פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18
הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
18/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 23
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שני, כ"ד באייר התש"ף (18 במאי 2020), שעה 10:00

השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
סונדוס סאלח

יוסף ג'בארין

עמית מרזאי - משרד האוצר

נורית ויסברג נקאש - מפקחת ארצית (עו""ס משפחה), משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

זיו נאור - מנהלת היחידה הכלכלית-הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

מהא שחאדה סויטאת - עו"ד, איתך מעכי

ח'יר אלבאז - יושב ראש הארגון, עמותת אגיק מכון הנגב

אווה סמאן - ארגון מנהלי הלשכות

סאמר קיידן - נהג אוטובוס, חברת קווים

ענת מימון

תמי ברנע

יפעת קדם




השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. זה דיון המשך של הדיון הקודם שהיה על השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית. ננסה היום להתמקד בשני נושאים עיקריים. הראשון, כל הנושא של הלוואות בערבות מדינה והתייחסות הבנקים באופן כללי לאוכלוסייה, מאחר ושמענו הרבה תלונות בדיון הקודם וגם בפניות ישירות אלי ולשאר חברי הכנסת, טענות קשות על הקשחה בעמדת הבנקים. נעבור אחר כך לדיון המשך בנושא הרווחה של האוכלוסייה בהשפעת הקורונה. אני מאוד מכבדת את העבודה הקשה שעשיתם במרכז המחקר והמידע בכנסת.

אתמול בלילה קיבלנו נתונים עדכניים מאגף החשב הכללי. סך כל הבקשות להלוואות לערבות מדינה היו 56,195. 64% מתוכן אלו בקשות שכבר טופלו, שעברו לטיפול הבנקים. 70% מתוך 64% הבקשות אושרו, שזה 25,000 בקשות, ו-30% בקשות להלוואות נדחו. סכום ההלוואות שאושר עומד על 9 מיליארד 860 מיליון.

לגבי הנתונים בפילוח המגזרי, הצלחנו לקבל את הנתונים גם על ההלוואות שאושרו. חשוב להדגיש שהפילוח הוא לפי ישובים, לפי המיקום של העסק.

מיקום העסק, או מיקום חשבון הבנק?

המיקום של העסק. מתוך 25,000 הלוואות שאושרו, 11%, כ-2,700, היו במגזר הערבי. כשרואים את הסכומים שאושרו מתוך כמעט 10 מיליארד, אנחנו רואים ש-790 מיליון שקל ניתנו לעסקים במגזר הערבי.

פחות ממיליארד.

כן, 8%. אם אנחנו עושים את החישוב של סכום ההלוואה הממוצעת שאושרה, אנחנו רואים שהיא נמוכה בכ-30% מהממוצע הארצי של ההלוואות.

סכום ההלוואה הממוצע לא ממש מדגיש את העובדה ש-8% קיבלו לעומת 13% שהגישו. יש הבדל של 5% בין אלה שהגישו לאלה שקיבלו.

8% זה סכומים, 13% זה מספר הבקשות. אנחנו רואים ש-13% בקשות הוגשו, רק 11% מתוכן אושרו. מה שאושר זה בסכומים יותר נמוכים.

ההבדל בין אחוז הבקשות שהוגשו לבין אחוז הבקשות שאושרו הוא לא גבוה, הוא 2%.

בדיוק. אנחנו רואים איזו שהיא ירידה מסוימת. הנקודה היא שהסכומים משמעותית יותר נמוכים.

האם הסכומים שמאושרים הם לפי החלטת הבנק, לא לפי הבקשה?

יכול להיות שיש גם פער בנושא הזה. אני יודע שסכומי הבקשות שהגיעו היו סכומים מאוד גבוהים – אמרו לי משהו כמו כמעט 40 מיליארד. לפעמים העסקים מגישים בקשות מעבר לתקרה במסגרת הקרן.

מה שמעניין אותי זה האחוז של אלה שסורבו, הסיבות. בעלי עסקים מתקשרים ומדווחים שמסורבות הבקשות שלהם. הרבה פעמים הם מגישים בקשות והסכום שניתן להם הוא קטן.

הנתונים של קרן ההלוואות מנוהלים על ידי החשכ"ל, לא על ידי בנק ישראל. לא היה לי את הפילוח של המגזר הערבי עד עכשיו.

אני שמחה שתרמתי לכם לדעת מה קורה בפינה הזאת. בתחילת המשבר, פניתי לאיגוד הבנקים וביקשתי שיפיצו איזו שהיא מדיניות ברורה לגבי הקלה בקבלת אשראי והלוואות מהבנקים, וזה עוד לפני שידענו שתהיה קרן הלוואות בערבות מדינה. נאמר לי שהבנקים קיבלו הוראה לאפשר חריגה באשראי של עד 100,000 לעסקים ועד 5,000 לאנשים פרטיים. ממה שאני שומעת מהציבור ומהפניות החוזרות ונשנות, העסקים הם על סף התמוטטות. לא רק שלא הקלו - הקשיחו את התנאים.

אני לא רואה הקשחה בנתונים שהמ.מ.מ נתן. אנחנו רואים שהמגזר הערבי נמצא באופן דומה למגזר היהודי, אין הבדלים חריגים. את סכום ההלוואה היותר נמוך אני נוטה לייחס לפעילות במגזרים שהם יותר מסוכנים ואולי דורשים הלוואות בהיקפים יותר נמוכים. לא הייתי קופצת למסקנה שיש פה איזה שהוא הבדל בולט.

כשדיברתי על הקשחה, דיברתי באופן כללי. ההקשחה בעניין האשראי בולטת בבנקים.

לא ספציפית למגזר.

באופן כללי. יכול להיות שזה בגלל שהעסקים באוכלוסייה הערבית הם בתחומים המסוכנים, כמו הסעדה, כמו שירותים. בואי תספרי לי מה התפקיד שלכם ואיך את מסתכלת על מה שהבנקים עושים בתקופה הזאת. יש הבדל בגודל ההלוואות.

<< אורח

נכון. מכיוון שאני לא יודעת איזה סכום הם ביקשו, קשה לי להגיד האם באמת הסכום שהם קיבלו הוא בהכרח יותר נמוך. יכול להיות שהם פועלים בתחומים שבהם היקף האשראי הוא יותר נמוך. אני מבקשת לא להתייחס לנתון שאנחנו לא יודעים לעבד ולהבין בדיוק מה הוא אומר.

מתחילת המשבר ביקשנו מהבנקים להיות כמה שיותר רכים, אדיבים, מבינים, להסתכל על הצרכים של האוכלוסייה, לנסות לתת מענה כמיטב היכולת. עם זאת, ואת זה חשוב להדגיש, הבנקים מנהלים את הסיכונים שלהם. יש תחומים שאשראי הוא לא פתרון נכון לבעיה שנוצרה. אם הסיכוי שהעסק יחזיר את האשראי לבנק הוא מאוד מאוד נמוך, הדרך הנכונה לכל הפחות היא לתת ערבות ממשלתית בהיקף יותר משמעותי, אם לא משהו מעבר לזה, כמו למשל מתן מענקים. לא בהכרח כל הבעיות של המשבר צריכות להיות מטופלות אך ורק על ידי אשראי, וזה כמובן נכון לכל האוכלוסייה.

מה הכוונה במענקים?

אנחנו רואים מה קורה בעולם. יש ממשלות שבוחרות להעביר סכומים כמענק, לא כחלק מהלוואה.

לא במחוזותינו.

אנחנו מנסים לגרום לבנקים להעמיד אשראי בצורה משמעותית ככל שניתן. אנחנו רואים שבחודשיים הראשונים של המשבר הבנקים העמידו אשראי בקנה מידה של שישה חודשים. הם ללא ספק העמידו הרבה מאוד אשראי. אני מבינה שיש חלקים גדולים בציבור שעדיין מרגישים שמקשים איתם. כנראה שהצורך של הציבור באשראי גדל כל כך הרבה שאפילו הגידול המשמעותי בהיקפים של האשראי לא נתן מענה.

לפי המסמך של המ.מ.מ רואים ירידה באשראי.

בעסקים הקטנים.

בעסקים הקטנים, לא בסך האשראי העסקי. יש ירידה בעסקים הקטנים, וזה נובע בעיקר מזה שבהתחלה לקח זמן עד שהקרן לעסקים קטנים התחילה לפעול. מהרגע שהקרן התחילה לפעול, אנחנו רואים שניתנים דרכה ובאמצעים אחרים היקפים מאוד מאוד משמעותיים. אגב, בנק ישראל נקט בצעד נוסף בנוסף לקרן - הוא מאפשר לבנקים לקחת הלוואות מוזלות דרך בנק ישראל, הלוואות מוניטריות, בגין אשראי שהם מעמידים לעסקים קטנים. כל המערכת נרתמת על מנת לאפשר את זה. מכיוון שכל זה התחיל בפיגור, אנחנו עוד לא רואים את סך ההשפעה. בהתחלה הייתה ירידה באשראי לעסקים קטנים, אבל זה הולך ופוחת.

המסמך שיש בידינו, שמתייחס למרץ ואפריל, מראה ירידה.

אני מפרידה בין מרץ לאפריל. אתם מסתכלים על הנתונים יחד. במרץ הייתה ירידה מאוד חזקה ובאפריל איזו שהיא עלייה, לכן במצטבר הירידה פחות משמעותית.

האם את אומרת שלא הייתה ירידה באשראי בשני החודשים יחד?

יש ירידה באשראי לעסקים קטנים שמבוססת על ירידה מאוד חזקה במרץ ועל עלייה מסוימת באפריל. לסך המשק יש עלייה מאוד חדה באשראי.

את אומרת שבאפריל עוד לא רואים את סך כל הקרן בערבות מדינה, שזה עוד לא משתקף.

כן.

התלונה העיקרית של בעלי העסקים הייתה שלא נתנו להם בכלל הלוואה. הייתה גם תלונה על כך שהם ביקשו הלוואה בסדר גודל מסוים ונתנו להם פחות. אלו שתי התלונות העיקריות שהיו.

מה שחשוב זה לראות מה הם הענפים שבהם ההלוואות נדחו, לראות אם מדובר בענפים יותר מסוכנים. כמו שבנק ישראל אמר בסקירה השנתית שלו, יש תחומים מסוימים, כמו מסעדות, בתי קפה, תחומי התיירות, שהקרן בערבות מדינה לא נותנת את המענה המספיק.

ד"ר זיו אמרה שיש ענפים שנחשבים אצל הבנקים מסוכנים יותר. כולנו ידענו על הבעיות של המסעדות גם לפני. ידענו שיש מסעדות שנסגרות כל הזמן בישראל. יש עסקים אחרים שהתלוננו על זה שאישרו להם סכום הרבה יותר מופחת ממה שהם ביקשו, ויש עסקים שהתלוננו על כך שהם נדחו על הסף. רואים את ההבדל בסכומים בין שתי האוכלוסיות. משרד האוצר, יש לך פילוח של מספר הבקשות להלוואות שנדחו?

60% דחייה בישובים היהודים, 24% דחייה בישובים המעורבים, ו-16% דחייה בישובים הלא יהודיים.

מה כמות הפניות שלא טופלו עדיין?

יש כרגע 56,000 פניות בקרן. מתוך 36,200 שנדונו, 25,000 אושרו. 70% מהבקשות שנדונו אושרו. יש דחייה של 10,800 בקשות. מתוך 10,800 בקשות, 60% הן בקשות שנדחו בישובים יהודים, 24% בישובים המעורבים, ו-16% בישובים הלא יהודים.

אחוז הדחיות הרבה יותר גדול מאחוז הבקשות. הישובים הערביים היוו 13% מהבקשות.

נכון יהיה להסתכל על שיעור הדחיות אחרי שנקבל את הנתונים כולם. אנחנו נמצאים באיזה שהוא תהליך. התיקים שטרם אושרו - טרם נדחו. ייתכן מאוד שבסופו של יום הנתון הזה יתיישר דרומה או צפונה, אי אפשר לדעת. הנתון הזה ישתנה. כרגע יש קרוב ל-20,000 בקשות שעדיין מטופלות, כאשר מתוכן תהיה התפלגות של אישורים ודחיות. ההסתכלות כרגע על הדחיות היא הסתכלות חלקית. יכול להיות שהמצב של האישורים ישתפר, כי אנחנו מכלילים את התיקים שעדיין לא טופלו בדחיות.

אנחנו מרגישים את השטח, והשטח משדר משהו אחר לגמרי. השטח אומר שיש הקשחה מצד הבנקים בשני מימדים: אישור הלוואה וסכום מאושר. אתה יכול להראות לי אחוז גבוה של הלוואות שאושרו, אבל כשאתה מסתכל על הסכומים, הסכומים הם מאוד נמוכים ממה שמתבקש. אתם לא רואים את זה?

אנחנו רואים נתון שהוא די הומוגני בפעילות של הקרן. כרגע אין לי הנתון של ממוצע ההלוואה וממוצע הסכום המבוקש ברמה של ישוב, שזה ניתוח שאפשר לייצר. אנחנו מדברים על הלוואות מאושרות בסכום ממוצע של 400,000 שקלים. הסכום המבוקש הוא אינדיקציה טובה, הוא לא אינדיקציה מוחלטת. אנשי עסקים ביקשו את המקסימום שהם יכולים במסגרת הקרן, אבל זה לא תמיד המקסימום שהם יכולים להחזיר במסגרת התנאים של הקרן. לגוף המממן אין אינטרס להעמיד את המקסימום אם הוא יודע שהגורם שלווה את הכסף לא יוכל לעמוד בהחזר ההלוואה.

אני יודעת שהבעיה העיקרית היא באחוז הערבות של המדינה. אם המדינה הייתה מספקת ערבות יותר גבוהה, אז הבנקים היו יכולים לקבל החלטות בצורה אחרת ולא להרגיש שהם מסתכנים יותר מידי. כפי שנאמר עכשיו על ידי ד"ר זיו - אם הייתה אפשרות למענקים, אם הייתה אפשרות לערבות יותר גדולה, היינו רואים מדיניות אחרת של הבנקים. אתם הנחתם שהבנקים הם אלה שצריכים להסתכן מול האזרחים, לאו דווקא המדינה.

האם יש לך פילוח לפי בנקים - איזה בנקים נתנו, כמה, אחוזים שלהם?

יש לנו פילוח ברמת הבנק, ברמת הגוף המממן, אבל זה נתון שכרגע לא פרסמנו אותו.

הבנקים שעובדים הכי הרבה בחברה הערבית הם אלה שפחות נתנו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים מהקרן לסיוע.

אני אבקש להעביר לנו את הפילוח לפי בנק ואת הנתון על דחיות.

זו בעיה להציג פילוח לפי בנקים.

למה?

הסוגיה היא סוגיה משפטית. זו סוגיה שעלתה כבר בעבר מוועדה אחרת. זו סוגיה שהיא רגישה, אבל אני אבחן אותה שוב.

יש הבדל בין רגישה לבין משפטית. אני לא רואה למה צריך לחסות מידע שהוא אצלכם, אצל האוצר, מול ועדה פרלמנטרית. גם אני יכולה לפנות ולבקש ייעוץ משפטי בסוגיה הזאת. אם העניין הוא עניין של רגישות, אז תכבדו את הרגשות שלנו כחברי כנסת שמאוד רוצים לדעת. מה הטיעון המשפטי?

אני לא עורך דין. אני אעלה את הבקשה בשמחה. אני לא מדבר על רגשות, אני מדבר על רגישות משפטית.

אם תתייעץ ויגידו לך שלא יכולים להעביר את המידע הזה, אני אבקש לקבל הסבר בכתב מהמחלקה המשפטית שלכם על המניע המשפטי שעומד מאחורי אי העברת המידע הזה.

נצמדנו לנתון הזה, אבל יש הרבה נתונים חשובים אחרים שביקשתם. אני חושב שממוצע ההלוואה שהועמדה וממוצע ההלוואה שהתבקשה זה נתון חשוב שיכול לתרום לדיון של הוועדה.

דבר נוסף שדיברנו עליו מקודם היה הפילוח הענפי.

זה דבר שאנחנו משלימים בימים אלה. אנחנו משלימים את הנתון אחורה עבור כל העסקים שפנו. זה לא נתון שהוזן על ידי העסקים. מדובר בנתון מאוד מאוד חשוב עבורנו ועבורכם, כדי להבין ולהשתכנע שהקרן נתנה מענה לאוכלוסיות שכיוונו אליהן.

אני מבקשת שאת מה שקיים אצלכם תעבירו כמה שיותר מהר.

אין בעיה. העברנו אתמול בלילה למינהל המחקר את כל מה שהם ביקשו.

אני רוצה לעבור לנושא השני שאנחנו מאוד מעוניינים להמשיך לדבר עליו. דיברנו בישיבה הקודמת על כל נושא הרווחה באוכלוסייה הערבית. אנחנו מתחילים לגלות יותר ויותר את ההשלכות הכלכליות. אנחנו רואים שהמצב הכלכלי הולך ומחמיר. עכשיו כשהעסקים התחילו לחזור, כשהמשק התחיל לחזור לפעילות, אנשים גילו שהם איבדו את מקום העבודה שלהם. זה לא שהם ממשיכים להיות בחל"ת - הם פשוט מפוטרים. אני חושבת שאת העלייה בעוני נתחיל לגלות בחודשים הבאים. לצערי הרב הנשים הערביות הכי נפגעו בנושא של תעסוקה. הן היוו 4.5% מהמועסקים בשנת 2018, כעת הן מהוות 7.7% מדורשי העבודה. הנתון הזה מדאיג אותי. מדאיג אותי גם כמה מהן יחזרו לעבוד. דיברנו רבות על הצורך בבניית תכנית ייחודית שתחזיר את הנשים והגברים. לאחר הסתכלות עמוקה בסטטיסטיקה של מבקשי העבודה, התברר שהצעירים הערבים והנשים הערביות נפגעו הכי הרבה בכל נושא התעסוקה.

אתם יודעים מה הכי גרוע חוץ מההקמה של ממשלת השרים המנופחת, הקיצונית אתמול? הכי גרוע בשלב הזה הוא זה שרווחת הציבור, זכויות העובדים והשכירים תלויות בעושרם של הטייקונים והמעסיקים הגדולים. הציבור תלוי בכמה כסף נותנת המדינה לאנשים האלה. הציבור נהייה שק החבטות של החברות האלו.

אני רוצה להעלות פעם נוספת את העניין של נהגי האוטובוסים הצפוניים בחברת קווים. זו אוכלוסייה שמשלמת מחיר מאוד כבד, כי הם גם הוצאו לחל"ת, גם בחלקם פוטרו בטלפון בלי שימוע, גם נעשו שינויים בהסכם הקודם שלהם, גם המנכ"ל זומן לוועדה וסירב להגיע, וגם אין היענות לבקשות שלהם לחזור להסכם הקודם. לעובד הערבי קשה יותר, הוא סובל מהיציאה מהמשבר בהתייחסות אליו. חברת קווים החליטה לעשות תכנית הבראה ולצמצם הוצאות. במי החברה פגעה ראשון? בנהגים הערבים. יותר מ-95% מהעובדים שפוטרו היו נהגי אוטובוס ערבים. אנחנו שוב פעם עם מדיניות מפלה בתוך משבר. ביקשתי לערב את נציבות שירות המדינה.

יש הסכם קיבוצי עם הנהגים?

זה היה הסכם עבודה גלובאלי. אלה אנשים שיוצאים מהבית בשעה 05:00 כדי להתייצב בשעה 07:00 ולהתחיל ב-07:30. האנשים האלה עבדו בימי החג שלנו. האנשים שפוטרו עבדו מעל 14 שנים בחברה, הם נתנו את הנשמה שלהם לחברה הזאת. כרגע החברה מפנה עורף לאוכלוסייה הזאת.

מה מספר המפוטרים?

אין לי מספר מדויק, אבל 10 נהגים לפחות פוטרו.

גם לאלה שנשארים יש שינוי בתנאים?

לא, רק לאוכלוסיית הנהגים הערבים הצפוניים.

העניין הוא פיטורים או שינויים?

גם וגם.

אני מציעה שנלמד את הסוגיה יותר. מה שאת מציגה מטריד מאוד. למה שאת מציגה יש ריח של אפליה על רקע לאום, יש ריח גזעני. אני לא רוצה לתייג את הנושא בלי לקבל את המידע היותר מפורט.

אני רוצה לספר על המצב בדרום כפי שהוא בשגרה. המצב בדרום הוא קשה - אפילו יותר קשה משאר האוכלוסיות. המצב בחירום הוא עוד יותר לא פשוט. מבחינת משפחות, ובעיקר משפחות נזקקות, אנחנו משערים שככל שהזמן יתקדם המצוקה רק תעלה. כמות המשפחות שפנו לקבל חבילות מזון הייתה מאוד גדולה, והיא ככל הנראה גם תעלה. האבטלה בתקופה הזאת מאוד גבוהה. אני מעריך שנראה בשבועות הקרובים גל של בקשות לסיוע נוסף בעקבות העניין של העלייה המאוד מדאיגה באבטלה. אם בשגרה האבטלה גבוהה, אז עכשיו היא הרבה יותר גבוהה.

גם הארגונים עצמם, ארגוני החברה האזרחית, עוברים תקופה לא פשוטה. יש מעל ל-20 גופי חברה אזרחית בדרום - חלקם נאבקים לשרוד בתקופה הזאת. אין כמעט סיוע. יש כל מיני רעיונות, יש כל מיני הצעות, אבל בשלב הזה הארגונים מתמודדים בכוחות עצמם.

יש חשש כבר מאוד מהתפרצות של גל שני שעלול לתפוס אותנו לא מוכנים. אולי זו ההזדמנות להציג את הנושא הזה כנושא שצריך להיערך אליו, לקראתו, במידה ויקרה. יש לפחות שני מוקדים שהטיפול בהם עדיין לא הסתיים, עדיין המחלה נמצאת. יש את חורה ואת רהט בדרום. אמנם המספרים הולכים ויורדים כל הזמן, אבל עדיין המוקדים האלה נמצאים בטיפול. אני חושב שהחזרה לשגרה מעמידה את כולנו בפני האתגר של להחזיר את כל העובדים לעבודה – אם זה ארגוני החברה האזרחית, אם זה העובדים שנמצאים בשטח. נשמח לכל עזרה בנושא הזה. יש חשש כבד שלא כל האנשים יחזרו לעבודה בגלל המצוקה של העסקים הקטנים והארגונים. יש לא מעט עסקים לא מוכרים שפיטרו עובדים ולא זכאים לסיוע - אם זה עסק משפחתי של שניים, שלושה אנשים שעובדים, דברים מהסוג הזה. ראינו שהפגיעה בעסקים האלה היא פגיעה מאוד גדולה שלא זוכה להתייחסות.

משפט אחרון לגבי תשתיות. האירוע הזה תפס אותנו, את החברה הערבית-הבדואית בדרום, כל כך לא מוכנים מבחינת תשתיות תקשורת. אנחנו עדים לזה שבאזורים שלמים לא הייתה שום למידה מרחוק רק כי אין רשת תקשורת, אין אינטרנט. אם יצא דבר אחד טוב מהמשבר הזה, זה שחידדנו בצורה מאוד מאוד ברורה את הצרכים של הכפרים הלא מוכרים שלא זוכים למענים ודורשים התייחסות מצד המדינה בהקדם.

קיבלתי הרבה פניות בשבועיים האחרונים על המצב בכפרים הבלתי מוכרים שנמצאים בתוך האזורים של הרשויות המקומיות. הרבה פעמים אותן רשויות מקומיות אומרות שהן לא מקבלות תמיכה עבור האזרחים בכפרים האלה, שהן לא יכולות לספק את השירותים – אם זה מבחינת שוברי המזון, אם זה מבחינת נושאים אחרים שקשורים ברווחה. האם זה המצב? תסביר לנו מה קורה שם.

החלוקה מאוד מסובכת. יש את הכפרים המוכרים בעיר רהט, שזה שלטון מקומי כמו כל ישוב אחר, ויש את שתי המועצות האזוריות שנותנות שירות ליישובים המוכרים שלהן וגם קיבלו מנדט לתת שירותים לשאר הכפרים הלא מוכרים באזור הגאוגרפי שבו הן נמצאות. מה שלא עובד בשגרה גם לא יעבוד בחירום. יש קושי מאוד עצום להגיע לכל האזורים האלה ולתת שירות. מחלקות הרווחה וגם בתי הספר בנויים בצורה כזאת שהם נותנים שירות יותר אזורי, ואז יש קושי רב להגיע לכל המשפחות הנזקקות, לכל האנשים שכן צריכים את השירות שלנו. לא רק האינטרנט הוא בעיה. גם כשהיינו נדרשים לעמוד בהנחיות של משרד הבריאות לגבי בידוד, לא ידענו איך יהיה הבידוד בכפרים הלא מוכרים, ששם יש בתים קטנים עם משפחות גדולות, לא ידענו איפה מבצעים את הבידוד, אם יש מקום מיוחד לזה. הסוגיות הן סוגיות מאוד מורכבות ומעבר ליכולת של רשות אזורית או רשות מקומית להתמודד. יש לנו דוחות מאוד מאוד מפורטים לגבי תיאור התקופה של החודש האחרון, דוחות שיצאו מחדר המצב שהקמנו. פעם ראשונה שהצלחנו להקים חדר מצב שיש בו את כל הארגונים שפועלים – גם רשויות, גם עמותות, גם ארגונים אחרים שהם רלוונטיים. הם ישבו בחדר מצב שמצד אחד גייס את כל הצרכים ביום-יום מהשטח והעביר אותם לגופים הרלוונטיים, ומצד שני העביר מידע, הרבה מאוד קמפיינים של העלאת מודעות. זה עבד. הצרכים הם רבים. ריכוז הצרכים נעשה בצורה יוצאת מן הכלל. אני חושב שמהמודל שהתפתח עכשיו אפשר ללמוד הרבה לעתיד – איך אפשר להגיע גם למקומות נידחים, גם לאזורים שאין בהם שירות בשגרה, איך להגיע לכל הכפרים הלא מוכרים ולספק שירות. הייתה עבודה משותפת. צריך לקחת את המודל הזה, לחזק אותו ולבנות אותו בצורה יותר מקצועית. את צודקת, הצרכים הם גדולים מאוד.

האזרחים האלה, שהם אזרחי המדינה, נופלים בין הכיסאות במקרה הזה, כי הממשלה לא מקצה את המשאבים שצריך להקצות. זה שיש יוזמות בחברה האזרחית - מבורך תמיד, אבל גם אתם קרסתם תחת המשבר הזה. אווה, את מעורבת בעשייה של ארגון מנהלי הלשכות. הייתי רוצה לשמוע את הבעיות העיקריות שאתם מזהים עכשיו, ומה הפתרונות שאתם חושבים שצריך להנגיש.

תודה רבה על ההזדמנות. אנחנו עכשיו, אני מקווה, חוזרים לשגרה. אנחנו צריכים את עזרתכם בשני דברים מאוד מאוד חשובים. אתם יודעים שיש עלייה גדולה באלימות בסקטור הערבי, באוכלוסייה הערבית, וגם עלייה בנזקקות של אנשים כי עכשיו הרבה יצטרפו ללשכות בגלל האבטלה ובגלל כל מיני בעיות שנוצרו בתקופה הזאת. המדיניות של המשרד שלנו היא לתת תקציבים מיוחדים למקרים מיוחדים, רק שהדיווח הוא דרך הרשות. מה זאת אומרת דרך הרשות? זה אומר שקודם הרשות משלמת, אחר כך אנשים מביאים קבלות, ורק אחר כך המשרד מממן. רוב המועצות המקומיות לא מצליחות לנצל את התקציב הזה בגלל שיטת הדיווח כך שהרבה תקציבים שלא נוצלו הולכים למקומות חזקים שאכן יכולים לממן, להוציא ולנצל. דרשנו שאת השיטה הזאת ישנו. את זוכרת, עאידה, גם בישיבה שהייתה לנו עם המנכ"ל ביקשנו שהוא יעשה משהו בקשר למצ'ינג, והוא אמר שכשיהיה תקציב הם ידברו על זה עם האוצר. שיטת הדיווח, שהיא אחד הדברים הכי חשובים, צריכה להיעשות במשרד שלנו. אי אפשר שמועצות כל כך חלשות יוציאו קודם את התקציב ואחר כך ישלמו להן, כי הן להן מאיפה.

במיוחד עכשיו כשהן בשביתה בגלל המצב הכלכלי הקשה.

איפשרו לנו עכשיו להמיר מכסות ולהקים אזורים חכמים אזוריים, שזה דבר שאנחנו צריכים לעבוד עליו מול המשרד על-מנת שנוכל לנצל את כל התקציבים שנותנים לנו.

תסבירי את הסוגייה של המרכזים החכמים האזוריים ואת המרת המכסות.

המכסות שניתנות לכל הלשכות או לכל המקומות אלו מכסות לסידור ילדים מחוץ לבית. לסדר ילד מחוץ לבית זו תכנית שמאז ומתמיד לא רצינו. תמיד רצינו לטפל בילדים בתוך האוכלוסייה שלנו, לתת להם מענים בתוך האוכלוסייה. המשרד נתן לכל כפר מכסות מסוימות לסידור הילדים. הוא איפשר לנו, לסקטור הערבי, להמיר רק 40% מהמכסות האלו לטובת מענים לילדים בתוך החברה הערבית, כאשר כל שאר התקציב שניתן ולא מנוצל פשוט הולך. ביקשנו שיאפשרו לנו לקחת את ה-100% וכל מנהל יבחר מה לעשות. אם המנהל ירצה להמיר את כל ה-100% שניתנים לנו, יהיה לו כסף לעשות לילדים האלה תכניות מאוד חיוניות בתוך החברה הערבית. אחד המענים זה מרכז חכם שייתן מענה לילד ולמשפחה שלו בתוך החברה. אם לא נמיר את המכסות שניתנו לנו, לא נוכל לממן דבר כזה, אפילו אזורי. המנכ"ל אמר שיכול להיות שהוא יאפשר לנו להמיר כמה שאנחנו רוצים כדי לממן מרכזים חכמים.

את מבינה למה לא נותנים לכם להמיר את ה-100%?

בטח.

ההמרה הזאת מבטיחה ניצול מרבי של התקציב. אם לא מפנים ילדים למסגרות מחוץ לקהילה, זה מחזיר חזרה את התקציב.

המדיניות שלנו הייתה לטפל בילדים בתוך החברה שלנו. הלכנו לבג"ץ כדי לקבל את המכסות האלו, ואכן קיבלנו את המכסות. אני לא אומרת שנמיר את כולם, אלא כל מנהל לפי הצורך. כל מנהל מכיר את האוכלוסייה שלו, מכיר את התכניות שהוא יכול לתת לילדים האלה בתוך המרחב שלהם, בתוך החברה שלהם. הוא יחליט כמה להמיר. אנחנו רוצים שיתנו לנו את ההזדמנות הזאת, אחרת רוב התקציב שלנו מוחזר וניתן לאחרים.

הרבה מהפניות שהגיעו אלי בתקופה האחרונה היו מהכפרים שנמצאים באשכולות המאוד נמוכים מבחינת המצב הסוציו אקונומי שלהם. שירותי הרווחה לילדים ולקשישים גובים שם תשלום ממקבל השירות, כשהיום יש יותר ויותר אנשים שמתקשים לשלם. חלק מהמועצות המקומיות היו לוקחות על עצמן בעבר את ההשתתפות.

השתתפות של 10%, 15%, אפילו 50% או 60%, כשזה תלוי אם זה מרכז יום או מועדון. מרכז יום הוא במימון הביטוח הלאומי, הוא ממומן על ידי המכסות של חוק סיעוד, כשחלק מהקשישים צריכים לשלם את ההשתתפות שלהם. במצב של המועצות המקומיות היום ואפילו במועצות החזקות כמו גוש חלב ואחרים שהם במצב סוציו אקונומי שש, מבקשים את ההשתתפות של הפונים עצמם, מה שמאוד מקשה על האוכלוסייה. הקשישים, שאין להם השלמת הכנסה אבל יש להם דונם אדמה, צריכים לשלם 30% או 40%.

זאת אומרת, אתם מתחילים לשים לב למצוקה שהתעצמה אחרי הקורונה - גם מהצד של המועצות שעד עכשיו תמכו קצת, גם מהצד של מקבל השירות עצמו.

נכון. 90% מהמועצות הערביות הן במצב סוציו אקונומי בין אחד לשלוש. אם לא תשתנה דרך הדיווח ולא ישתנה המצ'ינג, אנחנו לא נהנה מהתקציב שהמשרד ייתן לנו.

הייתה הצעה שלי בישיבה הקודמת, ואנחנו נעקוב מול המשרד בנושא הזה, שכמו שפטרו את העסקים מארנונה לתקופה של שלושה חודשים, כך יפטרו את הרשויות המקומיות שנמצאות באשכולות הנמוכים, שזה מתחת לסוציו אקונומי ארבע, משלושה חודשים או משישה חודשים של מצ'ינג על שירותי רווחה. אם יעשו את זה, זה יהיה סוג של תמיכה גם לרשות המקומית וגם לאזרח הפשוט שחייב את השירות הזה כדי לעבור את המשבר הזה.

אני באמת מקווה. אני לא רואה שהמועצות יכולות לתת שירותים. הן כולן יקרסו אם לא יתנו להן את העזרה הדרושה.

האם קיבלתם עדכון על תכנית מיוחדת, על תקציב מיוחד, על תקציב חדש שניתן על ידי המשרד כשאנחנו מתכוננים לצאת מהמשבר?

לא. הרי לא היה תקציב מדינה. כל פעם כשביקשנו ודרשנו, הם אמרו שאין תקציב מדינה.

נכון, לא היה תקציב מדינה, אבל אישרנו 80 מיליארד שקל במסגרת חוק משק המדינה לטיפול בקורונה. הם עוד לא הוציאו 30 מיליארד שקל.

הוציאו תווים לאוכל, לסלי מזון. את יודעת את הדעה שלנו על כל זה. אף אחד מאיתנו לא היה שם כדי להגיד להם שזה לא מתאים לנו.

האם קיבלתם הודעה על כך שהולכים להוסיף תקציב או לפתח תכנית להתמודדות לאחר הקורונה?

עד עכשיו לא.

נורית, פנינו אליכם בשבוע שעבר בנושא של הרווחה. חזרתם לפעול באופן מלא, נכון?

כן.

כל התכניות חזרו לפעול באופן מלא?

בהחלט.

האם אתם בודקים את האפשרות לפתח משהו ייחודי לתקופה שבה מנסים לצאת ממשבר הקורונה? אנשים מתקשים לשלם את דמי ההשתתפות שלהם בשירותים בסיסיים. בפעם הקודמת דיברנו על המצב בנגב, על המצב בכפרים הבלתי מוכרים. האם אתם מפתחים איזה שהן תכניות? האם אתם מקיימים שיח בנושא הזה? האם יש הצעות שהגיעו מצד המשרד?

ההצעות המבורכות של הוועדה, כפי שהעברתי לאגף התקציבים במשרד ולגורמים הבכירים של המשרד, הגיעו ליעדן, הן נמצאות כרגע בבחינה. אנחנו בדרג המקצועי עמלים עכשיו על היערכות בכמה זירות. אנחנו עושים כרגע התאמות במגוון רחב של דברים. אנחנו מאוד עסוקים היום בקטע של הליווי של המשפחות – אם זה בתחום של מיצוי זכויות מול המעסיקים, ככל שאנחנו יודעים וככל המשפחות פונות אלינו, ואם זה בתחום הכלכלי. בימים הקרובים אנחנו עומדים לתת מענים בכל הקשור לייעוץ בענייני חובות, הסתבכויות של אנשים. יש לנו מלווים שפרוסים בכל המחלקות בארץ שמתמחים בחובות, בתעסוקה ובזכויות. אנחנו בודקים כרגע את הצרכים של האוכלוסיות החדשות שמצטרפות אלינו, רואים איזה סוג של מענים נכון לפתח להן – האם זה טווח קצר, טווח ארוך, איפה לשים את הדגשים. אנחנו כולנו בשלבים של התארגנות. אודות לעבודה של גורמים אצלנו במשרד, בעוד משרדים ובכנסת, רק לאחרונה החזרנו את כל המערך לפעילות. יש לנו היום את כל האנשים בשביל לראות מה אפשר לעשות. אנחנו עוסקים גם בחלוקה של מחשבים, כי אנחנו מודעים לזה שלחלק מהמשפחות אין מענה. המענים ניתנים גם בחברה הבדואית, גם בחברה הערבית בצפון.

איך המענים ניתנים בחברה הערבית-בדואית? אני יודעת שיש רשויות מקומיות חזקות, כמו למשל רהט, אבל מה עם הכפרים הבלתי מוכרים, איך אתם מטפלים בהם?

הצלחנו יחד עם חברה אזרחית להשיג חלוקה משמעותית של תרומות לאוכלוסייה הבדואית בדרום.

אני מדברת על הכפרים הבלתי מוכרים. דרך איזה לשכות רווחה עברתם?

אני לא יודעת איזה לשכות רווחה כי אני לא מתעסקת ברמה הלוקאלית של המחוז, אבל אני יודעת שהעברנו את התרומות דרך לשכות הרווחה לאנשים שמוכרים במחלקות לשירותים חברתיים. אני יכולה לבדוק דרך איזה לשכות רווחה זה עבר.

אני אשמח לקבל את המידע. ההצעות שלנו שהיו קשורות למצ'ינג ולפטור של דמי השתתפות לכמה חודשים לאוכלוסיות המוחלשות, כמו הקשישים ובני הנוער, האם זה בדיון אצלכם? האם נשמע בשורות טובות בקרוב?

כשנושאים כאלה עולים בוועדות הכנסת, אנחנו בהחלט מתייחסים אליהם ברצינות רבה, ואני אחראית להעביר אותם כנציגה של המשרד לגורמים הרלוונטיים. זה הועבר אצלנו לאגף התקציבים. אני יכולה לשקף את כל הנושא של המצ'ינג והחלוקה של המצ'ינג בין רשויות חזקות יותר לחזקות פחות, שזה נושא שמלווה את העשייה שלנו כל הזמן.

סאמר, נציג הנהגים שנפגעו, חברת הכנסת סונדוס סיפרה על הבעיה שאתם עומדים מולה. כמה נהגים נפגעו? כמה פוטרו? מה בדיוק הפגיעה שלכם?

אנחנו עובדים בחברת קווים מעל ל-13 שנים. רוב הנהגים בחברת קווים הם צפוניים ועליהם הסתמכו לפני הקורונה. הוציאו אותנו לחל"ת בתקופה של הקורונה. בסוף חודש אפריל התקשרו אלינו ואמרו לנו שאנחנו אמורים לחזור לעבודה בתנאים אחרים, בתנאים שונים לגמרי. עבדנו כל הזמן לפי הסכם גלובאלי, עכשיו רוצים להעביר אותנו להסכם ריאלי. הייתה אמורה להיות לנו אתמול ישיבה עם המנכ"ל, אבל המנכ"ל התנער מהישיבה הזאת, הוא שלח לנו את מנהל האשכול. הם זימנו אותנו לשימוע מהרגע להרגע. ביום חמישי הם זימנו אותנו לשימוע ביום ראשון. בשימוע הם החליטו שהם הולכים לפטר נהגים ותיקים.

אתם במגע עם החברה בנושא הזה? יש לכם ייצוג מולם?

יש לנו ועד, אבל הוועד מקורב להנהלה, הוא משרת את ההנהלה יותר מאשר את הנהגים. היה לנו את זה בעבר, ואני יכול להוכיח לך את זה.

אני צריכה ללמוד יותר את הנושא. אתם הולכים על תביעה משפטית נגד החברה?

יש לנו עורך דין שמתנהל מול החברה. אתמול אמורה הייתה להיות ישיבה עם המנכ"ל ועם עורך הדין שלנו, אבל המנכ"ל התנער מהישיבה הזאת, הוא לא הופיע בכלל. מנהל האשכול הלא מקצועי התנהל מול עורך הדין שלנו. יש לי כל מיני הוכחות איך המנכ"ל מתנהל מול הנהגים. הוא דיקטטור כזה, הוא הולך בכוח.

אני יודעת שאתה מדבר מדם ליבך, אבל אנחנו לא יכולים לרדת לפרטים כל כך ספציפיים שנוגעים להתנהגות של אנשים שלא נמצאים איתנו בזום.

קחי בחשבון שכמעט 150 נהגים הולכים להיות מפוטרים.

אנחנו מקיימים את הדיון, כי אני מבינה שזה פוגע בפרנסתן של משפחות שלמות. הבעיה שזה מתנהל מול חברה פרטית, לא מול המדינה או הממשלה, שאז ההחלטות שלנו יכולות לחייב. ההתנהלות מול חברה פרטית היא אחרת. חברת הכנסת סונדוס בקשר איתכם. אנחנו ניצור איזו שהיא שיחה אחרי הדיון, כדי לבדוק איך אפשר לעזור מהכנסת, אם בכלל אפשר. אני חושבת שהמאבק שלכם הוא מאבק צודק. בלתי מתקבל על הדעת מבחינתנו שמישהו ישתמש במשבר הקורונה כדי לכסות על גישה נצלנית או גזענית כלפי הנהגים. זה לא מקובל. אני חושבת שצריך לחשוף את זה איפה שזה לא יהיה - אם בחברות פרטיות, אם בגישה של משרדי הממשלה.

נמשיך לטפל בזה, סאמר.

נמשיך לטפל בזה מחוץ לישיבה. ההופעה שלך חשובה כדי להשמיע את קולם של 150 הנהגים. הוועדה נתנה לך במה כדי להשמיע את צעקתכם. אנחנו ננסה כמה שאפשר לעזור בנושא הזה.

עאידה, תודה לך ולוועדה על הדיון החשוב. אני לא אתייחס לדברים שאנחנו מדברות עליהם כבר המון שנים – אם זה הצורך במסגרות לטיפול בילדים, תחבורה וכו' כדי לשלב נשים ערביות בשוק התעסוקה, אני רק אתייחס לדברים שלדעתי צריך ללמוד מהתקופה הזאת, לדברים שעוד לא טופלו בתקופה הזאת. אני אתחיל מדמי אבטלה לצעירות וצעירים בגילאי 18 עד 20. אמרת בתחילת הדיון שחלק גדול מהנפגעים בחברה הערבית זה צעירות וצעירים. עד עכשיו הנושא הזה לא טופל, זאת על אף פניות שלך, שלנו ושל גורמים נוספים.

נקודה שנייה היא נשים שהתפטרו למען טיפול בילדים. עד עכשיו חלק מהמסגרות לא חזרו לפעול - במיוחד בישובים הערביים - מה שלא מאפשר לחלק גדול מהנשים לחזור למקומות העבודה. הביטוח הלאומי לא מכיר בזה כנסיבה שמזכה בדמי אבטלה מיידיים. על אף הפניות שלנו לביטוח הלאומי ולעוד גורמים, הנושא הזה עוד לא טופל. נשים רבות לא מוצאות פתרונות לילדים וגם לא זכאיות לדמי אבטלה.

למייל שלי הגיעו גם פניות מנשים יהודיות שעומדות מול מצב שבו אין פתרון לילדים שלהן כי רק חלק מהמסגרות חזרו לפעול.

נכון. חלק מהמסגרות לא חזרו, חלק חזרו לפעילות חלקית שלא מאפשרת לנשים לחזור למקום העבודה. למרות שדרשנו להכיר בהתפטרות של נשים לצורך טיפול בילדים כנסיבה שמזכה בדמי אבטלה מיידיים, הביטוח הלאומי ומשרד העבודה לא הכירו בזה. אם מבקשים ממני לחזור למקום העבודה ואני מסרבת כי אין לי לאיפה לשים את הילדים, ישר יחסי העבודה שלי עם המעסיק מנותקים.

קיים חשש מוגבר להעסקה פוגענית - במיוחד בנשים ערביות, במיוחד בישובים הערביים, ויש צורך בהגברת האכיפה, שזה משהו שאנחנו כבר שנים דורשות ולא קיים. אני חושבת שהפעם צריך לקבוע מנגנון אכיפת זכויות ברור, שקוף ויעיל, ולנסות לעשות תהליך של ייעוץ עם ארגוני חברה אזרחית בנושא.

צריך להנגיש את האתרים ואת המידע בשפה הערבית. עד עכשיו לא הכל הונגש בשפה הערבית. ההנגשה צריכה להיות דבר שבשגרה, לא רק בתקופת החירום.

נקודה נוספת זה עובדות משק בית שעוד לא זכו לפתרון. צריך לחשוב איך מחייבים מעסיקים לדווח על הנשים האלו לביטוח הלאומי כדי שיזכו בדמי אבטלה בעתיד.

קיימת תחושה בתקופה הזאת שהגורמים הממשלתיים והמדינה מנותקים מהחברה הערבית, מנותקים מהצרכים של החברה הערבית, שהם מתייחסים אליה בצורה מאוד סטריאוטיפית, וראינו את זה בעניין של עובדות משק הבית. אחד הגורמים בביטוח לאומי אמר: "טוב, אולי זאת תקופה שתלמד את הנשים על החשיבות של דיווח לביטוח לאומי", אבל הוא לא הבין שחלק גדול מהנשים לא מדווחות לא באשמתן, לא מהרצון שלהן.

קיים חשש אמיתי משינוי פני שוק העבודה, מזה ששוק העבודה יהפוך לצעיר, רווק ובריא. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משלבים חזרה בשוק העבודה את כל הנשים בחברה הערבית ואת כל העובדים.

אני חושבת שההערות שאמרת הן מאוד חשובות. מה שעצבן אותי בדיון הקודם זה שכששאלתי איך הם מתכוננים לשלב חזרה את הנשים הערביות לשוק התעסוקה, את המובטלים והמובטלות בכלל, הם אמרו לי שאותן התכניות שהיו לפני הקורונה יהיו גם אחרי הקורונה, כאילו לא קרה כלום בשבועיים האלה, כאילו עכשיו חוזרים לשגרה. השגרה היא לא שגרה, כי השתנו דברים בחודשיים האלה. בחודשיים האלה יותר אנשים ירדו מתחת לקו העוני, בחודשיים האלה יותר אנשים התווספו לסטטיסטיקה של המובטלים, בחודשיים האלה בעלי העסקים שחשבו שהם בונים לעצמם עתיד, קרסו, התרסקו ועכשיו מחפשים עבודה. אנחנו עדיין עובדים עם אותם כלים שהיו לפני הקורונה - כלים שהייתה לנו ביקורת עליהם. רוצים עכשיו להשתמש בכלים שלא האמנו שמתאימים במאה אחוז עוד לפני הקורונה. זה לא עובד, חבר'ה. אי אפשר לפתור בעיות עם כלים ישנים שלא לוקחים בחשבון את ההתפתחויות שקרו בחודשיים האחרונים. אני מקווה שמה שנאמר לי בדיון הזה על כך שהרווחה מנסים ללמוד את התוצאות של החודשיים האלה ולפתח כיוונים - אכן קורה. גם בזרוע של העבודה וגם בזרוע של הרווחה חייבים ללמוד את התוצאות של החודשיים האלה, את מה שהתפתח מבחינת השינוי במעמד הסוציו אקונומי של החברה הערבית. עצם העובדה שהמפגעים הגדולים בנושא של האבטלה זה הצעירים הערבים והנשים הערביות - כבר אומר דרשני. אי אפשר להמשיך לדבר על אותם כלים שהיו לפני המשבר, צריך לפתח תכניות חדשות – אם זה בתחום של אכיפה של זכויות עבודה שעלו עכשיו בדיבורים עם הנציגה. כולנו יודעים שכאשר יהיו אחוזי אבטלה יותר גבוהים ופחות דרישה לשיבוץ במקומות עבודה, יהיה ניצול יותר גדול של העובדים והעובדות. צרך לפקוח את העין, צריך שמנגנוני האכיפה יפעלו ביתר שאת כדי לשמור על תנאי התעסוקה של העובדים. הדוגמה של נהגי האוטובוס של חברת קווים היא דוגמה מאוד ברורה לאיך אפשר לנצל את משבר הקורונה כדי לכפות תנאי תעסוקה מחפירים על עובדים שכבר קיימים בשוק. המעסיקים מצפים שהעובדים יקבלו על עצמם את התנאים המחפירים האלה כי אחרת האבטלה תחכה להם.

אני שוב מדגישה את הצורך שהממשלה, ובמיוחד בתוך משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, תיקח בחשבון אפשרות של פטור ממצ'ינג ומתשלומים לשישה חודשים לאזרחים שנמצאים באשכולות הנמוכים. זה לא מתקבל על הדעת שהקבוצות הכי מוחלשות לא יקבלו את השירות המגיע להם רק בגלל חוסר היכולת שלהן לשלם עבור השירות הזה. אני מאוד מקווה שנצליח להפעיל את הלחץ המחויב על שני המשרדים, אחרת הרבה ממקבלי השירות בחברה הערבית ינשרו מכל מיני מסגרות – אם זה מסגרות לקשישים, אם זה מסגרות לנוער.

אני קוראת למשרד הרווחה לשקול ברצינות לשנות את השיטה שבה הרשות המקומית קודם מממנת את שירותי הרווחה ורק אחר כך מקבלת את התקציבים. אם השיטה תהיה אותה שיטה, לרשויות המקומיות לא יהיה תקציב לזה, ואז אנחנו נראה בחודש אוגוסט החזרות של התקציבים האלה לאוצר בגלל אי שימוש בהם, כמו שקרה עם התקציב של האלימות במשפחה. קיימנו פגישת עבודה אני, חברת הכנסת היבא יזבק ומנהלי שירותי הרווחה עם מנכ"ל משרד הרווחה. הוא הבטיח לנו לבדוק את כל נושא המרת המכסות של הנוער או של הילדים בתקציבים שאפשר להשתמש בהם בתוך הקהילה. אני מאוד מקווה שנקבל תשובה מהירה בנושא הזה, אחרת יחזירו את התקציבים האלה, וחבל. כולנו יודעים שהחברה הערבית נכנסה למשבר הזה כאשר היא סובלת מהרבה בעיות – גם בתקציבים, גם בשירותים הניתנים, גם בתשתיות הקיימות. אי אפשר להתעלם מזה שהמשבר הזה הכביד אפילו יותר וחייבים תכניות מיוחדות.

אני אחכה לתשובות של האוצר בעניין ההלוואות בערבות מדינה לעסקים הקטנים. מה שקיבלנו מדליק נורות אדומות ביחס לאיך נותנים את ההלוואות לעסקים הקטנים באוכלוסייה הערבית. נחכה לשאר הפילוחים, שאני מקווה שיגיעו ביומיים הקרובים, ולתשובות של משרד הרווחה בעניין הסיוע והתמיכה שקיבלו האזרחים הערבים-הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים.

בנוסף לכל המענים שקיבלה האוכלוסייה של הבדואים בנגב, גם עסקנו בחלוקה של מחשבים וטאבלטים שהגיעו במיוחד אליהם, וזאת כדי לגשר על הפערים שנוצרו.

בכפרים הבלתי מוכרים?

אנחנו עובדים מול אל-קסום ונווה מדבר.

אפשר לקבל עוד היום מה הוקצה באופן מיוחד לכפרים הבלתי מוכרים – אם זה מבחינת מחשבים, אם זה מבחינת תווי מזון? דרך איפה עבר כל התקצוב המיוחד והייעודי לכפרים הבלתי מוכרים?

חברת הכנסת עאידה תומא, אנחנו עובדים באמצעות אל קסום ונווה מדבר. דרכם אנחנו נותנים את המענה לאוכלוסייה שנמצאת בשטחם. אפשר לפנות לאל-קסום ולנווה מדבר על-מנת לראות איזה משפחות, איזה אזורים.

אני לא שואלת על משפחות. מה הוקצה באופן ייעודי לאל-קסום ולנווה מדבר כדי שהם יעבירו לכפרים הבלתי מוכרים או לאזרחים שנמצאים בכפרים הבלתי מוכרים? אם היה משהו ייעודי, אני אשמח לקבל.

העברנו ייעודי לאוכלוסייה הבדואית בדרום.

ההקצאות שלכם היו כלליות, לא היה משהו ספציפי לכפרים הבלתי מוכרים.

היה לנו ספציפי לבדואים בדרום. היו לנו הקצאות עם עדיפויות כאלו ואחרות.

מה זאת אומרת "היה לנו ספציפי לבדואים בדרום"? בכל המדינה היו דברים בתקופה הזאת.

השגנו תרומה ייעודית גם לבדואים בדרום.

אפשר לקבל מידע יותר ספציפי בנושא הזה?

כן, אנחנו נעביר.

ואת החלוקה שנעשתה למועצות המקומיות הקיימות ולמועצות האזוריות שמטפלות בכפרים הבלתי מוכרים.

מועצות מקומיות קיימות שמתעסקות עם האוכלוסייה הבדואית?

כן. אני אשמח אם אקבל את זה עוד היום או מחר.

אנחנו נשתדל.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההחלטות של היום. אני מודה לצוות הוועדה שעבד באופן מיוחד בוועדה הזאת. הוועדה, כפי שאתם יודעים, היא ועדה מיוחדת שהוקמה בתקופת המעבר עד להקמת ממשלה. אני לא יודעת אם נצליח לקיים עוד ישיבות של הוועדה, כי הוועדות הקבועות אמורות לקום מאוד מהר. הוועדה הזאת תסיים את עבודתה ברגע שתהיה ועדת עבודה, רווחה ובריאות. היה לי הכבוד לעמוד בראש הוועדה הזאת. קיבלתי חברי כנסת מאוד פעילים ופעלתנים. אני חושבת שהוועדה עשתה עבודה טובה. תודה רבה, תמי, שהובלת את זה איתי, ותודה לענת, היועצת המשפטית. אני מאוד מאוד מקווה שהוועדה שתקום ומי שיעמוד בראשה ישכילו לקחת חלק מההמלצות והדרישות של הוועדה הזאת כדי לענות על הצרכים של כלל האוכלוסייה במדינת ישראל - במיוחד הקבוצות שנפגעו קשה מהתקופה הזאת - וינסו לקדם את ההחלטות מול המשרדים השונים. אני בעצמי אעקוב אחר העבודה הקשה, אחר ההחלטות שקיבלנו בוועדה הזאת, ואמשיך להיאבק למען האזרח הפשוט.

גם לך תודה, עאידה, היית עניינית, מקצועית, מקסימה, הבאת נושאים כל כך בוערים וחשובים. אני בטוחה שהייתה לך תרומה גדולה ומעמיקה לכלל הנושאים בתקופת המשבר הזאת.

תודה על שיתוף הפעולה, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.