פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים (זמנית)
10/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 46
מישיבת הכספים (זמנית)
יום ראשון, ט"ז באייר התש"ף (10 במאי 2020), שעה 11:00

מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אחמד טיבי
מיקי לוי
קטי קטרין שטרית

ניר ברקת
אימאן ח'טיב-יאסין
עופר כסיף
עידן רול
סמי אבו-שחאדה

עידו סופר - משרד האוצר

ברוך מרזן - סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת חיפה

בני אלון - יו"ר פורום המנכ"לים ור"מ, ועד ראשי המכללות

שלומי יחיאב - יו"ר התחאדות הסטודנטים הארצית

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם




מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברים, אני רוצה לחדש את הדיון בנושא: מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה. זה דיון מעקב על דיון שכבר קיימנו. ביקשתי מור"ה להעביר לנו נתונים על כמה מענקים ניתנו לפי אוניברסיטאות. הוועדה קיבלה את הנתונים.

דנו בוועדת חינוך בנושא הזה של הסטודנטים.

המיקוד פה הוא בנושא הכלכלי, הוא בנושא הסיוע הכלכלי לסטודנטים שנמצאים בתחתית שרשרת המזון ובסיוע הכלכלי ברמת המעונות שהופרטו, כולל מענקים שניתנו.

לגבי המעונות, היו כאלה שכן הגיעו להסדר עם הסטודנטים, היו כאלה שלא. פניתי לשר החינוך, שהוא יושב-ראש המל"ג, להחיל את הסידור שנעשה במקומות מסוימים על כל המעונות.

המעבר מבחינת האוניברסיטאות מהוראה פרונטאלית להוראה מקוונת היה מהיר מאוד. מבחינת הסכמים קיבוציים שנחתמו גם עם הסגל האקדמי הבכיר, הזוטר והמינהלי, השכר משולם כרגיל, כל ההתחייבות משולמות. היו עלויות מעבר לא קטנות של האוניברסיטאות בגין ההוראה המתוקשבת - רכישת רישיונות, ציוד מחשובי-שרתי, הכפלת מערכת התמיכה לסטודנטים ולסגל. למשבר הזה יש השלכות גם על הכנסות האוניברסיטאות – אם זה צמצום מאסיבי עד כדי ביטול של תכניות בינלאומיות, הפסד של שכר לימוד משמעותי. לא ברור מה יהיו ההשפעות של שוק ההון. למרות שבחודש האחרון חלה עלייה מסוימת, עדיין יש ירידה משמעותית בתיקי ההשקעות של האוניברסיטאות. חלק מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות לשנה הבאה ולשנה הנוכחית מתבסס על שוק ההון. המחקר המשיך, בוודאי המחקר שמתחבר לקורונה. מבחינת האוניברסיטאות, הן לא היו סגורות, הבניינים היו פתוחים, הספריות היו מיועדות לסטודנטים שאין להם בבתים אמצעים תשתיתיים לטובת ההוראה המקוונת. חברי סגל בכיר וזוטר שהיו צריכים להגיע לקמפוס כדי ללמד בצורה מקוונת - ניתנה האפשרות. מבחינת התפעול לא היו כמעט ירידות בהוצאות.

הצבנו שני יעדים מרכזיים כשיצאנו לדרך עם המשבר והניהול שלו. היעד הראשון הוא הבטחת המשך השנה האקדמית באמצעות הוראה מקוונת - פרויקט לא פשוט ומסובך גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת השקעות ומשאבים. והדבר השני, מתן מענה ממוקד ופרטני לסטודנטים שנקלעו למצוקה כלכלית ורגשית במהלך המשבר.

מבחינת מרכיבי הסיוע, המכללות האקדמיות הציבוריות העמידו עד כה סדר גודל של כ-11 מיליון שקלים, לא כולל הטבות כלכליות שקשורות לדיירי המעונות. הסיוע מתמקד בשלושה מרכיבים עיקריים. אחד, סיוע כלכלי. במרבית המכללות ניתנו מענקים, מלגות, לרבות לדיירי מעונות הסטודנטים ולשוכרי דירות פרטיות שלא גרים במעונות. ניתנו פריסות תשלומים נוחות בשכר לימוד. לפי הנתונים שאני אספתי, כ-10,500 סטודנטים במכללות האקדמיות הציבוריות מימשו את ההטבות האלו של הפריסה. מרבית המכללות העמידו קרן הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה עם גרייס לתשלום. ההיענות כאן היא יותר נמוכה - אנחנו מדברים רק על 250 סטודנטים שמימשו את ההטבה הזאת.

לפחות מחצית מדיירי המעונות ימשיכו להתגורר במעונות. ניתנה הנחה או ויתור על שכר המעונות בחלק ניכר מהמוסדות, ואני מדבר על מוסדות שלא פועלים בשיטת BOT ששם היזמים השקיעו את כספם, הקימו את המעונות ומפעילים אותם במשך תקופה ארוכה. ניתנה פריסת תשלומים נוחה ללא ריבית והצמדה. ניתנה אפשרות ליציאה מיידית בחלק מהמקומות בהעמדת דייר חלופי. בנוסף לכל הסיוע לדיירי המעונות, ניתנה גם תמיכה אקדמית וסיוע אישי ורגשי - זה כולל שיעורי תגבור לסטודנטים שמתקשים, מחשבים ניידים, גישה לאינטרנט לסטודנטים שאין להם. סיוע רגשי ותמיכה פסיכולוגית הועמדו דרך דיקני הסטודנטים, וניתן גם סיוע מיוחד לליקויי למידה ולאוכלוסיות בסיכון.

שלומי, האם תוכל להציג מה התקדם מהדיון הקודם מבחינת הדיונים שלכם?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על המעקב. כמו שאמרנו לאורך כל הדרך, אנחנו חושבים שהמוסדות ברוב המקומות עשו את מרב יכולתם. אנחנו מפנים את רוב השיח והביקורת שלנו כלפי הממשלה והרגולטור. המיפוי שאנחנו קיבלנו מהות"ת נכון לשבוע שעבר כלל רק 11 מוסדות אקדמיים במדינת ישראל. הוא כלל את כל האוניברסיטאות. את המכללות הלא מתוקצבות הוא כמעט ולא כלל. אנחנו יודעם מה האזורים שבהם הפתרונות הוצעו. דיברו בוועדה הקודמת על אזורי קרנות מענקים. בחלק מהמקומות הבנו שזה לא קרן מענקים של ממש, זה מערך הלוואות. במקומות שאמרו שאין מימוש ואין ביקוש נכנסנו כדי לראות את הקריטריונים. ראינו שחלק מהקריטריונים לקבלת המענקים בחלק מהמוסדות הם לא ברי מימוש בכלל. במוסדות שעשו את זה בצורה נכונה ומדויקת המימוש היה גבוה. הדרישה שלנו פה היא שלא תהיה הבחנה. אם יש מוסד שמצליח לייצר את הפתרונות ומוסד שלא מצליח לייצר את הפתרונות, אז במוסד שלא מצליח לייצר את הפתרונות הממשלה והרגולטור צריכים להתערב ולתת את הפתרונות.

סוגיית המעונות היא אחד הדברים שאנחנו צריכים לדון עליהם כאן. הסוגיה של ה-BOT זו סוגיה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. אני לא נכנס אם זו אחריות היזם, המוסד או המדינה. נוצר מצב שברוב המקומות שבהם המעונות הם תחת אחריות ה-BOT עוד לא הגיעו פתרונות. יש מקומות שלאט לאט השיח התקדם מאז הישיבה האחרונה, הגלגלים קצת זזים, אבל עדיין זה לא קורה. אנחנו מבקשים שיהיה פה איזה יישור קו או איזו שהיא הבנה לאן אנחנו יכולים להתקדם, כי נוצר פה מהלך אי שוויוני שסטודנט ממוסד x מקבל פתרון, סטודנט ממוסד y לא מקבל פתרון.

אני רוצה להתייחס לנושא של דמי אבטלה. אתמול יצאו בהצהרה ראש הממשלה ומשרד האוצר על כך שמאריכים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד סוף מאי. אנחנו נמצאים עכשיו באמצע מאי. כל אותם צעירים, והסטודנטים נמנים בתוכם, הם קהל שבאופן כללי לא מקבל זכויות שוות בביטוח לאומי. הגיע הזמן לתת לזה התייחסות לאור הקורונה. צעירים מתחת לגיל 28 מקבלים אחוז נמוך משמעותית של דמי אבטלה. לכל אותם סטודנטים צעירים שאנחנו מדברים עליהם האוצר אומר שהם יסתדרו, גם למי שיכול להסתמך על ההורים שלו, שזה לא נכון ולא ראוי.

יש הורים שנמצאים עכשיו במשבר כלכלי.

ההורים נמצאים במשבר יותר עמוק עכשיו. ההתייחסות הזאת של האוצר כאילו הצעירים הם חלק מהמשק הכולל ולא צריך לתפור פה פתרון ייעודי, היא הסתכלות שהיא לגמרי שגויה. זה לא אומר שאם הם צעירים הם יכולים לעשות הכל. הם היו הראשונים שאיבדו את מקומות העבודה שלהם, כי רובם מתפרנסים מעבודות שמוגדרות כזמניות - מענף ההסעדה, מענף הברים, מענף חיי לילה, מענף אירועים, שאלה הענפים הראשונים שנעלמו יחד עם התעופה. אלה הענפים האחרונים שצפויים לחזור. כל אותה ציפייה מסטודנטים שגם ככה ידוע שהם נכנסים לגירעון של כ-10,000 שקל על כל שנת לימודים - מאיפה הציפייה שהם יסתדרו עכשיו?

אנחנו שומעים כבר חודשיים שהסטודנטים מטופלים, שיש קרנות להלוואות, אבל עדיין כ-100,000 סטודנטים מדווחים על עצמם כנמצאים במצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. כ-70,000 אומרים שהמצב שלהם הורע משמעותית. אנחנו חייבים לתת להם מענה. בתור התחלה צריך להאריך להם את הזכאות לדמי אבטלה, לפחות עד התקופה שהעבודות שמאפיינות את הסטודנטים יחזרו למשק. לתת להם דמי אבטלה עד סוף מאי כשהם לא יוכלו לעבוד עד סוף יולי, אם בכלל, זה לעשות צחוק ממגזר שלם של אנשים. סטודנטים זה לא איזה משהו אמורפי, זה עתיד המשק, אלה אנשים שצפויים להיכנס לעבוד ולשפר מקצועית את המשק. אנחנו פשוט מתעללים בהם.

אני רוצה לשים את הדגש על הסטודנטים מהפריפריה החברתית שהם לרוב גם מהפריפריה הגאוגרפית, כשמשתמע מזה שההורים שלהם נמצאים במצוקה עוד יותר גדולה. כשעיינתי במסמך שנשלח לחברי הוועדה, ראיתי שחילקו את הסטודנטים לכל מיני סוגים. אני מאמינה שבשביל שהסטודנטים שלנו ילמדו בצורה נכונה ויביאו את מה שמצופה מהם, צריך לתת להם תנאים של למידה. תנאים של למידה לא אומר שסטודנט צריך ללמוד ביום ולעבוד בלילה.

אני רוצה להתייחס לסטודנטים ערבים ולסטודנטים אחרים בגילאי 18 עד 20 שעבדו בעבודה לכל דבר, שילמו את כל מה שנדרש מהם מבחינת הביטוח הלאומי, אבל פתאום הגיעה הקורונה, השביתה את כולם, הוציאו אותם מהעבודה, ואין להם זכות לקבל דמי אבטלה. לא רק זה - הם מתבקשים לשלם שכר לימוד מלא, הם צריכים לשלם שכר מעונות מלא אם הם גרים במעונות, או שכר דירה אם הם שוכרי דירות. הרבה סטודנטים מהחברה הערבית לא זכאים למעונות, הם נאלצים לשכור דירה כיוון שהם גרים רחוק. הבעלים שמשכיר להם את הדירה לא מוכן לוותר על שום דבר. הגיע אלי מקרה של משפחה שיש לה שלושה ילדים שהם סטודנטים ולומדים בתל אביב. כדי להפר את החוזה הם צריכים לשלם 15,000 שקל. מדובר במשפחה שיש בה רק אבא שעובד, כשעכשיו הוא גם יצא מהעבודה שלו. אנחנו מדברים כל הזמן על איך לפתח את המשק. עכשיו אנחנו במצוקה על איך להחזיר את המשק. הסטודנטים האלה זה העתיד הכי קרוב של המדינה, צריך לתת להם את המענה המיידי.

אני מלאת תקווה שבדיון הזה, אחרי שלוש ועדות חינוך בנושא הזה וועדת כספים, יהיו לנו תשובות לדור העתיד של מדינת ישראל. הסטודנטים הם דור העתיד בכלכלה, בשוק העבודה. משר הביטחון ביקשתי לדעת - לא קיבלתי עד לרגע זה תשובה - אם הוא מתכוון לשחרר את כספי הפיקדון של החיילים המשוחררים, של משרתי השירות הלאומי והאזרחי. הכסף הזה יכול לסייע להם ברגע של משבר. אם הם לא מקבלים את הפתרון מהמדינה, אולי הם יוכלו לקבל את הכספים של הפיקדון. כמובן שעד לרגע זה לא קיבלתי תשובה משר הביטחון. פניתי גם ליושב-ראש המל"ג, שהוא שר החינוך, כדי לעודד את בעלי המעונות באמצעות המל"ג. אף גוף שקיבל את הניהול של המעונות לא היה עובר ללא אישור המל"ג. אל תכניסו את ראשכם מתחת לאדמה, אתם יכולים לבקש שלכל סטודנט תינתן האפשרות לבטל את ההתקשרות, כפי שאמרה חברת הכנסת אימאן, מול המעונות של הסטודנטים, ללא גבייה וללא קנס.

שמעתי כאן מצג שווא לגבי מה שקרה באוניברסיטאות. אני רוצה להודיע כאן שעובדי המינהל לא עבדו, שהמעבדות לא היו פתוחות, ואני יודעת את זה משני הסטודנטים שיש לי. גם הספריות היו סגורות. לא היו הוצאות בתקופה הזאת בתוך המוסדות האקדמיים. לא יקרה שום דבר אם נירתם לטובתם של אותם סטודנטים ונסייע להם במשבר הזה, כי גם כך בשנה רגילה בלי משבר הגירעון הממוצע לסטודנט עומד על 10,000 שקלים. צריך לקחת בחשבון שרוב הסטודנטים משתכרים שכר מינימום. הם הראשונים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. 70% מהסטודנטים הם במשרה חלקית או שעתית. הפתרונות שיכולים לעמוד כרגע זה סיוע במענקים ובהלוואות. צריך להקים קרן הלוואות מיוחדת בערבות מדינה ללא ריבית לכלל הסטודנטים, לפרוס אותה לתשלומים, לא לסיים אותה אחרי שנה. צריך להגדיל את קרן הסיוע ולהאריך את ימי הזכאות לדמי אבטלה של הביטוח הלאומי עבור אותם צעירים מתחת לגיל 25 מ-50 ימים ל-67 ימים, הכל בהתאם לדרגה שלהם. אני מאוד מקווה שהפעם נצא עם תשובות, כי עוד ועדה ועוד ועדה והם רק מתבצרים בעמדות שלהם.

אני חושבת שנגרם עוול גדול מאוד לסטודנטים שאין להם את התשתיות ללמוד מרחוק. צריך לתת לאותם סטודנטים תגבור של השיעורים כשהם חוזרים ללימודים.

הודיעו לכמה סטודנטים באוניברסיטאות, למשל בבאר שבע, שהם לא חוזרים.

תרשו לי רגע להתייחס לעברי בתור מרצה באוניברסיטה העברית ובעוד שתי מכללות. המצב של הסטודנטים בארץ כבר הרבה מאוד שנים מהגרועים שיש בעולם המכונה מפותח. קודם כל, שכר הלימוד בארץ גבוה יותר בהשוואה לצרפת, לגרמניה, ואני לא מדבר על האוניברסיטאות הפרטיות שמכירים מארצות הברית. בחלק ממדינות סקנדינביה לא רק שהלימודים הם חינם, גם המדינה תומכת בסטודנטים באופן אקטיבי כך שהם לא יצטרכו לעבוד בזמן שהם לומדים. הסיבה השנייה שבגללה מצב הסטודנטים גרוע קשורה לנושא של הדיור. לא רק דיור של דירות שכורות, גם מעונות.

יש פערים. אתה יכול למצוא ב-940 שקלים לחודש, ואתה יכול למצוא ב-2,700. זה פשוט לא יאומן.

אני שמח שאת מעלה את זה, זו נקודה מאוד חשובה. קודם כל, המעונות יקרים יותר ממה שהם צריכים להיות. חלקם גם הופרט. כשהייתי סטודנט גרתי במעונות שהיו בבעלות האוניברסיטה. התשלום אז היה הרבה יותר נמוך. מאז רובם ככולם הופרטו, לכן המחירים יותר גבוהים. הייתה דרישה שהסטודנטים ישלמו ארנונה על המעונות בנוסף למה שהם משלמים כרגע. ממה שאני יודע, זה לא מומש, אבל התכניות האלו קיימות. כמו שאומרת בצדק חברת הכנסת שטרית, יש גם היררכיה, חלוקה מעמדית בין הסטודנטים בכל מה שקשור לנושא של דיור. יש דיפרנציאציה גדולה בין אוניברסיטאות למכללות – בעיקר הפריפריאליות. לימדתי המון שנים במכללת ספיר שאני מאוד אוהב. המצב שם, גם מבחינת ההיצע של מגורים וגם מבחינת הבעייתיות שיש באזור מבחינה ביטחונית, כלכלית-חברתית, הוא מצב חמור כבר שנים על גבי שנים. הסטודנט הישראלי, וזה מסיבות מוכרות, מבוגר יותר בהשוואה לסטודנטים אחרים ברחבי העולם. מאחר והוא מבוגר יותר גם יש לו צרכים גבוהים יותר. לפעמים אדם מתחיל ללמוד כשהוא כבר בעל משפחה, ואז יש לו יותר הוצאות. כל הדברים האלה מובילים לכך שהמצב שיצרה הקורונה הוא פי כמה יותר גרוע לסטודנטים שהם גם יותר מבוגרים וגם איבדו את פרנסתם. אנחנו צריכים לדרוש שתהיה התחשבות בסטודנטים, כאשר חלק גדול מהם הם סטודנטים ערבים, כדי שיוכלו לעמוד על הרגליים.

האחריות הזאת מתחלקת לשתיים. האחת, של המכללות עצמן שיכולות לעשות מעשה כמו שהאוניברסיטאות עשו, והשנייה, של האוצר. אם לא נסייע לאותם סטודנטים בפריפריה, ששם שכר הלימוד הוא הרבה יותר גבוה מאשר באוניברסיטה רגילה, יהיו בחוץ כמה עשרות אלפי סטודנטים שמחפשים עבודה, מובטלים, ומשרד האוצר יצטרך לשלם את זה בדרך עקיפה דרך דמי אבטלה.

הוצאות המוסדות האקדמיים ירדו בתקופה הזאת. תבואו בדברים עם בעלי המעונות כדי שיבצעו מעשה, משהו. אתם לא יכולים להגיד: מכיוון שהבעלים של המעונות הם אנשים פרטיים, לנו אין מה להגיד. תזכרו שאתם מספקים להם את הקליינטים - לעיתים קליינטים די בטוחים.

זה P.P.P – Public Private Partnership. זה שותפות. לא יכול להיות שאתה לא יכול לבוא לשותף שלך ולהגיד לו: זה המצב.

חד משמעית. המשימה הזאת היא לפתחם של ראשי המכללות, הם לא יכולים להיות נקיים מהנושא הזה.

זה חודשיים מקסימום. הם לא היו שם.

המדהים הוא שהאוניברסיטאות האחרות - אם זה העברית, באר שבע ותל אביב, באו לקראת הסטודנטים. יש לנו דוגמה מוחשית. תעשו מעשה. סכנה נוספת, אדוני היושב-ראש, מתחת לרדאר היא הסגל הזוטר. אני בטוח שעופר מכיר ומבין את זה יותר ממני. הסגל הזוטר במכללות בפריפריה מרוויח בין 30% ל-40% פחות בממוצע מהסגל הזוטר במכללות במרכז הארץ. אם הסגל הזה יפוטר, אם הסגל הזה לא יחזור לעבודה - לא יהיה מי שילמד. הכל מצוי בחבילה אחת. אני כבר לא מדבר על כך שמפטרים אותם פעמיים או פעם בשנה כדי שהם יאבדו את הזכויות שלהם. הגיע הזמן שנעשה מעשה. כשנחזור לפעילות שוטפת אני מתכוון לפעול בעניין הזה. אני זוכר את הימים שבאתם לוועדה הזאת כדי לבקש את העזרה שלנו. אם לא תעשו מעשה, אנחנו נזכור את זה, אנחנו לא נשכח.

זה דיון מעקב על נושא שעלה כאן בוועדה. אנחנו מוצפים בבקשות של סטודנטים - הן לגבי שכר הלימוד, הן לגבי שכר דירה. לגבי שכר דירה בשוק הפרטי, לדעתי צריך שיהיה מענק. לגבי שכר מעונות, לדעתי צריך שתהיה הנחה והתחשבות מצד האוניברסיטאות. צריך גם להקל בשכר לימוד בגלל כל הלמידה מרחוק. באוניברסיטה הפתוחה, ואני מקבל המון פניות, מאלצים לשלם שני סמסטרים בבת אחת. לא ענו להם על בקשות של מלגות מדצמבר 2019. קיבלתי פנייה מסטודנטית לסיעוד בבית ספר לסיעוד ששייך לאוניברסיטת תל-אביב. ביקשו ממנה לשלם את כל הסכום. יש כאן אטימות וחוסר התחשבות. אני מצטרף למשפט האחרון של חברי מיקי לוי. היו כמה פעמים שהאוניברסיטאות הגיעו כאן לוועדה ועמדנו לצידן. אם הן לא יטו אוזן לקריאות של כולנו ושל הסטודנטים, תהיה בעיה בעתיד.

אני מצטרפת.

שלושה הסכמים קיבוציים מיוחדים נחתמו לאור המשבר. אחד, עם הסגל הבכיר ועם המועצה המתאמת של הסגל הבכיר. השני, כל אוניברסיטה בנפרד עם ארגון הסגל הזוטר. והשלישי, הסכם מיוחד שנחתם בין ההסתדרות לבין האוצר והמדינה שהאוניברסיטאות הצטרפו אליו. בכל אחד מההסכמים האלה, בעיקר עם הסגל הבכיר והזוטר, הסגל האקדמי התחייב שהוא ממשיך ללמד עד תחילת שנת הלימודים תשפ"א, שהוא מחזיר את כל החובות שהוא צריך, כאשר בתמורה הוא מקבל שכר. הסגל הבכיר והזוטר קיבל שכר וימשיך לקבל שכר. לגבי הסגל המינהלי היו שתי פאזות. פאזה אחת, הגדרת עובדים חיוניים. פאזה שנייה, הגדרת עובדים שאינם חיוניים. ברור שהעובדים החיוניים שעבדו מהבית או הגיעו לאוניברסיטאות קיבלו שכר. העובדים שהוגדרו כלא חיוניים, שלא היו הרבה כאלה, קיבלו שכר, כשהשכר שלהם היה על חשבון ימי חופשה. אני אומר באחריות, כל האוניברסיטאות שילמו שכר כמו שתכננו.

עדיין יש הוצאות חשמל, ניקיון.

באוניברסיטת חיפה יש העסקה ישירה. עובדי הניקיון אצלנו ישבו בבית וקיבלו שכר.

נמצא איתנו עידו סופר מהאוצר, עידו, בסוף זה מגיע לפתחכם. בסוף יש פה שתיים או שלוש מטרות מרכזיות של מדינת ישראל. אחת זה לשמור על מערכת ההשכלה הגבוהה. ברור לחלוטין שבמערכת השכלה גבוהה של קצת יותר מ-300,000 סטודנטים, שטרם הכניסה למשבר נמצאה במשבר של ירידה במספר הסטודנטים, וקיימנו דיונים על העובדה שמספר הסטודנטים הולך ופוחת, ישנו חשש גדול מאוד שתמצא את עצמך עם הרבה מאוד סטודנטים שמפסיקים לימודים באמצע או לא נכנסים ללימודים בשנה הבאה. אתה חייב לשמר את המערכת הזאת מבחינת זה שהסטודנטים ימשיכו ללמוד ולא ינשרו, שזה פעם אחת, ופעם שנייה, לשמור על המצב הסוציאלי של הסטודנטים. הם נמצאים בתחתית שרשרת המזון, בתחתית התשלומים של דמי האבטלה. הם נמצאים במקומות עבודה שהם מקומות עבודה זמניים. רובם עובדים במסעדות, בברים ובכל המקומות שנפגעו הכי קשה בתקופת הקורונה. חלק נכבד מהמחייה שלהם מתבסס על טיפים. או שהם שוכרים דירות במחירים מופקעים, כשרבים מהם השאירו את הדירות וחזרו לגור אצל ההורים, או שהם גרים במעונות. אלה שגרים במעונות כבולים לפעמים בהסכמים בעייתיים.

יש שלושה פתרונות מרכזיים, שלושה צירים מרכזיים שבהם משרד האוצר היה צריך להיות מעורב. האחד, הקלות בשכר לימוד, מתן מענה לכל הנושא של שכר לימוד כדי שסטודנט ידע שאין לו שום בעיה בשכר לימוד – אם זה באמצעות הלוואה מסובסדת, מענק, פתיחת הקרנות של חיילים משוחררים. דבר שני, הקלה בעזיבת מעונות. נכון שהרבה יותר קל לכם במוסדות המתוקצבים, אבל אתם חייבים להיות מעורבים בכל מקום שבו יש הסכם בין האוניברסיטה לבין מעון. ברגע שיש הסכם בין האוניברסיטה לבין המעונות בשיטה של BOT אתם צד לעניין. משרד האוצר אישר את ההסכם הזה, המל"ג אישר את ההסכם הזה. ההסכם הזה נעשה על משאבים שהם משאבים ציבוריים. המעונות האלה הם משאב ציבורי שנתתם אותו לזכיין. נתתם את זה ל-25 שנה. תמצאו את הדרך – אם זה להאריך לו את זה ל-30, להאריך לו את זה מ-20 ל-25 שנים. תגיעו להסכמות, כדי שהסטודנטים לא יישאו בעלויות האלו. הדבר השלישי זה מענקים ישירות לסטודנטים ומתן דמי אבטלה שרבים מהם לא זכאים לו. אני אשמח לדעת מה עשה משרד האוצר מאז שבוע שעבר עד היום.

זה לא רק משרד האוצר. אנחנו עובדים במשותף עם הות"ת, עם התאחדות הסטודנטים ועם המוסדות. העברנו אתמול נתונים לוועדה בנוגע לסיוע שהמוסדות מעמידים לטובת הסטודנטים. יש מתוך הדבר כמה מסקנות. כשאנחנו נותנים ערבות מדינה, אנחנו נותנים את זה ממקום שבו מתקיים איזה שהוא כשל, ממקום שהבנקים או הגופים המממנים לא מספקים אשראי – אם זה לעסקים קטנים, אם זה לסטודנטים. כאן הדבר הזה לא מתקיים. גם במסגרת קרנות ההלוואה שהקימו המוסדות אנחנו רואים שהביקוש הוא לא גבוה. הקרן מעניקה הלוואות בתנאים מאוד טובים ביחס למה שקיים בשוק. משיחה שלי עם מי שאחראי על הקרן, אין שום מגבלת אשראי. כל סטודנט שמעוניין לקבל הלוואה בתנאים נוחים יכול לקבל את זה.

משתמשים בזה?

משתמשים.

הכוונה להלוואה לשכר לימוד, נכון?

שם זו הלוואה לשכר לימוד, אבל יש גם הלוואה לשכירים. אני לא אכנס לפרטים של הקרן, כי אני לא רוצה שיתפרש כאילו אני ממליץ לגביה. בקרנות האחרות של המוסדות אנחנו רואים שאין ניצול משמעותי. הלוואה של 15,000 לכלל הסוגיות האלו נפרסת לאורך שנים. ברוב ההלוואות הריבית מסובסדת. גם אם לא, מדובר על ריבית של שני אחוז על כל הסכום, שזה משהו שהוא יחסית זניח למי שלא נמצא במצב סוציו אקונומי חמור.

לגבי המעונות, ואני אומר את זה בצורה כנה, אני חושב שלא נכון שמשרד האוצר, הות"ת או המל"ג יתערבו. אני כן רוצה להסתכל רגע על היזמים, כי אנחנו כן רוצים לדחוף את בניית המעונות קדימה, אנחנו כן רוצים להרחיב את זה בשנים הקרובות. בסוף יזם צריך לבוא ולראות ודאות. אם פותחים את החוזה במקומות מסוימים ומאלצים אותו לעשות משהו שלא בצורה וולונטרית, הדבר הזה יכול לפגוע בנו בטווח הבינוני והארוך. כל מוסד מוצא בסופו של דבר את האפשרות לעזור לסטודנטים. אם יש צורך להיכנס לשיח עם מוסד פרטני, ות"ת וגם התאחדות הסטודנטים יודעים לעשות את זה היטב. כל המוסדות נמצאים כאן מתחת לאלונקה. אנחנו לא רואים פה איזו דווקנות של מוסד כזה או אחר שבא ואומר: אנחנו לא נדאג לסטודנטים. לא צריכים את נציג האוצר כדי להגיד להם שהם צריכים לדאוג לסטודנטים. הדיווח מור"ה וור"מ היה הנכון ביותר.

אולי הדיווח מהמוסדות הוא מדהים, אבל הדיווח מהסטודנטים הוא בדיוק הפוך. יש פה איזה פער.

תגיד לנו איפה האמת באמצע.

חבר הכנסת לוי, אני לא יודע לומר אם יש כאן דווקנות של המוסד או של BOT. אנחנו נבדוק את זה לפי הסטודנטים. במקום או במוסד שבו עולות בעיות משמעותיות, גם ור"מ, גם ור"ה וגם ות"ת ידעו לתת את המענה. זה לא שאני מתחמק כמשרד אוצר. אני חושב שזה לא נכון שמשרד האוצר יתחיל להיכנס לחוזים בין גורמים במשק, כי זה מסר לא נכון לעשיית העסקים.

הסטודנטים זה לא עסקים, השכלה גבוהה זה לא עסקים, אקדמיה זה לא עסקים.

אני מדבר על ה-BOT.

עידו, אתה מדבר על ההלוואות שלא מנוצלות, על כל מיני קרנות סיוע. זה שהן לא מנוצלות לא אומר שסטודנטים לא מנסים. מה הנתונים שלכם לגבי כמה הגישו בקשה לעומת כמה הצליחו שהבקשה תאושר?

במסמך ששלחנו, ואני מקווה שהוא הופץ גם לך על ידי הוועדה, כתבנו את הנתונים. אם הבעיה היא קריטריונים, אם הבעיה היא בירוקרטית והסכום מספק, הבעיה שלנו היא קטנה. כולנו הרי רוצים לבוא ולפתור את זה, זה הדבר הכי פשוט לטיפול. אם התאחדות הסטודנטים תציף את הדבר הזה, הדבר הזה יטופל מהר מאוד.

היום בערב אנחנו מקיימים ישיבה מקצועית עם ות"ת ועם התאחדות הסטודנטים. יצטרף אלינו גם פרופסור גיא הרפז מדיקני הסטודנטים. אם יש סטודנטים מרקע סוציו אקונומי נמוך שנמצאים בסכנת נשירה, אנחנו רוצים לבוא ולמנוע את הדבר הזה. אנחנו מתכנסים לשם. יש 250,000 סטודנטים בתואר ראשון, ואתם מכירים את ההתפלגות הסוציו אקונומית בעצמכם. אם אנחנו מקזזים את מי שהוא מעל סוציו אקונומי שש, את מי שלא עבד, או את מי שעבד ולא פוטר, אנחנו לא מגיעים למספרים של 100,000, 200,000 או 150,000. ככל שנאתר את האוכלוסיות שגם חברת הכנסת שטרית, גם חבר הכנסת רול ושאר חברי הכנסת מדברים עליהן, נוכל לבוא ולתת את המענה המהיר והנקודתי לאותם סטודנטים מרקע סוציו אקונומי נמוך. לשם אנחנו מכוונים. אנחנו רוצים להתכנס לדבר הזה. כרגע יש בינינו איזה שהוא פער נתונים שאנחנו צריכים לגשר עליו. אני מקווה שהיום בערב נגשר עליו כדי שנוכל להתקדם.

קודם כל, לא ראינו את הנתונים. זה כנראה הגיע לוועדה. הנתונים הכי עדכניים שקיבלתי לפני כמה ימים מהות"ת היו על 11 מוסדות במדינת ישראל. אני אשמח לראות את הכל. הפער שהציג עידו הוא כפול. קודם כל, אין פה התייחסות למוסדות הלא מתוקצבים במדינת ישראל.

הוועדה קיבלה את הנתונים האלה היום בבוקר.

זה היה לפי מה שנאסף, כולל מכללות לא מתוקצבות. זה נשלח על ידי ות"ת ב-01:00 בלילה, אחרי שנעשה מאמץ נוסף לאסוף עוד נתונים. ברגע שזה יושלם תקבלו עוד.

מעניין שאנחנו מקבלים את הנתונים רק עכשיו, אחרי חודש, כשמתחילת התהליך הם אומרים שיש את כל הפתרונות. אנחנו לא מדברים פה על משבר שרק תופס את השכבות החלשות. אני מזכיר שגם סוציו אקונומי שבע ואפילו שמונה בכל מיני שכונות במדינה זה מעמד ביניים. עידו, לא דיברנו על 200,000 סטודנטים. מיפינו כמה עשרות אלפים שאין להם רשת ביטחון, שהם רובם דור ראשון להשכלה הגבוהה. חלק מהם לומדים במוסדות הלא מתוקצבים שבהם אין מענקים, ששם ההוצאות יותר גבוהות. זה לא רק סטודנטים מהאוכלוסייה החרדית, הערבית או אלה שנמצאים בפריפריה החברתית, אלא חבר'ה שזו פעם ראשונה שיש להם זכות במשפחה שלהם להגיע להשכלה גבוהה. הם עובדים כדי לממן את עצמם לאורך כל השנה, הם לא נעזרים בהורים. בתקופה הזאת הם אלה שעוזרים להורים. על מה אנחנו נאבקים פה? עוד חודש כשתתחיל תקופת המבחנים אני יודע מה תהיה הדילמה - האם ללכת להיבחן כמו שצריך, או עדיף לחזור ולעבוד במלצרות, במסעדות, בנמל תעופה. הם ילכו לעבוד, כי יש להם מינוס של 15,000 שקל, 20,000 שקל. אנחנו לא נרגיש את האפקט הזה עכשיו, זה לא יהיה בתקופה שלי או שלכם. אנחנו רגישים לקופה הציבורית, שקל לא יצא למקום שהוא לא צריך לצאת, אבל אני לא הולך להתפשר על אף סטודנט שנפגע מהמשבר הזה. אם יהיה סטודנט אחד שבעוד חודש וחצי יתלבט אם ללכת להיבחן או ללכת לעבוד כדי להשלים את המינוס, אנחנו נמשיך להיות ברחובות. אנחנו לא נפסיק עד שכל הסטודנטים יקבלו רשת ביטחון מלאה.

אין בינינו שום מחלוקת על כך שהסטודנטים הם נכס אסטרטגי, על כך שהם ההון האנושי והעתיד של המשק הישראלי בהרבה מאוד מובנים. אני מטפל בסוגיית העצמאיים, בעולם העסקים הקטנים ובאלף ואחד דברים אחרים. אם אתה שואל אותי האם השקל השולי צריך להגיע לסטודנט שהוא בסוציו אקונומי שמונה או צריך להגיע לעצמאי, אז התשובה שלי - -

הוא גם לא מגיע לעצמאי.

ראית פעם סטודנט שצריך לעזוב לימודים משום שהוא לא יכול לממן את הלימודים?

יש הסכמה רחבה בנוגע לסטודנט ממעמד סוציו אקונומי נמוך. כשמדברים על סטודנט ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, ואנחנו יודעים שיש הלוואות נגישות ללא ריבית ועם פריסה, אז יש כאן שאלת מדיניות קשה.

השאלה אם נעשה משהו למוחלשים.

שלומי אמר שיש כ-50,000, כ-70,000 שנמצאים במשבר.

הקשבתי לתשובה של עידו. הוא אמר שהעניין זה איפה לשים את השקל השולי שיש למדינת ישראל. אני לחלוטין לא מקבל את העניין שזה שקל שולי, כי עד עכשיו ההשקעה הישירה שעשתה המדינה במגזר העסקי, בגני הילדים, בסטודנטים, היא פחות משני אחוז תל"ג. להזכירכם, אחוז תל"ג זה 14 מיליארד שקל. באירופה אנחנו מדברים על 15%, על 20% תל"ג. בארצות הברית - 15% תל"ג. הם עוברים מ-105% חוב תוצר ל-122% חוב תוצר בארצות הברית. מדינת ישראל רחוקה מאוד מדיון על שקל שולי. הדיון צריך להיות איך אנחנו משקיעים את משאבי המדינה, איך מאיצים את הצמיחה וחלילה לא מייצרים האטה ביכולת לממש את הפוטנציאל של המדינה. צריך להתעקש על כל עסק, על כל עצמאי, להגדיר יעד, כשעוד לא שמעתי שהאוצר אומר אותו.

עוד לא שמעתי את האוצר מגדיר יעדים באופן כללי.

במשבר הזה לא שמעתי. במערכת הבריאות כן הגדירו - נלחמים על כל מונשם, מוודאים שיש לנו מספיק מכונות הנשמה לכל אדם אם יזדקק לכך. לא שמעתי את האמירה הזאת לגבי העצמאיים, לא שמעתי את האמירה האת לגבי עסקים קטנים, בינוניים, גדולים, אלה שהם בסכנה קיומית או פצועים קשה. וגם לא שמעתי איך יוצאים מהמשבר הזה כמה שיותר מהר. המדינה ממילא שותפה לעסקים האלה, כי אנחנו לוקחים מהם מס הכנסה, אנחנו לוקחים מהם מע"מ. בעת מצוקה ומשבר צריך לדעת להשקיע בהם. לעזור בתמיכה ישירה לעסק זו לא הוצאה, זו השקעה. צריך לשים את זה מחוץ לתקציב 2020,2021 כי זה קשור לקורונה. בדיוק באותה נשימה, באותה צורה ובאותה התייחסות צריך להתייחס לסטודנטים. אסור שיקרה מצב שסטודנט מפסיק את הלימודים שלו בגלל משבר הקורונה. זה צריך להיות יעד. אנחנו יודעים שיש קורלציה גבוהה בין הצלחה בחיים לאחוז ההשכלה. אם חלילה אנשים לא ימשיכו בהשכלה הגבוהה ולא יסיימו את התואר, המדינה תשלם מחיר. הדיון כאן, וסליחה שאני אומר, הוא לא על השקל השולי. אם יש דיון על השקל השולי, אז אין השקעה טובה יותר מזו. זו לא הוצאה, זו השקעה.

אין בינינו שום מחלוקת באמירה הזאת של ההשקעה. זה לא קשור לשני הדברים.

אני שמח לשמוע. אם אין לנו מחלוקת, אז צריך להגדיר באוצר שנלחמים על כל סטודנט. צריך ללכת לתחקר, להקשיב מה אומרים הסטודנטים, לצאת מהקופסא, לתת להם מענה אמיתי, מענה שבפועל הם אומרים לנו: כן, זה פותר לנו את הבעיה. עד שזה לא קורה אסור לעזוב את זה.

את הסיסמאות כולנו יודעים, כולם מכירים. כולם יגידו שהסטודנטים חשובים, שמערכת ההשכלה חשובה להם. במילים אתם נדיבים. גם בדיון על הגיל הרך יש נדיבות במילים. מעשים - זה אפילו לא קמצנות, זה בונקר. אתם משחקים בונקר. אתם לא מבינים שמי שהיה לפני חודשיים במצב סוציו אקונומי שבע - הוא כבר לא. אתם לא יכולים לתמחר את זה לפי מה שהיה בפברואר, או לפי מה שהיה בספטמבר כשבדקתם את התנאים שלהם - אם זה הורים לילדים בגיל הרך, אם זה סטודנטים. אתם לא מבינים עד כמה עולמם של אנשים נשבר - אם זה ההורים שלהם שנמצאים במצב שהם לא יודעים אם תהיה להם עבודה מחר בבוקר או העסק שלהם שורד, אם אלה סטודנטים שחיו על שקלים בודדים ונמצאים היום באוויר. אותם סטודנטים לא יודעים מתי הם חוזרים לעבודה, הם לא יודעים אם תהיה להם עבודה, הם לא יודעים אם תהיה להם פרנסה, הם לא יודעים מאיפה הם משלמים שכר לימוד, הם לא יודעים מאיפה הם משלמים שכר דירה, הם לא יודעים מאיפה הם קונים אוכל. גם לא כולם יכולים לחזור לגור בבית של ההורים, כי גם ההורים נמצאים במצב שהם לא יודעים מה יהיה מחר בבוקר. זה האירוע. זה לא איזה אירוע נקודתי שבו אתה אומר: אני אפתור את זה פה עם קרן, שם עם קרן. אתם תמצאו את עצמכם בעוד חצי שנה עם מערכת השכלה עם רק 50% מהסטודנטים שימשיכו ללמוד. מה יעשו המוסדות? אתם תיתקלו בבעיה מול המרצים, מול המחקר ומול פקולטות שייסגרו. שם אתם תהיו. אתם פשוט לא מנהלים את האירוע הזה מתוך הבנה. גם לא הגדרתם יעדים, חוץ מלהגיד לנו שההשכלה הגבוהה זה דבר חשוב. זה לא יעד. תגדירו איך אתם רואים את מערכת ההשכלה הגבוהה בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד חצי שנה. אתם צריכים לתת מענה לסטודנטים בשני הפרמטרים. אתם מדברים על מענקים נמוכים. סטודנטים לא חיים ממשכורות של עשרות אלפי שקלים. זה גרושים מבחינתכם, זה גרושים מבחינת הסיוע המיידי. אגב, הם גם לא זכאים לדמי אבטלה. הם לא נמצאים בשרשרת המזון שלכם של הסיוע. הם נשארים בלי כלום, ערומים לגמרי.

אל תתנערו מנושא המעונות. זה לא להתערב בהסכמים או להתערב במערכים חוזיים בשוק הפרטי. ממש לא. זה חוזים שלכם. כשאתם צריכים משהו לנושא ה-BOT בכל ההסכמים שיש לכם מול זכיינים כאלה ואחרים, אתם יודעים יפה מאוד להתערב, לפתוח את ההסכמים ולהגיד: אני בפרויקט הזה דורש מהזכיין עוד משהו, תתמחר לי. גם בעניין הזה של המעונות שבו עם הזכיינים, תגידו להם: בואו נגיע לעמק השווה. חלק מזה האוצר יצטרך לתת בכסף, חלק מזה הוא יצטרך לתת בזמן. הרי זה משאב ציבורי. אני מאמין גדול בפרויקטים של ה-BOT. אתם צריכים לבוא לשותף שלכם שקיבל להפעיל את המעונות האלה ל-20,25 שנה, לשבת ולהגיד לו: בואו נראה איך אנחנו דואגים ביחד לסטודנטים. חלק מזה יבוא מאוצר המדינה, חלק מזה יבוא מזה שאתם תתנו 22 שנה במקום 20 שנה. אתם עושים את זה כשאתם צריכים את זה לעצמכם. כשמשרד האוצר, כשמשרד הביטחון, כשהמשרד לביטחון פנים צריכים לעצמם, הם יודעים לעשות את זה. לסטודנטים זה חשוב. אם תפגעו בסטודנטים, תצטרכו לטפל אחר כך במרצים שלא יהיה להם למי להרצות כי לא יירשמו סטודנטים לשנה הבאה. אתם חייבים להוציא את הראש מהחלון, לראות מה קורה מחוץ לבניין שלכם, כדי להבין שאתם חייבים לפעול פה אחרת מאיך שפעלתם לאורך כל הזמן. זה לא אירוע רגיל. כל סל הפעולות הרגילות שלכם בתקופה רגילה לא שווה שום דבר עכשיו. תצאו מהקופסא. חברי הכנסת מכל סיעות הבית באים לפה פעם אחר פעם, כל אחד עם רעיונות אחרים, אבל אתם ממשיכים את אותו סל כלים, ממשיכים לתת את אותו דבר. כשכבר אתם מחליטים לשנות כיוון, אתם עושים את זה מעט מידי ומאוחר מידי. אנחנו נראה את זה גם בעסקים. מהיום הראשון למשבר אנחנו אומרים לכם: תפצו לפי אובדן מחזור. אגב, אותו פיצוי לא התחיל לזרום למשק. חודשיים אחרי אתם מתחילים את זה, אבל גם אז אתם עושים את זה בסל קטן מידי. אם הייתם באים מוקדם, היינו נותנים לכם מבחינת תקציב המדינה. אמר פה נכון חבר הכנסת ברקת, תשפכו עכשיו כסף. אתם צריכים לטפל במשבר הזה ולכבות את השריפה הזאת עם סופר טנקר. מה שאתם עושים זה פורסים טפטפות. זה לא הפתרון. אני רוצה שיושב-ראש התאחדות הסטודנטים והאוצר ישלחו עדכון בכתב על תוצאות הפגישה מהיום בערב. העדכון בכתב הזה יועבר לוועדה. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.