פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
15/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, י"ח בסיון התש"ף (10 ביוני 2020), שעה 9:30

פניות ציבור בנושא שימוש חורג בשיחות טלפון בעת משבר הקורונה

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
ווליד טאהא

ד"ר עופר רז-דרור - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

דולי דדון - מנהלת תחום פניות ציבור, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - סגנית היועצת המשפטית, משרד התקשורת

ארז חסדאי - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, חברת בזק

שמואל סיידון - מנהל רגולציה, חברת בזק

הראל עמית - מנהל תחום רגולציה, חברת סלקום

קרן יהב - מנהלת רגולציה, חברת הוט – HOT

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

ירון קוונשטוק



פניות ציבור בנושא שימוש חורג בשיחות טלפון בעת משבר הקורונה

בוקר טוב לכולם, שמי יעקב טסלר, אני נרגש ואני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה כיו"ר ועדת פניות הציבור. ברשותכם, אני אפתח בכמה מילים לפני שנתחיל בדיון. מטרת הוועדה שאנחנו נמצאים בה, פניות הציבור, וזה כבר אמרתי בעבר, כשמה כן היא – פניות הציבור. לוועדה הזו מתנקזות ומגיעות מאות רבות של פניות של אנשים בכל מיני תחומים, מכרגע שאנחנו יושבים פה, אם זה בזק, אם זה חברות אחרות, כל עניין ועניין. במקום הזה אנחנו להיות אוזן קשבת לכל אזרח ואזרח בכל הדברים שהוא פונה, ולתת לו את המענה היעיל ביותר, אם זה מבחינת הדמוקרטיה שכולנו מכירים, כל אחד בתחום שלו, כל אחד במקום שלו מכיר את זה היטב. והכי חשוב, שאם אנחנו מדברים עם לקוחות, אז בוודאי ובוודאי שצריכים לקבל את השירות המהיר, לקבל את הזכויות שלהם.

בנוסף, אנחנו נתקלים בהרבה הרבה בקשות, שאנשים רואים את עצמם כנפגעים, רואים את עצמם שלא קיבלו את המגיע להם. ותתפלאו לשמוע, שאני אישית לומד מהאנשים האלה. מאיפה אנחנו יודעים בעצם איך לטפל? במה לטפל? לי אישית אין רוח הקודש, אני לא יודע. אכן בתוך עמי אני יושב, עם הציבור, אבל בזה שהציבור פונה אלינו ואנחנו ערים וקשובים, אנחנו מזה למדים מה ניתן לשפר, מה ניתן לייעל. אנחנו כולנו נמצאים פה כדי לשפר ולייעל.

כולי תקווה שבעזרת השם, ביחד עם הצוות הנהדר שהכרתי רק לאחרונה, אני חייב לומר שנפלתי טוב, צוות מקסים, ממנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רכזות הוועדה והחברים החשובים יחד איתי לעבודה, חבר הכנסת ווליד ואחרים, הצלחתי להכיר אותם בתקופה הקצרה, כשנה סך הכול אני פה, דבקים במטרה, הם מגיעים לפה כשליחות. אנחנו רואים את עצמנו כשליחי ציבור, וזו המטרה שהגענו לפה, ולהציף דברים שאנחנו יכולים לשנות וצריכים לשנות. כמובן, כל שינוי לטובה.

אני מקווה, בעזרת השם, שאנחנו נצליח, אנחנו נהיה כולנו אנשי בשורה לייעל ולעזור ולסייע בכל מה שניתן, ולפעמים, כפי שאתם נוהגים, גם לפנים משורת הדין. לפני שניכנס לדיון עצמו, הייתי מבקש מהחברים, כל אחד להציג את עצמו לקראת הדיון, ושנוכל אחרי זה להיכנס לתוך הדברים, לשם מה אנחנו התכנסנו. תודה.

אני מנהלת הוועדה מזה כשנה וחצי, גם אני חדשה, זו הישיבה החמישית שלי במספר. ושיהיה בהצלחה רבה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה לכולנו.

תודה.

חבר הכנסת ווליד טאהא מרע"ם, הרשימה המשותפת. אני כבר הספקתי להיכנס לקדנציה שנייה, ובסך הכול לא מלאו לי שישה-שבעה חודשים. במדינת ישראל מסיימים קדנציות מהר מאוד. אז אכן, אדוני היושב-ראש, ועדה חשובה מאוד. והיא חשובה כי אנחנו הולכים לדאוג לאלה שלא יודעים להגיע לוועדה, ולא יודעים להגיש קובלנות לוועדה דרך אלה שעושים את זה. הנושאים הם דומים, ולפעמים נושא אחד יכול לשקף פנייה של אלפי אנשים, בעיקר בתחום שאני ראה היום, של פניות שקשורות לחברות סלולרי וכו'. אז אנחנו כן נעבוד בשיתוף פעולה, זה נושא מאוד חשוב. ובהצלחה.

אני מנהלת תחום פניות ציבור טלקום במשרד התקשורת. אני מטפלת בפניות כבר כ-20 שנה, מנהלת את התחום כשבע שנים, ובאתי לספר איך המשרד התמודד עם הסוגיה. אני אספר בהמשך. תודה.

שלום לכולם, אני סמנכ"ל כלכלה ורגולציה בחברת בזק. אז גם אני חדש בתפקיד – שנה, וזה למעשה פעם ראשונה שאני מגיע בתפקידי זה למשכן הכנסת. ואני חייב לציין שאני שמח להיות פה, ואני אפילו נרגש מעט. אני אתאר מה עשינו יותר מאוחר כשנגיע לנושא, אבל אני רק רוצה להגיד בראש ובראשונה, שבזק היא חברה שרוצה ושמה לעצמה מטרה את הערכים של הוגנות, של שקיפות ושל מתן שירות טוב ללקוחות שלנו. אז אני חושב שאנחנו עושים עבודה טובה, אבל אני בטוח שיש לנו מה להשתפר, ואנחנו מאוד מאוד בטוחים. ואם יש דברים שאנחנו לא מודעים ויש מה לתקן, אז אנחנו שמחים שפונים אלינו. אנחנו שמחים יותר כשפונים אלינו בצורה שבאה לפתור דברים ולא ליצור משברים, אבל בהחלט אנחנו גאים על מה שאנחנו עושים ומה שעשינו ספציפית בנושא שלשמו התכנסנו היום, ואני אתאר על כך מאוחר יותר. תודה.

אני מנהל אגף רגולציה בבזק, עובד עם ארז. אני כבר חמש שנים עוסק ברגולציה. באנו לספר לוועדה מה עשינו.

ומה שהולכים לעשות.

ומה שהולכים לעשות.

או מתכוונים לעשות.

לא, עושים.

בהחלט.

אני היועצת המשפטית של הוועדה.

אוקיי, תודה לכולכם. ובכן, זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת. השם של הוועדה זה ועדה מיוחדת, אבל התקופה היא תקופה מיוחדת. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה מוותר על התקופה, היינו מחפשים דברים מיוחדים אחרים, אבל הגענו לזה לצערנו.

ובתקופה הנוכחית, אפשר לומר, כמעט אין אחד במדינת ישראל שלא הרגיש את זה, אם זה בבריאות, אם זה בקרובי משפחה שהוא, וכמובן בתחום – נקרא לזה בצורה הכי פשוטה – בכיס. כל אחד התמודד. יש מאות אלפים מובטלים, יש הרבה שיצאו לחל"ת. יש הרבה אנשים שלא שורדים, קמים בבוקר, הולכים לישון, ולא יודעים מה יקרה ביום למוחרת. יש אנשים שלא יכולים להירדם, בעצם הם לא קמים בבוקר, בגלל שהם לא ישנו כל הלילה מהפחד והעול גדול שיש להם, שצריכים בסוף החודש או בכל בוקר, יש להם כל מיני תשלומים לשלם. עולם כמנהגו נוהג, אם יש את הטלפונים שאנחנו מדברים, ואם יש את החשמל שצריכים לשלם, ואם יש את הארנונה והדברים השוטפים שיש.

והתקופה הזאת באמת הביאה את כולנו באיזשהו מקום – לא בתחילת הדרך, אבל טוב שזה קרה בהמשך הדרך – לאיזו עצירה מסוימת. וכל אחד מאיתנו יחשוב איך אנחנו יכולים לסייע לאותם אנשים שנקלעו למקום – לא בחרו בזה, אף אחד לא בחר בזה. ואז התחילו במשכן שאנחנו כרגע נמצאים בעסקים – אם זה בענף התיירות, אם זה בעצמאים, אם זה לשכירים, אם זה בביטוח לאומי – בוא ניכנס בכל הדברים האלה, לראות איך אפשר לבוא ולסייע, ולראות עד כמה ניתן לבוא ולהקל במצב שאנחנו נמצאים.

אתם, משרד התקשורת, וחברות אחרות, אם זה בזק, הוט, פרטנר – נקרא לזה ככה: בנייחים ובסלולריים – עשו עבודה טובה, ואני אסביר את עצמי. אני מאוד התרגשתי כששמעתי ממנהלת הוועדה, שלמרות שהוועדה לא הייתה פעילה, היא קיבלה אישור מיוחד, אני מאוד שמחתי על כך, לפנות לאותם גורמים, אלה שהציבור פונה לוועדה מקבל מענה. בעצם אין כנסת, אנחנו יודעים את הסיטואציה, איפה היינו במשך שנה שלמה. אני אישית לא רוצה להיזכר. אתה רוצה להיזכר בזה? או שיש כאלה שכבר חושבים קדימה.

חלקית.

איזה חלק? אוקיי, בהזדמנות אחרת.

ובעצם פעלו הלאה. ואכן, מאות רבות של פניות שהגיעו לוועדה, הם המשיכו הלאה בשגרה, לפנות לקבל סיוע מאותם גורמים. אחד הגורמים שאנחנו התכנסנו פה הרבה, שהיו הרבה פניות, זה היה נושא הנייחים, בנושא הסלולריים.

מטבע הדברים, איך שאני רואה לגבי הנושא של התקשורת בתקופה הנוכחית, אני חושב שזה מתחלק לכמה חלקים. יש את הדאגה של כל אחד ואחד לילדים, להורים, לסבים, לסבתות. אנחנו לא יכולנו לצאת מהבתים. ואני מתכוון לומר, לגיל השלישי, שהם קבוצת הסיכון, שהיו בבתים. אז באופן אוטומטי התקשורת שאולי לא כל יום הם היו נוגעים להתקשר או להתעניין – אולי זה אחד מהדברים הטובים שזה הביא. הרי בכל דבר שקורה אנחנו צריכים לראות גם את הטוב שבדבר. אנחנו ראינו שהתקשורת עם ההורים או עם שאר בני המשפחה, זה חיבר אותנו באיזשהו מקום יחד. אנחנו צריכים לראות שזה ימשיך הלאה, לאו דווקא במצב שאנחנו נמצאים. וזה בעצם הביא לשימוש חורג בחבילה שהלקוח רכש בשגרה הרגילה. זה חלק אחד.

יש את נושא הלמידה מרחוק, שנכפה על כולם.

אני רואה שאתה קורא את המחשבות שלי. אז אני נזהר מהיום.

כן, אנחנו מאמינים באותו אל.

כולנו.

אני לא יודע אם כולנו, אבל אני ואתה.

כולנו. אין לי ספק.

והחלק השני, כפי שידידי כרגע ציין, זה הלמידה מרחוק, הדבר הזה שאנחנו היינו סגורים, כהורים לילדים אנחנו מכירים את זה, והפעלנו. בלמידה מרחוק זה גם מתחלק – יש כאלה שעשו את זה דרך הזום, יש כאלה בתי ספר שלא עשו את זה דרך הזום. לא משנה למה, אני מדבר כרגע על עובדות, על מציאות. ובאופן טבעי זה הצריך שעות שעות רבות רבות.

ויש כאלה שלא הצליחו לעשות, כי אין להם את התשתיות ואין להם את השירות. צריך לדבר גם בשמם.

נכון. מסכים.

ובוא לא נשכח שיש משפחות ברוכות ילדים. באופן - - - הם היו לרכוש קווים נוספים. הרי זה התחלק, השעות, מתי יש את השיעור או הפעילות, שכל בית הספר עשה בנפרד. ובעצם בסוף החודש אותם אנשים שיצאו לחל"ת או אנשים שפוטרו, וההורים היו מודאגים מעצם הדבר שהגיע סוף החודש, איך אנחנו יכולים לעמוד, מקבלים את החשבונית – איך אמר לי פעם מישהו? אני לא פותח את תיבת הדואר. אני לא יודע, לא רוצה להסתכל, מתעלם. אבל מגיע סוף החודש או אחרי תקופה מסוימת, אז אם הוא לא שילם חשמלי מורידים את השלטר או שפה מורידים את השלטר בקווים. לא שזה קרה בפועל, אני אומר ברעיון של הדברים.

ולכן אני שמחתי אישית מאוד מאוד, וזה גם המקום לברך ולהודות לחברות, ולמשרד התקשורת בראש ובראשונה, שבעצם מלמעלה על כל החברות. דולי וארז, ולכולם ביחד, ולחברות אחרות, זה לא המקום פה להיכנס, אחרי הרבה הרבה הרבה הרבה – היא מחייכת אני רואה, זה טוב – הרבה הרבה דברים, אנחנו הגענו לאיזה מתווה מסוים, שאני אישית לא בקיא. מכל מלמדיי השכלתי, לא מכיר את הכול, ואנחנו לומדים. הגיעו לאיזה חבילה מסוימת, אחרי שעשיתם את השימוע עם הנייחים ובסלולרי, וחשבתם על הציבור איך אפשר לבוא ולהקל.

אני אשמח, לפני שנכנס לגוף הדברים, לשמוע מכם באמת מה המנגנון, לפי מה פעלתם, מה היו החישובים שלכם, למה הגעתם למנגנון הזה, האם נלקח בחשבון המקסימום שאפשר. ואחרי זה יש את הנקודה שאני אומר בהמשך, רק אני נותן את הכותרת, שבעיניי זה מאוד מאוד חשוב, איך הציבור – הלקוחות מודעים לזה? איך הם מקבלים את הזיכוי? באיזו צורה?

ויש את הנקודה, מהרבה לקוחות שעדיין שמעו את זה באיזשהו מקום – אולי זה פורסם, אני אישית לא ראיתי, זה לא אומר שזה לא פורסם – שבפועל הם עדיין לא ראו את זה. אז ממתי זה נכנס? עד מתי? אבל קודם כול נשמע בגדול איך בנוי המנגנון, ומה החבילה שהגעתם לקראת הציבור. תודה.

טוב, אני אתחיל באופן כללי, ואחר כך אני אבקש מעופר, אם הוא נמצא בזום, סמנכ"ל כלכלה במשרד, שהוא בעצם אחראי על השימוע, שיספר על המנגנון בדיוק, מה נבחן ומה נבדק ואיך הגענו להחלטות.

אז כעיקרון באמת תוך כדי התקופה התחילו להגיע המון תלונות ופניות ובקשות לגורמים רבים במשרד התקשורת, שהשימוש בדקות הולך וגובר גם בתחום הסלולר וגם בתחום הטלקום – חברת בזק, הוט וחברות המפ"א הנוספות. מיד קיבלנו הוראה מהשר אמסלם, לשבת ולבחון איך אפשר לסייע, כיוון שהחבילות שניבנו ניבנו לתקופת שגרה, למנוי סביר, והיה ברור שהשימוש יגבר ויגדל מעבר למה שקורה בממוצע בשגרה.

ואכן, התיישבנו במשרד התקשורת לבחון את כל האופציות. זה התחיל בשימוע בתחום הנייד. והתקבלה החלטה שהיא חלה מה-6 באפריל עד ה-5 במאי לגבי חברות הסלולר. תכף עופר יפרט מה ההחלטה אומרת, אבל כעיקרון ככל שאתה מגיע לסוף חבילת הדקות שלך אליה נרשמת, אתה זולג לחבילת דקות נוספת, כאשר כל פעם יש תשלום נוסף של 24 שקלים ו-90 אגורות, וזה בעצם מכסה את עלות הקש"ג, שזה המעבר בין רשת אחת לאחרת.

מיידעים את הלקוח שהוא זולג או שממשיכים - - -

ממשיך באופן אוטומטי. ומנויים שכבר שילמו חשבונות קיבלו זיכוי רטרואקטיבי. חברות הרט"ן עשו טיפול במערכות הבילינג שלהם, חברות הסלולר עשו תחשיב מחדש של החשבונות, וכל מי שהיה זכאי להפרשים - - -

אבל למה לא מלכתחילה עושים מנגנון שמיידע את הלקוח ולא נכנסים אז לרוויזיה של - - -

ווליד, בוא ניתן לה להשלים את המשפט, ואחרי זה נשאל את השאלות.

אז אני אגיד, חבר הכנסת טאהא, שבאמת בשגרה מנוי שיש לו חבילה, ב-75% וב-100% מהשימוש הוא מקבל התרעה לטלפון: שים לב, אתה אומר לחרוג, מסיים את חבילת הדקה, וב-100% כעיקרון היא אמורה להתנתק. זה לגבי דקות שיחה.

ואכן, אנשים קיבלו את ההודעה הזאת. אבל אז מתנתקת החבילה וצריך לקנות חבילה חדשה כל פעם מחדש. אז כדי למנוע את כל המצב הזה, אנחנו אמרנו: בואו נעשה את זה באופן אוטומטי, שהוא יזלוג לחבילה הבאה. העלות של אותה חבילה שנייה תהיה זהה לעלות של החבילה הראשונה, בתוספת של החישוב של הקש"ג, שזה מה שעובר בין החברות, כי החברות לא היו אמורות לשאת בעלות הזו.

ואכן חברות הרט"ן עשו תחשיב מחדש, וכל מי שהיה לו הפרשים ראה את זה בחשבונית הבאה. שוב, התוכנית הזאת הייתה מוגבלת בין ה-6 באפריל עד ה-5 במאי, ואחר כך היא הוארכה בין ה-6 במאי עד ה-5 ביוני.

- - -

מה-6 באפריל עד ה-5 במאי הייתה התוכנית הראשונה, ואחר כך זה הורחב מה-6 במאי עד ה-5 ביוני.

בחברות הנייח, שזה בזק וחברות אחרות, היו שני שימועים מקבילים לבזק ולחברת המפ"א האחרות. ושם התקבלה החלטה ב-10 למאי, שבעצם הגיעה לסוג של הסכם עם חברת בזק. חברת בזק הסכימה לעשות תחשיב מחדש לפי חבילות שתכף נעדכן מה היה שם. מה-1 במרץ, דרך אגב, להבדיל מחברות רט"ן זה הלך אחורה מה-1 במרץ, וזה עדיין בתוקף עד ה-14 אן 15 ביוני.

הסתיים בעצם.

מסתיים ב-14 ביוני.

חברת בזק גם כן הייתה צריכה להשלים עדכון של מערכות הבילינג שלהם. שם זה קצת היה יותר מורכב, כי יש שם הרבה סוגי בלי תשלומים. הם השלימו את זה לאחרונה, וחלק מהמנויים כבר קיבלו זיכויים. חשוב להגיד, מנוי שמשלם באמצעות הוראת קבע לחשבון בנק או כרטיס אשראי, קיבל את הזיכוי כבר בחשבונית הבאה. אם ההפרש היה גדול מסכום החשבונית, הוא קיבל החזר כספי לאמצעי התשלום שמעודכן בחברת בזק.

ומזומן?

ולגבי מנויים שבמזומן, אנחנו הגענו לאחרונה להסכמה, שחברת בזק תפנה באופן יזום לכל המנויים האלו, שהחשבונות שלהם אמורים להיות גבוהים מסל השירותים אליו הם הצטרפו והייתה חריגה. הם יפנו באמצעות מוקדי השירות שלהם באופן יזום לכל המנויים, הם תכף ירחיבו איך הם עושים את זה, ויציעו לקבל או החזר כספי באמצעות המחאה שתישלח בדואר או כהחזר לחשבונות.

יתרת זכות.

בדיוק. מי שיעדיף כך ומי שיעדיף כך, תכף אנחנו ניתן לבזק להשלים את כל המידע בקשר לכך. ובכך אנחנו כיסינו את רוב המנויים. אכן במהלך התקופה הזאת הגיעו המון תלונות. כל מי שהגיע למשרד תקשורת הופנה לחברות דרכנו וקיבל תשובה, מענה בכתב. הרבה מאוד אנשים כבר זוכו, אנחנו ראינו חשבונות שזוכו של מאות שקלים.

יש אפשרות גם כמובן לפנות לחברות עצמן ישירות. הרבה מנויים גם פנו ישירות לחברות התקשורת. ייתכן שהם פנו בשלב שהמנגנון עוד לא נסגר כמו שצריך, אז אמרנו להם שברגע שייסגר המנגנון כולם יקבלו את הזיכוי באופן אוטומטי בצורה כזו או אחרת. זה באופן כללי לגבי הפעילות של משרד התקשורת. אם עופר איתנו בזום, אז אני בטוחה שהוא ישמח לספר בדיוק מה בחנו ומה בדיוק עמד בפנינו בשימועים שביצענו.

את יודעת לספר כמה מנויים זוכו בכל החברות?

אין לנו את המספרים של מנויים שזוכו. אנחנו יודעים שהגיעו עשרות ומאות תלונות, וכל הפניות טופלו.

טופלו, זה ודאי.

כן. אין לנו עדיין כמויות. אנחנו כמובן נבקש את הנתונים האלה.

נשמח לשמוע.

אנחנו נבקש את הנתונים האלה מהחברות, לדעת כמה זוכו בפועל. כיוון, שוב, שזה נמצא בתהליך וטרם הסתיים, היה עדיין מוקדם מדי לבקש את הנתונים. אני מניחה שתוך שבועיים-שלושה יסתיים הנושא הזה ונוכל לקבל את כל הנתונים, כמה מנויים זוכו באיזושהי צורה ומה סכומי הזיכויים. תודה.

תודה. אז אני באמת אפנה לשמוע יותר פרטים לגבי הסכומים, יותר נכון. עופר איתנו?

כן, שלום לכולם. אני סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, בעצם זה שחתום על השימועים, גם בנייד וגם בנייח, שנעשו לדקות השיחה. אני אפרט טיפה על הלו"ז שהיה לנו, וקצת באמת על ההסדרים שנקבעו. בתחילתו של משבר הקורונה התחלנו לחשוש, בעקבות כך שחלק גדול מהאזרחים נמצאים בבית וצורכים שירותי תקשורת בצורה נרחבת יותר ומסיבית יותר, כתוצאה ממבנה התמחור שברגיל הוא לא בעייתי, חששנו שתיווצר בעיה. ולכן לקראת חודש מרץ בעצם פרסמנו איזושהי דרישת נתונים, גם לנייד וגם לנייח, כדי לראות האם באמת כצעקתה, ואכן מתפתחת לנו בעיה שם.

מה שזיהינו עם תחילת חודש אפריל זה באמת שבנייד מתפתחת בעיה משמעותית. צריך להבין שהבעיה נוצרת מכיוון שגם בנייד וגם בנייח הלקוח משלם עבור חבילה של דקות, שבדרך כלל רוב הלקוחות לא חורגים מהן. אני יודע חוגים בנייח, בנייד כמעט ולא חורגים, כי החבילות הן חבילות מאוד מאוד גדולות, מגיע גם ל-2,500 ו-5,000 דקות, אפילו חבילה של 9,000 דקות.

וכל עוד אתה במסגרת החבילה, היקף התשלום שלך הוא בעצם מה שחתמת עליו, של כמה עשרות שקלים בחודש. וברגע שאתה מתחיל לחרוג אתה משלם פר דקת חריגה, מה שיכול להביא לתשלומים בסלולר של בין עשר ל-50 אגורות לדקת חריגה. כך שאם למשל חרגת ב-1,000 דקות ואתה משלם 30 אגורות פר דקה, אנחנו מדברים על תשלום נוסף של 300 שקלים בחודש.

ואנחנו באמת חששנו שהדבר הזה יכול התפתח ולכן התחלנו לבדוק. בנייד בתחילת אפריל הוצאנו שימוע. אני צריך גם להסביר שעשינו פה דברים, בגלל שהיינו בקורונה, דברים שהם מאוד ייחודיים למשרד, ולוחות הזמנים שנקטנו בהם היו לוחות זמנים מאוד מאוד יוצאי דופן. ספציפית למשל בנייח, בין השימוע להחלטה לקח לנו ארבעה ימים. בדרך כלל זה לוקח חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה. אנחנו נותנים בדרך כלל כשבועיים עד חודש למתן מענה לכל החברות, לציבור, ופה נתנו יום, יום וחצי, בגלל האקוטיות והמיידיות של הסיטואציה.

עופר, הוכחתם שאם אתם רוצים אתם יכולים לתת מענה מהיר.

צריך תמיד להיזהר עם המענים המהירים, שלא נעשה גם טעויות - - - אחר כך.

ברור, ברור.

לפעמים לתקן זה יותר קשה. וגם צריך לזכור, שמדובר בהרבה מאוד כסף, וכל שינוי, בטח במחירים, פוגע במישהו. כמובן שכאן התעורר מצב, שבו אנחנו חשבנו שזה בלתי סביר שלקוח שעד היום דיבר 2,000 דקות בחודש ושילם 30 שקלים, ידבר כפול וישלם פי 10 או פי 20. אנחנו סברנו שהמצב הזה הוא לא סביר, ושהמחירים שנוצרו פה הם בלתי סבירים, ולכן פעלנו גם במהירות וגם בכלים שאנחנו בדרך כלל מאוד מאוד זהירים בהפעלתם.

סתם כדי לסבר את האוזן, גם בנייח וגם בנייד, עשינו שימוש בסמכות השר לפי סעיף 17, סמכות שלכל הידוע לי לא הופעלה בעשור האחרון. המשרד לקח מאוד ברצינות את האירוע הזה, והפעיל גם כלים מאוד מאוד חריפים וגם במהירות מאוד-מאוד גדולה.

ברשותך, מה זה סעיף 17?

שהשר מתערב.

אני אמשיך. יש לי איזה מצגת.

(הצגת מצגת)

אני אראה לכם טיפה נתונים. אני אתחיל רגע בנייד מבחינת הסדר הכרונולוגי. מה שאנחנו רואים בצד ימין זה בעצם את הגידול בשיעור המנויים שהתחילו לחרוג מהחבילות שלהם. הנתונים שהיו לנו זה רק על השבועיים של סיום חודש מרץ, אז מכפילים את זה ומגיעים להיקף חריגה. אנחנו רואים שמחריגה של כמה אחוזים בודדים – 4%, 8% – בחודש ינואר לפני הקורונה, עלינו לאזור ה-20% בקורונה. וכשאנחנו מסתכלים על היקף הדקות עליהן יש תשלומים חורגים, עלינו לשיעורים מאוד-מאוד גבוהים בדקות. ולהערכתנו כתוצאה מזה בנייד התחילו להירשם חיובים חורגים.

מה שאנחנו אומרים בשקף הזה זה בעצם מספר חבילות נפוצות בתחום הנייד. מה שאתם רואים זה תיעוד החברה, את מחיר החבילה הרגיל. כמו שאתם רואים, זה נע בין 28 שקלים ל-60 שקלים, מחירים רגילים בשוק הסלולר, ויש שם את מגבלת הדקות. כלומר, כל עוד הלקוח מדבר עד מגבלת הדקות – אתם רואים מגבלת הדקות בין 2,500 ל-5,000 דקות, הרבה מאוד דקות – הוא משלם את מחיר החבילה הרגיל. ברגע שהוא חורג מאותה חבילה שהוא חתם עליה מול החברה, הוא בעצם מתחיל לשלם, כמו שאמרתי, בין 10 אגורות ל-50 אגורות פר דקה, וזה מה שיכול להביא לתשלומים גדולים מאוד.

רק שתראו, עשינו פה איזושהי סימולציה, למה קורה אם לקוח מכפיל, מדבר בעצם כפול מהחבילה שלו. לדוגמה בסלקום, לקוח שמדבר במקום עד 2,500 דקות, מדבר בקורונה 5,000 דקות, הוא בעצם יצטרך לשלם כמעט 1,000 שקלים.

צריך להבין גם, אנחנו מדברים על קביעת מחירים קמעונאיים - - - פיקוח המחירים אנחנו צריכים תמיד להיות מאוד מאוד זהירים, מכיוון שבסוף אנחנו לא רוצים לקבוע מחיר על בסיס הערכות שנעשו ביום-יומיים, וניסינו כמה שיותר להתבסס על המחירים של החברות עצמן. ומה שעשינו בנייד היה שברגע שלקוח חורג מהחבילה הבסיסית שלו, הוא בעצם משלם על חבילה נוספת. זה מה שפורסם בשימוע. וכל קפיצה כזאת של הדקות, אז הוא בעצם רוכש עוד חבילה. וככה בעצם התבססנו על מחירי החבילות הקיימות.

בעקבות טענות שהתקבלו בשימוע, שאנחנו מצאנו שהן מוצדקות, שלחברות יש פה עלויות נוספות, ובעצם שברגיל יש איזשהו סבסוד צולב בין לקוח שמדבר 500 דקות ללקוח שמדבר 2,000 דקות, ושהדבר הזה לא בא לידי ביטוי במה שהצענו, אנחנו הוספנו בכל חבילה חדשה, שבעצם נדרש לשלם כ-25 שקלים נוספים. הדבר הזה יצר איזשהו כיסוי לעלויות הנוספות שנוצרו לחברות הסלולר, ועדיין שמרנו, לתפיסתנו, על רמות מחירים סבירות, כך שגם מי שמגיע לאלפים רבים של דקות, עדיין הוא ישלם במקסימום של המקסימום 100 ומשהו שקלים. תלוי כמובן בחבילה שלו, אבל זה לא יחצה את ה-150 שקלים בסלולר.

וזה מבחינתנו היה איזשהו פתרון סביר, שאנחנו חשבנו שגם מבחינת חברות הסלולר הדבר הזה נתן מענה לשני הצדדים. כלומר, התפיסה שלנו אמרה: אנחנו צריכים שהלקוחות ישלמו מחירים סבירים מצד אחד, מצד שני נוצרה עלות כתוצאה מעודף הדיבור הזה, ואין סיבה שהחברות יסבסדו את זה, והן כן צריכות לקבל החזרים על העלויות שנוצרו להם בקורונה. וזה היה מבחינתנו איזשהו איזון בין השיקולים האלה.

עכשיו אני אדבר קצת על הנייח. בנייח לקח לנו קצת יותר זמן לעשות את ההסכם.

ברשותך, עופר, לפני שאתה עובר לנייח, איך שאני רואה את זה, בעצם הלקוח רכש חבילה נוספת זאת אומרת.

הוא הכפיל את החבילה.

הוא הכפיל. זאת אומרת שבחברה שלצורך העניין היו לו 2,500 דקות, אז הוא משלם עוד 24.70 ומקבל עוד 2,500 דקות, ובחברה שהיה לו 3,000, 4,000, הוא מקבל עוד 3,000, 4,000?

לא בדיוק. נגיד עכשיו אני רכשתי חבילה ל-2,500 דקות, ונגיד דיברתי 3,000–4,000 דקות. כלומר, נכנסתי כבר למעבר לחבילה. מה שנדרש זה שאתה תשלם מחיר נוסף של החבילה, פלוס 25 שקלים. כלומר, אם החבילה שלך עלתה 30 שקלים - - -

דבר איתי בכסף, כמה זה יוצא לי בפועל.

אם החבילה שלך עלתה 30 שקלים, היא הייתה ל-2,500 דקות, ודיברת 4,000 דקות, אתה צריך לשלם 30 פעם אחת, 30 פעם שנייה, ועוד 24.7.

ואם דיברתי 5,000 דקות?

אם דיברת 6,000 דקות, חצית גם את הרף השני, כלומר מעבר לכפל החבילה, אז שילמת שלוש פעמים 30 ופעמיים 25. כלומר, גם אז, אם דיברת 6,000 דקות, שזה מעל ומעבר, זה כאילו הרף העליון העליון של הלקוחות, לפחות לפי המספרים שאנחנו ראינו, גם בקורונה, עם כל הקיצוניות של האירוע, אנשים שדיברו 6,000 דקות בחבילה הספציפית הזאת, שילמו 140 שקלים. כלומר, לא איזה משהו שמשק הבית לא יכול לעמוד בו. ועדיין הוא דיבר פי שש ממה שהוא מדבר ברגיל. ואם הוא היה צריך לשלם את זה על פי התמחור הרגיל, הוא היה משלם, נגיד באותה חבילה של סלקום - - -

ברור שהוא היה משלם הרבה יותר. לדעתי היו יכולים גם לדלג על זה, אבל נתייחס לזה בהמשך. אנחנו מוגבלים עד כמה אנחנו יכולים לבוא ולחדש את החבילה? זאת אומרת הגבלתם לצורך העניין עד 6,000, 8,000?

לא, זה לא היה מוגבל.

זה לא היה מוגבל. בנייד אני מדבר.

בנייד זה היה עד אין-סוף. כלומר, כל פעם שרצית רף נוסף, נוספו לך מחיר החבילה ואת ה-24.7.

לא הייתה תקרה עד סכום מסוים? זאת אומרת עד 150, 160 שקלים? הוא יכול להגיע ל-200, 300, 400?

צריך להבין, אדוני, שעל כל דקת שיחה יש עלות. ולכן לא שמנו רף מקסימלי. אגב, אני יכול להגיד שחלק מהחברות עשו שינויים ביוזמן, וספציפית חברה אחת גם שמה רף. אבל אנחנו כרגולטור לא יכולנו להגיד: מרף מסוים אין עלויות לחלוטין. וגם אנחנו לפחות לא ראינו שימושים מעבר ל-10,000. קודם כול ההחלטה התקבלה עם תחילת המשבר יחסית, לפני חג הפסח. ולא ידענו כמה זמן זה יימשך, כמובן.

דרך אגב, אנחנו כעת גם לא יודעים כמה זמן זה יימשך.

וצריך לזכור, שהלקוחות גם בסוף יכולים לעבור חברות. והם יכולים לעבור גם לחברה למשל שמציעה 9,000 דקות ב-60 שקלים. כלומר, אנחנו ניסינו לאזן פה בין מה שהלקוח יכול לעשות – גם צריך לזכור שהוא תקוע בבית ואולי גם קשה לעבור חברה. זה גם נכון. אנחנו מבחינתנו נתנו פתרון – ל-99% פתרון טוב, ולאחוז הנוסף שמדבר 15,000 דקות, ואני חושב שזה אולי חמישה אנשים, פתרון סביר פלוס. ולא מצאנו, תתקנו אותי, החברות, אם אני טועה גם, שיש מסה של לקוחות שמדברת פי חמש מהחבילה. אנחנו לא מכירים דבר כזה. כן היה לנו חשוב, שגם אם מי שידבר פי חמש מהחבילה, הוא עדיין ישלם תשלום שהוא סביר ומתבסס על התשלום שהוא הגיע איתו בהסכמה עם החברה.

אוקיי. תודה.

אז זה הנייד. ברשותכם אני אעבור לתחום הנייח, שהוא יותר מורכב. תחום הנייח יותר מורכב משתי סיבות עיקריות: האחד, יש שוני גדול בין החברות. הן לא מקשה אחת, אלא יש את בזק, שיש עליה רגולציה מסוימת, והיא פועלת בטכנולוגיה מסוימת, ויש את כל השאר, שנבדלים גם ברגולציה וגם במבנה החבילות. ואנחנו נדרשנו לכן לעשות מסלול שונה לבזק ולשאר. אז זה כבר עשה לנו כפל עבודה לעניין הזה. ונדרשנו לייצר פתרון שיתאים - - - זה דבר אחד.

דבר שני, וזה נוגע במיוחד לבזק, החבילות של בזק, בגלל שיש פה מוצר היסטורי, הטלפוניה הנייחת בבזק הולכת 40 שנה אחורה או יותר מזה, מבנה החבילות שהתפתח הוא מבנה חבילות עם מספר מועט יחסית של דקות לעומת תחום הסלולר. כלומר, אם תחום הסלולר, גם החבילות הקטנות יחסית הן עם 2,500 דקות, בבזק חבילה נורמלית, ואני בטוח שארז ושמוליק יוכלו להרחיב, חבילה נורמלית היא של 300 דקות.

ולכן הפתרון ששמנו בסלולר הוא לא היה אפשרי לבזק. בזק בעצם היוותה מבחינתנו את הבעיה הגדולה ביותר בגלל החבילות הקטנות. כלומר, אם בסלולר לקוח ממוצע - - - בקורונה הוא דיבר פי שלוש, אז הוא לא חצה את החבילה שלו. רוב האנשים לא חצו את החבילות. לעומת זאת בבזק, אם לקוח דיבר 200 דקות ברגיל, ופתאום הוא דיבר 2,000 דקות, אז הוא נכנס לתחום היקר כבר מה-300 דקות.

ולכן ברגע שהבנו שבבזק יש בעיה, היה ברור שבגלל מבנה החבילות הבעיה היא חריפה יותר. סתם לדוגמה, גם אם הלקוחות דיברו גם 2,000 דקות בסלולר וגם 2,000 דקות בנייח, הלקוחות בבזק, עלול היה להיווצר להם חיוב מאוד מאוד גבוה, הרבה מעבר לחיוב שהיה עלול להיווצר בסלולר.

וברגע שראינו שמספר הדקות עולה גם בבזק, ולקח לנו קצת זמן להבין את זה, היינו צריכים לתת פה גם פתרון מהיר. וגם בבזק התעכבנו עקב זה שהנתונים הגיעו באיחור, עקב המערכות הוותיקות שיש בחברה. ובעצם אני חושב שלראשונה הבנו שיש בעיה בתחילת אפריל, אמצע אפריל, וישר התגייסנו לנסות למצוא פתרון לסוגיה הזאת. אבל היינו צריכים למצוא פתרון לשני האפיקים, גם למה שאנחנו קוראים לו המפ"אות האחרות, שזה הטלפוניה הנייחת שהיא לא בזק, וגם ללקוחות בזק.

עכשיו, צריך להבין, כמו שאמרתי, שיש גם שוני רגולטורי מאוד גדול בין בזק לבין החברות האחרות. בחברות האחרות היה לנו פתרון שהתבסס על סמכות, גם היא של סעיף 17, בדומה לסמכות שהפעלנו בסלולר. ובבזק לא הייתה לנו את היכולת - - - שמצד אחד מדובר במחיר מפוקח על ידי המדינה, ולכן קשה יותר לומר שהמחיר הזה הוא לא סביר מצד אחד, ומצד שני צריך להבין שהרגולציה בבזק נקבעה לפני הרבה מאוד שנים, ונקבעו שם שני מסלולים עיקריים: אחד זה התקנות, שזה המחיר המפוקח; והשני זה בקשות הסלים, סלי התשלומים החלופיים של בזק, שבעצם החוק אפשר לחברה להגיע למשרד ולהציע חבילות שיש בהן איזושהי הטבה לעומת התקנות, והמשרד עם השנים אישר הרבה מאוד חבילות.

אז גם זה יצר מגוון מאוד גדול של חבילות שונות על פני 20 שנה שנוצרו עם השנים, והלקוחות מפוזרים בהן. והיה לנו קושי לעשות הסדר שייגע בכל אותן הלקוחות. זה צד אחד. ודבר שני, אותם לקוחות בסלי תשלומים החלופיים, הם בעצם באיזשהו הסדר וולונטרי של בזק, שלמדינה אין את היכולת להכריח בתוך הסלים שינוי מחיר. כלומר, זה חייב להיעשות בהסכמה של בזק עם הלקוח, והיכולת שלנו להתערב בתוך מחירי הסלים, בעצם לא התאפשר לנו. וצריך להבין שכ-90% מלקוחות בזק נמצאים היום בתוך הסלים.

ולכן נוצר לנו, אם רצינו לעשות את זה בצורה מנדטורית, הדרך היחידה שלנו לעשות את זה, ואני מבקש רגע מהלשכה המשפטית לתקן אותי אם אני מדבר פה בצורה לא מדויקת - - - מחייבת זה לעבוד דרך התקנות, ובעצם להחיל את התקנות על כלל הלקוחות של בזק.

זה בעצם יצר לנו איזושהי רגולציה סופר חריפה וסופר לא מדויקת, כדי לייצר פתרון למשהו שהוא לא על כל הלקוחות. ואנחנו לרוב אוהבים להפעיל כלים מדויקים. ואם יש לבן אדם בעיה, צריך לטפל בבעיה שיש לבן אדם הזה, ולא להפעיל את זה על כלל האנשים שאין להם בכלל בעיות, כי כשאתה מפעיל כלי כזה גס על כולם, אתה לפעמים יוצר בעיות חדשות.

ולכן בשימוע שיצאנו, הפעלנו את סעיף 17 על המפ"אות האחרות. ועל בזק אמרנו: אנחנו מפעילים עליכם תיקון על המחיר של התקנות, ואנחנו מחילים את זה על כל הלקוחות שלכם. אבל גם אמרנו בשימוע: חברת בזק, ככל שאת תרצי להציע הסדר וולונטרי, שיוכל לטפל בלקוחות הסלים החלופיים, כך שאת תודיעי על השינוי הזה, יכול שהמשרד יראה את זה בחיוב, כי אנחנו סברנו שאיזשהו שינוי דרך הסלים בלקוחות שחרגו מהחבילות שלהם, הוא שינוי הרבה יותר נכון וטוב מאשר שינוי בתקנות על כלל הלקוחות.

לדוגמה, וזו באמת אחת הבעיות, תופעות הלוואי שנוצרו כתוצאה ממה שאנחנו פרסמנו בשימוע, למשל לקוח שהיה היום בחבילה של 600 דקות בבזק, חתם על חוזה עם בזק שהוא ישלם 60 שקלים על 600 דקות, והוא דיבר אך ורק 50 דקות באותו חודש. בתקנות לא היה לנו את הגמישות להגיד שהוא ישלם את מה שהוא חתם עליו עם בזק, ומה שנקבע בתקנות זה שהוא ישלם כאילו הוא חתם על חוזה עד 100 דקות. ובעצם ההסדר הוולונטרי שבסוף בזק הציעה והמשרד הסכים לו, זה שאנחנו נעשה פתרון ממוקד לחורגים בלבד בתוך סלי התשלומים.

עכשיו, המורכבות הזאת, אני מקווה שהצלחתם לעקוב אחריי, היא זו שהביאה לכך שבסוף ההסדר שהוסכם עליו הוא הסדר כזה – אני מדבר עכשיו רגע על בזק, כי זה טיפה יותר מורכב – מה שהוסכם עליו בין המשרד לבזק, בזק הציעה הצעה, המשרד קיבל אותה, יש לקוחות שונים ומרובים בבזק, כל אחד עם הסל שלו – 100 דקות, 300 דקות, 600 דקות, 750 דקות, 1,000 דקות – עד 1,500 דקות, זה הסל המרבי בבזק. וכמו שאמרתי, רוב הלקוחות היו על ה-100, על ה-300, רוב רובם של הלקוחות לא היו על הסלים הגדולים.

וכאשר לקוח חרג מהסל שלו, נגיד אני הייתי בסל של עד 300 דקות, ומ-300 דקות אני בעצם משלם 18 אגורות לדקה נוספת, אם דיברתי 400 דקות, אני אוטומטית מועבר לסל הבא, לסלים המרכזיים של בזק – אני לא אלאה אתכם בדיוק בכל הניואנסים – אבל הועברתי לסל של עד 600 דקות; אם דיברתי 700 דקות, הועברתי לסל של 750 דקות; אם דיברתי 900 דקות, הועברתי לסל של 1,000 דקות. ככה עד 1,500 דקות, הלקוח מועבר אוטומטית מסל לסל, כך שהתשלום שלו משתנה, אבל הוא אף פעם לא משלם - - - הוא כל פעם משלם את המחיר הרגיל של הסל הגדול יותר.

ולכן אם חתמתי על 50 שקלים סל מסוים, דיברתי יותר מהסל, יכול להיות שאני אשלם 80 שקלים, 90 שקלים. כל עוד יש סלים רגילים, הייתה לנו בעיה שהסל הגדול - - -

עופר, ברשותך, דקה. בעצם אתה אומר שהגבלתם עד 1,500 דקות. אתה יודע לומר לי את הממוצע בתקופה הנוכחית, כמה דקות אנשים השתמשו בבזק בפועל? קח בחשבון את הלמידה מרחוק ואת כל הדברים מסביב.

צריך להבין רגע, שבבזק יש המון המון לקוחות שכמעט ולא מדברים. כלומר, אם בלקוחות במגזר הפרטי של בזק יש כ-1.3 מיליון לקוחות - - -

אני מתייחס, ברשותך, בתקופה הנוכחית כרגע. אני לא מדבר באופן כללי, שיש המון שיש להם קווים נקרא לזה רדומים, או שיש להם טלפון בבית שבמידה - - -

אז אדוני צריך להבין, שעדיין רוב רובם של הלקוחות של בזק לא דיברו הרבה. מדובר על מספר לקוחות מצומצם.

אני אישית מכיר אלפים אלפים שדיברו.

כן, אבל אלפים לעומת 1.3 מיליון קווים.

בבזק אמרנו שיש לנו שתי בעיות עיקריות: אחד זה מספר רב של לקוחות, שעכשיו במקום ה-200 דקות הרגילות שלהם מדברים 600, ובגלל זה עכשיו צריכים לשלם עוד 80 שקלים תוספת, וגם זה תכלס לא סביר, שישלמו עוד 20 שקלים על הדבר הזה. והיה לנו מספר לקוחות מצומצם, שלכאורה נראה גם הרבה מהם באמת מהחברה החרדית, כתוצאה מלימוד מרחוק, כתוצאה מזה שאמצעי התקשורת האלטרנטיביים כמעט ולא קיימים, מבחינת - - - ולכן מ-500 דקות קפצו ל-3,000 דקות, קפצו ל-5,000 דקות. וגם בהם נדרש לספק פתרון.

ברוך שכיוונתי. ומה עשיתם אז?

אז צריך להבין קודם כול, שהפתרון הקל היה כל עוד יש לנו את החבילות של בזק. עד 1,500 דקות היה מחיר לחבילה של בזק.

מעולה.

מ-1,500 דקות וצפונה לא היה יותר מחיר. אין חבילות כאלה.

בפועל מה קורה בשטח? מי שבאמת, כמו שאמרת, הגיע ל-3,000 דקות, ל-3,500 דקות.

אוקיי, אז מה שעשינו, מצד אחד לא היה מחיר, מצד שני לא רצינו לעשות את מה שעשינו בסלולר.

אם אין מחיר אז לא משלמים, נכון?

לא, לא רצינו לעשות את ההכפלה, כי לקוח שעשה 300 דקות ועכשיו 3,000, הוא עשה פי עשר. לא רציתי שהוא ישלם פי עשר.

יפה.

אז הפתרון של הסלולר ירד. מה שעשינו היה סוג של לתמחר פר דקה את החריגה מ-1,500. בשימוע אמרנו: מעבר ל-1,500 דקות, התשלום הנוסף יהיה 2 אגורות לדקה. בפתרון שבזק הציעו לנו ושאנחנו סברנו שזה פתרון סביר, הם יצרו "חבילות צל", חבילות בקפיצות של 1,000. נוצרה חבילה של 2,000 דקות, 3,000, 4,000, 5,000, 6,000, 7,000, עד 8,000 דקות. ולדקות האלה ניתן תמחור בסדר גודל של כ-3 אגורות לדקה. כלומר, כל פעם שחצית את ה-1,000 נוסף לך 30 שקלים נוספים.

ולכן אם מישהו דיבר 4,500 דקות, הוא בעצם נכנס אוטומטית לחבילה של ה-5,000 דקות. וכמו שאתם רואים, התעריף שם נקבע על 210 שקלים, שזה לקחת את המחיר של ה-1,500, ומשם אתה בקפיצות לרוב של 30 שקלים כל 1,000 דקות. זה התמחור. ואנחנו חשבנו שזה תמחור שהוא סביר. הוא אומנם יותר גבוה מהסלולר, אבל אנחנו חשבנו שבהינתן לוחות הזמנים, בהינתן זה שיש פה גם מחיר מפוקח שקובע מחירים יותר גבוהים, ובהינתן זה שזה פתרון - - - עם בזק ובהסכמה של המשרד, אנחנו סברנו שזה מחיר שהוא סביר, שהוא קוטם את התמחורים הבלתי-סבירים.

סתם לסבר את האוזן, אם מישהו היה בחבילה של 1,000 דקות ועכשיו הוא דיבר 5,000 דקות, אז הוא היה צריך לשלם סדר גודל של 80 שקלים על ה-1,000 דקות, פלוס 18 אגורות לדקה על 4,000 דקות, שזה 180 כפול 4, זה 720 שקלים, זה יוצא תשלום של 800 שקלים. במקום 800 שקלים הוא עכשיו משלם 209. זה מעביר אותנו לאזורים סבירים, גם למי שחרג לחלוטין מהחוזה שלו. וצריך לזכור, הבן-אדם חתם על חוזה מול חברה, והמדינה פה אמרה: חברים, יש פה שעת משבר, החוזה לא היה מותאם לסיטואציה המאוד יוצאת דופן שנקלענו אליה, בייחוד אותם אנשים שלא הייתה להם יכולת ללמוד דרך האינטרנט ולא הייתה להם יכולת לקבל מידע מהטלוויזיה, ומה שיש להם זה נייד ונייח.

הלכו לקראתם. חשבו על איזה פתרון מסוים עד כמה שאפשר. תודה, עופר.

כן. עוד ניואנס קטן - - - בסוף חלק מהפתרון זה הכוכבית למטה. אנחנו הערכנו - - -

עופר, תכף אני אחזור אליך. בשלב הזה אני אומר לך תודה. חבר הכנסת, רצית להתייחס קודם? ברשותכם, שמענו פה את הסקירה, את המורכבות של הדברים, גם בסלולר וגם בנייח. ודאי שכולנו היינו שמחים אם היינו יכולים להוזיל עוד ועוד ועוד ועוד. בוא נחשוב לרגע, אם ניקח מה שעופר דיבר כרגע על הנייח, שבבית בדרך כלל אין כמה קווים. אולי יש כאלה שיש להם, בשגרה יש קו אחד, מקסימום שניים. אבל כתוצאה מהלמידה מרחוק, כפי שידידי ציין פה קודם, נאלצו הרבה משפחות, הייתי אומר אלפי משפחות, לרכוש קווים ניידים, לתת את המענה, כדי שכל אחד יוכל לדבר וללמוד בלמידה מרחוק.

למרות כל הדברים היפים שעשיתם, ובאמת אני מודה על כך וכל אחד מברך אתכם על כך שחשבתם, ובפרט כמו שעופר אמר פה, דברים שהיו בדרך כלל קורים תוך שבועות או חודש, עשיתם את זה תוך ארבעה ימים, ובבזק הרבה יותר מורכב עם כל הדברים, ובנו איזה חבילה. בשורה התחתונה סוף החודש, אם ניקח את הנייח וניקח את אלה שרכשו לא רק סלולרי אחד אלא כמה וכמה, בסוף החודש הייתה לו הוצאה של בסביבות פלוס מינוס, משפחה עם שמונה ילדים, הוא יכול להגיע ל-2,000 שקלים, משהו כזה.

אני רוצה לשאול אתכם ולקבל את ההתייחסות, אנחנו ראינו לדוגמה בנושא המשכנתאות, שמענו גם על ארנונה, שאנחנו לא יכולים לומר: לוותר. רשות יכולה לוותר לא לשלם ארנונה, אנחנו מבינים איפה אנחנו נמצאים. אבל אם ניקח בחשבון את אלה שנמצאים בחל"ת או את המובטלים או שלא יודעים איך לגמור את החודש – על הדברים הבסיסיים, הלחם והמים, שהם הגיעו לחשבונות האלה, גם נחשוב על איזה מנגנון של דחייה בחודש, חודשיים, שלושה, עד שתהיה להם איזו אפשרות לחשוב מאיפה בכלל יש להם את האפשרות לשלם. זה דבר אחד.

וזה מביא אותי לדבר הנוסף. אתם ציינתם קודם שבנייד זה היה עד 27 או 28 במאי, ובנייח עד 14 ביוני, זה בעצם אתמול. כולנו יודעים שברוך השם חזרנו לצורך העניין לשגרת קורונה, איך שקוראים לזה. ואומנם משרד החינוך, משרד הבריאות יחד, הוציאו את הילדים חזרה לבתי הספר. בפועל, חברים, יש המון המון בתי ספר שעדיין לא פעילים. אם נקרא לזה התיכון, בהרבה מקומות לא פעילים עדיין. כולנו מכירים את ההנחיות של משרד הבריאות, שאם חס ושלום מוצאים ילד חולה, סוגרים את הכיתה. משרד הבריאות ומשרד החינוך יחד נתנו את האפשרות לכל ראש רשות לפי שיקול דעתו לסגור את כל בית הספר, ואני אישית מכיר בכמה ערים שמצאו לילדים ואז סגרו את כל בית הספר. ויש הרבה אנשים שעדיין נמצאים בבידוד.

בעצם אנחנו החלטנו באיזושהי צורה, אני לא יודע מאיפה היא הגיעה, למה חשבו שאנחנו הולכים לקראת הסוף – כולנו מייחלים ורוצים שנראה את הסוף, הסוף הטוב, אבל בעצם אנחנו עדיין באמצע אירוע, אנחנו בתוך האירוע. אני לא יודע כרגע, תכף נתייחס להיערכות לגל השני, אבל לפני כן בעצם מה שקורה כרגע בשטח, עשיתם מאמצים אדירים, הבאתם איזה חבילה, אבל עדיין אנחנו בבעיה. אם בנייד, שסיימו את זה, כמו שציינתי, ב-27 במאי, ואם בנייח ב-14 ביוני, איך אנחנו נותנים מענה לכל אלה שעדיין זקוקים ללמידה מרחוק? הם עדיין בבית. הם נמצאים בבית. איך אנחנו יכולים לתת להם את המענה?

אז אני אומר ממה שאני יודעת כרגע, שקודם כול המשרד עורך עכשיו הפקת לקחים. ואחד הנושאים שדנים בו, מן הסתם, זה גם הנושא הזה של הלמידה מרחוק. יש פעילות ושיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומשרד החינוך, בעיקר משרד החינוך, היערכות לגל השני או לכל סיטואציה שעלולה לבוא, איך לנהל את זה יותר נכון, איך כן להנגיש לכל סוגי האוכלוסייה והתלמידים את הלימודים מרחוק. בוחנים כל מיני אופציות, לרבות גם מי יממן מה.

כרגע זה ממש בדיונים, ואנחנו מאמינים שיהיו החלטות בקרוב. כמובן שנשמח לעדכן אותך, מר טסלר. אני לא יודעת להגיד לך מהן ההחלטות, אנחנו פשוט בדיונים עם משרד החינוך ומשרד הבריאות.

אני שמח לשמוע שאנחנו יושבים כרגע, וזה מתפקידנו לעשות, להיערך לגל השני. אבל כרגע אנחנו גם צריכים לתת את המענה, במצב העכשווי שאנחנו נמצאים. זאת אומרת, מה-1 ביוני שהופסקו הדברים, כמו שציינתי קודם, אנשים משתמשים כרגע בדבר הזה.

הנושא נבחן במשרד התקשורת.

לא, אני הבנתי ממך שלגבי הגל השני. זאת אומרת, אם אני מבין נכון, שבעצם כמו שהיום משרד החינוך הודיע שאנחנו צריכים להיערך לשנת הלימודים החדשה, גם למידה דרך הזום. בעצם נערכים מה הולך להיות בעוד שלושה חודשים, להיות יותר ערוכים.

לא בהכרח שלושה, יכול להיות שזה אוטוטו.

לגבי מה שקורה עכשיו – המשרד בחן האם להאריך את ההסדרים האלה, וכרגע קבע שלא להאריך את ההסדרים שהוחלטו לגביהם.

מדוע?

מדוע? כיוון שרוב האוכלוסייה - - -

זה לא כל כך הרבה כסף.

צריך לזכור שמדובר בחברות פרטיות, שאנחנו הטלנו עליהן הסדרים שיש בצידם הפסדים כספיים. לאור המצב, כיוון שאנחנו לא בשגרת חירום מה שנקרא, ואין לנו את כל הסמכויות של חירום כרגע, אי-אפשר עדיין להמשיך עם ההחלטות האלה. זה למיטב ידיעתי. אני הייתי מציעה להעלות אולי את הלשכה המשפטית, שהיא יותר בקיאה בכל נושא מצב החירום.

אשמח.

אבל לדעתי אנחנו כבר לא במצב חירום כרגע, ולכן לא האריכו את ההסדרים. אנחנו כן נערכים לא לגל עוד חודשיים-שלושה, יש ממש שיחות לגבי למידה מרחוק, ככל שנידרש, בתקופה הקרובה, מחפשים פתרונות ואלטרנטיבות ללמידה מרחוק, ככה שגם יורידו את העומסים. דרך אגב, מלבד החיובים, צריך לזכור שהיו פה עומסים מאוד גדולים על רשתות התקשורת. באזורים מסוימים היו הרבה בעיות.

תכף אתייחס לזה.

ודווקא המשרד רוצה למצוא את הפתרונות גם לנושא הזה ולא רק לנושא החיובים. ולכן חשובה הפקת הלקחים וההיערכות. שוב, אנחנו מקווים שזה לא יקרה, אבל גם אם כן, אנחנו לא נערכים לגלים שייערכו עוד חודשים, כבר עכשיו נעשית עבודה. שוב, אני אשמח מאוד, ברגע שתתקבלנה החלטות, לעדכן אותך מהן ההחלטות, ולשתף אתכם במה המשרד חושב שצריך לעשות, במידה שניאלץ שוב לחזור וללמוד – בעיקר הלמידה, יש גם כמובן שימושים נוספים של עבודה מהבית וכל העניין החברתי.

זה קורה בפועל, זה קורה בשטח, יום-יום.

אבל רוב השימוש באמת היה כתוצאה מלמידה מרחוק. ושוב, כאמור, בוחנים המון פתרונות אחרים שיענו על שתי הבעיות, גם של העומסים על הרשתות וגם על נושא החיובים הגבוהים.

אוקיי. תודה. חבר הכנסת.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הקורונה לא הוכנעה. אנחנו מנהלים משבר, אנחנו מנהלים את הקורונה ולא הכנענו את הקורונה. ויש היום ברחבי הארץ בתי ספר רבים סגורים באמת, ויש ערים שהודיעו שכל מערכת החינוך שלהם סגורה. ואז החלופה היחידה היא למידה מרחוק.

וכפי שציין היושב-ראש, יש משפחות שיש בהן שלושה, ארבעה, חמישה, שישה ילדים, כולם צריכים ללמוד מרחוק, ואין את הכלים לאפשר להם לעשות זאת. אז אנשים היו צריכים להשתמש גם במחשבים נייחים, קו של בזק, וגם לרכוש עוד קווים של ניידים. ההוצאות של המשפחות עלו הרבה מאוד, וגם ניהול המשפחה נהיה קשה יותר. זה לא קל לאימא להתנהל מול כמה ילדים, שכולם לומדים למידה מרחוק. זה גם למידה קשה, היא לא למידה קלה, אני גם בא מתחום החינוך.

אבל אני רוצה דווקא לדבר על אלה שלא הצליחו. לא הצליחו לא להשיג את הקווים האלה ולא להשיג את הלמידה מרחוק באמצעות - - -

עומסים שהיו.

גם עומסים, גם היעדר תשתיות וגם בעיות של קליטה, שזה הכול קשור לחברות הסלולר. אני מכיר יישובים, לא נגיד יישובים – הם יישובים מפותחים יחסית, שבתוך היישובים עצמם יש בעיות תשתית קשות של בזק, ובעיות תשתית של אנטנות כדי לספק קליטה לניידים. והסוגיה הזאת ממשיכה ללוות המון שנים. מדברים על זה המון, אני יודע שאצל ראשי הרשויות השיח הזה קיים, אבל פתרונות אנחנו לא רואים ממש.

אני למשל אעיד על היישוב שאני בא ממנו, היישוב כפר קאסם הוא יישוב יחסית מפותח, מתפתח, אבל אני יודע שתשתית בזק שמה היא קטסטרופלית. לגמרי קטסטרופלית. ויש מקומות שהם לא הגיעו להוסיף תשתיות. יש בעיה בתחום החשיבה ופיתוח התשתיות ביישובים הערבים, צריך לנהל על זה אולי דיון אחר מול השר, אבל לגבי הרשתות או חברות הסלולר, צריכים לפתור את הבעיה של הקליטה ביישובים שמספקים שירות ללקוחות שלהם. לא יכול להיות שידועה הבעיה הזאת בהמון מקומות, בהמון יישובים, ואנחנו לא רואים פתרונות עבורה. זאת סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת.

כמובן אני אגיד גם כמה מילים לגבי יישובים, שאפשרות של קו נייח איננה נמצא, כי היישובים אינם מוכרים, ויש בהם אלפי תלמידים, והם נאלצים ללמוד למידה מרחוק, כאשר גם שמה יש בעיה של קליטה. זאת אומרת, אדוני היושב-ראש, בתוך ההתנהלות במשבר הקורונה, אנחנו יודעים על אלפי תלמידים במדינת ישראל שלא מקבלים את הזכות ללמוד, כאשר אין ביכולתם להגיע לבתי הספר. ואין ביכולתם להגיע לבתי הספר לא משום שהם החליטו על כך, אלא משום שהמדינה, העיר, המוסד, החליט שהוא לא יכול לפתוח את שעריו. ואז הם נאלצים להיות בבית. ואז בבית אנחנו לא יודעים לתת להם את השירות. וזאת סוגיה שהיא מאוד כאובה.

במסגרת ההיערכות לגל השני, כפי שהיא ציינה, צריכים לקחת בחשבון איך אנחנו - - -

אנחנו כבר בגל השני.

אבל אני יכולה להגיד שכבר בגל הראשון או קודם לכן משרד התקשורת כן בקשר עם ראשי רשויות. דרך אגב, לאחרונה נעשתה עבודה בפזורה הבדואית מול רוב ראשי רשויות הבדואים, שישה או שבעה למיטב ידיעתי, שכן בזק הגיעה לשם ועוד חברות, ומצאו פתרונות חלופיים. אנחנו מאוד מקווים שברוב היישובים שם כן יינתן פתרון בקרוב.

אנחנו בקשר עם הרבה ראשי רשויות שפונים אלינו, ומשתדלים לעשות עבודה משותפת יחד עם חברות התקשורת, לפרוס תשתיות. לעיתים נדרשת ממש התערבות של ראשי הרשויות. אתה יודע, לפעמים הם מדברים בשני קולות, פעם אחת הם רוצים ופעם שנייה הם לא רוצים שיתקינו אצלם אנטנה כזו או אחרת, או שהם לא רוצים שיחפרו להם בצורה כזאת או אחרת, או מהנדס העיר מתנגד. זאת אומרת, יש ראשי רשויות שמדברים בשני קולות לפעמים. משרד התקשורת מעורב הרבה יותר ממה שהיה לפני שנים כן למצוא פתרונות בהרבה יישובים שפנו גם בעקבות תלונות, וגם ראשי רשויות שהגיעו למשרד ומוכנים לשתף פעולה, כי חברות התקשורת הרבה פעמים נתקלות ממש במחסומים שלא מאפשרים להם לקבל אישורים מוועדות התכנון, להקים אנטנות.

בוא נשאל אחרת: אלה שאין להם שני קולות, יש להם קול אחד – יש את הפתרון שמה?

לכל מקום החברות מגיעות ומציעות פתרונות. לא תמיד יש פתרונות לכול, אבל יש בהחלט היום פתרונות שהלא היו קיימים קודם, וניתן לבחון אותם. אנחנו כן יודעים שבזמן האחרון נפרסו הרבה תשתיות. מי שקרא היום את העיתון, אז גם חברת הוט קיבלה את האפשרות לפרוס סיבים ביישובים. אנחנו מקווים שהתחרות תעשה את שלה, והחברות יפרסו יותר תשתיות מתקדמות ורוב הבעיות יבואו על פתרונן.

אבל זה ברור שבאזורים מסוימים יש בעיות של תשתית, אנחנו לא מכחישים את זה. אנחנו כן משתדלים לנסות לפתור את הבעיות, לתת פתרונות איפה שניתן. יש אצלנו באגף פיקוח בחור בשם רוני חורי, שהוא אחראי על הפיקוח הטכנולוגי, והוא משתדל מאוד לקדם את כל הנושא הזה. אני יודעת שגם השר החדש הנדל מגיע להרבה מאוד יישובים, כל שבוע מגיע ליישוב אחר, ומנסה לראות מה הבעיות ואיך אפשר לפתור אותן. ונקווה שהדברים ייפתרו.

אתה מוזמן, חבר הכנסת טאהא, לפנות. כל רשות או כל אדם שיש לו בעיה מוזמן לפנות אלינו, ואנחנו לוקחים את זה ברצינות ובוחנים.

אני מכיר את זה גם מהתנסות אישית, על הקליטה שלי במכשיר שלי בתקופות מסוימות בכל מיני אזורים ביישוב, זה הציק מאוד.

דרך אגב, אני גרה לא רחוק מכפר קאסם, ואני מבלה שם לא מעט, ואני אומרת לך: נכון שיש אזורים, אבל יש אזורים שיש קליטה טובה מאוד. אבל שוב, אתה מוזמן לפנות אלינו, ואנחנו נבחן כל דבר לגופו של עניין.

אנחנו נעקוב אחרי הדברים, חבר הכנסת טאהא.

אפשר זכות דיבור בבקשה?

כן, רק שנייה, ברשותך, ארז. אני רוצה לומר משהו בנימה אישית: כל הדבר שאנחנו מדברים פה כרגע – אנשים חרגו במכסות והולכים לקראתם וחושבים – מערכת החינוך, בעצם לא מדובר פה, כל הלמידה מרחוק, כילדים להורים או חברים – מה נשמע? מה העניינים? איפה היית? איפה בילית? מה קורה? מתי נפגשים? – שיחת רעים, וזה בסדר. בוא נחשוב כהורים לילדים, מה זה עושים לילדים שהם נמצאים חודשים בבית, והם לא מקבלים את הלימוד. זאת אומרת, הדבר הזה בעצם עוצר את החיים באמצע, אני לא רוצה לחשוב על ההשלכות של הילדים האלה, אחרי תקופה מסוימת שהוא לא נמצא בבית ספר, בעצם נתקע לו משהו, את ההשלמה של החומר, גם כפי שציין ידידי. הלמידה מרחוק גם ככה זה מרחוק, זה מאוד מאוד קשה – הריכוז, וזה לא מול המורה – שונה לגמרי.

אז עם כל הקושי שיש, אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לעזור, גם מבחינה כספית וגם מבחינת התשתיות, כל הדברים האלה שהבן-אדם יוכל לקבל את המענה. זה לא איזה בונוס מסוים, זה הזכות שלו כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה בלימודים. ארז, בבקשה.

כן, אני רוצה להוסיף כמה דברים. קודם כול, אנחנו מדברים על שני מגזרים עיקריים שהקורונה השפיעה עליהם, מכיוון שמדובר במשפחות ברוכות ילדים, ואז באופן טבעי היקפי השימוש גדלו דווקא בשני מגזרים אלה, זה המגזר החרדי והמגזר הערבי. אני רוצה לציין שתי עובדות.

אני לא בטוח שזה נכון לגבי המגזר הערבי, כי אחוז הילודה שלנו היום פחות מאחוז הילודה של החברה היהודית. אז יכול להיות שאתה מתכוון לסקטור הבדואי מול החרדי.

אני מקבל את התיקון, בעיקר סקטור בדואי. אז אני רוצה להגיד כמה דברים: א' התהליך הזה לקח מעט מאוד זמן, ועופר דיבר על זה, ואכן אלה הן העובדות. מכיוון שלא היה פה איזשהו תהליך שבא משרד התקשורת והיה צריך לכופף את ידינו, כדי לתת מענה ולתת פתרון. באופן טבעי בזק מאוד קשובה ללקוחות שלה, ולכן כמו שאומר הפתגם: יותר מאשר הפרה להניק העגל רוצה לינוק, או הפוך, תלוי איך מסתכלים על זה.

התפרצו לדלת פתוחה.

נכון. ולכן אני חושב שהיה פה תהליך שהתבצע בשיתוף פעולה, לא בכפייה. ואני חושב שהצענו פתרון שהוא מאוד מאוד הוגן, הוא מאוד מאוד צרכני והוא מאוד מאוד נכון. ולגבי שאלתך – אני מניח שיחד עם המשרד אנחנו נבחן את התפתחות הדברים לגבי כן גל שני, לא גל שני והמשך הגל הנוכחי, ונדע להתאים את הפתרונות, כי זו פונקציית המטרה שלנו. אז זו נקודה ראשונה.

נקודה נוספת, אני רוצה להזכיר שבזק, גם בתוך תקופת הקורונה, אני לא חושב שהיו הרבה גופי שירותים שפעלו בתוך כל האוכלוסיות, בתוך כל היישובים, וגם אם מדי פעם הטכנאים שלנו אותרו דרך המערכת האוטומטית ונכנסו לבידוד, עדיין סיפקנו שירות, נתנו שירות, עשינו התקנות, בכל המגזרים ובכל האוכלוסיות. ואני חושב שזו נקודה שכן צריך לציין אותה.

נקודה שלישית, בזק היא החברה היחידה שהיום פועלת בכל היישובים במדינת ישראל, בכל הסקטורים, בכל המגזרים. חבר הכנסת טאהא, מספר היישובים שבהם בזק לא פרוסה, אני חושב שאפשר למנות אותם על אצבעות של יד אחת – אין יישובים כאלה. יש ישוב אחד, חוסנייה בצפון, אני מניח שאתה מכיר אותו, שהוא היה ישוב לא מוכר, והוא עבר תהליך, הפך להיות ישוב מוכר, ושם יש בעיה. לאור פניות של הוועד המקומי והמועצה האזורית אלינו אנחנו נותנים פתרון ומענה ומקיימים שם תשתית, בסיוע גם רוח גבית של משרד תקשורת, שהעמיד לרשותנו טכנולוגיה מאוד מאוד מתקדמת בנושא הזה. ולכן אני חושב שאנחנו חברה שמספקת שירות בכל היישובים. ואין הרבה חברות, לפחות בתחום הנייח, אני לא מדבר כרגע על הסלולר, שעושה את הדבר הזה.

לגבי הפקת לקחים – אנחנו עושים הפקת לקחים. אנחנו קודם כול מגבירים מאמץ בצורה מאוד מאוד משמעותית במגזר הבדואי, ששם אכן יש מקומות שהתשתיות קיימות אבל הן לא טובות מספיק, ואנחנו עובדים על לשפר את זה. ואנחנו גם ביחד עם משרד התקשורת סיכמנו שנגיש חבילות מורחבות, שמותאמות לעידן שבו משפחות שלפני כן ביצעו 1,000 דקות עושות 3,000 ו-4,000. ואנחנו נשיק, בהנחה שהמשרד יאשר, ואני מניח שהוא יאשר, שתי חבילות: אחת שכוללת שני קווים עם 5,000 דקות, שזה אמור לתת מענה לאותן אוכלוסיות של לימוד מרחוק, ועוד חבילה נוספת של 3,000 דקות.

באיזה מחיר?

במחיר שווה לכל כיס. וזה הפתרון שאנחנו מתכוונים להציע לספק. ואנחנו גם נפנה ללקוחות שבאמת מבצעים היקפים גדולים של שיחות על מנת שיעברו למסלול. זהו, אלה הם דבריי.

תודה. לגבי העומסים, הניתוקים נקרא לזה, אסור גם לשכוח שבעצם מעבר לילדים שלא קיבלו את המענה מבחינת הלמידה מרחוק, הם לא יכלו לחייג למוקדי חירום – למד"א, למשטרה, לכיבוי אש, לא משנה. שבעצם זה לא דווקא, כשאנחנו מסתכלים על זה, שאז הוא לא השתתף בשיעור, אז הוא לא הצליח, אז הוא מקבל אחרי זה איזו השלמה מחבר או לא יודע מה. כשאנחנו נמצאים במקרי חירום, אז אנחנו צריכים לתת את המענה לזה.

זה אני יכול להגיד שברשת בזק זה לא קרה. ברשת בזק לא היו מקרים של מה שאתה מתאר - -

תשתיות שונות.

זה תשתיות של סלולר, בגלל עומסים נקודתיים.

הסוגיה הזאת הייתה במעקב מאוד צמוד בתקופת הקורונה בחדר מצב. עקבנו ברמה יומית, לפעמים פעמיים ביום, לגבי עומסים באזורים מסוימים. ניתנו פתרונות בחלק מהמקרים, איפה שהיה ניתן.

את יכולה לשתף אותי קצת, איזה סוג פתרון ניתן?

אני לא מהנדסת, אבל אני יודעת שלאתר מסוים יש קיבולת מסוימת של קליטת מנויים. וכאשר זה עובר את הרף, אפשר או לשנות תדר, או זה זולג לאתר אחר. חברות מכוונות את העומס לאתרים אחרים, איפה שיש בנמצא אתרים מסוימים. למיטב ידיעתי, נגיד היה בביתר עילית, באזורים של אלעד שיש שם כמה אתרים. אז הפנו חלק מהעומסים מאתר אחד לאחר. אני יודעת שבחלק מהמקרים החברות קיבלו תדרים נוספים שיעזרו להם.

והדבר הזה מייקר?

מייקר למי?

ללקוח?

לא, ממש לא. זה לא משפיע על הלקוח. כל הנושא הטכנולוגי לא משפיע על הלקוח.

שוב, גם הפתרונות האלה הם מוגבלים. בחלק מהמקרים זה עזר, בחלק לא. ולכן אחת הסיבות שיושבים להפיק לקחים זה איך כן לאפשר את הלמידה מרחוק במקרה שזה יקרה שוב ולהפחית את העומסים. בוחנים עם משרד החינוך כל מיני פתרונות – לעבור אולי ללמוד באמצעות טאבלטים, ואז לעבור לאינטרנט. אנחנו יודעים שבמסגרת הקורונה הרבה מהציבור החרדי כן התחבר לקווים נייחים, והזמין אינטרנט לצורך המחשב בלבד.

קיים, קיים.

גם במגזר החרדי יש כל מיני תחומים וכל מיני סוגים של אוכלוסיות, יש כאלה שהסכימו.

מעט, אבל קיים.

נכון. היו כל מיני ניסיונות. ושוב, לכן אני אומרת שאנחנו בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם משרד החינוך. ודרך אגב, גם עם נציגי המגזר החרדי, איך כן לאפשר להם את הצרכים שלהם וכן לתת להם פתרונות שמתאימים להם, לרבות רכישת מכשירי טלפון כאלה ואחרים שעובדים על תדרים אחרים, ואז להפחית עומסים באתרים מסוימים.

אז באופן אוטומטי זה יפחית את העומסים.

בדיוק. לנסות לאזן. יש כל מיני פתרונות שבוחנים, בחנו במהלך קורונה ועדיין בוחנים אותם. ושוב, אני מקווה שכשתסתיים הפקת הלקחים, אפשר יהיה לעדכן את חברי הוועדה בפתרונות שנמצאו.

נשמח לקבל את העדכון.

יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש, לגבי קווי בזק: אני מבין שיש שני סוגי קווים, קו אחד שהוא גם לצורך דיבור וקו אחד שמלבישים לו ספק אינטרנט. מה ההבדל? נגיד הלקוח רכש קו בזק שאין בו אפשרות דיבור, ואם הוא יחבר טלפון הוא לא יוכל לדבר?

אני יכול לנחש שאתה מתכוון לעובדה, שלקוח שרוכש קו אינטרנט, צריך למעשה לרכוש חצי מהשירות מבזק, זה מה שנקרא התשתית, וחצי מספק האינטרנט. ואז זה יוצר בלבול אצל הלקוח, הוא לא יודע מי הספק שלו, לפעמים הוא יזמין מבזק מהירות של 100 ומהספק רק מהירות 40, אז הוא יקבל רק 40. אני חושב שיש קונצנזוס שהבעיה הזו היא בעיה של רגולציה, שאני מקווה ואני מניח שהיא בתוך תהליך של שינוי. ולפי מה שאנחנו שומעים, אז יש כוונה של משרד התקשורת לפתור את הבעיה הזו.

אנחנו פועלים בתוך סביבה שהיא סביבה רגולטורית שנכפתה עלינו. אנחנו לא אוהבים את זה, אנחנו עושים את זה לא מבחירה אלא מכוח רגולציה. אני חושב שגם משרד התקשורת היום מבין שהנזק הצרכני שההפרדות האלה גורמות הוא עולה אין ערוך על התועלת, ואני מקווה שזה ייפתר. שוב, זה רגולציה ולא בחירה שלנו.

אוקיי. תודה.

ברשות, דולי, אני רוצה לפנות אלייך. אני מאוד שמח על החלק הזה של משרד החינוך. אני אישית חושב שמשרד החינוך היו צריכים לקחת חלק מהנטל של הדבר הזה. אני לא רוצה להיכנס לזה, על זה אני מתכוון לעשות דיון בנפרד. אבל ממש ב-60 שניות אני אתעכב על זה, אני אשתדל.

זה לא סוד שאחת מהחריגות, כתוצאה ממה שאנחנו רואים, אני מדבר כרגע בנייחים, נקרא לזה הם קווי התוכן. ובוא ניקח לדוגמה, אם במגזר החרדי יש את קו הקורונה קראו לזה, שזה בעצם המקום היחיד שדרכו היו יכולים להתעדכן, מה קורה באזור שלך, כמה חולים יש, שאר הדברים, וכמו שציינתם קודם, שיעורי תורה, וכל אחד אם היה יכול לצאת לבית הכנסת כל יום בשגרה היה לו את השיעור שלו, אבל עכשיו הוא עשה את זה בדברים אחרים.

אני חושב שאם משרד החינוך היה לוקח על עצמו – לא מדבר על השיעורים הפרטיים שעשה בבית כנסת, אבל המסה העיקרית שזה בעצם הלמידה מרחוק, לא זה המקום להיכנס לתחלופה איך אפשר לעשות את זה, כן לדעתי היו צריכים לשקול ביטול מסוים של התקש"ח, היינו יכולים לפתור הרבה בעיות, שזה אומר גם על התשתיות, פחות עומסים, וגם על החלק הזה. אבל כמו שציינתי, עברתי נראה לי את ה-60 שניות, אז אני כרגע - - -

אני יכול 30 שניות להתייחס לנקודה?

גם 60.

משרד התקשורת פנה אלינו וחיבר אותנו למשרד החינוך, מכיוון שבזק היא חברה ששמה הרבה דגש על שרידות וגיבוי. כמו ששמוליק אמר, אצלנו לא היו בעיות של נפילות כתוצאה מעומסים. ואנחנו הגשנו למשרד החינוך פתרון לפלטפורמה ללימוד המוני ולימוד מרחוק. אני מעודכן, אני לא בתוך הפרטים של הנושא הזה, אני עשיתי רק את החיבור בין משרד החינוך לבין החטיבה העסקית, ווידאתי שבזק מספקת פתרון. ממה שאני מכיר, הפתרון הזה מתקדם ואני מקווה שהוא ייושם במהרה. אני חושב שהוא יענה על הנקודה שהעלית.

אני שמח לשמוע.

בקצרה ממש, אנחנו לקראת סיום, אני ארצה לשמוע, נמצאת איתנו בזום קרן מהוט. שלום לך, קרן. קודם כול רציתי להודות לך על שיתוף הפעולה שיש לך עם הוועדה. התעדכנתי לפני הוועדה על התשובה החיובית והמשמחת שנתתם. ונמשיך הלאה לעבוד בצורה יעילה. ותמיד תוכלו לבשר דברים משמחים ללקוחות. זה ראשית כול.

אני שמחה מאוד. וכמובן שאתם מוזמנים תמיד לפנות אליי, בכל סוגיה שתעלה בפניכם, כדי שנוכל לבדוק אותה וכמובן לפתור על הצד הטוב ביותר.

תודה. היה לכם משהו ספציפי מבחינתכם בעניין הזה שאנחנו דיברנו? איזה הערה, הארה? לא במיוחד.

אנחנו פועלים בהתאם להחלטת המשרד ביחס למפ"אות האחרות, מה שעופר הסביר, בעצם לתקופה של אפריל-מאי. חלק זיכינו, חלק מלכתחילה. מי שחרג מדקות השיחה שלו או מהחבילה שהייתה לו, בעצם חויב על פי כמות הדקות שהוא עשה לפי החבילות שיש לדוגמה בהוט. אז בפועל רוב הלקוחות שכן ביצעו חריגה חויבו לפי החבילה הבאה שלהם. וחלק מהלקוחות שיש לתקופות האחרות, אז אני כן יודעת שמבוצעים פה זיכויים.

תודה, תודה. מפרטנר נמצאים איתנו? יהב דרורי נמצאת? נעבור הלאה? סלקום – הראל עמית?

כן, אני נמצא. שלום רב, אני מנהל תחום רגולציה בסלקום. אין לי כל כך מה להוסיף, עופר סקר את הכול לפרטי פרטים, גם בסלולר, גם בנייח. אנחנו נקטנו כמה צעדים מיוזמתנו עוד לפני שמשרד התקשורת התערב בסלולר, כמו לתת קווי שיחות ללימודים מרחוק, קווים ללא תשלום; הפחתנו גם עלויות חריגה; לציבור הרחב גם אפשרנו למשל זום ללא תשלום. וברגע שמשרד התקשורת החליט את ההחלטות שלו, התיישרנו לפי ההחלטות.

תודה, תודה. אבי גרוסמן נמצא איתנו? עופר מרום איתנו? התייאש.

אנחנו לקראת סיכום. קודם כול, אני רוצה גם להודות, הטרחתם את עצמכם להגיע לפה, כל אחד. ולבזק גם על שיתוף הפעולה הפורייה המדהימה שאתם נותנים. כל תשובה שעונים אנחנו שמחים עם התשובה. אנחנו יודעים גם שלפעמים התשובה היא לא. אבל כשאנחנו יודעים שהתשובה היא לא זה אחרי הרבה הרבה מחשבה, אז מקבלים את זה. בפרט אם התשובה חיובית, אז ודאי אנחנו מודים ושמחים. זה ברור.

ברשותכם, אני רוצה לסכם. כמו שדולי ציינה קודם, הנושא של המזומן, לראות שאנשים אלה באמת ששילמו כבר, ולא נכנס לכיסים מאיפה היה להם, מה היה להם, אבל בפועל הם שילמו, איך הם מקבלים את הידיעה שהם מקבלים חזרה את הזיכוי. אני אשמח, כמו שדיברנו, לקבל את מספר המנויים, כמה שזוכו.

הפקת לקחים – מה שאתם אומרים שאתם תוך כדי אירוע ובודקים את זה. להתעדכן גם ממשרד החינוך, כפי שציינתי ב-60 שניות, נראה לי שאתם הבנתם בדיוק למה אני מתכוון.

אני אישית חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת, ואולי לפנים משורת הדין, אם אני יכול ככה לומר, על התקופה הנוכחית שכרגע אנחנו יושבים, שיש כאלה שזקוקים – זקוקים. נכון, לא האריכו את התקש"ח ואנחנו לא במצב חירום – מסכים. זאת אומרת, אתם מוגבלים באיזשהו מקום, אנחנו לא נמצאים במצב חירום. אבל בפועל, אם אנחנו מסתכלים על אלה שיש להם את ההוצאות האלה, ובנוסף, כמו שדיברנו, על ההוצאות המרובות שיש להם, תוך כדי אני חושב שברגע שיאשרו את זה לתחילת השנה החדשה, אולי רטרו, אני לא יודע איך נוכל להגיע לאותם אנשים שהיו בבית, אם יש את הדרך לבדוק את זה, אבל סוף מעשה במחשבה תחילה, לשים את הדעת על זה.

כמובן הנושא של הניתוקים. ידידי, התשתיות בכל המקומות. אני אישית גר באשדוד באזור מסוים, שבוא נאמר ככה: אצלי בבית החליטו לרכוש ניידים. אז שמעתי, אני לא כל הזמן בבית, אבל כששאלו אותי אם אני יודע לומר, ולא ידעתי לומר, מה אתה מציע? גולן, סלקום, הוט מובייל, רמי לוי? אבל אומרים שפה באזור אין את זה, פה באזור אין את זה. זאת אומרת, זה הפך לאיזה נושא מסוים. אין איזה עדיפות מסוימת בגלל השם, רק רוצים את השירות. אז באופן כללי אני מדבר. בבזק, כפי שציינת, זה שונה הסיפור הזה. זה החלק הזה.

לגבי התשלומים לאלה שקשה להם – בוא נאמר, אולי לתת את האפשרות, אם זה שייך. קיבלתי פשוט פניות בדבר הזה, הם אומרים: אין לנו 200 שקלים, אנחנו כרגע 1,500–2,000 - - -

תראה, מי שפונה לחברה ואומר: יש לי קושי לשלם, ברוב המקרים החברות באות לקראת ומציעות פתרונות – לפרוס את זה לתשלומים, כל מיני. אנחנו לא יכולים לאלץ אותם לעשות את זה, אין רגולציה כזאת. אבל אנחנו יודעים משיתוף הפעולה עם החברות, שהן כן נותנות פתרונות לאנשים שפונים ומבקשים דברים.

אז שוב, אני מזמינה לפנות אלינו, או ישירות לחברות, בכתב, לציין את הקושי, להסביר.

יש חריגים.

אני מניחה שייתנו לאנשים שיבקשו את האפשרות לפרוס חלק מהתשלומים. לפעמים הם מתחשבים. וגם לגבי זיכוי רטרואקטיבי, בחלק מהמקרים הם התחשבו וזיכו על סכומים. לא תמיד על כל הסכום, אבל על סכומים נכבדים. אני ראיתי לא מעט זיכויים עוד לפני ההסדרה וההסדר שמשרד התקשורת קבע. אז שוב, תמיד אפשר לפנות, מומלץ לפנות ולנסות.

אני מודה לכולכם שהשתתפתם, ולאה שהשתתפו בזום. ואני קורא מכאן לכל אלה שצופים בנו: אל תחשבו פעמיים, אל תהססו, תפנו לוועדה. יש פה אנשים מקסימים, יש פה אנשים שנותנים את הכול מעל ומעבר ורוצים לסייע. וכמו שאנחנו ראינו היום עם מי שישבנו, שהם קשובים וערים. ואני מקווה בשביל כולם שאנחנו נוכל להצליח, בעזרת השם, לתת את המענה. ושהתקופה הנוכחית, איפה שאנחנו נמצאים כרגע, שאף אחד לא יודע לומר מתי זה יסתיים, אבל אנחנו מתפללים ומקווים שאנחנו נגיע לסיום הדבר הזה, ושנוכל להיכנס לשגרה הרגילה. אל תחשבו שלא נפנה אליכם בשגרה הרגילה, יש הרבה דברים.

בשמחה רבה. ותודה.

תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:04.