פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



31
ועדת הפנים והגנת הסביבה
10/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ח בסיון התש"ף (10 ביוני 2020), שעה 9:00

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
רם בן ברק
קרן ברק
איתן גינזבורג
ע'דיר כמאל מריח
סונדוס סאלח
מיכל שיר סגמן
ג'אבר עסאקלה

משה אבוטבול
ניר ברקת
יעקב טסלר
מיקי לוי

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

גלי גלילי קרן - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רותם סיוון - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

ליאור מזרחי - מנהל תחום ברשות למאבק באלימות, סמים ואלכ, המשרד לביטחון פנים

עידן כץ - רפ"ק, קמ"ד יח' מבצעיות ביועמ"ש, משטרת ישראל

חובב צברי - ראש מועצת קריית עקרון ויו"ר ועדת בטחון במרכז השלטון המקומי

שלמה דולברג - מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

דבי גילד חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

מירי פרנקל-שור
איילת לוי נחום

לאה קריכלי

הדר אביב

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020, מ/1310

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, היום 10 ביוני 2020. אנחנו מקדישים את הישיבה הבוקר לדיון ובהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020. בוקר טוב חבר הכנסת איתן גינזבורג, בוקר טוב לצוות הוועדה.

לפני שנתחיל אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי הוראת השעה הזאת שמגיעה אלינו בדקה האחרונה, והאמירה הזאת היא אמירה עקרונית, יותר לפרוטוקול, לגבי ההמשך, לכך שהוועדה הזאת לא רואה בעין יפה את העובדה שהיא צריכה לדון בהארכה של הוראת שעה ובחוק מהסוג הזה בצורה כל כך מהירה ודחופה. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות עבודה רצינית יותר על חוקים בכלל באופן כללי, ולכן אנחנו מבטיחים להבא ובכל מקרה אנחנו נצטרך ונדון בדברים האלה בצורה רצינית ומקיפה, ומבקשים שהדברים יובאו אלינו עם התרעת זמן ראויה יותר. המטרה הראשית שלנו, כך אני רואה, היא לפקח ולשרת הציבור, ולא בהכרח את משרדי הממשלה, ואי אפשר לעשות את הדברים האלה בתוך סד זמן כל כך צר ומהיר.

אנחנו נעשה היום את מרב יכולתנו לדון לעומק בדברים, ונתחיל איתך, עו"ד איילת לוי נחום, תציגי על מה הדיון שלנו.

בוקר טוב לכולם.

את כתבת את חוות הדעת?

הצוות כתב את חוות הדעת, היועצת המשפטית לוועדה כתבה את חוות הדעת.

יש בפניכם את חוות הדעת הכתובה?

כן.

אנחנו שלחנו את זה לחברי הכנסת.

בוקר טוב לכולם, כפי שאמרה גברתי היושבת ראש, אנחנו בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020. החוק הזה נחקק לראשונה בשנת 2011 כפרויקט פיילוט לתקופת ניסיון, בתחילה לשנתיים, תיכף אני אגע בעניין הזה. ואני רוצה להתייחס למהות. המהות של החוק הייתה בשתי מטרות מרכזיות. הראשונה היא במתן סמכויות לרשויות המקומיות לייעל את האכיפה והפיקוח בעבירות שבתחום האחריות של הרשות המקומית. אני מתכוונת במטרה הזו בהסמכת פקחים עירוניים באכיפת ביצוע חוקי עזר מקומיים. זו הייתה המטרה הראשונה. אבל אני אתמקד מכאן ואילך בעיקר במטרה השנייה, שהיא בהסמכת פקחים עירוניים לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות.

לצורך המטרה השנייה הוקם למעשה בחוק מערך אכיפה עירוני. מערך האכיפה העירוני הזה הוא מערך משולב שמורכב מכוח ייעודי של שוטרים שפועלים ביחד עם פקחים מסייעים למניעת אלימות. אותם פקחים מסייעים הוסמכו בסמכויות ייחודיות לצורך ביצוע המשימה. אני מתכוונת בעיקר לשתי סמכויות מרכזיות – סמכות של חיפוש, זאת אומרת, ברגע שיש לאותו פקח מסייע חשש לנשיאת נשק הוא יוכל להפעיל את סמכותו, וסמכות העיכוב. הפקחים האלה, אותו כוח משולב, עובד באזורים שגם הם נקבעו בחוק, והמטרה היא לסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות באירועים, אזורי בילוי, אירועים שנערכים תחת כיפת השמיים. כמובן שהסמכויות האלה ניתנו לפקחים אחרי הכשרה מיוחדת שגם היא קבועה בחוק וניתנה לאותם פקחים מסייעים.

כפי שאמרתי, החוק חוקק בשנת 2011 כהוראת שעה, אבל מאז הוועדה האריכה את הוראת השעה מספר פעמים כך שלמעשה הוראת השעה עמדה בתוקף עד 31 בדצמבר 2019. אבל עם התפזרות הכנסת ה-22 ובאמצעות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, שמאריך הוראות שעה שאמורות היו לפוג, החוק עומד למעשה עד ה-16 ביוני.

קצת על המערך עצמו – החוק מאפשר את הקמת המערך ב-71 רשויות. אנחנו יודעים מדיווח מעודכן שקיבלנו אתמול בערב מהמשרד לביטחון הפנים, שהמערך פועל בפועל ב-63 רשויות ובעוד שבעה הוא נמצא בתהליכי הקמה. אני מניחה שירחיבו על זה אנשי המשרד לביטחון הפנים וגורמים נוספים.

שתי נקודות אחרונות לעניינים שהתייחסה אליו יושבת-ראש הוועדה, הארכת הוראת השעה והדיונים המעמיקים. למעשה, גם בשנת 2015 וגם בשנת 2017 ביקשה הממשלה לקבוע את הוראת השעה הזו כהוראת קבע יחד עם תיקונים נוספים שביקשה הממשלה. בשתי הפעמים האלה הבקשות האלה נדחו על ידי הוועדה.

בגלל נוסח החוק?

כן, בגלל שתי סיבות עיקריות. האחת, בשנת 2015 ביקשה הממשלה במסגרת כל מיני תיקונים להסמיך גם את הפקחים העירוניים הרגילים – זאת אומרת, לא אלה שמסייעים למשטרת ישראל – בסמכויות עיכוב. והשנייה, בבקשתה בשנת 2017 בנושא אגרות השמירה – היכולת של חלק מהרשויות המקומיות לגבות את אגרת השמירה לביצוע המשימות האלה, למרות שהיא לא קשורה באופן ישיר לחוק הזה. הוועדה ראתה בזה סוג של מכשול.

כלומר, הם רצו בחוק לחבר את שני הדברים יחד?

לא, הדברים לא מחוברים בחוק - - -

אני יודעת שהם לא מחוברים בחוק, אבל זה מה שהם רצו לעשות בחוק?

לא. הם לא רצו לחבר את אגרת השמירה לנושא של החוק שאנחנו מדברים עליו. אבל המציאות בשטח, שלפיה רשויות מקומיות מסוימות גובות אגרת שמירה והאופן שבו זה נתפס כמממן את מערך השיטור העירוני – כשהנושא הזה הגיע לבחינה בוועדה שעסקה בזה בשנת 2017, הוועדה ראתה בכך איזשהו מכשול לאישור ההסדר הזה כהסדר קבע. וגם בשנת 2017 החליטה להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. זאת אומרת, למרות שהדברים לא קשורים באופן ישיר מכוח חוק, הוועדה ראתה בעיה במציאות בשטח.

המציאות שנוצרה היא שחלק ממימון אגרות השמירה מימנו את השיטור העירוני, דבר שלא מלכתחילה התכוונה אליו ועדת הפנים שאישרה את מערך השיטור העירוני.

ומה בחוק מתייחס למימון של השיטור העירוני? מאיפה מגיע המימון?

נאמר על זה כמה דברים. החוק עצמו לא מתייחס לשאלת המימון. לחוק נלוות שתי החלטות ממשלה מרכזיות שנקבעו בשנת 2010, אפילו לפני שהמערך חוקק לראשונה בחוק עצמו בשנת 2011, והן קובעות תמהיל של השתתפות במימון פרויקט מערך השיטור העירוני. התמהיל הזה מתייחס לכמה פרמטרים מרכזיים שנוגעים בעיקר ליכולת או למעין מדרג סוציו-אקונומי, אם הרשות יכולה לממן את מערך השיטור העירוני ולפיכך נקבע גודל ההשתתפות. זאת אומרת, רשויות חולקו למספר אשכולות ולפי איכות האשכול שבו נמצאת הרשות, כך נקבע המימון של המדינה בפרויקט הנוכחי.

תמהיל נוסף לא בעניין תקציבי נקבע גם לאיך בנוי הכוח. זאת אומרת, כשנקרא לרשות יותר חלשה, יהיו בה יותר שוטרים במערך השיטור העירוני מאשר פקחים; ברשות שהיא יותר חזקה, יהיו בה יותר פקחים עירוניים ופחות שוטרים.

רק שנייה. מיקי, זה מפריע. אני מצטערת.

מה הממשק או מה הקשר עם פרויקט עיר ללא אלימות בנושא הזה? האם זה מקביל ברשויות עצמן, הרשויות שיתבצע בהן הניסוי הזה? כי זו בעצם הוראת שעה שהיא פיילוט במספר רשויות מקומיות.

אולי כדאי שירחיבו על זה המשרד לביטחון הפנים.

זה התחיל מעיר ללא אלימות.

זה התחיל מעיר ללא אלימות. זו הייתה התפיסה.

בואו נמשיך לעבור על חוות הדעת של הייעוץ. תיכף יהיו אנשי המשרד ונשאל אותם את הדבירם האלה.

אז אמרתי שגם ב-2015 וגם ב-2017 ביקשה הממשלה להביא את ההסדר כהסדר של קבע, והוועדה דחתה את זה מהסיבות שציינתי. כרגע מונח על שולחן הוועדה לבקש להאריך את הוראת השעה עד לסוף שנת 2021, ל-31 בדצמבר 2021. הממשלה בוודאי תציין בפניכם, אבל אני אומר בקצרה שפורסם תזכיר חוק שאמור להסדיר את הנושא גם ב נושא של הארכת הוראת השעה וגם בקביעת ההסדר קבע, אבל גם במספר תיקונים נוספים שאותם בוודאי יציגו נציגי הממשלה.

הסדר הקבע שבא אז ושאותו החליטו לא לעשות – זה אותו חוק?

זה אותו חוק?

זה אותו חוק.

השאלה היא אם הוא שונה ממה שהובא אז.

תיאורטית, מעבר לתיקונים שהם ביקשו לעשות, אם הם ביקשו, אפשר להפוך את זה היום להוראת קבע. כלומר, זה היה הרצון שלהם בעבר.

התזכיר האחרון פורסם בשנת 2017, הוא מאוד דומה לתזכיר שפורסם בשנת 2015, וברעיון כן, ואולי ירחיבו על זה נציגי הממשלה. אבל כרגע, בגלל שהתזכיר האחרון פורסם במאי - - -

עברו שלוש שנים מאז.

כן. אז כרגע מה שמתבקש מהוועדה הזו היא להאריך רק את הוראת השעה הזאת.

ברור.

אני חושבת שזה הזמן לפנות למשרד לביטחון הפנים. המשנה למנכ"ל המשרד אליעזר רוזנבאום וצוותו, בוקר טוב לכם שם.

בוקר טוב. שומעים אותנו?

שומעים אתכם. אתה רוצה להציג את האנשים שלצידך?

שמי אליעזר רוזנבאום, אני המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ונפל בחלקי לעשות את עבודת המטה, להקים את האורגן הזה. ארחיב על זה אחרי שחבריי יציגו את עצמם.

שלום לכולם, בוקר טוב. שמי ליאור, במסגרת תפקידי אני מנהל את תחום מעקב ובקרה בתוכנית שיטור עירוני.

אני גלי קרן, סגנית היועמ"ש במשרד לביטחון הפנים.

אני רותם סיוון, עורכת דין במשרד לביטחון הפנים.

מר רוזנבאום, אנחנו נמצאים פה עם הבקשה שלכם להאריך את הוראת השעה. אנחנו נשמח אם תוכל להקריא את הצעת החוק ותסביר את מה שאתם מבקשים.

אגיד רק כמה משפטים על הפרויקט עצמו כדי שיהיו בפניכם הנתונים.

אנחנו זיהינו פער משמעותי בטיפול בעבירות איכות חיים, עבירות אלימות, שהמשטרה בסדר עדיפות שלה בתחנות המשטרה, הגיעה אליהם בסדר עדיפות נמוך יותר.

אתה יכול לפרט לי מה ההגדרה של עבירות איכות חיים?

עבירות איכות חיים זה עבירות רעש, ונדליזם, צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים, מסיבות בשטחים פתוחים, בריונות בתנועה, חניות כפולות, זריקת פסולת במקומות מסוימים והרשימה עוד ארוכה בנושא הזה. כל אותן עבירות שצריך לטפל בהן, ולכן על הפער שהיה בנינו את המודל. למדנו גם מה נעשה בעולם. בעולם יש משטרות עירוניות, אנחנו התנגדנו לזה, אנחנו חושבים שזה לא נכון להפריט את המשטרה. ובסופו של דבר הגענו למודל הזה שבו אנחנו מדברים על יחידה משולבת של שוטרים ופקחים. הפקחים עוברים את ההכשרות שלהם, גם את ההכשרה הבסיסית וגם פקח מסייע, ובסופו של דבר עושים אימון אחוד של השוטרים והפקחים, ואז אנחנו מגדירים אותם כיחידה מבצעית. ליחידה הזאת יש תקן לכלי רכב, תקן לציוד, קטנועים ואמצעים נוספים.

במשך השנים, עם התקדמות הפרויקט, ראינו שלרשויות מסוימות היה קושי לממן את הפקחים, ולכן יזמנו את המימון. היום אנחנו מממנים כ-50 רשויות מתוך 74 רשויות בתמהיל על פי קריטריונים, מסייעים לרשויות המקומיות עם מימון הפקחים. התקציב הכולל הוא כ-19 מיליון שקלים בשנה.

מתקציב המשרד לביטחון הפנים?

כן. מבחינת הפרויקט הסופי שנאמר, יש 71 רשויות מקומיות שנכללות בתוספת הראשונה ועוד שלוש רשויות באיו"ש, שזה ביתר עלית, אריאל ומעלה אדומים. מתוך ה-71 אנחנו עם שבע רשויות בהקמה. אנחנו עושים את הכול כדי שעד סוך השנה נסיים את ההקמה של הרשויות החדשות. יש לנו רשות אחת, בית שמש, שכרגע אין לנו משאבים והיא גם אמורה להיכנס לתוכנית. חשוב שהכוח הזה יקום שם. ואנחנו נעשה את הכול ברגע שיהיה תקציב מדינה לדאוג לכך שהמשאבים הנדרשים יינתנו לדבר הזה.

בסך הכול יש שביעות רצון מצד המשטרה, אבל בעיקר מראשי הרשויות. הקריטריון לכוח פועל כזה הוא ברשות שהגודל שלה הוא 16,000 תושבים ומעלה.

זה הקריטריון הבסיסי, רשות שיש בה מעל 16,000 תושבים?

כן.

מה הם הקריטריונים הנוספים?

יש קריטריונים של סל עבירות, מעלולי פשיעה, שאותם אנחנו בוחנים.

בתוכנית שלנו יש לנו רשויות נוספות שכרגע לא פרסנו ולא הקמנו שם כי התקציב לא מאפשר לנו. אנחנו מאוד מקווים שגם ב-2020 וגם ב-2021 יינתנו לנו משאבים נוספים כדי להרחיב את הפרויקט הזה. אנחנו מתכוונים להקים יחידות כאלה במועצות האזוריות. שם הפשיעה החקלאית דורשת טיפול ועבירות איכות חיים, וגם שם אנחנו נרצה להתקדם עם הקמת יחידות. אבל אני אומר עוד פעם, גם הבקרות שאנחנו עושים ויש לנו תוכנית סדורה כל שנה, אנחנו מקיימים בקרות, גם אנחנו וגם המשטרה, ובסך הכול יש שביעות רצון מצד הלקוחות, וגם מצדנו מבחינת ההתייחסות.

יש כמה דברים שנקבעו, למשל, הכוח הזה אינו רשאי לצאת מגבולות הרשות המקומית, אם זה לתגבורים באזורים מסוימים. המשטרה לא רשאית להוציא את הכוחות האלה. בעיקרון הם צריכים לעבוד על פי סל עבירות, אבל החריגה שמותרת להם היא עד 5%, וגם את הדברים האלה אנחנו בודקים ומפקחים על כך.

אני אתן לחבריי להשלים בקצרה כמה נתונים, ואז ברשותך נחזור להוראת השעה כדי שנוכל להתקדם.

בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני לא אחזור על דברים, רק אוסיף ואחדד שבמסגרת הקמת היחידות שבנויות בעצם משוטרים של משטרת ישראל שהם בעלי סמכויות לאומיות, לצד פקחים של הרשות המקומית.

אני מתנצלת, האם אתה יכול להציג שוב את שמך ואת התואר לפרוטוקול?

שוב בוקר טוב, שמי ליאור.

ליאור מזרחי?

נכון.

ליאור מזרחי, מנהל תחום ברשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול. זה התואר?

היה איזשהו שינוי, גברתי היושבת-ראש. אנחנו כבר לא במסגרת הרשות. כידוע הרשות התפצלה. אנחנו במסגרת המשרד לביטחון הפנים, ובמסגרת תפקידי אני מבצע מעקב ובקרה אחר התנהלות היחידות בכל הארץ. אני מספר שנים בתפקיד כך שאני בקשר ישיר עם כל היחידות שפועלות בכל הארץ. אני לא אחזור על דבריו של המשנה למנכ"ל. רק אומר שהכוח הזה שבנוי משוטרים שהם בעלי סמכויות לאומיות לצד פקחים עירוניים שבראש ובראשונה אוכפים את חוק העזר ובנוסף מקבלים הרחבת סמכויות על ידי השר לביטחון הפנים, יחד יוצרים כוח אכיפה משולב שבסינרגיה משותפת יכולים לתת מענה טוב יותר לרווחתם של התושבים בערים שבהן פועלת התוכנית.

כפי שציין המשנה למנכ"ל, התוכנית, גם בצד המשטרתי – וכשאני אומר בצד המשטרתי אני מתכוון לדרג הבכיר ביותר של משטרת ישראל, לצד ראשי הרשויות במדינת ישראל שפועלות בתוכנית והשלטון המקומי, קיימת שביעות רצון רבה מהתנהלותה של התוכנית ומהתפוקות של התוכנית ומהייעוד של התוכנית.

כשאתה אומר שביעות רצון, הייתי שמחה אם תוכל להרחיב קצת. איזה פרמטרים אתם בודקים? האם אתם בודקים פרמטרים של הפחתת אלימות? האם אתם בודקים הפחתה של ונדליזם? הפרעה לשכנים? איך אתם יכולים להגיד לי שזה מוצלח? מה הפרמטרים שאתם מודדים?

אני אחזור ברשותך לחוק משנת 2011. נקבע במסגרת החוק שהמשרד לביטחון הפנים יבצע מחקר מלווה יחד ובתיאום עם משטרת ישראל ויעביר דיווח חציוני לכנסת לגבי אופן ההתנהלות וההישגים של המערכים הללו. ובדיווח החציוני שאנחנו מעבירים לכנסת ניתן לראות את כל אחד מאותם פרמטרים שציינת קודם גם בראייה הכוללת וגם בראייה הפרטנית של כל אחת ואחת מהערים שפועלות במסגרת התוכנית – הפחתת אלימות במרחב הציבורי וכל אותם נושאים, כפי שציין קודם המשנה למנכ"ל, שקשורים לנושא עבירות איכות חיים וצמצום האלימות במרחב הציבורי, כך שיש גם נתונים כמותיים שיכולים להעיד על הצלחתה של התוכנית.

אני חייבת להודות שאתמול עברתי על הנתונים הכמותיים, הרבה טבלאות עם הרבה מספרים, אבל מאוד קשה להבין מהם את ההפחתה. כלומר, אין משהו שמשווה לעומת מה שהיה לפני שהתחיל השיטור העירוני. יש מספרים של ככה וככה נעצרו, אבל אין ניתוח איכותי של ירידה באלימות ושל השוואה, למשל, למקום שבו אין שיטור עירוני.

גברתי היושבת-ראש, אני מזכיר שמי שאמון על ההפעלה המבצעית של היחידות הללו היא משטרת ישראל, כך נקבע בחוק. ואני מניח שמשטרת ישראל, מדור שיטור עירוני, שנדרש לתכלל את הנושא ברמה הארצית יוכל לשפוך אור לגבי ההישגים.

יש לנו מדדים השוואתיים לשנים קודמות במחלקת המחקר שיוכלו להציג את אותם פערים לגבי השינוי שמתחולל בערים ביחס לשנים קודמות וביחס להצלחות ולתפוקות של היחידה.

אני יכולה לשאול אתכם למה אתם רוצים להאריך את הוראת השעה בשנה וחצי? למה כל כך הרבה זמן?

אני חושב שכדאי שהיועצת המשפטית תשיב על זה.

בוקר טוב, שלום לכולם. אני אתייחס גם לשאלת היושבת-ראש וגם לכמה דברים שעלו קודם ואני אשמח לחדד.

קודם כל לשאלת היושבת-ראש, לגבי התקופה – מדי שנה אנחנו מתקשרים בהסכמים על כל הרשויות המקומיות בהן מופעלת התוכנית, והעדיפות שלנו היא להתקשר בשנה קלנדרית גם בגלל אופי הפעילות של הרשות המקומית, גם משיקולים תקציביים של השתתפות במימון פקחים מסייעים ברשויות שבהן המשרד משתתף במימון. ולכן מבחינת תפעול התוכנית הזאת וההתקשרות עם הרשויות, העדיפות היא תמיד לשנים קלנדריות כדי שלא ייווצרו פערים במהלך שנת עבודה. חשבנו שעד סוף השנה הנוכחית זה קצר מדי. אנחנו רוצים לאפשר בחינה מעמיקה ודיון מקיף ומעמיק.

לקחנו בחשבון גם בעניין מה שאמרתם קודם, לגבי ההגשה ברגע האחרון. במקור, כמו שאמרה איילת קודם, אנחנו פרסמנו תזכיר להפיכת הוראת השעה להוראת קבע. בשל לוחות הזמנים שנקלענו אליהם ובשים לב לכך שהממשלה הוקמה לא מזמן והכנסת - - - גם כן לא מזמן, רצינו לאפשר בחינה מקיפה ומעמיקה גם בשים לב להערות שהתקבלו לתזכיר. ולכן החלטנו בסופו של דבר לקדם את ההצעה של הארכת הוראת השעה.

אנחנו סבורים שעד סוף השנה הזו, בהינתן הנושאים הדחופים האחרים שעל הפרק, זה יהיה קצר מדי. ומכיוון שאנחנו מעדיפים שנה קלנדרית אנחנו מבקשים עד סוף השנה שלאחר מכן, עד סוף 2021.

למה קצר מדי? הרי בעצם תזכיר החוק כבר מוכן, אנחנו כבר עשר שנים בתוך הסיפור הזה. אז למה אי אפשר להביא את תזכיר החוק עד סוף השנה הזאת ולעשות חקיקת קבע במקום הוראת השעה הזאת?

אני לא אומרת שאי אפשר להביא. אני חושבת שאנחנו רוצים לאפשר דיון גם בהערות שהתקבלו, גם בתבחינים להכללה, גם בכל הסדרי הקבע, כך שיהיה דיון שיתאפשר על פני פרק זמן מספק - - -

וחצי שנה זה לא מספיק?

להבנתנו, בתקופה הקרובה - - -

סליחה, אני ממש מתנצלת. לא, כי מיקי לוי שם. אני פשוט לא מסוגלת, אי אפשר להתרכז במה שקורה פה.

להבנתנו בתקופה הקרובה אנחנו צופים שיהיו המון נושאים מאוד-מאוד דחופים, ואנחנו רוצים לאפשר להתפנות לדיון המקיף והמעמיק הזה שאנחנו רוצים לקיים, שוב, גם בהערות שהתקבלו לתזכיר וגם במתכונת של ההפעלה כולל הסדרי הקבע, תבחינים להכללה, תבחינים להוצאה וכל הנושאים שעל הפרק. אז אנחנו כן מבקשים עד סוף שנת 2021 אם מתאפשר.

אני מבינה.

לגבי דברים שעלו קודם לכן, איילת התייחסה לכך - - - בקשה או הצעת חוק להפיכת הוראת השעה להוראת קבע גם בשנת 2015 וגם ב-2017. מבחינת הנסיבות שבהן ההצעה לא אושרה – בשנת 2015 היינו בנסיבות די דומות לאלה שאנחנו נמצאים בהן היום. הוועדה הוקמה בפרק זמן קצר לפני שההצעה הגיעה לשולחנה. היא ביקשה ללמוד את הנושא ואת הנתונים, ולכן העדיפו להאריך את הוראת השעה. בשנת 2017 יושב-ראש הוועדה או הוועדה כרכו את הנושא בנושא אגרות השמירה, ויש קשר אבל הוא לא ישיר, ולכן העדיפו שוב להאריך את הוראת השעה.

כאמור, אנחנו במשרד לביטחון הפנים חושבים שבשלה העת להפוך את ההוראה להוראת קבע, ורוצים לאפשר את המתכונת והדרך הנכונה והטובה ביותר לעשות את זה, ולכן מבקשים פרק זמן נוסף.

אני מבינה.

אני רוצה עכשיו לפנות לנציג המשטרה בדיון הזה, רב פקד עידן כץ איתנו? שלום לך, בוקר טוב. תודה שאתה מצטרף אלינו לדיון הזה. אנחנו נשמח לשמוע את היבטי המשטרה לגבי הבקשה להאריך את הוראת השעה.

קודם כל, הבקשה להארכת הוראת השעה היא נגזרת לזה שהפרויקט הזה הוא פרויקט שאנחנו חושבים שהוא ראוי להערכה. המשטרה מטפלת בעבירות שבשגרה היא לא מצליחה להתמודד איתן, יחד עם הפיקוח העירוני במסגרת המודל הזה, ולמעשה מדובר במענה שנותן תשובה לאזרחים גם בעבירות שפוגעות באיכות החיים, בעבירות ונדליזם וכמו שפירטו במשרד, בעבירות שהן לא בליבת העשייה של המשטרה באופן השוטף שמתמודדת עם עבירות פשיעה ועבירות אחרות. ולכן אנחנו חושבים שבסופו של יום הפרויקט נותן מענה לסל של עבירות, עבירות איכות חיים ועבירות בריונות, ועבירות נוספות שהמשטרה לא מצליחה בשוטף להתמודד איתן מאחר שהתעדוף הוא כמובן לעבירות של פשיעה ועבירות אחרות שהן בליבת העשייה של המשטרה. והפרויקט הזה נותן את המענה יחד עם הרשויות המקומיות להתמודד על העבירות הללו.

יש לכם כמשטרה איזושהי הערכה או השוואה מה קורה במקומות שבהם אין שיטור עירוני ואתם בלי העזרה הזו?

דרך מחלקת אסטרטגיה אנחנו מעבירים אחת לחצי שנה דיווח לגבי העבירות ולגבי הפערים בין הרשויות המקומיות שבהן פעול הפרויקט הזה לבין רשויות שבהן לא פועל הפרויקט הזה. למעשה אנחנו כן יודעים דרך ראשי הרשויות וגם דרך המשרד לבט"פ שיש שביעות רצון והאזרח זוכה גם לקשב רב בדברים שבשוטף הוא לא זוכה להם, וכן לעניין הטיפול בדברים שמקבלים מכפיל כוח של שיתוף פעולה בין המשטרה לבין הפקחים המסייעים. הדבר נותן מענה להמון אירועים ויש בכך שביעות רצון, וכמובן שהנתונים מועברים מדי חצי שנה במסגרת הדיווח.

האם יש מושג למשטרה כמה יישובים לא יוזמים שיטור קהילתי בגלל מחסור תקציבי ומה אתם עושים בעניין הזה?

אני חושב שדווקא המשרד לבט"פ יוכל לענות על זה יותר טו בממני כי אנחנו לא קבלני ביצוע שמטפלים בזה, אלא ההתקשרות החוזית היא מול המשרד לבט"פ ולכן התשובה תהיה יותר רלוונטית מהם.

הם שומעים אותנו? האם להם יש תשובה לשאלה הזאת?

אליעזר התייחס לזה קודם וגם איילת, ואני אחזור ואזכיר שהכללת הרשויות המקומיות בתוספת הראשונה לחוק - - - בהתאם לתבחינים שנקבעו בהחלטות הממשלה בנושא, שמביאים בחשבון קודם כל היקפי עבירות איכות חיים ועבירות רחוב ברשויות המקומיות, ולאחר מכן יש כללי ייצוגיות להכללת רשויות מקומיות שמביאים בחשבון דירוג חברתי-כלכלי, היקף אוכלוסייה ברשות המקומית, התייחסות מסוימת לפריפריאליות של הרשות המקומית, ובעצם כך אנחנו דואגים שכל הכללה של רשויות מקומיות כשמתפנה תקציב לכך יהיו רשויות מכל הסוגים והקריטריון המוביל הוא היקף העבירות בתחומן.

ולכן אפשר לראות בתוספת הראשונה לחוק שרשימת הרשויות מאוד מגוונת ויש שם לא מעט רשויות שהן בדירוג חברתי-כלכלי נמוך יותר - - -

אני רואה באחד הדוחות, למשל, שהרשות המקומית סכנין הודיעה למשרד כי אין באפשרותה להקצות פקחים למערך האכיפה העירוני.

יש כמה רשויות שהוצאו בעבר מהתוספת הראשונה מסיבות כאלה ואחרות, מספר מועט של רשויות יצאו בגלל קושי כלכלי. זו הייתה הסיבה או העמדה שהוצגה למשרד. יחד עם זאת, אני מוכרחה לציין שאנחנו כמשרד מתרשמים שרשויות מקומיות, גם כאלו שנחשבות חלשות יותר, שזה בסדר עדיפות גבוה אצלן והן מצליחות להעמיד את הפרויקט הזה.

לא נכון.

המשרד קידם שורה של צעדים לסיוע דווקא לרשויות החלשות, להעמיד את הפרויקט הזה בתחומן - - -

איזה צעדים?

אני אפרט.

עד שנת 2013 תמהיל הכוח היה פקח אחד מול שוטר אחד.

רק שנייה, סליחה. מיקי לוי, אני קוראת אותך לסדר. זה בלתי אפשרי. זאת פעם חמישית היום בבוקר. תשתיק את הטלפון, בבקשה.

אני טעיתי, אני מתנצל.

מיקי, אתה לא נכנס לחדר הוועדה אם הטלפון שלך לא מושתק. אני מבקשת ממך.

טעיתי, אני מתנצל.

אבל זה בלתי אפשרי. נו, באמת.

אני מתנצל.

לא, מיקי. אתה לא נכנס לחדר הוועדה אם הטלפון שלך לא מושתק. אני מבקשת ממך.

טעיתי, טעיתי. אני יוצא.

תודה רבה.

בשנת 2013 הצעד הראשון שקבע המשרד הוא שינוי בתמהיל הכוח ברשויות המקומיות האלה, כך שברשויות מקומיות שהן חלשות יותר, הכוח יהיה מוטה שוטרים ביחס למספר הפקחים. זאת אומרת, הרשויות נדרשו להעמיד מספר נמוך יותר של פקחים ביחס למספר השוטרים.

צעד נוסף שקידם המשרד החל מ-2013 זה השתתפות במימון שכר הפקחים המסייעים ברשויות מקומיות שהן חלשות יותר בהיקפים שנקבעו. וצעד נוסך זה לאפשר לרשויות המקומיות להעמיד את כוח האדם על פני תקופה די ממושכת, כמה חודשים, לעתים גם יותר משנה, שלא יצטרכו להעמיד את זה בבת אחת. ואנחנו רואים ומתרשמים שהצעדים האלה סייעו, ובאמת רשויות מקומיות מצליחות להקים את המערך בתחומן. יש כאלה שלא מקימות ולא מעוניינות. היו לנו שתיים-שלוש רשויות שיצאו מהתוכנית כי הם הודיעו לתוכנית שהן לא מעוניינות. יכול להיות שאחר כך, עם הזמן, התחלף ראש עיר או השתנתה הגישה ואז הם כן מעוניינות ובמקרים מסוימים חזרו לתוכנית. והיו רשויות שיצאו כי לא הצליחו להעמיד את כוח האדם, כמו שפרעם, למשל, ולאחר מכן, עם הסיוע חזרו והעמידו והמערך שם היום פעיל.

זאת אומרת, אנחנו עשינו צעדים כדי לסייע לחלשות ורוב הרשויות המקומיות שנכנסות, הרוב הגדול, מצליחות להעמיד את המערך גם אם הן חלשות יותר וגם בעזרת הסיוע של המשרד. ושוב, אפשר לראות בתוספת הראשונה לחוק שהרשימה שם מאוד מגוונת ויש שם רשויות מכל הסוגים, וזה - - - גם לשלב הפיילוט וגם להמשך הרחבת - - -

אני מבינה. תודה רבה לך.

אני רוצה לשמוע מה נציגי השלטון המקומי חושבים בעקבות השילוב של השיטור העירוני בחיי הרשויות המקומיות שהם עומדים בראשן. חובב צברי, ראש מועצת קרית עקרון, אתה יושב-ראש ועדת הביטחון במרכז השלטון.

בוקר טוב ממצפה שלם. אנחנו פה חבורה של ראשי רשויות שעושים את פרויקט קולות. אני מברך בראש ובראשונה על הוועדה שלוקחת את הנושא הזה. אני רוצה לומר בשלב מקדים לעניין – הפרויקט הזה הוא פרויקט מצוין והוא טוב לרשויות המקומיות. בכלל, כשרואים, ואני אומר את זה גם לוועדת הפנים בראשותך, גברתי – הנושא הזה של לטפל בתושבים והוועדה שאת עומדת בראשה, בסופו של דבר צריכה להעביר יותר סמכויות לרשויות המקומיות. ראינו את זה בשנה וחצי האחרונות שבהן ראשי הרשויות, הקולגות, עשו עבודה מדהימה לטובת התושבים ובכלל עם ישראל.

זה נכון, אבל פה אנחנו מדברים על שיטור ואתה יודע שבנושא שיטור הדברים הם הרבה יותר רגישים, ולתת כוח זה יכול להיות מוקד להרבה סוגיות אחרות.

אמת. לדוגמה, גם בתקופת הקורונה, גברתי, את ראית שלא כל ראשי הרשויות הפעילו את הסמכויות של הפקחים שלהם בנושא והשאירו את זה למשטרה. יש תמימות דעים שמתי שצריך כן. אנחנו מדברים על הסברה, אבל צריך גם לאפשר את הסמכות שבסופו של דבר נוכל לטפל טוב יותר ולתת איכות חיים יותר טובה לטובת התושבים שלנו בעניין. ולכן הפרויקט הזה הוא מצוין, אבל צריך לתגבר אותו. צריך לראות מצב שכל 357 הרשויות ולא רק קריטריונים כאלה ואחרים לאור בעיות תקציב.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

כמה ניידות אתה מפעיל, בבקשה?

לצערי הרב, קריית עקרון לא מפעילה כי אנחנו פחות. אנחנו 11,346 תושבים ושמעתם קודם את הנציגים שדיברו על קריטריונים מעל 16,000. רצינו לעשות אפילו חיבור בינינו לבין מזכרת בתיה שהיא שכנה קרובה שלנו, ואז אנחנו מגיעים אפילו מעל. גם שם נוצרה בעיה של תקציב.

לכן הוועדה צריכה, לעניות דעתי, ואתה כמי שהיה מפקד מחוז ירושלים, יודע להבין כמה חשוב שבסופו של תהליך עם התחנות המשטרתיות שלנו יחד עם הפקחים והרשויות תביא בסוף למצב הרבה יותר טוב מבחינת ביטחון.

אבל אתם גובים דמי שמירה. נכון?

זה לא קשור לדיון שלנו היום, מיקי.

כן, אבל תבינו דבר אחד. אני לא אפריע לו. אני אסביר.

זה לא קשור לדיון אבל יש רשויות שכן גובות, גם זה לטובת התושבים. אנחנו מבינים שצריך לעשות הסבר. מצד שני, אין מה לעשות, גם בחברה שלנו אנחנו חייבים לאכוף את הדברים. ומי שלא יאכוף את הדברים בסופו של דבר יפגע באלה שרוצים לשמור על סדר חיים תקין. ולכן אנחנו בעד העניין.

יותר מזה, אמרת קודם, גברתי היושבת-ראש, צריך לחוקק את זה בצורה סדורה ולא כל פעם הוראת שעה, ואני מאוד מאוד מאמין במה שאת אומרת בעניין. ולדעתי, ועדת הפנים צריכה להוביל את העניין הזה. תודה.

בהחלט. תודה רבה לך.

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג, בוקר טוב. תן לי את הפרספקטיבה שלכם לגבי אותן רשויות מקומיות שבהן זה עובד ומקומות שבהן אין את השיטור העירוני. אם אתה יכול לתת לי השוואה לגבי מה זה נותן ברמה היומיומית לרשות שבה יש שיטור עירוני ולרשות שאין. מה מרוויחים האזרחים מזה?

בוקר טוב, גברתי יושבת-ראש הוועדה. תודה על ההזדמנות, אנחנו מאוד שמחים על הדיון הזה.

קודם כל אני רוצה להודות לנציגי המשרד לביטחון הפנים שהגישו את הצעת החוק להארכת הוראת השעה. אנחנו חושבים שבלית ברירה צריך להאריך את זה. היינו שמחים להגיע לפה עם חקיקה מסודרת שמשרדי הממשלה היו מגבשים, היינו תורמים את כל שניתן. לצערי, משרדי הממשלה לא מביאים חקיקה מסודרת כבר הרבה שנים, והברירה היחידה הנכונה היא כרגע להאריך את זה לשנה וחצי.

להערכתי, אני כבר עובד עם הכנסת הרבה שנים. חצי שנה לא תספיק לפרויקט כל כך מורכב שלא הצליחו לעשות אותו במשך שנים רבות.

אני רוצה להבין, המשרד לביטחון הפנים הציג את העובדה שצריך להאריך את זה בשנה וחצי בגלל איזשהו סנכרון עם הרשויות המקומיות מבחינה תקציבית.

אני לא חושב שזאת הסיבה. הסיבה היא שזה פרויקט בין-משרדי. צריך - - - גם את משרד הפנים וגם את משרד המשפטים, וגם את משרד האוצר, וגם את משרד ראש הממשלה. בחצי שנה, ההערכה שלי היא שלא יצליחו להגיע לחקיקה מסודרת. אבל זה להחלטתך, גברתי. אני ממליץ על סוף 2021 כפי שהם ביקשו. זאת המלצתי.

אני מבינה.

וברשותך אני אתייחס לשאלתך.

במקום שבו פועלת יחידה לשיטור עירוני, אנחנו רואים שיתוף פעולה הרבה יותר אפקטיבי בין גורמי הרשות המקומית לבין המשטרה. ברור שמשטרת ישראל הייתה אולי אמורה לעשות את כל האכיפה על כל סוגי העבירות, אבל מכיוון שהיכולות שלה גם הן מוגבלות, אנחנו רואים שברגע שרשות מקומית נמצאת בתוך התהליך עם האנשים שלה, עם הידע שלה, עם המוקד העירוני שלה, עם ההיכרות שלה את התושבים, יש פה מכפיל כוח יוצא מן הכלל. ולכן לכל הדעות זה פרויקט מאוד חיובי, ולדעתנו ראוי ונכון להאריך אותו.

יש לזה איזשהו קשר לעיר ללא אלימות.

זה נולד משם.

זה נולד מעיר ללא אלימות וזה התפתח למקום יותר משמעותי. אבל זה התחיל משם.

אני רוצה בשלב הזה לצרף אלינו את נציגי האגודה לזכויות האזרח, עורכת הדין דבי גילד חיו, בבקשה.

אני עורכת דין דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח.

זאת פגישת המחזור השנתית או דו-שנתית בעניין הזה כבר די הרבה שנים. אנחנו עוקבים אחרי החקיקה הזאת מהיום שהיא התחילה. אולי אני אתחיל לדבר על העניינים העקרוניים שבגללם בכלל נקבעה ההוראה הזאת כהוראת שעה.

בדיונים שהתחילו ב-2011 הייתה אי שביעות רצון מהצורך לפתח פרויקט כזה. בדומה לדברים שאמר שלמה דולברג קודם, בעיקרון אלה תפקידי משטרה והמשטרה אמורה לבצע אותם גם בתוך הרשויות המקומיות. באותה תקופה, למי שלא זוכר, היו הרבה אירועי אלימות והרבה עניינים, והייתה המון ביקורת על המשטרה, ואז אמרו, טוב, המשטרה לא יכולה לעשות התפקיד, הייתה תוכנית שלמה והחלטת ממשלה מאוד מקיפה. ובין השאר, אחד הסעיפים היה להקים שיטור עירוני. זה היה אחד מהדברים.

בדיונים בכנסת זאת הייתה עמדתנו מלכתחילה, אבל אנחנו לא היינו היחידים. גם היועצת המשפטית של הוועדה וגם גורמים נוספים, וחברי כנסת, ואפילו יושבת-ראש הוועדה דאז מירי רגב במהלך השנים, כולם הסכימו שמדובר בהפרטה או העברה של סמכויות של המשטרה, שהיא אמורה לטפל בהפרות סדר ובטיפול באלימות וכולי לגורמים שלא מוסמכים לכך, שזה לא אמור להיות תפקידם, ונותנים להם סמכויות מרחיקות לכת; לעצור אנשים ולבקש הזדהותם, לחפש על גופם. וכל הצעות החוק שהובאו במהלך השנים, התבקש שוב ושוב כולל הפעם שייתנו להם סמכויות מעקב, ובעבר זה נוסח אפילו יותר חמור, שהם יוכלו להביא אנשים לתחנות המשטרה. זאת אומרת, כל מיני סמכויות שדורשות שימוש בכוח וכולי, דברים שהם במובהק סמכויות משטרה.

אבל כל הדברים האלה לא נמצאים כרגע בסמכויות.

לכן זה לא הפך להוראת קבע.

אני מבינה.

חלק מהסמכויות, רוב מה שאמרתי כן קיים. עיכוב והבאה למשטרה ושימוש בכוח לא הוכנסו במהלך השנים. כל זה היה חלק מהביקורת על זה שמדובר בבסיס, בסמכויות משטרה, סמכויות שיש בהן פגיעה בפרטיות, פגיעה בכבוד, דברים שהמשטרה לא רק מוסמכת אלא שהיא לכאורה אמורה להיות מוכשרת לטיפול בדברים האלה. יש הליכים שלמים בתוך המשטרה של פיקוח ומסלולים מיוחדים להעמדה לדין לביקורת וכולי. וכל המערך הזה לא קיים בפיקוח העירוני בשימוש בסמכויות כל כך מרחיקות לכת.

ולכן אמרו, תשמעו, זה דבר מאוד מרחיק לכת, בואו נתחיל בפיילוט קטן ומצומצם, נעשה אותו לשנתיים, נכניס רק 13 רשויות ונעשה בחינה מעמיקה. האם בכלל צריך את הפרויקט הזה? האם הוא עובד טוב? האם אפשר להבטיח שוויון בין הרשויות? הרי כשאת מתחילה לתת – ואני מזכירה שבמדינת ישראל יש מעל 250 רשויות מקומיות, ורק ב-71 מהן, למעשה פחות שבע, יש את השיטור העירוני. מה שאומר ש-70 רשויות מקבלות שיטור טוב יותר, לגישת המשטרה והרשויות המקומיות שכאילו זה משפר את השיטור. אז למה 70 או 60 וכמה שזכאיות לשירות טוב יותר מהאחרות שלא זכאיות? למה? כי יש רק 19 מיליון שקל שהמשרד לביטחון הפנים מקצה לזה.

זאת הייתה העמדה - - -

אני רוצה להבין. העמדה שלכם היא שאין בכלל צורך בשיטור העירוני כמו שהוא כרגע, או שהעמדה שלכם היא שצריך להביא איזושהי הוראת קבע. זאת אומרת, זה צריך לעבור פה חקיקה אחרת?

העמדה שלנו מלכתחילה הייתה, ובגדול זאת הייתה עמדה, אפילו אפשר בין השורות להבין את זה משלמה דולברג, מהדברים שהוא אמר, שדרך המלך היא שהמשטרה תעשה את העבודה הזאת. אם יש לה מחסור בכוח אדם, שהמדינה תתכבד ותיתן לה עוד שוטרים ועוד כלי רכב ועוד מה שהיא צריכה בשביל לעשות את העבודה שלה.

אבל בהינתן העובדה ובהינתן המציאות שבה לאנשים בהרבה מאוד מקומות אין ביטחון אישי, אז השאלה היא אם הדרך הזאת שנבחרה בסוף ושמתקיימת בשטח, גם מהבחינה של מתן מענה לבעיות אלימות, ונדליזם וכל מה שאנחנו רואים ביום-יום, האם אין כאן מענה לטובת אזרחי המדינה? האם את רואה את זה כשחור ולבן?

אני אגיד מה עמדתנו.

בשום שלב במהלך השנים האלה אנחנו לא השתכנענו, מעבר לזה שאנחנו מתנגדים עקרונית להפרטה של הסמכויות מרחיקות הלכת האלה.

זה לא הפרטה. כשמעבירים לרשות ציבורית זה לא הפרטה.

יש שם חברות פרטיות. זה הפרטה.

אבל זה עדיין לרשות ציבורית. זה לא הפרטה. זה לא חברה פרטית.

נכון, אבל זה העברת האחריות - - - על הסדר הציבורי. זה מהמשטרה לרשות מקומית.

כשמעבירים סמכויות של אכיפת חוק לידי גורמים שלא אמונים על זה ושלא מוכשרים לזה, אפשר לכנות את זה הפרטה. וזה לא רק אנחנו כינינו את זה הפרטה. זה היועמ"ש של הכנסת, זה ח"כים בכנסת, זה בית משפט. אם תסתכלו בנייר העמדה שהגשנו לוועדה, אנחנו מצטטים שם שלל גורמים שאומרים שזה הפרטה של שירותי משטרה. אבל גם אם זה לא הפרטה, העברה של סמכויות כאלה מרחיקות לכת היא מאוד בעייתית, וזה לא אמור להיות תפקיד של פקחים עירוניים.

אני מבינה, ואני מתנצלת שזמננו היום קצר.

אני רק רוצה להשיב לשאלה שלך.

בשום שלב במהלך כל השנים האלה לא הוכח בצורה מעמיקה, מסודרת, ובטח לא משכנעת, שהשיטור העירוני הזה באמת עושה את העבודה שהם מדברים עליה. הכול ברמת סיסמאות, כולל היום בדיון.

היו אמורים להגיש לכנסת דוחות מעמיקים ומחקרים, זה קבוע בתוך החקיקה, במהלך השנים האלה. לפחות אנחנו, שזה הציבור, ראינו שני דוחות כאלה מתוך תיאורטית קרוב ל-20 שהיו אמורים להגיש. גם הדוחות שאנחנו ראינו זה טבלה קטנה שכתב מספר עבירות. לא ברור כמה עבירות היו קודם, כמה עבירות יש היום, אם יש הפחתה או לא, מה קורה ברשויות אחרות, כל הדברים האלה.

במהלך השנים התפרסם דוח מבקר המדינה שטען את אותה טענה, שאין שום כלים ואין שום אפשרות לבחון את היעילות של הפרויקט הזה; אם הוא באמת נחוץ, אם הוא באמת יעיל, אם הוא באמת עושה את העבודה. יש עוד שלל דברים שלא נבדקו. האם יש פגיעה בזכויות אדן? למשל, אנחנו יודעים שעבודה של פקחים בבקשת הזדהות, בחיפוש על גוף, כרוכה הרבה פעמים – זה גם במשטרה, אבל בוודאי בפקחים לא מוכשרים – בפרופיילינג, בפגיעה באנשים. האם יש על זה איסוף מידע? האם היו תלונות? שום דבר מהדברים האלה לא הובא לוועדה, לא נבדק, ואין לנו שום נתונים לדעת את הדברים האלה.

אני מבינה. אני חושבת שהנקודה - - -

רק עוד משפט אחרון.

משפט אחד אחרון, כן.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה תקבל את רשות הדיבור.

רק אמרתי שאנחנו - - - לא באתי בטענות. לא צריך לכעוס עליי.

כן, סליחה.

אז זה דבר אחד. לא ברור בשום אופן אם זה יעיל, אם זה נחוץ, מה קורה.

ההיבט השני הנוסף שהוא קריטי וגם עלה בדוחות המבקר, בדוחות הממ"מ, בדברי חברי הכנסת ויושבי-ראש והיועצים המשפטיים שליוו את הדיונים האלה כל השנים – אי השוויון פשוט זועק לשמיים. לא יכול להיות שהמדינה מחזקת שירותי משטרה רק - - -

ברור. הנקודה ברורה, ויש לי הרגשה שאנחנו נשמע את זה גם מחברי כנסת. אני מצטערת, אנחנו נסתפק בדברים האלה. תודה רבה לך.

אנחנו נעשה סבב של חברי הכנסת ששמעו את הדברים. נתחיל איתך, ג'אבר עסאקלה.

קודם כל, אני חושב שלא נכון להמשיך לחדש את הוראת השעה בשנה 11 עכשיו. מבחינה עקרונית, אם הדברים באמת עובדים ואנחנו לא יודעים אם באמת הם עובדים, אין להם שום הוכחה שהדבר הזה עובד באופן טוב, אני חושב שלא כדאי לחדש אלא לאלץ את המשרד לביטחון הפנים לסיים את החקיקה, להביא אותה לכנסת.

הדבר השני, בנוסף לעניין העקרוני, אני יודע, אני איש שחי בין עמי, בין שני עמיי, אפילו הייתי יכול להגיד. ואני לא מרגיש שזה עובד. מאז שיש שיטור עירוני, לפחות בחברה הערבית, האלימות גואה יותר והפשיעה גואה יותר, ואני לא מרגיש שזה עובד במקומות שיש שיטור עירוני.

השאלה אם זה שייך לנושא. בכמה רשויות ערביות יש פיקוח עירוני?

בשתיים, באום אל-פחם ובבקה אל גרביה.

בערים הגדולות יחסית.

גברתי היושבת-ראש, זה שתיים וארבע מעורבות ודרוזי אחד בלבד, שזה כלום מתוך ה-58. תקנו אותי אם אני טועה.

זה כבר יותר. זה כמעט 70.

יש לנו שישה-שבעה יישובים - - -

מתוך מאות?

למעשה הרשויות הערביות מאוד חלשות, לא יכולות עמוד בנטל הכספי של הדבר הזה, בקושי משלמות משכורות, וזה שירות לא שוויוני. זה שירות שניתן בערים המבוססות. זה עובד בתל אביב ובהרצליה, אני בטוח. אבל ביישובים החלשים זה לא עובד. זה לא עובד במגדל לידי, זה לא עובד במע'אר אצלי.

לא עובד – לא קיים או שלא עובד נכון?

לא קיים, ובמקומות שהוא קיים הוא לא עובד באופן אפקטיבי. זה מה שאני אומר.

אנחנו נסתפק בדברים האלה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, גברתי.

אי אפשר לנתק את הוראת השעה מהתשלום עצמו. אם תהיה הוראת שעה, וכאן אני צריך את הייעוץ של היועצת המשפטית, כי אנחנו מדברים כרגע על הסמכויות ונושא התשלום הוא בעוד שנה וחצי - - -

למה בעוד שנה וחצי?

התקנה של תשלום אגרת השמירה אמורה להסתיים בעוד שנה וחצי, אם אני לא טועה.

לא. ממש לא.

זה לא הולך בד בבד.

זה עד ה-16 ביוני.

אגרת השמירה זה עד שבוע הבא.

גם אגרת השמירה מגיעה אלינו.

אני שואל אם התקנות ואגרת השמירה חד הם.

לא. זה לא קשור אחד לשני.

אגרת השמירה לא חלה על שיטור עירוני whatsoever.

זה יותר מעורפל.

יש מקומות שבהם הרשויות המקומיות משתמשות באגרת השמירה לצורך השיטור העירוני, אבל זה לא כרוך בחוק ביחד. החוק שאנחנו אמורים להצביע על הארכת השעה שלו היום, מתייחס רק לנושא של השיטור העירוני, לא לגבי אגרת השמירה.

מיקי, תבוא הצעת חוק נוספת לעניין אגרות השמירה. היא עדיין לא הונחה על שולחן הכנסת, היא תונח היום או ביום שני.

בקרוב, מיקי.

גם על זה יש לי מה להגיד כי זה נטל מטורף.

אני בטוחה שיש לך מה להגיד.

הוראת השעה היא מ-2011. כל כך הרבה שנים. השיטור העירוני נולד מכוח הוראת שעה ונותן סמכויות שיטור כאלה ואחרות לפקחים עירוניים ולחברות פרטיות. להיות שוטר זה מקצוע. סמכויות של שוטר – עיכוב, אין שם סמכות מעצר, זה מכוח החוק. לתת את זה בהוראת שעה - - -

אבל מדובר בפקחים שעוברים קורס והכשרה מיוחדת.

אין להם מכוח החוק סמכויות - - -

אבל זה לא לחברות פרטיות בכל מקרה.

אין סמכויות עיכוב.

לא, אין היום סמכות בחוק.

אין סמכויות עיכוב.

נכון, אין.

ואני מדב רעל הסמכויות שאינו בחוק שניתנות לפקחים מכוח הוראת השעה.

בוא נבהיר את הסוגיה הזאת לגבי הסמכויות.

אין סמכויות עיכוב. אחת הסיבות לסמכויות עיכוב הייתה רק לפקח מסייע אלימות. הרי יש שני סוגי פקחים, מיקי. יש פקחים עירוניים לפיקוח של חוקי עזר, ופקחים מסייעים באלימות. לפקחים שמסייעים למלחמה באלימות יש סמכויות עיכוב.

אחרי הסמכה של המשטרה.

מה שמבוקש כרגע על ידי הממשלה, זה להאריך את ההסדר הקיים עד סוף שנת 2021.

שנה וחצי.

שנה וחצי. במהלך השנה וחצי צריכה להגיע הוראת קבע. פעמיים, אם אתה זוכר, הוראת הקבע לא התקבלה בוועדה מכיוון שהיו לנו הרבה הערות.

מירי, תראי, עשר שנים הכנסת לא מצאה זמן לטפל בעניין, וכנראה שגם אני גם כן אשם בעניין. היא לא מצאה זמן.

חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

אני לא סיימתי. תני לי עוד ארבע דקות.

בבקשה לסיים. זמננו קצר.

לא התחלתי.

אני מבקשת לקצר.

אני חושב שלעת הזו, בגלל קוצר הזמן, כי כתבתי הרבה נושאים, צריך לבחון. לא צריך שנה וחצי כדי להגיד, אני מאריך בשנה וחצי. כדי שהכנסת תבחן, צריך להגיד שבעה חודשים, שמונה חודשים. אם ניתן שנה וחצי, אני מבטיח לך, גברתי, לא ייעשה דבר כמו שלא נעשה דבר במשך עשר שנים. אם נגביל את זה בזמן, אולי הממ"מ, אולי מחקרים חיצוניים, יגדירו בכלל את הצורך.

אני רוצה להזכיר כאן דבר אחד לייעוץ המשפטי.

זה משפט אחרון.

משפט אחרון. בג"ץ פסל את הפרטת הכלא הפרטי, ולכן העניין הזה באמת חשוף גם לבג"ץ. כי אם מעבירים סמכויות לגופים פרטיים, אני לא בטוח שזה חוקי. אני רק נותן לך זרקור על הכלא הפרטי.

משפט אחד. מיקי, אני בזמנו טיפלתי גם בנושא הפרטת בתי הסוהר. זו סוגיה אחרת לחלוטין. כן יש הפרטה של סמכויות לפקחים בחברות פרטיות. זה אירוע אחר לחלוטין. לכן בדיון שאמור להתקיים בהוראת הקבע צריך לפרוס את כל המפה, את כל הסמכויות. אבל לזה צריך זמן. תמיד זה הגיע לוועדה ברגע האחרון. לכן אנחנו רוצים שהוראת הקבע תבוא פרק זמן ניכר מספיק לפני סיום הוראת השעה.

חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

אני רוצה לבוא דווקא ממקום אחר, כמי שבא מרשות מקומית. ההסדר הזה של שיטור עירוני עובד במקומות שזה עובד. ברוב הרשויות המקומיות זה עובד, וזה עובד טוב.

וזה עוזר.

זה שיפר את איכות החיים של התושבים. זה מכפיל כוח בתוך היישוב, זה נותן מענה לעבירות, לאכיפה על עבירות של איכות חיים, דבר שהמשטרה מעולם לא הגיעה אליו. זה נותן מענה לעבירות אלימות בגנים ציבוריים, ברחובות, דבר שהמשטרה לא הגיעה אליהם בגלל הרבה מטלות שהממשלה מפילה על הממשלה, לרבות טיפול בטרור, שאני לא בטוח שזה תפקידה של המשטרה אבל זה דיון אחר.

הסמכויות שמוענקות היום לשיטור העירוני בכל הנוגע לעיכוב הם רק לפקחים מסייעים. אני כופר בכל האמירות שבהן נאמר שמפריטים סמכויות שיטור. לא מפריטים סמכויות שיטור, מעבירים סמכויות, בהחלט, לרשות ציבורית שלטונית בישראל לאחר שמשטרת ישראל מכשירה את אותם פקחים מסייעים בהכשרה אחודה.

הפקחים המסייעים לא פועלים לבד. הם תמיד בליווי שוטר, הם תמיד בצמידות לשוטר. כל ניידת שבה יש שוטר, מצורף אליו פקח עירוני מסייע, והם עוסקים רק בעבירות אלימות. השיטור העירוני הוא דבר טוב. אני חושב שצריך להגביל את הוראת השעה כדי שאנחנו נוכל להוביל מהלך של הוראת קבע.

זו נטייתי.

איפה שאין שיטור עירוני ברשויות מקומיות ערביות וחלשות, הממשלה צריכה לראות איך מתקצבים את זה, אבל זה לא אומר שצריך לבטל את ההסדר במקומות אחרים שבהם זה כן עובד.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

אנחנו מדברים על הוראת שעה שמתגלגלת כבר 10 שנים, ובעצם כל פעם באה הממשלה ומבקשת הארכה ומטעמים של עזרה לרשויות המקומיות ושל הסיפור של הפשיעה, חברי הכנסת מאשרים.

מי שעיכב את הוראת הקבע זה הוועדה הזאת, לא הממשלה.

היום הממשלה מבקשת הארכה.

כי הוועדה לא אישרה קבע.

לא הוצגה בפנינו דוגמה אחת של רשות מקומית – היה ראש רשות שאצלו זה לא מתבצע – לגבי מצב הפשיעה, לגבי איכות החיים, לגבי מה קרה בממשק היחסים בין הפקחים עצמם לבין השוטרים בתוך היישוב. בנוסף לכך מתבקשת הוועדה להאריך בשנה וחצי, ולכן אני ואני חושב שגם הרשימה המשותפת, אנחנו כן ניתן לזה תמיכה לחצי שנה, לשישה חודשים. גם בקרב החברה הערבית ייעשה דיון מקיף בקרב ראשי הרשויות הערביות, לראות איך אנחנו מתקדמים בנושא הזה, אבל לא יותר מזה.

אני חושבת שכולנו מסכימים עם זה שחייבים דיון מקיף בנושא של האכיפה העירונית.

ברור.

אני חושבת שאולי צריך להציג פה תפיסה אחרת, שהכנסת צריכה להציג פה תפיסה אחרת לגבי איפה צריך שיטור עירוני ואיפה הוא יכול להיות אפקטיבי. ואם צריך אותו במקומות שבהם יש אלימות גדולה יותר או בעיות קשות יותר של אכיפה, אולי המשאבים צריכים ללכת לשם, אולי אנחנו צריכים לעשות איזשהו שינוי - - -

גברתי היושבת-ראש, לגבי הנושא העקרוני, גם כראש מועצה לשעבר, אני לא הייתי ממליץ שראש המועצה הוא מפקד המשטרה - - -

הוא לא מפקד המשטרה.

לא, לא. זאת לא הכוונה. הכוונה היא שהקריטריונים אולי צריכים להיות לא דווקא מספר התושבים אלא דווקא צורך אמיתי של מקום בשיטור עירוני.

הרי הפקח שמקבל סמכויות הוא עובד של הרשות המקומית, והוא בעצם נשמע להוראותיו של ראש הרשות המקומית. ואם אנחנו נותנים יד ומרחיבים את הנושא, אנחנו בעצם נותנים לראש הרשות כמפקד משטרה - - -

אני מסכימה. זה רק ממחיש עד כמה הנושא הזה מסובך ויש פה הרבה מאוד היבטים ואספקטים שאנחנו לא נצליח לגעת בהם, בטח שלא היום.

גברתי היושבת-ראש, החלטת הממשלה מדברת על כך שהיישובים שמוחל בהם השיטור העירוני, כולל תבחינים של נתונים על שיעור פשיעה, שיעור אלימות, עבירות פע"ר, עבירות איכות חיים, יש קריטריונים. 30% על עבירות פע"ר, 50% עבירות איכות חיים - - -

אבל לא הוצג שום דבר.

אבל יש 'קריטריונים. זו החלטת ממשלה שכבר אושרה.

אנחנו חייבים להמשיך. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה.

אלף כול, אני מברכת. אני חושבת שזה ממש נכון ומתבקש. קיימתי שיחות עם ראש המועצה שלנו וגם עם הקב"ט המקומי שמברכים על הנושא. ואני מתנצלת, גם אני איחרתי בגלל הפקקים, אבל אני לא ידעתם אם נגעתם בזה – למה מספר הרשויות הערביות והדרוזיות מועט כל כך? אנחנו מדברים על שבע רשויות מבין ה-70?

הקריטריון הבסיסי הוא מספר תושבים – 16,000. יש הרבה מאוד רשויות, כפרים ערביים, שלא נכנסים תחת – אולי צריך לשנות את זה.

זה משלים לשאלה הבאה, שצריך לבחון מחדש את הקריטריונים כי דווקא בסקטור הערבי סלאש דרוזי כן צמאים לתוכניות מסוג זה, בדגש על הערבי כי בדרוזי יש פחות פשיעה. סמכויות לתכנון ובנייה האם קיימות? - - -

עבירות תכנון ובנייה?

כן, האם הם מוסמכים?

לא, אני לא חושבת.

עבירות תכנון ובנייה זה פקחי בנייה.

פקחים של הרשות.

אבל זה פקחי בנייה. זה לא פקחים עירוניים.

ודבר נוסף שאני חושבת בקול ויחד איתכם, שיש פה ייחודיות לפשיעה ורווחה ולביטחון אישי בסקטור הערבי, שלפעמים השיטור העירוני נתפס כמשהו שהוא בין לבין, הוא לא מאיים, בגלל שקיים חוסר אמון בממסד ובמשטרה, כן יש יתרון בשיטור מקומי שנתפס כאנשים משלנו, שמבינים את הניואנסים הקטנים ויודעים לדבר נכון עם המקומיים, וזה יתרון עצום.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

עצם העובדה בהצעת החוק הזו מאשרת שהעבודה עד כה לא נעשית יעילה כמו שצריך ויש צורך לאכוף את החוק ולמגר את הפשיעה, האלימות והוונדליזם ביישובים שונים.

יחד עם זאת, מה שאנחנו עדים לו בתקופה האחרונה, רצח על ידי גורמים שהם במשטרה באופן ישיר או שייכים למשטרה, מראה שהגוף הזה עד עכשיו לא עשה את העבודה כמו שצריך. ומה שקרה אתמול ביאפא (יפו), הפכה יאפא לשדה קרב – רימונים ושוטרים על סוסים. האם לגוף הזה אני צריכה לתת עוד כוח, אם הוא ממשיך לאכוף את האלימות באלימות רבה יותר? זו השאלה הנכונה בעת הזו, לבחון את יעילות העבודה של המשטרה בזמן הזה וכל גוף ששייך לביטחון הפנים. ולא לתת לה עוד כוח ולפעול באלימות רבה יותר כלפי אזרחים ויישובים - - -

את מעלה סוגיה חשובה מאוד שאנחנו נדון בה פה בהרחבה בוועדה, הסוגיה של אלימות שוטרים ושימוש בכוח מוגבר ושימוש בכוח מוגבר כלפי אוכלוסיות מסוימות. אנחנו נדון בכך בהרחבה, אני מבטיחה לך, כאן בוועדה. אבל כרגע, הפיקוח העירוני הוא דווקא לא זה שמתעסק בנושאים האלה ובדוגמאות שאת נתת.

מההיכרות שלך עם השטח, האם את יודעת להגיד לנו לגבי הפיקוח העירוני, כמו שאנשים פה ביטאו, ברשויות הערביות? האם את בדקת את הנושא הזה? יש לך אינדיקציות לגבי מקומות שבהם זה עבוד? האם זה עוזר?

כן. הפיקוח העירוני הוא חלק מהמערך ששייך לביטחון הפנים, ואני מסתכלת על זה כחבילה אחת. כל גוף, אם הוא לא מנוהל בשיטה שהיא מערכת העבודה של עצמו ובונה תוכנית מותאמת לחברה הערבית, אנחנו כאן לא יכולים לייעל את העבודה שלו בזה שאנחנו מקנים לו יותר כוח. לפני שנקנה לו יותר כוח, יש צורך להעריך את העבודה שלו. האם יש תוכנית עבודה שמותאמת למאפיינים המיוחדים בחברה הערבית או בכל חברה אחרת או בכל יישוב שיש בו בעיות ספציפיות נקודתיות?

הבעיות האקוטיות של החברה הערבית לא יכולות להיפתר על ידי שיטור עירוני. אנחנו כבר שנים דורשים מעורבות אמיתית של המשטרה במלחמה בתופעת הפשיעה. את זה לא יכול שיטור עירוני לעשות, חברים.

אני יודעת. אני מבינה.

אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי, מהניסיון שלך, ואת מלווה את הוועדה הזאת הרבה שנים והרבה זמן וגם את כל המהלכים שקשורים לחוק הספציפי הזה – מה אנחנו יכולים לבקש על מנת שנוכל לקבל, ואני רוצה לפנות מפה תביעה גם למשרד לביטחון הפנים וגם למשטרה, איזה כלים אנחנו צריכים על מנת לבחון את הצעת החוק, את תזכיר החוק הקבוע שעומד לפתחנו, עם לוחות זמנים?

קודם כל, מבחינת עיגון הוראת הקבע, אי אפשר להביא את הצעת החוק כפי שהיה בעבר ברגע האחרון, ולבקש מהוועדה לדון בנושא כל כך מורכב בסד זמנים כל כך קצר.

ולכן, אם תחליט הוועדה לאשר את הוראת השעה לפרק זמן, לעמדתי צריך להניח את הצעת החוק לחצי שנה לפני תום תוקפה של הוראת השעה. זה כולל כבר גם את כל האילוצים של הכנסת וכולי, אבל צריך לקיים פה דיונים מעמיקים לפני עיגון הסדר בהוראת הקבע. אני מציעה לקיים דיוני פיקוח, ואנחנו נציע לוועדה איזה מידע אנחנו צריכים ובמהלך תקופת הוראת השעה אנחנו נתארגן לדיום בהוראת הקבע.

חבריה הוועדה, הנטייה שלי היא להאריך את הוראת השעה בשנה. אני חושבת שזה זמן ריאלי כדי שאנחנו נ וכל לדון – כי אנחנו לא רוצים להגיע שוב פעם למצב שאנחנו מקבלים את התזכיר, על מנת שנקבל את הצעת החוק מספיק זמן לפני הזמן ונוכל לדון בה ברצינות ולתקן אותה כמו שצריך, אנחנו צריכים את הזמן הזה. חצי שנה לא יהיה לנו מספיק זמן.

אבל זה בדיוק חזרה לאותו גלגול. זה עשר שנים, זה 11, כל שנה מחדשים.

אני מסכימה איתך לחלוטין, אבל תראה את המצב שאנחנו נמצאים בו היום. ואני חושבת ששנה, אם אנחנו נקבע כבר מעכשיו את המועדים שבהם אנחנו נדון על הדברים האלה, עוד לפני זה, נעשה דיון ראשון בעוד חודשיים, ובעוד חודשיים נבקש נתונים מדויקים של איפה זה עובד, איפה זה לא עובד, איפה זה שיפר את המצב. האם צריך לעשות קריטריונים אחרים כדי שנוכל להפעיל את המקום הזה גם מבחינה תקציבית במקומות אחרים, ואלי גם מבחינת מספר תושבים כדי שזה יוכל להיות מוחל במקומות יותר קטנים. ואחרי הדיון הזה, שיהיה בעוד חודשיים, בעוד חצי שנה אנחנו מבקשים את תזכיר החוק הזה על שולחן הוועדה על מנת שתהיה לנו חצי שנה לעבוד; אנחנו נבקש להאריך עד 30 ביוני2021, כ' בתמוז התשפ"א, את הוראת השעה.

חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

בתקופתי כראש עיר הרחבנו פי עשרה את השיטור העירוני, וזו ברכה אדירה. אני מעריך שיש שונות גדולה מאוד בין ערים שונות, שישתמשו בשיטור העירוני לתפיסתם ואנחנו צריכים לאפשר את השונות הזאת. זאת אומרת, לאו דווקא לקבוע כלל אחוד שמתאים לכולם. אנחנו השתמשנו בזה בצורה מסוימת, ולמען האמת שינינו את התצורה כל הזמן על פי הצרכים ובעצם זה מייצר שיתוף פעולה קלאסי בין המשטרה לעירייה על פי האינטרסים המשותפים. לא עושים שיטור עירוני למשהו שהמשטרה לא חושבת שטוב, או לחלופין העירייה. אבל כשמתמקדים בדברים ששני הצדדים צריכים, זה פשוט עובד נפלא. לכן אני מאוד מאוד ממליץ ללכת על זה, להאריך, ודווקא במהלך התקופה שתהיה, דווקא להביא דוגמאות חיוביות מראשי ערים.

ברור. המטרה שלנו היא ללמוד.

תהיה שונות, וזה בסדר שתהיה שונות.

כולנו מבינים שבערים הגדולות זה עובד.

אין סיבה שזה לא יעבוד - - -

אבל הבעיה שלנו היא ביישובים החלשים.

למה זה לא עובד בחלשות, ג'אבר? למה בחלשות זה לא עובד?

אין סיבה שזה לא יעבוד.

למה בחלשות זה לא עובד? מה החסמים? למה זה לא עובד?

קודם כל, אין את היכולת התקציבית - - -

אבל זה לא הדיון עכשיו.

אני מצטערת, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, אין לנו את הזמן עכשיו. בדיוק בשביל זה אנחנו רוצים לעשות את הדיונים האלה. להבין יותר לעומק.

אני רוצה את התגובה של המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים על ההצעה, מר רוזנבאום, בבקשה.

כמה דברים על מה שנאמר. אנחנו בהחלט נביא לדיונים בוועדה נתונים, גם נתונים השוואתיים. כל חצי שנה אנחנו מגישים, פעמיים בשנה מגישים את הדוחות. הינה, אני מחזיק את הדוח.

אני ראיתי את הדוח הזה. אני מצטערת, זה לא דוח שאנחנו יכולים באמת ללמוד ממנו את האפקטיביות של השיטור העירוני. אנחנו נצטרך לחשוב על דוח שבנוי בצורה אחרת.

הנתונים שכן מפורטים בדוח מפורטים בחוק, ואנחנו מפרטים הרבה יותר מהנתונים הנדרשים כדי לתת תמונת מצב מלאה - - -

אנחנו לא שומעים אותך טוב, סליחה.

הנתונים שאנחנו מתבקשים לדווח מפורטים בחוק, ואנחנו כמשרד נותנים לוועדה יותר נתונים ממה שאנחנו צריכים כדי לתת תמונת מצב מלאה של כמה מערכים קיימים, שלבי ההקמה, סטטוס, חסמים. אנחנו מפרטים הרבה יותר ממה שאנחנו נדרשים כדי לתת תמונת מלאה.

ואני רוצה להתנגד להערה של האגודה לזכויות האזרח, שהוגשו עד כה שני דוחות. אנחנו מקפידים בכל חצי שנה, כל חציון, להגיש את כל הדוחות, וכל הדוחות הוגשו לגבי כל החציונים עם כל הנתונים שנדרשנו לדווח, והרבה יותר.

גלי, אגב, כשביקשנו את הנתונים היו אז 12 רשויות בפיילוט. היום יש למעלה, אין סנכרון. אנחנו נבקש נתונים אחרים על מנת להבין איך זה עובד בשטח.

אין שום בעיה.

אין בעיה. כרגע אנחנו - - - לפי החוק ויותר לגבי כל הרשויות שהוקם בהן מערך אכיפה עירונית. אנחנו מעדכנים את הרשימה.

אנחנו נביא את הנתונים, כולל נתונים השוואתיים באחוזים, עם שיעורי פשיעה, שיעורי אלימות, כך שנוכל להציג את הדברים.

צריך לזכור שבכל רשות מקומית יש מנגנון שקבענו שעובד. יש ועדת היגוי שראש הרשות יהיה מפקד התחנה, ויש ועדת אכיפה. יש תוכנית שבועית, יש תוכנית חודשית. הדברים האלה מסודרים, ורשויות שפועלות על פי תפיסת ההפעלה, אני חושב שהן מגיעות להישגים טובים ומיטיבים, ומתמודדות היטב עם העבירות ובהחלט משפרות את איכות החיים לתושבים - - -

ועדיין אנחנו מול מציאות שבה ברשויות מקומיות שיש להן יותר כסף, יש להן יותר אפשרות להפעיל את השיטור העירוני, לעומת מקומות שבהם המצב קשה יותר. וזאת אחת הבעיות המהותיות בתוך הסיפור הזה של השיטור העירוני.

קודם כל, מבחינת הרשויות, יש לנו עוד ארבע רשויות במגזר הלא-יהודי שהן בהקמה. לדוגמה, בעראבה, מי שילך יראה שם את היחידה עובדת לתפארת. גם בבאקה אל-ע'רביה.

אם יהיה חוק ונקבל כאן החלטה, האם זה משהו שהמשרד לביטחון הפנים יכול לעשות שזה יהיה בכל הרשויות? ולא שלרשות עשירה יהיה שיטור עירוני ולרשות ענייה לא יהיה שיטור עירוני. אם זה בצורת חוק, זה צריך להיות לכולם.

החוק הוא לכולם. רם, זו החלטה של הכנסת ושל הממשלה. החוק הוא לכולם. ההחלטה היא של הכנסת ושל הממשלה.

ואז זה יהיה מתוקצב גם - - -

אנחנו מאוד רוצים. יש בעיית משאבים במדינה - - -

רם, זה תפקידם של חברי הכנסת, לקחת את העיפרון ולשרטט את הנורמות איך רוצים שהשיטור העירוני יהיה, איך הוא ייראה, מה תכליתו, לאילו רשויות. זה תפקידה של הוועדה - - -

בגלל זה אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להתעסק בחוק הזה בצורה עמוקה ולהקדיש לזה דיונים כמו שצריך, ולא לעשות את הדברים ברגע האחרון. ובגלל זה אני חושבת שאנחנו צריכים את השנה הזאת - - -

אני חושב שההצעה שלך מקובלת.

גלי, בבקשה.

הבקשה של הוועדה היא שההצעה תוגש לפחות חצי שנה קודם לכן, ואנחנו שבים ומבקשים שתינתן הארכה עד סוף 2021. אנחנו מכירים את אופן ההתנהלות של דברים, אנחנו יודעים שהדברים האלו לוקחים זמן - - -

אני מבינה, אבל אנחנו גם יודעים מה קורה במערכת הפוליטית. ואם אנחנו רוצים גם להספיק משהו, אז כדאי שנעשה את זה בתוך השנה הזאת. אלה יהוו גבולות הזמן.

חבר הכנסת משה אבוטבול, אם אפשר בקצרה. תודה.

בלי ספק, החוק הזה, כראש רשות עירונית בבית שמש שנים רבות, הוא טוב לכל השנה כולה. ואני יודע כמה זה יכול לחזק גם את הפקחים, וגם את כל אלה שמסביב, כדי להרתיע כל מיני דברים שקורים. אם זה טוב לכל השנה כולה, אז ודאי שלתקופה הזאת של המגיפה ונגיף הקורונה, זה עוד יותר רצוי ועדיף. ואני חושב שכולם פה בנושא הזה צריכים לגלות סוג של קונצנזוס, וחבל, אני באתי לפה להצביע. אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. רק אמרו לי את הנושא, מיד קפצתי ואמרתי חזק וברוך, כי זה יכול לחזק את ראשי הרשויות ואת ראשי המועצות. הם מאוד צמאים לכל מיני סמכויות שייתנו להם. אני לא צריך לדבר על מה קורה בניו יורק, איזה סמכויות יש לראש העיר. שם הוא גם משטרה. לא הרחבנו את זה עד פה. אבל לתת להם מינימום של אפשרות לעבוד, לאותן רשויות בכל הדברים האלה, זה מתבקש מאליו. מיקי, אני בעד. בהצלחה.

תודה רבה. ואנחנו בעד שהדברים האלה יידונו לעומק, ואנחנו נגיע סוף סוף למצב שבו זאת לא הוראת שעה, אלא חוק שלוקח בחשבון את כל הדברים שהעלו כאן חברי הכנסת. אני מבקשת מהיועצת המשפטית להקריא את התיקון להוראת השעה כפי שאנחנו מתבקשים להצביע עליו כעת.

התיקון הוא לתיקון סעיף 23: "הצעת חוק לייעל האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2020

תיקון סעיף 23
1.
בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011, בסעיף 23, במקום הסיפה החל במילים "בתוקפו עד יום" יבוא "בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021)"."

שנה מעכשיו.

אנחנו קובעים את זה לשנה ולא לשנה וחצי, כדי שהמשרד לביטחון הפנים יכין לנו - - -

ואני מבקשת שהדיון הראשון ייערך בתוך חודשיים שבו אנחנו נקבל נתונים קצת יותר רחבים על איך עובד כל הנושא של הפיקוח העירוני. וחצי שנה לפני תום הוראת השעה, אני מבקשת להתחיל את הדיונים בחוק, בהוראת הקבע.

אנחנו נקיים הצבעה. מי בעד? מי בעד? מישהו נמנע?

הצבעה

בעד – 9
נגד – אין
נמנעים – 3
אושר.

אנחנו רוצים לא לעצור את התהליך, אבל יש לנו ביקורת מאוד מאוד חריפה על הפרויקט הזה.

אנחנו מבינים.

אני קובעת שהצעת החוק מאושרת לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם, חברי הוועדה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.