פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24

12/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת הכספים (זמנית)
יום שלישי, י"ח באייר התש"ף (12 במאי 2020), שעה 12:00

מעקב אחר יישום וביצוע תוכנית הסיוע הכספיות שהופעלו בשל משבר הקורונה- בהשתתפות ערן יעקב, מנכ"ל רשות המיסים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אורית פרקש הכהן – מ"מ היו"ר
אחמד טיבי
מיקי לוי
אופיר סופר
מיכל שיר סגמן

ניר ברקת
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
אלון שוסטר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

דובי אמיתי - יו״ר נשיאות הארגונים העסקיים

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

דודי מנביץ - יור איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

יובל ליבלינג - נציג, ארגון מכוני הכושר

אמיר שני - סגן נשיא, איגוד לשכות המסחר

איתי ויגמן - התאחדות בעלי המלאכה

טמיר כהן

מוריה אביגד



מעקב אחר יישום וביצוע תכניות הסיוע הכספיות שהופעלו בשל משבר הקורונה- בהשתתפות ערן יעקב, מנכ"ל רשות המיסים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא מעקב אחר יישום וביצוע תכניות הסיוע הכספיות שהופעלו בשל משבר הקורונה. ערן יעקב, מנכ"ל רשות המיסים, יצטרף אלינו לדיון. אני אומר קודם כל לחברי הכנסת – ואני אומר את זה לכל הפקידות פעם אחר פעם – כשיש לי טענות הטענות שלי הן לממשלה. לכל עובדי המדינה יש בוסים, הבוסים האלה הם השרים שלהם, השרים וראש הממשלה. אני כן יודע שהם עובדים מסביב לשעון אבל הבעיה היא, כמו שאמרתי, הרבה הרבה מאמץ ולצערי מעט תוצרת, בגלל שמישהו צריך לקבל החלטות ואנחנו לא מסכימים עם חלק מההחלטות שמתקבלות, כמו על דרכי הסיוע. אני אבקש מערן לתת מענה לכמה דברים שעולים כתוצאה ממה שאנחנו לומדים על המשבר הזה. לפחות ממה שפורסם לגבי המתווה עולות כמה השגות משמעותיות.

אני חייב לומר שבעינינו – ופה אני אמחה גם לפרוטוקול – המתווה הזה היה צריך לעבור דרך ועדת כספים בהליך של חקיקה, כפי שהתחייבה הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה הורה לה בתחילת הדרך. למרות זאת הם בחרו לעשות זאת בתקנות שעת חירום, לכאורה כדי שזה יהיה מהר, וכמו שאנחנו יודעים, קיצורי הדרך האלה לקחו הרבה זמן. במקום שהמענקים האלה יינתנו ב-1 במאי, חלקם עדיין לא ניתנו או נמצאים בתהליך וזה לקח יותר זמן. אני חושב שחקיקה דווקא הייתה גם הופכת את כל הנוסחאות ואת כל התהליך הזה לנכון יותר, טוב יותר, עם שיתוף ציבור, וגם עובדת יותר מהר.

עלו כמה וכמה בעיות בתחום הזה. אני רוצה לפחות לפרוש את הנושאים הראשונים שעליהם חשוב לדבר ושעלו, אגב, גם בפגישות שביצעו העצמאיים עם ראש הממשלה. אני יודע על סיכום דיון שהיה לנציגי ארגוני העצמאיים, ללה"ב, עם ראש הממשלה. הוא אמר להם "כן" עם הראש, אבל מעבר לתנועות ראש ולהגיד כן, בפועל הדברים לא קרו. כן אנחנו נבקש לתקן חלק מהדברים האלה.

הדבר הראשון, והוא החשוב בעינינו, הוא חישוב ירידת המחזורים לפי חודשי מאי-יוני. זה עלה פה גם בדיון הקודם. במרס-אפריל העסקים מקבלים את הכסף על עבודה שהם עשו בינואר-פברואר. אני לא רואה אצלם במחזורים עדיין את הירידה במרס-אפריל. במרס בוודאי שלא, באפריל אולי נתחיל לראות קצת אבל לא באותה מידה שנראה את זה במאי-יוני. לכן נבקש שמבחינת המחזורים תהיה אפשרות לבחון את המחזורים לפי ירידת המחזור במאי-יוני.

הדבר השני – אי אפשר לקחת את 2018 ולהגיד: עליה אנחנו מתבססים למתן המענק כי עוד לא הוגש דוח 2019. בסוף עסקים מתנהלים על פני תקופה ארוכה. יכול להיות שלעסק 2018 הייתה שנה פחות טובה ו-2019 הייתה שנה מצוינת והמענק שהוא יקבל ב-2020 יהיה נמוך יותר. עלו פה כמה פתרונות, אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של מנהל רשות המסים. אפשר לחשב את המענק בדרך של לקחת כמה שנים אחורה ביחד ולחשב אותן.

בנוסף יש עוד בעיה שאם אני אכין היום ואעשה מאמץ להגיש את דוח 2019, מיד עם הגשת הדוח אני מחויב לשלם את המס על הדוח. אם הייתי מגיש את הדוח בסוף השנה אז כנראה שבסוף השנה הייתי עושה את התחשבנות המס. מה שיקרה זה שעסקים יגישו את דוח 19, ישלמו את המס ויקבלו את המענק, שבעצם ישלם את המס שקיבלו לשלם בגלל הגשת הדוח. לכן צריך לאפשר לעשות את זה באמצעות תצהיר בעיניי. לא דוח מבוקר עדיין אלא תצהיר שאומר: זה היה המחזור, זו הייתה הפעילות, בהתאם לזה לקבל את המענק ובהמשך יהיה תשלום המסים. כמובן שצריך לתת את האפשרות הנ"ל גם לבעלי עסקים חדשים שפתחו את העסק אחרי ה-2 באוקטובר 2019, לפי הצהרה. מישהו שפתח את העסק נמצא, אגב, במצב עוד יותר קשה הרבה פעמים כי הוא ממש במצב ההתחלתי של כל ההשקעות שהוא ביצע.

דבר אחרון שאני מבקש הוא לגבי אלה שהפכו להיות עצמאיים או שכירים באמצע השנה. המחזור שנספר להם הוא מחזור על חצי שנה אבל אני צריך לאחד את החישוב הזה, בין אם הוא ילך במסלול של העצמאי ובין אם במסלול של השכיר, של כל ההכנסה החייבת שלו. מירי, שלום.

בוקר טוב. ערן יצטרף ברגע שהוא יוכל אבל בינתיים אני כאן.

מירי, א', אני לא יודע אם שמעת את הפתיחה שלי ואת הנושאים שהעליתי אבל אני מניח שהם גם יעלו בהמשך הדיון. בשלב הראשון אני רוצה הצגה שלך איפה אנחנו עומדים גם מבחינת הפעימות וגם מבחינת הנוסחה. ככל שאת יכולה לתת מענה לבעיות שאני העליתי – אם זה על דוח 2019, אם זה החישוב לפי 2018 לגבי בעלי עסקים חדשים ואם זה גם חישוב ירידת מחזור במאי-יוני – נשמח; ואם לא, אז זה יהיה תוך כדי הדיון.

בסדר. קודם כל קצת נתונים לגבי הפעימות שיש לנו: בפעימה ראשונה לעצמאיים, שיצאה לדרך לפני פסח, הוגשו עד עכשיו יותר מ-210,000 בקשות ואישרנו לתשלום כבר יותר מ-830 מיליון שקלים.

את אומרת 210,000 בקשות – כמה בקשות אושרו?

זה הבקשות שאושרו. זה יותר קרוב ל-212 למעשה הבוקר.

זאת אומרת שמה שאת אומרת זה בקשות שאושרו.

בקשות שאושרו, כן. זה הסכומים שאושרו לתשלום, שעיקרם כבר נמצאים בתוך חשבונות הבנק וחלקם ממש בדרך. מדובר פה בסכומים שהם מעל 830 מיליון שקל שכבר אושרו לתשלום.

זו הפעימה השנייה?

לא, זו הפעימה הראשונה. בפעימה השנייה, שנפתחה ביום רביעי שעבר, יש לנו כבר מעל 235,000 בקשות שאושרו ואושרו לתשלום יותר ממיליארד ו-250 אלף שקלים. הפעימה השלישית, שהיא בתוך הפעימה השנייה – יחד עם הפעימה השנייה פתחנו לעצמאיים שיש להם מחזור פעילות של עד 300,000 שקלים בשנת 2019 אפשרות לקבל מענק נוסף של בין 700 שקלים ל-3,025, ממש באותו הליך – שם אושרו שם כמעט 155,000 בקשות והסכום לתשלום הוא קרוב ל-240 מיליון שקלים. אלה שלושת המענקים שכבר נמצאים באוויר כמה ימים.

הבוקר, כמו שאתם יודעים, עלינו לאוויר עם הפעימה השלישית של מענק השתתפות בהוצאות גם לעצמאיים וגם לחברות. המענק מיועד לעסקים עם מחזורים מ-300,000 ועד 20 מיליון שקלים. אין לי כרגע את הנתון המדויק אבל תוך דקות ספורות מהרגע שפתחנו היינו עם 500 בקשות, זו באמת ההתחלה. חשוב לי להסביר – אנחנו גם משתדלים להסביר את זה לציבור – שהמענק עצמו, כך או כך, ישולם אחרי שיוגשו הדיווחים במע"מ בגין מרס-אפריל, ומי שצריך גם ינואר-פברואר, כדי שנוכל באמת לתת את המענק כפי שצריך.

המענק הזה ייקח כמה ימים מכיוון שיש עבודה במערכת, אבל המענק יגיע לחשבונות הבנק בדרך כלל, למי שדיווח המע"מ שלו יהיה אצלנו, תוך ימים ספורים. ישנם מצבים בהם נצטרך לבדוק, כשיהיו כל מיני חריגויות או דברים שצריך לשאול, ואז זה יתעכב לבירור אבל אנחנו ערוכים. רוב ההליך, למעלה מ-90%, יהיה הליך שכולו אוטומטי ולא נעצר. אנחנו בכל מקרה ערוכים גם לשאלות ברמה השירותית וגם לבדיקות שצריך לעשות כדי שלא יעכבו את הדברים בצורה משמעותית. כמו שאתם יודעים, במענק האחרון, זה שהעלינו לאוויר היום, לחלק מהעסקים נשלם סכומים מאוד משמעותיים שיכולים להגיע למאות-אלפי שקלים, התקרה היא 400,000 שקלים.

זו סקירה לגמרי מלמעלה, עודד. אם יש עוד שאלות לסקירה הזו אני אשמח, ואם לא תגיד לי לאיזו שאלה אתה רוצה שאני אתייחס כדי שאני לא אפספס.

מי זכאי? תגדירי את סוג העסקים שזכאים למענק.

נעשה סבב של חברי כנסת.

איזה סוג עסקים זכאים למענק ובעיקר תגידי מי לא זכאי למענק הזה.

(היו"ר אורית פרקש הכהן, 12:50)

ואם תוכלי גם להתייחס לסוגיית העמותות כי בסוף זה אותו מנגנון.

רגע, אופיר, יש לנו כאן סדר של דוברים. נעשה את זה לפי הסדר. אלון שוסטר, בבקשה.

מירי, שלום. שתי נקודות: נושא אחד, שהעליתי כבר בהצעה לסדר ובשיחות אתכם ולא נפתר, הוא נושא השוואת הסטטוס של חברי קיבוץ שהפסיקו לעבוד, יש להם עסקים משלהם או שהם עובדים בתוך הקיבוץ, לפעמים במפעל כמו תיירות או נגרייה עם מאות עובדים. השכירים מפוצים ויש להם פתרון וחברי הקיבוץ לא מקבלים פתרון.

הרעיון שאין אפשרות לדעת – אתם בחרתם, כך אומרים לי חברי הקיבוצים – איך לדווח לנו עבור בכלל מס הכנסה, הוא אפליה בלתי הגיונית. אני מבין שאו שהמערכת המקצועית נותנת פתרון או שהמערכת הפוליטית תצטרך להתייחס לזה. אני סבור שיש פה אפליה – שייתכן שהרשות השופטת תצטרך לתת עליה תשובה – בלתי הגיונית שציבור שלם של 10,000 איש פוטר מעבודתו, הפסיק לעבוד בהנחיית המדינה והמדינה מתנערת מאחריות. צריך למצוא פתרון.

הנושא השני קשור לפעימה השלישית, להתאגדות של עוסקים במסגרת מה שאתם מגדירים איחוד עוסקים. במקרה למשל שבו חבורה של מושבניקים מתאגדת ומדווחת ביחד – זה יכול להיות קיבוצניקים או כל קואופרטיב אחר – עד 20 מיליון שקל אתם נותנים פתרון, אבל אם זה 20 מיליון ושני שקלים אין להם אפשרות לקבל את ההחזרים בפעימה השלישית. אני לא מצליח להבין את העניין הזה. כל זה כמובן אם לא מדובר בבעלות משותפת. אנחנו צריכים לעזור לארגונים השונים, בוודאי בתחום החקלאות אבל לא רק, להתאגד, לעבוד ביחד, לעזור לכם לדווח ביחד אבל לא להידפק – סלחי לי – בגלל איחוד העוסקים הזה.

תודה רבה. את מרכזת את הנקודות, מירי?

כן, אני רושמת את כל ההערות ואני אתייחס אליהן.

בסדר. ח"כ מיקי לוי.

שלום לך, מירי. יש בקשה לדחות את הגשת דוחות 18 בחודש ימים. הייתה דחייה מרוכזת של דוחות ומאזנים 18 עד ה-30 באפריל, אבל עדיין לא יצאנו מכול הבלגן הזה ויש בקשה לחודש נוסף, שתצא אפשרות בכתב, בבקשה.

ביטול הקנסות על דיווחים באיחור של דוחות מע"מ. להבנתי, דחיית העברת המע"מ עצמו לרשות המסים אושרה על ידכם בתוקף הנסיבות, אבל מטילים ריבית על הדוחות שהוגשו. לכן אני מבקש לבטל את הקנסות האלה. לא יכול להיות שאישרתם את דחיית הדוחות ותטילו אחר כך ריבית על העניין הזה. נכון, יש דחייה של 12 חודשים, פריסת השומות לפחות של 12 חודשים, ובמקרים מסוימים אף 24, תלוי בגובה הסכום, תנסו לחשוב על העניין הזה כי לאנשים אין כסף. אין כסף.

האם המתווה, הפיצוי, הסיוע מצד הרשויות הוא בהשוואה למחזור בכנסות בשנת 2018 או 2019? אם זה ב-18, מה דינו של עסק חדש שרק התחיל לפעול ב-18? הרי את ואני יודעים שהשנה הראשונה, במקרה הטוב רק הראשונה, היא שנה של הפסדים, עד שהוא מתאזן, עד שהוא עומד על הרגליים. מה ניתן לעשות בעניין הזה בבקשה?

עוד שאלה אחת קטנטנה. פניתי לערן ישירות, לא אליך, לגבי סוגיה של מס רכישה. בעקבות שלושת החודשים האלה, מס רכישה על שתי דירות שהיו צריכים למכור – כל השוק מת. אני ביקשתי לדחות את זה בסדר-גודל של עוד חצי שנה. לא יקרה כלום לרשות. אז מה אומרים לי? נדחה את זה רק לתקופה הזאת שהיה משבר, ל-71 יום. זאת תשובה לא טובה כי ב-71 יום אנחנו לא יוצאים מהמשבר. לכן אני מבקש דחיית מס רכישה בשישה חודשים. השוק הזה של הנדל"ן מת.

תודה רבה. עכשיו לפי הרשימה זה התור שלי. נעשה את זה בקבוצות של שלושה חברי כנסת, ברשותך, ואז את תעני. אני רוצה טיפה לעלות למעלה ולהבין משהו לגבי המדיניות שלכם כרשות המסים בשלב הבא של הטיפול במשבר הכלכלי הכולל. כמו שאנחנו מבינים, החלק ברמת המאקרו של המשבר הזה הוא שיש ירידה חדה בגביית מסים בממשלה. בגלל כל המשבר הפעילות במשק נפגעה משמעותית וגם מצד ההכנסות גביתם הרבה פחות מסים.

דווקא פה אני רוצה לשאול – ודיברתי גם על הנושא הזה עם ערן, מעט אתך, לא הצלחתי להבין תשובה ברורה – מה קורה עם מדיניות גביית המסים שלכם במקום בו אפשר לנסות ולגבות את הכסף, ואני חוזרת לנושא מיסוי רווחים ממשאבי טבע, סוגיית קרן העושר. יש כסף על הרצפה של מאות-מיליוני דולרים שאני מבינה שנמצא בוויכוח עם חברות תשתיות ענק במדינת ישראל. אתם בעצם מנהלים ויכוח כבר שלוש-ארבע שנים על שומות ועל חיובים במס. חברות תשתית, שאני לא רוצה לנקוב בשמן, מפרסמות דוחות כספיים פעם אחר פעם שבהם הן מדברות על כך שהן במחלוקת אתכם, רשות המסים, על הפקדות המסים שלהם.

אני חושבת שבתקופה כזו, שדווקא האוכלוסיות החלשות, המוחלשות, העסקים החלשים והמוחלשים הם אלה שנפגעים מהמצב הזה, המחויבות שלכם היא לייצר מדיניות גביית מס בצורה כזו שהחברות החזקות, שאתם בוויכוחים אתן כבר שנים על גביית מסים, תשלמנה את המס הזה ואחר כך הן יכולות להתווכח עם עררים. זה חשוב כדי שהממשלה לא תכניס את היד לכיס של האזרחים בגזירות שונות ומשונות לפני שעשינו את המקסימום לקבל את הכסף שצריך לשלם כחוק ושמגיע לנו, האזרחים, כתוצאה משימוש במשאבי הטבע שלנו.

אני רוצה להבין מה אתם עושים בעניין הזה, מה אתם עושים בוויכוח הזה שנגרר כבר שנים ארוכות ביחס למאות מיליוני שקלים בעניין הזה. אני כל הזמן שומעת שיש דיבורים ויש דיונים, הבנתי שלא צריך תיקון חקיקה בנושא הזה. אני רוצה להבין מה אתם עושים בעניין הזה של מדיניות המיסוי, מדיניות של רווחים כלואים. את מבינה את השאלה שלי? מה עושים כדי להגביר את צד גביית המסים ולעשות מין מבצע כי המציאות היא לא עסקים כרגיל?

השאלה השנייה שאני מצטרפת אליה זו השאלה של הארכת המסים, דחיית המסים הייתי רוצה לשמוע באמת את תפיסת העולם שלכם כי אנחנו כל פעם מגיעים לפה עם הרבה מאוד מאבקים של יועצי המס, של רואי החשבון, שבאים כל פעם ובדקה ה-90 מאריכים או לא מאריכים. איך אתם באמת רואים את הדברים? האם תהיה עוד הארכה? איך בכלל את חווה את הדבר הזה? אם את יכולה תתחילי להשיב לשלושת הח"כים הראשונים.

לגבי חברי קיבוץ – כמו שציינת, חברי קיבוץ שבוחרים לדווח על ההכנסות שלהם יחד עם כל הקיבוץ לענייני מס הכנסה זה באמת חלק מהמיסוי של הקיבוץ. יש כאן משמעות מאוד נרחבת שמאוד-מאוד מיטיבה עם תוצאת המס של אותם אנשים מבחינת שיעורי המס שחלים עליהם ברגע שהם חלק מהקיבוץ. זה גם עניין של מידע שאין לנו וגם במובן הזה שחברי הקיבוץ בחרו לנהל את הדיווחים שלהם מול רשות המסים כך.

לכן, ככל שהמענק הזה משולם בהתאם לדוח שאותו יחיד הגיש למס הכנסה, ואותו יחיד למעשה לא הגיש מס הכנסה וגם לא הערכנו את השיעור הפרטני שלנו על ההכנסה, הוא באמת נמצא בתוך החבילה של הקיבוץ – שבדרך כלל יש לה יתרונות מס מאוד משמעותיים אבל במקרה הזה הוא באמת לא יכול לקבל את המענק שמבוסס על הדוח השנתי שלו ועל ההכנסה האישית שלו שעליה שילם מסים לאורך השנים. חשוב לציין שישנם 1,500 חברי קיבוץ שמדווחים בצורה עצמאית, מחוץ לקיבוץ, ואותם 1,500 אנשים, ששילמו את המסים בצורה פרטנית, באמת זכאים לפעימה הראשונה והשנייה בהתאם לנתונים שלהם. זה לחלק הזה.

מירי, אני לא יכול להשאיר את זה בלי תגובה. עוד רגע יתקבל הרושם שנעשה כאן משהו לא חוקי, חס וחלילה – לא שהתכוונת – הכול מתועד והכול ידוע. אני רק טוען שהחיבור בין הסיוע למי שפוטר מעבודתו או הופסקה עבודתו על פי הוראות המדינה, לבין מה שהוא מדווח או משלם, כשהכול מוסכם והכול ידוע, הוא חיבור לא ראוי. הוא חיבור מפלה. מה בכלל הקשר? עצמאיים לא זכאים לדמי אבטלה, קיבוצניקים לא זכאים לדמי אבטלה – נא לסייע למי שהפסיק לעבוד ואין לו הכנסה. יש לכם את כל הנתונים האפשריים עם רק רצון. אני מקווה שנצליח לשכנע אתכם או את מי שיעסוק בזה.

אני אמשיך לנושאים הבאים. לגבי מחזור של 20 מיליון שקלים ומה קורה עם מישהו שהוא 20 מיליון וקצת – שמים קו במקום אחד של מספר. כל מספר שלא נשים תמיד יהיה מישהו שיש לו 10 שקלים יותר מזה. כששמים קו שמים קו. אנחנו יצאנו בכל אחת מהפעימות האלה עם תקציב מוגבל שאליו היה צריך לכוון את המענק בצורה הכי טובה ובאמת השתדלנו לכוון כל אחד מהמענקים האלה בצורה מדויקת ככל שיכולנו, במאמצים מאוד גדולים, שמתבססת על הנתונים שנמצאים אצלנו כדי באמת לשלוח את המענקים האלה לאותן אוכלוסיות שהכי צריכות אותם. שתי הפעימות הראשונות של המענקים לעצמאיים באמת נשלחו. הפעימה הראשונה, שהייתה יחסית מצומצמת, נשלחה לאוכלוסיות היותר חלשות וגם התקרה הייתה יותר נמוכה. בפעימה השנייה, שהיה לנו תקציב מענקים יותר גדול, יכולנו להרחיב את האוכלוסייה לבעלי הכנסות גבוהות יותר וגם סכום המענקים גדל.

הפעימה השלישית מכוונת יותר לתת מענה לכיסוי של השתתפות בהוצאות. שמנו כאן את כל הניסיון שצברנו לאורך השנים בקרן הפיצויים, גם מבחינת המודל התפעולי וגם מבחינת המודל הכלכלי, כדי לא להיכנס לחישובים ידניים ופרטניים שהיו דורשים ממעסיקים להגיש לנו כל מיני דיווחים ומאתנו לבדוק אותם והיינו יכולים להיכנס להליך של חמש שנים תשלומי מענקים. עשינו איזושהי מערכת שמשלבת בין נתונים שקיימים אצלנו באופן שוטף על העסקים, עם נוסחאות שנותנות אומדן יחסית סביר להוצאות הקבועות של העסק וכך נקבע מנגנון תשלום המענקים. המענק הזה באמת מכוון לתת מענה לאותם עסקים שגם כשיש להם היקפי פעילות גדולים ברור לנו שישנן הוצאות שהם לא יכולים לחסוך ולגבי ההוצאות האלה אנחנו משלמים מענק שתלוי במחזור ותלוי בנתונים הקונקרטיים של כל אחד מהעסקים כפי שאנחנו יכולים לגזור אותם מתוך הדוחות שלהם.

(היו"ר עודד פורר, 13:02)

מירי, לא ענית על השאלה הפשוטה: למה במקרה של קבוצת בעלי עסקים שמדווחים ביחד אצלכם וסך הדיווחים הוא מעל 20 מיליון, למה לכל אחד מהעוסקים העצמאיים – לא חברי קיבוץ, במקרה הזה זה יכול להיות כל אחד אחר שרק מדווח וכל הנתונים אצלכם – לא מגיע פיצוי? הרי הם לא בבעלות אחת.

אני אסביר. בנושא של איחודי עוסקים, מכיוון שאיחודי עוסקים זו בדרך כלל קבוצה של חברות שבחרו להגיש את הדיווחים שלהם למע"מ ביחד, כקבוצה אחת, וגם להגשה הזו יש יתרון מאוד משמעותי מבחינת דיני המס, כי בניגוד לעוסקים אחרים, שכשיש להם ערך מוסף הם משלמים, וכשיש להם עודפי תשומות הם יכולים להתקזז, ולפעמים יש גם פערים של זמן בין קיזוז התשומות לבין תשלום העסקאות, איחודי עוסקים זו קבוצת חברות שבחרה יחד להגיש את הדיווחים שלה ונהנית לאורך השנה ולאורך שנים רבות מיתרונות המס שנובעים מהעבודה שהם מגישים איחודי עוסקים – ואני חלילה לא אומרת שהם עושים פה משהו מנוגד לחוק. הם פועלים בהתאם לחוק, זה בסדר גמור, והם נהנים מאותן הקלות שהחוק מאפשר בהקשר הזה. אבל ברגע שאתה נהנה מההקלות האלה, אני אומרת שוב - - -

מה הקשר בין ההקלות בנושא מיסוי בשגרה לבין מי שצריך לקבל כרגע סיוע?

אלון, אני מציע שתקיים איזושהי פגישה עם רשות המסים ספציפית על הנושא הזה. אני רוצה לתת קצת לאורחים מבחוץ ולהמשיך את סבב חברי הכנסת. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אחריו דובי אמיתי, נשיאות הארגונים העסקיים.

היא לא המשיכה לתת תשובות לשני חברי כנסת.

אני אבקש ממנה בסבב הבא.

אני רוצה ברשותכם להתחיל דווקא מהנושא האחרון שמירי העלתה, הנושא של איחוד עוסקים. אין שום יתרון מס לאיחוד עוסקים. כל הסיפור של איחוד עוסקים הוא טכני לחלוטין. יכולות להיות באותה עיר, באותה שכונה, שלוש חברות שמדווחות באיחוד עוסקים ולכן הן לא יקבלו את הפיצוי, וחברות אחרות שלא ידווחו מבחינה טכנית באיחוד עוסקים אלא כל אחת מהן תדווח פרטנית, כן יזכו לפיצוי. זאת אפליה שאני לא מאמין שהיא יכולה לעמוד בשום מבחן משפטי.

זו רק שאלה של כסף, אני אומר לכם. אם רוצים לחסוך כסף עושים את זה. זה איזשהו טריק לחסוך בו כסף כי כל הסיפור של איחוד עוסקים הוא סיפור טכני לחלוטין. בסוף הערך המוסף של שלוש החברות משתלם למע"מ. מע"מ לא מפסיד אגורה שחוקה מאיחוד עוסקים. אפס יתרון. יש אולי יתרון בתזמון, אבל לא יותר מזה ולא צריך להטעות את הציבור בנוגע לדבר הזה. אני שומע את זה כל הזמן ואני מתנגד כשאומרים את זה. זה לא נכון מקצועית. זה אחד. אני חושב שצריך לתת פתרון לאיחוד עוסקים, יש כאן עסקים שמופלים לרעה משמעותית.

שניים, הנושא של 2018. אנחנו כל הזמן נתקלים בלקוחות שלנו שהפסידו בשנת 2018 ובגלל שהם פתחו את העסק שלהם לפני 2018 הם לא זכאים לקבל אגורה שחוקה, לא בפעימה הראשונה ולא בפעימה השנייה. זה אנשים עם משפחות, עם ילדים ואנחנו לא נותנים להם פתרון בגלל שהם הפסידו בשנת 2018. שכיר קיבל דמי אבטלה לפי מה שהוא הרוויח בששת החודשים האחרונים, לפי 2019, ועצמאי, בגלל שהוא הפסיד ב-2018, הוא לא מקבל דמי אבטלה, הוא לא מקבל את הפיצוי. תחשבו שיכול להיות שהוא הרוויח 10 שנים אחורה.

עוד דבר שאני חייב להגיד בעניין הזה הוא שבהודעה לתקשורת של משרד האוצר וראש הממשלה נאמר במפורש שהעסקים יוכלו לבחור בין 18 לבין 19, אבל מה עשו לנו בתוך החוק? אמרו: כן, הם יוכלו לבחור, בתנאי שפתחת ב-18 והפסדת ב-18. ואם פתחתי בדצמבר 17, הפסדתי ב-18 ובשנת 2019 הרווחתי? אז למה להפלות את הילדים שלי? הם לא ילדי ישראל? הם לא אזרחים פה? את זה אני לא מצליח להבין.

חד-משמעית.

נושא עסקים חדשים. יש המון עסקים חדשים שפתחו ב-2 באוקטובר 2019 וראו זה פלא, בגלל שהם פתחו מהתאריך הזה ואילך – הם השקיעו כספים, השקיעו מיליונים, הם מנוע צמיחה במשק הישראלי – הם לא זכאים לאגורה פיצוי. הם נפגעו הכי הרבה. חייבים לתת פתרון גם לעסקים החדשים. אי אפשר להשאיר אותם בחוץ.

הנושא האחרון הוא הנושא של בסיס מזומן. אתם מתארים לעצמכם שעסקים היו סגורים לחלוטין במרס-אפריל 20 בהוראת המדינה ובכל זאת לא יקבלו אגורה אחת שחוקה? האם זה יעלה על הדעת? את הפתרון לא אנחנו צריכים לתת – את הפתרון המדינה צריכה לתת. איך בכל זאת נותנים להם כסף אם הם היו סגורים בכל החודשים האלה רק בגלל שהם קיבלו כסף בחודשים קודמים. מה הפתרון? יכול להיות מצב שאפשר להסמיך אותנו, המייצגים, שבדוחות שאנחנו מגישים עכשיו, על מרס-אפריל, נוציא מתוך המחזורים של מרס-אפריל את הכספים שלא שייכים לתקופה הזו. חבר'ה, לנו כמייצגים – גם לרואי החשבון, גם ליועצי המס – יש אחריות פלילית. אנחנו לא נשקר בשביל הלקוחות שלנו. אנחנו לא נעשה את זה. גם הלקוחות שלנו לא היו מוכנים שנעשה את זה. אנחנו יודעים מתי יצאו חשבוניות העסקה, יש לנו את הזמנות העבודה – כן, זה ייקח מאתנו זמן, אבל ראוי לעשות את זה. זה צודק. זה הוגן. זה פתרון אחד.

אני גם מכיר את הפתרון, שכמובן גם אותו הצענו, שייחשבו את המחזורים כמו בפעימה השנייה, מרס-יוני 20 לעומת מרס-יוני 19. זה פתרון פחות טוב כי יכול להיות שלאורך ארבעה חודשים העסקים נפגעו בשיעור אחר ושונה מכך שהם באמת לא ייצרו הכנסה במרס-אפריל, אבל זה הרע במיעוטו. תודה.

תודה. אני לא רואה את דובי אמיתי, אז, מירי, אני אבקש שתמשיכי להשיב.

אני אחזור לרשימה שלי מקודם. מיקי לוי דיבר על ארכה לדוחות 2018. אנחנו כרגע, כמו שמיקי ציין, נתנו ארכה לדוחות. אנחנו כרגע מתנהלים מול הלשכות. הבנו שיש פניות. במקביל אני חייבת לציין שבינתיים בזמן הזה מוגשים הרבה מאוד דוחות ואנחנו בוחנים עד כמה באמת יש צורך. צריך להבין שמדובר כאן בעניין מתגלגל כי ככל שחולף הזמן אנחנו כבר צריכים להגיש את דוחות 2019. דוחות 18, צריך להבין, זה דוחות שמלכתחילה מועד ההגשה המקורי שלהם היה מאי ויוני 2019, וזה אומר שבאותם דוחות שבהם משלמי המסים צריכים לשלם הפרשי מס, הכסף הזה כבר מזמן היה צריך להגיע לקופת המדינה או לפחות להיות מוסדר. אז יש פה עניין של דחיית מסים וגם עיכוב מתגלגל בעבודה, שבסופו של דבר יש הלאה עוד את דוחות 2019. בכל מקרה, אנחנו מודעים לקשיים והנושא הזה נבחן.

אבל לדוח 19, עד מתי - - - ?

זה משהו שנמצא על השולחן שלנו, מתנהלים כאן דיונים מתמשכים עם נציגי הלשכות בעניין הזה ועם משרדי המייצגים ואנחנו נדע לתת לזה מענה.

לגבי הנושא של חובות מס, שנתנו ארכה לתשלום של דוח מס, גם במס הכנסה וגם במע"מ, ואנחנו מבקשים ריבית והצמדה על התקופה שהכספים משולמים באיחור. ראשית, זה המצב החוקי.

ביקשתם לתקן את החקיקה בהוראת שעה?

אני לא מצליחה לשמוע את ההערות באמצע אז אני מתנצלת אם אני לא מתייחסת, אני מנסה לענות לשאלות שהעליתם.

מירי, את אומרת שזה המצב החוקי. הרי המצב החוקי בהרבה מאוד דברים מביא את הממשלה לוועדה, לכנסת, ומבקשים בהוראת שעה לתקן את החקיקה, לתת ארכות. אפשר לעשות את זה. זה לא משהו שהוא חדש. זו לא פרקטיקה שרשות המסים לא מכירה.

תשלום ריבית והצמדה על חובות זה אחד הדברים שנמצאים בבסיס של תשלומי המסים וזה דבר שהוא מאוד-מאוד חשוב. ברמה הכללית מאוד חשוב להישאר עם הדברים האלה מכיוון שיש מחיר לזמן ולדחייה של התשלומים. דרך אגב, באותה מידה אנחנו כמובן משלמים את אותה ריבית והצמדה גם על ההחזרים.

יש גם מחיר להנחיה של מדינת ישראל לסגור את העסקים.

יש כאן גם הכנסות וגם הוצאות ויש פה שיווי משקל בין הדברים. יש פה איזון מוחלט. לגבי אותם מצבים שבהם מתברר שעסקים לא יכולים לעמוד בתשלומים האלה, כמו שידענו לאורך כל השנים, וכמו שבתקופת הקורונה נתנו דגש למענה לפניות הציבור בצורה הרבה יותר מוגברת, גם בהקשרים של פריסות וגם באותם מצבים שבהם השתכנענו שיש קושי אמיתי לעמוד במלוא תשלומי הריבית – בהתאם לסמכויות שלנו במקרים הקונקרטיים אנחנו נותנים את ההקלות המתאימות.

מאוד חשוב לנו בעניין הזה – ואני חושבת שגם כאן, בוועדת הכספים והמחוקק – שנהיה כולנו מודעים לאחריות הכבדה שיש על הכתפיים שלנו כדי שכל מי שבאמת צריך ויכול לשלם את המסים ישלם את המסים. גם בלי קשר לצעדים שעשינו עד עכשיו אנחנו רואים ירידה, פגיעה מאוד גדולה בהכנסות ממסים. אנחנו לא חושבים שהיא הסתיימה. אנחנו חושבים שנמשיך לראות אותה גם בחודשים הקרובים ולכן האחריות שלנו כרשות מסים – אבל גם של כל המחוקקים וכל מי ששותף, ואני חושבת שגם המייצגים במגזר העסקי – שכל מי שצריך ויכול לשלם מסים יעשה את זה.

אנחנו מבחינת שירות ניתן את המענה הכי טוב שאנחנו יכולים לאותם מקרים שבהם צריך פריסה, באותם מקרים שניסינו להפחית בירוקרטיה נתנו גם ארכות גורפות, אבל אני אומרת שוב, צריך להבין שתשלומי המסים כרגע, יותר מתמיד, זה משאב שאנחנו צריכים לעשות את המרב כדי לגבות את מה שנכון ואפשרי. אני אומרת את הדברים האלה בצד זה שהעובדים שלנו עם הנחיות מאוד ברורות וגם עם משאבים מאוד-מאוד גדולים כדי לתת מענה לכל הבקשות לפריסה והקלות כדי להתאים ולכוון את ההקלות בצורה הכי ממוקדת לאותם מקומות שבאמת צריכים לתת אותן.

כל הקלה גורפת, אם אנחנו מחמיצים פה תשלומי מס שכן יכולים וצריכים להיכנס – אני חושבת שאנחנו עושים פה פגיעה ארוכת טווח בקופת המדינה, שאני אומרת שוב, כולנו צריכים אותה, גם בשביל לשלם את מה שהמדינה צריכה וגם באמת כדי לא להיכנס לגירעונות שבסך הכול יהיו מוטלים על הכתפיים של השנים הבאות והדורות הבאים. לכן אני חושבת שצריך באמת לעשות את כל הצעדים שצריך לעשות, אבל איפה שאין צורך במהלכים גורפים – ואנחנו יודעים כרגע להתמודד עם הדברים האלה בצורה פרטנית – אנחנו באמת עושים את מה שצריך לעשות כדי להקל על העסקים.

מירי, אם הממשלה – ופה הטענה היא לא אליכם אלא למקבלי ההחלטות – במקום כל הסחור-סחור הזה הייתה מייצרת תוכנית מענקים ברורה לפי ירידה במחזורים בתנאי שהעוסק ממשיך לשלם את המסים שלו, ממשיך לשלם לעובדים שלו, ממשיך לשלם את כל התהליך, לא היינו נמצאים בזה. אני לא רוצה לבקש דחיות. הממשלה הייתה צריכה לתת מענק למי שנפגע ואז הוא היה יכול לעבוד. לא היינו צריכים לעשות פטור מארנונה ולשפות את הרשויות המקומיות בארנונה, לא היינו צריכים לבוא ולהתחנן בפניכם, לא היינו צריכים לעשות חל"תים ולשפות את הביטוח הלאומי בגין החל"תים. היו נותנים – כפי שנתנו, אגב, בארצות הברית למשל, שאמרו לעסקים: תוך ארבעה ימים ההלוואה בחשבון שלכם, אם 75% מההלוואה ישולמו לשכר עובדים ותשלומי מסים ההלוואה הופכת למענק. זה היה נתיב יותר נכון, לצערי לא בחרתם בו ואתם גם לא הולכים בו.

לגבי עסקים חדשים שהפסידו או לא והבחירה בין דוחות 18 ל-19, אני קודם כל אבהיר מה ההנחיות שלנו אומרות ואז אני אתייחס להערות שעלו גם ממיקי וגם מירון. קודם כל לחדד את המצב: עסקים חדשים שהתחילו ב-19 – כמובן שהמענק מתבסס על דוחות 2019. עסקים שהתחילו לפעול ב-18, הפסידו ב-18 וב-19 הרוויחו – המענק מתבסס על דוחות 2019. שאלתם למה לא ניתן תמיד לבחור בין 2018 ו-2019, הטוב שבהן. קודם כל, צריך להבהיר שכרגע מדובר כאן גם בעניין תפעולי וגם מהותי. אנחנו כרגע נתנו את ההתאמה הזו לעסקים חדשים מתוך ההנחה שיש סיכוי גבוה יותר שהשנה הראשונה של עסק היא שנה קשה, לכן יותר קשה להגיע להכנסה חייבת ולכן נתנו שם את הגמישות הזו, מתוך ההבנה שזה חלק ממהלך העסקים הטבעי או שיכול להיות מאוד-מאוד שכיח בקרב עסקים.

לגבי האפשרות לעשות בכל מצב בחירה, יש פה שני נושאים שצריך להביא בחשבון: אחד, מדובר פה בעניין תקציבי שכמובן משנה את העלות של המענקים האלה; והחלק השני, יש פה מורכבות תפעולית נוספת. אני אזכיר לכולנו שהחלטת הממשלה לגבי הפעימה השנייה התקבלה ביום שישי לפני שבועיים וחצי, והמערכת, וכך נדרשנו, עלתה לאוויר פחות משבועיים אחרי קבלת ההחלטה. מדובר פה במורכבות תפעולית נוספת גם מבחינת פיתוח המערכות ומורכבות תפעולית נוספת עבור מי שמגיש את הדוחות, כי כרגע אין חובה עדיין להגיש את דוחות 2019, בעקרון אפשר לחכות אתם, ברגע שאנחנו הופכים את שנת 2019 לשנה שבגינה משולם המענק אנחנו לוחצים על כל השוק – על המייצגים, על בעלי ההכנסות – להגיש את הדוחות האלה בהקדם. זה גם מייצר לחצים שיכול להיות שלשוק יהיה קושי לעמוד בהם, גם יכול ליצור טעויות ולכן צריך למצוא פה איזשהו איזון בין כל מרחב האילוצים האלה וזאת ההחלטה שהתקבלה כרגע.

מירי, לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה שלי.

עוד לא הגעתי אליך. אני אסיים עם מיקי לוי ואז אעבור לשאלות של אורית.

הדבר הנוסף שמיקי לוי העלה הוא הנושא של מס רכישה. אני מניחה שאתה מדבר על התקופה של 18 החודשים בחוק הארכת מועדים, שהתכוונו להעביר בקשה בנוגע להקפאה של התקופה הזו. כרגע אנחנו חושבים שאפשר לקיים דיונים ארוכים ולתת ארכות בלי סוף לתוך המועדים האלה, אנחנו חושבים שבתוך החוק הזה נתנו בצורה סטנדרטית את הקפאת התקופה עם איזשהו גרייס מסוים. אנחנו חושבים שצריך לתחום את הדברים וגם עכשיו אנחנו רואים שהמשק למעשה מתחיל לחזור לפעילות, גם בנושא של נדל"ן, אנשים יכולים ללכת לראות נכסים, מה שהם לא יכלו לעשות בתקופה הזו. למעשה בנוסח שמובא כרגע – אני לא יודעת אם הוא הגיע אליכם או לא – כבר קיימת התייחסות למועדים האלה. כרגע נראה לנו שזה לוח זמנים שבהחלט יכול לתת מענה סביר בתקופה הזו.

לגבי הנושא של פגיעה בהכנסות מסים ואיך אנחנו מתייחסים לנושא של מיסוי משאבי טבע. כמובן שבשל חובת הסודיות אני לא יכולה להיכנס ולפרט בפני הפורום המכובד הזה את מחלוקות המס שיש לנו עם משלמי המסים, קטנים, גדולים או מאוד משמעותיים. מה שאני כן יכולה להגיד זה שכל התאגידים המשמעותיים במשק, לרבות תאגידים שמשלמים היטלים בגין משאבי הטבע שלהם, זה מסוג הנישומים שאנחנו מקיימים מעקב צמוד אחר הדיווחים שלהם. כשיש לנו מחלוקות מס אתם אנחנו שמים את הכוחות המקצועיים הכי טובים שלנו כדי לנהל את הדיונים האלה ואת מחלוקות המס הלא פשוטות האלה. המצב החוקי כרגע הוא שכאשר יש לנו מחלוקת מס, גם אם מדובר בסכומים מאוד מהותיים וגם אם מדובר בסוגיה שאנחנו חושבים שבכלל לא היה צריך לנהל עליה את המחלוקת. המצב החוקי הוא כזה שלנו כרשות מסים אין אפשרות לגבות את המס השנוי במחלוקת, גם כשאנחנו מאוד מאוד רוצים אותו בקופת המדינה.

ואת זה שלא שנוי במחלוקת גביתם?

אם יתקבל תיקון חקיקה כזה תהיה אפשרות בחוק ובדין לגבות גם את מה ששנוי במחלוקת. זה באמת יכול בהרבה מאוד מצבים להביא לכך שכספי מסים ייכנסו במועד שבעינינו יותר נכון שייכנסו, במועד מוקדם יותר. כרגע המצב החוקי הוא כזה שגם אם אנחנו בטוחים בצדקנו ב-100% או ב-200% אין לנו סמכות לקחת כסף שהוא מס שנוי במחלוקת, ולא משנה עכשיו אם אני מדברת על עסק קטנטן או אם אני מדברת על עסק של מיליארדים.

מירי, יש לי כמה שאלות בעניין הזה: קודם כל, אני מבינה שמדובר בתהליך של שלוש או ארבע שנים כבר. השאלה עד מתי יתנהל התהליך הזה ואם על רקע התקופה הנוכחית לא הגיע הזמן שתפעלו בצורה יותר רצינית לסיים אותו. דבר שני, אם החוק הקיים הוא חוק שלא מאפשר לכם לגבות לפחות סכומים יותר משמעותיים – כי הפערים עליהם מדברים הם פערים מטורפים בשקלים, מיליארדי שקלים – אז למה לא מגישים לוועדה הזו הצעה לתקן את היכולת שלכם לגבות את הדברים בצורה יותר מאוזנת? גם למה ארבע שנים, למה ארבע שנים מתווכחים?

תודה, ח"כ פרקש.

לגבי העבודה שלנו, כמו שאמרתי, בתוך התנהלות הפנימית שלנו העבודה נעשית בצורה מאוד מקצועית ורצינית, בקצב הכי מהיר שאפשר לעשות בנסיבות האלה. יש לוחות זמנים בתוך החקיקה שלנו והדברים נעשים במהירות הכי מהירה שאפשר לעשותם.

לגבי הנושא של תשלום מס שנוי במחלוקת, שאנחנו חושבים שהוא צעד ראוי ונכון גם ברמה הכללית ועל אחת כמה וכמה בכל מה שנוגע להיטלים על משאבי טבע, מבחינתנו זה חלק מהתוכניות שלנו לחוק ההסדרים, שאנחנו מקווים שבמהרה נפנה ונתחיל לעבוד עליו. זה חלק מהרעיונות שאנחנו חושבים שמאוד-מאוד נכון להביא לשולחן הוועדה הזו. אנחנו חושבים שזה באמת יוסיף מאוד לגביית המסים וישפר מאוד את היכולת שלנו להתנהל מול הגופים האלה. נראה לנו שזה גם משהו שהוא מאוד-מאוד נכון לקופת המדינה.

תודה. דובי אמיתי, אחריו רועי כהן, איריס סטרק ונחזור לחברי הכנסת.

תודה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בכמה מילים. אני חושב שעבודת המגזר העסקי בראשותי יחד עם רשות המסים – אני חייב לציין אותה – היא עבודה יוצאת מן הכלל, יש תיאום, על אף כל הבעיות. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שזו לא חוכמה בדיעבד לבוא ולומר את זה היום ואני מצטרף למה שאמרת, אדוני היושב-ראש, שאם היינו פועלים על פי מודל "צוק איתן" אז לא היינו מוציאים את העובדים לחל"ת, לא היינו צריכים להתמודד עם הפעימה הראשונה והשנייה, כל התהליך היה עובר דרך המעסיקים ולא היינו נמצאים היום עם מיליון ומשהו מובטלים. אני אמרתי את זה כבר בתחילת האירוע, אני חושב שטעינו ואני מקווה שלא נטעה בעתיד.

הדבר השני שמעיק כרגע זה האשראי ותזרים המזומנים כי הנזקים הכבדים במגזר העסקי – אם אני אצטרך לתת הרצאה של 24 שעות אני לא אספיק לכמת בה את מה שקורה. האשראי ומצוקת המזומנים היא בעייתית אצלנו. איך זה מתחבר לרשות המסים? אחד, אני חושב שאנחנו צריכים להעביר את המשק לפחות עד סוף השנה הזו למודל של מע"מ על בסיס מזומן. קורים פה אירועים לא פשוטים. כשהמגזר העסקי מוציא חשבוניות, החשבוניות האלה מדווחות ולא מקבלים את המע"מ כי יש הרבה מקרים של חדלות פירעון של הצד שמקבל מאתנו את השירות. לא יכול להיות שאנחנו נממן את המע"מ. אני מבקש ממירי ומערן להתחיל לחשוב שהמע"מ השנה יעבור על בסיס מזומן.

אני חייב לומר שאני מצטרף לאמירה של איחוד עוסקים. אני לא מקבל את ההסבר שלך. אני חושב שהוא לא מדויק ואני מבקש שתשקלו את זה פעם נוספת. דבר נוסף הוא הסדרי חוב שנעשו לפני הקורונה לתשלום המסים, כמו מס המסתננים שעשינו ב-2018, שוב אני מבקש מכם לשקול לדחות בחצי שנה את הסדרי החוב. אתם חייבים לאפשר לנו אוויר לנשימה באשראי.

דבר אחרון, שלא קשור אליך אבל אני מפנה את זה ליושב-ראש הוועדה, ערבויות ביצוע של המגזר העסקי במאות מיליונים עדיין לא משוחררות לנו. אין טעם להחזיק ערבויות ביצוע ברמה של 100% ולא של 50%. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, ומחברי הכנסת, לפעול לשחרר את הכסף שלנו, של המגזר העסקי, שנמצא היום בכל משרדי הממשלה. זה כסף מזומן שלנו - - -

תודה. זה לא רשות המסים, זה חשב המסים. דיברנו אתו על זה אתמול. התשובות שם היו פשוט התשובות הקבועות – רשמתי לי את זה פה – "יש שיתוף הדוק", "שיח שוטף", "דיונים מעמיקים", "מגבשים תוכניות" והם "עושים הרבה מאמץ".

אני רק רוצה לשאול את מירי בהקשר של דיווח המע"מ – גם אתמול זה עלה – משרד הבריאות ביקש מהספקים שלו בדחיפות לקנות ציוד לאור המשבר כבר בפברואר ולהעביר לו אותו. הם הוציאו כמובן את החשבוניות, שילמו את המע"מ, רק שמשרד הבריאות – שאפילו לא כפוף לחוק מוסר תשלומים – ישלם להם מתישהו ואין להם מושג מתי. אני לא מצליח להבין למה הם צריכים להלוות למדינה את המע"מ. אני מבקש שתתייחסי גם לזה. איריס שטרק, בבקשה.

שלום, אני רוצה לומר כמה דברים ולהתייחס לדברים שמחייבים שינוי. דבר ראשון, רשות המסים מקיימת עכשיו הליכי גבייה ודיונים בו זמנית, עם כל העומס שקיים פה, כולל קנסות וקנסות מינהליים. אני חושבת שחייבים לעצור עכשיו ולאפשר למגזר העסקי ולמייצגים להיות בסיטואציה שאין עומס נוסף שהוא עומס לא סביר בעליל ולעצור את כל ההליכים האלה. עם כל הרצון לגבות מס, יש פה מגזר עסקי שמתמודד עם אסון ואת האסון הזה צריך להניח. גם אנחנו כמייצגים לא מסוגלים להתמודד עם התופעה הזו. כל בקשה שלנו – ביקשנו להתייחס לזה עקרונית – נענית שכל דבר לגופו, כל דבר לגופו. זו בירוקרטיה וזו עמידה של היחיד בפני כוח ואנחנו לא רואים את שיתוף הפעולה, עם כל הרצון הטוב.

דבר שני, יש כאן לוח זמנים שנקבע בתקנות שעת חירום שהוא לא הגיוני. הדרישה לגבי עסקים שנפתחו ב-19 או שהפסידו ב-18, או לגבי בעלי שליטה בחברות, שבעצם קיבלו שכר רק ב-19, מה שנקרא חברות חדשות, להגיש מאזנים ודוחות 19 עד לתאריכים שהוגשו – פעימה ראשונה זה דוחות עד 10 ביוני ואחרי זה עד 12 ביולי – היא דרישה לא סבירה בעליל. היא דרישה שתגרום: או לרשלנות בהכנת הדוחות, או לרשלנות בביקורת, או לגריעה מזכאים, כי אי אפשר יהיה לעמוד בזה. אין שום בעיה, בין אם זה בהחלטת ממשלה ובין אם בגיבוש של שינוי תקנות שעת חירום, להאריך לפחות בעוד חודש כדי לאפשר עמידה מלאה בעניין הזה. זה מחויב המציאות, פשוט מחויב המציאות, גם לעסקים וגם לרואי החשבון.

דבר נוסף, הוזכר פה שכדי לקבל את הפעימה השלישית צריכים קודם לשלם את המע"מ. כשאין כסף אי אפשר לשלם את המע"מ. קודם צריך לקבל את המענק ואז לשלם את המע"מ. הסדר הוא בדיוק הפוך. הדבר הבא הוא הנושא של איחוד עוסקים שהוזכר. הוא פשוט עיוות ופגיעה בעסקים שכל מה שהם עשו הוא טכני, פעלו במסגרת מהלך טכני של איחוד עוסקים לעניין מע"מ, אין לו שום קשר למהות, אין לו שום קשר לדבר אחר. זה פשוט לקחת עסקים ולגזול מהם את מה שמגיע להם.

עיוות נוסף שקיים הוא עניין של בן זוג עוזר בעסק. בגלל שמדובר בשני אנשים שבעצם כל אחד עומד בפני עצמו וגם ההכנסה מחולקת בין שניהם, מאחר שלבן הזוג העוזר – שזה מאוד מאפיין עסקים משפחתיים – אין תיק במע"מ, למרות שזה לא כתוב בתקנות הוא לא מקבל את המענק.

הדבר האחרון הוא נושא ההשגה לגבי פעימה שלישית. לא מתוך החלטות הממשלה אלא מתוך מה שפורסם היום באתר – ברגע שיש השגה הסכום שיתקבל הוא רק 20% מדרישת המענק או עד 80,000 שקל, ואז צריך לחכות לתהליכי השגה ממושכים במקום לתת את המענק המוסכם. עיוות בלתי נסבל ששוב פוגע בתזרים. אני עומדת על כך שהמענק שמוסכם ישולם במלואו. אני חושבת שכל הדברים האלה יחד הם מחויבי המציאות כדי לאפשר לעסקים להיפגש עם הכסף. תודה.

תודה. רועי כהן, בבקשה.

שלום לכולם. אני אהיה קצר ותכליתי. ביום ראשון שעבר נפגשנו עם ראש הממשלה במשך שלוש שעות, חלק מהאנשים כאן גם היו חלק מהפגישה, ובה הצפנו בפניו חלק מהדברים שדיברה עליהם הרגע איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון. ראש הממשלה הנחה לנגד עינינו את שר האוצר ואת מנהל רשות המסים לפתור את הבעיות האלה. ממש הנחה. לא ליד, לא נדמה – הנחה לפתור את הדברים האלה על מנת שעשרות-אלפי אנשים לא יפלו בין הכיסאות וימצאו את עצמם ללא מענה, ללא פיצוי, שלא קיבלו מענה לא בפעימה הראשונה, לא בשנייה וגם לא בשלישית.

קמנו יום למחרת, פניתי למנהל רשות המסים והוא אמר לי: תשמע, רועי, אני לא יכול תפעולית לעשות את מה שראש הממשלה ביקש ממני. אני לא יודע לעשות את זה תפעולית. יש לי בעיה של כוח אדם, יש לי בעיה של בירוקרטיה כזו ואחרת. אני אומר לו: אבל תבין שיש שם משפחות, יש שם ילדים, יש שם אנשים שמחכים למה שראש הממשלה אמר והבטיח שיתנו להם – יתנו להם 10,500 ש"ח, יתנו להם פיצוי על בסיס ירידה במחזורים – אתה משאיר אותם מופקרים. הוא אמר לי: תשמע, רועי, זה בעיות תפעוליות, אני לא יודע מה לעשות עם הדברים האלה.

אז אני רוצה לשאול פה בקול רם את כל ועדת הכספים, את כל חברי הכנסת: מי מנהל את המדינה? האם ראש הממשלה מנהל את המדינה, או מנהל רשות המסים מנהל את המדינה? לא נראה לי שיש תשובה ברורה. אם ראש הממשלה מורה למנהל רשות המסים לפתור את הבעיה, הוא אומר לו: תשמע, מה שרועי אמר זה באמת מה שעולה אלי גם, לא יכול להיות שהנושא של השוטף פלוס 60 לא ייפתר, לא יכול להיות שאנשים שהפסידו בשנת 2018 לא יקבלו לפי שנת 2019, לא יכול להיות שיש כמה מאות מקרים של אנשים שפתחו עסקים והפסידו ואין להם מענה, אתה משאיר אותם לבד במערכה.

אני באמת קורא לכם, אני שואל את השאלה הזו, שאלה רטורית: מי מנהל את המדינה, האם ראש הממשלה, שנושא באחריות, או האם פקידות כזו ואחרת שטוענת – יכול להיות מסיבותיה – שהיא לא יכולה תפעולית לענות על הדרישות של אותם עסקים? אנחנו, העסקים, אנחנו לא מספרים. אנחנו לא בעיה תפעולית. אותו עסק שכרגע משווע לעזרה הוא לא בעיה תפעולית של ערן יעקב. הוא עסק ששילם מסים, ששילם ביטוח לאומי, ששילם הכול וכרגע מצפה לתשובות ממדינת ישראל.

תודה.

אני אודה לך, עודד, שלא תיתן היום לצאת מהוועדה הזו בלי שהם נותנים לך תשובות מה זה הבעיות התפעוליות האלה ומי אמור לפתור אותן. תודה רבה.

תודה, רועי. לפני שאני אתן לרשות המסים להתייחס, רק שיעור קצר באזרחות. במדינת ישראל, לפחות כך אני רואה את זה, במדינות דמוקרטיות – אם אני אשווה את זה לחברה עסקית – בעלי המניות הם האזרחים, מועצת המנהלים זו הממשלה ויושב-ראש מועצת המנהלים הוא ראש הממשלה. יש מנכ"לים במשרדים, ואגב, הם גם מינויים אישיים, כל שר יכול להזיז את המנכ"ל שלו, לכן זה הדין. עובדי המדינה, אגב, עושים לילות כימים, את זה אני יודע, מסביב לשעון, אבל בסוף מישהו צריך לקבל את ההחלטה ולהחליט לאן הולכים. רשות המסים, בבקשה. אני גם אבקש התייחסות למה שאמר רועי, האם בגלל בעיות תפעוליות מה שהממשלה רוצה לא קורה?

דבר ראשון וחשוב בהמשך לשיעור באזרחות, אני חושבת שברור לכולם שרשות המסים פועלת בהתאם להחלטות הממשלה ולמצב החוקי. אין פה בכלל שאלה. אנחנו בהחלט מעמידים את היכולות התפעוליות שלנו וכשרוצים להעביר איזושהי החלטה אנחנו בהחלט מסבירים מה היכולת שלנו, איך אנחנו יכולים לתרגם אותה לעשייה ופעולה כדי שהדברים באמת יקרו. לכן, בכל מה שקשור לדיני המס או למענקים שרשות המסים אחראית עליהם, הדברים האלה קורים בסופו של דבר מכיוון שצריך לחבר בין הרעיונות והעקרונות לבין יכולת לבצע אותם. זו המשמעות של יכולת תפעולית.

אפשר לפעמים להביא מודלים מאוד חכמים ומאוד יפים אבל אי אפשר לתרגם אותם לביצוע, או שהביצוע שלהם לוקח חמש או עשר שנים, בתקופה כזו כנראה שהמשמעות היא שזה בלתי אפשרי. לשאלה הזו אני אומרת שוב, מי שקובע את החקיקה ומי שמחליט את ההחלטות – אנחנו מדברים פה על החלטות ממשלה או על תקנות שמי שמחוקק אותם הוא הגורם המחוקק. רשות המסים היא גורם מבצע. זה התפקיד שלנו כאן. כך אנחנו רואים אותו וכך אנחנו פועלים. אנחנו לא ממציאים פה שום חקיקה או עקרונות והדברים נעשים בהתאם לחקיקה ולהחלטות הממשלה, כדי שלא נתבלבל.

לגבי הנושא של העבודה של רשות המסים בתקופה הזו, מאז שאנחנו לאט-לאט חוזרים לפעילות רגילה, גם כשהמשק היה בסף פעילות מאוד-מאוד נמוך קיבלנו הרבה מאוד פניות ממייצגים ומשלמי מסים שביקשו להמשיך את ההליכים אתנו, או מצבים שבהם גם אנחנו חשבנו שנכון שהליכים שאנחנו מקיימים מול משלמי מסים מאוד-מאוד משמעותיים – ואורית, אף אחד לא נקב בשמות אבל ישנם גם כאלה מהסוג שאורית התייחסה אליהם – שיש להם את האפשרות ולנו יש את האפשרות, חובה שרשות המסים תמשיך להתנהל מולם כדי באמת לדאוג ולוודא שהכסף שהמדינה צריכה לקבל יגיע בסופו של יום. זה כולל אותם מצבים שבהם אנשים ניצלו את התקופה הזו ועשו הון עתק, עוסקים שבכלל לא טרחו להירשם במרשמים שלנו והתברר שבתוך הרשתות משווקים מאות-אלפים ומיליונים של מסכות או מוצרים אחרים וחשבו שרשות המסים לא נמצאת. אז אנחנו נמצאים איפה שאנחנו צריכים להיות ולכן אנחנו חוזרים לפעילות איפה שצריך להיות.

במקביל לזה, כאשר מייצג בא ואומר שאין לו את האפשרות כרגע להיכנס לדיוני שומה ואין לו את היכולת, המשרדים קיבלו הנחיה מאוד ברורה – שהמייצגים גם קיבלו העתקים ממנה – להתחשב, לתת ארכות ואיפה שאין דחיפות מיוחדת או אין חשיבות מיוחדת, ניתנות ארכות לקיים את הדיונים וזה נדחה. אני חייבת להגיד שבמקביל לאמירות שאיריס כאן אמרה, שאנחנו מאוד מבינים אותן, יש לנו אמירות ממשרדי מייצגים שפנו עוד קודם וכבר עכשיו מברכים על כך שאנחנו חוזרים לפעילות הזאת. הם אומרים שברור לכולם שזה משהו שצריך לעשות אותו וזה חלק מהחזרה של המשק לעבודה נורמלית.

לגבי הנושא של הרחבת בסיס מזומן ומע"מ, צריך לזכור שהיום יותר מ-95% מהעסקים כבר מדווחים במע"מ. אנחנו מבינים שבסיטואציה כרגע ישנם הרבה מאוד גופים גדולים שדוחים תשלומי עתק ואנחנו חושבים שכרגע לא נכון סביב הנושא הזה של עיכוב התשלומים – שזה נושא שצריך לפתור אותו –לייצר במקום איזשהו כלי מס שהוא לא נכון ולעקם את כל כלי המס כדי לפתור עכשיו בעיה של מוסר תשלומים או התייחסות תזרימית של גופים כאלה ואחרים. כדאי לפתור את הבעיה במקום של הבעיה ולא להתחיל לעקם עוד מערכת ועוד מערכת כדי לפתור בעיה שנוצרה במקום אחר.

אנחנו בוחנים את הנושא של הרחבת התשלום במזומן אבל כרגע נתנו תשובה פעם אחת שאנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו מבינים שזה עולה שוב ונבחן אבל אנחנו חושבים שהדבר הנכון לעשות הוא - - -

מה המענה, מירי, שאת יכולה לתת לעסק שעובד מול משרד הבריאות, לאור משבר הקורונה המשרד אמר לו: תרכוש לי מהר מסכות, מיטות, מכונות הנשמה, לא יודע מה – כבר בפברואר התחיל תהליך הרכש הזה – הוא רכש, הוציא חשבונית למשרד הבריאות, משרד הבריאות אומר לו: אני אשלם לך בהזדמנות, מקווים שבחודשים הקרובים, ואת המע"מ הוא נדרש לשלם מיד?

אז אנחנו שבים ואומרים שהמקום לפתור את הבעיה זה במקור שלה. זאת אומרת, להתנהל מול משרד הבריאות ומול החשכ"ל - - -

כי אתמול החשב הכללי אמר שהמקור לפתור את הבעיה הוא מולכם.

אני לא חושבת שיש לי מה להבהיר מעבר לזה. אנחנו חושבים שפשוט לא נכון כרגע לזרוק על מערכת המס את הקשיים שנמצאים במקומות אחרים בעניינים האלה ועכשיו להמציא דיני מס חדשים בגלל מוסר תשלומים במקומות אחרים.

הממשלה החריגה את משרד הבריאות.

מערכת המס יכולה לשאת על גבה דברים מסוימים אבל לא יתכן עכשיו לדחות את כל תשלומי המסים - - -

אגב, מי שדרש להחריג את משרד הבריאות מהחוק כשחוקקנו את חוק מוסר התשלומים זה משרד האוצר, זה הממשלה. זו לא הייתה דרישה של חברי הכנסת, חברי הכנסת רצו להכניס אותם.

זו תקופה קלאסית להפעיל את הכלי, כפי שנעשה להרבה מהעסקים היותר קטנים, גם לעסקים היותר בינוניים. זה בוודאי ובוודאי מסייע להם לעבור את המשבר יותר טוב.

עלתה פה מכמה מקומות הבעיה שבמתווה של ההשתתפות בהוצאות המדינה מתבססים על המחזורים של מרס-אפריל 2020 לעומת 2019 לגבי אותם עסקים שמקבלים את הכסף ומדווחים על בסיס מזומן, ובעצם בחודשים מרס-אפריל הם עדיין לא ראו את הפגיעה מכיוון שהם קיבלו את ההכנסות בגין החודשים הקודמים. לכאורה אין פגיעה והפגיעה תבוא לידי ביטוי בתקופות מאוחרות יותר. הנושא הזה כרגע נמצא אצלנו, אנחנו מודעים לקושי שיש ואנחנו מחפשים לראות אם יש פתרון שיוכל לאפשר לנו להתגבר על הבעיה הזו. זה כרגע נמצא אצלנו בדיונים וחשיבה, אני מניחה שבימים הקרובים נחזיר תשובה בהתייחס לנושא הזה.

נמשיך פה עם חברי הכנסת עכשיו. ח"כ אימאן ח'טיב, ואחריה ח"כ אחמד טיבי.

שלושה דברים: הדבר הראשון, אנחנו העלינו בקשה לפני ואני חוזרת עליה שוב לגבי פילוח לבקשות שאושרו, מאיזה מגזרים, מגדרים - - -

לא, אנחנו ביקשנו על ההלוואות, לא על המענקים. על המענקים אני לא חושב שיוכלו לתת פילוח לפי מגזר או מגדר כי זה עניין של - - -

אבל אתה יודע שזה גם חשוב.

נראה מה הם אומרים, האם הם יכולים לתת אולי לפי יישוב.

זה דבר אחד. אני חושבת שזה גם יכול להיות אינדיקטור בכלל - - -

אני בזמנו, לא בתקופת הקורונה, ביקשתי לקבל את גביית המסים לפי יישובים כדי להבין באיזה יישובים יש יותר גבייה ופחות גבייה. די השתדלו להימנע. רציתי לדעת כמה גובים באום אל פחם.

כל נושא הפילוחים נתון כאן באיזושהי בעיה באופן כללי, זה לרוחב. הדבר השני זו נקודה שעלתה קודם ואני שוב רוצה להזכיר אותה בקשר לעסקים חדשים. יש עסקים שהתחילו גם בתחילת 2020, הם לא יקבלו מענקים ויש להם השקעות גדולות, לרוב לא השקעות עצמיות, וגם הלוואות.

הדבר השלישי, בהתייחס לגודל המענק בהתאם למחזור הכלכלי של החודשים שלפני, חשוב לזכור שבדרך כלל עסקים מקבלים שוטף, לפעמים 46, לפעמים 75 ולפעמים 90, אז הירידה המשמעותית לא משתקפת באותו חודש.

ביקשנו התייחסות לזה, על מאי-יוני.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא בקשה כללית בהתייחס למדיניות שאמורה להתהוות בשאלה מה עושים בסוגיית הכלכלה במיוחד בחברה הערבית והיא לקחת בחשבון שיש מומחים ומומחיות בחברה הערבית שיש להם את היכולת להביא את הצרכים בצורה נאותה וכך גם המענים יהיו מותאמים לאותם צרכים. חשוב מאוד לשים את הדבר הזה על השולחן כי כל פעם אנחנו שוכחים את הפלח הזה, שמהווה כמעט 20%, ואם ניקח בחשבון שכמעט 50% מהמשפחות הערביות חיות תחת קו העוני זה אומר דרשני וזה אומר שצריך לתת גם התייחסות לנקודה הזו באופן כללי.

חכ" טיבי, אחריו ח"כ כסיף.

תודה רבה. אני רוצה להפנות את הדברים למשנה למנהל רשות המסים. מירי, ב-6 באפריל שלחתי מכתב לראש רשות המסים, מר ערן יעקב, ובו ביקשתי פילוח של המענקים לפי אזורים גיאוגרפיים. גם ביקשתי להעביר פילוח המתייחס לפוטנציאל העצמאיים בעלי העסקים הזכאים למענק על פי התקנות הקיימות. עד לתאריך זה עבר זמן רב וטרם קיבלתי תשובה בכתב לפנייתי לראש הרשות. זה אחד.

השאלה השנייה היא שאלה לגבי תיאום מס. נגיד שבתקופה הזו בקורונה מישהו הוצא לחל"ת אבל הוא עובד במשרה שנייה, במשרה השנייה הוא משלם 22% מס הכנסה והוא ביקש, בגלל שהוא הוצא לחל"ת, לפטור אותו מהמס בעבודה היחידה שנשארה לו. נאמר לו שאי אפשר. הם צריכים לפטר אותך – לא חל"ת – ואז אפשר לפטור אותו מתיאום מס. הכיצד? האמנם?

ח"כ עופר כסיף, אחריו אחזור אליך, מירי, ונמשיך עם סבב אורחים מבחוץ.

שתי שאלות קצרות אליך, מירי: דבר ראשון, לפני שבוע פורסם שכ-70,000 עצמאיים יידרשו לשלם כבר השבוע מס ערך מוסף עבור ינואר-אפריל, אני רוצה לדעת איפה זה עומד והאם אתם מאפשרים דחייה של התשלום הזה.

דבר שני, בהמשך לדברים של חברי אחמד טיבי גם לגבי תיאומי מס, נתתם אפשרות להגיש תיאומי מס עד משכורת מאי במקום מה שבדרך כלל קורה. רציתי לדעת אם יש אפשרות להאריך את זה לפחות עד משכורת יוני, אם לא מעבר לזה, מאחר ואנחנו יודעים שאלה שבדרך כלל מגישים תיאומי מס הם אנשים שפרנסתם היא יחסית יותר נמוכה, עובדים שעובדים ביותר ממקום עבודה אחד, גמלאים שעובדים בנוסף לפנסיה שלהם, אנשים שהחליפו עבודה במהלך שנת המס. אלה שתי השאלות. תודה.

תודה. מירי, בבקשה.

לגבי עסקים חדשים, צריך לזכור שלחלק גדול מהעסקים החדשים נתנו פתרונות במענקים. אני אציג את הדירוג שנתנו. את שתי הפעימות הראשונות לעצמאיים ניסינו לעשות יחסית דומות לדמי אבטלה, כי למעשה הפעימות האלה היו התחליף של העצמאיים לדמי אבטלה, לכן רצינו שיהיה כאן ותק של העסק של חצי שנה לפחות, בדיוק כמו עובד עם דמי אבטלה. לכן לפעימה הראשונה זכאים אנשים שפתחו את העסק שלהם עד 1 בספטמבר 2019. זה אומר שעסקים שנפתחו במהלך 2019, עד סוף אוגוסט, זכאים לפעימה הראשונה.

הפעימה השנייה, שהייתה קצת יותר מאוחרת, שוב הלכנו קדימה גם עם המועד שעד אליו נפתח העסק. עסק שנפתח עד 1 באוקטובר – זאת אומרת שאפילו אם הוא פתח את העסק במהלך ספטמבר 2019 – כבר זכאי לפעימה השנייה על בסיס הנתונים שלו בתקופה הזו.

בפעימה השלישית, שמתייחסת לנושא של השתתפות בהוצאות, הדרישה שלנו היא שהעסק נפתח עד סוף שנת 2019. זאת אומרת שהוא הודיע לנו על פתיחה, התחיל לפעול ב-2019 והיה פעיל בינואר-פברואר 2020, כדי שיהיה לנו איזשהו בסיס מידע. זה אומר שאותם עסקים שהתחילו בתקופות האלה – ובאמת מדובר בתקופות יחסית מאוד קצרות – והשקיעו תשומות בתקופה הזו, כי זה דבר שמאפיין עסקים שמתחילים לפעול, תהיה להם זכאות למענקים בהתאם לפעימה ובהתאם למועדים. יכול להיות עסק שיהיה זכאי גם לשלוש הפעימות, אם הוא נפתח לפני 1 בספטמבר 2019. זה לעניין הנושא של עסקים חדשים.

לגבי הנושא של הפילוחים, כרגע אין לנו פילוחים לפי מגזרים ולכן אנחנו לא יכולים להציג את הנתונים. אין לנו פילוח כזה, לפי מגזר.

לפי רשויות מקומיות יש לכם?

אפשר לעשות פילוחים מסוימים אבל יש הבדל בין מקומות המגורים למקומות העסקים. זה פילוחים שצריך לעבוד עליהם. צריך לבדוק לפי העניין. צריכים לבדוק איזה פילוחים אפשר לעשות אבל לפי מגזר אין אפשרות לעשות פילוח.

לגבי הנושא של התשלומים, שבעצם חלק גדול מהעצמאיים, דווקא הקטנים, נדרשים ב-18 במאי להגיש דיווחים גם על ינואר-פברואר וגם על מרס-אפריל, אני אסביר ממה זה נובע. אנחנו נתבקשנו, ונענינו, לדחות את הדיווחים בגין חודשים ינואר-פברואר השנה, להעביר אותם מחודש מרס. בתחילה דחינו לאפריל ואז התבקשה ארכה נוספת ונתנו אותה. אמרנו למבקשי הארכות שהקושי שעלול להתעורר הוא שאותם עסקים יצטרכו באותו זמן לדווח ולשלם גם את ינואר-פברואר וגם את מרס-אפריל. לכן כרגע לחלק מהעסקים יש סכום גדול.

מה שחשוב לי להגיד – וזה שוב מראה כמה לפעמים הציבור אולי צריך פחות מהצעקות שנשמעות – שממה שאנחנו רואים כרגע, רוב העסקים דיווחו על ינואר-פברואר, גם כאלה שהייתה להם ארכה ויכלו לדחות את הדיווח והתשלום. הרבה מאוד עסקים בחרו לשלם ולדווח כבר במועד המקורי וחלק נוסף כבר באפריל, כך שיחסית יש מיעוט. כרגע אנחנו לא ניתן ארכה נוספת כי אנחנו מבינים בדיוק מה המשמעויות שלה, אבל מקרים פרטניים בוודאי שאנחנו נתחשב, ואנחנו עושים את זה, אגב, כל הזמן.

דבר נוסף שחשוב לזכור ולשים על השולחן בכל מה שנוגע לתשלומי מסים הוא שתשלומי המסים מתאימים את עצמם בצורה אוטומטית. זאת אומרת שגם אם הממשלה לא תעשה שום דבר והכנסת לא תחוקק שום דבר, צריך לזכור שעסק שהפעילות שלו ירדה, ממילא חבות המע"מ שלו יורדת או מתאפסת לחלוטין. כנ"ל לגבי אם ירדו המשכורות אז ממילא יורד המס. מקדמות מס הכנסה – גם החברות וגם היחידים יכולים להקטין אותם עד כדי לאפס אותם לחלוטין. אז למעשה יש פה אפשרות למשק בצורה אוטומטית, ואפילו בלי התערבות של המחוקק ובלי התערבות של רשות המסים, להקטין את תשלומי המס שלו לפי הדין הקיים ממילא. לכן בהקשר הזה צריך לזכור שאותם תשלומים שצריך לשלם זה באמת תשלומים שצריך לשלם אותם וחשוב לשלם אותם.

לגבי נושא תיאומי מס, אנחנו נתנו ארכות כרגע לכל האישורים של תיאומי המס שנמצאים אצל האזרחים – פרסמנו את ההנחיות האלה לכל ציבור המעסיקים וגם באתר שלנו – וכל האישורים בתוקף עד מועד התשלום של משכורת מאי. לכן למעשה כל מי שאמור לקבל משכורת, כולל חודש מאי, כרגע מסודר. המשרדים שלנו חזרו לעבודה, אפשר להגיש בקשות לתיאומי מס באינטרנט, אנחנו אפילו מעדיפים כך, והמשרדים שלנו באמת עובדים במרץ כדי לטפל בבקשות האלה בצורה הכי מהירה. כרגע אין בעיה להשתמש באישורים האלה של תיאום המס ואפשר במקביל לפנות למשרדים ולהאריך או לקבל אישורים חדשים בהתאם לנתונים.

לגבי הצורך בתיאום מס למי שמקבל גם דמי אבטלה, צריך להבין שדמי אבטלה זו הכנסה חייבת במס ולכן צריך לעשות לגביה תיאום מס כשיש לך הכנסה נוספת. זה חלק מהדין וזה לא שונה ממשכורת. העובדה שעושים תיאום מס מבטיחה שהמס שיגבה הוא לא יותר ולא פחות ממה שצריך להיות משולם בסופו של דבר. גם מבחינת משלמי המסים צריך להבין שהעובדה שמנכים מס במהלך השנה מהכנסה חייבת זה דבר שהוא נכון וראוי ועדיף בהרבה על כך שבן אדם יגיע לסוף השנה ופתאום יתברר לו שהוא צריך לשלם בבת אחת סכום מאוד-מאוד גדול כשהוא כל השנה חשב שמדובר כאן בסכומים פטורים. לכן יש פה איזון.

אנחנו נמצאים כאן לשירות הציבור. אפשר לבקש את תיאום המס, גם לעשות אותו בצורה אוטומטית מלאה, וגם מי שלא, להגיש אותו בצורה מקוונת, אחרי כן אפשר לקבל את האישור בבית, להדפיס אותו במחשב הביתי בלי צורך בכלל לצאת מהבית לצורך קבלת השירות הזה. בסך הכול הנושא הזה של תיאומי המס מוביל לזה שבן אדם משלם את המס במהלך השנה בהליך פשוט של ניכוי במקור ובסופו של דבר הוא גם פטור מהגשת דין וחשבון, דוח שנתי, וגם לא נוצרים כל מיני פערי מסים מיותרים.

מעבר לכל אלה צריך לזכור שמערכת המיסוי הישיר היא מאוד-מאוד פרוגרסיבית. לצורך העניין, אישה עם שלושה ילדים, אפילו עם משכורת של 12,000 שקלים, למיטב זכרוני, לא מגיעה לחבות מס.

תודה. איתי ויגמן ואחריו אמיר שני מאיגוד לשכות המסחר.

שלום. תודה רבה, פורר, על זכות הדיבור. אחד, אני רוצה לחזק את הדברים שגינדי אמר קודם על הנושא של 2018 ו-2019. אני לא קיבלתי מענק ראשון, לא מענק שני, מכיוון שאני הודעתי ב-2018, מחקתי הפסדים על השקעה של חצי מיליון שקל שהשקעתי בעסק. ב-2016 השקעתי את הכסף הזה אבל אני לא קיבלתי מענקים. כלום, כשב-2019 אני כבר ברווח של 110,000 שקל. כמוני יש מאות ואלפי עסקים. זה לא יתכן. אני אומר את זה שוב, זו דרישה. הבטיחו לנו את זה. זו דרישה חד-משמעית של התאחדות המלאכה והתעשייה ושל שאר הארגונים. אתם חייבים לאפשר לנו לבחור בין 2018 ל-2019. אתם התחייבתם – אתם תעשו. גם אם זה לוקח קצת זמן וכרוך בעבודה אתם תעשו. זו דרישה. מה אתם רוצים – שאנחנו לא נשלם את החובות? שאנחנו לא נשלם מסים? שנצא להשבתה? מה אתם רוצים?

תודה. אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכת המסחר. אחריו יוסי אלקובי מהתאחדות המלאכה והתעשייה.

לבדוק אותו טוב

תודה רבה לכבוד היושב-ראש. אני אמנם דיברתי אמש במוסר התשלומים על מע"מ מזומן, אבל אני רוצה לחדד: זה לא על משרד הבריאות. מי שלא מבין, אנחנו בקורונה האמיתית. קורונה בריאותית, ברוך-השם, כולנו תקווה שזה מאחורינו. הקורונה הכלכלית עכשיו אצלנו בבית. היום באיגוד לשכות המסחר 850,000 עובדים, עם 90 חטיבות, עם 2,500 חברות, המצב הוא אצלנו. לא יתכן שהיום – והקשבתי בקשב רב גם לסשן הראשון של חברות כמו "פניציה", כמו השוקולדים וכמו בתי הדפוס ושמענו את זה גם מהם – שתשלומים מתבצעים בלית ברירה אחרי 180 יום, לא קשור למשרד הבריאות. אין סיבה שאנחנו נפנה לבנקים, אין סיבה שנפנה למדינת ישראל ונבקש עזרה או הלוואות. אני לא רוצה הלוואות. אנחנו לא מסכנים. יש לנו מספיק לשבת. לא רוצה לשלם ריביות לבנקים בשביל לשלם מע"מ לפני הזמן.

אני אומר, אני רוצה לשלם את המע"מ כשאני מקבל אותו. הוצאתי חשבונית היום, אני אקבל את המע"מ בעוד 180 יום, כשרשות המסים תקבל. לא יכול להיות מצב שהיום רשות המסים כבר עובדת עם מע"מ מזומן ב-95% מהחברות הקטנות, הגבילה ב-15 מיליון ש"ח. למה? למה אי אפשר להגדיל את זה לחברות שבצרות כרגע, גם המדיום סייז וגם הגדולות? שמענו גם בפרק הראשון, הם ישלמו. הם לוקחים הלוואות – על מה לקחת הלוואות? על כסף של המדינה? הוא אצלה. לא רוצה טובות. זה מה שאני מבקש.

תודה. הבנתי שיוסי אלקובי לא מחובר וגם לא רוית גרוס מהתאחדות המלאכה והתעשייה, אז רונן לוי, איגוד המוסכים, בבקשה.

צהריים טובים. אני רוצה קצת לדבר על הגישה. אנחנו חווינו נזק תאונתי. אפשר לקרוא לזה נזק טבע. זה לא רק עניין של מיסוי. כולנו עכשיו בפני שוקת שבורה כי יש לנו למעשה שני גופים סך הכול שאנחנו יכולים לפנות אליהם: או אל הבנקים או אל רשות המסים. זה בעצם מה שהמדינה נתנה לנו ולכן למעשה אין פתרונות כרגע לאף אחד.

אני, ברשותך, חייב להקריא לכם משהו מהבוקר. אנחנו בימים האחרונים כבר חווים באמת את התוצאות של הנזק. כותב אילן, בעל פנצ'רייה: "לאחר 55 שנה בענף הגיע הזמן בגלל מספר סיבות, פלוס הקורונה כמובן כקש האחרון ששבר את גב הגמל, החלטתי לסגור את העסק עד סוף החודש". זה המחיר של הזמן, מירי סביון. המחיר של הזמן הוא לא ריבית של כסף, המחיר של הזמן הוא מפעלי חיים של אנשים שסוגרים את העסקים שלהם. אני בטוח שנראה את זה גם החודש אם זה ימשיך כך, בלי פתרונות. זה ימשיך כך מאחר והבעיה היא שאנחנו, כמו שאמר נציג לשכות המסחר, הפכנו להיות הבנקים. אני מכיר הרבה מוסכים שחברות ביטוח שילמו את הכסף ללקוחות והלקוחות החזירו את הצ'קים. יש לי מוסכים שיש להם בידיים מיליון שקל צ'קים חוזרים, הבנקים סוגרים אותם. זו הבעיה העיקרית של כולנו. וגם אחרי זה דוחים להם את ההלוואות. הבעיה היא תזרימית.

יש פה נזק טבע. יש פה תאונה שלא קיבלה פתרון. יש לנו חברת ביטוח שלא מוכנה לעשות שום דבר – כי אין לה גם ניהול ואין לה גם תכלול של מי שידבר אתנו – לשלם את הנזק או לתת לנו רכב חליפי לתקופה כדי שנעבור אותה. אין לנו הלוואות מהבנקים. יש לנו פתרונות מרשויות המס. הפתרונות שעשיתם הם בסדר אבל יש לנו נזק מאוד-מאוד גבוה של הרבה עסקים שצריכים לסגור בגלל שכסף לא נכנס. אנחנו היום מלווים ללקוחות והספקים שלנו מלווים לנו. אני יודע מה קורה בלשכת המסחר כי הספקים שלנו מלווים לנו והרבה עסקים נופלים באמצע ובדרך. צריך להבין את זה. המחיר של הזמן הוא לא הריבית שאת לא תקבלי על המע"מ עכשיו, המחיר של הזמן זו ההפקרה של ציבור כזה גדול של עסקים שאין להם פתרונות כרגע לבעיה המהותית הזאת.

א', זה מרענן לשמוע את הדימויים של הרכבים והתאונות כשמעלים את רונן. האמת היא שאנחנו מדברים על זה כל הזמן פה ולצערי בעניין הזה הכתובת היא לא רשות המסים, היא ממשלת ישראל. רשות המסים היא הצינור שדרכו החלטות הממשלה אמורות להתבצע. לנו יש בעיה עם ההחלטות, ההחלטות לא מספיקות ולא ברורות. ח"כ מיכל שיר, אחריה דודי מנביץ מאיגוד המזון.

אני אחזור קצת על הדברים שאמרתי בהצעה לסדר, אני פשוט רוצה לשמוע את ההתייחסות של רשות המסים לנושא. הגשתי הצעת חוק שמדברת על דחייה של תשלומי המע"מ לעסקים עד מחזור של מיליון שקלים, דחייה של 12 חודשים. כמובן שיש חובת דיווח במהלך כל התקופה הזו. עסק שרוצה לשלם כמובן יכול לשלם. בתום 12 החודשים האלה, פה, בוועדת הכספים, אנחנו נחליט על אופן הפריסה, כמו הלוואה שהמדינה נותנת. אנחנו נכנסים לתקופה של מיתון, במקרה הטוב, אנחנו לא יודעים אם העסקים האלה לא יסגרו שוב, אנחנו לא יודעים איזה עסק יחזור לעבוד.

כרגע, בעלי העסקים, אם הם צריכים להחליט אם הם יעבדו בשחור, הם פשוט לא ישלמו את המס הזה, הם פשוט יתחילו להעלים את זה מהמדינה. האם נתתם את הדעת, כפי שמדינות אחרות כן עושות, כן נותנות את דחיית המע"מ הזו, האם שקלתם לעשות צעד שכזה? אני מודעת לכך שמסים זה דבר חשוב, חשוב שילמו אותו, פשוט אני באמת חושבת שגם נביא לסגירה של הרבה מאוד עסקים אם נמשיך בקצב הזה וגם שעסקים יחליטו לא לשלם את אותו המע"מ. יש דרכים להעלים אותו. בואו, אנחנו חיים במציאות. אני אשמח לתשובה.

תודה. דודי מנביץ מאיגוד המזון, ואחריו ניר ברקת.

שלום לכולם. אני יושב-ראש איגוד תעשיות המזון. אני מייצג כמובן את כל יצרני המזון, זה כ-230 תעשיינים. מה שאני הולך לעלות זה עניין נכון ורלוונטי גם לתעשיות מוצרי צריכה אחרים. אני רוצה להעלות כמה היבטים וכמה אבסורדים שפוגעים לא רק ביצרנים אלא פוגעים ברמה הלאומית של כולנו. אני אתחיל מכך שתעשיית המזון היא לא תעשייה הומוגנית, היא תעשייה הטרוגנית בכמה ממדים.

בממד אחד, יש בה יצרנים קטנים ובינוניים ויצרנים גדולים והממד השני הוא ממד ערוצי ההפצה. יש ערוצי הפצה של השוק הקמעוני, שמטבע הדברים שם היצרנים הגדולים ממוקדים, להם יש את המותגים, הם משקיעים בהם; ויש את הערוץ המוסדי, שכולל את כל בתי המלון, האירוח, מסעדות ופאבים, שמטבע הדברים שם ממוקדים יותר היצרנים הקטנים, שלא יכולים להתמודד בתחום הקמעונאי. זה תחום שהמרווחים שם, מן הסתם, הם גם הרבה-הרבה יותר נמוכים, וגם כמובן שהיצרנים האלה בעלי חוסן פיננסי יחסית נמוך. צריך לזכור שכשאני מדבר על יצרנים קטנים אני מדבר על יצרנים עם היקפי מכירות של 30-40 עד 120-130 מיליון שקל, שמעסיקים בין 70 ל-150 עובדים. זו תעשייה שהיא עתירת ידיים עובדות ויש פה היבט מאוד-מאוד משמעותי לגבי כמות המועסקים שהם מעסיקים.

היצרנים האלה גם נמצאים היום מעבר לכל דבר אחר – מעבר לזה שהתחום מתחיל להתאושש – עם בעיה מאוד קשה בהיבט של חובות אבודים מול אותם לקוחות בסקטור המוסדי. זו לא בעיה של מכירה של היום, הם עדיין לא קיבלו את הכספים שהגיעו להם על האספקות של חודשים ינואר-פברואר-מרס. מן הסתם ברור שזה הסגמנט אולי החשוב ביותר שזקוק לאיזשהו סיוע, מענקים ופיצויים, גם ברמה הפרטנית וגם ברמה הלאומית מבחינת כמויות העובדים והיכולת להניע את גלגלי המשק. מאוד מפתיע שבתוכנית הכלכלית שהוצגה אין שום תוכנית שנותנת להם איזשהו מענק או איזשהו פיצוי. זאת אומרת, יש תוכנית שנותנת עד 20 מיליון שקל ויש מ-400, שהורידו את הסף ל-200 מיליון שקל, אבל בין 20 ל-200 מיליון – נייט. אין שום דבר. אין שום תוכנית. מתעלמים לחלוטין מהסגמנט הזה.

אני רוצה לגעת בעוד שני דברים מאוד קצרים. אחד, הנושא של ביטוח אשראי. יפה מאוד - - -

זה לא רשות המסים. זה דיון עם רשות המסים, צריך להתמקד.

אוקיי. אז אני מתמקד בזה.

תודה. ח"כ ניר ברקת, אחריו יובל ליבלינג.

אנחנו כל הזמן מדברים לרשות המסים וצריך לזכור – אני חושב שזה נאמר בעבר כאן בוועדה – שהם לא מקבל ההחלטה. הם המממשים והמבצעים. אבל אני רוצה רגע לדבר על שתי זוויות הסתכלות. זווית הסתכלות אחת הקיימת היום היא מה המדינה נותנת – פעימה ראשונה, פעימה שנייה – מהצד של רשות המסים, לחלופין מהצד של החשב הכללי בנושא של האשראי. אבל יש זווית אחרת שאנחנו לא מקבלים, וכן אפשר לבקש את זה גם מרשות המסים וגם מהחשב הכללי, וזה מיפוי של מה נעשה בפועל. מי קיבל, מי עוד לא קיבל, רשות המסים בצד של המענקים, ולחלופין הלוואות. ההסתכלות צריכה להיות כזו ואת זה רשות המסים יכולה לתת לנו. לפלח את כל המגזר העסקי לפי גודל: קטן, בינוני, גדול. לחלופין, כבר יש דיווחים מה קרה בפועל, איפה הייתה ירידה גדולה, לכמה עסקים ירד המחזור, באיזה היקף ירד להם המחזור – לקבל מידע בפועל מה קרה בחודשים הללו על פי הדיווחים שכבר נכנסים ולפלח את זה. עכשיו לראות את ההתאמה בין המענקים שניתנים לבין המציאות בפועל ואז יצופו לנו בעיניים הפערים.

נכון להיום גם רשות המסים, גם העסקים וגם אנחנו, חברי הכנסת, באפילה. אנחנו יודעים איזה תשומות נתנו, אנחנו יודעים איזה מענקים ניתנו, אבל אין לנו את הזווית להסתכל מי עוד לא קיבל, איפה הפערים, מי עוד לא קיבל את המענקים, מי עוד לא קיבל אשראי, מי עוד לא קיבל לא מענקים ולא אשראי, ולפלח את זה לפי הקטגוריות של הלמ"ס. הלמ"ס יודע לפלח לנו לפי הקטגוריות הקלאסיות, כולם יודעים את זה.

אני מבקש ומצפה לקבל את זה גם מרשות המסים, גם מהחשב הכללי ומישהו באוצר צריך לתכלל את זה ולהבין מה תמונת המצב. הערכת מצב. מישהו באוצר צריך לתכלל את זה ולהגיד לנו, כמו שאנחנו מקבלים ברמה יומית דיווח על כמה אנשים החלימו מקורונה, כמה אנשים במכונת הנשמה, כמה פצועים כאלה ואחרים, אנחנו רוצים לקבל דוח שנותן לנו פרספקטיבה מה קורה במגזר העסקי. את זה, אני חושב, שללא קשר למדיניות שנמצאת למעלה, אנחנו חייבים לדרוש. זה יציף פערים והצפת הפערים תאפשר לנו להבין איפה הפערים הגדולים, איזה עסקים בסיכון גדול וכיו"ב.

ברור. זה אותו לוח תוצאות שאנחנו מדברים עליו כל הזמן.

נושא אחרון, הדרישה של אמיר שני וחברים, מע"מ על בסיס מזומן. תראו, אין הזדמנות טובה יותר להעביר את כולם על בסיס רצון למע"מ מזומן. זו החלטה פשוטה כי 95% מהעסקים כבר מקבלים את זה. זה בוודאות מקל על אותם עסקים שהיום יש להם שוטף פלוס 180 יום במקומות אחרים. זה הדבר הנכון לעשות. אחרת אתה מעניש את העסקים, הם צריכים ללכת והבנקים צריכים לממן את השוטף פלוס. לא רק מצבם גרוע, גם עכשיו עוד צריכים לסבול עוד יותר.

זו הלוואה עבור המדינה, פשוט כך.

ואין לזה שום סיבה בעולם.

חד-משמעית.

המדינה במצוקה תזרימית ולא צריך שהעסקים יממנו את זה.

תודה. יובל ליבלינג, אחריו ורוניקה רוזנברג ואני אתן לרשות המסים להתייחס.

אני מדבר למעשה בשם ארגון העסקים בתחום הספורט והכושר. אנחנו, מצד אחד, חזרנו לפעילות באישור משרד הבריאות ביום חמישי האחרון, ב-7 לחודש, חלקנו חזרו מיד, חלקנו חזרו בימים האחרונים. העניין הבעייתי, שעם החזרה לנו לפעילות המצב שלנו נעשה עוד יותר קשה מהטעם שכל ההוצאות נפתחו, נפתחו השמיים של ההוצאות. המשכירים, בצדק – אני לא בא בטענות למשכירים, אני בא בטעות לממשלה – מבקשים את שכר הדירה שלהם, יש שמתחשבים אבל רובם מבקשים גם שכר דירה לתקופה שנסגרנו. התזרים שלנו בחודש הקרוב, חודש מאי, הוא על אפס ואנחנו לא יכולים להתבסס על הלקוחות שלנו.

בנוסף לזה, לא קיבלנו שום סיוע, שום מענק. אני יכול להגיד כעסק עם מחזור של מעל 20 מיליון שקל, אבל גם בשם עסקים קטנים של עד 20 מיליון שקל ועסקים קטנטנים, שום דבר וכלום. גם ברמת אשראי מהבנקים. לצערי הרב, נכון לרגע זה שום אשראי. באיזשהו מקום אנחנו כרגע לפחות מתנהלים עם חמצן בכמות מאוד-מאוד קטנה שנותרה לנו. אני לא יודע מה יהיה בחודש הבא. כרגע אין לנו על מי לסמוך וכל ההבטחות וכל הדיבורים הם בגדר אוויר. שום דבר. פשוט שום דבר וכלום.

אנחנו שמחים שנתנו לנו את האפשרות לפתוח, גם תחת מגבלות. אני חושב שחלק גדול גם מהלקוחות שלנו שמחים כי הם כן מתחילים להגיע, אמנם בזהירות ובחשש. כמו שתיארנו לעצמנו, 30% לפחות לא מגיעים מכול מיני סיבות, של גיל, חשש, מגבלות, אבל שום סיוע, וגם אשראי אין. פשוט אין.

תודה, יובל. ורוניקה רוזנברג, מנכ"ל ארגון חברות הניקיון.

שלום רב. נעים מאוד. אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. אני רוצה להעלות ולחדד נקודה שדובי אמיתי העלה שהיא ייחודית לענף שלנו. פנינו למנהל רשות המסים, ערן יעקב, במהלך מרס-אפריל וגם עכשיו במאי, ולא קיבלנו עליה שום מענה. היא עלתה גם כאן על ידי דובי ולא קיבלה שום התייחסות. האחריות וההחלטה הן אך ורק ברשות המסים. אני מדברת על היטל, למעשה מס, אירוע 2018 לגבי העסקת מסתננים.

89% מההוצאות של חברות הניקיון הם על שכר עובדים. מעבר לזה יש ערבויות ביצוע – השחרור לא נוגע לרשות המסים אבל הם צריכים להבין את התמונה הכוללת – בסכומים מאוד-מאוד גבוהים. יש ערבויות של 50% מהשכר המצרפי כדי לקבל רישיון קבלן שירות. יש מיתון כפוי בהכנסות החברות של 40%. מעבר לזה, יש הקטנה גם בשיעור הרווח התפעולי שמזמיני העבודה לוחצים כרגע. המחנק הכספי הוא קטלני וזה עלול להביא בסופו של דבר גם לחדלות פירעון של החברות. בסך הכול אני מבקשת לקבל דחייה של כל תשלומי היטל מס 2018 לשנה הבאה. זה ייחודי אך ורק לענף הניקיון. אפשר לבוא לקראתם כי גם כך אין אוויר. לא הייתה שום התייחסות, אני מבקשת לקבל.

תודה. מירי ואז נסכם.

הייתה בקשה לגבי דוחות תשלומי מע"מ לעסקים קטנים של דחייה גורפת ל-12 חודשים. כמו שציינתי, גם כשנתנו ארכה של חודשיים, מרבית העסקים לא לקחו את הארכה הזו, ואלה שכן מתקשים לשלם – אם תהיה לנו דחיה של שנה שלמה, מן הסתם יהיה הרבה יותר קשה לשלם בדיעבד. שוב אני חוזרת על העניין שאותם עסקים שיש להם ירידה משמעותית, המע"מ בסך הכול מותאם לערך המוסף של העסק, זה אומר שאם מחזור הפעילות הוא מאוד קטן, או לחלופין, שהתשומות הרבה יותר גדולות מהעסקאות, ממילא לא צריך לשלם מע"מ.

לכן השימוש בדחיית מסים ככלי לסיטואציה הזו הוא פחות מתאים כי דווקא מי שחייב במע"מ וחייב במס זה אותם אנשים שהרוויחו קצת יותר. עסק שיש לו חבות מע"מ גבוהה, בטח בעסקים הקטנים, זה אומר שיש לו ערך מוסף גבוה, זה אומר שיש לו מחזור פעילות גדול ותשומות נמוכות, דווקא אלה עסקים שכן נכון שישלמו מסים מכיוון שיש להם פעילות והם מרווחים. עסק שירדה או הפסיקה לו הפעילות ממילא אין לו חבות מסים. לכן אנחנו לא חושבים שזה הכלי הנכון להתמודדות אלא להפך, אנחנו מייצרים פה מצב שדווקא אותם עסקים שיש להם ערך מוסף יותר גבוה - - -

ברור. הנקודה ברורה, מירי.

לגבי הנושא של תמיכה, מענקים לעסקים הגדולים. אנחנו, כמו שציינתם פה ואמרנו, מבצעים את ההחלטות של המדינה וכרגע באמת הפעימות הראשונות כוונו לעסקים קטנים ולעסקים קטנים ובינוניים, הפעימה של עד 20 מיליון שקלים. כרגע שמעתם, אני מניחה, את הפרסומים על הכוונה לתת מענקים גם לעסקים יותר גדולים, אז ברגע שהדברים האלה יהיו אני מניחה שהממשלה תודיע ותודיע גם מי הגופים בממשלה שיהיו אחראיים לתשלומים של אותם מענקים.

לגבי הנתונים, אנחנו כרגע באמת משתדלים לפעול בשקיפות הכי גדולה שיש לגבי המענקים שאנחנו אחראיים על התשלומים שלהם ובתחילת הישיבה הזו הצגתי את הנתונים. לגבי פילוחים לפי מגזרים או דברים כאלה, אנחנו כרגע שוב נראה איזה נתונים אנחנו יכולים להציג. אנחנו מבחינתנו עוקבים אחרי הדברים ומעוניינים ורוצים להציג את העבודה שנעשית. נמצא את הדרך להנגיש את המידע הזה, גם לכם, גם לציבור - - -

מירי, לגבי הענפים – הרי יש לכם את הסיווגים בתוך המערכת, זה משהו שלכאורה אמור להיות לכם מאוד קל לתת לנו אותו לפי ענפים.

כדי לענות על זה בצורה רצינית רשמתי לעצמי את הדברים ואנחנו נבחן. מבחינתנו, יש לנו עניין גדול להציג את הנתונים ולהראות בשקיפות מלאה את העשייה שיש. אנחנו נבחן מה הפילוחים שאנחנו יכולים להציג בצורה מהימנה ותדירות טובה, ומבחינתנו אנחנו מאוד רוצים להציג את הנתונים האלה בצורה שקופה לכם ולציבור. זה נראה לנו דבר שהוא חלק מהחובה שלנו. אנחנו נראה מה אנחנו יכולים לעשות בצורה טובה, מהימנה ומהירה. אני חייבת להגיד שכבר היום מי שנכנס לאתר שלנו יכול לקבל את כל המונים ממש בכל שניה, כמה בקשות הוגשו בכל אחת מהפעימות. ככל שיהיה מידע שנדע שאנחנו יכולים להגיש ושהוא מהימן ונכון נשמח לעשות את זה. מקובל לחלוטין.

לגבי הנושא של היטל עובדים זרים, שזה עניין שאנחנו מתנהלים אתו לפחות שנתיים-שלוש, גם הרבה מאוד דיונים בוועדת כספים. מלכתחילה הטלת ההיטל הזה זה לגמרי עניין של בית המחוקקים ורשות המסים היא רשות מבצעת. זה לא איזה היטל שרשות המסים החליטה שמתחשק לה לגבות אלא יש פה חוק מאוד ברור שקובע שמעסיקים של עובדים זרים, לרבות מסתננים, אחרי פסיקת בית משפט עליון, צריכים לשלם היטל עובדים זרים.

רשות המסים בעניין הזה, במהלך 2019, נתנה מספר הקלות למעסיקים כדי באמת להתגבר על פערים גדולים שנוצרו בגלל חוות דעת שהטעו חלק מהמעסיקים שהחליטו להתבסס עליהן ונתנו אפשרויות לפריסות מאוד-מאוד גדולות, כולל הקלות בריבית והצמדה, הרבה-הרבה לפני הקורונה, מתוך הבנה שהעסקים האלה פעלו בצורה שלא היו צריכים לפעול אבל יש פה עניין כמותי ולכן נתנו את הדברים האלה. כרגע: אחד, המעסיקים שמעסיקים עובדים זרים, לרבות מסתננים, ושצריכים לשלם היטל עובדים זרים, צריכים להבין שזה המצב החוקי. לרשות המסים, עם כל הכבוד, אין סמכות בכלל לוותר על ההיטל הזה וזה החוק וצריך לשלם אותו. מה שאנחנו כן עשינו ועושים זה שבאותם מצבים שבהם יש מעסיקים שמתקשים להתמודד עם התשלום, במצבים פרטניים אנחנו נותנים פריסות תשלומים בהתאם למה שמתאים לאותו עסק.

תודה. ראשית, אני רוצה להודות למירי על ההשתתפות בדיון. אני חושב שעלו כאן הרבה מאוד דברים מאוד משמעותיים. אני חוזר ואומר, יש לי לא מעט טענות לממשלה, אבל גם דרככם וגם ברמת חוות הדעת המקצועית שלכם צריך להבין את האירוע הזה. כדי שגם אתם וגם אנחנו נוכל להבין אותו טוב יותר אני חושב שגם מה שאמר פה ח"כ ברקת, וזה משהו שאנחנו אומרים פה כל הזמן, גם בדיונים עם החשב הכללי לגבי הלוואות – שאגב, לא סיווגו לנו אותם לענפים, אני חושב שהסיווג לענפים הוא דרמטי.

בסוף התפקיד של הממשלה הוא להחליט ולתעדף במי מטפלים בעדיפות גבוהה יותר, מי בעדיפות נמוכה יותר, מי נמצא במצוקה גדולה יותר, מי פחות. לכן אני כן מבקש מרשות המסים: אנא, העבירו לוועדה, בבקשה – זה לדעתי דורש מכם לחיצת כפתור – את התוצאה בחלוקה לענפים. במסגרת התוצאה גם הייתי רוצה לדעת כמה פנו למערכת וקיבלו דחייה. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקבל טבלה שאומרת כמה פניות היו למערכת, כמה מתוך הפניות האלה קיבלו, מהו הסכום הכולל, חלוקה לענפים גם מבחינת פניות, על אותו משקל, גם סכום כולל וגם האחוזים שלהם בתוך המערכת.

ומה הייתה הירידה בפועל.

ואז נדע גם מה הייתה הירידה במחזורים, שגם את זה יש לכם.

דבר שני, אני כן מבקש שתאפשרו לעסקים לקבל תשלום או מענק לפי 2019 על פי תצהיר בלבד. תצהיר חתום לפי דוח מבוקר שעדיין לא יהיה חייב במס. כשהם יגישו את הדוחות המבוקרים כמובן שהם יהיו חייבים במס, אבל לפחות שהמענק יינתן להם לפי מה שבאמת קרה ב-2019. את ההתחשבנות גם תוכלו לעשות אחר כך. אגב, גם במסיבת העיתונאים ראש הממשלה אמר: נשלם עכשיו – נתחשבן אחר כך. אז תשלמו לפי תצהיר עכשיו, תתחשבנו אתו אחר כך. לא יכול להיות שמובילים את העסק לעשות איזשהו מעשה שבסוף יאכל לו כל המענק. הוא צריך את המענק הזה כדי להתמודד תזרימית. זה לא שהוא ייהנה בסוף מהמענק הזה. אם הוא צריך לשלם מס הוא ישלם מס אבל הוא צריך את המענק עכשיו. הוא צריך אותו עכשיו בחודש מאי, הוא לא צריך אותו בהמשך.

כנ"ל אני מבקש מכם למצוא פתרון למי שהיה חצי מהתקופה עצמאי וחצי מהתקופה שכיר ובסוף הוא לא מקבל לא מפה ולא מפה, או שהוא נפגע באחד מהמסלולים כי הוא מקבל רק על חצי מהמחזור שלו. אתם חייבים לפתור את הלקונה הזו. או לקחת בחשבון גם את הימים שלו כשכיר או בדרך אחרת.

לגבי תשלומי ההיטלים, הרי ניהלנו על זה, מירי, דיונים לא קצרים כאן בוועדה פעם אחר פעם, ספציפית, לא על נכונות ההיטל או אי נכונות ההיטל אלא על העובדה שעסקים התנהלו לאורך תקופה ארוכה כשהיה ברור כמעט לכלל המשק הישראלי שההיטל הזה לא חל עליהם והצטברו פה חובות מאוד-מאוד גדולים להרבה מאוד עסקים. בסופו של דבר, הצעד לקראת שרשות המסים הלכה פה הוא באמת פריסה רחבה. אממה, הפריסה הזו נעשתה לא בימי משבר הקורונה, הפריסה הזו נעשתה בימים אחרים, כשעסק אמר: אוקיי, אני אוכל לשלם, זאת הפריסה שאני יודע לעמוד בה והגענו לאיזושהי פריסה. מה לעשות שהתגלגל לפתחנו משבר הקורונה וכאן אתם צריכים לבחון מה אתם עושים עם פריסת ההיטלים הזו. זה לא יכול להיות פרטני.

לדעתי, צריכה להיות פה איזושהי אמירה גורפת: או הקפאת תשלומים בנושא הזה לשלושת החודשים האלה או פריסה מחדש. אני מצפה שתביאו לנו איזשהו פתרון שהוא לא פתרון שאומר: תפנו פרטנית, אלא פתרון שאומר: עסקים שעשו הסדר על ההיטל הזה, כדי לא להעיק עליהם, למשך שלושה חודשים נדחה את ההיטל. אגב, כמו שהבנקים דחו תשלומי משכנתאות. אמרו: שלושה חודשים נדחה. עזבו את זה שהבנקים עשו שם ריבית על ריבית ופה אני מבקש מכם לא לעשות את זה. אבל בהחלט להקפיא את התשלומים. במקום שהוא ישלם ויסיים נניח את 36 התשלומים שלו באפריל 2021 או אפריל 2022 אז הוא יסיים את זה ביולי, לא קרה כלום, ואת שלושת החודשים האלה הוא יקבל דחייה.

מה עם המע"מ על בסיס מזומן?

קיבלנו מהם תשובה, אני לא אוהב אותה אבל זו העמדה של רשות המסים. פה הכדור הוא אצלנו, ניר. בסוף הדברים האלה צריכים לבוא בחקיקה. אני מקווה שתהיה ממשלה שתעשה משהו בעניין הזה. אני חייב בלומר שאני לא כל כך אופטימי. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.