פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

01/06/2020


10/06/2020
10:26
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט' בסיוון התש"ף (01 ביוני 2020), שעה 11:00

בחירת יושב-ראש לוועדה

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
אופיר כץ
אופיר סופר
חוה אתי עטייה
אורלי פרומן
עידן רול

אוסאמה סעדי

יושב-ראש הכנסת יריב לוין
יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אלון דמלה


בחירת יושב-ראש לוועדה

בוקר טוב לחברי הוועדה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. סדר-היום: בחירת יושב-ראש קבוע לוועדה.

בהתאם להוראות 106(א)(1) לתקנון הכנסת, הוועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת. הוועדה המסדרת החליטה להמליץ לוועדה לבחור בחבר הכנסת חיים כץ כיושב-ראש הוועדה.

עכשיו, זו לא בחירה תמוהה; זו בחירה כמעט טבעית לאור העובדה שחיים חי את הנושא הזה כבר הרבה מאוד שנים הן כיושב-ראש ועדה לשעבר, הן כשר העבודה והרווחה והן כמי שעסק כל חייו בנושאים החברתיים גם בהסתדרות וגם במקומות אחרים. לכן נראה לי שזו בחירה שהיה עליה קונסנסוס במובן מסוים. והחזרה שלך לתפקיד יושב-ראש הוועדה ברור לי שתהיה מאוד מאוד משמעותית גם בעבור האזרחים שהם תמיד בראש מעייניך וגם בעבור העבודה התקינה של הכנסת.

אני מעלה להצבעה את בחירתו של חבר הכנסת חיים כץ ליושב-ראש הוועדה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

אושר.

8. פה-אחד, לדעתי. אני מברך אותך, אדוני, על היבחרך.

תודה.

זה עובר אליך. אתה תופס את כיסא היושב-ראש.

טוב.

בבקשה.

רציתי לשאול אותך: איך המתכונת?

כאילו שאתה לא יודע. פעם הראשונה. היית חייב.

נבחרת כיושב-ראש, ומאותו רגע אתה בעל הבית.

אוקיי.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב ליושב-ראש החדש, הנרגש, חסר הניסיון, שנכנס ככה בשערי האולם הזה, חיים כץ. יש לי הרגשה שתיהנה מהתפקיד. אומרים שקודמך פה – היה פה מישהו שכיהן פה לא מעט שנים ועשה פה עבודה מעמיקה ויסודית ומשפיעה וגם ניהנה מהתפקיד הזה. אני מניח שמה שחל עליו יחול עליך. אבל בנימה קצת יותר רצינית, אני חושב שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות זכתה היום - -

זו הפנסיה הוותיקה.

זו הפנסיה, נכון.

מאה אחוז.

- - זכתה היום ביושב-ראש עוצמתי שהוביל את הוועדה הזאת לאורך שנים להישגים חסרי תקדים לא רק בנפח העבודה העצום שהיה כאן בהעברה של, נדמה לי - -

180 חוקים בקריאה שנייה ושלישית.

- - כמעט 200 חוקים בתקופת הכהונה שלך פה. אבל זה לא רק ההיקף, אלא גם התוכן. הנגיעה בנושאים ברמה הכי פרטנית, הכי מעמיקה בדברים שנוגעים לכל אזרח מאזרחי מדינת ישראל, במקומות הכי כאובים והכי רגישים. ואני חושב שהפעם אתה מגיע לכאן גם עם הניסיון שצברת כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; כלומר, גם עם הכרות מלאה, מעמיקה של כיצד הדברים נראים מזווית הראייה של הממשלה ושל העבודה בתחומים האלה כשר. ולכן אני חושב שהצירוף הזה של הניסיון העצום, המחויבות העמוקה באמת – הנושא הזה הרי באמת בוער בעצמותיך – והפרספקטיבה הנוספת הזאת שאתה מביא כשר – אני לא חושב שיש איזשהו תקדים ליושב-ראש ועדה שמגיע עם מטען כזה לתפקיד שלו. אני בטוח שהקדנציה הזאת, למרות שהרף שכבר ישנו כאן הוא רף מאוד גבוה, תהיה קדנציה של שיאים חדשים של דאגה לאנשים בתקופה הנוכחית, המורכבת, הלא פשוטה, שרבים מאזרחי ישראל חווים.

אז, חיים, אני באמת רוצה לאחל לך הצלחה גדולה.

תודה.

ונתברך בעשייתך, ובכלל בכל העשייה של כל מי ששותף כאן לעבודת הוועדה.

איך המתכונת עכשיו – אני מדבר או הם מדברים?

עכשיו אתה היושב-ראש, ואתה תדבר.

יש סיכוי שאתה תדבר, כי אנחנו פשוט מוכרחים להמשיך.

אנחנו צריכים להמשיך לעוד ועדות.

טוב, אם אני אדבר, אז אני אדבר.

כשהחלטתי שאני לא הולך להיות יותר שר בכנסת העשרים-ושלוש היה ברור לי שאם אני רוצה לעשות משהו בכנסת ולתרום לאוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל, אני חייב לחזור לשולחן ועדת העבודה והרווחה. פניתי ליריב.

ספרי לי על זה.

והוועדה הזאת היא לכל התקופה. היא לא מפוצלת ולא לקחו ממנה כלום. ואני שמח לחזור. אני שמח לחזור לפה ולמצוא פה את רוב הצוות שהיה. יש מנהלת ועדה חדשה, ענת, במקום וילמה המיתולוגית.

כבר לא חדשה.

היא חדשה.

בשבילו היא חדשה.

בשבילי היא חדשה. ואני גם אשם לא קטן שהיא בתפקידה. כי היא ראויה. כי היא ראויה. פה אנחנו עושים דברים ראויים. אין פה שום דבר שבא בקטע מפלגתי: אני בדעה כזאת. פה בוועדה אין דברים כאלה. ושמחתי לראות את נעה בן שבת. היא יועצת משפטית לעילא ולעילא. ואת הצוות. ואת מעיין. את אתי לא ראיתי היום בבוקר. יש כאלה שאני לא מכיר.

בוועדה הזאת, בשביל החדשים, אנחנו חוקקנו 180 חוקים בכנסת בקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נגענו בכל המגוון האפשרי של האוכלוסיות במדינת ישראל. אם נשות צה"ל יכולות להתחתן ולקבל גמלה – חוק שחיכה 62 שנה פה בוועדה. אם יתומים משני הורים מפעולות איבה מקבלים קצבאות – פה בוועדה. אם לגמלאים של צה"ל שינוי את שיטת ההצמדה – פה בוועדה. אם אי-אפשר לנצל עובדי קבלן – פה בוועדה. הלכנו למספר חוקים דרקוניים. היה חשוב לנו לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים.
הפקידים הממשלתיים לא אהבו לבוא לפה בדרך כלל. זאת האמת. כי אנחנו בזמן שאול של ארבע שנים. ובזמן השאול הזה, אם אנחנו לא מגיעים למטרות, אז לא עשינו כלום. זה שחור-לבן. כי אם העברתי חוק בקריאה ראשונה, ואחר כך צריך להיות עליו רציפות; או אם כתבו תקנות ואנחנו לא סובלים את זה – אז לא עשינו כלום.
אני כשר העבודה והרווחה הכנסתי יד לבוץ: אחרי 70 שנים למגר את תאונות העבודה. וכתבנו תקנות, והלכנו למהלכים, ואני בטוח שהשנה הזאת תאונות העבודה ונפילות מהבניין ירדו דרמטית. כולם בטלוויזיה הלוא מצפים, אנחנו גם אנשים פוליטיים ורצים קצת לתקשורת – שאם אנחנו כותבים משהו, אז עשינו משהו מחר בבוקר. תרבות לא משנים בשעה.

ופה, בוועדה הזאת, אני רוצה להגיד במה אני מתכונן לגעת. הגדרתי לעצמי מספר מטרות: להעלות את ציבור הגמלאים מקבלי הבטחת הכנסה. יש במדינת ישראל 194,000 גמלאים, אזרחים ותיקים, גמלאים וגמלאיות, שמקבלים הבטחת הכנסה ונמצאים מתחת לקו העוני. ב-1.5 מיליארד שקלים לא יהיה אף גמלאי אחד מתחת לקו העוני. אני לא מדבר על עומק העוני. אבל לפי דוחות ה-OECD, אם אנחנו מעלים אותם מעל קו העוני, 194,000 איש, ואנחנו יודעים שאף אזרח ותיק לא יכול להיכנס ולרדת מתחת לקו העוני – מטרה.

גמלאי מבטחים – ב-2003 המדינה הלאימה את קרנות הפנסיה. היום יש כ-400,000 גמלאים שכל הזמן מאוימים, כל ארבעה חודשים, שיפגעו להם בפנסיה. אני מקווה שעד סוף השנה הזאת, עד סוף 2020, אנחנו נסיר מהם את האיום הזה. אני יודע שמה שאני – אני לא נכנס לפרטים עכשיו – אבל אני יודע שאת מה שאני הולך לעשות לא יאהבו את זה. אבל אני לא באתי לפה לעבוד בשביל שיאהבו את זה. אבל מה שאנחנו נעשה יהיה צודק.

אנחנו נצטרך לדחוף שיעשו תקנות על מנת למנוע ולצמצם את תאונות העבודה והנפילות. כשנכנסתי לתפקיד השר קראתי למנהלים ואמרתי להם: למה אין תקנות? אמרו לי: תראה, אנחנו כותבים. אמרתי: כמה תקנות אתם רוצים לכתוב? אמרו לי: 100. אמרתי: נראה לכם שזה סביר? אתם תכתבו מעל ל-100 תקנות, אנחנו נדון על זה שנה וחצי – נאשר אחד. כל חודש תגישו שלוש – כל חודש נאשר שתיים. תתחילו במה שחשוב, ונקבע לנו מסגרת. 40, 41, 42 אנשים שנופלים למותם כל שנה זה הרבה יותר מדי. ביטוח הלאומי על תאונות העבודה, בנפילות בתאונות עבודה, משלם כ-300 מיליון שקלים – הרבה יותר מדי. אני רוצה לגמור את זה.

אני רוצה שהוועדה תיגע בתופעה של האלימות במשפחה, נשים וילדים. הקצנו לזה כסף. אני שומע עכשיו בתקשורת: הקצו 250. אני הייתי שר. אני נאבקתי. זה שאתה מביא כסף, זה שאתה מסכם על כסף, זה כמו יריב שעשה את ההסכם הקואליציוני. להגיע להסכמות לוקח שעה. להפוך הסכמה להסכם – זאת תורה. זה שהגעת להסכמות – הגעת להסכמות. זה שאתה לא מקבל את הכסף – אתה לא מקבל את הכסף. כי כל כסף שאתה לא מקבל חוזר לאוצר. והמטרה של האוצר היא לא לתת לך את הכסף. וכל חודש שהיא הרוויחה – אז הרוויחה, והיא לא נותנת להסיט כספים מסעיף זה לסעיף אחר. ואנחנו נצטרך לטפל בניין הזה.

אני רוצה להיכנס לגירעון בקופות החולים. האוכלוסייה שלנו גדלה בסדר גודל של 2.5%-2.6% לשנה. בקפיטציה בקופות החולים אנחנו מקבלים 1.9. יש לנו 0.7 גירעון תחילתי. על 40 מיליארד שקלים זה 280 מיליון שקלים. כשאני מתחיל בגירעון של 280 מיליון שקלים – ואני לא נכנס לקטע של אזרחים ותיקים, כמה העלויות שלהם, כמה אשפוזים, ואני לא נכנס לקורונה; אנחנו לא נכנס לפה בקורונה. יש ועדת קורונה. היא תתעסק בקורונה. אנחנו לא נפלוש לשום נושא של ועדה אחרת. יחד עם זה, אנחנו לא ניתן, אדוני יושב-ראש הכנסת, לאף ועדה, לאף ועדה, לקחת נושאים שלנו. זאת אומרת, מפעלים במשבר – זה עבודה, זה לא ועדת הכנסת. אל על במשבר – זה לא ועדת הכספים. חברות בסגירה – זה לא ועדת הכספים. זה ועדת העבודה והרווחה. וסדר צריך להיעשות.

ואני מקווה שלא נצטרך לבוא אליך הרבה ולהתווכח שם ולריב שם. כי אנחנו בוועדה הזאת – אני מסתכל על האנשים, אני רואה את היכולות, אני מכיר את הצוות, אני מכיר את הצוות המקצועי – אנחנו יכולים לטפל. וגם כשאתם דנים בקטע של חוק ההסדרים – יריב, אליך – כשאתם דנים בקטע של חוק ההסדרים, אני מאוד רוצה לקוות שהוא יהיה מצומצם. יחד עם זה, כל מה שנוגע לוועדה הזאת – יעבור לפה. ומה שאני מדבר עליו עכשיו זה הביטוח הלאומי.

אני חושש שהתקציב יהיה מצומצם וחוק ההסדרים יהיה גדול. זה יהיה לנו אתגר מרכזי.

תקשיב, אני לא רוצה להיות חבר קואליציה שמצביע נגדו. לא רוצה.

הביטוח הלאומי, הגירעון בביטוח הלאומי, ההתנהלות של הביטוח הלאומי, כל נושא הביטוח הלאומי הוא חלק אינטגרלי של ועדת העבודה והרווחה. ואני לא רואה ואני לא חושב ששום וועדה – כמה שזה יהיה מעניין, סקסי בלשון החבר'ה, והם ירצו להתעסק – אנחנו לא ניתן שייתנו. דבר אחד אני יכול להבטיח לך: שאנחנו נהיה מוכנים לעבוד, נשקיע שעות, ביושר ובהגינות. ואם נצטרך, נשתמש ביועצים ובמומחים, וביחידת המחקר של הכנסת. ואנחנו לא נמשוך דברים. אנחנו נגע בנושא – נקדם אותו. נגע בנושא – נסיים אותו. לא נמשוך דברים.

אז אני מודה לכם על האמון שנתתם לי.

בהצלחה רבה.

תודה רבה.

אני מקווה שאני לא אאכזב אתכם. הוועדה הזאת הייתה ועדה מגובשת לא רק בעבודה שלה, בנושאים של הוועדה. היא הגיעה לגיבוש כזה שזה התבטא בבחירות לנשיא כשהצבענו לרובי ריבלין כל חברי הוועדה מכל מפלגות הבית. גם אם המפלגות שלהם, גם אם המפלגות שלהם החליטו כהחלטה מפלגתית לא לתמוך ברובי ריבלין, כולם חתמו לו: אילן גילאון, ושלי יחימוביץ', וליצמן, ואני, וכל אלה שישבו פה – ובכוונה אמרתי שמות – וכולם חתמו, כי העבודה המשותפת והביחד יוצרים אמון בין החברים שזה מתבטא אחר כך הרבה-הרבה מעבר לדיון שמתבצע כאן.

אדוני היושב-ראש, אני ממש מרגיש חלק מהקואליציה עכשיו.

בנושאים האלה אתה תהיה חלק מהקואליציה.

בנושאים האלו.

חיים, אני רוצה לאחל לך הצלחה. יש לי ועדת קורונה, מחכים שם.

עוד שנייה אחת. עוד שנייה אחת. דבר אחד. כל אחד יוכל להביע את דעתו. אני לא יודע, אתם עבדתם בוועדות אחרות. אף אחד לא יתפרץ לדברים של השני. כל אחד יכול להגיד פה מה שהוא רוצה. לא תהיה פה סתימת פיות. כל אחד יגיד מה שהוא רוצה, גם אם אף אחד בחדר לא רוצה לשמוע. כולם ישמעו. יביע את דעתו. ילחם על דעותיו ויעשה כפי שהוא חושב שצריך להיות. ככה זה יהיה. אני אשמור על כל אחת ואחד, לא מעניין מאיזו מפלגה הוא.

אז הינה, אני רוצה לאחל לך הצלחה ושתצליח בתפקיד.

מי אדוני?

"מי אדוני?".

תציג את עצמך לפרוטוקול, משה.

"מי אדוני?" כששלחת לי כסף ממשרד הרווחה לא שאלת מי זה.

משה, משה.

כן, כן. משה אבוטבול. חבר הכנסת מטעם ש"ס.

אני רוצה להסביר לך. פה יושב בן אדם, רושם פרוטוקול.

הוא רושם.

הוא לא יודע. הוא לא יודע איך אתה מציג את עצמך.

טוב. אז הינה, תרשום: משה אבוטבול. אמסגנלהו (אמהרית: אני מודה לך).

חיים, אפשר מילה אחת?

משה, הבנת? כל פעם יש רושם פרוטוקול, שידע. שיהיה מסודר.

כן, כן. פעם, פעמיים הוא ידע.

לא, הם מתחלפים.

אה, מתחליפים. שיהיה בהצלחה, מותק. אמסגנלהו.

ברשות היושב-ראש, יש לנו הצבעה. חיים, יש לי הצבעה כיושב-ראש ועדת החוקה ב-11:15 בדיוק.

דבר לפרוטוקול: שם, תפקיד.

אז אם ירשו לי חבריי - - -

אתה, ואני אחריך.

אתה אחריי, כי אתה צריך לבוא להצביע נגדי, כמובן.

כן, בגלל זה.

אני לא יודע, למי שלא שם לב, אתה לקחת את דברי הברכה שכל אחד אומר בהתרגשות וכו' והפכת את זה לישיבת עבודה עם היושב-ראש. העברת לו כבר את כל המסרים. תאמין לי, אף אחד לא יגע לך בשום דבר שהוא שלך. המסר עבר.

אבל אני רוצה לומר דבר אחד. בתור אחד שלא היה חבר פעיל כאן – פעיל כן, אבל לא חבר. חיים, זה כמו שנאמר על משה רבינו: וירא בסבלותם... נתן עיניו וליבו בצרתם של ישראל. חיים גם כשהוא תמיד אומר שמצבו האישי הוא ברוך השם, ואני מאחל לך גם הלאה שיהיה - -

יהיה.

- - אף פעם לא זנח את האנשים הקטנים, את האנשים הסובלים. בטבע, ב-DNA שלו הוא לא מוכן, זה לא משהו שהוא חשב והחליט שזה מה שהוא הולך לעשות; הוא עושה את זה באופן טבעי. אתה חזרת לאקווריום הזה שעשית בו כל כך הרבה דברים טובים. אחד מ-180 חוקים שהעברת כאן היה גם חוק שלי לגבי חופשת לידה לאימהות לפגים. כשעשינו את זה הייתי חבר אופוזיציה. לא האמנתי שאני מצליח להעביר את החוק הזה. והיושב-ראש היה מקסים.

אני מאחל לך הרבה סיעתא דשמיא. אני מאחל לך שתמשיך לעשות רק טוב לעם ישראל. ואני בטוח שאנשים פה – אני לא יודע אם המילה "ייהנו" זה בדיוק המקום המתאים – אבל יצאו עם הרבה סיפוק בסוף יום עבודה. תודה רבה לך. בהצלחה גדולה.

תודה, תודה.

אפשר?

אוסאמה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני לא הייתי בקדנציה שלך כיושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כי אני נכנסתי לכנסת בכנסת העשרים. אבל אתה כיהנת בתפקיד של שר העבודה והרווחה. ואני יכול להעיד, ואני באתי היום להגיד לך, וגם הצבענו פה-אחד כולנו בשבילך, שאתה היית שר ששמע ודאג לכל הקבוצות. ואני יכול להעיד על החברה הערבית, שבאמת אתה עשית מעל ומעבר בכל מה שקשור לתקציבים, למעונות יום, לקצבאות.

פתיחת סניפים של הביטוח הלאומי.

סניפי הביטוח הלאומי, הנגשת השירותים באמת, וגם העלינו את הקצבאות של הנכים. אתה זוכר שאז ההסכם היה – אני מקווה שאת הפעימה האחרונה אנחנו כבר - - -

בשבוע הבא, ביום רביעי יש דיון.

יש דיון כבר? אז אתה מתחיל לעבוד. אז זה גם חשוב, כי מגיעה הפעימה האחרונה לבעלי הצרכים המיוחדים. אנחנו כבר לא קוראים להם קצבאות נכים, אלא קצבאות של בעלי מוגבלות. אתה נגעת בדברים שלך באמת בכל הקשת של נושאים. גם העניין של תאונות עבודה – לא יכול להיות שאנחנו בשנת 2019 כמעט הגענו ל-100 הרוגים בתאונות עבודה, מחציתם בענף הבניין. יש את ההסכם בין ההסתדרות לבין – שאתה היית גם אחד מהשושבינים שלו – אבל זה בשטח לא מיושם. אנחנו כל יום שומעים – אתמול, שלשום – על עוד הרוגים ועל עוד הרוגים בתאונות עבודה. כל העניין הזה של קצבאות הביטוח הלאומי, אם זה קצבת זקנה, ואם זה קצבת נכות מעבודה – זה בושה וחרפה שאנחנו מדברים על קצבאות בסכומים כאלה. אלה סכומי עוני. ואני מקווה שאנחנו באמת בעזרתך – אתה דיברת על 180 חוקים בקדנציה אחת. הלוואי שנגיע - - -

שתיים.

שתי קדנציות?

שתי קדנציות. שתי קדנציות רצפות.

אז אנחנו רוצים להגיע ל-100 חוקים חברתיים בתחומי עבודה, בתחומי בריאות, בתחומי רווחה.

גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות ליושב-ראש הוועדה הקודם שעשה עבודה. ואני לא הייתי חבר בוועדת העבודה והרווחה בקדנציה הקודמת.

אחת מהוועדות החשובות.

בדיוק.

אני מקווה שהפעם אני אהיה כן חבר בוועדת העבודה והרווחה. אבל מגיעים כל הכבוד וכל המחמאות ליושב-ראש הקודם, חבר הכנסת לשעבר אלי אלאלוף, שעשה עבודה מצוינת. גם לצוות הוועדה המדהים. ואנחנו נקווה לשיתוף פעולה. בהצלחה.

תודה.

אני הולך להצביע.

אורלי.

תודה. אני אורלי פרומן, חברת כנסת מהכנסת העשרים-ואחת. זאת אומרת, זו הפעם הראשונה שבעצם אני נכנסת לוועדה. הייתי חברה בוועדות בתקופות הביניים, מה שנקרא. אבל אני מכירה היטב את השירות הציבורי, והייתה לי הזכות לשבת פה כמנכ"לית יותר מפעם אחת בחדרי הוועדות.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, ומאחלת לך שבאותו מרץ שעשית את כל פועלך עד היום, תשקיע ונשקיע ביחד בוועדה הזו, כי הוועדה הזאת, בעיניי – שאני ביקשתי להיות חברה בה; אני ביקשתי; היה לי חשוב – נוגעת בתחומים מאוד משמעותיים לא רק לאוכלוסיות המוחלשות, אלא גם לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. וזו השפעה דרמטית על חיי היום-יום. בסוף האזרח חי את היום-יום שלו. טוב לו. יש לו שירות, הוא מקבל שירות מהמדינה. הוא עובד. הוא משתכר. הוא ניהנה ממה שיש לו. ובסופו של דבר אנחנו יכולים – בהחלטות גם משמעותיות וגם בתיקונים כאלו ואחרים שנחליט ביחד – להשפיע לטובה על כלל האזרחים במדינת ישראל בתחומי עבודה והרווחה.

ואני רוצה לשים דגש על נושא הבריאות. יש לנו את מערכת הבריאות תחתנו. מצד אחד באמת שאפו גדול ומחאנו כפיים לצוותים הרפואיים בתקופה האחרונה.

פה בוועדה העלו את גיל תרומת ביציות עד גיל 54.

אבל אנחנו יודעים שבתוך המערכת עצמה - - -

ובנק דם טבורי פרטי וזה. הו-הו, מה עשינו פה. קנביס רפואי.

מעולה. אז משם אנחנו נמשיך הלאה, כי אנחנו יודעים שיש הרבה מה לעשות גם במערכת הבריאות. כי בסופו של דבר היא נותנת שירות לכלל האזרחים.

אני אשמח שגם ביחד כוועדה נעשה ביקורים בשטח, במקומות שנחשוב שראוי לראות גם בעיניים ולא רק לשמוע את האנשים פה. אני אשמח מאוד לקחת חלק פעיל בדיונים ובהכנות לדיונים. הנושאים האלה מאוד מאוד חשובים. אני באה מהשירות הציבורי, אמנם בעיקר מתחום החינוך, אבל חינוך נושק לרווחה ולבריאות ולעבודה, נושק להרבה מאוד תחומים.

והדבר האחרון – מכוון שכולנו הרי חברים ביותר מוועדה אחת, ואני חושבת שחברות בוועדה זו מחויבות, זו מחויבות. אני אומרת לך כמי שהייתה פה כמנכ"לית יושבת, וחברי הכנסת היו באים, נכנסים, יוצאים, נכנסים, יוצאים. אני חושבת שעבודה רצינית היא נוכחות סדירה בוועדה תוך מעקב אחר נושאים שאנחנו נדון בהם. אז אם – הלכו איתן ויריב, אבל אני משערת שאפשר, על פי חיתוך של חברויות שלנו בוועדות השונות, ליצור מצב שנוכל להיות כל אחד בשתי הוועדות שלו, לפחות שתיים, בדרך כלל יש כאלה גם יותר.

אין דבר כזה.

אין דבר כזה, אבל - - -

אין דבר כזה, כי הכנסת עובדת באותו יום באותה שעה.

אני יודעת. אני יודעת.

אורלי, עכשיו לא פורמלי כזה. אני 21 שנה בכנסת. להוציא שהייתי בוועדת הכספים במקביל לוועדת העבודה והרווחה, כי הייתי יושב-ראש תת-ועדה בנושא הפנסיה בוועדת הכספים; ואם לא הייתי חבר, אז לא הייתי יכול להיות יושב-ראש תת-ועדה – תמיד הייתי בוועדה אחת. כי לא רציתי שיבואו ויגידו לי: תקשיב, אתה נרשמת לוועדה לשלום הילד או לוועדת הכלכלה, ולא נוכחת אף פעם. אף פעם. אז אני אבוא ואתחיל להסביר למה לא נוכחתי. אבא שלי אמר לי: יש שני סוגי אנשים – אימא שלי אמרה – יש מצליחים ויש מסבירים. למה אני צריך להסביר למה לא הייתי. פה אני הייתי ואני נוכח ואני בסדר.

בסדר. אבל אתה יודע שהמציאות של חלוקת חברויות בוועדה גם - - -

עובד כאן מרכז הקואליציה-ועדת הכספים. הוא לא יהיה פה.

זו בעיה אבל.

הוא לא יהיה. הוא לא יכול להיות. כי הוא עובד שם והוא מרכז, והוא לא יהיה בוועדה.

לא, אבל אנחנו נצטרך – בסדר.

אנחנו ועדה קטנה, אז ביקשתי 11. לצערי, הוא בנה ל-15.

חיים, לסכם לכם את הנושא. יש שלושה ימים בשבוע - - -

נצטרך לתמרן. אני חושבת שאנחנו פה בוועדה ובדיונים, והרציפות היא מאוד מאוד משמעותית וחשובה, בעיניי, כחברה. אעשה את המקסימום. אני מאחלת לכולנו הרבה הצלחה. ואני באמת בכל דבר ועניין אשמח להיות שותפה לדיונים. בהצלחה.

סופר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, זו גם אווירה חגיגית.

לפרוטוקול, תגיד לו את השם.

אני אופיר סופר.

אני אומר: מכוון שזו אווירה חגיגית, אז מותר גם להגיד דברים טובים. אז אני באמת שמח להיות בוועדה הזאת. אני שמח להיות בוועדה הזאת בראשותך. אני חושב שאתה איש של אנשים, וזה בא לידי ביטוי הן בתוכן של הדברים והן באנרגיות שאתה מכניס, ואיך שאתה מניע. להסתכל עליך, אני אומר: בוא'נה, אחד מהוותיקים פה, במשכן הזה. הלוואי שלכל הצעירים היו כאלו אנרגיות, כזו חדות וכזו נחישות.

אני באתי לפה גם כדי ללמוד, גם כדי להתברך בעבודה המבורכת שלך, וגם כדי להיות שותף. זו בהחלט, הייתי אומר, הוועדה המרכזית עד כדי היחידה שלי. ואני פה בשביל לעבוד קשה. ובעזרת השם לחדד את המטרות החשובות שדיברת עליהן ולהביא גם קצת מעולמי.

זהו. ברכה והצלחה.

אתי, מה רצית רק להגיד על הוועדות?

אני רוצה שני דברים. אחד – ברכה - - -

אתי, סליחה, אני בדיוק רצה לבחור יושב-ראש ועדה גם. להתראות.

אני רוצה לאחל לך ברכה והצלחה בתפקידך החדש.

חדש-ישן.

נכון, חדש-ישן.

אני מלווה את חיים כברת דרך ארוכה בתפקידיי בתעשייה האווירית, בארגון העובדים וכראש מטה ויועצת לענייני ביטוח לאומי במשרד העבודה והרווחה. אני סמוכה ובטוחה שחיים יעשה רבות למען האוכלוסיות המוחלשות. חיים בגובה העיניים. לעבוד עם חיים זה אתגר מאוד מאוד גדול, זו חוויה מאוד.

אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו עבודה פורייה, שיהיה שיתוף פעולה מלא.

רציתי להגיד – יש לנו שלושה ימים בשבוע: שני, שלישי, רביעי. למה לא ניתן לעשות – נניח, אני נרשמתי לשלוש ועדות וכל הוועדות מכהנות באותה שעה – למה לא ניתן לעשות – יום שני יש מ-09:00 עד המליאה, שני עד המליאה – למה אי-אפשר איזה סנכרון וללכת לעשות שכן נוכל למצות מוועדה לוועדה?

אני אסביר לך.

בבקשה.

אנחנו עכשיו בשלב חדש ואין הרבה נושאים. בימים שיש נושאים יתחילו פה בוועדה – הוועדה הזאת תהיה מפונקת. היא לא תתחיל ב-08:00, והיא גם לא תתחיל ב-09:00. תתחיל אחרי זה, אבל היא תעבוד עד המליאה.

נכון.

אז היא תעבוד עד המליאה. ו-ועדת הכספים תעבוד עד המליאה. וכל הוועדות יעבדו את מלוא השעות שנותנים להן, כי אחרי ההתחלה צצים נושאים והרבה נושאים והרבה בעיות, ויושבים ודנים, ואין, אי-אפשר להתפצל לשני חלקים. זאת אומרת, הלהיטות של חברי הכנסת להיות גם פה וגם פה וגם פה לא עובדת.

לא. אבל יש גם ימי ראשון וחמישי פנויים.

מאה אחוז. יום חמישי זה יום לשוק. יום שוק.

אני לא יודעת. בסדר, גם יום ראשון יהיה.

יום קניות.

טוב. אנחנו מקווים – לי יש הרבה-הרבה חוקים, רובם מתמקדים בנושא רווחה וחברה, ביטוח לאומי.

אין לך אף חוק. אתי, אין לך אף חוק.

כרגע לא.

אבל שיהיה לך, נדבר.

אבל בזכותך ובעזרתך – אתה תעזור לקדם אותם.

אוקיי. סופר, אני יכול אותך דקה.

בטח.

אז תנעל את הישיבה.

אה, תודה רבה. היום הראשון ביוני, שני בשבוע. ישיבה ראשונה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ננעלת. תודה רבה על ההשתתפות. תודה רבה על הבחירה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.