פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים (זמנית)
10/05/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת הכספים (זמנית)
יום ראשון, ט"ז באייר התש"ף (10 במאי 2020), שעה 10:00

הפעלת הגנים הפרטיים לגילאי 0-3 בשל משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
אחמד טיבי
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
אורית פרקש הכהן
קטי קטרין שטרית

ניר ברקת
אימאן ח'טיב-יאסין
עופר כסיף
שלמה קרעי
עידן רול
סמי אבו שחאדה

איציק דניאל - רכז העבודה, משרד האוצר

חגי פורגס - מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חיים ביבס - יו"ר מרכז שלטון מקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות,

שולמית ביסמונובסקי - ד"ר, מנכ"ל, ארגון גני הילדים הפרטיים

אחז אגם - יו"ר ועד הגנים הארצי

חיים יאיר מנחם - מנכ"ל "אימא" - איחוד מעונות ארצי

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



הפעלת הגנים הפרטיים לגילאי 0-3 בשל משבר הקורונה

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת הכספים. היום 10 במאי, ט"ז באייר התש"ף. הנושא הראשון: הפעלת הגנים הפרטיים לגילאי אפס עד שלוש בשל משבר הקורונה.

ביום חמישי פנה אלי חבר הכנסת ביטון בבקשה לחסות שמו של אדם בפרוטוקול, זאת בהתאם לסעיף 120(ד)(4) לתקנון הכנסת. כדי לחסות שם של מישהו שעשוי להביא לזיהויו, צריך אישור בכתב מיושב-ראש הכנסת. פניתי ליושב-ראש הכנסת בהמשך לפנייה הזאת, והוא אישר את הבקשה. בהתאם לסעיף 120(ד)(4) לתקנון הכנסת, אושרה בקשת חיסיון שמו של האדם שחבר הכנסת ביטון הזכיר בישיבת הוועדה הזמנית בענייני כספים ביום 26 במרץ, בנושא: סקירת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. תשומת הלב לעניין החיסיון בפרוטוקול.

קיבלנו התחייבות ממשרד האוצר שעד יום שלישי שעבר יונח חוק יסודות התקציב על שולחן הוועדה, כדי לקדם את קרן ההלוואות לעסקים בסיכון, כדי לענות על דברים שעלו פה מקרב חברי הכנסת – אם זה סיוע לרשויות, אם זה נושאים אחרים. לא הונח שום חוק בשבוע שעבר על שולחן הכנסת, וגם החוק, אותו חוק יסודות התקציב שמכוחו יהיה סיוע מוגדל כך שאפשר יהיה לתת עוד סיוע לעסקים, לצערי לא הגיע. לא רק שזה לא הגיע, גם פורסם תזכיר חוק להערות הציבור עד ליום שלישי בערב. להערכתי, ההצעה הזאת תונח על שולחן הכנסת בסוף השבוע הזה או בתחילת השבוע הבא, מה שאומר שהסיוע יתעכב עוד. כל יום שעובר, ואת זה צריך להבין, עוד עסק הולך לעולמו, עוד בן אדם מאבד את פרנסתו, עוד אנשים לא יודעים מה ילד יום – אם אלה הורים לילדים, סטודנטים, מובטלים שלא יהיה להם מקום לחזור אליו. אני לא מצליח להבין את קצב העבודה בנחת רוח שהממשלה מתנהלת במשבר הזה. יש גופים שהם על סף קריסה.

לא הבנתי את הקשר בין חוק יסודות התקציב לפעולות בקורונה. אישרנו פה הרבה פעולות.

אישרנו פה הרבה פעולות. הם צריכים הגדלת תקציב לצורך הפעולות הנוספות.

מעבר למה שעבר?

כן, מעבר למה שאושר. צריך לזכור שהממשלה עובדת בתקציב של אחד חלקי 12 שהוא מלכתחילה תקציב נמוך מהרגיל. כשרוצים להקים קרן של ארבעה מיליארד שקלים לטובת עסקים בסיכון עם 50%,60% ערבות מדינה, כפי שהתחייב בפניי שר האוצר, צריך עוד תקציב. בשביל העוד תקציב הזה צריך לשנות את חוק יסודות התקציב. כשראש ממשלה מתחייב על מיליארדי שקלים לטובת סיוע בשביל החזרת עובדים לעבודה, זה מצריך עוד תקציב. התקציב הזה חייב לעבור דרך הכנסת. אין מה לעשות, אי אפשר להימלט מהבניין הזה. עדיין לא.

שם העבירו את זה דרך חוק משק המדינה. פה יעשו את אותו דבר?

אותו דבר. כמו שאתם יודעים, נתנו להם מסלול ירוק, רק שלצערי העסקים שמחכים לקרן הסיוע בערבות מוגדלת של המדינה ימשיכו להמתין עוד זמן רב. צריך להבין, רק אחרי שאנחנו מאשרים פה את החוק מתחילים לעבוד על ההסכמים מול הבנקים ומול גורמים אחרים. עד שאפשר יהיה לקחת הלוואות ייקח עוד זמן ארוך.

אותם שישה מיליארד שאישרו לגדולים - זה לא צריך לעבור מפה? זה כבר אושר?

לא, גם זה צריך לעבור מפה.

כולם תקועים.

יש כותרות על הסיוע, רק שסיוע דה פקטו לא ייצא עד שלא ייגמרו התהליכים האלה. מה שהתחייבו בפנינו שיונח על שולחן הכנסת בשבוע שעבר, הונח כתזכיר חוק בסוף השבוע להערות עד יום שלישי. זה יאושר ביום שלישי בלילה או ביום רביעי בממשלה. אני מעריך שרק ביום רביעי, חמישי זה יונח על שולחן הכנסת. זה נראה כאילו זה מתנהל במצב עניינים רגיל, אבל צריך לזכור שיש אנשים שנמצאים על סף קריסה. הבוקר דיברה איתי אורנה שמעוני שמפעילה את בית אייל לזכר בנה בצפון.

הוא קורס, הוא עומד להיסגר.

מתחם שלא לוקח שקל מהמדינה. הוא נותן טיפולים לאנשים עם מוגבלות מצד אחד, ומצד שני הוא מפעל הנצחה לזכר חיילים שנהרגו בלבנון. אנחנו מציינים עכשיו 20 שנה ליציאה מרצועת הביטחון. המפעל הזה ייסגר. אם הוא לא יקבל סיוע מיידי של חצי מיליון שקל, שזה כל הסיפור, הוא ייסגר. אם כולם מתנהלים בנחת רוח, בסוף יקרו פה דברים.

אני שמח שמערכת החינוך חוזרת לפעילות, אבל אני לא שמח שזה קורה בהדרגה, אני לא שמח מהקצב. ביום שלישי יציינו במדינת ישראל את ל"ג בעומר. אשתי מורה. מגיע למורים יום חופש ביום שלישי. אני פונה מכאן להסתדרות המורים, שאני וכל חבריי חברי הכנסת עומדים לצידם על מעמד המורה במדינת ישראל, לעשות מעשה, לא לוותר על מה שמגיע, אבל להגיד: אנחנו, לאור המצב, נלמד הפעם בל"ג בעומר, ונתחשבן בהמשך. ישבנו כאן בכנסת לפני שנתיים על תכנית לקיצור החופשים, על שינוי המתווה של החופשים שנותן מענה לכל הימים האלה, כולל ל"ג בעומר. את המריבות שלכם כרגע עם האוצר תנהלו בנפרד. אפשר ללמד בל"ג בעומר, כאשר על היום הזה תתחשבנו מול משרד האוצר בהמשך. אני בטוח שכל חברי הכנסת כאן יעמדו לצידכם במאבק שלכם על הנושאים שחשובים לכם. אגב, זה רק יעמוד לזכותכם. העובדה שילמדו בל"ג בעומר רק תעמוד לזכותם. הילדה שלי בת שלוש וחצי הלכה היום לגן. לחזור למסגרת אחרי כל כך הרבה זמן, בטח למסגרת כל כך מורכבת, מאוד מאוד קשה - קל וחומר כשאתה מתחיל יום כן, יום לא.

מסתבר שיש פה קבוצות שהמדינה מתייחסת רק לחלקן. היא מתייחסת רק לגנים המפוקחים שחיים בתוך בניינים של המדינה. יש עוד הרבה מאוד מעונות שלא חיים בתוך מבנים של המדינה. הנזק שנגרם להם הוא פי כמה וכמה.

הם מפוקחים.

נכון, הם מפוקחים. הם צריכים לשלם שכר דירה, הם צריכים לשלם בינוי, הם צריכים להחזיק את המקום ולשלם עליו ארנונה.

עסק לכל דבר.

הם נמצאים אחרונים בתור מבחינת משרד האוצר, כשהם אמורים להיות הראשונים בתור. בסוף אנחנו נמצאים במצב שיש פה ילדים מכמה סוגים. יש סוג א', יש סוג ב', יש סוג ג'. יש ילדים שלא הולכים היום לגנים – אם זה לגנים פרטיים, אם זה לגנים אחרים. אני רוצה לצטט אס אם אסים שקיבלתי. "בוקר טוב עודד, אלו מלודי בת שנה ושלוש ואורלי בת שנתיים ועשרה חודשים. שתיהן בויצ"ו כוכב הצפון. אחת התקבלה, אחת לא. לצערי לא אוכל לחזור לעבודתי עד ששתיהן תהיינה בגן. נודה לעזרתך על תיקון העוול". "שלום, שמי ליאור, אבא לנינה בת שנתיים וחצי שבגלל המתווה המרושע של הגנים המפוקחים לא תחזור היום לגן. כמוני יש עוד 50,000 משפחות. בבקשה זעקו את זעקתנו". שלום כבוד חבר הכנסת, אני אימא מודאגת שהבן שלה לא חזר למעון עדיין. לא נמצא לי פתרון בטווח הקצר. איך יכול להיות שבמדינת ישראל מקבלים החלטה כה הזויה בה ילדים מסוימים מסוננים בסלקציה ולא יחזרו לשגרה? מה הבסיס למהלך כל כך קיצוני?" שלום, הבת שלי יחד עם עשרות אלפי ילדים תישאר בבית עם ההורים בלי שום רוטציה, בלי שום תאריך יעד, שזאת הפקרות של משרד הרווחה. מה אנחנו אמורים לעשות? החברים של הבת שלי הלכו הבוקר למעון ויצ"ו, הבת שלי לא". מסתבר שגם במעונות שפותחים, רק 17 ילדים יהיו בכל מעון. החליטו שרירותית מי הם אותם 17. אני לא יודע מה הקריטריונים, אני לא יודע גם איך אפשר לעשות קריטריונים בתוך אותו גן. יש ילדים שרואים חלק מהחברים שלהם הולכים היום לגן, חלק לא. כדי שאנשים יחזרו למעגל העבודה, כדי שנחזיר את המשק לפעילות, צריך לפתוח את כל גני הילדים, צריך לאפשר לכל הילדים מסגרת. צריך למצוא לזה פתרון. נתחיל בהצעות לסדר.

בקושי מומשו 10 מיליארד מתוך ה-80 שהממשלה הביאה. כולנו יודעים שלא כל ה-80 מיליארד שקל הם של הממשלה, כי נכללים בכך גם כספי הבנקים להלוואות. ההצהרות והבקשות שלנו להעמיד קרן לעסקים שנחשבים "מסוכנים", כגון מסעדות וכו', לא מומשו. הרבה מהבקשות של ועדת הכספים לא מומשו. אני מציע לעשות איזו שהיא חבילה על פי דירוג של חשיבות. הממשלה מבקשת להגדיל את הגירעון ולהביא עוד 14 מיליארד שקל - זה ללא מקורות תקציביים – עבור שימושים של משרדי הממשלה. יכול להיות שלעת הזאת באמת צריך, אבל שיבינו, ועדת הכספים והכנסת הן לא חותמת גומי. אם הממשלה תביא לאישור 14 מיליארד שקל אבל לא תממש את כל ההבטחות ואת כל הסיכומים שהגענו אליהם בעמל רב, בוועדת הכספים אני אצביע נגד. החוק הזה אמור לבוא עם פטור מחובת הנחה בחקיקה מהירה. זה לא יקרה אם לא נממש את כל ההבטחות של ועדת הכספים לציבור הרחב.

אני לא מפסיק לקבל, כולל במסמכים כתובים, פניות מאזרחים על כך שהבנקים מעלים להם את הריבית אחרי האישור העקרוני. עודד, יש הבטחה שניתנה לך שלמי שמחזיק בידיו אישור עקרוני הבנקים לא יעלו את הריביות. לאדם שמשך רק חלק מהמשכנתא הבנקים מודיעים שהחלק האחרון יינתן רק אם הוא יחתום מחדש על ריביות חדשות. מה אנחנו מצפים ממנו? שיבטל את העסקה וישלם ביטול חוזה? אדוני היושב-ראש, תוציא שוב פעם מכתב.

כשתביא את הפניות עצמן, אני אביא אותן בשם ועדת הכספים למפקחת על הבנקים.

אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, נושא שאנחנו מזכירים אותו שוב ושוב הוא שביתת הרשויות הערביות. יש מצוקה ויש משבר. אי אפשר להשאיר את הרשויות הערביות ואת הרשויות הערביות-הדרוזיות ללא פתרון, ללא מענה, ללא הקשבה. כל מה שהרשויות הערביות דורשות זה 70 מיליון שקל לחודש. לשלושה חודשים זה יוצא 210 מיליון שקל. אנשים במצב כלכלי ירוד, הם לא ששים לשלם ארנונה. אחרי ההצבעה בוועדת הכספים על חוק משק המדינה, הדיונים שהתנהלו בין משרד האוצר, השלטון המקומי ומשרד הפנים התעלמו מהמצוקה של הרשויות הערביות. בימים האחרונים התקיימו פגישות בין מודר יונס וחבריו לרונן פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל בלי תוצאה. שוחחתי עכשיו עם חיים ביבס. לפני שעה שוחחתי עם שר הפנים. בסוף השבוע שוחחנו עם שאול מרידור. מישהו מושך את המגעים האלה ולא מכריע. אני לא מבין מה הבעיה להציב 210 מיליון שקל מתוך המיליארדים שמתכוונים להביא לכאן בשבוע הבא. אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, לחדש את ההתחייבות שלך לתמוך ולהתנות כל כסף וכל העברה שתגיע לכאן בפתרון הבעיות של הרשויות הערביות והערביות-הדרוזיות.

אני רוצה להתייחס ולהדגיש את הנקודה שהעלה חברי חבר הכנסת אחמד טיבי. מאז יום שלישי יש שביתה כללית ברשויות הערביות, ומאז יום ראשון שעבר, כמעט שמונה ימים, יש שביתה ברשויות הערביות-הדרוזיות. אין אצלנו הקלות בפתיחת העסקים. המצב הכלכלי קשה מאוד בישובים הערביים. אני חוזר ומבקש שיינתן סיוע מיידי לרשויות הערביות. כמו שאמר חברי אחמד טיבי, אנחנו נעצור כל העברה נוספת. צריך לזכור ולציין שתקציב הקורונה עבר אך ורק בזכות הרשימה המשותפת. אנחנו לא נפקיר את הרשויות הערביות .

קיבלנו פניות רבות מהרבה ישובים ערביים. פנו אלינו במיוחד מכפר קאסם. אני אומר לך, אף בנק לא נתן אף הלוואה מקרן ההלוואות לשום עסק בכפר קאסם. יש עוד עסקים בישובים ערביים שלא מקבלים הלוואות. אני מבקש לקיים דיון ספציפי ומיוחד על כפר קאסם, כי שם יש עשרות פניות שלא נענו בכלל.

ביום שישי האחרון התקיימה ישיבה רבת משתתפים במשרד הבריאות של המועצות הלאומיות לבריאות, שם הוחלט לפתוח את טיפולי הפוריות. אחרי המכתב שחתמו עליו חברות הכנסת והשרים לראש הממשלה ניתנה הוראה לקיים דיון, ואכן קוים הדיון, רק שהקופות לא מוציאות טופס 17. אם אין טופס 17, אותה מטופלת לא יכולה לקבל טיפול בבתי החולים ובמרפאות. בתקופה הזאת של הקורונה הקופות השאירו באמתחתן הרבה מאוד כסף, הן לא הוציאו טופס 17. אני לא מתכוונת להרפות, אני אוציא מכתב לשר הבריאות, אני אבקש דיון בנושא הזה. צריך להסב את תשומת הלב לנושא החשוב הזה.

ביום חמישי האחרון נפגשתי עם התאחדות ההורים של ישראל, שמעתי את המצוקות הקשות של ההורים עם פתיחת הלימודים מחדש. הורים רבים לא חוזרים לשוק העבודה. אני יודעת שהמורים ועובדי ההוראה עובדים בתנאים קשים מאוד, בתנאים בלתי אפשריים. יש לי נכד שאמרו לו שהוא יהיה בגן ביום רביעי, חמישי ושישי. הכלה שלי לא יכולה לעבוד בראשון, שני ושלישי, שזה אבסורד. יש היום פתרונות שלא חשבו עליהם, כמו פתיחת המתנ"סים. במתנ"סים אפשר לקיים לימודים. 30,000 עובדי המתנ"סים נמצאים כיום בחל"ת, אפשר להיעזר בהם, הם באים מתחום החינוך הבלתי פורמאלי. פשוט צריך להיות קצת יותר יצירתיים.

אני שוב אדגיש את הנושא של הרשויות הערביות. החברה הערבית ספגה מכה מאוד מאוד רצינית בנושא הכלכלי. אנחנו יודעים שביום שאחרי נישאר בבעיה מאוד רצינית מבחינת המצב הכלכלי - לא רק בעסקים, אלא בכלל בתוך החברה הערבית.

אנחנו לקראת חג עיד אל-פיטר, אחרי חודש שלם של צום. השמחה של החג זה שיהיו בגדים לילדים. אני מבקשת שהביטוח הלאומי ייתן למשפחות מענק חד פעמי לקראת החג, במיוחד לילדים.

נושא שלא קיבל מענה זה הנושא של עובדות המשפחתונים והמועדוניות. הן נפלו בין הכיסאות - הן גם לא יצאו לחל"ת וגם הן לא עצמאיות. יש כאלו שגם מפרנסות משפחות, לרוב במשפחות חד-הוריות.

נושא נוסף, שוכרי הדירות בשוק פרטי. יש הרבה משפחות בהרבה מגזרים, לא רק בתוך החברה הערבית, ששוכרות דירות. מדובר במשפחות קשות יום. המשפחות האלו הן לרוב בלי הכנסות. צריך לדאוג להסדר מסוים בנושא הזה – אם זה דרך הרשויות, אם זה דרך הממשלה, אם זה דרך הארנונה. צריך למצוא משהו כדי להראות להם שהם שייכים לעולם הזה, לחברה הזאת, למדינה הזאת, להראות להם שמישהו איכפת לו מהם.

אני רוצה לצדד בנושא של המרכזים הקהילתיים, שזה נושא מאוד רציני. 30,000 עובדים במרכזים הקהילתיים הוצאו לחל"ת והאוכלוסייה נשארה בלי שום מענה בלתי פורמאלי, בלי שום הפוגה. יש אפשרויות לעבוד גם מרחוק. כמו שהייתה למידה מרחוק, כך אפשר לעשות גם פה, רק ביתר קלות.

דיברתי יותר מפעם אחת על העסקים החדשים. דנו על זה גם במליאה, אמרנו שזה יחזור לוועדה. אני רוצה להזכיר את בעלי העסקים החדשים מסוף 2019 עד מרץ 2020. צריך לראות איך אפשר לעזור להם לשרוד. כולם יודעים כמה קשה לעסקים חדשים במדינה. לאלה שנפתחו בתקופת הקורונה יהיה הרבה יותר קשה. צריך לתת את הדעת על העניין הזה. אני אשמח לשמוע ממך, עודד, מתי יהיה על זה איזה שהוא דיון ונוכל להביא הצעות בעניין הזה.

מדינת ישראל יודעת להיות יעילה וגם חסרת תועלת במהלך הקורונה. הביטוח הלאומי – ציון תשע מתוך 10: 500 שקל לכל בית, כסף למיליון וחצי מובטלים, מקדמות, טיפול פרטני, המנכ"ל עונה. טיפול בעסקים – ציון חמש וחצי, נכשל בקושי. לבנק הפועלים אין כסף לתת הלוואות. הוא לא יודע לתת. אחרים לא נתנו את מה שהם חייבים. הבטחת לי, אדוני היושב-ראש, שתהיה הוראה של המפקחת על הבנקים שנותנים הלוואה של המדינה באחוז נמוך. אני חושד שנתנו הלוואות באחוזים גבוהים יותר במקום לתת את מה שהבנקים קיבלו מהמדינה. חלק רצו קדימה ומימשו את כל הכסף, חלק לא. זאת הבטחה שעוד לא קיימת.

החלק הראשון של הכסף נגמר. הם עכשיו כבר בנגלה השנייה של הכסף. כשיש לך 51,000 בקשות בסכומים של למעלה מ-35 מיליארד שקל, ברור לך שהבנק, ופה הטעות שעשתה המדינה, נותן קודם למי שלא צריך.

טיפול במגזר השלישי – כישלון חרוץ ברמה חמורה. העמדנו פה 200 מיליון שקל של מענקים לעמותות.

שקל לא הגיע.

רק ב-12 במאי זה ייפתח. את יודע מה גיליתי? שהכניסו את זה לפול הכללי. אין פנייה ישירה של העמותה ל-200 מיליון, הם נכנסים לבקשות הכלליות של העסקים. חלק מנערי האוצר אומרים לי: אולי הם יקבלו יותר מ-200. ביקשתי לשאול כמה עמותות קיבלו הלוואות עד היום, אבל לא קיבלתי תשובה. אין הפרדה בין עמותות. זה מגזר שהתאבד על הקורונה עם אלפי מתנדבים. אדוני היושב-ראש, אתה עושה בקרה על מגזר שלישי פעם שלישית בוועדה, אבל מצפצפים עלינו. אני מבקש שאת מה שהבטיחו לנו נביא עד הסוף.

הדבר הכי כואב זה 40,000 בתי אב – אם זה קשישים עובדים, חד הוריות עובדות, שבאו ואמרו שהם לא יכולים לקבל עזרה בקורונה כי הם גם מקבלים איזו שהיא קצבה וגם שכר. אמרו שבגלל הקצבה לא ניתן לתת להם העברה מביטוח לאומי.

הבטיחו לנו חקיקה.

ביקשנו לעזור בהוראת שעה רק לתקופת הקורונה – אם זה לאם החד הורית או לקשיש שעובד. 40,000 בתי אב זה כסף קטן. מה עמדת האוצר? התנגדות לתיקוני חקיקה. תבואו עם הוראת שעה זמנית רק לתקופת הקורונה. אחר כך יחזרו לכללים הרגילים, לא יהיה כפל קצבאות. האוצר פועל נגד האינטרס של החלשים ביותר.

כשאישרנו כאן את חוק יסודות התקציב, התנינו את זה בנושא של החיילים הבודדים - גרושים במונחים תקציביים. יש כסף. האוצר הקצה את הכסף, רק משרדי הממשלה רבים בינם לבין עצמם מי יוציא את הכסף ואיך. משרד הביטחון לא מסכים להביא את הנתונים למשרד לשוויון חברתי, המשרד ההוא עוצר את זה. בסוף הכסף לא מגיע ליעד. אני מדבר על חיילים בודדים שעלו לכאן, שירתו, סיכנו את החיים שלהם.

אין להם גם עורף כלכלי.

אין להם כלום. מדינת ישראל יורקת להם בפרצוף. זאת אחת הדוגמאות לאיך המדינה והממשלה מתייחסות פעם אחר פעם למי שהכי זקוק. אתה רואה את זה בעצמאיים, אתה רואה את זה בפרילנסרים, אתה רואה את זה בעובדים, אתה רואה את זה גם בחיילים הבודדים. כמו שאמרתי, יש לממשלה הזאת ראש - לב אין לה.

עודד, אתה קצת מתפזר.

אני לא מתפזר בכלל. משרד הביטחון והמשרד לשוויון חברתי רבים ביניהם על הרשימות. הכסף הוקצה, שלא יהיה ספק. זאת הדוגמה לחוסר היכולת של הממשלה לבצע.

אני רוצה לחזק את מה שאמר ידידי מיכאל ביטון, אני מסכים איתו לגמרי. האוצר ומשרדים אחרים מזלזלים, בזים, וראינו את זה גם בשפה. שמענו את ההתבטאויות של פרופסור אבי שמחון בשבוע שעבר, את ההתבטאויות כלפי המסעדן שאיבד את כל עולמו. פשוט בושה וחרפה ההתנהלות הזאת. לא רק שלא נותנים פתרונות, גם בזים לאנשים שנמצאים במצב הכי קשה.

אתמול פורסם ששני שליש מהעצמאיים לא קיבלו מענקים. תשימו לב, 30,000 עצמאיים שפנו לקבל מענקים קיבלו הודעה שהנתונים שלהם אבדו, שהייתה תקלה והם יצטרכו להגיש בקשות מחדש. איך הדבר הזה יכול לקרות? איך מאבדים נתונים ואחר כך מבקשים שיגישו מחדש עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בזה? ראינו שאין דרך שמקלה על הגשת הבקשות. 70,000 עצמאיים צריכים לשלם מס ערך מוסף עבור ינואר-אפריל, כשפתרונות אין.

אני חולק על מה שאמר היושב-ראש לגבי הנושא של המורים בל"ג בעומר. אני חושב שהמורים עושים עבודת קודש במשך כל השנה, וזה בלי קשר למשבר שאנחנו נמצאים בו. אין שום סיבה לבקש מהם להתנדב ביום כזה או אחר, בעיקר כשהמערכת מתייחסת אליהם בבוז ובזלזול. קודם שהמערכת כולה, ובעיקר האוצר, יתייחסו אליהם בצורה הראויה - שמורים יעבדו בתנאים הולמים, שיעבדו לא על ידי חברות קבלן כמו שקורה יותר ויותר, ורק אז אפשר יהיה לבקש מהם דברים שחורגים מהשגרה.

לגבי אותם חיילים בודדים, שכמובן אני מסכים לגמרי שצריך לעזור ולהירתם לאלה שמשרתים בתנאים לא פשוטים את מדינת ישראל, יש נקודת אור. אני לא יודע אם חברי הוועדה מכירים, אבל הוקצו מיליארד ורבע שקלים – זה יגיע בתזכיר לממשלה בהמשך השבוע. מאפשרים לחיילים למשוך חלק מסכום הפיקדון שלהם - כ-4,000 שקלים - לפני תום תקופת הפיקדון, לפני שיעברו החמש שנים, וזה בלי קשר ללימודים או לא לימודים, כדי שהם יוכלו לעבור את התקופה הזאת. הדבר הזה מסייע גם לחיילים בודדים.

לא הוקצו מיליארד וחצי שקלים. הכסף הזה שייך לחיילים.

הוא לא שייך לשנת התקציב הזאת.

העובדה שממשלת ישראל מתייחסת לפיקדון של החיילים כאילו היא עושה להם טובה ונותנת להם כסף - הפיקדון הזה הוא שלהם, הוא לא של הממשלה.

מבחינה תזרימית זה רק עוד חמש שנים.

הממשלה עושה תזרים על חשבון החיילים, היא לוקחת את הפיקדון הזה ונהנית מההפקדות. כשהיא נותנת להם עכשיו את ההפקדות, היא מוחאת לעצמה כפיים.

תמיד קל למצוא את הנקודות השליליות, אדוני היושב-ראש. אני חושב שיש נקודת אור בכך שמאפשרים להם למשוך חלק מכספי הפיקדון - כ-4,000 שקלים - לפני תום התקופה.

נכון לאתמול 180,000 עצמאיים נמצאו כזכאים במערכת החדשה והכסף כבר בדרך לחשבון שלהם. מדובר בחצי מהעצמאים שמיועדים לקבל. 180,000 זה מאוד מאוד משמעותי.

לגבי אבטלה מהיום הראשון, לגבי הארכת הפטור ממס רכישה, לגבי תקינה של אותם אלה ששינו סטטוס מעצמאיים לשכירים ואין להם תקופת אכשרה כשכירים – הדברים האלה נבחנים. אני מקווה שיהיו בשורות לנושאים האלה שהעלינו בוועדה. אני מנסה לקדם את זה דרך הגורמים הרלוונטיים.

אני מקדם פתרון של פדיון מוקדם של קופות גמל בפטור ממס. כולנו פה בוועדה מכירים היטב את חוסר החמצן התזרימי שיש כרגע למשק.

הוגשה על זה הצעת חוק.

הגשתי לזה הצעת חוק. גם עבדתי מול יושב-ראש שוק ההון. הפתרון הקיים הוא מגוון, הוא עוזר מאוד לצעירים, כי יש בו גם רכיב של פיצויים וגם רכיב של קרנות השתלמות. צריך להבין שבאיזון בין לשמור על חיסכון פנסיוני ארוך טווח לבין לעזור לציבור - בעת הזאת צריך לתת יותר אוטונומיה לציבור לומר: אוקיי, אתם, האוצר, לא נותנים לי מענקים מספיק מהר, אתם לא נותנים לי חמצן כלכלי, אולי אני לא אוכל לפתוח את שערי העסק שלי מחדש כשתיגמר הקורונה או כשאני יורשה לחזור לפעילות, לכן צריך לתת לי כל פתרון אפשרי. עשיתי עבודה יחד עם לשכת רואי החשבון וגופים נוספים, גידרנו את ההצעה הזאת בצורה כזאת שאין סכנה ליציבות של קופות הגמל, אין חשש למשיכה בהיקף גדול מידי. 10,000 שקל זה כסף שהוא משמעותי והוא לא הרה גורל למישהו שיש לו עוד 20,30 שנה לפנסיה. יש מתווה מאוד מצומצם שעוזר לחלק מאוד קטן של המשק, אבל משום מה, ואני עדיין בדין ודברים עם ד"ר ברקת, יש התנגדות למתווה הזה, יש התנגדות לאפשר לציבור למשוך כסף. אני חושב שצריך להיזהר מפטרנליזם מוגזם של המדינה במקומות האלה. אם בן אדם רואה לנכון למשוך את הכסף הזה, אנחנו חייבים לאפשר לו.

אפשר גם לאפשר חלקית, לא חייבים הכל.

יש קריטריונים מאוד ברורים. יש דין ודברים עם ד"ר ברקת, אבל אין מענה נכון לסוגיה הזאת מהאוצר כבר מעל לחודש.

אנחנו פותחים את הדיון בנושא שלשמו התכנסנו, וזה הפעלת הגנים הפרטיים בגילאי אפס עד שלוש בשל משבר הקורונה. משרד האוצר, תציגו את הסיכומים שהגעתם אליהם –את מי אתם מתקצבים, כמה אתם מתקצבים.

נושא מעונות היום והחזרה לשגרה של המסגרות לילדים הוא נושא חשוב מבחינתנו כמשרד אוצר. אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי שהמשק יחזור לפעילות כמה שניתן. ספציפית לגבי המסגרות לגילאי אפס עד שלוש, המגבלות הבריאותיות מאפשרות פתיחה של מעונות יום עד 17 ילדים בכיתה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלמסגרות האלו יש עלויות הסתגלות, לכן באנו בדברים עם המעונות המפוקחים, ששם נתנו איזה שהוא מענה שכבר יצא, ועם המעונות הפרטיים. ההבנות שלנו היו שיינתן מענק הסתגלות חד פעמי למעונות הפרטיים בהתאם למספר הילדים שהיו במעון טרם המשבר, מתוך נקודת הנחה שככל שהמעון קטן יותר, כך יותר קל לו לעמוד בדרישות הבריאותיות של מגבלת ה-17 ילדים בכיתה, וככל שהמעון גדול יותר, כך המגבלות מקשות עליו יותר לתפקד. המטרה שלנו היא לבוא ולסייע לאותן מסגרות, כדי שהן יוכלו לפתוח וכדי לאפשר להורים לצאת לשוק העבודה. ההבנות שהגענו אליהן מדברות על זה שיינתן איזה שהוא מענק שולי עבור כל ילד שנמצא בתוך המסגרת. מעון שנמצאים בו 30 ילדים - מהילד הראשון עד הילד ה-12 יינתן מענק בגובה 350 שקלים, מהילד ה-13 עד הילד ה-24 יינתן מענק של 700 ילדים, ומהילד ה-25 יינתן מענק של 1,200 שקלים.

חגי ממשרד העבודה והרווחה, תתייחס לדיפרנציאציה שיש בין מעונות יום מסוג אחד למעונות יום מסוג אחר, איך יש מפוקחים שמקבלים סכום אחד ומפוקחים שמקבלים סכום אחר. דבר שני, למה רק 17 ילדים מתוך כלל הילדים שרשומים לגן הולכים לגן? למה לא הולכים למתווה של חצי שבוע-חצי שבוע, או מחפשים פתרונות אחרים, כולל פתרונות מבניים?

יש כיום מסגרות לא מפוקחות, שאלו מסגרות שיש בהן עד 6 ילדים. המסגרות האלו לא מחויבות בשום דבר ממשרד העבודה והרווחה, אנחנו לא מפקחים עליהן. יש מסגרות שהן מסגרות מוכרות עם סמל. למסגרות האלו, שהן ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה וכו', יש הסכם ישירות מול המשרד, הילדים שם יכולים לקבל סבסוד מהאגף על ההשתתפות בשכר הלימוד. אלו מסגרות בסטנדרט גבוה יחסי, כי האגף, הרגולטור, מאוד קפדן לגביהן, יש לנו הרבה הנחיות לגביהן. יש מסגרות שהן מסגרות פרטיות ששוהים בהן 7 ילדים ומטה ועליהן חל חוק הפיקוח החדש מלפני שנה וחצי. חוק הפיקוח נכנס לתוקף בספטמבר האחרון. הרגולציה בשלב הנוכחי היא של חירום. אנחנו בודקים שם רישום פלילי של הצוותים, אנחנו נותנים הדרכות.

האם יש גם פיקוח על המחיר?

אין שם פיקוח על המחיר. הרגולציה שם היא מאוד מאד בסיסית, היא נוגעת לשמירה על חייהם של הילדים – אם זה רישום פלילי של הצוותים, אם זה הדרכות בעזרה ראשונה ובטיחות. אין שם פיקוח על מספר ילדים, על צוותים, על צפיפות, על היגיינה, על תברואה ועל מחיר.

יש עוד משהו בתווך, שזה ארגון א.מ.א.

מדוע הילד במסגרות המפוקחות שלא מתוקצבות מקבל פחות מהילד שנמצא במסגרות המפוקחות המתוקצבות? הרי בסוף אנחנו רוצים שהילדים יחזרו לפעילות. למסגרת המפוקחת הלא מתוקצבת יש הוצאות בשוטף מעבר למה שיש למסגרות האחרות – המבנה, שכר הדירה, התחזוקה. ביום שיצאנו למשבר הזה הן סגרו את האור, הוציאו את העובדים לחל"ת. מדוע הן מקבלות בדיפרנציאציה מהמפוקחות המתוקצבות?

המחיר המפוקח, שמגיע רק למעונות המסובסדים, רק למעונות עם הסמל שבהם שוהים כרבע מילדי המדינה, מתחשב בתשומות שהרגולציה דורשת מהם. אם אנחנו דורשים מספר מטפלות מסוים, זה דבר שמתומחר בכסף. בשוק הפרטי אין רגולציה על הדברים האלה, לכן העלויות משתנות - הן יכולות לנוע מסכומים נמוכים יותר, אולי בגלל שאין להם את ההנחיות שלנו, ועד סכומים יותר גבוהים, כי אולי הסטנדרטים שלהם הם הרבה יותר גבוהים מהסטנדרטים שלנו.

אני מדבר על השוק המפוקח, לא על שוק הפרטי. על השוק הפרטי אין בכלל פיקוח.

הם טוענים שיש עליהם פיקוח כמו על ויצ"ו. הם טוענים שאין שום הבדל בדרישות של המשרד כלפיהם.

יש מעונות מוכרים עם סמל – אם זה נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה וא.מ.א. א.מ.א זה סוג של התארגנות שיש לה סמל, היא מסובסדת ומוכרת.

היא מקבלת פחות.

הפיקוח על המחירים חל גם על א.מ.א.

אנחנו מדברים על הדיפרנציאציה בין המסגרות עם הסמל המפוקחות לבין האחרות בלי סמל שמפוקחות. הבנו שיש דיפרנציאציה בסיוע.

יש 500 ארגונים מפעילים - חלקם תחת א.מ.א, חלקם לא תחת א.מ.א, חלקם נעמ"ת וויצ"ו שמאוגדים יחד. יש כל מיני ארגונים שחוברים ביניהם, כאשר המשותף לכולם זה שיש להם סמל והמחיר שם מפוקח. במסגרות הפרטיות המחיר המפוקח לא חל. שם לאגף אין נגיעה בכלל.

ישנם מעונות מפוקחים שנהנים ממבנה מסובסד, מזה שאין להם עלויות שכר דירה, מזה שאין להם עלויות תחזוקה, וישנם מעונות מפוקחים שיש להם עלויות של שכירות ובינוי. אתם בהסכם פיציתם את כולם אותו דבר, כשברור לחלוטין שמי שיש לו עלויות של שכירות ובינוי נפגע ברמה כזאת שהוא לא יוכל לשרוד.

מדובר פה בשני מענקים. יש מענק שמפצה על התקופה שהמסגרות לא פעלו, ויש מענק קדימה על כל ילד שייכנס מעכשיו למעון. הסכומים חושבו בשיח בין הארגונים לבין אגף תקציבים במשרד האוצר. זה חושב לפי תשומות שיש להם.

גם עם א.מ.א ישבו?

יש שני מענקים שאנחנו נותנים למסגרות המסובסדות עם סמל.

אתה יודע שיש קבוצה מסוימת שהעלויות שלה הן שני x, ויש קבוצה אחרת שהעלות שלה היא רק x. איך אתה מקבל את זה שמי שיש לו עלויות כפולות מקבל את אותו סיוע כמו שמקבל מי שאין לו עלויות כפולות?

אמנם האגף למעונות יום הוא רגולטור של תחום מעונות היום, אבל יש דברים שהם לא בסמכותו של האגף להתעסק בהם.

לאגף יש עמדה?

התחום הוא לא תחום מומחיותו של האגף. הסכומים נקבעו בשיח בין הארגונים למשרד האוצר.

איך אתה חי עם זה שבתוך אלה שאתם מסבסדים כפול רק חצי מהילדים מקבלים מסגרת? איך נקבעו הקריטריונים מי כן ומי לא?

ההגבלות של משרד הבריאות מדברות על 17 ילדים בכיתה.

אנחנו מכירים את כל המגבלות ואת כל הנתונים. לילדים מגילאי שלוש עשו פתרון של חצי שבוע- חצי שבוע, כדי שלא יהיה מצב שיש ילד שהולך לגן ויש ילד שלא הולך לגן. איך פה קבעתם מי הם ה-17 ילדים, ומדוע השארתם עוד 17 ילדים בצד?

זה לא 17 ילדים בצד. הכיתות שלנו קטנות יותר. מדובר באזור 30% - אפילו פחות.

אז 10, 8 ילדים בצד.

הסתכלנו על הילד, על טובת הילד. ילד בן שנה הוא לא ילד בן חמש. היכולת של ילד בן חמש להסתגל לחצי שבוע במסגרת וחצי שבוע בבית גבוהה יותר משל ילד בן שנה. ילד בן שנה צריך יציבות, צריך פנים מוכרות, צריך לדעת שהוא לא מטורטר מבית למסגרת. טובת הילד היא זאת שעמדה לנגד עינינו.

מה היא טובת הילד שיודע שיש לו חבר שכן הולך וחבר שלא הולך? מה היתרון בזה שבמשפחה של שני ילדים ילד אחד קיבל מסגרת, ילד אחר לא? לא פתרתם את העניין של יציאה לעבודה, שזאת הדחיפה הכי גדולה של משרד האוצר כדי שאנשים יחזרו לפעילות.

נדרש לאזן בין כמה שיקולים. האיזון שמצאנו לנכון הוא שטובת הילד גוברת על פני החזרת כל ההורים לשוק העבודה. טובת הילד חשובה יותר בהיבט הזה. אנחנו נמנעים מפיצול של ילדים כשיש במשפחה שני ילדים באותו מעון. אם יש מקרה כזה, אתם מוזמנים להעביר אלינו ואנחנו נבדוק.

הקריטריון הוא גיל? 17 הילדים הצעירים ביותר בכל מעון חזרו?

טובת הילד בגילאי לידה עד שלוש שונה מגילאי שלוש עד שש.

שלוש עד שש זה לא במסגרת הרווחה.

יש לנו קריטריונים ברורים שנובעים מכוח קדימות שהחוק מחייב אותנו לתת. הקדימות הראשונה היא פעוטות בסיכון, שזה לפי חוק פעוטות בסיכון. הם הראשונים שיישארו במסגרת. אחריהם יהיו ילדים למשפחות חד הוריות, שזה גם כן מכוח חוק. אחר כך יש דירוג לפי היקף עבודה והכנסה לנפש - אנחנו מתחילים עם המשפחות הנזקקות שעובדות יותר, ובסוף מדורגים הילדים עם הכנסות גבוהות יותר והיקף עבודה נמוך יותר. הקריטריון הוא לא לפי גיל. זה לא כל הקודם זוכה, זה לא שרירותי.

אלה הקריטריונים של כניסה למעון של ויצ"ו, נכון?

אלה הקריטריונים של הכניסה למעונות המסובסדים.

הרי בסוף אתה חותך פה ילדים שעמדו בקריטריונים.

נכון.

יש לציין שגם המצב השתנה. היקף העבודה וההכנסה לנפש השתנו דרסטית עם הקורונה.

הנתונים שנגזרים הם מספטמבר או נתונים מאפריל?

מפברואר.

מה רלוונטי הנתון בפברואר אם יש ילד ששני ההורים שלו פוטרו מהעבודה באפריל או נמצאים בחל"ת?

אם היינו רוצים שהנתונים יהיו נכונים ליום חמישי, היינו נותנים תשובות עוד חודש בערך, כי לאסוף מסמכים, לקיים מנגנון של ערעורים, לבדוק את המסמכים, לקיים מוקד טלפוני, מערכת ממוחשבת - הדברים האלה לוקחים זמן.

אתם עובדים לפי נתונים לא רלוונטיים.

אי אפשר תוך יומיים לייצר מנגנון. יכול להיות גם הורה שיחזור לעבודה מחר אבל עם הכנסה מאוד נמוכה, לעומת הורה אחר שמשתכר פי שלוש וחזר יום קודם.

היושב-ראש, העלית את ההפרדה הלא הגיונית בין אותם מוסדות מפוקחים ומסובסדים לבין 700 המוסדות המפוקחים שמיוצגים על ידי איחוד המעונות הארצי. יש שם 50,000 ילדים. הם באו ואמרו לאוצר: תתגבר אותנו ב-50 מיליון שקל. בסוף הם היו חייבים להתפשר על 10 מיליון שקל, כדי להכניס מיידית 50,000 אלף ילדים. 10 מיליון שקל ל-50,000 יוצא עוד 200 שקל לילד. האוצר לא מוכן לשים 10 מיליון שקל. אתה מדבר על החיילים בודדים, על כמה מיליונים בודדים. 40,000 הקשישים והחד–הוריות – כמה עשרות מיליונים לקצבה חד-פעמית, שזה כסף קטן לחלשים ביותר. אגב, ה-50,000 שובתים.

זה לא כסף רק לחלשים, זה כסף שמצמיח את המשק.

המעונות הפרטיים המפוקחים לא עובדים. בוא ניקח את המשימות האלה עד הסוף, בוא נכריע אותן.

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר בתחילת הישיבה חבר הכנסת טיבי על כך שצריך לסגור את האירוע של המגזר הערבי. 140 מיליון שקלים מתוך 210 מיליון שקלים כבר תרמנו, כך שהמדינה צריכה להביא רק 70. אין שום סיבה בעולם שלא נסגור את האירוע שהתחלנו לטפל בו.

אי אפשר להשאיר שליש מההורים באופן קבוע בבית ולשני שליש האחרים לתת פתרון. זה פתרון דבילי. אין שום סיבה בעולם לא לעשות רוטציה כמו שעושים בגני הילדים. צריך לתת היתר לצהרונים הפרטיים. יש צהרונים פרטיים שאף אחד לא מתייחס אליהם. יש מעונות מסובסדים ומעונות לא מסובסדים. חלק מהמעונות המסובסדים חוצפנים. כשאני שומע שנעמ"ת מנצל הזדמנות לסגור מעונות לא כלכליים, זו חוצפה ממדרגה ראשונה.

וגם לפטר עובדים.

אלה אנשים שמקבלים מאיתנו מבנים בחינם. הם לא משלמים שקל לעומת גני ילדים ומעונות פרטיים.

יש לובי לארגונים האלה.

צריך לקחת את כל המעונות האלה, לדאוג לנוסחה אחת ברורה לכולם. את מה שהיה תלוי בנו כבר פתרנו. ברגע שקיבלנו את הפטור לארנונה עסקית אנחנו שלחנו לכולם, הוצאנו את זה לדרך. אין שום סיבה בעולם שלא ידאגו לאלה שצריכים לשלם שכירויות על תקופות שהם לא היו. הם צריכים לקבל סיוע מיידי ונקודתי כמו כולם. צריך לזכור, הילדים הם לא בקבוצת סיכון, רק שכאן כולם נכנסו לאיזו שהיא חרדה ופוחדים לקבל החלטה. הגיע הזמן שגם ועדת הכספים וגם השלטון המקומי יתחילו להניע אותם כך שהם יחזירו חזרה את הילדים למעונות באופן מלא, יחזירו את גני ילדים באופן מלא. עד פסח כולל היה ניהול אירוע מצוין. מהרגע שהיה צריך לחזור אחרי פסח לתהליך של חזרה לשגרה האירוע מנהל את כולם. הגיע הזמן לקחת את המושכות, להגיד: רבותיי, זה הזמן לחתוך את הדברים כך שבצד הכלכלי ידאגו להם שהם יקבלו כמו כולם, ובצד הניהולי של המערכת - להחזיר אותה כמה שיותר מהר לאן שצריך.

לנו ברור שהמגבלות הבריאותיות לא מאפשרות חזרה מלאה של כל המשק. אנחנו נרצה שיהיה שימוש במבנים שלא נעשה בהם שימוש, כמו מתנ"סים, כמו מבנים נוספים. אנחנו נסייע לרשויות להתאים את המבנה כך שיוכל לשמש מקום שהייה לפעוטות, כדי שילדים שכרגע אין להם מקום במסגרות הקיימות יוכלו להמשיך את השגרה שלהם במעון יום באותם מבנים.

דיברנו עם רוב הארגונים - גם עם ויצ"ו, גם עם נעמ"ת, גם עם ארגונים של מועצות אזוריות, גם עם ארגון א.מ.א. כולם לקחו חלק בשיח שקיימנו. אנחנו לא שיפינו על השכירות, כי היום התעריף המפוקח שעל בסיסו נקבע שכר הלימוד מההורים נקבע על ידי ועדת המחירים. ועדת המחירים באה וקובעת מה הוא התעריף לפי מגוון רחב של הוצאות שנכללות בפנים.

מה קרה לשכר הלימוד כשהמעונות היו סגורים? ההורים המשיכו לשלם אותו?

ההנחיות הן לפי החוק. החוק אומר שכשאדם לא מקבל שירות - בין אם זה מעון יום, בין אם זה חדר כושר - התשלום נפסק.

מאיפה מגיע העניין הזה של השכירות?

ועדת המחירים קבעה את התעריף, בלי קשר לקורונה.

אני לא שואל אותך על התעריף. התעריף כולל את מחירי השכירות, נכון? במשך חודשיים הגנים האלה היו סגורים.

אין היום בתעריף רכיב של שכירות, לכן אנחנו לא יכולים להתייחס אליו בהיבט הדיפרנציאלי. למה הדבר דומה? שמחר יכולים לבוא ולהגיד: תקשיבו, אני בתוך התעריף מצליח להכניס חוגים, מצליח להשקיע בגננות בעלות תואר שני, אני לא מסתפק בגננות בעלות סיווג אחד או סיווג שניים כמו שהאגף דורש. אנחנו היום לא עושים דיפרנציאליות מהסוג הזה, אנחנו לא יודעים לתת לכל מעון ומעון את המענים הספציפיים.

ברור לך שבחודשיים האלה למעון אחד היו הוצאות שכר דירה ומבנה, למעון אחר לא היו הוצאות שכר דירה ומבנה. האוצר שילם לעובדים שבחל"ת – גם לאלה עם החוגים, גם לאלה בלי החוגים. יש סוג אחד של מעונות עם הוצאות גדולות, סוג אחר עם אפס הוצאות. לשניהם אתה נותן את אותו פיצוי.

נכון. בימים של שגרה שני המעונות גובים את אותו שכר לימוד. לשיטתך, שכר הלימוד היה צריך להיות שונה, כי ההוצאות של אותו מעון שמשלם שכירות הן מן הסתם גבוהות יותר. ועדת התעריף שדנה בנושא ובדקה בדיוק מה צריך להיות שכר הלימוד, קבעה לא לעשות את הדיפרנציאליות הזאת.

אז תשנו את זה. אתם לא יכולים לתת להם את אותו סכום. הם אמורים לקבל הרבה יותר ממה שקיבלו אחרים.

50,000 ילדים, לשיטת משרד האוצר, צריכים להיות יותר רעבים מילדים אחרים.

לא.

כמה מעונות מפוקחים רשומים אצלכם?

במשרד העבודה, ככל שידוע לי, רשומים כ-2,000 מעונות שהם מפוקחים ובעלי סמל.

אתה צריך להבין שיש 700 מעונות פרטיים מפוקחים שאתם מגדירים אותם הרבה פחות. מדובר ב-50,000 ילדים שנמצאים במעונות פרטיים מפוקחים.

ההחלטה שכרגע התקבלה הייתה בהתבסס על זה שהיום מבנה שכר הלימוד והתעריף לא כוללים את הרכיב הזה.

אתם מונעים מהם להגיש בקשה כעצמאיים.

צריך לזכור שמתוך כל הפעוטות בגיל הרך, 75% נמצאים במסגרות לא מוכרות. המספרים שיש מולי מראים שמתוך 542,000 פעוטות, רק 130,000 נמצאים במסגרות מוכרות, שזאת פשוט שערורייה בלתי רגילה. דרך אגב, זה נוגע גם לנושאים של אלימות. אין בכלל פיקוח - מחדל לא יאומן.

דיברו על 2,200 מעונות יום מוכרים. יש עוד 3,800 משפחתונים מוכרים. סך הכל מדברים על 6,000 מוסדות מוכרים. כמו שאנחנו יודעים, באמצע מרץ נקבעה הפסקה של הפעילות של כל המסגרות האלו. משרד העבודה והרווחה הורה למוסדות המוכרים להחזיר תשלום על מחצית מרץ ולא לגבות על אפריל. המדינה גם הפסיקה להעביר סבסוד. אותו דבר לגבי המוסדות הפרטיים - המועצה הישראלית לצרכנות פנתה וביקשה שלא לגבות על התקופה האת כספים. כבר בתחילת המשבר אנחנו רואים שהיו קשיים כלכלים בגלל הפסקת התשלומים, והדבר הזה עלה לא פעם ולא פעמים גם בהפגנה שהייתה פה לפני כמה שבועות של הגנים הפרטיים, של הגננות ושל כל העוסקים במלאכה. הכתובת הייתה על הקיר.

אנחנו נמצאים חודשים או שבועות רבים אחרי שהבעיה החלה. היא לא החלה עכשיו. איפה אנחנו עומדים בכלל? למה רק עכשיו בכלל טורחים להתייחס לפניות של הוועדה ושל גורמים נוספים - בראש וראשונה של אנשי המקצוע עצמם שפונים במשך שבועות ולא מקבלים מענה ומזור לבעיה שהם נמצאים בפניה? המענק שעד עכשיו גם הוחלט לתת הוא לא מענק ייעודי, הוא במסגרת מענק התמיכה לעצמאיים. צריך מענק ייעודי לגנים הפרטיים, שזה דבר שלא נעשה. איפה שנעשה - המענקים הם נמוכים. זה עוד רק כשאני מדבר על העניין הכספי. ה.מ.מ.מ בדק את כל הנושא של מימון מסגרות לגיל הרך. מה הוא מצא? ההוצאה הממוצעת לתלמיד בגיל הרך בישראל נמצאת במקום אחרון בין המדינות המפותחות. המקום הלפני אחרון זה בריטניה. 5,658 דולר אמריקאי לתלמיד זה המקום לפני אחרון. ישראל - פחות מ-3,000, חצי מהמקום שלפניה. כאשר מדברים על ההוצאה בנושא, אז בבריטניה, שהיא מקום אחד לפני אחרון, 62% מהתשלומים הם פרטיים. בישראל – 84%, שזה אומר שהמדינה לא עושה פה כלום.

החמור הוא שהקריסה עוד יותר חמורה כשהפרטי נעלם.

בוודאי. בימים כתיקונם ההשקעה של המדינה היא כלום. בימים של משבר - על אחת כמה וכמה. קראתי את חוות הדעת של אחד המומחים הגדולים בארץ בנושא של חינוך לגיל הרך, פרופסור אבי שגיא-שוורץ. הוא מדבר על לחץ וחרדה של הפעוטות שלא יודעים איפה הם יהיו מחר כי הם עוברים ממקום למקום, מגננת לגננת.

משרד העבודה והרווחה מודע לעלויות השכירות ולעלויות האחזקה של כל מעון ומעון. יש לכם תיק על כל מעון – אתם יודעים מי משלם שכירות, מי משלם אחזקה, מי מקבל את זה מהמדינה. למה אתם לא מעבירים חוות דעת מסודרת משלכם למשרד האוצר וקובעים: אלה המעונות שצריכים לקבל יותר, אלה המעונות שלא צריכים פיצוי על אחזקה ולכן אפשר לתת להם פחות? אני לא מבין איך אתם נותנים למעונות שמטפלים בילדים שלנו ונמצאים תחת אחריותכם כמעט לקרוס במשבר הזה.

אם משרד האוצר מתנהל בעניין הזה לפי כל דאלים גבר, אז אנחנו הם אלה שנעמוד כאן לצד הצדק ולצד החלשים שנפגעים כאן. אתם מציינים שכרגע השכירות היא לא חלק מסל התמיכה של המעונות. אז מה אם זה לא חלק מסל התמיכה? חנויות בגדים או כל מי שמקבל פיצוי היום בקורונה הוא חלק מאיזה שהוא סל תמיכה? אנחנו מפצים בקורונה על קיטון בהכנסות, כדי שאנשים יוכלו להרים את הראש מעל למים ולחזור מהמשבר הזה מחוזקים, כדי שיוכלו להמשיך ולהתקדם. לא ייתכן שכל העסקים וכל החנויות במדינת ישראל יכולים לקבל פיצוי ממשרד האוצר כהיותם עצמאיים, אבל בהסכם הזה של הפיצוי שאתם נותנים כפיצוי שווה לכל המעונות אתם לא נותנים פיצוי על שכירות ואחזקה. אם מגבילים אותם בכך שהם נמצאים רק בפיצוי הזה, צריך לפצות אותם כמו כל העצמאיים האחרים במדינת ישראל. זה ברור שמענקי הקורונה לא קשורים לסל תמיכה רגיל כי אנחנו נמצאים במשבר. אם אנחנו במשבר, צריך להתנהג כמו במשבר. לא מבקשים כאן הרבה. מבקשים כאן מעט מזער, 10 מיליון שקל בשביל כ-50,000 ילדים שנמצאים תחת אותה רשת א.מ.א. יש לי כאן רשימה של מאות מעונות שחתמו על ייפוי כוח תחת אותו ארגון. אני חושב שצריך לפצות אותם קצת יותר מהמעונות האחרים, קצת יותר מהארגונים האחרים שלא משלמים את ההוצאות הקבועות האלו. לא חייבים להתייחס לכל הלוביסטים. אם הלוביסטים צועקים - שיצעקו. צריך כאן שהצדק ייעשה.

כמנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל ביחד עם עוד ארגונים של גנים פרטיים, הובלנו את המאבק של הגנים הפרטיים בעקבות השלכות משבר הקורונה. אנחנו שמחים לבשר שביום רביעי האחרון, לאחר מו"מ ארוך מול משרד האוצר, הגענו להסכמות שאפשרו הבוקר את פתיחת הגנים מגילאי לידה עד שלוש. במסגרת ההבנות האלו, כל ארגון, כל גן שעומד בקריטריונים יוכל לקבל את המענק החד פעמי והייחודי על העלויות שנגרמו לו מהקורונה – אם זה בהקשר של הגבלת כמות הילדים, דרישות משרד הבריאות וכדומה. אנחנו ממתינים כרגע לנוהל ולטפסים. אנחנו יודעים שהאוצר עובד במרץ על הדבר הזה ואנחנו באמת מודים לו על התהליך המדהים שהוא עשה איתנו, אבל בסופו של דבר המבחן הוא מבחן התוצאה. חשוב שהוועדה תעקוב שאכן הטפסים והנהלים יגיעו בהקדם לגננות בשטח, כי המבחן הוא מבחן התוצאה.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, דיבר על זה שכל הרשויות המקומיות כבר נתנו את הפטור מארנונה. חלק מהרשויות המקומיות לא נתנו לגננות את הפטורים, הן גבו מהן את הארנונה. חלקם מסווגים כגני ילדים, חלקם כמוסדות חינוך, חלקם כעסקיים. חשוב מאוד שידעו שכל גן פרטי זכאי לשלושה חודשים או ל25% הנחה שנתית. מאוד חשוב שזה יחלחל לכל הרשויות. אני מודה מאוד לוועדה ומקווה שהמערכת תפעל כמו שצריך.

אנחנו מדברים על שלושה סוגים של מעונות מוסדיים. יש את ויצ"ו, נעמ"ת, נאות מרגלית וכו', שאני לא דואגת לגביהם כי הם מסודרים, הם קיבלו את ההחלטה של משרד האוצר, יש את המעונות המפוקחים שמנוהלים על ידי יזמי חינוך ועמותות מגוונות, ויש לנו מעונות פרטיים. אני רוצה להתייחס למעונות המפוקחים שמנוהלים על ידי יזמי חינוך ולמעונות הפרטיים.

בוא נתחיל לדבר על התפישה של משרד האוצר לגבי המעונות המפוקחים. אם אני אקח את סך כל המעונות המפוקחים, אז יש 700, כשמתוכם יש לא.מ.א 350. כשאני מסתכלת על הנתונים שמשרד האוצר הוציא, אני רואה שמשרד האוצר טוען שיש בקושי 10 מעונות. אם אנחנו כבר מתחילים לדבר על התייחסות למצבם של המעונות המפוקחים, בוא נתחיל קודם כל מהנתונים הנכונים שלא נמצאים בידי האוצר. מעונות מפוקחים אומר שמשרד הרווחה מטיל עליהם אחריות, דרישות, מגבלות. כשצריך לפתוח את הכיס, או כשצריך להתייחס אליהם כשווים בין שווים, אז לא. מדובר במעונות שיש להם הוצאות גבוהות על שכירות ועל בינוי. בתקופה הזאת נעצרו להם כל מקורות ההכנסה – אם זה תשלומי הורים, השתתפות מדינה וכו'. אתם לוקחים אותם באותה מקשה כמו המעונות המוסדיים.

בואו נדבר על המעונות הפרטיים. ישנו משבר עמוק בנוגע למעונות הפרטיים. המטפלות נפלו בין הכיסאות. מכיוון שהן לא נחשבות על ידי האוצר כעצמאיות, לא ניתן להן גם שום פיצוי. איך ייתכן שאלה שדואגים לעיצוב החיים של הילדים הקטנים שלנו לא מקבלים שום מענה? הוועדה שקבעה את הכללים - מה לעשות, מדובר בבני אדם, לא מדובר באיזה שהם הרים שאי אפשר לדבר איתם. צריך לשבת שנית ולחלק את הפיצוי אחרת, מחדש. אם יש רצון טוב לפתור את המשבר, בוא נתחיל מזה שהמפוקחים יקבלו יותר מאשר המוסדיים.

מבנים שכרגע לא מנוצלים, כמו מתנ"סים, בתי נוער שכרגע ריקים כי שלחו את האנשים לחל"ת, אפשר לפתוח. אפשר לבקש מאותם עובדים שנמצאים כרגע בחל"ת לחזור ולסייע במאמץ.

אחד האתגרים הגדולים שיש לנו עכשיו זה הגישה לאירוע. שמעתי מאנשי משרד האוצר וקצת מאנשי משרד הרווחה על איך מתמודדים באירוע עם הכלים הקיימים. זו לא הגישה הנכונה. הגישה הנכונה היא לצאת מהקופסא, להבין שזה אירוע שיש לו התחלה וסוף. אני ארצה התייחסות לפרק הזמן שאנחנו מתארגנים - האם זה לחודש, לחודשיים, לשנה, לשנתיים. ההתארגנות היא שונה לטווח קצר, בינוני וארוך.

הדבר הנכון זה לבחון מי הם הפצועים קשה, קל ובינוני במסגרת הגנים. כולנו מבינים את החשיבות של החזרת הילדים למעונות - הן בהיבט החינוכי, והן בהיבט של להוציא אנשים ולהחזיר אנשים לתעסוקה. כששואלים אותנו מה הדבר הנכון, איזה סוג דברים המדינה צריכה לסייע בשביל להחזיר אנשים חזרה לתעסוקה, אז חד משמעית הנושא הזה הוא בעדיפות מאוד מאוד גבוהה. כל שקל שמוציאים על הילדים בגיל הזה הוא טוב חינוכית וגם עוזר להחזיר אנשים מהר יותר למעגל התעסוקה. אני רוצה לשמוע מהאוצר לא את מה שיש לפי הקריטריונים הקיימים, שזו לא הגישה הנכונה, אלא איך פותרים סוגיות שצפו לנו מהקורונה ואולי לא היינו ערים להן לפני. צריך לתת מענה אמיתי לאתגרים.

החזרה הזאת היא סוג של חזרה מלאכותית, כי אנחנו מדברים על גילאי לידה עד שלוש שחזרו חזרה חלקית בלבד. הרבה מההורים שאמורים לחזור למעגל לא מוחזרים כי הקפסולות הן רק של 17 ילדים. גם כיתות של 17 ילדים עם שני אנשי צוות הן הרבה מעבר לדבר הבטיחותי וההגיוני בכל רמה של מחקר. מאז שיצא המתווה ביום רביעי והוחלט לחזור, הורים שולחים אלי כל מיני הסכמים שהם מקבלים מגנים פרטיים שבהם נאמר להם שמי שלא ייכנס עכשיו לא יוכל להירשם לשנה הבאה, ועוד כל מיני המצאות. נראה שהכסף היה הדבר הכי חשוב לאותם גורמים, לא ממש דאגו לאיך שומרים על הילדים ועושים את הדברים בצורה נכונה, שזה ממש חבל. הבעיה שלא מנסים לדאוג לילדים, מנסים לדאוג למסגרות. אני לא רואה היגיון אמיתי בחזרה הזאת של ה-17 ילדים - גם בריאותית, בטח ובטח כלכלית כשאנחנו משאירים חצי מההורים שלא יכולים לחזור למעגל העבודה כי הם צריכים להישאר עם הילדים בבית. אני מציע שתהיה חזרה מלאה של כל הילדים. כפי שגם אמר ביבס, כבר ראו שהמשמעויות הבריאותיות הן לא משמעותיות - מה גם שזה לא משנה אם אנחנו מדביקים 17 או מדביקים 30. היו צריכים לדאוג קודם כל לסוגיות הבריאותיות, אחרי זה לסוגיות הכלכליות. נראה שכרגע הכלכלה יותר חשובה מהבריאות של הילדים שלנו, שזה חבל.

אני רוצה להתייחס למעונות הלא מפוקחים. אנחנו יושבים פה ומנסים להבין מאיפה ישיגו המעונות את הכסף כדי לקיים אחר נהלי הקורונה החדשים – אם זה סניטציה, פיקוח על אוכל, כל מה שדורש הפרדה בין אנשי צוות. אני מזכיר שמרבית הילדים נמצאים במסגרות שלא רק שהן לא מפוקחות, חלקן גם לא מוכרות בכלל. בכנסת ה-21 דיברו על מעונות שחלקם נמצאים בבתים ליד תחנות דלק, לחלקם אין מטף כיבוי - שלא לדבר על אנשי צוות עם שום כישורי רקע או העדר עבר פלילי. לא יכול להיות שנשלים עם מצב שבו השנים כי קריטיות לחינוכו של ילד, לעיצובו של נפש האדם, שזה גילאי אפס עד שלוש, הן איזה שהוא הפקר במדינה. ישיבה של ועדת החינוך בכנסת ה-21 כונסה בגלל שראש הממשלה הורה למשרד החינוך לקחת אחריות על החינוך לגיל הרך. אני חושב שלא צריך לעשות פה איזה שהוא סבב בין חברי הכנסת כדי לדעת שכלום לא קרה. עברה מאז מעל שנה.

רק שלוש מערכות בחירות.

אבל משרדי הממשלה ממשיכים לתפקד. אנחנו מדברים פה על יציאה ממשבר הקורונה ועל החייאת המשק. המאסה של הילדים בחינוך לגיל הרך נמצא במעונות לא מפוקחים. אני קורא לממשלה, זה הזמן לתת מענה למאבק מדמם של שנים, זה הזמן לעשות מהלך של העברת החינוך לגיל הרך למשרד החינוך.

הייתה החלטה.

הייתה החלטה שלא מבוצעת.

בממשלה שתקום, לפחות לפי ההרכב המתגבש שלה, לא רק שלא יאחדו משהו תחת אותו משרד - -

אפשר שיהיה שר חינוך לגיל הרך.

בחוק יסוד: הממשלה אפשר היה לגמור את העניין.

עד עתה לא ניתן שום פתרון לגילאי אפס עד שלוש. ביום רביעי התקיימה פגישה רחבת היקף במשרד האוצר, רק לא נחתם דבר. אנחנו מכירים למה לא נחתם דבר. אי אפשר להתחייב עכשיו על שום דבר. במעונות יום שהוגבלו עד 17 ילדים צריך להתחיל לעשות סלקציה מי בפנים ומי בחוץ. בחלק מהמקומות אי אפשר לבצע החלפה כדי לתת איזונים, וגם יום שישי לא כל כך נחשב, כיוון שרוב ההורים אינם הולכים לעבודה. זה בהחלט איזה שהוא תכנון חסר. במתווה שדובר עליו ביום רביעי הוסכם כי יקודם פיצוי על אובדן הכנסה עתידית בגין מגבלת 17 ילדים. כמה? איך? מתי? שום דבר. כל הדברים שנשארים תלויים באוויר הם לא לביצוע. הורים יקרים, אל תסמכו שמישהו ייתן לכם איזה שהוא פיצוי. שיהיה ברור לאוצר שכל התכניות שלו של החזרת המשק לשגרה ויציאה מהמשבר הזה לעבודה פשוט לא יתממשו. אתם מקמצים במקום אחד ומפסידים בגדול במקום השני.

יש בישראל 2,100 מעונות יום מפוקחים - 700 של יזמים פרטיים, ו-1,400 של מוסדות ורשתות כמו ויצ"ו, נעמ"ת וכו'. 350 מעונות יום מתוך ה-700 הם חלק אינטגרלי מאיגוד א.מ.א שהוקם הרבה לפני הקורונה. אני מייצג 700 מעונות שיש בהם 50,000 ילדים. המעונות שלנו מופלים כל השנה בכך שהם לא מקבלים מבנים. אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים עבור השכירות ועבור הבינוי. ראיתי שהאוצר שלח ביום שישי מכתב שבו כתוב שהוא מסכים שיש כאן אפליה שמחייבת תיקון. האוצר מנסה להטעות ולומר שהשכירות היא לא חלק מסל התמיכה. מענקי הקורונה אינם נוגעים לסל התמיכה, הם ניתנים גם לעצמאיים שמחשבים את ההוצאות שלהם, כולל הוצאות שכירות וכו'. לא די שכל השנים מפלים אותנו, עכשיו זה הרצחת וגם ירשת. אין לנו הקצאות, אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים עבור שכירויות. בתקופת הקורונה אומרים לנו שזה לא נמצא בוועדת הסל. הסכמנו להתפשר ולרדת מ-50 מיליון ל-10 מיליון, אבל על התוספת המינימאלית הזאת לא נוכל לוותר. אנחנו היום שובתים. אתם מוזמנים לבוא ולראות שכל המעונות שלנו סגורים. ההורים מצלצלים אלינו עצבניים מהבוקר. אנחנו מפנים אותם לאוצר. אין לנו את היכולת לפתוח. אני פונה לאוצר ולכם החברים בוועדה, תתקנו את העוול הזה.

יותר מ90% מהמעונות בתוך החברה הערבית הם מעונות פרטיים מפוקחים. אני חושבת שהכוונות היו טובות, רק הבעיה הייתה שכל משרד חשב לעצמו בנפרד והילדים, ההורים, המשק והמסגרות לא קיבלו מענה. 3,200 משפחתונים שמנוהלים על ידי נשים נשארו בלי משכורת כבר חודשיים. הן לא עצמאיות ולא שכירות. צריך לתת לנקודה הזאת מענה במקום, אי אפשר להגיד שעובדים לפי הקריטריונים שנקבעו בתחילת שנה. איפה זה מסתדר עם החזרת המשק לעבודה? איפה זה מסתדר עם הורים שרוצים ללכת לעבודה? איפה זה מסתדר עם ילדים שצריכים מסגרת? זה לא מסתדר באף מקום.

משרד הרווחה מדבר על כך שיש קריטריונים שוויוניים וצודקים לכולם, אבל מה לעשות שנקודת המוצא היא לא שווה בין כולם. יש מעונות שנפתחו רק השנה. יש אנשים שלקחו הלוואות של מאות אלפי שקלים כדי לפתוח אותם. עכשיו האנשים קורסים, הם לא יכולים להחזיר את ההלוואות. הם גם לא מקבלים הלוואות מהבנקים.

צריך לקחת בחשבון שכשנחזור לשגרה בתוך הקורונה אז יהיו הוצאות נוספות, לא רק ההוצאות הרגילות. מה עם המיגון? מה עם ההיגיינה? מה עם כוח האדם המתוגבר שצריך לתת? אי אפשר להמשיך לזלזל ביקרים מכל.

הנושא הזה של גני הילדים והמשפחתונים הוא נושא חשוב מאוד. החזרה לשגרה והחזרה לעבודה קשורות זה בזה. אם אין גנים ואי אפשר לשלוח את הילדים לגנים, גם ההורים נמצאים בבעיה.

זאת ההשקעה הכי משתלמת של האוצר. להשקיע בגנים זו ההשקעה הכי משתלמת בשביל הדור הבא ובשביל שהמשק יתפקד.

יש עמותה בשם אל-ימבור שמאגדת בתוכה 150 גנים עם סמל. הסיוע שניתן לגנים המפוקחים ממשרד האוצר הוא לא סיוע מספיק. הם הכריזו על שביתה החל ממחר, הם לא פותחים את הגנים בישובים הערביים. אם זה המצב בגנים המפוקחים, קל וחומר בגנים הלא מפוקחים שלא מקבלים סמל, שלא מקבלים סיוע. גם את ה-700 שקל שנותן משרד האוצר פר ילד הם לא יקבלו. הם בבעיה רצינית בגלל שכירות וכל הדברים האלה.

החוק הזה היה צריך להיות מוצבע כבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר בכנסת, אבל רק עכשיו פורסם תזכיר חוק להערות ציבור. עד יום שלישי בערב הציבור יכול להעיר את הערותיו לפני שזה עולה לדיון בממשלה. לכל המוקדם הממשלה תאשר את זה ביום שלישי בלילה או ביום רביעי, מה שאומר שזה יונח פה עם פטור מחובת הנחה אולי ביום חמישי. אני לא חושב שהשבוע יצביעו על זה בקריאה ראשונה בכנסת. התחייב בפנינו שר האוצר שזה יגיע בשבוע שעבר.

אני לא יכול להבין איך קיבלו את ההחלטות לגבי הגנים הפרטיים, את מי שיתפו מבין האנשים שמנהלים את המקומות האלה בהחלטות שהתקבלו. לגנים הפרטיים הלא מפוקחים יש בעיות רציניות. יש הורים שלא מחזירים את הילדים לגנים מפחד, מה שגורם להם גם לא לשלם. הגנים גם לא יכולים להחזיר את כל הצוות שלהם לעבודה, הם הרי עובדים עם חצי מהקבוצה. הם לא יודעים אם הם יקבלו פיצוי. חלק מהם אולי יסגור. אם נגמר העניין הזה של החל"ת, הם יצטרכו לוותר על חלק מהצוות שלהם. אני חושב שהפיצוי למוסדות שחשובים לכולנו צריך להיות סביר, צריך שייתן תחושה של ביטחון כלכלי. האנשים לא יודעים מה קורה עם כל העניין הזה. אני פשוט לא יכול להבין את ההתנהלות.

אני אתייחס לעניין הפעוטונים הלא מפוקחים והלא מסובסדים, מה שנקרא אל-ימבור וא.מ.א.

הם מפוקחים, רק הם לא נהנים משכר דירה.

הם כן "נהנים" מהמגבלות והדרישות שדורשים מהם.

אני רוצה להציג את הנושא של הגנים המפוקחים הלא מסובסדים. יש את אל-ימבור בחברה הערבית ואת א.מ.א בחברה היהודית. יש 150 פעוטונים בחברה הערבית שיש בהם 10,000 ילדים לאורך השנה. מדובר ב-10,000 משפחות שיכולות לצאת לעבודה בגלל שהילדים נמצאים בפעוטונים האלה. חוסר הסבסוד גורם לבעיה בדמי שכירות. הסבסוד של ה-700 שקל לילד לא קיים. חייבים לבוא לקראת הפעוטונים האלה שעושים עבודה חשובה. אנחנו משמשים להם פה בוועדת הכספים.

פנו אלינו נהגי אוטובוסים של חברת קווים. דיבר איתי סאמר וחאליד, נציגי הנהגים. כ-150 נהגים התכנסו אתמול בכפר מנדא בנוכחות חברת הכנסת סונדוס סאלח שמטפלת בנושא הזה. מתעמרים בנהגים בחברת קווים. למה מתעמרים? כי הודיעו על ביטול מיידי של השלמת השכר ל-12 שעות עבודה, שזה שכר גלובאלי פלוס 50 שקל לנסיעה, וגם ערכו שימועים מיוחדים בטלפון לעשרות נהגים - לעיתים בהתראה של יום אחד - תוך איומים בפיטורים למי שלא יסכים להרעה בתנאים שהודיעה עליהם החברה. הנהגים קיבלו את השינוי בתנאים תוך כדי משבר הקורונה. עכשיו כשיוצאים מהמשבר, החברה מנצלת את ההזדמנות ורוצה להכריח אותם להמשיך לספוג את ההרעה הזאת. סונדוס הגישה מכתב לשר סמוטריץ' ולאריק סיני, מנכ"ל קווים. אגב, הם גם פיטרו כמה מהנהגים. אנחנו נמשך לעקוב עד שהתנאים יוחזרו.

משרד האוצר, את המרכיב של השכירות והבינוי לא לקחתם בחשבון. צריך לקחת אותו בחשבון כהוצאה מאוד גבוהה. אתם לא מפצים על זה. אני רוצה לספר על ילדה שעברה היום ליד גן הילדים שלה. כשהיא ראתה את 17 הילדים שאישרו להם להגיע, היא שאלה: "למה אני לא נמצאת שם", ואז האימא פרצה בבכי.

זה משרד הרווחה. הפטנט הזה של להכניס רק חלק מהילדים - שערורייה.

אני כבר לא מדברת על הטראומות שנוצרו לילדים האלה במהלך התקופה הזאת. התחושה שלי היא שהתייחסו רק לדברים המאוד יבשים, לא התייחסו לנפשו של הילד הפעוט הזה.

אני חושב שנתנו מענה ראוי בתקופה שבה המסגרות לא עבדו. אנחנו נמשיך לתת מענה מיטיבי ככל האפשר במסגרת המגבלות של משרד הבריאות. אנחנו מאפשרים פתיחה והשמשה של חללים נוספים בתוך המעון.

מתי הילדים שלא הולכים היום למעונות ילכו?

אנחנו מאפשרים שלוש אופציות להוספת ילדים. למשל, לג'ימבורי, שבדרך כלל אנחנו לא מאשרים לאכלס שם ילדים, אנחנו מאפשרים להכניס מהילד ה-18 והלאה. אנחנו מאפשרים למצוא חללים נוספים על ידי איזה שהוא אישור בטיחותי לכך שהמבנה עומד בדרישות.

למה אתם מאפשרים ולא מחייבים?

גם ככה המעונות הבנויים מפוצלים לחדרים, גם ככה יש מרחבים במעונות הבנויים.

לא מדובר בארגונים של המדינה, מדובר בעמותות, מדובר בעסקים פרטיים. אנחנו לא יכולים לחייב אותם לקלוט ילדים נוספים מעבר לכיתות שיש להם. אם הם יכולים לעמוד בכוח אדם, אנחנו מסירים כמה שיותר בירוקרטיה.

אתם טועים, הייתם צריכים לדרוש את זה מהם.

לכמה זמן ההסדר הזה?

זה תלוי בהגבלות של משרד הבריאות.

מה הערכה?

מה מתווה היציאה? צופים בך עכשיו הורים לילד ה-18, לילד ה-19 ולילד ה-20. מה הם יענו לילדים ששואלים אותם: "אבא, אימא, מתי נלך לגן"? הם יענו להם: "כשיהיה אישור בטיחות לג'ימבורי"?

כרגע, כמו שאמרתי, זה המענה המיטבי שאנחנו נותנים במסגרת המגבלות של משרד הבריאות.

כל זמן שזאת המגבלה לא יהיה גן ילדים?

כרגע המענה המיטבי שאנחנו נותנים הוא זה.

למסגרות הפרטיות, לא למסגרות בעלות הסמל, גם ניתן סיוע. כמו שציינתם, היה מו"מ מאוד ארוך. דיברנו עם כל הגורמים הרלוונטיים שיכולנו לדבר איתם, ניסינו להתייעץ עם כולם, והוחלט שכן יינתן מענה גם למסגרות הפרטיות. זה יהיה באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מקווים להשיק אותו בימים הקרובים, כדי לתת את המענה למסגרות הפרטיות.

לגבי השאלה מה קדימה, מה הלאה. נכון להיות נפתחו רוב רובם של המשפחתונים והמעונות בעלי הסמל והפרטיים. ברור לנו שהמודלים הנוכחיים לא מאפשרים ל-100% מהילדים לשהות במסגרות - בין אם בגלל שזה ברוטציה, בין אם בגלל שיש רק 17 ילדים והיתר ללא מסגרת. ברור לנו שאחוז מסוים מההורים לא נמצאים בחזרה בשוק העבודה. אנחנו פועלים כדי למצוא פתרונות היום, לא בעוד חודש או חודשיים, לאותם ילדים. נצא בקרוב בקול קורא לרשויות, על-מנת להכשיר מבנים נוספים לשהייה של פעוטות.

לגבי סוגיית השכירות שהועלתה פה, ועדת המחירים קבעה שאין התייחסות לרכיב הזה כמו לרכיבים אחרים. כרגע העליתם רק את נושא השכירות, אבל יש עוד כמה וכמה ניואנסים שיש במקומות מסוימים ואין באחרים. המענה שניתן הוא מענה רוחבי.

את העצמאיים האחרים שהם לא מעונות אתם כן מפצים על אובדן הכנסות, על הפרשי מחזור. למה כאן הם לא מקבלים את הסיוע הזה? יש פה איזה שהוא פרדוקס. אתם כולאים אותם כך שהם חסרי אונים.

אנחנו דיברנו על מענק עבור הוצאות קבועות. אנחנו לא מונעים מאף מעון ללכת למענק של רשות המיסים. הדבר היחידי שאנחנו מונעים הוא כפל. אם קיבלת מענה דרך מענק מסוג אחד, המענה השני לא יינתן לך. אנחנו לא מכריחים אף אחד ללכת למנגנון כזה או מנגנון אחר. נתנו למעונות את זכות הבחירה. ככל שמעון מסוים חושב שהוא נפגע מאיזו שהיא החלטה שנתנו, אנחנו משאירים לו את המסלול הכללי ללכת לשם. זאת ההחלטה שקיבלנו.

תשנו את ההחלטה.

אני חושב שנתנו מענה הולם ונכון, והראיה לכך היא שרוב המעונות נפתחו. 80%, 90% מהמסגרות המפוקחות והפרטיות נפתחו. ברור לנו שבמסגרת המגבלות המענה הזה הוא לא שלם, הוא לא מלא, לכן אנחנו עושים מאמצים כדי להרחיב את המענים לכמה שיותר ילדים.

זה שאין להם ברירה והם פותחים לא אומר שלא מגיע להם פיצוי על העלויות האלו. אתה לא חושב שמגיע להם פיצוי כמו כל העצמאיים במדינה? אתה שולח אותם למסלול הרבה יותר מפותל והרבה יותר קשה. למה לא לתת להם תוספת? מי מעמיד את הקשיים? שר האוצר? אני לא מאמין לזה.

המבנה הנוכחי לא מכיר ברכיב הזה. יש עוד ועוד ניואנסים קטנים שאפשר לעשות.

זו ההוצאה הכי גבוהה שלהם.

איציק, אתה נראה לי אדם מאוד רציני. אין לי ספק שאתה מבין שיש גורם א' שהעלויות שלו הן ב-30% ו-40% יותר גבוהות מגורם ב'. אי אפשר לתת לשניהם את אותו פיצוי, זה פשוט לא יעבוד כששניהם מקבלים את אותה הכנסה. אתם מנסים כל פעם לרבע את המעגל הזה - אני רואה את זה גם במתווה של העסקים, גם במתווה הזה, גם במתווה של העמותות. מרוב שאתם מפתלים ויוצרים כל מיני מסלולים, אין מי שיגיע לסוף המסלול.

הם כותבים לי שהם לא יכולים לגשת למסלול של העצמאיים הרגילים, זה נעול בפניהם.

הפקידות אומרת שאלו המסקנות שהם הגיעו אליהן. שמת לב שהוא מדבר על ועדה? אתה לא שומע על שום תזוזה. חייבת להיות איזו שהיא תזוזה. אנחנו מייצגים את העם, לא הפקידות מייצגת את העם, עם כל הכבוד. אנחנו לא מקבלים תשובות. אנחנו מקבלים פה לאורך כל הדיון זלזול במה שאנחנו אומרים.

קטי, הפקידות הזאת מקבלת את הגיבוי שלה, את ההנחיות שלה ממי שחותם בסוף על כל התכניות האלו.

זה ממש לא כך.

אז מה עושה שר האוצר שם? מה עושה ראש הממשלה ושר החינוך? הם עושים מה שהם רוצים?

אני מבקשת לדעת אם הפקידות יכולה לשנות את החלטותיה.

במדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות על ידי הממשלה. הממשלה זה השרים וראש הממשלה.

יש פה זלזול של הפקידות. אפילו בנתונים הם טועים.

אנחנו עוסקים כאן כל הזמן בחזרה ללימודים, בחזרה למסגרות, בחשיבות של החזרה למסגרות. עוד לא הספיקו להחזיר את הילדים לחלק מהמסגרות וכבר יש יום חופש ביום שלישי. אני חוזר וקורא מכאן להסתדרות המורים, לשר החינוך ולראש המשלה, תתערבו בעניין הזה, תגידו: לומדים בל"ג בעומר, נסגור את החשבון אחר כך. יש מצבים שבהם יוצאים לקרב וסוגרים את החשבון אחר כך. אם הרופאים עשו את זה, אם האחיות עשו את זה, גם המורים והמורות יכולים לעשות את זה, בטח על יום אחד של ל"ג בעומר. תאמינו לי, אם תעשו את זה, יהיו לימינכם הרבה יותר אנשים בהמשך בכל המאבקים שלכם. אגב, בחינוך החרדי ל"ג בעומר הוא לא יום חופש. לא צריך יוזמות של ראש עיר כזה או אחר שיגיד: אני אשלם לסייעות, אני אשלם לגננות, אני אעשה את זה כיוזמה מקומית. צריכים להחליט שמלמדים, כאשר את החשבון סוגרים בנפרד.

אני חושב שמי שסיכם את הנושא של מעונות היום הכי טוב היה יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. לא יכול להיות שיש פה סחטנות דווקא מהגורמים שמקבלים כל הזמן סבסוד מהמדינה. הם גם מקבלים את המבנה, גם מקבלים את הפטורים, גם מקבלים את אותו סיוע בדיוק כמו שמי שעולה לו המבנה, השיפוץ, הארנונה. אי אפשר לחייב את הלא מסובסדים לעשות כל מיני דברים שעושים המסובסדים מצד אחד, ומצד שני לא להבין את זה שבחודשיים שהם לא עבדו הם צריכים לקבל פיצוי. ההנחיה ההזויה הזאת שרק 17 ילדים מתוך כל ילדי הגן יקבלו את השירות הזה, היא הנחיה תלושה מהמציאות. זה נראה שמשרד הרווחה תלוש מהמציאות של הילדים האלה. אני לא יודע איך אפשר להסביר לילד או לילדה למה החבר או החברה שלהם הולכים לגן והם לא. מי שאין לו ילדים בגילאים האלה או נכדים בגילאים האלה לא מבין מה המשמעות של זה לילד, מה המשמעות של חזרה למסגרת לילדים, כמה הם מחכים לזה.

במוסדיים המעונות הבנויים גדולים מאוד, אפשר להכניס את כל הילדים.

אני חושב שרואים עירום ועריה את הממשלה בכך שהמסגרות החינוכיות נמצאות במשרד הרווחה. אם אתם אומרים שזה נמצא שם בגלל שהמסגרות האלו הן למען העבודה והרווחה, הן למען זה שאנשים יצאו לעבוד, פה אתם פועלים בדיוק הפוך. בסדר, דיברתם עם כולם, אחלה. זה שדיברתם עם כולם לא אומר שפתרתם את הבעיה. לא מספיק שמדברים. תפנימו שהמגזר הפרטי לא יכול לשאת על גבו את כל העניין הזה. עשרות אלפי ילדים בלי מסגרת. אני לא מדבר על אלה שיש להם חצי שבוע מסגרת, אלא על כאלה שלא יודעים מתי תהיה מסגרת, בטח אם מדובר בהורים לשני ילדים. הקריטריונים הפוכים לגמרי. משרד האוצר, יגיעו דברים לוועדה - בין אם בתקופה הזאת, בין אם בתקופה לאחר הקמת ממשלה. אנחנו לא נאפשר לכם את החקיקה שאתם רוצים אם תמשיכו לנהוג באטימות הזאת.

צריך גם לכנס את המועצה לגיל הרך. הם מסרבים לכנס.

אני מבקש מהמדינה להיכנס לבקשה של חלק מהמוסדות להחתים את ההורים על התחייבות שהם ימשיכו לשלם גם אם המדינה תסגור את העסק. זה נובע מאוזלת ידה של המדינה. מכאן החשיבות פי כמה של פיצוי מהמדינה. תפצו את העסקים הפרטיים על התקופה שהם היו סגורים על ידי התניה שהם לא מחייבים את ההורים. אני לא מצליח להבין את האטימות ואת עצימת העיניים לגבי הראייה הכוללת.

מדינת ישראל הולכת לחתום היום על הסכם שבו היא מעניקה הלוואה לרשות הפלסטינית בגובה של 800 מיליון שקל. ההלוואה הזאת תהפוך למענק כתוצאה מההתמודדות עם משבר הקורונה. קרובה לליבי הדאגה של שר האוצר וראש הממשלה לרשות הפלסטינית, אבל לא יכול להיות שמצד אחד מעבירים 800 מיליון שקל, ומצד שני לא מפצים פה את מי שצריך לפצות אותו. נראה שיש פה איזה משהו שקורה מתחת לפני השטח. כל ההסכם הזה קורה במנותק מוועדת הכספים, בלי להביא את הנושא ואת ההסכם הזה לוועדת הכספים.

אין פירוט למה זה נועד, מה עושים עם הכספים.

זה סוג של מחטף שקורה דווקא כשאלפי עסקים ומשפחות קורסים במדינת ישראל.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.