פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
03/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בסיון התש"ף (03 ביוני 2020), שעה 9:30

עידוד תיירות פנים ותוכניות הממשלה לסיוע

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
עידן רול

אימן ח'טיב יאסין
מתן כהנא
אנטנס שחאדה

שר התיירות אסף זמיר

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

מירן שחאדה - סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

עמי צדיק - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

יעל דניאלי - מנכל, התאחדות המלונות

טלי לאופר - מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יוסי פתאל - מנכל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

מאיר יצחק הלוי - ראש העירייה, עיריית אילת

רווי רז - יו"ר, התאחדות האטרקציות התיירותיות בישראל

שי בירן - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות הכללית החדשה

לאה ורון

אתי אפלבוים


עידוד תיירות פנים ותוכניות הממשלה לסיוע

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: עידוד תיירות פנים ותוכניות הממשלה לסיוע.

לא אכביר במילים. אם בכלכלה עסקינן, כולנו חפצים בהחזרת המשק לקדמותו. תמיד אנחנו מתהדרים בכך שהתיירות היא מנוע צמיחה מרכזי וחשוב. לא אכביר מילים בפתיח. באמת ארצה לראות האם הממשלה ומשרדי הממשלה הייעודיים אכן התייחסו לזה כך והאם יש תכניות ייעודיות. נקבל גם סקירה מה נעשה ומה צופן לנו העתיד עד לחזרה המלאה.

יש כאן מאסה קריטית חשובה ואיכותית של חברי כנסת חדשים. לפעמים חושבים שאם המנכ"ל או השר לא מגיעים לוועדה אז הדיון פחות חשוב. קודם כל, אנחנו לא רוצים שהשרים והמנכ"לים יהיו כאן, אנחנו רוצים שהם יעבדו במשרדים שלהם. אבל כאשר שר ומנכ"ל מגיעים להציג את התכנית של המשרד יש לזה חשיבות. היום יגיעו נציגים ממשרד התיירות, ממשרד האוצר וממשרד הבריאות.

בסדר פסח יש מצה ומרור. יש מי שלוקח על עצמו את התפקיד להביא את המצה ויש מי שיש לו את התפקיד של המרור. לא תמיד זה חייב להיות יחד. בסדר פסח, ניחא, אנחנו מזכירים מה שעברנו. צריך להשתדל שכל מי ששותף לעשייה יסייע להניע את הגלגל הענק הזה של המשק ואת ענף התיירות.

אנחנו מודים לשר ולמנכ"ל על החשיבות שהעניקו לדיון הזה. בהמשך, לקראת הסוף, נצא עם סיכומים. אני מקווה שהסיכומים יהיו דלילים כי ניווכח שהדברים נעשו כדבעי וכפי שצריך. אם לא, אז הסיכומים יהיו כבדים עם משמעות מעשית.

כבוד השר, בבקשה אדוני.

חברי יושב ראש הוועדה, מזל טוב, ברכות על המינוי. חבריי חברי הכנסת, מנכ"ל המשרד. היה לי חשוב להגיע הבוקר. מבחינתי זאת ישיבה ראשונה לכן רציתי להגיע בעצמי כדי להציג את הענף שלנו שנמצא כעת במשבר הכי עמוק מאי פעם. מדברים הרבה על הממשלה הזאת ועל הצורך שבהקמתה ועל המחיר הכבד שמשלמים כדי שהיא תהיה. בסוף המציאות הכלכלית מייצרת מצב שבו חייבים ממשלה יציבה שתוכל לקבל החלטות בכל ענף מענפי החיים.

ענף התיירות הוא ענף שהיה משגשג ובשנים האחרונות הוא עשה צמיחה אדירה. הגענו ל-4.8 מיליון תיירים זרים שהכניסו למעלה מ-7 מיליארד דולר למשק. הם ייצרו עשרות אלפי מקומות עבודה בצורה ישירה ומאות אלפי מקומות עבודה בצורה עקיפה. כל מי שנוגע בתיירות בצורה כזאת או אחרת, מבין גם את הפוטנציאל צופה פני עתיד של הענף הזה כמנוע צמיחה כלכלי למשק.

אני אומר תמיד, שמי שמגיע לישראל כתייר בלי לדעת לאן הוא מגיע, יוצא מכאן מאוהב באנשים ובחבל הארץ. בעבודה נכונה, בשיווק נכון, אפשר להביא לכאן בימים רגילים הרבה מאוד תיירים שיעשו טוב לכלכלה של המדינה.

ברמה האישית, עסקתי קצת בתחום הזה כשהייתי סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו והייתי יושב ראש חברה עירונית לתיירות "אתרים", שהיתה גם של משרד התיירות. הובלתי שם פרויקטים. אני מכיר את התחום ויש הרבה מה לעשות.

אבל ביום אחד זה נתקע וביום אחד השמיים נסגרו, המלונות נסגרו ואנשים ישבו בבית. זה היה אחד הענפים הראשונים שנפגעו כי סגרו את השמיים. זה יהיה הענף האחרון לחזור לפעילות מלאה, כי עד שלא יפתחו את השמים חזרה, אי-אפשר יהיה להניע את הגלגלים בצורה כזאת שהכול ישתקם. 47% מהתיירות בישראל היא תיירות זרה. זאת אומרת, הטופ שלנו כרגע הוא 50% פוטנציאל של תיירות פנים שצריכה להתבסס בעתיד הקרוב על ישראלים, שחלקם הגדול בחל"ת, בואכה מובטלים, עם מצוקות כלכליות חדשות. הענף נפתח בשבוע שעבר לאחר שאפשרו את פתיחת המלונות, בעבודה משותפת של המשרד עם משרד הבריאות באמצעות התו הסגור.

אמיר, אם יש צורך לתקן אותי במספרים, תרגיש חופשי כי אני עוד חדש.

נפתחו בערך 20% מהמלונות. בתי המלון היו מלאים בשבועות ומייד אחרי החג הם התרוקנו לחלוטין. זאת אומרת, הענף החזיר את העובדים בשביל יומיים מוצלחים. עכשיו הם עובדים אצלו ואין תיירות. עד שייפתח הקיץ לא נראה מספרים גבוהים יותר.

יש בעיה נוספת, שחלק גדול מהענף הזה מושתת בחלקו רק על תיירות מחוץ לארץ. יש מורי דרך שעובדים רק עם קבוצות מחו"ל, חברות של הסעות שמסיעות רק תיירות מחו"ל. ישנם מלונות שעובדים שנים על גבי שנים על תיירות של צליינים. מארגני תיירות זה ענף גדול מאוד ופחות מוכר, עוסק בתיאום החוויה התיירותית בארץ לאנשים שמגיעים מחו"ל. יש מסעדות בצפון ובדרום שכל הווייתן רק אירוח של תיירים. כל האנשים האלה נמצאים בפני שוקת שבורה. גרוע מכך, לא יודעים מתי זה ישתנה. לא אתה ולא אני, אדוני היושב ראש, יודעים לומר להם מתי זה יסתיים. גם הממשלה לא יודעת לומר להם כי אנחנו באירוע מתגלגל. סך-הכול יש לנו יתרון שאנחנו מדינה בטוחה מבחינת קורונה. היתרון הזה ייעלם ברגע אם ייכנסו לכאן אנשים שיביאו איתם קורונה. אם יהיה גל שני לקורונה, אני לא רוצה לחשוב בכלל איך נשתקם ממנו כלכלית, כי כולנו רואים עכשיו מה זה להשתקם מהגל הראשון. זאת משימה שהולכת להיות מאוד קשה.

אדוני היושב ראש, אנחנו מלווים במשרד את כל הענפים בצורה יומיומית. פגשתי כבר את רוב הגורמים הרלוונטיים. אנחנו עובדים מול משרד האוצר ואגף התקציבים בעבודה יומיומית. אנחנו בעבודה יומיומית מול משרד הבריאות ומול משרד התחבורה. סיכמנו השבוע, בהובלתו של שר האוצר, מענק בגובה של 300 מיליון שקלים שיינתן כסיוע למלונות על בסיס הפגיעה שחוו.

בצורת מענקים או הלוואות?

זה מענק למלונות. זה לא הלוואות, אדוני היושב ראש. זה כן ניתן באופן יחסי ועל בסיס הפגיעה שכל אחד נפגע. אף אחד לא מתכוון לתת מענק למלון אם הוא מלא והכול בסדר. לצערי, זה איננו המצב. הסיבה שנראה בקרוב תפוסות גבוהות זה כי מעט מלונות נפתחים. בכל מקום שאתם רואים מלון מלא, תנסו לזכור לעצמכם בראש שזה בגלל שיש שלושה לידו שלא פתחו. מלון בתפוסה נמוכה מפסיד יותר כסף מאשר מלון סגור.

יש לנו הרבה מאוד אתגרים נקודתיים ומידי פעם נבוא לוועדה לבקש את עזרתה. בראש ובראשונה, יש עסקים שלכאורה הם עסק ומי שצריך לטפל בהם זה משרד האוצר ומשרד הכלכלה, אבל העסק מוכוון רק תיירות חוץ. לכן מנגנון פיצוי רגיל שמבחינתו כאילו הגל הראשון הסתיים והשוק מותנע, לא עוזר להם. עד עכשיו משרד האוצר עסק בבומבות של בעיות ועכשיו יש לו את הזמן לרדת לרזולוציות נמוכות יותר. אנחנו מנסים לייצר איתם פתרונות ברמה הנקודתית. אני רוצה להגיד לכם שהרבה מהדברים שתעסקו בהם בוועדה נוגעים בתיירות, גם אם הם לא יושבים תחת המשרד שאני מוביל. למשל, מסעדות, בארים, בתי קפה, אטרקציות, מרכזי תרבות, מרכזי בילוי, מועדונים. כל הדברים האלה הם אירועים תומכי תיירות שמתבססים על תיירות במהלך השנה.

יש לנו בעיה נוספת במקומות מסוימים בארץ והיא בעיה של עובדים. יש עבודות שבאופן טבעי נעשו עד היום על-ידי עובדים זרים. לצורך העניין, באילת יש סגמנט אחד בתוך העבודה שנעשה בשנים האחרונות על-ידי ירדנים והם כרגע לא נמצאים. אנחנו עושים מאמץ כביר לנסות ולגייס כוח עבודה מקומי. יש אחוזי אבטלה גבוהים באילת ולכאורה הדבר הזה יכול להתחבר, אבל בינתיים הוא לא מצליח להתחבר. זה דיון כללי או דיון פילוסופי, אם תרצו, איזה עבודות עושים ואיזה לא.

עשו יריד תעסוקה אחד כדי למצוא אילתים מובטלים - - -

למרות הפערים הגדולים שחזו רק 20%, לא מצליחים לגייס את החלק היחסי של העובדים הירדנים.

לא מצליחים. עשו יריד עבודה אחד ולא הצליחו. היום עושים עוד אחד לאחר ששיפרו את התנאים ומנסים בכל זאת. הסיבה שמנסים בכל הכוח היא, שגם אם יאשרו בסוף את כניסת הירדנים זה ייקח זמן עד שהם יוכלו לעבוד. לכן יש ניסיון כן ואמיתי מצד המלונות לנסות ולגייס. הם שיפרו את התנאים.

היום יש כנס - - -

כבוד השר, יש את העניין הזה שאין להם תמריץ לחזור לעבודה. כל עוד המלונות והצימרים רוצים לעבוד במשרות חלקיות והמדינה נותנת 75% על לשבת בבית, אז העובדים לא ירצו לחזור.

אני מעדיף לתת להשלים את הסקירות.

מתן, זה בסקירה של השר ושל המנכ"ל, יכול להיות שיהיו תשובות. אני מעדיף להשלים את הסקירות.

אני לא מוגבל בזמן ואני אענה על הכול. מה שלא, אני אבקש מאמיר.

ב-10:55 תבוא הסדרנית ותסמן שצריך לסיים.

בצד הפתרונות, אני כן רוצה לומר שני דברים. אחד, אנחנו עושים עבודת מטה שנערכת ליום שאחרי, כי ביום שאחרי יעלו שאלות כמו: איך לקלוט תיירים? איך להתניע מחדש את הפעילות? איך להגדיל את היצע החדרים? הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה.

תגדיר מה זה היום שאחרי.

יום שאחרי זה יום שבו השמים פתוחים לחלוטין וההגבלות הן כאלה שאפשר להמשיך את החיים לצד הקורונה. זה היום שאחרי.

זה לא תלוי רק בנו, זה תלוי בשינוי בכל העולם, זה לא מקומי בלבד.

פתיחת השמים, לא היעלמות הקורונה. זה היום שאחרי? הקורונה תלווה אותנו עוד כמה שנים.

אני אדייק. פתיחת השמיים והאפשרות להכניס הנה תיירים מבלי שיצטרכו לשהות בשבועיים בידוד הוא הרגע שבו המשחק נפתח. מי שתקבע את זה זאת הממשלה. למשרד הבריאות יש עמדה מאוד נחרצת כרגע. בריאות הציבור היא חשובה ולכן אני לא נכנס כרגע לשיקול מה חשוב יותר ומה פחות. אני כשר תיירות מאוד אשמח לראות את השמים נפתחים ואני עושה כל מה שאני יכול כדי לשכנע ולהציג אופציות לפתיחתם בצורה יותר שפויה. אולי העתיד הוא בקפסולות. אולי יפתחו את השמים רק עם מדינות מסוימות. אולי יצטרכו לעשות הרבה מאוד בדיקות בכניסה לכל מדינה. באופן עקרוני, אני מעריך שבגלל הלחץ הכלכלי, אנחנו נראות מדינות פותחות את עצמן בקרוב, בטח מדינות שיותר מוטות תיירות ושהכלכלה שלהן נפגעה חזק יותר. אנחנו נראה אותן פותחות בקרוב. איפה אנחנו נהיה בסקאלה? אני כבר אומר לכם שלצערי לא בין הראשונים ולא מהראשונים. כשזה יתחיל, אנחנו נראה איך זה יהיה.

כרגיל הם יגררו אותנו לשם.

יכול להיות, אני מעריך שאתה לא טועה.

הדבר האחרון הוא, שאנחנו עוסקים עכשיו אל מול כל הקבוצות והגילדות בתוך הענף והרשויות המקומיות בניסיון להוציא לימונדה מהלימונים האלה ולהגדיל בחודשים הקרובים בצורה משמעותית את תיירות הפנים בישראל. אנחנו נצא בקמפיין שעוסק בעידוד תיירות פנים. אנחנו עובדים מול רשויות.

לדוגמה, בירושלים יש למעלה מ-16,000 חדרי מלון. 80% מחדרי המלון האלה הם תיירים מחו"ל. אם לא יעשו חשיבה מחדש איך להפוך לפחות בקיץ את ירושלים לאטרקציה תיירותית רלוונטית לישראלים, אז החדרים האלה יישארו ריקים. זה מצריך חשיבה מחודשת על שיתוף פעולה עירוני עם המלונות. אני אומר כבר עכשיו שזה יצריך חשיבה על התעריפים של המלונות, איזו רגישות והתחשבות. צריך להבין שאנחנו מבקשים רגישות והתחשבות מענף שהוא בקרשים. האמת תצטרך להיות איפשהו באמצע. צריך לראות גם איך מייצרים חוויה תיירותית ישראלית לאנשים שהרבה שנים חוו את הקיץ בחו"ל בכריכה של בילוי ופנאי יחד עם שירות מלונאי בתוך ישראל. זה הדבר הגדול שנתעסק בו בקרוב.

תודה כבוד השר. אין ספק שענף התיירות הוא הסיסמוגרף הכי טוב למצב. הוא מגיב הכי מהר לרגישויות שקיימות בחברה הישראלית, במשק, מבחינה מדינית, ביטחונית, כלכלית, חברתית. הוא יודע להגיב מהר. כשטוב הוא מגיב מהר ואנחנו מרגישים את הערך המוסף. גם במשברים כפי שאנחנו נמצאים בהם הוא הגיב. אנחנו כבר מדברים בדיעבד, מה גם שאנחנו תלויים גם במה שקורה בעולם.

מכובדי המנכ"ל.

רציתי להגיב להערה של מתן. בסוף רציתי חל"ת גמיש במלונות. יש מלונות שאם תוכל להעסיק עובד יומיים בשבוע אז אתה תחזיר אותו לעבודה. אם תצטרך להחזיק אותו יום יום אולי זה עוד לא שווה לך. אם אנחנו רוצים להניע את המשק מחדש, חל"ת גמיש לענף שלנו, הוא מאוד דרמטי.

באוצר, מנגד, אומרים בצדק שהיכולת להכיל חל"ת, מבחינתם, רק על סקטור מסוים היא מאוד מוגבלת. מייד זה נפרץ. השאלה היא, האם יהיה טוב עכשיו למשק להמשיך בחל"ת גמיש, כן או לא? לתפיסתם, התשובה היא לא ואני לא חושב שהם בלתי צודקים. דווקא במקומות החלשים ביותר שרוצים להחזיר עובדים וניתנת האפשרות להחזיר אנשים שעבדו משרה מלאה לשליש משרה, אז הרבה מאוד אנשים יחזרו לשליש משרה במקום למשרה מלאה וזה יעשה יותר נזק מתועלת. שם נמצא הוויכוח. אתה צודק שיש בעיה תמריצית.

אדוני המנכ"ל.

תודה רבה אדוני היושב ראש. שיהיה לך בהצלחה.

תודה.

שיתוף הפעולה עם וועדת הכלכלה מאוד חשוב למשרד התיירות. אני חושב שבעבר היו הרבה נושאים שהצלחנו לקדם פה. עזרתם לנו בנושא התקציבי ואני בטוח ששיתוף הפעולה הזה בהובלתך יימשך. כמו שהבנתם, שר התיירות הנכנס, חבר הכנסת אסף זמיר, הקורונה תפסה את ענף התיירות, את התעשייה הזאת, בשיא של כל הזמנים. אנחנו היום באמת במצב שמגלישה ב-120 קמ"ש, הכול לפי החוק, עצרנו בעצירה מוחלטת ל-0 קמ"ש וכל מה שאנחנו מנסים זה לראות איך הרכב לא יתהפך.

במצב שנוצר, שהיו ביקושים אדירים, בעיקר בכל מה שקשור בתיירות נכנסת, שהתרומה שלה למשק היתה מעל 20 מיליארד שקלים בשנה. זה נעצר לחלוטין מאמצע מרץ. מ-23 מיליארד שקלים ב-2019 עד לעצירה מוחלטת. ההשלכות של זה הן קשות, קודם כל על היזמים, על המלונאים, על מורי הדרך. כולם נערכו לביקושים. זה אומר שהם רכשו אוטובוסים, הרחיבו ושיפצו את המסעדות, הוסיפו קומות בבתי מלון. עשו את כל הפעולות שצריך כשהמומנטום הוא באמת שובר שיאים. לכן אנחנו כל-כך מוטרדים כי הם היו בסחרור של השקעות וזה רק מסבך את המצב. אני חושב שכולם מבינים שאף אחד לא יודע לאן זה הולך וכמה זמן זה יימשך. אנחנו כן משרד שהוא למוד משברים, בין אם זה צוק איתן ובין אם זאת אינתיפאדה, רק אז היו קבוצות תגלית שבמקום עם 35 הגיעו עם 24, היו ביקורי סולידריות שהגיעו לפה. התיירות העסקית המשיכה להגיע לפה. כל זה היום לא קיים.

אתה צודק, אדוני היושב ראש, הרגישות והפגיעה היא מהירה. התיירות היא הראשונה שנפגעה. אנחנו היינו המשרד שסייע למשרד הבריאות לאתר את הקבוצות באמצעות לשכת מארגני תיירות נכנסת, שעשתה פה עבודה מדהימה באיתור קבוצות ואוטובוסים. נמצאת פה מנכ"לית התאחדות בתי המלון, יעל דניאלי, שגם תשמח לפרט בסוגיית כוח האדם. איתרנו את כל התיירים, הוצאנו אותם. היינו צריכים למצוא פתרונות לקבוצות שלא רצו להלין אותם. המלונאים מצאו פתרונות. באמת נעשתה פה עבודה עד שהבנו שצריך לעבוד בשגרת קורונה. יחד עם משרד הבריאות נערכנו לתו הסגול. היתה פה באמת עבודה מצוינת אבל עכשיו אנחנו במצב חדש. המצב היום דורש מאיתנו למצוא פתרונות. אני חושב שבדברים מסוימים התקדמנו. אני רוצה להודות לאגף התקציבים ולשר האוצר. ישבנו השבוע ושר התיירות ושר האוצר סיכמו על המתווה. המלונאים היו מעורבים. יש פה תקציב שהוא משמעותי של כ-300 מיליון שקלים ואנחנו במשרד בונים עכשיו את המודל יחד עם אגף תקציבים. אנחנו מאמינים שזה יהיה גלגל הצלה ראשון כדי לעזור לתעשייה הזאת לשרוד.

כדאי שתזדרזו כי באוצר משפשפים את הסכין של השווארמה.

אנחנו סומכים על אגף תקציבים. פה הם היו בסדר גמור.

לגבי העבר הם היו בסדר, לגבי ההווה והעתיד נשמע אחר-כך.

יותר לכיוון הכבש. לא יחתכו שווארמה, יחתכו חלקים. זה מה שיקרה עוד מעט.

האתגר הגדול שלנו, כמו שציין השר, הוא תיירות הפנים. ב-2019 בערך חצי מהלינות שהיו במדינת ישראל היו של תיירות נכנסת ואת זה אין לנו. מצד שני, נקודת האור היא, שכ-4.5 תיירים ישראלים יצאו לחו"ל והוציאו שם כסף. האתגר שלנו הוא לראות איך במצב של הקורונה, כשהם פה, איך להסב אותם לתיירות פנים. כמובן שיש משפחות שהן במצב כלכלי קשה והן לא יכולות. לראות איך הם יוציאו פה את הכסף בתיירות פנים. יש לנו מוצר מדהים במדינת ישראל. כמו שציין השר, אנחנו נציג פה תכנית. אנחנו עובדים על קמפיין כשהמטרה היא שתעשיית התיירות הישראלית תשרוד על-ידי תיירות הפנים. אפשר לעשות את זה.

יש כאן חסמים שנצטרך להתמודד איתם. מצד אחד, יש עיר כמו אילת, שאני אומר לכם כבר ואמרתי את זה לראש עיריית אילת לפני כחודש, שהיא הראשונה שתתאושש והיא כבר התאוששה. אילת יכולה לרדת מעשרות אלפי מובטלים שיש בה היום ל-5%-7% מובטלים אם רק יתנו למלונות לעבוד. כרגע יש לנו מצב אבסורדי שלא הצלחנו לקבל אישור להביא את העובדים הירדנים לאילת. קיבלתי הבוקר ווטצאפ מאחד המלונאים מרשת אסטרל באילת. יש להם שישה בתי מלון עם 1,000 חדרים והם פתחו רק שניים עם 300 חדרים. יש להם 200 עובדים ירדנים. הם מתחייבים לקלוט 6 ישראלים על כל עובד ירדני שהם יביאו בכל המעגלים שמסביב. אילת יכולה לחזור לעצמה מייד. הסחר, המוניות, המסעדות, הכול יעבוד. יש רק מגבלה אחת של כוח אדם. לבוא ולהגיד למלונאים שיסתדרו ויציעו יותר שכר? הם הציעו יותר שכר. אני דרשתי ירידי תעסוקה שיהיו מתועדים. היו ירידי תעסוקה ולצערי במצב היום תושבי מדינת ישראל לא באים לעבוד בניקיון. תתכבד הממשלה ותבוא ותכין תכנית איך מחזירים את תושבי מדינת ישראל לעבוד גם בניקיון בתי מלון. כרגע זה לא קורה. להגיד למלונאים שיסתדרו לבד בלי להביא ירדנים, זה לא אפשרי. היו 1,500-2,000 ירדנים באילת. אפשר להחזיר אותם מייד עם שבועיים בידוד. המלונאים לוקחים על עצמם הכול. הם הציעו לישראלים 30% תוספת שכר. היה יריד תעסוקה לפני שבוע ולפני שעה התחיל יריד תעסוקה נוסף שהסתיים ב-12:00. נגיד שיגיעו 200 או 300 ונראה שהם יחזיקו מעמד - - -

30% מאיזה מחיר? מה יהיה גובה השכר שיקבל עובד ישראלי?

בשם המלונאים תדבר מנכ"לית ההתאחדות. נתנו באמת תוספי שכר. למלונאים יש מערכות השמה, דאגה לפרט וטיפול בעובדים עד הרמות הכי קטנות. אלה רשתות מקצועיות. אני אומר שכל הרשתות הגדולות, גם ישרוטל, גם פתאל וגם דן ואורכידאה, לא פותחים מלונות כי אין עובדים. ברגע שזה המצב, אילת תהיה במקום עיר תיירות עיר של ביטוח לאומי. המטרה שלנו פה היא למצוא פתרון לנושא הזה. שוחחנו עם אגף תקציבים. צריך לעשות פה פתרונות חרום גם לטווח הקצר. המלונאים מסכימים לקבל מתווה של שלושה חודשים ואם האבטלה לא תרד אז להפסיק את ההסדר עם הירדנים. יש פה הרבה סוגיות שמשרד החוץ מעורב בהן, אסטרטגיות כלכליות של מדינת ישראל, שלום כלכלי. זה נושא חשוב אבל כרגע אני מתמקד באילת שהיא העיר הראשונה שיכולה לחזור. פה אני מקווה מאוד שנדע למצוא פתרון כי במצב היום הרשתות ובתי המלון הבודדים שם לא פותחים בגלל שאין להם עובדים. אין אבסורד יותר גדול מזה.

לגבי ההמשך. כמו שאתם יודעים, אילת היא העיר המרכזית שמרבית התיירות בה היא תיירות הישראלית. לצערנו אחוז התיירות הנכנסת היה מאוד קטן גם בשנה שעברה עם כל המאמץ שעשינו בטיסות. המטרה שלנו היא, שבמצב היום שמיליוני תיירים לא מגיעים, להשאיר בארץ את מיליוני הישראלים שלא נוסעים לחו"ל ובזה אפשר להחזיק את תעשיית התיירות בכל מה שקשור לתיירות הפנים.

כאן האתגר הגדול. למשל, ערים כמו טבריה שניזונה בתיירות נכנסת במרבית השנה, למעט התקופות שהישראלים מגיעים לשם. ערים נוספות כמו ת"א שנפגעת מכך שלא מגיעה תיירות עסקית. אפשר לעשות את זה, אפשר לנתב. פה אין בעיה של עובדים. אנחנו יודעים שבעיית התעסוקה היא רק באילת. זאת לא בעיה משקית. במקומות אחרים בארץ יש עובדים גם לניקיון והבעיה היא רק באילת. לצערי היום יש כבר זליגה של עובדים מתל-אביב לאילת כדי לתת פתרונות נקודתיים ולא בטוח שמשרד הבריאות היה שמח מהזליגה הזאת. זה לא יפתור את הבעיה. יכול להיות שזה ייצור בעיה בריאותית באילת.

היום אחר-הצהריים יש לנו דיון על קמפיין תיירות הפנים שיוצג לשר ואפשרויות למתווה. אנחנו אופטימיים מאוד בכל מה שקשור לעידוד תיירות הפנים ולהצלחה של החזקת תשתיות התיירות. כמובן, לא התיירות הנכנסת, אבל בתי המלון וכל מה שמסביב. דרך זה אנחנו נעזור למורי הדרך, נעזור לכל התעשייה הזאת. כמובן שכל המעגלים שהשר הזכיר ירוויחו מזה. אבל אנחנו צריכים את הכלים הבסיסיים והדבר שהכי דוחק בנו היום זה שאילת תתחיל לעבוד.

אני חייב להגיד שאחד הדיווחים שאנחנו מקבלים הוא שהביקושים בקיץ הם במאות אחוזים יותר משנה שעברה בגלל שחו"ל סגור. לכן צריך לסיים את הסאגה הזאת ולתת לאילת לצאת לארץ. היא תהיה העיר הראשונה שתשתקם לגמרי.

אני מקווה שחברי הוועדה ימשיכו לסייע לנו. אנחנו נמשיך ונאתר את הבעיות ונקווה שנצליח באמת בתהליך השיקום ובגלגלי ההצלה.

תודה. אין ספק שתיירות הפנים היא המפתח היום. בוא לא נשכח שאנחנו גם מחכים לפתיחת השמיים. גם במדינות העולם שחוו את משבר הקורונה חושבים בדיוק כמונו ומתכננים בדיוק כמונו להילחם על כל תייר.

בכוונה הערתי את ההערה תוך כדי הסקירה של השר, כי ודאי ניגרר אחריהם. אני חושב שלא טוב להיגרר. בכל נושא צריך להסיר את שלט הנגרר מהגב, לשים אותו בחזית. להיות גורר ולא נגרר. אני חסיד של תכניות מראש גם אם בסוף לא ייעשה איתן כלום. יום אחד קודם צריך להתכונן.

מרכז המחקר של הכנסת בסקירה קצרה. לאחר מכן נעבור לחברי הכנסת. היום חברי הכנסת ידברו לסירוגין עם האורחים בזום.

אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. בדקנו את הנושא הזה כבר לפני חודשיים וכעת שוב. בדקנו בעיקר מה כלי הסיוע הנהוגים בעולם. ההבדל הגדול הוא שכלי הסיוע הייעודיים לענף הזה יושמו בעולם כבר לפני חודשיים בשיא המשבר. ניתנו כלים ייעודיים לענף הזה מתוך הראייה שכבר נאמרה על-ידי המנכ"ל והשר, שזה ענף שספג את המכה הכי קשה יחד עם ענף הפנאי כמו מסעדות וכדומה. החזרה לפעילות רגילה תיקח המון זמן. בעבר היו משברים קודמים כמו "צוק איתן". בדקנו תוך כמה חודשים חזרנו לפעילות שהיתה ערב "צוק איתן". זה לקח בערך 7-8 חודשים. הפעם כנראה זה יימשך יותר זמן. כמו שאמר המנכ"ל, נקודת האור היא באמת שבחודשים האלה, לפי הנתונים של הלמ"ס, משק בית ישראלי מוציא בחודש כ-1,000 שקלים על תיירות, גם פנים וגם חוץ. כיוון שבחודשיים האחרונים כמעט ולא היו הוצאות בתחום הזה אז יש פה מעין חיסכון של משקי בית בנושא הזה. אותם משקי בית שהמשיכו לעבוד והשכר שלהם כמעט ולא נפגע. בחודשים הקרובים כנראה יוציאו יותר על שירותי תיירות, בעיקר בארץ, כי חו"ל עדיין לא יהיה. צריך לראות שבאמת המחירים לא יעלו כי ההיצע מוגבל.

נושא נוסף שמעניין הוא, שבגלל הריחוק החברתי והזהירות של אנשים לא להתקהל במקומות המוניים, ייתכן שתהיה עדיפות לצימרים ולמקומות קטנים ולא לבתי מלון המוניים, כדי לא לבוא במגע עם אנשים אחרים. היצע הצימרים הוא מוגבל והמחירים כנראה יעלו בגלל התופעה הזאת עד שהגבול ייפתח ואנשים יוכלו לצאת לחו"ל.

אם כבר הזכרת את הצימרים, אני חושב שגם כאן משרד התיירות צריך להיכנס לתמונה. שילוב זרועות, שילוב ידיים. המנהל נכנס לאיזה מהלך אכיפה ובצדק כי אנחנו לא אוהבים הפקרות. אבל אי-אפשר להיכנס לאמצעי אכיפה אגרסיביים בלי שהיד שנייה מגישה תכנית קלה לתכנון, להסדרה. אני אומר מניסיון של שכנים שלי שהיום משק שרוצה לעשות התאמה לתיירות זה עניין של 6-8 שנים עם הוצאות אדירות. תמיד מכנן בך הספק אם ההשקעה שלך לא עומדת לרדת לטמיון כי לא יהיה שוק. אני חושב שזה צריך לבוא גם מצד המשרד להכין תכנית. בסוף, גם כשייגמר עידן הקורונה תמיד יש את השאלה של מחסור בחדרים וכדאיות השקעה. זה מנוע צמיחה וצריך לתת לו דלק. זה לא רק בצפון. יש היום תרבות של צימרים. זה בכל חלקי הארץ.

בדקנו מה קורה בעולם. הכלי העיקרי שיש לו יישום בעולם זה דחייה וויתור על מיסים, אגרות והלוואות. גם בישראל זה קיים.

הכלי הנוסף זה הלוואות בערבות מדינה ומענקים ישירים והשתתפות בהוצאות של העסקים. לגבי הלוואות בערבות מדינה, אני מניח שנציגת האוצר תרחיב יותר. למרות הנתונים שהבאנו במסמך ושהגיעו ממשרד האוצר לגבי ההלוואות לעסקים בענף הזה, כיוון ששיעור הערבות של הממשלה בקרן הוא נמוך והוא רק 15% כשבעולם הוא 60%-70%, אז הרבה עסקים ברמת סיכון גבוהה יחסית הם מודרים לקרן והם בכלל לא ניגשים. גם אם הם ניגשים מייד דוחים אותם בגלל פרופיל הסיכון הגבוהה שלהם. המשמעות היא שיש לעלות את ערבות המדינה כדי שהבנקים יתנו הלוואות לעסקים בסיכון פיננסי מאוד גבוהה, כמו בענף הזה וכמו בעסקים אחרים וכיוצא בזה. זה דבר מאוד חשוב.

כשבודקים את סך האשראי לעסקים קטנים, מסוף 2019 ועד ה-30.4, רואים שלמרות שהקרן הזאת נתנה כבר הלוואות במעל 10 מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים, רואים ירידה ביתרת האשראי של עסקים קטנים. זה ממש קריאת הצילו של הרבה עסקים קטנים שהם לא ישרדו ולא יחזרו לפעילות.

תודה רבה.

נתחיל עם חברי הכנסת. חבר הכנסת יבגני סובה בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, תודה רבה לשר התיירות ולמנכ"ל משרד התיירות. אני לא אכנס למספרים כי זה התפקיד שלכם ואתם שולטים במספרים. גם לפני הקורונה דיברנו בכנסת הרבה על כל הבעיות בענף הזה, גם בהקשר של תיירים שנכנסים ולא חוזרים, מחיר המלונות וכדומה. כולנו מבינים שכרגע זה נדחה הצידה מכיוון שלא מדברים, למשל, על תחרות מול ירדן, מול קפריסין, מול מצרים ומול תורכיה כי פשוט אין תחרות כרגע.

אני רוצה להציע משהו שלא שמעתי מכם וגם לא ראיתי במסמכים. אני מציע לכם לחשוב מחוץ לקופסא ואסביר את עצמי. קודם כל צריך להרכיב את תמונת התייר בעקבות הקורונה. מי הוא? מי הבן אדם שיבוא בפוסט קורונה? מהיכן הוא יגיע? אנחנו יודעים תמיד שיש בין 15-20 מדינות שהן המדינות המובילות במספר התיירים שנכנסים לישראל: רוסיה, ארצות הברית, גרמניה, צרפת וכדומה ואתם מכירים את הנתונים. השאלה האם אתם תעשו מחקר ותנסו לנתח, בעקבות הקורונה, כאשר השמים ייפתחו, מאיזה מדינות ירצו להגיע תיירים? מה החששות שלהם? ומה הרצונות שלהם? בהתאם לזה, עם המוח היהודי שלנו, סליחה, עם המוח הישראלי, אנחנו נוכל להתאים את הצרכים של התייר בפוסט קורונה גם ישראל.

למה הכוונה? כולם מדברים על שבועיים של בידוד. אני תוהה למה צריך שבועיים של בידוד כשאפשר לעשות בדיקה מהירה של קורונה ב-80 דולר. אני לא יודע אם יש מדינות שמציעות אבל תייר שמגיע לישראל ומוכן להיות יום אחד בבידוד ומוכן לעבור את הבדיקה אפילו על חשבון המדינה ב-100 דולר, אתה מקבל אותו בצורה סטרילית ונקייה. יש לך תייר שיכול להסתובב. ברור שהוא יכול להידבק אבל הוא נכנס למדינה ואתה בודק אותו. זה סוג של ויזה.

במדינות שיש צורך בוויזה לכאן האדם מגיע לקונסוליה הישראלית. מבחינה ביטחונית הוא עובר תשאול ובידוק. לוקח לו כמה ימים להכין ויזה ואז הוא מגיע לישראל ופה עושים לו בידוק ותשאול ואפילו יש כאלה שהם מגורשים למרות שיש להם ויזה. את האנרגיה הזאת שקשורה לנושאים ביטחוניים, אפשר להפנות לנושא של טיהור בריאותי שמכניס אותו לישראל. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה. בזה נוכל להתחרות במדינות הסמוכות. אני לא חושב שתורכיה, ירדן, מצרים ואפילו קפריסין יהיו מסוגלות להקים מערך של בדיקות מהירות, אפילו עשרות אלפי בדיקות ביום, על-מנת להכניס תיירים. את אותו מערך אפשר לעשות לערים מבודדות כמו אילת. באילת כמעט ולא היו חולים. מספר החולים שם היה בעשרות. בוודאי שאני מצטרף לקריאה, כמו שאמר המנכ"ל, לבודד את העיר הזאת ולתת לעיר הזאת לצמוח.

עוד נקודה חשובה. אני גם חושב שצריך לדרוש לבטל מע"מ על תיירות פנים. לא לעשות כל מיני שוברים אלא פשוט לבטל מע"מ כי ברגע שאתה מבטל מע"מ אתה מוריד מחירים ובן אדם שמשקיע בעסק שלו - - -

תמכת גם במע"מ אפס על דירות?

לא הייתי אז חבר כנסת. זה לא אמור להיות לכל החיים.

בעבר זה לא הוכיח את עצמו כי הרשתות לקחו את זה.

זה כבר התפקיד שלנו לפקח. אני רק אומר שצריך להוריד מחיר ובמקביל לעשות את כל הפעולות הנדרשות על-מנת להפיג את החששות של התייר. התייר יחשוש להגיע. החשש הגדול שלו זה הבריאות שלו. זה ילווה אותנו לא שנה, אני בטוח שזה ילווה אותנו בין 3-4 שנים עד שיימצא חיסון ועד שהחיסון ייכנס לפועל ואנשים יתחילו להתחסן.

יעל דניאלי, בבקשה.

אני מנכ"לית התאחדות בתי המלון בישראל. תודה רבה שהזמנתם אותי. תודה רבה לשר החדש שמגיע לו ציון 100 על קליטה החומר בזמן אפס. תודה לאמיר הלוי המנכ"ל. תודה שאתם תומכים בנו ומלווים אותנו. תודה גם לשאר השותפים, משרד הבריאות, משרד האוצר. כולם שותפים מלאים לדרך תוך עמידה על העקרונות שלהם, מה שעושה את העניין הזה הרבה יותר מעניין.

אני אומר בהומור, שאם את מודה להם על העמידה על העקרונות שלהם, אני סוגר את הדיון.

לא, אמרתי שזה שילוב של תמיכה תוך עמידה על העקרונות. זה מה שעושה את הדבר הזה מעניין.

הנחיות הבריאות אני עוד מבין. אבל האוצר? אל תהיי יותר מידי אלגנטית. סתם, זה בהומור.

בגדול, מרבית הפרטים כבר ניתנו. הענף שלנו נסגר כמעט לחלוטין. 96% מהמלונות נסגרו. קרוב ל-40,000 עובדים נשלחו לבתיהם, פוטרו או נשלחו לחל"ת. בתי המלון הסגורים המשיכו לדמם משום שההוצאות הקבועות בסך של כ-150 מיליון שקלים לענף המשיכו להיגבות. על הדרך קיבלנו פטור לשלושה חודשים מארנונה, חל"ת לעובדים. עדיין, נכון להיום, כ-80% מהענף שלנו סגור ויושב בבית.

בשבועות נפתחו 86 מלונות. כמו שהטיבו פה להציג, יוני הוא חודש חלש ולכן חלק מהמלונות נסגרו לאחר מכן. חלק מהמלונות המשיכו להישאר פתוחים תוך כדי שהם מפסידים משום שמלון בתפוסות נמוכות עולה הרבה יותר ממלון סגור.

אנחנו חפצי חיים ורוצים לחזור לפעילות כמה שיותר מהר. לפי התרחיש האופטימי, אנחנו מקווים שתיירות פנים תתחיל לפקוד את המלונות בחודשי הקיץ ואילו תיירות חוץ לא תגיע לפני רבעון ראשון של 2021. כמו שאמרתם, כמחצית הלינות בישראל הם של תיירות נכנסות. ישנן ערים שהן מוטות תיירות נכנסת, כמו תל-אביב, ירושלים, טבריה, נתניה ונצרת. לערים האלה תהיה את עיקר הבעיה להביא את התיירים הישראלים. ישנה גם אילת ש-90% ממנה היא תיירות פנים ושם יש את בעיית הירדנים. אני חייבת לכם איזה מספר לגבי שכר העובדים בניקיון ומייד אגיע לזה.

מילה אחת על הנושא של עידוד התיירות.

90% תיירות ישראלית באילת?

כן.

באים לשם ארגוני עובדים.

המספר הזה יורד בהדרגה עם פתיחת שדה התעופה רמון והניצול היותר יעיל של החורף בטיסות לואו קוסט שעשה קודמי, הגדילו את אחוז התיירים הזרים.

זה היה בתהליך כשהכול נקטע בעצם.

לסיכום.

ישנם שני נושאים. אחד זה הנושא של ערים מוטות תיירות נכנסת שצריך לעודד שם את השיווק. ישנם המון פתרונות. אנחנו גם עשינו איזו עבודה עם KPMG שהציעה מספר פתרונות שבהם המדינה יכולה לסייע. למשל, הכרה בהוצאה מוכרת של נופשי חברה, כך שחברות שעד היום היו מורגלות להוציא את העובדים שלהן לחו"ל, יעשו את זה בארץ. ישנם עוד מנגנונים כאלה ואחרים. נשמח לשיתוף פעולה. העסק הזה כרגע בחיתולים. הנושא של עידוד תיירות פנים עוד טרם החל ואני חושבת שיש פה הרבה עבודה והרבה מה להשקיע בעניין הזה.

מה לגבי שכר העובדים?

לגבי שכר העובדים. דיברנו על אילת. היום מתקיים יריד שני, לאחר שביריד הראשון הצלחנו לגייס 5 עובדים לענף הניקיון. היה מישהו שאמר שאולי יגייסו 200 עובדים. אני סקפטית אבל הלוואי. שכר השעה שמוצע כרגע ביריד לעובדים באילת עבור עבודות חדרנות וניקיון הוא כ-40 שקלים לשעה. אני לא חושבת שזה מעט. אני מאוד מקווה שנצליח לגייס עוד כמה עובדים.

הוא לא מעט, אבל הוא גם לא גבוה.

אני חושבת שיחסית למשק ויחסית לעבודות מהסוג הזה, אני חושבת שזה שכר גבוה. תמיד אפשר לשלם הרבה יותר. השאלה ממה משלמים את זה. בוא נזכור שאנחנו נמצאים במלונות שמדממים עדיין לאחר משבר.

כדי שלא יישמע שיש לי אצבע קלה. כשיש כשל שוק, לפני שאנחנו יוצאים ליריד תעסוקה צריך לנסות למשוך אלינו ולהפוך את זה לאטרקטיבי יותר. כך צריכים לעשות ואני מקווה שעשיתם זאת. יש לנו היום טכנולוגיות ושיטות כדי לרדת לדקויות ולבחון התנהגות של אוכלוסייה. אנחנו יכולים לדעת איזה סכום היה מביא אנשים. זה מביש לשמוע שביריד הצליחו לגייס 5 עובדים. זה אפילו לא מספיק כדי לנקות את מה שהשאירו ביריד. אני לא צוחק, זה כואב.

השאלה האם נעשתה באמת עבודה ואנחנו יודעים מה כן יביא את האנשים? זה לא שיטת מצליח. בואו נזרוק פיתיון של 40 שקלים לשעה ונראה אם זה עובד. אסור להיכשל. צריך ללמוד את אופי ההתנהגות הישראלי מבחינה כלכלית ומה כן היה מביא.

אתמול היה דיון על התחבורה. אנחנו זוכרים את הרפורמה בתחבורה הציבורית. חשבו שיביאו נהגים מן הגורן ומן היקב ונתנו להם שכר מעליב. זה לא הלך כי היו תופעות חברתיות קשות בתוך התחבורה הציבורית והיה מחסור בנהגים. כשהעלו את השכר לשכר סביר, פתרו את הבעיה. זה חומר למחשבה, אני לא בא בטענות. הקורונה הפתיעה את כולנו.

מה השכר של עובד ניקיון ירדני ?

ערב המגיפה היו באילת כ-2,000 עובדים ירדנים. השכר שלהם נמוך מזה. הם היו עובדים מסורים ומצוינים ולא הביתה בעיה לגייס אותם. הם לא היו נשארים ללון בעיר.

כדאי להם כי רמת החיים שלהם נמוכה. את מחזקת את מה שאני אומרת.

נמוך בהרבה מהשכר הממוצע לעובדים הישראלים.

אבל לא נמוך ממינימום ישראלי, כי אסור לשלם פחות משכר מינימום. ביחס לירדן זאת עדיין משכורת גבוהה.

בכל מקרה, תפחית מ-40%, 20% שכרגע הם מציעים יותר. עדיין השכר נשאר גבוה משכר מינימום.

כאמור, יש לנו המון עבודה כדי להביא התאוששות של 80% מהמלונות הנוספים, הן בתחום של הרגולציה, וגם ישנה איזו קרן נוספת שעתידה לקום על-ידי האוצר שנותנת אשראי לעסקים מסורבי אשראי. לא מעט מלונות התקשו בקבלת אשראי במסגרת המסלולים שהציע האוצר וגם לכך אנחנו מצפים. נוצר מצב מוזר אבל מחולל התעסוקה בעיר אילת זה בעצם העובדים הירדנים. ללא אותם עובדים אנחנו לא רואים את שאר המלונות בעיר נפתחים. זאת בעיה גדולה. אנחנו בטוחים שכניסתם של 1,000 עובדים ירדנים לאילת תאפשר להוריד בבת אחת 45% האבטלה שיש כרגע בעיר לשיעור שהיה ערב המגיפה, שאם אני לא טועה היה 7%.

אין ספק שחזרתה של העיר אילת לתפקוד מלא ומטבי יהיה סממן ומורה דרך להרבה ענפים במשק, שלא לדבר על ענף התיירות בכלל. מעל הצורך של העיר אילת יש את הצורך של המשק הישראלי. אני רואה בו מורה דרך וסמן מוביל.

גם בסוגיית גיוס העובדים. לפעמים אנחנו נתקלים בפרוצדורות ובירוקרטיות. לבירוקרטיה הישראלית אין פתיחות לגבי שינוי תוך כדי תנועה במצבים משבריים. היום המדינה משלמת על החל"תים ונותנת פטורים. זה כסף טוב. אותו עובד שאני רוצה לעשות לו השמה לענף התיירות הוא יעשה את החשבון. הוא יגיד, אני מקבל 40 שקל לעומת דמי אבטלה. אם יבוא האוצר ויגיד שאם אתה הולך לענף מועדף אז אני לא מתייחס לחל"ת או שאני נותן לך הקלות. בסוף בסוף העובד עושה את השיקולים הכלכליים שלו. זה גם חסם. לפני שיוצאים ליריד תעסוקה, מישהו היה צריך לחשוב על זה.

אמנם אני נראה צעיר אבל אני זקן במגזר הציבורי. אני אומר לכם שאם כל חטאת זה לשבת ולחכות שהטיל ייפול, לאסוף את השברים ולראות איך אנחנו מתנהגים. מאז שהמשבר פרץ עבר כבר זמן. היה צריך לחכות ולהכין נייר. כנ"ל לגבי ענף התיירות. אני רוצה להאמין שישבתם אצלכם והכנתם מסמך למשרד הבריאות, מסמך לאוצר, מסמך למשרד התיירות, איך אתם רואים את היציאה. מה קרה? כולם נכנסו לאיזה קיפאון ומחכים שמשרד הבריאות ומטה הקורונה יצאו למסיבת העיתונים של שמונה בערב יגידו לנו מה לעשות? לא, זה לא צריך להתנהל כך. לצערי הרב, במעט שאני חווה בדיונים שהיו בכנסת, הרבה גופים בחברה הישראלית ובמשק הישראלי המתינו תמיד לממסד. אני צריך לגרות את הממסד. מי שלא צועק איי, לא ידעו שכואב לו. מי שלא ייאבק ויהיה בפעולה אקטיבית מול המשרדים, מול האוצר, מול משרד הבריאות, משרד הבריאות יכסה את עצמו ולא ימהר לתת שום הקלה. לראייה, הם הוכיחו לנו. ענפים שלא היה קריטי להחזיר אותם אבל הם הפגינו וצעקו, חזרו. זאת דעתי.

צריך לדעת שאילת לא תיפתח בשלב הזה אם לא יהיו עובדים.

אנחנו נעשה הכול. לא לחינם נאמתי את נאום התוכחה שלי. אני רוצה לשמוע היום שיעשו צעדים מעבר לתעסוקה כי אין פה שום פיתוח.

בסדר. אני רק רוצה לומר שככל שמדובר בהבאה של עובדים ירדנים אז הם יצטרכו לבידוד של שבועיים.

אם צריך נביא אותם. אם הם צריכים להיות בבידוד, הם ייכנסו לבידוד והמדינה תשפה את המלונאים על ה-14 יום האלה. אבל נעשה, לא נישאר בפריז.

בסדר גמור. צריך לקחת לוחות זמנים. אנחנו רוצים כמה שיותר מהר ייפתחו המלונות.

גם אנחנו.

כנראה שכרגע לפי לוחות הזמנים זה לא יקרה לפני יולי.

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה גברתי.

כבוד היו"ר אני מצטרפת למה שאמרת עכשיו לגבי גיוס העובדים. אישית, אני לא רוצה להיכנס לנושא של תנאי העסקה. בעיניי זה בכלל לא נורמלי ולא אנושי לחשוב על תנאי העסקה איפה ואיפה ועובד מירדן או עובד מישראל לא מקבלים את אותו דבר. זה דיון אחר שבעיניי צריך לשים אותו ולבחון אותו מכל הצדדים.

חברי יבגני, אני מציעה שנשתמש במוח האנושי שיש לנו.

הוא חזר בו, הוא אמר את זה מייד.

אמרתי המוח הישראלי. ישראל תמיד הולכת קדימה. תיקנתי, אני מתנצל אם פגעתי במישהו. לא היתה כוונה.

תאמיני לי, בעיקר בעסקי תיירות, כולם יחד.

בואו נדלג על הסופרלטיבים. אני בלחץ זמנים ויש לנו אורחים חשובים בזום.

אני לוקחת את זה למקום של הדיון שלנו. במוח האנושי שלנו אנחנו צריכים להסתכל על שני הצדדים, גם על המלונות וגם על הלקוחות. כולנו במדינה חיים בתקופה מאוד קשה. העובדים והמובטלים נמצאים בלחץ נוראי. כתוצאה מהלחץ הכלכלי יש גם לחץ נפשי וכולנו צריכים את האוורור הזה. השמיים נסגרו אבל יש עוד משהו שצריך לקחת אותו בחשבון. מהמקום של החברה הערבית, ממה שאני מכירה, אנחנו יצאנו לחו"ל למשל לתורכיה כי החבילה שאנחנו מקבלים שם היא פחות מחצי ממה שעולה בארץ. בסופו של דבר, בן אדם רוצה לחיות חיים טובים וליהנות.

לכן צריך לחשוב איך להביא לפתרון ולהשקיע בתיירות פנים. אני כן אומרת שתיירות פנים עכשיו זה המוקד. אני רוצה שנחשוב גם על הצפון. הצפון שעכשיו פורח, יש פירות יש קטיף, צריך לא לפספס את העונה הזאת וצריך לחשוב איך מנצלים את העונה הזאת.

עוד יותר, אני רוצה שניקח בחשבון לא רק את זה שמעסיק 300 ו-200 עובדים, שזה טוב וחשוב למשק, אבל אנחנו צריכים גם להסתכל על האירוח הביתי. על האישה שמפרנסת משפחה שלמה מהאירוח ביתי בצפון או בכל מקום אחר כמו נצרת ועוד מקומות אחרים בארץ. צריך להכין תכנית גם להם ולא להסתכל רק על הדברים הגדולים. זה חלק מהחבילה וזה חלק מהחברה וכל אחד חשוב.

תודה.

ראש עיריית אילת נמצא איתנו בזום.

בבקשה, אדוני.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני גם מצטרף לאיחולי ההצלחה. מי כמוך מכיר את העיר אילת. אתה היית נציג הממשלה בהנפת דגל הדיו ביום אילת האחרון. שמחנו לשמוע את ברכותיך לעיר ואת היכרותך רבת השנים עם העיר אילת. באמת תודה רבה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד לשר התיירות גם תודה גדולה. ההחלטה שביום העבודה הראשון של השר להגיע לאילת זאת החלטה לא ברורה מאליה ובהחלט מסמנת את הבנת השר לחשיבותה האסטרטגית תיירותית של העיר אילת. אני שמח על התזזית שאתה מכניס. זה נותן לנו פתח לתקווה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר כך. אני ממש רוצה לדבר אליך כיושב ראש ועדת הכלכלה ולא כמי שאחראי על תיירות הפנים. אנחנו מדברים על עיר שכלכלית כל חוליות המזון אשר בה נפגעות כתוצאה מהפגיעה הקשה שהעיר חטפה, החל משדה דב שנסגר, עבור דרך הקריסה שהיתה לנו בים והצונמי שחלף על העיר ב-13.3. כמובן משבר הקורונה שנתן מכה קשה מאוד לתעשייה שעליה מושתת העיר אילת. חשוב לי לציין זאת. יש עוד ערים שיש בהן בתי מלון, אבל אין אף עיר שיותר מ-80% מכלכלתה נשען על נושא התיירות. לכן האירוע הוא כרגע מעבר לתיירות פנים. זה מגה אירוע בהיבט הכלכלי, מגה אירוע בהיבט הדמוגרפי וההשלכות שלו הן השלכות מאוד קשות. ברור לגמרי שהבעיה המרכזית שנובעת ממה שקרה זה נושא התעסוקה. אנחנו הגענו למצבים שב-80% מבתי האב בעיר אילת ישב שם מובטל וב-30% מתוך ה-80% הללו ישבו שני מובטלים ועדיין יושבים. אנחנו מדברים על מספרים פנומנליים, מטורפים שיוצרים פה טלטלה חברתית ולא רק כלכלית שהיא בלתי אפשרית.

לכן צריך לעשות כל מעשה. אני פונה אליך פה כיושב ראש ועדת כלכלה, לעשות כל מעשה כדי להשיב לעיר המדהימה הזאת את החיים למסלולם. עיר שהכניסה כל שנה מיליארדי שקלים לקופת המדינה. להשיב את החיים למסלולם על-ידי פעולות יצירתיות, על-ידי הכנסת משאבים מהמדינה לטובת העיר והעיר תחזיר את ההשקעה הזאת. לעשות פעולות שאנחנו כבר ביקשנו.

דיברת על תכניות וצדקת. אני אספר לך, אדוני היושב ראש, שארבע תכניות מונחות על השולחנות הרלוונטיים של ממשלת ישראל. חשוב שתדע את זה. יש תכנית שנקראת "אביב 20" שיושבת על השולחן. יש תכנית שנקראת "תכנית ירוקה" שיושבת על השולחן. יש תכנית שנקראת "תכנית תיירות" שיושבת על השולחן. כולם מזדהים איתנו, כולם מסכימים איתנו, כולם חושבים שאנחנו צודקים אבל שם זה נגמר. עוד היום אשלח לך את התכניות.

אני מודה לך.

אם אתה שואל אחרי כל התכניות האם קיבלנו שקל אחד לטובת העיר אילת בגין אפיוניה? התשובה היא לא. קיבלנו שיפוי על נושא הארנונה למלונות כמו שקיבלו בכל הארץ וגם אותו לא קיבלנו באופן מלא.

מאיר, רק תתייחס למה שמשרד התיירות עושה באילת.

מאיר יצחק הלוי, אני מסכים איתך.

אי אפשר להגיד שהממשלה לא עושה כלום בזמן שמשרד התיירות בחול המועד פסח הוצאנו הזמנת עבודה עם עשרות מיליוני שקלים ועובדים שם.

אמיר, לא סיימתי.

אתה אומר שהממשלה לא עושה כלום.

אני רוצה לפרגן לכם.

מאיר יצחק הלוי, רגע. עם כל הכבוד, אתה תסתכל אלי כשאני פונה אליך. זה שאתה לא מקשיב, לא מקשיב, אבל לבזות ולא להסתכל עלי זה לא יהיה.

אני מתנצל.

אל תתנצל, תקשיב לי שאני פונה אליך.

אני מתנצל.

אנחנו במצב משברי. ביקשתי לוותר על סופרלטיבים ומחמאות. אף אחד לא אמר שאתם לא עושים, אף אחד לא אומר שהאוצר לא עושה. אנחנו רוצים לגעת במורסות. יש לנו 20 דקות ברוטו לדבר על המורסות אז אל תתרגש. אנחנו במצב משברי. לא נאמר שמשרד התיירות לא עשה כלום.

אמרתי את אשר אמרתי. אמשיך ואומר שכתוצאה ממשבר הסופה שהיתה לנו משרד התיירות הכניס את היד לארנק והוציא עשרות מיליוני שקלים כדי לסייע לנו בשיפוץ הטיילת. אם הייתם נותנים לי להמשיך לדבר, הייתי מציג את הדברים. חבל שמתפרצים לדבריי.

אני אומר את הדברים בכאב גדול מאוד. אני אומר לך את זה, אדוני, כיושב ראש ועדת כלכלה. אין ספק שגם משרד התיירות עוזר. אני חייב להגיד שגם במשרד הפנים, למרות שלא ראינו מהם כסף, יש רמה של הזדהות מאוד גדול. משרד התיירות אכן העביר מעל 20 ומשהו מיליון שקלים בשלב הזה לטובת העיר אילת. כל הכבוד ואני מפרגן ואני מאוד מאוד מקווה שיינתנו למשרד הזה עוד ועוד משאבים כדי שיוכל להעביר אותם ולגלגל אותם לטובת התיירות בעיר אילת.

אני מסכים איתך, אדוני, שירידי תיירות זה אולי לא הדבר המוצלח ביותר. אבל שער בעיניי רוחך, יושבת פה הנהגת עיר שיש בה למעלה מ-20,000 תושבים מובטלים. היא רוצה לעשות גם נראות ציבורית. אנחנו חייבים לעשות את זה, להראות שאנחנו מאפשרים להיפגש עם מעסיקים פוטנציאליים. אז אנחנו נעשה עוד ועוד ירידים. גם אם נקלוט שני אנשים, מבחינתי זה שני אנשים שהם עולם ומלואו. אנחנו מחויבים לעשות את זה. הלוואי ולא נידרש לכך אבל אנחנו צריכים לעשות את זה.

לסיכום. אני מבקש ממך, אדוני, שכיושב ראש ועדת הכלכלה, אחרי שיסתיימו העניינים של תיירות פנים שהם חשובים מאין כמותם בעת הזאת. זה מה שיכניס לנו חמצן לכלכלה של העיר. אחרי זה אני מבקש שתזמן דיון שמדבר על אתגריה של העיר אילת, כי אני אומר לך, שלא נתבלבל, גם כשתהיינה תפוסות של 100% עדיין יהיו פה שובלים בהיבטים החברתיים, בהיבטים הפסיכולוגיים, בהיבטים הכלכליים. אני יודע על מה אני מדבר כי אני חי פה. חשוב שנדע את הדברים.

כבר היום יש גידול של 50% במספר הפונים לאגף של שירותים חברתיים. זה אירוע שכדאי שנדע עליו כי אי-אפשר להתעלם מזה. אנחנו לא עיר מסכנה. אנחנו עיר גאה, אנחנו עיר שיש לה מה להגיד. אנחנו עיר שידעה והצליחה בעזרת משרד התיירות והפעולה המצוינת שעשה השר הקודם, להביא הרבה מאוד תיירים והרבה מאוד תנועה לעיר אילת. החזרנו כסף גדול לקופת המדינה.

לכן אני מבקש לפתוח את הזום ולאפשר לנו לקיים דיון בעוד שבוע או שבועיים לאן פני העיר אילת על היבטיה המורכבים, השונים, המיוחדים, המוחרגים. אין ברירה אחרת.

בעניין של תיירות הפנים אני יכול לספר לכם שמלבד משרד התיירות, שאני עוד פעם מצדיע לו, שמעתי את מה שאומר ארנון בן דוד שנמצא איתנו פה. הוא נתן הנחייה מאוד ברורה - - -

מאיר יצחק הלוי, אנחנו רוצים שכולם ידברו. תן לי מילות סיכום. מה אתה מצפה היום בעיצומו של המשבר?

אני מצפה לשני דברים. הציפייה הגדולה היא שתודיע שיש זימון מיוחד בעניין העיר אילת מהר ככל האפשר.

מה אתה מציע?

הוא באמצע.

בעיה שנייה היא בעיית כוח אדם בבתי המלון. צריך לטפל בזה בטיפול יצירתי פורץ דרך. אני לגמרי מסכים שצריך לראות איך מביאים את הירדנים מהר ככל האפשר. אני חייב להגיד שאני מאוד לא אוהב את התנועה של אנשים מדרום תל-אביב לתוך העיר אילת. זאת תנועה מיותרת, לא נכונה, עושה לנו בעיות. אבל כנראה שאין לנו כנראה ברירה אחרת. ככל שנקדים לתת מענים יצירתיים לתחום התעסוקתי כדי לפתוח את בתי המלון, נוכל לשבת אחרי זה יותר רגועים ולדון בבעיות הכבדות של העיר אילת.

חבר הכנסת אנטנס שחאדה.

עוד מעט יש מליאה אז אני אדבר בקיצור. התחלתי לבדוק את ענף תיירות הפנים אחרי הבחירות באפריל שנה שעברה. היתה לנו פגישה עם התאחדות בתי המלון, עם אמיר חייק המנכ"ל, כדי לעודד השקעות בבתי מלון וצימרים ביישובים הערביים בצפון. זה ענף מאוד חשוב לצמיחה הכלכלית, להעלאת הפריון וגם לתעסוקה ביישובים הערביים.

אני רוצה לבקש ממשרד התיירות תשומת לב מיוחדת לעיר נצרת. העיר בנויה בעיקר על תיירות חוץ. רק במועדים מועטים היא כוללת גם תיירות פנים. עכשיו היא במצוקה כי כמעט ואין תיירות. אנחנו מדברים על אילת אבל גם בנצרת יש את אותה מצוקה כי כל בתי המלון מושבתים. זה מקור פרנסה מאוד חשוב לנצרת. בתקופה הזאת כמעט ולא היתה תיירות פנים. צריך לבנות משהו מיוחד בשיתוף פעולה עם עיריית נצרת, אולי פסטיבל מיוחד לנצרת בתקופת הקיץ, כדי לנסות להקל את המצוקה.

דבר שני שאני אציע למשרד התיירות זאת תכנית מיוחדת. עוד חודשיים כמעט נחגוג את עיד אל אדחה, 60 יום מעיד אל פיטר. בשנים קודמות, אם הייתם מסתובבים ביישובים ערביים זה היה כמעט עוצר. אחוז ניכר מהאוכלוסייה הערבית נסעה לחו"ל כדי לחגוג את עיד אל אדחא. שם גם המחירים זולים יותר, גם תרבות הפנאי כנראה מתאימה יותר לאוכלוסייה הערבית. כנראה שגם קבלת הפנים שונה. לכן צריך לבנות תכנית מיוחדת לעיד אל אדחא לאוכלוסייה הערבית כדי לתת לה מענה יותר זול וזמין גם למצב הכלכלי עכשיו בתקופה זאת. זה נושא מאוד חשוב שצריך לטפל בו גם בוועדה.

הערה אחרונה. דיברת על נהגי אוטובוסים. אתמול פנו אלי כמה נהגי אוטובוסים שעכשיו החברות מנסות לנצל את חזרתם לעבודה ולשנות את תנאי התעסוקה. צריך דיון מיוחד על זה.

היה ויהיו עוד.

ארנון בר דוד נמצא איתנו? נעבור הלאה.

נמצא איתכם שי בירן סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות במקום ארנון בר דוד.

תודה רבה על התזכורת, אל תדאג, נפנה אליך.

בועז טופורובסקי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בעברי הייתי יו"ר קבוצת איסת"א, שהיא סוכנות הנסיעות הגדולה בישראל אבל יש לה גם בתי מלון בארץ, בעולם, תיירות נכנסת, תיירות יוצאת ותיירות פנים. לכן אני קצת רואה את כל הסיפור הזה מראייה הוליסטית ואני רוצה לתת איזה כיוון שהוא קשור כמובן לתיירות הפנים אבל הוא קצת רחב יותר ולא מקבל מענה.

בכל עולם סוכני הנסיעות יש בערך 20,000 עובדים שכרגע לא מקבלים מענה. למעט הטיפול בתיירות הפנים אי-אפשר להחזיר אותם לעבודה כי אין להם עבודה.

יש סוכנים שנותנים שירות לישראלים להזמין טיסות לחו"ל. אתה מדבר על סוכנים שמוציאים ישראלים מהארץ.

בדרך-כלל סוכנות נסיעות לא נותנת רק שירות כזה או שירות כזה. אותו סוכן נותן את כל השירותים. אם תיירות הפנים תופסת 10% מנפח העבודה של אותו סוכן, אז אם היו 10 סוכנים, יחזירו סוכן אחד לעבודה ואת השאר ישאירו בבית. הפיצויים שהיום נותנים לסוכני תיירות, כמו אצל כל מעסיק אחר, לא מצדיקים את עצמם כי אין עבודה ואז הסוכן מפסיד כסף למרות ה-7,500 שנמרח על פני 4 חודשים.

אותם אנשים לא כל-כך מהר יחזרו. רוב סוכני הנסיעות הם עובדים צעירים. בגלל שלא מאריכים עכשיו את החל"ת, נאלצים לפטר אותם.

למרות שבעברי עבדתי באיסת"א זה איכשהו יתרון עסקי לאיסת"א. איסת"א היא הכי גדולה אז היא תבלע את כל הסוכנויות הקטנות שיפשטו את הרגל, אבל זה איום ונורא לענף. זה יגרום למצב שהענף יהיה מאוד ריכוזי. בשלב מסוים זה יביא לעליית מחירים. מעבר לזה, זה יגרום להוצאת כספים ממדינת ישראל לאתרים בינלאומיים שלא משלמים מיסים במדינת ישראל.

אז אתה מציע לפתוח מלא את הענף או לבטל את הקורונה?

שמעתי שעובדים על ביטול הקורונה, אך בהחלט יש מקום לטפל בהם באופן מיוחד ואחיד. הבנתי שאתמול היתה פגישה של סוכני נסיעות במשרד האוצר.

אנחנו רוצים לשמוע גם את משרד האוצר וגם את משרד התיירות.

עו"ד טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל.

קודם כל, ברכות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על כינוס הוועדה. אני בטוחה שיהיו דיונים ענייניים ותורמים. ברכות לשר התיירות הנכנס על השתתפותו.

בהמשך ישיר למה שאמר חבר הכנסת בנושא של משרדי התיירות. אני מדברת כאן בשם ענף משרדי הנסיעות, מארגני תיירות וסוכני נסיעות ומשרדים מכל הענף. הענף נמצא במצב מאוד קשה. מדובר על ענף שמונה כ-600 משרדים שמעסיק כ-20,000 עובדים מכל המגזרים, עובדים שהמדינה מעוניינת לסייע להם.

גברתי, בואי נהיה תכליתיים. מה את מציעה? מה את חושבת שאפשר לעשות?

אני אהיה תכליתית. במשפט אחד אני אומרת לך שהענף של משרדי הנסיעות זה ענף שמייצג עסקים כחול לבן מכל המגזרים, מכל האוכלוסיות, מהפריפריה, מהמרכז. יש משרדים של שלושה אנשים עד משרדים גדולים כמו של איסת"א. עד עכשיו לא קיבלנו שום סיוע והענף הזה הוא על סף קריסה.

ראשית, אנחנו מבקשים שיינתן לענף סיוע כמו שניתן לענפים אחרים. שייקחו בחשבון שהוא במצב הכי קשה מכל הענפים.

שנית, ראייה הוליסטית כחלק מכל ענף התיירות. אנחנו לא חושבים שצריכה להיות הפרדה בין תיירות נכנסת, תיירות פנים ותיירות יוצאת. זה הכול איברים של אותו גוף. בלי תיירות יוצאת אין תיירות נכנסת, אין ענף תעופה, אין תיירות פנים. זה בסדר גמור שיש סדר איך לעשות את הדברים. יש קצב לדברים ויש זמן, אבל מבקשים שתהיה ראייה הוליסטית של כל הדבר הזה. שתהיה תכנית יציאה מסודרת, שיינתן אופק ושהאינטרסים יילקחו בחשבון. אנחנו קוראים למשרד התיירות לקחת בחשבון את הדברים האלה ולשבת איתנו.

תודה רבה.

קיבלנו אישור להאריך את הישיבה בעוד רבע שעה.

עידן רול, בקצרה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. סליחה על האיחור אבל עקבתי אחר הדיון. קודם כל, אני אפתח בדברי ברכה לחברי אסף זמיר, השר הנכנס. אין לי ספק שתעשה עבודה מעולה.

אצלנו הוא כבר שר ותיק.

אני רוצה להתייחס לסוגיה שהיא לאו דווקא רלוונטית לחדר הזה אבל היא נוגעת לכל החדר הזה. מאוד ניכר בדיון שענף התיירות עדיין לא מתניע את עצמו בגלל המון מגבלות של הקורונה.

מסיבות אובייקטיביות.

כן, אובייקטיביות. המשק עדיין לא מסוגל להתניע חזרה. תיירות פנים זה הרי לא רק מלונות גדולים ועסקים גדולים. זה גם מבשלות בירה, יקבים, מסעדות, חנויות פנאי והמון דברים שהם חלק מהמארג הזה. במקביל לפניות שלי לשר האוצר, הייתי מאוד שמח שגם השר זמיר וגם נציגת האוצר יפעלו לדחיית מקדמות של מס הכנסה וביטוח לאומי ויפעלו לדחיית המע"מ. הרי העסקים שאנחנו מדברים עליהם פה, חלקם עוד לא חזרו, חלקם חזרו השבוע ועכשיו מתמודדים עם ארבעה חודשים של דחיות. עכשיו צריך לשלם בבת אחת. הם כבר רואים את המקדמות של יוני ויולי ולא יודעים מאיפה לשלם את זה. יכול להיות, לא בטוח, שהעסקים הגדולים יש איך לעמוד בזה, לבטח לעסקים הקטנים בענף התיירות אין. אני חושב שצריכה להיות העברה של המסר הזה ממשרד התיירות לאוצר, שאין זמן להתמהמה בדחיית המע"מ והמקדמות, אחרת לאנשים לא יהיה עסק לחזור אליו כשהם יקבלו אישור אמיתי לחזור לפעילות.

מירן שחאדה מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

אני עובדת בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

חשוב לי להגיד שאנחנו בקשר ישיר עם עסקים בענף התיירות ועם כל הפעילות והפנאי ואנחנו שומעים מהשטח. אנחנו מגבשים תכניות גם לחזרה לשגרה אחרי. אנחנו בקשר עם משרדים אחרים כדי להתניע את זה בחזרה.

בכל הקשור למענקים זה בטיפול של משרד האוצר מולנו.

את רואה היענות ממשרד האוצר?

כן. אנחנו בשיתוף פעולה מלא.

מה זה אומר שיש שיתוף פעולה? מה יצא מזה?

זה אומר שיש תכנית לפיצוי עסקים, למענקים ולעזרה בתחומים מסוימים בענף התיירות בשביל לחזור לעבודה.

תודה. יוסי פתאל, בבקשה.

תודה רבה. לשכת מארגני תיירות נכנסת זה הגוף שמתמחה רק בתיירות נכנסת. אלה עסקים נפרדים. 100% מהתיירות המאורגנת הקבוצתית זה באמצעות חברי הלשכה ו-25% מהתיירות זה בודדים. מדובר ב-140 חברות ו-1,700 מומחים. אנחנו מטפלים בערך ב-50% מהתיירות המשווקת במדינת ומייצגים בערך 70% מהמחזור הכספי. בפריפריה 75% מהתיירים שמגיעים לשם מגיעים באמצעות חברי הלשכה.

חשוב להגיד לכל חברי הוועדה שילוו אותנו גם בהמשך, שהתיירות הנכנסת היא ענף הייצוא השישי בגודלו במדינת ישראל. רק אנחנו לבד, חברי הלשכה, גדולים כמו כל ענף יצוא הסטרטאפים של מדינת ישראל.

חשוב מאוד להבין שאנחנו האנשים שמייצרים את התנועה. אנחנו ארגון המעסיקים של מורי הדרך. אנחנו חתומים על ההסכם הקיבוצי איתם. השרידות שלנו, ואני מדבר על אותם 1,700 מומחים, מבלי לפגוע באף אחד שנמצא כרגע בחדר. אם בינואר-פברואר נצטרך להעסיק אנשים חדשים, אף אחד מהיושבים בחדר לא יוכל להיות מארגן תיירות נכנסת אפקטיבי שמתמחה בשוק מסוים ומסוגל להביא תיירים. כל התיירות הנכנסת, ברגע שתתחדש, היא תהיה מאורגנת. זאת דרישה של כל המדינות. ישבנו גם עם פרופסור סדצקי שלגמרי רוצה שליטה מלאה על פיילוטים בתחום של התיירות הנכנסת.

מצאת בן אדם שלא מוכן להיות בשליטה מלאה?

הנושא של שליטה זה תחביב חזק של מוסדות המדינה והוא הולך ומתפתח. אנחנו ממרץ לא עובדים. אם רוצים שאותה שרשרת מזון, שכוללת את מורי הדרך ואת כל האנשים שמוזכרים כאן צריך לדעת שמי שמשלמים את השיקים עבור התיירים שמגיעים זה החברים שלי. לא מדובר רק בהצלחה של 1,700 מקומות עבודה אלא 1,700 אנשים שהם מחוללי תעסוקה וכלכלה במספרים שאני אמרתי. נכון לעכשיו אנחנו מקבלים ים של סימפטיה ואפס כסף.

הנוסחה כרגע אומרת שאם אתה יותר אגרסיבי ואתה מתראיין בצורה יותר רועמת, כנראה שאתה מצליח לקבל יותר.

מותר לך לומר שאתה מסכים איתי.

בשביל שאותם 1,700 אנשים ו-140 חברות ישרדו יש צורך ב- 15 מיליון שקלים מידי חודש מעתה ועד ינואר עד שיפתחו את השמים, אנחנו אלה שמזינים את כל האנשים שמדברים פה כי השיקים מגיעים באמצעות חברי הלשכה. אם אנחנו לא נהיה פה, לא יוכלו להעסיק אנשים. להכשיר עובד בתחום התיירות הנכנסת זה ארבע שנים. להגיד למישהו, סע לסין, תתחיל להביא קבוצות, זה לא קורה מהיום למחר גם אם הוא פרופסור באוניברסיטה.

לכן אדוני, צריך להודיע לנו האם לארגן את הלוויה מפוארת ומכובדת ככל שתהיה עכשיו או שדואגים לשרידות שלנו עד ינואר, כך אנחנו מעריכים. ככה יותר אנחנו לא יכולים להמשיך.

מה נראה לך, שהתכנסנו כאן לארגן לוויה או להגיש סיוע?

אדוני, אני משתתף בהרבה דיונים. כמובן שהצטרפתי לכל הברכות. בסוף אנחנו מרגישים בלוויה עם המון סימפטיה, אבל אנחנו לא מצליחים לשרוד עד ינואר. אם רוצים שאנחנו נהיה שם בכדי שלכל האנשים שיושבים בחדר יהיו מקומות עבודה, תגידו לנו איך אנחנו יכולים להגיע עד לינואר.

מסכים איתך.

מדובר בסך-הכול ב-1,700 מקומות עבודה. אני אומר עוד פעם, כולם מסכימים אבל אף אחד לא משלם.

אל תהיה בטוח שמסכימים, בוא נשמע.

יצאנו עם 300 מיליון לבתי מלון שיש לו גם תווית של תיירות ואנחנו לא ראינו שאנחנו נמצאים בו בכלל. לכן צריך החלטה ברורה.

תודה, הבנו.

לפני שאת מקבלת את רשות הדיבור.. ברגע שהאוצר הצהיר וראש הממשלה הצהיר שהוא הולך להוציא 100 מיליארד כדי להציל את המשק ממשבר הקורונה, חברי הכנסת אצו רצו בשמחה אפילו בלי לבדוק. כולנו שמחנו ואפילו לא בדקנו, אבל עם הזמן שמענו כמה קשיים למימוש ואת אחוז המימוש.

אחרי שהסכמנו בתחילת הדיון שהתיירות זה מנוע צמיחה מרכזי, עורק ראשי של הכלכלה הישראלית, בואי ספרי לנו מה נעשה ומה ייעשה? לא שמענו פה הרבה אופטימיות.

אני רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים באוצר.

קודם כל, המשבר תפס את כולנו לא מאוד מוכנים. אנחנו לא ידענו מה זה קורונה.

לא מוכנים בכלל כי לא ידענו מה זה.

אני לא חושבת שהיה אפשר להתכונן. מהרגע הראשון אנחנו יושבים עם כל העוסקים הרלוונטיים בתיירות, בין אם זה עם מארגני התיירות הנכנסת, בין אם זה התאחדות המלונות. ישבנו עם כולם. אנחנו ערים לזה שהתיירות נמצאת בפני שוקת שבורה.

יחד עם זאת, עברו שלושה חודשים מאז ואנחנו כן רואים את ניצני ההתאוששות. פעלנו בשיתוף פעולה עם משרד התיירות, עם משרד הבריאות ועם התאחדות המלונות ועם שאר העסקים כדי לפתוח את המלונות כמה שיותר מהר. אני מצטערת שאני האדם האופטימי היחיד בחדר אבל אנחנו מאוד שמחים לקבל ריקושטים של מלונות מלאים, של הרבה מאוד הזמנות. אין אפשרות למצוא באילת חדרים באוגוסט וגם במהלך תקופת החגים.

אנחנו חושבים שיש פה פוטנציאל ענק לצמיחה. הפוטנציאל הזה מגיע מ-4 מיליון ישראלים שנופשים כל שנה בחו"ל והשנה נאלצים או שמחים לנפוש בישראל. אני חושבת שזאת הזדמנות אדירה לענף. הכוונה שלנו היא שהישראלים יגיעו למקומות פתוחים. יחד עם זאת, אנחנו לא מנהלים לא את בתי המלון ולא את הצימרים. אנחנו לא קובעים את שכר העובדים. אנחנו חושבים שבתי המלון צריכים לפעול כדי להביא עובדים שינקו את החדרים. יש 40% אבטלה באילת.

גברתי, תקשיבי. העובד הישראלי וכל עובד שהאוצר נותן לו עכשיו 40 שקלים בלי לעבוד לא ילך לעבוד בניקיון באילת כשבסוף הוא אמור לקבל 40 שקלים.

אני מסכימה איתך.

משרד הכלכלה, המדען הראשי והכלכלן הראשי, לא היו תומכים בשום מפעל שבסוף הייצור שלו מייצר את אותו חומר גלם שהכניס למכונה.

את אופטימית לגבי אוגוסט והחגים אבל אני לא בונה על זה במצב הנזיל הזה של הקורונה. אל תתבשמי מזה. אני רוצה לקדם את זה, לרפד את זה. טוב שנערכים לאוגוסט וספטמבר והלאה. השאלה האם לא כדאי שבאמת תתכנסו ותהיו אמיצים, תצאו מהסבך הבירוקרטי ותאמרו שבעת הזאת, ברבעון הזה, בחציון הזה, גם עובד שבחל"ת ומקבל כספים לא ייפגעו לו הזכויות באחוז מסוים כדי שיהיה אטרקטיבי לעבוד בענף הזה?

אומר לך מנכ"ל משרד התיירות ואומר לך ראש העיר, שלא יצליחו להפעיל את כל בתי המלון בלי מענה לניקיון. ראש הממשלה חינך אותנו. בהתחלה לא היינו היגייניים והוא הכניס לנו לראש שצריך לשמור על היגיינה. לפני כן היו צריכים לשמור, לא יודע אם שמרו, אבל היום כולם יבדקו אם יש היגיינה.

אני חושבת שבדיוק בשביל זה הממשלה נתנה מענק תעסוקה. כל עובד כזה שבתי המלון יקלטו, המעסיק שלו יקבל 7,500. יתכבדו בתי המלון ויגלגלו את המענק הזה לעובדים. יעלו את השכר של העובדים ויגייסו עובדים ישראלים במקום לבוא ולדרוש עובדים ירדנים.

אני רואה שהצלחתי להתגרות בך והצלחתי לחלוב את התשובה.

עניי עירך קודמים ולכן אנחנו כן מצפים שבתי המלון ימצאו מבין 40% המובטלים באילת את ה-2,000 עובדים שהם זקוקים להם.

ברשותך, אני רוצה לפרט את כל הצעדים שנעשו במשרד האוצר לטובת המשק.

לטובת התיירות, עזבי את המשק.

בסוף התיירות לא נפרדת.

זה מה שרציתי לשמוע.

אני לא למדתי כלכלה. ליושב ראש יש פריבילגיה, למרות שאמרתי לא להפריע לך, אני מפריע. תקשיבי, לא למדתי כלכלה אבל בשנים שאני במגזר הציבורי למדתי מושגים כמו מנוע צמיחה, מחולל צמיחה. כל המושגים בכלכלה הם חשובים והתיירות היא אחד מהעורקים הראשיים. כשיש לי עורק ראשי אני קודם כל מכין לו תכנית ייחודית וייעודית. אני לא יכול להגיד שיש לי 100 מיליארד ואני יושב לי בג'נרי ומחכה מי צועק יותר וכל פעם אני מגיב בכיבוי שריפות. לא, זאת לא תכנית עבודה.

אני ציפיתי שלדיון היום מישהו יציג לי מצגת או הרצאה על תכנית ממוקדת תיירות וכנ"ל ממוקדמת בתחומים אחרים. אנחנו אלופים בלראות לרוחב, מה שנתפס נתפס ומה שהלך לאיבוד הלך לאיבוד. אני כן מצפה וזה לא מאוחר להושיב את אנשי המקצוע בימים הקרובים ולהכין תכנית ייעודית לתיירות מתוך ה-100 מיליארד.

לא נתת לי לסיים. מעבר למיליארדי שקלים ומאות מיליוני שקלים שניתנו לכל העוסקים בענף התיירות, אני לא חושבת שיש עסק אחד בענף התיירות שלא היה זכאי לסיוע מהמדינה.

כל העסקים הקטנים הנלווים של התיירות זכאים למענקים?

כולם זכאים למענקים. יש מענקים לעצמאים. מורי הדרך, דרך אגב, זכאים גם למענק עצמאים וגם לדמי אבטלה בגלל המעמד המיוחד שלהם והם קיבלו כפל. יש מענה גם לבתי המלון הקטנים.

מה עם הצימרים ובתי הארחה?

הצימרים הקטנים קיבלו. הם עוסקים מתחת ל-20 מיליון שקל. קיבלו גם הלוואות וגם מענקים. בנוסף לזה, למארגני התיירות הנכנסת היתה הסכמה בין משרד התיירות למשרד האוצר על תכנית ייעודית.

את יכולה להגיד לי על אחוז מימוש?

קודם כל, בתיירות יש אחוזי מימוש. אין לי את כל אחוזי המימוש של כל המענקים. אתמול מהחשב הכללי שלחו וגם שלחנו לוועדה את אחוזי המימוש של ההלוואות בענף התיירות. אני שמחה לספר פה שהם גבוהים מהממוצע - - -

55%.

בתי המלון ובתי הארחה קיבלו 66% מההלוואות שהם הגישו ואושרו. זה גבוה כמעט מכל הענפים.

מה עם ניצול מענקים?

אין לי את הנתונים בפניי. אשמח להעביר לוועדה מאוחר יותר.

4.5 מיליון, זה מה שנתנו למארגני התיירות הנכנסת ממרץ. 7.5 מיליון לכל ה-150 חברות ול-1,700 אנשים.

צריך לתקן את הנתון הזה כי מדובר במספר הבקשות. בפועל גובה הבקשות שאושרו הוא שליש.

גברת עדני, אני מבקש להגיש לי מסמך מפורט גם של בקשות וגם של ניצול הן במענקים והן בהלוואות. לי יש נתונים אחרים.

לא מספר בקשות אלא כמה קיבלו.

ניצול זה לא כמה קיבלו?

רציתי להגיד שבנוסף לזה כן ניתנו תכניות ייעודיות גם למארגני תיירות נכנסת.

מה זה אומר תכניות ייעודיות?

זה אומר שניתן כסף שהוא מיועד למארגני התיירות הנכנסת בגלל המצב המיוחד שלהם ולהתאחדות בתי המלון, מה שהזכיר שר התיירות.

300 מיליון. למה מיועדים ה-300 מיליון?

סיוע בהוצאות קבועות בדמות ארנונה, בדומה לסיוע שניתן ב"צוק איתן", להתאחדות בתי המלון.

אנחנו אלופים במחזור. אנחנו כבר החלטנו בכנסת ובממשלה על שיפוי על ארנונה. אז עכשיו מה באים?

תפרטי, זה מעבר לפטור של השלושה חודשים.

מעבר לפטור של השלושה חודשים. תוספתי מעבר לשלושה חודשים. אנחנו מבינים שההתאוששות של תיירות החוץ היא ארוכה יותר מההתאוששות של המשק הישראלי. מי שנשען באופן מהותי על תיירות החוץ, עשוי להזדקק לסיוע יותר משמעותי.

משפט קצר לדוד פלד, נציג הצימרים – הוא לא נמצא.

יושב ראש התאחדות האטרקציות התיירותיות, בבקשה.

אנחנו מצטרפים ושמחים על המענק שניתן לחברינו המלונאים אבל גם ענף האטרקציות קיבל מכה אנושה בחודשים האלה. מפעילות ענפה לאפס פעילות. אנחנו חושבים שגם לענף הזה צריכה להיות איזו חשיבה, למשל סובסידיה או כל דרך אחרת. ביקשנו ממשרד התיירות לתמוך בענף שלנו שרובו נמצא באזורים הפריפריאליים. אנחנו מדברים על אלפי אטרקציות שמעסיקים עשרות אלפי אנשים שזקוקים להתייחסות הזאת. אנחנו לא יודעים על שום מענק ייעודי עבורנו.

הפיצוי לעסקים קטנים לא נותן מענה?

לא התקבל שום דבר. אדוני היושב ראש, לא התקבל שום דבר ייעודי עבור ענף האטרקציות. כדי לסבר את האוזן, קודם כל שואלים מה יש לעשות ואחרי זה דואגים להזמין בית מלון. עוד רגע לא תהיה שום פעילות תומכת לענף המלונאות שהוא מאוד חשוב. אלפי אטרקציות נמצאים כרגע בבעיה רצינית. אנחנו מדברים כרגע רק על תיירות נכנסת שנעלמה. מה לגבי תיירות הגמלאים שלא קיימת? קבוצות בתי הספר? קבוצות וארגונים שצמצמו את תקציבי הרווחה שלהם וכנסים ותערוכות.

אדוני השר, התייחסות לדברים שעלו פה.

אני לא אצליח להתייחס בזמן שנותר לכל מה שעלה. כתבתי כמה נקודות. אדוני היושב ראש, תזמין אותי שוב ואשמח לענות לכל דבר ונושא.

אני אתחיל לפי סדר הדברים שכתבתי. זה לא בהכרח משקף את סדר החשיבות. אני רוצה להגיד משהו ליבגני, שהיה ראשון הדוברים ודיבר על לנסות ולעשות מתווה פורץ דרך ובדיקות. תראה, אין מי שרוצה שיפתחו את השמים יותר ממשרד התיירות. אין מי שההשפעה שלו על פתיחת השמים פחותה ממשרד התיירות. בסוף זאת סוגיה לאומית, רפואית. ההחלטה אם פותחים היא החלטה אסטרטגית לאומית. ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, קבינט קורונה, משרד הבריאות, בסוף נצטרך לקבל החלטה.

אתה יושב שם. היו הצעות כאלה? אני לא יושב שם.

אני אומר לך שלי עוד לא הוכח שבדיקה מהירה שהיא אפקטיבית ברמה שמשרד הבריאות מוכן להסתמך עליה. אני מכיר תקופת דגירה. הבידוד נובע מזה שאתה יכול לבדוק אדם ולראות שאין לו קורונה ואז אחרי שלושה ימים זה מופיע. אנחנו עדיין במציאות הזאת. כל עוד אנחנו עדיין במציאות הזאת, לבדוק מישהו רבע שעה ולהגיד לו כן או לא, זה דבר שהמדינה כרגע לא תיקח על עצמה.

לא דיברתי על רבע שעה, דיברתי על יום של בידוד.

גם יום לא מספיק.

36 שעות שמעתי מראש הממשלה.

לגבי השאלה למה יקר בהתייחסות לצפון. תראי, זה יקר בישראל לתייר בשלל סיבות. אני אגע בשתיים, טובה ורעה. הסיבה הטובה היא שאיכות החיים פה גבוהה יותר מחלק מהמקומות שהשווית אליהם. שכר העבודה, לשמחתי, גבוה יותר וההוצאות הקבועות בגלל זה גבוהות יותר. זאת נקודת פתיחה. אפשר להשוות לתורכיה ואפשר להשוות למדינות אחרות שאיכות החיים יותר גבוהה ושם יותר יקר מפה. זה לסיבות הטובות וכל שאר הסיבות הן גרועות. יכול להיות שהקדנציה הזאת תתארך וננסה להתמודד. מהצד האחד, יש בישראל בירוקרטיה ורגולציה ותנאים לקיום עסק תיירותי מהגבוהים בעולם. אנחנו צריכים יחד להפחית רגולציה ובירוקרטיה.

הדבר השני הוא היצע וביקוש. צריכים בישראל יותר מלונות, צריכים יותר חדרים. ככל שהתחרות תהיה גבוהה יותר והרמות יהיו גבוהות יותר ויהיו כל מיני רמות, אז יהיה יותר זול. אני מתכוון לעסוק בנושאים האלה. הצפון יקר לי. דיברתי גם עם חבריי ברשימה המשותפת, על נצרת ועל הדברים שצריך לעשות שם. זה כבר דקור לי ביומן כמקום שאני צריך להגיע אליו ולסייר בו ולראות איך אפשר להשקיע השקעות כמשרד התיירות. התשתית זה לא דבר שייזנח על ידי והוא ייעשה בשיתוף פעולה.

משפט מסכם, אדוני השר.

מדברים איתי כל הזמן על סוכני תיירות יוצאת. צריך להבין משהו כללי בתיירות. בסוף חלק גדול מענק התיירות הוא יצואן. הוא מייצא לאנשים זרים מוצר ישראלי. סוכני הנסיעות הם יבואנים. הם מוכרים לישראלים מוצרים מחו"ל. הם חלק רחב מעולם התיירות, אין ספק, אבל בהיבט הזה הם נופלים הרבה פעמים תחת קטגוריה שהרגולציה שלה היא יותר סביב משרד הכלכלה ופחות משרד התיירות. זה לא שהוא לא ייפגש איתם, זה לא שהוא לא יהיה קשוב להם. צריך להבין את האבחנה הזאת בבסיס למה תומכים ואיך תומכים. בסוף לא נצליח לתמוך בכולם בצורה פרטיקולרית. אם האטרקציות לא יקבלו סיוע דרך העידוד לעסקים הכללי, תהיה שם בעיה.

הרבה דברים שאמרה רעיה, אני מסכים איתם וגם עם האידיאולוגיה אני מסכים. האידיאולוגיה שעניי עירך קודמים היא אידיאולוגיה שאני מסכים איתה. אבל לפעמים צריך להבין שכדי לטפל בעניי עירך צריך לעשות פעולות שהן לכאורה סותרות את זה. אם היה אפשר לגייס כל-כך בקלות עובדים אילתיים. הרי יש ביקוש שיא למלונות באילת ועדיין חלקם הגדול לא ייפתח עד יולי. מי שהיה רוצה לפתוח מחר עם תפוסות מלאות, היה כבר מסתדר בשוק החופשי. יכול להיות שהדבר הזה נדרש להצתה. אנחנו נמשיך לדון בזה.

אני אקרא את הסיכום. קודם כל אני מודה לכל המשתתפים, אלה שדיברו ואלה שנוכחו ולא הספקנו לתת להם את רשות הדיבור. אני מודה לשר, למנכ"ל על נוכחותם, לחברי הכנסת על התמדה.

הוועדה מבקשת לקבל בכתב עד ליום 18.6.20 ממשרד התיירות בשיתוף עם משרד האוצר מתווה מפורט ותכנית עבודה מה נדרש על-מנת לשקם ולקדם את תיירות הפנים, מארגני התיירות הנכנסת, בתי מלון, צימרים, מורי דרך והמעגל השני של אטרקציות, המסעדות והמסיעים.

הוועדה קוראת לבתי המלון ולספקים בתחום התיירות להתחשב בציבור הרחב עד כמה שאפשר לגבי תעריפים. מעבר לאטרקציות, שזה יהיה אטרקטיבי לצרכן. בסוף כולנו מוכוונים מטרה להביא את האזרח לצרוך שירותי תיירות.

יש להפעיל לענף התיירות חל"ת גמיש כך שיתאפשר לגייס עובדים ישראלים ולא יהיה צורך, עד כמה שאפשר, לגייס עובדים זרים. להציע לעובדים תוספות שכר ותנאים טובים והעסקתם בתנאים טובים. כן לאפשר כניסת עובדים מירדן, כפי שהזכיר מנכ"ל משרד התיירות, במקביל להעסקה מאסיבית של מובטלים ישראלים.

לאחר שייפתחו השמים יש להקים בשדות התעופה מערך בדיקה מיידית של קורונה שתחליף את הבידוד של שבועיים. אני חושב שזה פרמטר חשוב מאוד על-מנת לקדם את ענף התיירות.

הוועדה מבקשת מראש העיר אילת להגיש לוועדה את התכניות הייעודיות להצלת התיירות בעיר אילת שהוכנו על-ידי העירייה. במקביל, הוועדה מבקשת מהמשרד להגיש לוועדה תכנית ייעודית להצלת התיירות בעיר אילת בעת הקורונה ותכנית והתייחסות למאפיינים הייחודיים של העיר אילת, קשיים, מרחקים, תנאי מזג אוויר, בידוד גיאוגרפי. שוב, זאת עיר שכל כולה נשענת על ענף התיירות ולכן היא צריכה התייחסות נוספת.

תם ולא נשלם. אני מאמין שיהיו דיוני המשך. רבותיי, לא קיימנו דיון כדי לסמן דיון. אני מבקש שהדברים שנאמרו כאן יהיו נייר עבודה להכנת שיעורי בית. אנחנו נדרוש את המסמכים האלה כדי להישען עליהם בעתיד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.