פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת הכספים
21/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ"ז באייר התש"ף (21 במאי 2020), שעה 10:00

דיווח על יישום הצעדים הכלכליים של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

אלי ביתן - סגן בכיר לחשכל, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

איליה כץ - רכז מאקרו, תרבות וספורט באגף תקציבים, משרד האוצר

יוליה איתן - מנהלת מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

אמיר חייק - נשיא, התאחדות בתי המלון

תומר מור - מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד

רועי כהן - נשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

משה הבר - מנכ"ל חברת "שלג לבן" וחברות השמירה

שיר שפר

טמיר כהן

הילה מליחי


< נושא >> דיווח על יישום הצעדים הכלכליים של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום 21 במאי, כ"ז באייר, התש"ף. דיווח על יישום הצעדים הכלכליים של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה הממשלה עדיין ממשיכה בתהליכי ההקמה שלה. הוועדות הקבועות עדיין לא קמו, אבל המציאות לא מחכה. המשבר שחווה המגזר העסקי לא ממתין להקמת הוועדות ולא לתפקוד הממשלה. לכן ביקשתי את הדיון הזה, גם כדי לקבל את העדכון מהנציגים השונים איפה אנחנו עומדים, וגם לשמוע את התגובה מהשטח. ברשות האנשים שמחוברים אתנו ב"זום", אני אתחיל עם נציגי הממשלה. אני מבין שיש לנו את מירי, ואת אלי ביתן, סגן בכיר לחשב הכללי. אחריו מירי סביון מרשות המסים.

בוקר טוב לכולם. אני אתחיל בעדכון לגבי קצב הביצוע בכל הקטגוריות השונות. נתחיל בקטגוריה של מענה בריאותי ואזרחי. בסך הכול, התוכנית היא 12 מיליארד שקל. בפועל, יצא במזומן 1.9 מיליארד. יש התחייבויות עד 4 מיליארד. סך כל הביצוע, עם התחייבויות, הוא כ-6 מיליארד שקל.

על איזה קרן אתה מדבר?

אני מדבר על הקטגוריה הראשונה, מענה בריאותי ואזרחי, שזה משרד הבריאות, שזה הרוב, 10 מיליארד, ועוד 2 מיליארד – מענה לאוכלוסיות בסיכון, היערכות למצב חירום במשרדי ממשלה. סך הכול הביצוע באותה קטגוריה הוא כ-49%. החלק הבא הוא חלק של האצה בפיתוח המשק. לתוכנית הזו הוקצו בסך הכול 3.7. בפועל בוצע במזומן כמעט אפס. יש התחייבויות בעיקר בתחום התחבורה והתשתיות של 900 מיליון שקל. סך הכול הביצוע בתוכנית הוא 25%, עם התחייבויות.

הקטגוריה הבאה היא המשכיות עסקית. סך הכול ההקצאה של התוכנית היא 36 מיליארד ש"ח. בפועל, הביצוע עומד על כמעט 19 מיליארד שקל, שזה 38%. אם צריך פירוט לגבי הלוואות ושאר הדברים, אני יכול לפרט. יש לי גם דריל-דאון למטה. אבל אני מציע שנתחיל במספרים הגדולים, ואז לפי השאלות. הקטגוריה הבאה היא ביטחון סוציאלי. לקטגוריה הזאת יש 15.4 מיליארד שקל. בפועל יצא 6.6 מיליארד, שזה סך הכול ביצוע של 33%. אם מסתכלים על כל התוכנית, על כל ההקצאות, שזה 86.8, סיכום של הכול, הביצוע במזומן הוא 27 מיליארד. הביצוע עם התקשרויות הוא 5.7 מיליארד. בסך הכול הביצוע הוא 32.6 מיליארד, שזה ביצוע של כל התוכנית ב-38% ביצוע.

אני רוצה להמשיך ולהזכיר שגם בתוך החוק יש הגבלה אחוזית בכל חודש למגבלת ההוצאה ביחס לתקציב ההמשכי. באפריל זה היה 2.65%, במאי זה היה 1.78%. אם אני מסכם את מגבלת ההוצאה שלנו, היא 17.6. ההוצאה המצטברת בגין האחוזים הללו עד עכשיו זה כ-10 מיליארד שקל, והיתרה שלא בוצעה, בהנחה מצטברת, כולל אפריל וגם חלק ממרץ, שלא בוצעו בממשלה ביחס למגבלה הזאת כרגע 7.6 מיליארד שקל. זהו.

7.6 מתוך כמה שהיה אמור להיות מבוצע?

אם אתה מדבר על המגבלה האחוזית, אמור להיות מבוצע – היתרה המצטברת היא 17.6. בפועל ההוצאה המצטברת הייתה 10 מיליארד. נשאר 7.6 שלא בוצעו. זה ביחס לחוק, לתיקון חוק היסוד, תיקון 10. מה שפירטתי לפני כן, יש שם דברים שהם מחוץ לחוק, כמו כל הנושא התזרימי, המשכיות עסקית, שזה מחוץ למגבלה הזאת, זו מגבלה אחרת. יש להם גם מגבלה של ביטוח לאומי שדיווחתי עליה גם. אלו הנתונים.

אתה יכול לתת פירוט גם על קרן ההלוואות?

ודאי. הלוואות בערבות מדינה, עסקים קטנים – מתוך 14 מיליארד שקל, כולל התוספת האחרונה של 6 מיליארד, שהתווספה לאחרונה, הביצוע כרגע הוא 10.6 מיליארד, 76% ביצוע.

76% ביצוע מתוך הקרן.

כן. שוב פעם, זה מתוך ה-14. מתוך ההגדלה, לא מתוך ה-8 הקודמים.

אני רוצה להתייחס לבקשות. לפחות לפי הנתונים שאני מוציא מהאתר שלכם, הוגשו סדר גודל של 56,000 בקשות. נידונו רק 36,000. כשאני מתייחס לנתונים שראינו כאן לפני שבועיים-שלושה, היינו גם כבר מעל 30,000 שנדונו. זאת אומרת, בשבועיים-שלושה האחרונים כמעט ולא נדונו בקשות באופן יחסי. אני מדבר עכשיו על דיון בבקשות. 20,000 איש שהגישו בקשות, בכלל לא דנו בבקשה שלהם.

כדי לענות על זה אני צריך לקרוא לנציג שמטפל בזה. אני אנסה לדאוג שהוא יגיע אלי לחדר. אני אתן גם עדכון לגבי בקשות של עסקים גדולים. עד עכשיו הוגשו 50 בקשות בסדר גודל של 45 מיליון שקל.

45 מיליון?

מיליון, כן. זה נכון לבוקר.

כל בקשה? כל הבקשות יחד?

50 בקשות. כן, ביחד. זה נתון מהבוקר.

זה בקרן לעסקים גדולים, של ה-6 מיליארד?

כן.

אז רק 45 מיליון שקל ביקשו שם?

כרגע.

זאת אומרת, אין בכלל צורך בקרן הזאת.

אני לא יכול לענות על זה כי זה לא התחום הישיר שלי.

אני יודע מתי אישרנו אותה פה, אבל לקח לכם שבועיים-שלושה להוציא אותה.

כן, לקח זמן ליישם את זה, אבל אלו הנתונים כרגע. אם יש צורך ואתה מעוניין, אני יכול לקרוא לנציג – אני מקווה שהוא פה – ונוכל להסביר לגבי השאלות הפרטניות שלך לגבי הכמויות ולגבי הפעילות עצמה. אתה מעוניין?

כן, כן, תודה.

עוד שאלות לגבי הפירוט?

לא. השאלה שרציתי לשאול אותך, ושאלתי אותך גם בפעם הקודמת, היא לגבי מוסר התשלומים של הממשלה. קיצור ימי האשראי.

פה אני גם אעדכן, כפי שכבר אמרנו, בסך הכול הממשלה מקדימה תשלומים לספקים. השטח מרגיש ורואה את זה. בפעם הקודמת עלו טענות משלושה מגזרים – המגזר הראשון הוא חברות ממשלתיות. המגזר השני הוא רשויות מקומיות. המגזר השלישי הוא תחום הבריאות. ואף על פי שזה לא בתחום הסמכות הישירה של החשב הכללי, התבקשנו לבדוק, וכך עשינו. הקמנו שלושה צוותי בדיקה לכל תחום. לגבי חברות ממשלתיות – והבנתי שאמור להיות נציג של רשות החברות, ככה דובר – בדקנו בעיקר בתחום התשתיות, שזה תחום גדול, ושם בוצעו הקדמות מול החברות. בדקנו, וזה אושר באופן חיובי גם לספקים של אותן חברות. צריך לזכור שהתחום הזה הוא תחום עם זמן בקרה ארוך, אבל למרות הכול, למרות המורכבות, בוצעו הקדמות תשלומים ככל שהחשבונית מאושרת וניתן לשלם. בדקנו לדוגמה ברכבת ישראל. קיבלנו פידבק חיובי שזה קורה.

לגבי רשויות מקומיות – פה בוצעו הקדמות ניכרות מאוד. רק בשבוע האחרון, בשיכון, בפנים, בחינוך, כל חשבונית שמגיעה מאושרת ומוקדמת. אני מניח שיש כל מיני נקודות שזה לא קורה וצריך לבדוק, אבל אני מדבר על הנתונים הכלליים, הנתונים הגדולים. רק אתמול העברנו 600 מיליון לרשויות המקומיות בגין דחיית ארנונה, שהצטרפו ל-1.7 מחודש קודם. כך שגם פה נעשו מאמצים גדולים מאוד שצריכים להשתרשר ולהתגלגל גם לספקים של הרשויות המקומיות.

לגבי התחום השלישי והאחרון, תחום הבריאות – בדיון הקודם נאמרו טענות שמדובר בחובות של משרד הבריאות. אני רוצה לתקן, לא מדובר על משרד הבריאות, מדובר על מערכת הבריאות, שהיא מורכבת ממגזרים שונים – מקופות חולים, מבתי חולים ציבוריים ועוד. אם אני מזקק את כל הטענות, מדובר בטענות לגבי קופות חולים ובתי חולים ציבוריים, זה לא במשרד הבריאות. צריך לזכור שזו מערכת מורכבת מאוד של עשרות מיליארדי ש"ח. הקדמנו תשלומים רק בשבוע האחרון במאות מיליונים למשרד הבריאות כדי לעשות מאמץ נוסף מול הספקים השונים. אני רואה ושומע שיש תוצאות של הקדמות.

אני רוצה להזכיר שגם עוד לפני כן, בתחום הבריאות בוצעו הקדמות. היו המון תשלומים שבוצעו במזומן ממש, באופן מידי, כולל הרצות תשלום והעברתם לבנק כדי לאשר ביצוע ואשראי לאותם ספקים. זה היה בסכומים ניכרים מאוד. חשבונית שמגיעה תקינה, היא מאושרת, אין מניעה ואין עיכובים. לסיכום, גם אחרי שאני בודק את המגזרים הללו, שאני חוזר, הם לא בסמכות הישירה של החשב הכללי, הוזרמו סכומים ניכרים לכל המגזרים האלו, ואנחנו מצפים ומניחים שזה ישתרשר לספקים השונים. זהו.

אלי, בתוך התוכנית שלכם הייתה התחייבות לגבי סיוע למגזר השלישי, לאותה רשת ביטחון סוציאלית. דיברו על כ-200 מיליון שקל. אתה יודע להגיד לי כמה כסף מזה הגיע למגזר השלישי? כמה עמותות נהנו מזה?

לפי הדיווח, אפס.

מה עושים כדי שזה לא יהיה אפס בממשלה?

אני מניח שחלק מזה נובע מתקצוב, חלק מזה נובע מתהליכים. צריך לבדוק. אני מוכן לבדוק ולתת תשובה.

אני מבקש שגם את זה תבדוק. אם תוכל לבקש מהבחור של הקרנות, כי זה חלק נכבד מאוד בסיוע שדנו בו בוועדה, יש לנו שאלות על זה. זה כולל הפילוח.

עמית, שמטפל בהלוואות לעסקים לא נמצא כאן. אני מנסה לאתר את האינפורמציה ממנו, ואני תיכף אנסה להציג אותה.

אין לי בעיה שהוא יעלה ב"זום" דרך הטלפון. הוא לא צריך להיות במשרד בשביל זה. אני רוצה לעבור לרשות המיסים. מירי סביון בבקשה.

בוקר טוב. רשות המיסים מטפלת כרגע בשלושה מענקים – שתי פעימות לעצמאיים ומענק אחד בגין השתתפות בהוצאות קבועות של עסקים. עד היום, בפעימה הראשונה של המענקים לעצמאיים, זאת הפעימה של המענק עד סכום של 6,000 שקל, אנחנו שילמנו ל-222,590 אנשים את המענקים בסכום כולל של יותר מ-870 מיליון שקלים. בפעימה השנייה שולמו מענקים ליותר מ-290,000 איש בסכום כולל של יותר ממיליארד וחצי. הפעימה השלישית מחולקת לשני חלקים – לעסקים הקטנים שהם במחזורים של עד 300,000 שקלים, שולמו קרוב ל-197,000 אנשים בסכום כולל של יותר מ-290 מיליון ש"ח. לגבי הפעימה של ההוצאות הקבועות לעסקים היותר גדולים, הוגשו לנו עד היום 50,000 בקשות. המערכת הזאת נפתחה בשבוע שעבר, עשרה ימים בערך. הוגשו 50,000 בקשות, ועד עכשיו כבר העברנו בערך 100 מיליון שקלים לכ-10,000 עסקים.

בפעימות של העסקים של העצמאיים אנחנו שילמנו בסך הכול 710,000 מענקים, אבל זה שולם ל-341,000 יחידים, כי ישנם יחידים שזכאים לשתיים או שלוש מהפעימות האלה. כמובן שכרגע כל הפעימות פתוחות להגשת תביעות ובקשות. הפעימה הראשונה פתוחה עד ה-10 ביוני, השנייה פתוחה עד אמצע יולי, והשלישית עד אמצע אוגוסט.

את יכולה להגיד לי כמה ניצלתם בפעימה השלישית בכסף, בסך הכול?

אמרתי, בפעימה השלישית זה מחולק לשניים – לעסקים הקטנים שהם 300 מיליון שקלים - - -

סליחה רגע, מירי, עד 300,000 אמרת שכ-290,000 בקשות, בעלות של 197 מיליון שקל. אני צודק, או הפוך?

שנייה. בפעימה השלישית, לעסקים קטנים, של עד 300,000 – 196,668 בקשות, אם אתה רוצה את המספר המדויק. שילמנו כמעט 292 מיליון שקלים.

זאת אומרת, ממוצע של 1,500? זה ממוצע של כ-1,500 שקל לבקשה לדעתי. עשיתי בראש נכון את החישוב?

אני אסביר מה הפעימה הזאת. א', צריך לזכור, לעצמאיים זה שולם יחד עם הפעימה השנייה, זו לא הייתה בקשה נפרדת. כדי שלא תהיה בירוקרטיה לעסקים שהמחזור שלהם הוא עד 300,000 שקלים בשנה, זאת אומרת, עד 25,000 שקלים בחודש, המענק בגין השתתפות בהוצאות קבועות הוא מענק קצוב. מי שהמחזור השנתי שלו הוא בין 100,000-0 זכאי היה ל-700. בין 200,000-100,000 היה זכאי ל-1,825 שקלים. בין 300,000-200,000 שקלים למחזור, היה זכאי ל-3,025 שקלים. זאת הפעימה השלישית, ולכן הממוצע הוא סביב 1,500 שקלים, שזה בין הסכומים האלה. שוב, העצמאיים לא היו צריכים להגיש בקשה מיוחדת, אלא ברגע שהם הגישו בקשה לפעימה השנייה, המערכת כבר שילמה להם את הפעימה השלישית הזאת בתוך המענק השני.

הקבוצה של העסקים היותר גדולים, שהמחזור שלהם הוא מעל 300,000 שקלים מגישה את הבקשה לפעימה הנוספת במערכת נפרדת, וזה המקום שבו אמרנו שעד עכשיו הוגשו 50,000 בקשות, מתוכן אושרו לתשלום בערך 10,000 בשווי כולל של 100 מיליון שקלים עד עכשיו. מטבע הדברים, הבקשות שאושרו במהירות הן בקשות קטנות יותר שעוברות יותר מהר אצלנו מבחינת הבקרות שנערכו.

מה הצפי שלכם להמשך? אם אני מבין נכון, פעימה ראשונה-שנייה-שלישית מיועדת לתת את הפיצוי או לגשר על הפער בחודשים מרץ-אפריל. מה הצפי להמשך? מה יקרה בחודשים מאי-יוני? יש מגזרים שעד סוף מאי לא חזרו לפעילות – מסעדות, מלונות.

השאלה מתייחסת למה קורה עם הפעימות האלה או לצעדים אחרים? לא הבנתי למה התכוונת.

הפעימות האלה נוגעות לחודשים מרץ-אפריל. האם על חודש מאי אתם דורשים, מתכננים – שוב, נניח שאני עסק. ניקח לדוגמה בית מלון קטן, אני לא מדבר עכשיו על הרשתות הגדולות. על מרץ-אפריל קיבלתי סיוע מהמדינה, קיבלתי פטור מארנונה, הוצאתי את העובדים שלי לחל"ת, וקיבלתי את הפעימה הראשונה-שנייה-שלישית שאת תיארת עכשיו. במאי גם אין לי מחזור, אני באפס אחוז מחזור, לפחות עד ה-28 במאי, אני לא מדבר לגבי ההמשך. השאלה אם מתוכנן משהו או לא, או שאומרים זה מה יש?

אני אומרת שוב, יותר נכון להפנות את השאלה הזאת לממשלה, ולא לגורמים המבצעים, כי כרגע עדיין לא התקבלה החלטה אופרטיבית לגבי מה יהיו המענקים בהמשך. יש החלטה עקרונית לגבי תשלום בגין החזרה לעבודה, שכרגע הדרך של הביצוע שלה עדיין - - -

הבטיחו שזה יגיע לוועדת הכספים לפני שלושה שבועות.

- - - תוכנית. לגבי צעדים נוספים, כמובן שככל שהממשלה תחליט עליהם, הם יבואו לידי ביטוי. אני אומרת שמבחינתנו, אנחנו כגורם מבצע, מקדמים את אותם נושאים שהובאו לאחריותנו ולביצוע שלנו, ואנחנו מטפלים כדי לקדם את הנושאים האלה כמה שיותר מהר.

מירי, את יודעת להגיד כבר אם אתם רואים נתונים בגבייה? מתי התשלום של המע"מ על מאי? דחיתם את זה.

אני אומרת שוב, בחודשים מרץ-אפריל, להערכות שלנו, - - - פחות או יותר סדר גודל של בין 10-9 מיליארד שקלים.

זה בחודשים שרוב ההכנסה היא בגין ינואר-פברואר אצל הרבה העסקים.

נבהיר. חלק מהגבייה באמת מגיעה בפיגור של חודש, בעיקר המשכורות וגם חלק מהמע"מ. מצד שני, מע"מ מהייבוא, אנחנו רואים אותו באותו חודש. גם ההכנסות מהבלו מגיעות בפיגור של שבועיים, פחות או יותר. ישנם דברים שהאפקט שלהם הוא יותר מאוחר, ואם יש דחיית תשלומים או הקדמת החזרים, אלה דברים שנוגעים לתפעול מול משלמי המסים, והם לאו דווקא קשורים למצב. כרגע לגבי הגבייה בחודש מאי, מאוד מאוד מוקדם להגיד. אנחנו רואים את תחילתם של התשלומים. כמו שאתה ציינת, אנחנו דחינו את התשלומים של מאי, כך שאת התשלומים של מאי ממילא נראה בימים האחרונים של החודש, ורק אז נדע. שוב, ברגע שיהיה נתון – בדרך כלל יש נתון מדויק רק אחרי שהחודש מסתיים, ואז אנחנו מפרסמים אותו בצורה מסודרת לציבור. ברגע שהנתון הזה יהיה נכון ובדוק, אנחנו נפרסם אותו. לגבי מרץ-אפריל, אנחנו יודעים בוודאות שהייתה פגיעה משמעותית. לגבי חודש מאי, אנחנו רואים את הפגיעה, אבל לציין את הסכום, אנחנו נעשה את זה כשיסתיים החודש, נעשה את כל הבדיקות, ואז זה יפורסם, כמו בכל חודש, לציבור.

תודה מירי. איליה מאגף תקציבים, נמצא אתנו? מזמן לא ראינו אותך. ספר לנו מה עשיתם, מה אתם מתכננים לעשות, זה קצת יותר מעניין הייתי אומר. אני אשמח אם תתייחס לנושא של הסיוע לעמותות ומגזר שלישי גם בהקשר של נושאי התרבות ומוסדות התרבות שנמצאים במשבר.

לגבי מה נעשה עד כה, אני חושב שהחשב הכללי הציגו את הדברים בצורה מלאה, לרבות הפירוט, ומירי סביון גם כן. לגבי המגזר השלישי, אני רק אחדד משהו קטן, 200 מיליון שקל הוקצו בתחילת הדרך כסכום ייעודי כשעדיין לא היה ברור איזה חבילות סיוע יהיו במסגרת התוכנית. ככל שהתפתחו הדברים, הבנו שהרבה מאוד מכספי הסיוע שנעשים עבור העסקים הם רלוונטיים גם למגזר השלישי, בפרט תשלומי הארנונה, ניתנו גם לגופים שונים במגזר השלישי. המענקים של ההוצאות הקבועות, מה שמירי סביון תיארה, הכללנו גם גופי מגזר שלישי בתוך הדבר הזה, כנ"ל הכספים של העצמאיים, ככל שזה רלוונטי. קרנות ההלוואה נפתחו גם כן למגזר השלישי. דחיות התשלומים נעשו בחלקן גם כן למגזר השלישי. כעת אנחנו בוחנים איזה דברים ספציפיים - - -

שנייה איליה. מירי, בינתיים, בזמן שאיליה ממשיך – מאחר שהוא אומר שהפעימה השלישית נפתחה גם למגזר השלישי, והחשב הכללי אמר לנו שיש אפס ביצוע בנושא של המגזר השלישי, תוכלי לבדוק לנו כמה עמותות הגישו וקיבלו בפעימה השלישית? יש לך אפשרות?

נמצא אתנו גם אמיר דהן. אם יש לנו נתונים און-ליין, מיד נפלח את זה, אני אבדוק. אם לא, אנחנו נחזור אליכם. אמיר נמצא פה בדיון.

שלום לכולם. נכון להיום הוגשו 62 תיקים של עמותות. הגישו 62 תביעות עד עכשיו. התשלומים עדיין לא בוצעו אצלם, כי תזכרו שאצלם זה לא תשלום אוטומטי בגלל שאנחנו צריכים לקרוא את הדוחות הכספיים שהם מצרפים. זה לא כמו עסקים רגילים שמדווחים מע"מ, אז אצלם התיק הזה עולה לתוכנית העבודה ואנחנו כבר עובדים עליהם ומקווים בימים הקרובים לדעת לאיזה כיוון אנחנו מתקדמים. אבל כבר הוגשו תביעות.

אתה יודע להגיד באיזה סכום התביעות בסך הכול?

אלו תביעות קטנות, ממוצע של 30,000 שקל לתיק.

תודה. איליה, תמשיך.

בכל מקרה, נקבעו בתוך הכללים של אמיר דהן ומירי סביון – הממשלה קבעה כללים לעמותות מגזר שלישי שנסמכות, בין היתר, גם על הכנסות עצמיות, איך הן מקבלות סיוע באמצעות המנגנון, שכאמור - - -

מה קורה עם עמותות שהן עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל?

בדומה לעסקים, כרגע לא ניתן סיוע פרטני במסגרת המודל הזה. משרד הרווחה נתן מנגנוני סיוע מתוך חוזרים שלו עבור הנושאים האלו. כרגע אנחנו גם בשיח, כמו ששאלת, עם משרד התרבות והספורט, עם השר החדש שנכנס, לגבי מנגנוני סיוע לגופי התרבות, אגב הדבר הזה. אני מאמין שהכסף ינוצל ברגע שמנגנון הסיוע הזה ייקבע. כמו כן, אם שאלת לגבי הפרספקטיבה קדימה, כמו שפורסם באמצעי התקשורת, ומשרד האוצר פרסם תזכיר בנושא הזה, יש כוונה להגדיל את מסגרת חבילת הסיוע; ובתוך מסגרת חבילת הסיוע הנוספת שתהיה, ככל הנראה יהיה מודל תעסוקה. מודל התעסוקה הזה, הכוונה היא שהוא יהיה חוצה מגזרים, גם שהוא ייתן מענה לעסקים שהם בהיקפים של מעל 20 מיליון שקל, והוא גם אמור להיות רלוונטי לעמותות מגזר שלישי.

מתי? סדר גודל.

קודם כל, התזכיר צריך להיות מאושר בממשלה, ולאחר מכן הוא צריך להיות מאושר בכנסת. רק לאחר מכן ניתן יהיה ליישם אותו.

עידו סופר אתנו? הוא לא ב"זום". איציק דניאל אתנו? לא. אני רוצה לתת לאנשים מבחוץ להתייחס. אמיר חייק? אם אתה רוצה, אם יש לך מה להעיר או לשאול את נציגי הממשלה.

שלום לכולם, אני מודה לכם על ההזמנות. אני מייצג את מגזר המלונאות, שנפגע בצורה הכי קשה. קשה לנו עדיין לראות את היציאה החוצה, למרות החגיגות בתקשורת על פתיחת המלונות בשבועות. כאן מדובר על חלק קטן מהמלונות, ויש לנו בעיה גדולה מאוד באזורים שהם תיירות, כמו תל אביב, ירושלים, טבריה, נצרת, נתניה ומלונות קטנים ובינוניים. בקיצור, אנחנו נשמח מאוד לראות דרך לטפל במלונות הללו. לפרוטוקול, אני יכול לומר שאנחנו במגעים עם אגף התקציבים באוצר, אנחנו קרובים לטיפול מסודר בשלושת החודשים הראשונים של המשבר; אבל גם כדי להפעיל את הענף הזה הלאה, אנחנו נצטרך סיוע. אני יודע שמתגבש סיוע בנושא כוח אדם, אלו אותם 6 מיליארד שקלים להחזרת עובדים, זה שלב אחד. אנחנו נצטרך סיוע מאסיבי מאוד בנושאים של ארנונה ותשלומים קבועים. אם לא פטור, אז לפחות שהארנונה תיגבה לפי התפוסות במלונות, כך שנוכל עד סוף השנה להתחיל לעמוד על הרגליים ולראות את האור. תודה לכם.

אמיר, מה לגבי סיוע למלונות קטנים בחודשים מאי-יוני? אני מניח שזה רלוונטי גם למלונות הגדולים, בסוף אתם אמורים לחזור לפעילות בסוף החודש, אבל היא לא תהיה פעילות מלאה, ויש לכם עובדים שנמצאים בחל"ת, אבל אתה רוצה להעסיק אותם חלקית. אתם מדברים על פתרונות כאלה מול האוצר?

אנחנו מדברים על פתרונות מול האוצר. האמת היא שכרגע אין לנו עדיין פתרון. להחזיר עובדים מחל"ת – נניח שמלון רוצה להפעיל עובדים בסוף מאי כי יש לו ביקוש, אבל ביוני יש ירידה אדירה בביקוש, מן הסתם, כך שאותו מלון חושב שבע פעמים לפני שהוא מחזיר את העובדים לעבודה, ולכן חל"ת גמיש הוא פתרון נכון מאוד למלונות, אם אפשר היה לעשות את זה. לגבי מלונות קטנים - - -

אמיר?

- - - חלקם קיבלו סיוע - - - מרץ-אפריל דרך הקרן עד 20 מיליון שקלים - - - שומע אותי?

עכשיו כן.

לגבי מלונות קטנים, חלקם קיבלו סיוע דרך הקרן - - -

לא, זה לא הולך. אולי נחזור אליך בהמשך. רועי כהן מחובר?

בוקר טוב עודד, אני שמח שוועדת הכספים ממשיכה להתכנס ולהעלות על סדר היום את הנושא של משבר העצמאיים והעסקים במהלך הקורונה, ואת הצעדים שעל הממשלה לעשות. אני רוצה לעדכן שאנחנו נמצאים כרגע בישורת האחרונה של אישור המתווה להחזרת עובדים, מפוטרי החל"ת, לעסקים. אנחנו שומעים חדשות לבקרים בכל מיני ראיונות כאלה ואחרים שחלק מהם פוגעים בעובדים החלשים. זה לא סוד שאצלנו בעסקים הקטנים יש המון עבודה של משמרות, המון עבודה של חלקיות משרה, וכל הניסיון ליצור התניה שרק עובדים מעל 70% משכר מינימום, סדר גודל של 4,000 ש"ח, רק לגביהם יינתן אותו מענק החזרת עבודה, זו טעות מיסודה. זה יגרום לכך שדווקא את העובדים החלשים לא יחזירו למעגל העבודה, אלה שמועסקים בחלקיות משרה. לכן אנחנו קוראים לממשלה לאמץ את המודל שנשיאות המגזר העסקי הגישה, שמהעובד הראשון, לפי השכר הממוצע של העובדים. אף אחד לא רוצה לעשות פה רווח או משהו, העסק יגיש את השכר הממוצע של העובדים שלו, יקבל את המענק לפי השכר הממוצע, וככה יהיה עידוד של החזרת עובדים. שימו לב שעד עכשיו חלק קטן מאוד של עובדים חזר, אנחנו מדברים על ענפים שלמים שעדיין לא החזירו את העובדים.

עודד, אני אבקש את ההתייחסות שלך, של ועדת הכספים, לגבי סדר גודל של 100,000 עצמאיים שנמצאים כרגע ללא עבודה, שייכים לתעשיות שעדיין לא חזרו לפעילות, כמו תעשיית התרבות, תעשיית בריכות השחייה, תעשיית הסעות הילדים, כל אלה שבחודש מאי עדיין לא הייתה להם עבודה. הובטח לנו שיהיה להם מענה של דמי אבטלה, בדיוק כמו שהיה בחודש מרץ ואפריל, וכרגע אף אחד לא מדבר עליהם. אלה אנשים שיושבים כרגע בבית, אין להם הכנסה, המדינה לא מאפשרת להם לחזור לעבודה, ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות. אני אשמח מאוד אם בסיכום דבריך ובשיחה שתהיה פה עם נציגי הממשלה, מישהו יתייחס גם לסוגיה הזאת. האנשים האלה לא שקופים, הם לא אזרחים סוג ב'. כרגע הם לא יכולים לחזור לעבודה, ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות. לעומת זאת, לשכירים האריכו את החל"ת עד ה-31 במאי. אז בדיוק כמו שהאריכו לשכירים, יתנו לכלל העצמאיים שלא יכלו לחזור לעבוד את דמי האבטלה בדיוק אותו דבר, אנחנו לא שונים. זו הקריאה שצריכה לצאת היום מוועדת הכספים. כל השחקנים, עובדי הבמה, אנשים שעובדים בתעשיית התרבות, נהגי הסעות, בבריכות, מדריכי כושר, כל מי שעובד על חשבונית ולא הייתה לו עבודה בחודש מאי, עדיין המדינה צריכה לתת לו מענה ולתת לו פיצוי. לא יהיה שהאנשים האלה יישארו באוויר. אני מבקש את ההתייחסות של הוועדה. תודה רבה.

תודה, רועי. איליה, אני אבקש ממך להתייחס לזה בהמשך. אני מבין שעידו סופר לא מחובר, ואני רוצה התייחסות לגבי הסטודנטים, שעידו סופר טיפל בזה. אם תוכל, איליה, לבדוק את הנושא הזה, אני אחזור אליך עוד מעט. אני רוצה את תומר מור, "מסעדנים חזקים ביחד".

שלום, שלום. תודה רבה, עודד, אני מעריך מאוד. דבר ראשון, תודה רבה על הישיבה הזאת, היא חשובה מאוד. חשוב לנו לשמוע את הנתונים ולהבין לעומק איפה הדברים עומדים. אני אסביר כמה נקודות מהכיוון שלנו, ואני אשמח אחרי זה גם להתייחסות, אם אפשר. אחת, חשוב להגיד, בכל תעשיית המסעדנות הלוואות בערבות מדינה לא הצליחה לקבל מענה ראוי לצרכים שלה בגלל הסיכון הגבוה שזה נחשב בתעשיית הבנקים. מתוך המקום הזה, אנחנו הגענו למצב שהרבה מאוד עסקים קיבלו מענה חלקי מאוד בסכומים מאוד נמוכים, או שלא קיבלו בכלל אישור להלוואות. יש את הקרן להלוואה בערבות מדינה לעסקים בסיכון גבוה שכבר הובטח שתיפתח ב-1 במאי, ולצערי עדיין לא נפתחה.

אנחנו בקשר עם מסעדנים מכל רחבי הארץ, וחשוב להגיד – וחשוב שידעו כולם בפורום הזה, אנחנו אומרים את זה כאן בצורה ברורה, שלא משתמעת לשני פנים: עסקים יעשו מאמץ אדיר כדי לפתוח. למה? כי זה ה-livelihood שלהם, כי זו הפרנסה שלהם, אלה החיים שלהם. בתעשייה שלנו, הרוב הגדול, הרוב המכריע, מתפרנס מהעסקים האלה. זה לא רק ביזנס, זה לא עסק, זו הפרנסה שלו, ממנו הוא מוציא משכורת שממנה הוא משלם שכר דירה או משכנתה, ומשם הוא משלם אוכל לילדים שלו. מה שהולך לקרות זה שחודש אחרי שהעסקים האלה ייפתחו, אם הם יצליחו לפתוח – אגב, כבר בין 10%-15% מהתעשייה שלנו לא תצליח לחזור לפעילות בכלל, ולא יגיעו עסקים אחריה. אלו שכן, אותם 90%, 85% שכן יפתחו, הם יקלעו לבעיית תזרים מאוד קשה. אנחנו צופים שהחזרה לפעילות משק רגילה אצלנו בתעשייה תיקח כשלושה חודשים. זה גרף עלייה מאוד מאוד איטי. הדבר הזה יגרום לזה שיהיה חסרון כיס משמעותי אמיתי, פלוס כל הדחייה של התשלומים שהצטברו שיצטרכו לפרוע אותם כבר עכשיו במאי וגם ביוני.

אחד, הלוואה בערבות מדינה לעסקים בסיכון גבוה. יש שם ארבעה מיליארד שקלים שכבר התחייבו עליהם. אנחנו מדווחים שזה עומד באגף התקציבים וזה עדיין לא מתקדם. אני אשמח לדעת איפה זה עומד. זה סופר קריטי, וזה משהו שאנחנו מבקשים - - -

תומר, צריך לזכור, מדובר בדרישה של ועדת הכספים, שהייתה עוד התחייבות של השר היוצא, כחלון, לפני כמעט שלושה שבועות בפני הוועדה שבתוך ימים ספורים זה יגיע, וכמובן שזה לא הגיע עד לרגע זה.

הבנתי. אני מבקש, אם הדבר הזה יוכל לעלות כבקשה נוספת עוד פעם ולחדד אותה, וללחוץ ככל שניתן. הדבר השני הוא נושא התשלומים. בסוף התהליך של חזרה לעבודה ב-20.7 שהצלחנו להשיג מול משרד הבריאות, אנחנו חוזרים לעבודה. לצערנו, כמו שאמרנו, שלושה חודשים עד שנגיע לשגרה רגילה, בעזרת ה'. בתווך הזה לא יהיה תקציב, אשראי הספקים, שזה האשראי המרכזי, שעליו מתבססת תעשיית המסעדנות כבר הרבה מאוד שנים, נחסם גם הוא, שכן גם הספקים, קטנים כגדולים, חווים עכשיו את המשברים שלהם; מה שמשאיר את המסעדנים שצריכים לעבוד כמעט בתשלומי מזומן או שוטף אפס, לצורך העניין, עם כל הספקים. לכן ככל שניתן שהרשויות יבצעו עוד דחייה, עוד פעימה של דחייה של בין 60-30 יום של תשלומים למוסדות, הדבר הזה יקל מאוד ויאפשר עוד צינור חמצן לעסקים. ללא הדבר הזה, אנחנו צופים – וחשוב שתדעו – גל סגירה שני. עכשיו אנחנו בגל הראשון, זה לא גל קורונה, זה גל סגירה של עסקים שיפתחו את הדלת שלהם, יעשו מאמץ עילאי, יביאו כספים מאיפה שאין להם, אולי אפילו יתחייבו במקומות שלא צריכים להתחייב בהם, ובעוד חודשיים-שלושה, כשהעבודה תחזור לשיאה והם לא יוכלו לעמוד בהוצאות, הם ייכנסו לסגירה. שם אנחנו צופים שבין 20%-30% מהעסקים הולכים לקרוס.

העזרה של המדינה בנקודת הזמן הזו היא קריטית. היא קריטית מהסיבה הפשוטה שאלו עשרות אלפי מקומות עבודה, שאלו כספים רבים שמגיעים למס הכנסה, לביטוח לאומי, למע"מ ולכל הגופים. וזה קריטי מאוד, חשוב גם להגיד – ככל שלא תהיה עזרה בנקודת הזמן הקרובה מאוד, לא ייפתחו עסקים דומים באותן נקודות שייסגרו, מהסיבה שאין אקלים יזמי. הבנקים סגרו לאנשים את האשראי, אין הלוואות בערבות מדינה, המדינה לא תומכת בעסקים בצורה מלאה בכמות מספקת, לפחות בנושא הזה, ולאנשים אין כסף מהבית להביא ליזמות, אנחנו נגיע למצב שבעוד חודשיים-שלושה, בשיא הקיץ של ישראל, בשיא הפריחה, בשיא החופש הגדול, כשאנחנו צריכים להיות בשיא התיירות שלנו, אנחנו נראה סגירה של עסקים, כנגד המגמה, ואנחנו נראה שהעסקים האלה יעמדו שוממים הרבה מאוד זמן. לכן אנחנו מבקשים את ההתייחסות לגבי הנקודות האלה, של קרן ההלוואות בערבות מדינה, נושא של הזרמת הכספים בזמן סביר, וגם הנושא של הפעימה השנייה, לדעת כמה עסקים מהסקטור שלנו כבר הצליחו לקבל כספים ובאילו היקפים. תודה.

תודה. נמצא אתנו נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר.

תודה עודד. אני לא התכוננתי - - - בתחילת הדיון, אבל אני רוצה להעלות שלוש נקודות שמבחינתנו דורשות את הפתרון המידי, והן כרגע חסרות. הדבר הראשון זה הנושא של תוכנית ה-6 מיליארד. תוכנית ה-6 מיליארד, כמו שהוכרזה בהרף לילה, ומאז הולכת למעלה-למטה, ממש כמו רכבת הרים, היום היא כאן, מחר היא שם. צריך להבין שאותם 6 מיליארד ליצירת תעסוקה, אם לא יחולקו נכון, יהיה מדובר, כמו שהגדיר את זה מישהו מאנשי הממשלה, ככסף טיפש, אנחנו נפסיד פה את כל המטרה שלה. מטרת תוכנית ה-6 מיליארד – שתי מטרות בעצם. אחת היא להחזיר אנשים למעגל העבודה, כאלה שלא היו חוזרים ללא הסיוע הזה, והדבר השני, לדאוג שלא ייצאו עכשיו עוד מאות אלפי מובטלים חדשים מאלה ששמרו את העובדים שלהם אם הם יבינו שהם לא מקבלים את התמורה על זה שהם דיממו. אני מדבר כמובן רק על העסקים שנפגעו, עסקים שירדו מתחת ל-25% מהמחזור. על זה שהם דיממו ושמרו את העובדים שלהם, מחר העובדים האלה ייפלטו החוצה. עודד, יש לא מעט כאלה שפשוט ממתינים לשמוע. הכי חשוב שהתוכנית הזו תוכרז ותתקדם כי אנחנו דנים בה כבר – לא אנחנו. לא אני ולא אתם. לצערי, ממשלת ישראל דנה בה שבועות, וכלום לא קורה.

חודש, ליתר דיוק, בתוכנית של ה-6 מיליארד, וקרן הסיוע לעסקים בסיכון, אותם 4 מיליון שקל ששר האוצר הבטיח. אגב, זו הייתה הבקשה שלנו כבר מלפני חודשיים, ברגע שהתחילו הסיפורים. אלה שני נושאים שתקועים בממשלה כבר חודשיים.

אתה צודק, עודד. גם הקטע הזה, צריך להבין – אני לא התכוונתי לדבר על הקרן לעסקים בסיכון, אבל זה הכי אבסורד, עסקים בסיכון הם העסקים שהכי אין להם חודשיים, אין להם יומיים, אז אנחנו מחכים שהם ימותו? אולי, זו הדרך הטובה לא להוציא את הקרן. שם אומרים לי שיש בעיות חקיקה, אז אולי קטונתי. לגבי תוכנית ה-6 מיליארד, כבר היה סיכום למתווה עם הממשלה – הקודמת, נכון – שנתן את הכסף בצורה הכי חכמה שאפשר במגבלות. אני מבין שעכשיו עושים בדיקה מחדש. אני מקווה ששר האוצר החדש יבין שכל תוכנית רעה שתהיה רק פופוליסטית, אבל לא תביא את הכסף נכון, תגרום גם לאי החזרה אמיתית של עובדים וגם לשחרור עובדים לשוק החל"ת, שזה אסון כלכלי ואנושי מאין כמותו.

הדבר השני, עודד, הוא המודל הגרמני, הנושא של העסקה חלקית. עוד פעם, אנחנו מדברים ומדברים. בסוף יהיה מודל גרמני מסיבה אחת, כי אין ברירה, כי זה הפתרון היחיד שעובד. לאורך טווח הוא מוכיח את עצמו באירופה בצורה מצוינת. רק עד שיחליטו ליישם אותו, זה יהיה להחיות גופה. אז אני חושב שגם הוועדה וגם הכנסת צריכות לדרוש – צריך לזכור עוד דבר: דיברו הרבה על המודל הגרמני, ונקודה אחת ששמתי לב אליה רק לאחרונה. מה היתרון במודל חלקי ובעבודה חלקית וגם בחל"ת חלקי? אנשים שהוצאו לחל"ת בחודש מרץ, כבר שלושה חודשים שורפים את דמי האבטלה שלהם. יש להם רק עוד שלושה חודשים. חלקם לא יחזרו בשלושת החודשים הקרובים לשוק העבודה, ואז יגמרו שישה חודשים חל"ת, ומה אז? אני לא מאמין ששום ממשלה בישראל תזרוק אותם לרחוב בלי סיוע. אז יצטרכו לתת עוד כסף. מה קורה בהעסקה חלקית? אם אני מעסיק עובד בחצי משרה, הוא משתמש בחצי מדמי האבטלה שלו, והוא יכול להאריך את הזמן. זאת אומרת, גם ממשלת ישראל, לצערי, עוד לא מבינה שההשתהות הזאת שורפת את כספי הביטוח הלאומי ומשאירה אנשים במעגלי האבטלה.

חשוב מאוד, עודד, גם מבחינת ההלוואות – הלוואות שנלחמת עליהן פה, והייתה פה מלחמה קשה של כולנו אתך ביחד – מתחילות לעבוד והכספים מחולקים. רק שלפי מה שמדווח לי כמות הכסף שעדיין ממתינה לאישורים גדולה בהרבה מהמכסות שקיימות, וחייבים להרחיב עוד מכסה - - -

אני אגיד לך מה קרה, רון, וזה מה שמטריד. יש תחושה בממשלה כאילו הגל עבר. יש פחות צעקות, אז הכול בסדר. אם אני מסתכל, כשהפעלנו את הלחץ שהפעלנו, אז התחיל להתגבר קצב אישור הבקשות או הדיון בבקשות, ופתאום הוא נעצר. אם אני לפני שבועיים בדקתי והיו בערך 31,000 בקשות שנדונו, בשבועיים האלה הגענו רק ל-36. זאת אומרת, נדונו רק אולי עוד 5,000. יש 56,000 בקשות. יש 20,000 בקשות שעדיין לא דנו בהן. ביום הראשון שהשיקו את הקרן כבר היו בה 42,000 בקשות. זאת אומרת, יש אנשים שהגישו לפני חודשיים בקשה להלוואה ועד לרגע זה לא דנו בה, זה לא שלא אישרו לה אותה. לא דנו בה בכלל. אני לא יודע אם העסק עוד קיים.

אני מבין, עודד, אני מסכים, ואני אומר דבר אחד – בסוף גם ידונו בה, אבל בסוף, מה שיקרה, עד שידונו, לא יישאר כסף.

אני לא יודע אם העסק קיים.

אני חושב שמילא הבעיה – אתה יודע מה? אני אפילו מוכן לקבל הבנה לזה ששום גוף – ופה אני מכיל את העניין שגם הבנקים – לא ערוך לטפל ב-70,000 בקשות במכה אחת, או כמה עשרות אלפי בקשות. אבל את הכסף בסוף יצטרכו לתת. לא מספיק שאנשים נתקעו חודשיים בצנרת, יגידו להם נגמר? הרי זה לא יעלה על הדעת.

והדבר האחרון שאני חייב להגיד, עודד, זה על נושא תוכנית הפיצויים. אמרת בצדק, יש פה הרגשה של אווירת סוף קורס. כרגע אין קורונה – שישה חולים אתמול, 19 שלשום, אבל הקורונה הכלכלית היא עוד בשיא הכוח, ואנחנו עוד לא הגענו, לצערי לשיא שלה.

היא עוד בהתחלה.

אני מדבר עם כל כך הרבה מפעלים ועסקים אחרים, ואני שומע שהם מושכים כבר על אדי דלק, וכנראה אדי הדלק ייגמרו, ואנחנו נראה עוד גל של בעיות במאי וביוני וקדימה. ולכן אם לא נדע לתת את תוכנית הפיצויים – מה מטרת תוכנית הפיצויים? זה רק לא לתת כי מגיע לי. תוכנית הפיצויים זה הכסף מעבר להלוואות, כי בן אדם לא יכול ללוות לנצח, שאמורה להעביר אותו את המדבר הכלכלי. זה כמו מים – תסגור לו את המים באמצע המדבר, הוא ימות. תן לו מים, הוא יחצה את המדבר, ואז הוא ימשיך לעבוד, הוא ימשיך להעסיק והוא ימשיך לשגשג במשק. וזה, לצערי, המקום שהממשלה לא מבינה.

אני אסכם מחדש: 6 מיליארד חייבים להיות מחולקים, ובצורה חכמה. המודל הגרמני, העסקה חלקית – אני אומר לך, עודד, הוא יקרה בסוף, רק שכמו כל הדברים, לצערי, הוא יקרה מאוחר מדי. עלינו לדרוש שהוא יקרה עכשיו. הגדלת מכסות ותוכנית פיצויים.

במילה אחרונה, עודד, אנחנו כבר נפרדנו הרבה פעמים, אבל הפעם זו נראית פרידה אמיתית ממך ומהתפקיד הזה. אני חושב שבשמי ובשם כל התעשייה והעסקים האחרים, אני רוצה לברך אותך על הדרך המכובדת, הממלכתית והחשובה שניהלת בתקופת ממשלת המעבר. היית איזשהו מגדלור – היו עוד כמה כאלה, אבל לא הרבה – בתקופה הזו בשביל לנווט את המשק, לפחות מהצד הכלכלי בתוך הסערה, ועל זה תודה רבה באופן אישי ומכל התעשייה.

תודה, אבל אתה לא נפרד ממני, אני אשאר חבר ועדת כספים. לא נעזוב את הנושא. יש עוד מישהו מהגורמים האזרחיים שרוצה להתייחס לפני שאני חוזר לממשלה ולא נתתי לו?

כן, אני מעונין. אדוני, משה הבר, מנכ"ל חברת "שלג לבן" וחברות השמירה. יש מגוון נושאים ששוחחתם עליהם בעבר ועדיין לא התקבלו עליהם תשובות. אחד זה הנושא של הערבויות שדובר עליו. הפחתת ערבויות בכל החוזים מול הגופים הרגולטורים, משרדי הממשלה וכדומה. החברות מחזיקות ערבויות בסכומי עתק וביקשנו לצמצמם אותם, וגם מול משרד העבודה והרווחה, רישיונות של קבלני שירות. נושא שני, סגן החשב דיבר פה על נושא של תשלומים מול הרשויות המקומיות. הארגונים מקבלים לא מעט פניות מכל הגורמים, מכל הקבלנים שעובדים עם המשרדים הממשלתיים, ובעיקר עם הרשויות המקומיות. אין כל התייחסות לנושא של הקדמת תשלומים. במיוחד ברשויות המקומיות, אין לזה זכר אפילו. לא מקדימים תשלומים, נשארים על שוטף 60, שוטף 45, שוטף 90, והדבר מקשה על תזרים המזומנים של כל החברות בענף. זה נושא שני.

נשאר נושא אחד גם כן גדול, נושא הפיצוי לעסקים מעל 20 מיליון. עדיין לא נסגר הנושא של המתווה, אין התקדמות. כמו שכולם אמרו פה, כולם מרגישים שהקורונה עברה, אבל לצערנו, כל החברות עדיין מרגישות את מה שעברנו. אם אפשר לקבל התייחסות לנושא הזה.

נושא אחרון, שאני לא יודע אם זה בסמכותכם, אבל בעבר זה גם הועלה, זה נושא שלא להכיר בתקופה של התפרצות נגיף הקורונה כחלק מתקופה של חוזים שנחתמו בין ספקים לבין המדינה, מאחר ורוב החוזרים האלה בתקופה הזאת – חלקם עדיין – עבדו על ווליום של אפס, או כמעט פחות. מן הסתם, כל הקבלנים והספקים בתחום שלנו, שעוסקים בתחום, משקיעים הרבה מאוד כספים בחוזים האלה בתשומות, בהוצאות קבועות, כגון רכישה של ציוד, מכונות, כלי נשק וכיוצא בזה. הצפי הוא להחזיר את ההשקעה לאורך תקופת החוזה. הבעיה היא שבחודשים הללו של פרוץ המגיפה לא היו הכנסות, היקפי הפעילות ירדו למינימום, בחלקם אפילו לא היו בפועל. אנחנו מבקשים להאריך את כל החוזים בהתאם לתקופה של המגיפה. תודה.

תודה, משה. יוליה איתן, ממשרד העבודה והרווחה, השירותים החברתיים, מינהל תעסוקת אוכלוסיות. יוליה, אני אשמח אם תוכלי להתייחס גם לבקשה שעלתה פה כבר כמה פעמים לגבי חל"ת גמיש וגם להיערכות שלכם. להערכתנו יידרשו פה הסבות מקצועיות נרחבות. אם היום אנחנו רואים סדר גודל של למעלה ממיליון דורשי עבודה, שרובם יצאו לחל"ת או לתקופת זמן קצרה, סביר להניח שלמאות אלפים מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו. אני אשמח לשמוע על ההיערכות שלכם בעניין.

שלום לכולם ותודה על קיום הדיון. אני רק אציין שהיום מציינים את יום הגיוון הבין-לאומי. מבחינתנו זו הזדמנות להזכיר לכולם שבימים כתיקונם, וגם היום במיוחד, שוק העבודה מגוון ויעיל יכול לסייע ליציאה מהמשבר. אני חוזרת לשאלותיך, היושב-ראש. בעניין מודל חל"ת גמיש – אנחנו דנו במספר הזדמנויות במודלים אפשריים, ואנחנו כן רואים יתרון גדול מאוד בסיוע מתמשך עם יעדים תעסוקתיים ברורים לטובת חזרה של מפוטרים מחול"תים לשוק העבודה. אנחנו רואים קשר ישיר בין שמירה על זיקה בין עובד למעביד, גם אם היא לא בהיקף מלא. מאמצים חד פעמיים בדרך כלל לא מובילים לתוצאות מספיק טובות, ולכן אנחנו כמשרד תומכים במתווה של חל"ת גמיש. מטבע הדברים, צריך לדייק ולראות איך אנחנו לא יוצרים איזושהי מערכת שמזמינה גם עיוותים נוספים, אבל מבחינתנו, חד משמעית, כל מהלך שיודע להחזיר מהר חזרה את העובדים ולשמור על הקשר בינם לבין המעסיקים הוא מהלך נכון וראוי. צריך לראות איך הוא מתומחר וכיצד חלקים מהכספים מנותבים לטובת השגת יעדים תעסוקתיים ולא פשוט משמשים – אני אאמץ את האמירה – ככסף טיפש.

ראינו את המודלים במספר מקומות. יש כמה הצעות על השולחן, ואנחנו נמצאים בעיצומו של דיון מקצועי יחד עם משרד האוצר, בנק ישראל וגורמים נוספים כדי לבחון את החלופות ולשים את הסוגיות המקצועיות על השולחן. לעניין ההיערכות של שוק העבודה – א', אני אציין שבכל תקופת הגל הראשון כל הפעילות שלנו המשיכה. הייתה הסבה מהירה מאוד לעבודה במודלים מקוונים, טלפונים, היא הונגשה לאוכלוסייה. ראינו פניות רבות מגיעות אלינו בבקשה לסיוע. חד משמעית, האתגר שנעמוד מולו במעבר המהיר הזה מאבטלה של 3.2% לעולם של - - - בשיעורי האבטלה הוא אתגר גדול מאוד למשק והוא ידרוש שיתוף פעולה של הרבה מאוד גורמים, ואנחנו נצטרך להיערך לכך. יש לנו תוכניות רבות איך עושים את זה.

אנחנו עשינו עבודת מטה מסודרת כדי לשים הצעות ברורות על השולחן כיצד ניתן את אותם כמה מאות אלפי מפוטרים להשיב למעגל העבודה. אנחנו מעריכים שבסוף, אחרי שצעדי המקרו שהממשלה יוזמת ונידונו פה בהרחבה יתממשו, נישאר עם כ-400,000-300,000 אנשים שעדיין יהיו מחוץ לשוק העבודה. על זה צריך להוסיף את כל אותן האוכלוסיות שמלכתחילה לא לקחו חלק פעיל מספיק בתוך שוק העבודה, וגם עליהם אנחנו רוצים לוותר. אחת התופעות הידועות, האפקטים המתמשכים של משברים מהסוג הזה זה אבטלת צעירים, וגם עליהם לא נרצה לוותר. ברור לנו שיש פה אתגר גדול. יש תוכנית סדורה, שכוללת בתוכה הרבה מאוד רכיבים של דיגיטציה וגם של סיוע למעסיקים וגם לפרטים להשתלב חזרה בשוק העבודה. היא הוצגה במספר פורומים, היא נמצאת בדיון מקצועי מתמשך, טרם תוקצבה.

תודה. איליה, חוזרים אליך. אחת, אני אשמח אם תתייחס קצת לדברים שעלו פה – גם הדרישה לדמי אבטלה לעצמאיים עד סוף מאי כפי שניתנת האבטלה והחל"ת לשכירים. כל אותם פרילנסרים שאין להם שום הכנסה באותה תקופה. גם לאותה קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון שהובטחה על ידי שר האוצר לוועדה, לפרוטוקול. ואותה תוכנית ה-6 מיליארד המפורסמים שמסתובבים באוויר חודש כמעט, ואף אחד לא יודע מה עולה בגורלם לגבי החזרת עובדים לעבודה.

ברשותך, נתחיל בסוגיית האשראי. כמו שציינו בחשב הכללי, בקרן לעסקים קטנים ובינוניים אושר סדר גודל של 70% מהבקשות נכון לרגע זה. אבל אנחנו מבינים - - -

לא, לא, לא. זה לא נכון. אושרו פחות ממחצית מהבקשות. 70% מהבקשות שנידונו אושרו. זה שלא דנו בבקשה, אי אפשר להוציא את זה – הוגשו 56,000 בקשות, דנו ב-36,000, ו-25,000 אושרו. זאת אומרת, אתם נמצאים סביב 70% אישור בקשות על בקשות שדנתם בהן. אבל יש עוד 20,000 בקשות שלא דנו בהן בכלל. זה כמעט באותו היקף של הבקשות שאושרו.

נכון, אתה צודק, זה חידוד טוב, אדוני היושב-ראש. קצב הדיונים תלוי, כמו שנאמר פה, במכסות האשראי שניתנות. מכסת האשראי, כמו שאתם מכירים, בתוכנית המקורית עמדה על 8 מיליארד שקל, היא הוגדלה ל-14 מיליארד שקל. עד כה, מתוך הסכום נוצל, כמו שנטען, 10 מיליארד שקל. וככל שהמכסה הזאת תסתיים ועדיין יהיו בקשות שלא ניתן להן מענה, אנחנו נצטרך לבחון את האפשרות להגדיל את זה. כרגע קצב האישורים, מבחינתנו, הוא קצב יחסית טוב. בחודש ימים 10 מיליארד שקל, זה היקף מכובד.

לא בחודש ימים, אבל בסדר.

כמו שאדוני היושב-ראש, ציינת, יש כוונה לעשות את הקרן לענפים בסיכון. הקרן לענפים בסיכון, בדומה למענק לעידוד תעסוקה נמצאת בתוך התסקיר של חקיקה להגדלת המסגרות של התקציב ההמשכי, זה חלק מאותו תזכיר. הדברים תלויים זה בזה. התזכיר הזה הופץ לפני כשבועיים להערות ציבור. מחילופי הממשלה יש כוונה לאשר אותו בתקופה הקרובה מאוד. לאחר שהוא יאושר, זה יגיע לאישור הכנסת ולאחר מכן ניתן יהיה להתניע גם את הקרן לענפים בסיכון.

אני רוצה לנסות לבנות אתך לוח זמנים, כי אתם לא נותנים אף פעם לוחות זמנים. אתם משתדלים לא לתת בכל אופן, אבל אין מה לעשות, חייבים. האנשים שמחכים לדברים האלה סופרים את הימים ואת הלילות. בוא נניח שהממשלה תעבוד מהר ובשבוע היא תאשר את זה. ולא רק שהממשלה תעבוד מהר, גם הכנסת תעבוד מהר וזה יאושר בכנסת עד יום רביעי הבא. זה קצב מהיר מאוד מבחינת חקיקה, אתה יודע את זה. ונניח שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ביום רביעי הבא, שבוע מהיום, מאותו רגע, בתוך כמה זמן אנחנו נראה את ה-6 מיליארד האלה יוצאים לדרך? בתוך כמה זמן נראה את הקרן של העסקים בסיכון יוצאת לדרך? בתוך כמה זמן נראה את הפתרונות האלה שדיברנו עליהם?

אני במקרה נזכר שהייתי בדיון קודם ושאלת לגבי הפעימה השלישית, מתי היא תאושר, ואמרתי לך בקרוב מאוד, ורצית מאוד שניתן תאריך ספציפי, וזה אושר ביום למחרת, ולא יכולנו להתחייב על זה כי לא הכול בשליטתנו.

אני יודע שאתה לא יכול להתחייב. אני יודע שאתה תלוי בשר. אני יודע שאתה תלוי במנכ"לית.

אני כן יכול להגיד שאנחנו עושים את מירב המאמצים. כבר התקבלה החלטה שמענק העידוד יבוצע באמצעות רשות המיסים, נוכח כל הניסיון שנצבר בתקופה האחרונה ברשות המיסים עם חלוקת מענקים מהסגנון הזה, ועם היעילות שהם טיפלו בפעימות הראשונות. המטרה היא לתת את הדבר הזה בלוחות זמנים, עד כמה שאפשר, יותר מהירים. חלק מהעבודה שנעשית כרגע זו כל אותה עבודת הכנה כדי שכשיאושר התזכיר גם בממשלה וגם בכנסת ניתן יהיה ברמה שלנו, של הפקידות, לבצע את הדברים בלו"ז כמה שיותר מהיר. כלומר, אנחנו לא מחכים לאישור התזכיר בשביל להתקדם עם עבודת המטה ביחס - - -

אז אתה יודע להגיד לי בערך כמה זמן עבודת מטה נשארה לכם החל מיום רביעי הבא להערכתך? שבועות, חודשים, ימים?

אני חושב שאת השאלות לגבי התפעול צריך להפנות גם לרשות המסים וגם לחשב הכללי, שאחראיים על הקרן להלוואות, כמה זמן הם צריכים מרגע האישור עד לרגע ההתנעה. אני מאמין שקצב הדברים יהיה מאוד מהיר, בטווחי זמן של שבועות.

מה לגבי דמי אבטלה לעצמאיים עד סוף מאי?

כרגע, בתוך חבילת הסיוע הבאה שמתגבשת – כמו שאמרתי, היא כוללת את תוכנית העידוד של המענקים, זה 6 מיליארד שקל למענקי עידוד תעסוקה. זה הסכום העיקרי והמשמעותי ביותר שהממשלה אישרה נכון לרגע זה. זה אמור להינתן, מן הסתם, גם לעצמאיים שיחזירו עובדים לעבודה, ככל שזה רלוונטי עבורם, וגם לעסקים מעל 20 מיליון שקל, שהוזכרו בדיון. זו חבילת הסיוע, ברמת הפעימה הבודדת, הכי גדולה שניתנה עד כה.

איליה, כמו שהארכתם לשכירים עד ה-31 במאי את החל"ת, יש עצמאיים שברגעים אלה לא חזרו לעבודה כי מדינת ישראל לא מאפשרת להם לחזור לעבודה, והיא צריכה לקחת אחריות ולתת להם דמי אבטלה בדיוק כמו השכירים. אנחנו לא אזרחים סוג ב', אנחנו לא שקופים. זו הייתה הבטחה של ראש הממשלה, זו הייתה הבטחה של שר האוצר היוצא ושר הכלכלה היוצא. נאמר את זה בכל מקום, בכל ריאיון, שיהיה גם לאנשים האלה שברגעים האלה אין להם מקום עבודה לחזור אליו, שיהיו זכאים לדמי אבטלה. אני דורש ממך להתייחס לסוגיה הזאת. אתה לא תגיד מה קשור עצמאי שמחזיר עובדים? אני מדבר אתך על פרילנסרים. אני מדבר אתך על אנשים שלא החזירו אותם לעבודה כי העסקים עדיין סגורים, והם לא יכולים לחזור לעבודה. זה לא שהם יכלו לחזור לעבודה. קח אחריות, תודיע מה קורה אתם. בדיוק כמו שהארכת את החל"ת לשכירים, גם העצמאיים יהיו זכאים על חודש מאי לקבל דמי אבטלה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים להתייחס רק למה שאושר על ידי הממשלה. כמו שצוין, אושרה פעימה ראשונה, שבודקת ירידת מחזורים גם לעצמאיים בחודשים מרץ עד יוני. אושרה פעימה שנייה. אושרה פעימה שלישית, שגם כן רלוונטית לעצמאיים. יש כוונה לאשר את מנגנון עידוד התעסוקה, שהוא רלוונטי גם לעסקים וגם לעצמאיים.

אתה יכול לפרט על המנגנון הזה, איך הוא הולך לעבוד?

אין לי משהו לחדש לגבי השאלה הזאת.

מירי סביון, את רוצה להוסיף משהו?

לא, כרגע אין לי מה להוסיף.

חשב כללי, יש לך תשובות מהקרן?

אני אענה תשובות של הקרן. בסך הכול הוגשו 58,000 בקשו. 39,500 נידונו. אושרו 27.6, שזה כפי שכבר אמרת, 70%. אני רק רוצה לציין נתון אחד, שמספר הבקשות – אם בתקופת השיא הוגשו 6,000 בקשות, כרגע אנחנו רואים שזה יורד ב-50%, ל-3,000 בקשות בשבוע. יש גם האטה בבקשות. זמן הדיון והאישור בבקשות הוא בערך כשבוע. זהו.

תומר, אתה רצית להוסיף משהו?

כן, בבקשה. כבוד היושב-ראש, דבר ראשון, אם זו הישיבה האחרונה שלך, אני רוצה להגיד לך תודה רבה מקרב לב בשם המסעדנים מכל רחבי הארץ והעצמאיים. אנחנו מאוד מעריכים ומאוד מוקירים את העבודה שלך, את המלחמה שלך עבור המגזרים שלנו. אנחנו בתקופה מאוד לא פשוטה, ואתה בתקופה הזאת היית האביר שלנו, ואנחנו מקווים מאוד שתעביר את המושכות בחזרה לרב גפני ורוח הדברים תישמר, שכן אנחנו באמת במקום שהכלכלה הישראלית קיבלה מכה אנושה, והדרך היחידה לחזור לשגרה היא אם המדינה תושיט יד וכל המוסדות שלה יתנו יד וכתף בתקופה הזו, ייכנסו מתחת לאלונקה. עזרתך תיזכר לעד והיא מאוד מאוד מוערכת. תודה רבה, עודד. יישר כוח.

תודה. כמו שאמרתי. אל תספידו, אני עוד לא הולך לשום מקום.

אני מצטרף לכל מילה שאמר תומר. אני מצטרף לכל מילה. בחודשיים וחצי האחרונים אתה היית בשבילנו כתובת אמיתית, כנה, שבה יכולנו להציף את הבעיות, ולא מעט מהפתרונות שהגיעו, הגיעו בעקבות היוזמות והדחיפה שנתת למשרדי הממשלה, לגרום להם להניע את המענה. אני שמח שאדם כמוך עמד בעת הזאת במשבר הקורונה בראש ועדת הכספים. אנחנו בטוחים שאתה תמשיך גם כחבר הוועדה להיות לנו אוזן קשבת. אנחנו פועלים כדי שגם תעמוד בראש השדולה למען העסקים הקטנים, כי מי כמוך מכיר את הבעיות, את הכשלים, את כל מה שצריך. אנחנו נשמח שיחד עם חברת הכנסת קרן ברק תקימו את השדולה מהר מאוד, ונוכל להביא עוד ועוד פתרונות. אני מצטרף לכל מילה שתומר אמר, ואני בטוח שכל האנשים שנמצאים כאן ראו איך נתת מכל כולך. המונולוגים בתחילת הישיבות, שהיית משקף אחד לאחד את המציאות שבה העצמאיים נמצאים בה, עזרו מאוד לנו, קיבלנו רוח גבית. אני אומר לך שאנחנו, ציבור העצמאיים והעסקים הקטנים, מאוד מוקירים את פועלך למעננו, ואנחנו בטוחים שתמשיך לעשות את זה. תודה רבה.

תודה, רועי. כמו שאמרתי קודם, אל תספידו מוקדם מדי. גם כחבר ועדה, ואתה יודע את זה היטב, אתה יכול להשפיע מאוד, אם יודעים לעבוד נכון. ואין לי ספק שנעשה את זה. בהחלט תודה. השדולה, היא תקום, אני מעריך בשבוע הבא כבר, מיד כשהכנסת תחזור לפעילות סדירה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה, שאני ביקשתי לעשות אותו כדיון מעקב. אגב, זו שיטת עבודה שאני חושב שראוי לנהוג בה כאן בוועדה. דיוני המעקב האלה מול הממשלה הם מאוד מאוד חשובים, והרבה פעמים גם מניעים תהליכים. ראינו לאורך התקופה האחרונה איך דברים שהממשלה לפני חודשיים אמרה שהיא לא תעשה בשום פנים ואופן, אחרי חודש אמרה שתעשה, ואם לא היינו יושבים ולוחצים אותה, זה היה קורה רק בעוד שלושה חודשים. אנחנו קיימנו פה – צוות הוועדה, אני, חברי הוועדה – עשרות דיונים, בקצב מאוד מאוד מהיר, כדי לנסות ולהקיף את מכלול הבעיות. אני חושב שאולי הצבנו את חומרת הבעיה והדלקנו איזשהו זרקור לממשלה על חומרת הבעיה במשק הישראלי והצורך ליצור תוכנית מגובשת וברורה, שנותנת גם ודאות לעולם העסקי, וגם ודאות לאוכלוסייה ולציבור כולו. בסוף, גם אותם מובטלים שקיבלו איזשהו מענה באמצעות דמי האבטלה או דמי החל"ת שהם מקבלים בביטוח הלאומי חושבים על היום של מחר, ואם יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו. ומקומות עבודה, אלה כל האנשים שמופיעים פה, אותם בעלי עסקים. אז אולי מעט מדי ומאוחר מדי – ואני מתייחס לפעימה השלישית, שהיא פיצוי לפי מחזור, זה ניתן, אבל זאת הדרך.

אני עדיין חושב שהדרך הנכונה היא ללכת לפיצוי לפי ירידת מחזור. היא פשוטה ביותר, היא נכונה ביותר. היא הוצבה בתקופות רגועות – כשאנחנו מדברים על חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, זה מופיע שם, לא יצרו את זה בשביל הקורונה. אז נכון שפה יצרו נוסחה מיוחדת בשביל הקורונה כי לא הקצו לזה מספיק משאבים, והפיצוי שניתן הוא קטן מאוד, אבל עדיין, זאת הדרך. במקום לשלוח אנשים לחל"ת, במקום להגיד נפטור אתכם מארנונה ודברים אחרים, תעבירו את התקציבים לעסקים, הם ימשיכו לשלם לעובדים, העובדים יישארו קשורים למקום העבודה שלהם. אני חושב שזה הדבר הנכון.

אני חושב שגם ההתעקשות שלנו בנושא הפטור מארנונה, שבהתחלה אגף התקציבים בממשלה ביקשו לתת אותו, 25% פטור שנתי, זאת אומרת, הנחה של 25%, שהיא שוות ערך לשלושה חודשי פטור, הצלחנו לכפות את דעתנו שהפטור יינתן מה-1 במרץ עד ה-31 במאי, מה שבהחלט הקל מאוד תזרימית על העסקים. כנ"ל ההתחייבות לגבי התשלומים לחיילים הבודדים, וגם שכר הרופאים. אני מזכיר לכם, אלה דברים שאם הוועדה לא הייתה מתעקשת עליהם בעת שחוקקו כאן את חוק היסוד, לא היו קורים.

עם זאת, אני כן חייב להצטער על זה שהממשלה לא עמדה בהתחייבויות שלה. היא לא עמדה בהתחייבויות שלה לוועדה – לא בכולן, אבל בחלק נכבד מההתחייבויות שלה לוועדה. היא לא עמדה בהתחייבויות שלה לציבור. חלק מהדברים עלו פה – לוחות הזמנים, הבטחות של שרים לגבי תאריכים מסוימים. וכל שר צריך להבין שכל הבטחה שהוא נותן, כל משפט שהוא נותן, הציבור רואה בזה הבטחה שלטונית. כששר אומר אתם תקבלו עד ה-1 במאי את הכסף, מבחינת הציבור, זה נאמר על ידי הממשלה. אי אפשר להגיע בתחילת מאי ולהגיד: סליחה, לא התכוונו, ובכלל אנחנו עוד לא יודעים מתי זה יקרה. שר האוצר הבטיח לוועדה כאן – אנחנו הסרנו רביזיה על קרן ההלוואות, שתקום קרן להלוואות לעסקים בסיכון. הבטיחו לנו את זה לפני כשלושה שבועות, שבתוך ימים ספורים, בתוך שבוע זה קורה. אנחנו כבר עברנו יותר משבועיים את התאריך שהתחייבו, וזה בכלל לא נראה אפילו באופק.

צריך להבין, קרן כזאת, עד שהיא מאושרת, ועד שחותמים מול הבנקים, ועד שאנשים מתחילים להגיש בקשות ולקבל הלוואות, חולפים עוד שבועות ארוכים. בשבועות האלה העסקים לאט-לאט מתחילים ליפול ולגסוס. אנחנו מרגישים כאילו יש איזושהי ירידה בקשב התקשורתי לכל מה שקורה במגזר העסקי, אבל אני אומר לכם, אני מאוד מאוד מודאג. אם אני אעבור על הדברים שהבטיחו לנו ולא קרו, וקריטי שהם יקרו – זה קרן לעסקים בסיכון, זה אותם 6 מיליארד שקלים תקציבי להחזרת עובדים. זה מסתובב כבר חודש באוויר, אבל אף אחד עדיין לא הוריד את זה לקרקע. אותו חל"ת גמיש, אותה דרישה שלנו מהיום הראשון. אגב, ההמצאה הזאת של החל"ת היא המצאה ישראלית, והיא רעה ליכולת של המשק ושל המגזר העסקי להתמודד עם החזרת עובדים לעבודה, ובכלל, עם שמירת מקום העבודה של העובדים. אנחנו נמצאים עם למעלה ממיליון מובטלים כרגע, אנשים שהם דורשי עבודה. להערכתי, כשהכול יסתיים, אנחנו נמצא את עצמנו עדיין עם מאות אלפים שאין להם מקום עבודה כי לא נתנו את מתווה החזרה.

אנחנו מדברים על מענה על ירידת מחזורים במאי. המענה, אותה נוסחה ואותה פעימה שלישית שדיווחה עליה רשות המיסים, נותן מענה למרץ-אפריל. אין מענה למאי. יש עסקים שסגורים כל מאי. סגורים כי הממשלה סגרה אותם. אין להם שום הכנסה בחודש מאי. איך אתם מצפים שהעסק הזה יתאושש ביוני וביולי? אנחנו מדברים על תוכנית ברורה לחזרה לשגרה. יש לנו בסיכומי הוועדות – ואני אעבור על זה גם ברגע שתקום הוועדה הקבועה עם מי שיהיה יושב-ראש הוועדה הקבועה – תוכנית ייעודית לטבריה ולאילת. שמנו את שתי הערים האלה כערים בסיכון. עדיין לא קרה שום דבר.

סיוע לסטודנטים – הבטיחו לנו – לצערי, הנציג הרלוונטי של אגף התקציבים לא עלה לדיון הזה – שיינתן סיוע. הדור הזה, שנמצא בתחתית שרשרת המזון, עם הכי פחות ביטחון תעסוקתי, עם צרכים של המינימום במינימום, אנחנו מסכנים את דור העתיד של ההשכלה הגבוהה שלנו. בשנה הבאה יהיו הרבה פחות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. תהיה לזה השלכה גם על המוסדות עצמם. תבינו שאם אנחנו נהיה בירידה של 20% או 30% במספרי הסטודנטים בשנה הבאה, יש מוסדות עצמאיים שלא יוכלו לשרוד את זה גם. יש פה ממש סיכון לכל המערכת הזו.

ואחרון זה סיוע לעמותות. לשמוע את מה שאומר החשב הכללי כשאני שואל אותו לגבי ביצוע תקציב הסיוע לעמותות, והוא אומר סיוע אפס – א', טוב שהוא אומר, אבל אני חושב שזו נורה אדומה שלילית מאוד לממשלה. שוק התיירות, עולם התרבות, תעשיות שנסגרו, מפעלים שנסגרו. חודשיים אנחנו נמצאים באירוע, ועדיין יש עשרות אלפי בקשות להלוואות שבכלל לא דנו בהן. אני חייב לומר שאני מסיים את החודשיים האלה עם דאגה כנה ועמוקה לעתיד המשק הישראלי. חודשיים בתוך משבר כלכלי מאוד מאוד גדול, ועד לרגע זה הממשלה לא שמה תוכנית ברורה עם יעדים, עם לוחות זמנים, שתהיה גם מצפן למשרדי הממשלה, אבל גם מגדלור לעסקים שאומרים אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, אנחנו יודעים לאן אנחנו צריכים לכוון, מה הנתיב ובתוך איזה אירוע אנחנו חיים. המשמעות של מגזר עסקי קורס זה יותר מובטלים, זה גלגל שמניע את עצמו. משק שחי על צמיחה כתוצאה הצריכה הפרטית – ההתרסקות תהיה עוד יותר קשה. ואנחנו בדרך לשם.

צר לי, אני עומד פה ורואה את התהום שהממשלה הזאת דוהרת אליה. אנחנו מנסים לעצור ולהרים אמברקס בכל כוחנו פה בוועדה, אבל אם לא תהיה התעשתות – והתעשתות מהירה, אני אומר את זה לפקידות שתשב עכשיו עם השרים החדשים, ותציג להם תוכניות עבודה, לקצב יש משמעות קריטית באירוע הזה. אנחנו כבר בפיגור – פיגור עמוק – מבחינת ביצוע הסיוע. כל יום שאתם מפגרים בסיוע, כל יום שאתם עדיין לא מאשרים את החוק, כל יום שאתם עדיין לא מאשרים את תוכניות הסיוע, הוא יום שעוד ועוד עסקים מגיעים לנקודת הסף שלהם של קריסה. לכן אני מניף דגל שחור מעל המצב של המשק. שלא תטעו שהשקט הזה שלכאורה פתאום יש בתקשורת סביב הנושא אומר שהעניינים נפתרו. לא. זה גם אומר שהרבה אנשים התייאשו כבר, וכבר לא מאמינים שהם יקבלו את מה שהם יכולים לקבל.

לסיכום, זה הסיכום שאני רוצה שייצא מכתב. אני רוצה לשוב ולדרוש מהממשלה קרן לעסקים בסיכון, קרן הלוואות לעסקים בסיכון. שמעתם מה שאומר נציג המסעדנים. תבינו באיזה אירוע הם נמצאים. גם כשהם יחזרו לפעילות, ב-27 במאי, הם לא יחזרו לפעילות מלאה. יהיו להם הוצאות עודפות סביב הנושא הזה של הקורונה. זה נכון לגבי מסעדות, זה נכון לגבי גני אירועים ואולמות אירועים, זה נכון לגבי בתי מלון. כל תחום שלא ניגע בו, המשבר שם קשה, ולכן דווקא העסקים האלה בסיכון, שאפילו לא יכולים לקחת הלוואה, והם צריכים את הסיוע הזה.

החל"ת הגמיש, שיש עליו גם קונצנזוס מקצועי. גם ביטוח לאומי ומנכ"ל הביטוח הלאומי אמרו כאן שהם תומכים ברמה המקצועית בסיפור הזה. לכן אני לא מצליח להבין למה מחכים. למה אתם מחכים? יש אנשים שיושבים כבר חודשיים בבית, בואכה החודש השלישי ואולי הרביעי, יכולים להתחיל לחזור לעבודה חלקית במקומות שהם עבדו בהם קודם, וזה יכול להבטיח להם את מקום העבודה להמשך. למה לא לשים את התוכנית הזאת? תנו תוכנית למעסיקים שאומרת תעסיק עכשיו ב-20%, 30%, אנחנו נפצה לך ונסגור לך את הפער, ובלבד שתתחייב להעסיק אותו גם בחודש הבא. שים תוכנית כזאת, קידום העסקה. אגב, הממשלה מכירה את התוכניות האלה של קידום העסקה. שימו אותן מיד על השולחן. תאפשרו לעסקים להחזיר אנשים ב-20%, 30%, 40% עבודה. דיברנו על זה עם ארגון המסיעים, ודיברנו על זה מכיוון המלונות, ודיברנו על זה מכיוון המסעדות. בכל התחומים. בכל התחומים. זאת הדרך להוריד את מספרי האבטלה האלה, אחרת אתם נמצאים באירוע שאתם לא תדעו איך לצאת ממנו. אירוע של מאות אלפי מובטלים. הצעדים החריפים שהממשלה תצטרך לנקוט בהם אם היא לא תתעשת מהר יהיו חריפים פי כמה.

שני הדברים האחרונים – אחד, מתן פתרון על ירידת מחזורים במאי. וכמובן, דמי אבטלה לעצמאיים על חודש מאי. לא יכול להיות שהשכיר שנמצא בחל"ת והאריכו לו את החל"ת למאי, לא נותנים את אותו פתרון גם לעצמאי. האנשים האלה צריכים גם להביא אוכל לבית שלהם, גם לילדים שלהם. גם הם צריכים לאכול, גם הם צריכים להתקיים באירוע הזה. אי אפשר להסתכל רק על חלק מהמשק ולתת רק לו פתרונות ולא לתת פתרון לכולם.

אני ברשותכם עוד לא מסכם את הכהונה שלי ותודות לכולם, כי כמו שראיתם, אין לדעת איך מתגלגלים פה הדברים בבניין הזה.

הישיבה הזאת נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.