פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
61
הוועדה המסדרת
04/05/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שני, י' באייר התש"ף (04 במאי 2020), שעה 14:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 04/05/2020
קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיפים 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) והצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף-2020
פרוטוקול
1. שינוי במועדי ישיבות הכנסת.
2. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) (כ/8404)
3. הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 (כ/840)
חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
יזהר שי – מ"מ היו"ר
מכלוף מיקי זוהר –מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
עופר כסיף
פטין מולא
אורי מקלב
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אלון דמלה
1. שינוי במועדי ישיבות הכנסת.
2. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) (כ/8404)
3. הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 (כ/840)
אדוני, לאור ההקלות שיש עכשיו במשק והעומס שהולך להיות בימים הקרובים על חברי הכנסת, אני רוצה לבקש, אם אפשר, שיתירו, בבקשה, לעוזר שלישי להיכנס בכפוף להצהרת בריאות.
אני אעביר את הבקשה הזאת ליושב-ראש הכנסת ולמנכ"ל הכנסת. ואני מקווה שהבקשה תיענה בחיוב.
אני מבקש שבכל סידור שייעשה ובכל הצעה שתוצע על ידי יושב-ראש הוועדה המסדרת, לקחת בחשבון את זה שאנחנו בעיצומו של חודש רמדאן.
ואנחנו צמים משעה 04:00 עד 19:30. ולכן, כאשר תהיינה ההצבעות – והבנתי ממזכירת הכנסת שאי-אפשר לעשות הפסקה בהצבעות האלה.
אז אנחנו נעשה הפסקה בין 19:00 ל-20:15 גם ביום שלישי בלילה בדיונים וגם ביום רביעי בהצבעות.
צוהריים טובים. אני אומר שאנחנו בוועדה המיוחדת, שדנה בחוק ממשלת החילופים וגם היום בהמשך הדיונים, ביקשנו לדון בשלושה נושאים חדשים בוועדה המסדרת. אז הייתי לשאול מתי הנושא הזה עולה.
פשוט אנחנו נסיים פה. יש מליאה ב-16:00 ואחרי המליאה אנחנו נתכנס, נקבע שעת כינוס סמוך לסיום המליאה, אני מניח, בשביל לדון בנושאים החדשים. כי אחר כך זה צריך לחזור עוד לוועדה המיוחדת.
לא, מן הראוי לחכות עד סיום הדיון בוועדה המיוחדת עד שכל הנושאים החדשים יובאו.
סדרי דיון מיוחדים לפי סעיפים 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים מיום - - -
הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020, אשר פורסמו ברשומות בחוברת כ/840 (להלן: הצעות החוק), נועדו לאפשר את כינונה של הממשלה בכנסת ה-23, לאחר שבכנסת ה-21 ובכנסת ה-22 לא כוננה כלל ממשלה, והכנסת ה-23 נמצאת ימים ספורים – בעצם, ממש ימים ספורים – לפני תום תקופת 21 הימים לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: הממשלה, שאם במהלכה לא יבקשו 61 חברי כנסת מהנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, יתקיימו בחירות חדשות.
להצעות החוק הוגשו למעלה מ-8,000 הסתייגויות, שרבות מהן הוגשו על ידי מספר חברי כנסת, דבר אשר היה מאפשר למסתייגים לנמק את ההסתייגויות במליאה במשך אלפי שעות. לפיכך, מדובר ב'מקרה יוצא מן הכלל' הנכנס בגדרי סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה המסדרת לקבוע סדרי דיון מיוחדים.
אני עכשיו קורא את הסעיפים.
1. שתי הצעות החוק משוחררות מחובת המתנה לפי סעיף 88(ב) לתקנון, כך שהקריאה השנייה תחל ביום הנחתן על שולחן הכנסת.
2. הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב.
3. בהתאם לסעיף 19 לתקנון, ישיבת הכנסת ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020, תחל בשעה 10:00, וישיבת הכנסת ביומיים שלאחר מכן, יום רביעי וביום חמישי, אם הישיבה לא תמשך ברציפות, תחל בשעה 9:00.
עודד, כן, אנחנו מקבלים את ההסתייגות להוריד את זה מ-75 ל-70 בשלוש הקריאות: ראשונה, שנייה ושלישית. כמובן, זה בוועדה, כן? אני אומר את העמדה שלך.
שנייה, אנחנו בדיון אחר עכשיו, עודד. אני קורא עכשיו את ההצעה. זה גם בוועדה המיוחדת, הדיון השני, ולא פה. אוקיי? אז קראתי את הסעיף.
אוקיי.
4. הדיון בקריאה השנייה יחל ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020.
יושב-ראש הוועדה המיוחדת שהכינה את ההצעות יציג את שתי הצעות החוק, ולאחר מכן יחל
הדיון בהנמקת ההסתייגויות.
הנמקת ההסתייגויות תימשך ברצף עד יום רביעי בשעה 16:00, ואולם יושב-ראש הישיבה רשאי
לקבוע הפסקה במהלך הדיון.
אוקיי. בכל מקרה, תהיה הפסקה בכל יום משעה 19:00 עד 20:15 לארוחת שבירת הצום.
הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק - - -
בסדר. הכוונה היא לאפשר דיונים ברצף. יש את הסמכות לעשות הפסקה, אבל הכוונה והנחיה הן לאפשר ישיבות ברצף.
הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות יינתן לסיעות נציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק - -
10% מהזמן של ההידיינות מוקצה לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק (הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה הישראלית, דרך ארץ, גשר) (להלן – קבוצה א') - -
- - 90% לסיעות שהאמור לא מתקיים בהן (יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה; מרצ) (להלן – קבוצה ב').
בכפוף לכך, כל אחת משתי קבוצות הסיעות תקבע את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של הסיעות הנמנות על אותה קבוצה. במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות, לפי גודלן.
ארבל, אני מציע גם שאם סעדי ירצה לוותר על חלק מהזמן שמוקצה לו, אז הוא יוכל לעבור לצד השני.
כן, אם צד אחד מוותר על חלק מהזמן שהוקצה לו, לדוגמה אם צד א' מוותר על 10% שמוקצה לו, הזמן הזה יינתן לצד השני.
לא. אז אני בא ואומר: אני מבהיר לפרוטוקול, כשאנחנו אומרים הפסקה אין הכוונה להפסקה בדיון, אלא אם זה הפסקות קצרות בלבד ולא מעבר לכך.
לא.
- - שמונעות את הדיון. הכוונה היא להפסקות קצרות, אם יהיו הפסקות.
5. אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות, תינעל הישיבה והדיון בהצעות החוק יחודש ביום רביעי 6 במאי 2020 בשעה 10:00.
אני אסביר. אני אסביר. הכוונה היא שאם במהלך הלילה תחליט קבוצה ב' או היושב-ראש שהם לא רוצים להישאר במליאה ומוותרים על הדיונים בלילה, מבקשים לחדש את זה בבוקר, אז זו זכותם לחדש את זה בבוקר. וההתחדשות תהיה ב-09:00 שלמוחרת.
10% מהזמן מוקצה לסיעות של קבוצה א'. 90% לסיעות של קבוצה ב'. אם סיעות של קבוצה א' יודיעו שהן לא משתמשות ב-10%, גם ה-10% יעברו לסיעות של קבוצה ב'.
אבל זאת ההצעה שלי, שאם אנחנו לא נשתמש וסיעות קבוצה ב' ירצו להשתמש, הן יוכלו להשתמש.
ולהפך. זו החלטה של הסיעות. אם ירצו, ירצו להשתמש, אם סיעה אחת מוותרת.
לגבי הפסקות, הכוונה - - -
אנחנו אומרים שהמליאה פתוחה ברצף לצורך ההידיינות. אין חובה להידיין. עכשיו אם קבוצה ב', למשל, מחליטה שהיא לא רוצה להידיין והיא מודיעה שבלילה, נניח, היא לא רוצה, אז הדיון יתחדש ב-09:00.
את הזמן הזה נגרע ממנה. רק שאלת הבהרה. אם אנחנו מחליטים לא לדבר משעה שתיים-עשרה עד שעה שבע, זה שבע שעות.
אבל, אבי, אם ב-24:00 הם מפסיקים ולא רוצים לנאום, אז זה נגמר. אז למוחרת ב-09:00 מתחילות הצבעות, אמרת.
עכשיו אשנה פה את הסיכום, כן? אז אני בא ואומר: אם שני הצדדים מוותרים לפני השעה 16:00 על זכותם - -
ארבע אחר הצוהריים, ביום רביעי.
- - על זכותם להידיין, ניתן יהיה להקדים את שעת - - -
כן, ניתן יהיה להקדים את שעת ההצבעה, ובלבד שאם זה נעשה בלילה שבין שלישי לרביעי, אז הדיון יתחדש בשעה 10:00 ביום רביעי.
אם זה נעשה לפני יום, בואו נגיד ככה, לפני יום רביעי בשעה 10:00, אז זה יתחדש ב-10:00. נעשה את זה פשוט.
אם זה אחרי 10:00, אז יוקדמו דברי התשובה למסתייגים וההצבעות, ובלבד שתימסר על כך הודעה לחברי הכנסת לפחות שלוש שעות מראש.
כי אתה אמרת: אם אחד מהצדדים מוותר. אבל, לפי מה שאמרת בתחילת דבריך, זה לא שייך. רק צד אחד יכול לוותר.
לא. מכוון שצד א' שלא מדבר מייד עובר לצד ב', כפי שאמרת בהתחלה. אז זה לא יכול להיות. רק צד אחד יכול להחליט על זה. לכן אני גם לא חושב שמה שאתה אמרת - - -
עוד לא סיימתי, אבל. תרשום לעצמך, אורי, ותתייחס אחר כך.
6. ביום רביעי, י"ב באייר התש"ף – 6 במאי 2020, בשעה 16:00, יהיה רשאי יו"ר הוועדה המיוחדת להשיב למסתייגים לשתי הצעות החוק, ולאחר מכן תחל ההצבעה. ההצבעות בקריאה השנייה יחלו לא לפני השעה 16:00.
אני אומר את זה בסייג מה שאמרתי לפני כן, בכפוף למה שאמרתי לפני כן. אם הצדדים רוצים להידיין, זה יהיה ברצף עד שעה 16:00. אם הצדדים רוצים להפסיק לפני כן, ניתן יהיה לעשות לפני כן, ובלבד שאם זה לפני יום רביעי ב-10:00, זה יהיה ביום רביעי ב-10:00. ואם זה אחרי כן, תינתן לפחות שלוש שעות אפשרות להגיע לפני השעה 16:0.
שנייה, בסיטואציה כזאת הדיון בהצבעות יהיה לא לפני 10:00 ביום רביעי ולא שניתן לפחות שלוש שעות לחבר הכנסת להגיע. פשוט.
אני רוצה להשלים.
7. הוגשו לסעיף בהצעות החוק הסתייגויות, וקבע יושב-ראש הישיבה שהן במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה (להלן – סדרת הסתייגויות), יחולו, בעת הקריאה השנייה, הוראות אלה:
(א) היושב-ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות, בחטיבה אחת;
(ב) (1) קיבלה סדרת הסתייגויות - -
- - (1) קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה, יעמיד היושב-ראש להצבעה את ההסתייגויות הכלולות באותה סדרת הסתייגויות, אחת אחת; - -
הוא הביא הצעה ויצביע עליה ואז זאת תהיה ההצעה. אני יודע שהוא מביא הצעה. אני יודע שהוא מביא הצעה. מביא את מה שהוא רוצה.
- - (2) לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים, יראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה; - -
- - (ג) הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת הסתייגויות, כאמור בסעיף (ב)(1) לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים, יעמיד היושב-ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה, או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף, לפי העניין.
8. (א) תתקיים הצבעה על לא יותר מ-800 הסתייגויות לשתי הצעות החוק יחד, כפי שיקבעו נציגי קבוצה ב' (מספר זה כולל את כל ההסתייגויות, כולל חלופיות); אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות - - -
יש לי שאלה. למה בפניך מונח נייר ובפנינו לא מונח נייר? אי-אפשר לעקוב אחר זה בצורה כזו.
שנייה, שנייה.
אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות כאמור, תתקיים הצבעה על 80 ההסתייגויות הראשונות לכל אחד מהסעיפים בשתי הצעות החוק.
(ב) בנוסף, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שהגיש חבר קבוצה א' ויבקש להצביע עליה (אם יהיו הסתייגויות כאלה).
מה? יש פה איפה ואיפה בין חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש? מה זאת אומרת שנציג מקבוצה א' יכול להצביע על מה שהוא רוצה ונציג קבוצה ב' לא יכול?
לא, לא. זה ממש לא ברור. אבי, אתה לא יכול לבוא עם כזאת הצעה שלא מונחת לפנינו.
אתה קוטע. כל פעם אתה אומר: שנייה, שנייה. ואנחנו לא מבינים. ההצעה הזו לא ברורה.
כשאני מנהל את ועדת הכספים, אני מביא מסמך להצבעה, הוא מונח בפני חברי הכנסת.
(ב) בנוסף, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שהגיש חבר קבוצה א' ויבקש להצביע עליה (אם יהיו הסתייגויות כאלה), אבל לא יותר מ-20 הסתייגויות.
היא שואלת אותך. אתה מדבר לא ברור. יש לך איזה שיח עם ארבל, שאתה והיא מבינים את השיח. אנחנו לא מבינים מה אתה אומר אפילו. לא מבינים מה אתה אומר.
המהות לא ברורה. אתה מנהל איזשהו דו-שיח עם היועצת המשפטית שלך, שאנחנו לא מבינים אותו אפילו.
זה לגיטימי, אבל זה גם לגיטימי שאם אתה מעמיד משהו להצבעה, שלפחות תסביר לנו על מה אנחנו מצביעים.
אז אני מנסה להסביר, אבל עם כל הכבוד, אתה אפילו לא נותן לי להסביר. דרך אגב, אני מסביר בהרחבה. אנחנו אמרנו שמקצים 800 הסתייגויות, מתוכם 780 לקבוצה ב'. אנחנו אמרנו שההסתייגויות הן – או לפחות 780 לקבוצה ב', כי אם אנחנו לא מקצים את ה-20 שלנו, אפשר להשלים ל-800.
עכשיו אנחנו באנו ואמרנו שההסתייגויות – כל צד יבחר, ואם לא יחברו, אז זה מתחלק ליניארית 80 לכל סעיף.
אני הגשתי הסתייגויות כסיעה. אתה החלטת שאני עכשיו שייך לאיזו קבוצה שאני לא מכיר בקבוצה הזו. אני סיעה. יש לי הסתייגויות. אני רוצה להציג אותן. מה ענייני ממפלגות אחרות ומסיעות אחרות שהגישו הסתייגויות? הן יציגו את הסתייגויות שלהן. לי יש את ההסתייגויות שלי. מה אני תלוי בהן בכלל בחלוקה?
9. לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון – לשתי הצעות החוק יחד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, יתקיימו לא יותר מ- 7 הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מקבוצה א' (או רובם מקבוצה א') ולא יותר מ-7 הצבעות שהתבקשו על ידי חברי כנסת מקבוצה ב' (או רובם מקבוצה ב').
יושב-ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות, במספר זהה לשתי הקבוצות.
כן. לא יאושר. לא יאושר. בסדר. אני מסכים להערה הזאת. לא יאושר מספר שונה לשתי הקבוצות של ההצבעות שמיות.
לא, אבל היושב-ראש רשאי לאשר יותר. אז הוא אומר שאם יהיה מישהו שירצה יותר, הוא צריך להיות גם כן זהה.
אפשר לסכם? כי אני לא לגמרי הבנתי. גם יש לך – מה הבעיה לחלק את הנייר?
אני רוצה לסיים במשפט אחד לגבי מה שקראתי עכשיו. המטרה בסופו של דבר הייתה, וגם הישיבה עם היושב-ראש, להגיע להסכמות. אבל הגעה להסכמות מחייבת מאמץ של שני הצדדים.
אני אתחיל לקרוא לסדר.
ולכן זאת ההצעה שעומדת בפניכם כרגע. עדיין, אם הצדדים רוצים להגיע להבנות, אנחנו נשמח. אם לא, נצטרך לקבל החלטה. בבקשה, בועז.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, הדיונים בוועדה המיוחדת לא מכבדים את שינויי החוק גם של החוקים הרגילים ובטח ובטח של היסוד שרוצים לשנות. עכשיו, סדרי הדיון שמונחים לפנינו, א', אני לא לגמרי בטוח שהבנו את כל סדרי הדיון, כי זה נאמר לנו בעל-פה. ואין לנו איזשהו מסמך שמסכם את זה. ממה שהבנתי, מוקצות 30 שעות לדיון.
30 שעות מוקצות לדיון בכל שינוי החוק. מדובר על שני חוקי יסוד ועוד שני חוקים רגילים. אני חושב שזה לא מכבד.
בכל מקרה, למרות שיושב-ראש, אני אומר את זה במחאה שיושב-ראש הוועדה לא נמצא כאן, כי יש לי איתו דין ודברים במספר נושאים וגם בנושא הזה. אבל אני בכל זאת אמשיך.
31 שעות לפני הפסקות, לפני הפסקות על הרדמאן ולפני הפסקות אחרות, לדיון של הקואליציה ואופוזיציה בשינוי משטר, כפי שנאמר בחלק מהדיונים, בשינויים בארבעה חוקים, מתוכם שתי הצעות חוק- - -
31 שעות דיבור, זה קצת יותר מחצי שעה לכל דובר שלכם, כי אנחנו לא מתכוונים להגיע.
אני מדבר על האפשרות שלכם לדבר. יש לכם 42 דוברים, לפי 40 דקות בערך. אתם מקבלים 40 דקות. עכשיו אני אומר לכם שבחוק התקציב, חצי שעה אנשים לא מדברים, על תקציב מדינה.
אבל איך אפשר להגביל? בסדר, עזוב את זכות הדיבור. אבל איך בחרתם את המספר 800? מאיפה הוא בא פתאום.
אני אגיד לך משהו. אנחנו התייעצנו. שאלה מצוינת. התייעצנו עם היועצת המשפטי לא של הוועדה.
לא של הוועדה. הינה, אני אומר. אני התייעצתי עם היועצת המשפטית, ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק, ושאלתי אותה.
מה מספר ההסתייגויות המהותיות שהוגשו בחוק הזה, להערכתך? הם עשו בדיקה, ולהערכתם מדובר בבין 700 ל-800 הסתייגויות מהותיות.
אין בעיה.
ואנחנו, מתוך רצון לכבד את הסתייגויות המהותיות, החלטנו שאנחנו נצביע עליהן ונפיל אותן. אבל אנחנו נצביע עליהן.
אני לא מבין. רגע, אני לא מבין איך יועצת משפטית יודעת מה זה מהותי ומה זה לא מהותי?
אה, זה נורא קל. קוראים את הסתייגות. אם לא כתוב בה משהו מטומטום, אז היא הופכת להיות רלוונטית.
בסדר. זה נוספים. שים אותם בצד. אבל אני מדבר איתך גם על הסתייגויות שהן הסתייגויות מהותיות, מבחינתי.
אנחנו עוד פעם מדברים על שינוי של ארבעה חוקים: שני חוקי יסוד ושני חוקים רגילים. 31 שעות לפני הפסקות, לפני הפסקות של הרמדאן ולפני הפסקות אחרות. אם אני עושה את זה חלקי הסתייגויות, לא חלקי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על ברוטו של 12 שניות להסתייגות, נטו יוצא הרבה פחות. זה הרי לא רציני. כי הוגשו בערך 9,480 הסתייגויות.
אבל זה לא משנה. אנחנו הסכמנו שמצביעים על 800. מצביעים על 800. זה חצי דקה להסתייגות.
וגם לא חצי דקה. אתם החלטתם מהי הסתייגות מהותית ומה לא. אף אחד לא ישב איתנו על זה.
זה הרי דיון שאנחנו נדון בו בפני עצמנו. ברור לנו שכל חברי הקואליציה או קבוצה א' או קבוצה ב' או איך שזה כבר לא נקרא, אני כבר לא עוקב אחר מה שנאמר לנו בעל-פה.
ב' כי זה בועז, בסדר גמור.
אחרי מה שנאמר לנו בעל-פה. הרי בדיון שלנו רק אנחנו נדון בפני עצמנו. אתם תלכו לישון.
זה בטח לא יעזור וזה לא מכבד לא את הוועדה, לא את הכנסת ולא את הליך החקיקה שאמור להיות. אם אני מבין את כל מה שנאמר, נאמר 31 שעות ברוטו.
ההצבעות יתחילו ביום רביעי ב-16:00. זה פשוט לא הגיוני. אני הבנתי, לפי מה שהבנתי, היה ניסיון להגיע להסכמה בלי להפעיל את סעיף 98 הדורסני הזה, שבטח לא הגיוני להפעיל אותו בשינוי משטר ובשינוי חוקי יסוד.
זה נאמר בוועדה השנייה. אתה היית בוועדה השנייה, זה מה שנאמר על ידי הייעוץ המשפטי של הממשלה וגם של הכנסת. אני רק מצטט אותם.
אנחנו הצענו להגיע להסכמות על 1,000 הסתייגויות ועל דיון עד יום רביעי בשמונה ולנמק ממחר עד יום רביעי בשמונה. והייתה לנו הצעה נדיבה מאוד שתגיע בהסכמה בלי להפעיל את סעיף את 98. זה שלא היו מוכנים אפילו לדון איתנו על פסיק ועל שינויים, אפילו בכלל להגיע איתנו לאיזושהי הבנה, זה רק מראה את התהליך הדורסני הזה, הלא הגיוני, הלא חוקתי וההרסני הזה למדינת ישראל ולשיטת הממשל והמשטר במדינת ישראל. אני מקווה מאוד שהוועדה הזאת לא תקבל את ההצעה הזאת. עוד פעם, כפי שהבנתי, אפילו לא קיבלנו אותה כתובה עד עכשיו.
תודה לחבר הכנסת טופורובסקי.
חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו – אלכס קושניר. בבקשה.
לא רשומים לנו אנשים מהחדר השני. אם אתם רוצים, תביאו לנו.
לפי מה שהבנתי, דרך אגב, גם בהצעה שלנו תמכו הליכוד. איפה מיקי זוהר? תמכו הליכוד. אבי ניסנקורן לא תמך, ובעצם הקואליציה, שמסוכסכת בינה לבין עצמה, לא הגיעה להסכמה להגיע איתנו להסכמה ובגלל זה נוצר כאן עוד בלגן מיותר שפוגע בהליך הזה.
אני רוצה לחזק את הדברים שאמר חבר הכנסת טופורובסקי ולהפנות את תשומת הלב גם של החברים בוועדה ולא פחות של היועצת המשפטית. יש מה שנקרא הלכת קוונטינסקי, שמדברת בעצם על הכרח של לתת הזדמנות לחברי הכנסת. ככל שהדיון עוסק בחוק יותר חשוב או בנושא יותר מהותי, כך הלכה הזאת קובעת שיש הכרח לאפשר לחברי הכנסת להשמיע את קולם. וזה בדיוק המקרה שלפנינו.
קודם כול, אני רוצה לצטט את הדברים של השופט סולברג. עשיתי את זה בוועדה המיוחדת, אני רוצה לעשות את זה גם פה. ומה שהשופט סולברג אומר – ואני מייד אצטט את הלכת קוונטינסקי – הם הדברים הבאים: "הדיון הפרלמנטרי מגשים הלכה למעשה את עקרון ההשתתפות באופן מהותי... שוו בנפשכם מצב שבו הליכי החקיקה יאפשרו לחברי הכנסת לגבש את עמדתם לגבי הצעת החוק הנדונה, אך זאת רק על סמך הקראת סעיפי החוק, "מצוות אנשים מלומדה", על-ידי נציגי הממשלה, והבהרתם, מבלי שתינתן לחברי הכנסת הזדמנות להתבטא ולשמוע, להתווכח ולהקשות, לשכנע ולהשתכנע. או אז, במצב 'אוטומט' מעין זה, אין ניתן לומר שתהיה לחברי הכנסת אפשרות להשתתף, מהותית, בהליכי החקיקה, ולייצג נכוחה את בוחריהם. בהליך חקיקה מעין זה תתפרק הכנסת מרכיב יסודי בעצם הווייתה – בית מחוקקים, מייצג רצון העם."
וציטוט נוסף מאותו בג"ץ, שימו לב: "הצעת חוק ייחודית ומורכבת" – ואין שום ספק שבכך אנחנו עוסקים. אנחנו עוסקים פה בהצעת חוק ייחודית, מורכבת, הצעת חוק שינוי משטר, חוק יסוד.
"הצעת חוק ייחודית ומורכבת" –אומר סולרבג – " ראויה לדיון בנפרד מנושאים אחרים, לעיתים בוועדה הרלוונטית מקרב ועדות הכנסת" – והסיפה היא החשובה – "באופן שיאפשר את שקילתה בכובד הראש ההולם."
כל הדרישות האלה לא התקיימו.
סולברג.
כל הדרישות הללו לא התקיימו, מרבה הצער, בוועדה המיוחדת. חברי הכנסת, רבים מהם – אנוכי וחברים אחרים – לא פעם, לא פעמיים ולא עשר פעמים, פנו ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, ואמרו לו: הוועדה מתנהלת בצורה לא הולמת, התהליך הוא לא תקין מכמה סיבות. דבר ראשון, לא ניתנה לנו הזדמנות הראויה להשמיע את קולנו. אני לא אומר שלא נתנו לדבר בכלל. יש הבדל בין הרשות לדבר לבין הרשות להציג טיעונים, לנמק הסתייגויות כמו שצריך כשהגענו לשלב הזה. כל הדברים האלה לא נעשו. לא יכולנו להציג את ההסתייגויות אתמול כפי שצריך. לא יכולנו בישיבה הראשונה, כבר מהתחלה, להשמיע טיעונים כנגד החוק הנוראי הזה. כל הזמן סתמו את הפה. חבר הכנסת גינזבורג הוציא על ימין ועל שמאל, נגיד. לא הייתה הזדמנות.
חבר הכנסת כסיף, אם אתה יכול, בקשה, לחזור לנושא שעליו אנחנו מדברים ולעבור הלאה, כי נערכנו לדברים.
זה בדיוק זה.
משום שכרגע זה נראה שאותו קו ממשיך. כל מה שהיה בוועדה המיוחדת היה פגום. אגב, גם לפי תקנון הכנסת. תקנון הכנסת, סעיף 113(ב) אומר: "יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע את מסגרת הדיון, ורשאי הוא לקצוב את זמן הדיבור, ובלבד שייתן זמן דיבור הולם לכל אחד מבחרי הוועדה". זה בתקנון הכנסת. כלומר, כל מה שכרגע אמרתי לא מולא. ועכשיו גם רוצים למנוע מאיתנו להעלות את כל ההסתייגויות. זה מהלך דורסני שהופך את החוק הבזוי הזה לפסול שבעתיים.
אני אתחיל ממה שקורה פה ואחר כך אני אדבר על מה שהולך לקרות במליאה. אז מה שקורה פה אני חושב שזה פשוט לא ראוי, שסדרי דיון בחוק כל כך חשוב נאמרים ומוסברים בעל-פה ולא ניתנת לנו האפשרות לקרוא ולעיין במה שכתוב שם. זה לא כזה פשוט. זה די מורכב. אני אומר לכם שאני לא הבנתי את הכול. וזכותי לראות את המסמך ולהבין על מה אני מצביע או לא מצביע.
וכאן אני מבקש מארבל לתמוך בי בדבר הזה, כדי שאנחנו נקבל את נייר העמדה של היושב-ראש לפני שאנחנו מצביעים. זה דבר אחד.
דבר שני, אמר כאן מיקי זוהר שהיועצת המשפטית של הכנסת החליטה שיש רק 800 הסתייגויות מהותיות. אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית של הוועדה, שתסביר לי מה הקריטריונים להסתייגות מהותית או לא מהותית, ואם באמת הייעוץ המשפטי של הכנסת עבר על כל הסתייגויות והחליט הסתייגות-הסתייגות. אגב, אני יכול להבין שיש עוד סעיפים שעליהם אולי אפשר להצביע כפעם אחת.
נכון. בדיוק לזה אני מגיע.
ובגלל זה גם הסכמנו לזה בוועדה. אבל עדיין יש הסתייגויות שמבחינתנו, לפחות מבחינתי, כי אני הגשתי את הסתייגויות מטעם הסיעה שלי, הן מהותיות ברובן. ואני הייתי רוצה לנסות לשכנע את חברי הכנסת במליאה להצביע יחד איתי בעד ההסתייגויות האלה. לכן אני לא יכול להבין בכלל באיזו זכות הוועדה הזו מנסה למנוע מאיתנו לנמק את ההסתייגויות שהגשנו. מדובר בחוק מורכב. מדובר בעצם בשינוי של ארבעה חוקים בתוך שתי הצעות חוק, שניים מהם בכלל חוקי יסוד. ואני חושב שמן הראוי שבפרלמנט, שאגב בא משורש פַּארְלֶה, לדבר, ייתנו לחברי הכנסת - - -
אין שום שורש שדומה לזה, אבל חשוב. מה שחשוב הוא שאני דורש שתינתן הזכות למציגי ההסתייגויות, זכות הולמת והזדמנות נורמלית לדבר ולנסות לשכנע את חברי הכנסת במליאה להצביע בעד ההסתייגויות. ולגבי המהותי או לא מהותי, או שתביאו לנו קריטריונים איך החלטתם או שתאשרו את כל ההסתייגויות.
אני אומר שהדברים שלי מתייחסים יותר לדברים שאמר חבר הכנסת ניסנקורן, יושב-ראש הוועדה, אבל אני בכל אופן – אולי נמצאת שם ארבל – באותה מידה שיש איזו הסתירה בדברים שאמר ניסנקורן. מצד אחד הוא אמר שבהסכמת שני הצדדים יהיה אפשר להקדים. דהיינו, אם צד ב' ירצה לוותר או לצמצם את זכות הדיבור וגם צד א' מוכן לזה, אז יהיה אפשר לצמצם. אבל לפי מה שהוא אמר בתחילת דבריו, שאם צד א' רוצה לוותר על זכות הדיבור, זה עובר אוטומטית לצד ב'. אין בזה גם שום היגיון ואין בזה גם שום יעילות ואין בזה שום תכלית, מכוון שאם צד א' רוצה לוותר מסיבות כאלה ואחרות או בגלל ייעול הדיון או בגלל סיבות אחרות, אין שום סיבה שזה יעבור לצד השני. אם באמת זה ככה, אז לצד א' אין שום משמעות להסכמה. אם צד א' מוותר על זכות הדיבור ומייד צד ב' מקבל, אז זה תלוי רק בצד ב' להקדים את הדיון או לא. לוותר על זכות הדיבור זה לא תלוי בכלל בצד א'.
ולכן אני מציע שאם צד א' מוותר על זכות הדיבור, זה נזקף לזכותו, אז אפשר להחליט אם מקדימים את הצבעות, לא מקדימים את הצבעות, משאירים את זה באותו זמן, הפסקה תהיה יותר גדולה, הפסקה לא תהיה יותר גדולה. אני לא מבין מה ההיגיון שאם צד א' מוותר על זכות הדיבור, הוא צריך לעבור לצד ב'. גם אף פעם לא היה דבר כזה.
אמנם אנחנו פה כבר קדנציה שלישית, אבל לא הספקנו, לצערנו, הח"כים החדשים, להיות באלפי שעות דיונים. אבל מדי פעם אני מגיע לפה לדיונים, מקשיב למה שקורה – לא מדי פעם, אלא די הרבה – ואני כל פעם מתאפק לא לדבר על זה שבסוף הדיון הזה בשידור – אני פונה אליכם, טופורובסקי וקושניר ומקודם גם פורר – יושבים אנשים חכמים, הציבור מקשיב לנו ואני מאמין שכל בר דעת יכול להבין שכשיש אלפי הסתייגויות, וביניהם, אני לא רוצה לנקוב במספר, כי צריך לעבור על כולן, וביניהם אין-סוף הסתייגויות שלכל בר דעת מבין שבינם לבין המהות אין שום קשר.
תראה, איזה קטע. אני אפילו לא הספקתי לדבר ואתה דיברת כבר עשר פעמים ולא הפרעתי לך.
מה שאני רוצה להגיד הוא בסוף – כן, אגב, מיקי זוהר הסביר את זה. אבל אני רק רוצה להגיד שבאמת אנשים צופים בכם. אתם לא חושבים שהם חושבים – אולי אני תמים, אני צריך להיות פה יותר שנים – הם לא באמת חושבים שזה הגיוני שאתם חושבים תגישו אלפי הסתייגויות, מספר תקדימי שלא היה פה מעולם, שחלקן לא מהותיות בכלל, אז - - -
רם, אתה מטיף לנו מוסר אחרי שאתם מגישים חוק כזה שכל מה שהוא עוסק בו זה איך לבצר את מעמדו של ראש הממשלה אחד אל מול ראש ממשלה השני, כי הם לא סומכים על זה. אתה מטיף לי מוסר שאני מגיש הסתייגויות על החוק הזוי הזה?
אתה צודק שהציבור צופה בנו, אבל הציבור יפתח את החוק ויראה מה כתבתם שם, ואין שם שום קשר לא לקורונה ולא סיוע לאף אחד. אתם עוסקים רק אחד בשני. אז כן, יש לי הסתייגויות ויש גם זכות להגן על ההסתייגויות האלה. ואתה לא תטיף מוסר, זה בטוח.
להפך. אני לא אכנס איתך לקרב צעקות על אף שאני רואה שאתה משתדל. לא רק שאני חושב שהחלק מההסתייגויות מהותיות וחשובות, אני גם חושב שהדיון בהן חשוב. אני רק חושב שצריך לעשות הבדלה בין ניהול דיון חשוב ומהותי שהציבור יהיה גאה בכל נבחריו, לא משנה באיזה חלק הם, אם הם בקבוצה א', בקבוצה ב', או אם יש להם זיקה או לא - -
- - אבל כשאתה כותב הסתייגויות שחלקן הן ציניות ורוצה שידונו בכל אחת מהן, בעיניי, אתה מזלזל בציבור.
יופי. כל הכבוד לך. יצאת ממלכתי ותתמוך בחוק הכי ציני שהיה פה בתולדות המדינה.
יאללה, בבקשה. אין אף אחד. אין יושב-ראש. אין זה. יאללה. תצביעו. מי בעד עליזה?
בין הליכוד, כחול לבן, ימינה, ש"ס, אגודת ישראל, ישראל ביתנו – בוא נראה, אם לא אשכח אחד – הרשימה המשותפת, גם, כמובן, עם יש עתיד. לדעתי, היחידים שעוד לא סיכמו איתם הם מרצ. אני חושב שאולי גם איתם סיכמו.
ביום רביעי, כמובן.
יהיו 1,000 הסתייגויות ויהיו שמונה הצבעות שמיות לכל צד. עד שמונה הצבעות.
אפשר התייעצות סיעתית שנייה? זה לפני הצבעה? שנייה, אפשר התייעצות סיעתית?
כן, התייעצות סיעתית. ניפגש ב-15:17.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:11 ונתחדשה בשעה 15:26.)
(היו"ר אבי ניסנקורן, 15:26)
אוקיי. אבל גם לא נמנעים? כי אני גם רוצה להראות אם – אני לא רוצה להגיד שזה בכפייה. אז זה 98 ו -142. 142 זה בהסכמה. אתה מבין? בסדר? אז אתה לא משתתף. זה בסדר.
לא, אבל אי-אפשר. אי-אפשר, תקשיב. לא, לא, לא. אלכס, לא. אלכס, אי-אפשר. אתם תגידו בסוף שזה לא בהסכמה. מה זה?
אני רוצה בקצרה רק לומר – מאחר שיש הסכמה, אז אני לא אתייחס לפרטי ההצעה כל כך, אבל אני באמת צריכה שיגיעו להסכמה, בגלל שהשימוש בסעיף 98, כשלא מדובר בחוק התקציב, בחוק ההסדרים, הוא חריג מאוד.
אני רוצה לומר שהשימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת, שמאפשר לקבוע סדרי דיון מיוחדים, שסוטים מההוראות הרגילות של התקנון של חמש דקות לכל דובר והצבעה על כל הסעיפים וההסתייגויות וכו', שימוש בסעיף הזה אמור להיות חריג ביותר ולהישמר למקרים מאוד מאוד קיצוניים. ואנחנו כלשכה משפטית מקפידים על זה – הרבה פעמים לקואליציה נוח לעשות שימוש בסעיף הזה כשיש דיונים ארוכים – אנחנו מקפידים על כך שהדבר הזה יישמר באמת למקרים מאוד יוצאי דופן.
כאן כמות הסתייגויות הייתה יכולה להיכלל, להיחשב כדבר יוצא דופן המחייב שימוש בסדרי דיון מיוחדים, אבל, כמובן, שעדיף להגיע גם במקרים כאלה להסכמות באופן שכל הסיעות ירגישו שהן מצד אחד יכולות לדבר ולהתבטא ומצד שני זה לא יסכל את רצון הכנסת לחוקק.
אם אתם לא מודיעים, אז זה מחולק ליניארית לפי הסעיפים, 90 לכל סעיף שלכם ואז שלנו. אם אנחנו לא מנצלים - - -
לא, לא. זה כתוב. אמרנו שזה 1,000 הסתייגויות. ואם אין הסכמה או הודעה, אז יהיו 100 הסתייגויות ראשונות לכל סעיף. עכשיו יש הסכמה על סעיפים ראשיים, אבל יש יותר הרבה סעיפי הסתייגויות, שלפעמים מוסיפים סעיף לפני אחר.
אתה רוצה לחזור? לא הבנתי. היה 1,000 מ-16:00. את רוצה 1,000 מ-18:00? אתה חוזר בך?
אני לא מבין אותך. תוריד את זה, מצידי, תוריד את ההערות על הסתייגויות, תעשה יותר מאוחר.
זה מה שהצעתי. אני לא מבין מאיפה זה. אני הצעתי את זה. במקום לוותר על השעה.
אוסאמה, אבל תשמע, אמרנו 1,000 מ-16:00. אם רוצים יותר מאוחר, צריך להקטין. אתה אמרת מ-20:00 600, גם בסדר.
תראו, אבי, יש מחר. אני מיפיתי. יש מחר ככה: חוץ וביטחון, אין בעיה; הוא רוצה לשבת מ-08:00 עד 10:00, זה בסדר. יש ועדת קורונה, יש לה ישיבה ב-13:00, יש לה ישיבה נוספת ב-14:30. לרווחה יש ישיבה 12:00, ולחינוך יש ב-09:30 וב-12:30.
לכן אני מעלה את זה, שתדעו שיש כאן ישיבות. חוץ וביטחון התגבשו עם המליאה. מה עושים עם היתר? פונים אליהם שיקדימו וישבו עד 10:00?
נכון. חוץ וביטחון התקנבנו איתנו. הם מסודרים. יש לנו את ועדת קורונה – ישיבה ב-13:00 וישיבה ב-14:30. ועדת רווחה – ישיבה ב-12:00.
אוקיי. לכן אני מעלה את זה כאן. וחינוך – שתי ישיבות, אחת ב-09:30 ואחת ב-12:00.
בוא נסכם ככה: יש לנו סיכום שאנחנו מאשרים. אם אתה תודיע לי אחר כך שאתם רוצים לחזור לסיכום של 600 ב-20:15, אנחנו נסכים.
אז אני שמח שהצדדים הגיעו להסכמה, שהסיעות הגיעו להסכמה. ההסכמה חולקה לכם ואני אקרא אותה עוד פעם עכשיו בצורה מסודרת. אני מבקש, אם אפשר, לא להפריע באמצע, כי יש פה סעיפים שהם גם לפניכם וגם שמסבירים. אם בסוף תהיה איזושהי שאלה, אז כמובן נשאל. אם לא, נצביע.
אני מקריא: סדרי דיון מיוחדים לפי סעיפים 98 ו-142 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים - - -
אוקיי.
1.
שתי הצעות החוק משוחררות מחובת המתנה לפי סעיף 88(ב) לתקנון, כך שהקריאה השנייה תחל ביום הנחתן על שולחן הכנסת.
1.
הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב.
1.
בהתאם לסעיף 19 לתקנון, ישיבת הכנסת ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020, תחל בשעה 10:00, וישיבת הכנסת בימים שלאחר מכן, רביעי וחמישי, אם הישיבה לא תמשך ברציפות, תחל בשעה 9:00.
ישיבות המליאה בימים אלה יוקדשו אך ורק לקריאה השנייה והשלישית בשתי הצעות החוק.
1.
הדיון בקריאה השנייה יחל ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020.
יושב-ראש הוועדה המיוחדת שהכינה את ההצעות יציג את שתי הצעות החוק, ולאחר מכן יחל הדיון בהנמקת ההסתייגויות.
הנמקת ההסתייגויות תימשך ברצף עד יום רביעי, 6 במאי 2020, בשעה 16:00, ואולם יושב-ראש הישיבה רשאי לקבוע הפסקה במהלך הדיון – עושה פה הפסקה, הכוונה להפסקות קצרות בלבד, אם יהיו, כן? לא להפריע לרצף הדיון.
בכל מקרה תהיה הפסקה בכל יום בשעות 19:00 – 20:15 (ארוחת שבירת צום הרמדאן).
הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק (הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה הישראלית, דרך ארץ, גשר) (להלן – קבוצה א') – הן יחלקו את הזמן ביניהן –90% לסיעות שהאמור לא מתקיים בהן (יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה, מרצ) (להלן – קבוצה ב') – הן יחלקו את הזמן ביניהן. קבוצה ב' תהיה זכאית לדבר ראשונה.
בכפוף לכך, כל אחת משתי קבוצות הסיעות תקבע את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של הסיעות הנמנות על אותה קבוצה. במקרה של היעדר הסכמה, תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות, לפי גודלן.
קבוצה א' רשאית לוותר על זמן הדיבור שלה לטובת קבוצה ב'.
1.
ביום רביעי, י"ב באייר התש"ף - 6 במאי 2020, בשעה 16:00 יהיה רשאי יו"ר הוועדה המיוחדת להשיב למסתייגים לשתי הצעות החוק, ולאחר מכן תחל ההצבעה.
ההצבעות בקריאה השנייה יחלו לא לפני השעה 16:00 ביום רביעי, בכפוף לאמור בסעיף 6.
1.
אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות, לפני יום רביעי בשעה 10:00, תינעל הישיבה והדיון בהצעות החוק יחודש ביום רביעי בשעה 10:00 בתשובת יושב-ראש הוועדה המיוחדת והצבעות.
אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות ביום רביעי אחרי השעה 10:00, יוקדמו דברי התשובה למסתייגים וההצבעות, במידת הצורך תתקיים לשם כך הפסקה בישיבת הכנסת. בכל מקרה, תימסר הודעה של שלוש שעות מראש, אם תוקדם שעת ההצבעה.
אני רק מבקש שזה יהיה בהסכמה, שלא יהיה איזשהו משהו. הכול כאן בהסכמה.
יכול להיות שתהיה הסכמה עם הודעה של שלוש שעות, אבל שזה יבוא בהסכמה רק. כי הכול כאן בהסכמה.
שלא יקרה מצב, אני לא יודע מה, אנחנו הולכים לישון בין 03:00 ל-05:00 וב-04:00 אומרים: עוד שלוש שעות יש ישיבה בהצבעה.
1.
הוגשו לסעיף בהצעות החוק הסתייגויות, וקבע יושב-ראש הישיבה שהן במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה (להלן - סדרת הסתייגויות), יחולו, בעת הקריאה השנייה, הוראות אלה:
(א)
היושב-ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות, בחטיבה אחת;
(ב)
(1) קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה, יעמיד היושב-ראש להצבעה את ההסתייגויות הכלולות באותה סדרת הסתייגויות, אחת לאחת;
(2) לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים, יראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה;
(ג)
הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת הסתייגויות, כאמור בסעיף (ב)(1) לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים, יעמיד היושב-ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה, או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף, לפי העניין.
1.
(א)
תתקיים הצבעה על לא יותר מ-1,000 הסתייגויות של חברים מקבוצה ב' לשתי הצעות החוק יחד, כפי שיקבעו נציגי קבוצה ב' (מספר זה כולל את כל ההסתייגויות, כולל חלופיות); אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות כאמור, תתקיים הצבעה על 100 ההסתייגויות הראשונות לכל אחד מהסעיפים בשתי הצעות החוק.
בסך הכול עשרה סעיפים.
(ב)
בנוסף, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגות שהגישו חברים מקבוצה א', אם לא תתבקש הצבעה של – לא, זה לא מתווסף, כי ה-1,000 כולל כבר את זה. אני עכשיו, 980 פלוס 20, אבל אם עשיתם את זה ככה, אז הסיפה מתייתרת.
כל הסיפה יורדת.
בנוסף, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגות שהגישו חברים מקבוצה א', נקודה. יתר הסעיף יורד.
רגע, אבל לא. בלי הסכמה שלנו, 1,000. לא יהיה פחות מ-1,000 ללא הסכמה שלנו.
לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון, לשתי הצעות – לא, אני רק רוצה לחדד משהו אחד. אתם בסוף מקצים את זה לפי סיעות. ברגע שהקצתם את ה-1,000 לפי סיעות, זו החלטה של כל סיעה, אוקיי? אתם תקצו את ה-1,000, תחליטו.
אין ספק. אבל ה-1,000 האלה –לא יהיה פחות מ-1,000 אם לא תהיה אף סיעה מקבוצה ב' שמסכימה לוותר.
אוסאמה, מול מי אני עובדת? שאני אדע ולסמן ליושב-ראש שצריך לנהל את ההצבעה.
למשל, במשותפת אנחנו נבחר, אני, למשל, או עופר, אחד מאיתנו. אלכס מישראל ביתנו.
אני אגיד את זה מנקודת מבטי. אני במליאה ב-04:00 ואין דוברים, מה אני עושה? אני יושבת ומחכה?
אבל מי יגיד לי שאין יותר דוברים? ולא מישהו יבוא בריצה ויגיד: נעלתם?
מחדשים ב-10:00 להמשך הנמקת ההסתייגויות. ואם רוצים להקדים את שעת ההצבעה, זה רק בהסכמה ובהודעה של שלוש שעות לפני.
סעיף 8 סיימנו, הבנו. ואם יש שאלה, יש נציג קבוצה. אם צריך לדבר, יש את מאיר ויש את יושבי ראש הסיעות, נכון?
1.
לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון - לשתי הצעות החוק יחד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, יתקיימו לא יותר מ-8 הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מקבוצה א' (או רובם מקבוצה א') ולא יותר מ-8 הצבעות שהתבקשו על ידי חברי כנסת מקבוצה ב' (או רובם מקבוצה ב').
יושב-ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות, במספר זהה לשתי הקבוצות.
בסדר?
רגע, אני רק – עוד פעם, אני פשוט לא רוצה – אנחנו אחרי הסכמות והכול. אני רק רוצה לחדד.
אם צריך נציג מקבוצה ב' לדבר איתו, זה מקובל עלינו שזה מאיר כהן, נכון?
אנחנו מחליטים. רק שלא יקרה מצב שבקוצה א' יבואו ויסגרו דברים שלא יהיו בהסכמות של כל קבוצה ב'.
בואו נצביע. אנחנו מצביעים על סדרי הדיון כפי שהקראתי אותם, המוסכמים, בבקשה. מי בעד?