פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26

ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/6/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת מוועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, א' בתמוז התש"ף (23 ביוני 2020), שעה 10:00

תכנית הבניה רכס לבן בהרי ירושלים

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
רם בן ברק

סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה
יצחק פינדרוס

שוני גולדברגר - מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

אורי דביר - רפרנט מינהל תכנון והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ורד סולומון ממן - אדריכלית ראשית, משרד הבינוי והשיכון

עינת גנון - סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

חן פרנקל - סגן מתכננת מחוז ירושלים, מינהל התכנון

ד"ר לורה ורטון - חברת מועצת עיריית ירושלים

אמנון ארבל - סגן מנהל תכנון, עיריית ירושלים

ד"ר מיה נגב - ראש המגמה למינהל מערכות בריאות, אוניברסיטת חיפה, ההסתדרות הרפואית בישראל

לירון דין - מתכננת סביבתית, החברה להגנת הטבע

אור משה - פעיל במאבק לשמירה על הרי ירושלים, החברה להגנת הטבע

רון חביליו - פעיל וחוקר מורשת, החברה להגנת הטבע

אביטל גולנזר - מנהלת קהילת ירושלים, החברה להגנת הטבע

יעל אלישר - מרכזת תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

זאב הכהן - מנהל מרחב ירושלים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יוסף פפה אללו - מהנדס

נעמי צור - מייצגת את ארגוני שדולת ירושלים בת קיימא

שני ליכט - סטודנטית

מאיה סטאר - סטודנטית, מצילים את הרי ירושלים

חנן שק - מצילים את הרי ירושלים, מדריך חוגי סיירות של קרן קיימת לישראל

רעי חודיר - מדריך, חוגי סיירות של קרן קיימת לישראל

חביבה שפר - עו"ד, חברת הנהלת ארגון בינוי שפוי

יניב גולדשטיין - נציג המינהל הקהילתי יובלים

מתן שחק - מרכז המידע והמחקר, הכנסת

שירי ספקטור בן ארי - מרכז המידע והמחקר, הכנסת

רוני טיסר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


תכנית הבניה רכס לבן בהרי ירושלים

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח עוד דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אנחנו נעסוק בתכניות הבנייה והפיתוח במחוז ירושלים והאיזון הנדרש בין צורכי הבנייה לשמירה על השטחים הפתוחים.

אני רוצה כבר בפתח הדיון להבהיר שהדיון היום בוועדה לא בא להחליף או להשפיע על הדיונים שמתנהלים במוסדות התכנון. אנחנו כן מבקשים להעלות לסדר היום את נושא התכנון והבינוי במחוז ירושלים ולתת לו במה ציבורית.

הדיון במקור היה אמור להתקיים לפני שבועיים אבל בשל הגבלות שהוטלו על הכנסת בעידן הקורונה נאלצנו לדחות אותו להיום ואני שמחה שאנחנו מצליחים לקיים אותו

צריך לומר ולהזכיר שמשבר הדיור שישראל חווה, כמו גם הגידול התמידי באוכלוסייה, בהחלט מחייב אותנו להיערך ולוודא שאנחנו מתכננים ובונים מספיק דירות שיספיק להיצע. אבל עם זאת, אני חושבת שמאוד מאוד חשוב, ומוטלת עלינו חובה נוספת כלפי הדורות הבאים, הילדים והנכדים של כולנו, להם אנחנו מחויבים, אנחנו מחויבים שיישאר להם טבע לטייל בו. אנחנו מחויבים שיהיו להם שדות לסייר בהם, מעיינות לטבול בהם, ושגם הם יזכו לראות פריחות של אביב ושלכת של סתיו. את כל זה אנחנו חייבים לשמר ואלה השטחים הפתוחים שלנו.

בהמשך נשמע את גורמי התכנון ואת נציגי הממשלה, אבל אני רוצה לפתוח עם מתן שחק, האיש שלנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. אתם הכנתם לקראת הדיון הזה דוח מקיף ומעמיק על כל נושא התכנון והבנייה בירושלים ואני אשמח אם תציג בפנינו את עיקרי הדברים.

תודה. מה שהכנו, זה מסמך רקע. כלומר, הוא לא עוסק נקודתית במפורט בתכנית אבל הוא עוסק במדיניות תכנון בירושלים, מאפיינים דמוגרפיים של העיר.

אני אציג בקצרה את הרקע התכנוני. בירושלים אין תכנית מתאר מקומית מפורטת. תכניות מתאר מחוזיות שחלות בירושלים, היום זאת תכנית מתאר מחוזית 1/30 שהחליפה את תכנית 1/37 שידועה בכינויה כתכנית ספדיה. התכנית משנה את מגמת התכנון שמופיעה בספדיה במובן זה שבמקום להתפרס על שטחים פתוחים ממערב לעיר, היא מציעה להתמקד בתוך העיר, לשמור על שטחים פתוחים, לשמור על פארקים עירוניים בתוך העיר ולהתמקד בציפוף הבנייה, בין היתר בהתחדשות עירונית.

הצעת מדיניות תכנון נוספת, מסמכי מדיניות נוספים שיש לעירייה, מדובר בתכניות אב, תכניות מתאר לשכונות העיר במטרה לפתח אותן ולקדם התחדשות עירונית בעיקר בשכונות הפריפריאליות של העיר ותכניות ציפוף הבנייה לאורך ציר הרכבת הקלה.

זה מבחינת מדיניות התכנון. כלומר, אפשר לראות , לפחות בעשור האחרון, שהייתה איזושהי מגמת שינוי להתכנסות פנימה. בנוסף לזה, בנוסף למדיניות התכנון, יש עניין של זמינות קרקע לבנייה. אין לנו נתונים על עתודות הקרקע אבל מוסכם על גורמי התכנון שהעתודות מצומצמות מאוד ועיקר הפיתוח יהיה בהתחדשות עירונית ובנייה פנימה לתוך העיר.

במסמך הצגנו את היעדים האסטרטגיים, של תכנית אסטרטגית לדיור, 2040, כאשר מציגים את היעדים של הממשלה למחוז ירושלים, את התחזיות של לשכת התכנון המחוזית לעמידה באותם יעדים, גם בשלוש השנים הקרובות וגם ל-2040 ואת הפילוחים של היעדים האלה.

בקצרה מאוד אני אומר שהיעדים עצמם שהוכתבו למחוז על ידי התכנית האסטרטגית מדברים על 30 אחוזים בהתחדשות עירונית. מתוך תחזיות לשכת התכנון המחוזית שבנויות יותר על פוטנציאל התכנון ולא רק על מספרים באופן ארצי, מדובר על 86 אחוזים התחדשות עירונית במחוז כולו וגם בירושלים עצמה. כלומר, זה בערך פי שלושה מהיעד המקורי. מזה אפשר ללמוד שעיקר הפוטנציאל הוא בהתחדשות עירונית והבנייה על שטחים פתוחים היא מאוד מצומצמת ובאמת לא יכולה לספק את היעדים שנקבעו בתכנית מלכתחילה.

נקודתית לתכנית רכס לבן. תכנית רכס לבן מדברת על כ-5,500 יחידות דיור על שטח של כ-850 דונם, מתוכו חצי מיחידות הדיור, בערך כ-2,500 יחידות דיור, מיועדות לקרקע משלימה להתחדשות עירונית בשכונות אחרות של העיר.

שזה בעצם חלק מהבנייה הזאת של איך עובדים עם התחדשות עירונית. כלומר, יש איזשהו פיצוי להתחדשות עירונית בקרקע משלימה ובמקרה הזה רכס לבן הוא קרקע משלימה לפרויקט התחדשות עירונית.

נכון.

זאת כדאיות לקבלנים, שכדאי לבנות בשכונות פחות יקרות ואז הם מקבלים פיצוי ממקום אחר.

בדיוק. זאת אומרת, קידום של התחדשות עירונית, זה עסק מורכב. הוא לוקח זמן תכנונית, משפטית, אזרחית. זה עסק מאוד מורכב. בחלק מהמקומות השמאות לפי תקן 21 לא מאפשרת כלכליות לפרויקט, או שהיא מאפשרת אותו בציפופים מאוד מאוד גבוהים, מה שיוצר בעיה גם אזרחית, גם עירונית וגם תשתיתית. הפתרון היחיד כיום לזה, למימון של התחדשות עירונית, כדי או להוריד את הצפיפות או לאפשר אותה מלכתחילה, הוא שימוש בקרקע משלימה. כלומר, שיווק קרקעות חלשות.

אגב, סתם מעניין אותי. פתאום אני חושבת על זה. יכולה להיות גם קרקע משלימה בעיר אחרת?

שאלה טובה. מתוך מה שיש לנו היום, זה לא קורה כי בסוף ההקצאה של הקרקע המשלימה היא לפי סיכומים בין רשות מקרקעי ישראל, האוצר והרשות המקומית, מה שבדרך כלל בא לידי ביטוי בהסכמי הגג. בהסכם הגג של ירושלים הוגדרו 2,500 יחידות דיור ברכס לבן כקרקע משלימה.

להערה שלך. אם לקבלן אומרים בוא תעשה התחדשות עירונית, הוא אומר שזה פרויקט בהפסד. אומרים לו שהוא יקבל דונם בפתח תקווה. אז הפרויקט כבר רווחי.

ברגע שמחליטים או שיש הכרעה פוליטית וזה מתאפשר, אפשר לעשות ויסותים שונים.

נקודה מעניינת.

הסוגיה כיום היא איזה מנגנונים יש לקידום התחדשות עירונית בהיקפים הנדרשים, גם במחוז וגם בעיר עצמה. לפי הדעה הרווחת אין הרבה קרקעות לשיווק. גם מתוך הקרקעות שכן משווקות, חלק קטן הולך לקרקע משלימה. זאת אומרת לא יכול להיות מנגנון שהוא מאפשר התחדשות עירונית בהיקפים הנדרשים. בנוסף לכך רצוי מאוד שיתקיים שיח מקצועי כדי לחפש פתרונות מימון כאלה. בסופו של דבר קרקע היא משאב ציבורי. אולי יותר נוח להשתמש בו כי מצד אחד הוא לא מופיע בתקציב, מצד שני הוא כביכול זמין להחלטות של מקבלי ההחלטות, אבל לטווח ארוך וההיקף הנדרש צריך למצוא איזשהו מנגנון כלכלי, מימון ציבורי ישיר, מציאת פתרונות יצירתיים אחרים, כדי שאפשר יהיה לקדם בהיקפים הנדרשים וכמובן בצפיפויות ובהתאם לתשתיות שיכולות להיות לאורך זמן.

מה שמעניין אותי – לפי מה שאתם סקרתם - מבחינת עתודות ותכניות, האם הבנייה למשל רק דרך התחדשות עירונית או במקומות שכבר אושרו ובתהליכים, מספקת בשלב זה את הצרכים של העיר.

קשה מאוד לענות על השאלה בגלל הצרכים של ירושלים. ירושלים גדלה בקצב של 2 אחוזים בשנה אבל היעדים שהוגדרו למחוז ירושלים לא נגזרו מהריבוי הטבעי של ירושלמים. כלומר, הם נגזרו מתוך איזשהו מודל שבא לתכלל את כל גידול האוכלוסייה בכל הארץ יחד עם עוד פרמטרים כלכליים של אופן החיים במשקי בית. לפי זה המועצה הלאומית לכלכלה ערכה את האומדן לגבי הצורך העתידי ביחידות דיור למגורים וזה נגזר למחוזות לפי איזשהו מודל פיזור שמבוסס בעיקר על התחלות הבנייה בעשור האחרון. זאת אומרת, בעשור שקדם להחלטת הממשלה. זאת אומרת, זה לא בנוי דווקא על הצרכים של העיר ולכן קשה לדעת מה בדיוק הצרכים של העיר, ממה הם נגזרים ואיך אפשר לענות עליהם. מה שבטוח זה שפרויקטים להתחדשות עירונית לוקחים זמן והם דורשים הרבה יותר תשומת לב והרבה יותר תכנון ומימון.

אני אשאל אותך עוד שתי שאלות קצרות ונמשיך הלאה. אנחנו עוסקים הרבה, ומחר יש לנו דיון על הנושא הזה, בשאלה האם בנייה מלווה תמיד בתשתית הנדרשת כי אנחנו יודעים שזה לא מספיק לבנות בתים אלא אנחנו צריכים גם לבנות כבישים, מבני ציבור ותחבורה כדי שאנשים יוכלו ציבורית להגיע למקום הזה. האם יש מדדים שבוחנים האם בונים את הדברים עם תשתית הולמת?

שאלה חשובה. המועצה הלאומית לכלכלה והדוח של צוות הדיור שלה שבאמת היה הבסיס להחלטת הממשלה על התכנית האסטרטגית מציינת שחלק מהיעדים של התכנית הם לוודא שיש הלימה גם בזמן וגם בהיקף בין התשתיות לבין הבנייה למגורים. למרות זאת היעדים נמדדים ביחידות דיור, מה שלא מאפשר לנו לדעת קודם כל האם יש מנגנון שפועל כדי שההלימה הזאת תתבצע בשטח, ודבר שני, מה מידת ההלימה הקיימת בפרויקטים שאכן מבוצעים, האם התשתיות קיימות בזמן האכלוס, האם התשתיות מספקות בהיקף שלהן, את היקף המגורים, איזה סוגים של תשתיות, תחבורה, תחבורה ציבורית וכך הלאה.

תודה רבה. אנחנו בינתיים נסתפק בדברים האלה. אם יעלו דברים תוך כדי, אתה מוזמן כמובן לתת מהידע שלך.

לטובת מי שצופה בנו ומשתתף בדיון, הדוח הזה נמצא באתר שלנו, באתר הוועדה, וכולם מוזמנים להתרשם מהדוח וממה שעולה בו.

חברי כנסת נכבדים, בוקר טוב. מישהו רוצה לומר דברים עכשיו?

אני אשמח. בוקר טוב לכולם. אני לא איש תכנון אבל אני גם איש טבע. במקור אני פלח, איש טבע ואני גם איש מוסר. בנוסף להתנגדויות הרבות בעניין איכות הסביבה, אני חושב שכדאי לקחת בחשבון את העניין המוסרי ובעניין המוסרי, כאן מדובר על קרקעות של כפר וואלג'ה שהופקעו ממנו וחלקן הופקעו לצורך גדר ההפרדה. כ-1,700 דונם נמצאים בשטח הזה המתוכנן. אני חושב שכדאי גם העניין המוסרי יילקח כאן בחשבון. מדובר על כפר שעדיין קיים ובכלל גדר ההפרדה רצתה לחצות אותו באמצע.

אתה מתייחס לתכנית של רכס לבן?

כן. אלה אדמות של כפר וואלג'ה. גדר ההפרדה, התכנית המקורית הייתה לחצות את הכפר באמצע ובג"ץ שהגישו התושבים מנע זאת. זה בזמנו היה מאבק אזרחי למופת.

אם כן, ההתנגדות שלי נובעת גם מערכים סביבתיים וגם מערכים מוסריים. תודה רבה.

אני מסכימה עם חברי חבר הכנסת ג'אבר ואני רוצה להזכיר ולחדד כל פעם מה שצריך להיות מובן מאליו. אנחנו כחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, באותה מידה אנחנו גם נציגים של הסביבה. לסביבה יש כאן קול, יש עמדה ויש SAY בכל תכנון פרויקט ואנחנו נדאג להציג את האחריות הזו במלואה. אני חושבת שזה פרויקט שהוא פוגע באיכות הסביבה, בסביבה ובכל בעלי החיים שנמצאים שם, בבתי הגידול, והוא דורס כל בעל חיים, חוץ מבני האדם. זה שיש לכם תכנון ורוצים לחדש את הבנייה העירונית ולהתפתח בשטח הזה, זה טוב אבל הגיע הזמן שגם נפסיק להתייחס לקרקעות, לאדמה ולכל המשאבים כמי שבאו לשרת את האדם ונקודה. צריך לקחת בחשבון את כל האלמנטים הסביבתיים שם ובטח לא על האדמות שיש בהן סוגיה פוליטית של כפר וואלג'ה.

תודה רבה. אנחנו נתחיל עם הדוברת הראשונה שמייצגת את התושבים. נעמי צור, יושבת ראש השדולה לירושלים בת קיימא. תפתחי את המיקרופון שלך ב-זום כדי שנוכל לשמוע אותך.

תודה רבה. תודה רבה ליושב ראש הוועדה על קיום הדיון. אני מייצגת כאן את ארגוני שדולת ירושלים בת קיימא, שדולה שהוקמה ב-2018, וכיום יש אתנו שמונה מינהלים קהילתיים, עסקים, ארגונים, ועדי פעולה מוסדות להשכלה גבוהה, בתי ספר. אנחנו פועלים ביחד. לארגוני השדולה יש יעד משותף שאני מאמינה שהוא יעד של כל היושבים מסביב לשולחן הווירטואלי וזה שהעיר ירושלים תצליח ותשגשג. אנחנו כאן מביאים לוועדה את הדאגה הכפולה.

הרצון הראשון שלנו שההתחדשות העירונית בעיר שסוף סוף יצאה לדרך והתחילה להתפתח, שהיא תצליח. שהיא תצליח ושלא יהיה מצב שבשכונות של גנים ויובלים, שהם חברים בשדולה שלנו, שלא נחליף את הסלאמס שנבנו בשנות ה-50 וה-60 עם סלאמס של המאה ה-21 כי זה יהיה לדיראון עולם.

כדי שההתחדשות העירונית הזו תצליח, אנחנו צריכים להתמודד עם המשוואה של רווח שהמדינה קבעה ליזם של התחדשות עירונית שאפשרה לו או חייבה אותו להוסיף ארבע דירות על כל דירה קיימת, מה שבמקרה של רחוב הנורית למשל בשכונת גנים יוצר צפיפות בלתי נסבלת ולכן נולד הרעיון של קרקע משלימה.

אבל אז נולד חטא נוסף. כיוון שהרי ירושלים הם ריאה ירוקה היקרה ביותר של המדינה, אבל חשובה גם לאזור ירושלים וגם למרכז הארץ, לא רק להנאתנו ולנופשנו אלא גם לקיומנו. התמיכה האקולוגית של האזור הזה חשובה מאוד מאוד ואנחנו חייבים לקחת את זה בחשבון. ירושלים כיום, להבנתי היא לא נושא פשטני של סקירה של יחידות דיור למגורים אלא איך לגרום לעיר להצליח ולשגשג. כיוון שיש – אמנם לא תכנית מתאר מאושרת – מדיניות מבורכת של הוועדה המחוזית לבנות בנייה צפופה וגבוהה לאורך כל קווי הרכבת הקלה, וגם אזורי מגורים רבים מאוד בעיר ואפילו תמ"א 38 מצליחה היום בעיר מאוד מאוד, השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום להתחדשות העירונית הזו להצליח ולחזק את השכונות הקיימות בלי לוותר על הרי ירושלים, על רכס לבן בראש ובראשונה אבל אחרי רכס לבן פורצים את הסכר ויוצאים להרס טוטאלי של הרי ירושלים. הדבר הזה מדאיג ברמה הקיומית האקולוגית שלנו וזה נוגע לעירוניות.

בעצם מה שאנחנו מבקשים שהוועדה תחשוב עליו זה איך להביא ליכולת היזם של ההתחדשות העירונית לצאת עם רווח אבל שגם התושבים יצאו עם רווח והעיר תצא עם רווח, ולשפות אותו בשיפוי כספי או שיפוי בשטח בתוך גבולות הבינוי של העיר שאינם שטחים ערכיים במידה של רכס לבן, שבתפיסה שלנו – וכאן יושבים מסביב לשולחן חברים שנמצאים בצוות משותף שכיום מקדם מרחב ביוספרי בהרי ירושלים, שכולל את האזור העירוני של מערב העיר והרי ירושלים ממערב לעיר, חלקים של מטה יהודה ואגן ניקוז השורק, שותף לזה גם משרד השיכון, גם הוועדה המחוזית, גם קרן קיימת לישראל – אנחנו מבינים את חשיבות הממשק והדו קיום של הטבע עם העיר. זה חיוני לטבע אבל הטבע חיוני לעיר.

לכן אנחנו מבקשים מאוד לחשוב על כמה דברים שהיום חלים על רכס לבן אבל מחר חלים על כל תכניות הפינוי-בינוי והעיבוי בירושלים וברחבי המדינה.

המודל של התחדשות עירונית צריך להיבחן מבחינת הנושא של קרקע משלימה, שזה לא ייתן פתח להרס שטחים פתוחים ערכיים ביותר ושתהיה אפשרות של מציאת מנגנון שיפוי אחר, וגם לברך על הרעיון של הקמת מודלים כמו המרחב הביוספרי שנותנים לטבע והעיר לחיות ביחד וגם נותנים הזדמנות להתחדשות העירונית להתפתח. זה לוקח זמן, זה מורכב, ולכן הפיתוי לצאת לשטח בתולי שהוא לא מתווכח והוא לא מעורר התנגדויות, הוא בסך הכול טבע, אבל הוא טבע שתומך בעיר והוא טבע שהעיר נשענת עליו.

אסור להגיד בסך הכול טבע. נעמי, אני מתנצלת. יש לנו המון דוברים שכולם חשובים. אני מודה לך על הדברים האלה ואני בטוחה שגם הדוברים הבאים יציגו עוד אספקטים שונים של הנושא הזה. תודה רבה לך בשלב הזה.

הדוברת הבאה תהיה יעל אלישר מהחברה להגנת הטבע. בוקר טוב. אני יודעת שאתם פועלים כבר שנים רבות נגד התכניות בהרי ירושלים. תסבירי לנו בבקשה את מקור ההתנגדות שלכם ותאמרי את עמדתכם.

אני כמובן מצטרפת לתודה לך חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יושבת ראש הוועדה, ולחברי הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה.

אנחנו בחברה להגנת הטבע עוסקים למעלה משני עשורים בשימור הנכס שאין לו תחליף של הרי ירושלים. אנחנו שומרים עליו למען התושבים של העיר, הסביבה וכמובן למען החיים של כולנו. אני זוכרת את אותה ישיבה בראשות חבר הכנסת יורי שטרן עליו השלום בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בשלהי המאבק נגד תכנית ספדי. תכנית ספדי באמת ראתה את כל הרי ירושלים – שנציג בקצרה עכשיו בתמונות ובערכים שהם כוללים – ראתה במקום הזה פשוט כר לפתור את המצוקות והבעיות של העיר, במקום להבין מה יש לה מכאן. יורי שטרן עליו השלום באמת תפס את הדבר מהר מאוד והוביל יחד אתנו לעצירה של אותה תכנית שעכשיו חוזרת.

אנחנו כמובן מתנגדים, כפי שהתנגדנו אז. הערכים של המקומות האלה רק הולכים ועולים. אנחנו קוראים הבוקר לך ולוועדה להמשיך את הקו הזה אותו התחילה הוועדה ולהגשים את החלום של כולנו לשמר את הרי ירושלים, להעצים אותם, לשים את הערכים בהם ולהנגיש אותם ולהבין שיש כאן משאב. זה נכס עירוני שאין כדוגמתו. ערים בעולם הולכות ומשקיעות משאבים כדי לבנות מה שאצלנו מתחת לפנס.

אנחנו יוצאים לסיור וירטואלי קצר מאוד בהרי ירושלים. הנופים שנשקפים מחלונם של תושבי העיר, לפחות אלה שגרים במערב העיר ומי שהולך לטייל, הם נופים שכאמור אין להם תחליף. הם טוענים אותנו ברוח טובה, באנרגיות, לא צריך להרבות במלים על הערך של הנופים האלה ושל השיטוט בהם ברגליים בעידן הזה בו אנחנו חיים בלחץ, בתעוקה, ואנחנו צריכים לשמור על הדברים האלה. מבחינת איכות חיים הם לא מותרות.

בעידן משבר אקלים אקוטי עם התוצאות שניכרות אפילו בצורה בה אנחנו הבוקר משתתפים כאן בדיון ב-זום, לא יעלה על הדעת שאנחנו ממשיכים להתייחס לאזור כל כך ערכי שבו דרות ודרים בעלי חיים שהם בסכנת הכחדה כמו הצבי הישראלי והצבוע המפוספס. אנחנו מדברים למשל על בעל חיים שהוא מין אנדמי שהוא דגל בארץ ויש אותו רק אצלנו. ב-20 השנים האחרונות האוכלוסייה שלו קורסת ונותרו כ-4,000 פרטים כאשר בהרי ירושלים, אנחנו תכף נראה, הוא עדיין חי, משגשג וכמובן סומך עלינו שאנחנו נמשיך לשמור עליו. אני באופן אישי, כשאני יוצאת עם הילדים שלי, עד שאני לא רואה צבי, אני לא מרגישה שבאמת הפליאה שאנחנו חווים, ברגע שאנחנו רואים את בעל החיים הזה, זה בדיוק הרגע שאנחנו חושבים שצריך להוביל את כולנו ולהבין – ובוודאי אם אפשר לפתור את בעיות העיר בתוכה – שאנחנו חייבים לשמור.

כמובן שהרי ירושלים כוללים ערכים נוספים. הטבעת של המורשת החקלאית הקדומה, אותה טבעת שחברנו רון חביליו כל השנים מתעד וסוקר, ואנחנו כאן מביאים דגימה. אבותינו השאירו לנו את הנכסים האלה. אני רק שמה בסימן שאלה איזה עתיד יש לנו והווה אם אנחנו לא מסוגלים להבין את החשיבות של השמירה על הטבעת של החקלאות הקדומה. היא לא יכולה לברוח מערבה אם הכול יכוסה כאן בטון, אספלט ומלט. אנחנו נאבד את הדברים האלה לתמיד.

אגם עין כרם נכנס לרשימה של אונסקו. מדובר במהלך שאם הוא יבשיל, כשהוא יבשיל, אין ספק שהוא לא יוכל להתקדם אם אנחנו לא נצליח לשמור על המקומות האלה. אנחנו יכולים לקבל כאן הכרה בין-לאומית. כמובן שמדובר באבן שואבת לתיירות. מדובר בנכס שהוא גאווה לכל ירושלמי ולכל תושב הארץ על כך שהדבר הזה קיים וראוי לשמור עליו.

ילדים, הורים, אנשים שסתם יוצאים לטייל, כולם נהנים מהרי ירושלים. מעיינות שעדיין עסוקים בהרי ירושלים הם אלה שהציתו את אש המאבק והם הביאו את מעגני ההתנגדות לתכנית הזאת שהיא תכנית על פני כל הרי ירושלים. זו זחילה עירונית מתגלגלת שתכף לירון תרחיב עליה. הטבילה במעיינות, גם לה אין תחליף. הים של ירושלים. אנחנו מכירים הרבה תל אביבים שמגיעים גם אלינו מכיוון שלנו יש את הנכס הזה שאין להם ובעצם אין לאף אחד.

אם נסכם את הערכים שהרי ירושלים כוללים בתוכם היום, מבקשים שננגיש, נעצים ונשמר אותם, המעיינות, האפשרות לטייל, אתר המורשת העולמי שאולי יוכרז באונסקו וכמובן בעלי החיים המיוחדים.

ההצעה שלנו והבקשה שלנו ממך מיקי ומחברי הוועדה, אני חושבת שאנחנו חולקים את אותה בקשה וחלום, הנה, גן לאומי, הרי ירושלים ומעיינותיה, הטבעת הירוקה המרהיבה שעוטפת את העיר, היא בבחינת הצד השני של המטבע. ירושלים היא כמו מטבע עם שני צדדים. אם לא נשכיל לשמור על הדברים האלה, וגם אם אפילו נגיד עכשיו: לא, עכשיו נעצור ונחזור עוד קצת ונראה אולי בעתיד, הדבר הזה שומר עלינו, הדבר הזה הוא נכס עירוני והוא רק יעלה את קרנה של העיר ואת כל הבעיות עדיין אפשר לפתור בתוך העיר. אנחנו לא חושבים שאין מצוקה או אין צורך. לא בטוח שיש מצוקה אבל יש צרכים שאנחנו יודעים בוודאות שניתן לפתור אותם. מכאן תמשיך לירון.

תודה רבה. לפני כן, חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

אני צריך ללכת לוועדת הכספים, שם יהיה סוער לפחות כמו כאן היום. אני חושב שצריך לעשות כל מאמץ כדי לשמור על הרכס הלבן ירוק. אני חושב שזה שזה יותר מסובך לתכנן אחרת, זאת לא סיבה מספיק טובה. אפשר למצוא הרבה מאוד איך לפצות קבלנים כדי שיעשו את הפינוי וצריך להתמקד בהתחדשות העירונית ולמצוא את הפתרון בתוך העיר ולא מחוץ לעיר. את הנכסים האלה - אני גם הייתי מצטרף לדברים שנאמרו כאן - צריך למסד אותם כשמורה ולא לפגוע בהם.

הרעיון הזה של גן לאומי, נשמע טוב. תודה רבה.

בבקשה, לירון דין.

שלום רב. אני המתכננת הסביבתית בקהילת ירושלים של החברה להגנת הטבע. אני אמשיך מהיכן שיעל הפסיקה.

מה שאתם רואים כאן על המפה, אפשר להתרשם מיד מהעושר של המעיינות, מעיינות ההר שכל כך מאפיינים את ירושלים. רואים כאן את עין לבן, את עינות עין בלאד ואת כל המעיינות בציר המעיינות שכל ילדי ירושלים בכיתה ג'-ד' וגם אחר כך נוהגים לעשות שם את הטיול השנתי שלהם. אנחנו מדברים כאן על כל אגן נחל השורק. אתם רואים כאן את נחל השורק. למטה רואים את נחל רפאים.

בעצם מדובר כאן על שני מסדרונות אקולוגיים בתמ"א 35 ושני המסדרונות האקולוגיים האלו היום מאוימים על ידי פיתוח. בעצם הפיתוח של תכנית ספדי ניסתה למנוע, למרבה הצער היום הגיעה אלינו בשיטת החתיכות. אני מיד אציג למה אנחנו כל כך מתעקשים על רכס לבן ואיך לצערנו אנחנו רואים בדיוק את העתיד השחור אם אנחנו לא נגיע ונחליט היום על גן לאומי.

ברכס לבן, בתקופת פריחת השקדיות, אתם רואים כאן למעלה את מושב אורה, את הר אורה. זה רכס לבן כשאנחנו שמים אותו במפה על תצ"א. אתם רואים כאן את רכס לבן ורואים כאן את עין לבן. אני מצביעה כאן על עין לבן. תכנית רכס לבן, מה שהיא עשתה, ללא ספק – ועל פי דעת כל המומחים שהתקבלה – יש כאן פגיעה אנושה בטבע ובמעיינות, ואני אסביר מה קורה כאן.

התכנית ניסתה באמת – ויאמרו לכם אחר כך – לעשות מאמצים, אולי שלא נעשה כדוגמתם, כדי לשמר את המעיינות וכדי לדאוג שמים אכן ייכנסו לאקוויפר ההר. זה משום שלא יודעים היום איך באמת הזרימה מתבצעת בתת הקרקע. מה שנמצא בוודאות די גבוהה, שלמרבה הצער אם שכונת רכס לבן תיבנה, המעיין יתייבש ולכן בהוראות התכנית נכתב שהוא יצטרך להיות מחובר למערכת המים המקומית. אבל גם הפתרון של החיתוך לאקוויפר, הוא פתרון לא פתור סופית. כלומר, יגידו לכם הוראות התכנית, ניסינו למזער, אנחנו נעשה בדיקות, אבל המצב האמיתי הוא שאנחנו לא יכולים להבטיח את השרידות של המעיין, את החיבור לאקוויפר. זה המצב. כל זה, אני מזכירה לכם, לטובת התחדשות עירונית ותכף אני אגיע לזה.

אני רוצה להדגיש כאן שזו פריצה של כל תכניות בבנייה במערב העיר. עוד רכס לבן עומד בדיונים, כבר שמענו על רכס לבן ב', תוספת של 1,500 יחידות דיור, ולמה? בגלל שזה לא יהיה כלכלי להכניס לשכונה הזאת רכבת קלה אם אין כאן מסה של תושבים. השכונה הבאה תייבש עוד שלושה מעיינות באותו רכס – את אל בלאד, עליון, תיכון ותחתון.

עוד משהו. בתוך תכנית רכס לבן מוטמעת עוד תכנית, כחלק משלבי הביצוע, שקוראים לה תכנית ההפרדה המפלסית. סימנתי כאן שני מקטעים. אתם רואים כאן מקטע ליד בית החולים הדסה ומקטע נוסף קצת לפני רכס לבן. ההפרדה המפלסית היא בעצם תחילתו של ציר תנועה חדש מכיוון כביש 1, סמוך למבשרת. זה כביש קיים שיעבור הרחבה עד לבלי הכר, יעבור עד רכס לבן ועד בגין. כשבאו להציג לנו את ההפרדה המפלסית, אמרו לנו שלום, בוקר טוב, מדובר בציר כניסה חדש לעיר ירושלים.

כאן אני מראה לכם שזה נמצא בתוך רכס לבן. זה מוטמע כחלק מהוראות התכנית. כלומר, תכנית רכס לבן מחויבת באישור ובביצוע של תכנית נוספת שקוראים לה הפרדה מפלסית.

ההפרדה המפלסית הזאת היא בעצם גורמת לכל הציר הזה לעבור שדרוג ואנחנו יודעים. אנחנו ראינו שכל הציר הזה אומר לעבור שדרוג לכביש דו נתיבי, דו מסלולי, מירושלים ועד - אנחנו לא רוצים לחשוב על זה – מחלף עין חמד. כלומר, הכביש הזה שכאן מקווקו הוא לא כביש קיים. יכול להיות שיהיה רכס לבן ב'. מה שבטוח יהיה זאת הפרדה מפלסית. הכביש ילך ויורחב. כביש שילך ויורחב, יביא לעוד פיתוח סביב הדסה. הפיתוח הזה כבר יורד מבמת ההר. כלומר, אם ירושלים היום נשארה פחות או יותר למעלה, אנחנו עכשיו נכנסים לתוך אגן השורק, יהיה כאן קיטוע של המסדרון האקולוגי ולאורך זמן פשוט הכחדה של אוכלוסיית הצבאים וניתוקה מהאגן העליון של מצפה נפתוח ועמק הארזים. מדובר כאן על לא פחות ממבשרת בתוך אגן השורק. זאת תמונה של בית החולים, של הר אורה ומושב אורה, ובעצם הפיתוח. כאן מסומן כתם פיתוח ושלוחת הדסה כולה אמורה להיבנות אם התכניות האלה יתקדמו, ואנחנו מקווים שהן לא יתקדמו.

זה ציר התנועה כפי שהוא נראה היום אבל הכביש הזה לא ייראה כמו הכביש הזה אלא הוא יהיה שתיים פלוס שתיים, מהירות של 70 קמ"ש ואנחנו יודעים שפיתוח גורר פיתוח. כלומר, אי אפשר לבנות שכונה ולחשוב שזהו. אי אפשר לזרוק שכונה סתם בלב שטח פתוח. זה אומר שכל המרחב הזה יפגע קשות.

בצד השני, עוד שכונה שגם היא כבר התיישבה על הכביש הזה כי אלה טבעם של דברים. השכונה הזאת, מבשרת דרום, שיושבת בקצה של מבשרת, אומרת שאנחנו חייבים לפרוץ כאן כביש עד עין חמד. יש כאן לחצים מאוד מאוד כבדים לפתוח את הכביש הזה. ברגע שהכביש הזה נפרץ, אנחנו מאוד חוששים שכל המרחב הזה הוא פשוט הולך להיבנות והאיכויות שלו, שאנחנו היום כל כך נהנים מהן, לאט לאט ילכו לנגד עינינו וייהרסו.

בעצם רכס לבן, יריית הפתיחה לכל ההרס של הרי ירושלים. אתם רואים, תכנית גוררת תכנית. אי אפשר להתעלם מזה כי כך זה בדיוק קורה. גם בצפון יש עדיין איומים על מצפה נפתוח אבל אני כרגע לא אכנס לזה.

כל ההרס הזה - והוא הרס ברמת ודאות מאוד גבוהה – קורה בגלל שני דברים, בגלל שבתכנית כתוב שרכס לבן ייבנה בגלל שני דברים. האחד, כי אין מספיק יחידות דיור, והשני, כי צריך התחדשות עירונית.

לגבי יחידות דיור, אני חושבת שגם מתן שחק הראה בסקירה שלו שיש עתודות.

לירון, יש לנו המון דוברים. אני מנסה לחדד ומבקשת לא לחזור על דברים שכבר שנאמרו. אני חושבת שנעמי צור ביטאה היטב את הנושא של ההתחדשות העירונית. אם יש לך עוד דברים לסיכום, אני אודה לך.

שתי נקודות לסיכום. אנחנו לא שוכנענו שנעשתה בדיקה מפורטת של הסרת חסמים ומימוש של יחידות דיור מאושרות וכל עוד זה לא נעשה, אנחנו לא יכולים ללכת ולפגוע בשטחים הפתוחים. אנחנו לא יכולים ללכת לפתרונות הקלים. הדבר השני שלא נעשה הוא שלא הוצגו בפנינו כל כלים כלכליים אחרים שיכולים לגרום להתחדשות עירונית לקרות מבלי לגזול קרקע. קרקע היא המשאב היקר ביותר שלנו. אני רק רוצה לסבר את האוזן ולומר שבירושלים יש רק כמה וכמה מתחמים אדומים שנדרשים לקרקע משלימה. כמה וכמה. זה מכומת בכסף. הפיצוי הזה, יש לו ערך כספי וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אני מסכמת. אנחנו קוראים לכם לקרוא לעצירת כל תכניות הבנייה מתוך הבנה לנזק שהולך ומצטבר ולא לתת יד לייבוש המעיינות שזה הנכס שלנו, לקדם גן לאומי במרחב שורק ולהקים צוות לבחינת חסמים להתרתן של תכניות מאושרות ובהליך התכנון ולגנוז את הרעיון הזה של מנגנון בקרקע משלימה שהמשמעות שלו בירושלים היא הרס שיטתי של שטחים פתוחים ארציים. לקרוא לרשות להתחדשות עירונית לתמרץ בכסף ולא בשטחים פתוחים שאין להם תחליף.

תודה רבה לירון דין ויעל אלישר מהחברה להגנת הטבע. אני רוצה לברך את חבר הכנסת יצחק פינדרוס. ברוך בואך לכנסת ולוועדה. אתה רוצה לומר משהו?

אני שמח להיות כאן בוועדה. מעניין שאני מגיע לכאן היום אחרי 10 שנים כממלא מקום ראש העיר ירושלים. כמי שהיה חבר בוועדה לתכנון והיה חלק מהאישורים האלה, אני אומר אולי רק משפט אחד בדיון הזה. אני מקווה גם להיות חבר קבוע בוועדה ואני אשמח מאוד לכך.

ירושלים, אני חושב שהיום לצאת החוצה ולראות ולקרוא על מה שקורה בירושלים, היא בדיוק תמונת המראה של הדיון שמתקיים כאן היום. כיהנתי לצדה של נעמי צור כסגנית ראש העיר ירושלים בשנים 2009 עד 2013 ותמיד שאלתי אותה. שמעתי את הדוברת האחרונה אומרת שציפוף עירוני, יש רק שטחים מסוימים שהם אדומים, כמה מתחמים אדומים בירושלים. יש כמה מתחמים אדומים בירושלים, יש כמעט את חצי ירושלים שהוא מתחם לשימור, מה שקרוי העיר ההיסטורית שהפכו כמעט את כולו לשימור, ויש עוד מתחם שיש בעיות מדיניות ואסור לבנות בו, ויש עוד מתחם שיש לו בעיות תשתיתיות ממילא, כך שאם תצופף אותו, הבעיות התשתיתיות יגברו, כך שבסופו של דבר אי אפשר לבנות בירושלים.

השאלה שבסופו של דבר צריכים להכריע בה. זה מאוד נחמד לדון על המעיינות ומאוד נחמד לדון על העיר ההיסטורית וכל הדברים האלה נכונים. העיר ההיסטורית - זה נכון, התשתיות – זה נכון, השימוש – זה נכון , אבל בסוף אתה צריך לנהל את האירוע הזה ולקבל החלטה על מה אתה מוותר וכמה אתה מוותר. אין ברירה אחרת כי התוצאה של בעיות מדיניות, עיר היסטורית, שימור מחמיר, קרבה לחומות, בסופו של דבר צריך למצוא פתרונות. אני מזכיר שרכס לבן, אחוז גבוה ממנו, הוא בדיוק קרקע משלימה לאותה התחדשות עירונית. זאת אומרת, אי אפשר לומר שהפתרון יהיה התחדשות עירונית.

זאת בדיוק השאלה שאנחנו שואלים, האם זה הפתרון היחיד כקרקע משלימה להתחדשות העירונית. אנחנו נגיע לזה.

אם אנחנו לוקחים את הכול בחשבון, אומרים שבהתחדשות עירונית יש כמה מתחמים אדומים. צריך לקחת בחשבון שיש רק כמה מתחמים להתחדשות עירונית בגלל העיר ההיסטורית, יש רק כמה מתחמים להתחדשות עירונית בגלל הקרבה לחומה מכל מיני צדדים, יש רק כמה מתחמים להתחדשות עירונית בגלל בעיות מדיניות ובתוך הכמה האלה צריכים קרקע משלימה ובעיות תשתיתיות. את כל זה צריך לקחת בחשבון ולדעת שבסוף המעצורים האלה גורמים, בסופו של דבר מבחן התוצאה אחרי 30 שנים בירושלים היום, לכך שכמעט ואין בנייה בירושלים. התוצאה של זה היא מתחים בין אוכלוסיות כי נכנסים אחד לתוך השכונות של האחרים. מתחים, מלחמות וצעירים שבורחים מירושלים. אלה בדיוק הדברים כתוצאה מאותם שיקולים שהם כולם נכונים.

כל כמה חודשים יוצא נתניהו, ראש הממשלה, עם אישור של עוד 4,000, 5,000, בעיר המזרחית הכבושה.

איפה? ספר לי איפה.

כל מיני. בכניסה למזרח העיר, אדמות מזרח העיר אלה התנחלויות.

ב-2019 היה בירושלים המספר הגבוה ביותר של הדירות בארץ.

הזכרת את הצעירים. אני רוצה לשתף בדיון שלנו אותם. יש דור צעיר מאוד אקטיביסט ואכפתי, שזה תמיד מחמם את לבי כי בכלל בכל מה שקשור בסביבה ואקלים, אתם התקווה שלנו כי אתם אלה שמביאים את הקול של הדור שבעצם עבורו אנחנו כאן.

נשמע את מאיה סטאר. גם חנן אתך?

הוא לא אתי בחדר אבל הוא מחובר.

הנה חנן. שלום חנן. את נציגי מצילים את הרי ירושלים, הדור הצעיר. ספרי לי איך התגלגלתם לפעילות הזאת.

קודם כל, תודה רבה על המעמד הזה. אני סטודנטית לתואר שני. אני עובדת במעבדה שעוסקת באקו-פיזיולוגיה של עצי יער לנוכח שינוי אקלים. לכן בהחלט הנושא הזה מאוד מדבר אלי. אני ירושלמית, אני מאוד מאוד אוהבת את הטבע של הרי ירושלים שמבחינתי הוא בגדר נס. לפני בערך חודשיים הינו בשיא תקופת הקורונה ואני ישבתי בבית ובמקרה הסתכלתי עוד פעם על המפה של מה שהציגה לירון ממש לפני כמה דקות, מפת האיומים על הרי ירושלים. הסתכלתי עליה עוד פעם טוב יותר, קריאת המפות שלי היא לא מאוד חדה, ובעצם הבנתי שרכס לבן, חוץ מזה שזאת לא התכנית האחרונה בהחלט אלא ממש רק יריית הפתיחה וכל הגופים התכנוניים גם יודעים את זה והם מודים בכך. זה שאין שיתוף ציבור, זה משהו אחר. כל התכניות האלה הן יושבות לי על החיים. זאת אומרת, החיים שלי בירושלים, כצעירה בירושלים, נסמכים על כל המקומות האלה.

כל המעיינות האלה שהולכים להיהרס, זאת התרבות שלי, זאת התרבות הירושלמית של צעירים. לכן היה לי גם מאוד חשוב ושיניתי את תמונת הרקע של המסך שלי בהתאם למה שאני רואה כשאני יוצאת לשם וזה את ההרים הירוקים, את האוויר הנקי, את המעיינות. זה מה שגורם לצעירים – לפחות לי ולחברים שלי – להתאהב בארץ הזאת. כשהייתי מאוד צעירה ולפני שהכרתי את המקומות האלה, אני חשבתי שאני ארד מהארץ. המקומות האלה הם אלה שגורמים לנו להתאהב בארץ.

רציתי לדבר ממש בקצרה על התרבות הירושלמית שכוללת את המקומות האלה. התרבות הירושלמית מורכבת קודם כל מכל המקומות הקדושים שנותנים את הרוח לירושלים ולארץ הזאת, ומהצד השני כל הטבע העוטף אותה. ירושלים וההרים סביבה, כל הירוק הזה, ועוד במרכז הארץ, אי אפשר לתת לו תג מחיר. ההגדרה המעליבה של קרקע משלימה עבור רכס לבן, אין לה מקום במציאות של היום. אין לה מקום. המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני שבוע, אני חושבת, שנשארו בישראל שלושה אחוזים מגופי המים שהיו בה לפני מאה שנים. זאת אומרת שהמדינה שלנו עברה שינוי אגרסיבי מהטבע שההורים שלנו והסבים שלנו הכירו ומה שגרם להם להתאהב במדינה. היום אנחנו במצב אחר לגמרי.

אני רואה את הטבע, אפילו את הנוף, כזכות בסיסית שלי בארץ הזאת, ליהנות מהנוף הזה, ליהנות מהאוויר הנקי הזה, ואני כאן כדי לדאוג שאנשים בדור שלי ובדור שאחרי יוכלו גם הם לחוות את זה כי זה ממש עוד שנייה חומק מאתנו.

דבר נוסף. אנחנו על סף משבר אקלים. זאת אומרת, אנחנו כבר בתוכו. אני במקרה חוקרת את זה ואני רואה איך זה משפיע על הסביבה ועל העצים. בעצם יש חשיבות עליונה לשימור שטחים שיש בהם חורש. במדינה יש כ-13 אחוזים של אזורים של חורש או יער נטוע. היער הגדול ביותר בישראל הוא יער יתיר. יער יתיר הולך להיות היסטוריה ממש בקרוב. משבר האקלים מכה בו חזק. ב-30 השנים הקרובות אני אהיה אימא, אולי סבתא, הולכת להיות ירידה של 20 אחוזים בכמות המשקעים שיורדים היום ומגיעים לישראל. זה הולך לשנות את פני השטח והולך לגרום למדבור מואץ. אנחנו חייבים לשמור על השטחים הללו.

אני מתנצלת אבל אנחנו חייבים לתת גם לחנן הזדמנות.

אני מסיימת. קודם כל, אני רוצה להתייחס למה שיצחק אמר לפני רגע. הוא בעצם העלה את כל הקשיים, את כל החסמים שיש בבנייה בירושלים ובאמת יש הרבה. ככל שאני צוללת לנושא הזה יותר, אני מבינה עד כמה זה מורכב ועד כמה אנחנו נדרשים לא רק לשינוי וביטול התכנית הזדונית הזאת של רכס לבן אלא אנחנו נדרשים לשינוי מדיניות. שינוי המדיניות הזה נובע מהצורך של ישראל והצורך של ירושלים, הצרכים המיוחדים. ישראל עצמה, אני רואה את ישראל, את עצם קיומה של המדינה שלנו, בגדר נס. הגענו לאזור עם קרקעות קשות, אקלים פוליטי בלתי אפשרי, והצלחנו. זה דרש הרבה יצירתיות והרבה אנשים שלקחו צעד אחורה ועשו חישוב מסלול מחדש כל פעם שהם נתקלו בחסם כזה.

אני מצפה ממינהל התכנון ומכל היושבים בוועדה הזאת להבין שאנחנו במצב מיוחד. ירושלים היא עיר מיוחדת שדורשת פתרונות מיוחדים ויצירתיות. מעבר לכך שהיצירתיות הזאת קיימת בחוץ לארץ, אפשר להסתכל לרגע על אירופה וללמוד קצת, אנחנו צריכים לעשות דברים שמתאימים לנו. אנחנו חייבים שיהיה עתיד ירוק לישראל.

אני רוצה להדגיש במשפט אחרון את מה שלירון הראתה. לא מדובר בתכנית אחת. אנחנו כאילו בדיון על רכס לבן אבל אנחנו בעצם מדברים על כל השטחים הירוקים ממערב לירושלים. אנחנו מדברים על הנוף של ירושלים שאנשים מהללים לאורך מאות שנים. מדובר במקום שמראה תחילת האנושות בירושלים, המקום שאפשר חקלאות קדומה, המקום שאפשר התיישבות. אנחנו חייבים לשמור על כך ולא לדבר רק על רכס לבן אלא לדבר גם על רכס לבן ועל שלוחת הדסה ועל מורדות אורה.

תודה רבה. תמשיכי. את מקסימה וזה ממש מעורר תקווה לשמוע אותך מדברת כך גם על האקלים. כן, יש הרבה עבודה.

חנן, שלום. ראיתי אותך בכתבה וראיתי את הפעילות. אני מבינה שאתה התגייסת למאבק הזה ואתה מגייס הרבה מאוד צעירים יחד אתך. אני אשמח אם תחלוק אתנו את הגישה שלכם. בן כמה אתה?

בן 18.

ראיתי בכתבה שצולמה באחד המעיינות, שאפשר לומר שכל עם ישראל מגיע אליו.

כן. כל עם ישראל. אני אשמח לדבר על זה. קודם כל, אני רוצה להודות לך, מיקי, על כינוס הוועדה ולכל מי שנוכח כאן ב-זום. אנחנו עובדים יום ולילה כדי לוודא שאנחנו מעלים את הטענות שלנו בצורה נכונה. קיום הפגישה הזאת הוא משמעותי מאוד על אף שהוועדה שמגיעה להחלטה היא ביום חמישי. כל הזדמנות שיש לנו להראות את הנושא הזה, היא עצומה.

אני בן 18, אני מדריך צעיר בחוגי סיירות של קרן קיימת לישראל ויחד אתי הרבה בני נוער אחרים מכל תנועות הנוער בירושלים. אנחנו מבינים דבר אחד שהוא חד משמעי. אנחנו מבינים שמשבר האקלים פוקד אותנו, זה רק מתחזק. אני לא חוקר עצי יער ולא לומד בצורה אקדמית על הנושא הזה, אבל הייתי ביום למידה שלם בפקולטה למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וברור ומובן מאליו שמשבר האקלים מתחיל, משבר האקלים מתחזק, וכל ויתור על נכסים שיש לנו – ישאיר אותנו עוד יותר ועוד יותר חסרי אונים אל מול הדבר הזה. ישראל היא פגיעה במצב הזה. לכרות את הענף עליו אנחנו יושבים עוד קצת ועוד קצת, יוביל אותנו למצב עוד יותר קשה.

יש כאן הרבה אנשים שמדברים על המדע ועל התכנון אבל אני אשמח לשמוע שתאמר לי מה זה בשבילך, מה האזור הזה והמקומות האלה בשביל בני הנוער.

כמו שאמרת, כל עם ישראל מגיע לכאן. כל בני הנוער, כל תנועות הנוער מגיעות לכאן עם החניכים, כל המשפחות מגיעות, כולם ומכל גיל. כולם מגיעים לכאן. זה לא מקום לטיילים, זה לא מקום לאנשים שאוהבים לאכול עפר ולחרוש את השטח אלא זה מקום נופש. יכולים להיות כאן ביום שישי 500 אנשים וזה בלי שניזום משהו ובלי שנזמין אנשים לבוא אלא הם סתם מגיעים כי זה זמין, כי זה עשר דקות הליכה מתחנת האוטובוס, כי זה 15 דקות נסיעה מהעיר. זה הנוף של ירושלים. בשבילי זה מקום שאני יכול לצאת מהעיר, בשבילי זה מקום מנוחה ובשבילי זאת הסיבה שלי לחיות בירושלים. כמו שאמרתי בכתבה, זה המקום שהרבה אנשים נחשפו למאבק הזה. זה הנוף של ירושלים.

אתה יודע שגם דואגים לכם כי חייבים שיהיו דירות בהן אפשר יהיה לגור בירושלים.

כמובן. אנחנו באמת מתעמקים לתוך הנושא הזה. אנחנו מבינים שיש חסמים. אנחנו מבינים את הקושי אבל קטיעה של מקום שהוא כל כך ערכי מכל הבחינות, בשביל פתרון זמני וקטן יחסית למגמה שאנחנו צריכים – זאת טעות עצומה. כל הקונספט הזה - אני הולך להיות יותר בוטה מאשר קודמי – של קרקע משלימה, הוא מחלה בתוכנו, הוא דבר לא נכון, הוא פתרון זמני, זה חוסר ראייה לטווח הרחוק וזה דבר שאנחנו לא יכולים לאפשר לו לקרות. זה דבר שהוריד הרבה מהגופים הירוקים לברכיים. להגיד להם שאם אתם עכשיו מתנגדים לבנייה בשטח הפתוח, זה בעצם מסר שאתם לא רוצים התחדשות עירונית בירושלים – זה מסר חותך, זה מסר נורא, זה כל כך לא נכון. העידוד של קרקע משלימה, של שימוש בקונספט הזה, הולך להביא לפגיעה בהתחדשות העירונית, הוא הולך להוביל לפגיעה במדינת ישראל וזה דבר לא נכון ודבר שאנחנו חייבים להפסיק לדבר עליו ולהפסיק לעודד אותו.

דיברת בתחילת הדיון על קרקע משלימה בפתח תקווה. עזבו את זה. זה לא נכון. זה לא מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות כמו שהן ולא לשים פלסטרים. אני מבין שיש קשיים וחסמים אבל בנייה בשטחים פתוחים זאת לא אפשרות. קחו לדוגמה את אפולוניה כאשר תושבי הרצליה ניצחו עכשיו במאבק על אפולוניה והמקום הולך להפוך לגן לאומי. הפגישה הבאה בנושא הזה היא כדי לבדוק איך להפוך את זה לגן לאומי בצורה בטוחה. אני לא מבין למה לא עושים גם בירושלים דבר כזה. אנחנו אמורים להוביל, אנחנו אמורים להוות דוגמה לכל שאר הארץ אבל אנחנו פגרים מאחור עם שטויות כמו קרקע משלימה שזה בינוני להחריד. עזבו בינוני, זה נורא.

אני מתנצלת אבל אנחנו צריכים לעבור לדוברים הבאים.

צר לי לעזוב אותך לבד בוועדה.

גם אתה הולך לוועדת הכספים

לא. לא לוועדת הכספים. אני הולך לוועדת הפשיעה, שם נדון נושא מאוד משמעותי. שיהיה בהצלחה במאבק הזה.

תודה.

היינו בדברי הסיום של חנן. תגיד לנו את הסיכום שלך.

הסיכום שלי הוא שב-25 ביוני אנחנו הולכים להרים אירוע ואני מזמין את כל מי שנמצא בשיחה הזאת, כל מי שצופה בדיון, להגיע, להשתתף ולהשמיע את הקול שלו נגד הבנייה הזאת. אנחנו הולכים להרים כאן תקדים לכל המדינה. אנחנו הולכים לעצור את הבולדוזר הזה. אין אנשים שמבינים את זה יותר טוב מבני הנוער שקמים להתנגד לתכנית רכס לבן בתוקף ולא יפסיקו לחלום ולהיאבק עד השגת המטרה הצודקת.

תודה רבה לך.

עכשיו נפנה אל יניב גולדשטיין. אתה נציג המינהל הקהילתי יובלים שנעמי צור הזכירה קודם לכן. נכון שזה בעצם פרויקט של התחדשות עירונית בירושלים?

האמת היא שלא. קודם כל, לא ידעתי עד לפני שעה שאני עומד לדבר ואני אשתדל להיות קוהרנטי ולא לחזור על דברים שנאמרו. מבחינת הוועדה אני בעצם עם שני כובעים. בכובע אחד אני תושב המקום, אני חי שם, מהבית שלי רואים את המעיינות ואת כל העצים שהולכים עכשיו לכרות ולעקור, ואני גם איש נדל"ן שמכיר מקרוב את התחום, את החלופות, את המשמעויות. אני בעצם מכיר את הנושא משני הצדדים שלו. מה שהייתי שמח להעביר כאן, אלה שני מסרים, האחד כתושב השכונות והשני, כמישהו שקצת מכיר את החלופות של הדבר הזה.

יש את החשיבות של המקום שאת דינו אנחנו גוזרים היום. עיר היא הרבה יותר ממרחב אורבני לגור בו. לכן צריכים בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים ומכולת אבל צריך גם מקום מפלט מההמולה. זה חלק מאיכות החיים. לירושלמים יש את היערות ועל זה מה שנאמר, לפחות בירושלים, אוויר הרים צלול כיין.

אני רוצה לומר שני משפטים על עין לבן. כמי שגר במשואה ורואה את לבן מהבית, אני רואה כל יום מקרוב את שכיית החמדה הזאת של הטבע שמתפרץ שם ואת בעלי החיים הנדירים. עד שהעבירו את כביש משואה, היו לי צבאים מול הבית אבל היום אני יכול לראות רק את ההפרשות שהם משאירים ולדעת שהם היו כאן. הכביש כמובן הרחיק אותם. העצים, יש כאן מגוון עצום של צומח. יש את המעיינות. אם יש ירושלמי שלא מכיר את זה- זה הזמן. אני רואה כל סוף שבוע, גם באמצע השבוע אבל בעיקר בסופי שבוע, אני רואה נוער. אני לא רוצה לומר אלפים אבל מעל 1,000 נערים, תנועות נוער, כל המגוון, יושבים שם, מנגנים, משתכשכים במעיינות ונהנים מטבע טהור שהוא איזשהו בריחה מהמולה של עיר שזה חלק מאיכות החיים של כולנו.

עד לא מזמן היינו חודשיים סגורים בבית, מסתכלים דרך החלון ומשוועים לצאת החוצה. התגעגענו לטבע. נדמה שהטבע בירושלים לא התגעגע לאדם. מה שמקודם בתקופה האחרונה, שזאת בעצם חזרה – אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו – לתכנית ספדי שכל כך התנגדנו לה ועצרנו אותה, אבל הדבר הזה הולך לחזור.

אני יודע שהגורמים הירוקים תמיד חשודים כמחבקי עצים וחונקי הפיתוח האורבני. זה לא המצב. לא תהיה ברירה. כשנגיע לשלב שאין ברירה וצריך לבנות, וזה או לבנות על היערות או לבנות באזור של הכותל, אז אני מבין. אבל אנחנו ממש לא שם.

כשהיו הוועדות המחוזיות, אני הייתי בכל ישיבות הוועדה, דיברו שם הצעירים שכרגע שמעת אותם והמבוגרים והמתכננים. דיברו מנימי נפשם, כולם, ונתנו את כל הפתרונות למה זה לא נכון כרגע לבוא ולקחת את הפיקדון הזה של עין לבן במקום אופציות אחרות שקיימות. דיברו על 11 אלף עצים בוגרים מכל המינים שהולכים להיכרת. דיברו על בעלי החיים הנדירים ודיברו על המעיינות שהולכים להתייבש ויש חוות דעת מקצועיות שאומרות את זה.

אני מבינה. הדברים האלה נאמרו ובאמת עם כל הרגש ואני חושבת שזה מגיע ונכנס ללב. אתה אומר שיש אופציות אחרות. אתה יכול לומר לנו מה הן?

ודאי. עד שנת 2018 – יש נתונים – עיריית ירושלים, סליחה על הביטוי הלא פוליטיקלי קורקט, דגרה על השמרים. מתוך 6,000 ומשהו התחלות בנייה של התחדשות עירונית, שני אחוזים, 202, היו בירושלים. סליחה, שמונה אחוזים בירושלים כאשר בתל אביב אלה 25 אחוזים ובערים אחרים היו 70 ומשהו אחוזים. עיריית ירושלים דגרה על השמרים ולא עשתה את זה. זה הפתרון הקל והנוח. בשנה האחרונה, אני כמי שהוא איש נדל"ן, אני מכיר לפחות ארבעה פרויקטים של התחדשות עירונית עם מגדלים של מעל 30 קומות ואלפי יחידות דיור ברדיוס של פחות מקילומטר מהיכן שאני גר, אם זה ברחוב קוסטה ריקה או ברחוב הנורית, בצפון משואה, עכשיו במורדות משואה אושר פרויקט, יש גם בארנונה פרויקט ענק שהולכים לעשות, גבעת המטוס שהפשירו. אני שמעתי את דוקטור ברקוביץ' שאמר בתנועת התעוררות ירושלים שברור עכשיו לכולם שהנה התחיל לזוז דבר. מה שלא קרה עד שנת 2018, 2019, עיריית ירושלים התחילה באמוק וזה טוב שהיא עושה את זה. היא התחילה להזיז ויש המון פרויקטים. זה מצטבר לעשרות אלפי יחידות דיור שכבר נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים וכבר הופקדו.

אני בא ואומר דבר מאוד פשוט. מעולם לא נהרסה שכונה כדי לבנות יער. הפיקדון הזה של עין לבן הוא פיקדון לדורות הבאים. כשלא תהיה ברירה, נגיע גם אליו אבל בינתיים זה חלק מאיכות החיים שלנו כאן ויש פתרונות אחרים. אני לא בטוח שבוועדה הזאת אפשר לפתוח את הכול אבל אין בעיה, בואי נפתח. ישבנו בוועדה המחוזית לפני שנה ואז היא דנה, לפני שנה, וכל מה שסיפרתי לכם לא היה. כרגע יש.

כל הפרויקטים האלה שאתה מספר עליהם של התחדשות עירונית, אחד מהם הוא פרויקט שבעצם הקרקע המשלימה שלו היא רכס לבן?

למיטב ידיעתי, ואני בדקתי את הדבר, בשום מקום בתוך התכניות האלה לא רשום שעין לבן הוא הקרקע המשלימה לדבר הזה. זאת אמירה שהיא נכונה להגיד אותה, אמירה שמשתמשים בה הרבה.

אני אגיד לך עוד דבר מפרספקטיבה של איש נדל"ן. ירושלים היא לא בית שאן. בבית שאן אין התחדשות עירונית כי בבית שאן המחיר למטר הוא 5,000 שקלים לדירה. בירושלים המחיר למטר, לדירה שנמכרת באזורים האלה, הוא 30 אלף שקלים למטר. מה שמתוכנן להיבנות בעין לבן ובצורה של קרקע משלימה, זה לא דיור לזוגות צעירים ולא שום דבר כזה. לבוא ולהפריט 11 אלף עצים ולהגיד שזה יהיה תשלום לקבלנים במקום שהממשלה תכניס יד לכיס ותעזור קצת לפתח את השכונות, זה הדבר הכי מעוות שיש. זה הכי מעוות שיש מכיוון שבאותה מידה יכלו לבוא ולומר שאנחנו מפריטים את העיר העתיקה כדי שיהיה כסף לשלם לדבר כזה או אחר. זאת חובה של המדינה לדאוג לחיזוק השכונות. העיר, בתוך ירושלים, צריכה לבוא ולטפל גם באיכות החיים של השכונות הנחשלות. לטפל בזה, זאת חובה של הממשלה. אם לממשלה חסרים מזומנים, הפתרון הוא לא ללכת ולעקור את העצים ולמכור אותם לקבלנים ומזה לעשות כסף לצרכים של הממשלה. לממשלה יש מחויבויות כלפי האזרחים שלה, לתת להם גם איכות חיים ולא לגעת בדברים שהם פיקדון לדורות הבאים. אין סיבה להפוך את עין לבן לשק מזומנים. בירושלים מחירי הדיור הם כאלה יקרים, שאפשר למצוא את הפתרונות. יאשרו עוד קומה, אישרו 31 קומות, שיאשרו 32 קומות. קו הרקיע של ירושלים מזמן לא קדוש. עד לפני 25 שנים לא בנו מעל ארבע קומות למעט הולילנד. היום. תסתכלי ימינה ושמאלה, הכול מגדלים. אני אומר לך שארבעה-חמישה פרויקטים בטווח של פחות מקילומטר מהיכן שאני נמצא שזה עין לבן, כבר אושרו להפקדה והודיעו שמתקדמים אתם.

תודה רבה. נסתפק בדברים האלה. בהחלט הארת לנו כמה נקודות חשובות ומעניינות.

אני רוצה להסתכל מזווית אחרת ונוספת על התרומה של הטבע לבריאות. לא מדברים הרבה. אגב, אני הגשתי הצעת חוק שמחייבת תסקירי השפעה של הסביבה על הבריאות ולא רק על הסביבה. מאיה נגב אתנו?

כן.

שלום לך. את מייצגת את רופאי בריאות הציבור ומאירה את הזווית הזאת שבדרך כלל לא מדברים עליה.

כבוד היושבת ראש, תודה רבה על ההזמנה. חברי כנסת נכבדים ומעל 90 משתתפים חשובים בדיון הזה. אנחנו מטעם איגוד רופאי בריאות הציבור באמת רוצים להאיר את התרומה של הטבע לבריאות. מחקרים רבים בכל העולם, וגם בישראל, מראים שחשיפה לטבע מפחיתה תחלואה ותמותה. מי שגר קרוב יותר לטבע, יש לו פחות סיכוי למחלות לב, פחות סיכוי לתינוקות במשקל לידה נמוך, ומי שלא יודע, תינוק שנולד במשקל לידה נמוך זה סיכון לכל החיים, פחות סיכון לסוכרת, להשמנת יתר והרבה פחות סיכון לחרדה ודיכאון. אני רוצה להזכיר שעל פי ארגון הבריאות העולמי, בריאות היא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית ולא רק היעדר מחולה. טבע תורם לבריאות בכל ההיבטים האלה. הדבר הזה הוא נכון במיוחד בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת שהן חלק מהאוכלוסיות שגרות בשכונות שסמוכות לרכס לבן. כל מי שהיה ברכס לבן מכיר את נוף השיכונים שנשקף מהרכס וגם מבין שמהשיכונים האלה נשקף הנוף של הטבע לאוכלוסיות האלה.

מחקרים בעולם מראים שככל שהאוכלוסייה בעיר ענייה יותר, כך ההשפעה של הטבע על הבריאות שלה מיטיבה יותר. חשוב לנו לזכור את זה עת אנחנו מדברים על רכס לבן. אותו דבר בקרב ילדים ונוער. טבע הוכח כתורם להתפתחות קוגניטיבית כמפחית היפר אקטיביות ומגביר ריכוז בילדים עם ADHD. אנחנו יודעים כמה ילדים היום סובלים מהפרעות קשה וריכוז. כל זה בכל האוכלוסיות וככל שהאוכלוסייה יותר ענייה, המנגנון הזה פועל בצורה יותר משמעותית. יכול להיות שבגלל שלאוכלוסיות מעוטות יכולת יש פחות דרכים להיטיב עם הבריאות ואיכות החיים שלהן ויש כל מיני מנגנונים אפשריים אבל זאת העובדה.

בנוסף, עצים תורמים להפחתה של מפגעים סביבתיים. עצים מפחיתים זיהום אוויר, הם מפחיתים רעש, אחד הזיהומים שפוגעים ביותר בבריאות בעיר והם מפחיתים טמפרטורה גבוהה בקיץ שצפויה לעלות בהקשר של שינוי אקלים.

אנחנו באמת מברכים את יושבת ראש הוועדה על הצעת החוק בעניין תסקיר השפעה על הבריאות. אנחנו רוצים להזכיר שתסקיר השפעה על הבריאות הוא כלי שלא קיים בישראל. כבר נעשו ניסיונות חקיקה בעבר שלא צלחו ועדיין לא נערך אף תסקיר כזה בישראל. זה תסקיר שמסתכל על ההשפעות הרחבות על בריאות האוכלוסייה, בריאות פיזית, נפשית וחברתית, של כל האוכלוסייה שתהיה מושפעת מהתכנית, גם התושבים החדשים, גם התושבים בשכונות הסמוכות שנהנים מהשטחים הפתוחים בקרבת הבית וגם במשבר הקורונה שפקד אותנו ראינו כמה החשיבות של מה שניתן לנו בקרבת הבית היא משמעותית לבריאות. גם של כל העיר, כולל מרכז העיר ואולי היחלשות שלה ובכלל של המדינה. זאת אומרת, ההשפעות על הבריאות כאן הן מגוון רבדים, היקפים ואוכלוסיות.

תודה רבה לך שהבהרת לנו את הנושא. אני מתנצלת שאני קוטעת אותך אבל באמת אנחנו חייבים גם לעבור לדוברים הבאים וגם לתת לרשויות התכנון את האפשרות להגיב על הדברים שנאמרים כאן על ידי כל התושבים והנציגים של מי שדואג לסביבה ולבריאות. תודה רבה לך.

תודה. אשמח לעזור בהמשך.

תודה. רון חביליו, אור משה, הקואליציה לשמירה על הרי ירושלים.

רון ידבר.

רון חביליו. אני מבינה שיש לכם מצגת אבל אנחנו כבר ראינו קודם מצגת שהציגו לנו נציגי החברה להגנת הטבע ובה הציגו לנו את האזור ואת התכניות. אם יש לך משהו שאתה יכול להוסיף למה שנאמר עד עכשיו, אנחנו נשמח.

כן. תחילה אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי הנושא של קרקע משלימה והתחדשות עירונית. אני חבר ועדה פיזית של מינהל קהילתי יובלים. הייתי יושב ראש הוועדה הפיזית למינהל במשך כמה שנים וגם חבר הנהלה.

תסביר לנו מה זה יובלים.

מינהל קהילתי יובלים זאת קריית היובל, ממלחה ועד עין כרם, כולל.

יש טעות בכל הנושא הזה של קרקע משלימה. זאת עבודה בעיניים ואין בכלל ספק. קרקע משלימה לא מופיעה באף אחת מהתכניות שמתקדמות היום ויש עשרות של תכניות שמתקדמות היום בהתחדשות עירונית. הרשויות, עיריית ירושלים והגופים השונים, הן בעצמן כבר לא יודעות איך לנהל את זה מרוב תכניות שמגיעות אליהן. אני לא אגזים ואומר שרק בקריית יובל יש קרוב ל-10,000 יחידות דיור.

אתה אומר לי שיש תכניות של התחדשות עירונית שלא נזקקות לקרקע משלימה ומספיק רווחיות בלי קרקע משלימה ומתקדמות בלי זה.

נכון. אני רוצה לומר יותר מזה. יש תכניות שתקועות בגלל שרשות מקרקעי ישראל מסרבת לתת קרקע משלימה בתוך הקו הכחול של התכנית. לא ללכת לרכס לבן אלא ניקח לדוגמה את פרויקט פינוי-בינוי ברחוב קלנר. על שבעה דונם, יש שם דונם אחד של רשות מקרקעי ישראל והדונם הזה, כדי לתת אותו, הם דורשים 60 יחידות דיור. הם לא מוכנים לתת את זה וזה הורס את הפרויקט ומקשה עליו. אותו דבר באוסוונגר וגם במקומות אחרים. אם רוצים קרקע משלימה, שכל מכרז שמוציאים – תהיה בו קרקע משלימה. כל מקום שרצוי לבנות בו.

הבנייה ברכס לבן פוגעת בהתחדשות העירונית בגלל שהיא מציפה את השוק בכמות גדולה של יחידות דיור שמורידות את הכדאיות לביצוע התחדשות עירונית. שמאי בתכנית קלנר אמר את זה במפורש. הוא אמר שהוא חייב להעריך את המחיר של הדירות שיימכרו במחיר נמוך בהרבה בגלל ההצפה שיש בשוק. מה זאת אומרת להנמיך את המחיר של הדירות שיימכרו? זה אומר שצריך יותר דירות בשביל לאפשר את הפרויקט. זאת אומרת שבמקום 2.5, שזה סביר או 3 יחידות לכל יחידה שעושים, מגיעים ל-4, 4.5 ו-5. הרבה מאוד מהפרויקטים בהתחדשות עירונית נמצאים בדרום מערב העיר עם נוף מדהים להרי ירושלים ומעל עין כרם. ערך הקרקע שם גבוה מאוד אם ידעו לקדם פרויקטים באיכות טובה.

במירכאות אני אומר שיש עודף היצע במקומות מסוימים בעיר. רחוב ברעם באזור של ארנונה, יש קבלנים שבנו ולא מצליחים למכור את הדירות שלהם ויש עשרות דירות של אנשים שקנו וכבר מוציאים אותן למכירה ביד 2.

העיקר שרציתי לומר. הייתי שמח להראות את המצגת שיש בה צילומים מאוד יפים.

אני בטוחה אבל לא נספיק. אני מתנצלת.

יש בה דברים שלא ראיתם.

אני רק אומר שהם נמצאים באתר הוועדה וכל מי שירצה לראות או יצפה בשידור הדיון אחר כך, יוכל לראות את המצגת הזאת.

אני רוצה, אם אפשר לומר עוד משהו. השטחים האלה, אני פשוט חוקר את זה כבר הרבה שנים, הם חלק מהרצועה החקלאית הכתומה של ירושלים. יש המון אתרים ארכיאולוגיים, יש המון שומרות, יש גיתות, יש מערות קבורה. כל זה גם צמוד לעין לבן וגם בכל השטח הזה, במיוחד מסובב הדסה. הנוף הזה, שגם ארכיאולוגים לאחרונה, בשנים האחרונות, הראו שהמהפכה החקלאית החלה בכל המזרח התיכון הדרומי בדיוק באזור הזה. במקרה הזה מצאו את זה במוצא ובבית זית. הישוב הגדול ביותר מהתקופה הניאוליתית נמצא ליד בית זית. זאת אומרת שברור היום שההתיישבות בעמקים האלה, ברצועה החקלאית הזו, קדמו להקמתה של ירושלים וכאשר ירושלים קמה והפכה להיות העיר המרכזית בארץ, השטחים האלה הפכו להיות הגב החקלאי של העיר ולכן הם חלק אינטגרלי.

אני רוצה לומר לחבר הוועדה הנכבד מר פינדרוס שיש שלושה אזורים שחייבים להישאר לשימור בירושלים. זה האגן הקדוש עם העיר העתיקה, זאת העיר ההיסטורית שנבנתה עד 1948 ושעוד שמורה במקומות שהיא שמורה, ואלה הרי ירושלים. זה כל האזור שמליפתא דרך עין כרם ועד נחל רפאים. כל השאר, כל העיר שנבנתה מ-1948 ואילך, ברובה נבנתה באיכות נמוכה ובצפיפות מאוד נמוכה.

אני מתנצלת. אתה אמרת דברים מרתקים וחשובים מאוד אבל אנחנו נסתפק בדברים האלה. המצגת תהיה באתר הוועדה. תודה רבה לך.

אני מבקשת עכשיו לצרף אלינו את עינת גנון.

אני סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

אני מתנצלת. שומעים אותך מעומעם ורחוק. בינתיים נמשיך.

אחרי ששמענו את התושבים וברור לנו הצורך לשמור על האיזון העדין בין צורכי הבנייה לשמירה על השטחים הפתוחים, אני באמת רוצה להבין האם מוצו כל האפשרויות האחרות והאם הדבר באמת נחוץ. נמצא אתנו מר אמנון ארבל, סגן מנהל אגף תכנון בעיריית ירושלים?

חן פרנקל, שומע אותנו?

כן.

אתה נציג מינהל התכנון, סגן מתכננת מחוז ירושלים.

כן.

היית אתנו מהתחלת הדיון?

כמובן.

נשמח שתגיב על הדברים ששמענו כאן היום.

לצערי - רוב הדוברים ציינו - התכנית למעשה אושרה לפני קרוב לשנה בוועדה המחוזית וביום חמישי אמורה להידון בוועדת ערר. כל הדברים שנשמעו אלה למעשה טענות מהותיות בערר. ערר הוא הליך כמו משפטי ולכן אנחנו מעדיפים לא להיכנס עכשיו ולהתייחס. אם תרצו לקיים דיון המשך אחרי ועדת הערר, אנחנו נשמח להשתתף בו, כמובן אחרי שהערר יסתיים.

אתה לא רוצה להתייחס בגלל שיש עכשיו דיון בערר?

כן. ערר זה תהליך שהוא למעשה הליך מעין שיפוטי. כל הדברים שנאמרו אלה טענות כבדות משקל שהתייחסנו אליהם בתשובה שלנו לערר. אני לא חושב שזה נכון שעכשיו אני למעשה אקדים ואציג את העמדה של מינהל התכנון לפני שוועדת הערר שמעה את הדברים.

אני לא חושבת שאתה צריך להציג את העמדה של מינהל התכנון לגבי הפרויקט הזה אבל יש כאן דברים עקרוניים שהועלו כאן בהיבט של התכנון של העיר, בהיבט של התעדוף, בהיבט של איך אתם מקדמים איזה פרויקט לפני פרויקט אחר, האם מוצו כל האפשרויות האחרות. אני מבקשת ממך לדבר ברמה העקרונית. אתה לא חייב לדבר ספציפית על הפרויקט הזה.

גברתי, אני מבין את הבקשה אבל לצערי כל הדברים שנשמעו הם למעשה טענות שזאת מהות הערר של רכס לבן. כאן למעשה ידיי כבולות. אני לא רוצה להגיע למצב שאני פוגע במתנגדים ולמעשה נותן את התשובות שהם אמורים לקבל. למרות הרצון העז שלי להשתתף – והדיון מאוד מעניין ופורה – אני נאלץ להסתפק בעמדה היבשושית משהו הזאת אבל לצערי אני לא יכול לפרט מעבר לכך.

הבנתי. אני מקווה שהדברים ששמעת הם יותר מאשר נשמעו רק בסאונד.

נמצא אתנו אמנון ארבל, סגן מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים?

אין ספק שהדיון הזה היום, בגלל הביקוש הרב להיות חלק ממנו, יוצר כאן אתגר למי שמתפעל את ה-זום.

שלום. שומעים אותי?

כן. שומעים אותך.

תודה רבה. אני סגן מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים. אני חושב שהדיון כאן למעשה הוא דיון לא בשחור ולבן כמו שהציגו חלק מהאנשים שדיברו, הדוברים הראשונים, אלא שאלה של איזון ופרופורציות. נאמרו כאן הרבה מאוד דברים מבחינת, נקרא לזה, המתנגדים או אלה שדיברו והגישו התנגדויות במסגרת הועדות, וגם יופיעו ביום חמישי בוועדה, אבל בסופו שלדבר צריך לזכור שיש תפקיד גם לנו כעיריית ירושלים – ואני מייצג כאן את עיריית ירושלים וגם את מוסדות התכנון - גם לדאוג לנושא
של כמות יחידות דיור בירושלים.

נאמרו כאן הרבה מאוד דברים מאוד חד משמעיים כמו שבנייה בשטחים פתוחים היא לא אפשרות - - -

לא. אני חושבת שזה לא רק מה שנאמר. נאמר גם שיש אופציות אחרות שעדיין לא מוצו. אפילו שמעתי אאחד האנשים שאי אפשר להגדיר אותו שהוא בהחלט בן אדם ירוק, שאמר שבסוף בסוף בסוף, אם לא תהיה ברירה, אז לא תהיה ברירה אבל כרגע יש ברירה. השאלה אם מיציתם את כל האפשרויות ולמה דווקא קרקע משלימה צריכה להיות במקום שהוא בעל ערך כל כך גדול מבחינת טבע וסביבה.

הייתי מגיע לזה לבד, אם היית מאפשרת לי. אני אומר שהנושא, כמו שאמרתי, הוא לא כל כך פשוט כמו שהציגו אותו והחיים הרבה יותר מורכבים ממה שמוצג. יש גם יעדים ומטרות גם לגופי התכנון וגם לעיריית ירושלים.

התכנית קודמה מלכתחילה, בתחילת הדרך, בתמיכה של עיריית ירושלים. אחד התנאים שהציב אז ראש העיר הקודם אבל גם ראש העיר הנוכחי תומך בתכנית כמובן, היו שני נושאים מרכזיים כאשר האחד הוא הנושא של ביטול הקרבה המערבית, ניצול יותר טוב של השטח כדי לפגוע פחות בשטחים הפתוחים, והנושא השני היה קרקע משלימה שאנחנו חושבים שהוא כן נושא שהוא ראוי ולא רק אנחנו אלא גם הממשלה מן הסתם וכל מי שחוקק את הנושא הזה של קרקע משלימה. זאת אומרת, תשמעו גם את משרד השיכון בעניין הזה.

אני אתחיל דווקא במשהו שאולי נשמע כאילו לא ברור גם לנו. אין מחלוקת לעיריית ירושלים, ואני חושב שגם לוועדות התכנון, שהנושא של שטחים פתוחים הוא נכס עירוני והוא נושא מאוד חשוב ואף אחד לא מזלזל בכל הנושאים האלה. מי שהיה בדיונים - והיו הרבה מאוד דיונים בתכנית הזאת, ימים שלמים במסגרת הוועדות, גם הוועדה המקומית וגם הוועדה המחוזית - היה יכול להתרשם שהנושא נבדק מכל הכיוונים בחוות דעת מקצועיות של כל הגופים המקצועיים, גם מצד משרד השיכון שיזם את התכנית וגם הנציגים של העירייה ושל הוועדה המחוזית. כל הטענות נבדקו וקיבלו תשובות, כפי שנאמר לפני כן.

אף אחד לא חושב – ואני חושב שאף אחד מאתנו לא חושב – שאין מחיר לפגיעה בשטחים פתוחים. כמובן שיש פגיעה בשטחים פתוחים. יכול להיות שהיינו מעדיפים לא לפגוע בכלל בשטחים פתוחים, אבל מה לעשות, חלק מהמענה של תוספת יחידות הדיור הוא גם נושא של בנייה בשטחים פתוחים. השאלה היא האיזון.

הציגה קודם החברה להגנת הטבע את כל האיומים או הרעיון לגן לאומי מסביב להרי ירושלים, בכל מערב ירושלים. זה נושא שעדיין לא קיים אבל אני כן רוצה להגיד שמתוך המפה במצגת שהם הראו, הרבה מאוד שטחים הם שטחים ששמורים היום, בין אם תכניות שקודמו על ידי עיריית ירושלים כמו פארק מטרופולין סובב לכיוון מערב, או תכניות אחרות של יערות ושמורות טבע וכולי. זאת אומרת, אין כאן איזשהו איום שבא לחסל, כמו שמנסים להציג כאן, את כל השטחים הפתוחים שיש במערב ירושלים. ממש לא. גם העירייה לא סבורה שזה נכון.

לכן השאלה בסופו של דבר, כמו שאמרתי, היא בנושא האיזון. נעשתה במסגרת התכנית הרבה מאוד עבודה שאני לא מכיר בשום תכנית ב-20 השנים שאני עובד בתחום התכנון, בנושא הזה של סקר טבע עירוני ובנושא של המעיינות. אלה עבודות שלא נעשו בשום תכנית שאני מכיר בארץ ברמת הפרטים שירדו אליהם. זה לגבי האיזון.

לגבי החלופות והרבה דיברו עליהן. גם בנושא הזה נאמרו כאן כמה דברים או הרבה מאוד דברים שהם לא מדויקים או לא נכונים. הנושא של קרקע משלימה זה לא משהו שהמציאה עיריית ירושלים. זה משהו שכרגע קיים בכל הארץ. קיים הסכם הגג עם הרבה מאוד עיריות ואנחנו חושבים שזו חלופה בהחלט ראויה. בניגוד למה שנאמר, שזה פוגע בהתחדשות עירונית, אנחנו חושבים שזה בהחלט תורם להתחדשות עירונית.

נאמר כאן עוד דבר, שלפני שנה היה מצב אחר לגמרי בעיר והרבה מאוד תכניות שלא ידענו עליהן אבל גם זה לא מדויק. זה נכון שהיום הדגש בעיריית ירושלים ובמוסדות התכנון הוא התחדשות עירונית ונעשים מאמצים כבירים בנושא הזה בעיר ירושלים. בחמש השנים האחרונות אושרו היקפים מאוד מאוד גדולים של יחידות דיור ושל תכניות בעיר ירושלים. גם אנחנו לא חשבנו לפני חמש שנים שנגיע לכאלה גבהים, כמו שנאמר כאן על ידי חלק מהדוברים.

יחד עם זה, גם זה בניגוד למה שנאמר, יש כמה תכניות שמקודמות בעיר ירושלים, חלקן על ידי עיריית ירושלים באמצעות הרשות להתחדשות עירונית בירושלים, שכוללות קרקע משלימה. מי שאמר שאין קרקע משלימה בתכניות שלא ידועות – בהחלט יש תכניות שמבוססות על קרקע משלימה באזורים שהם אזורים קשים מאוד שסומנו בשכונות כאזורים אדומים, כמו שנאמר כאן על ידי אחד הדוברים, שמצריכים קרקע משלימה. תכנית מאוד גדולה שאושרה רק לפני כחודש במועצה הארצית ברחוב הנורית, ותכנית שמקודמת ברחוב שטרן. מי שעושה את הספירה, ואנחנו עושים את הספירות על כמה יחידות דיור כבר יש לנו קרקע משלימה, אנחנו כבר עברנו את ה-2,500 שאנחנו צריכים. לכן מי שחושב שאין כאן שימוש או אין צורך בשטחים האלה, זה לא נכון. התכניות שיש בירושלים מקודמות והן תכניות מעשיות ולא משהו על הנייר. אנחנו כבר הגענו למספרים של קרקע משלימה ואנחנו מנסים כל הזמן להגדיל את המספר כדי לתת מענה.

אין כל כלכלי אחר שיכול לקדם התחדשות עירונית בלי לפגוע בשטחים פתוחים?

הנושא שלא לפגוע בשטחים פתוחים הוא נושא הרבה יותר מורכב מכן או לא. חלק מהפתרונות שיש לצורך תוספת יחידות דיור בכל עיר, גם בירושלים, ואני מסכים שבירושלים הכמות היא הרבה יותר גדולה, היא גם פגיעה מסוימת בשטחים פתוחים.

השאלה היא באיזה שלב אתם מגיעים לזה. אני שואלת האם מיציתם את כל האפשרויות האחרות ואתה יכול לומר היום בצורה הכי ברורה לתושבי ירושלים שאתה עשית הכול, פתחת את כל התכניות, בדקת את כל המקומות שבהם אתה יכול לפצות את הקרקע המשלימה הזאת ורק האופציה האחרונה שנשארה לך היא לבנות על רכז הר לבן. אתה יכול להגיד להם שעשית את זה?

אני חושב שעשינו את זה וגם אמרנו את זה. גם הוועדה המקומית בהחלטה שלה וגם הוועדה המחוזית התייחסו בדיוק לנושא הזה של כמות יחידות הדיור, הנושא של עתודות הקרקע, ואני חושב שבלב שלם אנחנו יכולים להגיד שאנחנו צריכים את השטח הזה גם עבור הקרקע המשלימה.

עכשיו ברגע זה, זה הדבר היחיד שיאפשר את המשך ההתחדשות העירונית, זה רק הפרויקט הזה ברכס לבן?

קודם כל, התשובה היא לא. אם מישהו היה מעביר חוק שבמקום קרקע רשומה המדינה תיתן כסף, כנראה שזה היה תחליף הולם. כנראה שזה לא קיים. אולי זה לפתחכם לצורך העניין. זה לא עניין של הפתרון האחרון. חלק מהמענה שיש כתוספת יחידות דיור בירושלים, זה גם הנושא של שטחים פתוחים, במקרה הזה רכס לבן. בבדיקה שאנחנו עשינו בשנים האחרונות – אנחנו עושים כל שנה או שנתיים בדיקת עתודות הקרקע וכמה תכניות יש לנו וסופרים את זה כל הזמן, ולא רק החברה להגנת הטבע אלא גם אנחנו, גם המחוז וגם משרד השיכון – אנחנו יכולים לומר בלב שלם, ואמרו את זה בהחלטות, שכרגע לצורך העניין אנחנו סבורים שנכון לקדם את התכנית למרות הפגיעה שיש בשטחים פתוחים, ואנחנו לא מזלזלים בפגיעה הזאת.

אני מתקשה קצת להבין את הסתירה בין הדברים שהוצגו על ידי אנשים שנראה לי שבקיאים. אני מודה שאני לא מספיק בקיאה בתכניות הבנייה של ירושלים, אבל זה משהו שצריך בהחלט לשאול איך יש סתירה כל כך גדולה בין הדברים שמציגים האנשים שדיברו כאן קודם על פרויקטים שהם יודעים, על דברים שמתקדמים, על דירות שלא מצליחים למכור ועל ההתעקשות שלכם דווקא לקדם פרויקט כזה שמכל מה שאנחנו מבינים, יש לו מחיר. יש לו מחיר סביבתי שאני חושבת שאין תחליף. באמת, אין עוד הרי ירושלים. אין. אין. זה המקום היחיד שיש ואני באמת תוהה אם אתם עשיתם הכול, האם בדקתם הכול והאם מיציתם את כל האפשרויות האחרות עד שזה אומר או לבנות בכותל או לבנות שם ואמרתם, בסדר, נבנה שם. אני באמת תוהה אבל אני אשאר עם התהייה שלי.

אני חייב להגיד. את מציגה את זה בצורה מאוד ברורה כאילו האנשים שדיברו קודם הם הנכונים והצודקים והמבינים וכאן אין אנשי מקצוע ואין אנשים שאכפת להם מירושלים. אגב, גם אני תושב ירושלים וגם לי יש שני ילדים בני 20 פלוס שהולכים למעיינות ואני רוצה שהם ימשיכו לגור בירושלים. זה לא כזה פשוט כמו שמציגים את זה. הנושא הרבה יותר מורכב ממה שמוצג כאן.

אני לא חושב שזה פשוט.

התשובה לדעתי היא כן. תשובות מאוד ברורות גם במסגרת דיוני הוועדה המקומית וגם בוועדה המחוזית. עדיין צריך להזכיר שביום חמישי יש דיון במועצה הארצית לאור הערערים שהוגשו. יכול להיות שהם יחשבו אחרת ויכול להיות שלא, כמו שאמר חן, אבל בסופו של דבר ההליך התכנוני, אני חושב שאף אחד כאן לא זלזל במתנגדים. היו כאן דיונים מאוד מאוד משמעותיים, רציניים ומעמיקים. התקבלו תשובות להרבה מאוד מהנושאים שעלו. כנראה שלהסכמה לא נגיע, נכון, אבל לשם כך יש שתי ועדות תכנון שצריכות לקבל החלטות.

נכון. תודה רבה לך אמנון ארבל, סגן מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים. אנחנו מנסים להשיג מישהו מהאוצר אבל עדיין לא הצלחנו. ננסה שוב להעלות את עינת. תנסי לתת לנו את הדברים בקצרה מאחר ואנחנו שומעים אותך לא כל כך טוב.

שומעים אותי?

כן. מצוין.

שלום לכולם. אמרה כאן קודם מאיה מהנציגים הצעירים שדיברה בצורה כל כך משכנעת והיא סיימה את דבריה בכך שהיא רוצה שיהיה עתיד ירוק למדינת ישראל. אני חייבת לומר מנקודת המבט שלי שאני מאוד מקווה שיהיה עתיד ורוד לתושבי רחוב הנורית בעיר גנים שבלעדי הקרקע ברכס לבן, יהיה להם עתיד שחור ולא עתיד ורוד. אני מזמינה מאוד את כל מי שמתכוון להשתתף בהפגנה וללכת לרחוץ במעיינות, במעיין לבן, אחרי שהוא עולה מהמעיין, לעלות ולעשות סיבוב ברחוב הנורית ולראות באיזה תנאים האנשים גרים שם בבתים שהם לא ממגונים, ברעידת האדמה הכי קלה יכולים להתמוטט וגם להם מגיע פתרון.

הפתרון של הבנייה ברכס לבן, זאת הקרקע המשלימה של הפרויקט ברחוב נורית?

כן. חד משמעית כן.

בלעדי זה הפרויקט הזה לא יקרה.

בלי זה הפרויקט הזה לא יקרה.

ואם היה פיצוי אחר? אם היה פיצוי כספי? לא היית מעדיפה את זה?

אני אשמח מאוד שיהיה מקור כספי אבל אין מקור כספי. הכסף צריך לבוא ממקום כלשהו. אגב, הרבה מאוד מהכספים שמדינת ישראל מוציאה באים בצורה כזו או אחרת משיווקי קרקע. בסופו של דבר אין לנו איזה כיס עמוק ממנו אפשר להביא תקציבים. חשוב להבין שאנחנו עושים את כל המאמצים בהתחדשות עירונית לקדם פרויקטים שלא נדרשים לקרקע משלימה. גם אנחנו מעדיפים פרויקט שיכול לשאת את עצמו ולא מצריך כל תהליכים מורכבים של חיבור לקרקע משלימה אבל במקרה הזה ברחוב הנורית, כבר היום במצב הקיים, הצפיפות מאוד מאוד גבוהה. אנחנו מכינים תכנית ברחוב הנורית, מקדמיים אותה בימים אלה, והאישור של התכנית הזאת – כמובן שגם בתוך המתחם עצמו מוסיפים עוד היקפי בנייה משמעותיים. מאוד הופתעתי לשמוע קודם את נציג המינהל הקהילתי שמתנגד לתהליך הזה כי אנחנו פועלים בשיתוף עם המינהל הקהילתי שכל הזמן תמך.

אולי תשבו יחד ותדברו ואז אולי תביני את ההתנגדות שלו.

אנחנו עובדים עם הנציגים והתפלאתי מאוד לשמוע את דבריו כי תושבי השכונה באים ואומרים שמצופפים להם את השכונה והם היו מעדיפים שנבנה בתוך השכונה כמה שפחות וכמה שיותר בקרקע משלימה. קצת הופתעתי לשמוע את הדברים.

את שאלת אם יש אפשרות למקם את הקרקע המשלימה ביישוב אחר. נכון להיום אין אפשרות כזו.

אין אפשרות חוקית כזאת. מבחינת החוק.

מבחינת מועצת מקרקעי ישראל אין אפשרות כזאת.

תודה רבה. נסתפק בדברים האלה כי חשוב לי לצרף את נציג משרד האוצר, אורי דביר. השאלה הכלכלית כאן חשובה.

שלום.

אתה רפרנט רשות מקרקעי ישראל והגנת הסביבה באגף התקציבים. שלום לך.

אני הרפרנט של מינהל תכנון - לא של רשות מקרקעי ישראל – ושל הגנת הסביבה.

אני רוצה שתתייחס לסוגיה הזאת של קרקע משלימה כמנוף להתחדשות עירונית. אנחנו רואים כאן דוגמה מצוינת לכך שבעצם הסוגיה הזאת של קרקע משלימה פוגעת בשטחים פתוחים יקרים מכל דבר אחר כי אין עוד הרי ירושלים. אנחנו מדברים כאן על פנינת טבע שאין לה תחליף. עולה כל הזמן השאלה האם המציאות מחייבת את הקצאת הקרקע המשלימה דווקא במקום הזה. האם אי אפשר לפתוח את הסוגיה הזאת של פיצוי כקרקע משלימה אולי במקום אחר לחלוטין אפילו. אולי זה המקום כאשר באמת המחיר בקרקע משלימה הוא מחיר סביבתי כל כך גדול, האם לא נכון פשוט למצוא איזשהו הליך של פיצוי כספי.

באמת הסוגיה הזאת של קרקע משלימה, היכן היא, הבנתי שנמצאים בדיון גם נציגים של רשות מקרקעי ישראל. הדברים האלה, גם הקרקע המשלימה, ההיקף שלה, המיקום שלה, זה נקבע בהחלטות המועצה של רשות מקרקעי ישראל והם בסוף אחראיים לניהול הקרקע ולקבוע כמה תהיה קרקע משלימה בתכניות, איפה והייעוד שלהן. בסוף אלה החלטות שרשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון מקבלים אותן, היכן יהיו התכניות, להיכן יגישו אותן ומה יהיה היקף הקרקע המשלימה בהתאם למה שנקבע בהחלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל.

אם זה לא מסתדר, אם כרגע על פי החוק אי אפשר לתת קרקע משלימה במקום אחר, עולה הסוגיה של פיצוי כספי. זה עולה הרבה בנושאים של הגנת סביבה. מה שאנחנו מסתכלים קדימה בטווח קצר, אם אנחנו לא מסתכלים בטווח ארוך, הפגיעה היא כזאת שאולי היום אנחנו חוסכים קצת כסף אבל במבט קדימה אנחנו מאבדים הרבה יותר. השאלה היא האם אתם בכלל שוקלים אפשרות של פיצוי כספי במקום קרקע משלימה במקומות בהם זה לא אפשרי.

אנחנו בוחנים עכשיו הרבה כלים להתחדשות עירונית. אם מסתכלים לפי התכנית האסטרטגית שאושרה בממשלה לפני שנה, התחדשות עירונית היא הקטר הבא, היא הפיתוח הבא וזו ההגדלה הבאה של היצע הדיור. אנחנו בוחנים עכשיו סט של כלים מאוד רחב, גם לקראת חוק ההסדרים, איך לעודד התחדשות עירונית, איך להגדיל אותה, איך לשפר אותה. יש המון כלים שאנחנו בוחנים בימים האלה. אני מאמין שבקרוב הם יגיעו לשולחן הוועדה.

נקווה שזה שלא יהיה מאוחר מדי לכמה פרויקטים יקרים לנו. תודה רבה לך אורי דביר.

אם אפשר לומר משהו קצר. גם הדוברים שדיברו בזכות הבנייה בעין לבן הודו כאן שיש מגמה, יש שינוי ויש תנופה במה שקורה בכל הנושא של בנייה בירושלים בשנה האחרונה. עופר ברקוביץ' מתנועת התעוררות הוציא אתמול איזשהו סרטון שלא הצלחנו להביא לוועדה ובסרטון הוא אומר במפורש שמה שחשבנו, התמונה שראינו לפני העיניים לפני שנה-שנה וחצי, הוועדות ישבו על זה, זאת לא התמונה שאנחנו רואים היום. היום יש תנופה ויש תמונה שהיא קצת אחרת שלא מחייבת עכשיו את הבנייה המיידית הזאת בעין לבן.

הוועדות המחוזיות דנו בתכנית. הן ממש לא התייחסו לגופן של הטענות שהעלינו. הן אמרו אז שלמעיינות יזרימו מים מהברז, שצבי ארץ ישראל ילמד לגור עם האדם ושבמקום 11,000 עצים שכורתים כאן ייטעו כמה עצים. לא דנו לגופו של עניין. עכשיו, כשזה מגיע לבית המשפט וביום חמישי יש לנו דיון בבית המשפט, בית המשפט – ואני כבר הייתי בבג"ץ וישבתי בדיון – ההסתכלות היא על העניין הסמנטי.

לא ניכנס לדיון. אני מצטערת. תודה רבה לך.

משפט אחרון. אנחנו מחפשים לבדוק לגופו של עניין האם באמת הדבר הזה הוא מחויב המציאות. לא אם נפלה לקונה משפטית כזאת או אחרת ואולי יפילו או לא יפילו את החלטות הוועדה המחוזית.

תודה רבה.

אני אסכם את הדיון. אני מתנצלת בפני אלה שלא הספיקו לדבר אבל אני חושבת שבאמת נתנו כאן זכות דיבור לרבים ושמענו את הקולות מהצדדים השונים. אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון הזה.

בעידן שבו משבר האקלים נותן את אותותיו המוחשיים, הוועדה מביעה דאגה רבה מהתפרסות בנייה על שטחים עם ערכי טבע ייחודיים ומפגיעה במערכות אקולוגיות תומכות חיים.

הוועדה חושבת כי הפגיעה בהרי ירושלים כתוצאה מפיתוח הכבישים ובניית השכונות המתוכננות בהם מהווה פגיעה קשה ביותר בנכסים הטבעיים של העיר ירושלים ושל מדינת ישראל. נכסים אלו מהווים אבן שואבת לתיירות פנים וחוץ ומבטיחים איכות חיים לתושבי העיר ירושלים וסביבתה.

הוועדה מבקשת מגופי התכנון והגופים הממשלתיים, טרם קידום תכניות שהפגיעה שלהן בסביבה כל כך גדולה, לדאוג למיצוי עתודות הבנייה הקיימות ולגבש תמריצים לקידום פרויקטים של התחדשותך עירונית בתוך הערים.

בהמשך להערות שנשמעו בדיון, הוועדה קוראת למוסדות התכנון לגבש תסקירי השפעה על הבריאות בכל דיון תכנוני בו קיים חשש לפגיעה בבריאות הציבור. הוועדה תפעל לקידום ואישור חוק שיקבל חובת עריכת תסקירי השפעה על הבריאות בכל פרויקט בנייה או תשתית.

הוועדה מבקשת ממשרדי הפנים והגנת הסביבה לבחון אפשרות להכרזה על שטחי הרי ירושלים כגן לאומי ובכך להגן עליהם מפני פגיעה בנכסי הטבע.

הוועדה תמשיך ותבחן מודלים אחרים לקידום הכדאיות הכלכלית של התחדשות עירונית אשר אינם מהווים פגיעה בשטחים פתוחים וקרקע משלימה.

אני מודה מאוד לכל מי שהשתתף ולצוות הוועדה. עד כאן הדיון הזה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:51.