פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



26
ועדת הכספים (הזמנית)
11/05/2020

הכנסת העשרים-ושלוש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 47
מישיבת ועדת הכספים (הזמנית)
יום שני, י"ז באייר התש"ף (11 במאי 2020), שעה 10:00

התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי
מיכל שיר סגמן
איציק שמולי

סמי אבו שחאדה
קארין אלהרר
סעיד אלחרומי
ניר ברקת
עופר כסיף
אורלי פרומן
שלמה קרעי
אלון שוסטר
מיכל שיר

שירי שפר

טמיר כהן

הילה לוי


התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה

בוקר טוב לכולם, היום ה-11 במאי 2020, י"ז באייר תש"ף. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נתחיל עם הצעות לסדר של חברי הכנסת. ראשון הדוברים, אלון שוסטר.

תודה רבה. היושב-ראש, יש מכתב שהעברתי אליך ממזכירות הקיבוץ הדתי והתנועה הקיבוצית בעקבות מפגשים שהם קיימו – אני הייתי שותף באופן חלקי – עם ערן יעקב, מנהל רשות המסים. המשק כולו נמצא בסיטואציה נוראית מבחינת אבטלה – 25% אבטלה. ומבין מאות אלפי העצמאים יש גם 10,000 חברי קיבוץ שמתאגדים בדרך שלהם. רשות המסים, לדעתי מתוקף חשבונאות שקשורה בכלל במיסוי, לא מוכנה למצוא את הדרך כדי שגם חברי קיבוץ שפרשו מעבודתם בגלל הנחיות בריאות, יהיו זכאים לסיוע כמו כל עצמאי אחר. הדבר הזה הוא בלתי נסבל וזאת אפליה בלתי אפשרית. אין לזה שום קשר לשאלה מי זכאי או לא לדמי אבטלה – הרי עצמאים לא זכאים. צריך לפתור את זה. אגב, התנועה הקיבוצית ביקשה לשלם עבור אבטלה, אבל זה לא רלוונטי בכלל. אני מבקש לקרוא לסדר את רשות המסים, את משרד האוצר שלא מגיב לעניין הזה. הדבר הפשוט שצריך לעשות הוא שאותם 2% מתושבי מדינת ישראל, העצמאים שמאוגדים כקואופרטיב בקיבוץ, יזכו למובן מאליו, לסיוע בזמן קורונה. תודה.

תודה רבה.

שוסטר, בעוד שבוע תוכל לדפוק על השולחן ולבקש. אנחנו פחות חלשים ממך.

אני חושב שלא צריך.

תודה. אורלי פרומן, בבקשה.

בוקר טוב, אני רוצה לדבר על נושא מוסדות התרבות וגופי התרבות, שכאמור מתוקצבים במשך שנת עבודה על פי מבחני תמיכה ומודלים. מבחני התמיכה והמודלים הם גם פונקציה של פעילות של מוסדות התרבות. לא סוד הוא שמוסדות התרבות ראשונים להיות משותקים ולצערי גם אין שום מתווה יציאה. אני לא שומעת אף אחד צועק שצריך להיות מתווה יציאה מתקופת הסגר. בנוסף לכך, אם חושבים שאפשר לתקצב אותם עם תיקונים קלים לפי המבחנים הקיימים, לא מכירים את המבחנים ואת המודלים. זה צריך להיות סיפור אחר לגמרי – צריך להעתיק את שנת 2019. בדרך כלל, רוב מוסדות התרבות מקבלים גרוסו מודו אותו תקציב מדי שנה וצריך להעתיק את זה לשנת 2020. אסור לנו לתת לזה שמוסד תרבות אחד ייסגר. זה יהיה נזק ובכי לדורות. זאת הנשמה היתרה של מדינת ישראל. תודה.

תודה, חברת הכנסת פרומן. חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו חברת הכנסת מיכל שיר.

תודה. אני רוצה להעלות בקצרה שני נושאים לסדר-היום. ראשית, אתמול שלחו לי ממכללת ספיר מסמך שהוא לא פחות מאשר מרתיח. את המסמך הוציאה ועדה פנימית של ספיר, שנקראת ועדת מחקר, יצירה והוראה ואני אצטט בקצרה מהמסמך: "נכפה על המכללה לבצע קיצוץ משמעותי בהיקף של 50% בתקציבי ועדת מחקר, יצירה והוראה." זה אומר ביטול מימון לכנסים, לפרסומים, למחקרים ולהרצאות.
זה מבוסס על מסמך שגם הגיע לידיי, שהוציא האוצר. נאמרו לי דברים חמורים מאוד איך האוצר – הייתי קורא לזה שהוא על סף סחיטה באיומים – כופה על המכללות הציבוריות כולן "לא יוקצה תקציב לעידוד השתלמויות ומחקר עבור חברי הסגל האקדמי הבכיר". איך אפשר לקדם אקדמיה בלי מחקר? זאת חוצפה שלא תיאמן.

ועוד משפט אחד בנושא אחר לגמרי, אתמול בלילה פרסמה לי ירון בעיתון "הארץ" שהאוצר מתנגד למתן דמי אבטלה לעניים במקביל לקצבאות. אין לי זמן ולכן אני רוצה לצטט רק דבר אחד מהמציאות הנוראית שבאה לידי ביטוי בכתבה. האוצר דורש שהאנשים המוחלשים ביותר לא יקבלו קצבאות במקביל לדמי אבטלה. כתוב במסמך, וזה מקומם במיוחד: "האוצר טוען שכפל קצבאות לנכים ולנשים ותיקות יגדיל את התמריץ ליציאה משוק העבודה בשל התנאים המשופרים ביציאה ביחס למצב הקיים, ועשוי לגרום לפגיעה בתעסוקה." אני שואל אתכם, חברים – הם השתגעו? האוצר אומר לנכים ולנשים מבוגרות כי הם לא יקבלו קצבאות ודמי אבטלה במקביל כי זה ימריץ אותם לא לעבוד? זה טירוף.

תודה, חבר הכנסת כסיף. אגב, זה בניגוד למה שנאמר כאן בוועדה, לפחות על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי ועל ידי נציג אגף התקציבים, אבל אנחנו כבר רגילים שהם אומרים כאן משהו ועושים משהו אחר.

אדוני לא אמר שהוועדה תגיש הצעת חוק בעניין הזה?

כן, הגשנו. אני מחכה שחבר הכנסת ניסנקורן ייתן לנו פטור מחובת הנחה.

חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה.

לאור המתווה של דחיית ההלוואות שאומת על ידי בנק ישראל ועל ידי הבנקים, אני מבקשת להכליל גם הלוואות בשיתוף פעולה מסחרי עם צד שלישי. ההלוואות שפורסים היום לתשלומים הן הלוואות פרטיות, עסקיות ומשכנתאות, אבל הן לא כוללות מקרים בהם אדם לקח הלוואה במימון ישיר ואותה הלוואה נסחרת לבנק איגוד, למשל. הכללים האלה לא חלים עליו ואין לו את ההטבה שכרגע אומצה.

הוצאתי מכתב לנגיד בנק ישראל ולמפקחת על הבנקים, ואני מבקשת מכם גם להצטרף אליה. זה מסוג הדברים שלא חשבו עליהם והם קצת נופלים בין הכיסאות. נתנו הטבה, אבל היא מאוד מאוד חלקית. יש נתח מאוד גדול של הלוואות שפשוט לא נכלל בתוך זה. תודה.

תודה. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית אני מצטרף, כמובן, לדברים של חבר הכנסת כסיף. זה דבר כל כך מופרך לומר לאנשים שקודם עבדו ועכשיו יצאו לאבטלה – אנשים נכים או מבוגרים – שעצם מתן דמי אבטלה בלי לפגוע בקצבאות, מה שנקרא קיזוזים, זה דבר שעומד בסתירה לאפשרות להחזיר אותם אחר כך לעבודה. ממילא מדובר באוכלוסיות שעל אף הקושי והמוגבלות עשו מאמץ עילאי לפני תקופת הקורונה להיות בשוק העבודה. לכן, הרצון שלהם לחזור לשם הוא ברור. לא צריך להעניש אנשים ולשים בפניהם מכשול שאולי הוא בלתי עביר.

דבר שני, נושא שקרוב לליבך, אדוני, והוא הנושא של שכירים בעלי שליטה. נושא זה עדיין לא נפתר. כולנו כאן מקבלים על זה פניות רבות מהציבור. הובטח שהאפשרות שלהם להגיש בקשות תהיה ב-1 במאי, אחר כך זה נדחה ל-7-6 במאי ועכשיו זה כבר נדחה ל-18 במאי. מי יודע אם זאת התחנה האחרונה.

הדבר השלישי, אני מבין שהיה פה אתמול דיון שנבצר ממני להיות בו, בנושא המעונות. הפתרון שנמצא הוא בלתי מתקבל על הדעת, לא עבור ההורים ולא עבור הילדים. ראשית, שמים את אנשי החינוך במצב שבו הם באמת נאלצים לעשות משפט שלמה בין ילד כזה לילד אחר. שנית, גם אם התקבלה החלטה כזו, אין שום סיבה להעניש את הילדים ולא למצוא להם מסגרות חלופיות. ממילא זה גם מונע מההורים לחזור לשוק העבודה. אני מאוד מאוד מקווה שנוכל יחד, גם באמצעות הכנסת, למצוא פתרונות לדברים הללו.

תודה, חבר הכנסת שמולי. חבר הכנסת מיקי לוי, אחרון הדוברים מבין חברי הכנסת ונפתח את הדיון.

אולי אני אחכה לחשב הכללי כי אני רוצה לדבר על שכירים בעלי שליטה, שסוף סוף אישרו להם אבל דחו אותם ל-18 לחודש. ממש חלם שאני לא מבין אותו.

נתייחס גם לזה.

אני רוצה לפתוח את הדיון. מכבד אותנו בנוכחותו יושב-ראש הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג.

אני רוצה לומר כמה מילים באופן כללי גם על המשבר וגם בראי נושא הדיון. חברי ועדת הכספים שמשתתפים בכל הדיונים יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

אנחנו עדים כאן למשבר ומחדל מתמשכים. זהו אחד המחדלים החמורים ביותר, בעיניי, שנתקלנו בהם אי פעם בניהול משברים מבחינת מדינת ישראל. המחדל הזה בא לידי ביטוי בכל תחום. הוא בא לידי ביטוי בדרך שבה מחזירים את המעונות ללימודים, כפי שציין חבר הכנסת שמולי; הוא בא לידי ביטוי בתחום התרבות; הוא בא לידי ביטוי בתחום העסקים הקטנים והעצמאים; הוא בא לידי ביטוי בתחום העמותות. בכל תחום שאנחנו נוגעים בו כאן בוועדה אנחנו עדים למחדל שהוא בלתי נתפס. גם בהתנהלות מול משרדי הממשלה, ברור לחלוטין שאף אחד בממשלה, לא בפקידות, לא בקרב שרי הממשלה ועד לראש הממשלה לא מבינים את גודל המשבר. הם פשוט לא מבינים את גודל האירוע.

מה שאנחנו רואים היום זה רק התחלה של האירוע. אתם עוד לא רואים את האירוע. אנחנו רק יודעים שיש צונאמי שהולך להגיע. יש לנו רק התראת צונאמי. ניסיון ההתמודדות של הממשלה עם המשבר הזה הוא קטסטרופלי. הוא קטסטרופלי מבחינת היערכות וברור לחלוטין שלממשלת ישראל לא הייתה תוכנית מגירה להתמודדות עם משבר כלכלי באופן הזה כתוצאה ממגפה. אגב, מה שככל הנראה היה במדינות אחרות בעולם המערבי. מדינות אחרות פשוט שלפו את תוכנית המגרה והפעילו כי הן ראו מה קרה כשהיה סרס, כשהיה מרס. הן הבינו שאם זה יגיע אליהן, הן יצטרכו להיערך.

שום תוכנית, הכול בשליפות. בשליפות הוציאו את כולם לחל"ת. בשליפות לא נותנים לעסקים להעסיק את העובדים שלהם, גם אם זה ב-10% או 20%. בשליפות מספרים על פתרונות שייתנו לכל מיני עסקים, ואין פתרונות. לא רק שלא הייתה תוכנית, גם לא מנסים לייצר תוכנית. כמעט חודשיים מתחילת המשבר אנחנו פה דורשים מהממשלה: תראו לנו תוכנית מה אתם הולכים לעשות. איך אתם נערכתם. קחו שבוע, שבועיים, שבו ותעשו תוכנית שאומת מה אתם הולכים לעשות. כלום, אפס. הכול שליפות מהמותן. מי שצועק חזק מקבל איזושהי כותרת שייתנו לו משהו ואחר כך מתחילים לרוץ איך זה יקרה.

שכירים בעלי שליטה – זאת אותה דוגמה שהציג חבר הכנסת שמולי. אנחנו מדברים על זה, מדברים על זה. אגב, על הנושא הזה דיברנו מהיום הראשון. אחרי חודש אמרו: נמצא לזה פתרון. מצאו פתרון, הבטיחו שהוא יגיע ב-1 במאי. אני אגיד לך למה לא היה להם ב-1 במאי, כי הממשלה השקיעה מאמצי-על איך לא להגיע לכנסת ולוועדת הכספים כדי לחוקק את זה. דחו את זה ל-7-6 ואחר כך ל-12 ועכשיו זה ב-18 ולכאורה הם אמורים לקבל. אתה יודע מה, אני מאמין שהם יקבלו, אבל הם יקבלו כמו כל צד במשבר הזה, מעט מדי ומאוחר מדי.

צריך להבין מה קורה פה – יש פה שריפה שמתפתחת בסדר גודל בלתי נתפס. אנחנו רואים את השריפה הזאת. ראינו את התחלתה, אנחנו רואים אותה הולכת ועולה ואנחנו יודעים שהיא תמשיך להתפשט. במקום לכבות את השריפה הזאת עם סופר-טנקר, פורסים טפטפות.
אני אומר לכם, הם השתמשו באותה כמות מים כדי לנסות לכבות את השריפה הזאת – אגב, אולי אפילו ביותר כי היא תמשיך ותתפשט – מכפי שהם היו מוציאים אם הם היו באים עם סופר-טנקר ומכבים אותה. גם בעמותות ובמה שנדון בו עכשיו. כל גוף כזה, שקורס, לא יוכל להתאושש. צריך להבין בנושא הזה שעלויות ההתאוששות יהיו חזקות יותר. קל וחומר בנושא שתכף נפתח לדיון. אני מבקש לקבוע השבוע דיון עם מנהל רשות המסים, ספציפית על כל נושא תוכניות הסיוע וקצב ההתקדמות שלהן, בדגש גם על מחזורי הדיווח. מבקשים מעסקים לדווח על הירידה שלהם במחזורים במרס-אפריל. במרס-אפריל הם מקבלים את ההכנסות של ינואר-פברואר. את הירידה במחזורים במרס-אפריל הם יראו במאי-יוני. אני פונה מכאן לרשות המסים: תרחיבו את הדיווח ליוני, בהחלטה אחת מאוד מאוד קטנה. שנית, אני מבקש לקיים דיון ספציפית על כל הנושאים שנעלה ואני אשלח לרשות המסים רשימת נושאים שהם יצטרכו להתייחס אליה, על כל הבאגים, כולל מה קורה למי שפתח את העסק שלו ב-2018. 2019 הייתה שנה יותר טובה, אבל עדיין אין לו דוח. לכל הדברים האלה אנחנו נבקש לראות את הפתרונות. ככל הנראה נקיים את הדיון הזה ביום שלישי.

לגבי העמותות, אני אומר כמה מילים לפני שאני אתן את רשות הדיבור – אני כמעט אומר חבר הכנסת הרצוג.

הוא היה בבית הזה כל כך הרבה שנים. היה גם שר.

היה שר, היה גם שר רווחה, נגע בהרבה מאוד מהתחומים.

מדינת ישראל מסרה הרבה מהתפקידים שלה כמדינה למגזר השלישי. היא עשתה את זה במודע, מתוך אג'נדה, ובחלק מהמקרים זה גם עובד מצוין. אבל זה בדיוק המקום שבו היא חייבת לפרוס קודם כל את רשת הביטחון למגזר הזה, שנותן שירותים שהמדינה צריכה לתת. סיפרתי אתמול, ואני אגיד את זה שוב גם היום, כי זאת אחת הדוגמאות הכי טובות. בצפון יש מקום שנקרא בית אייל, שהקימה אורנה שמעוני לזכר בנה שנהרג בלבנון. הוא מנציח את כל תקופת השהייה של צה"ל בלבנון. אנחנו מציינים בימים אלה עשרים שנה ליציאה מרצועת הביטחון. ברור לחלוטין שמקום כזה – זה לא שהוא אתר הנצחה. הוא אתר שנותן טיפולים לאנשים עם מוגבלויות ומשלב בתוכו את כל המערכת הזאת. הוא לא לקח שקל מהמדינה. הוא לא ביקש מהמדינה שקל. בתקופה הזאת מדינת ישראל צריכה לתת רשת ביטחון כי האתר הזה נותן שירות בפריפריה לבעלי מוגבלויות במקום שהמדינה לא נמצאת בו.

גילוי נאות, בסך התרומות שאני תורמת בימים אלה כחלק מהמשכורת שלי, תרמתי גם לבית אייל.

מבורך, מבורך.

לצערנו, הרבה מהפילנטרופיה משכה את ידה.

נכון, ובטח יצחק הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית, ידבר על זה. לכן הדיון הזה הוא סופר-חשוב. אנשי האוצר שנמצאים איתנו, אנחנו כבר שבענו מהבטחות בוועדה. הבטיחו לנו מסלול לעמותו, הבטיחו לנו מסלול כזה והבטיחו לנו שביום שלישי שעבר יונח חוק יסוד שיאפשר את הרחבת תקציב הסיוע בעוד 15 מיליארד. היום כבר יום שני, החוק הזה לא יגיע גם מחר ורק מחר יסתיים הזמן להערות הציבור. אם יהיה מזל הוא יגיע בסוף השבוע או בשבוע הבא לקריאה ראשונה. צריך להבין, זה חוק שבאמצעותו אמור להגיע עוד סיוע לעסקים. מתי תיתנו את הסיוע, למי שימות? אתם קונים עכשיו מכונות הנשמה למי שהולך למות, למי שכבר מת. אתם תבואו אליו עם מכונת הנשמה – הוא כבר מת, זה לא יעזור לו. בדיוק ככה מתנהלת התוכנית של הממשלה בסיוע לעסקים, לעמותות ולעצמאים. ואגב, גם למובטלים שבסוף לא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו.

אני רוצה לפתוח את הדיון ולתת את זכות הדיבור ליצחק הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית.

שלום רב ותודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה לכולכם, חברות וחברי הכנסת, אני באמת מרגיש פה בבית. יחד עם ארגון מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של כל מגזר המלכ"רים והעמותות, יזמנו שורה של צעדי חירום למגזר שכמעט לא עולה על הרדאר של התודעה הלאומית בצורה ממש שערורייתית. המגזר הזה מהווה 15% מהתל"ג של מדינת ישראל; הוא 16% מהעובדות והעובדים במדינת ישראל. הוא בעצם התשתית של כל חיי הרוח והרווחה והשירותים החברתיים של מדינת ישראל, החל משירותי בריאות הנפש ועד מוזיאונים. הכול כלול בו. מדברים בצדק, כמובן, על עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, אבל לא מדברים על ארגונים כמו בית אייל, למשל, שהזכרנו עכשיו. מדובר. כל אחד מאיתנו קרוב אצל עצמו עם ארגונים מארגונים שונים שהוא או היא ליוו כל החיים.

המגזר הזה נכנס למשבר בצורה משברית. הממשלה לא הקימה ממשלה ולא הייתה פה קואליציה וכנסת מתפקדת למעלה משנה, כל מסלול התמיכות שהוא סוג של כרית ביטחון מסוימת שהממשלה נותנת דרך משרדי הממשלה השונים, כמעט לא חולק. כלומר, ארגונים נכנסו בחסר למשבר הזה וארגונים שהם בהתקשרויות עם המדינה, ההתקשרויות הפכו להיות מאוד מסורבלות מכיוון שזה מחייב מכרזים ובממשלת מעבר אין מכרזים. יש ארגונים שהגיעו בחנק טוטלי למשבר. הם התקיימו עד המשבר באמצעות תרומות או התחייבויות שונות, והתרומות נעצרו. אני יכול לומר לכם, כמי שמייצג את הארגון היהודי הגדול ביותר בעולם שעובד המון עם יהדות העולם, אנחנו צופים ירידה דרמטית בהכנסות מיהדות התפוצות לכל המגזרים בארץ מכיוון שקודם כל, המשבר כל כך קשה שהם מפנים את כל המשאבים – אם הם לא עוצרים אותם – לקהילות עצמן.

הדיון הראשון התקיים אצל אדוני פה בוועדה, לפני כמעט חודשיים, והובטחו צעדים מצעדים שונים. ליווינו את משרד האוצר. היו צעדים טכניים, ברוכים. זה בסדר גמור – מקדמות, כל מיני עניינים בירוקרטיים. בסדר. אבל כסף ישיר, חמצן למגזר הזה – לא ניתן למרות ההבטחה. כשהייתי שר רווחה ב-2009-2008 הקמנו קרן לסיוע לעמותות ומלכ"רים לאור המשבר שפקד אז את הכלכלה העולמית. הקרן הזאת נתנה תמיכה יפהפייה. האוצר למד את הקרן הזאת, אבל אמר: אני מוכן בהחלט להקים קרן כזאת מלכתחילה ולא בדיעבד, אלא שעד היום לא רק שהיא לא הוקמה, גרוש לא הועבר. מתוך תחושת אחריות ומעמדנו בעולם הקמנו קרן כזאת מייד בהתחלה עם ארגון שנקרא עוגן, שזה בנק להלוואות חברתיות. ההון של הקרן הזאת הוא 30 מיליון שקל ואני יכול להגיד לכם שזה כמעט נגמר. עמותות צובאות על הפתחים ומחכות לסיוע. יש מספר גדול מאוד של עמותות שעוד מחכות. אני אומר לכם שזה ממש מוביל לאסון חברתי.

בדיונים אחרים הובטח שעוד השבוע תושק הקרן החדשה. במקור, דובר על 200 מיליון שקל להזרמה מיידית לעמותות ומלכ"רים.

זה הובטח כאן.

לאחר מכן, האוצר בא ואמר: לא, אנחנו נוסיף את זה לקרן לעסקים. נוסיף שם קטגוריה שנקראת "מוסד ציבורי", אלא שהקריטריונים לא פורסמו עד עכשיו; אף מוסד לא יכול לפנות. ואתם יודעים מה קורה בקרן הגדולה.

יש עמותות שלא יכולות לעמוד בתנאים. לדוגמה, התנאים היו 30% הכנסות. רוב העמותות, אין להן 30% הכנסות. למשל, עמותות מזון, אין להן הכנסות, הן רק מוציאות. לכן הדבר הזה מחייב קרן נוספת ודובר על קרן נוספת של 40 מיליון שקל עם הג'וינט. וגם קרן זו עד עכשיו לא יצאה אל השוק.

אני משמש כאן לפה להמונים שצופים בנו, כל המגזר השלישי שמתחנן שתהיה פעולה אקטיבית להצלת המגזר השלישי. תודה רבה.

תודה, ליאור פינקל פרל, מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית, בבקשה. אחריה התייחסות של הממשלה, של משרד הרווחה ואחר כך האוצר.

בוקר טוב חבר הכנסת פורר, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. ברשותכם, אני אשמח לתת את זכות הדיבור שלי ליושב-ראש שלנו, עורך הדין אופיר כץ, ואשמח להרחיב אחר כך על סקר שעשינו בימים האחרונים, שמראה שהמצב קטסטרופלי, הרבה יותר חמור ממה שחשבנו. 40% מהעמותות הבינוניות והקטנות שעושות עבודת קודש אומרות שהן לא ישרדו בחצי השנה הקרובה אם המצב הזה ימשיך. אנחנו צריכים להבין שמדובר בעשרות אלפי עמותות שיסגרו את הפעילות שהן עושות, ומאחורי כל עמותה יש אלפי אנשים שמקבלים שירותים. אני אעביר את זכות הדיבור שלי ליושב-ראש שלנו, אופיר כץ, כדי להרחיב ואני אשמח אחר כך לספר על קצת על הסקר שערכנו. תודה.

בבקשה, אופיר כץ.

בוקר טוב, אני רוצה להמשיך במקום שבו סיים מר הרצוג. היינו פה אצלכם בוועדה לפני חודש והעלינו את המצוקות של החברה האזרחית. אני לא רוצה לחזור על זה כי זה כבר פורט. בא משרד האוצר – גל לנדאו, שאני רואה אותו ואני מעריך את פעילותם– והציג בפני הוועדה שורה של פעולות שהם מתכננים לעשות. אני כבר אומר, אגורה שחוקה אחת מהפעולות האלה לא הגיעה לחברה האזרחית. מתוך 200 מיליון שקל שראש הממשלה דיבר עליהם, לא ראינו שקל אחד ישיר שמגיע לעמותות לסיוע.

אמרנו כל הזמן שהבעיה המרכזית היא לשמור על התשתיות כדי שבבוא הזמן, אחרי המשבר, אפשר יהיה להמשיך בפעילויות, אפשר יהיה לקלוט בחזרה את האנשים שיצאו לחל"ת או לחופשות, כדי שהארגונים ימשיכו לתפקד. ובשביל זה צריכים לתת סיוע ישיר.

לפני שבועיים הכריז ראש הממשלה על קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. בשולי הקרן הזאת הכניסו גם מוסד שנקרא מוסד ציבורי זכאי, שגם הוא יוכל לקבל כסף דרך הקרן הזאת. אבל הגבילו את זה בשתי הגבלות שהן בלתי סבירות – האחת, כמו שאמר מר הרצוג, שיהיו הכנסות עצמיות של שליש לפחות. ארגונים רבים מאוד לא מוכרים שירותים. הם מתנדבים, הם נותנים לאנשים. ההגבלה השנייה הייתה שגופים שהם מעל 20 מיליון שקל לא יוכלו להיכלל שם. זה אומר שאילן ואלין ובית אלי שפירא ובית נועם, כל ארגון שאתם רוצים, לא נכנס לשם בכלל. אז מה עשינו? לא נתנו להם פתרון ואלה ארגונים שנותנים שירותים בכל הארץ להרבה מאוד משתמשים. הם מעסיקים אוכלוסייה גדולה מאוד של עובדים. העובדים יצאו לחל"ת ואם לא תהיה תמיכה בארגונים האלה, הם לא ישרדו. צריך להבין את זה.

רגע, רגע, אנחנו גם עושים קרן שתפתור את הבעיה לכולם. הממשלה הקציבה 30 מיליון שקל ועוד 10 מיליון שקל שהיא ביקשה שהפילנטרופ יביא. למה הפילנטרופה היה צריך להביא? למה לא הממשלה מביאה?

אתמול הייתה ישיבת התנעה ראשונה של הקרן הזאת. אני השתתפתי. היו שם עשרים-שלושים איש. כמובן שכאשר יושבים עשרים-שלושים איש, אי אפשר להסכים על כלום. כמובן שהקרן לא מתחילה לפעול. ביום ראשון הבא תהיה עוד ישיבה, יהיו שוב עשרים-שלושים איש, אבל אנחנו לא רואים גרוש מכל זה. כל האנשים שמצאים שם – סליחה שאני מדבר בפופוליזם – הם עובדי מדינה או עובדי קרנות שב-1 בחודש קיבלו משכורת. אז בשבוע הבא, בעוד שבועיים, בעוד חודש. המגזר השלישי קורס ומי שלא מבין את זה, לא יודע מה קורה. הממשלה תבין את זה היטב כשמאות אלפי אנשים יגמרו את החל"ת וירצו לחזור חזרה למגזר השלישי, לעבודה – לא יהיה להם לאן לחזור.

הממשלה תבין את זה טוב מאוד כשהיא תרצה שארגוני השטח ייתנו שירותים לאוכלוסייה בשטח ולא יהיו ארגונים. זה פשוט מאוד. מנופפים כל הזמן בזה שיש הלוואות והגוף היחיד שעובד, כמו שמר הרצוג אמר, זה באמת עוגן ואני שומע דברים טובים עליו. כל ההלוואות דרך הבנקים, ככל שמדובר בארגונים חברתיים, אלה דברים שלא עובדים ממש ובכל מקרה, הלוואות צריך בסוף להחזיר. מהיכן יחזירו את ההלוואות? הלוואה זה סיוע? זה לא סיוע לכלום.

אנחנו חושבים שאתם חייבים לקרוא קריאה חד משמעית לממשלה שישחררו מייד כסף. ממש מייד. לפני חודש הצענו הצעה של משהו רוחבי מאוד ולא קיבלו את זה לפני חודש. בקרן שאתמול נפתחה התחילו לקבל את העמדה שלנו, בחודש איחור, והכסף הזה יגיע אולי בעוד שלושה חודשים אבל כבר לא יהיה למי לתת. תודה רבה.

תודה. אוסנת אביבי ממשרד הרווחה ואחריה גל לנדאו מהחשכ"ל.

היושב-ראש, אנחנו יכולים להגיד משהו לפני שהממשלה מתייחסת?

אני מעדיף שתדבר דווקא אחרי שהממשלה מתייחסת.

אבל אני רוצה לאתגר אותם בעובדות שהם שמו לפנינו.

היא תתייחס עוד פעם, מיכאל. תאמין לי. אוסנת, בבקשה.

שלום לכולם, בוקר טוב, קודם כל הערכה רבה לכל עמיתנו במגזר השלישי בתקופה הזאת. מבחינת זרוע הרווחה במשרד, אני רוצה להגיד שרוב התוכניות והשירותים המשיכו לפעול בתקופת החירום כרגיל. כל ההתקשרויות המשיכו ונעשתה הארכה אוטומטית להתקשרויות. השירותים והארגונים התאימו את מערך השירותים שלהם לתקופה הנוכחית ונפגשו מרחוק, באופן וירטואלי, טלפוני. גם כשנדרשו ביקורי בית. כך שהמשרד המשיך התקשרויות. התקציב זרם לרשויות ולארגונים ואם הייתה בעיה נקודתית כזאת או אחרת, היא טופלה. המשרד המשיך לתפעל כרגיל.

תודה. אין בעיה מבחינת משרד הרווחה. נהדר. גל לנדאו מהחשכ"ל, בוא תספר לנו גם אתה איך אין בעיות, איך הכול עובד פיקס. גל, קיימנו דיון ב-6 באפריל כאן בוועדה יחד איתכם. בסיכום הדיון ביקשנו לקבל בכתב מתי יהיו קריטריונים למענקים למלכ"רים, איך הקריטריונים עצמם ינוסחו, כמה כסף אושר למלכ"רים, כמה לא ואם בכלל. לא קיבלנו נתונים לגבי מלכ"רים ואני מניח שחודש זה מספיק זמן כדי לגבש נתונים או שאתם צריכים עדיין עוד זמן?

אני אתייחס לסוגיות. שלום לכולם, לגבי קרן הסיוע, בסוף חודש אפריל הממשלה הקימה קרן סיוע לעסקים ובתוכה כללה גם עמותות. אני חולק על איך שאופיר הציג את זה, שהוסיפו את העמותות כנושא שולי בצד. אנחנו במשרד האוצר התעקשנו להכניס את העמותות. אנחנו לא רואים הבדל בין צורת ההתאגדות בכל הקשור לסיוע, ולכן היה חשוב לנו להכניס את העמותות בסיוע הכללי שניתן לכולם.

הקריטריונים לקבלת סיוע במסגרת אותה קרן פורסמו כבר למוחרת החלטת הממשלה, לדעתי זה היה בסביבות ה-24 באפריל. כבר שם נכתב שההגשה תהיה החל מה-12 במאי באמצעות רשות המסים. מחר זה ה-12 במאי ואני בקשר עם רשות המסים. אנחנו נמצאים איתם בקשר שוטף ואני מקווה שמחר הכול ייפתח ואפשר לבדוק את זה איתם. גם הקריטריונים המפורטים נכללו בהחלטת הממשלה.

אני רוצה שתבינו את הרציונל למה היה חשוב לנו לעשות את זה. בהתחלה הוקצה סכום של 200 מיליון שקל לטובת סיוע למגזר השלישי. זה סכום נתון, קבוע, ובשלב הראשוני זה מה שהוקצב ולא ניתן היה לפרוץ אותו. עצם זה שהכנסנו את הסיוע לעמותות לתוך הקרן שהוקמה ברשות המסים, שהיא קרן נוסחתית – כלומר כל ארגון שעומד בתנאי הסף זכאי למענק לפי נוסחה שנקבעה באותה החלטת ממשלה, ללא מגבלה תקציבית.

זה לא נכון שאתה אומר שזה ללא מגבלה תקציבית. לפחות זה לא מה שנאמר פה בוועדה. בוועדה, וממה שאני מבין מרשות המסים, נאמר שבקרן הזאת יש מגבלה של 5.2 מיליארד שקל, ולכן היא נוסחה כך.

5.2 מיליארד שקל, להבנתי, זה באמת הערכה של רשות המסים לגבי העלות של זה. עם זאת, החלטת הממשלה ברורה וכל גוף שנכנס מקבל פיצוי לפי נוסחה קבועה שקשורה אליו, ואין כאן משהו ביחס לאחרים על מנת לאזן את הסכומים. ארגוני מגזר שלישי שיקבלו מענק באמצעות רשות המסים, השווי של זה יהיה יותר מ-200 מיליון שקל בשלב הזה. בדיוק כמו שאופיר אמר, אנחנו מכירים את תנאי הסף בקרן לעסקים, שם העמותות נדרשות להכנסות עצמיות. אני אגיד שיש הרבה עמותות שיש להן הכנסות עצמיות. כל ספקי הממשלה כוללים אלפי עמותות.

זה מכניס רק אותן בתוך הקטגוריה הזאת. מה עם אחרים שאין להם?

זה מה שאני מסביר. יש עמותות רבות שנכנסות פנימה ובנוסף להן, כמו שאופיר אמר - - -

כמה הרבה? מה המספר?

אני מייצר מענה משלים, שמשמעותו באמת לעזור לאותם ארגונים חברתיים שפועלים עכשיו, אבל עושים זאת בהתנדבות, אם זה לאלימות במשפחה, שהם עובדים בפילנטרופיה.

מתי יהיה המענה המשלים?

גל, מתי יהיה המענה המשלים?

אנחנו נמצאים עכשיו בגיבוש שלו וכמו שאופיר אמר, אתמול היה לנו דיון. יש עם זה בעיות.

לא, זה פשוט לא יאומן.

לא יהיה למי לתת כי העמותות ייסגרו.

הדבר הזה עלה לראשונה מה-29 במרס. זה פשוט לא יאומן, תראה כמה זמן כבר עבר מאז ואתם עדיין מגבשים את דרכי הפעולה?

לא. המענה העיקרי גובש והוא נכלל בקרן שפורסמה. ההגבלה שם היא עד 20 מיליון, בדיוק כמו לעסקים. גם עסקים מעל 20 מיליון לא מקבלים כרגע. כנ"ל לגבי עמותות בהיבט הזה. גם הקרן המשלימה שתיפתח ככל שהנושא יוסדר, כרגע תהיה מגבלה עד 20 מיליון בדיוק כמו לשאר הגופים. ככל שהממשלה תחליט להעניק סיוע לארגונים העולים מעל 20 מיליון, גם עמותות ייהנו מסיוע. אנחנו לא רואים הבדל בין סיוע הניתן לעסקים לסיוע הניתן לעמותות.

אז מה המענה שאתם מתכננים למי שפשע והמחזור שלו הוא 21 מיליון? הוא גם מקבל קנס או שהוא רק לא מקבל מענה?

אני לא מתעסק בפיצויים מעל 20 מיליון. להבנתי יש פרטים באוצר שעובדים על זה. דובר על ה-6 מיליארד שקל של העסקים הגדולים, שם יחולק איזה מודל לגופים יותר גדולים.

זה לא רציני, גל. זה פשוט לא רציני. זה לא רציני לבוא לפה ולהגיד: אני לא מתעסק בעמותות מעל 20 מיליון שקל. את זה להגיד בדיון על העמותות שמשרד האוצר אומר: אני לא יודע מה יהיה הפתרון לעמותות מעל 20 מיליון שקל? אני לא מדבר על זה שהפתרונות שאתם מספרים לנו עליהם, לאלה שמתחת ל-20 מיליון שקל, גם אותם עוד לא ראינו. עוד לא ראינו איך זה עובד ועד לרגע זה לא הוצג וגם לא פורסם גם כלפי העמותות.

בשבוע שעבר יצאה הודעה מסודרת שלנו למנהיגות אזרחית ולכל העמותות. זה הופץ גם לפלטפורמת גייד סטאר. קיבלו בדיוק את כל הקריטריונים לקבלת מענק, קיבלו עוד רשימה שלמה של צעדים שנעשו. אני לא יודע אם מנהיגות אזרחית הפיצה את זה, אבל אנחנו גם הפצנו באופן ישיר לכל הארגונים. להגיד שזה לא נשלח, זה לא מדויק.

אני רוצה לפתוח את הדיון. גל יאסוף את השאלות ויענה על כולן במרוכז. כולם ביקשו לשאול שאלות וכולם רשומים. למי שמגיע לוועדה בפעם הראשונה, הנוהל הוא שתמיד ראשונים מדברים חברי הכנסת מהחדר שבגלות. אנחנו נותנים לתפוצות משקל מאוד מאוד גדול. חבר הכנסת מיכאל ביטון ואחריו חברת הכנסת קארין אלהרר.

כבוד היושב-ראש, קודם כל, כל הכבוד שאתה לא מוותר על הנושא הזה ועושה עליו מעקב, למרות שהתוצאות של הממשלה דלות ודלילות גם בבוקר הזה והתשובות יותר כואבות. לפני שאני אדבר על המגזר השלישי אנחנו נזכיר בכל יום ש-40,000 עניים, מקבלי קצבאות, גמלאים עובדים וחד-הוריות עובדות לא מקבלים סיוע בקורונה כי קוראים לזה כפל תמיכות. האוצר לא מוצא פתרון והוא מוציא עמדה נגד סיוע לאימהות חד-הוריות עובדות ולגמלאים עובדים.

בניגוד למה שהוא התחייב פה, מיכאל.

כן, זה בניגוד. בכל יום נגיד את זה, היושב-ראש.

ישב פה מנכ"ל משרד האוצר ואמר: מה, אתם לא מאמינים? מילה שאני אומר פה, מילה זה מילה.

בכל יום נגיד את זה עד שניתן להם את העזרה. אסור לוותר, כל יום. זאת השליחות שלנו.

לעניין המגזר השלישי, אני בקשר עם גל לנדאו על בסיס יום-יומי. אני אומר לכם שלא ייתכן שקצב התגובה כלפי העמותות יפלה אותן לרעה. מסתכלים על עמותות, ובצדק, כמי שנושאות בנטל בקורונה. אלפי מתנדבים הלכו לסייע בקהילות, חילקו אוכל, עשו טיפולים מהבית, מצאו בני נוער בסיכון שלא הולכים לפנימיות. הם עושים את העבודה ואנחנו לא מסייעים להם. עמותה היא כמו כל גוף ויש בקרב העמותות אלפי אלפי עובדים. כל עמותה בישראל, ולא משנה אם יש לה הכנסות עצמיות, לא משנה אם היא בשירות הממשלה וגם אם היא פועלת במאה אחוזים מתרומות, יש לה עשרות עובדים. ואם היא נסגרת, יש עוד מובטלים במשק.

פניתי לאוצר בנושאים האלה ושאלתי שאלה, לפני שהבאנו 200 מיליון שקל מענקים לעמותות שלא קרה איתם כלום עדיין – כמה מהעמותות בישראל פנו לאשראי הבנקאי? יש 6 מיליארד? תביאו לי מספר. תגידו כמה עמותות קיבלו סיוע. עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה. אמרנו: ניתן 200 מיליון לעמותות ולמענקים. פתאום אני מגלה שהאוצר אומר: הסכום הזה ייכנס כסכום כללי לכל סך המענקים שיינתנו לעסקים, ונראה בעמותות כמו כל עסק. יפה. שאלתי: אבל איך נדע שהעמותות יקבלו 200 מיליון? אולי הן ייקחו מזה רק 100 מיליון? אמרו לי: אל תדאג, הן ייקחו יותר. בסדר, אז בואו נראה את הנתונים.

מה שקורה בסוף זה שיש אלפי עמותות שנופלות בין הכיסאות שהן לא בקריטריון של המענק הזה מצד האוצר. ואנחנו, הממשלה, יציבה. כולנו מקבלים משכורת, עובדי מדינה מקבלים משכורת. אנחנו גדלנו במגזר השלישי, היושב-ראש. אתה היית יזם חברתי, אני הייתי יזם חברתי. כל יושבי השולחן הזה היו חברים באיזו עמותה או שהובילו איזה מיזם. חוץ מקרעי, שהוא רואה חשבון אבל הוא גם עושה עבודה טובה. יש לנו חובה מוסרית לא לשכוח מאיפה באנו. אני מבקש, היושב-ראש, שתיקח את הנושא הזה. אני לא יודע מה יהיה גורלי בעוד יומיים. אל תוותר עד שנביא את הכסף לעמותות.

תודה, חבר הכנסת ביטון. חברת הכנסת קארין אלהרר.

אני ביקשתי זכות דיבור לפני ביטון.

שלמה, אני אספר לך שמקובל בדיוני הוועדה שחברי הכנסת שיוזמים דיון מקבלים את האפשרות לפתוח אותו. הנושא של העמותות, ייאמר לזכותו של חבר הכנסת מיכאל ביטון, מהיום הראשון שהוועדה נפתחה הוא ביקש לשים את זה על סדר-היום של הוועדה. אני יכול להראות לך את המסרונים בנושא ממנו יום-יום, שעה-שעה. תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. אחריה שתי דקות לחבר הכנסת שמולי, שגם הוא יזם את הדיון בשעתו.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש, מה שברור הוא שמי שכתב את המתווה הזה, כביכול, לסיוע לעמותות או שלא מבין איך עובדות עמותות או שבכוונה כתב אותו ככה. מי שכתב את המתווה, או שלא רצה שיהיה בו שימוש או פשוט חוסר הבנה של המטריה הזאת. אם באמת הם רוצים להראות רצינות, הייתי מצפה ששני דברים מאוד מאוד פשוטים, שרובם לא עולים כסף, ייעשו כבר בשלב הזה. הדבר הראשון, למשל, כמו שדחו את המס לעסקים, אפשר היה לדחות את המס על השכר. 7.5% זה לא מעט כסף. בואו תעשו את הצעד הזה כבונה אמון. הדבר השני הוא סעיף 46. יש עמותה שהיה לה סעיף 46 שלוש שנים ברצף, בואו תנו לה את השנה הזאת בלי כל הרגולציה. תראו שאתם באמת רוצים לעשות משהו. הכסף שנתנו להם לא מספיק לשום דבר. התנאים לקבלת הכסף לא מבוססי מציאות.

באתי מהמגזר השלישי וכמו שאמר ביטון, כולנו היינו באיזשהו מקום חלק מזה. אם מישהו חושב לעצמו, שהמדינה יכולה לתת את השירותים שלה בלי המגזר השלישי – תנסו אותם. תנסו אותם ותראו איך תסתכלו בעיניים לאנשים עם מוגבלויות, לנוער בסיכון, לנשים מוכות ולכל האוכלוסיות שהמדינה תמיד שוכחת ושמה בסוף. אני אומרת לכם, האנשים האלה, שקמים בכל בוקר כדי לעשות את הדברים החשובים האלה, הם יסתדרו. מי שלא יסתדר זה האוכלוסיות בקצה. אז תתעוררו. פשוט תתעוררו.

תודה. חבר הכנסת שמולי ואחריו חבר הכנסת סופר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כל בשם כל הוועדה אני רוצה להביע הערכה אדירה למתנדבים, לפעילים ולכל אנשי ונשות המגזר השלישי במדינת ישראל, שבאמת עושים כבדרך קבע עבודה קדושה, ועל אחת כמה וכמה בשעה הזאת, בשבועות האחרונים. אני רוצה לדבר איתכם בגילוי לב, מכאן אני הולך לפגישה עם מנכ"ל משרד הרווחה והוא בוודאי יסביר לי שמי שמספק את השירותים החברתיים במדינת ישראל, כפי שאמרה חברת הכנסת אלהרר, זה לא רק המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ולא רק יחידות המשנה במשרד הרווחה. מי שמוציא מן הכוח אל הפועל את המדיניות כלפי אוכלוסיות הקצה, בחלק גדול מאוד מן המקרים זה ארגוני המגזר השלישי.

זאת הייתה אמירה יפה של חברי מיכאל, שאמר שכולנו גדלנו שם, כי באמת כולנו גדלנו שם. אבל מעל לכל דבר אחר צריך להבין שזה הצבא החברתי שאיתו מדינת ישראל איכשהו מתמודדת עם הבעיות בחצר האחורית שלה. עוד לפני המשבר הזה, אנחנו יודעים שכמו המערכות הציבוריות הגדולות במדינת ישראל – הרווחה, הבריאות ועוד ועוד, גם המגזר השלישי הגיע על הגחון. למרות זאת, הם יצאו למשימה הזאת וכולנו נחשפנו לזה בשבועות האחרונים. הם לא שאלו, כי זה לא הטבע שלהם, מה יצא לנו מזה ומה יהיו הקריטריונים לקבלת הסיוע. אני מכיר עמותות שלקחו את תקציב הקבע שלהן ופשוט עשו delete והעבירו את הכול מבלי לדעת, בלי לספק לעצמן אופק מה יהיה בעוד שלושה או ארבעה חודשים. הן העבירו את הכול לפעילות כאן ועכשיו. הן לא עשו פעולה כלכלית, הן עשו פעולה חברתית והן לא צריכות להיענש על זה.

החמצן לעמותות הללו חייב להגיע ולהגיע מהר מאוד. המטרה, וצריך להבהיר זאת גם לאוצר, היא לא הקמת הקרן. המטרה היא לממש את הקרן. יקרה אחד משניים: או שיצליחו לממש את הקרן בעוד חודשים ארוכים, כי נראה שבניגוד לטיפול שהיה מהיר יותר מול ענפים אחרים, כאן יש תפיסה שכל מה שעושה המגזר השלישי זה אולי פריוויליגיה.

אל תחשוב שהיה טיפול מהיר בענפים אחרים.

באופן יחסי. הקריטריונים שהעמידו לעמותות בלתי מתקבלים על הדעת כדי לקבל איזושהי עזרה מקרן הסיוע. מענישים עמותות על עצם זה שאין להן הכנסות, זה דבר שהוא באמת בלתי מתקבל על הדעת.

אמירה אחרונה, אדוני היושב-ראש, גם כי אמר את זה נציג משרד האוצר. אי אפשר, פשוט אי אפשר לגזור גזרה שווה על עמותות ועל עסקים קטנים ובינוניים. גם אם התקציב חוסה באותה קרן, זה פשוט עולם אחר לחלוטין. לא צריכים להיות אותם קריטריונים וודאי שהתוצאה לא צריכה להיות שהמגזר השלישי, חלק ממנו פשוט נמחק. אני אומר לכם, שעוד לפני שאמרתי את כל מה שיש בתוך משרד הרווחה, משרד הרווחה, כמו גם משרדים אחרים, לא יוכלו לספק את השירותים החברתיים במדינת ישראל לבדם. צריך להגיד את האמת.

תודה. חבר הכנסת אופיר סופר. אחריו אתן לאלי כהן מארגון פתחון לב.

בוקר טוב, קודם כל אני מברך על הדיון ומברך על הפעולות שנעשות. אני רוצה לציין שאנחנו נמצאים כשבוע לאחר שסיימנו את חגיגת הניצחון על משבר הקורונה. צריך לומר את האמת, שהדיון בעמותות תמיד אוחר. הוא מגיע בעקבות והוא מתלבש על הפלטפורמה של העסקים או על פלטפורמה כזאת או אחרת. אני רוצה לומר שכל העבודה צריכה להתבצע בצורה הרבה הרבה יותר מהירה.

אני נמצא בקשר עם האוצר בשבועות האחרונים בהקשר הזה ואני יודע שבונים מענה לעמותות מעל 20 מיליון שקל, בונים מענה לעמותות שהן מעסיקות גדולות ויש הבנה לצרכים גם לעמותות שנתמכות בפחות מ-30%. צריך לראות שהדברים האלה לא יישארו בגדר דיבורים, כפי שאמרו פה קודמיי, אלא צריך לראות שזה עובר לעשייה. התהליך צריך להתבצע במקביל וצריך לקרות מהר. יותר מזה, צריך גם ליידע את העמותות. העמותות האלה לא היו פנויות לעשות שום דבר אחר מלבד לעסוק באותן מצוות שהן עושות כל השנה – חינוך, רווחה, בריאות. כל הפעילות הזו התבצעה עם הרבה יותר קשיים ועם הרבה הרבה יותר צורך. לכן צריך לקחת את הנקודה של העמותות ולהעיף אותה קדימה. צריך לזכור שאלו אנשים שיש להם פחות כוח לצעוק, יש להם פחות לוביסטים ולכן מחובתנו לדאוג להם בצורה יותר משמעותית.

תודה. אלי כהן מארגון פתחון לב, בבקשה. הוא לא נמצא? חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה. אני שוב פונה לאוצר, אני לא מבקש, אני דורש אדוני היושב-ראש, להפריד את ה-200 מיליון שקל משאר הבליל של החשבונות. ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהוועדה תדרוש דיווח כמה ניתן וכמה לקחו. לפני שלושה שבועות שמענו על הכסף והאוצר אמר: הנה אנחנו נותנים, הנה אנחנו נותנים. אני שומע פה ששום דבר לא קרה. זה פשוט אסון ואתם לא מבינים את זה. אתם לא מבינים איזה אסון מונח לפתחנו.

מדינת ישראל לאורך שנים אינה מסוגלת ללא העמותות שתומכות במגזר השלישי. היא לא מסוגלת ולא יעזור כלום. אם העמותות האלה לא יהיו קיימות מחר, חלילה, באופן תיאורטי, ויימחקו מעל פני המפה, מדינת ישראל לא תוכל להתמודד עם אותן מאות משפחות שיידרדרו. גם היום הן בקו העוני אבל הן יידרדרו וייזרקו לרחוב. אני מבקש מהאוצר, זה חשוב להערכתי כמעט יותר מכל דבר אחר. תיקחו את העניין הזה ותרימו אותו. ואני מבקש דיווח לוועדה. זה לא יכול להמשיך להתנהל ככה. אני שומע שלא קיבלו במשך שלושה שבועות אגורה אחת מ-200 מיליון השקלים שהבטיח ראש הממשלה. איך אמרת, אדוני היושב-ראש, בא מנכ"ל האוצר ואמר: תסמכו עליי, הכול יהיה בסדר. אז הנה, סמכתי עליך, אדוני מנכ"ל האוצר. תמסרו לו בשמי שאני לא סומך עליו.

תודה, חבר הכנסת לוי. אבי דאבוש, מנכ"ל ארגון רבנים לזכויות אדם, בבקשה. אחריו חבר הכנסת קרעי.

שלום לכולם, בוקר טוב, תודה רבה על הדיון המאוד חשוב הזה. ראשית, התחלת, אדוני היושב-ראש, בעניין של היכולת שלנו לתוכנית מגירה מול משבר. אני מזכיר שב-2006 חווינו את מלחמת לבנון השנייה והיה שם משבר מאוד גדול בעורף. העמותות לקחו אחריות מאוד גדולה ובעקבות זאת הוקמה רח"ל – רשות חירום לאומית – שלא הופעלה, לצערנו, במשבר הזה. חלק מהעניין היה להבין שהמגזר השלישי זה לא nice to have. נאמרו פה הרבה דברים ואני לא רוצה לחזור עליהם, אבל זה עניין קיומי.

הייתה סכנה שאם היו מפעילים את רח"ל, היה צריך לזמן את שר הביטחון גם למסיבות העיתונאים וזה הרבה יותר מסוכן מהמשבר במגזר השלישי.

זו סכנה קיומית. אני לא נכנס לקטעים הפוליטיים האלה, אבל אנחנו היינו שם ולמדנו כולנו את הלקחים. שוב, אני אומר שזה עניין קיומי ולא עניין נחמד וקצת יותר טוב לאוכלוסיות. זה עניין קיומי.

סיפור קצר על הארגון שלנו, רבנים לזכויות אדם. כמו שסיפרתם על בית אייל ועל אלפי אלפי עמותות אחרות, אין עבודת מטה. אני רואה את משרד האוצר אומר שוב ושוב שהרבה עמותות נכנסות לקריטריונים, ולא אומר מספר. בשבוע הראשון לתחילת המשבר הבנו שהאוכלוסיות שאנחנו עובדים איתן – ביום-יום יש לנו מרכז מיצוי זכויות בחדרה שמכוון לאנשים שחיים בעוני – פשוט נופלות בין הכיסאות. הקמנו קו חם וכמו שאמר חבר הכנסת שמולי, שיעבדנו את כל מה שיש לנו וכל מה שאין לנו. זהו קו חם שעדיין עונה לשאלות ולהרבה מאוד פניות וליווי של אנשים בעברית וברוסית. אנשים מכל רחבי הארץ, אנשים שחיים בעוני.

אבל הנה, אנחנו לא יכולים אפילו להיכנס לשם כי אין לנו שליש הכנסות עצמיות. העזנו להביא כסף מתרומות ולא מהמדינה אז אנחנו לא עולים למדינה. אנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית ובסופו של דבר לא יכולים להיכנס אפילו לקריטריונים. גם הרבה עמותות – שוב אני שואל מה זה הרבה – שנכנסות לקריטריונים, לא יראו את הכסף במשך חודשים ארוכים. כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, זה מכונות הנשמה למתים.

אנחנו מרגישים שאלה דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. אנחנו באמת באיזשהו שבר שאנחנו רואים אותו יותר ויותר. אנחנו יוצאים מהעניין הבריאותי ונכנסים לכלכלי. אנחנו פשוט נתרסק וכל האוכלוסיות האלה לא יקבלו מענה. וגם ארגוני הסנגור – מה לעשות, אנחנו רבנים לזכויות אדם. אז אפשר להגיד: וואלה, פוליטיים ומדברים גם בשם מבקשי המקלט ובשם בדואים בנגב וכולי. כן, גם להם צריך לתת מענה ויש ארגונים רבים, טובים, מצוינים וחשובים במדינה הזאת. הגשנו נייר יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועם "בזכות" שעושים סנגור לבעלי מוגבלויות, עם "שתיל" ועם ארגונים אחרים. הארגונים האלה נחוצים למדינה וצריך להבין שאנחנו בשבר. כל הדיבורים היפים האלה לא יועילו לנו. יש אנשים טובים במשרד האוצר ובמשרד הרווחה, ואני מבקש מחברי הכנסת היקרים והנכבדים – אנחנו בקשר עם כולם ובאמת הם רוצים לעזור – צריך לייצר איזשהו שינוי, צריך שתהיה שורה תחתונה לדיון הזה ולמהלך הזה. תודה.

תודה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

חבר הכנסת פורר, הערה קטנה. אם אפשר להכניס סעיף שאומר שאנחנו תומכים בארגוני הקרן החדשה ואז אולי זה יעלה את הדרייב פה לכולם.

תודה, אדוני היושב-ראש, מעבר לעמותות הסיוע שאני חושב שאין עוררין על כך שלחלשים בחברה המדינה צריכה לסייע ככל שאפשר, פונות לכל חברי הכנסת, מן הסתם, משפחות שאין להן כלום בבית והן צריכות סלי מזון. אנחנו כחברי כנסת פונים לעמותות סיוע שיעזרו לאותן משפחות. לפחות את הדבר הזה - לחזק את עמותות הסיוע – זה משהו שאנחנו חייבים לעשות.

דבר נוסף, היו משפחות רבות שנזקקו למחשב ללמידה מרחוק. יש את עמותת אחינועם שעזרה ככל שיכלה במהירות, אבל אני יודע שגם היא במצוקה. הפניתי אליה משפחות בימים האחרונים וזה קצת חורק כי יש תקציב של מיליונים שהיה אמור לעבור אליה והיא עדיין לא קיבלה אותו. זה גם משהו מאוד חשוב כל עוד לא חוזרים ללמידה פרונטלית בבתי הספר בצורה מלאה.

יש לי הצעה קונקרטית לעניין הזה, סופר שעשרות מיליוני שקלים ניתנו כקנסות בתקופת הקורונה. קנסות קורונה. אני חושב שצריך לקחת את אותם עשרות מיליונים, אולי כבר 50 מיליון שקלים שנגבו כקנסות מהקורונה ולתת אותם לעמותות הסיוע ולאותן משפחות של נפגעי קורונה. אני חושב שזה יעלה את המוטיבציה של האזרחים לשלם את הקנסות האלה.

תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אחריו חבר הכנסת ניר ברקת ואז נפנה שוב לאורח מבחוץ.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני חייב להודות גם לחבריי שיזמו את הדיון הזה לפני תקופה לא מבוטלת, כפי ששמעתי מהחברים כאן, ועדיין גרוש אחד לא הגיע לעמותות. ארגוני החברה האזרחית עושים עבודת קודש. אני מגיע ממקום שבו התאגדו עשרות ארגונים בנגב והקימו חדר מצב. הם חילקו אלפי מנות מזון לתושבי הכפרים הלא מוכרים, למקומות שהמדינה לא מגיעה אליהם ולא יכולה להגיע גם אם היא תתאמץ לעשות את זה בתקופת חירום. אני מכיר אנשים שעבדו בארגונים והארגון שלהם הוציא אותם לחל"ת, אבל הם לא ישבו בבית. הם הגיעו לחדר המצב ועבדו כתף אל כתף עם יתר האנשים כדי לסייע, כדי לעשות עבודת קודש.

דיבר חברי, יצחק הרצוג, ש-16% מהעובדים בישראל הם עובדי ארגוני החברה האזרחית. קריסה של הארגונים האלה משמעותה קריסה של המשק, קריסה של נתח גדול מאוד מהעובדים, מהמשפחות שיסבלו. הקהילה תסבול קשות. אני מתרעם על כך שבאותה צורה מתייחסים לעסקים וגם לעמותות. חברים, עסקים הם גופים רווחיים. אדם מקים עסק ורוצה להרוויח. עמותות לא שמות את הכסף בבנק, חוסכות ועושות מזה חסכונות. מה שיש יוצא לקהילה, לעבודה היום-יומית שלהם.

אנחנו רואים שהם עשו עבודה מצוינת בחודשיים האלה וגם עכשיו הם מנסים לצאת מהמצב הקשה, כמו כל אזרחי המדינה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריכה לצאת קריאה מאוד ברורה מהוועדה, ואני מצטרף לחברי מיקי, להפריד את ה-200 מיליון שקל משאר ה"סלט" שמשרד האוצר מתעסק איתו בחודשים האחרונים. והדבר השני, גם עמותות שלא נותנות שירותים ישירים – יש עמותות שמקושרות עם משרדי ממשלה ויש עמותות סנגור שנותנות ייעוץ ועושות את העבודה של משרדי הממשלה – קווים חמים וכל הדברים שאבי דאבוש דיבר עליהם. אני יוצא בקריאה: תצילו את הארגונים האלה לפני שיהיה מאוחר מדי.

תודה. אני חייב לומר, ה-200 מיליון שקל שהובטחו כאן, הובטחו כקרן ייעודית ולא כחלק ממשהו. הדבר הנכון לעשות הוא להקים קרן ייעודית של 200 מיליון שקל שמתאימה לפרמטרים המתאימים לארגוני מגזר שלישי, וככל שמישהו עומד בתנאים של הקרן לעסקים, הוא יכול לגשת לקרן לעסקים. הוא יוכל לגשת או לזה או לזה ויבחרו העמותות איפה הנתיב המתאים להן. יש כאלה שיותר מתאים להן כי אוריינטציית הפעילות שלהם באמת יותר כלכלית ועסקית, ויש כאלה שיצטרכו לגשת לקרן העמותות.

אני חייב להעיר ואני מתנצל, אבל הקרן הייעודית צריכה להיות עם קריטריונים נוחים יותר, ולכן דרשתי להפריד אותה.

נכון, נכון. אגב, זאת הייתה ההבטחה שניתנה לוועדה על ידי משרד האוצר. אני רק אומר לחברי הכנסת שיושבים פה בוועדה ואולי יהיו בקואליציה בעוד ימים ספורים, תזכרו את זה כשהקואליציה תביא לפה דברים ואז תוכלו לדרוש את מה שצריך. חבר הכנסת ניר ברקת ואחריו אני אתן לאלי כהן מארגון פתחון לב.

בוקר טוב, אנחנו שוב רואים את התפיסה השגויה של האוצר – הם רואים באירוע הזה אירוע תקציבי ואיך אפשר לחסוך תקציב. התפיסה הנכונה לאירוע הקורונה היא תפיסה של ביטוח, אירוע ביטוחי. היה אירוע, יש בו נפגעים, יש בו נזקים, בואו נאפיין את גודל העסקים שיש לעסקים, לעצמאים, לסטודנטים וגם לעמותות. לכולם יש מכנה משותף רחב והתפיסה צריכה להיות לכולם תפיסה ביטוחית ובואו נראה איך מחזירים את כולם למסלול הקודם, לפני הקורונה. זה לא אירוע תקציבי, זה אירוע ביטוחי. לכן, ההמלצה שלנו היא ללכת למס רכוש, לעשות השוואת מע"מ, לנסות להגדיר את גודל הנזק ולסייע להם ביטוחית כך שיעברו בהצלחה את המשבר של הקורונה. זאת התפיסה הנכונה.

אני רוצה להתייחס ספציפית לנושא העמותות. כל בר דעת יודע שעמותות מרחיבות את פעילות המגזר הציבורי, בעיקר במקומות שבהם למדינה אין תקציב או אין יכולות או אין גמישות. אנחנו רואים שחלק גדול מהעמותות הולכות ל-PPP – Public Private Partnership, עושות שקל מול שקל או בהרכב אחר על מנת לכסות יותר אתגרים חברתיים, חינוכיים ואחרים. המדינה לא יודעת לעשות את זה לבד.

משבר הקורונה תפס את העמותות הללו כשהמממנים שלהן, הפילנטרופים שהם אנשי עסקים כאלה ואחרים שרוצים לסייע – הייתי שם בצד השני – היום יש להם קושי כלכלי מאוד מאוד גדול. המקורות שלהם קטנו ומצד שני, האתגר החברתי גדל. הן צריכות להתמודד עכשיו עם יותר קושי יותר עוני, יותר אתגרים, כשלכל אחת מהעמותות שעושה עבודת קודש יש פחות משאבים ויותר אתגרים. המדינה חייבת להסתכל עליהן בקטגוריה נפרדת ואני מסכים, אדוני היושב-ראש פורר, שחייבים לשים את הקופה בנפרד ולהסתכל איך אנחנו מסייעים לחברים הללו. אני חושב ש-200 מיליון שקל זה מעט מדי ויש להאיץ את התהליך הזה. הם במצוקה גדולה וכבר הם נותנים פחות שירותים. כולם עושים את החשבון מה יהיה – העתיד שלהם לוט בערפל, הם מבינים שאנשי עסקים שמממנים אותם, בסבירות גבוהה מאוד, רובם יקבלו פחות משאבים והם נמצאים במשבר מאוד מאוד גדול.

המדינה חייבת להבין שהעמותות זה הרחבה של השירות הציבורי למקומות שהמדינה לא יודעת להיכנס אליהם לבד, וחייבת אולי לא רק לתת להן את מה שהיה להן בעבר, אלא לבחון על פי הצורך ולהסתכל על פי קריטריונים היכן אנחנו יכולים לתת אפילו יותר ממה שתכננו. הם עושים עבודת קודש והמדינה לא יודעת לעשות את זה לבד. חייבים לעבור את המשבר הזה יחד איתם ושלא תהיה עמותה אחת שתיסגר בגלל הקורונה.

תודה רבה. אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב. אחריו חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'.

שלום רב, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ברקת – אני בדיוק נמצא בדרך לחלוקת סלי מזון בכרמיאל ובבוקעתה, בפרויקט שאנחנו עושים עם משרד הרווחה. זאת הדוגמה הכי טובה להמשכיות של הפעילות של המגזר השלישי את הפעילות של המגזר הציבורי. הדבר המרגיז ביותר בכל התהליך הזה הוא שמעבר לסיוע שאנחנו מגישים למגזר הציבורי, לא זו בלבד שאנחנו לא בעדיפות, אנחנו אפילו מופלים לרעה. בהשוואה לעסקים, אם מדברים על פיצוי לעסקים שהשאירו עובדים או שמחזירים עובדים מחל"ת, הדבר הזה לא מוחל באופן אוטומטי על עמותות. לצד זה שאנחנו עושים יותר ופגיעים יותר, אנחנו גם מקבלים הרבה הרבה פחות, כאשר ההחרגות פועלות רק לרעת המגזר השלישי.

דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו הוא העובדה שהפגיעה במגזר השלישי היא לטווח מאוד מאוד ארוך, גם כשהקורונה כבר לא תהיה פה. הדוגמה הכי טובה תהיה כשתגיע עונת הדוחות בסוף השנה, בדצמבר, אז יישבו חברות להסתכל על המאזנים שלהן. ברגע שהן יראו שהתוצאות שלהן קצת פחות טובות, היכולת שלהן לבוא ולתרום, כמו שקורה בדרך כלל בסוף שנה, תהיה הרבה יותר נמוכה. בסוף התהליך הזה הפגיעה בעמותות עדיין תמשיך להיות מאוד מאוד משמעותית. חייבת להיות התייחסות לפגיעה הזאת לרעה דווקא בעמותות, לפחות להשוות את התנאים למה שקורה במגזר העסקי. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת חיימוביץ' ואחריה חבר הכנסת עופר כסיף.

תודה, ותודה לכם על הדיון הזה. אני נמצאת כאן בעיקר מתוקף חברותי בוועדת הקורונה. עסקנו שם, לבקשתי, כמה פעמים גם בנושא הזה. אני רוצה לספר לכם שב-29 במרס בישיבה של ועדת הקורונה ביקשתי לדעת מתי תתחיל לפעול קרן הסיוע לעמותות. מנכ"ל משרד האוצר אמר אז שזה עניין של כמה ימים. זה היה ב-29 במרס. ב-16 באפריל, בדיון נוסף שקיימנו בוועדת הקורונה, שאלתי את אסף וסרצוק, סגן הממונה על התקציבים באוצר, מה קורה עם הקרן. גם שם הוא הבטיח שזה עניין של כמה ימים.

זה עדיין כמה ימים. "כמה ימים" זה גם 365 ימים.

אני למדה היום על החיבור שמנסים לעשות בין אותה קרן של 200 מיליון ופתאום להכניס את זה גם לנושא של העסקים. אני חושבת שזה דבר שממש אסור לעשות אותו. אני מאוד הייתי שמחה להבין כאן האם אנחנו יכולים להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הקריטריון הזה, של 30% הכנסה עצמית. מישהו יכול להסביר לנו למה זה נקבע ומה בדיוק העיקרון שעומד מאחורי זה?

גל, תרשום לך את השאלה הזאת.

דובר על גופים עם מחזור של 20 מיליון. בין העמותות הגדולות שלא יוכלו להיעזר בקרן הסיוע הזאת, נמצאת עמותת "לתת", ואנחנו יודעים לכמה אנשים מעוטי יכולת העמותה הזאת מסייעת. המנכ"ל של העמותה, ערן וינטרוב, קרא לבטל את המע"מ שהארגונים משלמים על חבילות מזון ותרופות לקשישים ולנתמכים. נדרשת פה איזושהי יצירתיות, מעבר לתמיכה של הקרן, ויש עוד אפשרויות לסייע לגופים האלה. אני קוראת פה למשרד האוצר לגלות יצירתיות בתמיכה ובעזרה לאותם גופים, שבאמת עושים עבודת קודש כל יום, ובימים האלה עוד יותר.

חבר הכנסת ניר ברקת הזכיר את הפילנטרופים, את אנשי העסקים שתורמים. צריך להבין, ואת זה אני שומעת מהרבה מאוד עמותות שנשענות על תרומות קטנות של אנשים פרטיים, של 50 שקלים בחודש. לאנשים פרטיים יש הוראות קבע והם תורמים לעמותות מידי חודש. האנשים האלה נמצאים היום במצוקה וגם הוראות הקבע האלה מתבטלות היום. אלה הכנסות שעליהן נשענות העמותות. צריך להבין שמצוקה גוררת מצוקה וכל מה שקורה במשק מגיע אל העמותות גם מהבחינה הזאת. לכן הסיוע חייב להיות יותר גדול. 200 מיליון שקל זה בעיניי רק טיפה.

תודה. חבר הכנסת כסיף ואחריו חברת הכנסת אורלי פרומן.

אני מצטרף לדברים שנאמרו קודם על ידי חבריי. אני חושב שיש קונצנזוס די רחב לגבי הצורך בארגוני החברה האזרחית למיניהם.

אני רוצה להתמקד בנושא ארגוני הסנגור, דבר שהוזכר ממש בחטף. הבעיה מתחילה מזה שמתייחסים אל הארגונים האלה כאל עסקים, ולכן הנתיב המרכזי של הסיוע שמוצע להם הוא דרך קרן הסיוע לעסקים קטנים. הקרן הזאת מוציאה מהכלל מראש את רוב ארגוני הסנגור משום שאחד התנאים הוא שלמעלה משליש מההכנסה יהיה מהכנסות עצמיות. כפי שנאמר כבר קודם, חייבת להיות קרן ייעודית.

ארגוני הסנגור באופן ספציפי, בלי להפחית במאומה מהחשיבות של ארגוני חברה אזרחית אחרים, יש להם חשיבות עצומה ולכן עצם ההתייחסות אליהם כאל עסקים והסתכלות עליהם דרך החור של הגרוש, כמו שאומרים, היא פגומה בלשון המעטה. ראשית, יש פגיעה בלא פחות מרבבות עובדים שעובדים בארגוני סנגור. הדבר השני הוא פגיעה עקיפה באוכלוסיות המוחלשות ביותר, אוכלוסיות רחבות שנפגעו עוד יותר בזמן הקורונה. ארגוני הסנגור הם ארגונים שעל פי הגדרתם משמשים פעמים רבות כקול לאוכלוסיות המוחלשות, המקופחות והמדוכאות ביותר. ככל שפוגעים יותר בארגונים האלה, פוגעים לא רק בעובדים שלהם ומסכנים את עצם קיומם של הארגונים הללו, אלא פוגעים באוכלוסיות המוחלשות ביותר.

הדבר השלישי שחייבים לתת עליו את הדעת הוא שארגוני החברה האזרחית בכלל וארגוני הסנגור בפרט הם חלק יסודי מהחיים הדמוקרטיים, כי אין דמוקרטיה בלי חברה אזרחית מתפקדת. כאשר יש סכנה לקיומם של ארגוני חברה אזרחית, יש סכנה לחברה האזרחית עצמה ומכאן גם לדמוקרטיה.



לסיכום, אני אומר שחלק גדול מאותם ארגונים שאנחנו מדברים עליהם כאן, בין אם הם ארגוני סנגור או לא, הם ארגונים שנולדו בשל נסיגתה של המדינה מחובותיה כלפי האזרחים. ההפרטות המטורפות הובילו לכך שארגוני חברה אזרחית נכנסו לנישות שנוצרו בשל מה שהמדינה הפסיקה לספק. לכן הייתי אומר: ההפרטת וגם סגרת?

תודה. חברת הכנסת אורלי פרומן. אחריה ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת".

נקבל גם תשובות?

כן. אני רוצה לגמור את הסבב ולחזור לאוצר.

אדוני היושב-ראש, חברים, אנחנו כולנו עוברים בין הוועדות ומרבית הנושאים מגיעים לוועדת הכספים. זה סוג של תסכול. אנחנו שומעים סקטור אחרי סקטור אחרי סקטור. ציפינו, כמו שאמרת בתחילת דבריך, לתוכנית הוליסטית שנוגעת בכל אחד מהמגזרים במשק.

אורלי, את ניהלת משרד ממשלתי. את יודעת שהתקופה הכי טובה למישהו שרוצה להוביל מהלכים, זאת התקופה הזאת. בחודשיים שעברו ציפיתי לטבוע ביוזמות של רפורמות שהממשלה מביאה. אגב, יכול להיות שהיינו מתווכחים ורבים עליהן פה, אבל זאת ה-תקופה להעביר כי יש התגייסות, יש סולידריות, יש תחושה שחייבים להציל את המצב. זאת ה-תקופה להוביל דברים. ומה קיבלנו? יוק, שום דבר, כלום.

אתה לגמרי צודק וזאת תקופה שבה אני פרחתי. כל מי שאומר שאי אפשר לעבוד כי אין תקציב, לא מבין איך עובד משרד ממשלתי כי בדיוק בתקופה הזאת אתה יכול לעשות הרבה מאוד דברים.

אתה עצמאי מאוד.

יש לך תקציבים וזאת באמת תקופה שבה פרחנו. לצערי, מה שאני חוויתי במשך למעלה משנה – איפה רוב השרים? חלקם בכלל לא נמצאים במשרדים. אם אתה צריך לקבל אישור כמנכ"ל על כל דבר שהוא, השר לא נמצא והראש שלו בתהליכים הפוליטיים שקורים.

לא כל השרים יודעים שהם שרים של המשרד הרלוונטי.

זה בדיוק מה שקורה. בכל פעם שאני יושבת כאן, בישיבת הוועדה הזאת ובוועדות אחרות ונתקלים בבעיות כספיות, אנחנו שנינו שהיינו מנכ"לים במקביל יודעים איך שום דבר לא עוצר אותך שם, חוץ ממישהו שסוגר לך את הברז. לעמיתיי, שיהיו עוד מעט בקואליציה, אני אומרת שהכי מסוכן זה לאבד את הקשר עם השטח כי אז אתה באמת מנותק. מה שאנחנו מגלים פה זה סוג של ניתוק. האוצר הוא חלק מזה, אבל בשביל מה יש לך שר? אתם, השרים, אחראים על נושא מסוים – תדפקו על השולחנות, תהפכו שולחנות, תשבו בממשלה.

אורלי, מסכנים השרים. הם בתקופה מאוד קשה של חוסר יציבות – מה המשרד הבא, מה הם יעשו בתפקיד הבא.

אז אני לא רוצה להתנתק מהשטח וכל מה שאנחנו – חלקנו – מביאים הנה זה בגלל הקשר שלנו עם השטח והסתובבות בשטח. מה שאנחנו שומעים פה דיון אחרי דיון – עכשיו זה המגזר השלישי ואתמול היה דיון על המעונות והגנים הפרטיים וכמה זה נמשך והתרבות שדיברתי עליה. אני לא יודעת, או שבאמת מנותקים מהמציאות ולא מבינים מה קורה שם למטה, באותה מדינה שבעוד רגע לא נכיר, או שהם עושים בכוונה והם לא רוצים.

אני לא אחזור לדבר על החשיבות של המגזר השלישי ואני חושבת שכולנו מודעים לזה, אבל חייבים לומר שהממשלה כורתת את הענף עליו היא נשענת לאורך שנים. הרי על כל שקל שהיא שמה, המגזרים מביאים פי 32, זאת אומרת שיש פה שהיא גם נהנית ממנוע צמיחה שהיא לא משקיעה בו הרבה כסף והיא נהנית ממכפיל כוח אדיר.

אני רוצה לדבר איתך, עורך הדין אופיר כץ, ידידי, על אותו שולחן עגול שהיית בו ביום ראשון ותיקרא אליו ביום ראשון הבא. אתה יודע כמוני שלא יצא כלום מהשולחן העגול הזה, כי ככה נולדה החברה האזרחית – אני לא אשכח, שולחן עגול בחדר הממשלה עם עשרות אנשים. רוצים דיון ענייני? רוצים להגיע לפתרון? צריכים לשבת שם חמישה עד שמונה אנשים ממקומות שונים, לסגור עם מקבלי ההחלטות ולהפעיל את הקרנות או כל דרך סיוע אחרת. חברים, אם המגזר השלישי יקרוס, מדינת ישראל גם שם בבעיה.

אני רוצה להגיד הערה נוספת, דיברתי עם אנשים שתורמים דרך קבע, פילנטרופים שעושים את זה באהבה גדולה. אמר לי אחד מהם: אורלי, אני מפסיק להיות פראייר. עד כאן. שם הולכת ומוקמת ממשלה עם מאות מיליונים שהולכים לזרוק על שרים וסגני שרים – הוא לא בצד הפוליטי של אף אחד – ואני נותן כסף כדי שיהיה לאנשים מה לאכול. אז או שיש פה איזשהו נתק בין ההנהגה לבין המציאות, שכל כך הרבה ישראלים חיים בה. אומר את זה אחד ואומר את זה השני – אם אתם תהיו שם, גם אנחנו נהיה שם. אם הממשלה תהיה שם, גם הפילנטרופיה תהיה שם. אנחנו מכירים את זה גם מהרבה מאוד גופים וארגונים שרוצים לתרום, אבל רוצים גם את השקל של המדינה.

ובלי קשר, כולם במצב כלכלי קשה.

תודה. עורך הדין ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת", בבקשה. אחריו חבר הכנסת מלכיאלי.

שלום לכולם, אני רוצה להציע כיוון אחר של חשיבה. ניקח לדוגמה את הכיוון שהציג הנציג של החשכ"ל, על השוואה בין העמותות למגזר העסקי בנושא של 20 מיליון שקלים.

תגיד לנו מה היקף הפעילות של הארגון שלך.

אנחנו בסדר גודל של 120 מיליון שקל, אבל בניגוד למגזר העסקי – אני מניח שרצו לעזור לעסקים קטנים ואמרו: לא נעזור לעסקים גדולים שמרוויחים הרבה כסף, לא הדין אצלנו. המחזור שלנו גדול משום שאנחנו מסייעים להרבה מאוד משפחות. מחזור הפעילות שלנו בחודשים האחרונים יותר גבוה גם מכיוון שהקצינו תקציבים שהמרנו עליהם וגם נכנסנו מתחת לאלונקה. אנחנו משתפים עכשיו פעולה גם עם משרד הרווחה ומקבלים תקציב מסוים לסייע לסלי מזון, כפי שאמר פה קודם מנכ"ל "פתחון לב".
בתקופה הזאת חילקנו למעלה ממאה אלף סלי מזון, גם למשפחות וגם לעשרות אלפי קשישים נזקקים כדי להגיע אליהם הביתה, על מנת לעזור למדינת ישראל בהתמודדות עם הקורונה. אין לנו שקל אחד של הכנסות עצמיות וגם לא הוצאנו אף עובד לחל"ת, מכיוון שהצוות שלנו עובד לילות כימים 18 שעות ביממה בחודשיים האחרונים, כדי לעזור לכמה שיותר אנשים.

לא באתי לסנגר על עצמנו. הסתדרנו בעבר בלי המדינה ונסתדר גם בהמשך, רק צריך להבין שבהשוואת עמותות לעסקים, הרציונל בבסיס צריך להיות שונה. נכנסנו למשבר הזה לא כשישראל נמצאת במקום טוב מבחינת שיעורי העוני. צריך לזכור שגם בשגרה ישראל היא האחרונה או לפני האחרונה בשיעורי העוני ב-OECD. אי אפשר להסתכל רק על החודשים של הקורונה מכיוון שאנחנו יודעים בוודאות, כפי שגם אמרו קודם הרצוג וברקת ואחרים, שהפגיעה תגיע בסוף השנה. היא תגיע גם ב-2021. לכן אני מפציר בחברי הכנסת וגם במי שיהיה חלק מהממשלה הבאה - גם ידידי שהולך להיות שר הרווחה, איציק שמולי – צריך להבין שללא תוכנית לצמצום עוני, שמסתכלת לא על הטווח הקצר – בעבר הייתה בכנסת נציבות הדורות הבאים וביטלו אותה – צריך לסייע עכשיו באופן חירום, אבל אם לא נסתכל על 2030, לא נגיע לשום מקום.

אני לא מדבר גם על המחצית השנייה של 2020 וגם על 2021. בנושא של אי ביטחון תזונתי אנחנו מסייעים למאות אלפי אנשים ואין שקל אחד בבסיס תקציב המדינה לנושא הזה. לכן, אם נתמקד כל הזמן רק בשאלה מה קורה עכשיו – בחלוקת חבילות מזון, למשל, האוצר שחרר תקציבים כדי לסייע לקשישים, אבל מה ההסתכלות? בכל פעם שבועיים קדימה. איך אפשר להיערך, אפילו מבחינה לוגיסטית או מבחינת רכש? עכשיו אנחנו עושים את חודש מאי ולא יודעים מה יהיה בחודש יוני, אפילו שבועיים קדימה. לכן, הבקשה שלי גם לחברי הוועדה היא להסתכל גם קצת קדימה, לא רק מעבר לאף.

אני מפציר בחברי הקואליציה ובממשלה הבאה שתקום להכניס בבסיס תקציב המדינה גם תקציבים שקשורים לטיפול בעוני ולאי ביטחון תזונתי, וגם לעשות תוכנית ארוכת טווח כדי שהיא תסייע גם בשגרה וגם בחירום.

מילה אחרונה על הנושא שהעלתה חברת הכנסת חיימוביץ' – מע"מ. תראו איזה אבסורד – אנחנו ועמותות אחרות קנינו מזון, מוצרי היגיינה וציוד חירום בהיקף של מאות מיליוני שקלים, להערכתי, בכל המגזר השלישי. רק אנחנו ב"לתת" – משלמים למדינה מע"מ בסדר גודל של 3 מיליון שקלים, שאנחנו לא מזדכים עליו, כדי שנוכל לסייע לקשישים נזקקים בבלימת מגפת הקורונה. יש גם מס שכר שהוא ייעודי לעמותות. אפשר לפנות לרשות המסים ובתקופה הזאת לעזוב את הגישה של מס לא דיפרנציאלי וכולי. בנקודה הקטנה הזאת היו יכולים לתת חמצן להרבה מאוד עמותות שנותנות שירותים ומוצרים שהם חיוניים, בוודאי בתקופת החירום.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי ואחריו אני ארצה לתת לעוד גורם מבחוץ לדבר. אחר כך חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. הוא לא נמצא. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. אחריך ידבר אורן מארגון "דרור ישראל".

אני חושב שהדיון הזה, עם כל הקונצנזוס שבו, יש אפשרות לעשות סוג של אחווה בתוך הבית, שלא תמיד מאוחד כל כך. שילוב הזרועות בין המגזר המדינתי, הפרטי והציבורי הוא חיוני. אני חושב שהעמותות שפועלות בכל הארץ בתחומים רבים מבטאות, מצד אחד, את הרוח הרפובליקנית של העם למען העם, הרוח היזמית, ומצד שני את הרוח הדמוקרטית, ההומניסטית, של סולידריות ואחריות לחלש.

המשבר הבריאותי שעברנו את הגל הראשון שלו, בינתיים בהתגייסות רחבה ובהצלחה יחסית, הוא רק ההתחלה. כולנו יודעים לדקלם שהמשבר הכלכלי חריף ואנחנו מכירים את המספרים. החשש הגדול שאני מבקש שנהיה כולנו ערים לו הוא שהקושי החברתי בכלכלה הזאת, הנפגעת, יוביל אותנו, חס וחלילה, אל הקצנה או אל החרפה של אי השוויון הכלכלי-חברתי שישראל מצויה בו. אנחנו בין המדינות שאי השוויון בהן אומנם נעצר בשנה-שנתיים האחרונות, אבל הוא עדיין מהחריפים ומהקשים. אני מרשה לעצמי לומר, שהוא מהבזויים בחברה המערבית. אנחנו צריכים להתבייש בכך שזהו המצב.

אני רוצה להודות לך, היושב-ראש, ולכל החברים המקפידים לדרוש תשובות לשאלה לאן הולך הכסף. האם משתמשים באותם כספים עבור מענקים ועבור הלוואות? וכן להוריש את התביעה הזאת לוועדה הבאה.

אני מסיים בציפייה ובתקווה שסדר-היום של הממשלה הקרובה ושל הכנסת שתלווה ותפקח יכוון, בין השאר, להקטנה משמעותית של אי השוויון הכלכלי-חברתי במדינה.

תודה. המקום להכניס את זה כשמקימים ממשלה היה או בהסכמים קואליציוניים או בקווי היסוד של הממשלה, שקבעתם שלא תעשו.

אני רוצה לשמוע את אורן מארגון "דרור ישראל", בבקשה.

שלום, בוקר טוב, תודה, חבר הכנסת פורר, אני רוצה להגיד שני דברים שלדעתי עוד לא נאמרו פה. ראשית, לגבי קרן הסיוע הקיימת. היא פשוט לא רלוונטית, וסליחה על הגסות. עשינו מחשבון – 3,000 עמותות נכנסו והכניסו את הפרטים שלהן למחשבון. כמובן, מחשבון אנונימי לחלוטין. לדוגמה, עמותה עם מחזור של 2 מיליון שקלים, ששני שליש ממחזורה נפגע, מקבלת סכום עתק של 28,000 שקל. זה פחות מעשירית מההנהלה והכלליות שלה. ההצעה שכבר הצענו לאוצר, וחבר הכנסת פורר דיבר עליה, היא שצריך קרן מיוחדת למלכ"רים והקרן הזאת צריכה לעבוד לפי הוצאות הנהלה וכלליות, שנשארו קיימות כדי להחזיק את הארגונים האלה. שלא נדבר על ההרחבה של פעילות הסיוע, שחברי רן מ"לתת" הציג פה. בעניין הזה זאת צריכה להיות קרן נפרדת. אנחנו נתנו סכום של מיליארד שקל ואנחנו עומדים על זה. אלה סדרי הגודל של ההוצאות לפי חישובים שעשינו.

הדבר השני הוא פעילות הסיוע. אנחנו פועלים יחד עם חמ"ל פיקוד העורף. ביום חמישי האחרון נסגר האוהל שפעל עם פיקוד העורף ועם משרד הרווחה. 250,000 – רבע מיליון מתנדבים – פעלו, ואלה המתנדבים שהיו רשומים ומכירים אותם. לצערי, כל מתנדב קיבל 10 שקלים למיגון לכל התקופה, לחודש וחצי. אפשר לקנות שלוש כפפות ומסכה.

בושה וחרפה.

לא נשאר סיוע לארגונים שמקיימים את פעילות הסיוע המקיפה ביחד עם פיקוד העורף ומשרד הרווחה.

דבר אחרון, אני חייב להגיד, החבר'ה שחוזרים מחלוקת מזון ותרופות לקשישים, לזקנים, אנשים בני ארבעים וחמישים חוזרים בוכים הביתה. הם חוזרים בוכים. אנשים נמצאים במצוקה כלכלית אדירה. אנשים שמעל גיל 65 במצוקה כלכלית אדירה וחייבים חייבים לסייע להם. זה לא הנושא של הדיון, אבל זו ועדת הכספים של הכנסת, של ישראל. אני חייב לומר את זה כאן. צריכים לסייע לאוכלוסייה הזאת באופן ישיר, משרד האוצר צריך לסייע להם. זה לא יעזור שאנחנו רק נביא להם חבילות מזון. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה ואחריו אני רוצה התייחסות של משרד האוצר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת על הדיון המאוד חשוב הזה. מאז שהתחלתי את הפעילות החברתית-פוליטית, מזה 25 שנים, אני נמצא בעולם של העמותות והמגזר השלישי, שעושים עבודה מדהימה. כפי שכבר צוין פה, הם מכניסים המון כסף למדינה ולוקחים חלק גדול מהתפקיד שבדרך כלל במדינה מתוקנת, המדינה הייתה עושה. לפעמים מדינה לא יכולה לעשות את הכול ובא המגזר השלישי, ולפעמים מדינה לא רוצה לעשות וגם אז בא המגזר השלישי. הם עושים עבודה מדהימה. מהניסיון שלי ביפו, למשל, משרד הרווחה היה נעזר המון בעמותות כדי לעשות דברים שהוא לא יכול היה לעשות. הוא היה נעזר בעמותות האלה. המדינה עדיין נעזרת בעמותות בהמון מקומות והיחס הזה הוא בושה.

קראתי את הנייר שהם שלחו לוועדה ואני חושב שיש שם רעיונות מצוינים. הארגונים האלה מאוד מקצועיים ומאוד יעילים בעבודה שלהם. הם אולי הארגונים שעושים הכי הרבה עבודת בית ובודקים את התייעלות שלהם.

אני חושב שצריך פגישה עם חלק מהארגונים שיכולים להוביל את המגזר השלישי בדיון עם משרד האוצר, עם דד-ליין ברור לתוכנית מוסכמת. 200 מיליון שקלים ברמה האישית נשמע לי המון כסף, אבל אני לא יודע אם זה רלוונטי למגזר שיש לו 15% מהתל"ג. אני באמת לא יודע מה המשמעות של המספר הזה ברמה של עשרות אלפי עמותות. האם זה יותר ממה שהן צריכות? האם זה פחות ממה שהן צריכות? הן יודעות הרבה יותר טוב. אני חושב שאנחנו צריכים עם המלצה למשרד האוצר לקיים ישיבה עם ארגונים שיכולים להנהיג את המגזר השלישי בתקופה הזאת ולצאת עם תוכנית מוסכמת ועם מספרים יותר ברורים ומוסכמים, גם עם המגזר השלישי. הפתרון לא יכול לבוא מלמעלה. תודה לך.

תודה, אדוני. משרד האוצר, גל, יש לך הרבה מה להגיד.

אני אתחיל להתייחס לכמה דברים שהועלו. נשאלתי בהתחלה על קרן בערבות מדינה. מנתונים שיש לנו כרגע, אין עדיין ניצול מספק מבחינת הקרן. אין לי נתונים מדויקים כמה הוגשו, אבל אלה נתונים לא מספיק גבוהים מבחינתנו.

אתה מדבר על ההלוואות?

כן, כן, הקרן להלוואות בערבות מדינה.

יש לכם חלוקה מי הגיש? יש לכם חלוקה לענפים? אמרתם שאתם לא יכולים לתת את הנתונים האלה לוועדה. שאין לכם.

לי אין כרגע בוודאי. הצוות של ערבויות מדינה נמצא איתכם בקשר ואני לא יודע מבחינת המדיניות שלהם, אני לא מכיר את ההתנהלות שם. אני כן יודע מבדיקות שנערכה לפני קצת יותר משבוע, שאין ניצול מספיק של הקרן בערבות מדינה. אנחנו הוצאנו פרסום של זה בשבוע שעבר.

איך אין ניצול? רק בשבוע שעבר נגמרה הקרן. נגמרו ה-6 מיליארד והרחבנו כאן ב-6 מיליארד נוספים. אתה יכול להגיד לנו מתוך 6 מיליארד שנתנו, כמה עמותות ביקשו וכמה קיבלו?

אין לי את הנתונים האלה, כפי שאמרתי.

למי יש?

אלה נתונים שנמצאים אצל הצוות של הקרן בערבות מדינה.

מתי תוכל להביא לנו את זה מהצוות המיוחד שמטפל בזה? בקרנות ההלוואה, כמה הלוואות ביקשו וכמה קיבלו.

אני אפנה את הבקשה לצוות של ערבויות מדינה, אני אקבל מהם את הנתונים ואני אוכל להציג, אבל אלה נתונים שאצלנו אין אותם. הם היחידים שיכולים לראות את זה. אני רוצה להשלים ולומר שכמו שאמרתי, לא ראינו יישום מספיק גבוה. בשבוע שעבר הוצאנו דיוור ישיר לכל העמותות ואנחנו כן מזהים התעוררות בימים האחרונים.

אתה קצת סותר את עצמך, גל. אתה אומר עכשיו לוועדה, כתשובה לטענות שעלו פה, שהניצול לא מספיק גבוה. אז תן לנו דוגמה איך הניצול לא מספיק גבוה – כמה ביקשו, כמה לא קיבלו. על סמך מה הנתון שאתה אומר לנו?

כשאני עשיתי את הבדיקה האחרונה שהייתה לפני כשבוע וחצי, הפניות היו לא גבוהות, ואני יכול להגיד שהיו פניות בודדות של עמותות שהגישו בקשה לקרן. לכן החלטנו להוציא דיוור ישיר ולעודד.

מה זה בודדות? הוא לא שומע אותי או שהוא מתעלם בכוונה?

בשבוע האחרון אנחנו מזהים התעוררות ואני יכול להגיד שאנחנו מזהים אותה באמצעות זה שעמותות פונות לחשבי משרדי הממשלה כדי לקבל אישור להמחאת זכות, שזאת בעצם החלופה לערבות בקרן לעמותות. אנחנו מזהים פנייה גדולה לחשבים במשרדי הממשלה לחתום על המסמכים האלה, שזה אומר שהם נמצאים בתהליך של אישור ההלוואה כרגע. אני נמצא בקשר עם לא מעט עמותות שההלוואה כבר אושרה להן ונתונים מדויקים אני אבקש מהצוות של הקרן בערבויות מדינה. נכון לעכשיו עדיין אין לי את הנתונים האלה.

לגבי מספר שאלות שהועלו פה על מס שכר וסעיף 46.

גל, תתייחס להלוואות של ארגונים קטנים בבנקאות.

אין לי את הפילוח מי קיבל מה.

לאף אחד אין כי אף אחד לא ניגש. זה הכול.

המסלול שהועמד הוא מסלול בתנאים מעולים, יותר טוב מכל האלטרנטיבות שקיימות כרגע בשוק מבחינת התנאים שלו. יש פה הליך בירוקרטי שתוך כדי למידה הוא שופר משמעותית מתחילת המשבר, ובוודאי שהוועדה ויושב-ראש הוועדה מכירים. הם עורכים על זה דיונים סדירים. יש פה עניין של כמה ימים. מדוע העמותות לא מנצלות? אני בוודאי לא יודע להגיד, אבל הקרן קיימת, עומדת, ומאפשרת לעמותות - - -

אני אגיד לך, בגלל שהם באים לבנק והבנק - - -

צריך לעודד את הארגונים להשתמש.

גל, סליחה רגע. אופיר כץ, בבקשה.

הבנקים לא מכירים את המסלולים האלה של הלוואות לארגונים קטנים. באה המדינה ואמרה: מחזור של עד 4 מיליון שקל – ניתן הלוואות ללא ערבות. בדקתי בכמה בנקים והם בכלל לא שמעו על המסלול הזה. לא פלא שארגונים לא פונים אליהם.

גל, תגובתך.

קודם כל, אנחנו לא מכירים את זה. אני לא שמעתי תלונה משום ארגון.

הנה, קיבלת.

אם תעבירו אלינו את התלונות אנחנו נבדוק אותן מייד. אנחנו הוצאנו דיוור ישיר בחתימת סגנית החשב הכללי עם התנאי הזה, עם ההקלה לעמותות. מסמך רשמי שלנו. לא העלו לנו שום בעיה בנושא וככל שאתם מזהים בעיה, נעשה בדיקה של זה מול הבנקים.

סעיף 46.

לגבי הסוגיה של מס שכר, סעיף 46, התשלום של מע"מ על הרכישות שניתנו על סלי מזון – אלו שאלות שצריך להפנות לרשות המסים, זאת מדיניות שלהם. יש לי את עמדתי האישית, אבל זה לא הנושא. הם אחראים על התחום הזה וצריך לברר איתם האם זה אפשרי, מה הפרוצדורה, מדוע ולמה.

עלו כמה שאלות לגבי התקציב של סלי מזון ותקציב למחשבים. הועברו כל מיני תקציבים ואולי אחר כך נציג אגף התקציבים יוכל לפרט על הפעילויות שנעשו באמצעות משרד הרווחה בנושא.

עלתה שאלה לגבי הסיוע שניתן בגין החזרת עובדים מחל"ת, שזה לא חל על העמותות. למיטב ידיעתי, עדיין לא פורסם איזה סיוע כזה. יש מחשבה.

פורסם על סיוע כזה, אבל עדיין אין סיוע כזה. בדרך כלל, סדר העבודה בממשלה הזאת הוא שמפרסמים במסיבת עיתונאים סיוע שנותנים, ואז מתחילים לעבוד עליו. עד לרגע זה, אותו סיוע שפורסם לפני שבועיים, לדעתי – פורסם באותיות קידוש לבנה בכל מהדורות החדשות, אצל כל הכתבים הכלכליים – עד לרגע זה שום סיוע כזה לא הונח, לא על שולחננו ואפילו לא על שולחנכם.

אני לא יודע על בסיס מה נאמר שזה לא יחול על עמותות או שכן. למיטב ידיעתי זה לא הוחלט ואנחנו פועלים באמצעים שלנו כדי לוודא שגם עמותות ייהנו ממנו בלי שום הגבלה בצורת ההתאגדות.

עלו פה כמה בקשות/שאלות להפריד את ה-200 מיליון מהקרן המרכזית שהוקמה. אנחנו סבורים שזו טעות. אפשר להסביר לכם במפורט למה.

כן, תסביר למה. תסביר למה.

זה יפחית מאוד את התקציב שיכול להינתן לעמותות.

אנחנו לא אומרים שזה יהיה במקום אלא בנוסף. העיקרון הוא שלא תוכל לקבל משתי הקרנות, אבל עמותה שמתאים לה המסלול הקיים שאישרתם, תוכל לגשת שם ושם, לפי היקף הכסף שיש, היא תוכל ליהנות ממנו. בנוסף לכך, יש מסלול של 200 מיליון שקל לעמותות שהוא יותר נוח ויותר מתאים. עמותה שמתאימה למסלול העסקי תהיה במסלול העסקי – להערכתי, מעט מאוד יהיו שם, ומי שלא יהיה במסלול של ה-200 מיליון. אגב, כפי שהובטח לוועדה על ידי משרד האוצר ומנכ"ל משרד האוצר.

הובטח בזמנו ואכן הוקצה סכום של כסף לעמותות. בין אם זה יוקם בקרן נפרדת או ישולב בקרן אחרת או בכמה קרנות שונות, זה יותר בטכניקה. סכום כזה הוקצה והוא יועבר לסכום גבוה יותר. אני אגיד שנאמר גם בקרן הכללית שזה לא אותו מסלול ולא אותם קריטריונים. הסיוע שיש לעמותות הוא לא לפי אותם תנאים של הסיוע לעסקים. יש התייחסות מיוחדת גם לגבי תנאי הסף וגם לגבי אופן החישוב של המענק.

ועדיין זה משאיר הרבה מאוד גופים מחוץ למערכת.

יכול להיות שיישארו גופים מחוץ למערכת.

לא יכול להיות. יהיו.

בדיוק בשביל זה אנחנו עובדים על מענה משלים, כמו שאופיר תיאר קודם. אני מבין את התסכול על לוחות הזמנים, אבל אלה נושאים מורכבים. יש כאן אתגרים גם משפטיים וגם אחרים שאנחנו מנסים לפתור. אין כאן שום כוונה לעכב. חברינו ממנהיגות אזרחית ועמותות רבות שאנחנו בקשר איתן יודעים טוב מאוד על המאמצים שנעשים לשחרר את הכספים האלו.

גל, אתה יודע להגיד לי כמה עמותות יש היום במדינת ישראל?

יש 15,000 עמותות עם אישור ניהול תקין.

כשנכנסתם למשבר לפני חודשיים, מה היעד שהצבתם לעצמכם? כמה עמותות אתם רוצים שלא ייסגרו? הרי ברור לחלוטין שתהיה פגיעה. מהו היעד? מהו ההישג הנדרש שלפיו פועל משרד האוצר? כמה מתוך 15,000 העמותות האלה צריכות להישאר בחיים אחרי האירוע? כמו שיש עקומה, שנראה שזה לא אקספוננציאלי.

אני לא חושב שצריך להגדיר יעד מספרי מתוך 15,000 ואני אסביר למה.

במה כן הגדרתם יעד?

עמותה היא מבנה משפטי מסוים. יש עמותות שמעניקות שירותים ויש עמותות שעושות העברה של משאבים ממקום אחד למקום שני, יותר מנגנון חלוקתי. יש עמותות שהן מבנה משפטי לפעילות פרטית של אנשים.

האם אתה יודע לתחום מתוך 15,000 העמותות כמה מהן מגזר שלישי שהמדינה תומכת בהן, מקבלת מהן שירותים, נעזרת בהן? מה היעד? איך אתם תמדדו את עצמכם בעוד שלושה חודשים? כשאתם תבואו לוועדת החקירה הממלכתית שתוקם על ההתנהלות במשבר הזה, מה היעד? לאיזה יעדים כיוונתם?

זה לא כיוון מספרי. יש עמותות שעושות פעילות חברתית, שנותנות פעילות בשטח.

מה היעד שלכם? כמה מהן לא ייפגעו בסוף המשבר כיעד, שעל בסיס זה אתם עובדים?

אנחנו אצלנו לא קבענו יעד כזה.

לא קבעתם יעדים. תודה רבה. תודה. אני חייב לומר, האמת כבר די נשבר מהסיבובים שאתם באים לפה פעם אחר פעם ומסובבים אותנו. בלי נתונים, בלי הכנה. אתה מגיע ואומר לי: לא, זה לא זה, זה פופטיץ באגף ההוא.

הובטח בזמנו. זה יותר בטכניקה. הוא יועבר בסכום גבוה יותר.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.