פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת הכספים הזמנית
11/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, י"ז באייר התש"ף (11 במאי 2020), שעה 11:50

הנחיות החשב הכללי לתשלום לספקים ונותני שירותים שנפגעים ממשבר הקורונה – מוסר התשלומים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

ניר ברקת

אלי ביתן - סגן בכיר לחשכ"ל, משרד האוצר

עמיחי דרור - מרכז השלטון המקומי

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ניר ינושבסקי - סגן נשיא ויו"ר אגף הבנייה, התאחדות בוני הארץ

אמיר שני - סגן נשיא איגוד לשכות המסחר

רונן לוי - יושב-ראש איגוד המוסכים

דובי אמיתי - יושב-ראש נשיאות הארגונים העסקיים

ניר שפר - יושב-ראש התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שירי שפר

טמיר כהן

הילה לוי


הנחיות החשב הכללי לתשלום לספקים ונותני שירותים שנפגעים ממשבר הקורונה – מוסר התשלומים

אני מחדש את הדיון בסעיף השני בסדר-היום: הנחיות החשב הכללי לתשלום לספקים ונותני שירותים שנפגעים ממשבר הקורונה. בתחילת המשבר הוציא החשב הכללי שורת הנחיות וגם דיווח על זה פה בוועדה, לשלם כל חשבונית שאפשר לשלם ולהוציא אותה לדרך. אנחנו עדים עדיין, לצערי, לבעיות בנושא מוסר התשלומים. לכן אני מבקש להתחיל עם התייחסויות של מוזמנים מבחוץ ואחר כך לשמוע את התייחסות החשב הכללי לעניין. נתחיל עם יושב-ראש נשיאות הארגונים העסקיים, מר דובי אמיתי. אחריו אני אבקש לשמוע את איתי חוטר ממרכז השלטון המקומי. דובי, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות. אני מניח שגם החשב נמצא איתנו בדיון הזה.

אלי ביתן נמצא איתנו?

כן, אני נמצא.

למען ההגינות, העברתי את נייר העמדה שהוציא המגזר העסקי גם לוועדה. אתמול בערב העברתי לחשב הכללי את אותו נייר, בתוספת נייר שיצא על ידי סגן החשב, שקצת הצליח להפתיע אותי. בנייר של סגן החשב, בין השורות, נראה לי שנישאר באותו מקום, לצערי. אני אומר לכל חברי הוועדה וגם לך, החשב הכללי, רוני, שאנחנו עושים את כל המאמץ להחזיר את המשק חזרה לעבודה. זאת המשימה מס' 1 שלנו. אני מרגיש שאין לנו שותפים. פניתי גם בעבר וזעקתי לסיוע. לצערי, לא קיבלנו את הסיוע הדרוש והמשק והעסקים נמצאים במצוקה אדירה.

אני חושב שאתם לא מפנימים את המצוקה האמיתית של העסקים הקטנים והבינוניים וגם של הגדולים. כל יום אני נחשף לעוד חברה שלא תתרומם, לעוד ענף שלא יצא מהברוך אם אנחנו לא נסייע בכל הכלים שעומדים לרשותנו. זה התחיל בהעמדת קרנות, דבר שלקח זמן. אני חייב לומר שזה מתקדם, אומנם לא בקצב שאני חושב שזה צריך להיות.

הדבר השני הוא לקדם תשלומים של השירות הציבורי למגזר העסקי. בתחילת הדרך הייתה הנחיה ולא כולם עמדו בהנחיה. נכון לעכשיו, עדיין לא עומדים בקצב התשלומים ומבחינתנו זה יוצר לנו בעיה תזרימית אדירה. אלה עבודות שכבר ביצענו. אפשר לקצר את זה וצריך לקצר את זה לפחות לעשרים יום, על מנת להקל תזרימית על העסקים שלנו.

דבר נוסף זה הערבויות. אנחנו נמצאים עם ערבויות של מאה אחוזים בעסקאות שעשינו עם השירות הציבורי. ערבות זה כסף ואני חושב שזה לא נכון בעת הזאת להשאיר את הערבות עומדת ואפשר להוריד אותה ל-10% ולאפשר לנו להשתמש עם תזרים המזומנים הזה - - -

אתה מדבר על ערבויות ביצוע, נכון?

נכון, אדוני היושב-ראש. ערבויות ביצוע לכל החברות הממשלתיות. לכן אני חושב שאפשר לשחרר לנו ובינתיים אנחנו מתגלגלים ממקום למקום, והערבויות שוכבות במשרדי ממשלה. אין סיבה בעולם לכך. אתם חייבים להקל עלינו. אתם משלמים לנו שוטף פלוס 20 – יש זמן לוודא שאכן ביצענו את העבודות.


דבר נוסף הוא כל השירות הממשלתי. אנחנו עושים מאמץ להחזיר את המשק לעבודה. אני חושב שהלקוח הכי גדול שלנו במגזר העסקי הוא מדינת ישראל, השירות הציבורי, השירות הממשלתי. אני עדיין לא רואה, לאור בקשתי כבר מלפני שבוע, שהשירות הממשלתי מפנה פרויקטים לכחול לבן, בין אם זה תעשייה, בין אם זה חקלאות או ענפים אחרים. המון פרויקטים שיש היום בידי המדינה יכולים לעזור לנו להתאושש ומהר. וזאת הבקשה שלי. יופיעו בפניכם גם נציגים מנשיאות המגזר העסקי, יושבת-ראש הכלכלה והרגולציה שתרד איתכם גם לפרטים הקטנים.

אני אומר שאם אנחנו עושים מאמץ ואנחנו מאמינים שהפתרון הגדול זה להחזיר את המשק לעבודה, בואו תעזרו לנו בכלים מאוד פשוטים שלא עולים לכם אגורה ויעזרו לנו להיכנס ולהפעיל את המשק. תודה.

תודה. איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי.

שלום, אני מחליף את איתי ממרכז השלטון המקומי. אני מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני. שלום אדוני היושב-ראש, שלום לכולם, אנחנו במרכז השלטון המקומי עמלנו במשך מספר שנים מול החשב הכללי ומול נציגי משרד האוצר כדי להסדיר העברות תשלומים תקינות לרשויות המקומיות, על מנת שהרשויות המקומיות תוכלנה להעביר אותם לספקים כשורה וכנדרש בהתאם לחוק מוסר תשלומים.

עד לרגע זה, זה הוסדר? הנושא הזה ברור. זה דיון מעקב וצריך להיות יותר תמציתיים. האם המדינה הקדימה תשלומים לרשויות המקומיות כדי שאתם תוכלו לשלם בזמן לספקים, כן או לא?

התשובה היא לא. התשובה היא לא. אנחנו הוצאנו פנייה באמצע חודש מרס לחשב הכללי שבדומה להקדמת התשלומים תוך 45 לעסקים שונים, שיעביר בהקדם האפשרי תשלומים מיידיים או מפרעה על חשבון לרשויות המקומיות כדי שהן תוכלנה להעביר את הכסף לספקים כמה שיותר מהר.

זה ברור, זה ברור. אתה אומר שלא הגיע, לא הוקדמו התשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות.

לא הועברו. לא היה שום נוהל חריג. שלחנו תזכורת שלא נענתה. חשוב להבין שבכך החשב הכללי סותר הוראות תק"מ שלו עצמו להעברה של הכספים בהתאם לנהלים. אנחנו מצפים לפתרון כמה שיותר מהיר לטובת הספקים ולטובת כולם.

תודה. רונן לוי מאיגוד המוסכים. אחריך – ניר שפר מאולמות האירועים. אני מבקש מהנציגים להתייחס בקצרה ספציפית לנושא עצמו.

בוקר טוב, לנו יש מעט תלונות על עיכובים, בעיקר בתשובות שמקבלים. יש עובדי מדינה שאחראים על הכסף או עובדי חברות ממשלתיות שנמצאים בחל"ת. רצינו לנצל את המצב הזה ואת הזמן הזה לקרוא להחזיר חלק מעובדי המדינה שחשובים כדי להניע את כל הגלגלים של התשלומים ולהקדים אותם לעסקים. העסקים במצב תזרימי חמור מאוד וכרגע הם לא מקבלים שום מענה, לא בהלוואות בערבות מדינה, שזה מה שאנחנו קוראים לו ה-fake הגדול של ההבטחות כי כבר חודשיים או שהם נדחים או שלא קיבלו שום דבר.

שנית, חשבתי לנצל את ההזדמנות בקריאה להתחיל לחשוב מחדש מחר על כל הנושא של המכרזים. רוב המוסכים הקטנים בישראל, המכרזים חסומים בפניהם. כל הזמן יש כל מיני קומבינות ושיטות איך להוציא אותם מהמכרזים בכלל. אנחנו עמדנו במשימה להשאיר את המשק נוסע בכל התקופה שבה היינו בסגר. המוסכים עבדו וכל המשאיות שנתקעו קיבלו מאיתנו מענה. כל האופנועים וכל האמבולנסים קיבלו מענה. הענף שלנו עמד במשימה להשאיר את המשק נוסע וכל פעם שהוא נתקע הנענו אותו מחדש. הציבור שלנו עמד בכל התקנות ובדקתי שלא היו לנו נדבקים. אנחנו חייבים עזרה גם היום וגם מחר מבחינת המכרזים. להתחיל לפתוח את המכרזים ולתקן את כל העיוותים והעוולות שהביאו את הענף שלנו למצב הזה. תודה לך, פורר, על הדיונים שנוגעים בכל הנקודות הקטנות והחשובות ויעזרו לנו לנהל את התזרים.

תודה. התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים, ניר שפר, בבקשה.

תודה ליושב-ראש שהזמין אותנו. יש לנו משבר אמון מאוד גדול עם הספקים שלנו כתוצאה ממשבר הקורונה. נוצר מצב שבו בעל אולם שרוצה לפתוח היום את האולם לעבודה, לא יהיה מסוגל לעבוד מול ספק אלא אם הוא ישלם לו במזומן. דיברנו עם עידו סופר מהאוצר והוא טוען שיש איזשהו ניסיון לתת ביטחון דוגמת ביטוח אשראי. אנחנו חייבים לפתור את הנושא הזה. צריך סוג של ביטוח אשראי לספקים אחרת תהיה בעיה מאוד גדולה להתניע את הענף.

אני פונה באותה הזדמנות לנציג האוצר. אנחנו חייבים לקבל הנחיות איך אנחנו חוזרים לעבודה. אנחנו לא מקבלים שום הנחיות. זורקים את התאריך 14 ביוני כבלון ניסוי לאוויר. יש אלפי זוגות שיש לנו מחויבות אליהם. אנחנו לא מקבלים הנחיות ממשרד הבריאות והאוצר גורר רגליים. אנחנו מתנהלים באיטיות שלא ברורה לנו ואנחנו חייבים עזרה כמה שיותר מהר. גם לשבת עם משרד הבריאות, שינחה אותנו איך אנחנו יכולים לעבוד. צריך להבין שכדי לחזור לעבוד ב-14 ביוני, התנעה של אולם אירועים אורכת כשלושה-ארבעה שבועות – להחזיר אנשים מחל"ת, לשלוח הזמנות ולהזמין את כל חומרי הגלם.

תודה רבה. ניר ינושבסקי מהתאחדות בוני הארץ, בבקשה.

כהמשך לדיון מעקב אין לי שום צורה אחרת להגיד – אנחנו לא עדים לשום הקדמת תשלום משמעותית ואנחנו גם לא יכולים לעמוד באמצע, בין המדינה לגופים המתוקצבים. אם המדינה לא העבירה כסף לרשויות המקומיות, אנחנו לא יכולים לבוא אליהן בתלונות. אין להן כסף להקדים. בסופו של דבר, אם נכנסנו לאירוע הזה לא טוב מבחינת מוסר תשלומים בהחרגה של הקבלנים, הקורונה החמירה משמעותית את מצבנו. אנחנו נתקלים במפעלים שעומדים על תשלום מזומן כדי להוציא סחורה. תאגידי כוח אדם מבקשים תשלום פעמיים בחודש כדי לא להיות חשופים מול קבלן שיקרוס ולא יהיה לו כסף לשלם לעובדים. תוסיפו לזה הלנת עובדים, הסעות עובדים, אוכל לכל הפועלים הפלסטינים, עשרות אלפים, כל זה תשלום מזומן.

אתם המנוע של המשק, אתם תוציאו את הענף, אבל דלק אין. אומרים לנו: תאיצו בניית תשתיות, תאיצו בניית כבישים, בתי חולים, אבל למה לא מאיצים את התשלום? איך אנחנו יכולים לתפקד במצב כזה? אני מזכיר שחוק מוסר התשלומים – שוטף פלוס 70 עד שוטף פלוס 150. זאת אומרת, באים עם פרויקט חירום, אומרים לקבלן: עכשיו אתה חייב לעשות את זה, הוא עובד חצי שנה, סיים את כל הפרויקט ועוד לא קיבל שקל ממזמין העבודה. זה מצב סביר עכשיו בעת חירום?

אני חושב שהמצב הזה משותף לכל הגורמים שתשמעו פה בוועדה ואני מבקש באופן ברור שתוציאו הוראת שעה, תחריגו, תבטלו, תקטינו את מוסר התשלומים. תצמצמו אותו למינימום ההכרחי לחצי שנה-השנה הקרובה כדי שנוכל להתאושש מהמשבר הזה. אני מבין את כל הקשיים, אבל חבר'ה, אם אין לנו כסף אנחנו נקרוס והקריסה הזאת תהיה הרבה יותר כואבת מאשר להכניס את היד לכיס ולהקדים קצת תשלומים עכשיו. זאת העזרה שצריך ואני לא מבין למה מחכים עם זה.

תודה, ניר. אלי ביתן, סגן החשב הכללי.

אני אתייחס באופן כללי לכל מה שנאמר. בגדול, מאז תחילת המשבר הוצאנו לכל חשבי משרדי הממשלה שאחראים על ביצוע התשלומים ארבע הנחיות. ב-12 במרס, ב-15 במרס, ב-1 באפריל וב-5 במאי. בכל ההנחיות האלה נתנו הוראות לחשבים להקדים תשלומים גם באופן מיידי, לא שלושים ואפילו פחות מזה. כך, לדוגמה, לפני חופשת הפסח ביקשנו להקדים את כל מה שניתן לשלם לפני הפסח, גם אם התשלום הוא אחרי יום מהגשת החשבונית. אנחנו גם ממשיכים עם זה בהנחיה שיצאה במאי ומבחינתנו, ככל שהחשבונית מאושרת – צריך לזכור שיש תהליך של אישור חשבונית שלא תמיד הוא מגיע לחשבות לביצוע תשלום. זה תלוי גם בהתגלגלות החשבונית לחשבות.

ההנחיות שלנו כרגע, בתקופה של המשבר הלכה למעשה, הן ביצוע מיידי של תשלומים ככל שהחשבונית מגיעה במהלך החודש. בדקנו את הנתונים ואני אוכל גם להציג אותם, אפקטיבית ההקדמות הן דרמטיות והדחיות ירדו בצורה משמעותית. השווינו את זה ביחס לחודשים מקבילים בשנה קודמת, השווינו את זה ביחס לינואר-פברואר. צריך גם לזכור שאנחנו עושים את זה למרות שאנחנו נמצאים בתקציב המשכי, שהוא מוגבל. אומנם הוא השתחרר לאחרונה לאור תיקוני החקיקה, אבל עוד במרס וגם עכשיו אנחנו מתמודדים עם תקציב המשכי. למרות הכול אנחנו מוציאים הנחיות ואנחנו רואים שזה קורה. בדקנו, עשינו בדיקת אפקטיביות של ההנחיות הללו ואנחנו רואים בשטח, בדוחות, שההקדמות עלו בצורה משמעותית. אני יכול להציג את זה פה לחברי הוועדה. גם הדחיות ירדו בצורה משמעותית מאוד.

אנחנו מתכוונים להמשיך עם ההנחיות האלה ככל שהמימון יאפשר לנו להקדים, אנחנו מקדימים את התשלומים בצורה גורפת. אומנם אנחנו נותנים דגש לספקים קטנים ובינוניים, אבל כשמגיעה דרישה להגדלת מכסת מימון, אנחנו נענים ומבצעים את זה. אנחנו לא רואים דחיות בתשלומים ויכול להיות שיש פה פער ציפיות והבעיה נובעת מתהליכי אישורי חשבוניות במשרדים. יכול להיות שזה נובע מכוח אדם מצומצם שהיה עד עכשיו ולא הריץ חשבוניות לתשלום. בגדול וגם בקטן, כל תשלום שמגיע, מבוצע בצורה כמעט מיידית.

תתייחס למה שנאמר על ידי מרכז השלטון המקומי בנושא הקדמת התשלומים.

אנחנו לא מבדילים בהקדמות בין רשות מקומית לספק.

אז נציג מרכז השלטון המקומי שיקר?

ככל שהחשבונית הגיעה לתשלום והיא מאושרת לתשלום, היא תבוצע. אין הבדל בהנחיות.

הקדמת התשלומים לשלטון המקומי זה לא חשבוניות שעירייה מוציאה לאוצר. מדובר בתמיכות. אתם מתקצבים רשויות מקומיות, אם זה ב-3א', אם זה ברכישת שירותים. אתם יכולים להקדים להן את התשלומים. לפחות לפי מה שאומר השלטון המקומי – הרי זה משורשר למטה. יש פרויקט שהמדינה מתקצבת את השלטון המקומי בתמיכות או ברכישת שירותים. כנגד זה, הרשות המקומית מפעילה ספקים. הם לא מקבלים את הכסף ואתם לא מקבלים את הכסף. חוק מוסר התשלומים – מערכת הבריאות הוחרגה לגמרי ממנו. בקופות החולים יש 90 ו-120 ימי אשראי.

לגבי התמיכות, יש נוהל שר אוצר שמגביל את התשלומים ל-40%. להבנתי נעשו מאמצים גדולים להקדים תמיכות לגופים רבים. אני פחות בקי בנקודה של רשויות מקומיות לגבי היקף ההקדמה. אני מבטיח לבדוק את זה ולתת תשובה.

לא סיימתי להתייחס לנושא הערבויות, שגם עלה פה. ב-19 במרס בתחילת המשבר, יצאו הנחיות לכל המשרדים על ידי מינהל הרכש, שהנחו לתת הקלות בערבויות, גם ערבויות הביצוע, גם ערבויות המכרז וגם חתימה על הסכמים לפני שיש עדיין ערבות. גם פה אני חושב שניתן מענה וככל שאתם רואים שזה לא מספק וצריך משהו מעבר לזה, צריך לפנות לגל אמיר, למנהל הרכש, ולעדכן את ההנחיות או להוציא הנחיות. בגדול, יש ביזור סמכויות למשרדים לבצע שחרור מערבויות בנימוקים מיוחדים. צריך להבין שערבות היא כלי ביצוע, היא כלי משמעותי להגן על ההתקשרות. גם פה אפשר לעשות עבודה ולראות כיצד אפשר לסייע גם בערבויות. כל זה מול גל אמיר, מנהל מינהל הרכש הממשלתי.

מה לגבי מה שדיברתי על השלטון המקומי? שאלתי לגבי מערכות הבריאות. כל המקומות האלה, כתוצאה מזה שהם לא מקבלים את הכסף מהמדינה בזמן – חברות ממשלתיות שמשלמות עדיין בשוטף פלוס 60 או בשוטף פלוס 90. האם הוצאתם הנחיה לחברות הממשלתיות? האם החשב הכללי פנה למנהל רשות החברות הממשלתיות כדי שהוא ינחה את החברות הממשלתיות? מה עשיתם בעניין הזה?

לגבי חברות ממשלתיות, זה לא בתחום סמכותנו. לפי מה שראיתי בכתובים בחומר שהכינו לי פה, הוא לא יכול לדרוש מהן לפי חוק, אבל הוא כן ביקש לראות איך אפשר להקדים תשלומים דרך חברות המשך לספקים אחרים. זה לא תחת החשב הכללי.

אמיר שני, סגן נשיא לשכות המסחר.

צוהריים טובים ותודה על ההזדמנות' אני לא רוצה להשבית שמחות וכבודו גם דיבר על מוסר תשלומים. בחוק מוסר התשלומים שהיה בינואר-פברואר החריגו את משרד הבריאות. על זה אני יכול להלין אבל אני מתקדם. בפברואר השנה חייב מנכ"ל משרד הבריאות בכתב וללא הגבלת זמן את כל היבואנים לציוד רפואי ולתרופות להגדיל מלאים בשישה חודשים. זאת אומרת שלמעשה, מוסר התשלומים במשרד הבריאות הוחרג בכלל, בלי קשר לפרויקט הזה. היום כשמדובר על שוטף פלוס 90, שערי צדק – חצי שנה ומעלה; לניאדו – מתי שהוא רוצה. שוטף 93 – כל קופות החולים במינימום. מה שקרה בשבוע שעבר הוא שכל היבואנים, שהאשראי הבנקאי שלהם היה לסחורות שהם הביאו לפני כחודש וחצי בהטסה, שילמו למעלה מ-3 מיליארד שקל לספקים. הם התאמצו לקבל אשראי בנקאי בעלות כספית כבדה ביותר. אני לא רוצה לומר שאם תהיה קורונה ב', אין מי שייקח יותר אשראי.

זה נכון שהחשכ"ל כתב באמצע מרס שהוא ממליץ למשרד הבריאות, לבתי החולים ולקופות החולים לשלם. כרגע אף אחד לא משלם והעסק הזה הוא פשוט שערורייה. אם דיברו קודם על שוטף פלוס 20 או שוטף פלוס 30, אני מדבר על ארבעה, שישה ותשעה חודשים. בנוסף לכך, צריך לקחת בחשבון את הנושא של מע"מ מזומן. פנינו בנושא לרשות המסים ואני אישית פניתי גם לערן יעקב. אמרנו שלא ייתכן שאתה מבקש לקבל את המע"מ במזומן על חשבוני כשהוצאנו למשרד הבריאות, ואת המע"מ נקבל ממשרד הבריאות בעוד שישה חודשים.

אלה שני נושאים שמתחברים יחד למוסר התשלומים. רצון טוב יש, אבל אני לא רוצה להגיע למצב שבו הניתוח יצליח והחולה ימות. צריך להסב את תשומת ליבם של החשב, של החשכ"ל ושל האוצר. אני לא מדבר על החוק, שהוא חוק אבסורדי. על זה אני לא מלין כרגע ואין מה לעשות, זה חוק. אני כבר לא מדבר על תרופות שהביאו למדינת ישראל, שפגות התוקף שלהן 12 חודשים. יזרקו אותן לפח כי חייבו אותם על פי חוק להביא תרופות. החוק לא אפשר ליבואנים להחליט מסחרית אם שווה להם להביא או לא. יבואן שלא יביא, הוא ברשימה השחורה והוא לא יוכל למכור יותר למשרד הבריאות. ואנחנו יודעים שמשרד הבריאות הוא הצרכן העיקרי. 99% מגיעים למשרד הבריאות. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

למדינת ישראל, כידוע – ותקנו אותי אם אני טועה – אין בעיית מזומן. המדינה כמכלול לא לחוצה. יש מספיק כסף באוצר המדינה.

ברוך השם.

תודה לאל, ברוך השם. היא לא במצוקת מזומן. לכן, בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה משלימה עם מוסר תשלומים ירוד ולא נורמטיבי. כפי שהמדינה מצפה שמוסר התשלומים במדינה יהיה, נניח, שוטף פלוס 30, בוודאי ובוודאי שהיא צריכה היום, במיוחד בתחום הבריאות ובכלל, לקבוע סטנדרטים נורמטיביים ולא לאפשר למשרדי הממשלה לחרוג מהם.

ממה נפשך? העסקים שגם ככה קשה להם, צריכים להיות הבאפר הפיננסי לאתגרים של משרדי הממשלה? המדינה חייבת, האוצר חייב להנחות בצורה חד משמעית ובלתי מתפשרת למוסר תשלומים נורמטיבי. אם לאחד המשרדים יש מצוקה פיננסית כזו או אחרת, צריך לטפל במשרד הממשלתי ואי אפשר לגלגל את זה על המגזר הפרטי. זה אל"ף-בי"ת ונורא פשוט. שמעתי על שוטף פלוס 180. מישהו שמע על דבר כזה?

אנחנו שולחים את המגזר הפרטי על לא עוול בכפו, במיוחד עכשיו, במשבר הקורונה, הם צריכים להתמודד עם הבנקים? המצוקה המדומה הזאת? הם הלכו ועשו מעל ומעבר. הם נרתמו לסייע למדינה במצוקה של משרד הבריאות על מנת שאנחנו, הציבור, חלילה אם יידרש, נוכל לקבל את התרופות בזמן ושיהיו מלאים מספיקים. ועכשיו אנחנו מענישים אותם באמצעות אשראי בלתי מתקבל על הדעת. זה פשוט מבייש. זה פשוט מבייש לשים את המגזר הפרטי בסיטואציה כזאת.

אני מבקש להתאפס על עצמנו, ואני מדבר בעיקר על האוצר, ולקבוע מוסר תשלומים נורמטיבי, כפי שמקובל במגזר הפרטי. לשמש אפילו דוגמה אישית ולומר שאם מקובל היום בשוק שוטף פלוס 60, ללכת לשוטף פלוס 30. אם מקובל על שוטף פלוס 30, ללכת דווקא ולסייע בשוטף פלוס 15. ללכת לקראת הציבור במגזר העסקי כי בסופו של דבר הם משלמים מחיר מיותר וזה בלתי מתקבל על הדעת.

תודה. אלי, אני מבקש ממך את ההתייחסות שלך למשרד הבריאות. אני גם העליתי את העניין הזה ולא קיבלנו תשובה.

קודם כל, אני רוצה להתייחס באופן כללי למה שאמר פה חבר הכנסת ברקת, על מוסר התשלומים של הממשלה. כבר כמה שנים יש פה תהליך ארוך שבסוף הגיע לחקיקה ומוסר התשלומים של ממשלת ישראל הוא טוב. הוא לא 30 אלא בין 30 ל-45 ויש הקדמות רבות גם בתקופה הזאת וגם בכלל.

אז מה, המגזר העסקי סתם אומר לנו? מה שנאמר על ידי המגזר העסקי לא נכון? מה שהעלו אמיר שני וחברים אחרים, זה פשוט לא נכון? העובדות שהם מציינים לא נכונות?

אני מניח שיש נקודות קצה שצריכות בדיקה. באופן כללי יש מערכות מידע ואנחנו בודקים את הנתונים. אנחנו גם נמצאים בוועדת הכספים אחת לתקופה והנתונים טובים לגבי מוסר התשלומים של הממשלה והוא טוב. החקיקה סייעה לכך, מערכות המידע סייעו לכך. הוקם פורטל ספקים שמגיש חשבונית בצורה מהירה ומקבל מענה מהיר. נעשו המון צעדים בעניין הזה והם מניבים פירות.

לגבי משרד הבריאות, אני פשוט לא מכיר את הפיגור הזה. משרד הבריאות מקבל אצלנו תעדוף גבוה מאוד במימון שהוא מקבל. לא קיבלנו ממשרד הבריאות דרישה לסכום הזה ואם תתקבל דרישה היא תיענה בצורה מיידית.

זה ברור שמשרד הבריאות לא דורש ממך את הסכום הזה, כי גם הוא פשוט לא משלם אותו.

סליחה, סליחה שאני עוצר אותך. אנחנו עובדים באופן יומי, אפילו שעתי, מול כל המשרדים. נותנים מכסת מימון חודשית לפי המצב, לפי הדרישות. ככל שיש עדכון אנחנו מוכוונים מאוד מאוד למשרד הבריאות לכל הרכש המיוחד, הרכש בחו"ל דרך משרד הביטחון. כל הפעילות הזאת מתבצעת ואנחנו מאשרים אותה. אנחנו עוקבים אחרי זה. אני חושב שאולי מדובר פה על תשלומים דרך קופות חולים או בצורה עקיפה ולא דרך רכש. צריך לבדוק את זה. אני מבטיח שאם יש בעיה בסיפור של משרד הבריאות, הוא יקבל מענה מהיר. כל עוד זאת התקשרות של משרד הבריאות, אני לא רואה סיבה שלא נשלם את זה. אם זה כך, זה ממש לא בסדר.

אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון. אנחנו נקבע דיון מעקב נוסף ויכול להיות שזה יהיה השבוע, או ביום חמישי או ביום ראשון. אני מבקש שתגיע אליו יותר מוכן ואני אמקד אותך בארבעה נושאים: הראשון הוא משרד הבריאות. כל מה שנאמר כאן בהקשר של רכש משרד הבריאות, התחייבויות שיש לו בעניין הזה אל מול הספקים שלו. כל מה שהועלה כאן.

מי איש הקשר?

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימנטוב. אתם צריכים את הפרטים שלו באוצר? אני לא מבין את השאלה.

לא משרד הבריאות. מי שהלין עכשיו על משרד הבריאות בתשלומים, מי זה היה?

אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. אני אומר לך שוב, קח ממשרד הבריאות את הדיווח מה הם ימי האשראי לתשלומים בדרישות התשלום. בדיון הבא תציג לנו נתונים – משרד הבריאות, יש כך וכך דרישות אשראי, אלה ימי האשראי שהוא משלם לספקים.

גם קופות החולים ובתי החולים. כל התחום.

זה כולל בפנים את קופות החולים ובתי החולים.

לא, קופות החולים הן לא ממשלתיות. הן פועלות בצורה עצמאית והן לא תחת הפיקוח שלנו.

משרד הבריאות יכול.

אני יכול לדווח על משרד הבריאות.

אם אתה תבקש ממשרד הבריאות, אני מניח שתקבל. אם אין לך את הנתונים של קופות החולים, הנתונים לגבי בתי החולים הממשלתיים בוודאי צריכים להיות לך. שנית, שלטון מקומי. אני מבקש לדעת מהו מוסר התשלומים של הממשלה לשלטון המקומי בתמיכות, ברכישת שירותים ובמענקים.

אתה מתכוון לתקצוב, לא למענקים.

כן, תקצוב. חברות ממשלתיות – כנ"ל. אני חייב לומר פה משהו, תפסיקו לכדרר את זה מגורם ממשלתי אחד לגורם ממשלתי אחר. הציבור שנאנק היום – תפתח את החלון ותראה אותו בחוץ – הוא לא יודע. מבחינתו, חברה ממשלתית היא ממשלת ישראל. הוא בסוף בא בטענות לממשלה. החברה הממשלתית הזאת, יש עליה רגולציה מאוד מאוד כבדה של הממשלה, של השכן שלך במשרד האוצר, שהוא ברשות החברות הממשלתיות. תיקחו אחריות קצת מעבר לפריזמה של החשבים במשרדי הממשלה.

אנחנו נזמן גם את מנהל רשות החברות הממשלתיות לדיון הבא, אבל אני רוצה נתונים גם על ימי האשראי של החברות הממשלתיות. מבחינתי, חברה ממשלתית או משרד ממשלתי צריכים לעמוד באותם תנאים מבחינת ימי אשראי של כל הספקים. ימי האשראי בתקופה הזאת צריכים להיות אפס. זאת הדרך הכי קלה לממשלה. במקום לזרוק כספים במקומות אחרים, להכניס כסף ישירות למי שמגיע לו. אתה לא עושה לו טובה. אלה לא מענקים ולא הלוואות. אתה נותן לו חמצן, אוויר לנשימה. אנחנו נקיים דיון על זה בימים הקרובים. תודה.

בעניין הזה יש נושא אחר שהוא משלים, לאפשר לחברות הגדולות לעבור לחישוב מע"מ על בסיס מזומן כמו החברות הקטנות. למה זה חשוב וקשור לנושא? כי נכון להיום, חברות משלמות היום על חשבוניות שהן מוציאות, ומקבלות את הכסף 180 יום לאחר מכן. אם הן יעבדו על בסיס מזומן כמו שמקובל בחברות הקטנות, נעזור לחברות הגדולות במצוקת האשראי. חלק מהפתרון שאנחנו מדברים עליו זה להכניס עוד אמצעי מנגנון ביטחון, כך שאם בכל זאת יש עיכוב של יותר מחודש-חודשיים, להעביר את הדיווחים לבסיס מזומן.

ביקשתי אם מנהל רשות המסים יוכל להגיע מחר לדיון בוועדה. אני רוצה לקיים דיון מולו על כלמה וכמה נושאים שעלו פה, ואחד הנושאים הוא מע"מ על בסיס מזומן.

מצוין, כי זה קשור לנושא בעקיפין.

תודה, חברים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.