פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ז בסיון התש"ף (08 ביוני 2020), שעה 10:30

תוכניות משרדי הממשלה לעידוד העלייה והשיבה לישראל בעקבות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
טלי פלוסקוב
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר

אופיר סופר

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה
שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית
ד"ר אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
נטע בריסקין פלג - ראש "נתיב", "נתיב"

אייל מדן - רפרנט, משרד האוצר
טירה עמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך
איתן טי - סמנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה
אייל סיסו - רח"ט קונסולארית, משרד החוץ
רונן פוקסמן - מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה, ארגון "נפש בנפש"
ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך
אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון קעליטה – עמותות הפועלות למען עולי צרפת
יעל ולצר - עיתונאית, Ynet
מור דהן

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אושרה עצידה

תוכניות משרדי הממשלה לעידוד העלייה והשיבה לישראל בעקבות נגיף הקורונה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא היום: תוכניות משרדי הממשלה לעידוד העלייה והשיבה לישראל בעקבות נגיף הקורונה.

בהמשך לישיבה אתמול בנושא חיילים בודדים, אני רוצה לדווח לפרוטוקול שסגרתי עם שר האוצר וגם עם האוצר וגם אגף התקציבים שהם יעבירו את ה-8 מיליון שקל, שזה תוספת של 4,000 שקל לכל חייל בודד. זה גם חולק לשני חלקים: החלק הראשון זה תוספת של 4,000 שקל לכל חייל בודד, ה-2,000 הראשונים שיש להם חוזה שכירות, והאוצר הסכים לזה והיום תצא הודעה בעניין הזה, וזה נסגר. אסביר לכם למה רק היום תצא הודעה. היתרון של ה-8 מיליון הוא שאין צורך בתיקון תקציב ואין צורך בתיקון חוק, אפשר לעשות את זה אופן מיידי. כמובן שהסכמתי לזה מייד. לגבי ה-6 מיליון וה-1,500 הנוספים – הטענה של האוצר, שהם לא ידעו אותה אתמול, שיש בעיית זכאות לגבי ה-1,500 האלה, מבחינתם. למשל, זה ילדים של דיפלומטים, גם דברים מהסוג הזה. אמרתי: אין לי בעיה עם זה. לדעתי, העיקר להוסיף את ה-4,000 האלה, ושיסכמו עם משרד הביטחון לגבי הרכב האוכלוסייה של ה-1,500. לא סתם שאין ל-1,500 האלה כזה סכום. רוב העולים שהם חיילים בודדים הם ב-2,000. ה-1,500 האלה הם יותר משפחות סוציו-אקונומיות, או שהם גרים בבית במקרה הזה, או למשל, ילדים של שליחים. אמרתי לה לתאם את זה עם משרד הביטחון. נושא ה-8 מיליון נסגר. הם כבר יוציאו הודעה שכל החיילים הבודדים ששוחררו מהצבא והיו זכאים ל-4,000 שקל, יהיו זכאים לעוד 4,000 שקל, ובכך סגרנו את הבקשה.

ישר כוח, הישג ראשון.

הם לא צריכים להגיש בקשה נוספת?

אני לא יודע, תבררו את זה. לא יודע, זה כבר הליך פורמלי. אני חושב שהם לא צריכים. את צודקת, אפשר לסכם את זה עם האוצר. הם לא צריכים כי יש להם הסכם שכירות כבר מונח, והם יקבלו את זה מייד. כל היתרון הוא בזה שאין צורך בתיקון חקיקה וזה באופן מיידי והם יקבלו את הכסף. את צודקת, אדבר איתם על זה. אלה שהם הגישו את כבר חוזה השכירות וכבר קיבלו את ה-4,000 צריכים לקבל את זה באופן מיידי.

אוטומטית, נכון.

מנהלת הוועדה הפנתה את תשומת ליבי היום, אבל גם קיבלתי את המידע גם מגורם אחר עוד לפני שאמרת לי, שלצערי הרב בגלל הקורונה, ואני לא יודע מי נתן להם הסמכה ואישור כזה, הם עצרו פתיחת בקשות חדשות עד הראשון ביולי.

כן, אבל הנושא טופל על-ידי השרה שלנו, הוא שוחרר כבר אתמול בבוקר אחרי טיפול שעשתה השרה.

היום הם שחררו את זה. אני לא מבין למה עשו את זה כי מאז שאדם פותח תיק ועד שאדם עולה עוברת חצי שנה, אז מה הרעיון פה? גם ככה עולים מהיום להיום, אין דבר כזה. זה ממש חוצפה לעשות דבר כזה. עצרו את העלייה.

אני קיבלתי פנייה ביום חמישי בשבוע שעבר בעניין הזה. הגשתי שאילתה לשר הפנים על כך שבתקופה המיוחדת הזו שבה אנשים רוצים לעלות לארץ ישראל, אנחנו חוסמים.

הם כנראה פחדו שאנשים יעלו עם הקורונה.

עזוב, יש גורמים שהיו יכולים לממן ויכולים לממן את מלוניות הבידוד האלה, וזה לא כנסת ישראל, ואין שום סיבה לעצור את זה. זה פשוט חוסר מחשבה, זה פשוט לא יושב לאף אחד בראש. אולי הסיבה שזה נדחה היא בגלל שהחבר'ה בתפוצות לא מצביעים ולא שווים מנדטים. אתמול קיבלתי דחייה לשאילתה, אבל יכול להיות שהתשובה היא: הנה, זה נפתח – תודה רבה.

זה נפתח. שכחתי להגיד שאני מודה לשר האוצר על ההיענות המהירה בנושא החיילים הבודדים - כל הכבוד לו.

אילה ממרכז המחקר והמידע, אני מבין שעשית עבודה, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, אני אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הכנו נתונים בנושא עלייה לישראל בתקופת משבר הקורונה. המסמך עלה לאתר הוועדה ויעלה לאתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת לאחר הדיון.

תקופת הקורונה השפיעה על תנועה גלובלית, הטיסות הופסקו, הייתה חובת בידוד למי שהגיע מחו"ל, ולכן זה השפיע באמת על נושא העולים. נתמקד בשלוש קבוצות: אלו שהגישו בקשות בחו"ל לעלייה, כמו שאמר היושב-ראש, העולים החדשים עצמם וישראלים שרצו לחזור לישראל ונחשבים לתושבים חוזרים.

נתחיל עם מגישי בקשות לעלייה. אנחנו רואים שבתקופת הקורונה היו בסך הכול פחות בקשות בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. היו 6,201 בקשות לעלייה מכלל המדינות, בהשוואה ל-7,658 בשנה שלפני. אבל יש הבדל משמעותי בין המדינות. אם מסתכלים על מדינות חמ"ע, אנחנו רואים שהייתה ירידה משמעותית במספר הבקשות בתקופת המשבר לעומת השנה הקודמת, עם 1,755 בקשות לעומת 4,687 בשנה שעברה, וזאת מכיוון שלשכות הקשר היו סגורות ואנשים לא היו יכולים להגיש בקשות. לעומת זאת, במדינות אחרות, כמו: צפון אמריקה ומערב אירופה, אנחנו רואים דווקא עלייה במספר הבקשות. אם מסתכלים ספציפית על ארצות הברית וקנדה, אנחנו רואים שהחל מאפריל וממשיך במאי וביוני, יש עלייה גדולה במספר הבקשות – פי 2 בקשות באפריל, פי 3 במאי ופי 8 במחצית הראשונה של יוני, מהנתונים שקיבלנו מ"נפש בנפש".

נעבור לעולים – מספר העולים בתקופת משבר הקורונה היה נמוך ממספרם בחודשים שלפני, וגם בשנה שלפני, עם סך הכול 2,693 עולים בהשוואה ל-9,077 בשנה שלפני. אנחנו כן רואים שבחודש מאי היו יותר עולים - 957, לעומת חודש אפריל שלפניו - 362.

אם מסתכלים על המדינות שמהן הגיעו עולים שהן: רוסיה, אוקראינה, ארצות הברית, צרפת ואתיופיה, אנחנו רואים בכולן שהייתה ירידה במספר העולים בין מרץ לאפריל ואחר כך עלייה מאפריל למאי.

נעבור לתושבים החוזרים. אנחנו רואים שהיו פחות תושבים חוזרים בתקופת הקורונה בהשוואה לאותה תקופה בשנה שלפני. עם זאת, אנחנו רואים שבתחילת משבר הקורונה, בחודש מרץ, הייתה עלייה וגידול במספר התושבים החוזרים עם 556 תושבים חוזרים בהשוואה למרץ בשנה שלפני כן, ומכמה מדינות עלו פי 1.5, פי 2, פי 3 תושבים חוזרים בהשוואה לתקופה שלפני כן.

אם מסתכלים על מספר השנים שאותם תושבים חוזרים שהו בחו"ל, היו כ-40% מהתושבים החוזרים שהגיעו שחזרו אחרי יותר מעשר שנים בחו"ל.

לסיכום, ראינו שבסך הכול היו פחות בקשות לעלייה לישראל, אבל יותר בקשות מצפון אמריקה ומערב אירופה, וירידה במספר הבקשות במדינות חבר המדינות בגלל סגירת לשכות הקשר, ואנחנו ראינו ירידה במספר העולים ובמספר התושבים החוזרים עקב ביטולי הטיסות וחובת הבידוד למגיעים לישראל. תודה.

האם יש לחברי הוועדה שאלות?

מדובר פה על בין 50,000 ל-100,000, על סמך מה הצפי הזה?

אני לא קיבלתי את - - -

את אומרת שמצפון אמריקה יש יותר פניות?

כן, מצפון אמריקה ומערב אירופה ראו יותר הגשת בקשות לעלייה.

האם את יכולה להגיד עלייה באחוזים?

ראינו שמצפון אמריקה וקנדה היה בין פי 2 לפי 8.

ומערב אירופה?

מייד אבדוק זאת.

לגבי הנתונים – רק כדי לסבר את האוזן, מבחינת פוטנציאל ועולים, שאלת לגבי מערב אירופה וצפון אמריקה, בצרפת בחודש מאי בלבד נפתחו לנו 465 תיקי עלייה של מועמדים לעומת 193 בשנה קודמת. במאי לבד ב-2019 נפתחו לנו 275 תיקי עלייה, במאי כרגע - 1,031, גידול של 275%.

לא הבנתי. שניהם אמרת מאי. אמרת מאי צרפת, ומה עוד אמרת?

זה בצרפת במאי ובאפריל. אם נדבר על צפון אמריקה, אז בהחלט אנחנו מסכימים. בחודש מאי 2019 נפתחו 452 תיקים, בחודש מאי 2020 – 786, זאת אומרת, גידול של 74%. במאי – המספרים מדהימים, אני חייב לומר. מאי שנה שעברה נפתחו 623 תיקי עלייה, עכשיו נפתחו לנו 1,607 - גידול של 158%.

מה זה "נפתחו"? אתם הרי מנעתם את הרישום אז איך נפתחו?

לא, אני רוצה להבהיר. בכל תקופת הקורונה, כל מי שרצה לפתוח תיק עלייה היה יכול לפתוח תיק עלייה ולהתקדם בתהליך. לא מנענו מאף אחד, נהפוך הוא.

אז מה זה הסיפור הזה של עד ה-1 ביולי?

רק האשרה עצמה, אבל לגבי כל הכנת תיק העלייה – יש לנו מוקד טלפוני בחמש שפות 24/6 וכו', ואיפה שנסגרו משרדים ופיזית אי-אפשר היה להגיע, כל פתיחת התיק נעשתה באופן דיגיטלי. יתרה מזו, אני רוצה גם לציין שבתקופה הזו המשכנו לקדם תיקי עלייה. לא יכולנו לראיין מועמדי עלייה בגלל סגירת המשרדים, ונכון להיום ביצענו מעל 630 ראיונות עלייה באמצעות זום. קיבלנו אישור ממשרד הפנים ולמעשה כל מי שרצה להתקדם בתהליך, התקדם בתהליך.

מה המשמעות שאין אשרה?

שאתה לא יכול לעלות.

האם לא לוקח זמן עד שאתה פותח תיק ועד שאתה עולה?

בעת שאתה פותח תיק, במקרה הסביר זה לפחות בין חודשיים לשלושה למסמכים וכו'.

האם הנושא הזה השפיע במשהו?

לא בצורה דרמטית. אני שמח שבאמצעות השרה ועבודה משותפת, הפקק הזה שוחרר. אנחנו אתמול, יחד עם משרד העלייה והקליטה, נפגשנו עם משרד החוץ כדי לוודא שהם ערוכים כבר להתמודד עם הוויזות שצריכים להגיש עבור אותם עולים.

שי, התייחסת בנתונים שלך לגבי צפון אמריקה ואירופה. האם תוכל להתייחס לנתונים של ברית המועצות לשעבר?

אנחנו לא פותחים תיקים, זה באמצעות "נתיב".

ראש "נתיב", בבקשה.

"נתיב" אמונה על המרחב הפוסט סובייטי שרוב העלייה מגיעה משם. בחודשים האלה כל השגרירויות היו סגורות ולכן לא הייתה קבלת קהל בלשכת הקשר "נתיב". אם אני מתייחסת למה ששי אמר, 600 – 1,000 פניות, אנחנו מדברים בשנה שעברה על 43,000 פניות ל"נתיב" מהמרחב הפוסט סובייטי, צפון אמריקה, מזרח אירופה ואירופה, לכאלה שנולדו בברית המועצות לשעבר. זאת אומרת, אנחנו מטפלים בכל ילידי ברית המועצות לשעבר בכל העולם. הצפי שלנו מייד אחרי קורונה הוא למעל 60,000 פניות.

כמה יהודים יש או בעלי זכות?

אני מדברת על פניות. מתוכן אנחנו בערך מאשרים, זכאי חוק השבות, כ-65%, אבל עדיין צריך לטפל בכל הפונים כדי לבדוק את זכאותם. יש כאלה שחסר להם מסמכים והם פעם נוספת וכדו'. אני מתריעה שכרגע היום, מייד בתום תקופת הקורונה, אנחנו לא נדע בגלל בעיות כוח אדם ובגלל בעיות תקציב להתמודד עם כמויות כאלה של פונים. לפני הקורונה, במוסקבה, ברוסיה, היו כבר חמישה חודשי המתנה. זאת אומרת, אדם שהיה רוצה להתקבל ל"נתיב" לבדיקת זכאות חיכה חמישה חודשים. אין לי מושג מה הולך להיות.

מי מממן את "נתיב"?

קודם כול, אנחנו יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, אנחנו בתקציב של רוה"מ.

האם יש לכם בעיות תקציב?

מאוד קשות. אנחנו היום בקושי מכסים את הקשיחות. התקציב קוצץ במהלך שנים, גם תקנים. אני רוצה להתריע לגבי הקיץ הזה. חוזרים לנו קונסולים שליחים ולא אושר לי על-ידי אג"ת לפתוח קורס שליחים. זאת אומרת, אין לי גם כוח אדם לקבל את האנשים האלה. השר אלקין קיבל מינוי, עבר ביום ראשון, כשר ממונה מטעם רוה"מ על "נתיב". אני אפגש איתו ביום ראשון ואציג את הדברים, אבל אני מתריעה ש"נתיב" היא תחילת התהליך. בלי הבדיקות שלנו לבדיקות זכאות אין המשך, לא לסוכנות, לא למרכז קליטה, לא למשרד הקליטה, לאף אחד. תודה רבה.

האם עוד מישהו רוצה לדבר?

אני דגנית ואני מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ולתושבים חוזרים במשרד העלייה והקליטה. קודם כול, ברכות להרכב החדש. אני רוצה להתחיל ולומר שהשרה קיימה ישיבות עם משרד החוץ ועם רשות האוכלוסין, עם הסוכנות, במטרה באמת לסדר את האבסורד הזה של חוסר מתן אשרות עלייה. נכון לאתמול בבוקר, כולנו קיבלנו מייל שהעננה הזו הוסרה.

אנחנו באמת נמצאים פה בחלון הזדמנויות. איילה ושי הטיבו לתאר את הנתונים ולא אחזור על זה. אנחנו רואים את זה בכל הפרמטרים, בכמות הפניות, בכמות הטלפונים, בכל דרך שלא נסתכל על זה. אנחנו גם קיימנו ישיבה עם כל השותפים, כולל קרן הידידות, כולל "נפש בנפש", כולל "נתיב" והסוכנות, ואנחנו יודעים לתאר מעבר לנתונים גם תהליכים שקורים. למשל, נזכיר את האנטישמיות ואת היכולת להתמודד בעולם חדש עם טכנולוגיות חדשות בשוק העבודה, ועוד כהנה וכהנה. אנחנו מעריכים שכל הדבר הזה, ואפילו דברים פשוטים יותר כמו התמודדות עם מרחק, יש הרבה משפחות שלא היו מורגלות במרחק והקורונה שינתה קצת את כללי המשחק בעניין הזה, ולכן אנחנו ממש שותפים לתחושה שהולך להיות פה גל.

אני רוצה לספר על דברים שנעשו בתקופת הקורונה ממש בקצרה, וזה יוצג מחר חלקית, גם על הטיפול במקבצי הדיור, גם על המענה, איך אתה מתזמן את העולים, איך אתה בודק שהם לא חולי קורונה ושהם לא ידביקו אחרים, איך אתה עוזר ביחד עם הסוכנות להביא אותם למלוניות מתאימות, איך אתה תופר את הדבר הזה מול המל"ל.

התאמנו את השירות שלנו בסניפים ובלשכות באופן שקבלת הקהל הפרונטלית הצטמצמה ממש למינימום אפשרי. יצרנו קשר עם העולים, בדגש על העולים הקשישים, והיינו שותפים לכל מה שהיה קשור בחלוקת סלי מזון, ואתם בוודאי זוכרים את זה מתחילת הקורונה, ל-220 עולים קשישים מעבר למקבצי הדיור. אנחנו גם הידקנו את הקשר עם משרדי הממשלה. יש לנו שותפים שקשורים, גם משרד הרווחה וגם - - -

איך אתם מתארגנים לקליטת כמות גדולה מאוד של עולים מבחינה תקציבית? תקציב 2020 הולך להיות מאושר, האם הגשתם למשרד האוצר הגדלת תקציב?

בהחלט, כן.

כמה?

אני לא יודעת לומר, אני לא התקציבנית של המשרד. אני מניחה שזה יעלה מחר בסקירה, אבל אני אומר שהצרכים בהחלט באופן טבעי עולים גדלים בעניין הזה.

לדעתי, יבואו 100,00 איש. האם אתם לוקחים את זה בחשבון? מה יעשו אותם?

אני לא בטוחה ש-100,000 איש זה המספר המדויק.

נניח שמינימום 100,000 איש יבואו בתוך שנתיים, אלא אם כן נושא הקורונה ייעלם פתאום.

ראשית, הרשויות המקומיות הן שותפות משמעותיות בתהליך הקליטה, שלטון מקומי - - -

כן, אבל הן לא נותנות כסף.

אני לא יודעת לענות על כסף. אני מניחה שכל הדרישות שלנו יוגשו למשרד האוצר, ואני מקווה שהן ייענו. הן רבות.

זה לא יעזור, אתם צריכים להגיש את זה במסגרת הדיונים על התקציב. קחו את זה בחשבון.

ברור, בהחלט. יושבים על המדוכה בימים אלה. אני לא יודעת מי הנציג של האוצר, אבל אצלנו אופיר להב התקציבן שלנו - - - ומנכ"ל המשרד. ישבנו רק אתמול עם אייל.

אייל, האם אתם לוקחים בחשבון מבחינת תקציב המדינה שצריך להיות מאושר שהולכת להיות עלייה גדולה? אם תשאירו את אותם תקציבים של 2019, נהיה בבעיות.

נכון, ישבנו אתמול. שלום לכם, אייל מדן, אגף תקציבים, רפרנט עלייה וקליטה. כמו שנאמר, אנחנו עכשיו ערב דיוני התקציב. הנושא הזה כמו נושאים נוספים וחשובים שהממשלה תצטרך להכריע בהם, יבואו לדיוני התקציב והממשלה תכריע. כמובן שהנושא הזה יילקח בחשבון, וכמובן שהנושא הזה חשוב ויש להיערך אליו. ההתייחסות לנושא הזה תופיע במסגרת דיוני התקציב.

אנחנו מבקשים תשובה מוסמכת, לא חובה עכשיו, האם בדיוני התקציב אתם לוקחים בחשבון במסגרת אגף התקציבים, לא הממשלה, ושאתם ממליצים שאתם צריכים להגדיל את התקציב לקליטת עלייה של קרוב ל-100,000 איש, או שתגיד לי: לא, אם תהיה עלייה, אני אקח זאת מסעיף שונות או מהרזרבה התקציבית, אבל שתהיה התחייבות שזה יעבור ברזרבה. מה יעשו עם העולים שיבואו?

בנוגע לסל הקליטה ו - - -, כמובן שהדבר הזה נלקח בחשבון, וכמובן שמשרד האוצר יעמוד בחוק וישלם את סל הקליטה כפי שהוא קבוע בחוק.

כשאתם בונים את תקציב משרד הקליטה, מה ההערכה של העולים שלפיה בניתם את התקציב? האם יש לכם הערכה?

תוך דיוני התקציב נשב עם משרד העלייה והקליטה והם יגישו לנו את התחזיות. כשנדע טוב יותר את הצרכים, נבנה את ההערכה.

זה עדיין לא טופל.

זה יטופל במסגרת דיוני התקציב שעדיין לא החלו.

אני לא אחראית, אעביר את המסר.

אני מבקש שתיקחי את זה בחשבון. את הרי יודעת שתהיה עלייה גדולה מאוד, ואני מבקש שתיקחו את זה בחשבון בהערכות התקציביות שאתם מגישים למשרד האוצר. אם לא תגישו הם יגידו: לא אמרו לנו.

אדוני היושב-ראש, הוגש גם הוגש.

הגשתם תקציב לשנת התקציב?

זה נמצא בתוך הדיונים – בהחלט, כן.

מהי ההערכה שלכם לגבי העלייה בשנת 2020?

אני מניחה שזה יהיה פחות מ-50,000. סדר גודל של בין 40,000 ל-50,000.

בשנת 2019 עלו 35,000 עולים. אנחנו עובדים יחד.

היא אומרת שרק ב"נתיב" הוגשו 60,000 בקשות, כשמתוכם 35,000 רק מרוסיה. אני לא חושב, אני חושב שהעלייה תהיה גדולה מאוד ב-2020 - 2021.

ראש "נתיב" אומרת שיהיו 60,000 עולים בשנה הבאה?

צפי לכל העולם.

אבל 40,000 יאושרו, כ-35%.

הוא צודק. אמרתי - 60,000 צפי של פניות, אנחנו לא נאשר - - -

ברור שלא תאשרי, יש כאלה שלא מגיע להם. רק "נתיב" זה כ- 30,000 איש. ברור שזה יהיה הרבה יותר גבוה. בצרפת – 100% - - -

נציגת "נתיב" ונציג הסוכנות, לדעתי, אחד מגורמי העלייה שיהיה הוא דווקא הטיפול הרפואי. בארצות הברית הטיפול הרפואי הוא בעייתי מבחינת מימון, אבל בישראל כל אחד מקבל טיפול רפואי. בעידן הווירוסים אנשים יעלו גם בגלל הטיפול הרפואי – קחו זאת בחשבון. הטיפול הרפואי ישפיע אפילו יותר מהאנטישמיות על העלייה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעלות שלוש נקודות מדוע אנחנו צופים גידול בעלייה, אני חושב שצריך להתייחס לכך לפני תחילת הדיון: ראשית, קהילות יהודיות שמחזיקות קהילות מבחינת נפגעו דרמטית מבחינת יכולת כספית. הסוכנות היהודית סיימה לחלק כרגע קרן הלוואות מיוחדת של 10 מיליון, וחילקנו כבר 8.5 מיליון דולר לקהילות במצוקה. קהילות שבנויות על תרומות או על נכסים לא יכולות להחזיק את התשתיות כפי שהן החזיקו בעבר.

והקהילה תושפע מכך.

נכון. הסוגיה השנייה היא כמובן עניין האנטישמיות. אנחנו רואים את זה באופן בולט יותר ויותר. בצרפת, למשל, ראינו כדוגמה את הסרטונים. שלישית, בסופו של דבר, ישראל ויכולותיה נתפסת כמי שטיפלה בקורונה הרבה יותר טוב מהרבה מדינות אחרות בעולם. השיקול הרפואי, גם אם אתה יכול לממן אותו במקומות מסוימים באופן עצמאי, בסופו של דבר, בטח במדינות אמריקה הלטינית, ואפילו בצפון אמריקה, מבינים שבישראל ניתן לקבל טיפול איכותי בעלות מינימלית.

ובאופן מיידי כשאתה עולה.

ישנו גם הפן הכלכלי. הרבה אנשים איבדו את פרנסתם ואת עסקיהם והאנשים האלה מחפשים פתרונות ואנחנו צריכים להיות ערוכים לכך. גם פה יש כרגע שוק תעסוקתי בעייתי.

מה הצפי שלכם, של הסוכנות היהודית, לגבי העלייה השנה?

אנחנו עוד נשב על המספרים כי אני רוצה לראות איך חודש יולי מתנהג. אני חושב שאפשר להגיע ל-45,000 עולים ומעלה.

נראה לי שההערכה שלך מצומצמת הפעם. אם שנה שעברה זה היה 35,000, זה לא יכול להיות 35,000.

לא, אמרתי 45,000 ומעלה.

לא אמרנו 35,000, אבל זה הערכות של הגופים.

הם מנמיכים ציפיות כדי שנופתע לחיוב.

חבר הכנסת אלכס קושניר, אתה איש מקצוע. היית מנכ"ל משרד הקליטה, מה אתה אומר?

אני חושב שהדיון הזה על השאלה האם זה יהיה 35,000, 45,000 או 55,000 או 100,000 פחות רלוונטי כי אנחנו לא יודעים איך הדברים יתפתחו.

זה חשוב כי הם בונים את תקציב המדינה. אתה יודע מה יקרה אם לא יהיה כסף.

ישבנו על זה ובנינו אפילו כלי אקונומטרי שמודד ונותן צפי לכמות העולים שאמורים להגיע בשנים הקרובות כתלות בכל מיני גורמים אקסוגניים. אני לא יודע אם הם משתמשים בכלי הזה או לא.

משתמשים, אבל הקורונה זה משהו שלא היה וקשה להתמודד איתו.

אם אני הייתי עכשיו צריך לבנות את התקציב, הייתי הולך על שני תסריטים: תסריט אחד שהוא תסריט נמוך מבחינת כמות עלייה והתסריט השני הכי גבוה מבחינת עלייה, ומשחק עם זה, ומשאיר במידה ויש איזושהי הקצנה לטובה מבחינתנו כי עלייה זה דבר מאוד מבורך.

הרי תהליך העלייה זה לא משהו מיידי, תהליך העלייה מתחיל איפשהו ומסתיים רק אחרי כמה שנים בארץ. אם לא נתייחס לזה כאל תהליך שלם, נפספס כאן את הנקודה. נטע דיברה על תקצוב חסר ב"נתיב". הייתי גם מנכ"ל משרד הקליטה וגם הייתי ממלא ראש "נתיב" לפני שנטע מונתה, ואני אומר לך שאנחנו התמודדנו עם זה כל כך הזמן ואני בטוח עכשיו שהמצב עכשיו הרבה הרבה יותר חמור. אם לנטע לא יהיו נציגים וקונסולים אף אחד לא יגיע לפה וכולם ייתקעו שם.

עזוב קונסולים, היא אומרת שאין לה פקיד. בואו נגדיל לה, קודם כול, את העובדים.

הפקיד זה הקונסול. בסוף יש לה מישהו שיושב ברוסיה או באוקראינה, שמקבל קהל ונותן אשרת עלייה. זה אותו פקיד, אותו קונסול, שבלעדיו אנשים לא יכולים לעלות.

הפקיד הזה נחשב קונסול?

זה שליחים קונסולים בסטטוס דיפלומטי, בוודאי.

אני יודע שלמשרד הקליטה יש פתרונות תעסוקה מגוונים לעולים, אבל שוק התעסוקה בארץ משתנה היום, וזה לא אבטלה של 4% אלא זו אבטלה של 40%. לכן, התחרות על מקומות העבודה תהיה הרבה יותר משמעותית. לעולה יש חיסרון מובנה מההתחלה. משרד הקליטה צריך לחשוב איך מייצרים פתרונות תעסוקה נוספים כאן כדי שהדברים האלה יקרו. אותו דבר לגבי האולפנים. אני יודע שבתקופת הקורונה גם האולפנים העירוניים היו סגורים וגם הפרטיים.

מי אחראי על האולפנים? האם זה באחריות הסוכנות?

זה נחלק היום בין האגף לחינוך מבוגרים אצל אלקין והפרטיים אצלנו.

היום כל שר לקח איזה אגף ואנחנו לא יכולים לדעת מי מטפל במה.

אני מתקדם לפי נקודות כדי שאנשים יבינו איך יבינו איך הולך תהליך הקליטה ומה חשוב. העולה לא יכול להשתלב ללא יכולת שפה מדוברת,

חבריי אנדרי קוז'ינוב ויואל רזבוזוב העלו לפני שבוע נקודה מאוד מאוד חשובה. האולפנים היו סגורים בזמן הקורונה, והעולים שנמצאים פה עכשיו המשיכו לקבל סל קליטה, אבל היום הם צריכים לחזור ללימודים וכבר אין להם סל קליטה, ולכן הם יעזבו את האולפנים. עולה שמגיע מקבל סל קליטה במשך שישה חודשים כדי שבמהלך ששת החודשים האלה הוא ילמד את השפה. בזמן הקורונה העולים לא למדו באולפנים ולא יכלו לצאת לעבודה. עכשיו הם רוצים להמשיך ללמוד אבל אין להם דרך להתפרנס.

אתה אומר שצריך להאריך לו את סל הקליטה בחודשיים?

לגמרי.

פנינו ויהיה לנו דיון מיוחד ונפרד בנושא סל קליטה והאולפנים.

יואל רזבוזוב ואנדרי קוז'ינוב העלו הצעה מצוינת בנושא זה, ואני חושב שחייבים לאמץ אותה ולעבוד.

שמעתי את אייל מדבר על תקצוב סל קליטה. אני רוצה שנבין שסל קליטה הוא תקציב קשיח. יש חוק שכל עולה שמגיע, מקבל סל קליטה.

התקציב נובע ממספר העולים.

כן, אבל יש פה גם תקציבים נוספים שצריכים להילקח בחשבון כמו: תעסוקה ולימוד השפה. אני יודע שבשנה הזו ובשנה הקודמת קוצצו תקציבי העבודה ברשויות בגלל בעיות תקציב. צריך להבין שיש פה קשר הדוק.

מה המשמעות התקציבית של הארכת סל הקליטה בחודשיים?

לא חודשיים. נערוך דיון נפרד בסוגיה המורכבת הזו.

זה לא מורכב. באופן גס, קח גג 15,000 איש ותכפיל את זה ב-4,000 שקל כפול 2.

בין 15,000 ל-20,000 איש שעלו בשנה חצי האחרונה לפני הקורונה.

יש לנו המון עולים בתוכניות צעירים. היו לנו כמעט 3,000 עולים בתוכניות במרכזי קליטה לצעירים שיצאו לחל"ת או שפוטרו מהעבודה. אנחנו אפשרנו להם להישאר במרכזי הקליטה שלנו עוד כחודשיים נוספים בעלות מופחתת מתוך דאגה שהם ייפלטו היום לשוק התעסוקה מבלי יכולת כלכלית- דבר שיכול להוות סכנה לאותם צעירים. הם אכן ייתקלו בקשיים לאחר שתסתיים השהות שלהם.

אנדריי העלה נושא מאוד מאוד חשוב. אני אומר את הדברים בכוונה משום שנציג משרד האוצר נמצא פה והוא מקשיב לי. אני יודע שמדובר בחוק אבל אנחנו חייבים למצוא דרך, כי אחרת אנחנו שמים פה מכשול בפני אותם עולים שבסופו של דבר לא יוכלו להיקלט בארץ כמו שצריך בגלל שחסרות שעות אולפן. אנחנו יודעים שעולה צריך לסיים 500 שעות באולפן, וצריך לקיים דיון נפרד על איכות ההוראה כי היא לא מספיק טובה והיא לא מאפשרת להיקלט בשוק העבודה.

ברשויות המקומיות יש היום תפקיד שנקרא פרויקטור. תפקיד הפרויקטור הוא ללוות את העולה מרגע נחיתתו בארץ וללוות אותו בנבכי הבירוקרטיה בישראל, וברוך השם לא חסר. אני מאוד מקווה שגם בתקציב הזה של 2019 וגם בתקציב 2020 לא יהיה קיצוץ, אלא להיפך. צריך לראות איך מגדילים את התקנים של הפרויקטורים מתוך הבנה שכנראה יגיעו יותר עולים שכנראה ייתקלו ביותר קשיים.

אנחנו בדיון שנוגע לקורונה, יש לי בקשה לגבי הפרויקטורים ואני חושבת שזה בסמכות הוועדה. הפרויקטורים, מנהלי מחלקות קליטה, לא הוגדרו כחיוניים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות במשבר הקורונה ובזמן שהיה שיא של עולים שהגיעו. אני מבקשת באמצעותכם לפנות גם למשרד הפנים ולטפל בזה לקראת הגל הבא. הם לא נכנסו ב-30%.

אבל כולם כבר חזרו עכשיו לעבודה. אם יהיה גל שני – כן.

היועצת המשפטית מבקשת להבהיר, בבקשה.

אני מבקשת להבהיר לגבי סל הקליטה. חבר הכנסת קושניר דיבר על כך שסל הקליטה הוא בחוק וגם ההסדר. אני רוצה להזכיר שאומנם הזכאות הכללית קבועה בחוק סל הקליטה, ויש הסמכה לקבוע את זה בתקנות, שלא נקבעו, ולכן זה בהוראות נוהל של משרד העלייה והקליטה. אבל לא נדרש כאן תיקון חוק כדי לעדכן את סל הקליטה או להאריך אותו או לקבוע כל זכאות אחרת.

אני לא בטוח שאת צודקת, כי בזמנו, כשהייתי מנכ"ל, ורציתי לשנות את זה, היועצת המשפטית שלי אמרה שאני חייב לשנות חוק.

אני לא מכירה את זה, צר לי.

מור, בבקשה. יש לך שתי דקות.

שלום לכולם. אני הגעתי מלוס אנג'לס בתקופת הקורונה. אצלי הסיפור היה קצת שונה. הייתה לי חריגה בימים. המספר הכולל של הימים מבחינת כניסות יציאות ושלי מהארץ לארצות הברית היה בסך הכול חמש שנים, עם חריגה של עשרה ימים, ולכן ביטלו לי את התושבות. הקורונה נתנה לי את הפוש האחרון להגעתי לארץ. אבל ביטלו לי הכול: אין לי ביטוח רפואי, אין לי ביטוח בריאות, אין לי כלום. הגעתי עם תינוקת בת שנה ושלושה חודשים ואיך לי דרך להתנהל, אני קצת תקועה. הגעתי ב-23 במרץ והתחלתי את התהליך באמצע אפריל כשהמשרדים התחילו להיפתח, ועד עכשיו אני מחכה.

מור, אני שלומית מנהלת הוועדה. הזמנו אותך לדיון כי יש לי כמה שאלות אלייך: ראשית, כמה זמן שהית בלוס אנג'לס. שנית, האם כשהגעת לארץ כל משרד ומשרד אמר לך מהן הזכאויות שלך, ואם כן, מי אמר לך.

כמו שאמרתי, במצטבר חמש שנים שהיתי מחוץ לארץ. למרות שכן הגעתי, הם ספרו לי חמש שנים במצטבר. בשביל לבטל לי את התושבות, הם ספרו לי את מספר הימים, במצטבר זה חמש שנים.

זה הגדרה של תושב חוזר.

כשהיא הייתה בארץ כל שנה – ברור. זה מבחן התושבות.

לא ביטלו אזרחות, שלא יובהר פה אחרת.

לא אזרחות, תושבות.

אני מבינה שביטלו לך את המעמד של תושב חוזר ושלא רוצים לתת לך את המעמד של תושב חוזר. האם את יודעת מה הזכויות שלך כתושבת חוזרת? האם כשפנית מישהו אמר לך מה הזכויות שלך?

לגבי התהליך שהיה - קודם כול, הביטוח לאומי שלח אותי למשרד הפנים כי הוא נתקל בקשיים מולי. גם משרד הפנים נתקל בקשיים מולי והוא שלח אותי למשרד הקליטה. ממשרד הקליטה הגעתי אליכם, לוועדה המכובדת, על מנת שתתנו לי פתרון למצב. אני באמת כבר אובדת עצות.

אני מוכנה לענות. אני מבינה שאת היית בלשכה ב-24 במאי, והבקשה שלך הוגשה ב-25 במאי. אנחנו נדון השבוע ונקבל תשובה בעניינך. אני מניחה ומקווה ש - - -

תודה רבה.

זה כמו הארכת מועדים. גם בתי המשפט קיבלו בזמן הקורונה הגשת ערעורים. אותו הדבר פה, זה הגיוני.

אנחנו נדון בערעור שלה, הוא לא הוגש בזמן. אני רוצה לספר לוועדה ולמור שמשרד העלייה והקליטה מפעיל בתים ישראלים בצפון ארצות הברית ובכל העולם, שאמורים לטפל בפניות התושבים החוזרים טרם עלייתם.

יש פה עניין עקרוני האם הקורונה מאריכה את המועדים. לדעתי, זה מאריך את המועדים כיוון שגם השופטים ובתי המשפט האריכו את המועדים. אתם צריכים לתת פה החלטה עקרונית שתחול לא רק על המקרה הזה אלא לרוחב .

אנחנו נדון. גם אם היא הייתה פונה עוד חודש, היינו דנים בה. הבעיה היא לא הדיון.

אני אומר לך שזו הגישה שלנו, היא הגיונית וסבירה. תדונו, אין שום סיבה שזה לא יקרה.

הכוונה היא לא מבחינת הארכת מועדים אלא קיצור מועדים וגמישות במקרה הזה. זאת אומרת, לכאורה חסרים לה עשרה ימים לצורך מבחן התושבות, והשאלה היא האם אתם יכולים להתחשב בעניין הזה בזמן הקורונה שהיה למעשה קטליזטור לעלייה שלה.

אנחנו בהחלט יכולים להתחשב. גם אלמלא הקורונה גם היינו מתחשבים, אבל זה עדיין מצריך בדיקה ואישור כי את בוודאי מבינה שאנחנו חייבים. הרי אם מישהו היה חמש שנים בחו"ל, אבל ארבע שנים וחצי היה בארץ, אנחנו הרי לא נאשר לו. לכן, בדיקות אלה מחויבות המציאות. אנחנו נבדוק ונמצא את הפתרון.

תבדקו, אבל אנחנו אומרים לכם שבגלל הקורונה אתם צריכים להראות גמישות רוחבית. היום זה מור, מחר זה מישהו אחר.

מובן, מוסכם לחלוטין.

ארזתי את המזוודות ואת הילדה ותוך יומיים הזמנתי כרטיס טיסה. הגעתי עם ארבע חולצות ושני זוגות מכנסיים, זה הכול.

תודה, מור.

יעל, בבקשה.

שלום, אני אתן את הסיפור שהופיע בכתבה ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי שעבר. אני מתייחסת לאלו המבקשים לעלות מארצות הברית וממדינות צפון אמריקה, לא בדקנו את יתר המקומות. אני חייבת לומר לכם שבלילות האחרונים אני לא ישנה בגלל הפרשי השעות ואני רואה את ההתכתבויות בקבוצות הווטסאפ שנפתחו, והרושם שאני מקבלת הוא שהם באמת הולכים שם לאיבוד. אני מבינה שאחד הקשיים הכי גדולים שלהם הוא בהבאת הילדים מכיוון שהם לא רשמו את הילדים שנולדו בקונסוליה מסיבות שונות, וכרגע הילדים לא יכולים לעלות גם אם האבא או האימא הם תושבים חוזרים. זאת אומרת, יש פה קודם כול בעיה שצריך לרשום את הילדים. אבל הבעיה היותר גדולה היא שאין להם למי לפנות. הם כל הזמן מתלוננים על זה שאם הם שולחים מייל לקונסוליה, אף אחד לא עונה להם. כל המשרדים ביחד אמורים לתת מענה אחד והם לא יודעים מה לעשות והם הולכים לאיבוד. באופן אישי אני מרגישה שאנחנו מפספסים פה. בקבוצה של ווטסאפ של לוס אנג'לס, לדוגמה, יש 120 משפחות, ואף אחד מהם לא יודע כרגע למי לפנות ומה לעשות עם זה. הם לא מצליחים לפתור את הבעיות.

אתן לכם דוגמה אחת שלי, לפחות, מאוד כאבה. בכתבה מופיע שמו של בחור בשם נועם אוחנה. נועם אוחנה נולד בצרפת להורים ישראלים לשעבר. באיזשהו שלב הוא עבר לארצות הברית. בשנת ,2000 בזמן האינתיפאדה השנייה, הוא הגיע לארץ והתגייס לסיירת צנחנים. ב-2005 חזר לארצות הברית - מהסיבות שלו. הוא התחתן שם עם ישראלית לשעבר, זאת אומרת, בת שנולדה להורים ישראלים בצרפת, והיא מעולם לא הייתה בארץ, ונולדו להם ארבעה ילדים. כל שנה מאז, עד השנה האחרונה, הוא הגיע לעשות מילואים במשך חודש בשנה. אגב, במרץ האחרון הוא הגיע במיוחד על מנת להצביע בבחירות. הם החליטו לעשות עלייה כבר בדצמבר האחרון. הוא הגיע לפה, רשם את הילדים, שכר דירה, ואז הגיעה הקורונה.

כרגע אין להם דרך לפתור את הבעיה כי מבחינת הרישומים והבירוקרטיה הוא אכן תושב חוזר. יש לו גם תעודת זהות. אשתו והילדים כמוהו כי הם כן רשומים. איפה הבעיה? אשתו. מכיוון שאשתו נחשבת עולה חדשה כי היא נולדה להורים ישראלים לשעבר בפריז, היא לא יכולה לעלות לארץ. הם כרגע יושבים על המזוודות כיוון שאף אחד לא פותר להם את הבעיה. כלומר, אין מישהו שיכול לרכז את זה. בספטמבר, למשל, כשהילדים אמורים ללמוד, הם לא רשומים כרגע בכלל בחו"ל. הם רוצים להגיע לפה. אגב, הם מניו יורק. הם בוכים. אשתו אמרה לי: זה היה בסדר כשהוא הגיע לפה כל שנה והתגייס, והיה אפשר להחזיר אותו בארון אליי, אבל כשאני מבקשת לעלות, ובתור עולה חדשה בגלל ההוראות שאי אפשר להכניס אזרחים זרים עכשיו, אני תקועה פה.

זה רק סיפור אחד מתוך כל הסיפורים. אני חושבת שהמטרה של כולם היא להביא אותם לישראל. יש פה סוף סוף התעוררות. מערימים עליהם קשיים והם לא יודעים לאן לפנות, אין גוף אחד שמאחד את זה.

יעל, תודה רבה. הבנו את הבעיה. בלי קשר, רשמתי את זה, אבל טוב שהבהרת את זה.

ראשית, אני רוצה לומר שהשרה קיימה על זה דיון בשבוע שעבר, גם על תושבים חוזרים, יחד עם אייל סיסו ממשרד החוץ שאני מבינה שנמצא כאן איתנו, וגם אתמול ישבנו איתו. אני חושבת שמרבית הבעיות פתורות והקונסוליות נפתחו, ויש דרך לעשות את זה גם מרחוק. אני רוצה גם להציע, אם מישהו נתקע אצלנו - - -

אני לא מבין את הבעיה. הילדים של תושבים חוזרים יכולים לעלות מכוח חוק השבות, אז מה זה משנה? ההורים יעלו מכוח תושב חוזר ואלה מכוח חוק השבות.

ברגע שהילדים נרשמו הם ישראלים, ולכן זה טיפול שונה.

אתה אומר שאתה לא נותן לעלות בגלל האשרות, אבל למה שהם לא יעלו מכוח חוק השבות? הם עולים בכל מקרה ונגמר הסיפור.

כי אז הם צריכים תיק עלייה וזה פרוצדורה יותר ארוכה.

לא, מקצרים את הפרוצדורה בעניין הזה. אלו ילדים של תושב חוזר.

יש פתרון. לא מכירים את המקרה. נשמח אם תפנו אותו אלינו וננסה לעזור להם, בשמחה רבה.

אני לא מבין את העניין הזה. בסיכום אני אבקש שתזמינו לחצי שעה את מנכ"ל רשות האוכלוסין יחד עם מנכ"ל משרד הפנים על מנת לגמור את הנושא הזה.

אשרות, רק אשרות.

רק אשרות, רשות אוכלוסין וההגירה. הוא לא תחת מנכ"ל משרד הפנים.

אז את המנכ"ל עצמו, אין בעיה. תזמינו את אלקין לגבי "נתיב" לחצי שעה.

לא רק "נתיב", גם אולפנים כנראה. על פי מה שאנחנו מבינים, אלקין כנראה מטפל באולפנים.

אנחנו נטפל בשתי הבעיות האלה באופן ישיר, מהיר, ונגמור עניין. מי מטפל בסוכנות בנושאים האלה?

אני. אני אבוא עם הצוות שלי שרלוונטי לנושא הזה – בשמחה רבה. מדובר באגף הזכאות אצלנו. אני גם מטפל במרכזי הקליטה.

אבל אתה הגוף המקצועי, לא הפוליטי, שם.

אני סמנכ"ל הסוכנות לעלייה וקליטה מלפני חצי שנה. החלפתי את יהודה שרף, אם אתה מכיר, ולכן מרכזי הקליטה גם תחת אחריותנו.

קחו בחשבון שאתם צריכים לבנות או לשכור שניים-שלושה מרכזי קליטה חדשים. מה שיש היום לא יספיק. אני רוצה שאתם תודיעו לי תוך שבועיים-שלושה שהסוכנות נערכת לשכור שניים-שלושה מקומות להקמת מרכזי קליטה חדשים. לא רק הממשלה צריכה להתארגן, גם אתם צריכים להתארגן.

אנחנו מתארגנים, יש לנו מרכזיי קליטה שכרגע פתוחים.

הם לא מספיקים. לא צריך להיות גאון הדור כדי לדעת שהם לא מספיקים.

לא כל העולים מגיעים למרכזי קליטה. אנחנו קולטים עולים במקומות שהם פנויים. אנחנו כרגע בודקים גם איפה יש לנו מיטות פנויות על סמך פינויים של מרכזי קליטה. במרכזי קליטה לצעירים כרגע בדבר הזה אנחנו ערוכים. נושא המשפחות לגבי מרכזי הקליטה הוא דיון הרבה יותר רחב.

שי, אתה לא תתחמק מאיתנו.

לא, אני פה.

אני רוצה לראות תוכנית שמראה שאתם בשנת 2020 מוסיפים שלושה מרכזי קליטה על מנת לקלוט את העולים. יש גם עלייה מאתיופיה ועוד עליות. תראה לנו איך אתם מתארגנים על זה.

בהיעדר כנסת, נפגשתי עם ארגוני עולים בצרפת ועם ארגונים שמייצגים את היהדות. הם טענו טענה שעליה נקיים דיון, אני לא יודעת לבדוק אותה. נכון לעכשיו, נכון למדיניות הקיימת, עולים מצרפת לא זכאים, גם מבחינת גיל, למקום במרכזי קליטה. כל הארגונים ציינו שלא מכניסים עולים מצרפת למרכזי קליטה.

תגידו לי, האם אתם בכלל רוצים עלייה? אני לא מבין את זה. הרי יהיו הכי הרבה עולים מצרפת גם בגלל הקורונה וגם בגלל האנטישמיות.

אנחנו מכירים את הטענה הזו. היה גם דיון בנושא הזה עם משרד העלייה והקליטה ועם הארגון הרלוונטי ושוחחנו איתו. מרכזי הקליטה שפתוחים ופנויים לעולים, פתוחים לכל העולים מכל העולם, גם לעולים מארגנטינה וגם לעולים מצרפת וגם לעולים ממקום אחר.

שלומית, כשאת מזמינה את אלקין ואת זה, תזמיני גם אותו וגם את ראש אגף העלייה והקליטה בסוכנות היהודית. יש איש פוליטי שמטפל בזה, אני יודע כי הייתי חבר בהנהלת ההסתדרות הציונית. עד לאותה ישיבה, אני מבקש מכם להביא לנו תוכנית.

ז'אק קופר הוא בהסתדרות הציונית העולמית.

לא יודע. אם זה ז'אק קופר, תזמיני את ז'אק קופר וגם את יעקב חגואל כי הוא ממלא מקום שם. אנחנו רוצים תשובה במועד הישיבה איך התארגנתם לעוד שלושה מרכזי קליטה.

בסדר גמור.

אין מצב שתהיה עלייה של עוד 20,000 - 30,000 ולא תצטרך עוד מרכזי קליטה. לא רק הם צריכים להתארגן, גם אתם תצטרכו להתארגן.

זה ברור שיהיה בצורך בפתרונות קליטה, זה אחד מהפתרונות.

אבל תראו לי שאתם מתארגנים על זה, לא בדיבורים, במעשים.

רוב העולם מגיעים בקליטה ישירה. נכין לך את המיפוי הרלוונטי.

אין לנו את נציג משרד החוץ. תזמיני לאותה ישיבה גם נציג של משרד החוץ. כל אחד מהם יקבל חצי שעה, ונפתור את הבעיה.

אני סמנכ"ל תכנון במשרד הקליטה והטכנולוגיה. אני אשמח להציף את סוגיית המדענים החוזרים. אומנם זה נישה, אבל בעיניי היא נישה חשובה. אגב, זה נושא כלכלי. מעבר לצד הערכי של זה, יש פה ערך כלכלי אדיר. ידוע שבערך שליש מבוגרי האוניברסיטאות בישראל בתארים מתקדמים נמצאים באוניברסיטאות בחו"ל. מיטב המוחות שלנו - חלקם בארץ וחלקם מפוזרים ברחבי הגלובוס. יש פה הזדמנות למשוך מדענים ברמה של באמת מיטב המוחות בעולם, וצריך לייצר איזושהי תוכנית של כוכבים. אגב, אנחנו מציעים לעשות תוכנית. אנחנו עוסקים במלגות לפוסט דוקטורנטים שחוזרים לארץ ויש לנו את פרס ראש הממשלה שאנחנו נותנים אחת לשנה למדענים שחוזרים בתחומי ההייטק ומדעי המחשב. אבל עכשיו נוצרה הזדמנות לעשות תוכנית באמת לאומית למשיכת מוחות. עשינו איזשהו מחקר קטן והתועלת של מדען חוזר מהרמות הגבוהות זה 3 מיליון שקלים תוך חמש שנים. כלומר, הערך של הידע והיכולות האקדמיות והתרומה המדעית היא מדהימה. יש לנו הזדמנות עכשיו לייצר תוכנית משמעותית שתמשוך. זו צריכה להיות תוכנית ייחודית. כלומר, יהיו תנאי סף מאוד מאוד גבוהים. לא כל אחד יכול לזכות במענקים שנציע, במודל הקליטה שנציע, אבל אנחנו בהחלט חושבים שנכון להרים תוכנית כזו למשיכת מוחות, ואנחנו מקבלים גם מהמוסדות האקדמיים שמאוד מאוד רוצים ומעוניינים להגיע מצרפת, מארצות הברית. יש פה הזדמנות. שוב, יש פה ערך כלכלי מעבר לצד החברתי והערכי.

תודה.

אני חייב להתייחס לסוגיה זו. קודם כול, מוזר לי שסמנכ"ל תכנון במשרד ממשלתי אחד לא מדבר עם הקולגה שלו במשרד שכן. יש תוכנית שנקראת קמ"ע ב', שבדיוק נועדה לדברים שאתה אומר. אבל אני גם מציע לך ללכת לוות"ת ולשאול אותם האם יש להם בכלל תקנים לאותם מדענים שאתה רוצה להביא. אנחנו ניסינו ודחפנו עוד כשהייתי במשרד הקליטה להרחיב את התוכנית הזו, ואז בוות"ת אמרו לנו שאין תקנים ובמשרד האוצר אמרו לנו שאין כסף. אם אתם במשרד המדע והטכנולוגיה מוכנים להוסיף תקציב לכסף שכבר יש היום למשרד הקליטה וגם לדרוש מוות"ת תקנים במוסדות ללימודים גבוהים לאותם מדענים שחוזרים, אפשר להרים באמת תוכנית טובה. בואו נעבור מסיסמאות למעשים. אדוני היושב-ראש, אני מציע לך להזמין לפה את משרד המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר, ות"ת ומשרד הקליטה, ולסגור פה את העניין. הרי לא יכול להיות שמשרד אחד אומר: תבואו, ומשרד אחר אומר: אין לי תקנים. אגב, ות"ת גם אצל אלקין.

אין בעיה. אפשר לעשות על זה דיון מיוחד, אבל אנחנו רוצים דברים מהירים. אני יודע שראש הממשלה דיבר במפורש על הבאת מדענים או על הבאת עולים בנושאים טכנולוגיים כי חסרים לנו היום במדינת ישראל מהנדסים. אם לא נותנים להם תקנים כשהם באים אז למה שהם יבואו? הם לא יבואו. לא משנה לי אם מדובר בעולה שמגיע לכאן או אם מגיע לכאן ישראלי חוזר, מבחינתי זה אותו דבר. מה זה מעניין אותי? העיקר שיבואו.

זה לא רק עניין קמ"ע, זו בעיה רוחבית. נניח שמתוך הצפי של 60,000 יבואו 45,000 ומתוכם כשליש יהיו עם השלכה גבוהה, מתוכם יהיו גם רופאים, גם אחיות, גם מדענים. אני מדבר על הכרה בתארים ועכשיו זה תהליך אישור מקצוע, אישור אחיות.

אני זוכר שבקדנציה הקודמת דנו ברופאים, רופאי שיניים ואחיות שהגיעו מצרפת.

לא מכירים בזה.

רק בחלק מהמקצועות לא מכירים.

משרד הבריאות אמר שיכירו באחיות, בסטודנטים, וישלבו אותם, ובסוף זה לא קרה.

תזמיני את מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי הנושא הזה טופל על ידי ראש הממשלה, ואני מבקש שהם יגידו מה הם עשו ומה הם הולכים לעשות, וגם את הרפרנט במשרד האוצר שמטפל בעלייה, ותזמיני גם את מי שמטפל בנושא הטכנולוגיה. יש רפרנטים באגף התקציבים. לכל אחד תהיה חצי שעה באותו יום ונגמור הכול. חוץ מזה, באמת צריך לעשות ישיבה גדולה בעניין הזה, כפי שאמר אלכס קושניר. אם צריך לפתור בעיות נקודתיות, נעשה את זה בזה, ואחר כך נעשה ישיבה גדולה.

חבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.

מצד אחד, יש כביכול ניסיון לעודד את בעלי המקצוע להגיע לארץ, מצד שני, תהליכי ההכרה במקצועות הם תהליכים של שנים. עניין ההכרה בתארים ובמקצועות והשילוב אחר כך בעבודה הוא עניין שנמשך שנים.

אפרופו תעסוקה ודיור – עיקר הבעיה בקליטה הישירה היא בדירות להשכרה. המחירים עולים. הרבה מאוד עולים מעדיפים לשכור דירות ולא להיות במרכזי קליטה, זה עניין פסיכולוגי. לעניין התעסוקה – אני לא יודע האם יש תוכנית שילוב מראש בחברות טכנולוגיות. צריך לבצע חיבור מסוים בין אותם בעלי מקצוע עם חברות טכנולוגיות.

התשובה היא שיש, אבל לא מספיק.

כ-30% מאלה שמגיעים, מגיעים כבר עם מקצועות מודרניים כמו: מתכנתים וכד', ואין להם יכולת למצוא עבודה עקב כל הקשיים.

יכול להיות שלגבי עולים צריך לתקן את החוק כך שתהיה חובה לקבל עולים, כמו שעשו עם ערבים וחרדים.

צריך עכשיו לעודד יותר את המעסיקים לקחת עולים. יש דבר כזה אבל הוא לא מספיק.

יש דבר כזה לגבי עולים?

כן, יש העדפה מתקנת בשירות הציבורי.

יש בשירות לגבי עולים?

עולי אתיופיה.

גם לגבי עולים מברית המועצות, אבל זה קשור למשהו אחר. למה לא להכניס משהו לגבי עולים חדשים שרק הגיעו?

בחוק שירות המדינה (מינויים) יש חובה לתת ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה, וביניהם גם לתת ייצוג הולם לעולה חדש.

אני לא חושב שזה מתבצע.

אז זה נושא שצריך לבחון אותו, אבל זה קיים בחוק שירות המדינה (מינויים).

זה לא רלוונטי לשנה-שנתיים ראשונות.

באותה הזדמנות שאנחנו יושבים על כולם, תביאי לי לחצי שעה נציג בכיר של נציב שירות המדינה.

לפרוטוקול, אפרופו גם תושבים חוזרים ועולים חדשים, אתמול התפרסם תחקיר בערוץ 1 על בדיקה חוזרת של יהדות על ידי משרד הפנים והרבנות. זה דבר שידיר את רגלי העולים מישראל, וזה חייב להיאמר. חשוב שהדבר הזה ייאמר. כעיקרון, זה מדיר את רגלי העולים.

קיבלתי פנייה מחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני צריך לבדוק. האם אם זה בסמכותנו לדבר על זה? אם כן, נזמן ישיבה על זה.

היו פה דיונים בנושא.

אז יש לי הסכמה של היועצת המשפטית. נכנס ישיבה בעניין זה. קיבלתי פנייה ויוליה הייתה הראשונה שפנתה. יוליה עוקפת אתכם.

אייל סיסו, בבקשה.

לצערי, לא שמעתי את הדיון. רק עכשיו הצלחתי להתחבר. אם יש שאלות ספציפיות, אשמח. אני יכול לתת סקירה.

הבנתי שיש בעיה ברישום הילדים בחוץ לארץ של אלו שרוצים לחזור לישראל ושלא מאפשרים להם. הרי אין היגיון שהאבא יעלה והילד יישאר בחו"ל. איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו?

הבעיה נפתרה כבר. הייתה באמת בעיה. עיקר הבעיה היה בארצות הברית, לא במקומות אחרים. הבעיה הייתה שהנציגויות שלנו עבדו בכוח עבודה מאוד מאוד מצומצם ובמשמרות בגלל הקורונה, והיה קשה לקבל את היקף הפונים העצום שרצה להגיע. הבעיה נפתרו ולפני שבוע ימים הם קיבלו הנחיות מסודרות איך לעבוד, מה לעשות. השבוע, אחרי ישיבה עם שרת הקליטה, הם קיבלו עוד הנחיות ספציפיות בקשר לעולים החדשים, מתווה עבודה איך לעשות את זה, ונציג הסוכנות העביר להם בצורה מרוכזת את כל המסמכים. הם יעניקו את האשרות ויחזירו. לגבי רישום ילדים – כל מי שירצה להגיע, יכול להגיע. יתאם איתם מראש במסגרת זימון תורים, או טלפוני או במייל. הוא יגיע לנציגות וירשמו את הילדים. לא נעצור עלייה של יהודים בגלל רישום ילד.

זאת אומרת שהבעיה הייתה רק בנושא הטכני? לא הייתה בעיה מהותית פה?

לא הייתה בעיה מהותית. הבעיה הייתה שחלק מהנציגויות עבדו, עדיין עובדות, במתכונת שלדית או בקפסולות. לצערי, במספר נציגויות הצוותים נדבקו בקורונה. השגרירות בבוסטון נסגרה בגלל שכל הצוות חלה, בשגרירות בניו יורק היו ארבעה שחלו, ולכן קבענו מתווה עבודה שהם עובדים במשמרות כדי שלא ידביקו האחד את השני ולאפשר שירות.

כל הכבוד שפתרתם את זה.

גם מוקד המידע שלנו קיבל עדכון, וכל מי שפונה יודע להפנות גם בהקשר הזה.

זה נפתר.

כן.

נציגת משרד החינוך, בבקשה.

ראשית, תודה. אני שמחה על ההזדמנות. אני מאוד מתחברת למה שנאמר ושאנחנו צריכים כן להיערך. לגבי הילדים של התושבים החוזרים – זו באמת סוגיה מאחר וחלקם נחשבים לתושבים חוזרים גם אם הם לא היו פה מגיל שנה ועכשיו הם צריכים לעלות. זו סוגיה תקציבית שצריך לתת עליה את הדעת מאחר והם זכאים רק לשנה אחת, וגם רק לשנה שבה שעה אחת לעזרה בלימוד השפה, וזה דל מדיי בשביל כן לאפשר להחזיק אותם ולתת להם חוויות של הצלחה. אני חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים לשים לפתחנו כי זה גם ישאיר את המשפחות פה. אני מוצאת שככל שיותר טוב לילדים וכשאנחנו מצליחים לשלב אותם באופן יותר הוליסטי, המשפחות יישארו, וזה על אחריותנו המלאה.

בנוסף, אני רוצה להתחבר לדברי דגנית על כך שבזמן הקורונה הוצאו אנשי העלייה והקליטה מהרשויות המקומיות. גם המגשרים בשפות הוצאו, וזה היה מאוד קשה. הם הוחזרו לאט לאט לבקשות שלנו, אבל זה היה אירוע שצריך להכיל אותו. פתחנו מוקד בשבע שפות, גם כדי לתת מענה רגשי וגם כדי לתווך את האינפורמציה. חומרים של המשרד יצאו לפחות בחמש שפות לכל איגרת, ואנחנו נערכים לקליטה שאנחנו מקווים שתהיה באמת גדולה, וגם על זה צריך לתת את הדעת מאחר ותקציב קליטת העלייה נשען על בסיס שנים קודמות. אם מתכוננים באמת לאיזשהו גל שהוא הרבה יותר גדול, נשמח להיות בלופ הזה על מנת לתת מענה מיטבי.

תודה רבה.

"נפש בנפש", נמצאים איתנו?

כן. שלום, תודה רבה. קודם כול, כפי שנאמר בהתחלה על ידי נציגת מרכז המחקר והמידע, ולא אלאה אתכם עכשיו במספרים, אבל אנחנו מדברים באמת על עלייה של בין 200% ל-400%, גם בין אלו שפותחים תיקים וגם בין אלה שמסיימים תיקי עלייה אצלנו. זאת אומרת, זה אמיתי, זו לא איזושהי אפיזודה חולפת. אנשים יושבים ומשקיעים זמן ומעלים את כל המסמכים הנדרשים. יתרה מזו, אנחנו גם רואים את הסיבות. אנחנו מבקשים מכל אחד שפותח תיק לספר על עצמו, על הרקע, ולמה הוא בא. בעולם העלייה וההגירה מדברים על גורמי דחיפה וגורמי משיכה, ואנחנו רואים משניהם, כמו ששי קודם הזכיר: אנשים בורחים מארצות הברית לאותו מקלט בטוח שמדינת ישראל מהווה עבורם, ואנשים שזה תמיד היה החלום שלהם ועכשיו הם קיבלו איזושהי דחיפה קלה בגלל כל האירועים שקורים. צריך לומר שכל אירועי האלימות שקורים בארצות הברית, במנותק מהקורונה, ושבחלקם אנחנו רואים גם האשמה כלפי יהודים, נותנים עוד דחיפה. מאז אירוע ג'ורג' פלויד והמהומות, אנחנו רואים עוד עלייה, וגם במה שהם כותבים לנו אנחנו רואים שהם ממש מציינים: "הורסים לי את השכונה, מאשימים אותי, זה הזמן שאני צריך ללכת." – וזו נקודה מעניינת.

לגבי מה שנאמר על ייצוג עולים על ידי נציבות שירות המדינה – אני חושב שזה המקום שהוועדה תגיד את דעתה. אני בדקתי קצת עם אנשי הנציבות, ויש חמש אוכלוסיות שמיוצגות בייצוג הולם, אבל אוכלוסיית העולים החדשים היא היחידה שאין יעד מספרי ואין שום מנגנון אכיפה, וזה גם כתוב בצורה חד-משמעית. לגבי כל ארבע האוכלוסיות האחרות יש ממש מנגנון, ואצל העולים זה מין אמירה חסרת שיניים, וזה בא לידי ביטוי. אף אחד לא אוכף את זה באמת. אנחנו יודעים מהנתונים שלנו, ויש לנו בארגון מחלקת תעסוקה מאוד מאוד פעילה, שעולים מצפון אמריקה וקנדה פשוט מדירים את רגליהם, או כי לא ניתן להתחיל את התהליך טרום עלייה, ואף אחד לא יחשוב להיכנס למכרז שייקח כנראה בין שישה לשמונה חודשים רק אחרי העלייה, וגם מבחינת השפה זה מאוד מאוד קשה. מי שלא דובר עברית בצורה ממוצעת פלוס, הסיכויים שלו להיכנס לשם הם מאוד מאוד קטנים.

תודה רבה. זה לא הדיון הראשון, נעשה עוד דיונים ועוד יהיו לך הזדמנויות לדבר איתנו על הדברים האלה.

בשמחה. אני רוצה להתייחס לדברי נציג משרד המדע. אני חושב שיש פה הזדמנות לערב את משרד הבריאות ואת משרד החינוך. יש בארצות הברית המון המון מקצועות מעניינים, מרתקים, מקצועיים מאוד, שאצלנו פשוט לא קיימים והמדינה לא יודעת איך להתמודד איתם. למשל, עוזרי רופא ואחות מומחית. זה מתחיל להיכנס בארץ בצורה מאוד מאוד מינימלית, אבל בארצות הברית זה כן קיים. אפשר להתווכח כי מערכת הרפואה ומערכת הבריאות שלנו שונה לגמרי. אבל אי אפשר להתווכח על כך שמדובר במקצוענים שיכולים לתרום עשרות מונים, ורוצים לתרום, והם לא באים כי הם אומרים: אנחנו עכשיו עוזרי רופאי, לא נלך להיות חובש כפי שמציעים לנו. אומרים לאחות מומחית עם ותק של 20 שנה במיילדות: את צריכה להיות אחות רגילה במשכורת של אחות רגילה.

לא ניכנס לזה עכשיו.

אבל אני חושב שזו נקודה חשובה, וזה נושא חשוב עכשיו, כשאלקין נכנס למל"ג. מבחינת צווארי בקבוק, והזכירו פה כל האנשים שאנחנו בשיתוף פעולה מלא איתם, אם זה אייל ממשרד החוץ ושי ודגנית ורשות האוכלוסין, שאנחנו באמת עובדים איתם אחד לאחד, שאחד הדברים החשובים זה טיסות. עכשיו סוף סוף חזרו האשרות ורישום הילדים, ואנשים דופקים לנו ממש על הדלת ואומרים: איך אנחנו באים? איך אנחנו נכנסים? בסוף זה יהיה צוואר הבקבוק.

מנכ"ל נעל"ה, שתי דקות, בבקשה.

שלום. ראשית, יורשה לי לברך את היושב-ראש החדש. אני פעם ראשונה משתתף בישיבה בניהולך ומאחל לך קדנציה מוצלחת בוועדה החשובה שלקחת על עצמך. לגבי נעל"ה - בעידן הקורונה אנחנו יכולים להצביע בצורה ברורה על גידול בביקושים. אני אומר גם לידיעת כל גורמי העלייה שמשתתפים איתנו כרגע בדיון שהדרך המומלצת להביא לארץ ילד בגיל תיכון היא להביא אותו לפני ההורים. הקליטה שלו אז בתוך כיתת נעל"ה היא הרבה יותר בטוחה לעומת ילד בודד בבית ספר כלשהו. טירה שהיא האחראית על התלמידים העולים מודעת לעניין הזה. לכן, לגבי כל אותם תיקי עלייה שנפתחו בכל פינות העולם, ומשמח לשמוע את זה, אני מקווה שגורמי העלייה השונים יודעים להציע להורים שיש להם ילדים בגילאי תיכון להקדים את בואם באמצעות נעל"ה. דא עקא, דווקא בזמן הזה, לראשונה בתולדות נעל"ה, כבר שנה אנחנו מתמודדים עם זה שכמות התלמידים בנעל"ה מוגבלת ל-1,900 ילדים בזמן שיש בארץ הרבה מעל מ-2,000, והתחזית היא לגדול.

שר החינוך בא ממשרד העלייה והקליטה. כשהוא היה שם הייתה לו תובנה מאוד מעניינת לגבי חשיבות עידוד עלייה בגיל התיכון ואנחנו מחכים ליישום אותה מדיניות במשרד החינוך. אבל נכון להיום, 16 ביוני, אנחנו מוגבלים לשנה הבאה ב-1,900 ילדים ואנחנו מעריכים שיהיו למעלה מ-2,000. אני חושב שראוי שהוועדה תשים לב לעניין הזה.

אני מצטרף לדברי טירה. בין ילדי נעל"ה יש הרבה מאוד ילדים של ישראלים שהם עצמם נולדו בחו"ל והיכולת הלימודית שלהם לא שונה בהרבה מילד שהוא בן למי שלא נולד בארץ. העובדה שמי שבא בחו"ל מקבל סיוע לימוד כפול לעומת מי שבמקרה אחד מהוריו ישראלי, זה דבר שצריך לתקן אותו. טירה מודעת לזה, וחשוב שגם הוועדה תהיה מודעת לזה.

אני מצטרף לחברי מ"נפש בנפש". לא ברור איך אפשר יהיה להביא לארץ את מאות ילדי נעל"ה משני היבטים, ואני אומר את זה גם בהקשר של עלייה: אחד, טיסות. הגיעה העת שהמדינה תתארגן לטיסות. אני לא מדבר על "מבצע שלמה" או דברים ענקיים כאלה, אבל לא יכול להיות שבגלל שיש עוצר בטיסות אנשים לא יעלו לארץ. שנית, איך המדינה מתארגנת לאלפים או לעשרות אלפי אנשים בבידוד? אני מדבר מנקודת המבט של נעל"ה. מה זה אומר להכניס לבידוד 700-800 ילדים לבידוד לשבועיים? אני לא מדבר על הצד הנפשי. מדובר בילדים שלא יודעים מילה בעברית. איפה הם יהיו? האם הם יהיו לבד או באיזושהי באכסניות נוער בבידוד? אני לא רופא ולא מייצג את משרד הבריאות, אבל אני חושב שמשרד הבריאות צריך לתת לזה פתרון. אולי צריך לעשות בדיקה בלוד, בידוד של כמה ימים ועוד בדיקה. אבל אוטומטית, ברירת המחדל, היא להכניס לשבועיים לבידוד את כל מי שנכנס לארץ, וזה דבר שמעכב אנשים מלחזור ומעכב אנשים מלעלות. יש לכם פה כמה היבטים שהם גם בנעל"ה וגם בעלייה. תודה רבה.

תודה רבה. מי מטפל בזה בדרך כלל?

משרד החינוך.

אוקיי, אז תזמינו גם אותם באותה חצי שעה לכל אחד. תראו את מי צריך להזמין.

שלום, אדוני היושב-ראש. נראה לי שתפסת די מהר את הסיפור. אומר בקצרה. יש עכשיו פוטנציאל מצרפת של 50,000 לפחות בשלוש-ארבע השנים הבאות. השאלה היא לא האם אנחנו עושים אלא כמה אנחנו עושים, וזה בדיוק הסיפור. כל פעם שנשאל: האם המדינה עושה, התשובה תהיה: כן. אפשר לדבר עכשיו על בירוקרטיה, על תעסוקה, על חינוך ילדים, על בני נוער שמסתובבים ברחובות, ונשמח להרחיב על כך איתך בישיבה הבאה או כשנשב איתך גם בארבע עיניים, אבל זה הסיפור עכשיו. יש עשרות אלפי אנשים שרוצים לבוא מצרפת מחר בבוקר. כדי להביא אותם, צריך לטפל בהם באופן אישי ואקטיבי. אי אפשר להגיד לאנשים: כן, תגיעו לישראל. יהיה נחמד, יהיה בסדר. תעשו מסמכים ותגיעו כשהשערים ייפתחו. כל מה שנעשה עד עכשיו הוא טוב, אבל זה לא מספיק טוב. גם שי אמר: יש, אבל אין מספיק, וגם אני אומר אותו הדבר. יש כל מיני דברים, אבל זה לא מספיק. צריך לעשות עכשיו תוכנית עם מספרים ותקציבים, גם בתחום החינוך, גם בתחום מרכזי הקליטה, גם בתחום הצעירים, גם בתחום התעסוקה. צריך להביא מספרים ותקציבים בכל התחומים לגבי השאלה כמה אנחנו רוצים להביא. כמגזר שלישי, אנחנו גם יודעים להביא תקציבים ומטצ'ינג למדינה ונשמח לשבת ולעבוד עם כולם כדי להביא לפחות 50,000 עולים מצרפת בשלוש-ארבע השנים הבאות. כדי שזה יקרה, צריך גם תוכנית. - - -

אריאל, אנחנו מתכוונים לקיים דיון נפרד על העלייה מצרפת, וזה חלק מתוכניות העבודה שלנו. אני מציע שתמתין קצת בסבלנות כי יהיה דיון על כל הדברים האלה.

כל הנושאים שדיברנו עליהם הועברו ליושב-ראש.

דיברנו פה על האולפנים ועל הארכת הזמן של האולפנים, לפרוטוקול אני מבקש לכנס דיון בהזדמנות על איכות ההוראה באולפנים של השפה העברית כי תוכניות הלימוד לא השתנות ב-20 – 30 שנה האחרונות - זה חשוב.

אנחנו לא משרד החינוך, אני לא יודע אם אנחנו יכולים להיכנס לזה.

כן, כן.

הלימוד באולפנים לגמרי בסמכות הוועדה.

האם אני אגיד להם איך ללמד? מה אגיד להם? הם יגידו לי שהם בסדר, אז מה אעשה? אין לי פה יכולת, וזה מה שאני מתכוון בסמכות.

הסיפור פה הוא שהעולם הטכנולוגי התקדם ב-20 השנים האחרונות. יש לנו היום אפשרות ללמד שפה בחודשיים-שלושה ברמת דיבור.

אני הולך להביא את אלקין לחצי שעה, ואני מציע שתעלו את זה בפניו. זה סמכות של השר, זה לא הטיפול שלנו.

אבל זה משרד החינוך, זה פחות אלקין.

בסדר, אנחנו מפקחים על השר. יכול להיות שאנחנו יכולים להגיד לו: זה לא בסדר, יש לנו תלונות. אבל אני לא יודע מה אנחנו יכולים לעשות.

אני לא יודע למה מבחינים בין עלייה לבין תושבים חוזרים. אדם שיושב 20 שנה בארצות הברית והוא בא אז הוא עולה חדש. אז מה אם הוא נולד בישראל?

ההטבות הן שונות.

העלייה תתפתח בשנה וחצי הבאה והממשלה והסוכנות צריכים להיערך לעניין הזה, גם עניינית וגם תקציבית. אנחנו מצרים מאוד על החלטת הממשלה לעכב עלייה עד הראשון ליולי. אני מרוצה מאוד שבעקבות פעילות השרה הנושא הזה נפתח מחדש ולא ממתינים לראשון ביולי – אין שום סיבה. אם מישהו חולה קורונה, בסדר – זה עניין אחר ואפשר לעכב אותו, אבל לא לעכב את כל העולים בגלל שחלק חולים בקורונה.

עלו כמה בעיות ונטפל בכל אחת ואחת מהבעיות בישיבה ספציפית וקצרה. למשל: משרד הפנים, מרכזי הקליטה, אולפנים, "נתיב", מדענים - כל הדברים האלה יטופלו על ידינו, לא אחזור על הכול. לדעתי, הנושא הכי חשוב הוא נושא העבודה. לא יכול להיות שדווקא הסעיף הזה של עולים לא מיושם ודברים אחרים מיושמים. אם יישמו את זה אז השירות הציבורי יוכל לקלוט הרבה מאוד מהעולים החדשים שעולים. הם צריכים לקבל קדימות מסוימת בהקצאה הקיימת. יש בעיה גדולה מאוד של הקצאת משרות ולא נפתור אותה בתקופה הקרובה, נצטרך לטפל בזה. אי אפשר יהיה לפתור אותה כל כך מהר. יש צורך לעשות על זה דיון נפרד.

אני מבקש ממך, בכל מקרה אנחנו צריכים לזמן את שרת הקליטה.

שרת הקליטה מחר אצלנו.

מצוין, נדבר איתה על היערכות המשרד לנושא הזה של קליטה והערכה תקציבית לקראת תקציב 2020.

אני מבקש לעשות גם דיון אחד עם יושב-ראש הסוכנות. אני אומנם מכיר אותו, אבל נזמן אותו כדי להכיר אותו.

יום שני הבא.

יום שני הבא – מצוין.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.