פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ז בסיון התש"ף (09 ביוני 2020), שעה 9:30

חינוך סביבתי - לציון יום הסביבה בכנסת

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
משה אבוטבול
עוזי דיין
ווליד טאהא
אורלי פרומן

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל

גיא סמט - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

אסף יזדי - סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

זיוית לינדר - מנהלת אגף חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

עירית הייטנר שעיו - מנהלת תחום חינוך והכשרה, משרד האנרגיה

חני פלג - מרכזת ומובילה חינוך לקיימות, משרד החינוך

גל כפרי - מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, משרד החינוך

סאמיה אבו חיט - מנהלת תחום דעת לימודי הסביבה, משרד החינוך

גילמור קשת מאור - מנהלת אגף מדעים במשרד החינוך, משרד החינוך

עינת בדיחי - אחראית ארצית תזונה ומזון, משרד החינוך

צפריר גרינהוט - מנהל תחום אגרואקולוגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

מרינה אלישע - מנהלת מח' חינוך סביבתי, עיריית נתניה

אסנת בבלי - מנהלת תחום חינוך לקיימות מינהל חינוך, עיריית ירושלים

איריס האן - מנכ"לית החברה להגנת הטבע

הילה נקש - רכזת חינוך סביבתי ארצית, החברה להגנת הטבע

יהודית אימנילוב - רכזת מדעים, בי"ס יחדיו באר שבע, החברה להגנת הטבע

אריה ונגר - ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה, אדם טבע ודין

עומר גינזבורג - רכז תכנית חינוכית, חיים וסביבה

שקד ארג - מורה, פעילה, מרצה, מפתחת תכנים

אלה בן גרשון - תלמידה, בי"ס "יחדיו" באר שבע

מאיה שוורץ - תלמידה, בי"ס "אתגרי העתיד" חריש

מור כץ - תלמיד, פעיל במחאת הנוער למען האקלים

חגית גפן - מנ"כלית הרשת הירוקה

יהודית גידלי

רמי בן שמעון

חינוך סביבתי - לציון יום הסביבה בכנסת

בוקר טוב גם לחבריי חברי הכנסת, לצוות הנפלא של ועדת החינוך, התרבות והספורט ולכל מי שאיתנו בזום. נתחיל עם חברת הכנסת אורלי פרומן בהצעה לסדר ואחרי זה כמה דברי פתיחה.

בוקר טוב. קודם כל, אני שמחה שאנחנו מקיימים את הישיבה בנושא הזה בוועדה הזו. אבל היו מתוכננות להיות היום שתי ישיבות. אני יודעת שאנחנו בשבוע מיוחד לאור מקרי הקורונה, אבל בואו נחשוב בהיגיון: הרי חברי הוועדה שהיו אמורים לבוא לדיון הזה, מה זה משנה אם יושבים שעה וחצי בדיון או יושבים שעתיים וחצי בדיון על שני נושאים שונים? כל השאר ממילא נמצאים בזום.

קשה לי שלא לחבר, לצערי, את העניינים הפוליטיים לכאן כי אני אזכיר שהנושא של הישיבה השנייה היה צריך להיות השפעת הפרדת משרדי הממשלה על החינוך הבלתי פורמלי. זה צורם כי אנחנו פה, חברי הוועדה פה. כל ענייני הקורונה לא תקפים בעניין הזה ולא היו תקפים וגם לא היו מבטלים את הנושא של איכות הסביבה בוועדה. זה לא לעניין. זה צורם. אני מוחה נגד העניין הזה.

בסדר גמור. אני אתייחס ואגיד שאין לך ממה לחשוש. לא במקרה הנושא הזה עלה פה – הוא חשוב לי ובוער בי בלי שום שאלות של קואליציה או אופוזיציה. אנשי החינוך בישראל מוטרדים מאוד מהפיצול. דיברתי גם עם השר אלקין שיעשה מאמצים גדולים כדי להגיע לדיון שאני מקווה מאד שיתקיים כבר בשבוע הבא.

אין שום סיכוי שאוותר על העיסוק המעמיק מאוד בנושא הזה – הוא נוגע לי אישית והוא חשוב לקהילת החינוך בישראל.

מובן ומקובל, אבל תגידו. יצא שהגעתי היום בשעה 09:30 כי לא הודיעו שזה ב-10:30.

הודענו.

גם לא הודיעו שמשתנים הנושאים. אני צריך להיות היום ב-4 ועדות.

נעשה בדיקה. בגדול אני סומך על אנשי צוות הוועדה, גם עברנו על זה אתמול. כל השינויים של השבוע עודכנו, כל חברי הכנסת של הוועדה קיבלו עדכון. אבל זה לא לעכשיו.

שוב שלום לכל מי שנמצא איתנו בזום. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא חינוך סביבתי, בעקבות יום הסביבה שמתקיים בכנסת. אני מציין לטובה את חברת הכנסת מיקי יחימוביץ' שביחד איתה חשבתי על הדיון הזה. לצערנו, היא גם נמצאת בדיון מקביל ממש בזמן הזה בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכמובן עוסקת בנושאי סביבה מההיבטים שלה. אבל ראו את רוחה שורה פה ואותנו כשותפים עמוקים לנושא.

אני לא רוצה להכביר במילים על הזיקה האישית שלי לעולם הסביבה, אבל חשוב לי להגיד, גם כקיבוצניק שהטבע והסביבה הם חלק מהחיים שלו, וגם בעוד הרבה אלמנטים אחרים של החיים שלי אני מרגיש קשור מאוד לנושא כמורה שהתחיל את לימודיו בסמינר הקיבוצים בחינוך סביבתי עם ערן בן ימיני שהיום עומד בראש "חיים וסביבה" והיה מורי ורבי בנושאים האלה ואני מרגיש זיקה עמוקה לנושא.

אני מודה שבחיינו העמוסים, לא תמיד אנחנו מצליחים לחיות לפי כל האלמנטים שבהם אנחנו מאמינים, אבל לפחות בלב וגם בכל מיני מעשים בעבר – שלא נרחיב עליהם עכשיו – אני מרגיש קרוב לנושא.

השרה גילה גמליאל, לשמחתי הרבה, תכבד אותנו בנוכחותה בסביבת שעה 11:00. אני שמח מאוד על כך. דיברנו אתמול, היה לה חשוב להגיע ובאופן כללי חשוב לה מאוד להתייחס בהרחבה לנושא החינוך במשרד החשוב שבו היא יושבת. מכבר אות נו גם גיא, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. נשמח לפתוח איתך. בוקר טוב לך. בינתיים אסף יזדי, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי, אתה נמצא איתנו?

הוא לא התחבר.

מישהו שנמצא איתנו בזום יכול להגיד מילה כדי לוודא שהסאונד שלנו בחדר עובד?

שומעים מעולה.

אוקיי. זיוית לינדר, מנהלת אגף חינוך וקהילה, נמצאת איתנו? האם עירית הייטנר, מנהלת תחום חינוך והכשרה במשרד האנרגיה, נמצאת?

אני מקווה שעכשיו אנחנו איתכם ושאתם שומעים אותי.

בסדר גמור. עירית, סליחה, אנחנו כמובן נחזור אלייך. בוקר טוב, גיא. אתה שומע אותנו?

התחום של החינוך הסביבתי הוא בהחלט תחום שהשרה סבורה שהוא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים ביותר בקדנציה – היא תרחיב הנושא כשהיא תעלה בשעה 11:00. המשרד מקצה, ביחס לכל משרד ממשלתי אחר, סכומים נכבדים מאוד לחינוך. אנחנו מדברים על כ-30 מיליון שקל לשנה שאנחנו מקצים לנושא החינוך. בהמשך תשמעו מהשרה סקירה.

יש לנו עבודה ארוכת שנים יחד עם אנשי משרד החינוך – עם חני, עם קשת, שנמצאות כאן, אנחנו נעזרים בהן – ועובדים בשיתוף פעולה בין משרדי לאורך השנים האחרונות. אנחנו שמחים על עצם קיום הדיון, שהוא דיון חשוב מבחינתנו, על החינוך הסביבתי וזה בטח אחד הדיונים הראשונים בוועדות.

אנחנו בטוחים שאם אנחנו רוצים להגיע להישגים סביבתיים, לטפל בשינויי אקלים, לטפל בדפוסי הפסולת – אנחנו חייבים להתחיל מרמת הגן לטפל בחינוך הסביבתי. כך גם השרה סבורה, אבל אני אשאיר לה את הבמה להרחיב על זה.

תודה. אחרי זה יהיה לנו גם קצת זמן לשאלות אליך, אבל ניתן קודם לשרה ולנוכחים הנוספים להגיע ולדבר. תודה רבה לך.

עירית ממשרד האנרגיה, מנהלת תחום חינוך והכשרה נחזור אלייך, בוקר טוב.

אנחנו מכירים את הנתון ש-30% מצריכת החשמל היא במגזר הביתי, כאשר הצריכה הזאת, אם מתייחסים אליה פר נפש, היא הולכת וגדלה עם השנים. לכן המטרה המרכזית של התוכנית החינוכית שלנו היא להפחית את צריכת החשמל במגזר הביתי.

אנחנו עושים את זה במספר אמצעים, אבל אחד האמצעים המרכזיים מבחינתנו הוא חינוך. הייעוד שלנו הוא לשנות את הרגלי הצריכה, את ההתנהגות של התלמידים, גם בבית הספר, גם בקהילה וגם בבית. אנחנו מתייחסים לתלמידים בתור הצרכנים העתידיים שלנו.

יש לנו תוכנית חינוכית שנקראת "אנרגיה בראש אחר", היא בשיתוף מלא עם משרד החינוך. את החומרים פיתחו בשבילנו באוניברסיטת תל אביב. היא מיועדת לכיתות א' עד ט' ויש לנו כל מיני רבדים של התוכנית.

אנחנו מתחילים, קודם כל, בשימוש היום-יומי בחשמל במשק הבית: אם זה תאורה בחדר, בבית הספר, מערכות איקלום, מיזוג אוויר. אנחנו עוסקים בנושא של אנרגיה לתחבורה, מה המשמעות וההשלכות של תחבורה ציבורית מול תחבורה פרטית. אנחנו מתייחסים, כמובן, גם להשלכות הכלכליות והסביבתיות: מה זה אומר כשאנחנו צורכים אנרגיה.

אנחנו מתייחסים לממשקים שבין מים לאנרגיה, מים כמקור אנרגיה מתחדש – גם חיסכון במים, כמובן – וגם האנרגיה הנצרכת בהפקת מים. ממש חבל לי שאתם לא רואים את המצגת, אבל אם תחפשו בגוגל "אנרגיה בראש אחר" מיד תגיעו לאתר שלנו.

אם היא הייתה שולחת כמו שצריך מראש, היתה לנו את המצגת.

שלחתי מראש. שלחתי מראש את המצגת ואמרו לי שאני אצטרך להעלות אותה.

היא שלחה, היא קיימת פה, פשוט אנשי הזום לא - - -

- - - לכל אחד מהח"כים יש את המצגת.

המצגת נשלחה אתמול. אם מישהו יכול להעלות אותה, אז בשמחה.

אפשר להעלות אותה רק דרך המחשב המרכזי. עירית, אנחנו רואים את המצגת.

מעולה. אתם רואים את השקף הראשון שלה עם הילדה החמודה?

כן. יסלחו לנו האנשים שבזום שהם לא רואים את המצגת, היא יפה מאוד. אנחנו עובדים על זה.

אני ממליצה לחפש בגוגל "אנרגיה בראש אחר" – זה הדבר הראשון שעולה – ולראות אותה. כולם יכולים אפילו לחפש תוך כדי הדיון מבחינתי. אפשר לעבור לשקף השני שמדבר על התחומים שהזכרתי עד עכשיו ואנו עוסקים בהם.

בשקף הבא יש עוד אחד מהנושאים המרכזיים שאנחנו עוסקים בהם: הנושא של אנרגיות מתחדשות. מקורות אנרגיה בכלל וגם אנרגיות מתחדשות ומקורות אנרגיה אחרים. אנחנו מדגישים את היתרונות והחסרונות של כל אחד ממקורות האנרגיה. אנו רוצים גם לתת לתלמידים חומר למחשבה על היתרונות והחסרונות ואיך המשק מוכן להתנהל.

כל זה נעשה באתר שעמותת "סנונית" פיתחה עבורנו. אם הנחתום יכול להעיד על עיסתו, אז באמת זה אתר יפה מאוד, מושקע מאד. עיבדנו את החומרים של אוניברסיטת תל אביב עשתה לנו ליחידות מתוקשבות. זה אמור להיות משהו ידידותי מאוד גם לתלמידים וגם למורים.

מתוך ההבנה שאנחנו צריכים להנגיש את החומר כמה שיותר למורים, פיתחנו גם מדריך למורה. יש לנו את המדריכים הגדולים והכבדים והרציניים, אבל פיתחנו משהו ידידתי מאוד שאומר כמה זמן צריך להשקיע בזה, איך זה מתקשר לתוכנית הלימודים, מה היכולות והכישורים שמתפתחים תוך כדי הדברים. ככה זה זכוה להצלחה עם המורים.

בשקף הבא תראו עוד דבר מרכזי שעשינו: ערכת דגמים. יש לנו ערכת דגמים פיזית, אמיתית. זה ארגז גדול במשקל של 11 ק"ג. עד היום היא חולקה ל-700 בתי ספר, כמובן רק אחרי הדרכה על הערכה. הערכה עוסקת גם בהתייעלות באנרגיה. מי שרואה יכול לראות שיש לנו, לדוגמה, ערכה של נורה חסכונית מול נורת ליבון. אפשר לראות מה צריכת החשמל של כל אחת מהנורות, כמה חום כל אחת מהנורות מפיקה.

יש לנו ערכה של אנרגיה מתחדשת: יש לנו פרוז'קטור שמדמה את השמש ואפשר לראות איך אנרגיית השמש מומרת לאנרגיה אקוסטית ואנרגיה מכנית ואנרגיית אור. יש לנו יחידה שמראה קירות עם בידוד מסוגים שונים. יש על הקירות מד-טמפרטורה שמראה איך כל קיר מתחמם באופן שונה מהפרוז'קטור שמדמה את השמש. יש לנו ערכות של מים כמשאב באנרגיה - - -

אני רוצה להיות רגיש לשאר האנשים בזום שלא רואים את כל המצגת ומבקש לא לצלול עמוק לתוך הנושאים עצמם אלא להראות בפרספקטיבה רחבה מבחוץ. ספרי לנו על התוכנית – יכול להיות שאמרת ואני פספסתי – כמה תלמידים מקבלים אותה, מה התקצוב שלה והאם היא בצמיחה או בסטגנציה ביחס לכמות התלמידים שעוברים אותה בכל שנה.

בסדר. ערכת הדגמים שסביבה אנו בונים את ההקשר של התוכנית, חולקה ל-700 בתי ספר בארץ. אפשר לעשות תחשיבים שמדובר בעשרות אלפי תלמידים שעובדים איתה. יש לנו גם מדריכות מחוזיות של משרד החינוך שלמעשה מטמיעות את התוכנית בשטח.

מבחינת התקציבים, יחסית למשרד החינוך אנחנו צנועים יותר. מדובר במיליונים בודדים בשנה. התוכנית בפירוש לא בסטגנציה. אנחנו הולכים ומגדילים אותה ויש לנו כל מיני יעדים חדשים להמשיך איתה.

אני אספר שעכשיו אנחנו מקדמים מאוד את הנושא של בניה מאופסת אנרגיה. אנחנו מקדמים אותו במשרד. אנחנו גם מקדמים אותו דרך התוכנית. בניה מאופסת זו אפשרות טובה להראות את הצריכה של האנרגיה מול הייצור שלה.

עשינו עכשיו חידון של בית ספר מאופס אנרגיה כדי להנגיש לתלמידים את הנושא של איפוס אנרגיה בבית הספר שלהם. ברוב בתי הספר בישראל כבר יש מערכות PV או יהיו. יש לנו עכשיו פרויקט גדול מאוד עם מפעל הפיס ש-140 רשויות ויישובים יקבלו תקציב להתקנת PV. רוב מערכות ה-PV ברשויות המקומיות במבני ציבור הן בבתי ספר.

תוך כמה שנים, לרוב בתי הספר בישראל יהיו מערכות PV על הגג. חשוב לנו מאוד שזה לא יהיה שקוף לתלמידים. חשוב שהתלמידים יוכלו להשתמש במידע הזה. לכן אנחנו מעבים את החומרים שאנחנו קוראים להם בית ספר מאופס, שמראים את ייצור האנרגיה על הגג מצד אחד ואת צריכת האנרגיה בבית הספר מצד שני.

יש לנו תוכנית משותפת עם המועצה לבנייה ירוקה ומשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה – עם זיוית וחני שנמצאות פה. אנחנו נבחר כפיילוט 10 בתי ספר שיש להם מערכות PV ונסייע להם לעשות תוכנית איך אפשר לאפס את צריכת האנרגיה בבית הספר.

בטווח הארוך אנחנו גם מקווים לעזור להם לממש את זה, ככה שבישראל יהיו בתי ספר שמאופסים מבחינת צריכת האנרגיה. כלומר, שייצור האנרגיה שלהם מתקזז עם צריכת האנרגיה שלהם.

צר לי בשביל שאר האנשים שלא ראו את המצגת. אני מקווה שבהמשך הישיבה נצליח לסדר אותה. אני מוכרח להגיד שזה נראה מרשים. אני אגיד בשביל הנוכחים שאולי לא יצא להם להיות בוועדות רבות, שמטבע הדברים, בראשית הדיון המשרדים מציגים את הדברים הטובים שקורים בחינוך הסביבתי. אני מקווה שאחרי זה נשמע גם על האתגרים מכיוון שישנם כמה שאפילו אני יודע עליהם אישית.

בינתיים נישאר ברוח הטובה של התוכנית היפה הזו שנדמה לי שהיא מאוד מעמיקה. תודה רבה לך, עירית. נשמח לשמוע את משרד החינוך. ודאי גם למשרד החינוך יש דברים טובים לומר. אחרי זה נמשיך. חני פלג, מרכזת ומובילה חינוך לקיימות, בוקר טוב גם לך.

אני רוצה לבקש שגילמור קשת, הממונה במזכירות הפדגוגית על אגף מדעים א', תפתח ואני אמשיך.

גילמור קשת, את נמצאת איתנו?

שלום רב, אני מנהלת אגף מדעים במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. אני שמחה לספר לכם על הפעולות שאנחנו עושים. אנחנו שמחים תמיד לשיתופי פעולה עם המשרדים האחרים, אבל לב הפעילות שלנו קשור לתוכניות לימודים ואני אתחיל בזה.

למשרד החינוך יש מערך שעוסק בחינוך הסביבתי. הוא אומנם יושב באגף מדעים, אבל הוא יוצר בצורה יפהפייה שיתופי פעולה בכל רחבי מערכת החינוך ובאופן מאוד עמוק ורחב גם עם משרדי ממשלה אחרים וגם עם גורמי חוץ כמו הרשת הירוקה ועוד.

הנושאים הסביבתיים נלמדים בתוכניות הלימודים גם במקצועות ליבה ובחירה. התפיסה הכללית היא לקדם יידע שמשולב במיומנויות וערכים של קיימות, פיתוח של תובנה סביבתית. לדוגמה, במקצוע מדע וטכנולוגיה שלמדים אותו כמיליון וחצי תלמידים – זה מקצוע ליבה מגן עד כיתה ט' – מופיעים נושאים סביבתיים בנקודות שונות של הלימודים. כלומר, הם מופיעים בצורה ספירלית, בין אם זה בתוך התחומים, כמו נושאים שקשורים לאנרגיה ונושאים שקשורים ליצירה של חומרים. אנחנו משתמשים בדוגמאות ממש בתוך תוכנית הלימודים. למשל, כשמלמדים בכימיה איך נוצרים חומרים חדשים, נותנים את הדוגמה של יצירת מתאן. וכמובן בתחום האקולוגיה. כל זה במדע וטכנולוגיה.

גם בחטיבה העליונה התחום הסביבתי מופיע בצורה נרחבת. יש גם מקצוע ייחודי של מדעי הסביבה וגם בתחומים השונים, לדוגמה, בביולוגיה, שהוא מקצוע הבחירה הגדול ביותר – לומדים אותו 60 אלף תלמידים בכל שנה ברמת 5 יחידות ועוד 36 אלף ברמת יחדה אחת – לומדים אקולוגיה, לומדים על המגוון הביולוגי בהקשרים של סביבה.

גם במדעי כדור הארץ, בחקלאות, בכימיה, בפיזיקה, אזרחות, אפילו במתמטיקה, באנגלית ואפילו במקצועות כמו תושב"ע ושפה מופיעים תכנים סביבתיים. מקצוע שבו נושא הסביבה הוא מאוד משמעותי הוא גיאוגרפיה. קרוב ל-20 תלמידים בכל שנה לומדים גיאוגרפיה. כמו שאמרתי, במדעי הסביבה זה העיסוק שלו. מקצוע מדעי הסביבה מתקיים ברמה של 5 יחידות.

חשוב לנו מאוד להעמיק את התכנים הסביבתיים, לעדכן אותם, לתת מקום בתכנים הסביבתיים למשבר האקלים. זו אחת הסיבות שבשלה פתחנו בשנה שעברה תוכנית של יחידה אחת שמשתלבת עם חובת המדעים בכיתה י', אם אתם מכירים, והיחידה הזו תתמקד במשבר האקלים.

היא מצטרפת לתוכניות הקטנות יותר של ההשכלה הכללית, כמו התוכנית "מניעים את הגלגל", תוכניות בשיתוף משרד האנרגיה, משרד ראש הממשלה וכמובן עם המשרד להגנת הסביבה.

חשוב לנו להכניס את התכנים של החינוך הסביבתי בכמה רמות. גם ברמת מקצועות הליבה וגם ברמה של מקצועות ותוכניות ייחודיות וייעודיות לתחום הזה. אנחנו מלווים את תוכניות הלימודים בעזרת תכנים, חומרי למידה וכמובן בעזרת פיתוח מקצועי למורים ולמנהלות.

חלק משמעותי מהפעילות שלנו בתחומי הסביבה מוקדש לתחום הקיימות. מיד חני תתאר את התוכניות המיוחדות שנעשות. חשוב לציין שכל תחום הקיימות מתבצע בשיתוף פעולה הדוק מאוד, תוך השקעת תקציבים גדולים מצד המשרד להגנת הסביבה בשיתוף פעולה עם זיוית לינדר ועם גיא סמט. אני רוצה לבקש מחני פלג להציג את תחום הקיימות אותו היא מובילה.

תודה רבה. חני, בבקשה.

כמו שגילמור ציינה, אנחנו מייצרים הרבה מאוד פעולות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה לציין את שותפתי זיוית לינדר. כעשור אנחנו מובילים תוכנית שנקראת "התוכנית המשולבת לחינוך לקיימות". זו תוכנית שאנחנו מובילים בחדרי מורים, בהשתלמויות למורים. כ-4,000 גננות וכ-30,000 מורים עברו את ההשתלמות בעשור האחרון. יחד אנחנו מקדמים גם את תוכנית "בתי ספר ירוקים", אני משערת שהם יתייחסו לזה בהמשך. יש לנו 1,306 בתי ספר ירוקים עם עשייה מרשימה מאוד.

פעולות נוספות יש לנו במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, למשל, יום הניקיון הלאומי. אנו עושים פעילויות חינוכיות בבתי הספר כדי להעלות מודעות לקשר בין האדם לסביבה. אנחנו משלבים את זה במספר תחומים ומבקשים ממוסדות חינוכיים לקיים התנהלות מקיימת.

אנו מייצרים פעולות כמו תחרות בנייה ירוקה שבה בתי ספר יכולים לקחת מרחב בתוך בית הספר ולשנות את המרחב הזה בהיבטים סביבתיים כמו אקוסטיקה, רעש, אוורור. בתי הספר מייצרים גם תוכניות לימודיות.

עירית ציינה את התחרות של בתי ספר מאופסי אנרגיה. תוכנית נוספת שאנו מקדמים היא תוכנית בנושא יעדי האו"ם, בשיתוף משרד החוץ וקק"ל. בתוכנית התלמידים בחרו יעד מיעדי האו"ם והציעו הצעות. שלושה בתי ספר שזכו יוצאים לייצג אותנו באו"ם בדצמבר, שם הם יציגו את התוכניות שהם מציעים למדינות השונות באו"ם.

יש לנו תוכנית גלוב שמקדמת איסוף נתונים, גם נתונים אקלימיים, גם פנולוגיה, גם קרקע וגם מים. התוכנית מיועדת לכל הילדים מגן ועד י"ב. אנחנו מנסים לייצר אפילו עבודת של תלמידי י"ב גם בנושא של השכלה כללית.

יש לנו תוכנית שנקראת "כתבי סביבה צעירים". אנחנו מזמנים לילדים מבחר סוגיות סביבתיות שקשורות לאזור שלהם והם כותבים כתבות. הכתבות נשלחות לחו"ל. בשנים האחרונות, כל שנה אנחנו מצליחים לקדם.

כנסים שאנחנו מייצרים למורים – היו לנו שני כנסים השנה. יש לנו מצעד אקלים ועוד ועוד תוכניות. שלחנו לכם את המסמך. אני לא רוצה לגזול מזמנו של גל כפרי שהוא שייך למינהל חברה ונוער והוא יציג גם את התוכניות שלהם. תודה. גל, אתה איתנו?

זה יפה שלקחת לך סמכויות של מתן זכות דיבור. אני מכבד את זה ואם גל איתנו, אז אין בעיה שהוא ידבר. גל כפרי, אתה איתנו? לפי מה שאומרים פה בזום, הוא לא נמצא איתנו.

העניין הוא שיש כאלה שרוצים להיכנס אבל לא הכניסו אותם. יכול להיות שהוא אחד מהם. הוא נמצא בזום.

יכול להיות שהוא נמצא תחת שם אחר, זה קורה לפעמים. אנשים עולים עם כל מיני שמות אחרים. מיד נחזור אליו. אני לא רוצה להתעכב. האם שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין ויו"ר ועדת החינוך בשלון המקומי, נמצא איתנו?

יש לנו רק אחד כזה.

ברור. שלום, גם אם אתה שומע אותי, יכול להיות שהשרה תכף תיכנס ואז גם תוכל לדבר בפניה ולהציג את תמונת המצב מהראייה שלך. זה יכול להיות דווקא טוב.

תימני לתימניה.

כן, אבל לא בהקשר הזה.

יש פה עוד כמה נציגים ממשרד החינוך. יש מישהו שרוצה לדבר ולא דיבר – זה הזמן שלכם כי אחר כך נעבור לארגונים ולנציגי התלמידים. תלמידים, אני מאוד רוצה שתדברו, אבל הייתי רוצה שתדברו בזמן שהשרה תהיה פה. אני חושב שזו ההזדמנות הכי טובה. דווקא מתוך כבוד אליכם אני רוצה לחכות עוד כמה דקות.

האם נמצאת איתנו אסנת בבלי, מנהלת תחום חינוך לקיימות בעיריית ירושלים? אני מתנצל פה על אתגרי הזום היום. גם היא לא נמצאת. יש פה הרבה אנשים שטוענים שהם נמצאים, אבל הם לא נמצאים.

מרינה אלישע מעיריית נתניה, נמצאת איתנו? תסמנו לי מי נמצא ומי לא.

סימנתי את מי שהיה בהתחלה. בינתיים כנראה זה השתנה.

מרינה, את צריכה לפתוח מצלמה ואנחנו נשמע אותך. נשמח לשמוע את נקודת מבטך על החינוך הסביבתי בעירייה.

החינוך הסביבתי בעיריית נתניה קורם עור וגידים מבחינתנו. אנחנו משקיעים משאבים רבים החל מהגיל הרך ועד לגיל השלישי. בזה הרגע תפסתם אותי יושבת בישיבה במוזיאון העיר נתניה כדי לחשוב על שיתופי פעולה להטמיע את החינוך הסביבתי בכל הקהלים ואיך המוזיאון יכול להיות חלק מהעשייה הסביבתית בעיר.
אנחנו מקיימים הכשרות החל מהגיל הרך, לגננות, למורים בבתי ספר. יש לנו גני ילדים ירוקים ובתי ספר ירוקים. השתלמות לגננות ולמורים שהיא השתלמות ייחודית אצלנו והיא מועברת כבר שנה שלישית בנושא משבר האקלים. מורים עוברים את ההשתלמות הזו ולאחר מכן הם מיישמים את זה בתוך הכיתות.

אנחנו עושים סיורים לקהל הרחב בעונות הפריחה כדי לחבר אותם לטבע ולמקום, מדברים על השמירה על משאבי הטבע העירוניים. אנחנו מפעילים מתנדבים נאמני שמורות בנושא שמירה על הטבע העירוני. הם עובדים בצמוד לאקולוגית העירונית.

אנחנו מפעילים מתנדבים – מתנדבי נתניה – שמסבירים על נזקי הפלסטיק ועל השמירה על ניקיון החופים. בעונת הרחצה הם עוברים בין המתרחצים. השנה, בגלל הקורונה, לצערי הם לא יצאו לשטח אבל הם הספיקו לעבור בבתי הספר ולקיים הסברה לתלמידים על הנושא של הפלסטיק בחופים וצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים.

אנחנו עושים אירועים רבים לקהל רחב. כרגע האירועים לא מתקיימים, אבל אני מקווה שנחזור לשגרה בהקדם. העשייה בנתניה הי די רחבה.

יש שיתופי פעולה בין הערים? השלטון המקומי מייצר שיתופי פעולה גם ביניכם או שכל עיר או רשות בפני עצמה?

עקרונית, כל רשות בפני עצמה, אבל נתניה חברה להרצליה ולחוף השרון בנושא של קידום שמורה ימית, קידום שמירה על החופים. אנחנו עושים שיתופי פעולה. הדגל הכחול מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה. יש לנו רצועת חוף של 14 ק"מ, אז הנושא של שמירה על החופים ועל מצוק הכורכר מהווה שיתוף פעולה.

בסדר גמור. אנחנו עדיין ממשיכים בקו נציגי משרדים ממשלתיים ועיריות. אשמח לעבור לנציגים של "אדם, טבע ודין", ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה.

בוקר טוב ותודה רבה. בעקבות משבר הקורונה אנחנו שומעים בשיח הציבורי, בראיונות בתקשורת, הרבה קולות בסגנון: הבנתי שצריך לשנות עכשיו אורח חיים, לא צריך לצאת כל הזמן לקנות, הבנתי שצריך להיות יותר עם המשפחה וכולי וכולי.

אני חושב שגם המשבר הנוכחי בשילוב עם משבר האקלים ובכל מיני היבטים של המשבר הסביבתי נותנים הזדמנות לחשוב כך גם בתחום הקיימות והחינוך לקיימות. צריך לבחון כרגע את הנושא של החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות. בין הרצוי והמצוי יש פערים.

צריך לעשות את הבחינה הזאת לא רק מבחינת תקציבים, כמה תלמידים לומדים, כמה בתי ספר, כמה מורים יש וכולי, אלא ממש לעשות בחינה של תכנים, שיטות, פדגוגיה, ערכים ולמה אנחנו מחנכים. אני אומר עוד כמה נקודות ואז אתן הצעה מעשית בסוף.

חינוך לקיימות הוא חינוך מורכב מאוד. להבנתי, יש לו שלושה יסודות: יסוד אינטלקטואלי ומדעי – יש הרבה ידע שצריך לדעת והוא בין-תחומי בצורה מדהימה. אין עוד מקצוע או תחום שהוא כל-כך בין תחומי. הזכירו פה מדעים וגיאוגרפיה וכימיה וביולוגיה ואקולוגיה ובריאות הציבור. יש היבטים חברתיים וצדק ופסיכולוגיה וסוציולוגיה ואורח החיים של החברה וכלכלה. צריך לדעת פה המון דברים, זה מורכב מאוד.

זה גם רב-גילאי. זה מתאים לכל הגילים.

נכון. צריך להתאים את זה לגיל, אבל לכל גיל לתת את כל האלמנטים בצורה מותאמת. יש אלמנט ערכי – לאיזה ערכים אנחנו רוצים לחנך. הערך המוביל היום במערכת החינוך, לפי מה שאני יודע, זה לא ממש תוצאה מחקרית אלא זו התרשמות מהילדים הפרטיים שלי, זה ערך של התחשבות בזולת שהוא ערך חשוב מאוד

התחשבות באחר – הסביבה זה האחר האולטימטיבי, זה הדורות הבאים, זה הטבע, זה למה אנחנו צריכים בכלל לתחשב בדורות הבאים, ערכים של דאגה לעתיד, של התחשבות, של אחריות, של צניעות. איך מקדמים ערכים – זה לא פשוט כל-כך.

ההיבט השלישי הוא חינוך אזרחי, אזרחות. אזרחים מעורבים, איך מעורבים, באלו כלים דמוקרטיים, איך מקדמים את זה. זה גם כן מסובך מאוד – רק תראו את הוויכוחים שהיו בשנים האחרונות בנוגע לאזרחות: כן ספר, לא ספר, כן ועדת מקצוע, לא ועדת מקצוע. זה מורכב מאוד והשילוב שלהם מורכב מאוד.

אני רוצה להדגיש את הנקודה שעניין מורכב מאוד ובין-תחומי יכול ללכת לאחד משני כיוונים: הכיוון האחד, הוא עלול ליפול לבורות של המכנה המשותף הנמוך ביותר, של סיסמאות, של קלישאות. הוא יכול ללכת לחינוך טכני, לעשות בובות מסמרטוטים ממוחזרים. יש לזה חשיבות בגילים צעירים. אחרי שבוע, אגב, מוצאים אותם בפח.

זה יכול ללכת לאיזו הטפה צרכנית: תעשו ככה, כן תסגרו, לא תסגרו. אבל אם זה לא בא עם הבסיס העמוק והערכי, אז זה לא מחזיק הרבה זמן מעמד.

נעשו הרבה דברים בשנים האחרונות ואני מברך על זה. יש הרבה פרויקטים מחממי לב והתקדמות רבה ובהחלט כל הכבוד למשרד החינוך ולמשרד להגנת הסביבה על מה שנעשה. אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להפוך את החינוך הסביבתי ליותר מעמיק, רב השראה, עם חזון. יש לו פוטנציאל לעצב את אזרחי המחר ולהשפיע על העתיד והוא גם יכול להיות חינוך טוב.

העברתי לוועדה דף עמדה שיש בו כמה נקודות שמפרטות למה זה גם טוב לחינוך ולא רק טוב לסביבה. זה גם חינוך טוב כשהוא בין-תחומי ושהוא מעמיק והוא לא הולך למכנה המשותף הנמוך אלא לרמות גבוהות. יש פה פוטנציאל כזה.

כדי להתחיל להתקדם, מעבר להתקדמות שכבר נעשתה, לממש את זה, אני מציע לאמץ מודל שיש בחוק אוויר נקי. בחוק אוויר נקי יש חיוב לעשות בחינה של תקני איכות האוויר אחת ל-5 שנים והמשרד להגנת הסביבה עושה את זה. המשרד להגנת הסביבה מזמין בעלי עניין, עושה ועדה ובוחן אם צריך לשנות או לא לאור התפתחות הידע וכל 5 שנים יש הצעה אילו תקנים צריך לשנות או לא.

אני רוצה להציע – ואני מקווה שמשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה ירימו את הכפפה ואולי כביוד יושב-ראש הוועדה יעזור לדחוף את זה – להקים ועדת מומחים שתבחן את הפדגוגיה, השיטות, הערכים. שתעשה בחינה ותיתן הצעה ארוכת טווח עם אבני דרך, עם יעדי ביניים, בנושא החינוך הסביבתי.

יש מדינות שיש להן אפילו חוק חינוך סביבתי. אני עוד לא יודע אם אנחנו צריכים להגיע לשם, אבל לפחות ועדה מקצועית, ועדת מומחים, שתעשה שיתוף עמוק של הציבור ותעלה את הנושאים האלה ותבחן תכנים, ערכים, פדגוגיה שיוכלו להיות מיושמים אחרי זה בתקציבים ובתוכניות. לפני שמדברים על תוכנית כזאת או אחרת, אני חושב שצריך לבדוק לאן אנחנו הולכים. תודה.

תודה רבה. רשמתי בפני את ההצעה שלך. כשנחזור לנציגי משרדי החינוך והגנת הסביבה, נשמע מה קיים ואם קיים ביחס לשיתוף הפעולה ביניהם ויכולת להציע תוכניות ארוכות טווח ואחרי זה אני אתייחס.

אשמח לעבור לאיריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. שמח מאוד שאת איתנו. את ומי שאיתך.

שלום. אני לא לבד כאן, אני נמצאת עם הילה.

הילה נקש היא רכזת חינוך סביבתי ארצית.

אני רוצה להתחיל בברכות לך, אדוני היושב-ראש, שהקדשת דיון לנושא הזה ולכל חברי הכנסת שמשתתפים. הזכרת את המעורבות והקשר האישי השלך לנושא הזה וגם את הזכות לעסוק בנושאים שאנחנו קרובים אליהם אישית. אני יודעת שאתה נתת דוגמה אישית וויתרת על הרכב הפרטי. בעולם הערכים שלי, דוגמה אישית זה דבר מאוד חשוב. זו הזדמנות להזכיר גם את זה. כן ירבו. תודה על הדיון החשוב הזה.

החברה להגנת הטבע מובילה תוכניות חינוך סביבתי כבר למעלה מ-20 שנה. בערך 40,000 ילדים ובני נוער משתתפים בתוכניות חינוך סביבתי במאות בתי ספר וגני ילדים, בכל הגילים מגן ועד י"ב, בכל רחבי הארץ מקרית שמונה ועד אילת, ומאוד חשוב לציין שמכל קצוות האוכלוסייה, מכל מגזרי האוכלוסייה, יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, דתיים – באמת, הטבע מחבר את כולנו. יש כ-200 מדריכים מקצועיים שמובילים את התוכנית היפה הזו שהילה שנמצאת פה לידי מובילה אותה.

בנוסף לעבודה הישירה עם ילדים, אנחנו עובדים עם עשרות צוותי חינוך במסגרת התוכנית המשולבת לקיימות בהובלת המשרד להגנת הסביבה. זה המקום להזכיר את השותפים שלנו לדרך, משרד החינוך, כמובן.

כמו כל דבר טוב, אנחנו לא עושים אותו לבד. הוא פרי פעולה משותפת של השותפים שנמצאים כאן איתנו בדיון: המשרד להגנת הסביבה, זיוית שנמצאת כאן; משרד החינוך, שמענו קודם את חני ואת גילמור קשת ועמיתים נוספים מארגוני הסביבה.

חשוב לומר שהחינוך הסביבתי הוא לא רק חינוך סביבתי שעוסק בעולמות תוכן צרים, אלא מדובר בעולם מושגים ועולם תכנים וערכים רחב מאוד בלמידה חוץ-כיתתית, בלקיחת אחריות על הסביבה שלנו, הסביבה הקרובה, על העתיד שלנו, זיקה לקהילה, ליישוב שבו גרים, למדינה עצמה.

הנושא של הבריאות שאנחנו עוסקים בו עכשיו, גם כאן אנחנו מדברים על בריאות נפשית ובריאות פיזית. זה חינוך אקטיבי, זה לא חינוך פסיבי. זה חינוך לעשייה ולמעורבות. באמת עולם ערכים משמעותי מאוד.

הנושא של הכלה וחיבור בין אוכלוסיות והיכולת לתת מקום למגוון רחב של תלמידים. הטבע מחבר ומאפשר. מכאן החשיבות הרבה של החינוך הסביבתי.

עד כאן דיברנו – הזכרת, אדוני היושב-ראש קודם – על הדברים הטובים. נעבור מהדברים הטובים והמשמחים לתמונת המצב ובעיקר לצד של האתגרים.

היום, לצערנו, עם כל הדברים היפים והחשובים שנעשים, החינוך הסביבתי הוא חלקי במובן הזה שהוא לא נחלת הכלל. לוקחים בו חלק רק חלק מבתי הספר בארץ כתוצאה של תיעדוף - - -

איזה אחוז בערך של בתי הספר לוקחים חלק באמת בחינוך סביבתי?

מדברים על 40,000 ילדים ובני נוער, לפחות בפעילות שאנחנו עושים. זה אחוז קטן.

משרד החינוך, תרשמו לכם את זה כנקודה להתייחסות שאשמח לשמוע. זה משהו שאפשר להגדיר אותו כיעד.

מה שמגביל זה גם מקום נמוך בסדרי העדיפויות כי זה לא חלק אינהרנטי בתוכנית הלימודים, וגם הנושא של התקציב, הנושא הכלכלי. כיום החינוך הסביבתי מתקיים במקומות שבהם זה חשוב למנהלי בתי הספר, למורים, לצוותי ההוראה ובמקומות שבהם זה חשוב למשרד החינוך או למשרד להגנת הסביבה או משרדים אחרים ובמקומות שיש בהם תרומות או מעורבות הורים – אלה הגורמים התומכים שמאפשרים את הפעילות הזו.

התוצאה היא שיש אוכלוסיות שלמות שלא זוכות לחנוך סביבתי. כאשר המגבלה היא מגבלה תקציבית, חלק גדול מהאוכלוסיות הן אוכלוסיות מוחלשות, הן אוכלוסיות פריפריאליות. במקומות שאנחנו, החברה להגנת הטבע, לא מקבלים תמיכה מהמדינה או מתרומות כדי לאפשר את הפעילות הזאת – היא לא יכולה להתקיים.

כאן אני מגיעה לשורה התחתונה, למה שהיינו רוצים לקבל מהדיון או מבקשים לקבל מהדיון הזה – זו בקשה פשוטה ומתבקשת: החינוך הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך מהגיל הרך ועד י"ב, שזה יהיה חלק מתוך מערכת סדרי עדיפויות ושזה יהיה מתוקצב.

אנחנו בטוחים ויודעים שחינוך סביבתי הוא מפתח לשינוי סביבתי, הוא מפתח למעורבות, לחינוך של דור חדש של אזרחים מעורבים יותר, אחראים יותר ואכפתיים יותר. זו אבן יסוד במערכת החינוך. שמחנו לשמוע את הצהרת השרה להגנת הסביבה שתכף נשמע אותה - אני מבינה שאנחנו מחכים לה – שמקדישה סכום יפה לחינוך סביבתי ולמשבר האקלים, חשוב לציין שזה חלק משמעותי מהאתגר שאנחנו מתמודדים אותו והוא חלק אינהרנטי מתוכניות החינוך הסביבתי.

אנחנו חושבים שצריך להרחיב את זה. החינוך הסביבתי צריך להיות נחלת הכלל, נחלת כל ילד במדינת ישראל. האחריות היא עלינו וחשוב שנוביל את השינוי ושהוא ייצא מכאן.

אני רוצה לסיים עם הצעה קונקרטית: במשך שנים התקיים בכנסת כנס ילדים – "ילדים מובילים שינוי" זה השם של התוכנית של החינוך הסביבתי שלנו בחברה להגנת הטבע. נשמח שאתה, אדוני היושב-ראש, יחד עם מיקי חיימוביץ', יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה תובילו כנס כזה גם השנה כדי שכל חברי הכנסת יוכלו לראות באמת כמה המהלך הזה הוא משמעותי וכמה חושב שהוא לא יישאר נחלתם של מעטים אלא יהיה נחלת הכלל.

החינוך הסביבתי הוא אבן יסוד. מערכת החינוך לא שלמה בלעדיו. אם יש עוד שאלות או השלמות שחברי הכנסת או המשתתפים ירצו לשמוע, אז הילה נמצאת איתנו ונשמח להרחיב. זה מאוד חשוב לנו. אנחנו נמצאים כאן כדי לקדם את הנושא למען עתיד טוב יותר.

חבר הכנסת משה אבוטבול רוצה להפנות שאלה.

קודם כל, יישר כוח על כל הפעילות. זה דבר חשוב מאוד שאנחנו רואים איתכם עין בעין ויודעים שזה ילווה אותנו עוד עשרות שנים. עצם העובדה שאנחנו מקיימים על זה דיון ומגיעה לפה גם השרה הנכבדה, זה באמת מוכיח שאנחנו נמצאים על הקו הזה.

חשוב לי לדעת עד כמה אתם מרגישים שאחוזים מהחברה החרדית, קרי, בתי הספר בכל הגילים נמצאים בנושא הזה. כראש עיר בעבר, שיתפתי פעולה בנושא הזה עם כל הגורמים והגופים. האם אתם מרגישים שזה מספיק או שצריך להגביר את זה יותר. עמדתכם בנושא חשובה לי.

אני שמחה שהשרה הצטרפה אלינו.

מיד, כמובן, נכבד את השרה. תשלימו את התשובה ואז נעבור לשרה.

יש לנו עבודה עם החברה החרדית. יש עבודה יפה עם החברה החרדית בירושלים. יש פעילות יפה שנעשתה באלעד סביב מאבק סביבתי שהיה באזור. אבל ממש לא מספיק. היינו רוצים לראות פעילות נרחבת הרבה יותר בחברה החרדית.

מתארחים אצלנו בבתי ספר שדה נוער בסיכון. בזמן הקורונה אירחנו חלק מהאוכלוסייה החרדית אצלנו בבתי ספר שדה. אנחנו מרגישים שיש הרבה לעשות בגישה לטבע, בחיבור לטבע, בזכות לגעת באדמה, לצאת לסביבה. יש פעילות שנעשית. יש לנו תוכנית פעולה מסודרת למה שעוד צריך לעשות. היינו שמחים לסיוע בעניין הזה כי מדובר באוכלוסייה גדולה שלא זוכה לגעת מספיק בטבע ולצאת מספיק למרחב הפתוח.

הפעילות שאנחנו עושים מצליחה מאוד. אנחנו ממש מרגישים שאנחנו מגיעים לקרקע בשלה ושיש ביקוש ושיש רצון. היינו שמחים לתת לו מענה רחב יותר.

אני מודה לכם מאוד. אני יותר ממודה לכם על זה שבדיוק ענית את תשובתכם בנוכחות השרה היקרה. אני בטוח שהיא תיקח לתשומת ליבה את הדברים החשובים שאמרת על המעורבות של המגזר החרדי. תודה רבה לך.

ברשותכם, וכמו שאמרנו, הצטרפה אלינו השרה להגנת הסביבה, חברת הכנסת גילה גמליאל. אמרתי בהתחלה ששמחתי שכבר כמה ארגונים ציינו שנכנסת עם התייחסות משמעותית לנושא החינוך בהקשר של המשרד שלך ונראה לי שעצם נוכחותך פה מוכיחה את החשיבות שאת רואה לנושא.

אני גם אגיד שיצא לנו לשתף פעולה עוד בתפקידי הקודם, לפני שהייתי פה, ואני יודע שכאשר את רוצה שנושא יתקדם – הוא מתקדם. תדעי שאחרי המילים היפות יש לנו ציפיות גבוהות באמת. יושבים פה אנשים בזום שעם חלקם יצא לי לשתף פעולה, שבאמת הנושא הסביבתי הוא בדמם ואני מקווה – וזה המשפט שלי בהקשר הזה – שתצליחי להשריש לכמה שיותר מאזרחי ישראל שמשבר האקלים והתפיסה הסביבתית שלנו הם לא מותרות. זה צריך להיות חלק מהחיים שלנו.

ככל שאזרחי המדינה ואזרחי העולם יפנימו את זה, אני חושב שבאמת נחיה פה בעולם טוב יותר, וזאת לא קלישאה, זה קשור לכל נושא החיים שלנו. אריס דיברה קודם על זה שוויתרתי על הרכב, אבל הסיפור של תחבורה וזיהום אוויר הוא בסוף איכות החיים שלנו. כשאנחנו מבלים שעתיים-שלוש פחות עם המשפחה שלנו, בסוף איכות החיים שלנו נפגעת.

תודה רבה ונשמח לשמוע את ההתייחסות שלך לנושא.

שלום. ראשית, אני רוצה לברך אותך. אני חושבת שאין ראוי ממך לעמוד בראש ועדת החינוך שהיא בעיניי הוועדה בכנסת ואין ספק שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. על כן, ודאי וודאי בתפקיד שאני כרגע מובילה במשרדי בהגנת הסביבה, הדבר הראשון שהצבתי כיעד מרכזי זה חינוך סביבתי. אין ספק שההיבט הזה כולל את כל המגזרים, בוודאי החרדים, את המיעוטים.

כבר יש לי סבב פגישות לכל תוכניות החומש הבאות שבהן הסעיף של הגנת היה חלק מרכזי בתוכניות. כבר יצאתי בקול קורא לכל אותם ארגוני סביבה על מנת להטמיע את החינוך הסביבתי. בשלב ראשוני ומיידי הקצינו לכך 5 מיליון שקלים. הפגישה הבאה שלי תתקיים מחר, יום רביעי, עם שר החינוך ולא בכדי. אין לי ספק ששיתוף הפעולה מתבקש. הוא חיוני וחשוב על מנת להצעיד את השינויים התודעתיים ואת דפוסי התרבות המושרשים בנושא הגנת הסביבה.

על כן ראיתי לנכון, במיוחד ביום הזה, להיות נוכחת כאן בוועדה על מנת שיהיה ניתן להפנים ולהבין שאנחנו נפנה לכל הגילים וניעזר בכולם: ברשויות המקומיות, בוועדה שלך - -

בשמחה.

- - בחברי וחברות הכנסת, במשרדי הממשלה השונים. זו צריכה להיות ראיה מערכתית לאומית רחבה עם יעדים אסטרטגיים מובנים מטעם הממשלה. רק כך נצליח באמת להיות אחת המדינות המובילות בעולם בכל מה שקשור לפתרון בעיית משבר האקלים והמחסור במגוון הביולוגי ובכל אותם דברים שאנו סובלים מהם כאן בארץ, מזיהום אוויר שהפך להיות חיי שגרה וכביכול נורמה מקובלת שלחלוטין אסור שתתקבל כי היא פוגעת אנושות בבריאות הציבור.

אנחנו רואים, במיוחד בימים האחרונים, את כל הזיהומים בנחלים שגורמים לפגיעה במים בישראל, דבר שאנחנו לא נאפשר ונכין תוכניות מובנות על מנת לקדם את זה. הבנייה הירוקה והטיפול בפסולת על כל גווניה אלה דברים מהותיים מאוד, קריטיים וחשובים שאני רואה כיעדים אסטרטגיים.

אני חייבת לציין שנכון לעת הזו, לצערי, המשרד עדיין הולך אחורה ביחס לפוטנציאל שגלום ביכולות המינוף של הטמעת הנושאים שדיברתי עליהם. יש הרבה דברים שאנחנו נמצאים ממש אי-שם מאחור ביחס למדדים הבין-לאומיים ונצטרך להציב יעדים אסטרטגיים ברורים על מנת להתקדם ולהוביל את המדינה שלנו להיות אחת מהמדינות המובילות ושתשמש מודל עבור מדינות אחרות.

האתגר הוא עצום, יש הרבה לעשות. אני חייבת לציין שגם בסוגיית בעלי החיים אני רוצה את העזרה כאן להעביר את צער בעלי חיים לטיפול במשרדי על מנת שניגוד העניינים המובנה שקיים היום במשרד החקלאות – הייתי סגנית שר החקלאות בעברי – בטיפול בצער בעלי חיים וגם בכל מה שנלווה לכך ומצריך שינוי בגישה יוטמע במשרד.

אני חייבת לציין את היועצת של ראש הממשלה לבעלי חיים, את טל גלבוע, שאיתה אני מובילה הרבה מאוד מהלכים ביחד עם שרים נוספים. גם בצבא יש הרבה מה לעשות - - -

- - - אקולוגיים - - - זה גם חלק - - -

כל נושא ה-Cleantech שלא מספיק מפותח. יש הרבה דברים שהם, לטעמי, פספוס עצום של העשורים האחרונים. כולי תקווה שעכשיו אנחנו נוביל מספר מהלכים שנוכל. אני אזדקק לכל אחת ואחד כאן על מנת לקדם את הדברים. זה יצריך, כמובן, גם את המשאבים המתבקשים ואני באמת ובתמים מאמינה שאנחנו נוביל את מדינת ישראל למקום הרבה יותר טוב.

תודה רבה. פרטת חלק הנושאים ואנחנו מבינים איזה אתגר עצום יש לפנייך במשרד. אמרתי שאנחנו מאמינם בך וסומכים עלייך ומצפים. מצפים למהפכה.

אז קדימה, הוועדה שלך יכולה להיות - - -

הנה, כבר בשבוע השני לעבודתה הוועדה מוכיחה את ההתייחסות שלה לנושא.

אתה יודע שהחוקים, במקום לעבור את התהליך של קריאה טרומית, יכולים להגיע לכאן ישירות ועל בסיס אותם תהליכים יידונו כאן בוועדה בקריאה ראשונה. המשרד שלי יהיה לכם לעזר בכל דבר ועניין.

אני מבהירה ואומרת שכל רעיון יתקבל בברכה, כל הערה, כל ניסיון נצבר לאורך שנים של כל אחד בתחומו. אני בהחלט רוצה לראות את הדברים, לקבל את הידע כדי שנוכל לקצר תהליכים כי אנחנו ממש נמצאים אי-שם מאחור ויש עוד הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להצעיד את הנושא הזה קדימה.

תודה. חברי הכנסת רוצים להפנות אלייך שאלות. בבקשה, חברת הכנסת פורמן הייתה ראשונה, ואחריה – חבר הכנסת טאהא.

לא בהכרח שאלות. אולי דברי עידוד.

אני בטוח שהשרה תסתדר.

אני רוצה לפתוח בציטוט מקהלת רבא: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".

אין ספק, כמו שציינת השרה גמליאל, החברה האנושית כולה נמצאת היום בעידן של משבר סביבתי גלובלי. הרי כל מה שהובילו להסכמות בין-לאומיות בנושא של פיתוח מקיים, פיתוח בר קיימא אלו מושגים שאנחנו עדים להם בשנים האחרונות לאור המודעות למשבר העולמי.

שמענו הרבה תוכניות יפות שהציגו גופים שונים שעוסקים בנושא של חינוך סביבתי. היעד שלנו הוא איך אנחנו הופכים את מדינת ישראל למדינת פרו סביבה אמיתית למען העתיד של כולנו. כנראה שזה לא פשוט.

מי שצפה בסוף השבוע האחרון וראה איך שרק שחררו אותנו החוצה, הורידו צוללים מתחת למים, אספו טונות של לכלוך מתחת למים. אני עצמי צוללת ואני אומרת לכם, כל פעם שני יורדת, תמיד יש לי שקית ואני אוספת את הלכלוך מתחת למים.

פארקים, יערות – אנשים באים בכיף, הרי זאת הכוונה של הטבע המדהים הזה, תיהנו, אבל קחו את שקית הזבל איתכם הביתה ושימו אותה במקום הנכון. זה בדיוק חלק מאותו קלקול שדיברנו עליו. העלו פה רעיון שאולי חינוך סביבתי יהיה עוד נושא כמו מתמטיקה וספרות בבית הספר. אני חושבת שזה נושא בין-תחומי. הוא נוגע לכל-כך הרבה מקצועות והוא צריך להיות משולב ויושב פה בראש אצל כל מורה, גננת או אשת חינוך ולא משנה איזה נושא אתה מלמד. אני יכולה להראות לכם גם איך במתמטיקה אתה יכול לשלב את ההגנה על הסביבה.

לכן זה צריך להיות מוטמע, סוג של שטיפת מוח. תמיד אנחנו נותנית את הדוגמה הידועה על הפרחים: לא לקטוף פרחי בר.

זה עבד.

זה עבד. אותו דבר פה, במיוחד שהתוצרים הם כל-כך מוחשיים. הנה, אנחנו לא עושים ככה, תראו מה קורה. זאת משימתה של מערכת החינוך, של כל הגופים שעוסקים בחינוך, הן בבוקר והן בשעות אחר הצוהריים, תנועות נוער, מתנ"סים, ארגונים – זה לא משנה מי – כל מי שפוגש את הילד, כל מה שאתה מלמד אותו כשהוא כחומר ביד היוצר, הופך להיות חלק ממנו וחלק מהטבע שלו. לכן ההשקעה בחינוך היא מאוד משמעותית בעיניי בכל המסגרות.

פתחתי בציטוט ואני אסיים באנקדוטה קטנה או בסיפור קטן. יש סיפור על מדען מפורסם שהיה עסוק בפרויקט חשוב במעבדה וילדו בן ה-6 הסתובב לו בין הרגליים והוא שקוע בניסוי. מה הוא עושה? החליט להעסיק את הילד שלו. לקח תמונה של כדור הארץ, קרע אותה ואמר לו: שב, בני, הנה העולם קרוע, אם תתקן לי אותו, אני אוכל להקדיש לך גם זמן.

אחרי 10 דקות קיפץ הילד בשמחה לאביו והאבא רואה שהתמונה תוקנה. איך עשית את זה כל-כך מהר? אמר לו הילד: פשוט מאוד, מהצד השני של התמונה הייתה תמונה של אדם, אז תיקנתי את האדם וככה הצלחתי לתקן את העולם. המסר, מוסר ההשכל, בגוף הסיפור.

אמרת קודם שלא רק שאלות, אבל לא ציפינו לכזה סיפור עם מוסר השכל.

ידעתי - - -

תודה רבה, חברת הכנסת פרומן, מפתיעה כל פעם מחדש. חבר הכנסת טאהא, בבקשה.

הופתעתי שהיא צוללת.

התלבטתי אם להתייחס לנושא אבל החלטתי לדלג.

אני צולל לתוך - - - וגולש ברשת.

רגע, אורלי רוכבת - - -

רוכבת על אופניים, גולשת סקי, צוללת במים ומשחקת טניס קבוע מספר פעמים בשבוע.

לכן נתנו לה להיות מנכ"ל משרד התרבות.

זה החיבור שלי - - -

מעמידה את כולנו בצל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, יכול להיות שהנושא הזה של איכות הסביבה וההגנה על סביבה וחינוך הם הנושאים שחוצים מגזרים, אי כי אני לא אוהב להשתמש במילה מגזר, אני אוהב מונחים אחרים, אבל בנושא הזה יכול להיות שהיא מתאימה.

זה נושא שיש עליו קונצנזוס לאומי. לאומי במקרה הזה כולל את כל האוכלוסיות במדינה ללא יוצא מן הכלל. אנשים מודעים היום הרבה יותר לזכותם להיות בסביבה נקיה שעוזרת גם לתוחלת חיים וגם לבריאות. אלה דברים חשובים מאוד.

גברתי השרה, החלפנו כמה משפטים גם בעניינים הקשורים לחברה הערבית. אני מעודד מאוד מהתפיסה הערכית שלך בעניין הזה ואני מאמין שייעשו המון דברים שיעשו טוב לכולם. רציתי למצוא את הקשר בין מה שאנחנו עושים בפועל בבתי הספר – כשהייתי מנהל בית ספר ומנהל אגף חינוך, עסקתי המון בתוכניות של חינוך סביבתי – לבין הרשות המקומית והחברה בכלל.

זה מעגל שצריך לקבל הד והבנה בקרב כולם. חשוב מאוד שתלמידים ילמדו על ערכים סביבתיים ועל הגנת סביבה וניקיון והיגיינה וכמה זה חשוב באופן אישי וגם באופן חברתי. אבל אנחנו כחברה וכרשויות מקומיות צריכים להתחבר לנקודה הזאת ולממש זאת בשטח.

אני מכיר בתי ספר שהפעלנו בהם תוכניות של חינוך לסביבה אבל עשרות מטרים מהם יש מפגעים סביבתיים שאי-אפשר לתאר אותם. מה זה הפרדוקס הזה שאנחנו מכניסים לראש של הילדים? מצד אחד, חינוך לסביבה נקייה וסביבה תומכת תוחלת חיים וכל הדברים הטובים שבנושא, אבל כשהוא יוצא מהשער של בית הספר, הוא מיד רואה את ההפך.

כאן נכנסת הנקודה של רשויות מקומיות והתפקיד של המשרד לפעול. באופן אישי אני חושב שצריך לחשוב על תקנה שתדבר על רדיוס מסוים שלא יאפשר מפגעים סביבתיים בקרבת בתי ספר כדי שאנחנו נדע לשלב בין חינוך שאנחנו נותנים לילדים לבין מראה חיצוני של הסביבה הקרובה לבית הספר. יש מה לעשות.

אני מעודד כשאני עוקב בתקופה האחרונה אחרי אנשים, יחידים וגם קבוצות, שמעלים את זה ברשתות החברתיות כתביעה חד-משמעית ודורשים יותר איכות חיים ופחות מפגעים סביבתיים. הם מדברים על שריפות וכל פעם שהם רואים שריפה, הם מעלם לרשתות ומדברים בגנותה. יש מה לעשות וזה המקום. חינוך וסביבה זה אותו דבר. תודה רבה, גברתי.

תודה רבה, חבר הכנסת טאהא. עודכנתי שאני מוכרח להיות בשעה 12:00 בוועדת חוקה, כמו שאמרתי פה כבר כמה פעמים, אני חבר בעוד כמה ועדות ואין לנו הרבה אנשים אחרים, אז אין ברירה.

חתמנו שם על החוק הנורבגי. חתמנו שנינו על החוק הנורבגי.

סוף-סוף יש נושא שאנחנו מחוברים אליו – אתה רוצה - - -

הכול בסדר. דיון של שעה וחצי, צריך הגיד גם למי שבזום, זה היה הזמן המתוכנן לישיבה. רק רציתי לציין זאת. חבר הכנסת אבוטבול, רצית לומר משהו?

קודם כל, ברכות לשרה גילה. אמנם רצינו וגם את רצית לקבל את תיק החינוך, אבל גם זה סוג של חינוך. תחנכי אותנו – זה גם יהיה טוב. אני מאחל לך הצלחה ולא לשכוח ד"ש לידיד המשותף שלנו שהוא גם קצת קרוב, הרב יוני גמליאל, ידיד נפש 40 שנה.

אנחנו רגילים להרבה פרסומות. אני עוד זוכר כנער "צא לנוף אך אל תקטוף", נאמני הניקיון שהיו אז. אני הייתי נאמן ניקיון בתור בחור בן 17. אבל דבר אחד – אני לא רוצה להגיד מעצבן אותי, זו לא מילה מתאימה – אמוד מרגיז אותי, הייתי בעשרות מדינות בעולם ואתה רואה שם את החינוך לנושא של הפרדה במקור וכל הדברים האלה. אצלנו זה באיטיות רבה.

מה השרה חושבת לעשות כדי להגביר את זה כדי שבאמת זה יהיה בכל בית בישראל? הרי בסך הכול זה גם מועיל, זה גם עוזר. צריך להכיר לפעמים בנושא הזה. שינוע של הדברים האלה. מלמדים בבתי ספר. כראש עיר במשך 10 שנים, עשינו הרבה פרסי עידוד, אבל לא זז כלום בנושא הזה.

האם השרה מתכננת? האם זה נמצא אצלך על השולחן כעבודה מאסיבית כדי להפוך את כולנו למשועבדים לנושא הזה? כך גם המדינה תרוויח, גם איכות הסביבה תרוויח וגם החינוך שלנו כי אנחנו צריכים לחשוב על הדורות הבאים, גברתי השרה.

כן, בהחלט. אין שאלה שכל הנושא והתחומים שהגדרתי בתחילת דברי מצריכים, כפי שאמרתי, בראש ובראשונה את המשאבים ודבר שני, תוכניות אסטרטגיות בראייה ארוכת טווח. לא מהרגע להרגע, קצרת טווח לראות מה כל שר ירוויח מהקידום אלא תוכניות מובנות על מנת לשנות דרמטית את כל המצב מן השורש.

אני ידועה ביכולות שלי, גם מהניסיון. לצערי, מהמשרד הקודם שלי הוקמו שלושה משרדים שונים בעקבות התוכן שיצקנו בו. אני סמוכה ובטוחה שבמשרד הזה אנחנו ממש נטפל באופן יסודי באותן מורכבויות שהגדרת. זה מצריך, כפי שאמרתי, להתחיל בחינוך ממש המגיל הרך ולהטמיע בכל הגילים.

אבל בוודאי שלא רק זה יספיק בפן של החינוך. יש דברים פרגמטיים שעליהם אני עמלה ממש מהרגע שנכנסתי לתפקיד. יהיו הפתעות רבות לטובה.

היית לוקחת את הנקודה של עידוד בתמרוץ? צריך לחשוב על זה. נניח, משפחות שעובדות על הנושא הזה יקבלו סוג של מלגה כדי לעודד - - -

אני לא נכנסת כרגע לרזולוציות, אבל כל הצעה, כפי שאמרתי, תתקבל בברכה. אתם יכולים להעביר הצעות מניסיונכם. אני אשקול כל דבר לגופו ואולי ההצעות שלכם תוכלנה להשתלב בהחלט במכלול שנציג.

תודה רבה לך.

תודה רבה. חבר הכנסת דיין, בבקשה.

ברוכה הבאה. שמירת סביבה היא בעצם שמירת חיים, בזה חשיבותה. לא רק לנו אלא גם לדורות הבאים ולכן הנושא מאוד חשוב וקריטי ומכאן ברכת הצלחה לשרה ולצוות שלה ושתי הצעות או בקשות? אחת בתחום החינוך. ביהדות אומרים "צא ולמד". אני מציע לעשות את זה מעשית. אי-אפשר ללמוד על הסביבה שלא בסביבה. אי-אפשר לעשות את זה רק בכיתות. היום, 99% מהזמן של התלמידים הוא בכיתה. צריך למצוא דרך לעודד בכלל את היציאה מהכיתה, אבל בוודאי ובוודאי בתחום הזה.

הדבר השני – כל אחד כאן יעשה כמיטב יכולתו. אני בטוח מכיר את האנשים בשביל לעזור בתחום הזה ואני מציע שכל אחד יתרום גם באופן אישי. לדוגמה, כשהגעתי למשרד פה, הדבר הראשון שאמרתי היה: אין פה כלים חד-פעמיים. כל אחד יכול לעשות את זה. זה דבר פשוט מאוד.

נכון שבמוסד גדול בזמן הקורונה – הקורונה היא אויבת גדולה של שמירת סביבה, חוץ מזה שמסתובבים פחות – כל אחד יכול במשרד שלו או בבית שלו לחיות בלי חד-פעמיים, בלי קשיות. זו תרומה קטנה ואישית, אבל כשהיא מצטברת, היא חשובה.

אני מצטרף. אני זוכר שחבריי בסמינר הקיבוצים, כשהייתי סטודנט, צחקו עלי שאני מסתובב עם כוס. אני רוצה שהם יראו שגם בכנסת אני מסתובב עם כוס קפה מזכוכית וככל שאני יכול, אני שותה רק ממנה – גם מטעמי טעם וגם מטעמי סביבה.

אני רוצה לאפשר למי שעוד לא הספיק לדבר, במיוחד לתלמידים שהבטחתי להם שהשרה תכבד אותם. אשמח מאוד לשמוע אתכם. אלה בן גרשון, תלמידה בבית הספר "יחדיו" בבאר שבע, אשמח לשמוע אותך.

משבר האקלים בשבילי הוא משבר שכולנו סובלים ממנו. הוא כולל אסונות טבע חריגים וזיהום סביבתי עקב פעילותו של האדם. בגלל הפעילות שלנו, כל המפעלים והדברים שאנחנו משתמשים בהן, אנחנו פוגעים בסביבה – אנחנו בעצם פוגעים בעצמנו.

כחלק מאסונות הטבע, הקרחונים נמסים וגורמים לשיטפונות שמביאים גם סופות ועוד כל מיני תופעות טבע אחרות ונזקים, למשל, בתים וחנויות נהרסים, כמו שהיה בסופה השנה בטקסס, ארצות הברית, שגרמה להרס של הרבה בתים. לכן כשאנחנו פוגעים בסביבה, אנחנו פוגעים בעצמנו.

חשוב להעלות את המודעות למצב כי אם אף אחד לא ישים לב לזה ולא יידע מזה, אז לאף אחד לא יהיה אכפת מזה וככה לא נוכל לפתור את הבעיה והיה לנו אורח חיים לא טוב וייהרסו לנו דברים רבים שאנחנו צריכים וזקוקים להם כדי להתקיים.

אני מנהיגה סביבתית. להיות מנהיגה בבית הספר זה מהנה מאוד. אני מרחיבה את הידע שלי ואני נהנית מאוד גם לתרום מעצמי ולהביע את הדעות שלי לגבי דברים שאני אוהבת ומתעניינת בהם. בשיעורי מדעים אנחנו לומדים על הזיהום הסביבתי וככה זה מעלה יותר את המודעות ומרחיב את הידע של התלמידים.

כשאני נהנית ממשהו ובאמת אוהבת נושא מסוים, אני נהנית לדבר עליו, ללמוד עליו ולהסביר אותו. אני אוהבת להביע את דעתי על דברים שחשובים ומעניינים אותי. אני מתייחסת אליהם ברצינות ומתעניינת בהם.

למשל, בבית יש לנו תפקיד למחזר. לפעמים אנחנו עושים יצירות מחומרים ממוחזרים. אנחנו עושים שימוש חוזר בכל מיני מוצרים שאפשר לעשות בהם. מוצרים שאי-אפשר למחזר בבית, אנחנו שמים אותם במחזורית.

אלה, מה דעתך על מצב החינוך הסביבתי בבית הספר שלך או בעיר?

אני חושבת שזה מצוין בגלל המורה שלנו למדעים. היא התקינה פחי מחזור לסוללות ולכל מיני בקבוקי פלסטיק. זה עוזר מאוד. היא גם דואגת לרוקן אותם. יש לנו גם כל מיני פעילויות, וכמו שאמרתי, אנחנו לומדים על זה בשיעורי מדעים. זה מעלה את המודעות של התלמידים ומוסיף להם ידע. הם יודעים שאם הם לא ישמרו על הסביבה, אז אף אחד לא ישמור עליה.

תודה. את רוצה להוסיף? אם לא, אני רוצה לעבור למאיה שוורץ. תודה רבה, אלה. מאיה שוורץ היא גם תלמידת בית ספר. אני נותן קדימות לתלמידים ולתלמידות. אלה כבר מעדכנת באיזושהי רשת חברתית שהיא סיימה לדבר פה. אני צוחק, אני רואה אותך מקלידה.

מאיה נמצאת איתנו? תציגו את עצמכן, בבקשה.

זאת נעה וזאת המורה שלנו למדעים, שקד. אני ונועה תלמידות כיתה ז' בבית הספר "אתגרי העתיד" בחריש. באנו להציג נושא שחשוב לנו מאוד: הסביבה.

מה שם בית הספר?

אתגרי העתיד".

זה גם משהו להתעכב עליו. לא סתם שאלתי.

יש לנו בבית הספר ועדה שאנו קוראים לה "מנהיגות טבעית" שיש בה ילדים שעשו פעילויות למען בית הספר. חשוב לנו לשמור על הסביבה. אנחנו מעלים אתה נושא הזה פעמים רבות בבית הספר. אני אתחיל עם מה שכתבתי. אי רוצה להגיד דברים שחשובים לי.

האם אנחנו מבינים שאנחנו הורסים את העתיד שלנו? אני מתכוונת שמזעזע ומפחיד אותי שחיות סובלות ומתות ושקצב ההכחדה היום הוא פי 10,000 מאשר הקצב הטבעי. זה נושא שמאוד מדבר אלי כי קשה לי מאוד לראות שככה חיות נעלמות מהעולם. זה קורה בגלל שינוי האקלים, הרס הסביבות הטבעיות, ציד וזיהום.

- - -

אני אגיד קודם דברים - - - ואחר כך אני אדבר על דברים אחרים - - - החיים בים - - - אם יתחממו עוד קצת, השוניות ימותו.

אמרתי שתמשיכי, אבל קחי בחשבון שאת צריכה להיות תמציתית.

מדאיג אותי לגבי החיים שלי כי יהיה חם מדי מכדי לחיות נורמלי עם ימים של חום קיצוני מעל 40 מעלות. מדאיג אותי שמפלס הים צפוי לעלות, שכבר יש שיטפונות, שיהיה מחסור במזון שישפיע גם עלינו – האוכל יהיה יקר ולא מספיק.

מדאיג אותי שבמדינות סביבנו לא יהיה מספיק מים וגם מדאיג אותי איך העולם שלנו ייראה ב-2030, כי כבר עכשיו יש תוצאות למה שעשינו: השיטפונות והשריפות. זה מגיע עד לחיים האישיים שלנו פה בישראל.
כתבתי דברים שהייתי רוצה לפתור איתם את כל הבעיות שהצגתי כאן. צריך להכיר לילדים ולנוער את הנושאים האלה – זה התפקיד שלכם. יש לכך שתי סיבות: 1. להגיד את האמת ולהכין למציאות; 2. כי ילדים יכולים להשפיע דרך הפגנות, לצאת עם בית הספר למצעד האקלים ועוד.

חרם מוצרים – להפחית צריכה ולעבור מחד-פעמי לרב-פעמי וכמובן להפחית אכילה מן החי. בנושא הזה ידוע כבר היום שאם ישראלים יוותרו על בשר ביום אחד בשבוע, המשמעות הסביבתית תהיה כאילו הורדנו חצי מיליון מכוניות מהכביש.

אלה הנושאים שחשובים לי. הצגתי כאן גם רעיונות לפתרונות שחשבתי עליהם יחד עם נועה ושקד. גם אנחנו הילדים יכולים לעשות שינוי ואנחנו רק צריכים אתכם להעלות את המודעות בשביל זה.

אתן רוצות להגיד עוד משהו או שסיימתן?

אני יכולה להמשיך ולחדד נקודות?

כן. את נציגת המורים כרגע, אחריות כבדה על כתפייך.

אני פעילה גם ב"מורים למען האקלים" וכרגע מייצגת את התנועה וגם הכבוד הכי גדול זה לשבת עם התלמידות מחינוך סביבתי. אני לא יודעת אם אתם רואים, אבל מאחורינו יש כרזות של אקלים. אנו בבית הספר, בחדר שהפך למוזיאון בנושא משבר האקלים. יצרנו אותו ביחד עם מנהיגות סביבתית.

אני רוצה להודות לשרה על הכיוון החדש לגמרי שהיא מביאה למדינת ישראל, בהנהגת ישראל. עד אותו רגע שהשרה דיברה, הדיבור בוועדה היה קשור, אבל מאוד רגוע ביחס למצב שיש לנו עשור לעצור את פליטות גזי החממה לפני שהעולם ידרדר למצב של התחממות שיכולה להיות ב-5-4-3-2 מעלות – בדיוק קראתי את הדוחות של האו"ם, IPCC – אם לא נעצור את המצב הזה עד 2030, אנחנו נהיה במצב חמור מאוד.

אנחנו ממשיכים לדבר על חינוך סביבתי כאילו זה עוד נושא נחמד ולא כאילו זה הנושא הכי בוער, הכי דרמטי שהולך לפגוש את הילדים בכל תחומי החיים שלהם. אנחנו המבוגרים פשוט לא מספרים להם. לא מספרים להם שהעולם מתחמם ב-1.2 מעלות כבר עכשיו, לא מספרים להם שמחצית מהיערות בעולם כבר נשרפו, לא מספרים להם שיש צפי להתחממות הרבה יותר כבדה אם אנחנו המבוגרים לא נשנה דברים.

הילדות האלה ועוד חברים במנהיגות שאנחנו רואים בכיתה – ויש הרבה כאלה – הם דוגמה מדהימה לזה שלילדים יש את היכולת אולי הכי חשובה, קודם כל, לבוא ולדרוש מאיתנו לעשות כי זה העתיד שלהם והחיים שלהם.

אם לא נספר להם את האמת, הם לא יוכלו להגיד לנו מה הם מבקשים מאיתנו בקשר לאמת הזאת. ילדים ברחבי העולם כבר מפגינים, אבל בארץ רוב הילדים פשוט לא יודעים שזה קורה.

שקד, השרה רוצה להתייחס.

אשמח להיפגש עם ארגון המורים טרם בניית התוכנית הסופית. אני אבקש מהצוות שלי שיגיע אליכם דרך היושב-ראש ואני אשמח מאוד שתגבשי אותם ואשמח לשמוע את כל אותם מוטיבים מניסיונכם העשיר לגבי איך שאתן רואות איך זה צריך להיות ממומש הלכה למעשה במערכת החינוך על מנת שאני אקדם את זה יחד עם השר גלנט.

יישר כוח. כבר ייצרנו פה פרקטיקה חשובה ויפה, שטח שמחובר למדיניות של השרה – זה יהיה נפלא.

תראי איזה יופי, פיתחת פה שתי מנהיגות. אני מאמינה שזה לפחות שתיים. אז יישר כוח לך על המנהיגות הטבעיות.

אני יכולה להמשיך?

אני אגיד שוועדת חוקה מתעכבת מעט, אז ככל שזה בסדר מבחינתכם, אפשר להמשיך עוד כמה דקות, ככל שהשרה יכולה להיות איתנו. וגם אם לא, אז נעשה גם כמה דקות בלעדיה. אני בטוח שנצליח לשרוד. שקד, בבקשה.

עד פה היו הערות יחסית כלליות על משבר האקלים והמשבר הסביבתי. יש לי כמה הערות יותר ספציפיות. הייתה פה התייחסות לזה שהחינוך הסביבתי מגיע לבתי ספר מסוימים. אני אגיד מעבר לזה, בחוויה שלנו של מורים למען האקלים זה די תלוי במורים שמתעניינים בנושא. זה הכול עלינו אם תהיה מנהיגות סביבתית או לא, מה יהיו התכנים שעוסקים בהם בבית הספר. לעשות יום כדור הארץ, זה לא משהו שהוא ממש מותווה בתוך בית הספר.

דבר נוסף הוא העניין של התיכון. דיברו פה על מדעים – תכף אני אגיד גם על זה משהו – במדעים בחטיבה יש את הנושא הזה בכל מיני מובנים. אין כמעט בתיכון, מקום שבו הילדים שדווקא מסוגלים סוף-סוף להבין את הנושאים המורכבים האלה – הבנות פה מבינות, אבל ברור לנו שעם הגיל, היכולת להבין להתמודד היא יותר גבוהה – אין כמעט חשיפה לנושא בכלל כי אין את זה באזרחות ומפסיקים ללמוד מדעים בתיכון. לכן אני מברכת על האמירה שיתחילו בכיתה י' ללמוד יחידה בנושא.

עוד שני דברים בעניין אקטיביזם. לא מספיק להגיד לילדים, אנחנו גם צריכים לאפשר להם ולתת להם להיות מעורבים ולתת להם כלים להשפיע על העולם כי אחרת אנחנו משאירים אותם עם הידיעה שהעולם נהרס ואין להם מה לעשות עם זה.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא הספציפי שמאיה הזכירה וזה הנושא של תזונה. מלמדים תזונה בבתי הספר בתוכנית הלימודים במדעים בכיתה ט'. יש אי-הלימה. מצד אחד, משרדי הבריאות והחינוך הוציאו את "אפשרי בריא" ואת העניין של לעודד תזונה ים-תיכונית שמעודדת הרבה אכילה מהצומח, הרבה אכילה של אוכל טבעי ולא מעובד. לעומת זאת, בספרים זה עדיין בכלל לא מופיע וממה שאני מכירה בשטח, זה גם לא ממש נלמד.

זה אומר שעדיין לא משתמשים בכלי המדהים הזה של התזונה של הילדים שיש לו יכולת אדירה להשפיע. אנחנו יודעים היום מהמחקרים הגדולים של Science ושל כל כתבי העת ושל האו"ם, שהדרך הכי אפקטיבית שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע על הסביבה בהמון תחומים היא דרך התזונה שלנו ומעבר ליותר תזונה מהצומח. תודה רבה.

תודה. תודה רבה. יישר כוח. זה נראה מרשים, גם הרקע שלכם מעיד וגם באופן כללי העיסוק המעמיק. אני שמח לפגוש את התלמידות פה, במיוחד 3 תלמידות ולא תלמידים – זה באופן כללי עוד יותר טוב.

אני אתחבר במשפט למה שאמרת ואז נרצה, לפני שהשרה תלך, שאורן גינזבורג מ"חיים וסביבה" יתייחס. בסוף, התלמידים בעולם ובארץ מצליחים להוביל אותנו המבוגרים הרבה מאוד פעמים בשלל נושאים – אם כי אני מרגיש שאני נציג הדור הצעיר פה בכנסת – ומצליחים הרבה פעמים לאתגר אותנו ולקחת אותנו למשימות שאנחנו לא תמיד רואים אותן. זה מדהים לראות ששלוש התלמידות דיברו על מה שקורה בעולם ורובנו, לאורך כל הדיון, גם נציגי המשרדים וגם נציגי הארגונים, מסתכלים פה על מה שקורה בתוך בתי הספר.

לשמחתי השרה התייחסה למצב שלנו אל מול העולם. נראה לי שבזמן שאנחנו עסוקים בלהרחיב את תוכניות החינוך פה ואת התפיסה שלנו ושל תלמידי ישראל על חינוך סביבתי ועל הסביבה בכלל, אנחנו צריכים כל הזמן לפזול לעולם ולראות שגם בנושא הזה יש לנו עדיין הרבה מאוד פערים.

כמו ששקד אמרה, המצב לא טוב. צריך להגיד את זה בבירור. נכון שהחינוך הסביבתי פה בשיפור ואני מקווה שהוא ישתפר עוד בשנים הבאות, אבל המצב לא טוב. משבר האקלים נוכח, קיים, ולמרות שיש כמה אנשים בעולם שעוד קצת מכחישים אותו, הוא בסוף קיים ונוכח.

לפני שניתן לשרה להגיד דברים לפני שהיא יוצאת, אשמח לעבור לעומר גינזבורג שהוא רכז תוכניות חינוכיות בחיים וסביבה. שלום, צוהריים טובים.

אני מארגון חיים וסביבה שהוא ארגון הגג של כל ארגוני הסביבה בישראל. אני מרכז פרויקט שנקרא מתחילים את השינוי בצלחת" שמעודד תזונה בת-קיימא. אני מתחבר מאוד לדברים שנאמרו פה על-ידי כמה מהמשתתפים, קודם כל, הנושא של קידום החינוך הסביבתי כך שיותר ויותר בתי ספר ילמדו אותו הרבה יותר מהכמות היחסית מצומצמת שלומדת היום ולהטמיע את זה בתוך תוכניות הלימודים.

את הזמן הקצר שיש לי אני רוצה להקדיש לנושא החשוב של תזונה. כמו ששקד אמרה לפני, היום כבר ידוש שאחד הדברים, אם לא הדבר הכי אפקטיבי שאפשר לעשות היום למען צמצום הנזק הסביבתי שכל אחד מאיתנו גורם, זה באמת לשנות את ההרכב התזונתי של מה שאנחנו אוכלים ולצרוך יותר מהצומח.

היום אנחנו גם רואים שמשרד החינוך בעצמו מפרסם עמדות בנושא הזה. בשנה שעברה פורסם דוח של אגף מחקר ופיתוח של משרד החינוך שדיבר על המגמות שצריכים ללמד תלמידים כדי להכין אותם לעולם המחר. הדוח נקרא "פדגוגיה מוטת עתיד".

אחד הנושאים שעלו שם הכי הרבה במסגרת המגמות הסביבתיות היה ההשפעות של המזון שלנו, וספציפית מזון מן החי, על הסביבה. בהקשר הזה, אחד הדברים שאנחנו רואים באי-הלימה זה שהתכנים שמופיעים היום במסגרת החינוך - - - התזונה הים תיכונית שמעודדת יותר תזונה מהצומח כדי להפחית פגיעה בסביבה לעומת דברים שלא מופיעים היום בתוכניות הלימודים במדעים.

רוב התלמידים שלומדים על סביבה, לא לומדים על הקשר של בחירות המזון שלהם על הסביבה וזה משהו שצריך לשנות גם בתוכנית הלימודים. אחד הדברים שאני קורא לכם בוועדה לעשות זה לכנס את הגורמים שעוסקים בנושא הזה במסגרת לימודי מדעים ונושאים אחרים שקשורים לסביבה ולדאוג שיתחילו לדבר יותר גם על הנושא של בחירות של מזון. זה אחד הדברים, אני חושב, הכי-הכי חשובים.

בהקשר הזה אני רוצה להגיד שאני יודע שבחינוך הסביבתי עוסקים בנושא הזה, פשוט מעט תלמידים, יחסית, מקבלים אותו. אני יודע שזה נושא שחשוב גם לגופים אחרים כמו למשל הרשת הירוקה שהם גם חלק מאיתנו בחיים וסביבה. ראיתי שחגית מהרשת הירוקה פה – תנו גם לה כמה דקות לדבר על הדברים החשובים שהם עושים ועל השינויים שהם רוצים לראות.

הדבר האחרון שאני אגיד, אני חושב שיכול להיות מצוין אם הנושא הסביבתי ייכנס כנושא שנתי. אפשר להחליט, למשל, על נושא כמו סביבה - - - כנושא שנתי וככה ידאגו שכל התלמידים ילמדו אותו ולא רק מי שמקבל תקצוב או מי שהנושא חשוב לו במיוחד. אלה הדברים העיקריים.

סליחה, יש עוד דבר אחד אחרון שרציתי להגיד. אח הדברים שהכי אפקטיביים בעינינו בנושא של חינוך לשינוי תזונתי זה לתת את הדוגמה ולערב את ההורים. אמר פה אחד מחברי הכנסת שכל הקהילה צריכה להיות מעורבת. אם אנחנו רוצים שילדים יבחרו לצרוך קצת אחרת, כמו אמרה פה התלמידה, לעשות יום ללא בשר. צריך לתת להם כלים אפקטיביים לעשות את זה. ללמד אותם מתכונים מהצומח. זה חלק מהדברים שאנחנו רוצים לקדם: שיילמדו איך להכין מנה מהצומח שהיא משביעה, טעימה ובריאה ולערב את ההורים בתוך זה כדי שגם הם יהיו חלק מהתהליך של להכין את האוכל. כדי שזה לא יהיה רק, כמו שאמרו, לזרוק סיסמאות אלא לתת כלים פרקטיים איך אני יכול לשנות את ההרגלים שלי למען הסביבה כבר בארוחה הבאה. זה צריך להיכנס לתוכניות לימודים במדעים.

תודה רבה. היית ממוקד ונהיר.

בבקשה, גברתי השרה, אם את רוצה להתייחס, לסכם?

כן. ראשית, תודה רבה על עצם קיום הדיון החשוב הזה. רם, אני תולה בך גם הרבה תקוות ששיתוף פעולה יהיה, כפי שאנחנו יודעים מהעבר לשתף פעולה. אין לי ספק שגם נצליח בזה. אני חייבת לציין שזה לא מובן מאיליו, שיתופי הפעולה הם לא תמיד בנמצא. לפעמים די מוצאים קירות אטומים, במיוחד בחיבור בין כנסת לממשלה.

הקואליציה שלנו מוכיחה יום-יום שיש שיתופי פעולה פשוטים.

זה ילך ויתגבר, רם.

רק קצת, כדי שיהיה מעניין. אנחנו נוכיח להם שאפשר.

בדיוק. בחינוך הסביבתי לפחות זה קונצנזוס. אני רוצה להודות לכם ולכן ואין לי ספק שנשתף פעולה. היה מקסים ואופטימי לראות את המנהיגות הטבעיות, לראות את הקו. זה מראה לך שזה בוער בנשמה וזה תלוי הרבה גם בהנהגת המורים שלנו. כשזה בא בצורה נכונה כל-כך עבור הילדים, זה אקט טבעי להיות מנהיגים טבעיים. נפעל למען זה. תודה על הכול.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לראות ייצוג של החברה הערבית בדיון חשוב כזה ולא רק ח"כ ערבי. ציפיתי אולי שמישהו מהשטח, מבתי הספר, ישתתף כי זה נושא שצריך להיות בקונצנזוס מושלם.

כמו שאמרתי לך גם בדיון הקודם פה, אני אשמח באמת שיהיו נציגים בכל דיון שאנחנו עושים, בכל הנושאים - - -

זה תלוי בנו. אם אנחנו מזמינים אותם – יהיו.

תלוי גם בנו. נשב ונחשוב איך אפשר ליצור מצב שנצליח להעלות את זה.

השרה גילה גמליאל, תודה רבה. באמת תודה רבה. אנחנו זוכרים את הדברים שנאמרו פה ונקרא לך שוב כדי לעקוב. היא יושבת מחר, כפי שהיא ציינה, עם השר גלנט. אני חושב שזו עוד הוכחה להבנה שלהם כמה החינוך הסביבתי קריטי.

לפני שנסכם, אני רוצה לתת לדוברת אחרונה לדבר. מור מ"נוער למען האקלים". אנחנו בסימן הנוער ונראה לי שהם זכו בכך בזכות גדולה, הנוער שלנו והנוער בעולם בכלל. בבקשה, את צריכה לדבר בקצרה מכיוון שאני צריך לצאת עוד רגע. בבקשה. מור, אתה בן. אני מתנצל, סליחה. מור, בבקשה, ידידי.

כבר אי-אפשר לדעת היום.

בסדר. שמות יוניסקס זה מנת חלקנו. אתה איתנו?

More of the same.

שתי דקות. בבקשה.

תודה רבה. חבל שזה נדחה דווקא לסוף הדיון כי זה משהו חשוב מאוד. אני בן 17, תלמיד בכפר הירוק. אני כבר כמעט שנתיים פעיל מרכזי במחאת הנוער למען האקלים. התחלנו כסניף הישראלי של תנועת Fridays for Future העולמית שבין השאר מובילה אותה גרטה טונברג.

אנו מונים היום כמה מאות תלמידים מכל הארץ, מכל הגילים, מכל המגזרים. פעילים מבאר שבע, מסכנין, מקרית שמונה, מתל אביב. זו מחאה שמאחדת המון אנשים שונים, תלמידים כולם, סביב ההבנה שמשבר האקלים מאיים על החיים שלנו ועל העתיד שלנו, על כולנו, ושהיום לא מתייחסים לזה ברצינות הראויה.

השינוי שאנחנו דורשים הוא לא שינוי אזרחי בלבד. הוא בעיקרו שינוי מדיני. שינוי שההנהגה אמורה להוביל. בגלל זה מעודד לשמוע את הדברים שהשרה גמליאל אמרה. זה משהו שמאוד בוער בנו ואנחנו שמים על זה דגש גדול מאוד, במיוחד על הנושא של חינוך אקלימי, שבתור תלמידים אנחנו רואים את ההשפעה של זה.

אנחנו מייחסים לדברים האלה חשיבות גדולה מאוד ומקדישים לזה המון מהזמן שלנו וזו הסיבה שאני פה היום למרות שמחר יש לי מבחן במתמטיקה. אני רואה את הנושא של משבר האקלים כמשהו שאי-אפשר להתעלם ממנו ושחייבים לדבר עליו.

בכוונה אנחנו שמים דגש על חינוך אקלימי ולאו דווקא על חינוך סביבתי. אנחנו רוצים תוכנית לימודים מעמיקה מכיתה א' עד י"ב בנושא משבר האקלים. אנחנו רואים את זה כמהלך הכרחי לפתרון של המשבר הזה. בלי החינוך הזה, קשה לראות את הפתרון עצמו קורה.

מעבר לתועלת הזאת, זה גם משפר את איכות החיים שלנו בהרבה תחומים. בתור מי שחונך על הערכים האלה ועל הדברים האלה בבית ובבית הספר, אני יכול להגיד שפעמים בודדות ממש זה מגיע מתוכנית הלימודים המסודרת. בדרך כלל זה משהו שהמורה מביא אקסטרה.

אני בטוח שפה ושם יש בתי ספר שמכניסים את זה. גם בית הספר שאני לומד בו מכניס את זה. אבל הרוב המוחלט של בתי הספר ושל התלמידים לא נחשף לנושא הזה ולא מודע לחומרה וכמה זה חשוב. זה לא הגיוני שנושא כל-כך קריטי לחיים של כולנו ושכל-כך משפיע על החיים של כולנו לא בא בתוכנית הלימודים כשמאה ואחד דברים אחרים כן. זו זכות בסיסית של כל אחד להיות מודע למשבר הזה. תוכנית מעמיקה כזאת מכיתה א' עד י"ב - -

משפט לסיכום.

- - המשמעות של זה תהיה עצומה. דגש על זה שאפשר לפתור את המשבר הזה ואיך יוביל גם למעורבות אזרחים וגם לפתרון. זה לא צריך להיות מוגבל לבתי ספר ספציפיים. אנחנו מזמינים אתכם לקיים דיון יותר מעמיק משהיה פה היום בוועדה וגם להזמין אותנו כנציגים של הנוער שמבינים מה שקורה בשטח, איך התלמידים מרגישים, מה התלמידים צריכים וגם מבינים את המשבר הזה.

אנחנו גם קוראים לכם לקרוא לממשלה להכניס את זה לתוכנית הלימודים כבר בשנה הקרובה כי זה באמת משהו שאנחנו לא יכולים לתת לו עוד זמן. זה היה אמור להתחיל לפני שנים.

זה מאוד מעודד לראות את הדיון הזה, זה מאוד מעודד לשמוע הרבה אנשים וח"כים מדברים בעד זה, אבל זו צריכה להיות פעולה מהירה, זו צריכה להיות פעולה עם ראייה לטווח הארוך. אנחנו נשמח להיפגש עם הגורם הרלוונטי, יושב פה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, האחראית על החינוך לקיימות במשרד החינוך, הייתה איתנו השרה. נשמח לקיים פגישות עם האנשים האלה כדי להביא את הנושא הזה למציאות כי נחמד מאוד לדבר על זה ולתכנן כל מיני פעולות קטנות ונחמדות וזה משהו - - -

אוקיי. אתה חייב לסיים. תודה. כפי שראית, היה לי ולנו חשוב מאוד שהתלמידים ידברו. אין שום נציגות שדיברה כמו נציגות התלמידים ויש עוד כמה שביקשו לדבר אחרונים ואתה היחיד שקיבל את רשות הדיבור. אני מקווה שזה מלמד. אני אזמין אותך כנציג ואשמח להיפגש איתכם, לשמוע יותר לעומק. המשמעות ברורה לי וגם היטבת לתאר.

חבר הכנסת אבוטבול, בקצרה, ואז אני אסכם ונסיים.

הייתי רוצה לדבר אחרי הסיכום. תזכם את זה ואז אני אוסיף עוד משפט אחד לוועדה כי זה לא בדיוק קשור במאה אחוז לוועדת החינוך. הם לא צריכים לסבול אותי.

אני סומך עליך.

אני רוצה לסכם. קודם כל, תודה לחברי הכנסת המתמידים והנכבדים. זה לא נושא טריוויאלי והרבה מאוד פעמים אנשים נוטים לשים אותו בצד, את הסביבה בכלל ובוודאי את החיבור בין הסביבה לחינוך. אבל אני בטוח שכל מי שנכח איתנו בזום ובוודאי השרה שהייתה פה, מבינים לעומק את העניין.

אמרתי את זה קודם ואני רוצה לחזור. המצב של הסביבה בעולם באופן כללי לא טוב. אנחנו במשבר באופן כללי, במשבר אקלים. דיברת על התחממות גלובלית? זה היבט אחד – יש עוד הרבה מאוד היבטים.

ברור שכמו בכל הקשר, ככל שנשכיל לשנות את דרכי החינוך שלנו, כך נצליח להטמיע את השינוי. בסוף מדובר על הרבה מאוד הרגלים שלנו. לא דיברנו מספיק על הרגלי צריכה. אני מודה, אני סולד מאוד מהרגלי הצריכה שלנו כחברה מתפתחת. אני חושב ששמנו את הצריכה החומרית שלנו במקום הרבה יותר מדי חשוב. לפחות ברמה האישית, אני לא מרבה לצרוך. יש עוד שלל נושאים.

לצד המילים היפות, לצד התוכניות – באמת הוצגו פה תוכניות יפות של משרד האנרגיה, גיא דיבר על זה בהתחלה, וגם נציגי משרד החינוך – ברור לי שקורים דברים, אבל צריך לזכור שאנחנו לא יכולים לצאת מהדיון הזה מרוצים כאילו מצב החינוך הסביבתי בישראל הוא נהדר. יש עבודה, אני מעריך אתכם על העבודה הזאת, אבל קורא לכולנו לזכור שאנחנו צריכים לעשות עוד הרבה יותר.

ווליד טאהא דיבר פה על החברה הערבית, משה אבוטבול דיבר על החברה החרדית. גם בהקשרים האלה, לצערי, יש פערים גדולים. ככל שנשכיל להשלים אותם, כך נצליח עוד יותר לצמצם פערים בהקשר הזה. זה היה חשוב לי לומר.

אחד הדברים הקטנים שנאמרו פה על-ידי השרה הוא אולי היעד הכי גדול שאני ארצה לבדוק בהמשך הדרך וזה, אני חושב, יעד למשרד החינוך ולמשרד להגנת הסביבה לוודא שביעדים מול ה-OECD אנחנו מצליחים לצמצם פערים בכל מה שקשור לחינוך הסביבתי. השרה היא היחידה שאמרה את זה. אנחנו בפער גדול. המצב שלנו לא טוב בכמעט או במרבית הפרמטרים. זה כיעד יכול להיות משהו שנוכל להשתפר בו.

נקודה נוספת שלא דובר עליה בכלל היא הסיפור של הכשרת מורים. כמי שלמד חינוך והוראה, אני חושב אם לא נייצר מצב שיש לנו הכשרת מורים לחינוך סביבתי מספיק איכותית ומספיק מקיפה, ודאי שנמצא את עצמנו עם מורים שלא בטוחים מה התפקיד שלהם בתוך המערכת. לכן הכשרת מורים פה היא קריטית ליכולת לייצר שינוי. אני אבדוק את זה, רשמתי לעצמי, אבל זה נושא שלא נאמר עליו מספיק.

אני אסיים ואגיד שוב לתלמידים ולתלמידות שככל שאנחנו לא נהיה מספיק טובים בתחום הזה, תמשיכו לדחוף, תמשיכו להפגין. זה בסדר גמור. הדמוקרטיה צריכה שיהיו בה אנשים שיפגינו ויבקרו גם אותנו בממשלה, זה חלק סופר משמעותי. אני קורא לכם למחות ולהביע את עמדותיכם בנושא הזה כמה שיותר, כמובן תוך שמירה על החוק.

תודה רבה. נסיים עם חבר הכנסת אבוטבול שהתעקש להגיד דברי סיום. בוא נראה שאפשר לשמור את זה.

תודה רבה לכם. תמשיכו להצליח, אנחנו איתכם. אני חושב שזה היה דיון מצין ונשמח להמשיך את העבודה הלאה.

במעבר חד אני מבקש מיושב-ראש הוועדה היקר, היות שהגיעה אלי פנייה מאיגוד מנהלי בתי הספר וסמינרים "בית יעקב", כמעט 10 מנהלים שפנו אלי בנושא של למידה מרחוק וההשלכות של זה לגבי תעודות של תלמידות. מדובר פה ברבבות של תלמידות.

אני מבקש שלמרות שזה גם מופנה לעבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תפעיל גם את כוח היצירה שלך להיות מעורב בנושא הזה. אני מעביר אליך ידנית את החומר, אבל תבין שאנחנו לא פטורים מלטפל בזה גם כן כי אלה מוסדות חינוך.

ברוך השם, יש לנו הרבה אתגרים. תודה לכולם. תודה שהייתם איתנו.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.