פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
09/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בסיון התש"ף (09 ביוני 2020), שעה 10:00

1. יישום הרפורמה במשק החשמל - דיווח שר האנרגיה לפי סעיף 60א לחוק
2. דיווח שר האנרגיה על התקדמות ביישום הוראות תיקון מס' 16

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
מתן כהנא
יבגני סובה

יעקב אשר
אימאן ח'טיב יאסין
אוסאמה סעדי

שר האנרגיה יובל שטייניץ
שמואל אפלבויים - ראש ענף חברות ממשלתיות באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יפתח רון-טל - יו"ר חברת החשמל, חברת החשמל

עופר בלוך - מנכ"ל חברת החשמל

דוד מיקו צרפתי - יו"ר הארגון הארצי, ועד עובדי חברת החשמל

אודי אדירי - מנכ"ל משרד האנרגיה, משרד האנרגיה

נתי בירנבוים - מנכ"ל, פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי

אברי איתן - כלכלן, רשות התחרות

אסף אילת - יו"ר, רשות החשמל

יורם כהן - מנכ"ל, חברת ניהול מערכת החשמל

סמי תורג'מן - יו"ר, חברת ניהול מערכת החשמל

אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר

איתן דנגוט - נשיא איגוד תעשיות מחפשי הגז והנפט בישראל

אמיר פוסטר - מנכ"ל, איגוד תעשיות מחפשי הגז והנפט בישראל

איתי עצמון
נעמה דניאל

לאה ורון

רויטל יפרח

1. יישום הרפורמה במשק החשמל - דיווח שר האנרגיה לפי סעיף 60א לחוק
2. דיווח שר האנרגיה על התקדמות ביישום הוראות תיקון מס' 16

היו"ר יעקב מרגי:היו"ר יעקב מרגי:היו"ר יעקב מרגי: היו"ר יעקב מרגי:

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. יום שלישי, י"ז בסיון התש"ף, 9 ביוני 2020. על סדר היום: יישום הרפורמה במשק החשמל – דיווח שר האנרגיה לפי סעיף 60א לחוק. הישיבה אתנו משתתפים – היה אמור להשתתף אתנו כאן, באולם, שר האנרגיה, ידידינו, חבר הכנסת יובל שטייניץ אבל מגבלות הקורונה לצוות שלו, הוא בחר להשתתף גם בזום. הוא נמצא אתנו בזום? נמצאים אתנו בכירי חברת החשמל – יפתח רון-טל וצוותו.

אנחנו נמצאים. בוקר טוב.

אנחנו מיד נראה אתכם גם כן, ואורחים חשובים מכול הקשת שעוסקת במשק האנרגיה במדינת ישראל, ואלה שמצפים גם שהקשת תתרחב עוד יותר – גם הם נמצאים אתנו.

אנחנו מקיימים היום את חובת הדיווח של שר האנרגיה לוועדת הכלכלה, דיווח שהיה אמור להיות כבר בינואר 19, אם אני לא טועה, ובגלל המצב הפוליטי הוא לא התקיים אז אנחנו היום זכינו בזה. אני אומר מספר מילים - -

אדוני, רק חצי דקה. אנחנו מבקשים מהנציגים של משרד האנרגיה בינתיים להסיר את המצגת על מנת שיושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה יוכלו לראות אתכם.

תודה רבה. אז כפי שאמרתי, אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדה בנוכחות שר האנרגיה, חבר הכנסת יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו וכן יו"ר חברת החשמל מר יפתח רון-טל. כפי הידוע לחברים, מתוקף חוק משק החשמל, נדרש שר האנרגיה לדווח לוועדה על התקדמות הרפורמה במשק החשמל. הרפורמה במשק החשמל הינה רפורמה מקיפה, משמעותית, ואני חושב שהיא מהמסובכות שברפורמות שהמדינה הובילה.

אני מודיע כבר בשלב הזה כי בהמשך אכנס לסוגיות רבות הקשורות למשק האנרגיה בדיוני הוועדה, זו רק ההתחלה.

אנו כאן, בוועדה, כפי שהבטחתי בכניסתי, נפקח, נעודד, נדחוף את הרשות המבצעת. אנו נהיה לעזר ולא למכשול, כול עוד הדברים ייעשו בהתאם לחקיקה הראשית והמשנית. בהמשך, אני מבקש מכבוד השר והדוברים הבאים להתמקד בדיווח על הרפורמה ולא להיכנס כרגע לדברים אחרים. לכן הדגשתי שיהיו לנו עוד הרבה דיונים. היום אנחנו מתמקדים ברפורמה ובדיווח השר. מהשר ומצוותו ומאנשי חברת החשמל – הייתי רוצה שתתנו דגשים בסוגית מכירת תחנות הייצור, מה נעשה עד היום ומה היעדים להמשך. עידוד התחרות באספקת החשמל וכן נתוני לגבי סוגיית הצרכנים השונים. התייחסות לסוגיית חברת ניהול-המערכת. השלמות חקיקת משנה על ידי רשות החשמל וכמובן, נושאים נוספים שתבחרו בהם שקשורים ברפורמה. כמו כן, בסוף הדיווח אני מבקש שתתנו התייחסות גם להתקדמות בסוגיית החשמל הכשר. תודה רבה.

מכובדי, כבוד השר.

בוקר טוב אדוני היושב-ראש, יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי, וחברי הוועדה. קודם כול, אני רוצה להודות לכם על הזימון ושנית, אני רוצה להביע צער על זה שאנחנו עושים את זה מרחוק כי זה כן פוגע קצת באופי של הדיון. הייתי מאוד שמח לבוא עם מנכ"ל המשרד, עם יו"ר רשות החשמל ואנשים נוספים, ולהתארח בחדר הוועדה. אני מקווה שבדיון הבא כבר יהיה לנו אישור להגיע לכנסת ולהגיע אליכם. נצטרך לעשות את זה במגבלות הללו.

כמה מילות פתיחה על הרפורמה, ואחר כך אכנס למה שכבר נעשה: ראשית, הרפורמה בחברת החשמל, כפי שרמזת, אדוני היושב-ראש, זו כנראה הרפורמה הגדולה ביותר, המקיפה ביותר, המשמעותית ביותר, ולמיטב הבנתי גם המוצלחת ביותר אי-פעם בתולדות המדינה בחברה ממשלתית כל שהיא.

אנחנו צריכים להבין שחברת החשמל הייתה במצב קשה מאוד עד לפני שלוש, ארבע שנים, עם חוב חיצוני כל-כך גדול, כל-כך עצום ואגיד על זה מילה אחר-כך, שב-2012, כשהייתי שר האוצר, הייתה סכנה שבגלל חברת החשמל והחוב שלה, יורידו את דירוג האשראי, לא רק של חברת החשמל אלא בעקבות זה באופן מידי של המדינה כולה. כלומר, זה בעצם הייתה אבן ריחיים או משא כבד על מעמדה הכלכלי של מדינת ישראל כולה. עד כדי כך המצב היה חמור.

הרפורמה הזאת, מדברים עליה עשרות שנים. ב-20 השנים אחרונות, שבע ממשלות התחייבו להשיג אותה, זה גם היה מחויב על פי חוק והן נכשלו. לשמחתי, לפני שנתיים, הצלחנו סוף-סוף להשית את הרפורמה הזאת.

כפי שתראו מיד, הרפורמה היא לא טובה, היא טובה מאוד. כמובן שגם בכל דבר טוב ואפילו טוב מאוד, במסגרת הדמוקרטיה תמיד יהיו כאלה שיבקרו, תמיד יהיו כאלה שינסו למצוא גם נקודות שליליות, וברפורמה כזאת גדולה ומקיפה, תמיד אפשר למצוא את הדברים שהם פחות מושלמים אבל זה בסדר. אנחנו נעשה את מה שצריך.

המטרה העיקרית של הרפורמה – יש לה כמה מטרות. היא רפורמה מקיפה לא רק בחברת החשמל אלא במשק החשמל כולו במדינת ישראל. המטרות העיקריות היו:

א. לבטל את המונופול על ייצור חשמל במדינת ישראל. כלומר, להוציא חלק גדול ומהר מאוד גם את הרוב – תכף תראו את הקצב – של ייצור החשמל מחברת החשמל לגופים פרטיים, עסקיים, אבל לא לגוף פרטי אחד אלא להרבה גופים, כך שבסוף התהליך שום גוף לא ישלוט ברוב ייצור החשמל בישראל או אפילו לא ישלוט ביותר מרבע מייצור החשמל כי זו בערך הרזרבה. כלומר, כול המצב של היד על השלטר, של גוף אחד, של ועד עובדים או חברה אחת שיכולים פתאום לכבות את ייצור החשמל בישראל בעצם יבוטל. זה דבר אחד. זו מעלה גדולה אחת של הרפורמה.

הדבר השני שהרפורמה נועדה לעשות כמובן, זה הצד השני של אותו מטבע – שוק תחרותי, יעיל. חברות פרטיות, גופים עסקיים גם בטורבינות, בתחנות כוח קלאסיות, גם בחשמל סולארי. הרבה יותר אנרגיות מתחדשות. מנוע עסקי אדיר למדינת ישראל. אנחנו מדברים בעשור הקרוב, לפי התכניות שלנו, על השקעה של מעל ל-80 מיליארד שקלים במשק החשמל, בפיתוח משק החשמל בעשר השנים הקרובות. מעל ל-80 מיליארד לא בתפעול, לא בייצור אלא רק בפיתוח. זה סכום אדיר וכמעט כולו, רובו המכריע יהיה על ידי הסקטור העסקי. זה מנוע צמיחה אדיר.

העובדה שיהיו גופים שונים שיבחרו ביניהם כמובן תוביל גם לביזור והתייעלות במשק החשמל. התוצאה של הרפורמה צריכה להיות: חברת החשמל רזה יותר ובריאה יותר פיננסית. רזה יותר מבחינת מספר העובדים באופן משמעותי, שמתמקדת בהולכה ובחלוקה, שזה מונופול טבעי. אתה יכול שיהיו לך עשרות תחנות כוח אבל אתה לא יכול שיהיו לך עשרות קווי מתח גבוה בכול עיר במדינה או עשרות קווים בכול רחוב או בכול שכונה. לכן, קבענו שחברת החשמל תתמקד בהולכה ובחלוקה. זה המונופול הטבעי. ייצור החשמל יעבור, ברובו המכריע, בתהליך הדרגתי אבל מאוד מהיר, תוך כמה שנים, לסקטור הפרטי.

תועלות נוספות של הדבר הזה, זה יצירת תחרות על אספקה. הורדת מחיר החשמל, שכבר יש אפקט מסוים בהורדת מחיר החשמל, תכף אראה את הגרפים. בקיצור – הרפורמה הגדולה ביותר בהיקפה, גם מבחינת ההתייעלות, מספר העובדים שפורש מחברת החשמל, גם מבחינת המשמעות שלה למשק האנרגיה ולמשק כולו. הרפורמה הגדולה ביותר אי-פעם בחברה ממשלתית במדינת ישראל.

החידוש הנוסף ברפורמה שחייבים לציין אותו – לא רק שחברת החשמל מצטמצמת באופן דרמטי באלפי עובדים והופכת לרזה יותר ויעילה יותר, וכתוצאה מזה היא מפסיקה להיות משקולת כבדה או אבן ריחיים שמאיימת ממש על האיתנות הפיננסית של כול מדינת ישראל אלא שחברת החשמל, שהופכת לגוף הרבה יותר מקצועי, יעיל ורזה, תיתן שירות הרבה יותר טוב גם לאנרגיות המתחדשות. תתפתח הרבה יותר מבחינה טכנולוגית, תרכיב מונים חכמים. כפי שאמרנו, תתמקד בהולכה, חלוקה ומניה – כול הדברים הללו, שהם מונופול טבעי.

נושא נוסף – באופן חדשני, במדינת ישראל, תהיה הסכמת העובדים – אני מוכרח לציין שברפורמה הזאת, בסוף כולם גילו מנהיגות. אני מקווה שגם אנחנו, אני כשר האנרגיה ורשות החשמל, משרד האנרגיה, משרד האוצר, שהיה לו חלק מרכזי בעניין הזה - שי באב"ד, שאול מרידור אבל גם הנהלת חברת החשמל וועד העובדים של חברת החשמל – כולם גילו פה אחריות לאומית ממש, והבינו ששבעים שנה אחרי שנוסדה המדינה וקרוב למאה שנה אחרי שרוטנברג הקים את חברת החשמל, הגיע הזמן לצעוד קדימה ולהפוך את משק החשמל למשק מודרני. העובדים גם הסכימו שהתמורות לרפורמה, מה שהעובדים מקבלים, יהיה רק לפי צעדי ההתקדמות ברפורמה. כלומר, כול פעם שנמכרת תחנת כוח או שיש צעד משמעותי אחר, העובדים מקבלים חלק של התמורה. זה גם חדשני, שלא היה בהיקפים משמעותיים בשום רפורמה קודמת.

אני רוצה להגיע לתועלות המרכזיות של הרפורמה, בעצם נגעתי ברובן. הכנתי מצגת קצרה שתתאר את עיקרי הרפורמה: כאן אתם רואים את התועלות המרכזיות, אני הולך מימין לשמאל: מעבר לייצור פרטי, שאמור להיות גם הרבה יותר יעיל ורזה. חברת החשמל עוברת ממיקוד בייצור - היא כבר לא מקימה תחנות כוח, היא לא מקימה חשמל סולארי ואגירת חשמל. היא עוברת למקם את עצמה בהשקעה בפיתוח רשת החשמל, המונופול הטבעי. כתוצאה מההתייעלות ושיפור מבני בחברת החשמל, יש גם שימור מבני עצום בחברת החשמל, חברה חדשה, וגם ירידה במספר העובדים – התייעלות. כתוצאה מזה, שיפור פיננסי של המצב של חברת החשמל, גם כתוצאה ממכירת תחנות וגם כתוצאה מההתייעלות הפנימית. דיברנו כבר על זה שהכוח המונופוליסטי מנוטרל כאן.

חיסכון בקרקע לתחנות כוח חדשות כי חלק מתחנות הכוח שנצטרך לבנות, יהיה ניתן לבנות אותן באתרים של חברת החשמל ובאתר B, שחברת החשמל מפנה. וכפי שאמרתי, ההסכם עם העובדים.

אני מגיע למהלך שהוא בעיניי המהלך הכי גדול שכבר התחיל, וזה שחברת החשמל מוכרת את רוב תחנות הכוח שמופעלות בגז. רוב תחנות הכוח של חברת החשמל בישראל, והיא מוכרת חמש תחנות כוח במהלך השנים הראשונות של הרפורמה, השש-שבע שנים של הרפורמה. אתם יכולים לראות כאן את תחנות הכוח בכחול, שחברת החשמל אמורה למכור, ואת תחנות הכוח באדום, שזה מה שנשאר בינתיים בחברת החשמל, שמבחינת הגודל זה שתי התחנות הפחמיות שמפסיקות לעבוד בפחם בשנים הקרובות. אתם רואים כאן את הפריסה הארצית של חמש תחנות שחברת החשמל מוכרת.

התחנה הראשונה כבר נמכרה. רבים אמרו שזה ייקח שנים למכור תחנת כוח, שהעובדים יערימו קשיים, שגורמים רגולטורים יערימו קשיים, שאנשים לא יהיו מעוניינים להיכנס לתחום הזה מחשש מהמונופול של חברת החשמל. אז אני שמח לבשר לכם שהרפורמה אושרה סופית בקיץ 2018. בקיץ 2019 נמכרה תחנה ראשונה – אלון-תבור. תחנה בהספק של כמעט 600 מגה-וואט, לא רחוקה מעפולה. ההפתעה לטובה הייתה שלא רק שהיה ביקוש גדול – כלומר, הרבה ניגשו למכרז, זה מכירה על ידי מכרז. הסכום שחברת החשמל קיבלה זה כמעט 1.9 מיליארד שקל וזה יותר מכפול ממה שהוערך תחילה. השווי בסכומים היה 800 מיליון שקל, קיבלנו יותר מפי 2. תכף תראו, שזה תרם תרומה להוזלת מחירי החשמל כי בעודף שהתקבל כתוצאה מהמכירה, רשות החשמל גם השתמשה ברובו כדי להוריד את מחירי החשמל.

המכירה של התחנה הבאה כבר נמצאת בעיצומה. זאת תחנה גדולה מאוד, נדמה לי השלישית או הרביעי בגודלה בארץ כי התחנות הפחמיות הן גדולות יותר אבל הן הולכות להיסגר. במאי 2020, בחודש הקודם, הוגשו חמש הצעות. בימים הקרובים יהיה לנו זוכה ובעצם אפשר להגיד שהמכירה הזאת כבר מתבצעת ממש בימים אלה. ההשלמה של כול התהליך צפויה עד סוף השנה הזאת אבל אפשר להגיד שהתחנה כבר במידה רבה נמכרה. עוד לא פתחנו את המעטפות אבל התהליך הזה כבר מתרחש.

כאן אני רוצה להראות את הקצב שבו אנחנו מבטלים את המונופול בייצור החשמל בישראל – קצב מהיר מאוד. תראו, הרפורמה אושרה ב-2018ץ ב-2019 כבר עברנו ל-35% ייצור פרטי. השנה נגיע בסוף השנה ל-46%. בשנת 2025, תוך ארבע שנים מהיום, רוב ייצור החשמל בישראל כבר יהיה ייצור פרטי. אתם רואים שחברת החשמל יורדת ב-31% וב-2030 היא יורדת לפחות מרבע מייצור החשמל.

מה זה ייצור פרטי, אדוני השר? ייצור פרטי זה חברות אחרות או שעל-ידי אזרחים באנרגיה הסולארית.

גם וגם.

אנחנו רוצים לדעת מה האחוז?

קודם כל, כשאני כיהנתי כשר האוצר ב-2011-2012, הובלתי כבר את ההתחלה של הייצור הפרטי. אילצנו את משק החשמל, תחנות חדשות שקמו, OPC, דוראד ודליה – שלוש תחנות גדולות הוקמו על-ידי הסקטור הפרטי והתחילו לייצר חשמל. זה תהליך שאני התחלתי להתניע אותו דווקא כשר אוצר בשנת 2011-2012, את ההקמה של התחנות. עד 2011, כל החשמל בישראל יוצר על-ידי חברת החשמל. ב-2012, אישרנו הקמה של כמה תחנות פרטיות והגענו למצב ש-27% ב-2018, ערב הרפורמה – 27%, רבע מהחשמל כבר יוצר על-ידי אותן תחנות פרטיות. ב-2018, בקיץ, אישרנו את הרפורמה וזה התחיל לרוץ.

לסיכום, יש שלושה תאריכים, אם אתה רוצה שאני אסכם: 1. הקמת תחנות פרטיות. קמו ויקומו עוד תחנות שמופעלות בגז. 2. הגדלת החשמל הסולארי. כל החשמל מהשמש מיוצר על-ידי גורמים פרטיים. גם על-ידי חברות וגם על-ידי אנשים שמייצרים חשמל על הגגות ומוכרים אותו לרשת החשמל. כלומר, גם החשמל הסולארי, שהולך לגדול מאוד, חשמל מהשמש, זה כולו גורם פרטי. חברת החשמל לא בעסק הזה, וזה גם משהו שהפך להיות משמעותי רק בשנים האחרונות. 3. זה כבר מה שקיים משנה שעברה – ברגע שנמכרה אלון-תבור אז גם תחנת כוח של חברת החשמל הפכה להיות פרטית. קנתה אותה חברה פרטית, והיום חברה פרטית מפעילה אותה ולא חברת החשמל. גם התחנה ברמת-חובב, עוד כמה חודשים תהפוך גם היא מבעלות של חברת החשמל, היא עוברת לחברה פרטית.

אז יש לנו כאן שלושה תהליכים: הקמת תחנות כוח חדשות על-ידי גורמים פרטיים. כמובן רגולציה והכוונה של משרד האנרגיה. אנחנו דוחפים את זה אבל גורמים פרטיים מתאימים את זה. מכירת תחנות כוח קיימות על-ידי חברת החשמל לגורמים פרטיים. והדבר השלישי, כמובן, זה חוות אנרגיה סולאריות בדרום, במרכז הארץ, גגות, רפתות, שטחים גדולים בדרום הארץ, כל האזור של אשלים. שלושה תהליכים, שכפי שאתם רואים, יביאו שבסוף העשור – כבר עוד ארבע שנים הרוב, יותר משני שליש מהחשמל, ייוצר על-ידי גורמים פרטיים. חברת החשמל יורדת לפחות משליש ב-2025. ב-2030 חברת החשמל יורדת כבר לפחות מרבע מייצור החשמל בישראל. בהמשך הדרך, אנחנו מעריכים ש-10,15 שנים אחר-כך, חברת החשמל כבר לא תייצר חשמל בכלל. זאת ואמרת, במקום חברה אחת ממשלתית שמייצרת חשמל, רוב החשמל בישראל, בסוף אני מעריך שכולו, ייוצר על-ידי עשרות חברות פרטיות שמתחרות ביניהן על המחיר שהן מוכרות לאזרחים, כלומר דרך הרשת. על היעילות - - -

השר, השאלה היא כזאת: האם אתה מעריך ששאר התחנות ימכרו במועדים, כפי שקבעה הרפורמה? ועוד שאלה – שלא ניצור מצב שנפרק מונופול אחד ונקים מונופול שני – השאלה אם יש מגבלה שאותן חברות שרכשו כבר תחנות, הן מוגבלות למכרזים הבאים?

התשובה לשני הדברים חיובית. ראשית, אמרתי שהיינו מאוד ספקניים אבל עובדה ששתי התחנות הראשונות נמכרו בלוחות הזמנים שנקבעו, והמחירים – הראשונה לפחות. השנייה - המעטפות יפתחו עוד כמה ימים אבל לגבי התחנה הראשונה – היא לא רק נמכרה ללא שום עיכוב אלא היא גם נמכרה במחיר הרבה יותר טוב ממה שציפינו.

אני רואה שחברת החשמל, גם ההנהלה, גם העובדים, בניגוד למה שטענו רבים, לא רק שהם לא מכשילים את התהליך הזה אלא הם ממש נותנים את כול כולם, כולל העובדים. בחברת החשמל העובדים מתגייסים לטובת הרפורמה, לא נגד הרפורמה. היינו במקומות אחרים, בחברות אחרות, שהעובדים ניסו להאט את הרפורמה אחרי שהיה הסכם על הרפורמה. כאן אנחנו רואים תופעה הפוכה – העובדים ממש מחויבים לרפורמה עד כדי כך, שהייתי בחברת החשמל, אז יו"ר ועדת העובדים, ניקו צרפתי, דיבר אתי על איזה עיכוב שיש או עשוי להיגרם, ועל כך שחייבים לפתור את אותו עיכוב.

לא ענית לי על השאלה הזאת – השאלה אם יפתח-שמיר, שרכשה את התחנה הראשונה, מוגבלת בהגשת הצעות לתחנות הבאות?

בהחלט כן. העיקרון שאני קבעתי – תראה, זה יותר נושא של הממונה על ההגבלים אבל אני אומר לך שמבחינתי, כשר האנרגיה, העיקרון שאני קבעתי, ששום חברה לא תחזיק ביותר מחמישית מהיקף ייצור החשמל בישראל. כלומר, יהיה מצב שלפחות יהיו חמישה או שישה יצרנים פרטיים גדולים. שום חברה לא תחזיק ביותר מרבע או יותר מ-20%. לא יהיה מונופול. אנחנו לא ניתן שאת המונופול של חברת החשמל יחליף מונופול פרטי. כלומר, השאלה שלך מאוד במקומה, חשבנו על זה מראש. כמובן שגם רשות ההגבלים בעניין הזה. לא יהיה יותר מונופול בייצור החשמל במדינת ישראל.

תודה. בוא נמשיך עם המצגת כי חברי הכנסת רוצים לשאול שאלות.

אדוני השר - -

בואו נסיים את המצגת, ואחר-כך נשאל שאלות. השר יסיים את המצגת, ולאחר מכן נשאל שאלות, חברי הכנסת. בבקשה.

אני עובר לשקף הבא – כמובן, מהלך נוסף למכירה של חמש תחנות כוח – אנחנו מוציאים מחברת החשמל את הגוף שנקרא "מנהל המערכת", והוא הופך לגוף עצמאי. אנחנו פועלים עכשיו להקים את החברה הזאת, חברת "מנהל המערכת" - -

יש לוח זמנים?

יש לוח זמנים, אנחנו בעיכוב מסוים, נוצר עיכוב מסוים. ביקשתי שהאלוף במילואים סמי תורג'מן, שהוא היו"ר, והמנכ"ל של החברה הזאת, יורם כהן, שהם מקימים את החברה הזאת, את הגוף הזה שיקלוט לתוכו את "מנהל המערכת" מתוך חברת החשמל על 300 עובדיו, שמפרידים אותו מחברת החשמל - ביקשתי שהם יציגו את המצב שלהם.

וכמובן, כפי שאמרתי – תעברי לשקף הבא – פיתוח מקטעי ההולכה והחלוקה. התייעלות בחברת החשמל. חברת החשמל, מצבת העובדים הקבועה שכבר ירדה בשנים האחרונות, יורדת מ-8,600 ל-6,400 עובדים. תכף נראה את הקצב, מה כבר נעשה, כבר התחילו לרדת.

חיזוק באיתנות הפיננסית – תכף תראו. אני אתן לחברת החשמל להציג את השקפים היותר ספציפיים על מה שקורה בתוך חברת החשמל. וכמובן, אנחנו מתכננים גם לקוחות תעשייתיים, לקוחות גדולים – תהיה תחרות מלאה באספקת החשמל, כולל המחיר. לקוחות ביתיים – אנחנו הולכים לפתוח בהדרגה, לעשות פיילוט, ולראות איך זה עובד.

אני רוצה להגיד עוד שני פרטים – זה אמנם לא חלק של הרפורמה אבל זה קשור לכל המהפכה במשק החשמל. זה משתלב עם הרפורמה - -

היום מציינים את יום הסביבה.

כן. זה משתלב עם הרפורמה, והרפורמה גם עסקה בזה: ראשית, אנחנו בעיצומו של מהלך שהתחלתי ב-2015, של סוף עידן הפחם במדינת ישראל. עד לכהונתי כשר אנרגיה הייתה תכנית לבנות עוד תחנות כוח בפחם - אחת אפילו כבר אושרה לבנייה באשקלון, תחנה שלישית, ואחר כך היו צריכים לבנות את הרביעית. אני החלטתי לשים סוף לעידן הפחם בגלל זיהום האוויר. הפחם מזהם את האוויר בין פי-50 לפי-100 מתחנות בגז טבעי, את האוויר שאנחנו נושמים. מאחר שמצאנו כמויות של גז טבעי, ומאחר שמתווה הגז התחיל להתקדם והבנתי שכנראה שננצל את הגז ויהיה עוד גז, החלטתי לשים סוף לעניין של הפחם. למה זה רלוונטי? כי חלק עצום מייצור החשמל של חברת החשמל, שתי התחנות הכי גדולות בישראל זה "רבין" בחדרה ו"רוטנברג" באשקלון. כפי שאתם רואים, התחלנו בהפחתה של 15% בשימוש בפחם. אחר-כך, הורדנו את זה למינימום האפשרי. אחר-כך החלטנו לסגור את היחידות הישנות 1-4 בחדרה, זה כבר בביצוע. אחר-כך החלטנו שגם שאר היחידות באשקלון וחדרה לא יעבדו בפחם אלא יעברו לשימוש בגז טבעי, וכפי שאתם רואים, ב-2024 מסיימים את ההסבה באשקלון לגז טבעי. זאת אומרת, מעוד ארבע שנים אין פחם במדינת ישראל. יש רק גז טבעי ואנרגיית שמש. לא פחם, לא סולר, לא מזות. שום דלקים מזהמים. כול ייצור החשמל יהיה מגז טבעי ומאנרגיית השמש. זה כמובן הקשה קצת על הרפורמה, שאתה אומר לחברת החשמל לא רק למכור חמש תחנות כוח אלא אתה גם סוגר לה את התחנה בחדרה ומסב לגז את התחנה באשקלון – אבל הרפורמה בהחלט תומכת בצעדים האלה, מפעילה את הצעדים האלה.

כאן אני רוצה להראות כי בעיניי זה מאוד חשוב - -

השר שטייניץ, כשהיינו בממשלה, ראש הממשלה טבע את המושג "נובל" בקיצורים, בזריזות. זוכר? אני רוצה לשמוע את חברת החשמל ואת כל הנוגעים אז תזדרז.

אוקי, אני אציג ממש משפטים אחרונים: זה פליטת מזהמים מייצור החשמל. במשך 65 שנה, כל שנה הזיהום הלך ועלה. תראו מה קרה מ-2014 בהשוואה לעכשיו - מרגע שהחלטתי להפחית את הפחם ולהכניס את הגז הטבעי ואנרגיה מהשמש, התחילה ירידה דרמטית בזיהום האוויר. אתם רואים שהשנה אנחנו מגיעים כמעט למשהו כמו 10% ממה שהיה רק לפני שש שנים בזיהום אוויר. וב-2025, זיהום האוויר, תחמוצות גופרית – אפס. תחמוצות נתרן – 12,000 טון לעומת 75,000 טון. גופרית – אפס לעומת 70,000 טון. בעצם, אנחנו במהלך מהיר מאוד שאנחנו מבטלים את זיהום האוויר מייצור החשמל בישראל. זה מהלך דרסטי. אגב, אנחנו מקום הראשון בעולם, בשנים האחרונות, בהפסקת השימוש בפחם ובהורדת זיהום האוויר במשק החשמל. מקום ראשון מתוך 200 מדינות בעולם, זה מה שנקבע ב"וועידת מדריד" רק לפני שמונה חודשים.

כאן רואים כבר את התחלת העלייה בהשקעה ברשת החשמל. כיוון שחברת החשמל לא בונה יותר תחנות כוח, חוץ משתי טורבינות שמחליפות את הפחם בחדרה, אז היא משקיעה הרבה יותר בפיתוח רשת החשמל.

הלאה – מחיר החשמל כבר התחיל לרדת בשלוש השנים האחרונות. תהיה ירידה נוספת בעתיד, ותוך כמה שנים, עם סיום תהליכי ההתייעלות אבל אתם רואים שהמחיר ירד ב-שמונה אחוז מ-2017 עד 2020, בשלוש השנים האחרונות. הירידה הזאת היא בעיקר מול שני גורמים: 1. מכירת אלון-תבור, שזה חלק מהרפורמה. מכירה מוצלחת. העובדה שקיבלנו מיליארד שקל נוספים יותר ממה שחשבנו מאלון-תבור. והשנייה – מתווה הגז. מאז מתווה הגז, מחיר הגז גם לתחנות הכוח הפרטיות אבל גם חלק מהגז שחברת החשמל משתמשת בו – מחיר הגז התחיל לרדת בעקבות מתווה הגז. אז הירידה במחיר הגז, שזה ישמש לחשמל בחוזים החדשים והמכירה המוצלחת של אלון-תבור, שזה חלק מהרפורמה, אפשרו לנו להוריד את מחיר החשמל בשמונה אחוזים.

עד כאן המצגת שלי. אני מציעה עכשיו שחברת החשמל ו"מנהלי מערכת" יציגו באופן יותר ספציפי מה באמת הם עשו בפועל - -

- - -

רגע, אוסאמה, אתה רוצה לנהל את הדיון שלי? אני מודה לך על הסקירה. אי אפשר להגיד שהיא לא סקירה רחבה כי היא סקירה רחבה. אני הערכתי שאני נותן לך חצי שעה אבל עמדת בזה. יישר כוח. אני באמת ממליץ לחברי הכנסת לחכות עם השאלות. נשמע את חברת החשמל ולאחר מכן, נפתח את זה לדיון.

אבל יש לנו שאלות לשר.

הוא לא הולך, הוא אתנו. תראה, אנחנו נשאל שאלות ויכול להיות שיהיו לנו תשובות מחברת החשמל, אנחנו נתפרץ לדלת פתוחה. כדאי שנחכים, נלמד, נשמע את הדיווחים ולאחר מכן יהיה דיון פתוח בלי לחץ של זמנים.

בבקשה, חברת החשמל.

אוסאמה, אני לא הולך עד שאני עונה לשאלה שלך. של כולם. אוסאמה הביע חשש שאני אברח - אני לא בורח.

יפתח רון-טל מחברת החשמל, בבקשה.

בוקר טוב. אני אפתח בכמה מילים, ברשותך, יושב-ראש הוועדה, ולאחר מכן המנכ"ל עופר, שאני מקווה שנמצא אתנו, יציג את תמונת המצב אצלנו בחברה, בסדר?

כן.

קודם כל, אני רוצה להגיד שאני למוד הופעות בוועדת הכלכלה, ועד היום, בשנים האחרונות, כל פעם שהיינו מגיעים לוועדת הכלכלה, היינו צריכים לתת הסברים למה אין רפורמה ומה צריך לעשות כדי שתהיה רפורמה. זו פעם ראשונה, זו ישיבה היסטורית, שאנחנו באים לוועדה - -

אל תגרה אותנו, אנחנו נאשים אותך בקורונה בסוף. נחפש משהו...

אם הוועדה בשביל להציק איך מתקדמת הרפורמה – זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה – השר שטייניץ פרגן למי שפרגן במהלך הצגת הדברים אבל אני חייב לומר, ולא אומרים שבחו של אדם בפניו אבל ברשותך, שר האנרגיה הוביל מהלך שהוא בעיניי בראש וראשונה מנהיגות ואחריות ציבורית-לאומית, והגיע להישג שהרבה הרבה הרבה קודמים וממשלות וארגונים ומי לא, ניסו כבר הרבה למעלה מ-20 שנה ולא הצליחו. אני חושב שזה אירוע שאפשר להגדיר אותו כאירוע ברמה ההיסטורית – באמת כל הכבוד.

אנחנו מבקשים שתורה להסיר את המצגת על מנת שהוועדה תוכל לראות אותך.

אוקי.

זה בוצע.

אני רוצה להגיד עוד שניים, שלושה דברים כללים והמנכ"ל ימשיך – בסוף התהליך הגדול הזה יש שני מרכיבים ענקיים של הרפורמה: 1. הציג שר האנרגיה, וזה באמת השינוי המבני הענק במשק האנרגיה והתועלות שהוא מייצר למשק אבל לצד זה, בתוך חברת החשמל, התבצע שינוי ארגוני שאני קורא לו "שינוי גנטי". ממש שינינו מוסכמות יסוד במבנה של החברה, באופן שבו היא מתנהלת ואנחנו הופכים אותה בתיאום מלא ובשותפות מלאה – ראיתי פה את ניקו, אני מקווה שגם הוא ידבר, שגילה מנהיגות שהיא יוצאת דופן ולמעשה בלעדיו, עם כל הכבוד, לא היינו יכולים להגיע לתוצאה הזאת, ועדכן את זה גם השר.

בסופו של דבר, התכנסנו כולנו והפכנו את החברה הזאת לחברה שהיא לא נגד התחרות אלא היא רוצה תחרות, היא מעודדת אותה והיא רוצה להיות חלק ממנה. היא היום חברה הרבה יותר יעילה, הרבה יותר עסקית, הרבה יותר מודרנית. יש לנו היום יחידת חדשנות, שכל התכלית שלה זה לנסות לקדם מהלכים טכנולוגיים מתקדמים, ואני חושב שהיא – סתם, אני אתן רק דוגמה אחת: בתוך תכניות ההתייעלות, אנחנו יורדים ב-25% בכוח האדם הקבוע של החברה. זה דברים שהם לא רגילים במחוזותינו. אני לא זוכר שהייתה איזו שהיא הפגנה ברחוב. אף עובד לא יצא לרחוב, ולא בגלל שהם נהיו עשירים אלא בגלל שמתייחסים אליהם בכבוד.

אני חושב שהדבר שהכי חשוב ברפורמה הזאת, כבוד יושב-ראש הוועדה, זה שזו רפורמה שאפשר לכנות אותה win-win. כולם מרוויחים ממנה. היא שמה במרכז את האזרח. כול מה שאנחנו עושים, כול מה שמורים לנו לעשות, כול מה שאנחנו מקדמים – בסופו של דבר אנחנו מודדים אם האזרח מרוויח, והאזרח מאוד מרוויח ולהיפך, הוא מרוויח הרבה יותר מהר ממה שחשבנו באמצעות הורדת - -

איך הוא מרוויח?

בסופו של דבר, כבר יש תרומה מאוד חשובה להורדת יוקר המחיה, ולפי עניות דעתי, בעתיד הקרוב, הרפורמה הזאת תעזור מאוד ליציאה מהמשבר הגדול של משבר הקורונה באמצעות - - - הצמיחה. עד כאן דבריי.

תודה. עופר, בבקשה.

אני מנכ"ל חברת החשמל. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אם אפשר, משרד האנרגיה, להעלות את השקפים שלנו של המצגת.

זה לא מקובל להעלות מצגת שלא הועברה לפני הישיבה לוועדה.

זאת מצגת של משרד האנרגיה, חלק מהמצגת שהשר הציג.

חשוב להבא – אנחנו, באילוצים של הזום, נבליג. בדרך כלל, מצגות מוגשות לוועדה קודם כול כדי לקבל אישור אבל בואו ניקח את הסיכון. תמשיך את הסקירה, בבקשה.

אני אדבר על השינוי הארגוני וההתייעלות בחברת החשמל - -

רק לחדד – זה חלק מהמצגת שהועברה כמובן לוועדת הכלכלה. השקפים הוצגו על-ידי מנכ"ל חברת החשמל ולא על-ידי השר.

אז יש לנו אותה.

העברנו לכם אותה.

אוקי, תודה.

אתמול בלילה.

בבקשה.

תודה. אז אני אדבר על השינוי הארגוני וגם על הנושא של האיתנות הפיננסית של חברת-החשמל, וכמו שהשר ציין, היא קריטית למשק החשמל. אנחנו התחלנו עוד בשלהי המשא ומתן על הרפורמה בהכנת תכנית של שינוי ארגוני. ברור היה לנו שאי אפשר לרדת מ-11,500 עובדים ל-9,000 עובדים. זה לא שינוי מהותי במבנה הארגוני, ואנחנו נמצאים בשלב האחרון, השנה, של שינוי של כול היחידות בחברה. כול החטיבות בחברה למעשה פורקו ונבנו מחדש בהתאם ליעדים של הרפורמה, בעיקר חטיבת הייצור וחטיבת הרשת, שהיא האחראית על פיתוח ותחזוקת רשת ההולכה והחלוקה.

כמו שנאמר, מ-8,600 עובדים קבועים אנחנו יורדים ל-6,400 עובדים. היום אנחנו כבר כמעט במחצית הדרך, עם 7,500 משרות קבועות. כול נושא ההתייעלות נלקח בצורה מאוד מאוד רצינית בחברה. שינוי תהליכי העבודה, הורדת תקורות.

עם חקיקת חוק משק החשמל החדש - חתמנו על הסכם קיבוצי חדש עם ארגון העובדים, שמעגן גם את הזכויות וגם את שיתוף הפעולה בין ההנהלה לארגון העובדים. הועברו 100 מנהלים לחוזים אישיים, דבר שלא היה לפני. הם הועברו בהתאם להסכמות של חוק משק החשמל והרפורמה.

כמו שאתם רואים, פה זה מתווה הירידה של פרישת העובדים בשנים האחרונות מאז חתימת ההסכמים. למעשה, פורשים יותר עובדים ממה שסוכם. אנחנו נעמוד באופן מלא בהסכמות לגבי יציאת עובדים מהחברה.

הלאה – זאת התוצאה בשנים האחרונות. כמו שהשר אמר, המשבר הגדול של חברת החשמל היה ב-2012 עם משבר הגז המצרי, והחוב של החברה הגיע ל-52 מיליארד שקלים, דבר שסיכן את החוסן הפיננסי של החברה. כמו שאתם יכולים לראות, אנחנו יורדים בצורה די מהירה בחוב. עם חתימת הרפורמה, אפשר לראות שהירידה - -

עופר, סליחה שאני מתערב – ב-2012, כפי שציינתי קודם, זה סיכן לא רק את חברת החשמל אלא כשר אוצר, היה חשש שיורידו את דירוג האשראי של כול מדינת ישראל בגלל החוב של חברת החשמל, וממש בדקה ה-90 הצלחתי למנוע את הקטסטרופה הזאת אבל זה היה איום לא רק על חברת החשמל אלא ממש על כול מדינת ישראל. תודה.

בסופו של דבר, הצעדים שננקטו בהמשך לרפורמה בשוק ההון, מגיב לדברים אמתיים. גם דירוג החוב של החברה שופר ורק לאחרונה, בתוך תקופת הקורונה, גייסנו מיליארד שקלים באג"חים, ללא שום בעיה ובריבית מצוינת, וזה מצביע על החוסן הפיננסי של החברה, שחלק גדול ממנו בעקבות הרפורמה.

השקף הבא בבקשה.

רק תעשה את זה יותר טלגרפית.

הנה, אנחנו טלגרפית בשקף האחרון – יחס החוב ל-ebitda, זה יחס שנלקח כיעד במסגרת הרפורמה. הוא מבטא את החוסן הפיננסי של החברה, גם את הרווחיות וגם את רמת החוב. כפי שניתן לראות, אנחנו נמצאים בתהליך ירידה די דרמטי בשנים האחרונות ביחס הזה, כאשר היעד בקצה תקופת הרפורמה, ב-2025 להגיע ל-4.6, היחס בין חוב החברה ל-ebitda של החברה. היחס הזה מבטיח איתנות פיננסית ואפשרות להמשיך ולהשקיע את הסכומים האדירים שחברת החשמל תשקיע, בעיקר ברשת או משקיעה כבר בעיקר ברשת.

אין לי ספק שאנחנו נעמוד ביעד הזה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. אנחנו נפתח דיון, שאלות של חברי הכנסת - נעשה זאת לסירוגין, חבר כנסת ואורח מהמוזמנים שנמצאים אתנו. יש לי מספר שאלות - -

כן, אני הייתי רוצה להוסיף כמה דברים על דברי המנכ"ל והיושב-ראש.

מי זה "אני"?

אני יושב-ראש ארגון העובדים.

בבקשה.

קודם כול, תודה לכבוד היושב-ראש על הדיון. אני מצטרף לדבריהם של השר, של היושב-ראש ושל המנכ"ל כי לא כולם מבינים את גודל ואת משמעות הרפורמה שנעשתה פה. זה באמת הצעד הכלכלי, מין הגדולים שנעשו במשק. מצד אחד, אני שמח שזה עובר בשקט ושאין לזה יותר מדי כותרות. מצד שני, זה קצת פוגע בגאווה של הצעדים האלה. אני רוצה שוב להודות לשר, שהיה מהיוזמים, להודות לשר האוצר הקודם ולמערכת האוצר ולמערכת משרד האנרגיה, למנכ"ל וליושב-ראש, ולהסתדרות כי בלי שיתוף הפעולה הזה, הצעד הענק הזה שהציל את משק האנרגיה במדינת ישראל – הציל, לא פחות מזה – הציל את משק האנרגיה במדינת ישראל ואת כלכלת מדינת ישראל. בלי שיתוף הפעולה הזה, הצעד הזה לא היה קורה.

אני גאה בעובדי חברת החשמל שעוברים קשיים בלתי רגילים. אני חוזר – בלתי רגילים אבל כולנו ביחד עומדים בכול המאמצים ובכול היעדים שנקבעו, ואנחנו מחויבים באופן מוחלט להמשך ביצוע הצעדים, גם אם יש קשיים ונניח חברת "ניהול המערכת" עדין לא מוכנה והיא תהיה בעתיד – כולי תקווה שזה יקרה בעתיד כדי שנוכל לעמוד בכול היעדים אבל אנחנו, ביעדי ההתייעלות – מחויבים ונעמוד בהם.

מכאן אני שולח לכם מסר מעובדי חברת החשמל, שאנחנו מוכנים ומזומנים לכול משימה שהמדינה תטיל עלינו, אנחנו נבצע אותה ונשתדל לבצע אותה בשלמות כפי שידענו לעשות את זה עד היום.

יש לי בקשה מחברי הכנסת, מיושב-ראש הוועדה ומכול שותפיי - רצה הגורל שהשר שטייניץ ממשיך בתפקידו. אני לא יודע אם הוא רצה את זה או לא אבל אני רואה בכך חשיבות עליונה. הרציפות השלטונית היא דבר קריטי להמשך ביצוע הרפורמה. זה דבר כל כך עדין, כל כך חשוב שהוא יקרה, וחשוב שכל הצדדים יהיו מחויבים להמשך התהליך, והתמיכה של הוועדה ושל הכנסת הנוכחית חשובה לא פחות.

לכן, אני מודה לכם מראש על התמיכה שלכם והמשך הסיוע שלכם לביצוע הרפורמה כפי שהיא נחתמה.

תודה. כפי שאמרתי, אנחנו נתחיל עם חבר כנסת ואורח לסירוגין, ונקיף את כול האורחים שלנו. אני מבקש להיות תמציתיים וקצרים בזמן.

חברת הכנסת קרן ברק, אם את רוצה.

אחרי זה.

יבגני סובה, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על המצגת. אני רוצה לשאול ממש שאלות קצרות לגבי – אני מעמיד את עצמי במקום הצרכן. הצרכן הפשוט שיושב בבית ואולי במקרה צופה בערוץ 99 ורואה את המצגות, ושואל את עצמו: מה זה עולה לי? לפני שש שנים שילמתי איקס – אני אגיד בדיוק כמה ה"איקס" הזה שווה, זה 44 ואולי 45.58. כעבור כמעט ארבע, חמש שנים, אני ממשיך לשלם 44.84. המצגת הזאת, שאני ראיתי, מתייחסת רק משנת 2017 וכאילו מציגים ירידה של שמונה אחוז, שאני מקווה שזה טעות ולא בכוונת משורר משום שאם לוקחים עוד שנה אחורה אז רואים שזה פחות או יותר אותו מחיר, אז אין שום ירידה מבחינת הצרכן. אז קודם כל, אני רוצה התייחסות של כבוד השר לשאלה הזאת כי או שאתם מציגים את השלוש שנים - -

ולרכז את התשובות בסוף, לכולם, לא אחד אחד.

כן, כן. אגב, עוד נתון מעניין: אם אנחנו מסתכלים שוב, בתור צרכן פשוט, יש את התשלום הקבוע. אז התשלום הקבוע בשנת 2016 היה בסביבות 26 שקלים, ואם תסתכלו, כל אחד מאתנו מקבל חשבון חשמל פעם בחודשיים, אתם תראו שבחודש האחרון זה מגיע ל-39 שקלים. אז אם אנחנו מחשבים את זה לפי אחוזים, אז יש פה עליה כמעט של 30%, רק של תשלום קבוע.

אז חברים, עם כל הכבוד למופע היח"צ של חברת החשמל, תדברו גם על הנתונים שהצרכן מרגיש כי בסופו של דבר, זה סוג של עבודה בעיניים. אתם מציגים פה דברים יפים בכול הנושא הארגוני אבל את הצרכן זה לא מעניין - כמה אנשים הוצאו או לא הוצאו, מה יהיה בשנת 2025? בסופו של דבר, לפני הרבה שנים סיפרו לנו שמצאו גז ומחיר החשמל ירד, ואחרי שבע שנים מחיר החשמל אותו מחיר חשמל. אז לא צריך לעבוד על הציבור לפחות בשאלה הזאת. יש לי עוד הרבה שאלות אבל אני אתן גם לחברים שלי לשאול.

אני מבקש לשמוע את נתי בירנבוים.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני פה מטעם פורום יצרני החשמל הפרטיים. זה פורום שמאגד את כול יצרני החשמל הפרטיים בגז טבעי בישראל. תודה רבה על ההזדמנות. קודם כל, זה לא סוד שהפורום מתנגד לרפורמה. אנחנו חשבנו שהרפורמה הזאת לא אופטימאלית אבל מהרגע שעברה החלטת הממשלה ביוני לפני שנתיים, אנחנו יישרנו קו והורדנו את הדגלים, ויישרנו קו עם מדיניות הממשלה.

הדבר הראשון זה סוגיית חברת "ניהול המערכת". חברת "ניהול המערכת" היא הליבה של משק החשמל, בוודאי הליבה של משק חשמל תחרותי. חברת "נוהל המערכת", שנתיים לפני החלטת הממשלה, עדין היא חלק מחברת החשמל. ראיתי את המצגת של השר, שתוך שנה הכוונה היא להוציא את החברה. אנחנו כמובן מקווים שזה יקרה אבל זה דבר שמאוד מטריד אותנו, וזו הייתה אחת מגולות הכותרת של הרפורמה.

נקודה שנייה – פתיחה של השוק הביתי לתחרות. בסוף, הציבור, מה שמעניין אותו זה מחירי חשמל תחרותיים ואטרקטיביים. המגזר הביתי עדין לא פתוח לתחרות אחרי שנתיים. לפני יומיים פורסם איזה שהוא פיילוט ראשוני, בהיקפים מאוד נמוכים, לפתיחת השוק לתחרות. באירופה, במדינות מערביות, זה דבר שבשגרה וזה גם דבר שמאוד היינו רוצים לראות אותו קורה.

דבר שלישי – נושא מכירת התחנות. אין ספק, שכרגע עומדים בלוחות הזמנים ומדייקים על חודו של יום. התחנה הבאה שאמורה להימכר במסגרת הרפורמה היא תחנת "רדינג" בתל-אביב. התחנה הזו, לפי השמועות שמסתובבות כרגע בשוק, לא תצא בזמן ויש אפילו שאומרים שלא תצא בכלל למכירה לטובת השוק הפרטי. גם בנושא הזה, היינו רוצים שתהיה הידרשות במסגרת דיוני הוועדה.

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני לא רוצה לחזור על סוגיית המחיר לצרכן כי אנחנו פה קודם כל, בראש וראשונה, למען הצרכנים. זו סוגיה מאוד חשובה וצריך לתת עליה תשובה עניינית וברורה. הסוגיה השנייה שקשורה לכול הנושא של התחרות והשוק הפרטי - בסופו של דבר, אנחנו צריכים לשאול כמה שאלות בנושא, ואחד מהם זה הנושא של המחירים.

השאלה השנייה, זה הנושא של המוצרים ושל טיב העבודה שתינתן על ידי אותם גופים פרטיים-עסקיים, ובתוך הגופים הפרטיים-העסקיים, על תנאי ההעסקה של אותם עובדים – האם יש שליטה גם על תנאי ההעסקה של הגופים הפרטיים?

והדבר השלישי, שקשור לעניין של השליטה – שמענו בסקירה של כבוד השר שהקמת התחנות תהיה על ידי הזכיינים, נכון? אז כזכיין, אני מקימה היום תחנה, משלמת ומשקיעה ואחר כך נגמר החוזה תוך כמה שנים. האם יש לי זכות? אין לי זכות? בסוגיה של השליטה, זה סיפור מאוד רציני שצריך לתת עליו דין וחשבון מלכתחילה.

הנושא השני שקשור לתקופה של הקורונה – אני יודעת שזה לא הדיון אבל בכל זאת, אני, אישית, גם הגשתי בקשה בתקופה של הקורונה לגבי משפחות ולגבי אנשים שבאמת לא הייתה להם שום הכנסה בתקופה הזאת, ולא הייתה להם אפשרות חוץ מלפרוס את התשלומים לכמה תשלומים אבל הקלות, הנחות, לא משנה נכים, מובטלים, לא משנה מה המצב שלהם. אני חושבת שצריך לתת גם מענה לסוגיה הזאת כי בסופו של דבר אנשים היו מרותקים לבתים במשך יממות וחודשים, והיו מחויבים לצרוך חשמל.

אז אני חושבת שמעל שולחן זה צריך לתת מענה לסוגיה הזאת ולא להשאיר אותה ברובד של ההקלות.

הסוגיה השלישית, בנקודה שהזכיר הדובר האחרון שלנו, בקשר לנושא של התוצר הפרטי דרך הסולאריים – אני חושבת שגם צריך לתת מקום, שיהיה בזכיינים מקום מסוים, כמו שצריך, לאנשים הפרטיים שרוצים להיות בעסק הזה.

תודה רבה. יצרני חשמל פרטיים, מי דובר מטעמכם?

כבר דיבר קודם...

לא, יש פורום יצרני חשמל – גז טבעי, ויש יצרני חשמל פרטיים. יש דובר? רשות התחרות נמצאים אתנו? הם שומעים אותי?

אנחנו נמצאים. אני כלכלן ברשות התחרות.

אשאל אותך שאלה: האם הסקירה שנתן השר וחברת החשמל ויעדי הרפורמה נותנים מענה לקידום התחרות במשק החשמל במדינת ישראל?

כן. אני חושב שכבוד השר הזכיר במדויק את המהלכים שהובלנו בשיתוף עם משרד האנרגיה, רשות החשמל ומשרד האוצר, ואנחנו תומכים בהם.

תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

תודה. כבוד יושב-ראש הוועדה, דבר ראשון, אני רוצה להגיד שאני לפחות חדש בוועדה הזאת, ולראשונה בחיי מתעסק במשק החשמל של מדינת ישראל. אני חושב שזה פחות רציני להעביר לנו את המצגת היום בבוקר. אני משתדל להגיע מוכן לדיונים, ולא הייתה לי שום יכולת להגיע מוכן לדיון הזה.

אני גם קורא לך, כיו"ר הוועדה - זה נושא כבד, נושא משמעותי שילווה אותנו בכל הקדנציה, לפחות חצי שנה עד שהממשלה הזאת תיפול. אני חושב שנכון שתיקח אותנו לסיור העמקה ולימוד. אני לא יודע מי עוד חדש פה, בוועדה, אבל אני - -

כולנו חדשים חוץ מאוסאמה. אוסאמה, היית חבר בוועדת הכלכלה?

לא.

אז כולנו חדשים בוועדה.

אני אומר לך באמת, שאני מרגיש שהדיון הזה - -

מה אתה מבקש?

אני מבקש סיור לימודי או איזה שהם דברי העמקה, שיתנו לנו את הכלים להשפיע על נושא כל-כך משמעותי.

מקובל. בוא אתן לך התראה כוננות: רוב הדיונים בכנסת יהיו בהתראה של יומיים-שלושה, לא יותר. תתחיל להתאמן מהיום על לצלול לחומרים, אני סומך עליך שתוכל לצלול.

אין בעיה. אז פה אני מעיר שהיום קיבלתי את זה בבוקר.

בסדר, אנחנו בתנאי קורונה. זה תנאי שדה פלוס פלוס פלוס.

כבוד היושב-ראש, אני חושב שנושא כל כך משמעותי - -

מתן, אני אענה לך ונגמור עם זה: הוועדה הוקמה בסוף שבוע שעבר. כול נושא שהייתי שם, זאת הייתה התראה קצרה.

אני חושב שזה נושא כל-כך כבד וכל-כך מקצועי, שאני מרגיש שאני אפילו לא מדבר את השפה, בסדר? אבל כן, אם אנחנו מדברים – התרשמתי מאוד מהמצגת אבל אני מבין שיש כמה חוקים שחברת החשמל מתעקשת לא לעמוד בהם בהקשרים של חובות דיווח. לפי חוק החשמל, יש חובת דיווח על פעילויות מסוימות בנפרד, שנועדו כדי להקל על ההבנה של המדינה, איך לבצע את הרפורמה. אני מבין שחברת החשמל לא מגישה את הדוחות שלה ככה והיא גם מצהירה שהיא לא תגיש בהמשך את הדוחות האלה ככה, ואני מנסה להבין איך אנחנו נכפה עליהם להגיש את הדוחות.

הדבר השני – כבוד היושב-ראש, חברת החשמל אמורה להגיש את הדוחות שלה על פי מרכזי רווח. להבנתי, הם גם מנהלים את הדוחות שלהם, הכלכלנים של חברת החשמל מנהלים את הדוחות שלהם לפי מרכזי רווח, ועדין יש התעקשות מצדם לא להעביר את הדוחות לפי מרכזי רווח.

אני רוצה לשאול פה את שר האנרגיה ואת יו"ר חברת החשמל: למה? והאם זה עומד להשתנות?

אוקי. רשות החשמל - מי מרשות החשמל? יש מישהו בזום מרשות החשמל?

כן. בוקר טוב לכולם. אני יו"ר רשות החשמל. אסף כבר הציג את עיקרי הדברים אז אני לא אבזבז את הזמן. אני אתן לכולם להתייחס ואני אענה בסוף דברים שאפשר להשלים.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, הנה זה מגיע, אתה רואה?

נכון, אדוני היושב-ראש, שלא הייתי חבר קבוע, רשמי, בוועדת הכלכלה אבל כול הזמן השתתפתי בישיבות של ועדת הכלכלה, והנושא של החשמל ומשק החשמל הוא בראש סולם העדיפויות שלי וגם של חבריי ברשימה המשותפת, ואני רואה את חדר הישיבות של כבוד שר האנרגיה, שבילינו שם שעות רבות. אני מסכים עם חבריי פה, שבאמת כל הרפורמה הגדולה הזאת והכותרות הבומבסטיות – בסדר, זה חשוב. אנחנו כולנו חושבים שצריך להפסיק עם המונופולים אבל בסופו של דבר, מה שמעניין אותנו זה הצרכנים והאזרחים. ומבחינת האזרחים והצרכנים – מה שמעניין אותם זה המחיר והאספקה הסדירה.

אני חושב שלספק חשמל - ובשני הנושאים האלה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר - אני חושב שאין עדין פתרון משביע רצון. מבחינת המחירים הבטחתם לנו שאחרי שאנחנו נהיה היצואנים של הגז לכל העולם, שמחירי החשמל ירדו פלאים אז בסדר, יש ירידה אבל - -

החוב ירד. יש ירידה בחוב.

- - ומבחינת האספקה, אני מזכיר לכולנו שבתקופות השיא, בין אם זה בקיץ ובין אם זה בחורף – לפני כמה שבועות כולנו היינו עדים לתלונות שקיבלנו מאזרחים בכול היישובים, ואני פניתי לחברת החשמל בעניין הניתוקים. מספר ימים, כמה ימים שלמים שלא הייתה אספקת חשמל ליישובים האלה בגלל שכמעט עברנו את השיא. אז כנראה שאין לנו מספיק חשמל או שיש לנו מספיק חשמל?

אדוני היושב-ראש, ואני פונה גם לכבוד השר – בסדר, אנחנו רוצים רפורמה, רוצים לספק חשמל, רוצים להפריט וייצור פרטי אבל בסופו של יום, יש יותר מ-50,000 בתים בחברה הערבית שלא יכולים לקבל חשמל כי אין להם איך להתחבר לחברת החשמל. אנחנו כבר הנחנו כמה הצעות חוק. היינו באין ספור ישיבות גם אתך, גם עם חברת החשמל – ואני חייב לציין את שיתוף הפעולה עם חברת החשמל וגם עם רשות החשמל, עם אסף, גם עם קמיניץ.

הגיעה השעה שנמצא פתרון ליותר מ-50,000 בתים שלא מקבלים חשמל והם מתחברים באופן פיראטי, ואז יש סכנת חיים כפי שקרה מספר פעמים.

תודה. לנושא האחרון יהיה דיון בנפרד, אנחנו עסוקים ברפורמה.

חברת הכנסת קרן ברק, חוזרים אליך.

קודם כל, רציתי לברך על הרפורמה, כל הכבוד, וגם על זה שהשר שטייניץ נשאר במשרד. כפי שנאמר לפני כן, ואני חוזרת על זה, יש המון ערך ליציבות שלטונית, למי שכבר מכיר ולא צריך ללמוד מחדש ואפשר להמשיך את התהליכים באופן רציף ומדויק. אז אנחנו שמחים וגם מחכים שהרפורמה הזאת ועוד אחרות ילכו ויתקדמו.
אני רוצה להגיד שאני מכירה את הנושא הזה ברמה האישית. אני אומר את זה פעם אחת לכול השנים - עד לפני שנתיים היו לי כובעים אחרים בנושאים פרטיים והתעסקתי בנושא ייצור החשמל הפרטי, וזה נאמר מעכשיו לכול הקדנציה. השאלה שלי היא איך אנחנו דואגים שהמחיר לצרכן הפרטי באמת יהיה מחיר נמוך, כי בסוף בסוף, עם כל המילים היפות וכול הרצון הטוב, חשוב לנו הצרכן הפרטי וזאת פונקציית המטרה, שהמחיר באמת ירד לאורך תקופה - לא ירד ויעלה אלא ירד וירד וירד, בעקומה כלפי מטה, וגם איך אנחנו דואגים שכול נושא "מנהל המערכת" באמת יעמוד בלוחות הזמנים שמוצגים לנו כאן כי כולנו מבינים שזה לב-ליבו של השינוי, וצריך לדאוג שזה באמת יקרה – הצגתם לוחות זמנים, הלוואי וזה יקרה ככה אבל איך אנחנו יודעים שזה באמת כך יהיה? אלה השאלות שלי.

מי רוצה רשות דיבור, מאורחנו בזום?

יושב-ראש הוועדה, אני יו"ר "מנהל המערכת". נמצא אתנו פה גם יורם כהן, שהוא המנכ"ל של החברה. אני חושב שיש שקיפות שיוצג גם השקף האחרון של המצגת של משרד האנרגיה.

אנחנו רואים אותו. בבקשה.

מיד המנכ"ל יציג את זה. אני רוצה להגיד שני משפטים: בעזרת השם, בשבוע הבא, חברת "מנהל המערכת" תקבל רישיון למשק החשמל משר האנרגיה ומרשות החשמל. כל מי שבקי בתחום הזה יודע שזאת אבן דרך מאוד משמעותית. זה יום מכונן בשבוע הבא, נקבל את הרישיון ונהפוך להית חברת "ניהול המערכת", שגם תתכנן וגם תנהל את משק החשמל בשגרה ובחירום, תעודד את התחרות וככל שנתקדם במכירת התחנות, תייצר את הסחר בחשמל.

יש לנו המון משימות שאנחנו מקדמים אותן והן כולן יוצגו. כולם תלויים בנו וחובת ההוכחה היא עלינו. אנחנו נעמוד ב-3 בדצמבר 2020, בעזרת השם, כלקיחת אחריות על ניהול המערכת. הנושאים שהם באחריותנו, אנחנו נעמוד בהם ואף אחד לא יוכל להחליף אותנו בתפקידנו, ונעשה את זה.

יש נושא אחד שחשוב לציין אותו פה - זה הנושא של ההון העצמי של החברה. יש סיכום של מנכ"ל משרד האוצר היוצא, שי באב"ד, שמסכם את ההון העצמי. יש היום מאמץ משותף שהוא חוצה גופים וחוצה משרדים כדי להעמיד את ההון העצמי לחברה וזה תנאי למימוש של הקמת החברה ושל לקיחת אחריות בכל מה שקשור בסחר וקליטת התשלומים, כפי שיתחיל ב-3 בדצמבר. אני מקווה ומאמין שכולם ימשיכו להירתם ולעמוד בסיכום כדי שנוכל לקחת אחריות גם על ההיבטים הפיננסיים.

אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל.

אני אשאל את המנכ"ל את השאלות הנדרשות. בבקשה המנכ"ל.

בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל חברת "ניהול המערכת". אני רוצה להציג לכם ממש בכמה דקות את הסטטוס שהחברה נמצאת לקראת קבלת האחריות בדצמבר. אני אעבור אתכם על השקף שמוצג בפניכם - -

יורם, תנסה ל"ינוקות" שכמותנו, ברשותך, להסביר לנו מה ההבדל ביניכם לבין הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, ואם לא יהיו כפילויות.

אין שום קשר. אני אגיד בכמה מילים, למי שלא מכיר, מה המשימות של חברת "ניהול המערכת": חברת "ניהול המערכת" היא החברה שתנהל, תתפעל את משק החשמל. היום זה נמצא ביחידת "נוהל המערכת" בדניה, מי שמכיר. יחידה שמנהלת את משק החשמל – התיאום בין הביקוש להיצע, רכישת החשמל מהיצרנים הפרטיים ומחברת החשמל, פיקוח על כל מערכת ההולכה. כל הנושא של תכנון ההולכה במשק החשמל, ניהול משק החשמל בחירום. אלה בעצם המשימות העיקריות של חברת "ניהול המערכת". כיום המשימות האלה נמצאות בשתי חטיבות בחברת החשמל – תפ"ט שממוקמת בחיפה, בבניין חברת החשמל וינ"מ, יחידת "ניהול המערכת" שממוקמת בדניה וברמת-השרון. אלה החטיבות שעוברות לאחריות של "ניהול המערכת", כ-220 עובדים שאמורים לעבור אלינו במהלך השנה.

אנחנו למעשה התחלנו בספטמבר, אני התגייסתי לחברה. בינואר, כמו שאמר היו"ר סמי תורג'מן, סיכמנו את המתווה של תקציב ההקמה מול רשות החשמל ואת מבנה ההון של החברה מול משרד האוצר. זה המבנה שאנחנו היום כולנו, בכוחות משותפים, פועלים למימוש שלו, בכדי שחברת "ניהול המערכת" תהיה חברה חזקה ויציבה, ותוכל לנהל את משק החשמל עם יציבות פיננסית, עם מבנה הון נכון, שלמעשה יגן על כול הסיכונים שיש לחברה בניהול המערכת.

כמו שאמר סמי, במאי פורסם הרישיון שלנו ב - - -. אנחנו מצפים לקבל את הרישיון באמצע חודש יוני, ב-15 ביוני, במליאה הקרובה, לקבל את הרישיון. נעשתה פה עבודה עצומה של כל הגופים שקשורים בכך בחודשים האחרונים, וב-15 לחודש רשות החשמל והשר אמורים לתת לנו את הרישיון להקמת החברה. אנחנו מתכוונים לקחת את האחריות ב-3 בדצמבר 2020.

אני אעבור בכמה מילים על הפעילות שבינתיים עשינו בחצי שנה האחרונה – יש לנו את רשימת העובדים הסופית שיעברו אלינו. כול השימועים ל-220 עובדים נסתיימו. אנחנו מפעילים קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, לעובדים שעוברים אלינו. גייסנו כבר הנהלה, סמנכ"ל כספים, משאבי אנוש, מערכות מידע, יועץ משפטי וראש אגף חירום. אנחנו נמצאים היום בהליך של שני סמנכ"לים נוספים – תפ"ט וינ"מ, שהזכרתי קודם, שהם הסמנכ"לים המקצועיים והחשובים ביותר בחברה. התחלנו לשפץ את משרדי החברה בקניון "קסטרא" בחיפה, בסמוך למבנה חברת החשמל. בימים אלה קבלן עובד שם ובתוך שלושה, ארבעה חודשים המבנים יהיו מוכנים לעובדים.

יש לנו פרויקט עצום של מערכות מידע. יש לנו מנהלת, יש לנו צוותים שהיום מטפלים בכול מה שקשור להקמת מערכות מידע. זו חברה שהיא מוטת מערכות מידע, ממש חברת היי-טק. יש פה המון עבודה לעשות בתחום הזה. התקשרנו עם חברת "דלויט", שמטפלת לנו גם במבנה הפיננסי, גם במבנה הארגוני וגם באסטרטגיה של החברה. אנחנו נסיים את זה בחודשים הקרובים.

יש לנו מערכת הסכמים גדולה מאוד שאנחנו עושים מול חברת החשמל בכול מה שקשור לייצור, הולכה, תכנון, רכישת אנרגיה. יש כבר טיוטות שאנחנו במשא ומתן מול חברת החשמל לגיבוש מול ההסכמים האלה, ולאחר מכן גם להסכמים מול היח"פים. למעשה, היום היח"פים חתומים בהסכם מול חברת החשמל. אנחנו צריכים להסב את כול ההסכמים האלה - -

אתה יודע? אנחנו מברכים את הזליגה מהצבא למערכת האזרחית רק כשאתה אומר יח"פים – לטובת המאזינים והצופים וחברי הכנסת – תסביר מה זה?

כמו שנאמר בהתחלה, הייצור עובר לאט לאט לייצור הפרטי. מי שמכיר גופים כמו - -

ביקשתי בסך הכול ראשי תיבות, מה פירוש ראשי התיבות?

חברות ייצור פרטיות. השר הציג את זה בהתחלה.

תודה רבה.

כמו שאתם רואים, יש כאן משימות עצומות שאנחנו מטפלים בהן. אנחנו זוכים לתמיכה גם משר האנרגיה, משרד האנרגיה, רשות החשמל שעובדת בצמוד אלינו, משרד האוצר, רשות החברות. אלה כול הגופים שמסייעים לנו. הדבר החשוב ביותר מבחינתנו היום הוא נושא ההון העצמי – היציבות של החברה תלויה בזה, ואנחנו מקווים שבחודשים הקרובים, כול הנושא של מבנה ההון וגיוס ההון לחברה יסתיים בכדי שנוכל לקבל את האחריות ולהפעיל את משק החשמל בתחילת דצמבר 2020.

תודה. התאחדות התעשיינים אתנו? אין תשובה. אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, אתנו? יש תקלה? הם כנראה לא פה. אוריאל לין, אתה יכול לפתוח את הווידאו שלך? אם לא, נעבור בינתיים...

אנחנו נחזור, יש לנו מספר שאלות: לא התייחסתם לסוגיית החשמל הכשר. כמו כן, יש נקודות שמחויבות דיווח על-פי החוק ולא התייחסתם. אז ככה - מספר הבקשות לקבלת רישיונות ייצור ורישיונות אספקה שהוגשו ומספר רישיונות שניתנו. כמו כן, תתייחסו לשינויים שחלו בשיעור הצרכנים של חברת החשמל מתוך כלל הצרכנים, כמובן בחלוקה של צרכני מתח גבוה, מתח עליון ומתח נמוך, והחלטות הרשות לעניין הסעיף הזה. כמו כן, תתייחסו לשאלות שחברי הכנסת הציגו לכם בדיון.

לשכת השר או חברת החשמל, מי בוחר להשיב?

אני אתייחס קודם, ואחר כך יתייחסו הגורמים המקצועיים:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך ולחברי הכנסת. השאלה הראשונה הייתה של חבר הכנסת יבגני סובה – שומעים אותי? רואים אותי?

לא, תורידו את המצגת. עכשיו רואים אותך, דבר.

השאלה הראשונה התייחסה למחיר, וחבר הכנסת סובה והרבה חברים שאלו על המחיר – אני רוצה להגיד שני דברים: חבר הכנסת סובה אמר: אם הייתם הולכים שנה קודם אז ההוזלה הייתה יותר קטנה כי המחיר היה טיפה יותר זול.

מה לא נכון בזה?

לא אמרתי שזה לא נכון.

אבל אתה מציג שלוש שנים. תציג שמונה שנים, מאז שהיית שר האוצר כי אתה התחלת מזה שב - -

סליחה, שאלת? עכשיו תיתן לי לענות בתשובה מסודרת: אני אומר לך שאם ניקח שנתיים או שלוש אחורה, למשל ניקח את שנת 2013 או את שנת 2014, הירידה היא 20% ולא שמונה אחוז. למה בחרתי את שנת 2017? לא כדי להטעות, כי אם הייתי מחפש את השנה שהמחיר היה הכי גבוה, הייתי הולך ל-2015 או אפילו 2013. בחרתי את 2017 כי זו השנה האחרונה לפני אישור הרפורמה. הדיון הוא על מה קרה מאז התחלת הרפורמה? הרפורמה אושרה ב-2018 ולכן לקחתי את השנה האחרונה לפני הרפורמה, ומה קורה היום. זו ירידה של שמונה אחוז.

השר שטייניץ, אני ל מאשים אותך בהטעיה. אתה מאשים אותי שאני מאשים אותך בהטעיה, אז אל תאשים אותי בהטעיה. - - - תמשיך, אין לנו שום בעיה.

אז אני אומר לך שלא יהיה בך "הפוסל במומו פוסל" כי אתה הלכת ל-2016, אז אני אומר לך שאני שר אנרגיה מאמצע 2015, ובהשוואה ל-2014 המחיר ירד עד היום כמעט ב-20% כבר.

אז תגיד את זה, בסדר גמור.

אבל אני לא באתי להתגאות בזה כי הדיון התמקד במה שקרה מאז תחילת הרפורמה, ולכן הצגתי את השנה הראשונה שלפני התחלת הרפורמה, ומאז המחיר ירד בשמונה אחוז.

דבר שני – אני רוצה להדגיש - -

לא, סליחה, אבל לגבי תשלום קבוע, חברת החשמל גם צריכים להתייחס כי התשלום הקבוע עלה אז - -

אל תפריע לי, לא הפרעתי לך. אני עונה לא רק לך.

יבגני, זה קשה בזום. בבקשה אדוני.

את נושא המחיר ציינו חלק גדול מחברי הכנסת - גם אוסאמה סעדי התייחס לזה, גם אימאן ח'טיב התייחסה לזה. התייחסו לזה חלק מחברי הכנסת. אני רוצה לומר שברפורמה יש תועלות לאזרחים ותועלות למדינה. אז קודם כל, לא הייתי מזלזל גם בתועלת למדינה, בתרומה למשק, ביתרת החוב שמדינת ישראל הייתה ערבה לו. זה הסרת החרב הזאת מעל מדינת ישראל כולה, ולא הייתי מזלזל גם בזה אבל מבחינת האזרחים - -

- - -

אתה תוקף אותנו כאילו שאנחנו תוקפים אותך.

שנייה, הוא לא שומע.

כאילו שאנחנו מאשימים אותך ואתה צריך להתגונן. זה לא הדיון. לא באנו לתקוף אותך.

בסדר, קיבלתי. אני רק רוצה לציין שמבחינת האזרחים יש שתי תועלות מרכזיות: האחת – זה המחיר. משום מה, חברי הכנסת התייחסו למחיר אבל האזרחים לא רק משלמים את מחיר החשמל, שדרך אגב, בישראל הוא יחסית נמוך למחיר באירופה. ברוב מדינות אירופה מחיר החשמל גבוה משמעותית מאשר בישראל אבל יש גם תועלת נוספת למה שקורה במשק החשמל וזה בריאות הציבור, לא רק המחיר. האזרחים גם נושמים את האוויר במדינת ישראל, וכאן אני רוצה לציין – תסתכלו מה קורה מבחינת זיהום האוויר בישראל. זה גם האזרחים נושמים. אולי האנשים יותר מודעים למחיר אבל חברי כנסת ושרים צריכים לגלות אחריות לנושא שהוא אפילו יותר חשוב מהכסף וזה בריאות הציבור, ותראו מה קורה מבחינת זיהום האוויר במדינת ישראל מאז שמוניתי לתפקידי כשר אנרגיה והתחלתי להפחית את זיהום האוויר. זה לא פחות חשוב מהכסף.

השר שטייניץ, אין ספק, אמרת את זה בסקירה ואנחנו גם נציין את זה בסיכום אבל יש מקום לשאלות. חברי הכנסת שאלו כדי ללמוד, להשכיל.

מאה אחוז. עכשיו, אני הולך לפי הסדר – שאל נתי מפורום היצרנים הפרטיים, הזכיר שהם התנגדו לרפורמה. אני מבין מצוין למה הם התנגדו לרפורמה כי אם היו גם יצרנים פרטיים בתקוות שאת המונופול של חברת החשמל יחליף מונופול של יצרנים פרטיים, שיהיו רק כמה גדולים ואלה שהתחילו ראשונים, יהיו להם פריבילגיות ביחס למתחמים חדשים שעוד יכנסו או שכול היצרנים הפרטיים יתאגדו ביחד לאיזה סוג של מונופול או קבוצת לחץ על המדינה, עלי כשר אנרגיה ועל רשות החשמל – אז אני מודיע כאן באופן חד-משמעי שאנחנו נעשה את מה שנכון. לא חברת החשמל וועד העובדים לוחצים עלינו. אנחנו בדיאלוג אתם, בשיתוף פעולה, ולא היצרנים הפרטיים ולא איזה שהוא טייקון או משקיע וגם לא היצרנים הסולאריים. אנחנו נעשה את מה שנכון למשק, את מה שנכון לאזרחים, ואם הייתה – אני מקווה שלא אבל אם הייתה איזו שהיא אשליה אצל חלק מהיצרנים הפרטיים שהם יפעילו עכשיו קבוצות לחץ ולוביסטים ותקשורת, ויאיימו עלי כשר אנרגיה לא לעשות את הרפורמה החשובה הזאת שאף שר – שבע ניסו ממשלות לא הצליחו, אז הם רצו רפורמה אחרת. מה זה רפורמה אחרת? זה שלא תהיה רפורמה. אז אני מצטער. בנושא הזה היצרנים הפרטיים לא נהגו באופן אחראי וממלכתי, ואני לא נכנע לקבוצת לחץ לא זו, לא להסתדרות אבל בטח גם לא ליצרנים הפרטיים.

תבורך, הצהרה חשובה.

לגבי תחרות במגזר הביתי – קודם כל, לגבי "מנהל המערכת" – קיבלתם את התשובות. זה אכן חשוב גם ליצרנים הפרטיים. זו הסיבה שאנחנו עושים "ניתוח לב פתוח" לחברת החשמל ולוקחים ממש לב או כליה מתוך חברת החשמל. "מנהל המערכת" זה גוף מאוד מרכזי, ומוציאים אותו מתוך חברת החשמל, שזה לא יהיה חלק מחברת החשמל כדי שתהיה הוגנות וגם נראות של הוגנות כלפי כולם. גם כלפי היצרנים הפרטיים – שזה לא יהיה גוף שיש חשש שהוא מעדיף את חברת החשמל. לכן אנחנו עושים את ניתוח הלב הפתוח הזה הלא פשוט, אבל הוא מתקדם.

לגבי תחרות בביתיים – נכון שיש מדינות שיש תחרות בביתיים. אנחנו רק עכשיו עשינו רפורמה. זה מדינות שכבר עשו רפורמה והפרטה חלקית של משק החשמל לפני 30 ו-40 שנה. אנחנו רק שנה אחרי שמכרנו את תחנת הכוח הראשונה. אנחנו נעשה פיילוט ותחרות על היצרנים אבל ללקוחות הפרטיים יש יתרונות אבל עשויים להיות להם גם חסרונות. לכן, אנחנו נעשה פיילוט כדי לראות איך זה עובד ואחר כך, בעקבות הפיילוט נמשיך את זה - -

זה לוחות הזמנים מראש שחלטתם לעשות ואז הפיילוט? אני רוצה להבין איך זה תכניות מול ביצוע.

אין ברפורמה התייחסות ספציפית חוץ מהכיוון של תחרות. לגבי היצרנים התעשייתיים – אנחנו הולכים על זה בגדול. לגבי הלקוחות הביתיים – אנחנו נעשה פיילוט, ובעקבות הפיילוט נמשיך. זה פיילוט גדול של עשרות אלפי צרכנים.

יש לוחות זמנים לזה?

כן, פרסמנו. אתמול פרסמנו את העקרונות של הפיילוט ושל לוחות הזמנים אבל אני רוצה לומר שגם האישור שלי, של רשות החשמל - המדיניות שקבעתי שחברת החשמל תתחיל עכשיו להעביר את המשק למונים חכמים, זה בין השאר נועד לאפשר תחרות על מחיר החשמל - כלומר, הורדת מחיר החשמל - תחרות על אספקת החשמל גם ליצרנים הביתיים. לכן אנחנו מתחילים במהלך ענק, היסטורי, שבסופו גם בבתים יהיו מונים חכמים, מה שמאפשר תחרות והתייעלות.

שאלה חברת הכנסת אימאן ח'טיב על הצרכנים - אז עניתי על המחירים. המחירים ימשיכו לרדת להערכתי אבל שוב, מאחר ויש המון השפעות להמון גורמים, לפעמים גם יהיו עליות אבל הכיוון הכללי, כמו שחמש שנים האחרונות, כמו בשלוש השנים האחרונות, כמו בשנתיים האחרונות מאז הרפורמה, הכיוון הכללי יהיה בעתיד הפחתה של מחירי החשמל. הפחתה הדרגתית של מחירי החשמל.

לגבי גופים פרטיים עסקיים – תנאי העסקה: יש במשק מספיק חוקים ורגולציות לגבי העסקה. כול הרעיון שהגופים הפרטיים האלה לא יהיו חברות ממשלתיות. כלומר, שהממשלה לא תצטרך לפקח עליהם ישירות חוץ מהחוקים הכלליים שקיימים במשק, כמו בכל חברה פרטית. כמו ב"פלפל" או כמו ב"צ'ק פוינט" או כמו ב"אלביט" או כמו בכול מסעדה או בית מלון – תנאי ההעסקה, בכל גוף הם יתפתחו באופן אחר. כמובן שיש לנו חוקים כלליים במדינה שמגנים על זכויות עובדים, על החובה להפריש לפנסיה, על זכויות שונות של עובדים כדי שלא יתעמרו בהם, וזה קיים גם בסוגיה הזאת.

מתן כהנא – אני דווקא רוצה לשבח אותו שהוא בא ואמר שהוא לא מבין בתחום ואנחנו צריכים סיורים לימודיים כדי להתעמק בתחום. זה לא פשוט לשר או לחבר כנסת להודות שהוא לא מבין עד הסוף, שיש לו מה ללמוד אז זאת הייתה דווקא הצהרה מרעננת. גם לי יש עוד הרבה מה ללמוד - -

גם אני מצטרף למתן כהנא. זה לא העניין. העניין שעלו פה שאלות כי אנחנו באמת רוצים ללמוד, אדוני השר.

כול השאלות זה תהליך למידה. בבקשה אדוני, להמשיך.

אמרתי את זה ללא שום ציניות.

חבר הכנסת סעדי הזכיר את סוגית הבתים במגזר הערבי - -

אני ביקשתי להתמקד בדיווח על הרפורמה. זה יהיה דיון בנפרד.

מאה אחוז. זאת באמת בעיה רצינית מאוד. היא קיימת בעיקר במגזר הערבי אבל גם במגזר היהודי ובמגזר הדרוזי, למרות שהיא פחות נפוצה שם. ואם היושב-ראש יקבע לזה דיון מיוחד אז אני לא אתמקד בזה עכשיו.

אז זה מה שאני אומר מנקודת מבט כשר. אסף, אתה רוצה להשלים?

לגבי חובות הדיווח של חברת החשמל - אתה משאיר את זה ליפתח רון-טל?

אני משאיר את זה לאסף וליפתח, כן.

לפני כן, ברשותך השר, אם אנחנו מתייחסים, יש שתי סוגיות שאני רוצה שתתנו התייחסות למרות שזה לא קשור לרפורמה אבל אי אפשר להתעלם מהן – בימים האלה, כשאנחנו במשבר הקורונה, איזה צעדים חברת החשמל עושה בהתחשבות בצרכנים שנקלעו לקשיים? דבר שני, מה קורה עם פתיחת ההסכמים? אתה יודע, הרבה דיברו על המחירים הגבוהים והמופקעים. השאלה אם חושבים על פתיחת הסכמים עם "תמר" ו"לוויתן" לרכישת גז טבעי?

אני אענה בקצרה לשתי הסוגיות הללו, אדוני היושב-ראש. אם יפתח ירצה, הוא יפרט אחר כך. אכן ננקטו בתיאום עם משרד האוצר הקלות מסוימות ואפשרות לפרוס חובות חשמל לחברת החשמל בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, אם מישהו רוצה לבטל את החובה לשלם חשמל או לעשות הנחות – הכתובת היא משרד האוצר - -

בוודאי, זאת לא הכוונה. הגמישות האנושית המתבקשת.

התאפשרה גמישות מסוימת בתיאום עם משרד האוצר כי אני רוצה להזכיר לכם שלפי חוק החברות הממשלתיות, חברת החשמל צריכה להתנהג כמו חברה לכול דבר, ולכן אם היא מבטלת או פורסת או עושה הנחות או מוותרת, אז האוצר צריך לאשר את זה וגם לשפות אותה. אלה הכללים, זה החוק. לכן, אם מישהו רוצה להיטיב עם האזרחים דווקא באמצעות חשבון החשמל ולא באמצעות מענקים של האוצר למבוטלים או דברים כאלה, והייתי שר אוצר – הכתובת היא תמיד משרד האוצר. חברת החשמל לא יכולה לזוז בדברים האלה בלי גיבוי ואישור של האוצר.

לגבי הסכמי הגז - -

אנחנו שאלנו.

- - אני רוצה לומר כך: אכן הסכם הגז ההיסטורי שנחתם עם חברת החשמל ב-2012 הוביל למחירים שהם יחסית גבוהים היום, באזור השישה וחצי דולר ליחידת גז. מאז מתווה הגז, המחירים ירדו, גם של היצרנים הפרטיים וגם חברת החשמל, חלק מהגז היא כבר קונה בהסכמים חדשים שירדו לאזור הארבעה וחצי דולר. כלומר, חלק מהגז היום נקנה עדין לפי החוזה הישן אבל חלק נקנה לפי חוזים חדשים. בשנה הבאה, חוזה האספקה ההיסטורי אמור להיפתח לתמחור מחדש ואז תהיה ירידה של עשרות אחוזים במחיר הגז. הכיוון הכללי של מחיר הגז בישראל מאז שאשרתי סופית את מתווה הגז ב-2016 הוא כיוון של הפחתה במחירים. וכפי שאמרתי, החוזה הישן שהוא היקר, שאושר ב-2012, בשנה הבאה הוא נפתח לתמחור מחדש ואנחנו מצפים – זה בין חברת החשמל לספקי הגז – אנחנו משוכנעים שתהיה הפחתה של עשרות אחוזים במחיר.

אני מנכ"ל משרד האנרגיה. בהתייחס למה שאמר השר, מתוך כ-10 BCM של גז – זה יחידת הנפח – שמשמשים את משק החשמל ב-2020, פחות משני BCM, פחות מחמישית, מגיעים מאותו הסכם יחסית יקר, וכול השאר מגיעים מהסכמים זולים יותר שנחתמו ברובם אחרי מתווה הגז. ובשנה הבאה, גם ה-20% האלה, המחיר שלהם יפתח.

הרגעתם אותנו.

BCM זה "ביליון טיוביק מטרז". כלומר, מיליארדי מטרים מעוקבים. לא כולם בקיאים. היום, אם משק החשמל בישראל צורך 10 BCM, 10 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה, ועוד כמה מיליארדים מיוצאים לירדן ומצרים. מתוך ה-10 מיליארד הללו, רק חמישית, 20%, זה במחיר הגבוה שנקבע ב-2012, והנתון המכריע – 80% זה במחירים נמוכים יותר. ה-20% הללו – בשנה הבאה גם שם המחיר ירד.

תודה.

לייתר דיוק – אפילו פחות מ-20%, 1.7 - - -

חברת החשמל רוצה להשלים?

בוודאי. אתה שאלת שאלה בנושא החשמל הכשר – אנחנו מעדיפים לקרוא לזה אוטומציה בייצור אספקת החשמל. זה לא חלק מהרפורמה. אני חושב שאולי עדיף תייחד לזה – אם אתה רוצה לקיים על זה בקרה – תייחד לזה ישיבה נפרדת. אני עוסק בזה אישית. אני חושב שמצב שבו - -

על רגל אחת תספר לנו אם יש התקדמות או אין התקדמות. לאן זה הולך?

אני אגיד לכם: קודם כל, אני רוצה שחברי הכנסת ידעו שכ-250,000 נפשות במדינת ישראל, ביום שישי מתנתקות ממערכת החשמל. סדר גודל של 50,000 משפחות.

וזה אמור להיות על חשבון הצרכן, לא על חשבון החברה.

הם מתחברים לגנרטורים שמסכנים את הציבור. הם מרעילים את הציבור. יש הרבה מאוד תאונות וגובים מהם כספים וזה פשוט – אני מגדיר את זה - -

איפה זה עומד?

אנחנו עומדים במלוא הקצב לנסות לפתור את הבעיה. יש מגוון פתרונות, אני חושב שזה בידינו אבל אני לא רוצה לפתוח את זה כאן - -

לא, לא. אם אתה אומר לי שמטפלים ויש מאמצים להתקדם - זה מה שרציתי לשמוע או שזה נעצר? אז ברשותך, אתן לחבר הכנסת אשר לשאול ותשיב לו. בבקשה אדוני.

שלום כבוד השר וכל הצוות ויו"ר החברה, אני ביקשתי את רשות הדיבור כי אני רוצה לאשר את מה שאומרת חברת החשמל, שאכן נעשים מאמצים למצוא פתרונות לדבר הזה שנקרא "חשמל כשר" בשבת. אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לספק חשמל ולהגיש אותו לכול האוכלוסיות, כול עוד זה לא בא על חשבון מישהו אחר, ואת העיקרון לזה קיבלנו.

אני ליוויתי את הרפורמה בוועדת הכלכלה בתקופה הקודמת. אני חושב שהרפורמה, באופן כללי, עבדה טוב למדינת ישראל. כמובן שאנחנו, כחברי כנסת, רוצים לראות בסוף את התוצאה של הורדת מחירים יותר מאסיבית אבל אין ספק שנעשו צעדים ענקיים וחשובים, גם מבחינת איכות הסביבה, גם מבחינת המבנה של חברת החשמל והחלק שלה בתוך העניין, והעברת חלק גדול מהכוח שלה יותר לעניין של השקעה ופיתוח הרשת, כשבמקביל נפתחות עוד ועוד חוות גז למיניהן.

אנחנו, ברפורמה, הגענו גם למסמך עקרונות שנשלח ליו"ר הוועדה דאז, על-ידי דוקטור אסף אילת, וכמובן חלק גדול מהיושבים כאן עכשיו מכותבים - -

אסף נמצא כאן.

כן, אני אומר שמכותבים גם חלק מהאנשים שנמצאים בקוביות בזום, זה כולל השר עצמו. מסמך העקרונות הזה דיבר על ניסיון השתלבות בהגדרה הקיימת במסגרת אותה רפורמה, של מתקני ייצור וגז ולרשת החלוקה. בחינת תגמול – ואני מקריא – במסגרת הסדרה, שתאפשר הקמת מתקני ייצור מקומיים בגז, שיאפשרו מענה הולם גם לריכוזי אוכלוסיות של צרכני חשמל כשר, והיקף התגמול למתקנים ייגזר מהתועלת הכלכלית וכו'. אנחנו גם הסכמנו שאם יהיו עלויות עודפות לצורך השירות הזה, זה לא ייפול על כלל המשק אלא על אותו צרכן או קבוצה מקומית או עיר שתתגייס לצורך העניין הזה.

סעיף נוסף בהסכמה הזאת, במסמך הזה, זה סעיף ו – לצורך הבטחת חשמל כשר, יוסדרו פתרונות להיבטים נלווים לרבות הסדרה להתאמת רשת, הפיכתה - -

הוא מכיר את זה, מה השאלות?

אני רק מזכיר כי עברו שלוש מערכות בחירות - -

זה לא הדיון.

אני מסיים. - - והסדרת הרשת האוטונומית תגובש. הנושאים האלה יגובשו תוך 18 חודשים וכו' וכו', וגם תקדם פיילוט בנושא וכו'.

ולכן פה שאלתי ובקשתי, מה שנקרא, כמו במגילת אסתר: האם אנחנו מתקדמים בעניין הזה, ואיך מתקדמים הלאה בעניין הזה, כי אני רואה בזה דבר נורא חשוב, ואמר את זה עכשיו יושב-ראש חברת החשמל – הנושא הזה של "חשמל כשר" – כמעט רבע מיליון צרכנים, בתי-אב במדינת ישראל – לא מוסדר הנושא הזה. אני הייתי ראש עיר בבני-ברק והיו לי כמה וכמה מקומות עם גנרטורים ועם דברים כאלה ואחרים - -

יעקב אשר, מה אתה רוצה ממנו כרגע? אנחנו כרגע הכנסנו את זה כנספח ואתה נותן לו עכשיו נאום שלם על - -

אני רק רוצה לעורר שוב את הנושא.

לא, עוררתי אותו והוא יידון בדיון נפרד.

רציתי לשאול מה מתכוון לקבל דיווח של סטטוס? איך אנחנו מתקדמים בנושא הזה?

אם היית עונה, יפתח רון-טל, לסטטוס מהתחלה... בבקשה, יש תשובה לסטטוס של הנושא הזה?

היושב-ראש, בסוף בסוף הפתרון האופטימאלי הוא בתהליכי פיתוח מואצים, זה עניין טכנולוגי. תהיה אגירה ביתית או בטרייה ביתית, ואז גם לא יהיו בעיות של רשת חשמל - -

זה היה קיים בשנות ה-70 עם מצברים בתוך הבתים.

רגע השר, יפתח, אני חוזר בי. עזבו "חשמל כשר", יהיה דיון בנפרד. תודה. יהיה דיון מיוחד לזה, שלם, לא רוצה להיכנס לזה. תודה.

יפתח, רצית לסכם משהו בסקירה?

נשאלה שאלה על ידי חבר הכנסת מתן כהנא בנושא מרכזי הרווח. קודם כל, אני רוצה לציין שאנחנו נוהגים בדיוק על-פי החוק. מרכזי הרווח סוכמו בהחלטת הממשלה. אנחנו נוהגים בדיוק לפי החוק, ולא רק זה, החברה מדווחת לבורסה, אנחנו חברה ציבורית, יש לנו אגרות חוב. ולכן, אין לנו את הלוקסוס לא לדווח לפי החוק. בנוסף לזה, אנחנו לא מתייחסים רק למרכזי רווח אבל הקמנו חברת-בת שתנהל את שתי תחנות הכוח שנבנות במקום התחנות הפחמיות, ובסופו של דבר היא תדווח באופן עצמאי לחלוטין.
לגבי מרכזי הרווח – אנחנו בתהליך של קידום הנושא הזה מול הרגולטורים הרלוונטיים, בעיקר רשות החשמל ורשות החברות, ואנחנו כבר מדווחים לפי מקטעי פעילות אבל זה נושא נורא רגיש ולכן, כשהנושא הזה יבשיל לידי סיכום, כך גם ידווח. זה על סדר היום שלנו וזה חשוב לנו לא פחות - -

אני מבין שזה נובע בהקשרים של יחסים עם עובדים וכו'. יש איזה חוסר רצון לדווח כרגע בצורה הזאת.

ממש לא. אתה יכול לשאול את יושב-ראש ארגון העובדים, אנחנו מתואמים. אין לזה קשר מול העובדים.

תודה רבה. אנחנו מצומצמים בזמן.

עוד נקודה אחת: אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להקל על האזרחים בתקופת משבר הקורונה. קודם כל, הקדמנו תשלומים לספקים שלנו, בעיקר לספקים קטנים, כדי להקל עליהם. אנחנו נתנו אורכה לתשלומים לעסקים קטנים של חודש ועוד חודש – של 60 יום. אנחנו לא מנתקים, אנחנו מאוד מאוד מבינים - -

תבורכו.

- - אבל צריך לזכור שהכסף הזה שאנחנו גובים, רק באמצעותו אנחנו יכולים להפעיל את החשמל. אנחנו לא מקבלים שקל מהממשלה.

אין ספק, בוודאי. כיוונתי לגמישות. תודה רבה. אמיר פוסטר, בבקשה.

צהרים טובים. אני נשיא איגוד יצרניות הגז הטבעי. לצדי, אמיר פוסטר, מנכ"ל האיגוד.

אני רוצה להעיר מספר הארות – קודם כל, להצטרף לחוות הדעת ו"ליישר כוח" לקידום הרפורמה והצעדים שננקטו, כפי שהוצגו פה על-ידי הגורמים המרכזיים שאמונים על כך, אדוני. אין ספק שהגז הטבעי, בנקודת הזמן היום, בהפקה של שני השדות, של "תמר" ו"לוויתן", משמש כאחד הגורמים המרכזיים ביותר להבין את ההשלמה שהוצגה פה בהרחבה על-ידי השר שטייניץ, לגבי משק חשמל עם כל ההתייעלות אבל לא חשוב פחות – נקי ויעיל ומציל חיי אדם. בהקשר הקרוב, אנחנו גם נבסס את משק האנרגיה על החלת שדות "כריש" ו"תנין" בעוד כשנה, ואנחנו בראיית התכנית שהוצגה כאן לעשור הקרוב – שני דברים אחרונים: 1. אנחנו חושבים שניתן לקצר לוחות זמנים של חלק מהדברים על-פי החלטות משרד האנרגיה ותימוכין שיהיו בשטח. הדבר המרכזי פה הוא להפסיק לחלוטין, ככול שניתן, את השימוש בפחם. אתמול יצאה הודעה מבורכת מצד משרד האנרגיה על הפסקת שימוש - - - בתחנות פחמיות בחדרה, 1 עד 4. ההמשך ל-20 שנה הקרובות לפחות, לצד האנרגיות המתחדשות, הגז הטבעי ימשיך להיות המקור המרכזי. אנחנו נעשה ככול יכולתנו להיות מרכיב משולב בראייה האסטרטגית הזאת בשיתוף פעולה בדיונים אצלך, בוועדה, בכול מה שנידרש.

תודה. שמואל אפלבויים.

שלום. אני מאגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

עשה טובה, עד עכשיו לא היו בעיות, אל תעורר אותן. עד עכשיו האווירה הייתה אופטימית, אל תקלקל אותה.

אז אני אתחיל באופטימיות – נדבך נוסף בהסכם הרפורמה היה משא ומתן ליצירת הסכם שכר חדש - מודל שכר חדש לחברת החשמל. זה היה אמור להסתיים עד סוף 2019. המשא ומתן לא התחיל. נבחר סמנכ"ל משאבי אנוש חדש בחברת החשמל ואנחנו מצפים להיכנס לעניינים בקרוב ולסיים את - -

רק תתקדמו בקצב של הרפורמה.

נקווה שקצת יותר מהר.

תודה. אוריאל לין, בבקשה אדוני.

קודם כל, כבוד היושב-ראש וכבוד שר האנרגיה, אני רוצה להזכיר את חטאי היום - הייתי פעם המנהל הכללי של משרד האנרגיה והתשתיות. וכשהייתי בתפקיד הזה, בשנים הקשות של המדינה, דחפתי בכול הכוח להקמת תחנות כוח פחמיות. קודם כל, אני רוצה לשבח את חברת החשמל ושר האנרגיה, שהיום הולכים לתהליך הפוך לחלוטין כי אני זוכר כמה בעיות נערמו בתחום הגנת הסביבה כתוצאה מתחנות הכוח הפחמיות. אני כמו כן רוצה לברך את שר האנרגיה וחברת החשמל על זה שהם מוזילים את המחירים, את התעריפים, וכמובן שיש לזה משמעות עצומה לכל המגזר העסקי. גם התעשייה וגם השירותים שילמו - - - החשמל זה אחד מרכיבי ההוצאות החשובים שיש.

אבל יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה – אנחנו רואים בחברת החשמל חברה שהיא כולה בבעלות מדינת ישראל, בעצם כספם של משלמי המיסים. השאלה הראשונה שלי – אמר שר האנרגיה קודם, שכאשר מוכרים תחנות לייצור חשמל, העובדים מקבלים חלק מהתמורה. אני רוצה להבין למה? מה, הם בעלים? למה שכלל עם ישראל לא יקבל חלק מהתמורה? האם עובדי חברת החשמל הם בעלים גם כן של תחנות הכוח הייצוריות, שהם מקבלים חלק מהתמורה? על פי איזה עיקרון, אדוני היושב-ראש, אנחנו נותנים להם? השאלה גם מופנית לשר האנרגיה כמובן.

אני אענה בהמשך.

ודאי, רק בהמשך. אוריאל, אני ב-12:00 נעלתי את הישיבה אחרי הסיכום שלי אז יובל, קח את זה כהערת אזהרה בטאבו. אוריאל, אתה מסיים בחצי הדקה הקרובה את השאלה שלך.

אני כבר סיימתי, האמן לי אדוני. במסגרת ההערה שלך הייתי מסיים. אני אמרתי שהשר הדגיש את הנושא של הורדת המעמד המונופולי של חברת החשמל בתחום הייצור אבל נשאר להם עדין מעמד מונופולי בתחום ההולכה. איך אנחנו מורידים את המעמד המונופולי האמתי של חברת החשמל לטובת כלל הצרכנים, ושאותו מעמד מונופולי לא ישמש כמנוף בהסכמים בעתיד?

ושאלתי האחרונה מופנית ליפתח – כשאני הייתי המנהל הכללי של משרד האנרגיה, ראיתי שרק ארבעה אנשים במדינה שלנו התמצאו בנבכי הסכם העבודה הקיבוצי שהיה לחברה עם עובדי חברת החשמל. רק ארבעה. יותר מזה, לא היו יותר אנשים נוספים שהבינו את ההסכם. השאלה שלי: האם יש לנו היום הסכם עבודה קיבוצי מסודר, ברור לכל נפש, של החברה עם עובדי חברת החשמל? תודה אדוני על הדקה שנתת לי.

תודה. ממש בדקותיים, אדוני השר.

בדקותיים, אבל זה חשוב להבין ולחדד. ראשית, לגבי השאלה הראשונה: העובדים לא מקבלים אפילו שקל אחד ממכירת התחנות. כל התמורה שהעובדים מקבלים זה כתוצאה מהתייעלות ופרישת עובדים. כלומר, כל הסכום שהעובדים מקבלים כתוספת לפנסיה, שזו התמורה היחידה בהסכם הזה. אין פה, כמו בהסכמים אחרים, מיליונים לעובדים אלא רק תוספת לפנסיה שהייתה לא הולמת, לא ריאלית יחסית לשכר שהם קיבלו – כל הדבר הזה מגיע רק מפיטורי או מפרישת עובדים. ממכירת התחנות הם לא מקבלים שקל. הכסף ממכירת התחנות – התחנה הראשונה כבר נמכרה – הולך לשני גורמים: אם ניקח את אלון-תבור – בערך חצי הלך לכיסוי להורדת החוב של חברת החשמל, שאמרתי שזה גם חוב של מדינת ישראל כי מדינת ישראל - - -

יובל, עכשיו ההולכה.

- - החצי השני הלך לאזרחים. מיליארד שקל מהמכירה של אלון-תבור, הרי היו שם כמעט שני מיליארד. המיליארד השני הלך לטובת הורדת תעריפי החשמל לאזרחי ישראל.

תודה.

העובדים לא קיבלו אפילו שקל אחד.

לגבי ההולכה – נכון, המונופול בהולכה יישאר כי זה מונופול טבעי ואנחנו לא יכולים שגם בתחום ההולכה, בכול שכונה תהיה תחרות בין חמישה קווי מתח או עשרה קווי מתח עיליים. בקושי אנחנו מצליחים לפרוס קו מתח עילי אחד כדי לחבר תחנות חדשות בנגב או תחנות סולאריות במרכז הארץ. לכן, בהולכה אכן יישאר מונופול מסוים.

יובל תודה. הוועדה מודה לשר האנרגיה וצוותו על הדיווח המפורט ומודה לחברי הכנסת. האורחים שהשתתפו אתנו, חברת החשמל: שנים רבות דובר על הרפורמה בחברת החשמל. הוועדה התרשמה שהשר ומשרדו מחויבים לרפורמה, ואני מברך ומודה שאני בזמן החקיקה של הרפורמה או של התהוות הרפורמה, הייתי מחברי הכנסת הסקפטיים. מה לעשות? אני מזקני הבית ועקבתי אחרי כול ההתנהלות בחברת החשמל והייתי מאוד סקפטי. אני היום גם לומד, מתן כהנא. גם אני שומע ומתרשם. הכיוונים הם חיוביים ואנחנו נמשיך לעקוב, המגמות חיוביות.

הוועדה מבקשת מהמשרד להגיש לוועדה את הדיווח, גם בכתב, תוך שימת דגש ספציפית לנושאים הקבועים בחוק, שלגביהם נדרש הדיווח. מבחינתנו, הוועדה קיימה את חובת הדיווח של השר לפי סעיף 60א לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
הוועדה קוראת לממשלה להאיץ, למשרד, את מהלך מכירת תחנות הכוח, במיוחד נוכח הדיווח של השר, על שווי מחירה הכפול משוויה של תחנת אלון-תבור ועל מספר המתחרים הרב לרכוש את התחנה. כמובן, תוך הקפדה על כך שלא יוקמו מונופולים חדשים, כפי שהשר הבהיר, וחברה פרטית אחת לא תחזיק יותר מ-20% מהיקף החשמל בישראל.

הוועדה מודה לשר ולצוות משרדו על הצגת התהליכים שישימו סוף לעידן השימוש בפחם, צמצום המזהמים ומעבר לגז טבעי, וקוראת לעמוד ביעדים ואף אם אפשר להקדים אותם, תבורכו על כך, ולשים קץ לזיהום האוויר.

לסיום, אציין כי בבסיס החוק שהתקבל ביולי 2018 עמדה ההשלכה המשמעותית על כלל ציבור צרכני החשמל. הוועדה דורשת להמשיך ולהוזיל את תעריף החשמל לצרכנים, לרבות הצרכנים העסקיים וכמובן מודים על ההוזלה שנעשתה כבר, לרבות הצרכנים העסקיים בתעשייה כמו גם שלא להעלות את התשלום הקבוע – הזכיר פה חבר הכנסת.

הוועדה מבקשת מחברת החשמל לדחות בחודשים ספורים – אני חושב שהסעיף הזה כבר מיותר מפני שיפתח רון-טל אמר מה שאמר. ביטול בלי שיפוי, אוסר להם לעשות ואני, כוועדה, לא אקרא לחברת החשמל לעבור על המנדט שלה.

הוועדה דורשת מהמשרד להעביר אליה את הדיווח השנתי בהתאם לתיקון מס' 14 בחוק משק החשמל שאישרה הוועדה ב-2017, שעיגן את יעדי ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת וחייב את המשרד לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על עמידה ביעדים כפי שקבעה הממשלה, לרבות - - - שפורסם בתקשורת ב-1 ביוני, כי עד 2030, 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות.

הוועדה מברכת על פרסום היעדים לפיילוט לעידוד התחרות של הצרכנים הפרטיים.

הוועדה, כפי שהצהרתי, תקיים דיון נפרד על פרויקט ה"חשמל הכשר", ודיון נוסף, נפרד, על אלפי בתים בפזורה, ולא רק בפזורה, שאינם מחוברים לחשמל בגלל בעיות אובייקטיביות של חוסר תכנון וחוסר רישוי אבל את המענים צריך לתת בהתאם למציאות.

אני שוב מודה לשר, למשרדו, לחברת החשמל, לכול האורחים שהגיעו לדיון ושתרמו את חלקם לדיון וזו רק ההתחלה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.