פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



7
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט' בסיון התש"ף (01 ביוני 2020), שעה 11:20

בחירת יושב ראש הוועדה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
משה אבוטבול
עוזי דיין
ווליד טאהא
אורלי פרומן
קטי קטרין שטרית

סונדרוס סאלח

יושב-ראש הכנסת יריב לוין
יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג

יהודית גידלי

הילה מליחי


בחירת יושב ראש הוועדה

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. ברשות אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי, בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת, ועדה קבועה תבחר יושב ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת. הוועדה המסדרת המליצה על רם שפע. ולמען האמת, נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שמבין כל המינויים של יושבי-ראש הוועדות, זה אולי המינוי המקצועי ביותר, כי מדובר פה בסופו של דבר באיש חינוך, איש שחיי הספורט והתרבות הם חלק מהוויית חייו. איש חינוך בכל רמ"ח איבריו. הוא גם למד חינוך, גם היה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים ועשה הרבה מאוד למען התחום הזה. הוא מכיר היטב את החדר הזה, מכיר היטב את הוועדה הזאת, על עובדיה, על חבריה, ועל תחומי הפעילות שלה. באופן אישי אני גם יכול לומר שזה כבוד גדול שאני יכול להמליץ על חבר להיות יושב-ראש ועדה כל כך חשובה של הכנסת. אין לי ספק שבכל הדיונים שיהיו כאן, אתם תיהנו מעצם הנושאים שיעלו כאן, אבל גם מעצם נוכחותו של יושב-ראש הוועדה שינהל את העסק הזה. לאור כל זאת אני ממליץ להצביע בעד רם שפע כיושב-ראש הוועדה. מי בעד? ירים את ידו.


הצבעה
בעד אישור מינויו של חבר הכנסת רם שפע ליושב-ראש ועדת החינוך – פה אחד
המינוי אושר.

פה אחד.

גם אני הצבעתי בעד, לא משום שאתה מועמד הקואליציה, אלא משום כוונות לשתף פעולה בענייני חינוך. חסמו אותנו משיתוף פעולה בכל התחומים, לפחות בחינוך.

רם שפע הוא מועמד של הכנסת כולה, קונצנזוס רחב, ואין לי ספק שזו תהיה ועדה לא מפלגתית ולא קואליציונית אופוזיציונית, אלא ממש לגופם של דברים.

על כן תמכתי.

אז אני נותן לך את המקום, תפוס את מקומך, ושיהיה הרבה מאוד הצלחה.

בואו ניתן את הכבוד ליושב-ראש הכנסת.

צוהריים טובים לכולם. רם, המון הצלחה, וברכות גדולות. אני חושב שכמו שאיתן תיאר קודם, אתה מגיע עם – דבר אחד שהוא הדגיש, ודבר נוסף שבעיני יש לו חשיבות גדולה מאוד. מצד אחד אתה בא עם המון ידע, המון היכרות של התחום הזה. צריך גם להגיד, זו לא בושה לומר, תשוקה אמיתית לעסוק בנושאים הכול כך מורכבים והכול כך חשובים האלה. אבל מצד שני, אני חושב שאתה בא ממקום של הסתכלות קצת אחרת על המערכת; לא כמישהו שחי עשרות שנים עם איזושהי מערכת שככה זה היה וככה זה ימשיך להיות תמיד, אלא עם איזושהי יכולת שאני חושב שהיא הייתה מאוד מאוד בולטת, אפילו בדברים שלך בנאום במליאה בנושא של יום הסטודנט, של הסתכלות על המערכת גם ממקום ביקורתי, גם ממקום של שינויים ותיקונים, והתאמות שנדרשות למציאות החיים המשתנה בקצב כל כך מהיר שאנחנו חווים. אין לי ספק שהצירוף הייחודי הזה של הידע המעמיק מצד אחד, והראייה הזו מהצד השני הם דבר שאני חושב שמערכת החינוך על כל מרכיביה זקוקה לו מאוד, והם יאפשרו לך להוביל ולהפוך את הוועדה הזאת למוקד לא רק של בקרה שוטפת, אלא ממש למוקד של יצירתיות ושל תנופה ושל חידוש ושינוי.

אני חושב שתקופת הכהונה שלך היא גם אתגר גדול מאוד. בפעם הראשונה בוצע פיצול של כל עולם ההשכלה הגבוהה ממשרד החינוך. אני מוכרח לומר כאן, ואני אומר את זה בגילוי לב – בדרך כלל אירועים כאלה קורים כתוצאה מאילוצים פרסונליים, קואליציוניים וכדומה. אבל בעיני זה מהלך שהיה צריך לקרות מזמן. אני יכול לומר שבשנים קודמות, כאשר היו תהליכים של הרכבת ממשלה, היה לא פעם ניסיון לעשות את זה. אגב, אני באופן אישי מאמין שלמשרד להשכלה גבוהה צריך היה לצרף גם את משרד המדע וגם את המדען הראשי ממשרד הכלכלה, ואז לייצר באמת משרד עוצמתי שיוביל את ההשכלה הגבוהה ואת החינוך הטכנולוגי, את כל הדברים האלה שמדינת ישראל פשוט לא יכולה להתקיים בלעדיהם. אבל אין ספק שהצעד הראשון הזה שנעשה מציב שוב אתגרים גדולים, גם בפני הוועדה הזו, גם במעקב, להבטיח ששתי המערכות יעשו את המעבר ביניהן בצורה נכונה, וגם שהדברים יתפקדו ויעבדו כפי שצריך. כך שאין לי ספק שהוועדה הזו בראשותך תהיה מוקד גדול ומשמעותי של עשייה.

ואם מותר לי גם לומר משהו בנימה של תקווה אישית, מאחר וזו גם ועדת הספורט, אני מקווה שתהיה לך סיבה להזמין אותי לפה לאיזשהו דיון אחרי זכייה של הפועל תל אביב בגביע, בשלב הראשון. נהיה עם רגליים על הקרקע. אז יש לך גם את העולם הזה, שהוא עולם שהולך להתמודד בתקופה הקרובה עם אתגר אדיר כתוצאה מכל מה שקורה סביב הקורונה וכל ההשלכות שלה גם על העולם הזה. אז אני מאחל לך הצלחה ענקית, ובכלל, לכלל חברי הוועדה. אני חושב שהולך להיות פה מאוד מעניין ומאוד משמעותי.

תודה גדולה, אדוני היושב-ראש. רק אנקדוטה, ואז אני אתן לחברי הכנסת להתייחס. העליתי פוסט שלשום לקראת החזרה של ליגת הכדורגל לחיינו. כמובן, היה משחק של הפועל נגד מכבי חיפה כמה שעות אחרי זה. אחת התגובות הכי רווחות הייתה: יש לך משהו במשותף עם יריב לוין. אני מניח שיש עוד כמה. חוץ מזה שניצחנו, זה נראה לי הדבר החשוב. זו הייתה אנקדוטה לא קשורה.

מכיוון שיושב-ראש הכנסת הנכבד ויושב-ראש ועדת הכנסת צריכים לצאת, אני אפתח בכמה מילים קצרות, אחרי זה אני אתן לכם להתייחס, אם תרצו, ואחרי זה אולי כמה מילים על משנתי. קודם כל, אני חייב לומר שאני נרגש מהמעמד הזה. מבחינתי זה מאוד מאוד לא מובן מאליו, לקבל על עצמי את ועדת החינוך, התרבות והספורט. לא חשבתי שזה מה שיקרה פה בשלב הזה של חיי. גם הייתי פה כסטודנט צעיר אין ספור פעמים, באתי לפה לפעמים לריב, ולפעמים להסכים, אבל בעיקר מתוך הבנה שזה המקום שייצג את הסטודנטים בשנים האחרונות, ועבדתי עם חבר הכנסת מרגי צמוד, הרבה פעמים גם הסכמנו, למרות שזה יפתיע חלק מחברינו. ברמה האישית, כבוד עצום. אני מבין שיש בידי אפשרות משמעותית לחולל שינויים משמעותיים. כמו שיריב אמר, אני מאוד אוהב את המערכות, שתיכף נתייחס אליהן בנפרד, אבל גם יש לי הרבה ביקורת למערכת ואני חושב שיש הרבה מאוד דברים שצריכים להתנהל אחרת. אז תודה גדולה. איתן, חברי הטוב והיקר, כבוד לי לקבל ממך את הפטיש. תודה גם לך, יריב. נעשה מה שאפשר כדי שהוועדה הזאת תהיה משמעותית, ואחרי זה אני ארחיב בעוד כמה מילים. תודה גדולה.

לפני שיריב ואיתן הולכים, אני רוצה לומר איזושהי אמירה. אני בכנסת מהכנסת ה-21, זאת אומרת, לראשונה אני נכנסת לוועדה שתעבוד. אבל ישבתי במקומות האלו פעמים רבות מאוד כמנכ"לית משרד התרבות והספורט, כמנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. אחד הדברים שתמיד מאוד הפריע לי זה הניידות של חברי הכנסת תוך כדי ישיבה – נכנסים, יוצאים, נכנסים, יוצאים. הרגשתי שחוץ מהיושב-ראש, אף אחד לא אתנו באמת לעומק בכל נושא. ואני לא רוצה למצוא את עצמי באותה סיטואציה. אני מבינה את המורכבות של חברי כנסת שחברים בוועדות שונות, ולוחות זמנים המוקצבים – שני בוקר, שלישי בוקר, רביעי בוקרון. עדיין יכול להיות שאפשר לעשות איזשהו מאמץ לראות איזה חברי כנסת, איפה מרביתם נמצאים באותן שתי ועדות ושהן לא תחפופנה. לחשוב על משהו, כי אני חושבת שעבודה מקצועית רצינית מצריכה נוכחות סדירה, להיות באמת בדיונים, ולא לקום וללכת. זה לא מכבד אותנו ולא את הבאים. אז אני זורקת את זה. אם אפשרי לחשוב על איזשהו שיבוץ ובחינה של העניין, אני אשמח.

אני גם אצטרף, כי עוד שלוש ועדות – כבר היום ראיתי שאני צריך לקנות נעלי ספורט בשביל לעבור מאחת לשנייה. בעזרת ה', אתם תמצאו את הדרך הנכונה. אני רק אומר, אני רוצה לברך אותך, רם. כשאמרו לי שאתה אמור להיות יושב-ראש הוועדה, זה גירה אותנו יותר ללחוץ להיות בוועדה הזאת. אני לא יודע כמה זמן, כי יש את הנורבגי ויבואו חדשים, שגם באים עם תיאבון, אבל בינתיים אני פה. אני מקווה, בעזרת ה', שאני אוכל לתרום את תרומתי גם כמחנך, מורה, מנהל בית ספר בעבר, גם כראש רשות, שהייתה לנו השקה, גם כשהגעתי לפה לוועדה. הייתי פה בוועדה כראש רשות כשהגעתי לכל מיני סוגיות שהתחוללו בעיר שלנו, בית שמש, כשהייתי ראש עיר, כך שאנחנו מכירים את העבודה הטובה של ועדת החינוך. זו ועדה טובה מאוד. אני חושב שידעת מה לבחור. אני מאחל לך המון הצלחה. אותי חלק מכירים בגלל – יש אחד שמכירים אותו שהוא עשה הרבה צרות לבני אדם, אז כולם מכירים אותו. אז אני כנראה מהסוג הזה, אבל בעזרת ה', נעשה לך צרות טובות, שתוכל, בעזרת ה', להצליח יחד אתנו למנף את מערכת החינוך כאחת ההצלחות של מדינת ישראל. בהצלחה רבה רם.

תודה רבה. תודה רבה. חברי כנסת שרוצים להתייחס? אוקיי, תודה רבה. תודה יריב ואיתן.

אני אמרתי להם, אני רוצה להתייחס אליך. קודם כל, ברכות חמות. זו אחת הוועדות היותר משמעותיות. מבחינתי היא מגרש ביתי, תרתי משמע – חינוך, תרבות, ספורט. אני חושבת שלוועדה הזאת יש הרבה מאוד עבודה, הרבה מאוד נושאים. מערכת החינוך היא אחת המערכות היותר מורכבות במדינת ישראל. אין אמת אחת בחינוך, דעות רבות לכל נושא. ובכל זאת, דווקא כשאתה יושב מהצד, אתה יכול לשאול את שאלות הטעם וגם לנסות להוביל לשינויים. יש לנו הרבה מאוד גורמים שאנחנו נצטרך להיוועץ בהם. אני מאוד אשמח שנצא לשטח, נעשה סיורים ביחד ונראה במו עינינו, ולא רק מהמקום הזה. אין כמו מראה עיניים.

אני שמחה שהנושא של השכלה גבוהה אולי יזכה למקום משל עצמו. זה נושא שבדרך כלל נבלע בתוך מערכת החינוך הרגילה, כי היא באמת שואבת, אבל יש מקום לדון בהשכלה הגבוהה שמציעה מדינת ישראל היום לדור הצעיר. האוניברסיטאות, המכללות – הציבוריות, הפרטיות, עלויות, כל מה שקורה; כי יש לנו עניין שרוב הצעירים ימצאו את עצמם גם שם, רוכשים השכלה. אני מקווה מאוד שנמצא את הזמן הראוי לדון גם בהשכלה הגבוהה, ולא נישאב לבעיות מערכת החינוך, שנורא קל להישאב לתוכן. וכמובן, לתרבות ולספורט, שזה לא רק הנשמה היתרה של מדינת ישראל, זו תשתית חשובה לרווחה הנפשית של כל אזרח ואזרחית, ובוודאי לילדים ולבני הנוער. אני מציעה את עצמי עם כל הניסיון שאני מביאה לסייע, לחשוב, ככל שתצטרך, ככל שנצטרך. בהצלחה רבה לכולנו.

תודה רבה. חבר הכנסת דיין, אני מבין שנרשם, אז נכבד את מי שנרשם. בבקשה.

אפשר לדבר פה בלי להידחף. קודם כל, ברכותיי. ללא ספק, האיש הנכון במקום הנכון. מכאן אני רוצה לשרטט במילים ספורות את התקווה שלי. אין תחום בישראל שכל כך זקוק לשינויים דרסטיים כמו תחום החינוך. ומטבע הדברים, מניסיוני פה בוועדה – לא כחבר בוועדה – במשך השנים, לא בדיוק מה שקורה. החילופים והפיצולים האלה לא יתרמו לטוב. קודם כל, אני לא חושב שזה דבר מצוין להוציא את תחום ההשכלה הגבוהה. ואחרי שנברר עוד איך חילקו את מינהל חברה ונוער בין שני המשרדים, ונראה מה קורה מזה למשל לחינוך הקרוי, משום מה, לא פורמלי ולחינוך החוץ ספרי; ומה קורה לתנועות הנוער וארגוני הנוער, שהתקווה היחידה שלהם היא שסוף סוף הם לא בחוזר מנכ"ל. איפה הם יהיו – נראה אחר כך.

בקיצור, איפה שאתה שם את האצבע, יש פה צורך בשינוי דרסטי מאוד. יש פה חברים מצוינים בוועדה. כחבר בשבע ועדות, אני מצטרף לתקוותך. שמונה עכשיו. נשדל לעשות. זה רק אומר שצריך יהיה להיות קצר יחסית וחותך יחסית, ולשנות דברים. יכול להיות שהדרך לזה היא לחלק את חברי הוועדה למעין קבוצות שעוסקות בתחומים שהם בקיאים בהם יותר מאשר כל הזמן לעסוק בתשלומי הורים וכו'. אמרתי שצריך לקצר, אז כך אעשה. שיהיה לנו בהצלחה.

תודה רבה. חבר הכנסת טאהא, בבקשה.

בראשית דבריי אני רוצה לברך אותך על בחירתך. אמרתי שהצבעתי בעדך לא כי אתה מועמד הקואליציה, כי אין לי, לאדם כמוני, מה לחפש בהצעות הקואליציה, לצערנו. לא השאירו לנו הרבה מקומות להיות שותפים ומשפיעים, אז לפחות בחינוך - - -

גם לנו לא, זה בסדר.

אם אנחנו נעשה דירוג, אני במקום זנוח. אתה במקום טוב מאוד, בין המדוכאים עלי אדמות. אני רציתי להמשיך ולומר שגם מערכת פוליטית, לדעתי, לטעמי, בסופו של דבר היא השתקפות של מערכת החינוך. אם אנחנו רואים מערכת פוליטית גזענית, אז כנראה שיש לנו מערכת חינוך לוקה בבעיה, כי משם מתחיל החינוך. בכל הנושאים אדם מעצב את דעותיו בהמשך החיים ממערכת החינוך, ועל כן אנחנו מדברים על נושא מאוד מאוד חשוב, לטעמי, אולי החשוב ביותר בכל מדינה. בגרמניה המורה משתכר יותר מרופא, כי מכבדים את המורה שם; לעומת ישראל, שמורה צריך לחפש עבודה אחרי שהוא מסיים בבית הספר כי אין לו ממה להתקיים, מהשכר שהוא מקבל אותו בישראל.

ואם נדבר על האוכלוסייה שאני בא ממנה, שם כנראה מישהו צריך להבין שאנחנו צריכים להשקיע המון כדי לתת לכל ילד את אשר מגיע לו כילד. אין ילד שהוא עדיף על ילד אחר, אלא אם כן יש תפיסה גזענית. אם לא, אז כל ילד צריך לקבל שווה בשווה כמו כל ילד אחר, ובמדינת ישראל של היום, אדוני היושב-ראש, יש לנו מקומות שאתה תזדעזע לבקר בהם, לראות אותם, אפרופו יישובים בלתי מוכרים, שהילדים שם חיים בתת רמה, לומדים בתת רמה, נאלצים לנסוע קילומטרים רבים בכל התקופות של השנה – חורף, קיץ, עם כל התנאים הקשים. אנחנו יודעים על בתי ספר שלא הייתה להם אפשרות להתחבר למים, לחשמל. דברים מזעזעים, שעל דברים דומים אנחנו שומעים במקומות אפלים. בנוסף לתוכניות לימוד, אני חושב שמדינת ישראל צריכה להתייחס לנושא בחברה הערבית כאל חינוך ולא כאל ריבונות. שתפסיק לחשוש שמישהו רוצה לגנוב ממנה את הריבונות. אף אחד לא רוצה. היא סתם מפחדת ממשהו שאף אחד לא רוצה לעשות. אז שלא תעסוק בריבונות, שתעסוק בחינוך.

אני מקווה שאנחנו באמת נשתף פעולה. אני יודע, אדוני היושב-ראש, על אלפי כיתות חסרות. אלפי כיתות חסרות בחברה הערבית. אני יודע על בתי ספר שאסור לקיים בהם לימודים – צפיפות, ללא חצר. תנאים קשים ביותר. אבל אני עם נכונות לעשות שינוי. כפי שהחבר'ה אמרו, אני מאמין שנצליח לעשות את זה. אז בהצלחה שיהיה לך.

תודה. תודה גדולה. חברת הכנסת שטרית, ואחרי זה חברת הכנסת סאלח.

קודם כל, אני מברכת אותך, רם. זה מרענן. קודם כל אני מברכת את רם, חבר הכנסת שפע, שירעיף לנו שפע בוועדה הקרובה, אין צל ספק. אבל יש לי וידוי קטן. אני נמצאת היום בוועדת חינוך וכך אני סוגרת מעגל, כי זה היה החלום שלי. מאז שלפני יותר מ-30 שנה הפכתי להיות מורה, שזה היה תפקיד חיי – כל חיי חלמתי להיות מורה, כי ראיתי בחינוך כדבר החשוב ביותר. יש לי היום תלמידים שהם כבר הורים לילדים. האמונה שלי לאורך כל הדבר הייתה שבאמצעות החינוך אפשר לשבור את כל תקרות הזכוכית. אני מאמינה בזה, ואני ההוכחה לכך שבניגוד לכל מה שכל חיי אמרו לי במערכת, אני נמצאת כאן. וזה סימן שכן אפשר. וזה עתיד המדינה שלנו, החינוך הוא זה שיתווה את המנהיגים הבאים שלנו בדור הבא. ולכן אני מברכת על הוועדה, אני מברכת אותך, רם. אני אעזור לך ואני אשמש לך כמרכזת – במסגרת התפקיד שלי נתנו לי תפקיד נוסף בוועדה, להיות מרכזת הקואליציה. אני מאוד מקווה, אורלי, שאנחנו כן נגיע ונהיה בהרכב מלא, למרות שיש קשיים בגלל שאנשים מפוצלים. גם אני, כמו עוזי, נמצאת בשש או שבע – אני כבר לא זוכרת כמה – ועדות. ולכן אנחנו נצטרך לחלק את עצמנו בין כולם. אבל אין צל של ספק שבלב הזה שלי, אם פותחים אותו, מוצאים שם הרבה הרבה חינוך, חינוך, חינוך, ולכן אני מקווה מאוד שהעבודה שלנו בוועדת חינוך תהיה עבודה טובה מאוד וחשובה.

נכון שיש שר להשכלה גבוהה, אבל יש נושא אחד מאוד חשוב בכל המערך הזה, וזה הגיל הרך. הגיל הרך זה האתגר הבא שלנו בוועדה. הגיל הרך נופל איכשהו בין הכיסאות בין משרד הרווחה למשרד החינוך. נעשו תהליכים מסוימים בקדנציות הקודמות כדי להעביר את נושא הגיל הרך – וכשאני מדברת על הגיל הרך אני מדברת מלידה עד שלוש, וכן הלאה. אני מאוד מקווה שאנחנו נעשה את זה במשמרת שלנו, נעשה את זה כמה שיותר מהר. כי פתאום איכשהו, עם הקורונה, שכחנו את כל מה שהיה רק לפני שנה, עם כל הסיפורים המזעזעים שהיו במדינה, וחלילה שלא לקחת את כל המסגרות הקיימות ולהפוך אותן לכאלה. אני חושבת שהתהליך הזה הוא תהליך מאוד חשוב, כי איכשהו יש נטייה לפעמים, כשמתחילים לעבוד, שוכחים את ההבטחות, שוכחים את מה שתכננו בשנים עברו. אני חושבת שזה האתגר הראשון שלנו שאנחנו צריכים להיכנס אליו אחרי שננסה לעבור בשלום את האתגר שכרגע אנחנו נמצאים בו, שזה הקורונה בבתי הספר. בכל יום אנחנו שומעים על עוד בית ספר – בדרכי לכאן שמעתי שגם בחדרה נכנסו 2,000 תלמידים לבידוד, שזה מספר לא מבוטל.

אני מאוד מקווה שאנחנו כאן נוכל לסייע גם למשרד החינוך וגם להורים, למורים, לכל מי שעוסק בנושא החינוך, שזו לדעתי המלאכה החשובה ביותר.

תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. בבקשה, חברת הכנסת.

אני מצטרפת לחברי הוועדה. אני מברכת את חברי הוועדה וגם את ראש הוועדה, חבר הכנסת רם שפע. שתביא שפע ענייניות, מקצועניות, רצון ונחישות להשפיע ולשנות במערכת החינוך ובמצב החינוך, במיוחד בקרב האוכלוסיות המוחלשות בארץ. מערכת החינוך היא המשאב הכי חשוב ויקר לנו. אני חושבת שאם נשקיע במשאב הזה, זו השקעה בהווה ובעתיד של כולנו, ואם נפקיר אותו, זו פגיעה בהווה ובעתיד של כולנו. משבר הקורונה הראה שמערכת החינוך היא מערכת פגיעה ביותר וקל מאוד לפגוע בה, וצריך לבנות תוכנית לשקם אותה מחדש, לבנות אותה שתהיה מותאמת לשינויים שמתרחשים. אנחנו הגענו למשבר הקורונה יחד עם תוצאות מבחן הפיז"ה שהראו שמדינת ישראל היא במקום לא טוב בהשוואה למדינות ה-OECD, וזה כתוצאה מהפערים הקיימים בין האוכלוסיות השונות במדינת ישראל.

הפקרת החינוך בחברה הערבית תגרום לפערים כל כך גדולים. השקעה בחינוך בחברה הערבית היא צו השעה, וזה מחייב תוכנית עבודה מותאמת לחברה הערבית. שיהיה לכם ולנו, לכולנו, בהצלחה.

רם, אני רוצה לציין, כל אחד מאתנו קיבל סט מרהיב, מדהים מהממ"מ. אני חייבת להגיד שהדבר הראשון שאני נחשפתי אליו בכנסת, קרן האור הטובה שהייתה לי, זה הממ"מ, שמביא לנו נתונים, מסייע. אני רוצה להגיד שאפו גדול. זה פשוט מדהים לראות את החלוקה. יש פה את כל מה שאנחנו צריכים כדי לעשות את העבודה שלנו באופן מקצועי ויעיל. אז תודה רבה לכם. אתם כל הזמן מפתיעים לטובה, זה משהו. כל הזמן הרף עולה.

מצטרפת להערכה ליובל ולכל הצוות.

מצטרף מאוד, ואני גם תיכף אתייחס.

זה לא מובן מאליו, ויישר כוח.

מכיוון שהכנסת בתקופה די עמוסה, אני מבין שבעוד כמה דקות אני צריך להצביע במקום אחר, אבל בכל זאת חשוב לי להתייחס לוועדה ולענייניה. קודם כל, תודה רבה לחברות וחברי הכנסת שכיבדתם אותי ואת הוועדה החשובה הזו. כמו שנאמר פה, בעשור האחרון הקדשתי את חיי לעולם החינוך. התואר שלי הוא בחינוך, אני מורה להיסטוריה ותנ"ך. בהכשרתי למדתי חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים. אחרי זה שבע שנים כמייצג הסטודנטים בישראל, חבר מל"ג כמה שנים טובות, וחבר ועדה של הכשרת מורים. עצם העניין הוא שזה מה שרציתי לעשות, בוועדה הזו רציתי להיות, ואני שמח שגם בני גנץ חשב שזה המקום הנכון עבורי. הייתי במתח רב לפני ההכרעה, באמת. הצוות שלי יכול לספר לכם, ולכן אני מאוד שמח שאני פה.

כן חשוב לי שתדעו – סיפרתי את זה לאנשי הצוות של הוועדה, שאני תיכף אתייחס גם אליהם – התרבות והספורט מבחינתי צריכים להיות מנת חלקה של הוועדה. זה חלק מהאתגר שלנו כי תחום החינוך באופן כללי יתפוס המון תשומת לב והרבה עניינים שיהיו על סדר-היום. אבל כמי שנשוי לקולנוענית שיושבת בבית וכותבת תסריט – עכשיו היא בחופשת לידה, אבל ביום-יום שלה היא צריכה לנסות להתפרנס – וכבן של ספורטאי אולימפי, שני התחומים האלה מאוד מאוד בוערים בי. אני גם משחק כדורגל בעצמי, שתדעו, בקבוצה בימי שישי, אבל על זה עוד נדבר בהמשך. זו המחויבות הכי עמוקה שלי בחיים, אני לא צוחק. אשתי יודעת כבר עשור, את הטיסות שלנו לחו"ל אנחנו קובעים לפי המחזור החופשי. אם תרצו, אני אספר לכם על זה בהזדמנות.

לפני שאני אגיד כמה מילים על הנושאים עצמם, אני רוצה להתייחס לצוות הוועדה. דובר על הממ"מ, ובצדק, ויש פה צוות אדיר שכבר הספקתי לפגוש, ועוד לפני שנכנסתי אמרו לי, אבל ראיתי את המסירות שלכן – בעיקר שלכן, יסלחו לי הגברים. גם מסירות, וגם כמו שיובל אמר בהלצה, אבל ברצינות, הרבה מאוד זמן נראה לי שרציתם להתחיל לעבוד, לחזור לתפקד, לעשות את התפקיד שאתם הגעתם עבורו, שאנחנו הגענו עבורו. ואני מקווה שאתם ואני נראה אחד את השני כשותפים, נעבוד בהרמוניה ככל שאפשר, בסוף זו הדרך הכי טובה לגרום לוועדה הזאת לעבוד. אני מקווה שאני אוכיח לכם שאני באמת מתכוון לעבוד ביחד. כל אחד אמר פה את משך השנים שהוא נמצא, ואז גיליתי שהכי צעירה פה, היא שבע או שמונה שנים בכנסת, מהצוות של הוועדה. יש פה גם כמה עשורים יותר מזה, אבל יהודית, אני לא אביך אותך פה מול כולם, על אף שכרגע עשיתי את זה.

מילה על חינוך. גם עוזי התייחס לזה, וגם אחרים. אני חושב שצריך להתייחס לעולם החינוך כאל שלוש זירות שהולכות יחד, אבל הן נפרדות. אחת זה כל החינוך הפורמלי שהוא תוך ספרי. כמו שאמרנו, מלידה ועד סוף בית הספר. יש לנו שם עולם אדיר של משימות ואתגרים. דיברת פה על לידה עד שלוש. יש לנו הרבה מאוד אתגרים סביב החינוך המיוחד, שאני מניח שיגיעו לפתחנו, ועוד המון דברים שאנחנו נצטרך להתעסק בהם. אמרתם את זה פה, יש גם הרבה מאוד עניינים מגזריים. חבר הכנסת טאהא וחברת הכנסת סאלח, אני אומר לכם מפה מראש שמבחינתי החינוך הערבי הוא חלק בלתי נפרד מהוועדה. אני מתייחס לחברה הערבית – כאדם, כאזרח וגם כחבר בקואליציה – כאל שווים, ודאי בעולם החינוך. אני אעשה הכול כדי שהנושא הזה לא יהיה עניין מבחינתנו של קואליציה ואופוזיציה. ככל שיש דברים, אני גם אשמח לבוא ולסייר ולראות ולפגוש. זה בדמי, ואני לא רוצה שהנושא הזה יהיה אתגר עבורנו, ככל שאני אצליח. חשוב לי מאוד שתדעו.

החינוך הבלתי פורמלי – חבר הכנסת התייחס לזה, זה מונח - - -

אני הייתי קורא לו חינוך ממשיך.

בדיוק. זה מה שרציתי להגיד. זה מונח שרק על עצם היותו אני מלין. אני חושב שיש דברים הרבה מאוד דרכים טובות יותר להגדיר אותו. הוא מקבל חשיבות פחותה בעיני באופן כללי בתודעה הציבורית. הוועדה התעסקה בו הרבה, ואני חושב שגם אנחנו צריכים לתת לו הרבה מאוד מקום, במיוחד לאור העובדה של הפיצול הבין-משרדי עכשיו. אני מוכן לקבל את הדברים של יריב לוין בהיבט הזה שזאת הזדמנות עבורנו. לא בטוח שזה הדבר הנכון היה לעשות, אבל זו בטוח הזדמנות, שיש שר להשכלה גבוהה ולחינוך בלתי פורמלי שכרגע אין לו את כל התחום האדיר של שאר החינוך, ובהקשר הזה אני חושב – וכבר ישבנו על זה לעומק – שאם הוא ידע להתמקד בעולם הבלתי פורמלי ובעולם ההשכלה הגבוהה, אולי נרוויח מזה ולא נורע מזה. אני מאוד מקווה. אגב, בסוגריים, גם לשר החינוך, יואב גלנט, יש איזושהי הזדמנות מכיוון שההשכלה הגבוהה תמיד ישבה על שרי החינוך – לצערי, אני אומר את זה כמובן, בסוגריים – כמו מטרד, איך אני מתעסק בזה ואיך אני בא לישיבות מל"ג ומה אני עושה. אז בהקשר הזה אולי שניהם יוכלו להשתמש בהפרדה הזאת כהזדמנות ולא כחיסרון. הלוואי ואנחנו לא נתבדה.

עולם התרבות – ופה אני אסיים כי אני תיכף צריך לצאת. אורלי אמרה את זה במילה: תרבות היא נכס אסטרטגי של מדינה. אי אפשר להמעיט בחשיבות שלה בהשפעה על הלבבות שלנו ועל החיבור בין הזהויות השונות בחברה הישראלית, בין המגזרים בחברה הישראלית. כחובב ספורט, אני חושב שבדיוק אותו דבר, הספורט הוא נשמת אפה של חברה. זה הרבה מעבר למי מנצח ומי מפסיד, כל עוד הפועל מנצחת, וזה לא קורה מספיק.

אני אגיד לסיום, כי אני ממש חייב לצאת, שאני רוצה שהוועדה הזו תהיה כמו שאנחנו היינו רוצים לראות את המורים ואת צוותי החינוך שלנו – קשובה אחד לשני, מכילה אחד את השני, גם כשלא נסכים, ובמיוחד קשובה לציבור. האזרחים והאזרחיות בישראל, אני מקווה מאוד, יראו בוועדה הזאת כבית שלהם, אם זה לבוא לפה, להיות ב"זום", או לשלוח אלינו פניות כדי שבאמת נקשיב להם. זה לא אומר שתמיד נסכים, כמובן, אבל נצטרך לתת להם תחושה שאנחנו פה קשובים להם. שוב, תודה רבה. כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד פה כמו שצריך, אני אלך לנסות להתעסק בנורבגי כדי לשחרר את עצמי משאר הוועדות. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.