פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
ועדת הכספים
13/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ט באייר התש"ף (13 במאי 2020), שעה 10:00

דיווח על תשלום הפיצויים לעסקים ולעיריית נהריה בעקבות פגעי מזג האוויר בשנת 2019- מעקב

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מלכיאלי
אורית פרקש הכהן

ניר ברקת

איתי טמקין - משרד האוצר

פיאנה קרנץ - רפרנטית מים במנהל התכנון, משרד האוצר

שמוליק זקן - רשות שוק ההון, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון

אלעד אלקובי - מנהל מחלקת ביטוח, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון

סאלח חוטבא - סגן ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

קרן זילברמן - מנהלת אגף, משרד התיירות

רונן מרלי - ראש עיריית נהריה, עיריית נהריה

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

גיל סלומון - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

אביר קארה - מייסד אני שולמן

אירינה נורידינוב - בעלת עסק

הילה מנחם - בעלי עסק בקניון ארנה, נהריה

שיר שפר

טמיר כהן

אסתר מימון


דיווח על תשלום הפיצויים לעסקים ולעיריית נהריה בעקבות פגעי מזג האוויר בשנת 2019- מעקב

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום 13 במאי, י"ט באייר התש"ף, הנושא הוא דיווח על תשלום הפיצויים לעסקים ולעיריית נהריה בעקבות פגעי מזג האוויר בשנת 2019. חברים, מדובר בדיון מעקב. אני אומר גם לחברי הכנסת שמדובר בדיון מעקב, לכן זה יהיה דיון יחסית מאוד מאוד מהיר, ואני מבקש מכולם פשוט לעדכן איפה הדברים עומדים. לצורך כך אני אתחיל הפעם דווקא מבעלי העסקים שנפגעו. אני רוצה לשמוע מה הם קיבלו עד עכשיו, אני רוצה לשמוע את עיריית נהריה, ואז נשמע את תגובת משרד האוצר. אירינה, בבקשה. תספרי לנו מה קיבלת, מה היה עד עכשיו, איזה פיצוי קיבלתם עד עכשיו, איזה סיוע.

נתחיל מזה שמאותה ועדת כספים הכול נעצר וביחד עם זה הגיע גם וירוס הקורונה. שום פיצוי, שום סיוע, שום מענק. לא קיבלנו כלום.

איפה העסק שלך, אירינה?

העסק שלי נמצא בנהריה, אני עובדת מהבית.

איפה בנהריה?

כרגע אני נמצאת בשכונת - - -

העסק שלך הוצף? את לא עסק בתוך הקניון שנפגע.

לא. הייתי עסק בתוך בית פרטי, בשכונת עמידר בנהריה, שהוצף לחלוטין בשתי הקומות. גם הדירה הפרטית שלי וגם העסק עצמו הוצפו לחלוטין.

לא קיבלת שום פיצוי?

לא קיבלנו שום פיצוי, לא קיבלנו שום מענה, לא קיבלנו תשובות, לא קיבלנו כלום. גם את החמצן כבר לקחו לנו. אני באמת מבקשת מכם שתעזרו לנו.

תודה. רועי כהן.

בוקר טוב לכולם. אני שמח על הדיון הזה. זה לא מובן מאליו, עודד, שאתה מקיים את הדיון הזה, כי זה בעצם להצביע על נקודת התורפה של מדינת ישראל, וזה שהיא יוצאת בהצהרות שתסייע – נמצא כאן גם ראש עיריית נהריה שהיה יחד אתי באותו דיון בוועדת הכספים, שבו המדינה אמרה שהיא תקצה 11 מיליון, תקצה יותר, תעזור ותסייע – ושוב פעם מצאו את עצמם העסקים מופקרים לגורלם, בדיוק כמו שקרה בשריפה, בדיוק כמו שקרה בסבבי עזה, שהיינו צריכים להילחם על מנת שיקבלו תקנות פיצוי, ובדיוק כמו שקורה עכשיו במשבר הקורונה. ליבי ליבי עם אירנה, שהם מופקרים לגורלם.

אין שום ספק שהדבר הזה לא היה בשליטתם השיטפון הזה. השיטפון הזה הוא באחריות המדינה. כפי שידוע לך, עודד, הייתה תוכנית שהייתה אמורה לעלות 120 מיליון שקלים, שהייתה פותרת את כל העניין של הגעתון, והייתה מאפשרת לאותם עסקים לא להינזק, ומישהו החליט לא לעשות את זה. עשה פה ניסוי ותהייה על מאות עסקים, ועד היום הם לא קיבלו פיצוי. זו באמת תעודת עניות למדינת ישראל שמפקירה אנשים שקמים בבוקר ורוצים להתפרנס.

אני מקווה שוועדת הכספים תדרוש לדעת איפה אותם כספים שהובטחו לאותם אנשים, איפה אותם אנשים שהגיעו מהאוצר והבטיחו באותה ועדת הכספים שהייתה נסערת, שהבטיחו גם לראש העיר שנמצא כאן – הבטיחו לו שיעזרו, שיסייעו, שייתנו מענה. אנשים נשארו בסוף מופקרים לגורלם, וזה גם - - - למצב שלנו כיום במשבר הקורונה. אני מאוד מקווה שמדינת ישראל תתעשת ותבין שאנחנו לא ניתן שיהיו אזרחים סוג ב'. אירינה צריכה לדעת שיש מאחוריה מדינה, שיש אמנה בלתי כתובה בין המדינה לבין אזרחיה, שהם משלמים מסים והם משלמים ביטוחים, וברגע שקורה דבר כזה המדינה נכנסת ומסייעת. אני מאוד מקווה שהדיון הזה יוביל לכך שאירינה תראה פיצוי ומענה. תודה רבה.

תודה. אביר קארה, ואחריו – ראש עיריית נהריה. אביר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה, עודד פורר, שאתה מעלה את הנושא החשוב הזה אחרי שיחה שעשינו יחד עם אירנה. הנושא מאוד מאוד חשוב. אני רואה פה גם את ראש עיריית נהריה, רונן מרלי, בוקר טוב, ותודה רבה על כל מה שאתה עושה למען העסקים הקטנים והבינוניים בעיר שלך.

חברים יקרים, עודד, הנושא הזה לטובת החברים שנפגעו, אירינה, במקרה היא לא מהקניון, אבל גם אותם חברים שנפגעו באותו קניון ארנה בנהריה, צריך לזכור שהם לא פעילים מה-5 בינואר, מאותו יום שבו פגע השיטפון בעיריית נהריה, וב-8 היה שם שטף נוסף.

מדינת ישראל התחייבה לקחת חלק, לא רק ב-40 מיליון שקל פיצויים או 30 מיליון שקל שהציעו לעיר, אלא בעוד 11 מיליון שקל שיהיו צבועים בצבע מיוחד לטובת בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. פעם אחת הם נפגעו מאותו שיטפון שהיה, ובפעם השנייה יש את הפגיעה של משבר הקורונה. אם תשימו לב, גם המחזורים שלהם נפגעו בהתאם כי מתחילת השנה החבר'ה האלה לא עבדו. אני לא בטוח אם היו להם אפילו דיווחים למע"מ, ולכן הם נפגעים פעמיים. הם גם לא זכאים במשבר הקורונה הזה, חלק מהם הולכים לקבל איזה פיצוי בגין פגיעה במחזורים, אז אולי כן. אבל בגין הפעימה הראשונה, השנייה וכו', עם כל הקריטריונים שהציבו, החבר'ה האלה כנראה לא דיווחו על חודש ינואר ופברואר, אז הם לא זכאים פעמיים, והמדינה מפקירה שם לדעתי 200 בעלי עסקים. אני בטוח שלרונן יש את המספרים היותר מדויקים. אנחנו כאן כדי לדאוג ולפעול יחד אתכם, שידחפו כמה שיותר מהר, שהחברים שלנו יקבלו את המגיע שלהם.

זה לא רק עניין של מה מגיע לנו, אנחנו מדברים בדברים היותר גדולים, עודד, גם בינינו וגם בכלל – מדברים בדברים היותר גדולים. אנשים צריכים לחזור לעבודה, פעם אחת, ופעם שנייה, גם צריכים לחזור לסביבה יותר הוגנת מבחינה עסקית.

אם רונן נמצא פה, אולי אפשר להגיש איזו בקשה מיוחדת למשרד הפנים לפחות שנה קדימה, לפחות החבר'ה של הקניון, לא לשלם ארנונה או להקל עליהם בכל צורה אפשרית, כדי שהחבר'ה האלה יוכלו לעמוד על הרגליים, לטובת מדינת ישראל, דרך אגב. זה לא רק מה המדינה תיתן לנו, זה גם מה המדינה תיקח בהמשך, ואם הם יהיו חזקים, המדינה תוכל לקחת מבעלי העסקים גם מנהריה בהמשך. העיר נהריה, רונן יודע, תלויה בבעלי העסקים שלה ותלויה בכוח של בעלי העסקים.

חשוב מאוד שמהוועדה הזאת יצא קול שקורא לחזק את בעלי העסקים בעיר נהריה, ולשים את נהריה על המפה.

רונן, אתה יודע, אני אמרתי כבר כמה פעמים, אנחנו ברעיון הזה מוכנים להיות חיילים שלך ולהעלות כמה שיותר אנשים לבלות בעיר נהריה בעזרת השם, כשייגמר הנושא של הקורונה, ולשים את נהריה על המפה. עודד, תודה רבה.

תודה. רונן מרלי, ראש עיריית נהריה, בבקשה.

בוקר טוב.

אהלן, רונן, אהלן, דימה.

דימה, מי שלא מכיר, ממלא-מקום שלי וסגן ראש העיר. עודד, לב הבעיה פה בהחלטת הממשלה, כשבחלק מהדברים עדיין אגב אנחנו ממתינים לאישור. לכספים של המשרד לאיכות הסביבה אנחנו ממתינים, אותו דבר לגבי משרד התיירות, מחכים להרשאה.

תפרט לנו גם סכומים בבקשה, רונן.

המשרד לאיכות הסביבה זה 8.5 מיליון שקלים של קרן הניקיון. זה בהמתנה לאישור של המשרד, אני מקווה מאוד שנקבל את זה בימים הקרובים. אם תוכל לעזור לנו בזה, זה מצוין. אותו דבר לגבי משרד התיירות – 3 מיליון שקלים ב-2020 ו-3 מיליון שקלים ב-2021, מחכים להרשאה. לגבי משרד הפנים, הם התחייבו ל-5 מיליון, קיבלנו 2.8 ואנחנו מחכים ליתרה על פי דיווחים של עבודות חירום שאנחנו ביצענו – ביצענו כמובן הרבה יותר – זה יגיע בעזרת השם. אני מקווה שאת התכנון של המאגרים שנכנס בישיבת הממשלה – יאיצו את התכנון ואת הטיפול, כדי לבנות את המאגרים במעלה ההר. זה לא קשור לנהריה ספציפית, הממשלה צריכה לדחוף את הדיון.

אני רוצה להסביר לך, עודד, את הבעיה המרכזית של העיר נהריה בהקשר הזה. אני לא גובה כסף מעסקים שנפגעו, מכיוון שאני לא יכול לגבות כסף מנכס לא ראוי. זאת אומרת, פטרתי אותם מתשלום, אבל לא קיבלתי שום שיפוי על הדבר הזה.

כשדיברתי על 11 מיליון שקלים לעסקים, וזה הוצג כאן, אין שום תוכנית כזאת לשפות אותם. אני נפגע מזה, כי אני שיפיתי אותם ועדיין משפה דרך אגב. צריך להבין, קניון שלם שנפגע, שהוא משלם לך 700,000 שקלים בכל פעם, אתה לא יכול לגבות ממנו שקל כי הנכס עכשיו לא ראוי. כשאני לא גובה ממנו, העירייה מפסידה, ובעלי העסקים כמובן מפסידים, כי אף אחד לא משפה אותם חוץ מעיריית נהריה, שזאת הבעיה המרכזית.

אם ממשלת ישראל תעביר כספים לבעלי העסקים או לעיריית נהריה כמתווכת לבעלי עסקים, אני חושב שאפשר יהיה להקל עליהם. תחשוב שמה-8 בינואר, יום השיטפון הגדול, ועד עכשיו, החבר'ה האלה לא יחזיקו מעמד, הם יקרסו. ואני מדבר איתך לא רק על קניון ארנה, אני מדבר בכלל על כל העסקים במרחב בגעתון והעסקים שנמצאים בעיר, שנפגעו קשה מאוד, חלק מהצפות, ועכשיו כמובן גם בתקופת הקורונה. כשמסתכלים על רצף של קרוב לחצי שנה, ייקח זמן עד שאנשים יתאוששו, ובנהריה לצערי לא כולם יצליחו להתאושש כנראה והנטל הוא כבד מאוד.

אני אשמח אם אפשר יהיה לעזור, לפחות שישפו אותנו על הארנונה, כדי שנוכל להקל משמעותית על העסקים.

אני רוצה לשמוע את משרד האוצר עכשיו, ואחר כך אני רוצה לשמוע את המשרדים הרלוונטיים. במשרד התיירות קרן זילברמן ובמשרד הפנים או יותם שדה או סאלח חוטבא. משרד האוצר – פיאנה קרנץ.

אני מבקשת להגיד שאני לא מהצוות של משרד האוצר. אני לא מאגף התקציבים, אני ממינהל התכנון.

את לא שייכת למשרד האוצר?

אני שייכת, אבל אני לא קשורה לאגף התקציבים, אני לא אוכל להתייחס לכך.

אין פה נציג של אגף התקציבים?

נתבקשתי להשתתף רק כנציגה של מינהל התכנון, לא של אגף התקציבים.

קרן ממשרד התיירות, קרן זילברמן. התקציב ממשרד התיירות שדובר עליו בעירייה.

יש בהחלטת ממשלה סעיף שאנחנו צריכים לתקצב השנה 3 מיליון, אבל זה תקציב הרשאה, ובגלל שאין תקציב מדינה, אין לנו תקציבי הרשאה בכלל. פנינו לפני כמה שבועות, בעקבות פנייה של עיריית נהריה, לאוצר בבקשה שיתקצבו את זה. עושה רושם שהכיוון הוא חיובי, ואני מניחה שזה ייקח שבועיים-שלושה ונוכל לאשר את זה.

קרן, תנו לנו לפחות אישור עקרוני לעבוד במכתב חתום – אם זאת החלטת ממשלה צריך לכבד אותה – אישור הרשאה להתחיל לעשות פעולות. את הנזק בטיילת אני לא צריך להסביר. אי-אפשר שהעיר תיראה כמו אני לא יודע מה.

זאת גם התקופה הכי טובה, קרן, הכי טובה לעשות עבודות מהבחינה הזאת.

אנחנו לגמרי מסכימים, ואני כבר תקופה בהתכתבויות על הדבר הזה - - -

מי תוקע את זה במשרד האוצר? תגידי לנו איפה זה תקוע.

אף אחד לא תוקע את זה, יש פרוצדורות. לא התעדכנתי כי את הזימון לישיבה הזאת קיבלתי רק אתמול מאוחר. עוד לא הצלחתי להתעדכן איפה זה עומד, אז אני לא יכולה לדבר בשם אחרים, אבל זו פרוצדורה שלוקחת זמן, וצריך לתקצב את זה. מה שהתעדכנתי מהתקציבאית שלי זה שמשרד האוצר תומך, והם מתקנים את ההקצאה של התקציב הזה.

לאשר לעבוד בלי שיש לנו את התקציב בפועל, אני מניחה שחשבים אחראיים לא כל כך יכולים לעשות את זה, אבל אני מוכנה לבדוק את זה. אם נראה שלא מצליחים בתוך שבוע-שבועיים לקבל את הכסף מהאוצר, אני מוכנה לפנות לחשבות ולבדוק את האפשרות הזאת.

משרד הפנים. אם יש את סגן ממונה מחוז צפון, את סאלח - - -

שלום. קודם כול, שלום לכולם, כמו שאמר ראש העיר, חלקנו זה 5 מיליון שקל של משרד הפנים, קיבלנו דיווח על 2.8 מיליון ששוחררו כבר ב-31 במארס, יתרת הדיווח טרם התקבלה. היה קצת קושי להשיג את כל המסמכים דרך העירייה בתקופת החירום של הקורונה, אני מקווה שעכשיו, בתקופה הקרובה, גם ימציאו לנו את יתרת המסמכים.

איזה מסמכים חסרים לכם?

חשבונות על הנזקים שהיו, כל ההתקשרויות שהיו בנושא הנזקים שהיו. אסמכתאות. זה החלק העיקרי שלנו. ברגע שנקבל, נמשיך את הטיפול בזה.

היה הנושא של האשכול שלנו, אשכול גליל מערבי, שהיה צריך להכין תוכנית - - -

זה ה-8.5 מיליוני שקלים מהמשרד להגנת הסביבה?

זה 8.5, כן. התוכנית הוכנה בשיתוף עם העירייה ואשכול גליל מערבי, הוגשה למשרד להגנת הסביבה וזה ממתין שם.

- - -

לא. בנוסף היו צריכים להגיע 11 מיליון שקלים מהאוצר לעירייה, לטובת פיצוי לעסקים. זה היה הסיכום כאן בוועדה. אני לא טועה. נכון, רונן?

זה לא עבר בהחלטת הממשלה. הוועדה רצתה לעזור לנו בעניין הזה ודוחפת את זה קדימה, אבל בהחלטת הממשלה לא דובר על 11 מיליון שקלים.

כאן הוצהר על ידי משרד האוצר, בוועדה - - -

צריך להבין שמדינת ישראל - - -

השאלה אם דובר ישירות לעסקים או דרך העירייה לעסקים. רונן, האם אתה זוכר?

שיחזירו את הכסף לעסקים, זה בסדר גמור מבחינתי. עיריית נהריה צריכה לקבל שיפוי על כל העסקים שאני לא יכול לגבות מהם וגם לא רוצה. זה נכס לא ראוי. כשנכס לא ראוי, אני סופג את המחיר. אני סופג כמה מיליוני שקלים, ובסוף תושבי נהריה סופגים אותם, זאת המשמעות.

מה הפער בין מה שאמרו לך או סיכמו אתך? מה הפער נכון להיום בין הרצוי או הסיכום למצוי?

שיפוי לעיריית נהריה על הנזק בארנונה – לא קיבלנו אגורה. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשפות אותנו על הנזק שנגרם לנו כעירייה.

באיזה היקף הדרישה שלכם לשיפוי? מה הנזק המשוערך?

3 מיליון שקלים. אני מדבר רק על השיטפון כמובן. זה 3 מיליון שקלים. לגבי בעלי העסקים עצמם הנזק הוא כ-11 מיליון שקלים. אני חושב שאם המדינה תעשה תהליך מול בעלי עסקים שנפגעו מהשיטפון, היא יכולה לגלות שזה אפילו פחות מזה, וזה לא גדול עליה. היא יכולה לטפל בזה ישירות מול בעלי העסקים. ירצו אותנו כמתווכים בעניין הזה, גם בסדר, אבל צריך לטפל בהם.

נעשתה איזו עבודה עד עכשיו?

אני פותח את הדיון לחברי הכנסת. חברת הכנסת אורית פרקש.

בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה להביע את ההערכה שלי אליך, עודד יושב-ראש הוועדה, על קיום הדיון הזה. אני חושבת שבכלל כל המסורת שהתחלת של דיוני מעקב מאוד מאוד חשובה בוועדה.

אני רוצה להבין איך הגענו למצב הזה כמעט חמישה חודשים אחרי אירועי השיטפונות בנהריה. בעצם זה הרבה יותר מזה, כי את הדיון בוועדת הכספים קיימנו בסוף ינואר שנה זו. בסוף הדיון שהתקיים בוועדה הזאת הוחלט להעביר 11 מיליון שקלים פיצויים לבעלי העסקים בנהריה בעקבות השיטפונות. אני בעצמי הוצאתי מכתב תזכורת בסוף מארס לממשלה אל שר האוצר ואל ראש רשות המסים בנושא.

מיותר לציין שמאז אותו משבר אקלימי שהיה בעיר נהריה, ניחת על אותם בעלי עסקים גם משבר הקורונה. הם נכנסו לכל האירוע הזה בלי שהם קיבלו את הפיצוי ביחס לשיטפון בנהריה, כשיש קניונים שלמים סגורים, שגם ספגו את כל הקשיים והתלאות שאנחנו חווים פה בוועדת הכספים, בצורך לקבל מענקים, להירשם ברשות המסים, ומי יודע כמה מהם בכלל קיבלו את המענק – פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית.

הדיון הזה בעיקר מצער אותי, כי פעם אחרי פעם אנחנו רואים שיש חולשה ויש פער בין לעשות מסיבות עיתונאים, להצהיר הצהרות ולהכריז על החלטות בלי שבודקים ומוודאים יישום בפועל, שזה אל"ף-בי"ת של משילות ואל"ף-בי"ת של ניהול משרד.

השאלה שלי, אדוני, מה אנחנו עושים מכאן? אני חושבת שהדבר הבא שצריך לבוא לוועדה הזאת צריך להיות מותנה בזה שאתה צריך לראות את הכסף הזה עובר לשם. מה זה 11 מיליון שקלים - - -

לא סתם הממשלה עושה את כל המאמצים כדי לא לבוא לוועדה הזאת. הם תמיד מגיעים כאורחים, אני מדבר מבחינת נושאים של הממשלה. מנכ"ל האוצר הבטיח בזמנו שכל הנושא של הפעימה השנייה והשלישית יגיע דרך הוועדה, גם אגף התקציבים. זאת הייתה האמירה, אגב גם של היועץ המשפטי של הממשלה, הוא אמר לא לעשות את זה בתקנות שעת חירום.

נכון. אבל כשאנחנו יושבים בלילה אחד ומאשרים - - -

עשו את כל המהלכים לעקוף. אגב, הם ניזוקו מזה, כי בסוף הנתיב שבו זה יוצא הוא פחות טוב, לא עבר שיקוף ציבורי, לא עבר שיתוף ציבורי.

לא רק בדיון הזה, בכל דיון שבו מגיעים הנציגים מהשטח ומגיעים בעלי העסקים ומגיעים נציגי הארגונים, ואנחנו עושים שינויים בחקיקה. לא רק עכשיו, בכל ועדות הכספים – היית שותף לזה, מיכאל מלכיאלי – הוא הופך כל חוק לטוב יותר, הוא הופך לנתיב שהרבה יותר מחובר לשטח.

כל חוק שעובר דרך הוועדות הוא תמיד יותר טוב. ככתבו וכלשונו, בלי שינוי, הוא אף פעם לא טוב.

לא תמיד. בחוק הגיוס למשל ככתבו וכלשונו זה היה יותר טוב.

הנקודה שאני רוצה להשלים שבוועדה הזאת, ודאי בהיבט המשבר של הקורונה, נהגנו מנקודת מוצא קודם כול לסייע לממשלה. אתה זוכר את זה, למרות שהיו לנו בדיונים הליליים פה, באותו לילה – כמה כסף העברנו, שקיבלנו במכתב בלי פירוט, בלי צבע לכסף, בלי מטרות?

אגב גם לשר להגנת הסביבה שהגיע לכאן עם הנושא של קרן הניקיון, עשינו את זה במהירות.

כמה העברנו באותו לילה? 30 מיליארד שקלים?

בחוק יסוד: משק המדינה אפשרנו לממשלה מסגרת, החלוקה למסגרת הייתה חלוקה מאוד מאוד ברורה - -

שאנחנו עמדנו עליה.

- - אגב, הם רצו בלי חלוקה, היום הממשלה רוצה להרחיב אותה. אבל כשהם נתנו את הפיצוי על הארנונה, כשזאת הייתה הדרישה שלנו, היה חסר להם כסף, ולכן השר אלקין הביא את זה מקרן הניקיון.

הנקודה שלי היא כאשר אנחנו מתנהלים מתוך אחריות ומאשרים סכומי עתק, בגלל הדחיפות של האירועים. בואו נגיד את אמת, הם לא הוגשו בצורת פירוט מקצועית ראויה לשבח, זה היה שק של כסף, ורק בגלל הלחצים שלנו עוד צבעו את זה בצבעים של שימושים, שנוכל לחזור לזה, ואנחנו כפינו שיעדכנו אותנו בכל חודש, אם אתה זוכר. אני באמת חושבת שהגיע הזמן להתנות את הדבר הזה שאנחנו רוצים לראות שהכסף של 11 מיליון שקלים עבר. הרי הסכומים הם באמת זניחים ביחס לעוגה הכוללת, ובשביל כל אדם שם וכל בעל עסק שם זה עולם ומלואו.

תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, ואחריו – חבר הכנסת ברקת.

אני לא רוצה לחזור על הדברים, רק להודות לך, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון. אין ספק שבזמן המשבר הזה, כולם – עד היום כולם בעד. זה כל כך מוזר ש-11 מיליון שקל, שזה באמת סכום פעוט בוועדה הזאת, כשמעבירים כל כך הרבה כסף, משרד האוצר עדיין לא העביר. אני חושב שאנחנו כן צריכים לתת אמירה ברורה מאוד למשרד האוצר, שהוועדה תמשיך להקשות על המשרד עד שהנושא הזה יבוא לפתרון. יושב מנכ"ל משרד האוצר ונותן הבטחה, כאשר אומר ראש העיר: אני סופג את זה על עצמי. לראש עיריית נהריה, עם כל הכבוד, אין משאבים של כסף.

אין לו את הרזרבה הזאת.

אין לו רזרבה. להיכנס למשבר הקורונה מתוך המשבר של האקלים, זה דבר שהוא לא - - -

תודה. ניר ברקת.

קצת אחרי השיטפון הגעתי לנהריה, פגשתי את רונן, עשיתי סיור ודיברתי עם אנשי עסקים. אני לא אחדש לפורום פה שכאשר ישבתי עם אנשי עסקים הייתי בסך הכול חבר כנסת - - -

עדיין. עוד לא הושבעה הממשלה.

עדיין. אני גאה בזה. כחבר כנסת אף אחד מהמערכת באוצר לא נפגש עם אנשי עסקים. לא נפגש אתם, לא ישב לתחקר אותם, לשאול אותם מה האתגרים שלהם, איך אפשר לעזור. הרגשתי שרונן מסכן, ראש העיר מתמודד לבד, נפל עליו שיטפון והוא צריך להתמודד לבד עם הסוחרים, ואף אחד לא נותן להם מענה.

הצעתי אז להשתמש במתווה שמימשנו, מלכאילי, אם אתה זוכר, ב-2015 בירושלים. הייתה לנו תקופת פיגועים לא מבוטלת, והייתה ירידה קשה מאוד בתיירות בירושלים. דיברנו עם אנשי האוצר, היו לנו שלושה חודשים בעייתיים, כמדומני אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, או אוקטובר, נובמבר, דצמבר ב-2015, והפעלנו נוסחה בדומה לצוק איתן. והנוסחה אמרה: בוא נבחן מי יש לו ירידה לפי דוחות מע"מ, והעברנו 70 מיליוני שקלים לעסקים בירושלים שהייתה להם ירידה יותר מ-25% במחזור. זה נעשה באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים. במקרה הזה זה לא היה ישירות מול האוצר, אבל זה נעשה באמצעות הרשות, לשביעות רצון שני הצדדים, גם האוצר וגם העסקים, עסקי התיירות שהיו בסיכון. חמש שנים אחרי זה ירושלים מס' 1 בעולם בצמיחה בתיירות שנתיים רצוף. זאת אומרת, התמיכה הישירה שנתנו לעסקים - - -

אגב, הכסף שחוזר למדינה הוא פי כמה וכמה.

הוא פי כמה וכמה. הוא נותן ביטחון עצמי לעסקים, ששווה להשקיע, הוא מפגין שותפות, שותפות עם העסקים. המדינה שותפה לעסקים.

אני זוכר, דיברנו על זה בזמנו, ובאמת בסופו של דבר המתווה שהוצע, אותו מתווה שכבר השתמשנו בו פעם בירושלים.

אני מאוד מאוד שמח, כל הכבוד, עודד פורר יושב-ראש הוועדה, שאתה עושה את המעקב הזה.

רציתי לדעת מאנשי האוצר, האם מישהו כבר בנה מתווה? האם מישהו ישב עם אנשי נהריה, בחן את המציאות, בחן את הפערים של ירידה בעסקים לאזור נהריה בעקבות השיטפון, לאנשים שסמוכים לשיטפון וכיוצא בזה? האם מישהו שיערך את זה? בלחיצת כפתור אפשר להעביר את הכסף. אגב, זה יכול להיות פחות מ-11 מיליון, אולי קצת יותר. אני מעריך שזה פחות. לכן מה שאני מציע זה לעשות בדיקה מהירה.

אם עוד לא נעשתה עבודה, להתלבש על המנגנון שאנחנו עכשיו נותנים שיפוי לקורונה, ולהוסיף לו נספחונצ'יק קטן, שמדבר על ללכת אחורה, לתקופת השיטפון בנהריה, להתלבש על המנגנון שממילא מפעילים אותו, לעשות לו סעיפונצ'יק קטן שמתעסק עם אנשי נהריה. לצד זה חייבים לתת מענה לעיר נהריה.

העיר נהריה היא לא במצב סוציו-אקונומי חזק, היא פריפריה בהגדרה, והפער בשקל לתושב בין נהריה לערים אחרות במדינה הוא קטסטרופלי, הוא מאוד בעייתי. ולכן הסיוע הישיר לנהריה בעקבות מה שהיה הוא קריטי.

תודה. איתי טמקין, משרד האוצר. ראשית, אני רוצה לפני כן שנהיה מרושתים על מה היה או לא היה. הוועדה ביקשה 11 מיליון שקלים נוספים שיוקצו לטובת הטיפול בעסקים קטנים. לא התקבלה על זה תשובה. לא קיבלנו על זה תשובה ולא קיבלנו אז התחייבות של האוצר. כן הייתה פניה של יושב-ראש הוועדה הקודם, גפני, ב-10 בפברואר לראש הממשלה, ועד ליום זה הוועדה לא קיבלה תשובה מראש הממשלה. אולי כשהוא יחזור לפה, אם יחזור. אני עוד לא יודע אם זה גפני או ליצמן. מי זה יהיה?

מועצת גדולי התורה תתכנס בעזרת השם.

בעזרת השם...

איתי, כמה דברים. האחד, אני אשמח לשמוע לגבי מה שכן הובטח בהחלטת הממשלה, וחלק ממנו תקוע, לפי מה שאנחנו מבינים. 8.5 מיליון שקל שהמשרד להגנת הסביבה התעכב אתם קצת והתקציב של משרד התיירות, שאני מבין שזה במגעים בין האוצר לתיירות. דבר שני, אותם 11 מיליון שקלים, שהופכים להיות עוד יותר קריטיים בתקופה הזאת. והדבר השלישי, לאור התמשכות המשבר שם, הצפה פלוס קורונה, לקחת את המתווה שלנו, של הפטור מארנונה, שעשינו לעסקים על שלושה חודשים, מ-1 במארס עד 31 במאי, ולהרחיב אותו ספציפית לעיר נהריה. לדעתי אלה באמת סכומים קטנים באירוע הזה, שהפטור הזה יינתן מאז תחילת השיטפון קדימה, ואז בגין הפטור הזה גם העירייה מקבלת את הפיצוי, ואז פתרת גם לעירייה את היכולת לעמוד מול העסקים האלה, וגם העסקים עצמם לא ישלמו. איתי.

ברשותך, אני בעיקר אתייחס לנושא המוניציפלי, כי זה הנושא שאני אחראי עליו כאן באוצר, ואני אשים עליו את הדגש.

כמו שאמר ראש עיריית נהריה, לאחר השיטפון, באותו סוף שבוע, הממשלה קיבלה החלטה שנגעה לפיצוי רק לנזקים הפיזיים. לא הנזקים שנגרמו מהיעדר ארנונה, רק הנזקים הפיזיים שנגרמו לנהריה בעקבות השיטפון.

נושא הפיצוי בעקבות היעדר ארנונה, הסכום של 3 מיליון שקלים, אף אחד לא יכול לספר פה במשרד האוצר שזה סכום שיפיל את תקציב המדינה לכאן או לשם.

אין לו השלכות רוחב...

אתם מסוגלים להגיד גם את זה דרך אגב.

תמיד כשהם לא רוצים, השלכות רוחב זו מילת הקסם, שתדע. סליחה, איתי.

אני מתחבר למה שאמר קודם חבר הכנסת ברקת. בעשור האחרון רק בשני מקרים רשויות קיבלו דרך הכלי של הנחות בארנונה. היו רק שני מקרים שדרך הכלי של הנחות בארנונה רשויות קיבלו תמרוץ. פעם אחת עיריית ירושלים, כמו שקודם חבר הכנסת ברקת היטיב לתאר, ויש הנחות קבועות לעוטף עזה. אלה המקומות היחידים בעולם שיש הנחות בארנונה, שהמדינה משפה אותם לאזור ספציפי, לנקודה ספציפית.

כאשר ביררנו את הנקודה של נהריה והתייעצנו עם משפטנים, לא מצאנו אפשרות. אני כן אקח את בקשת הוועדה ונבחן את העמדה הזאת מחדש, אבל על פניו יש פה קושי לא מבוטל בענייני שוויון להסביר למה זה האירוע היחיד בעשור האחרון שמזג האוויר גורם בו לפגיעה בארנונה. זה לא פשוט, אבל אם זאת בקשת הוועדה, אנחנו נחדש - - -

איתי, אתם יכולים להגיד: זה שיטפון בסדרי גודל שלא הכירו, זה פעם אחת. פעם שנייה, זה האירוע היחיד שהיה שיטפון ומייד אחריו קורונה. אתה מחבר את שני האירועים האלה יחד. אלה באמת סכומים קטנים ברגע זה כדי להציל עיר שהיא גם נמצאת בפריפריה, שגם היה לה נתיב עסקים בסך הכול בריא. כל אחד מאתנו, גם אני הסתובבתי שם יחד עם אביר ויחד עם ראש העיר אחרי השיטפון, אם זה בגעתון, אם זה בקניון, המקום עבד, עבד ויעבוד.

כבוד היושב-ראש, אני מאחל לעצמי להיות בדיונים בוועדת הכספים כשהדרישה שעולה זו דרישה לפיצוי של 3 מיליון שקלים.

לא. הדרישה שעולה היא לא של 3 מיליון. 3 מיליון אתם הבטחתם. אנחנו מבקשים 11 מיליון ועוד פיצוי לארנונה.

אני אתייחס לרכיב המוניציפלי, אבל אני כן חושב ליצור קשר כמו שהצעת, בין השיטפון לבין הקורונה, אני לא פוסל את זה, אבל זה לא נראה לי כל כך חלק. זה דבר ששווה בדיקה.

עודד, אני אומר שוב: אני שומר חוק. כשיש לי נכס לא ראוי, אני לא יכול לקחת עליו כסף. אני ספגתי את זה. אני לא מבין למה משרד האוצר – עכשיו איתי הבין את זה לדעתי – לא מעביר את השיפוי הזה במיידי. הרי בסוף מישהו ספג את הכסף הזה. אני גם יכול להיות עבריין ולא לשמור חוק, ברור שזה לא יקרה.

תודה, רונן. חבר הכנסת ברקת.

כשמדובר על אירוע שהוא באוריינטציה ביטוחית – גם הקורונה – ההתייחסות הנכונה להתייחסות אליו היא לא תקציבית. זה לא אירוע תקציבי, זה אירוע ביטוחי, כמו ביטוח מפני מלחמה שמס רכוש מתערב. זה אירוע מוגדר היטב, אתה יודע לכמת אותו, אתה יודע מה הנזק לעסקים, אתה יודע לכמת את הנזק הטב"ערי, התקציב הבלתי רגיל, כלומר, צריכים ליצוק שם יציקות, לעשות א', לעשות ב', תקציב בלתי רגיל לפיתוח או לשדרוג התשתית הפיזית. והנזק השלישי, שאם לא התייחסו אליו חייבים להתייחס אליו, זה הנזק בירידה מהכנסות, שנכפה בגלל האירוע על המערכת העירונית, שהיא לא יכולה לספוג אותו. זה מאוד מאוד בעייתי. לכן להערכתי לא צריכה להיות בעיה לייצר תפיסה, בהמשך לניסיון שלנו מהקורונה.

עודד, דיברנו על הנחת הצעת חוק שלוקחת את מס רכוש, מרחיבה אותו, להיות מסוגל להתמודד גם עם נזקים מסוגים אחרים, כמו הקורונה, כמו מקרה קצה של שיטפון. אם המדינה מגיעה למסקנה שיש נזקים שהם גם טב"עריים וגם שוטפים וגם עסקיים, לכמת את הפן העסקי – רשת ביטחון לעסקים, כשיודעים לתת להם מראש נוסחה מוגדרת של מה גודל השיפוי בהתאם לירידה בהכנסות ממע"מ, מקדמות, לחליפין אשראי, על מנת לאפשר תמהיל בין אשראי מצד אחד, למענקים מצד שני. למסד את זה, לפרמל את זה בצורה מסודרת. זה לעסקים. ולעירייה אותו דבר. לכמת כלל. אם יש את המקרה של ירושלים, את המקרה של צוק איתן, עכשיו המקרה של נהריה, הרי בכל מקרה, אם יהיה עוד אירוע בסגנון הזה – בכל מקרה נצטרך לעזור להם, לתת להם רשת ביטחון, אז בואו נפרמל את זה.

הרי קיימנו על זה דיון. קיימנו על זה דיון ב-20 בינואר, לפני ארבעה חודשים, ועלו שם כמה דברים. דבר אחד, התחייב היושב-ראש דאז גפני, שהוא יפנה לראש הממשלה וידבר אתו. אכן הוא פנה, ראש הממשלה לא השיב לעניין הזה, לגבי 11 מיליון שקלים. אנחנו גם ביקשנו פירוט, להבין איך חישבו 11 מיליון שקלים. לדעתי היה צריך לתת פיצוי הרבה יותר רחב לעסקים, אבל ניחא. אפילו את ה-11 מיליון האלה לא נתנו והוציאו אותנו עם תחושה שהם נותנים את ה-11 מיליון, כאילו זה תיכף מגיע.

אין מצב לוותר על זה. אי-אפשר לוותר.

גפני ביקש שהיועצת המשפטית, שגית, תכין הצעת חוק לגבי פיצוי. אני לא יודע אם הוכנה, אבל ככל שהוכנה, זה גם היה בכנסת הקודמת, אני מבקש להעביר לי אותה, אנחנו נחתים את כל חברי הוועדה, הצעת חוק שתקבע איך מפצים במקרים כאלה ותאפשר לתת את הפיצוי הזה, כדי למנוע את אותן השלכות הרוחב שתמיד האוצר נורא נורא חושש מהן. בחקיקה אין לנו השלכות רוחב. אנחנו נעשה חוק, ואתם תהיו חייבים לעמוד בו.

לגבי הדיון עצמו, בסיכום ייכנסו פה בסוף שלושה דברים, אני אומר גם לכם באוצר: האחד, זו הדרישה לשיפוי ארנונה לרשות המקומית. זה חייב להיות. בעיניי צריך לקחת את זה כארנונה על כל העסקים שם שנפגעו עד סוף השנה. זה שיפוי שיצטרכו לתת לרשות המקומית; השני, זה 11 מיליון השקלים האלה, שהוועדה ביקשה בינואר. הם הופכים להיות הרבה יותר קריטיים עכשיו, וגם יש לכם את המקורות. גם בתוך ה-2.5 מיליארד שקלים שהאוצר שפך על קצבאות ילדים לאלה שצריכים, אבל גם לאלה שלא צריכים, אפשר היה למצוא שם את התקציב הזה; בנוסף, אני רוצה להבין איפה נמצא כל הכסף של המשרד להגנת הסביבה, אותם 8.5 מיליוני שקלים, למה הם לא הגיעו. אנחנו לא מדברים על זה שצריך פיצוי הרבה יותר גבוה, ואנחנו נמצאים כבר ארבעה חודשים בתוך הסיפור הזה, ומה שהבטחתם, מה שהוחלט בהחלטת הממשלה לא הגיע, וזה הקושי. בסוף צריך להסתכל לפרצוף של בעלי העסקים, והם צריכים לדעת איך הם שורדים את זה.

אני מסכים גם עם מה שאמר חבר הכנסת ברקת, המנגנון שבניתם, אותו פיצוי לפיו ירידת מחזור, צריך להחיל אותו לגבי העיר נהריה על אותם חודשיים, כי העסקים האלה נסגרו, אגב בגלל רשלנות של המדינה, לא בגלל שום דבר אחר. אותה אירינה, אותה הילה שיש לה עסק – אותם בעלי עסקים, הם את שלהם עשו, הם עמדו בתקנים, הם הוציאו חשבוניות, הם קיימו את ההנחיות של משרד הבריאות, של המשרד להגנת הסביבה – הם את שלהם עשו, הם הביאו לקוחות, הם גייסו לקוחות והם שילמו מסים, ומה לעשות, מה שהמדינה מחויבת, מה שהעירייה מחויבת, מה שכל המערכת הזאת, גם מבחינת ניקוז המים, היו צריכים לדאוג שלא תהיה הצפה כזאת. זאת אחריות של המדינה, וכשהמדינה לא עמדה במחויבויות שלה, היא צריכה לשלם. מי שצריך לשלם על זה שהמדינה לא עמדה בהתחייבויות שלה זה לא העסקים הקטנים שנמצאים שם, זה לא אלה שפתחו חנות בקניון או פתחו דוכן ברחוב. מי שצריך לשאת בהוצאות של מה שנגרם כתוצאה מהשיטפון הזה זה חד-משמעית המדינה.

אנחנו ביקשנו בדיון לקבל גם התייחסות מהביטוח, כמה פניות היו. יש פה בקשה של היושב-ראש משה גפני לדיווח מרשות שוק ההון כמה ביקשו ביטוח וכמה מהר זה נענה. נמצא אתנו סמנכ"ל רגולציה של איגוד חברות הביטוח ואחר כך אני רוצה את רשות שוק ההון.

כבוד היושב-ראש, אני נאלץ לרדת מהדיון. רשמתי את ההערות לפניי ואנחנו נחזור לוועדה עם תשובות.

תודה. גיל סלומון, איגוד חברות הביטוח.

בוקר טוב לכולם.

בקצרה, כי אנחנו בפני סיכום. תגיד לי אם יש לך נתונים, אם אתה יודע להגיד לנו כמה ביקשו, כמה מהר אנשים קיבלו את הביטוחים שלהם.

הנתונים נמצאים אצל הרגולטור. אני רואה שקובי נמצא פה בשידור. אני רק יכול להגיד שהאירוע הוא לא אירוע ביטוחי בסדר גודל כזה שחברות הביטוח לא ידעו בעבר. עד כמה שאנחנו יודעים, לפחות בתחילת הדרך, חברות הביטוח פעלו בצורה מהירה ויעילה. אם יש בעיות שעולות שאנחנו לא מכירים, אפשר לפנות אלינו. חברי הכנסת יכולים לפנות. גם חברי הכנסת אורית פרקש-הכהן ומיכאלי מכירים, הם יכולים לפנות אלינו, ואנחנו נטפל בכל בעיה שקיימת. אנחנו לא מכירים אירועים חריגים בתחום הביטוח.

תודה. שמוליק זקן, רשות שוק ההון. אחריו – אני רוצה לתת להילה מנחם לדבר.

שלום.

יש לכם נתונים על האירוע?

כן. אני ואלעד נמצאים פה, אנחנו יכולים להגיד שתדרכנו גם את המוקד הטלפוני שלנו לפניות ציבור וגם באתר הרשות נפתח דף ייעודי של שאלות ותשובות. הפניות שקיבלנו לא היו בהיקף מיוחד מבחינת גודל האירוע שחברות הביטוח לא ידעו להתמודד אתו. היו פניות שנגעו יותר לשאלות, האם אני מבוטח, האם יש כיסוי. אנחנו עדיין לא נתקלים בכשלים מבחינת תשלום למבוטחים.

תודה. האמת שזה גם לא הוצף בפני הוועדה. אני לא חושב שמי מחברי הכנסת קיבל פה פניות כאלה. הילה מנחם.

תודה על רשות הדיבור. אני רוצה לתת לכם נקודת מבט מבית עסק שחווה הכול. אני אנסה לעשות את זה קצר וענייני, אני אשמח שתקשיבו עד הסוף, ולכן ברשותכם רשמתי את הדברים: אני הילה מנחם, לבעלי ולי יש "ריבאר" בקניון ארנה בנהריה. שנינו עובדים בעסק. אנחנו חלק מהעסקים שנפגעו בשיטפון שפקד את נהריה בתאריך ה-8 בינואר השנה ונשארו סגורים למשך חמישה שבועות וחטפו נזק כלכלי רב.

העסק שלנו, כמו עסקים רבים שנמצאים בקניון ארנה, הוצף. כלומר, קומת המחסנים הוצפה 100% יחד עם כל הסחורות והציוד. העסק שלנו חטף מכה קשה מאוד. העסק טבע במלוא מובן המילה. נזק העומד קרוב ל-200,000 שקלים, לא כולל אובדן הכנסה לחודשים ינואר ופברואר.

אנחנו זוג צעיר, פלוס שתי בנות קטנות. לפני חמש שנים עברנו מאזור המרכז להתגורר בצפון. עזבנו עסקים, עזבנו משפחה, כדי להגשים את החלום שלנו ולבנות בית באזור הכי יפה בארץ, ולתת לבנות שלנו חינוך מהטובים שיש, ובנוסף החלטנו להקים את העסק שלנו כאן בנהריה, וביום אחד נהרסו לנו החיים. ביום אחד כל נתיב ההכנסות נעצר ונתיב ההוצאות רק הלך ותפח. הקניון היה סגור למשך חמישה שבועות.

בתאריך ה-20 בינואר, כמו שאמרתם, התקיימה ועדת הכספים עם חבר הכנסת משה גפני. במהלך הישיבה עלה התקציב של ה-11 מיליון, ולשם התכנסנו היום. הסכום הזה עבר בישיבה, ובתאריך ה-19 באפריל שוב התייצבתי מולך, חבר הכנסת עודד פורר, והיום אני מקווה שזאת הוועדה האחרונה שאנחנו נתייצב בה, הוועדה האחרונה שתחליט להעביר את הפיצוי לעסקים בנהריה כמה שיותר מהר.

נכון שהיום יש משבר קורונה, אבל אנחנו עוד לא הספקנו להרים את הראש ממשבר ההצפות שפקד אותנו והכניס אותנו לסגר בתזרים המזומנים למשך חמישה שבועות ובור עמוק בכיס, ושוב העסק נסגר בעקבות המשבר לעוד חמישה שבועות. כלומר, עשרה שבועות אם לא יותר שבהם אנחנו סגורים.

אני שואלת אתכם, חברי הוועדה, אם הייתם בנעליים שלי, הייתם מצליחים לשרוד? באיזה מצב הייתם? היינו סגורים ארבעה חודשים. אני לא מאמינה שקיים עסק במדינה הזאת שיכול להיות סגור ארבעה חודשים ללא שום הכנסה, ושצריך להמשיך לפרנס בית, בית עם ילדים. אבל אנחנו, בכוחות האחרונים שלנו, באמת מנסים להראות לילדות הקטנות שלנו שהכול בסדר, אבל יודעים להתרסק כל ערב מחדש אחרי שהן הולכות לישון. מאיפה נשלם שכירות? מאיפה נשלם חשבון חשמל, גנים? ואני לא מדברת על דברי המזון הבסיסיים שכבר התרגלנו אליהם.

אני רוצה להוסיף עוד משהו קטן לגבי המענקים ומה שחברת הכנסת אורית פרקש דיברה: עם כל הקושי, לא קיבלנו כלום, לא בפעימה הראשונה ולא בפעימה השנייה. אני מקווה מאוד שהפעימה השלישית תביא איתה קצת אור אל חיינו.

אנחנו באמת מנסים להבין ואנחנו לא מצליחים, כל החיים אנחנו בשביל המדינה, לומדים ומרוויחים השכלה, משרתים בצה"ל ועושים מילואים. בעלי, אלעד מנחם, עדיין משרת פעיל במילואים, בכל שנה עושה יותר מ-20 ימי מילואים. הוא היה בחזית במלחמות, הגן על המדינה בגופו. אני שואלת אתכם, חברי הוועדה – בשביל מי? מביאים ילדים, מחנכים אותם בדרך המוסר ואהבת הארץ, פותחים עסקים, מעסיקים עובדים ומשלמים מסים. מעל 30 שנה שאנחנו מוכיחים את עצמנו, וכשחובת ההוכחה היא על המדינה, אנחנו מתאכזבים. מכה אחר מכה והמדינה לא לצדנו.

ביום חמישי האחרון חזרנו לפעילות, פתחנו את העסק בתקווה לנסות להרים ולחלץ פצועים בשטח, אבל המראות קשים. העבודה לא כמו לפני ארבעה חודשים. ברור לכולנו שייקח זמן, אבל בינתיים אנחנו חיים מהפת לחם האחרונה שנשארה לנו. אנחנו קורסים. אנחנו לא רוצים לסגור את העסקים, אנחנו לא רוצים לראות את מה שעבדנו עליו ובנינו כל חיינו קורס לנו מול העיניים. זה ישבור אותנו ואת המשפחות שלנו. אנחנו נשארנו מאחור. אנחנו מבקשים שלא תשכחו אותנו ואת התקציב שיכול לעזור לנו ולהחזיר אותנו כמה צעדים קדימה ביחד עם כולם ולעזור לכלכלת נהרייה. כמובן אנחנו נשמח למנוע את האסון הזה בעתיד. תודה על רשות הדיבור.

תודה, הילה. רונן, אתה רוצה להגיד עוד משהו לפני שאני מסכם?

- - - לעיר עצמה.

תודה ואחר כך חברת הכנסת פרקש-הכהן.

אני מאוד מבקשת מכל מי שיושב שם שיתייחס אלינו הפעם. אנחנו לא ישנים בלילות. אני יכולה לשתף אתכם מהחוויה שעברתי הלילה. זה כבר ארבעה חודשים שאנחנו לא ישנים, לא מתפקדים, העסק שלנו קורס. אם עוד פעם נעלה לוועדות ובסופו של דבר אף אחד לא יתייחס אלינו, המצב יהיה יותר גרוע ממה שהוא עכשיו.

אני נורא מצטערת, אני פשוט מאוד נסערת, אני לא מסוגלת יותר לשאת בהשלכות של התקופה הזאת. הנזק שלי היה מטורף. מטורף. היום אחרי הקורונה, אחרי שהייתי זכאית בסך הכול לפעימה אחת, שאפילו לא סגרה לי את התשלום של השכירות, אני יכולה להגיד לכם שבקצב הזה, עוד שבועיים אני סוגרת את העסק, אני נשארת בלי עבודה, עם ערימה של חובות. אני באמת מבקשת מכם לשם שינוי שהפעם תקשיבו לנו.

תודה, אירינה. אורית.

לפני שאנחנו סוגרים את הדיון, לקחתי מאוד ללב גם את הדברים של כולם, אבל של הילה, של אירינה, מדם ליבן. אני קוראת לך, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שמחובתנו להתנות אישור של כל ההעברה בביצוע מלא, לראות שהכסף בבנק, שהוא עבר בפועל לאנשים, גם בהיבט הארנונה, גם הפיצוי של 11 מיליון השקלים, שאני מדברת על זה ואני מתזכרת את הנושא הזה - -

לא נראה לי שנעשתה עבודה על זה.

לא נעשתה.

- - גם במכתבי לממשלה במארס, גם דיברתי על זה במליאת הכנסת כתזכורת. על משרד האוצר והממשלה לעבוד מייד, יש לנו כאן משפחות בקריסה, מהטובים שבטובים. אני חושבת שזה המינימום שאנחנו יכולים וחייבים לעשות. די. די כל פעם עם כל הנושא. תמיד הכול חשוב, ותמיד אנחנו נדרשים לנהוג באחריות ולאשר ולאשר. זה הכוח היחיד שיש לנו.

אורית, אני מקווה שבעוד שבוע, כשתהיה קואליציה, תעמדי על זה.

ננסה.

זה שבאופוזיציה נצביע נגד העברות, זה תמיד קל, והן עוברות. כשבאים חברי כנסת מהקואליציה, מצביעים נגד ועוצרים זה בהחלט משפיע. אני בקואליציה, יעידו פה החברים, לא פעם ולא פעמיים עצרתי דברים בדיוק על הנושאים האלה. הקשב לשטח הוא כל כך חשוב, ולצערי הוא כל כך חסר במשרדי הממשלה, ואת זה אנחנו מנסים לעשות כאן.

קודם כול, אירינה והילה, אתן לא לבד. אנחנו לא נעזוב אתכן ולא נשאיר את העניין הזה מוזנח ובלי טיפול. העובדה היא שגם בתוך האירועים המאוד דינמיים שיש פה נהריה לא ירדה מסדר-היום והיא לא תרד מסדר-הים.

היה צריך לשבת פה מנכ"ל האוצר ולהקשיב להן.

היא לא תרד מסדר-היום, ולא נאפשר שזה ירד מסדר-היום, עד שיימצא לעניין הזה פתרון.

אני מאמין שאני אגיע לבקר ממקור ראשון בקרוב, אבל זה לא מה שאתם צריכים, אתם לא צריכים ביקורים, אתם צריכים סיוע מהמדינה. מגיע לכם, לא כטובה שהמדינה תעשה לכם, לא "נשחרר משהו", אלא זה מגיע לכם בדין. זה בגין משהו בחוזה שלכם עם מדינת ישראל, שבו אתם קמים בבוקר, מביאים את הפרנסה, מקיימים את מה שהחוק אומר, משרתים בצבא, עושים מילואים, לוקחים חלק בכל החובות, מגיע לכם שברגע הנכון מדינת ישראל תעמוד לצדכם, ולצערי יותר מדי פעמים אנחנו מגלים שזה לא כך.

אני מבקש כמה דברים. אני רוצה להוציא מכתב היום לראש הממשלה, לצרף לו את המכתב של חבר הכנסת גפני מפברואר ולדרוש ממנו שוב כמה דברים: האחד, זה פיצוי לרשות המקומית על אובדן בגין ארנונה למשך שנה לעסקים. לקחת רק את נהריה, לעשות את זהו להגיד: מהעסקים שם במשך שנה לא תהיה ארנונה, נפצה על זה. עשינו את זה בכל השלטון המקומי. לעשות את זה רק על נהריה שנפגעה כל כך קשה במשך תקופה כל כך ארוכה זה דרמטי. בסוף הדלת הראשונה שהאזרחים דופקים עליה היא אצל יושב-ראש העיר, ואין לו את המשאבים של המדינה, הוא צריך אותם, הוא זקוק להם, אפשר להעביר את הסיוע הזה במיידי.

השני, כל מה שמופיע בהחלטת הממשלה – לסיים את ההעברה התקציבית הזאת בתוך שבעה ימים. אין סיבה לא לתת את התקציב הזה. אגב, דווקא כשאין תקציב, אם חשב כללי שעושה ועדות חריגים, וידעו לעשות ועדת חריגים בחשב הכללי על נושאים אחרים – ואני לא רוצה לציין פה איזה, כדי שלא יגידו שאני עושה פוליטיקה, אבל אתם יכולים לבדוק מה החשב הכללי כן העביר בלי שום קיצוץ ואפילו עם תוספת בתקופה הזאת – אז לנהריה גם אפשר להעביר את התקציב, ולעסקים האלה שקורסים גם אפשר להעביר את התקציב, לא רק למי שיודע ללחוץ שם במשרד ראש הממשלה.

אני מבקש שיוגדר פיצוי על תקופת הקורונה לעסקים שנפגעו בתקופת השיטפון כפיצוי מוגדל. להכניס לאותה נוסחה שעשו ברשות המסים שאומרת שיעשו פיצוי על ירידה במחזורים. איזה ירידה במחזורים מינואר-פברואר תראה הילה כשהיא תיכנס למערכת? היא מחכה לפעימה השלישית. איזה ירידה במחזורים? רועי, אתה יודע איך נראית הנוסחה הזאת. איזה ירידה במחזורים היא תוכל להראות? לא היו לה מחזורים בינואר-פברואר, היא הייתה סגורה, כי המדינה לא עמדה במה שהיא הייתה צריכה לעמוד מבחינת הניקוז של המים. ולכן הם צריכים להראות ירידה במחזורים על חודשים אחרים, זה קודם כול, והם צריכים פיצוי מורחב על ארבעה חודשים, גם על הקורונה. זאת הבקשה שאני מבקש שתהיה במכתב לראש הממשלה.

הסעיף האחרון צריך להיות מענה מהיר. לא יכולים לתת את הפיצוי הזה בעוד שלושה חודשים, זה לא יעזור להם, הם לא ישרדו. הפיצוי הזה צריך להיות במענה סופר מהיר, מיידי, אד-הוק. מדובר פה בכסף קטן בהשוואה למה שמדובר בתקציב המדינה.

בנוסף, אני מבקש להוציא מהפרוטוקול גם את הדברים של הילה וגם את הדברים של אירינה ולצרף אותם במכתב שנוציא לראש הממשלה מהוועדה. תודה. הישיבה נעולה.

יש את השיפוי לעירייה.

אמרתי שיפוי לעירייה בגין אובדן ארנונה.

עודד, כל הכבוד. תודה רבה. עיריית נהריה, רונן, צריכה לקבל מענק - - - מוגדל עד סוף השנה בגין הארנונה, כדי שאפשר יהיה לתת את זה לבעלי העסקים, שתהיה להם עיר חזקה ואנחנו נבוא אליכם.

תודה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.