פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים (זמנית)
26/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת הכספים (זמנית)
יום שלישי, ג' בסיון התש"ף (26 במאי 2020), שעה 10:15

ייקור הארנונה לשנת 2021 במסגרת העדכון האוטומטי

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיקי לוי – מ"מ היו"ר
אנטאנס שחאדה

קארין אלהרר
עופר כסיף
יוליה מלינובסקי
רם שפע

איתי טמקין - רכז תחום פנים ושלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יוסי בנישתי - ראש אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר

רועי כהן - נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז שלטון מקומי

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

שיר שפר

טמיר כהן

אסתר מימון


ייקור הארנונה לשנת 2021 במסגרת העדכון האוטומטי

אנחנו עוברים לנושא: ייקור הארנונה לשנת 2021 במסגרת העדכון האוטומטי. חבריי חברי הכנסת, אם רציתם לראות לא רק איך מכניסים את היד לכיס של האזרח, אלא שאחרי שלוקחים לו את הכסף משם גם מייד נותנים לו סטירת לחי, אני חושב שזאת התמונה הכי טובה. הנוסחה שתקפנו אותה פה, בוועדת הכספים, שנה אחרי שנה, שמצמידה את הארנונה להתייקרות השכר במגזר הציבורי, זאת אומרת, בכל פעם שמעלים במגזר הציבורי את המשכורות, ישר מכניסים את היד לכיס האזרחים כדי לשלם – הופכת להיות בתקופה הזאת אצבע בעין הציבור עוד פעם.

ראינו את זה בשנה שעברה, השנה זה בולט בחדות. אגב, גם האמירות של בנק ישראל שדווקא בתקופה הזאת צריך לא להעלות מסים, צריך לא להכניס את היד לכיס של האזרח, אלא לאפשר יותר מקום להתרחבות. הייתי מצפה ממשרד האוצר וגם ממשרד הפנים להבין את האירוע הזה ולתקן אותו.

האם מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני שנחבר את כולם?

אני רוצה לחזק את מה שאמרת. אני פשוט כבר מאבד את המילים. אין מילים. זה לא רק להכניס את היד לכיס ואחר כך לתת סטירה, זה פשוט להכניס את היד לכל הכיסים ואחר כך לתת בעיטה. אני כבר לא יודע מה להגיד. זה מטורף.

עד שיתחברו, אולי אפשר לשאול על בתי המלון, ששם מגובה ההלוואה בדרך כלל מאשרים רק 30%? בתי המלון לא יצאו ברמה הזאת מהבוץ שהם נקלעו אליו. שישכחו מתיירות, מתיירות פנים.

מיקי, קרן ההלוואות זו פיקציה.

כמה אפשר? כמה?

גם מה שמוצג לך פה, הרי זה בדיוק העניין, אתה לא רואה כמה מתוך הבקשה אישרו. נניח שאני מראה שאישרתי את הבקשה, אבל הבקשה הייתה על 100,000 שקל ואישרו 30,000, עם ה-30,000 האלה הוא מחזיק מעמד?

זה נספר כבקשה שאושרה, לא חשוב כמה קיבלו.

נמצאים איתנו גם האוצר וגם משרד הפנים. תסביר לנו איך במצב הזה אתם מתכננים עוד להכניס את היד לכיס של האזרחים ולקחת כסף באירוע הזה, בגלל שהשכר במגזר הציבורי עלה בשנה האחרונה.

לא הייתי אתכם בחלק הראשון של הדיון, אבל כמו שאתם יודעים - - -

החלק הראשון של הדיון עסק בהלוואות, עכשיו אנחנו עוסקים בנושא ייקור הארנונה לשנת 2021. אנחנו בכל שנה תוקפים את המנגנון הזה, שבו הארנונה מתייקרת כהצמדה להתייקרות השכר במגזר הציבורי. ובתקופה שבה המגזר הפרטי כולו סופג, אני חושב, את אחת המכות שהוא ספג אי-פעם, מאות אלפי אנשים מוצאים את עצמם או מפוטרים מהעבודה או צריכים להתקיים ממשכורת, במקרה הטוב, של 70% מהשכר שלהם, מאות אלפי עצמאים לא מקבלים בכלל שום סיוע, ועכשיו הם עוד יצטרכו לממן את העלאת השכר במגזר הציבורי באמצעות ייקור הארנונה.

אני אשמח אם תעדכן אותנו על היוזמה של משרד האוצר להקפאת העלאת הארנונה לשנת 2021 והקפאת העלאת השכר במגזר הציבורי...

נכון לרגע זה אני לא יכול לעדכן אתכם בדבר כזה.

אה, לא?...

כן חשוב לי להגיד כמה מילים על המטריה המקצועית. החוק לא סתם נבנה 50% מדד ו-50% שכר. זה החוק. יש סיבה הגיונית שזה החוק, כי זה משקף את מבנה ההוצאות של הרשות המקומית. הרי בסופו של דבר הכסף לא גדל על העצים, ואם בשנה הבאה הרשויות המקומיות יידרשו לשלם יותר, או על קניות שלהן או על שכר שלהן, וההכנסות שלהן לא יעלו, האלטרנטיבה היחידה זה להגדיל העברות מדינה. כדי להגדיל העברות מדינה, גם צריך להכניס - - -

אפשר גם לצמצם ולהתייעל בתוך הרשות המקומית. אני לא בטוח ש-100% העובדים ברשות המקומית, כולם הופכים את הרשות להכי יעילה בעולם בכל הרשויות המקומיות.

אפשר, ואנחנו גם לוחצים על הרשויות להמשיך להתייעל. בדרך כל רוב ההתייעלות של הרשויות לא באה לידי ביטוי בהפחתות ארנונה, אלא בהסטה של תקציבים, כלומר, לשפר שירותים במקומות אחרים. אבל אין ספק שבשנה כזאת – ובתקופה הקרובה הממשלה במסגרת תקציב 2021-2020 שיאושר – נצטרך לראות איזה התייעלויות היא דורשת מאיזה גופים ממשלתיים ושלטון מקומי, וכנגד התייעלויות כאלה, כמו שאתה אומר, אפשר יהיה לבצע שינויים גם בצד המיסוי.

זה עוד שלב מאוד מאוד מקדמי של ההיערכות לתקציב החדש. אנחנו ומשרד הפנים מנסים לגבש את העמדה בימים אלה לגבי אותה התייקרות. למזלנו, צריך לזכור שהשנה הזאת, בפרספקטיבה היסטורית, זו לא התייקרות מהגבוהות שהיו. להפך, חוץ משנה אחת זו אחת ההתייקרויות היותר נמוכות. אנחנו ערים לזה שבשנה כזאת, עם כל ההשלכות של המשבר, גם ההתייקרות הזאת היא משמעותית והיא יכולה לפגוע בעסקים, ולכן אנחנו יושבים, משרד הפנים ומשרד האוצר, במטרה לגבש כללים, לראות איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה.

הרבה מילים, מעט תוכן.

לא הבנו כלום.

הבנתי, אבל אין פה איזה הפתעה גדולה. משרד הפנים, ד"ר יוסי בנישתי. אחריו אני אבקש מנשיא לשכת המסחר.

לגבי הנוסחה עצמה אין לנו מה לחדש. כל עוד לא נעשה שינוי בנוסחה - -

האם אתם תיזמו שינוי בנוסחה?

- - זה המספר, 1.10%.

את זה אנחנו יודעים, רק השאלה אם בכוונתכם ליזום שינוי בנוסחה? להקפיא אותה לשנה מסוימת? לעשות הוראת שעה בנושא? האם משרד הפנים מתכנן ליזום משהו בעניין?

כרגע לא זו הכוונה. אנחנו כרגע עובדים על קווים מנחים להגשת בקשות לארנונה ל-2021. בקווים המנחים יכול להיות שיהיה לזה ביטוי. אני עדיין לא יודע להתייחס לזה ספציפית.

תודה. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ואחריו – איתי חוטר ממרכז שלטון מקומי.

תודה רבה, עודד, תודה ליושב-ראש הוועדה. הנושא הזה של מס הארנונה זה נושא שאנחנו עוסקים בו הרבה שנים. אנחנו עוסקים בו משנת 2002, כאשר משרד הפנים אפשר העלאת מס הארנונה באור ירוק. היה שם שטף של בקשות להעלאות חריגות, משרד הפנים אמר: אינני יכול להתמודד עם זה, בואו נאשר העלאה חריגה – אני מדבר, כרגע מעבר לנוסחה שקבועה בחוק – ברמה של 5%. ואז אנחנו נרתמנו למאבק בנושא הזה. אני חושב שאנחנו היום מומחים.

הייתי אומר קודם כול לנציג האוצר: אם אנחנו מדברים בשלוות נפש כזאת על הצמדת מס הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי, מה עם חריגות השכר במגזר הציבורי? האם אתם דואגים שלא תהיינה חריגות שכר במגזר הציבורי? האם אתם דואגים אולי לעקר את חריגות השכר במגזר הציבורי מאותה נוסחה מופלאה, שמכלילה גם אותם, במסגרת העלאות השכר במגזר הציבורי לצורך מס הארנונה? הרי לא יכול להיות – עודד, תיכף אני אתקדם ברשותכם – שהיום יאמרו לנו במונחים כל כך כלליים, בחוסר מוכנות מפחידה, "כן, יש נוסחה שבחוק", ולא ינתחו לעומק את הדברים.

קודם כול, היה לנו פעם מה שנקרא "20% התייעלות". לא יכול להיות דבר כזה שבאופן אוטומטי אתה מעלה את המס. אני רוצה שנבין, אני פעם הייתי גם ממונה על הכנסות המדינה, אין דבר כזה שמס בישראל מוצמד לאיזה מדד. מס ההכנסה אינו צמוד לשום דבר. מס ערך מוסף, שליש מהכנסות המדינה, אינו צמוד לשום מדד, אבל את מס הארנונה כן מצמידים. למה? משום שאנחנו אומרים לרשויות המקומיות: אנחנו לא נדרוש מהן להתייעל, אנחנו באופן אוטומטי ניצור נוסחה שמזינה את עצמה. מה זאת אומרת? אם אתה כרגע מאפשר העלאה של מס הארנונה, כמובן מס הארנונה לאחר מכן, צמוד למדד השכר במגזר הציבורי, שוב יעלה מהשכר במגזר הציבורי, שוב אנחנו ניכנס לסחרור הזה ולא נעצור אותו.

על כן, אני רוצה לומר לך, עודד, בזמנו גם הגשנו הצעת חוק שזכתה לתמיכה של 26 מחברי הכנסת – ולא בתקופה הזאת, תיכף אני אתייחס לתקופה הזאת – אמרנו: שני תיקונים עיקריים. אל תעשו לנו רפורמות מכלילות כרגע יותר מדי, לא יצא מזה שום דבר. נקבע קודם כול שאין יותר הצמדה למדד השכר במגזר הציבורי. חייב להיות אילוץ של התייעלות. מדוע? כי ביטלו את מדד ההתייעלות של ה-20% – אני מבקש שכולנו נזכור את זה – תמורת איזה הלוואה תמוהה ומוזרה שהמגזר המוניציפלי העביר לממשלה. אין יותר מדד התייעלות.

אני עובר הלאה ואני אומר: זו לא רק השאלה של הנוסחה האוטומטית, זה גם הבקשות החריגות, הן לא פוסקות. ב-2019 היו 67 בקשות חריגות להעלאות מס הארנונה, ואני מוכרח לציין שהיו גם כמה רשויות מקומיות שידעו להיות עצמאיות מספיק, והן אמרו: אנחנו רוצות להוריד את מס הארנונה, אנחנו רוצות להתייעל. במקום שאנחנו ניתן דוגמה לכולם שצריך להתייעל ולהקל על הציבור, אנחנו עושים ההפך.

עכשיו אני רוצה לעבור למצב הנוכחי, עודד. הרי אמרת זאת, היום אנחנו נמצאים בסיטואציה של משבר כלכלי, שלא היה כמוהו במדינת ישראל, אולי רק בראשית חייה של המדינה. מי נושא בעול? המגזר העסקי הפרטי וכלל העובדים במגזר העסקי הפרטי. עד כמה המגזר הציבורי נושא בעול? מעט מאוד, בשוליים. בואו נהיה כנים. אם כן, אנחנו היום, בתקופה זו, שהמגזר העסקי כל כך נפגע, והעובדים במגזר העסקי הפרטי מובטלים, אנחנו נהיה מוכנים באדישות שוב להעלות את מס הארנונה בהצמדה אוטומטית למדד השכר? בכמה ירד השכר במגזר הציבורי? אני אגיד לכם בכמה הוא ירד במגזר הפרטי. הרי לא יכול להיות שמצד אחד ניקח גוש שלם, נפרק את העם, נפלג את העם, פשוט נפלג את העם, ונאמר: כאן הייתה שחיקה איומה בשכר של משקי הבית, ברמה של 30%, 40% ו-50%, בעוד שבמגזר הציבורי מדד השכר ימשיך לעלות, ואנחנו באופן נוח ביותר נאפשר לו לעלות, גם לחריגות השכר, נצמיד את מס הארנונה שלנו למדד השכר במגזר הציבורי.

עודד, הדברים ידועים, אנחנו גם הגשנו הצעת חוק מאוד מאוד מפורטת, כפי שאמרתי, בזמנו, ואמרנו שני דברים בלבד: א', לבטל את ההצמדה למדד השכר במגזר הציבורי, ב', כל רשות מקומית שמבקשת העלאה חריגה מעבר לכך, זה לא יבוא לאישור על ידי שר הפנים ושר האוצר – זה המצב החוקי היום, וכרגע אני רוצה גם להכין את עצמנו לזה – זה יהיה חייב לבוא לדיון בוועדת הכספים בכנסת. לקבל את הפומביות הדרושה ואת הדיון המעמיק הדרוש, ולא שזה ייעשה במסתורין, בלי שאפילו נדע למה אישרו את זה, איך אישרו את זה וכל הקשור בכך.

יש לנו פה בעיה מאוד מאוד רצינית וחמורה ביחסים שבין המגזר הציבורי לבין כל משקי הבית בישראל, זה לא רק המגזר העסקי. כל משקי הבית בישראל, גם החלשים ביותר. אני מציע גם לאוצר וגם למשרד הפנים, שקצת יתאוששו. אני מבין מה שאמרו הנציגים, הם נציגים של משרד שלא הכין עצמו, אז הם מדברים איתנו היום במונחים מאוד כלליים. הביקורת חייבת להיות כלפי המשרדים שלא נערכים לתופעה הזאת ולא פותרים אותה, לא בראיית קבע וגם לא בראייה של המצב הנוכחי הקיים היום. תודה, עודד.

תודה. איתי חוטר, מרכז שלטון מקומי. רק לפניך שאלה אחת לד"ר בנישתי. האם כשהמדד שלילי, ואנחנו נמצאים בשנה שבה המדד שלילי, בהנחה שלא היו מכניסים לשקלול את השכר במגזר הציבורי – האם היה מצב שהארנונה פשוט הייתה יורדת? האם מס הארנונה היה גם יורד אוטומטית מבחינת הנוסחה או שהוא רק עולה אוטומטית?

גם יורד.

גם מתעדכן כלפי מטה?

אני יכול לעזור למר בנישתי, אני גם מכיר את הנתונים.

לא. ביקשתי את מר בנישתי.

היה יורד ב-0.3%, סליחה שאני מתערב. ממאי למאי, ממאי של השנה הקודמת למאי של השנה הנוכחית, זוהי המדידה גם של השכר במגזר הציבורי וגם מדד יוקר המחיה.

את זה הבנתי, רק השאלה אם הארנונה גם מתעדכנת כלפי מטה או רק כלפי מעלה.

נעצרת במקום, לא מתעדכנת כלפי מטה.

לא נכון.

לא יורדת כלפי מטה, אלא נעצרת בנקודה זו.

את ד"ר בנישתי אנחנו לא שומעים, אבל קיבלתי את התשובה. איתי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה על רשות הדיבור. אני אשמח ברשותכם להתייחס לכמה דברים שהועלו פה. קודם כול, אני רוצה להזכיר לכולנו וגם לידידי, אוריאל לין, שעד שנת 1984 הרשויות המקומיות היו סוברניות לקבל כל החלטה בתחום הארנונה, כמו שמקובל בכל מקום בעולם, להוריד, להעלות, להוסיף סיווגים, להוריד סיווגים, לעשות מה שהן רוצות. בגלל המשבר של שנות ה-80', ומאז אנחנו למעשה בהקפאה של דיני הארנונה, הרשויות לא יכולות לעשות כל שינוי בצווים שלהן ללא אישור שני שרים גם יחד, שר הפנים ושר האוצר.

מאחר שהדבר הזה במשך עשור, מ-1984, עד פחות או יותר 1993 או 1994, הביא למצב שהרבה מאוד רשויות נכנסו לגירעונות, מאחר שההוצאות שלהן ברחו קדימה וההכנסות לא הוצמדו בהתאמה, הבינו גם בממשלה וגם המחוקקים שחייבים לכל הפחות, לכל הפחות לייצר איזה הצמדה שהיא טייס אוטומטי משנה לשנה.

הטענה הזאת שמס ההכנסה לא עולה משנה לשנה, ויתר המסים לא צמודים, זו טענה דמגוגית, סליחה שאני אומר. מס ההכנסה הוא אחוז מההכנסות, אני מזכיר לכולנו, כך שגם אם שיעור המס השולי שלי לא משתנה, אם סך כול ההכנסות של הפרטים במשק עולות, והשכר הממוצע במשק – אני מזכיר לכולנו – במגמת עלייה, הכנסות המדינה ממסים וממס שכר רק עולות. זה פעם אחת.

איתי, אז מה לדעתך אמור לקרות בשלטון המקומי בשנה כמו השנה הזאת, שבה ההכנסות, גם של משקי הבית הפרטיים יורדות באחוזים ניכרים, גם של העסקים ברשות המקומית יורדים באחוזים ניכרים – מה לשיטתך אמור לקרות למס הארנונה?

אני יכול להשיב לך באותה שאלה, כולנו שמענו שהגזרות שמתכננת הממשלה להטיל יידחו כנראה ל-2021. מה זה אומר? שכולנו נשלם יותר על הפיצויים ועל כל מה שקרה בקורונה, וגם הרשויות המקומיות – אני רוצה להזכיר לאדוני את הדיונים הקודמים שנוכחתי בהם – גם הרשויות המקומיות נדרשו בתקופת הקורונה לדחוף את היד עמוק עמוק לכיס ולהוציא הוצאות שהן לא היו מוציאות אלמלא הקורונה. מי יחזיר לרשויות המקומיות את ההוצאות האלה? ולכן השאלה היא שאלה כללית, האם אנחנו רוצים להביא לקריסתן של רשויות מקומיות או לקריסתן של - - -

איתי, איזה הוצאות נדרשתם להוציא בתקופת הקורונה?

כל הוצאות ההתמגנות, החיטוי של המרחב הציבורי, הוצאות נוספות ברווחה שלא משופות משום מקום. 1,001 סוגיות. דרך אגב, בימים האלה אנחנו אוספים את הנתונים מהרשויות המקומיות.

דרך אגב, אני רוצה גם להזכיר לאדוני, שכמעט כל הסדר שנעשה, לרבות אותו פטור שנהנו ממנו העסקים לשלושה חודשים, הוא לא היה במימון מלא של המדינה, הרשויות נדרשו להשתתף - -

3 מיליארד שקל הקצו לזה.

- - בפטור הזה, לוותר על הכנסות. ולכן יש הרבה מאוד סוגים של הוצאות שהרשויות המקומיות נדרשות להן בגלל הקורונה. אנחנו עדיין מלקקים את הפצעים ואוספים את הנתונים. זה דבר אחד.

יש גם הוצאות שירדו.

אדוני, עוד דקה אני מסיים, אני מבטיח. דבר שני, נאמר, ובמידה רבה של צדק, 1.10% זה מהשיעורים הנמוכים שידענו בעשור האחרון מבחינת העלאות בארנונה של הטייס האוטומטי. התמזל מזלנו כתושבים וגם כעסקים שהשיעור הוא שיעור מאוד מאוד נמוך. רצה הגורל וזה המצב.

אני רוצה להזכיר עוד כמה דברים. דבר אחד, הטייס הזה לא נולד משום מקום. יש בו המון המון שכל. ההוצאות של הרשויות המקומיות מורכבות בעיקרן מהוצאות שכר. דרך אגב, שכר ישיר, בין 30% ל-40% שכר ישיר, שעולה משנה לשנה, בגלל הסכמי שכר שהמדינה חותמת עליהם למגזר הציבורי. זה מחייב את הרשויות המקומיות לייקר את הוצאות השכר שלהן. רוצות, לא רוצות, אלה הסכמי השכר שהמדינה חותמת עליהם אחת לתקופה, ואנחנו מחויבים להסכמי השכר.

מלבד השכר הישיר אני רוצה להזכיר את כל אותם שירותים שהרשויות המקומיות רוכשות, שעולה – ודרך אגב, הכול מוטה שכר – גם שירותי מאבטחי מוסדות חינוך ושירותי הניקיון. אני מזכיר לכולנו שזו האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל, ובצדק ההסתדרות שמה בשנים האחרונות דגש גדול מאוד על שיפור תנאי השכר של האוכלוסיות האלה. זה בא לידי ביטוי בהתייקרויות יוצאות דופן עבור הרשויות המקומיות. מאיפה נשלם את זה? כל זה מתייקר משנה לשנה, ואין לנו ברירה.

ודבר אחרון, ואני מסיים. אני רוצה להזכיר לאדוני, השלטון המקומי הוכיח במשבר הזה שהוא הזרוע האמיתית, הביצועית, שיודע להחזיק את המשק בשעת חירום. הדברים האלה אפשריים רק בזכות שמירה על יציבות הרשויות המקומיות, ושמירה על יציבות הרשויות המקומיות זה אומר לא לפגוע בהכנסות של הרשויות המקומיות.

ואני מזכיר שהכנסת והממשלה, בעקביות מאוד מאוד גדולה – הכנסת מאשרת בלי סוף חקיקות של פטורים והנחות מארנונה. אין יש מאין. הדבר הזה צריך להיפסק. כמובן שהממשלה והכנסת מטילות חדשות לבקרים משימות חדשות על כתפיו של השלטון המקומי, גם זה עולה כסף. אנחנו צריכים את הכסף הזה כדי לתפקד. תודה.

תודה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

(היו"ר מיקי לוי, 11:15)

ההשתלחות שהייתה פה במגזר הציבורי היא דבר בלתי נסבל. בכל פעם שיש איזה משבר, קל וחומר כשאנחנו מדברים על החודשים האחרונים של משבר הקורונה, והסכמנו פה שאנחנו רק בתחילתו של המשבר, כשמדובר על בעיה חברתית-כלכלית – בכל פעם שמתעורר איזה משבר, ישר קופצים ומנסים לנצל אותו כדי להשתלח במגזר הציבורי. חוזרים לאגדת השמן והרזה, אם מישהו זוכר. מה זה הקשקוש הזה? המגזר הציבורי הוא האחראי? המגזר הציבורי הוא העשיר, הוא השמן, והרזה המסכן הוא המגזר הפרטי-העסקי?

הטייקונים מסכנים...

הטייקונים, כן. מה זה השטות הזאת? בכל פעם מנסים להשתמש באיזה תירוץ כדי להשתלח במגזר הציבורי. הרוב המוחלט של עובדי המגזר הציבורי משתכר משכורת נמוכה ועובד בתנאים לא טובים. נכון, יש כאלה, וזה מפורסם, שמקבלים משכורות עתק. זה סיפור אחר. זה הרוב? ומי שקצת מבין, קצת מבין בחשבון, ואני בכוונה אפילו לא אומר מתמטיקה, חשבון פשוט, יודע שהממוצע לא אומר כלום. אם יש שני עובדים, ואחד מקבל מיליון לחודש והשני שקל בחודש, הממוצע הוא חצי מיליון. איזה יופי, מרוויחים נהדר... זה לא המדד. תבדקו את החציון, לא את הממוצע. בושה.

זה בלי קשר כמובן למה שאמרתי קודם, והחברים האחרים גם אמרו, העלאת הארנונה היא בגדר גזל, היא פסולה, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון עובדי המגזר הציבורי. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי. יוליה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. לגבי הארנונה, אין ספק שהרשות המקומית, ואנחנו ראינו את זה במשבר הקורונה – השלטון המקומי היה עמוד התווך של כל המשבר הזה. ראינו שהמדינה התרשלה איפה שהיה אפשר להתרשל, ומי שתפקד, ותפקד טוב, זה היה השלטון המקומי וקופות החולים. אם ניהול האירוע בנושא הבדיקות היה עובר מזמן לקופות החולים, יכול להיות שהיו פחות מקרי מוות, ואם השלטון המקומי היה יותר מעורב בדרך קבלת ההחלטות, יכול להיות שגם מבחינת ניהול המשבר זה היה נראה אחרת לטובת האזרח. פה סיימתי את השבחים, ועכשיו זה משהו אחר.

(היו"ר עודד פורר, 11:18)

תראו את האבסורד, מצד אחד מעלים את הארנונה ודורשים מהשלטון המקומי לבצע, כפי שנאמר על ידי הנציג של השלטון המקומי, דברים שהם לא צריכים לעשות על פניו, כמו חיטוי וכו', והם צועקים שזה עולה הרבה כסף, אבל יש דבר שחוזר כל הזמן, שהוא בכלל לא בסמכות של השלטון המקומי, ומשום מה, משנה לשנה, וכבר יותר מ-20 שנה, הדבר הזה חוזר. הדבר הזה נקרא "אגרת שמירה", שמאפשר לשלטון המקומי להקים חוקי עזר עירוניים – בטח רועי כהן מכיר את זה מקרוב – לגבות אגרת שמירה ולהתעסק בנושא ביטחון. ממתי השלטון המקומי צריך להתעסק בנושא ביטחון? ומה זה הדבר הזה, "אגרת שמירה", שבא יחד עם הארנונה? באותו דף יש שורה של ארנונה ויש שורה של אגרת השמירה.

גם לתושבים.

גם לתושבים וגם לעסקים. זאת אומרת, רצית לא רצית, ביקשת, לא ביקשת, אתה חייב לשלם, כי בסוף זה סכום אחד.

אגב, בתקופת הקורונה היה פחות צורך בשמירה.

לא שמרו על הבתים, כי אנשים נשארו בבתים. זו הערה נכונה, כל הכבוד.

דקה, תנו לי, אני אסביר. אני אגלה לך סוד, אדוני היושב-ראש, אותן חברות השמירה שמועסקות אחר כך על ידי ראשי הערים או הערים, אין להן שום סמכות. זאת אומרת, אם קורה אירוע, ואתה כאזרח מתקשר למוקד העירוני ומבקש לשלוח סיירת ביטחון, אומרים: סליחה, זה לא אנחנו, זה המשטרה. ואז זה שום דבר וכלום וחצי, והדבר היחיד שהם עושים, ועושים את זה בהצלחה רבה, ואני לא מאשימה אותם, אלה ההנחיות, הם מחלקים דוחות.

יוליה, אני יכול להפריע לך? עלית על נקודה חשובה מאוד, אדוני היושב-ראש, חברות השמירה שלחו את העובדים שלהם לחל"ת, זאת אומרת, העיריות לא שילמו להם, אבל גבו מהאזרחים ומהעסקים.

במשך חודשיים לא הייתה אבטחת מוסדות חינוך.

לא היה בית ספר.

שיטור עירוני זה לא מוסדות חינוך.

מה עשה השיטור העירוני בקורונה?

אני רוצה להסביר לכם מה עשה השיטור העירוני ומה עשו העיריות? קודם כול, אתם כולכם דיברתם על זה ויודעים שהעסקים קיבלו הנחה, ביטול ארנונה לשלושה חודשים. אני אגלה לכם סוד, מבירור שעשיתי עם התאחדות בתי המלון, לצורך הדוגמה, את אגרת השמירה הם המשיכו לשלם בתקופת הקורונה.

תתארו לעצמכם בן אדם, שיש לו עסק, לדוגמה בתל אביב, שהוא משלם שם אגרת שמירה, והוא גר לצורך הדוגמה ברחובות, שגם שם יש אגרת שמירה, הוא משלם גם שם, אז הוא נדפק פעמיים. מה שכן, זה כאילו וולונטרי.

המדינה עושה דבר נפלא. היא אומרת: קודם כול, זאת הוראת שעה כבר 20 שנה, שזו גם כן שאלה משפטית נפרדת – אם אתם רוצים חוק, תעשו חוק, אי-אפשר לעשות הוראת שעה 20 שנה – והיא מטילה את האחריות על ראשי הערים. זאת אומרת, יש ראשי ערים שמחליטים לא לגבות אגרת שמירה ויש ראשי ערים שכן גובים אגרת שמירה. זה איפה ואיפה. זה מה שנקרא "חטא על פשע". נגבה ארנונה, נעלה את הארנונה, ועכשיו שוב זה יבוא לשולחן הכנסת ממש בימים הקרובים, כי כבר יש תזכיר חוק ממשלתי על הנושא הזה, וגם אנחנו נצטרך לדון בזה ולתת את הדעת האם זה בכלל מוסרי. זה מס לכל דבר ועניין, פשוט במכבסת מילים כאילו זה אגרה. אחלה. אחלה פתרון. תודה.

תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. אני רוצה לפתוח את הדיון להתייחסות של הנוכחים. רועי כהן נשיא לה"ב. היית גם סגן ראש עיר, אז אתה בוודאי מכיר.

קודם כול, הדיון הזה בסופו של דבר בא לסמן לאותם מקבלי החלטות שצריך לנהוג אחרת. אני חושב שצריך לשנות את הדיסקט. מי שכרגע יהיה מנוע הצמיחה של אותן רשויות מקומיות הם אותם עסקים קטנים באותם משרדים, מסעדות, בעלי אולמות אירועים וחנויות קמעונאות. אם בסופו של דבר לא ישנו את הדיסקט, כמו שאומרים באמירה של הסרט, "הפוך גוטה, הפוך", במקום לגרום לאותם עסקים להחזיר את האמון מול המערכות, מול השלטון המקומי ומול הממשלה שתבוא ותגיד להם: אנחנו רוצים לעזור לכם, אנחנו נעשה לכם הקלות בארנונה, אנחנו רוצים לפטור אתכם מהמון תשלומים שכרגע אין בהם שום עניין – כרגע צריך לתת להם פטור מאותה אגרת שילוט, צריך לתת להם פטור משולחנות וכיסאות, צריך לעודד אותם להחזיר את המשק לתעסוקה מלאה. נראה שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מצד אחד כל המדינה מדברת על זה שצריך לתת דחיפה לאותם עסקים, ומצד שני מעלים להם את הארנונה. הטייס האוטומטי לדעתי יגרום להתרסקות אוטומטית של כל ציבור העסקים הקטנים – יש פה חוסר חשיבה אמיתית וירידה לרזולוציה של בן-אדם שכרגע קשה לו בכלל להתקיים. לבוא ולהכביד עליו בעוד הוצאות ארנונה? הפוך צריך לעשות.

צריך להוריד ממנו את עלויות הארנונה, צריך בצורה כזאת או אחרת לתת כלים אחרים לאותן רשויות מקומיות איך להשלים את הפערים האלה, להוריד רגולציה, להוריד חסמים, לאפשר למדינה לעזור יותר לשלטון המקומי, אבל בטח ובטח שלא העסקים הם אלה שיישאו בעלויות האלה.

יש פה ניתוק מוחלט ממה שקורה בשטח. תלכו לערים הראשיות, כל החנויות זה או להשכרה, או למסירה, או למכירה. מה קורה כאן? אתם לא מבינים, כל הקמעונאות נמצאת בפשיטת רגל. כל ענף המסעדות, כל בוקר מגיעים עוד ועוד אנשים שאומרים שהם סוגרים את העסקים שלהם. אולמות אירועים, חנויות צעצועים, חנויות הלבשה והנעלה – כל הדברים האלה כרגע זה אפילו לא הישרדות, זה לשמור על מה שקיים, אלה שלא סגרו. אז לבוא ולהעלות להם עכשיו את הארנונה?

אני מבין שלא הייתה פה חשיבה אמיתית. אני מאוד מקווה ששר האוצר, שר הפנים, ילכו ויעשו חשיבה עם איזה צעדים הם באים כדי להוריד את הארנונה, כדי לגרום לאותם עסקים להבין שהמדינה משתתפת איתם בסיכון, שהיא רוצה שהם יחזרו לתעסוקה מלאה.

רועי, אתה יכול להתייחס לנושא אגרת השמירה? אתה מכיר את הסיפור הזה עוד כאשר כיהנו ביחד במועצת העיר חולון. הם עכשיו מאריכים שוב הוראת שעה.

נכון. אני חושב שזה צריך להיות חלק מהארנונה. תמיד אמרתי את זה. אין שום סיבה לקשור את זה כמס בנפרד, בטח ובטח על העסקים שבסופו של דבר הם לא צורכים חינוך, הם לא צורכים גני ילדים, הם לא צורכים שום דבר, הדבר היחיד שהם צורכים זה אשפה ואולי ניקיון, וגם את זה לא נתנו להם בימי הקורונה, כי בסופו של דבר העסקים שלהם היו סגורים. לבוא עכשיו ולהכביד עליהם בעוד עליית ארנונה, עוד אגרות שמירה? אני לא מבין למה עסק שלא מקבל שום שירותים מהרשות המקומית, צריך להכביד עליו עוד עלויות. אני מקווה שתהיה חשיבה נוספת.

תודה, רועי.

רועי, ידידי היקר, כל הזמן אתה אומר "אתם צריכים להבין". אתה לא שם לב שבשבועיים האחרונים מי שמגיעים לכאן, לישיבות ועדת הכספים, זה רק חברי האופוזיציה שאכפת להם? מרגע שהוקמה הממשלה הזאת רגלו של איש מהקואליציה לא דרכה פה.

תודה, חבר הכנסת מיקי לוי.

צר לי על זה. צר לי על זה מאוד.

התאחדות המלונות בישראל.

הדוברים הקודמים כבר אמרו פחות או יותר גם מה שלנו יש להגיד. אני רק רוצה הערה נוספת לגבי הסיפור של הנוסחה. הסיפור של הנוסחה נבדק בעבר כבר כמה פעמים, כולל בוועדה הבין-משרדית בראשות משרד הפנים, והסתבר שלא נכון בכלל לעשות את החישוב של ה-50%-50%, כי לפי מה שנבדק רק בערך 35% מההוצאות של הרשויות המקומיות הן הוצאות על שכר. כבר בזה שיש 50%-50% זה עדכון יתר, גם אם אנחנו רוצים להיצמד רק לשאלה איך שזה מתחלק בין השכר במגזר הציבורי לשאר ההוצאות.

הייתה גם המלצה, אומנם של הוועדה הבין-משרדית, שעדיין לא יושמה, לשנות את תמהיל של החישוב באחוזים של הנוסחה.

כמובן אנחנו חושבים שבגלל כל המצב היום – אצלנו בענף יש התרסקות טוטלית. זה שאתם שומעים שעכשיו בשבועות יש כמה מלונות באילת שנפתחים, אולי תיירות פנים, זה לתקופה קצרה של החג ואחר כך הרוב סגורים. באזורים שיש לנו תיירות נכנסת כמו נצרת, ירושלים, טבריה ותל אביב המצב הוא קטסטרופלי. אנחנו עדיין לא כל כך רואים את המלונות נפתחים, למרות שיש אישור למעשה לפתיחה. יש לנו גם הרבה עסקים שהם מלונות קטנים של בעלי בית פרטיים, גם הרבה בפריפריה, שהמצב שלהם אוד מאוד קשה – אנחנו לא חושבים שכרגע זה המצב להעלות אגרה או מס, במיוחד שיש ירידה במדד. להצמיד בצורה הזאת ולהעלות את הארנונה ככה במשך שנים? כל השנים האחרונות הגידול בארנונה, מה שמשך את זה למעלה היה מדד השכר במגזר הציבורי, ולכן אנחנו חושבים שכולם צריכים ללכת לקראת, להראות סולידריות ולא לאשר את הנוסחה הזאת כמו שהיא.

תודה. התאחדות התעשיינים.

בוקר טוב. לגבי הדיון הזה, האמת שקצת חבל לי שהדיון הזה מגיע שוב כאילו לא קרה כלום בחודשיים האחרונים. אנחנו נמצאים בדיון כאילו זה העסקים נגד הרשויות המקומיות. אני חושב שהמשבר הזה, גם השלטון המקומי, גם חיים ביבס, נהגו באחריות, והם הראו את החשיבות ההדדית שיש לעסקים לרשויות המקומיות, ושל הרשויות המקומיות לעסקים, כי עסקים לא יכולים להתפתח בלי רשות מקומית חזקה. זה לא סותר את העובדה שיש כרגע עסקים במשבר, יש מיליון אנשים שנמצאים בבית, וכולם צריכים לתת את החלק שלהם. לכן האמירה של יוסי, שהוא אמר שבכלל לא שוקלים לשנות את הנוסחה, קצת מדאיגה אותי, כי משרד הפנים כבר הודה בעבר שהנוסחה הזאת לא מדויקת. זה דבר אחד.

זה לא מה שאמרתי.

זה מה ששמעתי שאמרת.

תמשיך. אני אתן להם להתייחס.

דבר שני, אנחנו נמצאים פה, וזה רק השלב הראשון. אם אנחנו אומרים שהרשויות רואות שהעסקים בתחומן נמצאות במצב קשה, זה גם לא הזמן להגיש העלאות חריגות, זה לא הזמן לאשר את ההעלאות החריגות האלה.

לגבי אגרת השמירה, שוב, אותו היגיון. רק בשבוע שעבר, ב-21 במאי, הוגשה הצעת חוק שמכשירה את אגרת השמירה והיא תובא לאישור הכנסת בשבוע הבא. ולאור זה שהמון המון אנשים נמצאים כרגע בבית, אני חושב שגם בשלטון המקומי הייתה בעבר נוסחת התייעלות בטייס האוטומטי, וזה המקום לשקול להחזיר את אותה נוסחת התייעלות.

תודה. משרד הפנים. אני מבקש התייחסות גם לוועדה הבין-משרדית שעלתה פה, וגם בנושא של נוסחת ההתייעלות, ומה אתם מתכננים לעשות בעניין. ד"ר יוסי בנישתי.

לגבי הוועדה הזאת, יש אכן גם החלטת ממשלה שממקדת את הנושאים שאותה ועדה בין-משרדית דנה בהם. בין היתר יש נושא שיעור העדכון האוטומטי, הנושא שאנחנו מדברים עליו כעת. הוועדה הזאת עדיין לא סיימה את הדיונים שלה, אבל אנחנו נסיים אותם בקרוב.

ד"ר בנישתי, מתי הוועדה הזאת התחילה את הדיונים?

החלטת הממשלה היא מ-2016.

אתה יודע מה השנה עכשיו? אנחנו ב-2020, אתה רוצה להגיד לי שארבע שנים הוועדה הזאת לא סיימה את עבודתה עדיין?

כן. זה מה שאמרתי.

יש משהו מן הלקוניות.

ועל זה רוצים שנשלם יותר מסים?

זה בסדר מבחינתך?

במין שלוות נפש.

מה בסדר מבחינתי?

שארבע שנים לא סיימו.

ארבע שנים – כמה פעמים הוועדה הזאת התכנסה?

אתה יודע מה היה קורה במגזר הפרטי אם ארבע שנים לא היו מסיימים?

סליחה, אדוני, כמה פעמים הוועדה הזאת התכנסה לדיונים? האם אפשר לדעת?

מעל 30 מפגשים.

בארבע שנים. ומתי אתם חושבים להגיע למסקנות לדעתך?

אנחנו בשלב שאנחנו כבר בשלים להתקדם עם הממצאים, ביצענו פיילוט ברשויות המקומיות. זו לא ועדה תיאורטית, זו ועדה שאמורה בסוף להביא ממצאים שאמורים ליישם.

הבנתי. אבל אם אנחנו נמצאים כרגע במצב של עליית ארנונה בשנת 2021, זה שנתיים, אתה לא חושב שכדאי עכשיו אולי להזדרז ולהביא מסקנות, כדי שהמסקנות האלה יחולו כבר עכשיו ולא מתישהו?

אנחנו כן חושבים שצריך להזדרז.

אני רק רוצה לסבר לך את האוזן, מאז שהוועדה הזאת הוקמה ב-2016 – חברים, שתבינו עדכון הארנונה זה עדכון על עדכון – ב-2016 הארנונה עלתה ב-1.27%, ב-2017 – ב-1.77%, ב-2018 – ב-2.18%, ב-2019 ב-0.32%, ב-2020 – 2.58%, וכעת העדכון כבר ל-2021 – 1.10%. צריך לזכור שהעדכון הוא עדכון על עדכון. זאת אומרת, אחרי שהעלו ב-2020 ב-2.58% את הארנונה, על הסכום הזה עכשיו אנחנו עוד נוסיף 1.1%.

זה משהו כמו 10% במצטבר.

לדעתי זה יוצא יותר. תודה, ד"ר יוסי בנישתי. משרד האוצר, איתי טמקין, אולי אתה תספר לנו מה התוכניות שלכם?

אני חושב שהדיון הזה כיבד נקודה אחת חשובה מאוד גם עבורנו, משרד האוצר, זה הסיפור שהממשלה החדשה תצטרך להחליט האם היא מבצעת מהלך שנוגע לשכר במגזר הציבורי. ככל שיבוצע מהלך שנוגע לשכר במגזר הציבורי, המהלך הזה גם ישפיע, ישתרשר לארנונה ברשויות המקומיות.

זה יקרה רק ב-2022. לפי מה שאני מבין, כעת נגזר העדכון ל-2021.

אני מסכים, אני חוזר למה שאמרת בתחילת הדיון. אם יתבצע מהלך שיחסוך כסף לרשויות המקומיות, ככה שזה יבוא לידי ביטוי לפני תחילת שנת 2021, אני חושב שנוכל להגיע למהלך שאומר שבחלק מההתייעלות הזאת נוכל גם לבוא ולראות איך אנחנו מקלים דרכה בארנונה. בלי מהלך כזה, זה בטח לא יהיה אפשרי.

מה עמדתכם לגבי אגרת השמירה?

אגרת השמירה מממנת בגדול הוצאה, כשלאורך השנים עמדתנו הייתה שזה כן הוצאה רלוונטית וחשובה שהרשויות המקומיות צריכות אותה ושתרמה לרמת השירותים לתושב. אני לא פוסל שהדבר הזה דורש בחינה מחודשת.

בדקתם פעם מה זה תרם מבחינת הדוחות?

אני לא יודע מבחינת דוחות, אני יודע מדיונים שערכנו בפעם האחרונה לפני כשנה עם מרכז שלטון מקומי, שהוצגו הנתונים בהיבטים של שמירה על סדר ציבורי, והדבר הזה הוכיח את עצמו.

האם השמירה על הסדר הציבורי זה בסמכות רשות מקומית ולא משטרת ישראל?

אני חושב שיש יתרונות לרשות המקומית בנושא האכיפה. יש יתרונות לביצוע על ידי רשות מקומית, היא מכירה את השטח יותר טוב מהמשטרה, ויש דברים שהגיוני מבחינה מהותית שיבוצעו על ידי השלטון המקומי.

אתה מבין שזה מס, זה מס עקיף שאתה מחייב את התושבים לשלם. אנשים משלמים מס הכנסה – אנחנו כאזרחים עשינו מין ברית עם המדינה, אנחנו משלמים מסים, והמדינה מספקת ביטחון, ביטחון אישי וסדר ציבורי – ובנוסף לזה אתה עושה מס נוסף על אותו דבר. אתה קולט את חוסר האיזון בסיטואציה הזאת?

אני יכול להגיד אותו דבר. אני מממן הוצאות תרבות גם ממשרד התרבות וגם מהארנונה של הרשות המקומית. יש הרבה סוגי שירותים שניתנים גם על ידי הממשלה וגם על ידי הרשות המקומית.

אתה לא משלם מס תרבות נוסף לעירייה, סליחה. אתה עושה תרגיל. אין לך בעירייה מס נוסף, אגרת תרבות. אם זה הפטנט, יופי, יש לך רעיונות פה, אני ממליצה שנעשה מס תרבות, אגרת תרבות בעירייה.

אגב, יכול להיות שיהיו תושבים שיגידו: אנחנו מעדיפים לא לשלם את אגרת הזיקוקים ביום העצמאות, ושלא יהיו זיקוקים ביום העצמאות. אנחנו מעדיפים לא לשלם אגרה על מאות אלפי שקלים לעיתים שמשולמים לאומנים.

איתי, אני מציע לך לא להגיד, הם מכירים יותר מהמשטרה את השטח. אין להם שום סמכויות, לא מעצר, לא עיכוב, מגייסים בכל פעם מישהו לשנה, שנה וחצי, ושולחים אותו. אין להם מספיק פריסה בשטח. זו אגרה - - -

חבר הכנסת לוי, אני יכול לספר שהמשטרה בעצמה פנתה אלינו בשנה האחרונה בבקשה שנעביר חלק מהסמכויות בתחום האכיפה, בעיקר בנושא חסימות, חניה ודברים כאלה, שנעביר את זה מהמשטרה אל הרשות המקומית.

הפקחים אחראים על איכות החיים. אתם מצאתם אגרה נוספת והטלתם אותה על הפקחים. הם עוסקים קצת פה באשפה ופה בנושא של חניה, כי המשטרה אינה מסוגלת לעשות את זה. תגידו שזה בשביל זה, אבל אל תספרו לנו סיפורים.

תודה, חבר הכנסת לוי. אני חייב לומר במילה אחת על אגרת השמירה – זה לא נושא הדיון, אבל ברגע שתתחילו לקחת כל שירות ולצבוע אותו, אפשר לעשות את זה גם בלי מס הכנסה, ואז נחליט: בואו נעשה אגרת ביטחון ונשלם את התקציב של משרד הביטחון, ותהיה אגרת חינוך לתקציב של משרד החינוך, ואני לא בטוח שיהיו אזרחים שיסכימו לשלם אגרת קידום קהילתי למשרד לקידום קהילתי, ואני לא בטוח שיהיו אזרחים שיסכימו לשלם אגרת - -

תפוצות.

- - תפוצות למשרד התפוצות, או אגרת משהו למשרד אחר, ותהיה גם אגרה בלי תיק למשרד בלי תיק... אני מציע לכם בנושא הזה של חלוקת האגרות לפי נושאים, אל תיכנסו לזה, אני לא בטוח שכולם ישמחו לשלם גם לך את המשכורות וגם לנו. זו אחת הרעות הכי חולות שהאוצר נוהג, במתן האפשרות הזאת לגבות אגרות כאלה ואחרות.

אני רוצה לחזור לנושא הדיון, ואני רוצה לסכם בכמה מילים את הדיון הקודם לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא. דבר אחד, אני מבקש שאגף החשב הכללי יפרסם מה ביצוע הקרן לעסקים הגדולים, אני גם מבקש לקבל את החלוקה לפי ענפים, גם את זה ביקשתי כבר כמה וכמה פעמים.

אני רוצה לדבר באופן כללי, איתי, ותעביר דרכך את המסר לכלל המשרד. התחושה כרגע גם בציבור וגם פה שאתם חיים בסרט שהאירוע נגמר. נגמר האירוע של הקורונה, עכשיו אנחנו סתם במקצה שיפורים קטן כזה, ונסיים אותו, ואז אתם יכולים להרשות לעצמכם גם לא לקיים כמעט שום דבר ממה שהבטחתם.

אתם הבטחתם דמי אבטלה לעצמאים על חודש מאי, ויש עצמאים שסגורים בחודש מאי. כמו שיש מובטלים שעדיין נמצאים בחל"ת בחודש מאי גם יש עצמאים. הייתה התחייבות מפורשת של הממשלה, של ראש הממשלה לעניין הזה. איך אתם מרשים לעצמכם בכלל לא לקיים את זה? הבטיחו קרן הלוואות בסיכון לוועדה הזאת, בהתחייבות של שר האוצר הקודם. הבטיחו את זה לציבור, הבטיחו את זה בהודעות לעיתונות. בהודעות לעיתונות אתם אלופים. ההודעות לעיתונות יצאו עוד לפני שבכלל זה נאמר פה בוועדה. ואין קרן הלוואות בסיכון, ואם תהיה, היא תהיה רק בסוף החודש.

אני אגלה לכם סוד, העסקים שהיו בסיכון בחודש אפריל לא יחכו להלוואה הזאת, הם פשוט לא, כבר הפסדתם אותם. זה כמו להביא מכונת הנשמה לחולה שמת. אתם הבטחתם 6 מיליארד שקל להחזרת עובדים. כותרות – 6 מיליארד שקל לטובת החזרת עובדים. איפה זה? גם זה לא נמצא כאן. עסקים שהפסידו ב-2018 ועם רווח ב-2019 לא יכולים להגיש את הבקשות שלהם, גם את זה הבטחתם שתפתרו. הבטחתם שתפתרו כדי שעסקים יוכלו להראות את ירידת המחזורים לא במארס-אפריל, אלא במאי-יוני, כי הם חיים על השוטף פלוס.

אני אומר לכם, אני אומר את זה לך, איתי, אני אומר את זה למשרד האוצר, למשרד ראש הממשלה: נראה שהבעיה המרכזית במדינת ישראל כרגע היא הקליטה, כי נראה שאין לכם קליטה. ממש התנתקתם וכרגע אתם לא מחוברים למציאות. זה המצב. אתם פשוט מנותקים מהמציאות. אתם חושבים שהשקט הזה, בגלל שאין עכשיו הפגנה כזאת או הפגנה אחרת, פתרתם את זה בזה שהוצאתם הודעה לעיתונות.

אני מודיע לכם, אתם הולכים למצוא את עצמכם באירוע כלכלי שלא הכרתם בכלל, אתם לא מדמיינים אותו בכלל. חגגתם פה חגיגות בשנים האחרונות על צריכה פרטית, שאין מי שיצרוך אותה יותר, לא מיליון איש שנמצאים כרגע בדמי אבטלה, ולא אלה שיחזרו, שיחזרו עם פחות שכר, מי שיחזור. ומי שלא יחזור, אתם עוד תצטרכו לשלם דמי אבטלה לכאלה שחשבתם שהם בחל"ת ויחזרו לעבודה, והם לא יחזרו לעבודה, ולעסקים שייסגרו. ואם אתם חושבים שבתי המלון עכשיו נפתחים וכאילו הכול בסדר, הם פתחו שלושה ימים לשבועות ואחר כך יש להם עוד חודש לשרוד. איך הם ישרדו? עם מה הם ישלמו אגרת שמירה? עם מה הם ישלמו את הארנונה של יוני? אני מזכיר לכם, כבר אין פטור על ארנונה ביוני. מה עם מסעדות? אגב, אני אומר לכם, הרבה מהמסעדות האלה פשוט לא יפתחו.

ושיא השיאים של החזירות זה לא לבוא היום – וציפיתי ממשרד האוצר, משרד הפנים וגם מהשלטון המקומי – לבוא ולהגיד היום: חברים, כן, אנחנו מקפיאים את העדכון הזה. אני מבטיח לכם שהשלטון המקומי בלי העדכון הזה של ה-1.1%, ידע לחיות. הוא ידע לחיות, אין לי ספק. הוא יכול להתייעל. בשלטון המקומי יצליחו להתייעל ב-1.1%. אבל המסר שאתם מעבירים לציבור זה מסר של ניתוק. אתם חושבים שתמשיכו להכניס את היד לכיס של הציבור, אתם טועים. אתם פשוט לא מבינים את האירוע. אתם לא מבינים שאנשים יפסיקו לשלם לכם מסים, כי הם גם לא מקבלים שירותים כנגד המסים האלה, והם ראו את זה. על מה עצמאי ימשיך לשלם מסים, כאשר אחרי שלושה חודשים שסגרו לו את העסק הוא רודף אחרי המדינה וכאילו עושים לו טובה, זורקים לו בוטנים ואומרים לו: הינה, פתרנו לך את הבעיה. כשהוא פותח את המקרר אין אוכל לילדים שלו במקרר.

הניתוק הזה, שגם מצמיד את הארנונה להעלאת השכר במגזר הציבורי. איפה אתם מעלים שכר במגזר הציבורי? איך אתם יכולים בשנה הזאת להגיד שאתם מעלים שכר במגזר הציבורי בכלל? ואם אתם מודדים שנה אחורה, תגידו: סטופ, אין מה לעשות. צריכים לקרוא גם להסתדרות, גם למעסיקים, לכולם.

תשבו, אתם חייבים לעשות פה עסקת חבילה שכוללת את כל המשק, כולם צריכים לתת כתף, אבל כרגע היחידים שנותנים כתף זה המגזר הפרטי, הוא משלם את כל המחיר, והוא גם ישלם את כל המחיר. ממשיכים לגבות ממנו, וחושבים שעולם כמנהגו נוהג. אני מודיע לכם: עולם לא כמנהגו נוהג, כדאי שתתחילו לפרוס אנטנות במדינת ישראל, כדי להחזיר את הקליטה קצת, כדי שתבינו מה קורה למטה, מה קורה מחוץ למשרדים.

בשבוע שעבר ניהלנו פה דיון על נהריה. הבטחתם פיצוי לעסקים בנהריה, משהו קרה עם זה? מישהו נתן תשובה לבעלי העסקים בנהריה שהבטיחו להם פיצוי? אתם העברתם את כל הכסף לעיריית נהריה? בלי לבדוק אני אומר לכם שלא עשיתם את זה, כי מבחינתכם היה דיון, היה קצת רעש ציבורי, הצלחנו לעבור את זה, ואף אחד לא ברחוב שורף צמיגים, אז נמשיך הלאה. בדיוק כמו רשימת הדברים שהבטחתם לעסקים, הבטחתם ולא עמדתם בזה.

כל יום שעובר אתם מפסידים עוד, וכל יום שעובר אתם תיתקלו בשוקת עוד יותר שבורה, כי בסוף מי שמשלם את המשכורות למשרד האוצר, למשרד הביטחון, למשרד ראש הממשלה, וכן, גם למשרד לקידום קהילתי, וגם למשרד לענייני אני לא יודע מה, זה כל אלה, כל האנשים שאומרים לכם: חבר'ה, אי-אפשר להחזיק ככה עסק. על מה אתם מדברים בכלל?

אתם חושבים שהשקט הזה זה כאילו הכול בסדר, אז שקט הוא רפש, כבר נאמר. ואתם עדיין לא מבינים את האירוע, אתם לא מבינים את גודל האירוע שאתם הולכים לפגוש בעוד חודשיים או שלושה. וזה אגב בואכה הנושא הבא, שגם הוא היה פה בהבטחה, הבטיחו לנו שיביאו חוק ויפתרו. אגב, יש עוד הבטחה, אני מקווה שיקיימו אותה, שיפתרו את הנושא של קיזוז הקצבאות, אבל אני על הבטחות כבר לא בונה. את הצ'קים הדחויים שקיבלנו מהממשלה – אגב, כל צ'ק דחוי שהממשלה הזאת רשמה, לא היה לו כיסוי. אני לא יודע אם לצ'ק הבא, שתיכף יספרו לנו שכתבו, אני גם לא יודע אם יהיה לו כיסוי. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.