פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



42
ועדת הכלכלה
02/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בסיון התש"ף (02 ביוני 2020), שעה 10:00

התחבורה הציבורית בשגרת הקורונה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
שרן מרים השכל
יבגני סובה
עידן רול

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב
אמיר אסרף - מנהל רשות ארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעל עבאדי - רפרנטית תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

רותי גרוס - ראש תחום חטיבת הבריאות, משרד הבריאות

ישראל גנון - יו"ר ארגון נהגי האוטובוס בישראל, הסתדרות העובדים הלאומית

יעקב בבילה - ראש חטיבת התנועה, דן, מפעילי התחבורה הציבורית

תם פרומוביץ - ראש ענף תחבורה, כוח לעובד

יהודה בר אור - יו"ר ארגוני המוניות

מוטי מימון - מנכ"ל חברת רב-קו אונליין

יוסי סעידוב - דובר ומייסד, ארגון 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל

אולה מלמד - פעילה בתנועת לינק 20, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

יועד סרוסי - ארגון חברות ההסעה

מקסים מורוגובסקי - מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו

יעל דורי - ראש תחום תכנון ותחבורה, אדם טבע ודין

איתי עצמון

לאה ורון

הילה מליחי


התחבורה הציבורית בשגרת הקורונה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אם מדי פעם יבליח לי חינוך – ייקח לי כמה ימים להתרגל. 2 ביוני 2020, י' בסיון התש"ף. הנושא: התחבורה הציבורית בשגרת הקורונה. אומנם הכותרת היא מאוד כוללנית – נמצא אתנו סגן השרה, הרב אורי מקלב, שזו ההזדמנות לברך אותו שוב בברכת הצלחה בתפקידו כסגן שרת התחבורה. אנחנו מחזקים את ידיו, על כל המשתמע מכך. אנחנו מאחלים לו הסתגלות קלה כפרלמנטר חרוץ בכנסת. אם הוא היה שואל אותי לפני כן, הייתי אומר לו להיות יו"ר ועדה. אבל הוא לא שאל אותי, ובכל זאת אני מאחל לו הצלחה רבה במשרד. זה משרד גדול, מאתגר, אפשר להפיק ממנו הרבה תועלת לאזרח, ואני מקווה שזה מה שתעשה. בהמשך אנחנו נשמע גם אותך.

חברי הכנסת, כישיבה ראשונה של הוועדה במושב הזה – אני לא יודע מה יהיה אורכו, עדיין לא הוחלט – אני רוצה לברך אתכם ולהודות לכם על האמון. אני בטוח, כפי שאמרתי אתמול, שתהיה פה עבודה פורה ושיתוף פעולה. אני מקווה שתיהנו מהדיונים בוועדה כי זו הכוונה שלי, שתהיה עבודה עם תוצאות אפקטיביות, וגם שיתוף פעולה שיביא אתו הנאה בעבודה הפרלמנטרית. המשק חוזר לפעילות בהדרגה. את ההחלטות מקבלים – בזמנו זה היה קבינט הקורונה, ועכשיו פורום יותר מצומצם, משרד הבריאות יחד המל"ל. לא תמיד כל הזרועות חוזרות במקביל לפעילות באותו קצב. כולנו מבינים את הצורך בהחזרת המשק לתפקוד מלא, להניע את הכלכלה במדינה. התחבורה הציבורית היא אחד העורקים החשובים. אני לא רוצה להגיד אב העורקים כדי שלא יפגעו האחרים, אבל אחד העורקים החשובים, תרתי משמע, שיכולים להזרים את אותו חמצן, את אותה הנעה שכולנו מצפים לה. התחושה היא שזה לא קורה בדיוק כך. הקלות שאנחנו רואים בתחומים אחרים – לא שאני מביע עמדה שצריך להקל יותר בתחבורה, אבל צריך ללמוד את זה, צריך לשמוע מה התוכניות, מה הכוונות. יכול להיות שמשרד התחבורה חושב כמונו, יחשוב כמונו, אלא שמשרד הבריאות לא יחשוב כמונו, שאפשר להקל ולאגם משאבים ומאמצים כדי להניע כמה שיותר אנשים חיוניים למקומות עבודה חיוניים על חשבון מקומות שכרגע לא פעילים, ולא לקבל החלטות רוחביות בפס רחב בלי לחשוב מה היעילות שלהם.

הדיון הזה הוא ראשון. אני מקווה שנצא עם סיכום ועם תובנות. אני מקווה שיהיו לנו את כל התשובות היום ולא נצטרך לקיים דיון המשך עם תשובות של המשרד. ברשותכם, אני אכבד את סגן השרה. אני רק רוצה להקדים ולומר, זה דיון ראשון של ועדת הכלכלה בהשתתפות אורחים חשובים ונכבדים באמצעות "הזום" אתנו. אתם שם במשרדים, קצת הבנה והתחשבות – אנחנו לומדים מהר, אבל אם יהיו תקלות וחריקות, אנא התחשבותכם, גם מי שיושב כאן סביב השולחן. החברים שאמונים פה על ה"זום" משופשפים, אני מקווה שהכול יהיה בסדר ולא יהיו תקלות. מכובדי סגן השרה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ידיד, חבר הכנסת יעקב מרגי. אני רואה זכות להיות בוועדה, בסיפתח שלה, בתחילת הדיונים, גם שאתה יושב-הראש, יש לנו ממשקים רבים ביחד הרבה שנים. תדעו לכם, באותיות הרצות ב-א'-ב' לכנסת, אני יודע שאני השעון המעורר שלו – אורי מקלב ומרגי. זה אחד אחרי השני.

אני נהנה מזה – אני לא מקשיב. מתי אני מתחיל להקשיב? כשאני שומע מקלב, אני נדרך.

מעבר לזה, שנים רבות אנחנו יושבים אחד ליד השני. יש לנו ממשקים רבים, ואני בטוח ביכולות הרבות שלו ובחריצות של היושב-ראש, האכפתיות, הקשב שיש לו, ובניסיון הרב שיש לו. הוא היה שר ואחרי זה הפך ליושב-ראש ועדה, חוץ מאשר סגן שר. אני רוצה להגיד לכם בשקיפות מלאה, בהתוודות מלאה, האמת היא שאני סגן שר בגללו או בזכותו, אני עוד לא יודע. תשמע גם למה, אני אספר גם למה.

האשימו אותי בהרבה דברים, בוא נשמע את זה.

הוא אומר אני חושב שאם היית יושב ראש ועדה, זה היה טוב. האמת, חמד ליבי בוועדת כלכלה. אני מספר לכם כאן גילויים פוליטיים.

תרגיש טוב, כי אתה לא היית לבד, היו עוד.

אני רוצה רק להגיד שהמרוץ בין ש"ס לבין יהדות התורה על ועדת הכלכלה, בחלקה או לא בחלקה – זה היה השיקול. אם היינו מצליחים – ש"ס ניצחו אותנו. במקרה הזה הייתה להם עדיפות והם קיבלו את ראשות ועדת הכלכלה. הליכוד העמיד שלוש ועדות, אבל אני לא אלאה אתכם בספירה, כי שתי המפלגות רצו את ועדת הכלכלה, ובסופו של דבר, בתחרות זכה יעקב מרגי לעמוד בראש הוועדה, ולקדנציה מלאה, שיש משמעות לדבר. מנהלת הוועדה יודעת שהיא עברה לא פעם הרבה רוטציות בוועדה בגלל שהיא הייתה ועדה מאוד נחשקת, ותמיד כשיש משהו שרוצים, היו עושים יחלוקו בוועדה הזאת. בכלל, יש לי פינה חמה – אם תרשו לי מילה אישית – לוועדת הכלכלה. תחילת הפעילות המשמעותית שלי בכנסת הייתה דרך הוועדה. ואני אפתיע אפילו את מנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון. בין הכנסת ה-17 וה-18 אני יזמתי – אני לא יודע איך עשיתי את זה אז – דיון שלא מן המניין בחתימה של חלק מחברי הוועדה, דיון דחוף. זה היה בפגרת הבחירות בין הכנסת ה-17 לכנסת ה-18. הנושא היה מס הבצורת. אז התחלנו דרך ארוכה, ואני חושב שהצלחנו, בנושא של מס הבצורת והיטל הבצורת. משמעויות גדולות מאוד לאזרחים. התחלתי את זה בדיון הראשון שעשיתי שלא מן המניין. לכן יש לי פינה חמה. את הקטע הזה אני מסיים, אני אומר לך תודה רבה ובהצלחה. סיפרתי למה אני בסך הכול סגן השרה ולא כאן בוועדה.

אני יודע שאתמול גמרנו מאוד מאוחר, בסביבות 03:30, בהחלט יכול להיות שהייתה כאן נוכחות יותר גדולה אם זה היה ביום אחר, ולא אחרי לילה ארוך. יש הרבה מאוד ממשקים בין ועדת הכלכלה למשרד התחבורה. ממשקים רצופים, מעבר לנושאים – הנושאים שמשרד התחבורה משתמש בהם מהרגע שיוצאים מהבית עד שחוזרים הביתה, יש ממשק כל הזמן של האזרחים עם משרד התחבורה, והוא נמשך. אנחנו יודעים שבנושא התחבורה הציבורית כל חברי הכנסת מקבלים פניות, וזה נושא שעל סדר היום. הוועדה הזאת, הכלכלה, דנה בזה הרבה, על כל נושא התשתיות, כל נושא התחבורה בכלל, לא רק התחבורה הציבורית.

חבר הכנסת מקלב, תרים בבקשה את קולך כי אנשים ב"זום" לא שומעים אותך.

אני ארים ככל האפשר, אולי אני אתקרב לכיוון המיקרופון. הממשקים שיש לאזרחים ולכנסת ולוועדת הכלכלה עם משרד התחבורה, כמעט בכל התחומים שהיא פועלת – כמה דנו בנושא הרכבות, הקלות והכבדות, ופניות ציבור בנושא הזה, כמה על הרכבת הקלה. הוועדה דנה בנושאים רבים – עומסים, בטיחות באוטובוסים, בטיחות הולכי הרגל, טכנולוגיה חדשה שיש היום בנושא של תחבורה, נסיעות תלמידים, על כל גווני הפניות בעניין הזה. תאונות הדרכים – הייתה כאן ועדת משנה. אני עמדתי בראש ועדת משנה של ועדת הכלכלה בנושא תאונות הדרכים, שהייתה ועדה מאוד פעילה. הגענו לדיונים רבים וארוכים, אחרי זה חברי יעקב אשר המשיך כי הייתה לנו רוטציה בחברות בוועדה. טסטים, קורסי נהיגה, ריענון נהיגה, צרכנות, ביטחון בצרכנות בנושא מוסכים, כמה ועדת הכלכלה דנה בזה. אפשר עוד להמשיך כמה משמעות יש לוועדת הכלכלה בממשק ובתיאום ובשיתוף הפעולה בין ועדת הכלכלה לבין משרד התחבורה.

מכיוון שהשרה הטילה עלי את הנושא של הממשק בין המשרד לבין הכנסת, ודאי שאנחנו ניפגש פה הרבה. ככל שתאפשרו לנו, אנחנו נשמח לשתף פעולה.

אני רוצה להגיד עוד מילה אחת, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש, ומנהלת הוועדה יודעת למה אני מתכוון. - - - הרבה מאבקים. ועדת הכלכלה לא הסכימה – היום אני נמצא פה בצד השני, אבל הרבה דברים היא שינתה במדיניות של משרד התחבורה במדיניות שלה, או החקיקות שלה. מכיוון שהיא הציפה את הציבור - - - כאן בוועדה זה עלה, ולא תמיד זה היה ברור למשרד. אני חושב ששיתוף הפעולה הזה יצא לטובה. יצאו דברים מתוקנים. אני יכול להגיד עוד משהו אחד. ועדת הכלכלה נאבקה עם משרד התחבורה אז לקבל דוח של אותה חברה שלקחו אותה כדי לבקר את התחבורה הציבורית. זה עוד הרבה לפני אמיר אסרף, שנמצא פה. - - - היו קשיים, לאה. קשיים גדולים מאוד. הוועדה דרשה את זה. וכשהיא דרשה את זה, היא חשפה הרבה מוגלה, ואת התוצאות אני לא רוצה להגיד לך. בחלק מהאזור זה נגמר - - -

אדוני תרם לכל השיפור במשרד התחבורה בנושא הזה.

אין ספק. הדיון האחרון שאני הייתי בכנסת - - - אדוני היושב-ראש, בוועדת הכלכלה, היה נושא מדיניות הקנסות שמשרד התחבורה רצה להטיל. בעניין הזה רצינו - - - מהממשקים, ואני מאוד מקווה – אני פונה גם לחברי הוועדה – אנחנו אוזן קשבת. אני מגיע מכאן, מוועדת הכלכלה, ואני חושב שלשיתוף הפעולה הזה תהיה הרבה תועלת, בין בדיונים ובין - - -

מילה אחת על התחבורה הציבורית. אפשר להגיד תחבורה ציבורית במשבר הקורונה כמעט - - - קשיים רבים שצצים. מצד אחד רוצים תחבורה. צריכים תחבורה, בוודאי לאוכלוסייה גדולה מאוד שאין לה דרך אחרת, רק בנושא התחבורה הציבורית. התחבורה הציבורית – עוד לפני שהמשק חזק, היא גם הייתה צריכה. אנשים צריכים דברים – גם אם זה קניות, גם אם זה רפואה, עוד דברים שהם סידורים. התחבורה הציבורית הייתה הדרך היחידה להגיע. ודאי כשהמשק התחיל לפעול התחבורה הציבורית הייתה המניע של המשק. מצד שני, התחבורה הציבורית היא המקום שהכי קשה לעשות אותו תו סגול, הוא הפוך ממש מהתו הסגול, מכיוון שקשה מאוד לשמור על בידוד, שמירה על מרחק באוטובוס. מצאו דרך, זה עבד במשך חודש וחצי של דרך ביניים. זה היה שילוב – תחבורה ציבורית מצומצמת והכרחית, קווים מרכזיים. אמיר, תקן אותי אם אני טועה – מכל נקודה לנקודה בארץ אפשר היה להגיע.

נכון.

אבל יכול להיות שהייתה דרך לא ישירה. בשונה מהתחבורה הציבורית שפועלת ב-3,000 קווים, הקווים היו הרבה יותר מצומצמים, אבל אם אתה צריך להגיע מנקודה אחת, למשל מכרמיאל לירושלים, אם יש קו ישיר, לא היה קו ישיר. היו כמה וכמה תחנות עד שבסופו של דבר הוא היה מגיע. אותו דבר מאשקלון, קריית מלאכי וכולי. והגבלה של נוסעים, 19 נוסעים. כדי לשמור על בטיחות או בריאות הציבור, כשהמשק חזר, כולם מבינים שזה לא יכול להימשך. אנחנו יודעים שהיו הרבה בעיות וקשיים מאוד גדולים לאזרחים. קשיים מאוד גדולים לאזרחים, גם לעובדים, גם לתלמידים, גם לצוות ההוראה של בתי הספר. בחלק הזה שמענו הרבה תלונות. ראינו מחזה של אנשים שמחכים הרבה זמן, נוסעים הרבה זמן, צובאים על התחנות, צובאים על האוטובוסים.

שרת התחבורה, מרגע שהיא נכנסה לתפקיד, לקחה את זה כפרויקט הראשון שלה. היא עשתה עבודת הכנה עם צוות המשרד, ויזמה דיון אצל שר הבריאות. הדיון הזה התקיים ביום שני שבוע שעבר. המסקנות של אותו דיון, היה מהפך – במקום ההגבלות האלה, ההגבלות צומצמו ל-75% ממספר הנוסעים בתוך האוטובוסים, והחזרת כל הקווים. שני הדברים האלה. דבר אחד צריך להגיד קודם כל, הרכבת לא. הרכבת לא. זה משהו משמעותי. עם כל זה, מה שיכול היה לשנות את זה – על אף שבמשרד הבריאות לא כולם אהבו את זה – ידעו שאי אפשר משק בלי תחבורה ציבורית, אבל גם יותר מזה. הצגנו והצפנו בפני צוות ממשרד הבריאות בפגישה רבת המשתתפים שהייתה, תמונות כאלה של עומסים בתחנות המרכזיות.

סגן השרה, אני אציג את זה במצגת.

בגלל שלא היו מספיק אוטובוסים, אנשים עמדו צפופים, בגלל שלאוטובוס הוא מחכה שעה. עוד פעם לא העלו אותו, עוד פעם לא העלו אותו, עוד פעם לא העלו אותו. זה גרם לצפיפות ולסכנה יותר גדולה. הצפנו גם בפני משרד הבריאות - - -

אי אפשר היה להגדיל את כמות האוטובוסים?

ברשותך, אני אסביר. כל האוטובוסים עבדו.

זו ישיבה ראשונה, בואו נעשה תיאום ציפיות. שאלות חברי הכנסת אחר כך. אל תנהלו דוח שיח מעל הראש.

אם אנחנו מדברים על 19 נוסעים, כדי לתת את התפוסה המלאה של כל אוטובוס, אנחנו צריכים עוד שני אוטובוסים. כדי שיהיו 19 נוסעים, צריך עוד שני אוטובוסים ועוד שני נהגים. לא היה. אין הכפלות כאלה במשרד התחבורה, לא היה אפשר.

למה? זה לא היה בכל הקווים. היו מספיק נהגים - - -

אני רוצה לעשות דיון אפקטיבי. אחרי סקירת סגן השר, אנחנו ניתן לאמיר, ראש הרשות. לאחר מכן אפתח את זה לשאלות חברי הכנסת ולמוזמנים.

בסופו של דבר, הצפנו עוד נושא אחד, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. המצב הזה, שאותו נוסע שהיה נפגש באוטובוס אחד עם 50 נוסעים, עכשיו בגלל שהוא צריך לעבור אוטובוסים כדי להגיע ליעד שלו, הוא נפגש עם 150. הוא עלה באוטובוס הפנימי מהעיר שלו, מהתחנה המרכזית לתל אביב. מתל אביב הוא היה צריך לנסוע לז'בוטינסקי, מז'בוטינסקי למקום אחר. זה גרם שבמקום לנסוע שעה בתחבורה הציבורית, הוא היה שעתיים וחצי. זה דבר שהעליתי למשרד הבריאות. מיום חמישי, ערב חג, אני חושב שאנחנו נמצאים באירוע אחר לגמרי. זה שינוי דרמטי של התחבורה הציבורית. אני לא שמעתי תלונות. אנחנו כל הזמן פתוחים לשיפורים. אנחנו רוצים להשתדל להגיע יותר. הנושא המרכזי הוא הנושא של הרכבת, ואני אתן לאמיר להרחיב מה הסיבות שעד היום הזה הרכבת לא פועלת, ומה הצפי, אם באמת ב-8 לחודש זה, ב-8.6, הרכבת תתחיל לפעול. זה תלוי גם במצב התחלואה, ויש לזה סיבות, לא סתם הרכבת. כאן בעניין הזה.

אמיר אסרף, כמה זמן המצגת?

שבע דקות.

תנסה לצמצם אותה לחמש דקות, סגן השר הרחיב. אני סומך עליך שתעשה את זה ותיגע בנקודות ספציפיות למשבר. סגן השר נתן את הפתיח, הוא נתן סקירת רקע. קדימה, אבל על משבר הקורונה.

אין בעיה. ברשותכם, יהיה יותר קל לראות את זה, אז שיפתחו לי את המצגת. אני אגיד ברקע, אנחנו פגשנו את משבר הקורונה – והסביר את זה סגן השרה מצוין. אוטובוס רגיל לוקח אתו – אני לא מדבר על מפרקית ודברים כאלה – כ-60 איש. ברגע שהוגבלנו ל-20, אנחנו צריכים פי 3 אוטובוסים. במדינת ישראל יש 11,000 אוטובוסים ו-16,000 נהגים. אין 33,000 אוטובוסים שיכלו לעשות את הקווים האלה, ולכן נאלצנו לעשות מעט קווים מתוגברים מאוד מאוד כדי לא להשאיר אנשים במדרכות. ברשותכם, אני אנסה לעשות את זה מסודר.

קודם כל, תודה רבה על זה שזה הדיון הראשון, זה מעיד על החשיבות של התחבורה הציבורית, ואני שמח על כך.

אתה יודע, כשאדם נחנק, התערבות ראשונה היא לפתוח לו את קנה הנשימה שיוכל לנשום.

נציג את התחבורה הציבורית בשנייה, פעילות בתקופת המשבר, המתווה לפתיחה והצעדים שאנחנו נוקטים ונקטנו כדי לשמור על בריאות הציבור. באופן נורמלי, בשגרה, אנחנו מסיעים כ-780 מיליון נסיעות נוסע בשנה רק באוטובוסים, עוד 70 מיליון ברכבת ישראל. אני עוזב את ה-45 מיליון של רכבת קלה בירושלים. נסיעות נוסע. יש לנו היום כבר כ-11,000 אוטובוסים וכ-100 מערכי רכבת. תח"צ – דיברנו על זה קודם, זה הגעה למקומות חיוניים, אם זה עבודה, מוסדות לימוד, מרכזי קניות. היא מאפשרת התניידות גם למי שאין לו שום אופציה אחרת, כמו קשישים, נוער, צעירים, ומאפשרת הגעה מפריפריה למרכז וחופש תנועה ביניהם. משבר הקורונה חייב התאמה של התחבורה הציבורית, סגירת פעילות הנוסעים ברכבת ישראל. אנחנו נדבר על זה בסוף, רכבת ישראל, בגלל שזו מערכת פתוחה, כמו המערכת ברק"ל בירושלים, אין שום אפשרות לשלוט על הכמויות בקרונות, להבדיל מאוטובוס, שאני יכול להגיד 20 איש ואני לא עוצר בתחנות הבאות.

אסף, דיון ראשון, אנחנו מתאפקים. אין מציאות שאי אפשר.

לא, לא, אי אפשר.

אני אכבד אותך. תגמור, ויהיו לנו הרבה שאלות. תמשיך. תמשיך.

היושב-ראש צודק, יש אפשרות, אבל זה פוגע בזכויות הפרט. יש טכנולוגיות, אבל זה פוגע בזכויות הפרט.

בוא נשמע. בלי טכנולוגיות. אסף, תמשיך.

אני אסביר. רכבת ישראל ניסתה במשך למעלה מחודשיים למצוא פתרון לתחנה כמו בנימינה, שנכנסות אליה 16 רכבות בשעה לכיוון, 8,000 איש ברציפים, להגביל את הכמויות פר קרון. הסיטואציה הזו שבן אדם יורד – תחשבו על תחנת השלום – ואתה לא יודע אם הוא נוסע לרחובות, אשקלון, באר שבע, או צפונה, ועכשיו אתה צריך לדעת כמה אנשים יהיו בקרון. עד שהוא יעלה לקרון ויראה שאין לו מקום, הרכבת כבר יצאה מהתחנה, איך הוא ירד ממנה?

מה זאת אומרת? בדלת עומד מישהו ובודק – מלא פה.

מתי נסעת ברכבת לאחרונה?

אני כל הזמן ברכבת. וגם כל הזמן באוטובוסים.

אני מסכים אתך שיש אפשרות, קשה. אבל גם הקורונה קשה.

אני אגיע לרכבת.

אלו הוראות של משרד הבריאות, דרך אגב. אנחנו מבטאים את זה.

בשיא המשבר, לקראת ערב פסח, התחבורה הציבורית הצטמצמה בהיקף הרשת שלה, בפריסת הקווים לפי הנחיית הממשלה ל-25% מהרשת. זאת הייתה הדרישה. האלטרנטיבה שהציבה בפנינו הממשלה הייתה לסגור את התחבורה הציבורית. אנחנו ביקשנו – שר התחבורה דאז, בצלאל סמוטריץ', דיבר אישית עם ראש הממשלה וביקש לא לסגור את התחבורה הציבורית. להניע תחבורה ציבורית מעמידה מוחלטת לפעילות זה הרבה יותר מסובך כי הנהגים בבית בחל"ת, ואם הם לא משלימים את ה-30 יום שלהם בחל"ת הם לא מוכנים לחזור לעבודה. יש לזה הרבה מאוד נדבכים. לכן הסכים ראש הממשלה, והשאירו רשת של 25%. אני מזכיר שגם ב-25% האלה היינו מוגבלים לשליש מהקיבולת. כלומר, אפקטיבית, היינו עם פחות מ-10% מהקיבולת.

על איזה תקופה אתה מדבר?

הראשונה, כשצמצמו ל-25%.

עד ה-28 במאי?

היו שבועיים – לא, לא.

תבהיר את הנקודה הזו.

אני אבהיר את הנקודה.

אמיר, עד ה-28 במאי.

לא. ברשותך, סגן השרה.

זה חשוב, תעשה לנו סדר על איזה תקופות אתה מדבר.

בסוף ההצגה שלו אנחנו נפתח את זה לשאלות. בסוף ההצגה. אני אומר לכם, פרקטית זה לא הוגן כלפיו, וגם אין לנו את כל המידע. החטא הראשון זה אני. תנו לו לגמור את המצגת בחמש הדקות שנתנו לו. הוא גמר כבר שלוש דקות.

מקובל. שידבר באחוזים. שיגיד את התקופות.

אנחנו לא נפספס את כל השאלות. לא נפספס שום שאלות.

אני משתדל. זה היה תהליך מה-18 במרץ שלאט לאט הופחתה הרשת. ברגע שנכנסה ב-18 במרץ המגבלה של ה-20, לא הייתה לנו ברירה, אלא לקבל החלטה שאנחנו חותכים את הרשת לכמחצית ממנה ומכפילים, משתמשים בכל האוטובוסים לקווים שכן פעילים. תחשבו על קו 480 שיוצא מירושלים. כשהוא התמלא ב-20 איש הוא כבר לא נכנס למבשרת לאסוף נוסעים. זאת אומרת, אין עליו מקום ב-20 איש, ולכן נוסעים במבשרת לא מקבלים אוטובוס. היום עלינו כבר ל-75% מהקיבולת. מה עשינו מבחינת הנחיות?

כשאתה אומר 75% מהקיבולת – פרט.

זה אומר שבמקום שיהיו באוטובוס 20 איש, יש על אוטובוס בין-עירוני 46, על אוטובוס עירוני 49, מפרקית 75, ולא 100 או 130 בשיא שלה. זה מתאים את עצמו יותר טוב לביקושים עם החזרה - - -

100% מהקווים?

כל הקווים פועלים היום. הסרת המגבלה של 20 איש אפשרה לנו להחזיר את הקווים לעבודה. בלי זה לא יכולנו להחזיר כי אנשים היו נשארים על המדרכות. ביטלנו את המכירה אצל הנהג מהסיבה הפשוטה – הנהגים עצמם לא הסכימו להתעסק עם זה, זה גם זמן המתנה בתחנה, ולכן לא הייתה לנו ברירה בעניין הזה. אנחנו רוצים לשמור גם על בריאות הנהגים, כמובן, וגם על בריאות הציבור. חסמנו את השורה הראשונה מאחורי הנהג. אפשרנו עלייה מכל הדלתות באוטובוסים העירוניים במטרופולינים. יש להם מכשירי תיקוף מאחור, ולכן יכולנו לאפשר זרימה הרבה יותר חופשית. יצאנו לדרך, קיבלנו מהאוצר 36 מיליון שקלים ויצאנו לדרך עם הפרדה לנהגים, שבשבועות הקרובים יצאו לחברות והם יזמינו את ההתקנות האלה באוטובוסים. זה שומר גם על ביטחון הנהגים, גם על בריאות הנהגים. אני חייבתי בהוראה את כל חברות התח"צ לעשות ניקיון יסודי אחת ליום, אין דרך יותר מזה. בדיקות נדרשות, כמובן, וחובת עטית מסיכות. שוב, אני מזכיר, הנהגים שלנו הם לא שוטרים.

גם בלי הקורונה הם מחויבים פעם ביום לנקות את האוטובוס.

נכון, אבל פה ביקשנו – אני לא רוצה להגיד חיטוי - - -

להקפיד על מה שצריך להקפיד כל יום.

אני לא רוצה להגיד חיטוי, אבל הקבלה. לפני המשבר, מה שקרה – אני אקצר את זה – היה לנו היצע מוגבל של תחבורה ציבורית, וכשהמשק חזר לפעילות בקצב מואץ, התוצאה הייתה שהיה חוסר הלימה בין הקצב שבו המשק חזר לבין ההנחיות שאנחנו קיבלנו ממשרד הבריאות והממשלה, ולכן הפער הזה גרם לכך שהתחבורה הציבורית לא יכלה לאפשר את החזרה של הציבור למה שהוא היה צריך. התוצאות שקיבלנו היו אלה. אלו תמונות מיום מחמישי, לא האחרון, שלפניו, גם פה בירושלים, לא צריך ללכת רחוק. כתוצאה מזה הייתה פגישה בין שרת התחבורה, שיזמה את זה, לבין שר הבריאות יולי אדלשטיין, סגני השרים וכל הצוות המקצועי, משה בר סימן טוב, אנחנו ואחרים. אתם יכולים לראות המשך של הדבר הזה. מה השתנה היום לעומת לפני שבוע וחצי? חשוב להגיד, לפני שבוע וחצי או לפני שבועיים, כל האוטובוסים עבדו. רוב האוטובוסים עבדו. רוב הנהגים חזרו, למעט נהגים מבוגרים, או כאלה שלא הסכימו לחזור, או שלא סיימו את ימי החל"ת והיה קשה להחזיר אותם. בסוף מיקדנו את זה בקווים ספציפיים, שוב, כדי לא להשאיר אנשים ולא לפגוע באנשים. הגברנו תדירויות.

תראו מה היום פועל. היום פועלים 35 קווים זו הרשת של היום. זו הרשת שהייתה, זו הרשת הנוכחית. הגברנו משמעותית את הרשת. זו הרשת כיום, זו הרשת שהייתה בזמן הקורונה. זה מה שהוספנו עכשיו, החזרנו לפעילות. אותו דבר פה. תראו את הרשת בתקופת - - -

טוב שתיקנת – החזרנו לפעילות. לא הוספת כלום.

לא, לא, לא, החזרנו לפעילות.

החזרת לפעילות, כי אמרת הוספנו. אמרת הוספנו ותיקנת להחזרנו. כדי שתדע שמקשיבים לך.

החזרנו לפעילות. מגבלת הנוסעים – צריך להבין גם את הרקע התקציבי לכל הדבר הזה. עולם התחבורה הציבורית ככלל הוא עולם שעובד בסדר גודל תקציבי של - - -

תרכז לסיכום. סיכום.

יש עוד שקף וחצי לדעתי. עובד בסדר גודל של 12.5 מיליארד שקל בשנה. כ-3.5-3 מיליארד מגיע מהציבור, ו-9 מיליארד סבסוד ממשלתי. אלה סדרי הגודל. כשאנחנו מגבילים את הנוסעים בחצי, התוצאה היא ש-1.5 מיליארד שקל לא נכנסים למערכת. האוטובוסים נוסעים, הקילומטר נעשה, אבל נוצר בור תקציבי של 1.5 מיליארד שקל. צריך להכיר את זה. חברות התחבורה הציבורית ספגו הפסדים עצומים בשלושת החודשים האלה. אנחנו במשא ומתן אתם. הם שילמו ביטוחים, הם שילמו על נסיעות – חלק מההכנסות שלהן זה הפדיון מהנוסעים. אנחנו בשיח עם מפעילי התחבורה הציבורית ביחד עם חבריי באוצר.

לכן אישרנו אתמול לאוצר להשתמש ב-100 מיליארד.

בסדר גמור. אנחנו בקשר עם חבריי באוצר, אנחנו מנהלים את המשא ומתן הזה במשותף.

לכן כסף לא צריך להיות בעיה. צריך רק את היוזמה והמחשבה של משרדי הממשלה.

אנחנו כבר בתהליך אתם, והם משתפים פעולה. צריך להגיד שכל מה שביקשנו מהם בתקופת הקורונה הם עשו. צריך להיות הוגנים ולהגיד שמה שהם נדרשו, הם ביצעו. יש לנו מגבלות תשתית, אני לא אכנס לזה.

רכבת ישראל. רכבת ישראל אמורה לחזור, ככל שאין הרעה בתנאים וכולי, ומשרד הבריאות לא ינחה אותנו אחרת, ב-8 ביוני חזרה לפעילות מלאה. פעילות מלאה אומר שאין הגבלה על נוסעים, יש פרסום בתחנות, ברציפים, יש הסברה באמצעות סדרנים, בקשה לעטות מסיכות, בדיקות חום, ניקיון יסודי. התקינו מצלמות תרמיות כדי שלא יצטרכו לעמוד עם אקדח, אלא כשאתה עובר, ישר יוכלו לאתר אנשים שיש להם חום. זה הסיכום שאפשר לנו שבשבוע האחרון אנחנו נראים אחרת ממה שנראינו קודם לכן. את חג השבועות, שעברנו – אני שמח להגיד – בהצלחה רבה, לא היינו יכולים לעבור לולא הסיכום הזה.

התמונות לא חזרו על עצמן?

ממש לא.

השאלה אם אנשים הדירו את עצמם.

לא, לא, לא, היו ביקושים אדירים. אנחנו תגברנו ביום חמישי ובמוצאי שבת.

תודה. רבותיי, ברשותכם, יש לנו גם את משרד הבריאות, גם מפעילי תחבורה ציבורית, גם האורחים שלנו ב"זום". כולם ידברו. יש לחץ, אני מרגיש כבר, מחברי הכנסת, לשאול שאלות, ושאלות מתבקשות. אני אתן להם לשאול, אל תשיב מיד.

אני רושם את השאלות.

אנחנו נעשה סבב של חברי הכנסת ראשון, לאחר מכן ניתן התייחסויות של כל הגורמים, כי השאלות יהיו, מן הסתם לאוצר, למשרד הבריאות, התחבורה. לי יש שאלה אחת כרגע: אני לא מבין למה לא נעשתה תוכנית – הקורונה הפתיעה את כולם. למה לא נעשתה תוכנית להשתמש במסה קריטית של מפעילים פרטיים שישבו בטל בבית? אני מכיר חוקים, אני מכיר זיכיונות. יש שעת חירום. הממשלה יודעת לפעול בהוראת שעה בתקנות חירום. הכנסת נתנה לה הכול. יכולנו ליצור רציפים אלטרנטיביים, מסלולים אלטרנטיביים, לפרסם לציבור. יכולנו לייצר מסלולים מקבילים של מפעילים פרטיים. נכון, כסף. זה גם חריגה מהסכמים. בשעת משבר צריך לחוקק ולתת את כל הסעד המשפטי שהייתם זקוקים לו. אני תוהה – יכול להיות שיש תשובה, ואני מקווה שהיא תהיה משכנעת – עם הרכבת קשה, אני מבין, ניידות בין קרונות. אני לא רוצה להזכיר תקופות שהמדינה עמדה במטלה הזו והעמידה מאבטח בכל האוטובוסים. אין אי אפשר, קשה. קשה. גם למדינה קשה. גם לאזרח קשה. הקורונה היא לא משהו ידידותי, והיא לא הודיעה לנו שהיא הולכת להגיע. היה זמן די והותר. שוב, משרד הבריאות, מהפרקטיקה שלנו אנחנו יודעים שככל שמשרדי הממשלה יהיו אקטיביים מול המל"ל, מול פורום הקורונה, מטה הקורונה, מול משרד הבריאות, נעשו שינויים. נכון, משרד הבריאות מקשה. לשאלות יכול להיות שיש תשובות, אני אומר את זה בקול ובדגש רבתי כדי שיבינו אותי כי אני לא אוהב שלא מבינים אותי, דבר שני, כדי שגם אלה שב"זום" ישמעו אותנו. חברי הכנסת לפי סדר ישיבתם.

אני חושב שהשאלה הזאת היא שאלה מרכזית. אני חושב שאתה צודק. אני קיבלתי מהשר הקודם תשובות. אני שאלתי אותו למה לא מתגברים באוטובוסים, בחברות שעמדו עם מאות אוטובוסים ריקים, לא היו הסעות תלמידים ועוד דברים כאלה? מדוע לא הפעילו אותם? התשובה הייתה שהאוצר לא אפשר.

האוצר זה לא גזירה משמיים.

מה שאתה אמרת, האוצר לא אפשר עוד תוספת של תגבור.

תודה. משרד התחבורה, 35 דקות זה מסה בדיון.

אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למסקנה לגבי העתיד, כדי שלא נצטרך להגיע לזה. אבל אם חס ושלום, נגיע לזה – זו אמירה שאני אומר לך – אני חושב שהתחבורה הציבורית תצטרך להרפות, אחרת – גם בעת משבר.

תודה. אמירה חשובה.

גם אם חס וחלילה, נצטרך לצמצם אנחנו צריכים לראות את התחבורה הציבורית לא כמו שהייתה. היא תצטרך לפעול כסדרה בגלל שאם רוצים לתת מינימום שירות או מינימום אפשרות לציבור לנשום, להגיע לצרכים שלהם, צריכה להיות תחבורה ציבורית, אחרת - - - שסופי שבוע לא הייתה תחבורה ציבורית עד ה-28. בכל סופי השבוע לא הייתה תחבורה ציבורית. זה גם אירוע.

תודה. לי אין ספק שאם ועדת הכלכלה הייתה פעילה בתקופה הזו, התמונה הייתה נראית אחרת. יכול להיות שהכתפיים שלכם לא כל כך רחבות, אבל אין דבר כזה. אנחנו מדברים היום גם על העבר כי אנחנו לא יודעים מה צופן לנו בחובו העתיד. טוב שיש את הדיון הזה, ודברים ייאמרו ויישמעו, ונדרוש גם תשובות והסברים. עידן רול, בבקשה. חברי הכנסת, דיון ראשון אני אפשרתי לסגן השר סקירה רחבה ואיטית, אבל תתחשבו בנו, כדי שניתן גם לאורחים שלנו לדבר.

נתחשב. תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, סגן השר, ברכות על תפקיד חשוב במשרד מאוד חשוב. המון הצלחה. אני רוצה להציע הצעה לסדר דווקא מפאת גודל הדיון שאנחנו עוסקים בו כרגע. אחד החומרים שהגיעו אלינו היום לוועדה עוסק בנושא של האפליקציות לתחבורה ציבורית. אני נעזר בעברי כעורך דין בתחום ההיי-טק. זה מעלה סוגיות מאוד מטרידות של פרטיות ושימוש. אין פה האשמות, אבל סוגיות של שימוש במידע של אזרחים והעברה שלהם לגורמים פרטיים למטרות מסחריות. נאמר פה על ידי משרד התחבורה, אלה חומרים שהשימוש המסחרי נאסר. אני אבקש, אדוני היושב-ראש, אם נוכל לקיים על זה דיון נפרד בנושא.

קיבלתי את החומר. לא רציתי לפתוח את זה בדיון הזה כי אנחנו נחטיא את מטרת הדיון.

לשם הייעול, אני אבקש שיוצגו - - -

יש לזה עוד השלכות אחרות. מאה אחוז.

שיוצגו בפני הוועדה ההסכמים, ובפרט סעיפים הפרטיות, שנוכל לראות מה התנאים לשיתוף במידע. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק. האורחים שלנו, אני מציג את חברי הכנסת, לא דורש מהם להציג את עצמם, אבל כל מי שיקבל רשות דיבור, כנ"ל ב"זום", נא להציג את עצמו ואת תפקידו. בבקשה, חברת הכנסת קרן ברק.

בוקר טוב. אני גם שמחה ונרגשת מפתיחת הדיונים בוועדה הזאת. חשוב מאוד נושא התחבורה. לדעתי אלה יהיו השנים של התחבורה הציבורית. המחלפים נבנו, הכבישים שופרו, זה הדגש הקריטי, ופה אני מתכוונת לקחת חלק - - -

אני חולק עליך. הם עלולים להבין שסיימנו עם הכבישים ועם המחלפים. לעת עתה.

בעיני הבשורה צריכה לבוא בשנים האלה מהתחבורה הציבורית. אני אומרת מראש, אני צרכנית גדולה וקבועה של התחבורה הציבורית. אני גרה בתל אביב בדירה ללא חנייה, כך שאני ממעטת, כשאני לא מגיעה לירושלים, להזיז את האוטו, ואני נוסעת בתחבורה הציבורית בכל רחבי תל אביב המון. זה לא כיף גדול. אני גם נוסעת הרבה ברכבות כי אני חיפאית, ואנחנו משתמשים המון בתחבורה הציבורית, בכל פעם שאפשר. אני חייבת להגיד, יש פה ניגוד עניינים כי אימא שלי, שגרה בחיפה, לא מגיעה לתל אביב בגלל שאין לה רכבת, ואני אנחנו פה ימים ולילות, ואני אני זקוקה שהיא תגיע, אני צריכה אותה.

זה בכלל לא ניגוד עניינים. זה הכרח שלא יגונה.

צחקתי, זה היה בהומור, הניגוד עניינים. אני צריכה שהיא תחזור לשמור על הילד שלי כדי שאני אוכל להמשיך לעבוד פה. אין לה איך להגיע.

מה זה לשמור? היא צריכה לבוא לבקר. למה לשמור? לבוא לבקר קודם. שלא יישמע שאנחנו רוצים אותם רק בשביל - - -

אני נוסעת אליה. אני נוסעת אליה כדי לבקר, אבל אני צריכה עזרה. אני אשמח שזה יפתח. לגבי מה שהיושב-ראש אמר – כן היו ועדות שהתכנסנו בהן, בעיקר ועדת כספים. אנחנו הרגשנו מאוד את חוסר הפיקוח הפרלמנטרי וגם הפיקוח הפוליטי בתוך המשרדים. כל המשבר הזה נוהל – עם כל הרצון הטוב – על ידי פקידות, טובה ככל שתהיה, עם הרצון הכי טוב. עדיין, זה מתנהל אחרת. אני חושבת שזו התקופה שעם ישראל יכול היה הכי להרגיש את החוסר בזה שאין כנסת מתפקדת ואין ממשלה מתפקדת. ראיתם בתוך שבועיים שהקמנו ממשלה והכנסת מתפקדת, איך הדברים מתחילים לזוז. זאת אומרת שזו הנוסחה הנכונה, שאנחנו נטפל בזה. בעניין של התחבורה הציבורית, יש אוכלוסיות שלמות שהורדת להם את הידיים והרגליים, זה מה שעשית. בדקה אחת הורדת להם את הידיים והרגליים.

עשיתם. אנחנו לא מאשימים את אסף.

לא, אני לא מאשימה. הוא יודע שאני לא מאשימה.

אבל בלשון רבים, אמרת עשית.

תאמין לי שהוא יודע שאני לא מאשימה אותו.

למען המאזינים, לפרוטוקול.

גם למאזינים. אני לא מאשימה, אני רק מסבירה את - - -

המגבלות גרמו לזה.

כשמקבלים החלטות, צריך לראות את השפעות הרוחב שלהן. במשבר הזה אנחנו עשינו דברים מאוד מאוד קשים. אנחנו חתכנו בבשר החי, אנחנו סגרנו עסקים, עשינו הרבה מאוד דברים מאוד קשים. אבל במקביל, הצורך היה שתתנהל עבודת מטה, שיבינו מה קורה, מה הבעיות ומה הפתרונות, ולנסות להוציא בכל משרד ומשרד, כולל משרד התחבורה, מהמשבר בצורה המיטבית.

באוטובוסים אני שמחה מאוד שקיבלתם החלטה מהירה שיוכלו להסתובב בתחבורה הציבורית. לגבי הרכבות, אני מבינה שיש בעיה, אבל כל בעיה היא בת פתרון. אתה נכנס לרכבת, יש לך את הבידוק הביטחוני. היום אני שולחת את הילד שלי בכל בוקר – בכל בוקר – לבית ספר עם פתק שהוא בלי חום, עם תעודת הזהות שלו, עם תעודת הזהות שלי. בבידוק הביטחוני יש לך בכל תחנה מישהו שאתה יכול להשאיר לו את הפתק הזה. פתק כמו של בית ספר, אתה יודע מי נכנס ומי יצא. אתה יכול לדרוש שההטענה של הכרטיסים תהיה מהבית בצורה כזאת או אחרת במחשבים או במכונות שאתה שם לידם כפפות. אתה יכול שבכל כניסה לקרון יעמוד – אלה קרונות-קרונות, זה כמו אוטובוס, שיסגור את הקיבולת. יש דרכים - - -

קרן, לא נרד לפרטים, אני רוצה לתת רשות דיבור גם לאחרים. לא נרד לפרטים, רק בעיקרון, שניתן למצוא פתרונות. נתקדם, אני רוצה לסכם.

כן. ניתן למצוא פתרונות, יש מספיק עובדים ברכבת ישראל. אני לא חושבת שיש בעיה של עובדים, גם בתחבורה הציבורית. היו מספיק אנשים שהיו בבית בתקופה הזו, היה אפשר ליצור פתרונות גם אז, ואני מאוד מאוד מקווה – אני לא רוצה לבכות על חלב שנשפך, אבל אני חושבת שנפסיק עם העוצר הזה, עם הנכות הזו שגרמנו להרבה מאוד אנשים, ושנוכל לפתוח את המשק.

קודם כל, אני רוצה לאחל הצלחה לסגן השר אורי מקלב. בחיים הקודמים שלי, כשהייתי עיתונאי, בכיר מאוד אמר לי: משרד התחבורה זה המשרד היחיד שאין בו צודק מוסרי. אתה מתכנן, אתה בונה, ובסוף השר הבא גוזר את הקופון, גוזר את הסרט ופותח מחלף.

זה נכון לכל השרים. תמיד אתה גוזר של אחרים, ואחרים גוזרים שלך. מניסיון אני אומר לך.

אני אומר מהחוויה האישית שלי. אם יצא לך לתכנן ולעשות דברים, בקדנציה שלך תגיד מה עשית, כי אחרת, בקדנציה הבאה אף אחד לא יזכור את זה. זו עצה חברית. לגבי העבודה של המשרד, אני מצטרף לשאלה ולתמיהה לגבי רכבת. אני לא מצליח להבין למה אי אפשר להפעיל רכבת, ולא בגלל שיש הנחיות. רכבת זה דבר שהוא מסודר, רכבת זה דבר שיש מספיק מקום. אגב, לשאלה שלך, נוסעים מדי פעם ברכבת. נוסעים ברכבת כי רכבת זה נוח. גם חברי כנסת נוסעים ברכבת כשצריך לעקוף את כל הפקקים.

אני גר בדרום, אין לי תשתיות רכבת לירושלים, אבל אם היו, הייתי עולה. הייתי יכול ללמוד, הייתי יכול לקרוא.

הבעיה של הרכבת היא שלאורך השנים בנו תחנות שבכלל לא קשורות לערים ולא לאוכלוסיות וגם לא לתחבורה. אני אתן לכם דוגמה. אני גר בפתח תקווה. אתם יודעים כמה שנים לקח כדי שיהיה קו מסגולה למרכז העיר? היה פעם בשעתיים אוטובוס. אנשים היו באים למתחם ירקונים, היו משאירים שם מכוניות ואז נוסעים לתל אביב, כי בתוך רבע שעה-20 דקות אתה בתל אביב במקום שעה. אז התכנון הוא לקוי מלכתחילה. שנים כבר יש תכנון לקוי ברכבת. אם מדברים על בעיה ספציפית של ההכנסה של הרכבת – למרות המצגת שהצגת, אני דווקא חושב שברכבת יותר ויותר אנשים משתמשים. אז אפשר להפעיל את זה, ולעמוד על זה שצריך להפעיל רכבת, ולא להסתפק באוטובוסים. אני לא יודע, אולי יש משהו מוסתר שאנחנו לא יודעים, אולי יש כל מיני אינטרסים שכאלה. אנחנו יודעים שיש אינטרסים כאלה. אנחנו יודעים שיש אינטרסים של כל מיני מוניות שירות, של כל מיני חברות אוטובוסים וכולי. הרכבת זה דבר הכרחי. אתה מפעיל רכבת, ואז אנשים מבינים שיצאנו מקורונה. אולי תשקיעו, אולי תציעו – אני לא יודע, אני לא נכנס לדיונים פנימיים בתוך המשרד, אני גם לא רוצה לדרוש ממך שתגלה ותחשוף את הדברים, אבל תעבדו על זה כי רכבת זה דבר בסיסי.

משפט אחרון, בנושא של האוטובוסים. אני מקבל הרבה פניות, בעיקר של האוכלוסייה המבוגרת. יש כאלה שמתקשים בשפה. יש כאלה שלא מצליחים להבין – אתה כן נכנס עם רב-קו, אתה לא נכנס עם רב-קו, איפה ממלאים? הבנתי שצמצמו משמעותית בערים בצפון נקודות למילוי רב-קו. אלה הדברים. קודם כל תנו מענה לדבר הזה, כי בן אדם שלא מקבל מענה, גם מבחינת השפה, גם מבחינת היכולות – חבר'ה, אנחנו חושבים שאנשים בני 70-60 יכולים להשתמש באפליקציה. לצערי, הרבה אנשים לא מבינים מה זה. אנשים בוכים שמבטלים סניפי בנק רגילים ועוברים לבנקאות דיגיטלית. תנו מענה. אנחנו צעירים, אבל יש הרבה אנשים לא צעירים שמשתמשים בזה, לכן זה חשוב. אפילו בתקופה כל כך מסובכת, להקדיש משאבים ולפתוח אפילו מחלקה קטנה, כמה אנשים שייתנו מענה לדבר הזה, כי פונים אלינו, ואני מבקש להעביר את הפניות האלה. זו בעיקר פניה אליך, שאתה תטפל בזה. נמשיך לעקוב אחרי יישום הדברים האלה.

בוקר טוב לכולם. ברכות לסגן השרה, שתהיה לך הרבה הצלחה. אני בטוחה שתהיה לנו הרבה עבודה בתוך החברה הערבית. ברכות ליו"ר הוועדה. אני מקווה שנצליח להביא פתרונות יעילים לכלל החברה. אני רוצה להתחיל בנתון המצער שבימים רגילים, 44% מהתושבים הערבים לא נהנים מתחבורה ציבורית. פשוטו כמשמעו, אין לנו. ל-44% אין אפשרות וגישה.

גם במושבים אין, זו צורת הבנייה.

בסדר, עכשיו אני מדברת על החברה הערבית.

אפילו בקיבוצים אין תחבורה ציבורית. את אומרת את זה כאילו זה נגד החברה.

היא לא אמרה. היא הציגה.

קרן, אני כאן כדי להעלות גם את הצרכים של החברה הערבית.

שלא יישמע שזה - - -

זה יישמע כמו שהוא. ל-44% אין גישה לתחבורה ציבורית. פשוט מאוד זה משתקף ומשפיע על הרבה דברים אחרים. אם אנחנו נדבר על תעסוקה, זה אומר שאנשים – ונשים במיוחד – לא יכולים לצאת לתעסוקה, וזה אומר כל ההשלכות האחרות של חוסר תעסוקה. פעמים רבות יש סוגיה שהיא עקרונית ומרכזית, ואם אנחנו נפתור אותה, אז כמו שאמרת, ניתן גם פתרונות רוחביים וגם לעומק. אני חושבת שבתקופת הקורונה הנזק היה כפליים בתוך החברה, גם מהסיבה הזאת. אני עדיין לא רואה שזה בלתי אפשרי למצוא את הפתרונות הנכונים. אני חושבת שמילת המפתח, כמו בכל סוגיה אחרת, היא תקציבים. אם אנחנו באמת רוצים להביא פתרונות ולהחזיר את המשק לפעילות, אנחנו חייבים להשקיע בדבר הזה. אני חושבת, בחשיבה קטנה ופשוטה, שההשקעה הזאת משתלמת. אם אנחנו נשקיע בתחבורה כדי שאנשים יוכלו להגיע למקומות העבודה שלהם, אז המשק יחזור לפעול, אז יהיו תוצרים, ואנחנו מחזירים את מה שאנחנו משלמים.

אני רוצה לצדד בנושא של תחבורה פרטית, מה שאמרת, מר מרגי. אני חושבת שזה יכול להיות פתרון טוב מאוד, במיוחד לכלל החברה בתקופה של משבר. ממילא אנחנו צריכים לשלם להם מענקים, דמי אבטלה, וכל מיני דברים, אז נשלם ונקבל תוצר. זה אחד הרעיונות. צריך לחשוב על זה גם בימים רגילים בתוך החברה הערכית. אם נסתכל על היישובים הערביים, שכדי לפתוח קו ולהעביר קו בתוך יישוב ערבי, זה שנים על גבי שנים, וצריך לחשוב על הנושא הזה ולשים תוכנית רצינית בעניין, מובנית, שתיתן פתרון הולם לכולנו. בינתיים זהו.

תודה. בהתייחסות שלכם להיעדר התחבורה הציבורית באחוז ניכר – אני רוצה התייחסות אם הרפורמה שנעשתה בזמנו בתחבורה הציבורית בדרום הייתה גם בצפון. אני רוצה לדעת, מי שיש לו תשובה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני אפתח בברכות לסגן השר, אורי מקלב. אני בטוחה שהניסיון הפרלמנטרי שלך וגם הניסיון בארבע השנים האחרונות בוועדת המדע והטכנולוגיה יכולים להביא המון המון פתרונות יצירתיים. היו המון דיונים בנושא הזה, ויש לנו מהמוחות הטובים ביותר בישראל כדי לשפר גם את התחבורה הציבורית, ואני בטוחה שאתה תדע איך לשלב את הדברים האלה בתוך המשרד. בנוגע לאוטובוסים – אני אומנם לא נוסעת קבועה כמו חברתי, חברת הכנסת קרן ברק, אני כן נוסעת מדי פעם בתחבורה הציבורית. גם בני משפחתי משתמשים בתחבורה הציבורית. בתקופת הקורונה אומנם היו קווי אוטובוסים, אבל רבים מהם - - -

אל תדאגו, זו ההטבה היחידה שנשארה לחברי הכנסת אחרי הפרישה, חוץ מדקת דומייה.

צריך בתקופת הכנסת להוציא את הפלט מי משתמש בה ומי לא, ולראות מי משתמש בתחבורה הציבורית. האוטובוסים היו מלאים. אנשים המתינו בתחנות במשך שעות ואוטובוסים פשוט לא עצרו. יכול להיות שהיה שיקול יותר נכון לצמצם את כמות הקווים ולהגביר כמה שיותר.

זה מה שעשינו. זה מה שהראיתי. זה בדיוק מה שעשינו.

זה פשוט לא עבד בצורה טובה. גם מעדויות שהגיעו אליי, עדיין המון מהקווים לא הגיעו בתדירות יותר גבוהה. זה מעדויות בשטח. התקשרו לטלפונים, המוקדים לא ענו כי לא היו אנשים במוקדי הטלפון. היה המון בלגן שאני חושבת שאם אנחנו נכנסים לגל שני, יותר נכון לצמצם עוד קווים ולשים עוד אוטובוסים כדי שתהיה תדירות הרבה יותר גבוהה, שאנשים לא ימתינו, וידעו לאיזה אוטובוסים הם יכולים להגיע ולאיזה אוטובוסים הם לא יכולים להגיע.

מבחינת הרכבות – פה נכנסים גם פתרונות יצירתיים. אני לא יודעת איזה רעיונות העלו ואיזה לא, אבל בדומה לקווי אוטובוס, לצמצם את קווי הרכבת, אבל להוסיף עוד קרונות, או דברים כאלה ואחרים. אני לא מומחית ברכבות, אתם המומחים. אני בטוחה שבמשרד התחבורה יושבים טובי המוחות, לא יכול להיות שלא מגיעים לאיזשהו פתרון יצירתי, כמו שמצליחים להגיע בכל מיני דרכים אחרות. אין מה לעשות, זו מכה שנחתה עלינו, ואנחנו חייבים למצוא את הדרך להשמיש את זה לאזרחי ישראל, כי חלקם פשוט לא יכולים לחזור לעבודה בלי זה, אנשים מהדרום, אנשים מהצפון שעובדים במרכז, וצריכים לנסוע. הם לא יעמדו ארבע שעות בפקקים באוטובוסים, הם צריכים את הרכבת.

אני רוצה להצטרף – אני מבינה שלפני כן ידידי, חבר הכנסת עידן רול, העלה את הנושא של הכשלים ברפורמת התשלומים על כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית. אני מבינה שהוא ביקש דיון נפרד בנושא. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו צריכים לדון בזה כמה שיותר מהר. יש פה עניין של זכות לפרטיות, מידע, דברים שהעבירו אלי, שאני קצת תוהה לגביהם, ולכן אני חושבת שצריך לדון בזה גם כן בדחיפות.

הערה אחרונה, לסגן השר אורי מקלב. אני חושבת שאם לא יצליחו להגיע לפתרונות היצירתיים האלה, שאזרחי ישראל צריכים, אולי צריך לשקול משהו מחוץ לקופסה. אולי הגיע הזמן סוף-סוף לתת פיילוט מסוים לחברת "אובר" בניסיון, כמו בכל העולם, להכניס את התחבורה השיתופית הזו. זה בסך הכול שני אנשים שיושבים בתוך רכב, אלו נסיעות יותר זולות. זה יקל על התחבורה הציבורית. אני חושבת שגם פה צריך לקיים דיון מעמיק אם דווקא בתקופת הקורונה נכון סוף כל סוף להכניס פיילוט מסוים, בהגבלות שתרצו, בתנאים שתרצו, בהכנת רישיונות לנהיגת "אובר". תהיה פתיחות - - -

בכפוף לכל ההנחיות והמגבלות. תודה.

- - - של המשרד, אם הוא בעד תחבורה שיתופית או לא.

אני יודעת, קיימנו על זה דיונים.

הייתי בצד הזה, ולא פעם אחת חלק מהדיונים היה על זה שהמשרד לא רצה.

והנה, לצערנו, מגיעה ההזדמנות שבה נדרש הדבר הזה, ואולי זה יהיה הפתרון כדי להקל על אזרחי ישראל.

אני חסיד נלהב של התחבורה השיתופית.

ראש הממשלה דיבר על נהגי המוניות לפני הבחירות, אז אני לא חושב שזה מסתדר עם עמדתו, העניין של "אובר". זה פחות או יותר מה שאני זוכר.

יבגני, תודה.

- - - עם שר התחבורה. אבל לא בהיסטוריה, היה לו עימות עם משרד התחבורה על הנושא של תחבורה שיתופית.

לא, לפני חודשיים. לפני חודשיים, כשהוא פנה לנהגי מוניות.

יבגני, אנחנו אחרי הבחירות. אנחנו נמצאים בתוך ועדת כלכלה. מחובתנו לעשות מה שטוב לאזרחי ישראל, כולנו נדון בזה, לא צריך עכשיו להיכנס לקמפיינים.

שרן. שרן, אני מדבר אליך. אנחנו שעה בדיון, עדיין לא נתנו לאורחים, ואני רוצה להספיק. רבותיי, מאחר שיש לנו גם אורחים ב"זום", ויש לנו נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות, אני מציע לעצמי שאנחנו נמתין עם משרד האוצר ומשרד הבריאות כי אני מאמין שיהיו התייחסויות שידרשו גם תגובה שלהם, ואז נעשה סבב שני בצורה מושכלת גם של אמיר וגם של משרדי הממשלה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לארז. מי זה ארז? סגן מנהל התחבורה הציבורית באגד. הוא לא נמצא אתנו. יש לנו את ישראל גנון. בבקשה, תציג את עצמך בקצרה. דקתיים-שלוש, לא יותר.

ישראל גנון, יושב-ראש ארגון נהגי האוטובוסים בישראל. אני רוצה להראות לוועדה זווית אחרת של כל נושא התחבורה הציבורית מצד הנהגים. פרסומים של משרד הבריאות מהבוקר על מקומות תחלואה של חולים מאומתים מראה לנו מגמה שבין 70%-80% מהחולים המאומתים שוהים באוטובוסים. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים היום למנוע את הגל השני, אנחנו צריכים כולנו להתכוונן למרחב הציבורי באוטובוס, כי משם זה מתחיל. אנחנו אפילו לא יודעים אם הם לא נדבקים שם, אנחנו יודעים שהם שהו שם. ויש לזה עוד היבט – נהג שנדבק בנגיף, עד שהוא יודע שהוא צריך להיכנס לבידוד, לוקח 72-48 שעות. בזמן הזה הוא חשוף לעוד 2,000-1,000 נוסעים בכל יום. זאת אומרת, יש לנו מגיפה שאי אפשר לעצור אותה דרך התחבורה הציבורית.

יש לנו מחסור בנהגים לפני המשבר, חסרים לנו נהגים. עם המשבר, עם צמצום התחבורה הציבורית, נשלחו לחל"ת, קרוב ל-15% לא חזרו מהחל"ת מסיבות אישיות. עדיין יש קרוב ל-500 נהגים שנמצאים בחל"ת, רוצים לחזור ולא חוזרים. אם תהיה תחלואה בתחבורה הציבורית ויתחילו ליפול לנו נהגים - - -

מה זה לא חוזרים? מאילו סיבות?

לא חזרו לעבודה מחל"ת, מסיבות של החברות.

של החברות.

של החברות. אומנם הרשות נתנה הנחייה להחזיר את התפקוד ל-100%, אבל עדיין יש קווים שלא מתפקדים, כמו קווי לילה וקווי הזנה לרכבת. חלק מהנהגים היו עושים את הקווים האלה והם לא חוזרים. יש מגבלה, כמובן, של מספרי אוטובוסים. זאת אומרת שיש פה בעיה מערכתית. אם ייפלו לנו נהגים – אנחנו מדברים בערך על בין 30-20 נהגים ביום שנשלחים לבידוד. אם אנחנו נתחיל לראות כמויות כאלה של נהגים לאורך זמן, לא יהיו לנו נהגים להפעיל את התחבורה הציבורית. אנחנו חייבים להגן על הנהגים. חייבים לתת להם את כל הכלים.

איך? מה אתה מציע?

קודם כל, אני רוצה לשבח את אמיר, את ראש הרשות, על המהלך הזה של המחיצות, של ההפרדה. זה דבר שהיה צריך להיות לפני המשבר, אבל בזכות המשבר זה מגיע. אנחנו חייבים שהוועדה תיתן את הכוח למשרד התחבורה כמה שיותר מהר, אם זה נושא מול האוצר, תקציבים, לאשר. חייבים את זה כמה שיותר מהר. בכל העולם סגרו את הדלתות הקדמיות באוטובוס באוטובוסים שאין בהם מחיצות. זאת גם דרישה שלנו.

אתה יודע לומר לי כמות של אוטובוסים באחוזים, לא מדויק, שבמצב הנתון הזה אין בהם מחיצות?

כולם. 98%.

כולם.

מחיצות עד למעלה, ממש - - -

כולם בלי מחיצות?

במטרונית ובתל אביב, שני קווים.

אין היום דלתות.

אתה רוצה תא סגור לגמרי?

לא, לא תא סגור. יש מחיצה, יש מפרט שמשרד התחבורה הוציא, משהו כזה, רק יותר יציב, בגלל שזה בתוך אוטובוס, אז יש תנודות. יש כבר מפרטים, זה בשלב אישורים. צריך לזרז את זה.

להביא להפרדה בין הנהג לבין הנוסעים.

בין הנהג לנוסעים. אנחנו עושים פה את המניעה הטיפתית של הזיהום, של כל עניין הנגיף. צא מהנחה שהנוסע מגיע ליד הנהג, מכשיר התיקוף נמצא ליד הנהג עדיין – לא בכל האוטובוסים מכשירי התיקוף מאחור, ויש קטע פסיכולוגי שכשנוסע עולה לאוטובוס, הוא חושב שהוא הגיע למקום פרטי, אבל הוא עדיין במרחב ציבורי, ואז ישר הוא מוריד את המסכה. שאלה קטנה לנהג, ואנחנו רואים את כל הבלגן לפנינו. חייבים להגן על הנהגים.

כמו בנתב"ג, נכון? בנתב"ג אתה לא פוגש את הנהג שמעביר - - -

בנתב"ג – בתוך נתב"ג, אבל אנחנו מדברים - - -

בתוך נתב"ג.

כן, בתוך נתב"ג זה ככה. בכל העולם זה ככה.

הוא רוצה משהו דומה לזה.

אנחנו חייבים לדאוג להגן עליהם. גם אם זה עניין של שבוע-שבועיים, אסור לנו לתת לנהגים שלנו ליפול, אנחנו צריכים לשמור על הבריאות שלהם. כל נהג כזה שיוצא בבוקר מהבית, הוא מרגיש שהוא יוצא למלחמה. תחשבו מה האישה, מה הילדים מרגישים.

תודה. ב"זום" אתנו נמצא תם מקו לעובד. לא. לא שומעים, הוא נמצא.

שומעים? יופי. אני לא מקו לעובד. תם פרומוביץ, ראש ענף תחבורה בכוח לעובדים. אני מדבר בשם איגוד ועדי התחבורה. כמה נקודות שהונחו על שולחנכם – רק תעשו לי סימן ששומעים כי אני הפסקתי לשמוע.

שומעים אותך היטב, דבר.

יופי, תודה. אחת, ביקשתי שיונח על שולחנכם מכתב. אתם יכולים לראות את הנקודות בפניכם. לתגבר את תדירויות הקווים, כמו שאמרו הקודמים לפניי. לא כל הקווים חזרו, יש עדיין עובדים שנמצאים בחל"ת, תיכף אגע למה הם נמצאים בחל"ת. הקפדה על חיטוי האוטובוסים, הנקודה השנייה. אין אכיפה באמת של המשרד, ואמיר אולי יוכל להתייחס לזה. הרבה מהחברות משאירות בידיים של הנהגים את עניין הניקוי, וזה לא חיטוי, זה לא מספיק. זה לא חיטוי כמו שהיינו רוצים לדעת שאוטובוס ציבורי מחוטא. הנקודה השלישית היא פיקוח על יחסי עבודה. מעסיקים רבים – ואני מדבר על חברות האוטובוסים – ניצלו את תקופת החירום שעובדים יצאו לחל"ת כדי להוציא כל מיני תוכניות מגירה של חיסכון והתייעלות. הם משאירים עובדים בבית, ואז אומרים להם: אם אתם רוצים לחזור מהחל"ת, תחזרו בצמצום שכר, בפגיעה בשכר. יש לנו דוגמאות לזה בחברת "קווים" ובחברת "מטרופולין". יש לטפל בזה, ולוועדה יש את - - - להפעיל - - -

נקודה רביעית ונקודה חמישית ביחד זה ניתוק המגע עם הנהג. השר הקודם, סמוטריץ', אישר תקציב, אבל אין לוחות זמנים. הוועדה נדרשת, בגלל היכולת שלכם לאכוף דברים כאלה, לדרוש הצבה של לוחות זמנים. אנחנו לא יודעים כרגע כמה מחיצות יהיו, מתי הן יהיו, ובינתיים הנהגים חשופים לכל הנוסעים. והסיבה היא שהחברות מתוגמלות, כמו שאמיר אמר, על כל תיקוף שמתבצע, וכל עוד התיקוף נמצא אצל הנהג, הן לא יוותרו על מקור ההכנסה הזה. אין מה לצפות מהחברות לרוח טובה בעניין הזה כל עוד התקצוב שלהן מגיע משם. לכן צריך לשים מכונות תיקוף בירכתי האוטובוס, בתוך האוטובוס, כדי שהנוסעים בכלל לא ייגשו לנהג.

הדבר האחרון הוא שאנחנו נמצאים במחסור של 4,000 נהגים בתחבורה הציבורית. אמיר אמר את הנתון – 16,000 נהגים קיימים היום, 4,000 נהגים חסרים. זאת הסיבה שישראל נמצאת תקועה בפקק. זאת הסיבה שכרגע אין מספיק אוטובוסים בשעת משבר כדי להגביר את התדירויות ולתחום את כמות הנוסעים שנמצאים בכל אוטובוס. יש לנו תוכנית, הגשנו לכם תוכנית, מה צריך להיעשות, פתרון קצר, פתרון קטן, זול למדינה, זול להשקעה, אבל העלות שלו – כרגע עלות הנזק מוערכת ב-34 מיליארד שקלים, וזה נתון של הממ"מ. וזה עוד הולך לעלות. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך לעת עתה. יוסי סעידוב נמצא אתנו ב"זום"? לא שומעים אותך.

שלום לכם. תודה רבה על הדיון. ברכות על הדיון הראשון של הוועדה בנושא התחבורה הציבורית. יוסי סעידוב, 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית. תודה רבה למשתתפים. הדבר הראשון שאנחנו מעוניינים לדבר עליו הוא תדירות של אוטובוסים. גם כאשר מצבת האוטובוסים תחזור ל-100%, עדיין האוטובוסים יהיו צפופים. על מנת להחזיר את הנוסעים לאוטובוסים, על מנת למנוע את הפקקים, על מנת להניע את המשק קדימה, אנחנו צריכים תחבורה ציבורית שמתפקדת. אנחנו צריכים תחבורה ציבורית שיש לנוסעים אמון בה. אנחנו צריכים תחבורה ציבורית לא צפופה. כמו שהציע יושב-ראש הוועדה, לגייס למערך התחבורה הציבורית את מערך התיירות, נהגים ואוטובוסים. נכון, יש בעיה של תשתיות. אפשר להשתמש בתשתיות של רכב פרטי, בחניונים עירוניים שנמצאים סמוך לתחנות רכבת ובמרכזי הערים. זה הדבר הראשון.

הדבר השני זה החיסרון של הרכבת. 13% מנוסעי התחבורה הציבורית, על פי דוח מבקר המדינה ממרץ 2019, נוסעים ברכבת ישראל. העובדה שהרכבת, גם מסיבות תפעוליות, גם מסיבות של חשש מקורונה – אין לנו חלופה. התחבורה הציבורית לא יצרה חלופה לרכבת, והצורך של הנוסעים ברכבת הולך וגדל, והדרישה הזאת הולכת וגדלה. ראוי או שהרכבת תחזור, או שיהיו חלופות לרכבת.

חדר המצב במשרד התחבורה, משהו שהשר הקודם, סמוטריץ', קידם בעת משברים – זה משהו שאנחנו צריכים גם עכשיו. אנחנו מקבלים תלונות על קווים שלא פועלים בכל מיני מקומות בארץ, לנוסעים חסר מידע בנוגע לאיזה קווים פועלים או לא פועלים. חדר מצב כזה יכול לפתור בעיות במהירות. עלייה מדלת אחורית – כבר הזכירו כאן מספר פעמים. בערים רבות בארץ אין עדיין עלייה מהדלת האחורית, למרות מגפת הקורונה. אנחנו חושבים שזה צריך לקרות מיד. אנחנו מאוד מעריכים את המאמצים שלכם לשיפור התחבורה הציבורית, מעריכים מאוד את העובדה שהיא פעלה במשך כל התקופה האחרונה. אנחנו חושבים שכדי שישראל תיחלץ מהמשבר אנחנו צריכים תחבורה ציבורית טובה יותר. תודה לכם.

תודה. מקסים, מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו. תציג את עצמך.

שלום. מקס מורוגובסקי, מנכ"ל ארגון תחבורה בדרך שלנו, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית. אני אהיה קצר, אני לא רוצה לחזור על דברים שחבריי כאן אמרו. קודם כל, אני רוצה לברך אותך, יעקב, ואת כל משתתפי ועדת הכלכלה. הוועדה הייתה חסרה מאוד בשנה האחרונה. אני רוצה להצטרף להרגשת נוסעי התחבורה הציבורית לגבי תוספות השירות שאנחנו חושבים שהיו צריכות להיעשות, וגם – לא נחזור לעבר – צריכות להיעשות גם בהמשך, גם על בסיס המערך הפרטי, במידה ואין מספיק אוטובוסים. אני מצטער, תעברו הלאה, יש לי כרגע בעיה פה.

נעבור לדובר אחר. תודה. אולה מלמד, בבקשה.

שלום. אני אולה מלמד, אני נציגה מטעם לינק-20, רשת מנהיגות - - - עם מוגבלות ובלי מוגבלות למען - - - מטען קרן רודרמן. אני רוצה להעלות נקודה חשובה, שבעצם זה שביטלו את הרכבת, מנעו מציבור האנשים עם מוגבלות גישה לעבודה. גם גישה לעבודה באופן כללי, וגם באופן כללי להגיע לעבודה, להיות חלק ממערך העבודה. זה מאוד חשוב, בייחוד בעקבות משבר הקורונה, שכמעט פי 4 מהעובדים שהוצאו לחל"ת היו אנשים עם מוגבלויות, ומתוכם הוחזרו כרגע לפחות 50%. כשאין רכבת ואין תחבורה בין-עירונית נגישה, אין לנו שום דרך להבטיח שאדם עם מוגבלות יגיע לעבודה.

זה חשוב.

כמובן שאנשים שרוצים עובדים יעילים, האנשים עם מוגבלויות הם הראשונים שילכו, כי ככה זה, העבודה מתבססת על יעילות. לכן אנחנו רוצים שיפעלו כמה שיותר מהר לפתיחת הרכבות, שזה הכלי העיקרי. קח לדוגמה את חברה שלי, שחברה בלינק-20, היא לא יכולה כרגע, כבר למעלה מחודשיים, להגיע לעבודה, וגם זה אחרי שנפתחה התחבורה הציבורית.

אני רוצה להוסיף רק משהו אחד. כרגע בתחבורה הציבורית נהגי האוטובוסים מפספסים את בעלי המוגבלויות, ולפעמים אפילו לא עוצרים להם. חשוב שנהגים יעברו הכשרה, ולהבין את הנקודה שגם אנשים עם מוגבלויות, למרות כל המגבלות, צריכים לעלות על אוטובוסים.

תודה רבה לך, אולה. תודה. רותי גרוס, נציגת משרד הבריאות, נכון? בבקשה.

סליחה, אבל יש עוד נציגת ארגונים אחת. דילגת עליי.

אין לי בעיה, אני אתן לך. ברשותך, אם כבר עלית, בבקשה. תציגי את עצמך.

יעל דורי, ראש תחום תכנון ותחבורה באדם טבע ודין. אנחנו ראינו בקורונה הזדמנות. לפני הקורונה המצב נהיה כבר בלתי נסבל בכבישים, וראינו באפשרות של אנשים לראות שהתחבורה הציבורית יכולה לחלץ אותם מהתלות הזו ברכב פרטי ומהפקקים הזדמנות. בנוסף, כמות התקציבים שהוקצתה בשביל משבר הקורונה וההיחלצות ממנו, צריכה לדעתנו להיות מופנית – לפחות חלק קטן ממנה – לנושא של תגבור התחבורה הציבורית. אם קודם אמיר הזכיר את הנושא של סירוב האוצר להקצות כסף לעניין הנהגים החדשים, אנחנו חושבים שזו טעות גדולה מאוד. קצת כסף בראש ובראשונה צריך להיות להכשרה של נהגים חדשים. אני בטוחה שמתוך מאות אלפי המובטלים שקיימים כיום במשק, רבים ישמחו להיות נהגים.

ככל שידוע לי, צריך לקצר קצת את תהליך ההכשרה של הנהגים, שהיום הוא מכשול, אבל זה גם משהו שצריך להיות על סדר יומה של הוועדה. בנוסף, כפי שהקצו ברחבי העולם נתיבים במקומות רבים לאופניים ולהליכה ברגל, אצלנו הצורך הוא בנתיבים לתחבורה ציבורית. עכשיו זו הזדמנות להקצות את זה על חשבון הרכב הפרטי ולהשלים מערך שיקל על כל הנושא של השימוש באוטובוסים, וגם ימשוך אנשים לאוטובוסים דווקא עכשיו.

עוד נושא שרציתי להעלות זה הנושא של תחבורה ציבורית חינם. כבר יותר מ-100 ערים בעולם, וגם בארץ קטנה, לוקסמבורג, יש תחבורה ציבורית בחינם, משהו שגורם להרבה מאוד אנשים לנסות לעבור מהרכב הפרטי שלהם לתחבורה הציבורית ולהתמיד בזה. יש עלייה מתמדת באחוזים שנוסעים שם בתחבורה הציבורית.

גברתי, יהיו לנו עוד ארבע שנים לעבוד בוועדה, נוכל לדחוף את זה. כרגע במשבר הזה, בעידן משבר הקורונה. תתייחסי לצעדים שאת חושבת שיוכלו לשפר את המצב בתקופות הקורונה.

תחבורה ציבורית בחינם יכולה למשוך אנשים שלא השתמשו בזה עד עכשיו דווקא בתקופת הקורונה כן להשתמש בתחבורה ציבורית. דברים אחרים כבר נאמרו. בקצרה אני אומר – הכשרת נהגים, הכשרת נת"צים, ושימוש בכלל ציי האוטובוסים והמיניבוסים שיש בארץ לטובת התחבורה הציבורית, כמו שאדוני כבר הזכיר. הדבר הנוסף, הנושא של הרכבת. בתור משתמשת קבועה כבר יותר מעשר שנים, יש מקומות שקשה מאוד להגיע אליהם ללא שימוש ברכבת, כי זה דורש לפעמים שלושה קווי אוטובוסים, או יותר. לכן הקצאה של כוח אדם נוסף, ושוב, תקציבים, לסדרנים, למאבטחים, הפרדה בין קרונות, כל אמצעי שיכול לעזור להחזרה של הרכבת כולה לפעילות יכול להועיל מאוד גם לנו, אבל גם למשק כולו. תודה רבה.

תודה רבה. סגן השר צריך לפרוש לעניינים אחרים. התייחסות קצרה.

תודה רבה. ראשית, ברשותכם, אני אתייחס בקצרה למה שאמרו חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש. מדיניות משרד התחבורה ככלל, בוודאי שרת התחבורה עכשיו, היא לא לעכב את התחבורה הציבורית. התחבורה הציבורית – רצתה לתת את הכול. היא לא רצתה לעכב, לא ברכבות ולא באוטובוסים. המדיניות נגזרת ממדיניות של משרד הבריאות, שהוא מגביל והוא לא מאפשר את זה. וזה בא לידי ביטוי מאוד ברכבת למשל. אני לא יכול להסביר את מדיניות משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש מדיניות קפסולות, דהיינו, לבודד אנשים. גם כשהוא מאפשר דברים – גם בכיתות, גם במקומות אחרים – כדי שהוא ידע מי היה בתוך הקבוצה הזאת כדי שהוא יוכל לזהות, במידה ויהיה חולה, איך אני מגיע לאנשים. הרכבת לא אפשרה זאת, ואמיר, שהוא פרופ' בכל הדברים, ודאי גם בנושא הזה, יסביר בהרחבה למה פתרונות שמשרד התחבורה הציע, כולל טכנולוגיים, משרד הבריאות לא הסכים להם. חלק משרד התחבורה לא הציע – ואני אומר את זה לחברי הכנסת, מי שנמצא פה ומי שלא נמצא פה – בגלל צנעת הפרט או לשמור על הפרטיות. יש אפשרות ברב-קו, שנניח אם 90% נוסעים ברב-קו, אפשר לדעת מי היה בקרון הזה או מי נסע באותו יום, אבל זו פגיעה בפרטיות. לכן הגיעו למצב שהרכבת לא פעלה וזה הכביד מאוד על הנוסעים ועל המשתמשים.

מעבר לכך, הרכבת, כשלא משתמשים בה, אי אפשר להשתמש בה - - -, מה שאני הספקתי ללמוד בשבוע שאני נמצא. להחזיר רכבת, או כל קו, זה שבועיים תכנון. בוא ניקח חלק מהרכבת, בעוד שבוע - - - זה בלתי אפשרי - - - לשבועיים, ואמיר ירחיב בדבר הזה.

עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד הבריאות השתמש בתחבורה הציבורית - - -

חבר הכנסת מרגי, חשוב מאוד שגם השר ישמע את איגוד המוניות. הוא מכיר אותי אישית.

נא לא להפריע. אם אתה רוצה רשות דיבור, אם תפריע לי עוד פעם ותתפרץ, אני לא אתן לך רשות דיבור. תמתין, אני אתן לך. אל תתפרץ באמצע דיון. אני אקרא לך כשתקבל רשות דיבור.

הממשלה השתמשה בתחבורה הציבורית ככלי איך משאירים את האנשים בבית, איך לא להניע את הציבור. היא השתמשה בזה. באופן אמיתי, הייתה כאן אפליה, לא מעט ימים, לא מעט זמנים, מי שהיה לו רכב פרטי היה יותר נגיש ויכול היה להגיע למה שהוא היה צריך, ולמי שצריך תחבורה ציבורית לא יכול היה להגיע לזה. זה היה בולט זה בסוף שבוע למשל. נגמרה התחבורה הציבורית בשעה 20:00, אמיר?

ביום חמישי ב-20:00 בערב.

באופן רגיל, כל לילה כמעט. היו תקופות ארוכות - - -

עד 20:00 בערב. כי זה נועד למקומות עבודה.

עד 20:00. לא התחשבו באימא של חברת הכנסת ברק, שהיא צריכה להגיע לא רק לעבודה, היא צריכה להגיע גם כדי לשמור על הילד. לא נתנו את האפשרות. ועוד המון מקרים שלא נתנו. רצו לעצור את התנועה במדינה על ידי התחבורה הציבורית. אני אענה על שתיים-שלוש דברים שעלו פה. תחבורה שיתופית – אני בכל אופן, לגבי המדיניות, עוד לא ישבתי עם השרה. השרה התבטאה, אני חושב שגם בנאום הפתיחה שלה על תחבורה שיתופית. יש היום מדיניות אחרת של משרד התחבורה ושל שרת התחבורה בעניין של תחבורה שיתופית, וזה דבר מאוד חשוב, גם באופן כללי, ודאי בעניין הקורונה. הנושא של הטענת הרב-קו, אתה הראית את זה, זה דבר נכון. מכיוון שמנעו הטענה באוטובוס על ידי הנהג, כדי שלא יהיה ממשק בין נהג לנוסע, לא הייתה אפשרות – האפשרות להטעין את הרב-קו מאוד - - -. יש מקומות שלא – בפריפריה לא היה אפשר. מי שאין לו אפליקציה ולא יודע להטעין את זה - - -

המענה הטלפוני לא יעיל ולא עונים בו. אלה התלונות.

יש אנשים מבוגרים, הם לא יודעים לעשות את זה. ולכן לא הייתה להם אפשרות להטעין את הרב-קו. וזה נכון, בפגישת המסדרון שהייתה לי עם אמיר, דנו בדבר הזה, איך עושים מבצע עכשיו לתמרץ בעלי חנויות להגיע - - - כמו שעשינו את זה בתקופה - - -

אני מקווה שלא יהיו קנסות, זה מה שחשוב. שלא יהיו קנסות בתקופה כל כך קשה. לפחות את זה אתה יכול להגביל. לא לתת קנסות לאנשים שבטעות לא מילאו. קצת התחשבות באנשים המבוגרים.

עוד מילה אחת על החברה הערבית. זה נכון שאין פריסה בכל המקומות, אבל יש תגבור באופן דרמטי מאוד בשנים האחרונות לחברה הערבית. 100 מיליון שקל בכל שנה רק לתחבורה הציבורית. אנחנו יכולים לראות בהרבה מקומות אוטובוסים נוסעים במשך היום, אוטובוסים ריקים.

מבורך, ועדיין יש צורך.

יש פערים. יש פערים.

עדיין לא מגיע לכל המקומות, אבל למקומות שמגיע, יש את זה במסה מאוד מאוד גדולה. הדבר האחרון, יש מי שמתלונן שהתחבורה הציבורית לא עובדת, ויש הרבה שמתלוננים שהתחבורה הציבורית מסוכנת. אשתי חוזרת באוטובוס, ואומרת לי: נסענו 50 איש באוטובוס בצפיפות, משתעלים. אנחנו לא יכולים באמת להגיע להבנה של כל הציבור. אני חושב שאם, חס וחלילה, נגיע לאירוע חוזר, אנחנו צריכים להתכונן לזה. ועדת הכלכלה צריכה להיות שותפה, להביא את הדעה של הציבור, ואני חושב שזה משפיע גם על קובעי המדיניות. כששומעים ועדות כמו בכנסת, מעלים את הדבר של הציבור באופן הפרקטי, באופן האמיתי, אנחנו רוצים – ואני אומר כאן את האמירה הזאת – שבמידה ונצטרך לחזור לצמצום, אם שמתם לב, מה אמרו משרד הבריאות? יש עלייה בתחלואה, אנחנו לא נחדש את הרכבת. אמיר, זאת הייתה האמירה. לא נגיע ל-8. זה מיד משמש כאינדיקציה לציבור. הרי חלק מהסיבות של העוצר, מסר. אנחנו נוסעים בתחבורה הציבורית, שאנשים יבינו שזה לא במצב רגיל. נעשה הכול כדי שהתחבורה הציבורית תהיה כסדרה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. רק רגע. יש לנו אורחים ב"זום". אני חוזר בי, אני אמתין עם משרדי הממשלה לעוד כמה דוברים, ולאחר מכן ניתן לחברי הכנסת, נוספו שאלות והתייחסויות. תודה רבה לך, סגן השר. שוב, בהצלחה. יהודה בר אור, בבקשה.

היה חשוב מאוד שסגן השר אורי מקלב היה שומע אותי משום שהוא מכיר אותי אישית. ישבתי אתו בהרבה ישיבות. קודם כל, אני מאחל לך, אדוני, יעקב מרגי, הצלחה בתפקידך כיו"ר ועדת הכלכלה. אני יהודה בר אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי. אני יושב בכנסת כבר 20 שנה בכל הישיבות, כמעט, של ענף התחבורה והמוניות בפרט. אני מקווה ששומעים אותי. ענף המוניות נמצא במשבר גדול מאוד. אני הצטערתי לשמוע שעדיין מדברים על חברת "אובר" בזמן שענף המוניות, למעלה מ-22,000 מוניות גווע במשך שלושה חודשים, לא מגיע אפילו למינימום הכנסה. אנחנו כבר פשטנו את הרגל, הרבה מנהגי המוניות לא יכולים לעבוד. היה חשוב מאוד שהיו נותנים לנו לעשות את הנסיעה השיתופית, כמו שדרשנו אותה וביקשנו לעשות אותה, המוניות. לא נתנו לנו אפשרות לעשות את זה, ולא השתמשו בנו כמו שצריך. לא ישבו אתנו איך לייעל את המערכת ולהסיע נוסעים בזמן הקורונה ועד הרגע הזה. אני ניסיתי כמה פעמים להביא פתרונות, והשר הקודם, בצלאל, חסם אותי ופשוט מאוד לא רצה לשמוע אותי ואת הענף שלי.

אני אומר לכם עוד פעם, אנחנו יכולים לתת במדינת ישראל פתרון לתחבורה השיתופית דרך המוניות, שאנחנו יכולים להסיע את האנשים. א', אין לנו מיגון, ואנחנו מאוד רצינו לשים מיגון ולא נתנו לנו תקציב לזה. ב', נהגי המוניות, שאין להם פרנסה, היו שמחים לעשות את הנסיעה השיתופית בפרטי. יותר להסיע אנשים שלא יכולים לנסוע ברכבת ובשאר המקומות. לא נתנו לנו את האפשרות הזאת, לא פנו אלינו, ואני אומר לך עוד פעם, אדוני, אתה עוד תשמע על התוכנית שלי ותתרשם ממנה, כי אנחנו - - - של עם ישראל עם אלפי מוניות.

יהודה, תודה. תקשיב, יהודה. אני אשמח לקבל, אבל מסמך רציני, שיכבד את הוועדה. אם הכנתם תוכנית ויש לכם מסמך עבודה שבמצב משברי כזה יכול לתת מענה וסיוע למערך התחבורה הלאומי, אני אשמח לקבל אותו.

אנחנו נציג לך את זה בשמחה. כל האנשים לידך, שמכירים אותי, יודעים יפה מאוד שהצגנו את זה לא פעם, ומנעו מאתנו להסיע את הנוסעים. אמיר, לא ישבתי אתו עדיין, אבל עם - - - ישבתי.

יהודה, אני-אני בשיחה הרבה פעמים זה לא טוב. תקשיב, השאלה אם יש לך תשובה למה שביקשתי? שמעת אותי? יהודה? לא שומעים אותך. יהודה, רק סיכום, תענה לשאלה שלי: יש לך תוכנית כזו?

יש תוכנית שהצגתי אותה גם לשר האוצר וגם לשר התחבורה הקודמים.

תשלח לי אותה.

עוד לישראל כץ וגם – הצגתי את זה גם בפני ועדת הכלכלה, גם ל - - -

יהודה, אתה תקוע בעבר. אני אומר לך: שלח לי אותה, לעתיד.

אני אשלח לך, ואני אשמח לשבת מול חברת הכנסת שרן, שהציעה הצעה להכניס את האנשים שבכל מקום בעולם גרמו נזק, ורוצים להכניס את "אובר". "אובר" לא יכול להיכנס למדינת ישראל, זה נזק למדינת ישראל. לא נסכים שהם יעבדו במקומנו פה בארץ ישראל.

תודה. תודה. יעקב בבילה מחברת דן. תציג את עצמך.

קודם כל, זו תקופה מאתגרת מאוד מכל הבחינות, לכל המפעילים. אני יעקב בבילה, מנהל התנועה של חברת דן. אנחנו עברנו תקופה מאוד מאתגרת גם לנו, גם במשרד התחבורה, לכולם. אני רוצה לומר מילה טובה, גם לממונים, שעשו עבודה מדהימה יחד אתנו, לתת פתרונות מידיים לכל מצב - - - נוסעים, בעיות של עומס נוסעים בקווים מסוימים, הסטת תשומות ממקום למקום. אני חושב שעברנו את זה יחסית די טוב. כולם יודעים שזו תקופה לא פשוטה, אף פעם לא נתקלנו בה. גם בזמן מלחמה לא הייתה תקופה כזאת. כרגע, אחת הבעיות הקשות שאנחנו רואים כרגע, זה התנועה הכבדה, הפקקים. גוש דן פשוט עומד, זו הבעיה העיקרית שלנו. הדבר היחיד שאנחנו מתגעגעים אליו זה הכבישים הריקים. זה הדבר שאנחנו מתגעגעים אליו מהקורונה. בגדול, עברנו את זה ואנחנו עוברים את זה.

תן לי לשאול אותך שאלה, ברשותך. אני יודע שחברת דן, על כל גווניה ועל כל רפורמותיה, שמותיה וצורותיה עבדו בתקופת הקורונה, ואפילו מעבר לאחוזים – החזקתם עובדים, מידיעה אישית אני יודע. השאלה היא כזו: האם אתה כראש מערך תחבורה חשוב, בזמן שנתנו לכם לעבוד באחוזים כאלה ואחרים, או כשפתחתם לגמרי, וראיתם את העומסים ואת הקושי האמיתי במסגרת המגבלות, ניסיתם לייצר איזו חלופה, או להציע למשרד תגבור כזה או אחר, או שכזה ראה וקדש?

אני אומר לך באחריות – כל בקשה שהצגנו למשרד התחבורה התקבלה. כל עומס בקווים מסוימים, הם פשוט נתנו לנו יד חופשית במקומות האלה. תגבורים של קווים מסוימים, עומס נוסעים, הם פשוט נתנו לנו יד חופשית בנושא הזה, הם הבינו את המצב. הבינו שבגוש דן העומס של הנוסעים הוא אדיר יחסית לכל האזורים האחרים, ונתנו לנו עדיפות. בקטע הזה, אני אומר כדי לשבח. וראו את זה גם בכמות התלונות, כמעט ולא היו תלונות. היה ממש מצוין מבחינתי, משרד התחבורה היה מאוד מאוד גמיש.

כחברת דן, לא היה לכם מחסור בנהגים, באוטובוסים בעקבות המגבלה על מספר הנוסעים?

לא, בתקופה ההיא לא, כמובן. בתקופת הקורונה לא היה. ברור שלא היה.

לא הבנתי.

לא היינו צריכים כי עבדנו בסביבות 25, 30, 40, כמה שהיינו צריכים. היינו מאוד גמישים. גם משרד התחבורה היה גמיש, היינו גמישים, גם ב-22:00 או 23:00 בלילה שינינו קווים, אם זה בבני ברק, הכנסנו קווים, איפה שהיה צריך שמנו תשומות. הייתה עבודה מסודרת, עם כל הקושי. היה ממש מאתגר, אבל אני חושב שעברנו את זה בשלום, ואתם יכולים לראות את זה בכמות התלונות. נתנו פתרונות מידיים לכל דבר שעלה.

תודה. חברת נתיב אקספרס.

צוהריים טובים לחברי הוועדה ולכבוד סגן השר. ברכות על המינוי ובהצלחה בתפקיד.

אנחנו נעביר לו.

נתיב אקספרס זאת חברה שפועלת בצפון המדינה בעיקר, באשכול הגליל. עובדת הרבה מאוד עם האוכלוסייה הערבית, עם האוכלוסייה החרדית, ומנסה לעמוד באתגרים שחלקם עלו על ידי חברי הכנסת חברי הוועדה. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם הוועדה ולתת לכם דיווחים מהשטח על כל בעיה ועל פתרונות מחוץ לקופסה שצריך. אחד הדברים שעלו כאן זה שיתוף הפעולה המצוין שלנו עם משרד התחבורה, עם הממונים, עם הרשות לתחבורה ציבורית, ועל כך התודה. אבל אחד הדברים שאולי פספסו, שאנחנו נמצאים במשא ומתן על הפגיעה הכלכלית במפעילים. זה משהו שאנחנו נצטרך בו את הסיוע, גם של הוועדה, סיוע של כולם, מול משרד האוצר. אני אומר את זה כסגן חשב כללי לשעבר. זה לא יהיה פשוט, המפעילים נמצאים היום במצוקה כלכלית מאוד מאוד גדולה. אם כל התוכניות היפות שאנחנו מתכננים באמת ייצאו לפועל, אנחנו נצטרך את העזרה הזו, ואני מאחל לכולנו בהצלחה.

אני שמח שמה שרואים מכאן לא רואים משם. במקרה הזה, מה שרואים משם לא ראית מכאן. אני משתדל לעזור לך, לא ננקום בך. תודה. מנכ"ל חברת רב-קן אונליין. מעלים לנו אותו? מוטי מימון.

שלום. אני רוצה לציין נקודה אחת לגבי הנושא של נקודות ההטענה של כרטיס הרב-קו.

ועל הדרך תשיב לנו גם בסוגיית הפיצוי, למי שלא ניצל בכל השימושים.

לא, על זה אני אשיב. אני אשיב.

אמיר אסרף ישיב. בבקשה אדוני.

אני רק רוצה לציין את הסוגיה של נקודות ההטענה של כרטיס הרב-קו. אני רוצה לציין שכיום פרוסות בארץ קרוב ל-10,000 נקודות טעינה של כרטיס הרב-קו, מחציתן בתשלום באשראי ובמזומן. אנחנו חושבים שהמאמץ העיקרי כרגע צריך להיות מאמץ של הסברה לציבור, בעיקר לאוכלוסיות חלשות יותר, שהיכולת שלהן לאתר נקודות טעינה באמצעים דיגיטליים היא מורכבת יותר. להערכתי, זה המאמץ שצריך כרגע להתמקד בו כדי לאפשר לאנשים לטעון את כרטיס הרב-קו, ולהשתמש בתחבורה הציבורית מבלי להטריח את הנהגים בכל מה שקשור להתעסקות עם התשלום והשירות לנוסעים.

לגבי הפיצויים, כפי שאמיר אמר, הוא יתייחס.

הוא יתייחס. הוא רוצה להתייחס. תודה. משרד הבריאות.

שלום, שמי רותי גרוס, אני ראש תחום חטיבת הבריאות, לתקופת הקורונה אני אהיה העוזרת האישית של פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל. נעים להכיר, אמיר, דיברנו כל התקופה הזו, רק לא ראיתי אותו. קודם כל, כפי שידוע, משרד הבריאות רואה לנגד עיניו כמה דברים, בראש ובראשונה את בריאות הציבור. כמובן שההיבטים הכלכליים גם נלקחים בחשבון, אבל לאחרונה גם קיבלנו תזכורת שיש פה סוג של שכר ועונש מאוד מהיר. ככל שאנחנו לא שומרים, התחלואה עולה. עלו פה כמה סוגיות, אני אשמח להתייחס לעיקריות. בראש ובראשונה, עלה נושא הרכבת שוב ושוב. נושא הרכבת צפוי להיפתח, כפי שסוכם, ב-8.6, שזה ביום שני הקרוב. ביום חמישי התקיים דיון מל"ל.

זה לא היה אמור להיפתח לפני כן?

היה אמור, ברגע האחרון דחו את זה.

ב-17 במאי.

למה?

למה דחו את זה? כי היו כמה דרישות של משרד הבריאות מול משרד התחבורה והיה קשה להם לעמוד בדרישות. חלקן היו שמירת מרחק של שני מטרים, שאמרו שזה לא ישים בכניסה - - -

כמו באוטובוסים.

כמו באומן 17.

ביקשנו גם חובת חבישת מסיכה, אז הם אמרו שניתן לאכוף בכניסה, אבל לא בזמן הנסיעה. ביקשנו הצהרה של הרשות המקומית על עמידה בכל ההוראות, מישהו שייקח אחריות, אמרו שזה גם לא ישים. רצינו תשאול לנוסעים, שהם עולים בלי חום. גם זה אמרו שלא ישים. נתנו רשימה מאוד ארוכה – יוכל להיות שבצדק, אבל אמרו שלא ישים. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על בריאות הציבור.

את יודעת מה, אני לא רוצה שכל משרדי הממשלה יאמצו לא ישים, לא ישים, ואז אנחנו נשלם מחירים לטווח ארוך כל המשק.

בסופו של דבר, בניגוד לאוטובוסים – שעליהם סוכם שיהיו בתפוסה של 75% – על הרכבות אמרו שזה יותר קשה ליישום. כמו כן, גם ביקשנו traceability, שזה אומר שאפשר יהיה לעשות מעקב.

אני רוצה לדעת מה יהיה ב-8 בחודש.

זה נפתח רגיל.

רגע. אני רוצה לדעת אם זה יהיה ישים.

זה נפתח רגיל. זה נפתח רגיל, בלי מגבלות.

מה קרה? מה ההבדל? מה, נהייתם יותר אמיצים?

לא. ברשותך - - -

תן לה. אני אתאפק. תן לה.

אני רוצה להגיד שב-8.6 – אולי אני אצנן קצת את ההתלהבות – יתקיים דיון ביום חמישי עם המל"ל בנוגע לעניין הזה, אם זה באמת ייפתח לאור התחלואה שגוברת. מה לעשות, אנחנו גם רוצים לשמור על הבריאות. יצא שכרנו בהפסדנו אם התחלואה תמשיך לעלות.

אבל זה בבתי הספר, זה לא ברכבת. התחלואה לא ברכבת.

תיהני מהפריבילגיה הזו שבעת הזו אנחנו לא נתווכח אתך על שלום הציבור ובריאות הציבור. מה לעשות, זה נשמע לא הוגן. משרד הבריאות כרגע מכתיב את התקינה לבריאות הציבור ולשלום הציבור. לאור הדרישות האלה, אנחנו חושבים שמשרדי הממשלה בכלל, ומשרד התחבורה בפרט, יהפוך את זה למשהו מעשי, שיתעמת עם הנתונים, יקבע שאפשר להחזיר ב-50%, לא ב-75%, יאמר שאפשר להפעיל חצי; אבל לא ישים, לא ישים, זה נשמע – למה להתמודד? אבל אחר כך. אמיר.

אני רוצה להתייחס בבקשה לתחלואה באוטובוסים שהועלתה פה. פורסמה לאחרונה כתבה בנוגע להדבקה בתחבורה הציבורית. אני רוצה לבקש שיציגו דברים שהם evidence based, ולא דברים שהם לא. אני ביקשתי ממרכז המידע והידע הלאומי, אלו חבר'ה של 8200, לעשות מחקר מקיף לקראת הדיון הזה.

אני רציתי לומר לו תבסס את הנתונים. מידיעה אישית, זה לא מבוסס. זה לא מבוסס.

זה פורסם באתר.

אז מה אם זה מפורסם?

זה מפורסם באתר של משרד הבריאות, כל יום הם מעדכנים את זה.

אם זה בוצע בתוך התחבורה הציבורית - -

זה מעודכן. תחת תחבורה ציבורית היום, לרגע זה, 201 הדבקות.

- - שנייה, אני ביקשתי לעשות בדיקה. תן לי בבקשה להציג אותה. עשינו benchmark מאוד רחב ומקיף, שכל המכלול נרתם לזה. לא נמצאו מחקרים מרובים לגבי הדבקה בתחבורה קרקעית, בניגוד לתחבורה אווירית, שזה כבר משהו אחר, אנחנו לא מדברים על זה. מה שכן, היו כמה מקרים בסין. מחקר בסין שבו הייתה הדבקה אפילו של 4.5 מטרים. אחר כך עלה עוד מישהו, כלומר, זה נשאר גם על המשטחים.

רמת השקיפות במידע מסין – האמון הוא כל כך גבוה, שלא הייתי מציע לכם להתבסס על מחקרים שנעשו בסין, במיוחד בסוגית הקורונה.

אבל זה מקור מהימן. בכל אופן, החלק שחשוב לי להגיד, כדי לאמת את זה, אחרי שבוצעו מחקרים אפידמיולוגיים מקצועיים, נמצא שאף אחד מאותם הנוסעים, גם באוטובוסים, שחבשו מסיכות פנים לא נדבקו. זה כנראה מה שמגן עלינו. בכל אופן, לאורך כל התקופה – עכשיו בדקתי לאורך כל מה שפרסמנו, כל המתווים, כל ההנחיות – תמיד הייתה התייחסות לנהגים – לשמור מרחק, לא לשבת מאחורי הנהג. מההתחלה הנהגים עמדו לנגד עינינו. לגבי שאלתך בהתחלה לגבי יצירת מסלולים מקבילים, בתור העוזרת של - - -

אני יכול לשאול שאלה? מה זה עניינך? זו שאלה מנומסת. מה זה עניינו של משרד הבריאות?

מה זה עניינו? במקומי קיבלתי כל כך הרבה פניות ממר"גים, שאלו מרכזים גריאטריים, בתי חולים, שגם היו במצוקה הזו. אני רוצה אחר כך לתת "פור" לאמיר – כן ניסו להשתמש בהסעות, אבל עלה פה נטל כלכלי מאוד מאוד גבוה.

תסלחי לי שרף הרגישות שלי בתקופה הזו נמוך מאוד בסוגיה הכלכלית. תפקידי לייצר פתרונות.

נכון, בדיוק.

ויש מי שתפקידו לתת מענה כלכלי.

כיוון שדובר בעובדים חיוניים, פי כמה וכמה רצינו לשמור עליהם. נכון שהיה פה נטל כלכלי, אבל זה מה שעלה מהשטח.

אני יכול להתעמת גם עם זה, לכן אמרתי לך: אל תיכנסי לזה, ושאלתי בנימוס מה זה עניינך. יש הרבה וין-וין בתחום הזה, בסוגיה הזו, להוציא אותם מהחל"ת. היה אפשר לעקוף גם את הבעיה המשפטית, לתת לזכיינים לגייס אותם, ואת הדלתא הזו שהמדינה תישא. אם רוצים, המוח – אני יהודי מאמין, בורא עולם נתן לנו מוח כזה גמיש, רק תפתח אותו. רק תלעס ותפתח אותו. השאלה אם רצינו, אם התמודדנו, אם הכנו.

מהמקום של משרד הבריאות, מאוד רצינו להגן על העובדים החיוניים, שהם היו כל כך חיוניים למשק.

מישהו פעם אמר לי במסגרת צבאית: עדיף פצוע מזוהם מאשר מת סטרילי. את לא רוצה לקבל את המשק מת סטרילי.

נכון, אני מסכימה לגמרי. נכון. שיתפנו פעולה לאורך כל התקופה עם משרד התחבורה. באיזשהו שלב, הסכמנו שכל מה שיוצא מאתנו חייב לעבור את הסכמתם. אני רק רוצה להגיד שקיבלנו הרבה מאוד פניות. פנייה ממוניות לא קיבלנו. לא מתווה ולא – מוניות היו בדיוק כמו רכב פרטי מבחינתנו. מה שאושר לנסיעה ברכבים פרטיים אושר גם במוניות. מבחינתנו לא הייתה הפרדה בעניין.

להיפך, ברסי טען שהם supper spreader.

הנהגים.

נכון.

עד כאן. תודה רבה.

תודה. משרד האוצר. תציגי את עצמך בבקשה.

אני יעל עבאדי, מאגף תקציבים במשרד האוצר. קודם כל, צריך לזכור שבזמן המשבר שיעור הנוסעים בתחבורה הציבורית עמד על 15%, והיה צריך לבצע סדר עדיפויות במסגרת המשאבים המוגבלים, לתגבר, בזמן שההמלצה של הממשלה הייתה לא לנסוע בתחבורה הציבורית, או להשקיע את הכסף במערכת הבריאות ובסיוע למעסיקים. בנוסף, גם עכשיו אנחנו עומדים רק על 55% מהנוסעים לעומת המצב לפני הקורונה. אלינו לא הגיעה בקשה לתגבור נוסף. נאמר שבהמשך, כשנגיע לתפוסה מלאה, אז יפנו אלינו, ונשקול, ואנחנו כמובן מוכנים לשקול את זה. אנחנו עושים כל מאמץ אפשרי כדי לספק מענה, אבל זה צריך להיות מאמץ משותף של כל המשק, למשל של ראשי הרשויות, שיכולים להקצות עוד שבילי אופניים ונת"צים, כמו שנאמר שנעשה בעולם. מעסיקים שהעובדים שלהם יכולים לעבוד מהבית מול המחשב, לאפשר להם את זה. אם יש נקודות נוספות, אני אשמח לענות.

ניסיתי להבין תוך כדי, אנחנו באמצע משבר, איזה מאמץ את רוצה מראשי הרשויות בסוגית נתיבים לאופניים?

כמו שנאמר כאן, בעולם הרבה רשויות הקצו נתיבים נוספים לשבילי אופניים כדי לעודד נסיעה על אופניים. גם שם יש הגבלות על התחבורה הציבורית.

על חשבון הכבישים, תשתיות הכבישים?

כן. וגם נת"צים, כדי שהתחבורה הציבורית הקיימת תהפוך ליעילה יותר.

אני רוצה להגיד לך שאני בעד שימוש באופניים, ואני פריק של איכות הסביבה. אבל כשאני נוסע ברחבי הארץ ואני רואה את ההשקעה רבתי בשבילי האופניים. לעתים מספר רוכבים בודדים, אם בכלל – זה זועק הצילו ומעיד על כך שאין קמפיין רציני בסוגיה הזו. אין שינוי תפיסה בחברה הישראלית. זה יפה, אני רואה את התשתיות וראשי הרשויות משתפים פעולה, והופכים את הערים שלהם. בהרבה ערים הדרכים הפוכות בגלל הצורך הזה, אבל כדאי שתיתנו את הדעת, גם משרד התחבורה וגם משרד האוצר, בסוגיה הזו של קמפיין הסברה לציבור לנצל את הנתיבים האלה. כי ברוב המקרים – אולי אתם מכירים בגוש דן ובחלק מהמקומות, ברחבי הארץ, בערים ובפריפריה, זה שביל - - -

לפנאי. זה לפנאי. אף אחד לא נוסע בעיקר. זה לא אמסטרדם, שאנשים נוסעים שם לעבודה. זה פנאי. רוב האנשים משתמשים לפנאי.

כמעט ולא נוסעים.

זה תלוי באיזה עיר. ברשויות שבהן יש תשתית - - -

אני מציע, קחו את זה לתשומת לבכם ברגיעה, לא בחירום או בשגרה, לקמפיין. זה רק יעזור. תודה.

שאלות – אפשר? אני רציתי להתייחס למשרד התחבורה, רותי. קודם כל, אני מצטרף לדבריו של מרגי בעניין התפיסה. כמו כל אזרחי ישראל, אנחנו כל יום ראינו וצפינו במסיבות העיתונאים, בכל הפרשנויות, ולא ראיתי שינוי תפיסה. אני רוצה שפקידי משרד הבריאות, וכמובן, גם מי שממונה על משרד הבריאות, יבוא בגישה קונסטרוקטיבית. לא להגיד – כאילו אתם מתכוננים לוועדת חקירה ממלכתית שתבוא בעוד חודש ותחקור כל פקיד ופקיד שעה, איזה החלטות הוא ביצע. קודם כל, אני בעד ועדת חקירה. אני לא אומר שצריך להעניש את הפקידים, חלילה. אבל המטרה של ועדת חקירה היא להסיק מסקנות בתהליך קבלת ההחלטות. צריך להסתכל על זה בצורה חיובית. אף פקיד במשרד התחבורה ולא במשרד הבריאות ולא במשרד האוצר לא צריך לחשוש מבדיקה ומכל העבודה השקופה, וכל החלטה שהוא מקבל. כי אם אנחנו לא נדע איפה היו טעויות, אז גם לא נוכל לשפר את עצמנו, אנחנו ככנסת, הגוף המפקח, ואתם הפקידים שמבצעים את העבודה.

לכן השינוי בתפיסה צריך לבוא מכם, מהפקידים. להגיד: זה נכון שאנחנו לא רוצים לאשר כרגע, אבל אנחנו מציעים משהו בתמורה, ואולי נמצא את עמק השווה. לא ראינו את זה. אני אומר את זה כחבר כנסת, לא ראיתי את זה בשלושת החודשים של הקורונה. גם בוועדה הזאת וגם בוועדת החינוך ישבו פקידים שכל הזמן היו מתגוננים, כאילו מחר הולכים לפטר את כל הפקידים. אם יפטרו אתכם, מי יעשה את העבודה? אף אחד לא יפטר אתכם. צריך להיות שינוי בתפיסה, וזו קריאה לכל הפקידים מכל המשרדים. אם אתם תשבו ותדברו ותציעו, אני בטוח שגם הוועדות יוכלו למצוא את הפתרונות, ולשמוע גם אותנו, לשמוע לנו, כי הרבה פעמים חבר כנסת מביא רעיונות שפקידים לא שומעים. אתם אומנם יוצאים לשטח, אבל חברי כנסת כל הזמן בקשר עם הציבור. הרבה פעמים כדאי לשמוע לח"כים הפשוטים, במירכאות, שיכולים להציע לכם פתרונות, שיכולים להגיד לכם, שלא חשבתם על זה. אתם יושבים עם המל"ל, עם ראש הממשלה, עם ברסי ועם כל האנשים. תשמעו לפעמים מה האזרח הפשוט אומר. בשביל זה יש נבחרי ציבור. זו העצה שלי לכל הפקידים שמשתתפים. ואני מאוד מעריך את הפקידים. אני באמת מעריך את כל האנשים שעושים את העבודה.

אסרף אמיר, תן לנו התייחסות.

אני אשתדל לעבור על העיקר. קודם כל, העלו כאן הרבה פעמים את הרכבת. אני רוצה להזכיר שבאופן אישי אני סיכמתי עם איתמר גרוטו – ורותי מכירה היטב – ושר התחבורה הקודם, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שהיה לגמרי על זה, על פתיחת הרכבת ביחד עם משרד הבריאות ב-17 במאי. באותו ערב קיבלנו, דרך החדשות בכלל, הודעה על זה שמשרד הבריאות החליט לחזור בו, אחרי שהיה סיכום סגור ברמת האות על איך פותחים את הרכבת ב-17 במאי. זה דבר ראשון שצריך להגיד אותו פה על השולחן בצורה ברורה. דבר שני, כשצוללים לפרטים – ואפשר להזמין לפה את מנכ"ל הרכבת, הוא מנכ"ל מעולה, שעשה על זה עבודת חריש עמוקה. להגיד: אפשר לנהל את זה, אפשר לנהל את זה – חברים, ברציפים אי אפשר להחזיק 8,000 איש ולהכניס 30 איש לכל קרון. זה לא יעבוד, אנחנו נקבל את התחלואה ברציפים. ובסוף יצעקו אנשים שהם לא יכולים - - -

אמיר, תקשיב לי. אתה יודע שאני עושה קניות. זה אחד התחביבים שלי, אין לי הרבה תחביבים. ולא התביישתי לעמוד בתור מחוץ לסופר 40 דקות. אל תכניס אותם לרציפים.

ואז נקבל תור מחוץ לתחנות.

ביקשנו לפתוח סופרים בלילה. תפתחו את הרכבות בלילה.

אדוני, במרחב הפתוח עדיין לא הוטלו מגבלות. אני אומר לך, אל תנסה להתגונן פה.

אני לא מתגונן, אני נותן - - -

הנה, אתה אתגרת אותי. כיו"ר ועדה אני אומר לך למה אני מצפה מבעלי תפקידים, וזה חשוב. לקשיים שלכם אנחנו מודעים. מתי אני אגבה אותך? כשאני יודע שאתה בעל תפקיד במשרד התחבורה או במשרד הבריאות, במשרד האוצר או במשרד החינוך, ואתה אומר לי: כנגד הטענה שלך אני רוצה להגיד לך שבתאריך זה וזה הגשתי אלטרנטיבה, הגשתי מתווה, לא נענה, אני אומר תגיש לי אותו. תגיש לי. אף אחד לא בא בטענות על קשיים. מה אמר לך חבר הכנסת יבגני סובה? להתמודד. השאלה אם התמודדת. זה שאומרת לי נציגת משרד הבריאות – סליחה שאני לא זוכר שמות, לאט-לאט – שזה לא ישים, לא ישים? אתה יודע איזו תחושה זה מייצר אצלי?

ברור. זה ברור לגמרי. ובכל זאת, הנושא הזה נבדק שוב ושוב ושוב, כי רצינו להחזיר אותה כמה שיותר מהר. צריך להגיד ברקע ולזכור – אמרנו לכל אורך הדרך, אני שם את זה בצד הדברים – כשהרכבת לא עבדה, ניצלנו את הזמן הזה לבצע עבודות תשתית ולקדם בחודשים רבים הפסקות שהיו מתוכננות בהמשך הדרך כדי לצמצמם פגיעה בציבור.

זו גם תשובה. זו גם תשובה.

של כמה זמן?

אני יכול להציג נתונים מהרכבת. נחסכו חודשים של עבודה שהיינו אחרת נאלצים לעצור אותה בפעילות השוטפת של הרכבת כדי להפסיק ולאפשר עבודה.

וגם לא בשבת.

והיינו רבים – שבת, לא בשבת, בלילה, לא בלילה, סופ"שים.

שישה ימים בשבוע עבדו בוקר עד לילה במקום לעבוד שלוש שעות. צריך להבין שאם היא עובדת ביום – עד שאתה עוצר אותה, זה שעתיים הכנות. אתה צריך להחזיר אותה שעתיים לפני. וניצלו את זה לחסוך מאות מיליוני שקלים, לקצר דרמטית. הגיע כסף – 900 מיליון שקל – מהאוצר לקדם ולהאיץ תשתיות. זה נעשה במקביל.

זו גם תשובה.

הואצו תשתיות שכשכל המשק חוזר לפעילות, האנשים האלה היו נשארים בלי רכבות. אז גם את זה צריך לדעת ולהגיד בצד. אבל עדיין, רצינו ב-17 במאי להחזיר - - -

זו גם תשובה. צריך לבדוק נזק מול תועלת. אבל לא ישים, לא ישים, לא נשמע טוב.

לא, לא, לא. לחלק את זה לשני חלקים. לכן ב-8 ביוני, ככל שלא תתקבל החלטה אחרת, כמו שהתקבלה ב-17 במאי – ב-17 במאי הייתה החלטה לפתוח, משרד הבריאות עצר אותנו.

אני כבר אומר לך, תגיש לנו לוועדה את המתווה שהגשת למשרד הבריאות על הפעלת - - -

ב-8 ביוני היא נפתחת ללא מגבלות, זאת ההחלטה. היא נפתחת.

אני מודיע לך חגיגית – אני לא איש משרד הבריאות – אני קראתי את הבעת הפנים שלה - - -

אנחנו מכירים את המגבלות.

לא, תן לי. תן לי. הבעת הפנים שלה, שכבר נשלחה באותות מורס למי שצריך לקבל החלטות. אני אומר לך, אם אתה מצפה שב-8 בחודש תיפתח הרכבת כפי שהיא בשגרה - - -

כפי שסוכם.

רגע, כפי שסוכם, בינתיים יש התפתחויות ואנשים נכנסים לחרדות וחששות. הנה, אני אומר לך, אם אתה לא תכין מתווה שאתה תסביר איך שלום הציבור יישמר ברכבת ואיך אתם מתכוננים להתמודד עם המצב הזה, לא תיפתח. יש לי חשש סביר וכבד שלא תיפתח הרכבת ב-8 ביוני.

אני שמעתי את חברתי רותי אומרת שמסיכות מונעות הדבקה. אנחנו מחייבים מסיכות. אנחנו מחייבים בדיקות חום בכניסות לתחנות.

אם יש לכם מתווה כזה, אני מבקש להגיש לי אותו.

יש, יש, המתווה מוסכם. אין בעיה. אגב, הוא מופיע גם במצגת. אני אגיש אותו, אבל הוא מופיע במצגת.

תגיש לי את המסמך שהגשתם למשרד הבריאות, איך אתם הולכים להפעיל. תגיש לי אותו.

הוא אצלכם. אין בעיה.

אפשר משפט? אולי את העלות של המסכות אפשר לשכלל איכשהו בתוך העלות של הנסיעה? בעתיד. אם אנחנו אומרים על הקורונה שהיא תלווה אותנו במשך שנתיים-שלוש, אז אולי תציעו עוד פתרון שאת העלות של חצי שקל של המסכה, אפשר לחשוב על מסלול, אם בן אדם נוסע ושוכח. זה רעיון - - -

יבגני, בגדול אתה צודק. אבל אדם לא ממושמע, והוא בא לרכבת בלי מסיכה, גם כשתיתן לה אותה בחינם, הוא ישים אותה בכיס.

אז אתה תיתן לו קנס, כמו שבודקים כרטיסים.

עכשיו זו ההזדמנות שלי כנבחר ציבור, ושל כולנו פה לומר את זה לציבור. לעתים אנחנו יושבים ומדברים, מלינים למה לא פותחים? תוך כדי שהוא מלין, הוא עצמו לא נשמר 2 מטר מרחק, לא שם מסיכה. זה הפך להיות לחץ חברתי, בושה – הוא רואה את ההוא בלי מסיכה, מה אני הליצן היחיד? אני אומר לכם, אני הלכתי בשבת לבית הכנסת אחרי חודשיים שלא הייתי בבית כנסת. חודשיים. עוד לפני שהייתה הנחיה, לא הלכתי להתפלל בבית כנסת, התפללתי בבית. והרגשתי מובך. היינו בודדים עם מסיכה. למה? אני אומר לך למה. אתה צודק שצריך לשים, אבל אם הציבור לא יהיה ממושמע, גם אם תיתן לו אותה בחינם, הוא יקפל אותה.

אדוני היושב-ראש, אנשים שמים רגליים על הכיסאות ברכבת, ומפחדים להעיר להם. אתה מדבר על מסיכות. אז צריך לתת קנס גם על זה וגם על זה. פקח אחד על שני דברים, מה הבעיה? אני אומר שזה יבוא מההנהלה, יבוא מהאנשים שמחליטים, מקבלים החלטות.

באותה מוטיבציה של הכרטיסים. תודה.

ברשותכם, אני רוצה לסגור עוד כמה נקודות. הקווים העמוסים – מה שעשינו זה בדיוק מה שגברתי ציינה. צמצמנו מאוד את הרשת, ירדנו ל-800 במקום 3,000 קווים, ואת כל האוטובוסים השקענו בהם כדי לצמצם. נכון, יכול להיות שבנקודות קיצון היו מקרים, אבל שמעתם את בלילה, לא הייתה מגבלה. אנחנו אפשרנו, ככל שנתנו לנו, מקסימום – להיפך, קווים שהתגבור עדיין לא עמד בעומס, פשוט ביטלנו אותם, כי אמרנו שאנחנו לא יכולים לקחת אחריות על בריאות הציבור. אם הקו היה כזה שהציבור לא היה ממושמע בו והעמיס אותו ברמה כזאת שאי אפשר היה לשלוט – אגב, כדי לשמר נהגים בשירות, קיבלתי אישור ממשרד האוצר, לקחנו 1,000 נהגים, הפכנו אותם לפקחים, כדי שביום שנחזיר, יהיו לנו 1,000 מוכנים ביד, ולא נצטרך להביא אותם מהחל"ת. העמסנו אותם על האוטובוסים שיספרו 20 איש, כדי שהנהג לא יעסוק בזה. מכירים את זה? 1,000 נהגים שמרנו כך בשביל עתודה. שמנו אותם על האוטובוסים, הם הקפידו על קיום ההנחיות, וביום שרצינו לחזור, החזרנו אותם על האוטובוסים. לא היינו צריכים לקרוא להם. זו הייתה הדרך שלנו לנהל את האירוע הזה.

כלומר, שני נהגים באוטובוס אחד.

נכון. אחד כפקח ואחד כנהג. אחד לשמור על בריאות הציבור, ואחד - - -

למה לא אמרת את זה בסקירה? לא היינו חובטים בך.

אתה יודע עוד כמה דברים עשינו ולא אמרתי בסקירה?

אגב, זה גם חוסך כסף למדינה, בלי ההוצאה של החל"ת.

בוודאי. זה היה ההסבר. שילמנו 30%, כי האלטרנטיבה היא 70% בחל"ת, ותמורת 30% שמרנו על בריאות הציבור ושמרנו על עתודה של תפעול.

כיוונתי לדעת גדולים, זה מה שאמרתי, זה וין-וין.

סגנית הממונה על התקציבים, עדי, בטלפון, 8 מיליון שקל תקציב לדבר הזה. עשינו את זה און-ליין. יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם אגף התקציבים בדברים האלה. מה שהיינו צריכים, קיבלנו, אני צריך להגיד את זה ביושר. לגבי הכשרה לנהגים - - -

אני רק אוסיף משהו בקשר לדבר שנאמר לפני כן בשנייה אחת, שאנחנו צריכים לראות את השיח בינכם לבין משרד הבריאות - -

השיח שלנו מעולה.

- - מבחינת הסמכויות של הפתיחה. אבל אתה אומר שידעת רק מהתקשורת שבסוף לא פותחים את הרכבות בגלל דבר כזה או אחר. זאת אומרת, שיהיה בסמכות השר להחליט את הדברים אם כן לפתוח או לא לפתוח, אבל לא בצורה כזאת.

בריאות הציבור מוקנית היום – תמיד – בידיים של שר הבריאות.

אנשים עם מוגבלויות, זה נושא סופר רגיש. עוד לפני עולם הקורונה, העברתי הנחייה מסודרת לכל המפעילים – אנחנו הולכים להעביר את כל הנהגים במדינת ישראל אחת לשנה הכשרה להתייחסות ולהתנהלות עם אנשים עם מוגבלויות. הם יעברו סדנה של ארבע שעות אחת לשנה כדי להתייחס לנושא הזה. זה נושא חשוב, חברתי ממדרגה ראשונה, ואין ספק שזה על סדר-היום שלנו.

לגבי המוקד – תזכרו, אנחנו מקבלים 1.2 מיליון שיחות בחודש. אנחנו יותר גדולים מהמוקד של קופת חולים כללית. בעולם הקורונה, כשהיא תפסה אותנו ונדרשו לשמור על מרחקים של 2 מטר, כבר אי אפשר לשבת ככה. זה קרה מהרגע להרגע, ומרגע לרגע, כשאנחנו מחזיקים 400 מוקדנים שפתאום צריך לדאוג להם למערכות מחשב בבתים כדי שהם יוכלו לענות לציבור, השאלות של הציבור הן כבר לא חצי דקה מענה, הן חמש דקות מענה. כל הדבר הזה גרם לעומסים. אנחנו מחזיקים רבע מבזק און-ליין, הם עשו מאמצים אדירים. אבל אי אפשר בבום, אין לך פי 5 נציגים, אין לך מקום שהוא בלתי נגמר. פתאום בחדר שהיו בו 20 נציגים יכולים להיכנס רק ארבעה נציגים. צריך להבין גם את הדבר הזה. חבר'ה, זו מערכת תפעולית מורכבת.

הדבר האחרון זה על הפיצויים. קודם כל, לפני כשלושה שבועות, סדר גודל כזה, היה סיכום - - -

זה לא פיצויים, זה החזר כספי.

בסדר. בסדר. בסדר. החזר כספי. לפני כשלושה שבועות היה סיכום בין שר התחבורה הקודם לבין משרד האוצר - - -

יש רציפות שלטונית. תאמר בין שר התחבורה לאוצר.

לפני כשלושה שבועות אנחנו התחלנו החזר. החזרנו נכון להיום למעלה מ-40,000 איש. יש לנו 450,000 איש. אני אומר פה – אתם חושבים שלא יהיו לנו תקלות? יהיו תקלות. 1% תקלות זה 4,500 איש בתקלה. ייקח לנו זמן להחזיר לכולם. חברים, זה 450,000 כרטיסים שונים. אלו סטודנטים שקנו - - -

זה מטופל?

כן.

זה לא כמו המסעות לפולין? תודה.

לא רק שזה מטופל, הם נכנסים, ממלאים טופס מקוון בשתי חברות באפליקציה, הם מקבלים טופס מקוון, הם מקבלים שיפוי לרב-קו.

לא יישאר אחד שיתבע החזר ולא יקבל?

אני לא יודע להגיד. אני לא יודע להגיד. אני יודע להגיד שהמתווה פורסם.

איך אתם נותנים מענה למי שאין לו גישה לאפליקציות?

קודם כל, בכל פעם שהוא יבוא להטעין את הרב-קו שלו, אנחנו נדע – אחד הדברים שמשרד הבריאות ביקש מאתנו, ברסי דיבר איתי ואמר: אתה יודע להגיד לי מי היה עם מי? דיברנו פה קודם על פרטיות, אפליקציה, נדבר על זה בנפרד. כשאני לא יודע לחבר את מספר הכרטיס לבן אדם – והיום אסור לי לחבר את מספר הכרטיס לבן אדם בגלל ההגנה על הפרטיות – אם הייתי יודע, הייתי שולח להם מרחוק. אני לא יודע, אז אני צריך את המגע הפיזי עם הכרטיס שלו. כשהוא יבוא להטעין את הכרטיס, הוא יקבל את הזיכוי לפי אחד משלושת המסלולים שהוא יבחר, אם הוא מקבל שבועיים חינם, לפי אותו רב-קו שהיה לו, אם הוא מקבל חלף - - -

פרסמתם את זה?

פורסם.

בכל השפות?

כן, ואתם יכולים לראות - - -

מה זה כן? באיזה שפות?

צריך לבדוק. לדעתי, בערבית - - -

תבדוק לי. ערבית, עברית ורוסית. תבדוק לי.

חברים, זה פורסם. הציבור יודע.

אתם מחויבים גם באמהרית?

אני לא יודע. אני אבדוק. אני לא רוצה לתת תשובות לוועדה שאני לא יודע.

יש הנחיות מפורשות. מה שאני יודע זה רוסית, ערבית ועברית. הלוואי והיה גם בצרפתית.

אנחנו נחזיר לכל הציבור. אנחנו נחזיר לפי אחד משלושת המסלולים שסוכמו עם משרד האוצר.

תודה.

לגבי לוחות זמנים למחיצות לנהגים, נהגי האוטובוס.

סליחה שאני קוטע, אבל גם אני עוד לא דיברתי, ארגון חברות ההיסעים.

מי הדובר? יועד סרוסי. אני מוכן לתת לך בתנאי אחד, שאתה תאמר דבר שלא נאמר כאן. יש לך משהו שלא נאמר? בקצרה, חצי דקה-דקה.

ממש חצי דקה. חברות ההסעה בישראל מחזיקות היום 22,000 כלי רכב מול 11,000 - - -

לא הצגתי אותך נאמנה בהתחלה? לא הצגתי את הנושא בהתחלה?

הצגת אותו בקמצוץ. חשוב לנו להגיד שנכון להיום יש לנו אלפי מיניבוסים ואוטובוסים שהם פנויים ומוכנים לעבודה, ואנחנו גם יכולים להתחייב על זה. חבל שלא נותנים לנו לסייע לתחבורה הציבורית - - -

אנחנו נתייחס לזה בסיכום. נתייחס לזה בסיכום. תודה.

זה יכול לפתור גם מצוקה שחברות ההסעה הפרטיות נכנסו אליה, וגם את המצוקה של התחבורה הציבורית.

תודה רבה לך. לא עמדת באתגר, כי נגענו בזה. תודה רבה לכולם. תם ולא נשלם. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא זה. אני מקריא סיכום שיופץ. כמובן שיהיו תיקונים כאלה ואחרים, זה נכתב תוך כדי. הוועדה התרשמה כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פעל בתקופת הקורונה לקידום הפעלה תקינה של התחבורה הציבורית, אך גם שניתן היה לעשות מאמץ רב הרבה יותר, ואנחנו נפרט. רשת האוטובוסים לא תוגברה בתדירות של הנסיעות. מספר האוטובוסים לא גדל ולא הושלמו מגנים, מחיצות לנהגי האוטובוסים. סוגיית החיטוי – לא רצית לגעת בו, אז אני רוצה לדעת שזה נעשה יום-יום.

אני יכול לגעת בו. הניקוי של האוטובוסים נעשה יום-יום. לחיטוי יש גם משמעות משפטית, אנחנו לא יכולים להתחייב על חיטוי, אנחנו יודעים להגיד שאנחנו עושים ניקיון יסודי.

עונה לדרישות של משרד הבריאות?

כן.

תודה. זה נאמר לפרוטוקול ונרשם. לא הוצעו רציפים אלטרנטיביים, כפי שהצגנו בתחילה, כדי למזער את הצפיפות בתחנות. נדרשת תוכנית מקיפה לתגבור ולגיוס אוטובוסים מחברות התיירות ומחברות ההסעה הפרטיות. חבל שבזמן הזה שהן מושבתות לא מפעילים אותן. תמצאו את הדרך המשפטית איך לעשות את זה – דרך המפעילים, דרך הזכיינים, או בהוראת שעה ישירות. אני חושב שזה דבר שמתחייב. בשגרה מערכת התחבורה הציבורית שלנו היא עמוסה, כל שכן כשאנחנו מונעים תפוסה מלאה. קחו את זה. אני מבקש להצר את זה. כמי שבא ממערך החירום אני לא חושב שאין נייר עבודה בסוגיה הזו. אני יודע שבתקופות חירום נכתבות תורות בנושא הזה. תבדקו, ואם כן, להגיש לוועדה תוכנית. אתה לא מתחייב עליה שהיא תיושם מחר, שהיא יכולה להיות – אתה צעיר. אתה יודע שפעם היו מגייסים לצבא רכבים פרטיים מסחריים בשעת חירום?

מכיר. גם היום. קוראים להם למילואים לרכבי צמ"ה רגילים.

יפה. יש תורות לחימה בסוגיה הזו. אני מבקש לבדוק אם קיימת, ולהגיש לנו אותה. או שתכתבו אותה מחדש. נקווה שלא נזדקק לה בגל השני, אבל בינתיים. יש להרחיק מהנהגים באוטובוסים את מכונות התיקוף, כי נראה לי שהקורונה לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב. אני יודע שזו פעולה שצריך להיערך לה, להרחיק את זה מהנהגים. אפשרויות להעלאת נוסעים מהדלתות האחוריות באוטובוס. יש מקום להפעיל חדר מצב בשגרה לאורך כל השנה. אני חושב שזה נצרך. זה מערך לאומי. כשיש מערך לאומי, צריך חדר מצב. חדר מצב – יש כסף.

יש לנו תוכנית מסודרת, אם תרצו, אני אציג אותה. זה מחובר לאפליקציה, זה מחובר להרבה מאוד דברים.

תציג אותה. משרד התחבורה צריך, לאור המצב, אם לא 24/7, לפחות בשעות שאנחנו יודעים עליהן, ואנחנו יודעים את שעות השיא.

לא, צריך להפעיל קבוע, ואתה צודק. יש תוכנית מסודרת.

תודה. דיברנו על החזר כספי לנוסעים שרכשו מינויי חופשי-חודשי ולא יכלו לנצל את זה. הסברת למה הטלפונים לא עובדים, אבל זה לא ישים. זה לא ישים.

לא, הם עבדו מצוין, אבל במגבלה.

רבותיי, לתת עוד אפשרויות להטעין את כרטיס הרב-קו או לתקף אותו לאנשים שהם מודרי רשת, מודרי הרשתות החברתיות, מודרי אינטרנט. אני מבקש להגיש לוועדה מתווה להפעלת הרכבת בכפוף להנחיות משרד הבריאות. שיהיה מסמך. אני רוצה לראות מסמך. שיהיה מסמך ספציפי ייעודי וייחודי לנו.

אין בעיה.

הוועדה מבקשת לבחון שיפור במצב התחבורה הציבורית באזורים מודרי תחבורה ציבורית בתקופת הקורונה. גם ככה המצב בשגרה הוא קשה, לכן צריך בתקופת הקורונה לנסות לתת מענים כדי להקל במצב. זו ההזדמנות – ואני קורא למשרד התחבורה להמשיך ולבחון את הפריסה של התחבורה. אני אומר לכם, נעשתה עבודה. אני גר בדרום. לפעמים אני תוהה איזו מדינה יש לנו – כשאני רואה את האוטובוס נכנס למושב שלי ויוצא, כואב לי, אבל זו חוזקה של חברה. גם באזורים המרוחקים האלה צריך לתת תחבורה ציבורית, להמשיך לבחון. יכול להיות שיש מקומות – הרי יש לכם את הנתונים, אתם יודעים שיש מקומות שאפשר לבטל קו מסוים, להפחית תדירות ולתת אותו במקומות אחרים שלא נעשה. אני מבקש גם כאן. תודה רבה לכולם. יש משהו שלא הקפנו והחברים רוצים במשפט? תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה, נמשיך לעקוב אחרי זה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.