם להבין גם איך הפרוצדורה עובדת, איך הבירוקרטיה עובדת וזה לתת להם כלים שבאמת מסייעים להם.

אז אנחנו בהחלט רואים את השינוי, אבל אני חייבת לומר שהשינוי הוא משני הצדדים. מצד אחד גם אנשי המקצוע, העובדים הסוציאליים, צריכים לעבור תהליך של הבנה של האופן שבו הם מקבלים החלטות מקצועיות ולהבין את העמדות שהם מחזיקים ביחס לאוכלוסייה ואיך היא משפיעה בתהליך קבלת ההחלטות. כשראינו שיש קשר בין תהליך קבלת ההחלטות, בין העמדות שעובדים סוציאליים מחזיקים ביחס ליוצאי אתיופיה, לבין זה שיכולה להיות הוצאה מוגברת, אז עבדנו על זה, התחלנו לעבוד ואנחנו נמצאים בתהליך. יש לנו עדיין עבודה של מתן הכשרות לעובדים סוציאליים כדי שהם יבחנו לעומק ויעשו איזה שהם תהליכים רפלקטיביים לאופן שבו הם מקבלים החלטות, ביחס לכל אוכלוסייה אגב. היום זה יוצאי אתיופיה, אבל מחר זה יכול להיות אוכלוסייה אחרת, עולים חדשים וכל קבוצה שהיא אחרת ושונה, שהם יכירו ויידעו את התהליכים האלה.

עוד נקודה שאני רוצה לציין זה ההפחתה של רישומים פליליים של קטינים עוברי חוק. כמו שאמרתי, עבדנו גם עם הנושא הזה של הקטינים וראינו שלפני כן מספר הרישומים היה מאוד גבוה, שזה היה 5.9% ב-2016 והיום זה עומד על 2.2%.

זה טוב מאוד.

בכנסת ה-20 שרת המשפטים יזמה מהלך - - -

זה היה או לא היה?

היה.

היה, קרה, אבל זה מה שאנחנו - - -

זה היה וגם הנושא של ההשמות החוץ ביתיות, זה נתון שעוד נצטרך לבדוק אותו לעומק, אבל אנחנו גם רואים מגמה של ירידה והפחתה בהוצאות החוץ ביתיות של ילדים ממוצא אתיופי.

זה דווקא מאוד מעודד, מה שאמרת.

וזה קשור לנושא שאמרתי, לעניין הזה של ההכשרות.

וורקי, תודה רבה. הנושא הזה של הירידה בתיקים הפליליים הוא מאוד חשוב, זה דווקא יפה מאוד.

חגית מישקין ממשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה.

טוב, בסדר. אני רוצה לעבור לצרכנים של התוכניות, לא רק משרדי הממשלה.

אתה תשמע תמונה אחרת.

יכול להיות, בוא נשמע.

שלום לכולם. אני אחראית על כל הנושא של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה במשרד החינוך. כרגע אנחנו נמצאים על 717 עובדי הוראה, מורים וגננות. התחלנו בתחילת הדרך עם 300, למעשה יותר מהכפלנו את המספר. התוכנית של מורים וגננות, עובדי הוראה באופן כללי.

בשלוש שנים?

במשך שלוש שנים, מאז תחילת 'הדרך החדשה' למעשה הכפלנו את המספר. אנחנו פועלים על כל הרצף, החל מגיוס מועמדים איכותיים למכללות להכשרת מורים, אנחנו נותנים להם מעטפת, גם אקדמית וגם פרטנית במוסדות עצמם במהלך לימודיהם, יש לנו תוכנית שעוזרת להם להשתבץ בבתי הספר בשיתוף משרד החינוך וכמובן כל הליווי שהם נזקקים לו. חשוב לי לציין שהתוכנית הזו היא תוכנית רשות, היא בחירה, אף אחד לא חייב להשתתף.

לגבי בתי ספר, אנחנו מכוונים לכל בתי הספר במדינת ישראל, אין לנו איזה שהיא עדיפות לבתי ספר שיש בהם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, להיפך, אנחנו רואים בשילוב של יוצאי אתיופיה שליחות בכל האוכלוסיות, בכל המגזרים שיש במדינת ישראל.

חגית, תודה רבה.

פשוט אנחנו בלחץ של זמן, אנחנו מאוד מתנצלים. גם לכל אלה שנמצאים בזום. אם אנחנו לא נפנה אליהם אז אנחנו מאוד מתנצלים, כי הזמן שלנו הולך ואוזל.

יוסי סבג מהמועצה להשכלה גבוהה.

אני אגיד בקצרה כי טלל התייחסה להרבה מהנתונים שלנו. המועצה להשכלה גבוהה מנהלת את תוכניות הנגשה ההשכלה הגבוהה בצורה הוליסטית, החל מהשלבים הטרום אקדמיים ועד תארים מתקדמים וקליטת סגל אקדמי, דבר שמקרב יוצאי אתיופיה הייצוג מאוד מאוד מאוד נמוך. נכון לתשע"ט, השנה האחרונה, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בכלל במערכת האקדמית היה כמעט 4,000 סטודנטים כשהיעד שלנו לסוף החומש, לתשפ"ב, 2022, הוא 1.7% סטודנטים לתואר ראשון. נכון להיום אנחנו על 1.54%. זה בגדול. אם יש נתונים ודברים נוספים שתרצו שנדייק –

באופן כללי גם כמובן יש את כל הנושא של המעבר של המלגות ממשרד העלייה והקליטה שגם שם הגדלנו, לא בהרבה, אבל הגדלנו את מספר מקבלי המלגות שלנו, מלגות 'מרום', לסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר הראשון.

בתארים מתקדמים מה הנתונים? בתואר שני ותואר שלישי יש עלייה?

התואר השלישי זה גם אחת מהסוגיות והאתגרים שגם ציינו שיש לנו עדיין אתגר שם. נכון להיום יש 24 סטודנטים לתואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה. בשנה האחרונה הענקנו שש מלגות לסטודנטים בתואר שלישי ומלגה אחת לסטודנטית פוסט דוקטורט, אבל גם שם, זה גם חלק מהנושא של המעבר ממשרד העלייה והקליטה ואנחנו פועלים בנושא הזה.

תודה רבה. כרגע אני רוצה לשמוע דווקא את הצרכנים של התוכניות.

אבי מספין, טנא בריאות.

תודה רבה לכם, תודה גם ליושב ראש. אני אתייחס בקצרה, ראשית התוכנית הזו באמת נולדה בדם, יזע ודמעות ומאז שהיא החלה לקח לה להניע לפחות שנתיים וחצי מתוך הארבע, רק להתכנס סביב עצמה וסביב התוכנית ובשנה וחצי האחרונות אני יכול להתייחס במיוחד לנושא של משרד הבריאות. יש עבודה מאוד יפה, התקדמות מאוד טובה, יחד עם זאת הזמן הוא מאוד קצוב ויש חשיבות מאוד מאוד גדולה להרחיב את התוכנית, להמשיך אותה, להמשיך לתקצב אותה בעוד כמה שנים כי התחלנו פעילות מאוד מאוד יפה. מה שייחודי בתוכנית הזו זה שיתוף פעולה גם של השטח, של הקהילה האתיופית, וגם של משרדי הממשלה והרשויות. לא תמיד הולכים יד ביד, יש חילוקי דעות, אבל יש כאן שיתוף פעולה הדוק ובשביל שנוכל להמשיך אותו ולהמשיך ולתת את הדברים לשטח אנחנו חייבים להמשיך אותה ולתקצב אותה גם לשנים הבאות.

אתם מרוצים מהתוכנית הזו באופן כללי?

באופן כללי, שוב, אני לא רואה את כל התמונה של התוכנית של 'הדרך החדשה', יש מקומות שהתהליכים התחילו טוב כבר בהתחלה, כמו במערכת החינוך והצבא. בתחומים אחרים היה קושי מאוד גדול כי רוב התוכניות היו תחת המשרד לקליטת עלייה ולקח זמן עד שמשרדים אחרים הטמיעו את התוכניות בתוך המשרדים שלהם. לכן התהליך לקח בין שנתיים לשנתיים וחצי עד שהתוכניות הוטמעו במשרדים הנוכחיים ולמעשה התוכנית היא לארבע שנים, לכן נותרה שנה וחצי ובשנה וחצי האחרונות הפעילות התחילה והייתה עשייה, אבל זו עדיין עשייה שהיא בתחילתה.

אני יכול להעיד על משרד הבריאות, אני מקווה שתיתנו גם לגידי פרץ שנמצא שם לדבר, שיש לו את המספרים ואת הנתונים. יש עבודה מאוד יפה, עבודה טובה, אבל היא בהתחלה ויש חשיבות להמשיך אותה, לתקצב אותה ולהרחיב אותה. אם זה ייתקע וייקטע עכשיו מה הועילו חכמים בתקנתם מה שנקרא.

איזה שינויים אתה חושב שצריך לעשות בתוכנית ההמשך?

קודם כל התקציב הוא מוגבל. אני אתייחס לתחום הבריאות, אנחנו רואים בשטח גם בתחומים שקשורים לאורח חיים בריא ולידע ולמידע שהקהילה צריכה לקבל בשפה המותאמת וגם תחומים נוספים של בריאות הנפש, צריך ללוות את האנשים ולסייע להם תוך גישור ותרגום וזה תהליך שלוקח זמן וזה מצריך גם תקציב, כרגע אנחנו פועלים במסגרת מצומצמת.

אתם מתכוונים להגדיל את התקציב בנגלה הבאה או לא?

מה זה אנחנו מתכוונים? עוד פעם, אתה מביא את התקציב.

לא, עזבי אותך, ההמלצה המקצועית מה? את יודעת שבלי המלצה מקצועית זה לא שווה כלום.

יש המלצה מקצועית להמשך של התוכנית עם דגשים טיפה שונים, כמו שאמרת יותר דגש על תעסוקה, יותר דגש על נושאים של - - -

דיור אתם מתכוונים ל - - -

אנחנו מתכוונים להכניס גם את הדיור, אבל הדגש הגדול שלנו על תעסוקה וחינוך.

בסדר, אנחנו בסיכום נתייחס.

משרד המשפטים רוצה.

לא משרדי ממשלה, הבנו את המסר של משרדי הממשלה. יש עוד מישהו שיכול לעלות?

אני אומר, אדוני, אני קצת שונה ממשרדי ממשלה.

אתה גם משרד ממשלתי.

אבל אני די שותף של טלל. אני ראש היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים.

ראיתי אותך אתמול.

נכון, אדוני, היה כל כך קשה, אז אמרתי שאני אבוא לכאן. ברשותך, אדוני היושב ראש, היחידה למאבק בגזענות הוקמה בהחלטת ממשלה מספר 1958 כתוכנית משלימה ל'דרך חדשה'.

אדוני זוכר את מחאות 2015, מחאות שהיו על רקע אלימות שוטרים, אותו אירוע מאוד משמעותי של חייל לבוש מדים מוכה על ידי שוטר ולמעשה הדרישה של הרבה מאוד צעירים, אנחנו פה מתבלבלים הרבה פעמים בניסוח, במינוח של עולי אתיופיה, יש הרבה מאוד ילדים שנולדו פה וגדלו פה והם לא יוצא ולא עולה, אותם צעירים שרובם הגדול התחנכו וגדלו על מערכת החינוך הישראלית ממלאים את חובתם האזרחית הרגישו ומרגישים עדיין, אדוני, בנושא של שיטור יתר, אם אפשר להתייחס לזה, עדיין כמי שלא מקבלים את האפשרות להתהלך חופשי בארץ הזאת. זו הייתה מחאה גדולה ולשמחתי הגדולה ולשמחתם של יוצאי אתיופיה ראש הממשלה שמע את הנושא הזה, אני יודע שהוא מחויב לנושא הזה והוא לקח והוביל גם באמצעות ועדת שרים שהוא עומד בראשה, אני חושב שאולי זו אחת הוועדות היחידות שראש הממשלה מוביל את זה, וגם באמת בהתייחסות משמעותית להיבט של גזענות והתכלול של הנושא הזה.

לכן היחידה הוקמה בהחלטת ממשלה ואנחנו עוסקים בשלושה נושאים מרכזיים. אנחנו מקבלים תלונות מאזרחים. היחידה הוקמה אמנם על בסיס ועדה שעסקה ביוצאי אתיופיה, אבל היחידה עוסקת בכל היבטי הגזענות בישראל. לצורך העניין אנחנו מקבלים תלונות מחרדים, מאזרחים ערבים, מעדות המזרח, להט"בים וכן הלאה, זאת אומרת המגוון של האוכלוסייה הישראלית שחווה אפליה על רקע המוצא שלה בקבלת שירות ממשלתי הוא רחב.

אתה מתעסק לא רק בעולי אתיופיה בנושא של הגזענות.

לא רק, אבל במסגרת החלטת הממשלה לשמחתי נכתב שאנחנו גם מלווים ובודקים את התוכניות ואת היישום שלהן ואת האופן של היישום שלהן.

איזה גילויי גזענות אתה רואה במסגרת העבודה שלך בנושאים האלה?

אנחנו מוצאים על פי הפילוחים שאנחנו עושים, יש ארבעה נושאים שאנחנו מגלים בהם תופעות בעייתיות, יש בנושא של חינוך, תעסוקה, שירותי דת ושיטור. זה פילוח מתוך מאות פניות שאנחנו מקבלים.

שירותי דת?

כן. זה דברים, אדוני, אני יכול לומר שרק בשנת 2019 התכנסה הרבנות הראשית והכריזה את מה שכבר הרב עובדיה יוסף קבע ב-73', שהם מקבלים את ההכרעה שלו. לזה, אדוני, יש השפעה - - -

אני מציע שאנחנו נזמין אותו במיוחד על מנת לשמוע את העניינים האלה של הגזענות וכיצד מטפלים בזה במסגרת משרד המשפטים.

מצוין.

העלית את זה לתשומת ליבנו, אנחנו נתייחס לזה.

אני אשמח מאוד, אדוני, אנחנו מתכללים את כלל ה - - -

בכנסת ה-20 דנו בדוח פלמור, זה היה דוח פלמור.

בסדר, אנחנו ננהל דיון. אני גם רוצה במסגרת הדיון שתאמר לי, אני מכין אותך, מה הסמכויות שלך והאם אתה מנצל אותן. חשוב לי מאוד הנושא הזה, אני יודע שיש לך סמכויות, האם אתה מנצל וכשאתה רוצה לנצל האם מישהו מפריע לך לנצל אותן, לעשות בהן שימוש? אתה צריך לקבל אישור של משרד המשפטים לכל פעולה שאתה עושה?

אני אומר לאדוני, שוב פעם, אנחנו קיבלנו תפקיד על ידי הממשלה ללא סמכויות משמעותיות.

זאת אומרת אתה ראש בלי חיילים?

יש לי צוות של חמישה אנשים, צוות נהדר שעובד בתוך משרד המשפטים. יש לנו 66 ממונים שאנחנו מכשירים אותם, מלווים אותם מקצועית במשרדי הממשלה.

איפה הממונים האלה?

בכל משרדי הממשלה כמעט, זה חלק מיישום החלטת הממשלה, ממשרד החינוך, התרבות, השיכון. אנחנו למעשה, אדוני - - -

עזוב, אנחנו נעשה דיון מיוחד איתך. אני רוצה לסכם, אין לי כבר זמן.

קודם כל אנחנו מודים לך על הסקירה, בנוסף לזה אני חושב שכן נעשית עבודה, רואים את זה, צריך להמשיך אותה. רק, את יודעת, כשאת ממשיכה אותה תרימי קצת את התקציב למעלה טיפה. זה לא יזיק לאף אחד.

ביום שיצביעו על התקציב אני אבוא אליך.

אין בעיה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני יודע שנעשית עבודה, אבל אנחנו צריכים להתלבש על הנושאים העיקריים, דבר ראשון נושא של תעסוקה. אני אומר שלא יכול להיות מצב – אם אתם בונים על הסקטור הפרטי אז ודאי ששם המשכורות יהיו נמוכות, על מנת להעלות את ההכנסה לנפש לעולי אתיופיה צריכים להכניס אותם לפן הציבורי, שם הם יקבלו משכורות יותר גבוהות. צריך לעשות את זה ואני לא רואה שאתם עושים את זה. אני לא יודע, אולי זה לא בתחומך, אבל בגדול לא עושים את זה, לא נציב שירות המדינה. אנחנו התחלנו לטפל בזה בכוונה.

אנחנו נשמח לבוא להציג את התוכנית החדשה.

לא, זה סיכום. דבר שני, נושא של הכשרות עבודה, צריך לטפל בזה. אני לא רואה בתוכנית משהו מיוחד בנושא הזה.

בתוכנית הבאה יש הגדלה.

בתוכנית הקיימת אין - - -

בתוכנית הקיימת יש חלק קטן. יש מעט מדי, כן.

אבל בתוכנית הבאה אתם צריכים לקחת את זה בחשבון בצורה רצינית, אחרת עוד כמה שנים אנחנו נהיה באותו מצב.

דבר נוסף, הנושא של השיכון, צריך להגדיל את התוכנית, שהיא תהיה יותר תקציבית על מנת שיותר עולי אתיופיה יקנו דירה. דבר שלישי, הנושא של הסטודנטים, לימודים, השכלה גבוהה. צריך להגביר את הכניסה שלהם. את זה עושים עם הערבים, אין סיבה שלא יעשו את זה עם האתיופים. גם עולים חדשים, דרך אגב, לא רק אתיופים, אבל אנחנו דנים כרגע באתיופים, הנושא של כניסה ללימודים באוניברסיטה, היום זה לא בעיה ללמוד באוניברסיטה ולא במכללה, פשוט צריך לשים צ'ק על השולחן והכול בסדר, אבל יש חוגים שקשה מאוד להיכנס אליהם, החוגים האלה צריכה להיות, בדיוק כמו שלערבים יש, צריך גם לעולי אתיופיה שתהיה אפשרות להיכנס עם – את יודעת, לתת להם דחיפה. את זה אני מבין שאין, נכון?

יש, אבל עדיין לא מספיק מכוונים לחוגים היוקרתיים.

משפטים, רוקחות, רפואה.

עשינו צעד קטן, צריך לעשות את זה יותר.

בסדר, אז החוגים היוקרתיים, כמו שנותנים לערבים, אני מבקש להכניס את זה, גם בזה צריך לדון. ודבר נוסף בנושא של ההשכלה הגבוהה זה הנושא של המלגות, להגדיל קצת את המלגות. לא את הסכום שלהם, הסכום בסדר גמור, אין בעיה, אני מדבר על ההיקף של הזכאים, להגדיל את הנושא הזה.

ודבר נוסף שאני חושב שאתם צריכים לדון בזה, זה הנושא של החנינות. מבצע החנינה גם לעולי אתיופיה וגם לעולים חדשים. לצערי הרב, בגלל קשיי קליטה הם נכנסים יותר לעניינים האלה וצריך לתת להם דרך חדשה.

מה שנעשָה לאתיופים לעשות לכלל העולים החדשים.

גם לכלל העולים. אנחנו צריכים לעשות דיון על זה עם משרד המשפטים.

גם נשיא המדינה.

נשיא המדינה אחר כך, אנחנו לא יכולים לתת הוראות לנשיא המדינה אם לעשות, אבל לעשות דיון עם משרד המשפטים שזו המלצה מספר אחת. אנחנו נדון גם על עולים חדשים וגם על עולי אתיופיה לגבי היישום של העניין והאם צריך להרחיב על זה.

ודיון על הגזענות.

את הדיון על הגזענות אנחנו נעשה בנפרד. עוד משהו? אתה רוצה להגיד משהו?

אני מברך על הדיון הזה, גם מאתמול, גם ההמשך שלו היום. כמו שאמרנו, אנחנו נכשלנו בקליטה ועכשיו זה הזמן - - -

לא נכשלנו, צריכים לעשות עוד דברים.

אני חושב שנכשלנו. אתה אמרת שבתור חבר מועצה פנית וזה, שניסו לרכז במקום אחד.

כן, לא שמעו לי אז. עכשיו יש שם בעיות בשכונה הזאת. אם היו שומעים לי אז לא הייתה בעיה.

אז עכשיו אנחנו צריכים לתקן.

כשהיו 400 משפחות לא שמעו, כשהיו 1,200 לא הייתה להם ברירה, זה היה המצב.

וככל שנכניס ונשלב בסקטור הציבורי כמובן שכולנו נרוויח.

טוב, תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.