פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



61
הוועדה המסדרת
04/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שני, י' באייר התש"ף (04 במאי 2020), שעה 14:05

1. שינוי במועדי ישיבות הכנסת.
2. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) (כ/8404)
3. הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 (כ/840)

חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
יזהר שי – מ"מ היו"ר
מכלוף מיקי זוהר –מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
עופר כסיף
פטין מולא
אורי מקלב
אלכס קושניר
שלמה קרעי

קרן ברק
ניר ברקת
יואב בן צור
אוסאמה סעדי
קטי קטרין שטרית
רם שפע

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עליזה בראשי - ראש סיעת הליכוד

שגית אפיק
ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

אלון דמלה


1. שינוי במועדי ישיבות הכנסת.

2. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) (כ/8404)

3. הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 (כ/840)

אני פותח את הישיבה.

אדוני, אפשר להתחיל?

כן. אני פותח הישיבה.

אם אפשר, בבקשה.

כן.

אדוני, לאור ההקלות שיש עכשיו במשק והעומס שהולך להיות בימים הקרובים על חברי הכנסת, אני רוצה לבקש, אם אפשר, שיתירו, בבקשה, לעוזר שלישי להיכנס בכפוף להצהרת בריאות.

אני אעביר את הבקשה הזאת ליושב-ראש הכנסת.

אנחנו מצטרפים אליה.

אני אעביר את הבקשה הזאת ליושב-ראש הכנסת ולמנכ"ל הכנסת. ואני מקווה שהבקשה תיענה בחיוב.

תודה.

אבי, יש גם בחדר השני את חבר הכנסת שפע, אני ומקלב.

כן.

אז אנחנו מצטרפים לבקשה.

בסדר. אמרתי שאני אעביר את הבקשה הלאה. אני מקווה שהיא תיענה.

תודה.

כן, שאל מישהו?

אני מבקש שבכל סידור שייעשה ובכל הצעה שתוצע על ידי יושב-ראש הוועדה המסדרת, לקחת בחשבון את זה שאנחנו בעיצומו של חודש רמדאן.

אנחנו ניקח את זה בחשבון.

ואנחנו צמים משעה 04:00 עד 19:30. ולכן, כאשר תהיינה ההצבעות – והבנתי ממזכירת הכנסת שאי-אפשר לעשות הפסקה בהצבעות האלה.

למה אי-אפשר לעשות הפסקה?

זה מה שהבנתי. לכן אני אומר.

כי אף אחד לא רוצה את הפסקות האלה.

- - -

תחליטו כאן.

אנחנו נעשה הפסקה בין 19:00 ל-20:00.

אני לא יכולה להחליט. אתם יכולים להחליט.

לכן אמרתי. בדיוק. לקחת בחשבון בזמן ההצבעות לעשות הפסקה.

אז אנחנו נעשה הפסקה בין 19:00 ל-20:15 גם ביום שלישי בלילה בדיונים וגם ביום רביעי בהצבעות.

רגע, אבל מה זה "הצבעות"? יש איזושהי הצעה שאנחנו לא מכירים?

כן. יושבים על זה עכשיו.

כן, עוד מישהו?

כן.

אדוני היושב-ראש, רציתי לשאול אותך. אתמול בוועדה המיוחדת וגם היום - - -

קושניר, לא שומעים אותך פה, אצלנו.

לא שומעים אותך. זה לא תמיד נורא, אבל.

עכשיו שומעים?

כן, כל הכבוד.

צוהריים טובים. אני אומר שאנחנו בוועדה המיוחדת, שדנה בחוק ממשלת החילופים וגם היום בהמשך הדיונים, ביקשנו לדון בשלושה נושאים חדשים בוועדה המסדרת. אז הייתי לשאול מתי הנושא הזה עולה.

אנחנו נכנס בהמשך היום את הוועדה המסדרת לדון בנושאים חדשים.

אוקיי.

מה זה "בהמשך היום"?

פשוט אנחנו נסיים פה. יש מליאה ב-16:00 ואחרי המליאה אנחנו נתכנס, נקבע שעת כינוס סמוך לסיום המליאה, אני מניח, בשביל לדון בנושאים החדשים. כי אחר כך זה צריך לחזור עוד לוועדה המיוחדת.

ברור, אחר כך צריך לדון על זה.

כן, אז נעשה את זה אחרי המליאה.

לא, מן הראוי לחכות עד סיום הדיון בוועדה המיוחדת עד שכל הנושאים החדשים יובאו.

אני מסכים. אנחנו ננסה להתכוונן ביחד. אנחנו נעשה את זה בצורה הכי יעילה שאפשר.

סדרי דיון מיוחדים לפי סעיפים 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים מיום - - -

היום.

היום.

הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020, אשר פורסמו ברשומות בחוברת כ/840 (להלן: הצעות החוק), נועדו לאפשר את כינונה של הממשלה בכנסת ה-23, לאחר שבכנסת ה-21 ובכנסת ה-22 לא כוננה כלל ממשלה, והכנסת ה-23 נמצאת ימים ספורים – בעצם, ממש ימים ספורים – לפני תום תקופת 21 הימים לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: הממשלה, שאם במהלכה לא יבקשו 61 חברי כנסת מהנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, יתקיימו בחירות חדשות.

להצעות החוק הוגשו למעלה מ-8,000 הסתייגויות, שרבות מהן הוגשו על ידי מספר חברי כנסת, דבר אשר היה מאפשר למסתייגים לנמק את ההסתייגויות במליאה במשך אלפי שעות. לפיכך, מדובר ב'מקרה יוצא מן הכלל' הנכנס בגדרי סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה המסדרת לקבוע סדרי דיון מיוחדים.

אני עכשיו קורא את הסעיפים.

אנחנו מצביעים על כל סעיף או על כל הצעה כולה?

לא, מצביעים על ההצעה.

על כל ההצעה.

אוקיי.

1. שתי הצעות החוק משוחררות מחובת המתנה לפי סעיף 88(ב) לתקנון, כך שהקריאה השנייה תחל ביום הנחתן על שולחן הכנסת.

2. הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב.

3. בהתאם לסעיף 19 לתקנון, ישיבת הכנסת ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020, תחל בשעה 10:00, וישיבת הכנסת ביומיים שלאחר מכן, יום רביעי וביום חמישי, אם הישיבה לא תמשך ברציפות, תחל בשעה 9:00.

אם היא לא תימשך ברציפות?

אם היא לא, כמובן, אנחנו לקראת - - -

לא הבנתי. אז מחר ב-10:00 או ב-9:00?

ב-10:00.

מה זאת אומרת? היא תימשך ברציפות? זו הכוונה?

הכוונה שהן יימשכו ברציפות.

מה מחר ב-10:00 מתחיל?

המליאה נפתחת מחר ב-10:00.

המליאה תיפתח לדיון.

לדיון.

ועל סדר-היום?

שתי הצעות החוק.

שתי הצעות החוק.

כן.

אתה רוצה להצביע בעד ההסתייגות של ה-70 חברי כנסת, אבי?

מה זה קשור לפה?

הם באים לוועדת המסדרת.

לא, לא. יש לי בוועדה. לא לעכשיו. לא, לא. יש, קודם כול, וועדה מיוחדת.

אבל הם באים עכשיו? להסתייגויות.

אני אישרתי שם להצביע.

אז אני אגיד לו. שאלו אותי.

אה, אוקיי. אישרתי לו, כן. על 70, כן.

אה, זה במקום 75, 70 בחוק? אתה מעדכן אותנו עכשיו?

כן. איפה אתה?

פורר גם פה, בחדר השני.

רוחי מרחפת מעל הוועדה.

אפשר שפורר יבוא לפה?

זה בעקבות ההערות של בג"ץ?

רוח רפאים מהלכת.

לא, רוח בג"ץ מרחפת מעל פני הוועדה.

עודד, כן, אנחנו מקבלים את ההסתייגות להוריד את זה מ-75 ל-70 בשלוש הקריאות: ראשונה, שנייה ושלישית. כמובן, זה בוועדה, כן? אני אומר את העמדה שלך.

אבל זה לא הנושא של הדיון הזה.

אוקיי. סליחה.

אילו קריאות?

אלה ישיבות הנהלה.

למה 70 ולא 67?

שנייה, אנחנו בדיון אחר עכשיו, עודד. אני קורא עכשיו את ההצעה. זה גם בוועדה המיוחדת, הדיון השני, ולא פה. אוקיי? אז קראתי את הסעיף.

תסכימו לפסקת ההתגברות ב-70, אבי?

ישיבות המליאה בימים אלה יוקדשו אך ורק לקריאה השנייה והשלישית בשתי הצעות החוק.

זאת אומרת, אין דיונים. אין נאומים בני דקה.

כן. ואני מבהיר, מבחינתנו, הדיון הוא ברצף.

- - -

אוקיי.

4. הדיון בקריאה השנייה יחל ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020.

יושב-ראש הוועדה המיוחדת שהכינה את ההצעות יציג את שתי הצעות החוק, ולאחר מכן יחל
הדיון בהנמקת ההסתייגויות.

הנמקת ההסתייגויות תימשך ברצף עד יום רביעי בשעה 16:00, ואולם יושב-ראש הישיבה רשאי
לקבוע הפסקה במהלך הדיון.

ועכשיו יש את הדרישה של חבר הכנסת סעדי לגבי הרמדאן.

אוקיי. בכל מקרה, תהיה הפסקה בכל יום משעה 19:00 עד 20:15 לארוחת שבירת הצום.

הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק - - -

רגע, היושב-ראש יעשה הפסקה מתי שבא לו כאילו?

לא תמיד. צריך להגיד את זה.

הכול הוא יעשה.

זו הסמכות שנתונה לו, אבל בסופו של דבר, הכוונה היא לאפשר דיון רצוף.

לא יושב-ראש הישיבה, יושב-ראש הכנסת - - -

כן, אבל אני בא ואומר: הכוונה היא - - -

הרמדאן.

לא, את זה קובעים מראש, מ-19:00 עד 20:15.

וגם אם היושב-ראש רוצה לזה, הוא לא יוכל.

בסדר. הכוונה היא לאפשר דיונים ברצף. יש את הסמכות לעשות הפסקה, אבל הכוונה והנחיה הן לאפשר ישיבות ברצף.

הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות יינתן לסיעות נציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק - -

בעלי הזיקה, אתה מכוון.

- - (הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה הישראלית - - -

עוד פעם? אתה יכול לחזור על זה עוד פעם, אבי?

10% מהזמן של ההידיינות מוקצה לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק (הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה הישראלית, דרך ארץ, גשר) (להלן – קבוצה א') - -

שלוש שעות. שלוש שעות, למעשה.

- - 90% לסיעות שהאמור לא מתקיים בהן (יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה; מרצ) (להלן – קבוצה ב').

בכפוף לכך, כל אחת משתי קבוצות הסיעות תקבע את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של הסיעות הנמנות על אותה קבוצה. במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות, לפי גודלן.
ארבל, אני מציע גם שאם סעדי ירצה לוותר על חלק מהזמן שמוקצה לו, אז הוא יוכל לעבור לצד השני.

ומה קורה אם אתם עושים הפסקה ואז לוחות הזמנים שנקבעו משתנים?

כן, אם צד אחד מוותר על חלק מהזמן שהוקצה לו, לדוגמה אם צד א' מוותר על 10% שמוקצה לו, הזמן הזה יינתן לצד השני.

לא, אבל, אבי, אם עכשיו היושב-ראש פתאום עושה הפסקה של שש שעות?

לא. אז אני בא ואומר: אני מבהיר לפרוטוקול, כשאנחנו אומרים הפסקה אין הכוונה להפסקה בדיון, אלא אם זה הפסקות קצרות בלבד ולא מעבר לכך.

אלא אם כן, הם ימשיכו, אבי, את כל הדרישות לנאומים שלהם. ואז אפשר לעשות הפסקה.

יש לזה התייחסות. אבל אין הכוונה לא לאפשר את השעות ההידיינות מ-10:00 עד 16:00.

אתה יכול לעשות גם מ-24:00 עד 06:00.

- -

הפסקה לא תאריך את הזמן מעבר ל-16:00, אבל הכוונה היא לא לעשות הפסקות - -

שיאריכו את הדיון.

לא.

- - שמונעות את הדיון. הכוונה היא להפסקות קצרות, אם יהיו הפסקות.

5. אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות, תינעל הישיבה והדיון בהצעות החוק יחודש ביום רביעי 6 במאי 2020 בשעה 10:00.

לא ב-16:00?

אמרת ב-16:00.

מ-16:00.

ב-09:00.

אמרת שההצבעות מתחילות ב-16:00.

אני אסביר. אני אסביר. הכוונה היא שאם במהלך הלילה תחליט קבוצה ב' או היושב-ראש שהם לא רוצים להישאר במליאה ומוותרים על הדיונים בלילה, מבקשים לחדש את זה בבוקר, אז זו זכותם לחדש את זה בבוקר. וההתחדשות תהיה ב-09:00 שלמוחרת.

ימשיך הדיון?

אבל אנחנו לא נפסיד זמן, נכון?

מה?

לא נפסיד זמן.

אני בא ואומר עוד פעם: יש זמן לדיון רצוף מ-10:00 עד 16:00 למוחרת רצוף.

אוקיי.

10% מהזמן מוקצה לסיעות של קבוצה א'. 90% לסיעות של קבוצה ב'. אם סיעות של קבוצה א' יודיעו שהן לא משתמשות ב-10%, גם ה-10% יעברו לסיעות של קבוצה ב'.

מדוע? ניסן, מדוע? אם אנחנו רוצים לייעל את קבוצה א'.

לא, לא. שנייה, זאת ההצעה שלי.

אבל תסביר גם למה? תנמק. אתה יכול להגיד שאתה יכול באופן וולונטרי.

אבל זאת ההצעה שלי, שאם אנחנו לא נשתמש וסיעות קבוצה ב' ירצו להשתמש, הן יוכלו להשתמש.

וכן להפך.

ולהפך. זו החלטה של הסיעות. אם ירצו, ירצו להשתמש, אם סיעה אחת מוותרת.

לגבי הפסקות, הכוונה - - -

אתה עושה את זה כדי למנוע הפסקות בדיון?

לא.

אדוני היושב-ראש, למה אתה עושה את ההצעה הזאת?

שנייה, אבל למה אי-אפשר לקרוא את כל ההצעה?

אבל למה אתה מעביר את זה לצד ב'?

אבל לפני ששואלים, אני רוצה לגמור את ההצעה.

כן. אפילו אני לא מפריע.

אנחנו באים ואומרים שהמליאה פתוחה - - -

אתה רוצה לייעל אותה. מה אתה צריך להעביר לצד ב'?

אורי, תשמע, זה מפריע.

אה, אפשר קריאות ביניים?

רק מהחדר השני.

אנחנו אומרים שהמליאה פתוחה ברצף לצורך ההידיינות. אין חובה להידיין. עכשיו אם קבוצה ב', למשל, מחליטה שהיא לא רוצה להידיין והיא מודיעה שבלילה, נניח, היא לא רוצה, אז הדיון יתחדש ב-09:00.

אבל לא יכול להיות.

תעביר לקבוצה א'. למה אתה לא אומר?

הזמן הוא מ-10:00 עד 16:00.

את הזמן הזה נגרע ממנה. רק שאלת הבהרה. אם אנחנו מחליטים לא לדבר משעה שתיים-עשרה עד שעה שבע, זה שבע שעות.

זו החלטה שלכם.

אבל אז זה נגרע מה-30 שעות.

זה נגרע.

זה נגרע.

יש זמן שמוקצה.

אם שחקן מקבוצה א' נבחר בדראפט, הוא יכול לעבור לקבוצה ב' לזמן מה?

זה תלוי בזיקה, עודד.

ואז אפשר לעשות מחטף גם? אפשר להקדים את הישיבה?

שנייה, אין לי את הפטיש. אני אפילו לא יכול לקרוא לסדר.

איתן גנב לך אותו.

אני מבקש רק לא להפריע.

יש זמן רצוף שעומד לזכות ההידיינות עד 16:00.

אבל, אבי, אם ב-24:00 הם מפסיקים ולא רוצים לנאום, אז זה נגמר. אז למוחרת ב-09:00 מתחילות הצבעות, אמרת.

אני אמרתי שזה לא נגמר. תינתן האפשרות להידיין עד 16:00. זה הסעיף שכרגע קראתי.

אבל אם ב-24:00 אף אחד לא רוצה להידיין?

די. אני לא יכול עם זה. די.

אבל הוא מקבוצה א', מי שמפריע לך.

אני עוד לא קראתי את כל ההצעה.

אז בוא תקרא.

יש חלקים שיש עליהם תשובות בהצעה. אתם שואלים דברים שיש להם תשובות.

אז בוא, תקריא את זה, אבי, בבקשה.

אז בסדר. אז תנו לי להקריא עד הסוף.

ביום רביעי ב-16:00 מתחילות ההצבעות?

כמה זמן יש לכל דובר?

אנחנו מחלקים.

הם מחלקים, כל גוף, את הזמנים.

כל גוף בעל זיקה זהה, הוא מחלק את הזמן שלו.

זהו?

מה עם ההצבעות?

עכשיו אשנה פה את הסיכום, כן? אז אני בא ואומר: אם שני הצדדים מוותרים לפני השעה 16:00 על זכותם - -

ארבע אחר הצוהריים.

ארבע אחר הצוהריים, ביום רביעי.

- - על זכותם להידיין, ניתן יהיה להקדים את שעת - - -

מה שכתוב בסוף סעיף 5.

כן, ניתן יהיה להקדים את שעת ההצבעה, ובלבד שאם זה נעשה בלילה שבין שלישי לרביעי, אז הדיון יתחדש בשעה 10:00 ביום רביעי.

תגדיר לילה. בין איזו שעה לאיזו שעה?

לפני 10:00.

לא לפני 10:00 ביום רביעי. זה הכול.

אם זה נעשה מ-10:00, אז יתחדש ב-10:00. אם זה נעשה ביום שלישי - - -?

אם זה נעשה לפני יום, בואו נגיד ככה, לפני יום רביעי בשעה 10:00, אז זה יתחדש ב-10:00. נעשה את זה פשוט.

ואז יכולים הצבעות ב-10:00?

אם אתם מוותרים על ההידיינות, או אם שני הצדדים מוותרים.

אוקיי.

אם זה אחרי 10:00, אז יוקדמו דברי התשובה למסתייגים וההצבעות, ובלבד שתימסר על כך הודעה לחברי הכנסת לפחות שלוש שעות מראש.

למה רק שלוש שעות?

להגיע.

במידת הצורך תתקיים לשם כך הפסקה בישיבת הכנסת. בסדר?

אדוני היושב-ראש, תסביר. אתה שינית את דעתך.

מה?

כי אתה אמרת: אם אחד מהצדדים מוותר. אבל, לפי מה שאמרת בתחילת דבריך, זה לא שייך. רק צד אחד יכול לוותר.

שני הצדדים, אמרתי.

לא. מכוון שצד א' שלא מדבר מייד עובר לצד ב', כפי שאמרת בהתחלה. אז זה לא יכול להיות. רק צד אחד יכול להחליט על זה. לכן אני גם לא חושב שמה שאתה אמרת - - -

טוב, אני אסיים.

האם סיימת? זו סתירה לדברים, אבי.

עוד לא סיימתי, אבל. תרשום לעצמך, אורי, ותתייחס אחר כך.

6. ביום רביעי, י"ב באייר התש"ף – 6 במאי 2020, בשעה 16:00, יהיה רשאי יו"ר הוועדה המיוחדת להשיב למסתייגים לשתי הצעות החוק, ולאחר מכן תחל ההצבעה. ההצבעות בקריאה השנייה יחלו לא לפני השעה 16:00.

רגע.

אני אומר את זה בסייג מה שאמרתי לפני כן, בכפוף למה שאמרתי לפני כן. אם הצדדים רוצים להידיין, זה יהיה ברצף עד שעה 16:00. אם הצדדים רוצים להפסיק לפני כן, ניתן יהיה לעשות לפני כן, ובלבד שאם זה לפני יום רביעי ב-10:00, זה יהיה ביום רביעי ב-10:00. ואם זה אחרי כן, תינתן לפחות שלוש שעות אפשרות להגיע לפני השעה 16:0.

כלומר, אני משתדל באמת להיות - - -

אפשר עוד הפעם, אבי? זה לא ברור לחלוטין.

אם ביום שלישי ב-14:00 אנחנו מפסיקים, עדיין זה רביעי ב-10:00?

נכון.

זה נשמע כמו ההסכם הקואליציוני שלכם.

אבי, נקבל את זה כתוב? אני כבר הלכתי לאיבוד.

זה די פשוט. אני בא ואומר עוד פעם: יש דיון רצוף עד יום רביעי ב-16:00.

נו? אוקיי.

אם הצדדים רוצים לוותר על הדיון, זכותם.

הבנתי. מי לא נואם ראשון – קבוצה א' או קבוצה ב'?

שנייה, בסיטואציה כזאת הדיון בהצבעות יהיה לא לפני 10:00 ביום רביעי ולא שניתן לפחות שלוש שעות לחבר הכנסת להגיע. פשוט.

הבנתי. מי נואם ראשון – קבוצה א' או קבוצה ב'?

זה לא – אין פה.

אחרי המנמקים, אנחנו, קבוצה ב'.

לא הבנתי.

אחרי יושב-ראש הוועדה, המנמקים, קוצבה ב'.

קבוצה ב'.

לא יוזמי החוק. לא מהיוזמים.

קבוצה ב' במסגרת הזמן. להם 10% מהזמן.

נכון.

אני לא הבנתי כלום.

זאת אומרת, רגע, כמה שעות יש להם? כמה שעות דיון יש?

בסך הכול, 30 שעות.

ואיך זה מתחלק?

שלוש שעות – קבוצה א'. 27 שעות – קבוצה ב'. פחות השעה של הרמדאן. אז תקזז אותה.

מתי קבוצה ב'?

יש להם 27 שעות.

מתי? בהתחלה או בסוף?

מהתחלה.

למה מהתחלה?

כי אנחנו עונים.

לא, להפך. אתם מגישים. אנחנו עונים.

כן, אתם תצטרכו לחלק עם היבה יזבק ואיימן עודה את השעות שלכם.

אבי, השעות של קבוצה ב' אמורות להיות בחלק השני של הדיון.

אני רוצה להשלים.

7. הוגשו לסעיף בהצעות החוק הסתייגויות, וקבע יושב-ראש הישיבה שהן במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה (להלן – סדרת הסתייגויות), יחולו, בעת הקריאה השנייה, הוראות אלה:

(א) היושב-ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות, בחטיבה אחת;
(ב) (1) קיבלה סדרת הסתייגויות - -

מתי היה כדבר הזה? אפשר, ארבל, להגיד? מתי נתנו דבר כזה לעשות?

אני אסיים ואז תתייחס.

הוא מביא הצעה.

- - (1) קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה, יעמיד היושב-ראש להצבעה את ההסתייגויות הכלולות באותה סדרת הסתייגויות, אחת אחת; - -

הוא הביא הצעה ויצביע עליה ואז זאת תהיה ההצעה. אני יודע שהוא מביא הצעה. אני יודע שהוא מביא הצעה. מביא את מה שהוא רוצה.

- - (2) לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים, יראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה; - -

נכון, ולא הסכמנו.

- - (ג) הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת הסתייגויות, כאמור בסעיף (ב)(1) לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים, יעמיד היושב-ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה, או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף, לפי העניין.

8. (א) תתקיים הצבעה על לא יותר מ-800 הסתייגויות לשתי הצעות החוק יחד, כפי שיקבעו נציגי קבוצה ב' (מספר זה כולל את כל ההסתייגויות, כולל חלופיות); אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות - - -

יש לי שאלה. למה בפניך מונח נייר ובפנינו לא מונח נייר? אי-אפשר לעקוב אחר זה בצורה כזו.

שנייה, שנייה.

אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות כאמור, תתקיים הצבעה על 80 ההסתייגויות הראשונות לכל אחד מהסעיפים בשתי הצעות החוק.

(ב) בנוסף, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שהגיש חבר קבוצה א' ויבקש להצביע עליה (אם יהיו הסתייגויות כאלה).

כמה הסתייגויות בסך הכול? לא יותר מכמה?

800.

רגע, למה קבוצה א'? לא הבנתי.

למה?

למה 800?

מה? יש פה איפה ואיפה בין חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש? מה זאת אומרת שנציג מקבוצה א' יכול להצביע על מה שהוא רוצה ונציג קבוצה ב' לא יכול?

לא, לא. אני צריך להגביל את זה.

לא, לא. זה ממש לא ברור. אבי, אתה לא יכול לבוא עם כזאת הצעה שלא מונחת לפנינו.

שנייה, שנייה.

אתה קוטע. כל פעם אתה אומר: שנייה, שנייה. ואנחנו לא מבינים. ההצעה הזו לא ברורה.

כשאתה מנהל את ועדת הכספים לא מפריעים לך בזמן שאתה מדבר.

כשאני מנהל את ועדת הכספים, אני מביא מסמך להצבעה, הוא מונח בפני חברי הכנסת.

אוקיי. אז תחכה ואז תתייחס.

אני לא יודע למה להתייחס, כי אין נייר בפנינו.

אוקיי, עוד רגע.

למה אין נייר בפני חברי הכנסת?

(ב) בנוסף, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות שהגיש חבר קבוצה א' ויבקש להצביע עליה (אם יהיו הסתייגויות כאלה), אבל לא יותר מ-20 הסתייגויות.

מה? אתה יכול לחזור על זה עוד הפעם?

קבוצה א' לא יותר מ-20 הסתייגויות. אתם – 800. אנחנו – 20.

לא. מתוך ה-800, אתם לא יותר מ-20.

איך הגעתם ל-800?

איך הגעתם למספר 800?

שנייה.

היא שואלת אותך. אתה מדבר לא ברור. יש לך איזה שיח עם ארבל, שאתה והיא מבינים את השיח. אנחנו לא מבינים מה אתה אומר אפילו. לא מבינים מה אתה אומר.

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אתה פשוט מפריע.

אבי, אני לא באתי לעשות פיליבסטר. אני רוצה להבין מה אתה אומר.

אבל אתה לא נותן לדבר.

כי אתה מדבר לא ברור. הדברים שאתה אומר לא ברורים.

אני מדבר ברור. סליחה.

המהות לא ברורה. אתה מנהל איזשהו דו-שיח עם היועצת המשפטית שלך, שאנחנו לא מבינים אותו אפילו.

דרך אגב, זה לגיטימי לדבר עם היועצת המשפטית.

זה לגיטימי, אבל זה גם לגיטימי שאם אתה מעמיד משהו להצבעה, שלפחות תסביר לנו על מה אנחנו מצביעים.

אז אני מנסה להסביר, אבל עם כל הכבוד, אתה אפילו לא נותן לי להסביר. דרך אגב, אני מסביר בהרחבה. אנחנו אמרנו שמקצים 800 הסתייגויות, מתוכם 780 לקבוצה ב'. אנחנו אמרנו שההסתייגויות הן – או לפחות 780 לקבוצה ב', כי אם אנחנו לא מקצים את ה-20 שלנו, אפשר להשלים ל-800.

עכשיו אנחנו באנו ואמרנו שההסתייגויות – כל צד יבחר, ואם לא יחברו, אז זה מתחלק ליניארית 80 לכל סעיף.

מי מגדיר את זה? לכל צד.

אתה לא נותן לי לסיים.

מתי אפשר לשאול שאלות?

אבל אני לא סיימתי.

אני הגשתי הסתייגויות כסיעה. אתה החלטת שאני עכשיו שייך לאיזו קבוצה שאני לא מכיר בקבוצה הזו. אני סיעה. יש לי הסתייגויות. אני רוצה להציג אותן. מה ענייני ממפלגות אחרות ומסיעות אחרות שהגישו הסתייגויות? הן יציגו את הסתייגויות שלהן. לי יש את ההסתייגויות שלי. מה אני תלוי בהן בכלל בחלוקה?

9. לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון – לשתי הצעות החוק יחד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, יתקיימו לא יותר מ- 7 הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מקבוצה א' (או רובם מקבוצה א') ולא יותר מ-7 הצבעות שהתבקשו על ידי חברי כנסת מקבוצה ב' (או רובם מקבוצה ב').

אני לא מבין כלום.

אפשר עד שבע הצבעות שמיות לכל קבוצה.

למה?

יושב-ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות, במספר זהה לשתי הקבוצות.

ועד מתי הדיון יהיה? ביום רביעי ההצבעות.

עד שיסתיים.

זאת אומרת, לכם יהיו שבע פלוס מה שיאשר לכם היושב-ראש?

מה?

לכם יהיו שבע פלוס מה שיאשר לכם היושב-ראש.

לא, לא, לא.

זה מה שאמרת.

לשתי הקבוצות. לשתי הקבוצות. אתה לא הקשבת.

ברגע שהוא מאשר לך, הוא מחויב לאשר גם לי? זה מה שאתה אומר?

כן. לא יאושר. לא יאושר. בסדר. אני מסכים להערה הזאת. לא יאושר מספר שונה לשתי הקבוצות של ההצבעות שמיות.

אמרת. לא אמרת מספר זהה לשתי הקבוצות?

לא, אבל היושב-ראש רשאי לאשר יותר. אז הוא אומר שאם יהיה מישהו שירצה יותר, הוא צריך להיות גם כן זהה.

מספר זהה לשתיהן.

כבר אמרת את זה.

כן, הוא לא יודע מזה, אם זה לא מול העיניים שלו.

אה, כן, כן. הוא יכול לאשר מספר זהה לשתיהן.

אפשר לסכם? כי אני לא לגמרי הבנתי. גם יש לך – מה הבעיה לחלק את הנייר?

למה לא מחלקים לנו נייר?

אני אחלק נייר. אני אחלק נייר.

אני רוצה לדעת מתי - - -

אני רוצה לסיים במשפט אחד לגבי מה שקראתי עכשיו. המטרה בסופו של דבר הייתה, וגם הישיבה עם היושב-ראש, להגיע להסכמות. אבל הגעה להסכמות מחייבת מאמץ של שני הצדדים.

מה?

אתם לא עשיתם שום מאמץ.

לא, אני לא מסכים איתך.

שום מאמץ לא עשיתם.

אני לא מסכים איתך.

זה היה או שנקבל את העמדה שלכם או שתביא את זה לפה. וזה מה שאתה עושה.

אני לא מסכים. לדעתי, זה היה הפוך.

זה בדיוק מה שהיה. בדיוק מה שהיה.

לא, ממש לא.

כל הדיונים בוועדה המיוחדת היו שיא - - - בשיא - - - בשיא - - - ממש.

אני מעכשיו אתחיל לקרוא לסדר.

אני מעוניין בזכות דיבור.

אני אתחיל לקרוא לסדר.

ולכן זאת ההצעה שעומדת בפניכם כרגע. עדיין, אם הצדדים רוצים להגיע להבנות, אנחנו נשמח. אם לא, נצטרך לקבל החלטה. בבקשה, בועז.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, הדיונים בוועדה המיוחדת לא מכבדים את שינויי החוק גם של החוקים הרגילים ובטח ובטח של היסוד שרוצים לשנות. עכשיו, סדרי הדיון שמונחים לפנינו, א', אני לא לגמרי בטוח שהבנו את כל סדרי הדיון, כי זה נאמר לנו בעל-פה. ואין לנו איזשהו מסמך שמסכם את זה. ממה שהבנתי, מוקצות 30 שעות לדיון.

חבל על הזמן בדיון הזה.

30 שעות מוקצות לדיון בכל שינוי החוק. מדובר על שני חוקי יסוד ועוד שני חוקים רגילים. אני חושב שזה לא מכבד.

הוא לא מקשיב לך, בועז. חכה.

כן, אז אולי אני אחכה.

אה, בסדר.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר, 14:50)

אבל מיקי אין לך סמכות לשנות.

אם למיקי אין סמכות, אז למי יש סמכות?

פעם. פעם היה לך.

אני חבר ועדה.

בכל מקרה, למרות שיושב-ראש, אני אומר את זה במחאה שיושב-ראש הוועדה לא נמצא כאן, כי יש לי איתו דין ודברים במספר נושאים וגם בנושא הזה. אבל אני בכל זאת אמשיך.

31 שעות לפני הפסקות, לפני הפסקות על הרדמאן ולפני הפסקות אחרות, לדיון של הקואליציה ואופוזיציה בשינוי משטר, כפי שנאמר בחלק מהדיונים, בשינויים בארבעה חוקים, מתוכם שתי הצעות חוק- - -

31 שעות דיבור, זה קצת יותר מחצי שעה לכל דובר שלכם, כי אנחנו לא מתכוונים להגיע.

אבל זה לא עניין של חצי שעה.

זה אומר שכמעט 40 דקות שכל אחד מכם יוכל לדבר במליאה ברצף.

כן, לדבר כשאתם לא תהיו.

איך עשית את זה? נו, תעשה חשבון.

42 דוברים.

למה 42 דוברים?

כי אנחנו 78, מה לעשות.

אתם לא מדברים?

לא.

אה, אתה מדבר רק על הזיקה עכשיו?

אני מדבר על האפשרות שלכם לדבר. יש לכם 42 דוברים, לפי 40 דקות בערך. אתם מקבלים 40 דקות. עכשיו אני אומר לכם שבחוק התקציב, חצי שעה אנשים לא מדברים, על תקציב מדינה.

אבל תקשיב לי רגע. הבנתי, בסדר. תגיד לי משהו אחר.

ובתקציב מדינה יש 200 סעיפים. פה יש לנו כמה? שבעה סעיפים?

אבל איך מגבילים את כמות ההסתייגויות שלנו?

אני אחכה שיחזור לי הזכות דיבור.

שעה? שעה? לשני החוקים ביחד?

כן.

אז יש לכם 40 דקות דיבור.

אבל איך אפשר להגביל? בסדר, עזוב את זכות הדיבור. אבל איך בחרתם את המספר 800? מאיפה הוא בא פתאום.

זה 98. זה סעיף 98.

אני אגיד לך משהו. אנחנו התייעצנו. שאלה מצוינת. התייעצנו עם היועצת המשפטי לא של הוועדה.

זאת לא. זאת לא הצעה שלנו. צריך להגיד את זה.

לא של הוועדה. הינה, אני אומר. אני התייעצתי עם היועצת המשפטית, ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק, ושאלתי אותה.

היא הייתה פה לפני רגע. איפה היא?

היא תכף תבוא.

מה מספר ההסתייגויות המהותיות שהוגשו בחוק הזה, להערכתך? הם עשו בדיקה, ולהערכתם מדובר בבין 700 ל-800 הסתייגויות מהותיות.

כמה אמרת?

ואנחנו בין 700 ל-800 הסתייגויות מהותיות מתוך ה-9,000 הסתייגויות שהוגשו.

אני רוצה לשמוע את זה ממנה. מה היא מגדירה כמהותי.

אין בעיה.

ואנחנו, מתוך רצון לכבד את הסתייגויות המהותיות, החלטנו שאנחנו נצביע עליהן ונפיל אותן. אבל אנחנו נצביע עליהן.

אני יכול להמשיך?

אני לא מבין. רגע, אני לא מבין איך יועצת משפטית יודעת מה זה מהותי ומה זה לא מהותי?

גם אני לא.

אה, זה נורא קל. קוראים את הסתייגות. אם לא כתוב בה משהו מטומטום, אז היא הופכת להיות רלוונטית.

גם אתה יודע. כן, אבל יש הרבה מאוד הסתייגויות שמבחינתי הן מהותיות.

כמו, למשל, איך את אני עושה הסתייגויות: לחלופין 2, לחלופין 3, לחלופין 4.

בסדר. זה נוספים. שים אותם בצד. אבל אני מדבר איתך גם על הסתייגויות שהן הסתייגויות מהותיות, מבחינתי.

טוב, יקירי, אני הודעתי לך תשובתי.

מיקי, תתחיל ב-400 ואז תן להם ככה עוד 200-100.

תן לו לסיים.

אנחנו עוד פעם מדברים על שינוי של ארבעה חוקים: שני חוקי יסוד ושני חוקים רגילים. 31 שעות לפני הפסקות, לפני הפסקות של הרמדאן ולפני הפסקות אחרות. אם אני עושה את זה חלקי הסתייגויות, לא חלקי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על ברוטו של 12 שניות להסתייגות, נטו יוצא הרבה פחות. זה הרי לא רציני. כי הוגשו בערך 9,480 הסתייגויות.

אבל זה לא משנה. אנחנו הסכמנו שמצביעים על 800. מצביעים על 800. זה חצי דקה להסתייגות.

אני מבין שזה מה שאתה אמרת. וכשאני בא ואומר שלא מקבלים את זה.

- - - בהצבעות. הצבעות עד שהן ייגמרו.

וגם לא חצי דקה. אתם החלטתם מהי הסתייגות מהותית ומה לא. אף אחד לא ישב איתנו על זה.

לא החלטנו. מה פתאום? אמרתי לך - - -

אף אחד לא ישב איתנו על זה.

קחו לכם 30 שעות, אנחנו לא נהיה, זה הרי דיון - - -

ששש, אם אפשר בחדר השני קצת שקט.

זה הרי דיון שאנחנו נדון בו בפני עצמנו. ברור לנו שכל חברי הקואליציה או קבוצה א' או קבוצה ב' או איך שזה כבר לא נקרא, אני כבר לא עוקב אחר מה שנאמר לנו בעל-פה.

קבוצה א', אתם קבוצה ב', בועז.

ב' כי זה בועז, בסדר גמור.

אחרי מה שנאמר לנו בעל-פה. הרי בדיון שלנו רק אנחנו נדון בפני עצמנו. אתם תלכו לישון.

אתה כבר - - -בועז.

(היו"ר יזהר שי, 14:55)

בדיוק. כבר מתחלף יושב-ראש שלישי.

אתה מתיש את יושבי-הראש אחד-אחד.

אז, ברשותכם, תנו לי רק להמשיך.

זו צורה לא רצינית.

אתה מדבר לציבור, בועז. לא אלינו. לציבור.

לא, בסופו של דבר, אתם צריכים להצביע. אני מנסה לשכנע אתכם.

לא. זה לא יעזור לך, בועז.

חברי כנסת, תנו לחבר הכנסת טופורובסקי לדבר, בבקשה.

זה בטח לא יעזור וזה לא מכבד לא את הוועדה, לא את הכנסת ולא את הליך החקיקה שאמור להיות. אם אני מבין את כל מה שנאמר, נאמר 31 שעות ברוטו.

30 שעות, 30 שעות, בועז.

30 שעות, אם אתה מוריד את הפסקה האחת שתהיה.

לא. זה 29, אם אתה מוריד.

ההצבעות יתחילו ביום רביעי ב-16:00. זה פשוט לא הגיוני. אני הבנתי, לפי מה שהבנתי, היה ניסיון להגיע להסכמה בלי להפעיל את סעיף 98 הדורסני הזה, שבטח לא הגיוני להפעיל אותו בשינוי משטר ובשינוי חוקי יסוד.

שינוי משטר?

שינוי משטר, זה לא אני אמרתי.

אבל אין אמון בין הצדדים, בועז.

זה נאמר בוועדה השנייה. אתה היית בוועדה השנייה, זה מה שנאמר על ידי הייעוץ המשפטי של הממשלה וגם של הכנסת. אני רק מצטט אותם.

אין אמון בהם, שהם יכבדו את הסכם.

אנחנו הצענו להגיע להסכמות על 1,000 הסתייגויות ועל דיון עד יום רביעי בשמונה ולנמק ממחר עד יום רביעי בשמונה. והייתה לנו הצעה נדיבה מאוד שתגיע בהסכמה בלי להפעיל את סעיף את 98. זה שלא היו מוכנים אפילו לדון איתנו על פסיק ועל שינויים, אפילו בכלל להגיע איתנו לאיזושהי הבנה, זה רק מראה את התהליך הדורסני הזה, הלא הגיוני, הלא חוקתי וההרסני הזה למדינת ישראל ולשיטת הממשל והמשטר במדינת ישראל. אני מקווה מאוד שהוועדה הזאת לא תקבל את ההצעה הזאת. עוד פעם, כפי שהבנתי, אפילו לא קיבלנו אותה כתובה עד עכשיו.

בועז, תעדכן אותי מתי אתה מדבר. אני מבטיח לבוא.

תודה לחבר הכנסת טופורובסקי.

חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו – אלכס קושניר. בבקשה.

לא רשומים לנו אנשים מהחדר השני. אם אתם רוצים, תביאו לנו.

אנחנו פה עם הערות ביניים, יזהר.

לפי מה שהבנתי, דרך אגב, גם בהצעה שלנו תמכו הליכוד. איפה מיקי זוהר? תמכו הליכוד. אבי ניסנקורן לא תמך, ובעצם הקואליציה, שמסוכסכת בינה לבין עצמה, לא הגיעה להסכמה להגיע איתנו להסכמה ובגלל זה נוצר כאן עוד בלגן מיותר שפוגע בהליך הזה.

תודה.

כן, חבר הכנסת כסיף.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמר חבר הכנסת טופורובסקי ולהפנות את תשומת הלב גם של החברים בוועדה ולא פחות של היועצת המשפטית. יש מה שנקרא הלכת קוונטינסקי, שמדברת בעצם על הכרח של לתת הזדמנות לחברי הכנסת. ככל שהדיון עוסק בחוק יותר חשוב או בנושא יותר מהותי, כך הלכה הזאת קובעת שיש הכרח לאפשר לחברי הכנסת להשמיע את קולם. וזה בדיוק המקרה שלפנינו.

קודם כול, אני רוצה לצטט את הדברים של השופט סולברג. עשיתי את זה בוועדה המיוחדת, אני רוצה לעשות את זה גם פה. ומה שהשופט סולברג אומר – ואני מייד אצטט את הלכת קוונטינסקי – הם הדברים הבאים: "הדיון הפרלמנטרי מגשים הלכה למעשה את עקרון ההשתתפות באופן מהותי... שוו בנפשכם מצב שבו הליכי החקיקה יאפשרו לחברי הכנסת לגבש את עמדתם לגבי הצעת החוק הנדונה, אך זאת רק על סמך הקראת סעיפי החוק, "מצוות אנשים מלומדה", על-ידי נציגי הממשלה, והבהרתם, מבלי שתינתן לחברי הכנסת הזדמנות להתבטא ולשמוע, להתווכח ולהקשות, לשכנע ולהשתכנע. או אז, במצב 'אוטומט' מעין זה, אין ניתן לומר שתהיה לחברי הכנסת אפשרות להשתתף, מהותית, בהליכי החקיקה, ולייצג נכוחה את בוחריהם. בהליך חקיקה מעין זה תתפרק הכנסת מרכיב יסודי בעצם הווייתה – בית מחוקקים, מייצג רצון העם."

וציטוט נוסף מאותו בג"ץ, שימו לב: "הצעת חוק ייחודית ומורכבת" – ואין שום ספק שבכך אנחנו עוסקים. אנחנו עוסקים פה בהצעת חוק ייחודית, מורכבת, הצעת חוק שינוי משטר, חוק יסוד.

"הצעת חוק ייחודית ומורכבת" –אומר סולרבג – " ראויה לדיון בנפרד מנושאים אחרים, לעיתים בוועדה הרלוונטית מקרב ועדות הכנסת" – והסיפה היא החשובה – "באופן שיאפשר את שקילתה בכובד הראש ההולם."

כל הדרישות האלה לא התקיימו.

מי זה השופט?

סולברג.

כל הדרישות הללו לא התקיימו, מרבה הצער, בוועדה המיוחדת. חברי הכנסת, רבים מהם – אנוכי וחברים אחרים – לא פעם, לא פעמיים ולא עשר פעמים, פנו ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, ואמרו לו: הוועדה מתנהלת בצורה לא הולמת, התהליך הוא לא תקין מכמה סיבות. דבר ראשון, לא ניתנה לנו הזדמנות הראויה להשמיע את קולנו. אני לא אומר שלא נתנו לדבר בכלל. יש הבדל בין הרשות לדבר לבין הרשות להציג טיעונים, לנמק הסתייגויות כמו שצריך כשהגענו לשלב הזה. כל הדברים האלה לא נעשו. לא יכולנו להציג את ההסתייגויות אתמול כפי שצריך. לא יכולנו בישיבה הראשונה, כבר מהתחלה, להשמיע טיעונים כנגד החוק הנוראי הזה. כל הזמן סתמו את הפה. חבר הכנסת גינזבורג הוציא על ימין ועל שמאל, נגיד. לא הייתה הזדמנות.

חבר הכנסת כסיף, אם אתה יכול, בקשה, לחזור לנושא שעליו אנחנו מדברים ולעבור הלאה, כי נערכנו לדברים.

זה בדיוק זה.

משום שכרגע זה נראה שאותו קו ממשיך. כל מה שהיה בוועדה המיוחדת היה פגום. אגב, גם לפי תקנון הכנסת. תקנון הכנסת, סעיף 113(ב) אומר: "יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע את מסגרת הדיון, ורשאי הוא לקצוב את זמן הדיבור, ובלבד שייתן זמן דיבור הולם לכל אחד מבחרי הוועדה". זה בתקנון הכנסת. כלומר, כל מה שכרגע אמרתי לא מולא. ועכשיו גם רוצים למנוע מאיתנו להעלות את כל ההסתייגויות. זה מהלך דורסני שהופך את החוק הבזוי הזה לפסול שבעתיים.

תודה לחבר הכנסת כסיף.

חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה.

אני אתחיל ממה שקורה פה ואחר כך אני אדבר על מה שהולך לקרות במליאה. אז מה שקורה פה אני חושב שזה פשוט לא ראוי, שסדרי דיון בחוק כל כך חשוב נאמרים ומוסברים בעל-פה ולא ניתנת לנו האפשרות לקרוא ולעיין במה שכתוב שם. זה לא כזה פשוט. זה די מורכב. אני אומר לכם שאני לא הבנתי את הכול. וזכותי לראות את המסמך ולהבין על מה אני מצביע או לא מצביע.

וכאן אני מבקש מארבל לתמוך בי בדבר הזה, כדי שאנחנו נקבל את נייר העמדה של היושב-ראש לפני שאנחנו מצביעים. זה דבר אחד.

דבר שני, אמר כאן מיקי זוהר שהיועצת המשפטית של הכנסת החליטה שיש רק 800 הסתייגויות מהותיות. אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית של הוועדה, שתסביר לי מה הקריטריונים להסתייגות מהותית או לא מהותית, ואם באמת הייעוץ המשפטי של הכנסת עבר על כל הסתייגויות והחליט הסתייגות-הסתייגות. אגב, אני יכול להבין שיש עוד סעיפים שעליהם אולי אפשר להצביע כפעם אחת.

וזה מה שקרה בוועדה.

נכון. בדיוק לזה אני מגיע.

ובגלל זה גם הסכמנו לזה בוועדה. אבל עדיין יש הסתייגויות שמבחינתנו, לפחות מבחינתי, כי אני הגשתי את הסתייגויות מטעם הסיעה שלי, הן מהותיות ברובן. ואני הייתי רוצה לנסות לשכנע את חברי הכנסת במליאה להצביע יחד איתי בעד ההסתייגויות האלה. לכן אני לא יכול להבין בכלל באיזו זכות הוועדה הזו מנסה למנוע מאיתנו לנמק את ההסתייגויות שהגשנו. מדובר בחוק מורכב. מדובר בעצם בשינוי של ארבעה חוקים בתוך שתי הצעות חוק, שניים מהם בכלל חוקי יסוד. ואני חושב שמן הראוי שבפרלמנט, שאגב בא משורש פַּארְלֶה, לדבר, ייתנו לחברי הכנסת - - -

זה סגור העניין הזה? פרלמנט מגיע מפַּארְלֶה?

כן, בטח. חד-משמעית.

היועצים המשפטיים מאשרים את זה?

כן.

עכשיו בוא נצביע.

אין שום שורש שדומה לזה, אבל חשוב. מה שחשוב הוא שאני דורש שתינתן הזכות למציגי ההסתייגויות, זכות הולמת והזדמנות נורמלית לדבר ולנסות לשכנע את חברי הכנסת במליאה להצביע בעד ההסתייגויות. ולגבי המהותי או לא מהותי, או שתביאו לנו קריטריונים איך החלטתם או שתאשרו את כל ההסתייגויות.

תודה לחבר הכנסת קושניר.

יזהר, אם יש לך זמן, אני אשמח להגיד מילה.

מי ביקש שם? זה היה חבר הכנסת שפע שביקש?

אכן.

אז אחרי חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אמנם, אדוני, לא ניהלת את הישיבה מקודם והדברים שלי מתייחסים - - -

לא שומעים אותך.

אני אומר שהדברים שלי מתייחסים יותר לדברים שאמר חבר הכנסת ניסנקורן, יושב-ראש הוועדה, אבל אני בכל אופן – אולי נמצאת שם ארבל – באותה מידה שיש איזו הסתירה בדברים שאמר ניסנקורן. מצד אחד הוא אמר שבהסכמת שני הצדדים יהיה אפשר להקדים. דהיינו, אם צד ב' ירצה לוותר או לצמצם את זכות הדיבור וגם צד א' מוכן לזה, אז יהיה אפשר לצמצם. אבל לפי מה שהוא אמר בתחילת דבריו, שאם צד א' רוצה לוותר על זכות הדיבור, זה עובר אוטומטית לצד ב'. אין בזה גם שום היגיון ואין בזה גם שום יעילות ואין בזה שום תכלית, מכוון שאם צד א' רוצה לוותר מסיבות כאלה ואחרות או בגלל ייעול הדיון או בגלל סיבות אחרות, אין שום סיבה שזה יעבור לצד השני. אם באמת זה ככה, אז לצד א' אין שום משמעות להסכמה. אם צד א' מוותר על זכות הדיבור ומייד צד ב' מקבל, אז זה תלוי רק בצד ב' להקדים את הדיון או לא. לוותר על זכות הדיבור זה לא תלוי בכלל בצד א'.

ולכן אני מציע שאם צד א' מוותר על זכות הדיבור, זה נזקף לזכותו, אז אפשר להחליט אם מקדימים את הצבעות, לא מקדימים את הצבעות, משאירים את זה באותו זמן, הפסקה תהיה יותר גדולה, הפסקה לא תהיה יותר גדולה. אני לא מבין מה ההיגיון שאם צד א' מוותר על זכות הדיבור, הוא צריך לעבור לצד ב'. גם אף פעם לא היה דבר כזה.

תודה חבר הכנסת מקלב.

חבר הכנסת רם שפע, בבקשה.

אמנם אנחנו פה כבר קדנציה שלישית, אבל לא הספקנו, לצערנו, הח"כים החדשים, להיות באלפי שעות דיונים. אבל מדי פעם אני מגיע לפה לדיונים, מקשיב למה שקורה – לא מדי פעם, אלא די הרבה – ואני כל פעם מתאפק לא לדבר על זה שבסוף הדיון הזה בשידור – אני פונה אליכם, טופורובסקי וקושניר ומקודם גם פורר – יושבים אנשים חכמים, הציבור מקשיב לנו ואני מאמין שכל בר דעת יכול להבין שכשיש אלפי הסתייגויות, וביניהם, אני לא רוצה לנקוב במספר, כי צריך לעבור על כולן, וביניהם אין-סוף הסתייגויות שלכל בר דעת מבין שבינם לבין המהות אין שום קשר.

כן, רם, אבל איך הגיעו למספר 800?

תראה, איזה קטע. אני אפילו לא הספקתי לדבר ואתה דיברת כבר עשר פעמים ולא הפרעתי לך.

הוא הסביר. הוא הסביר. 800 הסתייגויות מהותיות.

לא, אני רוצה לדעת למה 800.

הוא הסביר. 800 הסתייגויות מהותיות.

מה שאני רוצה להגיד הוא בסוף – כן, אגב, מיקי זוהר הסביר את זה. אבל אני רק רוצה להגיד שבאמת אנשים צופים בכם. אתם לא חושבים שהם חושבים – אולי אני תמים, אני צריך להיות פה יותר שנים – הם לא באמת חושבים שזה הגיוני שאתם חושבים תגישו אלפי הסתייגויות, מספר תקדימי שלא היה פה מעולם, שחלקן לא מהותיות בכלל, אז - - -

רם, אתה חבר הכסת חדש. בחוקי התקציב הוגשו עשרות אלפי הסתייגויות.

זה קשור למספר הסעיפים. אתה צודק.

אני, כמובן, לא מדבר - - -

רם, אתה מטיף לנו מוסר אחרי שאתם מגישים חוק כזה שכל מה שהוא עוסק בו זה איך לבצר את מעמדו של ראש הממשלה אחד אל מול ראש ממשלה השני, כי הם לא סומכים על זה. אתה מטיף לי מוסר שאני מגיש הסתייגויות על החוק הזוי הזה?

רגע, לא. תראה, איזה קטע. אתה לא מסוגל להקשיב. תראה.

חבר הכנסת קושניר, תנו לו לדבר. תנו לו לדבר.

אתה צודק שהציבור צופה בנו, אבל הציבור יפתח את החוק ויראה מה כתבתם שם, ואין שם שום קשר לא לקורונה ולא סיוע לאף אחד. אתם עוסקים רק אחד בשני. אז כן, יש לי הסתייגויות ויש גם זכות להגן על ההסתייגויות האלה. ואתה לא תטיף מוסר, זה בטוח.

להפך. אני לא אכנס איתך לקרב צעקות על אף שאני רואה שאתה משתדל. לא רק שאני חושב שהחלק מההסתייגויות מהותיות וחשובות, אני גם חושב שהדיון בהן חשוב. אני רק חושב שצריך לעשות הבדלה בין ניהול דיון חשוב ומהותי שהציבור יהיה גאה בכל נבחריו, לא משנה באיזה חלק הם, אם הם בקבוצה א', בקבוצה ב', או אם יש להם זיקה או לא - -

איזה ממלכתי אתה, רם, חבל על הזמן.

- - אבל כשאתה כותב הסתייגויות שחלקן הן ציניות ורוצה שידונו בכל אחת מהן, בעיניי, אתה מזלזל בציבור.

כי החוק הוא ציני.

אה, אז אתה מודה שהן ציניות? אוקיי, תודה.

אני מודה שהחוק הוא ציני.

הוכחתי את דבריי.

יופי. כל הכבוד לך. יצאת ממלכתי ותתמוך בחוק הכי ציני שהיה פה בתולדות המדינה.

אני הייתי ממלכתי גם לפני שהתחלתי.

נכון. זה נכון.

האמת שגם אתה.

כן, בוא נראה איך תצביע על החוק.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר, 15:10)

על מה ההתעקשות המפגרת הזאת?

אל תעלה את - - -

עליזה, אולי את תנהלי את הדיון?

אני מוכנה. אתה יודע שאני יכולה.

יאללה, בבקשה. אין אף אחד. אין יושב-ראש. אין זה. יאללה. תצביעו. מי בעד עליזה?

הינה, הוא יושב-ראש.

מה זה פה? יש שיח? יש זה?

טוב. יש הסכמות. יש הסכמות. סוכם גם עם טיבי. תהיה רגוע, יא חביבי.

מה הבעיה? שולחים אותנו?

יא חביבי, תהיה רגוע.

אני רגוע.

טוב, חברים, אני רוצה לדווח על סיכום שהושג בין הצדדים.

בין מי למי?

בין כולם. ללא יוצא מן הכלל.

בין קבוצה א' לקבוצה ב'.

בין הליכוד, כחול לבן, ימינה, ש"ס, אגודת ישראל, ישראל ביתנו – בוא נראה, אם לא אשכח אחד – הרשימה המשותפת, גם, כמובן, עם יש עתיד. לדעתי, היחידים שעוד לא סיכמו איתם הם מרצ. אני חושב שאולי גם איתם סיכמו.

ההצבעה תתחיל מ-16:00, כפי שסוכם; יהיו 1,000 הסתייגויות.

תגיד ב-16:00 באיזה יום?

ביום רביעי, כמובן.

יהיו 1,000 הסתייגויות ויהיו שמונה הצבעות שמיות לכל צד. עד שמונה הצבעות.

שמונה הצבעות שמיות. אם נרצה, נשתמש.

זה הסיכום. טופורובסקי, היית מאשר את הסיכום?

אני מבקשת גם להעיר, לא - - - בסעיף 98.

בטח, בטח. אבל אנחנו לא מפעילים אותו. יש סיכום.

זה בהסכמה פה-אחד?

זה בסכמה, כן.

כן, כן, הכול בהסכמה.

אפשר התייעצות סיעתית שנייה? זה לפני הצבעה? שנייה, אפשר התייעצות סיעתית?

כן, התייעצות סיעתית. ניפגש ב-15:17.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:11 ונתחדשה בשעה 15:26.)


(היו"ר אבי ניסנקורן, 15:26)

טוב. תפיצו.

אוסאמה, אתם גם מצביעים בעד?

לא נצביע ולא נבקש רוויזיה.

אוקיי. אבל גם לא נמנעים? כי אני גם רוצה להראות אם – אני לא רוצה להגיד שזה בכפייה. אז זה 98 ו -142. 142 זה בהסכמה. אתה מבין? בסדר? אז אתה לא משתתף. זה בסדר.

בסדר.

בסדר? ארבל, בסדר?

כן, מצביע.

אבי, אוסאמה מצביע. בסדר?

לא, אבל אי-אפשר. אי-אפשר, תקשיב. לא, לא, לא. אלכס, לא. אלכס, אי-אפשר. אתם תגידו בסוף שזה לא בהסכמה. מה זה?

חכה, שנייה, שנייה.

תן לי רק להגיד משהו על סעיף 98, שאני צריכה שיגיעו להסכמה, כי זה סעיף מאוד חריג.

מה שאני מציע זה ככה: אז קודם כול, זה מחולק לכם. ארבל תגיד כמה דברי פתיחה.

תביאו גם אלינו, לחדר השני, אבי.

כן, מביאים לכם. ברור.

תודה.

אני רוצה בקצרה רק לומר – מאחר שיש הסכמה, אז אני לא אתייחס לפרטי ההצעה כל כך, אבל אני באמת צריכה שיגיעו להסכמה, בגלל שהשימוש בסעיף 98, כשלא מדובר בחוק התקציב, בחוק ההסדרים, הוא חריג מאוד.

אוסאמה, למה שלא תצביעו בעד וזהו? למה שלא תצביעו בעד?

רגע, פתחנו את הישיבה?

אה, לא פתחנו את הישיבה?

כן, נפתחה הישיבה.

אני רוצה לומר שהשימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת, שמאפשר לקבוע סדרי דיון מיוחדים, שסוטים מההוראות הרגילות של התקנון של חמש דקות לכל דובר והצבעה על כל הסעיפים וההסתייגויות וכו', שימוש בסעיף הזה אמור להיות חריג ביותר ולהישמר למקרים מאוד מאוד קיצוניים. ואנחנו כלשכה משפטית מקפידים על זה – הרבה פעמים לקואליציה נוח לעשות שימוש בסעיף הזה כשיש דיונים ארוכים – אנחנו מקפידים על כך שהדבר הזה יישמר באמת למקרים מאוד יוצאי דופן.

כאן כמות הסתייגויות הייתה יכולה להיכלל, להיחשב כדבר יוצא דופן המחייב שימוש בסדרי דיון מיוחדים, אבל, כמובן, שעדיף להגיע גם במקרים כאלה להסכמות באופן שכל הסיעות ירגישו שהן מצד אחד יכולות לדבר ולהתבטא ומצד שני זה לא יסכל את רצון הכנסת לחוקק.

יש לי שאלה. איך בוחרים את הסתייגויות?

לפי מה שכתוב כאן, כל סיעה תבחר.

אתם מודיעים. אתם מודיעים.

כן. תבחר את ההסתייגויות.

בסדר.

אם אתם לא מודיעים, אז זה מחולק ליניארית לפי הסעיפים, 90 לכל סעיף שלכם ואז שלנו. אם אנחנו לא מנצלים - - -

לא, לא. זה כתוב. אמרנו שזה 1,000 הסתייגויות. ואם אין הסכמה או הודעה, אז יהיו 100 הסתייגויות ראשונות לכל סעיף. עכשיו יש הסכמה על סעיפים ראשיים, אבל יש יותר הרבה סעיפי הסתייגויות, שלפעמים מוסיפים סעיף לפני אחר.

1,000 הסתייגויות. איך אני מחלק את זה לפי סיעה?

מה? תחלקו ביניכם.

אתם מחליטים.

אתם תגיעו להסכמות, הרי.

כל קבוצה צריכה להחליט.

אבי, אבל מ-18:00. 1,000 הסתייגויות מ-18:00.

לא. לא. די. אמרנו מ-16:00.

לא, אז לא.

מה?

לא, אז לא. אנחנו מנסים להיות בסדר.

אתה רוצה לחזור? לא הבנתי. היה 1,000 מ-16:00. את רוצה 1,000 מ-18:00? אתה חוזר בך?

אני לא חוזר בי. אני לא אמרתי כלום. אני לא דיברתי.

אבל זה הסיכום.

אמרתי את דעתי.

חזרתם בכם?

אמרתי לך שהם יעשו את זה? תלמד לעתיד.

לא. עוד לא קרה כלום.

לא. חזרתם בכם?

לא, עוד לא חזרתי.

מיקי, בסדר. הוא לא חזר בו, באמת.

מה זה השטויות האלה? מה?

לא חזרתי.

אז לא הבנתי.

מה הבעיה לעשות 1,000 מ-18:00?

מה?

נתנו לך יותר זמן.

היה 1,000 מ-16:00. אני לא מבין עכשיו. זה הסיכום.

היה 1,000 מ-16:00, אבל הוא לא מקבל את זה.

הוא ביקש 600 מ-20:00.

אבל הוא לא מקבל את זה.

אבל זה להוריד את הסתייגויות. אז אתה אומר: משאיר 1,000 ומעביר ל-18:00?

גם אתם יכולים, רק יש את התשובות רק מחלק מהאנשים?

אני לא מבין אותך. תוריד את זה, מצידי, תוריד את ההערות על הסתייגויות, תעשה יותר מאוחר.

בהצעה זה מוצע 1,000 מ-16:00. ואם אין הסכמה, אז 100 על כל סעיף.

גם אין טעם לעשות מ-18:00 כי יש הפסקה ב-19:00.

נכון. לא נעשה הצבעה ונפסיק. מה זה? זה לא.

זה מה שהצעתי. אני לא מבין מאיפה זה. אני הצעתי את זה. במקום לוותר על השעה.

אבל מה הוא מציע? הוא מציע לעשות 1,000 מ-18:00 כי היה 1,000 מ-16:00.

אוסאמה, הפסקה עד 20:00? 19:00 עד 20:00?

בועז, בועז, בוא נסיים.

הפסקה עד 20:00? או עד 20:15?

אוסאמה, תענה. 19:00 עד 20:00 ההפסקה?

רצית 20:15. 20:15, מה הבעיה? כולם יצטרכו לאכול. ולא רק הם.

לא. עכשיו מה, הוא יאשר את הרוויזיה, ואז - - -

בסדר, אז יעשו תרגיל. מה?

אז תבקש רוויזיה אחרי המליאה. מה ביג דיל, יעני? מה קרה?

כן. מה? אפשר לחשוב.

זה לא יהיה בהסכמה, כי הם - - - להגיע להסכמה - - -

אוסאמה, אבל תשמע, אמרנו 1,000 מ-16:00. אם רוצים יותר מאוחר, צריך להקטין. אתה אמרת מ-20:00 600, גם בסדר.

תראו, אבי, יש מחר. אני מיפיתי. יש מחר ככה: חוץ וביטחון, אין בעיה; הוא רוצה לשבת מ-08:00 עד 10:00, זה בסדר. יש ועדת קורונה, יש לה ישיבה ב-13:00, יש לה ישיבה נוספת ב-14:30. לרווחה יש ישיבה 12:00, ולחינוך יש ב-09:30 וב-12:30.

אבל אי-אפשר לקבוע על הצבעה על חוק יסוד.

זה לא הצבעה. זה דיון.

זה דיון.

הנמקת הסתייגויות.

זה לשבת במקביל למליאה. יש לזה משמעות. אני רוצה לדעת אם אני - - -

אני נגד. אני נגד.

תבטלו את הישיבות. אין מה לעשות.

לכן אני מעלה את זה, שתדעו שיש כאן ישיבות. חוץ וביטחון התגבשו עם המליאה. מה עושים עם היתר? פונים אליהם שיקדימו וישבו עד 10:00?

לקורונה יש ישיבות, היא אומרת.

סליחה?

תגיד עוד פעם את נתונים.

אני אומרת לכם מה יש מחר בינתיים.

חוץ מחוץ וביטחון.

נכון. חוץ וביטחון התקנבנו איתנו. הם מסודרים. יש לנו את ועדת קורונה – ישיבה ב-13:00 וישיבה ב-14:30. ועדת רווחה – ישיבה ב-12:00.

אי-אפשר. אי-אפשר.

אוקיי. לכן אני מעלה את זה כאן. וחינוך – שתי ישיבות, אחת ב-09:30 ואחת ב-12:00.

אי-אפשר.

אנא השולחן הזה לתת את דעתו. מה אנחנו עושים?

אי-אפשר.

נכון. נכון. אז רציתי שאתם תדעו. אני לא יכולה להגיד להם.

אז לדחות ליום חמישי?

אני לא יודעת.

או להקדים ועד 10:00.

מה?

או להקדים ועד 10:00.

או אחרי שתאושר ההצעה ביום חמישי. יש יום שלם.

בסדר, יום חמישי. נכון.

בכפוף לסיום המליאה.

או בראשון ואילך.

מה?

זאת אומרת, מחמישי.

כן. אין מה לעשות.

לא. בשבוע הבא יש גם – לא יודעים – זה עם הממשלה.

בסדר.

טוב, אנחנו נפנה אליהם.

אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לקיים ישיבות בזמן דיבור במליאה.

נכון, נכון.

אלה דברים שלא היו מקובלים. זה לא שוק. בכל אופן, זה דבר מסודר פה.

מיקי, למה אתה מעליל עלינו?

אוקיי. אז, בבקשה. אז אני רוצה להגיד - - -

אבי, אם אנחנו נגיע לסידור אחר, אז בינינו נסגור את זה?

לא, לא. מה זה?

לא, אני אומר שיש לנו כאן - - -

להפך, להוריד זמנים.

להוריד זמנים.

בוא נסכם ככה: יש לנו סיכום שאנחנו מאשרים. אם אתה תודיע לי אחר כך שאתם רוצים לחזור לסיכום של 600 ב-20:15, אנחנו נסכים.

בסדר.

אבל לא סיכומי ביניים, בסדר?

על משך הזמן וכמות ההסתייגות שאפשר לדבר עליהם.

אז אני שמח שהצדדים הגיעו להסכמה, שהסיעות הגיעו להסכמה. ההסכמה חולקה לכם ואני אקרא אותה עוד פעם עכשיו בצורה מסודרת. אני מבקש, אם אפשר, לא להפריע באמצע, כי יש פה סעיפים שהם גם לפניכם וגם שמסבירים. אם בסוף תהיה איזושהי שאלה, אז כמובן נשאל. אם לא, נצביע.

אני מקריא: סדרי דיון מיוחדים לפי סעיפים 98 ו-142 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק ממשלת חילופים - - -

אתה יכול לקפוץ ישר לפירוט.

אוקיי.

1.
שתי הצעות החוק משוחררות מחובת המתנה לפי סעיף 88(ב) לתקנון, כך שהקריאה השנייה תחל ביום הנחתן על שולחן הכנסת.

1.
הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב.

1.
בהתאם לסעיף 19 לתקנון, ישיבת הכנסת ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020, תחל בשעה 10:00, וישיבת הכנסת בימים שלאחר מכן, רביעי וחמישי, אם הישיבה לא תמשך ברציפות, תחל בשעה 9:00.
ישיבות המליאה בימים אלה יוקדשו אך ורק לקריאה השנייה והשלישית בשתי הצעות החוק.

1.
הדיון בקריאה השנייה יחל ביום שלישי, י"א באייר התש"ף – 5 במאי 2020.
יושב-ראש הוועדה המיוחדת שהכינה את ההצעות יציג את שתי הצעות החוק, ולאחר מכן יחל הדיון בהנמקת ההסתייגויות.
הנמקת ההסתייגויות תימשך ברצף עד יום רביעי, 6 במאי 2020, בשעה 16:00, ואולם יושב-ראש הישיבה רשאי לקבוע הפסקה במהלך הדיון – עושה פה הפסקה, הכוונה להפסקות קצרות בלבד, אם יהיו, כן? לא להפריע לרצף הדיון.
בכל מקרה תהיה הפסקה בכל יום בשעות 19:00 – 20:15 (ארוחת שבירת צום הרמדאן).
הזמן המוקדש להנמקת הסתייגויות יחולק כך: 10% לסיעות שנציגיהן נמנים על יוזמי הצעות החוק (הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה הישראלית, דרך ארץ, גשר) (להלן – קבוצה א') – הן יחלקו את הזמן ביניהן –90% לסיעות שהאמור לא מתקיים בהן (יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה, מרצ) (להלן – קבוצה ב') – הן יחלקו את הזמן ביניהן. קבוצה ב' תהיה זכאית לדבר ראשונה.
בכפוף לכך, כל אחת משתי קבוצות הסיעות תקבע את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של הסיעות הנמנות על אותה קבוצה. במקרה של היעדר הסכמה, תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות, לפי גודלן.
קבוצה א' רשאית לוותר על זמן הדיבור שלה לטובת קבוצה ב'.

1.
ביום רביעי, י"ב באייר התש"ף - 6 במאי 2020, בשעה 16:00 יהיה רשאי יו"ר הוועדה המיוחדת להשיב למסתייגים לשתי הצעות החוק, ולאחר מכן תחל ההצבעה.
ההצבעות בקריאה השנייה יחלו לא לפני השעה 16:00 ביום רביעי, בכפוף לאמור בסעיף 6.

1.
אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות, לפני יום רביעי בשעה 10:00, תינעל הישיבה והדיון בהצעות החוק יחודש ביום רביעי בשעה 10:00 בתשובת יושב-ראש הוועדה המיוחדת והצבעות.
אם לא יהיו במליאה חברי כנסת המבקשים לדבר במהלך הנמקת ההסתייגויות ביום רביעי אחרי השעה 10:00, יוקדמו דברי התשובה למסתייגים וההצבעות, במידת הצורך תתקיים לשם כך הפסקה בישיבת הכנסת. בכל מקרה, תימסר הודעה של שלוש שעות מראש, אם תוקדם שעת ההצבעה.

השאלה היא אם זה בהסכמה. אם הכול בהסכמה, שלא יהיה מצב - - -

זה חייב להיות בהסכמה, כי אתם מודיעים שאתם לא רוצים לקיים דיון.

אבל אם אנחנו לא רוצים לקיים, אבל עדיין רוצים להצביע ב-16:00?

ההקדמה לא יכולה לבוא מצידכם, נכון, אבי?

אני רק מבקש שזה יהיה בהסכמה, שלא יהיה איזשהו משהו. הכול כאן בהסכמה.

אתה מחליט.

אין דיונים בכלל ולא מקדימים?

לא, אפשר להקדים. בהסכמה.

להפסקה.

הפסקה לא תהיה לפני שעה זו וזו.

אבל, אבי, הסכמה היא הודעה של שלוש שעות. כבר הסכמת פה שיש הודעה.

כן, אבל אני לא מבין. אין דיונים ואין הצבעות כאילו?

יכול להיות שתהיה הסכמה עם הודעה של שלוש שעות, אבל שזה יבוא בהסכמה רק. כי הכול כאן בהסכמה.

הינה, עכשיו אנחנו מסכימים.

שלא יקרה מצב, אני לא יודע מה, אנחנו הולכים לישון בין 03:00 ל-05:00 וב-04:00 אומרים: עוד שלוש שעות יש ישיבה בהצבעה.

טוב, אם לא תהיה הסכמה בין קבוצה א' לקבוצה ב', ההצבעות יחלו בשעה 16:00.

מעולה. תודה.

בסדר. אם לא תהיה הסכמה בין קבוצה א' לקבוצה ב', ההצבעות יחלו בשעה 16:00.

1.
הוגשו לסעיף בהצעות החוק הסתייגויות, וקבע יושב-ראש הישיבה שהן במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה (להלן - סדרת הסתייגויות), יחולו, בעת הקריאה השנייה, הוראות אלה:


(א)
היושב-ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות, בחטיבה אחת;


(ב)
(1) קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה, יעמיד היושב-ראש להצבעה את ההסתייגויות הכלולות באותה סדרת הסתייגויות, אחת לאחת;
(2) לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים, יראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה;


(ג)
הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת הסתייגויות, כאמור בסעיף (ב)(1) לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים, יעמיד היושב-ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה, או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף, לפי העניין.

1.
(א)
תתקיים הצבעה על לא יותר מ-1,000 הסתייגויות של חברים מקבוצה ב' לשתי הצעות החוק יחד, כפי שיקבעו נציגי קבוצה ב' (מספר זה כולל את כל ההסתייגויות, כולל חלופיות); אם לא תהיה הסכמה או הודעה על מספר הסתייגויות כאמור, תתקיים הצבעה על 100 ההסתייגויות הראשונות לכל אחד מהסעיפים בשתי הצעות החוק.

בסך הכול עשרה סעיפים?

בסך הכול עשרה סעיפים.


(ב)
בנוסף, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגות שהגישו חברים מקבוצה א', אם לא תתבקש הצבעה של – לא, זה לא מתווסף, כי ה-1,000 כולל כבר את זה. אני עכשיו, 980 פלוס 20, אבל אם עשיתם את זה ככה, אז הסיפה מתייתרת.

כל הסיפה יורדת.

כל הסיפה יורדת.

בנוסף, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגות שהגישו חברים מקבוצה א', נקודה. יתר הסעיף יורד.

לא יותר ולא פחות מ-1,000, בסדר?

זה יורד, ואם לא? ואם לא, זה יורד?

לא, אתם יכולים לוותר.

אלא אם כן, יש הסכמה.

לא, 1,000 זה עומד לרשותכם.

1,000 – שלנו, 20 – שלהם.

תמיד אפשר לבחור מתוך ה-1,000.

אתה תמיד יכול לוותר על 1,000.

תמיד אפשר להסיר הסתייגויות בזמן הדיון.

רגע, אבל לא. בלי הסכמה שלנו, 1,000. לא יהיה פחות מ-1,000 ללא הסכמה שלנו.

ברור. ברור.

בסדר.

לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון, לשתי הצעות – לא, אני רק רוצה לחדד משהו אחד. אתם בסוף מקצים את זה לפי סיעות. ברגע שהקצתם את ה-1,000 לפי סיעות, זו החלטה של כל סיעה, אוקיי? אתם תקצו את ה-1,000, תחליטו.

ללא הסכמה של סיעות קבוצה ב'?

שנייה, אתם מקצים, נניח, הקצתם 100 לישראל ביתנו, אז ישראל ביתנו היא שמחליטה.

אין ספק. אבל ה-1,000 האלה –לא יהיה פחות מ-1,000 אם לא תהיה אף סיעה מקבוצה ב' שמסכימה לוותר.

נכון.

לא, שנייה. מה הסיעה?

כן, כן.

אנחנו לא ננייד באמצע. ההסתייגויות רשומות מראש.

כן, לא מעבירים אחד לשני.

לא מעבירים אחד לשני במהלך הלילה.

ברור.

אנחנו נעביר את זה, אבי - - -

- - - על חשבון הסיעה - - - על ההסתייגות חתומים חברים.

אבל הם יודיעו. יש פה הקצאה.

זה משהו חדש. צריך להגיד את זה, כי - - -

אה, הבנתי. יש לך סעיף שאת באה ואומרת שזה יחולק ביניהן?

כן. על כל ה-1,000. הם יחליטו מה ה-1,000.

טוב, בואו לא נסתבך. יש 1,000 שמוקצים.

1,000, למה אתה מחליט אחרת?

בועז, אנחנו נעביר למזכירת הכנסת לפני.

את ה-1,000 הסתייגויות.

את ה-1,000 ההסתייגויות, כל סיעה כמה יש לה ומה מספר של הסעיף.

טוב.

עד מתי?

עד יום רביעי.

אוסאמה, מול מי אני עובדת? שאני אדע ולסמן ליושב-ראש שצריך לנהל את ההצבעה.

בסדר? מאשרים שניכם?

למשל, במשותפת אנחנו נבחר, אני, למשל, או עופר, אחד מאיתנו. אלכס מישראל ביתנו.

- - -

אנחנו נגיד לך.

בואו נעשה ככה: האופוזיציה, או קבוצה ב', היא זאת שתחלק את ה-1,000.

ברור. זה מה שכתוב.

אין בעיות?

כן, כן. נכון. נו, בועז.

לא את ה-1,000. 980, נכון?

לא, לא. 1,000.

לא. 1,000. קבוצה ב', שזה האופוזיציה, מחלקת.

בסדר.

לא, אבל יש את ההצעה המהותית של מיקי זוהר. מיקי, אתה מוותר עליה?

לא, יש לנו 20 שהן בנוסף, אם אנחנו רוצים.

בנוסף ל-1,000?

כן. עד 20.

אני לא הבנתי מה קורה - - - סעיף 6. אם הם לא מבקשים לדבר לפני יום רביעי ב-10:00 - - -

אנחנו באים ואומרים שהם ביקשו שלא יהיה - - -

אני אגיד את זה מנקודת מבטי. אני במליאה ב-04:00 ואין דוברים, מה אני עושה? אני יושבת ומחכה?

לא, מחדשת את זה ב-10:00.

מה?

מחדשת את זה ב-10:00.

אבל מי יגיד לי שאין יותר דוברים? ולא מישהו יבוא בריצה ויגיד: נעלתם?

מחדשת ב-10:00. המשך דיון עד 16:00. והצבעות לא היו ללא הסכמה לפני 16:00.

אבי, אנחנו נשאף לא להתעלל בעובדי הכנסת.

אז לכן זו החלטה שלכם. אמרנו שאנחנו לא נקדים את ההצבעות ללא הסכמה לפני 16:00.

מחדשים ב-10:00 להמשך הנמקת ההסתייגויות. ואם רוצים להקדים את שעת ההצבעה, זה רק בהסכמה ובהודעה של שלוש שעות לפני.

נכון. שלוש שעות.

גם בין אם זה לפני 10:00 ובין אם זה אחרי 10:00, הדבר הזה.

כן.

בדיוק.

לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) - - -

שנייה, סעיף 8 סיימנו?

כן.

סעיף 8 סיימנו, הבנו. ואם יש שאלה, יש נציג קבוצה. אם צריך לדבר, יש את מאיר ויש את יושבי ראש הסיעות, נכון?

כן.

הבנתי.

1.
לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון - לשתי הצעות החוק יחד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, יתקיימו לא יותר מ-8 הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מקבוצה א' (או רובם מקבוצה א') ולא יותר מ-8 הצבעות שהתבקשו על ידי חברי כנסת מקבוצה ב' (או רובם מקבוצה ב').
יושב-ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות, במספר זהה לשתי הקבוצות.


בסדר?

בסדר.

אז, אם אין הערות, אנחנו נעבור להצבעה.

רגע, אני רק – עוד פעם, אני פשוט לא רוצה – אנחנו אחרי הסכמות והכול. אני רק רוצה לחדד.

כן. תחדד. אין בעיה.

אם צריך נציג מקבוצה ב' לדבר איתו, זה מקובל עלינו שזה מאיר כהן, נכון?

אין בעיה.

בסדר? כדי שלא יקרה מצב - - -

לא, לא. רגע, רגע.

אם זה מקובל. מה שאתם מחליטים.

קבוצה ב', אנחנו מחליטים.

אנחנו מחליטים. רק שלא יקרה מצב שבקוצה א' יבואו ויסגרו דברים שלא יהיו בהסכמות של כל קבוצה ב'.

בועז, בועז, בשביל מה? אנחנו, בינינו. עזוב, מה. אנחנו נעשה את זה, נו.

מאה אחוז. בסדר גמור. מאה אחוז.

בואו נצביע. אנחנו מצביעים על סדרי הדיון כפי שהקראתי אותם, המוסכמים, בבקשה. מי בעד?

13 – בעד.

13 – בעד.

מי נגד? נמנעים?

פה-אחד.
הצבעה

אושרו.

תודה רבה. אושר פה-אחד.


הישיבה ננעלה בשעה 15:55.