פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
14/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום חמישי, כ' באייר התש"ף (14 במאי 2020), שעה 10:00

1. הנחיות "שגרת קורונה" לגבי עובדים זרים בענף הסיעוד המתגוררים בבית המטופל
2. המשבר התקציבי של ביה"ח השיקומי "רעות" - מעקב
3. חוסרים בבדיקות ומיגון של צוותים רפואיים - מעקב

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי חיימוביץ'
יואב סגלוביץ'

חני שרודר - מנהלת תחום תכנון מדיניות, משרד הבריאות

איריס רסולי - מנהלת המח' שירותי גריאטריה בקהילה, האגף, משרד הבריאות

רני פלוטניק - מנהל תחום כלכלה ובקרה במוסדות האשפוז, משרד הבריאות

אבי בן זקן - מנהל תכנון פיתוח ובינוי מוסדות רפואה, משרד הבריאות

טל וינר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

איריס לקסר - מנהלת המחלקה לסטנדרטים ואכיפה אגף גריאטריה, משרד הבריאות

סיוון שמעונוביץ - לשכה משפטית, משרד הבריאות

רועי קאהן - רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר

משה נקש - ראש אגף היתרים, רשות האוכלוסין וההגירה

עינבל משש - ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

רננה לוי - מפקחת ארצית, רשות האוכלוסין וההגירה

גלי גז - מנהלת תחום עובדים סוציאלים, המוסד לביטוח לאומי

טלי שמש - אחראית על נושא עובדים זרים, אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

עידו שריר - מנכ"ל, עמותת רעות

יעל אדיב - ראש מטה מנכ"ל, עמותת מטב

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רויטל יפרח

הנחיות "שגרת קורונה" לגבי עובדים זרים בענף הסיעוד המתגוררים בבית המטופל <<

בוקר טוב. ברוכים הבאים למסיבת הסיום של הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה. אין לי מושג אם הוועדה תמשיך – לא ראיתי שאיישו את התפקיד אבל ברור לחלוטין שמרגע שיקומו הוועדות הקבועות של הכנסת אז תחומי העיסוק שלהן, כל דבר שאנחנו עוסקים פה בתחומי העיסוק – אני קצת מכיר את יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החדש. לא נראה לי שאיזו שהיא ועדה תיכנס לטריטוריה שלו. הצוות מכיר את זה גם כן.

אני אומר לכם כבר שבשעה הבאה אנחנו נעסוק במסמך שאנחנו מניחים וגם בדברי סיום של כל אחד אבל אני אומר לכם כבר, במילותיו הנצחיות של תום הנקס ב"אפולו 13" – לכבוד היה לי לטוס אתכם.

את השעה הראשונה אנחנו נקדיש לנושא, שהוא לפחות מבחינת הבריאות – המשבר עבר באמת, הדגש שלו עבר לנושאי כלכלה וחברה אבל בעניין הבריאות, הוא הדבר העיקרי שנשאר על השולחן והוא כמובן נוגע לאוכלוסיות בסיכון, וספציפית לאוכלוסייה המבוגרת. אספנו פה, כדי להיות בטוחים שאנחנו באמת מנקדים את כל האותיות – אספנו פה סל של בעיות בתחום הזה, שהיינו רוצים לקבל עליהן תשובות, דברים שגם עלו במסגרת הדיונים הקודמים שלנו.

אני רוצה לפתוח בסוגיית העובדים הזרים – העוברים הזרים מטפלים בחלק גדול מאוכלוסיית הקשישים שנמצאת בקהילה, גם במוסדות אבל גם בקהילה. בדבר הזה הגיעו אלי ואני מניח גם אליכם, סט גדול של בעיות כמו עובדים זרים שנסעו ולא יכולים לחזור, עובדים זרים שהם פה ועכשיו, כשמשחררים אותם טיפה הם ילכו – לא ברור לאן ילכו, את מי יפגשו ואחר כך הם חוזרים לבית של האדם שהם עובדים בשבילו, וכן הלאה והלאה.

אני רוצה לפתוח עם עורכת הדין ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. את אתנו? בוקר טוב.

בוקר טוב.

אני רואה שכולכם יחד אז זה בסדר גמור. אתם תעלו, כל אחד ואחת מכם, על פי תחומי התמחויותיכם. אני רוצה להסב אליכם את השאלה, אם אתם יכולים לתת לנו סקירה מה המצב כרגע במצבת העובדים הזרים, וכמובן מדובר על עובדים זרים שהם ברישיון לצרכי סיעוד. איפה אנחנו עומדים? עד כמה הבעיות האלה, ששתיים מהן הצגתי בהתחלה, הן בעיות אמתיות? בבקשה.

בוקר טוב. אני אתן סקירה קצרה ואחר כך, כמובן, נתייחס לכל נושא שנידרש.

כיום בישראל יש 57,000 עובדים זרים שמועסקים בהיתר בענף הסיעוד. כמובן שהעסקת עובדים זרים בסיעוד היא מורכבת וקשה ורגישה כאחד, בעיקר לאור העובדה שהמטופלים הסיעודיים תלויים כל כולם כמעט במטפל הסיעודי. מאז פרוץ משבר הקורונה נסגרו שערי מדינת ישראל לכניסת עובדים זרים. זה היה ב-12 במרץ – דיברנו על מי שנכנס שצריך בבידוד וב-18 במרץ כבר לא יכלו להיכנס זרים למדינת ישראל, וזה כדי למנוע את התפשטות מגיפת הקורונה בישראל.

אז אנחנו, ברשות, באמת מרגישים מחויבות גדולה בנושא הזה של מציאת מענים לאוכלוסיית המטופלים, כשאנחנו באמת הבנו שאי כניסה של עובדים זרים לישראל בענף הסיעוד יכולה ליצור לנו איזה שהוא משבר ולכן, לא רצינו להגיע למקום הזה של יצירת משבר למטופלים וכמובן חשבנו מיד על הקלות ועל פתרונות יצירתיים שניתן לתת מתוך המענים בארץ כששוב, אני אומרת שיש לנו פה 57,000 מטפלים סיעודיים בהיתר ממדינות שונות.

כמה מהם יצאו מהארץ ערב הקורונה?

יש יציאה של עובדים ככלל בדרך כלל לחופשות או כאלה שסיימו את תקופת ההעסקה שלהם בישראל. תראה, המשבר הוא גם משבר של ענף התעופה אז גם היציאה מהמדינה הייתה קשה באותה העת ולכן, מעטים יצאו ממדינת ישראל.

אז באיזה חסר אנחנו, אם אפשר להגדיר כמות מטפלים שחסרה בארץ?

אני לא חושבת שאנחנו בחסר. יש לנו מאגר של עובדים שנמצאים בארץ תקופות שונות.

עכשיו תראו, באופן טבעי אין כניסה – זה נכון, אבל באופן טבעי, ולצערנו הרב גם מתפנים עובדים מדרך הטבע ומצטרפים למאגר של העובדים שכן יכולים להיות מושמים אצל מטפלים סיעודיים. בנוסף, כדי להגדיל את המאגר שלנו, הפתרון שחשבנו וביצענו והכרזנו עליו מיד עם פרוץ המשבר - זאת אומרת, מטפלים שהיו עד כה יכולים לשמש רק כמחליפים, אנחנו פתחנו בפניהם את האופציה לשמש כמטפלים קבועים לאותם אלה שקיבלו היתרים מאתנו.

מה הקטגוריה למחליף? כשאת אומרת שאת מסבה בן אדם ממחליף לקבוע, מה זה אומר מבחינת הרישוי שלו?

יש לו עדין רישיון עבודה לעבוד אצל מטופל סיעודי. אין שינוי. זה אומר רק ש - - - שלו היא אחרת. כל מי שנמצא בין 51 ל-63 חודשים יכול לשמש כמחליף. אנחנו באנו ואמרנו: בתקופת הקורונה, ממילא אין יציאה לחופשות, אז לא נדרש כרגע לשמש כמחליף אז בואו ותיכנסו לאותם אלה שצריכים כרגע עובדים באופן קבוע.

מאגר הסטודנטים הוא רלוונטי לנושא הזה?

לא.

הם מתייחסים רק לעובדים זרים.

יהיה לנו אחר כך את משרד הבריאות, משה, ונוכל לשאול אותם.

בהמשך השאלות של מיקי, האם גם חל שינוי בביקוש כתוצאה מהסיטואציה של הקורונה או בקיצור – אני לא יודע איך אתם מודדים ביקוש. אני לא יודע אם זה בקשות שמגיעות אליכם. האם היום יש בקשות שלא נענות כי אין עובדים זרים, לא כאלה שהיו חלופיים ולא כאלה שהיו קבועים, ועד כמה באמת הבעיה של עובדים זרים שיצאו מהארץ ורוצים לחזור אליה היא בעיה אמתית?

בסך הכול, כשאני מסתכלת על פני שנה שעברה, אם להשוות, או לפני חודש פברואר או ינואר – בסך הכול, זה די יציב. אין שינויים שהם קריטיים בביקוש. כשאדם רוצה להעסיק עובד זר בסיעוד, הוא נדרש להגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה כדי לקבל היתר. לא הייתה בעיה כי השירותים שלנו נתנו בחירום. העובדים שלנו שמשו כעובדים חיוניים ונתנו מענה לאותם אלה שביקשו מאתנו. אני חושבת שאפילו עשינו איזו שהיא מהפכה, איזה שהוא מאמץ אדיר להשיב בתוך תקופה קצרה לכל אותן בקשות, שאני חושבת שגם בתקופת קורונה ובאופן ייחודי לאגף הסיעוד, אנחנו שמרנו גם על האפשרות לקבל קהל וגם להגיש מרחוק, באמצעות הלשכות הפרטיות, ולתת מענה לכל מי שפנה אלינו.

בנושא הוועדות ההומניטריות, שגם שם קיבלנו בקשות, הקצב היה אותו קצב. לא היה שינוי קריטי. לשם צמצמנו את זמני המענה לכל מי שפנה והוא קיבל מענה.

האם יש לכם מידע – אנחנו יודעים שיש מצוקה כלכלית. יש את האפקט הנוסף של המצוקה הכלכלית. בקרב עובדים זרים, אני לא מדברת רק בנושא של הסיעוד – מה תמונת המצב שאתם מקבלים לגבי המצב הכלכלי בקרב העובדים שעובדים בענפים אחרים, שסבלו יותר מפיטורים? במסעדנות ודברים כאלה.

לגביה נושאים האחרים – ענף הבניין הוגדר כחיוני ולכן שם המשיכו לעבוד. ענף החקלאות הוגדר כחיוני ולכן המשיכו לעבוד. ענף הסיעוד הוגדר כחיוני והמשיכו לעבוד. הענף היחיד שנפגע זה ענף המסעדות, כפי שאמרת. למסעדות יש - -

וגם ניקיון, במקומות שבהם לא עבדו.

אני לא יודע כמה מאלה הם בהיתר, במסעדנות וכולי.

בתי מלון וכאלה זה בהיתר.

במסעדות עובדים ברישיון מומחה - - -

אותם אלה שהיה שיח עם המסעדות, הם התחייבו לתת להם שכר שלא יפחת משכר המינימום, גם בעת שהם הוציאו אותם לחופשות. זה היה בנושא המסעדות. אם גברתי מדברת על אחרים – לדוגמה מסתננים, שהם לא ברישיונות עבודה אבל הם ברישיונות עיסוק - - - שמאפשרים להם לעבוד, אז אותם אלה באמת נפלטו החוצה ממקומות העבודה האחרים קרי: מסעדות, שירותי ניקיון וחברות כאלה ואחרות.

היה שיח בנושא הזה כמה וכמה פעמים. בדיון הקודם השתתף המנכ"ל שלנו והוא נתן איזו שהיא סקירה. היה תזכיר חוק שבסופו של יום לא התקדם אבל ביום ה-23/4 הייתה החלטה של בית המשפט העליון שקבעה שמסתננים שיש להם פיקדון בחלק העובד, רשאים לקבל את הכסף שלהם חזרה. מאז ה-23/4 ועד היום הספקנו להשיק איזה שהוא שירות מרחוק שיאפשר להם בכל זמן נתון, באופן קל ופשוט, מכל טלפון נייד, להגיש בקשה למשיכת כספי הפיקדון וחלק העובד, כפי שקבע בית המשפט העליון. אתמול פרסמנו נתונים כדי שנעדכן את הציבור וכדי שנהיה שקופים. מתוך 18,000 חשבונות פיקדון שמנוהלים אצלנו, מעל 8,000 הגישו בקשה למשיכת כספי הפיקדון. מעל מחצית מהבקשות טופלו, אפילו קצת יותר. מעל 5,000 בקשות טופלו. כנראה שבתחילת שבוע הבא, 79 מיליון שקלים יועברו לחשבונות הבנק של אותם אלה שהבקשה שלהם נמצאה תקינה וטופלה על ידינו.

מאה אחוז. אני רוצה להחזיר את הדיון לדבר העיקרי שאנחנו עוסקים בו וזה כמובן המצאי של עובדים זרים והטיפול בהם כמטפלים באוכלוסיות בסיכון. אני רוצה לשאול אם אתם יודעים, ואם לא נשאל גורמים אחרים, לגבי תנאי המחיה של העובדים האלה. זאת אומרת, נמצא עובד זר או עובדת שרה בביתו של מטופל, בין אם זה בבית ובין אם זה בבית אבות. בסוף השבוע הם יוצאים לתוך הקהילה שלהם. אני מניח שאם לא כל שבוע אז בטח אחת לכמה זמן. הקהילה שלהם, אני לא יודע כמה היא מנוטרת ונבדקת לקורונה, ואנחנו כבר ראינו מקרים שמטפל שהגיע לבית אבות, גרם שם בסופו של דבר להתפרצות של הידבקות. עד כמה הדבר הזה, מבחינתכם, מנוטר?

אם הייתה עובדת סוציאלית ישראלית ולא עובדת זרה...

לא משנה. אני לא מפיל את זה על עובד זר. אני אומר: מטפל שהגיע מבחוץ, כל שכן עובד זר. אני שואל אתכם?

נכון. אז בתהליך הבריאותי הזה, במגיפת הקורונה, היה ברור לכולם שהמטופל והמטפל, שחיים תחת קורת גג אחת, צריך להתייחס אליהם כמקשה אחת ולא להפריד, וברור היה שצריך להקפיד הקפדה ייתרה על תקנות שעת החירום, שדיברו על הגבלת פעילות ועל יציאה למרחב הציבורי.

היציאה למרחב הציבורי של מטופלים סיעודיים הייתה להקפיד הקפדה ייתרה מאחר שמדובר באוכלוסייה שהיא בסיכון, אוכלוסיית הקשישים שהייתה אוכלוסייה בסיכון ואנחנו בטח לא רצינו שהיא תעמוד בפני סכנה או חשש כל שהוא. אנחנו קיבלנו המון פניות ממשפחות, גם מלשכת השר שלנו הגיעו המון פניות. מי שמוסמך לקבוע את מדיניות ה - - - זה היה כמובן משרד הבריאות. אנחנו עבדנו יחד אתם סביב השעון. גם לגבי הנחיות - אנחנו דאגנו להעביר את ההנחיות האלה גם למשפחות וגם למטופלים באופנים השונים, הן על-ידי פרסום ברשתות על-ידי שליחת הודעה לטלפונים, מסרונים לטלפונים הניידים שלהם, שיכירו את ההנחיות, שיקפידו על ההנחיות. שלא יצאו למרחב הציבורי אלא לצרכים שנקבעו בתקנות. גם פרסמנו את הסנקציות שנקבעו בתקנות למי שיוצא.

מעבר לכך, פנינו למשטרת ישראל וביקשנו מהם להקפיד ולבדוק שיש אכיפה ויש הקפדה על הנושא הזה. זו פנייה יזומה שעשינו למשטרה, כמובן בעקבות פניות שקיבלנו.

בשלב הזה, עוד שאלות לחברי הכנסת?

יש נתונים לגבי הנדבקים בקהילה של העובדים הזרים? יש לכם מספרים כמה מהעובדים הזרים אובחנו כחולי קורונה? יש נתונים כאלה?

לגבי זה אני לא מכירה את הנתון. אני חושבת שהוא מופיע במסמך שפורסם אתמול על ידי מרכז המחקר של הכנסת. אני, באופן אישי, לא מכירה את הנתון. אני מכירה רק בדיקה לגבי הסינים בענף הבניין, שהיה איזה מקרה שפורסם על שישה סינים אבל בסיעוד אני לא מכירה מקרים כאלה וגם לא בענפים אחרים.

תודה רבה.

משה, בבקשה.

עוד שאלה, ברשותך: הייתי לפני מספר חודשים ביום עיון של אב"א – ארגון בתי האבות, שגם שם הם מציגים המון קשיים במחסור, הם גם הגיעו לוועדה פה והציגו את הקשיים שלהם. האם בעקבות המשבר, שהוא סוג של חלון הזדמנות לפתרונות של כל מיני בעיות שקיימות במדינה - האם את חושבת שניתן יהיה לפתור את הבעיות שהם הציגו בפנינו בתחום הזה, שהם חייבים עובדים ואת הדברים האלה והם נתקלים בחומה מאוד קשה. את מודעת לבעיות האלה? את חושבת שיש פה איזה סוג של הזדמנות לפתור להם את הבעיה? היה רוני עוזרי נדמה לי, היושב-ראש. תוכלי לענות לי?

כן. אני יכולה להגיד שבנושא בתי האבות או מחסור בידיים עובדות בבתי האבות ככוח עזר, קיימנו מספר דיונים בהובלת המל"ל. כמובן זה עם צוותים בין-משרדיים כשבצוותים האלה היו ממשרד הבריאות, שהם הגורם המקצועי להוביל את הנושא הזה. קיימנו מספר דיונים. בסופו של יום, ביום ראשון שעבר היה דיון מקצועי נוסף בראשות המנכ"ל שלנו בוועדה להסכמים בי-לטראליים. אנחנו מקיימים שיח עם משרד הבריאות על מנת לגבש. ברור שכדי להביא עובדים זרים לארץ בענף חדש נדרשת החלטת ממשלה. משרד הבריאות צריך לעשות עבודה מקצועית בעניין ולגבש איזו שהיא הצעת מחליטים. אנחנו חלק מהצוות הזה ואנחנו משתפים פעולה בכל מה שנדרש כי בסופו של יום, אנחנו מבינים את המצוקות וכן, אנחנו בתוך שיח בין-משרדי שמשלב את משרדי הממשלה.

את רואה סיכוי לפתרון? משהו?

משה, אני חושב שזאת נקודה מצוינת לעבור למשרד הבריאות כי משרד הבריאות, כמו שנאמר, צריך להוציא את ההנחיות. אני מבקש להעלות את משרד הבריאות – ד"ר איריס רסולי, מנהלת המחלקה לשירותי גריאטריה בקהילה.

בוקר טוב. נכון שאנחנו דיברנו על בתי האבות אבל אני חוזר אליך עם השאלה שנשאלה כאן לרשות האוכלוסין וההגירה: האם יש כוונה והם מבחינתכם צריך להביא לארץ עכשיו כמות גדולה של עובדים זרים, שתעזור בסיעוד גם בבתי האבות וגם בקהילה, בבתים של המטופלים. ואגב, בהמשך להערה שנאמרה לי פה ובצדק – לא מדובר רק באוכלוסייה של קשישים אלא כמובן גם בעלי מוגבלויות.

נציין רק שהבעיה הייתה קיימת גם לפני. הקורונה רק העצימה את זה אולי.

נכון. בבקשה, ד"ר רסולי.

שלום. הנושא הזה נדון בפורומים על ידי אנשים אחרים באגף לגריאטריה, ואני לא חושבת שכרגע זה הזמן והמקום לדון בזה, ועדיף שאנשים שכתבו את ניירות העמדה ומובילים את הנושא של המדיניות בתחום של הבאת עובדים זרים למוסדות סיעודיים, עם הפלוסים והמינוסים האלה, שנעשה דיון מעמיק ורציני בנושא הזה, ולא כעת כלאחר יד.

ד"ר רסולי, אנחנו פנינו אליכם, בין השאר עם השאלה הזאת. המשרד הציב אותך בחזית. אני מבין שאת בסוף לא האדם שמקבל את ההחלטה אבל אני מבקש אם אפשר – יש לנו למעלה מחצי שעה לסוף הדיון – שנקבל על זה תשובה כי באה רשות האוכלוסין וההגירה ואומרת: אנחנו מחכים לבקשה או להנחיה של משרד הבריאות. את, מבחינתנו, מייצגת את משרד הבריאות. אז אם זו לא את וזה מישהו אחר, תגידו לנו מי. זו שאלה שמאוד חשוב לנו להבין, האם יש כוונה להביא לארץ כמות משמעותית של עובדים זרים לצרכי סיעוד.

אמרתי, ואני מצטערת לחזור על עצמי – יש פה פנים לכאן ופנים לכאן. אני לא הבנתי שהדיון היום הוא על הנושא של הבאת עובדים זרים לבתי האבות כי זה באמת לא נושא ספציפי לקורונה. אני לא יכולה להתייחס לזה בצורה אינטליגנטית. אני לא רוצה להגיד דברים שהם לא שקולים בצורה מלאה.

ולצרכי אנשים, גם קשישים וגם בעלי מוגבלויות, שהם בקהילה, שהם גרים בבתים שלהם? האם יש ביקוש לדבר הזה?

היקף הביקוש, כבר התייחסו לזה ממנהל האוכלוסין וההגירה, ודיברו על זה שאין שינוי כרגע ממה שאני הבנתי מדבריהם. הנתונים לא אצלנו, הנתונים אצלם, הנתונים בביטוח הלאומי. ממה שאני הבנתי, אין שינוי בביקושים. אין דרמה גדולה בהיבט של הקורונה.

בסדר. אני מבקש, אם אני מבין את הבלבול המסוים שנפל פה, אני מבקש לקבל תשובה לשאלה שלנו, שנקבל אותה בהמשך.

בשמחה. אני חושבת שניתן יהיה להעביר לכם בכתב תשובה מאורגנת ומוסמכת.

מאה אחוז. אני רוצה לשאול לגבי ההנחיות שלכם, הן למטפלים והן למטופלים, בהינתן השחרור המסוים של החיים בישראל, כולל זה שנאמר שגם קשישים, שהם בהחלט קבוצת סיכון, יכולים לצאת מהבית או מותר לחבק את סבא וסבתא וכן הלאה. מה ההנחיות שלכם היום לגבי עובדים זרים בבית המטופל וגם למטופלים שנמצאים שם, שמטופלים על ידיהם?

אני אענה לך – כמשרד הבריאות, אנחנו פועלים מתוקף פקודת בריאות העם, הצו לקורונה, בידוד, בפרט לשאלתך, ובהיבט שההצלחות שלו מפורטות בחוזר ההתמודדות עם קורונה, שהגרסה העדכנית שלו היא גרסה 16, מה-7/5/2020 אם אני לא טועה בתאריך, ושם מפורטים כל הדברים. למעשה, כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות בסיכון גבוה, כפי שאפשר לראות גם בהחיות האלה ואני אשמח לשלוח לכם גם את הפסקה הרלוונטית, ההגדרה של הסיכון מוגדרת כסיכון סטטיסטי אבל היא לא מחייבת בתקנות. זאת אומרת, זאת המלצה, ושיקול הדעת נתון – אני לא מדברת על בתי אבות, אני מדברת על אנשים בקהילה. שיקול הדעת נתון לאדם, עד כמה הוא לוקח על עצמו את הסיכון.

לגבי עובדים זרים – אין לנו הנחיות ספציפיות, שכתוב בתקנות או בצו של הקורונה – בידוד, שכתוב מה לעשות אם תת-אוכלוסיות אלא ההנחיות הן כוללניות והפרשנות היא לפי רמת הסיכון.

עניתי לך או שתחדד לי אם משהו חסר?

רציתי לשאול אם יש איזה הנחיות מיוחדות. דיברת על הסיפור של הבית, מה קורה בבתי האבות? האם יש חובה לעשות לעובדים בדיקת קורונה פעם ב... או לא? מה קורה לגבי הסיפור הזה כרגע?

יגידו אחרים יותר על בתי האבות אבל אין חובה לעשות בדיקות כי אתם יודעים שיש בעיה עם הבדיקות, שהיום יוצא שלילי בגלל שאין לו מסה של הנגיף מספיק גדולה בשביל לזהות את זה בבדיקה של הקורונה, של PCR, שזה חומר גנטי, אז היום הוא יוצא שלילי ולמעשה מחר הוא יהיה חיובי. היום הוא כולו זחוח וחושב שהוא סבבה אבל הוא בעצם כבר בתקופת הדגירה של הווירוס.

לפי ההיגיון הזה לא צריך לעשות בכלל בדיקות.

לא, לא. אני רוצה להגיד לכם שכל הנושא של למי לעשות בדיקות, מה לעשות בדיקות, זה נושא מקצועי מאוד עמוק. יש על זה הרבה עבודות שאני לא יכולה לתקצר את זה כרגע, וזה מופיע בהנחיות משרד הבריאות – הרי אתה יכול לעשות, יש לנו תשעה מיליון ומשהו אזרחים בארץ, אפשר לבדוק אותם כל יום. אז זה עניין של עלות-תועלת ומה ייצא לך בבדיקה ומה יהיה ה"פולס פוזיטיב". זאת אומרת, הוא ייצא חיובי בבדיקה אבל זאת תהיה טעות מעבדה, היו דברים כאלה - -

השאלה שלי היא אם יש הנחיה לגבי עובדים זרים.

- - אבל ה"פולס נגטיב" הוא עוד יותר מסוכן כי יצא לו שלילי אבל למעשה הוא דוגר על המחלה, ומחר מחרתיים, עוד שלושה ימים הוא כן יהיה חיובי. אז כל הנושא של דיגום של מוסדות, באמת נעשה שיקול פרטני, מה הסיכויים, מה התועלת הצפויה כי גם תשובות שליליות שגויות, הן לא שגויות מבחינה של טעות מעבדה אלא שגויות מבחינה שעוד יומיים יהיה, כמו שאמרתי לכם. אז גם התשובות האלה, יש להן את הנזק שהן יכולות לגרום לכן, עושים שיקול מושכל. כמו שאתה לא עושה MRI לכולם - -

את מסבירה לנו את הסיכונים, ואנחנו מכירים אותם. השאלה היא מאוד פשוטה: האם מה שאתם קוראים התווייה, המדיניות שקובעת בסופו של דבר אם אדם ייבדק או לא, לגבי האוכלוסייה שמטפלת בקשישים, בבעלי מוגבלויות, בין אם זה בבית ובין אם זה בבתי אבות – האם המדיניות הזאת שונה לגבי בדיקות, לגבי הצורך בבדיקות, האם היא שונה מהאוכלוסייה הכללית?

סליחה ד"ר רסולי, אני חני שרודר ואני גם עובדת במשרד הבריאות, וספציפית כרגע גם עובדת במטה של "מגן אבות", שעוסק, כמו שאתם יודעים, בנושא של הדיור החוץ-ביתי במדינת ישראל. תחת המעטה הזה יש גם בתי אבות, גם דיור מוגן, גם מוסדות סיעודיים במקבצי הדיור.

בהקשר של הבדיקות - במסגרת תכנית "מגן אבות", בכל יום אנחנו דוגמים 3,000 מטופלים ואנשי צוות, שזה כולל גם את העובדים הזרים, שמטפלים במטופלים או בדיירים שנמצאים באותו מוסד. מדיניות הדיגום כתובה בספר תכנית העבודה של "מגן אבות", ונעשית בהתאם לקריטריונים אפידמיולוגיים. למשל, אם בית האבות הזה היה בו כבר אירוע של תחלואה, הוא כמובן יהיה בתעדוף. בית אבות שהוא באזור שנקרא "אזור אדום" או שהמטפלים בו מגיעים מ"אזור אדום", גם יהיה בתעדוף גבוה. וכך, בהתאם, יש את התעדוף, וככה מחלקים את הבדיקות, כל אותן 3,000 בדיקות שנעשות מדי יום ומדי שבוע, מחולקות לבתי האבות ולצוות שעובד בבתי האבות, מתוך הבנה - -

זה נשמע מצוין מה שאת אומרת, רק אני רוצה לשאול אם אכן מתבצעות בפועל 3,000 כי אנחנו יודעים שבימים האחרונים, כמות הבדיקות היא איפה שהוא בין 4,000 ל-5,000 ביום טוב. אז את אומרת לי בעצם שיותר מחצי מזה מוקדש לכם. אני אשמח אם זה נכון אבל האם אכן מתבצעות 3,000 בדיקות ביום?

מתבצעות 3,000 ביום, כמו שאמרתי. אני יכולה גם לשלוח לך את הסיכום היומי שאנחנו מפיצים כל יום למוסדות ולמחוזות, ששם מפורט בדיוק כמה בדיקות נעשו ובאילו בתי אבות נלקחו. יש פירוט לגבי - - - ואנשי צוות, שעושים להם את אותו - - -

מצוין. תשובה מדויקת למה שרצינו.

אני מבקש להעלות את יעל אדיב, מעמותת "מטב" בבקשה. יעל איתנו?

אהלן.

אהלן, בוקר טוב. תגידי לנו מהי עמותת "מטב", ואת תמונת המצב בנושא של העובדים הזרים, כמו שאתם רואים אותה.

אני אנסה לענות. אני לא ביקשתי זכות דיבור אבל אני יכולה לספר קצת: עמותת "מטב" היא עמותה שמתמחה בשירותים לאזרחים ותיקים. היא פועלת בפריסה ארצית. אחד השירותים המרכזיים שלנו זה שרותי טיפול וסיעוד ביתי בבית. יש לנו לקוחות שמקבלים שירות ממטפלות ישראליות וגם לקוחות שיש - -

בכמה עובדים וכמה מטופלים מדובר בהקשר שלכם? מה סדר הגודל?

אצלנו יש כמה אלפים.

האם אתם מזהים מחסור? האם אתם מזהים צורך להביא עוד אנשים? האם אתם מזהים מדיניות בדיקות וטיפול באוכלוסייה הזאת, שהיא מספיקה לטעמכם?

לגבי מחסור – אין לי נתונים כי לא התכוננתי לזה אבל אני יכולה להעביר לכם את זה בהמשך. בגדול, תמיד יש חיפוש אחרי עובדים זרים ובכלל, אנשים שמחפשים שירותים של טיפול, בין אם זה מטפלות ישראליות ובין אם זה מטפלו זרות, זה משהו שתמיד יש לו ביקוש כי אנשים מבוגרים צריכים את העזרה הזאת. כמובן שעכשיו משפחות וחברים וקהילה הייתה רחוקה יותר, אז כמובן שהדבר הזה רק הלך והתחדד.

מה השאלה השנייה שלך? סליחה...

האם אתם מרגישים שהטיפול במובן הזה של ההשגחה הרפואית – בדיקות, מיגון וכן הלאה – באוכלוסייה שאתם מביאים, האם אתם מרגישים שזה מספיק? והאם אתם, בכלל, מקבלים – לצורך העניין, כמעסיק גדול או מתווך גדול בסיפור – מבינים ומקבלים הנחיות ראויות ממשרד הבריאות לגבי מה שהאנשים האלה צריכים לעשות?

קודם כל, באמת נפריד – רוב המטפלות שלנו הן ישראליות ובהחלט המשיכו לעבוד – אפשר להגיד כמו העובדים הזרים, אבל המשיכו לעבוד לאורך כל התקופה הזאת. יש גם ציוד מגן שניתן להם, כמובן. העובדים הזרים, בגדול, בגלל שהם רוב הזמן נשארים בבית, הוגדרו על פי ההנחיות שקיבלנו מכל המשרדים הרלוונטיים, כעובדים שנחשבים כמו בני בית. כלומר, כמו שכולנו נמצאים אז הדברים היו קצת אחרים אבל המשכנו להבהיר להם - - - גם ללקוחות וגם לעובדים.

בגדול – אני אגיד שגם פנינו בנושא הזה כמה פעמים באופן רשמי כי אנחנו באמת מאמינים שלאורך זמן, ככל שהממשלה תחליט על איזה שהוא מתווה מסודר של ביצוע בדיקות באופן יזום – אז גם העובדים הזרים צריכים להיכנס אליהן. זה נכון שעד עכשיו הם באמת היו בעיקר בבית. אני חייבת להגיד שלפחות מהניסיון שלנו, עם כל הקשיים שהיו להם, הם גילו מסירות מאוד מאוד גדולה והבנה גדולה. זו באמת סיטואציה מאוד מאוד קשה כל השבועות האלה בבתים אבל הם יודעים שהלקוחות ובני המשפחה סומכים עליהם. עם זאת, אנחנו חושבים שגם עכשיו, ככל שיש הקלה של הסגר, עם כל הזהירות הנדרשת, באיזה שהוא שלב, בתיאום עם המשפחות, הם יצטרכו לצאת. כמובן שאנחנו מזכירים להם לעשות את זה לפי ההנחיות וככה אנחנו גם מעדכנים את המשפחות ולכן, חשוב לנו את כל הדברים שאנחנו מקבלים מהמשרדים, מרשות האוכלוסין וההגירה – כל הדברים שאנחנו מקבלים, אנחנו מעבירים אבל בסוף, בסופו של דבר, הם כן יצאו מהבתים ותהיה איזו שהיא חשיפה שלהם, כמו שלי יש ולכל אחד אחר. ולכן, כן צריך לשלב אותם באיזו שהיא דרך במערך הבדיקות היזומות, כדי לעלות על מקרים א-סימפטומטיים או כל מיני אנשים – בקיצור, להוריד את הסיכויים.

תודה. לסיכום הנושא הזה, פחות או יותר, להעלות את המוסד לביטוח לאומי – טלי שמש, אחראית עובדים זרים באגף סיעוד. את איתנו? בוקר טוב. אנחנו מקבלים תמונה, אם אנחנו מבינים נכון את מה שאנחנו רואים, שבסופו של דבר – 1. לא ברור אם יש מחסור, לפחות לא בבתי המטופלים. יכול להיות בהחלט שיש בבתי האבות אבל לא התקבלה ההחלטה אם להוסיף על זה, ותוארה לנו מדיניות בדיקות מאוד נרחבת.

האם את יכולה לתת את הזווית שלכם לגבי הנושא הזה. שוב – האם אתם מזהים, כשאתם מול אזרחים ישראלים שזכאים לטיפול על ידי עובדים זרים – מזהים מחסור? האם אתם מזהים מדיניות שתכסה על המחסור הזה וגם תדאג לזה שזה לא יהפוך למוקד להדבקה?

לפי מה שאני יודעת, מהנתונים שלנו, לא הגיעו אלינו פניות רבות על מחסור כל שהוא בתחום הזה. אנחנו מנחים את כולם, כל המטפלים, ישראלים וזרים כאחד, את נותני השירותים, אותו דבר מבחינת איך להגן על העובדים וההנחיות שלנו אחידות. אין משהו שהוא חריג לגבי עובדים זרים. כן אפשרנו לזכאים שרצו לקבל גימלה שהיא בכסף בתקופה הזאת, בגלל החשש מפני הקורונה ומפני המטפלים – הן לעובדים זרים והן לעובדים ישראלים אפשרנו לקבל את זה לתקופה של מספר חודשים, כשהיה המשבר הגדול.

אני מרגישה שאנחנו לקראת יציאה. אנחנו מעדיפים שיהיה טיפול, אנחנו מעדיפים שהמטפלים יחזרו ושיהיה שירות טוב.

מאה אחוז. עוד סבב אחד אצל רשות האוכלוסין וההגירה – עינבל משש.

כן.

עינבל, רק לסיום – מתי יש לכם צפי שתגיע אליכם הבקשה של משרד הבריאות? והאם כבר יש לכם אינדיקציות ראשונות באיזו כמות מדובר?

אני מניחה שאתה שואל על בתי אבות?

כן.

אז לגבי בתי האבות – נזרקו לחלל החדר מספר מספרים שככלל, דיברו על 2,000 עובדים. זה לפחות מה שידוע לי מהדיונים הבין-משרדיים שהשתתפתי במל"ל. אמרתי שאנחנו מחכים לעבודה מקצועית של משרד הבריאות, ואנחנו המנגנון שנסייע להם ככל שנדרש מבחינת הרשות. זה ההיקף של העובדים שנאמר.

אם יורשה לי אני רוצה לחדד נושא נוסף שעלה פה – לגבי העובדים הזרים. מי שרשאי לתווך בעובדים זרים זה אותן לשכות פרטיות מורשות, שהן עוסקות בנושא הזה של תיווך לעובדים הזרים.

עוד משהו שחשוב לומר – זה נכון, כרגע אין מחסור קריטי בידיים עובדות, יש מאגר של עובדים בעקבות ההקלות וההתאמות שעשינו, שפנויים להשמות אצל מטופלים. כשאמרתי שקצב הבקשות נשמר – אנחנו חודשיים בתוך האירוע הזה של קורונה. בינואר, פברואר ובכל חודש ממוצע נכנסים כ-700 עובדים זרים לענף הסיעוד בכל חודש. אנחנו כרגע בחודשיים שלא נכנסו עובדים זרים. זאת אומרת, מאמצע מרץ לא נכנסו, אנחנו חודשיים בתוך האירוע הזה. ברור לכל שככל שזה יארך יותר זמן, ייתכן ויהיה מחסור, זה אך טבעי, ואנחנו מנסים גם לבחון את האפשרות יחד עם משרד הבריאות, שכפי שנאמר זה אירוע שהוא בריאותי וההנחיות פה הן הנחיות מקצועיות שקשורות לבריאות העם וצריך לאזן פה בין הצרכים.

עינבל, אני רוצה להבהיר איזו שהיא נקודה שאנחנו לא לגמרי מבינים אותה: אתם, רשותה אוכלוסין, אתם אחראים על אנשים שנכנסים - לא נכנסים, ברישיון - לא ברישיון, זה נכון. האם אתם גם אחראים בהקשר של משבר הקורונה ובמצב שאנחנו נמצאים, על זה שהאוכלוסייה הזאת מקיימת את ההנחיות בזמן שהם בחופשות או בזמן אחר או שעל זה אחראים הגופים הפרטיים שהביאו אותם?

תראה, בסופו של יום, כל מה שקשור לעובדים זרים קשור אלינו, לרשות, כי אנחנו אחראים על הסדרה ההעסקה שלהם אבל לא כל דבר הוא באחריותנו או בסמכותנו, אם לדייק.

חלק מהדברים – כמובן שהלשכות הפרטיות, שאנחנו הרגולטורים שלהם – אנחנו מנחים אותם ויש לנו את המפקחת הארצית, שיושבת פה, לשמאלי. היא אחראית לפיקוח על הלשכות הפרטיות בסיעוד, על קיום ההנחיות וכדומה, ובהיבט הזה - - - ללשכות הפרטיות, ובזה אנחנו עשינו משך כל החודשיים, הוצאנו הנחיות ושמרנו איתם על קשר רציף וגם עם העובדים הסוציאליים, על מנת לוודא שאכן ההנחיות - -

עינבל, ברשותך, אני אתן איזו שהיא דוגמה קונקרטית, לא כי אני מכיר איזה שהוא מקרה אבל למשל: אני הכרתי אובדת פיליפינית, שהייתה אישה מאוד דתייה, וכשהיא הייתה יוצאת בסוף השבוע, רוב הזמן היא הייתה בתפילות בכנסיה שלה, במקום שהוא נקודת כינוס של עובדים זרים. מי מפקח על זה ושוב – את צודקת גם בעניין הסמכויות – מי מפקח וגם פועל בשטח כדי שכינוס כזה לא יתקיים בימים האלה של קורונה.

אז היה חשוב לנו, חרף העובדה שאנחנו לא אחראים על אכיפת נושא הגבלת הפעילות – בתקנות לשעת חירום, רשות האוכלוסין וההגירה לא אחראית על אכיפת התקנות. מי שאחראי על אכיפת התקנות זה משטרת ישראל, וכפי שאמרתי, בעקבות פניות שקיבלנו, עשינו מספר דברים: האחד – הבהרות לעובדים. פנייה לשגרירויות על מנת שגם הם ינחו את העובדים. יש פה אינטרס כפול: האחד – שמירה על העובדים ושמירה על המטופלים כדי שלא יעמידו אותם במצב של סכנה, חלילה, בגלל היותם קבוצה מוחלשת. והפנייה הנוספת הייתה למשטרת ישראל. אני פניתי למשטרת ישראל בבקשה לאכוף את ההנחיות לקבוצה הזאת, כדי לא להעמיד את המטופלים בסכנת חיים חלילה.

ואת יודעת שזה מתבצע? יש מעקב אחרי הדברים האלה?

אני לא קיבלתי היזון חוזר מהמשטרה. אני, באופן אישי, לא קיבלתי. חלק מהדברים שאני מכירה – עוד פעם, נשמעו קולות לכאן ולכאן מהשטח. מהשטח הבנו שמרבית העובדים מצייתים להנחיות ולא יוצאים, בטח בתחילת אירועי הקורונה, כשביום חמישי האחרון היו הקלות והמגבלה של 100 מטרים ליציאה מהבית הוסרה, ואז גם היה חשש של המשפחות מיציאה שלהם מהבתים ומה הם יעשו כשהם חוזרים ללון.

כפי ש - - - הפנינו גם פנייה לצוות "מגן אבות ואימהות", שאנחנו גם היינו חלק מצוות ההנחיות שלו, כדי להציף את הפערים מן השטח. ביום שישי בבוקר יצאו הנחיות משרד הבריאות ומיד אנחנו, באופן ישיר, העברנו אותם ללשכות על מנת לוודא שהם מגיעים הן למשפחות והן לעובדים הזרים, כדי שיקפידו על לינה מחוץ לבית בהתאם להנחיות ולא התקהלויות בבתים.

מאה אחוז. אני רוצה להודות לכולם בשלב הזה. כמובן, תם ולא נשלם. יש פה עדין פערים במה ששמענו אבל אני רוצה לעבור לנושא. הבא. תודה רבה.







המשבר התקציבי של ביה"ח השיקומי "רעות" - מעקב

הנושא השלישי נוגע למצבו של בית החולים השיקומי "רעות", הן באופן ספציפי – זה כמובן עלה בדיון שלנו, כשדנו במוסדות הגריאטריים, וגם כמובן אינדיקטיבי למוסדות אחרים.

עידו שריר, מנכ"ל "רעות", שלום.

שלום, בוקר טוב.

האם תוכל לתאר לנו איפה אתם עומדים היום?

ראשית, תודה שוב על המעקב ועל כך שהוועדה מאפשרת לנו לשתף גם על המצב שלנו, כמרכז רפואי-גריאטרי מהגדולים בארץ, ואני משער שמצבם של האחרים דומה לשלנו.

הופעתי בוועדה ב-30 במרץ עם תחזית והערכה על משבר כלכלי שיפגוש את "רעות", שמופעל באמצעות עמותה חודש קדימה, ולצערי ההערכות של הגורמים המקצועיים שלנו דייקו. אנחנו בחודש וחצי האחרון, מאז ההופעה בוועדה, הכנסנו בסבבים כאלה ואחרים, בסדר גודל של ארבע מחלקות מתוך 12 לבידוד. קרוב ל-100 עובדים מתוך 700 העובדים של בית החולים היו בשלב כזה או אחר בבידוד כנגזרת מחשיפה לנשאי קורונה. רק שתי הנקודות הללו הכניסו אותנו - -

כמה מטופלים זוהו כחולי קורונה אצלכם?

עד כה, זוהו שלושה מטופלים, שחלקם נדבקו מחוץ לשערי "רעות" והועברו למחלקות טיפול. וכנגזרת מאותם שלושה מטופלים, נכנסו גם מחלקות וגם כנגזרת מחשיפה לעובדים שלנו – אז הכנסנו בחודש וחצי האחרון ארבע מחלקות לבידוד. המשמעות של כניסה של מחלקות לבידוד, מעבר למורכבות הסיעודית והטיפולית והרפואית, היא גם משמעות כלכלית. אותן מחלקות לא קלטו ולא עמדו בפרץ ובביקושים שאנחנו רגילים אליהם.

כמו כן, הנגזרת של עובדים בבידוד – משמעה שעות נוספות ועבודה במשמרות כפולות לעובדים אחרים.

אני חוזר להיבט הכלכלי – אנחנו צפינו סדר גודל והערכה של יעד או תוספת ישירה מהקורונה של 4,5 מיליון שקלים בחודש לגירעון שלנו. לצערנו, נתוני אמת של מרץ ובמרבית הנתונים של אפריל – לצערנו צדקנו.

חשוב לי לציין שאנחנו בקשר רציף עם משרד הבריאות וגם עם אגף תקציבים במשרד האוצר, שמינו לנו כבר לפני למעלה מחודש מלווה שיאשש את הנתונים. אנחנו בשיח יום יומי עם הנציגים – הכול במארה למצוא פתרון. אני חלילה לא אומר שאין רצון ואין קשב אבל הבעיה היא בתשובות ובמענה.

עידו, זה חודש וחצי. משיח – אלא אם כן אתה מגדל קנאביס,לא נראה לי שאתה מתפרנס. איפה זה עומד בתכלס?

אז תכף אשמח שנעבור לגורמי המקצוע.

מיד אני אשאל אותם אבל אני שואל גם אותך.

בשורה התחתונה, מהצד שלי כרגע – לנו יש בעיה תקציבית והערכה, לפחות על חודש וחצי, חודשיים וחצי, בהנחה שאכן מסיבת הסיום של הקורונה מאחורינו – אנחנו מקווים שהיא אכן מאחורינו אבל אנחנו עוד לא שם – אנחנו מדברים על צורך תקציבי של כ-15 מיליון שקל כדי לתת מענה אמתי לצרכים ישירים כתוצאה מהקורונה לבית החולים. הדיאלוג והשיח, כמו שאמרת, כרגע לא ישיר, לא בהיקף ולא בתזמון. ואנחנו, כעמותה, מחויבים לשלם משכורות בזמן. אני חתמתי היום על צ'קים למוסדות המדינה של מע"מ ומס הכנסה בהיקף של מיליוני שקלים שאני מחויב עליהם על-פי חוק, ובאתה נשימה, מהצד השני, אנחנו עדין לא קיבלנו – שוב, ראיונות ושיח והקשבה יש, אני אינני מבקר על האנשים ורמת הנתינה שלהם אבל בשורה התחתונה, אין החלטות. הוועד המנהל שלנו דרש ממני להציג תכנית של - - - וביום ראשון, אני, הוועד וההנהלה שלי מכונסים בדיוק למטרה הזאת. אנחנו התחלנו לעבוד כדי להבין איך אנחנו מתחילים לסגור שירותים. זו השורה התחתונה.

שאלה אחרונה, לפני שאני הולך לחפש תשובות במשרד הבריאות ומשרד האוצר: אני זוכר משהו שנתפס לי מהפעם האחרונה שהיית פה – זה כשציינת את מספר המונשמים שיש ב"רעות" על בסיס קבוע. האם אתה יכול להגיד לנו כמה מטופלים יש ב"רעות" וכמה מונשמים היום? אני זוכר שנקבת במספר 130 בפעם הקודמת על בסיס של קבע.

נכון.

אתה יכול להגיד לנו איפה זה עומד עכשיו?

בית החולים השיקומי "רעות" נותן מענה באופן קבוע, נכון ללפני חודש וחצי, זה היה 135 מונשמים כרוניים, חלקם כרוניים חלקם בשיקום נשימתי. מאז הגדלנו את היצע המיטות, כנגזרת מהמאמצים שלנו (סיוע במאמץ של תרומות ולא רק בסיוע ממשלתי עד כה) – זה גם ציר שעדין לא הבשיל, והוספנו עוד מיטות מונשמים. היום אנחנו עומדים על כמעט 140 מיטות מונשמים, חלקם כרוניים ומרביתם עוברים שיקום נשימתי - -

יש לך פי 2.5 מונשמים מאשר אנשים שמונשמים מקורונה בזמן שאנחנו מדברים, נכון?

נכון, ומתוך כך יש לנו גם לא מעט משוקמיי קורונה. קלטנו כבר קרוב ל-10 משוקמיי קורונה. קרי, חולי קורונה שסיימו את הטיפול האקוטי שלהם ועברו אלינו לשיקום. שיקום נשימתי, זו המומחיות שלנו ואני מתגאה להגיד שהצוותים המקצועיים שלנו הם הצוותים הטובים בארץ בהקשר הזה.

זה אירוע שאם לא ניתן מענה לנגזרות הישירות של הקורונה – אנחנו על עברי פי פחת בהקשר הכלכלי והתקציבי.

עידו, תודה בשלב הזה.

אני רוצה להעלות את רני פלוטניק ממשרד הבריאות. אני רוצה להבין ממך, לפני שנפנה לאוצר – עד כמה "רעות" הוא אינדיקטיבי, כמו שאמרנו, אז כמה הבעיה היא באמת ארצית? ובאיזה גודל כספי מדובר כשאנחנו סוכמים את סך כל המוסדות הדומים ל"רעות"? וכן, האם אתה יכול להגיד לנו איפה הפתרון עומד?

אני אגיד ש"רעות" הוא אינדיקטיבי. לצערי, הבעיה ש"רעות" מציג היא לא ייחודית רק לו. יש לנו הרבה מוסדות, גם מוסדות רפואיים-גריאטריים וגם בתי חולים כלליים שנקלעו למצוקה תקציבית אמתית במשבר הזה, ואנחנו עובדים בחודשיים האחרונים על פתרונות תקציביים ותזרימיים עבורם. חלקם הבשילו כבר, חלקם טרם הבשילו.

על כמה כסף מדובר בתזרים חודשי?

אנחנו מדברים – בבדיקה האחרונה שעשינו מול בתי החולים העצמאיים באופן כללי – כלומר, לא הממשלתיים ולא אלה של "כללית", ומול המרכזים הגדולים כולל את "רעות – אנחנו מדברים על הערכה של פגיעה תזרימית בחודשים מרץ ואפריל, של 200 מיליון שקל.

תסביר לי איפה זה עומד בתוך המספר שנזרק לאוויר – שמשרד הבריאות מקבל 11 מיליארד שקל לטיפול בקורונה. זה בתוך זה או שהטיפול בקורונה זה משהו אחר?

אז בהחלטת הממשלה שנגעה בסך התקציב של הטיפול בקורונה – אני יכול להגיד שסומנו, בין השאר, 130 מיליון שקלים שמיועדים לפתירת בעיות של יציבות פיננסית של בתי החולים. זה חלק מהכסף.

של בתי החולים. האם המר"גים והמוסדות הפרטיים הם לצורך העניין בתוך בתי החולים?

כן. אנחנו מתחשבים ב - - -

אז זה פער עצום. אם יש לך 130 לכל 23 בתי החולים במדינת ישראל, נדמה לי שזה מספרם, שאני לא בטוח שבמניין של ה-23 המר"גים נחשבים – אבל גם אם כן, זה טיפה בים מול ה-20 מיליון, שאתה מציין בתשובה הקודמת שלך.

צריך לזכור שחלק מהפער צריך לזכור שחלק מהפער התזרימי של ה-200 מיליון נובע מכל מיני סעיפים שכן מטופלים בצורה ישירה כמו בנושא של ציוד מיגון, של רכש מכונות הנשמה. כלומר, הבעיות התזרימיות שהצגתי הן בעיות כוללות, והמשרדים גם נותנים מענה נקודתי לכל מיני תחומים בנושא של קורונה, גם בנושאים של כוח אדם, גם בנושאים של רכש של ציוד ומלאי - לזה "צבענו" כסף. ובלי קשר לכסף הזה ש"צבענו", יש גם 130 מיליון שקלים, מהחלטת הממשלה, שהם לא "צבועים" כרגע.

ואתם מחלקים אותם, אתם לא מחלקים אותם? אתם עדין מתדיינים על קריטריונים? איפה זה עומד?

אז האתגר ביחס למוסדות הצבאיים הוא שבניגוד לבתי חולים ממשלתיים או לבתי חולים של "כללית", ההזרמה התקציבית יותר מורכבת כי במדינה מחויבים לעקרונות של שוויון וצדק חלוקתי בין המוסדות, אז על כל הזרמה תקציבית שאנחנו עושים, אנחנו צריכים לכתוב מבחן תמיכה או לערוך הסכם רכש שירותי עם המוסד. אז בחלק מהתחומים עשינו הסכמי רכש שירותיים עם בתי החולים, והם מפצים אותך דרך זה. ספציפית, במקרה של "רעות", הגענו להסכמה עם משרד האוצר – "רעות" ומרל"גים נוספים, שאנחנו נכתוב מבחן תמיכה חדש שבא לפצות מוסדות רפואיים-גריאטריים, שנקלעו למצוקה בעקבות הקורונה.

תשמע, מפצים עסקים שנפגעו בקורונה, הם מוצאים לזה קריטריונים, מוצאים לזה הגדרות. אני מבין לחלוטין את הצורך לעבוד באופן סדור ושוויוני, אתם שירות ציבורי אבל בסוף פותרים את זה. פה אתה מדבר על אנשים שהם מצילי חיים או מטפלים באוכלוסיות סיכון פשוטו כמשמעו.

אתה צודק. במקביל לעבודה הזאת שאנחנו עושים לעבודה הסדורה, אנחנו כל הזמן מחפשים עוד פתרונות. אני יכול להגיד שהצוות שלי, בחודשיים האחרונים – עיקר העיסוק שלנו זה איך להעביר כסף לבתי החולים בכל הצינורות האפשריים. אנחנו קמים בבוקר וזה מה שאנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים איך להעביר כסף – לא משנה על מה ולא משנה איך, אנחנו ערים למצוקה התקציבית והתזרימית של בתי החולים, וזה מה שאנחנו עובדים עליו בחודשיים האחרונים. לצערי, לא תמיד אנחנו מצליחים.

כי מה? תן לנו את הפקק, איפה החסם יושב?

יש לנו חסם תקציבי. זה לא סוד שהמדינה נמצאת במצוקה מאוד גדולה. אנחנו מדברים על צניחה חדה בהכנסות המדינה מול עלייה בהוצאות מהקורונה. אנחנו מדברים גם על אי-ודאות - -

בירוקרטיה היא גם כן חלק מהחגיגה?

בירוקרטיה מעכבת את הדברים אבל אני לא רוצה להיתלות בבירוקרטיה.

אם יורשה לי להתפרץ בהקשר הזה – הפרוצדורה, ואני נקלע פה שוב למונחים שהפכו לז'רגון – הבירוקרטיה והפרוצדורה, לצערנו הם חלק מהותי מהעניין. כמו שאמרתי, הדיאלוג הזה עם רני מהבריאות ועם נציגי האוצר הוא באמת יום יומי אבל בסוף, עיקר המאבק הוא גם על ההיקף, ולא פחות חשוב על ה"איך". אנחנו, כארגון עצמאי, עמותה – חברים, מדובר בעמותה. אין לי יכולת אפילו לקבל מסגרת אשראי. כשפנינו לציר המקביל של קבלת הלוואה בערבות מדינה – נדחינו בצורה חצי-לקונית. למה? משני טעמים: 1. כי אתם מאוגדים כעמותה ואין לכם מקורות תקציביים להחזר, שזה אבסורד לכשעצמו. אין לכם יכולת החזר. 2. כי ההיקפים שלכם גדולים מההיקפים של עמותות אחרות כי מה לעשות? אנחנו מגלגלים מחזור של למעלה מ-200 מיליון שקל בשנה. אז בציר הזה של המדינה, אנחנו לא יכולים לעבוד. בציר הזה, שרני מדבר עליו, גם אם אנחנו יכולים אז שוב, חלילה, עיני אינה צרה במבחני תמיכה או בעיקרון השוויון אבל אני צריך תשובות, חברים.

אתה לא יכול לצאת לתורמים בתקופה הזאת בחו"ל כי השמיים סגורים. זאת גם עוד בעיה.

וגם התורמים חטפו מכה כלכלית בקורונה, זה הרי ברור.

עידו, אז לא נותר לנו אלא לפנות למשרד האוצר. רועי קאהן, רפרנט בריאות באגף התקציבים, בוקר טוב. שמענו את הדברים. שמענו את התיאור עכשיו, של איך עמותה כמו "רעות" או מר"גים פרטיים נופלים בין הכיסאות. נדמה לי שהתשובה אצלכם.

אז כפי שאמר עידו וגם רני – באמת יש פה קבוצה ייחודית של מר"גים עצמאיים. הם לא תחת קופת חולים, הם לא שייכים לממשלה. אנחנו באמת בקשר עם עידו בשבועות האחרונים וגם עם רואת-החשבון שמשרד הבריאות מינה לו. כפי שאמר רני, אנחנו עובדים – אני מקווה ומאמין שזה יהיה בהקדם, במידי, ונוכל לתת פתרון. אנחנו עובדים על מנגנון תמיכה ייחודי, ייעודי, לאותם מר"גים עצמאיים שנכנסו למצוקה פיננסית בעקבות הקורונה. אני מקווה שיהיה לנו פתרון לזה כמה שיותר מהר כי אנחנו ערים ומודעים לבעיה.

המספר שרני פלוטניק נקב בו, של 200 מיליון שקל, אתה מכיר אותו?

אני לא יודע להתייחס עכשיו למספר הכולל כי אני לא יודע ממה הוא מורכב. אני כן מכיר את הבעיה שפה הוא הציג, של מיליוני שקלים בחודש, שהציגה רואת-החשבון. כן, את המספר הזה אני מכיר. אנחנו עדין מחדדים - -

רועי, תסביר לי את השיקול ואת המחשבות שלכם – אתם מוצאים פתרונות, ואני אומר את זה ממש לא בציניות. אתם מוצאים פתרונות היום לדברים שמשרד האוצר לא נזקק להתמודד אתם אף פעם, איך מסייעים לעסקים פרטיים, לגופים שברגיל, בימים רגילים, משרד האוצר לא פותח להם את הדלת, ובצדק לא פותח להם את הדלת. אז בדבר כזה, שזה ב"קור-ביזנס" של ההתמודדות עם הקורונה, אתם לא יכולים למצוא את הפתרון?

דיברתי על זה גם עידו השבוע. אם באחד ממנגנוני התמיכה החדשים והייחודיים שהממשלה ומשרד האוצר מצא לעסקים ולעמותות, הוא היה יודע להיכנס, אז היינו פותרים את זה באמת דרך הצינור הזה, כפי שגם ניסינו לדבר על זה. אף אחד מאותם פתרונות שאתה מציג לא פותרים ולא יכולים לתת מענה למר"ג עצמאי שהוא גם עמותה - -

אני יכול להציע לך מה שמציעה לי עכשיו היועצת המשפטית?

כן.

אתם, למשל, הקפאתם את תשלומי המסים לעסקים. סיפר לנו עידו שהוא יושב עכשיו ורושם לכם צ'קים על מע"מ וכל מיני דברים בעודו לא יודע מאיפה הוא יביא את הכסף. למה לא להקפיא את תשלומי המסים למוסדות כאלה? כבר אתה נותן להם לא עזרה תזרימית אלא מונע מהם הוצאה.

לא יודע להגיד את זה עכשיו. אפשר לבדוק איך לעשות את זה. אין לי לזה תשובה בשליפה לומר ספציפית על הקפאת תשלומי הביטוח הלאומי של מר"ג "רעות". אני יכול לבדוק את זה כאופציה. אני חושב שהפתרון שרני ואני עובדים עליו הוא פתרון נכון וטוב יותר, לייצר מנגנון תמיכה ספציפי במר"ג עצמאי כזה אבל גם הפתרון שאתה מציע – אני אבדוק אותו.

רק שאלה אחת: מה לוחות הזמנים? כולם רוצים נורא טוב אבל מתי אנחנו נוכל לדעת שסגרתם את הפינה הזאת, כי זה דיון מעקב, זה לא דיון ראשון. היה דיון ראשון, הבעיות עלו וזה היה בסוף מרץ. אנחנו היום עוד מעט באמצע מאי. מה לוח הזמנים שאתה נוקט בו באוצר, שאנחנו יודעים שנשים "וי" על הדבר הזה?

אני לא יכול לתת לך יום מדויק. אני יכול להגיד לך שכבר אתמול – רני ואני עובדים בשבועות האחרונים על נוסח של מתווה מוסכם, מתווה של מבחן תמיכה. אני מקווה שבהקדם המידי נוכל לפרסם אותו ולהתקדם.

תראו, אני מתעקש על העניין הזה. לא יכול להיות מצב כזה. גם אם אתה לא יכול, תשאל. צריך לקבל תאריך. הוועדה הזאת היא לא ועדה "נייס טו-הב". אנחנו בודקים את העניין כי יש פה מצוקה של אנשים ואנחנו רוצים לדעת תאריך. אז אם אתה לא יכול לנקוב בו, זה בסדר גמור. אני לא מבקש לא שעה ולא יום אבל כן לדעת מתי זה הולך לקרות. עוד שבוע, עוד עשרה ימים? אנחנו לא באמת איזו ועדה שאיך אומרים? שואלת שאלות וממשיכים הלאה לנושא הבא. אנחנו בדיון מעקב, ולדעתי המעקב מוכיח שההתקדמות היא איטית. אין לי שום טענות לאף אחד אבל תאריך צריך להיות.

אני מבין, אני מקבל. אין לי יום מדויק אבל כמו שאתה אומר, זה סדר הגודל של הזמנים. כשאני אומר "בהקדם" - זה כמו שאתה אומר - אני מקווה שיהיה לנו מתווה שנוכל להציג אותו למר"ג תוך שבוע, עשרה ימים, משהו במועד הזה ולא שאני אומר בהקדם – חודשיים. זו הכוונה. הכוונה לפתור את זה מהר.

אוקי. לא נותר לנו אלא להגיד: חבר'ה, תפתרו את זה, ותפתרו את זה מהר. זה חיי אדם, פשוטו כמשמעו. זה מוסדות שנותנים פתרון במקום שהמדינה – אני לא אומר שהיא הייתה צריכה, אם ברגיל "רעות" מתמודדת עם זה. אתם צריכים להתייחס אליהם כמו אל מוסדות של המדינה. בסוף, זה לא מוסד לכוונת רווח שמנצל מצוקה של אנשים.

הוועדה מודיעה בזה דעה מאוד ברורה. תודה.



חוסרים בבדיקות ומיגון של צוותים רפואיים - מעקב

אני עובר לנושא האחרון - -

עוד לא התחבר.

אז אני אציג את הנושא, ואני מקווה שתוך כדי זה הוא יתחבר ואם לא, אנחנו נאלץ לוותר על זה.

בעקבות פניות שהגיעו לחבר הכנסת סגלוביץ' ואלי, וגם מסמכים שמונחים בפנינו כמו למשל הדוח של מרכז השליטה, שמציין מצאי בתחום המיגון ומראה שבתחום המיגון, יחסית לכמויות היעד שנקבעו על ידי משרד הבריאות, אנחנו נמצאים בחלק גדול מפריטי המיגון באחוזים בודדים או בין 10% ל-15%. החלטנו להעלות את הנושא של מיגון בדיקות ומיגון של צוותים רפואיים.

נמצא אתנו אבי בן זקן, מנהל תכנון פיתוח ובינוי מוסדות רפואה. שוב, אני רוצה להתחיל אתך בשאלה כללית: את הפיקוח לגבי בדיקות של צוותים רפואיים אנחנו מכירים. חלקו התנהל פה, בתוך הוועדה. לסוגיית המיגון אמרתי – גם קיבלנו פניות של ארגון "מדעת" שפנה אלינו וגם כתב לכם מכתב, וגם שוב, כשאנחנו מסתכלים על המספרים כפי שניתנו לנו על ידי המשל"ט, מי שהיה אחראי על הרכש מטעם הממשלה – המספרים הם נמוכים יחסית ליעדים. האם יש בעיה במיגון או בבדיקות של צוות רפואי במדינת ישראל?

חד-משמעית התשובה היא לא. יש לנו את כל המיגון שסימנו לעצמנו. אנחנו בעודף של מיגון ביחס למה שצריך. בעודף גדול של מיגון. אנחנו קולטים כרגע לתוך מחסני משרד הבריאות ומחסנים נוספים שאנחנו שוכרים, עשרות-אלפי משטחים שעליהם נמצא ציוד מיגון. אין שום חוסר. אותו דבר גם עם הבדיקות הרפואיות. בדיקות לקורונה – יש לנו מעל 15,000 בדיקות ביום, כמו שאתה מתעדכן ברמה היומית. אתמול - - - ולכן, כל בדיקה שנדרשת מקבלת מענה. אין לנו כרגע עודף בציוד. בנוסף לרכש הגדול שנעשה מחו"ל בהרבה מאוד יוזמה עם הרבה מאוד שופטים, אנחנו גם פתחנו קווי ייצור ישראלים לחלק גדול מהציוד ולכן, ככל שהמשבר הבא יפגוש אותנו – יהיו מחסנים מלאים בציוד וגם תהיה יכולת ייצור מקומית.

תודה רבה רבה. השם יברך אותך. תודה רבה.

ברכת השם, תמיד טוב שתשמע במיקרופון.

אבי, אתה יודע, אני מסתכל בדוח של המשל"ט על מסיכה N95, שאני מניח שרוב המסכות N95 מיועדות לצוותים רפואיים וכדומה. לפי הנתונים של המשל"ט, ב-1 במאי סופקו 8.12% מהיעד השנתי שלכם להצטיידות. אז אם תגיד לי שהמספר הזה מספיק לכם לעכשיו וההזמנות הבאות יכסו להמשך – בסדר. אנחנו מסתכלים על הנתון הזה, ואיך שהוא זה לא משתלב עם התמונה שאתה מציג לנו.

עפר, ה-8.12% אומר מיליוני מסכות - -

1.246.300 מיליון.

אני אומר – יש יותר ממיליון מסכות שכרגע נמצאות במחסנים. מספקים באופן סדיר לבתי החולים, בנוסף ליכולת ייצור ישראלית שמייצרים כרגע ובנוסף להזמנות שמגיעות כל הזמן. אנחנו לא נמצאים במחסור, אנחנו נמצאים בעודף. אנחנו נמצאים עם מחסנים מלאים לגל הבא. אנחנו נערכים ויש לנו מספיק ציוד. לא יהיה מחסור בציוד לרופאים, ככל שהתרחיש יהיה – בכל תרחיש שלא יהיה.

אז מה, מספרי היעד האלה, שזה נגיד פי 12 ממה שיש לנו עכשיו, זה מה? זה סתם מספרים באוויר?

לא, ממש לא. יש עבודה מאוד מאוד רצינית שחזתה מה יהיה התרחיש. התרחיש, לשמחתנו הרבה, לא התממש. לאור התרחיש ולאור התארכות התרחיש, אנחנו יצרנו יעדי רכש ורכשנו בהתאם לאותם יעדים. מה שקורה כרגע, התרחיש, כמו שכולנו יודעים, לא מתממש. לכן, העודפים שנוצרים בציוד מיגון הם עודפים מאוד מאוד גדולים. יחד עם זאת, לא הורדנו את יעדי הרכש. אנחנו ממשיכים לרכוש מאותם יעדים על מנת להיות מוכנים בגל הבא, שיבוא בנובמבר. אם גם הוא לא יבוא, יהיה במדינת ישראל מספיק ציוד מיגון כדי לספק לצוותים רפואיים שמשתמשים בו גם בשגרה. ולכן, אני לא מוטרד מזה שיהיה לנו קצת עודף, זה בסדר גמור. אין שום בעיה ואין שום - - - עוד יותר מזה, אנחנו מספקים ציוד לרופאים שלא נלקחו בהתחלה - -

האם כשאתה אומר "צוותים רפואיים", אתה כולל גם את קופות החולים?

כמובן. אנחנו מספקים לכלל מערכת הבריאות באשר היא, וגם לגופים שהם לא מערכת הבריאות קלאסית כמו למשל פיקוד העורף, כמו גופים עם צרכים אחרים, שלקחו חלק במאמץ הזה וזקוקים לציוד מיגון. לכולם סיפקנו ואנחנו נמצאים במצב בסדר גמור עם אמצעי מיגון. אין לנו שום פער.

עכשיו אין פער אבל אני מתייחס לנתונים של המשל"ט, למה אנחנו רוצים להגיע. עדין רוצים להגיע לשם?

כן. תרחישי הייחוס, כפי שנקבעו על ידי המל"ג - -

איך יכול להיות תרחיש ייחוס שהוא פי 12 ממה שיש לנו עכשיו, אם אתה אומר שמה שיש לנו עכשיו מספיק לא רק לשוטף של עכשיו אלא גם להיערכות - -

עוד פעם, אני אנסה להסביר ואני מקווה שאהיה מובן: היעד רכש הוא לפי תרחיש הייחוס של עד 7,000 מונשמים ועד 10,000 מטופלים אחרים במערכת הבריאות, על כל הנגזרות של זה, כולל חולים קלים ומה שנדרש. אז לפי זה נקבע תרחיש הייחוס, ומשם אנחנו מתקדמים לפי תאריך היעד. תאריך היעד - המחשבה הייתה שהמספר הגדול של נדרשי ההנשמה יהיו באזור יוני, יולי. כרגע הוא עובר לאזור ספטמבר, אוקטובר, באזור החורף. ולכן, אנחנו לא משנים את היעדים, אנחנו ממשיכים לרכוש. קבענו עכשיו יעד לבדיקה כל מספר חודשים, לראות מה התממש, מה לא התממש וכמה נדרש. תבינו שגם בשגרה שהיא לא קורונה, גם עכשיו, שאין הרבה חולים, עדין הצוותים הרפואיים נדרשים להתמגן גם בבתי החולים וגם במיונים וגם כשניגשים לחולה שפעת אבל עדין לא יודעים מה האנמנזה שלו – אז עד שלא יודעים, מתמגנים מיגון מלא. לכן, הציוד נדרש גם היום ואנחנו מספקים אותו באופן שבועי לכל בתי החולים.

אפרופו, הזכרת את מכונות ההנשמה שזה לאו דווקא הנושא שעליו דיברנו עכשיו אבל אנחנו מכירים את המספרים שהוזמנו למכונות ההנשמה, מתוך ידיעה שחלק גדול לא יגיע ואכן, חלק גדול לא הגיע. למשל, ברכש בחו"ל, עד היום, ה-1.5 הגיעו 196 מכונות והוזמנו בין 11,000 ל-13,000. יכול להיות שאתם במצב שפשוט הזמנתם ככה כי לא ידעתם מה יגיע, ועכשיו אנחנו נאלצים למלא אחרי ההזמנות האלה?

כמה דברים: 1. מכונות ההנשמה – הגיעו כבר מעל 500.

לא, ברכש הכולל הגיעו ארבע ומאות ומשהו, מתוכן 196 מחו"ל. אלה המספרים של המשל"ט אבל אני לא רוצה להתעכב בוויכוח הזה.

בסדר, לא משנה חו"ל או ישראל. אני מעדיף לקבל את המכונות מישראל, זו תעשייה מקומית וגם מה שנסתמך עליו, אין לי בעיה, אני לא מבדיל כרגע בין חו"ל או ישראל. קיבלנו מעל 500 מכונות שנרכשו עכשיו יחד עם 410 מכונות שהיו לנו, לפני התרחיש הזה. זה כמעט 900 מכונות שמסופקות לנו למערכת. בעוד כמה חודשים אמורות להגיע עוד כ-3,000 מכונות ואנחנו בודקים הזמנות שהזמנו שכרגע אין צפי הגעה או שיש אפשרות לבטל אותן מול הספקים – אנחנו נצמצם הזמנות שאין ביטחון בהגעה שלהן על מנת לחסוך כסף אבל גם בציר הזה, אנחנו מאוד רגועים ויודעים שבסוף יגיעו, לכל מקרה שכל יהיה – יהיו מספיק מכונות הנשמה במדינת ישראל לטפל בכל חולה מונשם שיצטרך מכונת הנשמה ו - - -

גם פה, אנחנו מאוד רגועים. יש לנו מספיק מכונות. - - - גם במחסנים של הצבא, שיהיו לשעת חירום של הצבא אז נוכל ללמוד ולהשתמש בהן ולהעביר אותן אל הצוותים הרפואיים ולכן, גם בציר הזה, בוודאות גבוהה אנחנו רגועים שהדברים יהיו מוכנים בזמן, והם מוכנים בזמן.

מאה אחוז. אם אתם רגועים, לנו לא נותר אלא להירגע יחד אתכם. אבי בן זקן, תודה רבה.

אני רוצה ממש לסיום, לפני שנעבור לדיון הפנימי שלנו, להעלות את דוקטור איריס לקסר, ידידת המחלקה, הממונה על הגריאטריה במשרד הבריאות – היא ביקשה לעלות כדי לענות לנו על כמה מהשאלות שעלו פה, לגבי הסיעוד בבתי האבות. איריס לקסר, את אתנו?

כן, אני אתכם.

שלום איריס, מה שלומך? את מכירה את השאלות ששאלנו בראש וראשונה – האם אתם מסכמים על צורך נוסף בהבאת עובדים סיעודיים מחו"ל לצורך בתי האבות? אם כן – כמה, ואיפה זה עומד?

סוגיית המטפלים הסיעודיים במוסדות עלתה גם לפני אירוע הקורונה – עלתה הסוגיה של מתן עובדים זרים למוסדות. הייתה הסכמה של מנכ"ל משרד הבריאות, היה דיון אצל מזכיר ראש-הממשלה וגם הפרופסור שמחון, מהמועצה לכלכלה, היה בעד וכבר התחילה להיכתב הצעת מחליטים להבאה של כ-2,000 עובדים זרים. הצורך עלה הרבה יותר סביב עידן הקורונה, גם בגלל הקושי שהיה עוד קודם בכמות המטפלים הסיעודיים וגם בגלל הקושי של חוסר של מטפלים בגלל בידוד, בגלל תחלואה וגם בגלל שאנחנו השתדלנו שלא יעבדו ביותר ממקום אחד או רק בשני מקומות ולא בשלושה, ארבעה מקומות.

הדיונים האלה עלו כמה פעמים במל"ל והייתה הסכמה, ויש טיוטה שכרגע מתקדמת לכתיבה של הצעת החלטת ממשלה, שאנחנו עושים את זה בשיתוף עם המועצה לכלכלה. הטיוטה כרגע בינינו, ואני חושבת שהדברים האלה יתגבשו בימים הקרובים.

אני רוצה להגיד שבמקביל, גם לפני תקופת הקורונה אבל גם היום, אנחנו רוצים להמשיך ולטייב ולעשות מאמצים שעובדים ישראלים יגיעו להיות מטפלים סיעודיים. הייתה תכנית גדולה, ששיתפנו פעולה עם שולחן שהוביל משרד ראש-הממשלה, וגם שם יש הצעת מחליטים שנמצאת בטיוטה, איך לטייב את תפקיד המטפל הסיעודי. זה בעיקר לקהילה אבל גם לכוחות העזר הסיעודיים במוסדות הסיעודיים, וגם עכשיו אני חושבת שצריך לטייב את שני הדברים האלה. צריך לפעול בשני המסלולים, כשכרגע הנושא של עובדים זרים למוסדות הסיעודיים זה משהו שהוא נדרש בצורה די דחופה, וחשבנו על כל מיני תהליכים, איך לעשות את זה כמה שיותר מהיר, בשיתוף עם נציגים ממשרד החוץ - -

כשאת מדברת על עובדים ישראלים, איכשהו זה מצלצל לי כמו הניסיונות דרך עבודה מועדפת, להפנות ישראלים לבניין או לחקלאות, כשבסוף העבודה המועדפת הייתה אבל הישראלים לא הגיעו. כמה היום מתוך כוח העזר הסיעודי הוא ישראלי היום? באחוזים? סדר גודל?

אין לי כרגע מספרים אבל אני יכולה להגיד לך שבצפון ובדרום הארץ, רוב המטפלים הם מטפלים ישראלים. עשינו גם תהליך עם עובדים פלסטינים – תהליך מסודר של קרוב ל-300 עובדים פלסטינים שעובדים בישראל. הייתה לנו אפשרות להביא עד 1,000 אבל גם בנושאים האלה יש כל מיני קשיים.

אני יכולה להגיד לך בצורה כללית שבין גדרה לחדרה – 80% עד 90% מהמטפלים הסיעודיים הם מהגרי עבודה ולא עובדים ישראלים.

ברור.

הנושא הזה עלה כמה פעמים לדיון כי זה נושק לנושא של טיפול נאות ומניעת - - - שיש צורך להגדיר את התפקיד של המטפל הסיעודי גם עם אופק מקצועי, גם עם שכר, גם עם הגדרה מאוד משמעותית. זה משהו הרבה יותר רחב. אני אומרת שזה לא במקום עובדים זרים. אני חושבת שכמו שאתה מרמז, הישראלים לא יגיעו לתפקיד הזה אם לא נשנה את המהות שלו וניתן אופק. בכל העולם, לא רק אצלנו, גם אם מסתכלים ב-OECD ו-WHO (ארגון הבריאות העולמי), יש אין סוף דיונים על הנושא הזה. ברוב המקומות, המטפלים שמטפלים בטיפול הסיעודי הצמוד לאדם הקשיש הסיעודי הם מהגרי עבודה בדרך כלל.

תודה רבה דוקטור לקסר, שנתת לנו את התשובות האלה.

אני מסכם את הישיבה: אני חושב שהדברים בסך הכול, בנושאים הראשון והשני – קיבלנו תשובות. אנחנו מקווים שהתשובות ביחס למיגון הצוות הרפואי – אין לי סיבה להטיל ספק בדברים שאבי בן זקן אמר לנו אבל המספרים – קשה לנו ליישב אותם. יכול להיות שהמספרים נבעו מצעדי הצטיידות שנקבעו. אנחנו נדון בסיכום שלנו גם בסוגיית תרחיש הייחוס, מתרחישי ייחוס לא ראליים בסופו של דבר, ולגבי הצורך לתת סיוע למר"גים וגם למוסדות הפרטיים שעוסקים באוכלוסייה שבסיכון. אני חושב שאני מייצג את הדעה של כולם שצריך לעשות את זה מהר, וצריך לחתוך דרך כל הבירוקרטיה.

אני מסיים את הישיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.