פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת הכספים
04/05/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באייר התש"ף (04 במאי 2020), שעה 12:15

המשבר הכלכלי הפוקד את החברה הערבית והמצוקה של הרשויות הערביות בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אחמד טיבי – מ"מ היו"ר
מנסור עבאס – מ"מ היו"ר

סמי אבו שחאדה
ניר ברקת
יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי
איימן עודה
חמד עמאר
ג'אבר עסאקלה

מרדכי כהן - מנכ"ל, משרד הפנים

איתי טמקין - רכז פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי אסף - ראש אגף פיתוח חברתי-כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

סלימה מוסטפא-סלימאן - מנהלת תחום פיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות, ויושב-ראש מרכז השלטון המקומי

מודר יונס - ראש מועצת ערערה, ויו״ר פורום הרשויות המקומיות הערביות, מרכז השלטון המקומי

עלאא גנטוס - נציג הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות

ויסאם פאיז עומר - ראש המועצה המקומית ביר אל מכסור

סלאמה אלאטרש - ראש המועצה האזורית אל קסום

ויסאם עומר - ראש המועצה המקומית טובא זנגריה

סאמר משעל - איגוד המוסכים

אייל לב ארי
שיר שפר להד

טמיר כהן

אירית שלהבת
המשבר הכלכלי הפוקד את החברה הערבית והמצוקה של הרשויות הערביות בשל התפשטות נגיף הקורונה

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום: המשבר הכלכלי הפוקד את החברה הערבית והמצוקה של הרשויות הערביות בשל התפשטות נגיף הקורונה, בקשה לדיון דחוף שהוגשה גם על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי. תהיה ראשון הדוברים.

אני מחכה למודר יונס, יושב-ראש פורום הרשויות המקומיות הערביות.

אני עושה הפסקה של דקה.

(הישיבה נפסקה למשך כדקה.)

אני מחדש את הישיבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת טיבי, ואחריו אתן למודר יונס ואז יהיה סבב של חברי הכנסת. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, המשבר היה צפוי, המשבר ברשויות הערביות. אנחנו העלינו כאן בוועדה את העניין של שיפוי ארנונה לעסקים בכלל הארץ, שהסתכם ב-2.8 מיליארד שקלים, שמתוכם מגיעים לישובים הערביים 48 מיליון שקלים בערך. זה לעג לרש. למה יש כל כך מעט כסף לרשויות הערביות מארנונה לעסקים? כי אין אזורי תעשייה, אין עסקים, אין מסחר שמניב ארנונה לרשויות. לכן גם זורקים את הרשויות הערביות לים וגם אומרים להן: אל תירקבו.

לכן ביקשנו להתחשב בבקשה של שיפוי ארנונה למגורים לכל מי שיש לו ארנונה למגורים. זה לא רק הרשויות הערביות אלא כל מי שנמצא באשכול 1, 2, 3 יש לו בעיקר רק ארנונה למגורים. לכן רשות כמו בני ברק מקבלת 12 מיליון שקל בשיפוי ארנונה לעסקים ואילו שאר הישובים הערביים כולם ביחד מקבלים 43 מיליון שקל.

הרשויות זעקו ואנחנו ברשימה המשותפת עומדים לצידן, כי זה בעצם עומדים לצידנו.

אנחנו מבקשים שהממשלה, משרד האוצר במקרה זה, תפצה את הרשויות הערביות בשיפוי בארנונה למגורים.

לפני כמה דקות, אדוני היושב-ראש, שוחח איתי שר האוצר משה כחלון. שוחחנו עם משה כחלון בשיחת ועידה: גם מודר יונס, גם חיים ביבס וגם אני. הוא גילה הבנה. לאחר מכן שוחחנו עם אריאל יוצר ולאחר מכן היו מגעים ישירים בין מודר יונס ועלאא גנטוס עם אריאל יוצר. אתמול הייתה ישיבה בזום בנושא הזה. נשמח לקבל עדכונים, גם מכם אבל בעיקר ממר מרדכי כהן, ששוחחנו איתו והוא מגלה אמפתיה לדרישה.

יש גם את הנושא של 150 מיליון שקל שתמיד מדברים עליהם במענקי איזון, זה נושא שגם צריך לבוא לידי ביטוי.

אנחנו נעלה נושאים נוספים בהמשך הישיבה, כמו המענקים וההלוואות שמטופלים באופן לא שקוף: כמה ערבים מגישים? כמה בקשות של ערבים מאושרות? הרושם הוא שמעט של המעט של המעט. תבענו מיון גיאוגרפי, אם לא שמי, וגם את זה לא קיבלנו.

כך שמכל הבחינות יש סטרנגולציה, מחנק, חניקה של הישובים הערביים במשבר הקורונה. זה המקום ולכן דרשנו, חברי אוסאמה סעדי ואני, לקיים את הדיון הזה בשם הרשימה המשותפת, בתיאום עם מודר יונס וחבריו.

תודה רבה.

תודה. מר מודר יונס, בבקשה.

שלום לכם. תודה אדוני היושב-ראש.

אני מניח שמה שקרה לחבריי ברשויות המקומיות הערביות, הדרוזיות והצ'רקסיות - - -

(היו"ר אחמד טיבי)

מודר יונס, בבקשה.

אני מניח שאנחנו נחזור על אותן טענות כי הצרות שלנו הן בדיוק הצרות של כולם.

אני רוצה להגיד הערה לא דיפלומטית. אני וחבריי השתתפנו בישיבה על המועצות הדרוזיות ואני מצר על כך שחברי הכנסת הדרוזים עזבו את הישיבה כאשר מתקיימת ישיבה על הרשויות הערביות. זה לא במקום.

אולי עוד יבואו.

אני קורא להם לבוא לישיבה. זה לא לעניין. אני לא מבין למה הם עזבו.

חמד עמאר אמר שהוא יחזור.

אני קורא להם עכשיו שיחזרו לדיון. הנוכחות שלהם חשובה.

אני מייצג אותם.

אתה מייצג אותי. בבקשה.

רק לסבר את האוזן: רשויות מקומיות ערביות הן רשויות חלשות מבחינה כספית, כולן נתמכות ממענקי האיזון שנותנת המדינה וממענקים אחרים, ושאר ההכנסות שלהן הן מארנונה למגורים, זו ההכנסה של הרשויות המקומיות הערביות.

הרשויות המקומיות הערביות לאורך שנים רבות הופלו לרעה בשני כיוונים.

הכיוון הראשון, שבעצם לא הייתה להן כל הכנסה מעסקים. כולנו מבינים שכאשר מדברים על הכנסה מעסקים סכום הארנונה הרבה יותר גבוה מהכנסה ממגורים, ולכן ההכנסה שלהן הייתה מועטה ביותר. זה לא קיים – אין לישובים מרכזי מסחר. כל מרכזי המסחר המשותפים שאנחנו יודעים עליהם שאמורים היו לתת מענה לאותם ישובים ונבנו על אדמות של ישובים כאלה, הם בעצם לא קיימים ולא מקבלים מהם כמעט כלום.

האפליה השנייה, בעצם רק כאשר רצו לתת את הפיצוי ודיברו על מענק איזון ומצאו את הנוסחה והלכו לבית המשפט העליון והייתה נוסחת גדיש, היישום של הנוסחה הזאת בעצם נעשה באופן מעוות. שוב אפליה של החברה הערבית. ההערכה הגסה שלנו הייתה: לא פחות מ-500 מיליון שקל שנתי ההפסד של הרשויות המקומיות הערביות, שהן, החלשות, מימנו את היותר חזקות מהן.

משרד הפנים אמר שאנחנו צודקים. הקים ועדה, התחיל ביישום המסקנות שלה, עשה את השלב הראשון, אולם נתקענו עם השלב השני. כאשר שאלנו לאן אנחנו הולכים דיברו על 150 מיליון שקל שנמצאים בצד ואמורים לתת אותם כתיקון במסגרת התיקון של נוסחת גדיש לרשויות המקומיות הערביות. עכשיו בדיוק שמעתי, כאשר הייתי בחדר השני, את חברי חיים ביבס אומר: אנחנו נלחמים על ה-150 מיליון שקל, שחלק הארי, כ-45% ילכו לרשויות המקומיות הערביות. כלומר כל הכסף שהיה אמור להיות, שמובטח על ידי משרד הפנים שיהיה לרשויות המקומיות הערביות כמסגרת התיקון על פי נוסחת גדיש, התוצאה שלו, היום את הכסף המובטח רוצים לחלק בצורה אחרת. זה מכניס אותנו למקום אחר.

הופלינו לרעה כאשר אין מרכזים מסחריים, כאשר אין עסקים. באה המדינה ופטרה. מה עכשיו הטענות של משרד האוצר ומשרד הפנים? הכסף שנתנו, 2.82 מיליארד שקל – אתם צריכים להבין: זה לא ניתן לרשויות המקומיות אלא זה החלטת המדינה שאמרה דבר כזה: היות ואנחנו רוצים לתמוך בעסקים אנחנו נותנים פטור לעסקים בתשלום ארנונה. כמה נותנים להם? במשך שלושה חודשים לא לשלם ארנונה. בא מרכז השלטון המקומי ואמר: הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בזה. אז מה עושים? רוצים פיצוי. נלחם מרכז השלטון המקומי על העניין הזה והשיג פיצוי של 2.82 מיליארד שקל. שאלו: עכשיו איך אנחנו מחלקים? זה יהיה פיצוי עבור הפסד ארנונת עסקים.

מה קורה היום? נתגלתה האמת. במשך שנים זעקנו ואמרנו שאנחנו מופלים לרעה, והתוצאה הייתה שאנחנו כן מקבלים פיצוי. מה הפיצוי שאנחנו מקבלים? 47 מיליון שקל.

זה פשוט לא נכון, חברים. גם לא הוגן להגיד את זה.

אם אני טועה במספרים אני יכול לתקן. זה מכותב. אנחנו יכולים לבדוק את זה.

הוא ישלים את דבריו ואתן לך זכות דיבור אחר כך.

בסך הכול הכסף שנתקבל מסכום של 2.82 מיליארד שקל הוא 47 מיליון שקל. מה הטענה של רשויות מקומיות חזקות? אנחנו מימנו 140 מיליון שקל. אוקיי, קיבלת פיצוי עבור מגדלי עזריאלי, קיבלת פיצוי עבור מפעלי ים המלח, קיבלת פיצוי בכל מקום, החסירו לך כמה גרושים אבל אתה יכול להתקיים. העשיר לא רק ממשיך להתקיים אלא הוא ממשיך להיות עשיר. ומה קרה עם החלש? לא קיבל כלום. למה? כי אין לו שום פיצוי.

מה הפיצוי שלו? הוא אמור לקבל עכשיו מה? לקבל ארנונה למגורים. מי משלם? אף אחד לא משלם. מי יכול לשלם? אף אחד לא יכול לשלם. היינו באבטלה של 13%, היום אנחנו באבטלה שנסקה מעל 40%, זה המצב שלנו. מי מצפה מאיתנו שנוכל לשכנע את התושב שלנו שעכשיו יכול לבוא ולשלם ארנונה? אני מנסה לדמיין: אנשים שנמצאים באבטלה, אנשים שכולם קרסו ובמצב הזה אומרים להם לשלם ארנונה. הם לא ישלמו ארנונה. מה אומר לי משרד האוצר, מה אומר לי משרד הפנים? אם אנחנו נפצה אותך עכשיו על ארנונה במגורים, כביכול אתה מעודד את האנשים לא לשלם ארנונה למגורים ואנחנו לא רוצים לעשות את זה כי לא ניתן פטור עבור ארנונה למגורים.

אני אומר דבר אחד, ואני רוצה לסכם בנקודה הזו: מי שעומד בחזית של הארנונה זה הרשויות המקומיות. מי שעומד בחזית הארנונה בחברה הערבית בראש ובראשונה זה הרשויות המקומיות. הרבה אנשים עובדים בזה: חברי כנסת, המדינה, אבל מי שבאמת החזיק את החברה הערבית שלא התפשטה בה המחלה זה הרשויות המקומיות הערביות. יום-יום הם עובדים קשה, שעות על גבי שעות. הם הוכיחו את עצמם והם עושים את זה. היום הם נמצאים במצב שאין להם כסף.

מה אמרו להם? הקדימו להם מענק איזון של חודש יוני, מחציתו, נתנו להם קצת אוויר לנשימה, תזרים מזומנים כלשהו. תגידו לי, אני כראש מועצה כשמביאים לי את הכסף ואני יושב מול הגזבר שלי ואני צריך להחליט החלטה, אני רוצה להוציא היום כסף עבור הסברה בעניין הקורונה. אני יכול להוציא 10,000 שקל או 5,000 שקל או 3,000 שקל. ביד יש לי 10,000 שקל, אני לא רוצה להטעות אתכם, זה כסף ביד אבל זה לא כסף שלי, זה כסף שהקדימו לי ממענק האיזון, שאני צריך להחזיר אותו בחודש יוני. אם לא ימצאו את הפתרון ויתנו לי אותו ככסף תוספתי התוצאה היא שאני צריך להחזיר אותו ביוני. אם אני לא קורס היום כי הלוו לי את הכסף אני אקרוס ביוני. אם אנחנו מדברים על מחלה שתלווה אותי לא רק היום אלא גם מחר ומוחרתיים, אני אקרוס אז.

על מה אנחנו מדברים? רק לסבר את האוזן: רשויות מקומיות ערביות הן המעסיק הכי רציני בחברה הערבית. עוד מעט לא נוכל לשלם משכורות. אני לא רוצה להגיע בעוד חודש–חודשיים ואז להתחיל לטפל בבעיה. אמרנו למשרד האוצר, אמרנו גם למשרד הפנים: אתם יודעים מה יקרה, הכתובת היא על הקיר, כל אחד מכם יודע שזה מה שיקרה. מר ניר ברקת, אתה מכיר איך זה הולך. מה יקרה? גם אם אנשים ישלמו ארנונה למגורים, מה יעשו? זה אדם שיצא ממעגל העבודה, שנכנס לאבטלה. מחר הוא יגיש לי בקשה להנחה, ואני אתן לו כי אני מוכרח לתת לו, כי ההכנסה שלו השתנתה, אחוז ההנחה יגדל. רק הדבר הזה, על פי הערכה גסה שלנו – מוכיחים את זה בקלי קלות – אנחנו מדברים על 30%. 30%, הביטוי שלהם בארנונה שלנו, עשינו חשבון ברשויות המקומיות, הוא מינימום 70 מיליון שקל. עוד לא דיברנו על אותו אדם שיבוא בחודש יוני או בחודש ספטמבר, אם ירצה לשלם והוא יוכל לשלם, והוא יפרוס את התשלומים בשנת 2021.

יגידו לי איך אסגור את התקציב שלי, יגידו איך אני יכול להתנהל. אני לא מדבר רק על תזרים מזומנים היום, אני מדבר על תקציב שאיתו אני צריך להתנהל. אני מדבר על מצב שאני רוצה להחליט החלטות קשות מה להוציא בכל דבר. תגיעו לערערה וניתן לכם דוגמה, תשאלו את סלים סליבי במג'ד אל כרום, תשאלו את סלאמה אלאטרש בקסום, תשאלו את כולם. תראו ערימות אשפה שממש עולות על גדותיהן ואני לא יכול לעמוד בזה. למה? כי יש לי הסכם שאני צריך לפנות שלוש פעמים בשבוע והיום אני רוצה להגדיל את המכסה כי אין ברירה. כל התושבים שלי נמצאים בתוך הבית, לא יוצאים. כולם רוצים לעשות גיזום, כולם מסדרים, את כל האלטע זאכן הוציאו בתוך הכפרים. מה לעשות, יושבים שם. ולאן אני הולך עם זה? אני לא יכול לפנות. אני לא יכול אפילו, תחשבו דבר אחד, להגדיל 25 כי עדיין המשרדים לא אישרו לנו לקיים ישיבות מועצה אפילו, אפילו זום לא אישרו לנו לעשות. אנחנו קורסים מיום ליום, מיום ליום. אנחנו יודעים מה יקרה מחר. אנחנו לא רוצים להגיע למחר.

פנינו, כתבנו, דיברנו עם משרד הפנים, דיברנו עם השר אריה דרעי, דיברנו עם מנכ"ל משרד הפנים, דיברנו עם משרד האוצר, דיברנו עם השר כחלון, שלחנו מכתב למשרד ראש הממשלה, לא אחד ולא שניים, והתוצאה היא שלא קיבלנו כלום. אתמול התבשרנו שעכשיו מקימים ועדה, בוחנים את כל הנושא. חבר'ה, אנחנו לא מדברים על הפסד ארנונה ממגורים. זה סימפטום. אנחנו מדברים על כך שרשויות מקומיות היום, בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד ארבעה חודשים, אנחנו יודעים שהן יקרסו. אל תיתנו להן לקרוס. אפשר לעשות את זה כסף תוספתי. עשו את זה במסגרת תוכנית 922. תוסיף את הכסף, אתה יודע כמה כסף. המדינה חילקה 80 מיליארד שקל, המדינה פיצתה את פוקס אתמול, היא יכולה לעשות את זה גם לרשויות המקומיות. לא צריך להמציא את הגלגל. הפתרון נמצא. מ-80 מיליארד שקל אני חושב שסכום של מאות מיליוני שקלים שמבקשות הרשויות המקומיות אפשר לתת.

אני לא רוצה לעשות פופוליזם אבל באמת מתוך הלב אני רוצה לספר לכם. היום התקשרה אליי עיתונאית מעיתון הארץ, מירב ארלוזורוב, ושאלה אותי שאלה: אתה מרגיש שיש שינוי בתוך החברות? יש איזשהו שינוי בשיח בין החברה הערבית לחברה היהודית? דיברתי הרבה הרבה, אבל דמיינתי דבר אחד, ואני אומר דבר כזה: מה קורה אצלנו בסך הכול? דיברו על הרופאים שלנו בבתי החולים, על האחים שלנו בבתי החולים, דיברו על עובדי ניקיון, דיברו על מוכרים במרכולים, דיברו על מחלקי המזון, דיברו על עובדי בניין, דיברו על כולם. פתאום הפכנו לא שקופים, פתאום אנחנו קיימים, פתאום רואים אותנו. אבל אלה נמצאים בבית חולים ומטפלים בגלל דבר אחד: כי יודעים שמישהו שומר על הילדים שלהם ועל המשפחה בבית. מי שומר? ראשי רשויות מקומיות ערביות, הם עושים את השמירה. ברגע שהם לא יהיו אתם לא תראו את הרופאים, אתם לא תראו שם אף אחד. הרופאים לא יוכלו לצאת מן הבית כי ירצו לשמור על הילדים שלהם. בתי הספר שלנו לא נפתחו, בתי הספר שלנו נשארו סגורים פשוט כי אנחנו לא יכולים להגן ולשמור. בכל יום אנחנו מקבלים החלטות קשות. עוד מעט לא נוכל לקבל אף החלטה כי מדינת ישראל מתעלמת. היא התעלמה לאורך הרבה הרבה שנים. הגיע הזמן במצב של משבר הקורונה לצאת קצת מן הקופסה, לחשוב: אם אתם רוצים לשמור עלינו, לשמור על המדינה, לשמור על האוכלוסייה – זו הדרך.

אתה לא צריך להגיע למחשבה על דבר אחד: כאשר תתפשט המחלה מחר בחברה הערבית, אני רוצה לראות את הבחור שנכנס לבית חולים וייכנס אליו הרופא היהודי ולא יחשוב אלף פעמים אם הוא רוצה לרפא אותו או לא, אולי הוא חולה בקורונה או לא. אני רוצה לראות אתכם שאתם מעזים לתת לרופא מחורה, שעכשיו יש לו יותר מ-100 חולים בשל התפשטות המחלה, שהוא כן ירפא אתכם. אני רוצה לראות אתכם מעזים שאיש מדיר אל אסד יעשה את זה, שאיש מעראבה יעשה את זה. אתם תתחילו לחשוב אלף פעמים. אתה רוצה לקנות במרכול ואתה לא יודע אם יש למוכר קורונה או לא, כי מודר יונס במועצה המקומית ערערה לא יכול לתת את השמירה שנתן במשך חודשיים.

זה המצב, חבר'ה. לא פופוליזם. זאת האמת לאמיתה, שחור על גבי לבן. אם לא תתעשת המדינה, אם הם לא יתנו את המענה באופן מידי זה מה שיקרה. תודה.

תודה רבה מודר יונס. אתן את רשות הדיבור לפקיד ממשלה, לאורח ולחבר כנסת לסירוגין. מרדכי כהן מנכ"ל משרד הפנים נמצא? בבקשה אדוני.

תודה יושב-ראש הוועדה.

אני רוצה להתחבר לדברים שאמר מודר יונס ולתאר לכם איך התנהלו הדברים בתחום הקורונה, וגם לגבי הסיפור של הארנונה למגורים.

כשהתחיל האירוע הקשה הזה פנה חבר הכנסת טיבי לשר אריה דרעי, ביחד עם נציגים נוספים של הרשימה המשותפת אבל אני התנהלתי מול אחמד טיבי. הטענה הייתה פשוטה מאוד: חברים, שימו לב, יש פה מציאות שלא נראית לנו הגיונית. לא יכול להיות שיש מספר חולי קורונה כל כך מועט. כאשר זה יפגוש אותנו אנחנו נהיה בהתרסקות בחברה הערבית.

מיד הייתה התגייסות מול כל הגורמים, הן הגדלה משמעותית של מספר הנבדקים, הן ייצור סגרים במקום שצריך, בשיתוף פעולה ובדיאלוג עם מודר יונס ועם ראשי הרשויות הערביים, בין אם זה דיר אל אסד או בענה, הן בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף והמשטרה, והן בדרישה של חבר הכנסת טיבי מהשר דרעי שלא יכול להיות שאנחנו נכנסים לרמדאן למשך יותר מ-30 ימים ולא תהיה חבילת סיוע לרשויות המקומיות כי הם פשוט לא יוכלו להתנהל במצב כזה של סגר כאשר ציבור מובטל יושב בבית ואין אפשרות אפילו למשפחות הנזקקות האלה לרכוש מזון כדי להעביר את החג הזה.

אני רוצה לתאר לכם מה התוצאה. עובדה שהלחץ הזה של טיבי ויתר חברי הכנסת – וזה נעשה בתיאום עם מודר יונס ועם חמ"ל שלם שהוקם בשפרעם, בתיאום ושיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי – תראו את התוצאה. הועמד תקציב של 55 מיליון שקלים לטובת הרשויות הערביות להתמודדות עם הקורונה בתקופת הרמדאן, מה שלא ניתן לאף רשות אחרת, עד כדי חלוקה של שוברים של משרד הפנים ומשרד הרווחה, שוברים שבהם יכולות להשתמש אותן משפחות נזקקות. לא פרוצדורות, לא בירוקרטיה – שוברים שאיתם אפשר ללכת למכולת ולקנות את המזון למשפחה.

בנוסף לזה היה תקציב של הסברה וסיוע וחיזוק הפיקוח העירוני ומוקדי 106 וציוד והתמגנות, מסכות וכולי, בסך, כפי שאמרתי, 55 מיליון שקל.

אני לא יודע אם חבר הכנסת טיבי יאהב את מה שאני אומר, אבל הוא בעצמו כעס כאשר הוא ראה שכל המהלך הזה נעשה ורשויות מקומיות בחלקן לא הרימו את הכפפה ולא ניצלו את התקציב של השוברים. והפלא ופלא, אחרי לחץ קטן היום אנחנו בהיקף גדול של מימוש השוברים. אני אומר שוב, זה נעשה בתיאום עם כל הגופים: עם האוצר, עם מרכז השלטון המקומי וכולי.

עכשיו לסיפור הארנונה ומענקי האיזון. אין בכלל חולק, אני אומר את זה חד-משמעית, שנת 2020 תסתיים עם זה שה-150 מיליון שקל יתווספו למענק איזון, נקודה. זה לא קשור עכשיו לשינויים שעשינו בנוסחה, מודר יונס, לא קשור לכלום. זה מכיוון שב-2019 זה היה 3.3 מיליון וזה מה שצריך להיות ב-2020, בוודאי לאור האתגרים הקשים.

לא לחינם אפשרנו את המקדמות האלה לרשויות המקומיות, ואתה תשתמש ב-10,000 שקל או ב-100,000 שקל שנתת כדוגמה. אני אומר לך כמי שאחראי על זה: זה כסף שיש לך אותו, הוא לא מקדמה על הנייר. שנת 2020 תסתיים כאשר כל 150 מיליון השקל יינתנו וגם מענקי האיזון. אני לא סתם אומר את זה, כי אנחנו בדין ובדברים עם האוצר – ותיכף אם חיים ביבס ירצה הוא יתייחס לזה – ואין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה כי זה פשוט פוגע בעיקר ברשויות החלשות. לכן יצרנו את המקדמות האלה.

עכשיו לגבי הסיפור של ארנונה למגורים. תראו, פה זה קצת יותר מורכב. למה זה יותר מורכב? כי בעצם אנחנו לא רוצים לייצר מצב, חלילה – לא קשור בכלל לרשויות הערביות, אני מדבר עכשיו על כלל 257 הרשויות המקומיות – אנחנו לא רוצים בשום פנים ואופן לייצר איזה מצג שווא שאומר לרשויות המקומיות: חברים, תורידו את הרגל מהגז, אל תגבו ארנונה למגורים, איפשהו המדינה תפגוש אתכם במהלך השנה ותשפה אתכם. אלה היקפים מטורפים ואין שום סיבה שזה יקרה מכיוון שהרשויות המקומיות במהלך כל התקופה סיפקו שירותים והן צריכות את מקור ההכנסה.

אנחנו כן מסכימים – ופה זה מתחבר לרשויות הערביות – שרשויות שיש להן תלות גבוהה מאוד במקורות ההכנסה שלהן מן המדינה, קרי: מענקי איזון וארנונה למגורים, וזה גם הרשויות הערביות, גם הדרוזיות וגם רשויות אחרות בחברה הכללית שהן רשויות מוחלשות, זה קבוצה קטנה מאוד, ברובה זה רשויות ערביות ודרוזיות אבל יש גם אחרות, זה קבוצה קטנה ומגודרת, אין פה חשיפת רוחב, לא צריך להיות חשש בקרב משרד האוצר, שצריך להעמיד את התקציב הזה בדיוק כפי שתואר קודם. בא נזקק חדש, זה לא גאווה גדולה להגיע ולבקש הנחה בארנונה, זה לא בדיוק הגאווה הגדולה ביותר, זה אומר שנכנסת למעגל של עוני. אבל אנחנו רוצים לאפשר לרשויות המקומיות באמת לתת את אותן הנחות לנזקקים החדשים, לצערנו הרב, שנכנסו לאותו מעגל של אבטלה ומצוקה, אבל לא לדרדר את הרשויות המקומיות אלא להעמיד שיפוי לרשויות המקומיות בגין ההנחות האלה.

לכן הקמנו צוות ואתמול קיימנו ישיבה ארוכה מאוד, ביחד עם יושב-ראש איגוד הגזברים, ביחד עם הנציגים המקצועיים של מרכז השלטון המקומי, ביחד עם עלאא גנטוס מטעם פורום ראשי הרשויות הערביות, ביחס עם גזבר כסרא סמיע. כל המטרה הייתה לגבש את המתווה הזה, שמצד אחד ייתן מענה לרשויות המוחלשות בגין אותה ארנונה למגורים ואנחנו נגודר, ומצד שני לא ניצור איזו השלכת רוחב. אף אחד מאיתנו לא רוצה עכשיו לעזור לא לתל אביב ולא להרצליה, וחיים ביבס גם לא רוצה לסייע למכבים רעות ולהגיד: חברים, אני לא גובה ארנונה למגורים. הרצון היה להיות ממוקדים ברשויות המוחלשות ביותר. הסיכום היה שאנחנו נגבש מסמך כזה ונדון בקריטריונים כדי שיהיה אפשר לקדם מתווה כזה.

אתם צריכים להבין, יש עוד שני מרכיבים שמפתיע אותי שלא התייחסתם אליהם. יש שלושה מרכיבים שנוגעים לרשויות הערביות ומטרידים אותן בצדק, והטענות של הרשויות הערביות מוצדקות מאוד.

אחד הוא המענק המותנה – בעצם יש החלטת ממשלה שאומרת שאם רשויות מקומיות לא גובות X אחוז מן הארנונה הן לא מקבלות חלק ממענק האיזון. בשנה הזאת הסנקציה הזאת לא רלוונטית. ברור שבמהלך השנים אנחנו רוצים לעודד את הרשויות לגבות את מה שמגיע להן, אבל בשנה הזאת, כשיש קריסה, אי אפשר לדבר על המנגנון הזה. פה יש הסכמה של משרד האוצר, ואנחנו הולכים לעשות את זה, לתקן את מנגנון המענק המותנה בשנת 2020 כדי שהרשויות לא ייפגעו.

דבר שני, לצערי הרב, אני אומר את זה בצער גדול, חלק גדול מן הרשויות בתוכניות הבראה הן אותן רשויות מוחלשות – ערביות, דרוזיות ואחרות. גם שם יש לנו בעיה כי רשויות לא יקבלו את שחרור הכספים מתוכניות ההבראה אם הן לא יעמדו ביעדי גבייה. גם זה כבר הוסכם ואנחנו הולכים לתקן את זה כדי שהרשויות לא ייפגעו.

ומה שאמרתי על הארנונה למגורים. עכשיו נדרשת עבודה מאומצת מאוד של כמה ימים כדי שנוכל על תשתית עובדתית לנהל דיון עם משרד האוצר ולהביא את הבשורה הזאת, של סיוע לרשויות בגין הנחות בארנונה.

אז הלו"ז שלך הוא כמה ימים?

כן. זה מאוד תלוי בנו, בעבודה שלנו. לסעיף הזה כרגע אין מסגרת תקציבית. משרד האוצר לא מעמיד את אותה מסגרת תקציבית. אני חושב, ובצדק, היות ויש עכשיו עוד תקציב שהולך להיות מועמד לטובת הקורונה, ואנחנו בפורום של ועדת הכספים, צריך לוודא שיהיה מענה במסגרת התקציב החדש הזה לקורונה לטובת אותו אירוע שאנחנו מדברים עליו. אחרת, באמת רשויות חלשות יקרסו ולא יוכלו לספק שירותים ונחזור אחורה אחרי הישגים גדולים שהיו לנו ביחד עם חברי הכנסת ומרכז השלטון המקומי ופורום ראשי הרשויות הערביות. העברנו כבר את שלב א' של תיקון מענקי האיזון. ה-150 מיליון שקל זה לא בגלל זה. אנחנו מתעקשים להעביר את התיקון הנוסף לנוסחת מענק האיזון כדי להיטיב עם הרשויות המוחלשות, בלי שום קשר ל-150 מיליון שקל, וכולנו מכירים את תוכנית 922. אסור לרגע אחד להרפות מהלחץ וצריך לדרוש שיהיה המשך לתוכנית הזאת, 922-923, כי אני יכול להגיד לפחות בכל מה שקשור למשרד הפנים, שזה היה למעלה ממיליארד שקל, 1.3 מיליארד שקל, כל התקציב הגיע לרשויות המקומיות, הן לשוטף והן לפיתוח. זה קריטי להמשך התפקוד של הרשויות הערביות.

אני חושב שהוכחנו בתקופה האחרונה שיתוף פעולה עם חבר הכנסת טיבי ויתר חברי הכנסת מן הרשימה המשותפת, עם משרד האוצר, עם פורום ראשי הרשויות הערביות ומודר יונס, עם מרכז השלטון המקומי. אסור להרפות ברגע הזה וצריך לקדם גם את הפתרון של שיפוי על ארנונה למגורים.

תודה רבה מרדכי כהן. יוסף ג'בארין, בבקשה.

אין ספק שזה נושא חשוב. אני מקווה שנצליח להתקדם בו מעבר לדיונים ולהחלפת רעיונות. ההפגנה של עשרות ראשי הרשויות המקומיות הבוקר והנוכחות שלהם גם היום – הם פשוט במצוקה קשה מאוד, ונצטרך לתת לה מענה.

אין ספק שהרשויות המקומיות הערביות נכנסו מלכתחילה למשבר הקורונה מעמדה כלכלית נחותה מאוד, אפליה היסטורית שדיברנו עליה רבות בדיונים בוועדת הכספים, גם לעניין נוסחת מענקי האיזון, גם לעניין היעדר מתחמי עסקים וארנונה מעסקים בתוך הישובים הערבים. גם כשהגענו לפתרונות של קרן הארנונה, אם אתם זוכרים, בינתיים לא רואים את הפירות והמצב ממשיך להיות קשה.

דווקא כשהגענו לתקופת משבר הקורונה, הצפי היה שיהיה כאן מנגנון של סיוע לרשויות המוחלשות, לרשויות הערביות, שמלכתחילה הגיעו במצב קשה, שלא לדבר על התשתית הירודה, על שירותי בריאות שנמצאים במצב ירוד מאוד ולכן הם היו צריכים להתאמץ הרבה יותר אולי מרשויות אחרות כדי להתמודד עם המצב.

מה הרשויות המקומיות הערביות מקבלות? הן מקבלות עוד פעם אפליה והדרה בנוסחה שאומצה כדי לעזור קצת לרשויות המקומיות, זו הנוסחה של אותו מענק שניתן וההסתמכות על ארנונה מעסקים.

אני מבין, ואני מקווה שמרדכי כהן מקשיב לדברים, יכול להיות שמי שאימץ את הקריטריון של הכנסה מעסקים לא הייתה לו כוונה לפגוע בישובים הערביים, אבל כאשר משתמשים בקריטריון שהתוצאה שלו באופן ברור פוגעת דווקא בישובים הערביים, התוצאה ברורה והיא מפלה. כאשר ביקשנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת – ואני מודה להם על המסמך שהם הכינו – לבדוק את המספרים כדי שיהיה כאן אולי גוף ניטרלי, מחוץ לוויכוח הזה, והנה המספרים מדברים בעד עצמם. הם מדברים על כך שמתוך התקציב שיועד לתמיכה ברשויות המקומיות 2.3% הגיע לרשויות הערביות. אם זו לא אפליה מה היא אפליה?

איך משאירים את הרשויות הערביות בלי הכנסה שתבטיח להן פשוט המשך חיים, לנשום בתקופה הזאת? המספרים של ועד ראשי הרשויות הערביות ברורים מאוד לגבי הגבייה מארנונה. עלאא גנטוס נמצא איתנו. הפגיעה העיקרית הייתה בעקבות ירידת הגבייה של ארנונה. היקף הגבייה ירד אולי ל-15%, 10%, 20% במקרה הטוב. כ-70 מיליון שקל בחודש, ואנחנו כבר חודשיים אחרי תחילת המשבר. זה לבדו 140 מיליון שקל שהרשויות איבדו ואין מי שיעזור, אין מי שיסייע. איך מצפים מהן להתמודד עם המצב הזה?

זה לא עניין רק של ראשי הרשויות. זה עניין של כל התושבים הערבים. זה עניין גם של כל המדינה. איך מצפים מהנהגת הציבור הערבי להתמודד עם המשבר? עד עכשיו אנחנו מתמודדים איתו באמת בעבודה קשה מאוד. איך מצפים להתמודד עם המשבר בלי משאבים?

אני מסכם ואומר שנדרש כאן קודם כול סיוע מידי, פתרון לטווח הקצר, שייתן קצת הנשמה לרשויות המקומיות הערביות, שיוכלו לתפקד בתקופה הקרובה. בנוסף כמובן לסוגיות העקרוניות שאנחנו מעלים לעניין הטווח הארוך יותר – נוסחת האיזון שצריך לתקן אותה אחת ולתמיד, הקמת אזורי תעשייה בישובים הערביים שתבטיח הכנסה מעסקים, ותוכניות הבראה שיהיו נדיבות וייחודיות למצב בישובים הערבים. זו הקריאה שלנו. אני מקווה באמת שנוכל להתקדם בכיוון של תוצאה חיובית לקראת סוף הדיון הזה.

תודה רבה חבר הכנסת ג'בארין. אגב השידור הזה מועבר כשידור חי לא רק באתר הכנסת אלא גם באתר פלנט ובטלוויזיה האלא, שוקראן ותודה רבה. חיים ביבס, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, וכמובן לחברים היקרים.

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר חברי מודר יונס. אני חושב שלמשבר הקורונה יש השלכות קשות על המגזר הערבי והאובדן הצפוי מהכנסות ארנונה למגורים מאיים על היכולת של הרשויות האלה לתת מענה לתושבים שלהן.

שוחחתי ביחד עם שר האוצר, ביחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי והיושב-ראש כרגע, ביחד עם מודר יונס. דיברנו על טיפול נקודתי. אני גם אתן את הפתרון. מכיוון ששמעתי רק מה הבעיות אני גם אומר מה הפתרון.

אני חושב שמכיוון שברשויות האלה בעיקר – אמר מרדכי כהן בצדק: רשויות באשכול סוציו-אקונומי 1–3 בדרך כלל יש להן תלות בארנונה למגורים. אלה רשויות שצריכות טיפול נקודתי. אין פה השלכות רוחב ושום דבר אחר.

בארנונה עסקית אנחנו גילחנו מעצמנו 140 מיליון שקל. אמר מודר יונס: מדובר על כ-60–70 מיליון שקל חודשי, 210 מיליון שקל. תוריד ה-140 מיליון שקל האלה. הווה אומר: התוספת של משרד האוצר על מה שאנחנו בלאו הכי כבר הבאנו ל-70 מיליון שקל, יחד עם ה-140 מיליון שקל – 210 מיליון שקל צריך כטיפול נקודתי, להעביר את זה למגזר הערבי, או נכון יותר: לרשויות באשכולות 1–3, כדי שנוכל לתת גם למגזר הערבי, גם למגזר הדרוזי והצ'רקסי וגם לרשויות יהודיות שנמצאות באותו מעמד בדיוק וצריכות את הסיוע הזה.

לצד זה צריך להזרים מידית את ה-150 מיליון שקל של מענק האיזון. המענק הזה, בתוכו יש 45 מיליון שקל שהולכים אוטומטית למגזר הערבי וגם הם צריכים להיכנס פנימה כדי לאפשר למערכת להרים את הראש מעל המים.

מדברים על 80 מיליארד שקל, מדברים על כך שהולכים לפתוח עכשיו את הסעיף התקציבי. שמעתי חלק מחבריי שאומרים: אין תקציב מדינה לשנת 2020, אנחנו באירוע שבו פתחו והוציאו והוסיפו. אין שום סיבה בעולם לא לקחת ולבצע את הטיפול הנקודתי הזה, לתת להם את היכולת.

דרך אגב, אני מסכים עם מה שאמר מרדכי כהן, זה לא בא על חשבון ארנונה למגורים. את מה שהם יצטרכו לגבות – ימשיכו לגבות. הם צריכים סיוע בתוך הרשויות עצמן כדי להרים את הראש. מה שהן צריכות לגבות – ימשיכו לגבות, אחרת תהיה פה אנרכיה ואז לא יעזור גם 80 מיליארד שקל לארנונה למגורים.

אבל הטיפול הנקודתי הזה הוא דבר מרכזי וחשוב, ויש אותו: 140 מיליון שקל כבר שמנו, קחו אותם, תנו אותם; 70 מיליון שקל תוסיפו, תכניסו אותם פנימה אל תוך העסק; ותזרימו את ה-150 מיליון שקל. כל זה ייתן לכולם דחיפה. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה מר ביבס. העמדה שלכם לצד מודר יונס והרשויות היא חשובה וקריטית כדי שהמאבק הזה יישא פירות. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

אני חושב שהאתגר הכי גדול שיש לנו היום במדינה הוא להפעיל תקצוב דיפרנציאלי. אנחנו מתעסקים כרגע במיקרו טקטיקה של איך מסייעים בעקבות משבר הקורונה לאשכולות סוציו-אקונומיים 1–3, אבל האמת היא שהאתגר הכי גדול הוא איך משנים את הנוסחה שבה המדינה מתעסקת עם הרשויות המקומיות.

נכון להיום הנוסחה בעצם מתבססת על פער גדול, של בערך פי ארבע וחצי הכנסות מארנונה עסקית יותר מאשר הכנסות למטר מרובע ממגורים, ולכן אתה יכול לנבא: עיר עשירה היא עיר שיש לה יחס עסקים–מגורים גבוה, ועיר חלשה וענייה היא עיר שיש לה יחס ארנונה עסקית לעומת מגורים נמוך. כל עוד הנוסחה הזאת לא תשתנה אז העני יהיה יותר עני והעשיר יהיה יותר עשיר, וברשויות המקומיות במדינת ישראל הפערים הולכים וגדלים.

מה אשם ילד בירושלים, יהודי או ערבי – אגב זה לא קשור, זה קשור למצב סוציו-אקונומי, זה לא קשור לערבי או לא ערבי – מה אשם ילד שגדל בעיר שההכנסות בה נמוכות יחסית לעיר אחרת? תקציב החינוך הרבה יותר גדול בעיר חזקה, היצע הפנאי משמעותי יותר. הפערים הללו חייבים להשתנות.

בעבר כאשר הייתי ראש עיריית ירושלים ניסינו לעשות מהלך מערכתי אסטרטגי במדינה, לבוא למשרד האוצר, שאגב עקרונית הסכים, מי שהתנגד למהלך הזה היו חלק מן הערים החזקות במדינה שלא רצו לשנות את הנוסחה. אמרתי שאפשר לעשות את השינוי הזה בנוסחה לאורך שנים כך שהחזקים לא ייפגעו, כלומר להסתכל רק על הדיפרנציאלי ובמהלך של עשור שנים להתחיל לצמצם את הפערים, לשנות את הנוסחה.

אני אומר את זה במעמד הזה כי גם אם אנחנו עכשיו נצליח – ואני חושב שאפשר להצליח – לתת מענה כזה או אחר לארנונה לעסקים ולארנונה למגורים, זה כסף קטן יחסית לפערים הגדולים שיש היום במדינה.

ברגע שיש פערים משמעותיים אז ברור באופן טבעי שהערים החלשות הרבה יותר רגישות לאובדן הכנסה. כל אובדן הכנסה קטן הוא אובדן הכנסה גדול מאוד ברשויות החלשות. לכן ההסתכלות המערכתית שצריכה להיות היא איך אנחנו מניעים תהליך רב-שנתי לשינוי הנוסחה.

מענק איזון, יש לו מין שם כזה של: אתם לא מאוזנים. חברים, זה לא נכון. הגישה צריכה להיות: מה צריך לעשות בשביל שכולם לא יהיה להם בכלל פער בין ההכנסות הרצויות למציאות. כל התפיסה האוצרית – יש פה צורך לחשוב מחוץ לקופסה וללכת באופן מערכתי אחר.

אני חושב שהמענה שניתן לאובדן הכנסות מהעסקי הוא סביר, הוא בסדר. אני מסכים עם חיים ביבס – אם צריך לתת שם עוד תיקון לעניין המגזר הערבי, או בכלל לרשויות החלשות באשכולות 1–3, על הכיפאק.

ועכשיו באה הסוגיה היותר מעניינת של מגורים, מה עושים בנושא של המגורים. אני חושב שצריך לבקש מידע שמנבא מה תהיה הירידה בהכנסות, בצדק, בגין הנחות בארנונה לכאלה שלא יכולים לעמוד בתשלום ארנונה. אני מסכים שאסור לראשי רשויות בשום מקום, לא ערבים, לא יהודים, לא בכלל, להגיד: אנחנו נותנים גיבוי לתושבים שלא ישלמו ארנונה למגורים. זה בלתי מתקבל על הדעת. כן מתקבל על הדעת, אנשים שירדה להם ההכנסה ואנחנו יודעים שהם יעמדו בכל המבחנים העתידיים של פטור מארנונה או הקלות בארנונה, אפשר היום לנבא את זה מראש ולבוא למדינה ולומר: חברים, מי שיש לו ירידה בארנונה בגין ירידה בהכנסה של התושבים, ואנחנו יודעים לנבא מה תהיה הירידה בהיקפי הארנונה, זה בסיס מסוים, באשכולות סוציו-אקונומיים 1–3 או אפילו קצת למעלה מכך, זה איזשהו בסיס לטיעון לגיטימי, שבא לטעון: בתקופת הקורונה, בשנת 2020 יש לתת איזשהו מענה. על זה אפילו אפשר לבקש איזה בונוס קטן באשכולות 1–3, כי ממילא באשכולות 1–3 המצב תמיד יהיה גרוע יותר.

חיכיתי כמה ימים לשמוע מה החברים מבקשים. אני חושב שזה טיעון לגיטימי. טיעון לא לגיטימי זה לומר: חברים, בואו נפטור את האנשים כמכלול מארנונה ונוותר להם, וכיוצא בזה. זה לא נכון. אלא מי שיגיע לו כדין, זה חד-משמעית בוודאי לגיטימי לאור הירידה בהכנסות.

תודה רבה. הערתי בתחילת הישיבה על חברי הכנסת שיצאו. חמד עמאר נכנס וחזר לישיבה. תודה רבה.

לא שמעתי אותך שהערת. פשוט יצאתי עם ראשי הרשויות ואמרתי לך שאני חוזר.

אני מציין שחזרת.

איתי טמקין מאגף התקציבים במשרד האוצר, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להתחבר לדברים שמודר יונס אמר. ההקצאה של הארנונה העסקית שיצאה לפני - -

תתחברו לדברים שלו, ותחברו אותו לאינפוזיה של הכסף.

- - יצאה לרשויות המקומיות, המחישה – ופה אני מתחבר גם לדברים של חבר הכנסת ברקת – את הפערים העצומים שקיימים בשלטון המקומי בין רשויות שיש להן ארנונה עסקית לרשויות שאין להן ארנונה עסקית. לא הייתה שם הקצאה שהכסף יכוון באיזשהו שיקול דעת של מישהו. מה שהיה שם הוא מהלך שנתן הנחה לעסקים, כסף של המדינה בהשתתפות הרשויות המקומיות. כפי שאמר קודם חיים ביבס, הכסף הועבר לעסקים. הכסף דה פקטו לא עבר לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות שקופות פה כי הן נותנות הנחה מצד אחד וקיבלו כסף. הרשויות המקומיות הערביות לצערנו סובלות ממיעוט בשטחים של עסקים ולכן הן היוו חלק קטן מן ההקצאה הזאת. זה לגבי מה שהיה עד עכשיו.

עכשיו אתייחס לגבי ההמשך. הרשויות המקומיות הערביות.

אני לא יכול להבין את זה. זאת הייתה הפתעה? הדבר הזה הפתיע מישהו? מי שהיה מאחורי ההחלטה, זה הפתיע אותו שיש פחות עסקים בחברה הערבית ושהקריטריון הזה יהיה בעייתי?

הקריטריון לא בעייתי. הם נתנו שיפוי לעסקים. זה בסדר.

אחדד את הדברים שלי. ההקצאה שביצענו לארנונה עסקית לא התייחסה לשלטון המקומי. היא הייתה לצורך סיוע לעסקים. זו הייתה המטרה הראשית של ההקצאה הזאת: לסייע לעסקים. לא לסייע לרשויות המקומיות. אין שום רשות מקומית שהתעשרה כתוצאה מן ההקצאה הזאת. לכן כשיצאנו לדרך השאלות היו אילו עסקים ייהנו מן ההקצאה הזאת ולא אילו רשויות מקומיות ייהנו מן ההקצאה הזאת, כי בהגדרה אף רשות מקומית לא נהנתה מן ההקצאה הזאת. כל מה שהיה שם הוא הנחה לעסקים ושיפוי back to back להנחה הזאת. לכן אלה השאלות שנשאלו. זה לגבי ההקצאה הזאת.

ברשותכם, אני רוצה לדבר קצת קדימה. הרשויות המקומיות הערביות נשענות, לצערן, במשך כל השנים על העברות ממשלה. הרשויות החרדיות והערביות ביחס לשאר הרשויות בארץ נשענות בעיקר על העברות ממשלה: על מענק איזון ממשרד הפנים, על קרן צמצום פערים ממשרד הפנים, על העברות בתחום החינוך והרווחה. זה החלק המרכזי בתקציב שלהן.

בגלל שהנוסחה דפוקה.

אלה רשויות שהחלק המרכזי בתקציב שלהן הוא ארנונה.

איתי, יש בעיה עם המצלמה, איך שאתה מחזיק אותה.

אני למדתי כלכלה, לא צילום, אני מצטער.

הרשויות האלה ברובן מתבססות על העברות ממשלה. למזלנו בזמן משבר, העברות הממשלה ממשיכות להיות יציבות ולפחות החלק הזה, שמהווה את החלק המרכזי באותן רשויות, מוגן. לכן אנחנו חושבים שדווקא לאותן רשויות חלשות במשבר הזה יש לפחות בהתחלה בסיס יותר מוצק להתמודד עם המשבר, כי רוב ההכנסות שלהן מוגנות כי הן העברות ממשלה.

אני מתייחס עכשיו ברשותכם למה שעלה פה כטיעון. עלה פה טיעון שאנחנו צפויים לראות ירידה בהיקף גביית הארנונה למגורים. זו טענה שאנחנו מבינים את הבסיס הכלכלי שמאחוריה. אני בכלל לא בטוח שזאת בעיה שהמרכז שלה הוא רשויות ערביות. להיפך, אני חושב שהבעיה הזאת היא ברשויות אחרות, לא ברשויות החלשות במעמד סוציו-אקונומי 1–3 כי ארנונת מגורים ברשויות האלה, מראש כבר יש אחוז גדול מאוד של הנחות סוציאליות שניתנות ברשויות הערביות והחרדיות ולכן ההשפעה שם לדעתנו לא צפויה להיות דרמטית. אבל כפי שאמר מרדכי כהן קודם, הסכמנו להיכנס לתהליך בדיקה ולקבל נתוני אמת לגבי גבייה, לשלב אותם עם נתונים לגבי דורשי תעסוקה חדשים ופילוח לפי ישובים, לראות אילו רשויות צפויות להיפגע מן הסיפור הזה. ככל שהפוקוס יהיה שהרשויות הערביות, או רשויות חלשות באופן כללי הן הרשויות שנפגעות מזה, אנחנו ניכנס לתהליך ונראה איך פותרים את הדבר הזה. אבל אנחנו חייבים קודם לקבל איזשהם נתוני אמת. בשלב הזה עדיין אין לנו אותם.

(היו"ר מנסור עבאס)

תודה לך. עכשיו זכות הדיבור היא שלי.

אני מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת ניר ברקת. יש בעיה בסיסית בתפיסה הכללית של משרד האוצר והממשלה איך צריך לנהל את התקציבים של הרשויות המקומיות. לאורך שנים רבות אנחנו רואים שהממשלה מתנהלת, מחזיקה את הרשויות הערביות, או המוחלשות: ערביות, דרוזיות וגם רשויות בפריפריה, מחזיקה אותן חזק ומשאירה אותן תלויות בתקציבים שהיא נותנת דרך תוכניות חומש. יש פה בעיה, שהצרכים הבסיסיים של הרשויות המקומיות צריכים להיות מעוגנים בבסיס התקציב. ראשי הרשויות צריכים לא להיות מודאגים בכל שנה, לרוץ ממשרד זה לאחר כדי לספק את הצרכים הבסיסיים הקיומיים של כל רשות ורשות.

תוכניות חומש, להבנתי, צריכות לבוא במטרה אחת: לסגור פערים, לתת תקציב עודף, ופה אפשר לחלק בצורה דיפרנציאלית את התקציבים כדי גם לפתח את הישובים ולתת מענה בסיסי לאורך זמן לתופעה הזאת, שיש רשויות מוחלשות שיישארו מוחלשות בצורה הזאת.

אני חושב שההתמקדות שלנו בשיפוי על ארנונה למגורים לא תפתור את הבעיה. נראה לי, אפילו אם נגיף הקורונה לא היה נכנס לאזור שלנו גם היינו יושבים באותה ישיבה ודנים על מצב הרשויות המקומיות. זה לא עניין של קורונה עכשיו ושל איבוד הכנסות מעסקים או מאי פעילות כלכלית. אנחנו בכל שנה צריכים לפגוש את המשבר הזה ברשויות המקומיות, הן הערביות, הן הדרוזיות והן רשויות בפריפריה.

לכן אני חושב שאיתי טמקין יכול לתת לנו תשובה, וגם נשאל את מודר יונס. אנחנו עדיין נמצאים בשנה האחרונה של תוכנית החומש 922. איפה אנחנו עומדים בתוכנית הזאת? זאת תוכנית שאנחנו מבינים שלא מנוצלת עד תום. מהסכומים המשמעותיים שדובר שיועברו לרשויות המקומיות, 15 מיליארד שקל, כמה הועברו? והאם אפשר לנצל מה שנשאר לרשויות המקומיות?

לכן דעתי היא שצריך לשנות את השיטה מן היסוד ולתת לרשויות המקומיות את מרווח הנשימה כדי שיוכלו גם לא לדאוג לדברים הבסיסיים הקיומיים של הרשות המקומית ולתת אופציה לראשי הרשויות, לתת להם את האפשרות כן לרוץ ולהשיג תקציבים עודפים כדי לפתח את הישובים וכדי לסגור פערים בינם לבין רשויות חזקות במדינה בכלל.

אני נותן את זכות הדיבור לעופר כסיף.

אהיה קצר מאוד לאור מה שאמרו קודם, ולא אחזור.

אחד, ממה ששמעתי עד עכשיו, ניכר שיש איזו בעיה. אני מתחיל מן הסוף: כולנו יודעים שהמענק או ההקלות שניתנו לאחרונה הן על בסיס של ארנונה לעסקים. אנחנו יודעים שבעוד שבישובים היהודיים גביית הארנונה מעסקים היא כ-60%, בישובים הערביים היא כ-20%. יש פה בעצם בעיה שנמשכת שנים, זה לא דבר שנוצר עכשיו, שפתאום בגלל הקורונה נוצרה איזו בעיה שצריך לפתור אותה. גם נוצרה בעיה, אבל הבעיה הזאת היא על בסיס הבעיה הקודמת. אני מנסה לומר שיש פה סדרה הנדסית של בעיה, בעיה שמכפילה את עצמה שוב ושוב ושוב. במשך שנים יש הזנחה. בסיס המס בישובים הערביים הוא הרבה יותר נמוך מאשר בסיס המס בישובים היהודיים משום שכמדיניות לא ניתנה האפשרות להקים עסקים, או בוודאי אזורי תעשייה, מה שהיה מגדיל את בסיס המס ועם זה היה מאפשר עוד לפני הקורונה התפתחות, לא מספקת אבל לפחות היינו עושים איזה צעד גדול אחד קדימה. מה שקורה עכשיו הוא שגם נותנים רק פיצוי לעסקים, או הטבה על בסיס עסקים, מה שאין כמעט בחברה הערבית, ואין בחברה הערבית כתוצאה ממדיניות של אפליה. כלומר נוצר פה איזשהו מעגל סגור. את המעגל הסגור הזה צריך לשבור.

כפי שנאמר, בטווח המידי כדי לפתור את הבעיה המידית צריך כמובן לתת פיצוי גם לארנונה על מגורים, אבל לבנות כבר סוף-סוף תוכנית רצינית לטווח הארוך שתגדיל את בסיס המס. הווה אומר שיהיו אזורי תעשייה, שיהיו תוכניות מתאר נורמליות, שתהיה אפשרות ותשתיות ליותר עסקים בישובים הערביים.

זה לא קשור לערבים. זה קשור לחלשים, למוחלשים.

יש חפיפה גדולה מאוד.

יכול להיות, אני לא אומר שלא, אבל תשתמשו במושג הנכון. זה לא אפליה של הערבים.

(היו"ר אחמד טיבי)

התוצאה מפלה בשטח.

אתה חושב שזה מקרי? אתה באמת חושב בינך לבין עצמך שהחפיפה הזאת מקרית?

האפליה הזאת קיימת גם בין הישובים היהודיים. זה לא קשור. זה נוסחה.

כשאנחנו מדברים על אחוזים ומסתכלים על החפיפה, בעיניך זה נראה מקרי? בעיניך העניין הזה של חלוקת אזורי העסקים בארץ, נראה שככה היא קרתה? לא היה מישהו שתכנן אותה?

זה מהלך של 70 שנים. החוקים לא השתנו במשך 70 שנה.

אם זה יעזור לך כך להרגיש טוב עם עצמך ... יש עוני אצל היהודים, אבל החפיפה באחוזים הגדולים האלה שבין הערבים לעוני היא לא מקרית.

אסביר את התהליך הרב-שנתי. ערים הבינו שהפוטנציאל הגדול להכנסה הוא מארנונה עסקית ומשכו אליהם עסקים. ערים כמו תל אביב וערים אחרות הצליחו יותר, על חשבון הערים סביבן. אותה בעיה קיימת גם במגזר הערבי. אני מסכים איתך שהבעיה, בגלל המבנה התהליך הלך והתפתח במהלך השנים. לדעתי זה לא משהו מכוון.

הפתרון לבעיה הוא תקצוב דיפרנציאלי במהלך רב-שנתי, לא באופן חד-פעמי.

אם זה ליקוי בתכנון או ליקוי מתוכנן, זה כבר ויכוח בינינו. אני טוען שהוא מתוכנן.

אני לא חושב כך. אנחנו מסכימים על הפתרון.

תודה רבה. ברשותכם, אני רוצה לאפשר לעלאא גנטוס, יועץ הרשויות הערביות. בבקשה.

כל אחד מציג את האירוע איך שהוא יכול, האירוע של פיצוי הרשויות. בסופו של דבר בואו נראה מה יש לנו. יש משבר קורונה שגרם לעובדה שרשויות מקומיות בארץ לא גובות כסף. זה הנקודה. משבר הקורונה גרם לכך שהרשויות המקומיות לא גובות כסף, לא מעסקים ולא ממשקי הבית. יש בעיה.

זה לא נכון.

מה לא נכון?

נכון, אבל זה לא רק ברשויות הערביות.

באה המדינה ושחררה את העסקים ואמרה: על זה אני מפצה. אבל על העובדה שדה פקטו אנשים לא מגיעים לשלם - - -

המדינה לא פטרה מתשלום ארנונה למגורים.

אבל לא צריך לפטור. הפטור קיים. לנזקק לא צריך לשנות תקנון. ההבדל, שלגבי העסקים אין פטור ולכן היה צריך לחוקק חוק, ואילו לגבי הנחות למגורים לא ראו שיש איזה אירוע שצריך לפצות עליו. האירוע הוא דה פקטו – העלייה במספר המובטלים היא אירוע דה פקטו. לא צריך שום חקיקה. לזה משרד האוצר לא היה מוכן.

רק לסבר את האוזן במספרים, מה ההבדלים: גביית הארנונה לתושב בחברה הערבית היא 750 שקל, זה מעורב מגורים ועסקים. בחברה היהודית זה 2,750 שקל, כמעט פי ארבעה הארנונה פר נפש בחברה היהודית גדולה יותר מן הארנונה בחברה הערבית. זאת אומרת, ברגע שהרשויות הערביות – וזה הוויכוח שהיה לי עם איתי טמקין אתמול. הוא אמר לי: בסך הכול זה כסף קטן לעומת התקציב כי בסופו של דבר כל ההכנסות ניתנו. אמרתי לו את זה כי אצלנו יש פתגם: "מגנים את העיוור על העיוורון שלו". אז גם את הכסף הקטן הזה שמשמש אותנו להוצאות הבסיסיות – הוא אומר שזה כסף קטן, זה לא אירוע. נכון, זה לא אירוע מבחינת המדינה אבל מבחינת רשות מקומית שהכסף הזה עוזר לה לאיזון תקציבי, להוצאות הבסיסיות, זה קריטי ומבחינתה זה אירוע קריטי. ככל שהמשבר נמשך ואנחנו לא רואים לזה סוף אנחנו צופים שהפגיעה תהיה הרבה יותר גדולה.

עכשיו אתייחס לפתרון שהציע מנכ"ל משרד הפנים. קודם כול, אין לי ויכוח, מנכ"ל משרד הפנים בא עם - - -

אחריך ידבר מרדכי כהן כי הוא ביקש להגיב.

בא עם כוונות טובות ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתו. אבל מה לעשות, הוא לא מנכ"ל של הרשויות הערביות, הוא מנכ"ל משרד הפנים והוא צריך לתת מענה לאירוע כולו. אלא מה, שגם בדיון שקיים אתמול יושב-ראש איגוד הגזברים, שהוא גם גזבר של עיר חזקה, הוא אמר: אוקיי, נחכה לסוף שנה, נקבל נתוני אמת, ונציג מרכז השלטון המקומי אמר בצדק: אתם עכשיו מבקשים לקבל נתונים. כאשר רציתם לפצות את העסקים ביקשתם נתונים. העברנו לכם נתונים, זרקתם אותם לפח והלכתם ל- - - ספציפי במודל ג'נרי שבנוי על דוחות כספיים. אני לא רואה שיש לנו עכשיו זמן להתחיל לחשוף חומרים ולבנות מודלים. דרך אגב, כל מודל שתבנה עכשיו, כל עוד אתה לא יודע מה הוא אורך האירוע, הוא מודל חיזוי. אם אנחנו צריכים ללכת על מודל חיזוי אז לא צריך לאסוף נתונים. האירוע קיים, הפגיעה קיימת. עם שתי שיחות טלפון לגזברים אתם תראו – אתה מבקש מגזבר: תוציא לי דוח על ההכנסות, הוא אומר: על מה אני אוציא לך? אפס. המחלקה סגורה. מה אני אוציא לך?

אני חושב שאי אפשר להכיל את האירוע בתקופת הזמן, לא בשלושה ימים ולא בשלושה חודשים, אבל אנחנו כרשויות לא יכולים להמתין עד שיהיה מודל שנותן פתרון לכל המדינה. יש לנו אירוע, כאשר ליתר הרשויות יש על מה להתבסס, יש להן אפשרות להמתין. בסופו של דבר הארנונה למגורים היא בין 20%–30%, הם קיבלו פיצוי על ארנונה לעסקים, יש להם מספיק רזרבות כדי לחיות, ואילו אצלנו הכסף הזה הוא לחם חוקנו, זה לא דבר שאנחנו יכולים להמתין, לא לישיבות ארוכות טווח ולא למודלים.

יש אפשרות לעשות מודל על בסיס דוחות כספיים של 2018. המודל יהיה בתוקף לשלושה חודשים, ייתן לרשויות המקומיות אפשרויות, לא דרך קידום מענקים ולא דרך הלוואות – גם הייתה הצעה: בואו ניתן להם הלוואות, כלומר לרשויות היהודיות ניתן מענקים ולרשויות הערביות ניתן הלוואות. הפתרון הזה בכלל לא בא בחשבון. צריך לחשוב על פתרון לשלושה חודשים. גם המדינה תדע מה יהיה כעבור שלושה חודשים ואז יהיה כל המודל. אבל לא צריך בינתיים לחשוב על המודל הסופי. בואו נחשוב בינתיים על שלושה חודשים.

אתה יודע מה ההיקף של הכסף לשלושה חודשים?

עשיתי חשבון. יש לנו 1.1 מיליארד שקל, זה כל ההכנסות העצמיות שלנו, שזה 92 מיליון שקל לחודש. אני מוריד את העסקים בהנחה כאילו שזה פיצוי. אני נשאר עם 70 מיליון שקל.

זאת הדרישה שלנו, 70 מיליון שקל.

בואו נחשוב על שלושה חודשים, סכום כסף לכל חודש, ואז יהיה זמן. לכן הצעתי את הפתרון הזה: נקבל עכשיו תקציב, כפי שקיבלו גם בחברה היהודית, לשלושה חודשים. תהיה ועדה שתעבוד במשך שלושה חודשים, לא שלושה ימים, תבנה את המודל ההוליסטי לכל המדינה, אנחנו לא רוצים להיות יוצאי דופן, אבל לפחות את הכסף הזה בוודאות, זה המינימום שצריך לפצות.

מדובר על אשכולות סוציו-אקונומיים 1–3. אתה לא יכול לפי מגזר.

אני אף פעם לא מדבר לפי מגזר אבל אנחנו חושבים שגם אם יש מודל, וגם אם יש רשויות מקומיות שנמצאות באשכול סוציו-אקונומי 5 או 4 שצריך גם להתייחס אליהן – קטונתי מלייעץ לממשלה אבל אנחנו חושבים שהפתרון הג'נרי, אי אפשר לפתור אותו בשלושה חודשים או בשלושה ימים. לתקופה הזאת צריך פתרון ביניים שמבוסס על הפגיעה האמיתית, שהיא בסדר גודל של 70 מיליון שקל לחודש, ככסף תוספתי. זה המינימום שאפשר לדבר עליו בתקופה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה. מרדכי כהן, בבקשה, ביקשת להגיב.

אני לא חושב שיש מחלוקת לגבי המתווה. האופן שבו עלאא גנטוס תיאר את מה שהלך בישיבה אתמול הוא ערבוב בין עמדות של משתתפים מסוימים לבין התוצאה. הסיכום הוא פשוט מאוד.

1) אין לנו שום כוונה להמתין, לא לדוחות מבוקרים של סוף שנה ולא לסוף השנה ולא לראות תמונה מדויקת על-השקל של כל הרשויות המקומיות, אין לנו שום כוונה כזאת. הכוונה הייתה לייצר מודל – ואין ברירה, חייבים פה לייצר מודל – שאומר את הדבר הבא, ופה אני מתחבר לניר ברקת: אני לא מדבר על רשויות ערביות. אני מדבר על קריטריון שיקבע רשויות שיש להן תלות גבוהה מאוד בארנונה למגורים. ברור שהקריטריון הזה תופס את מרבית הרשויות הערביות, אבל בקריטריון הזה יהיו גם רשויות דרוזיות ויהיו גם רשויות יהודיות אחרות שהן מוחלשות מאוד, כי אנחנו רוצים לדבר על קריטריון. הקריטריון צריך להיות: רשויות שיש להן תלות גבוהה בארנונה למגורים.

2) זה צריך להיות רשויות שיש עניין לסייע להן. אין לנו עניין לסייע לרשות שיש לה אולי תלות בארנונה למגורים אבל אין לה בעיות, אנחנו לא רוצים גם לרשות הזאת לסייע. אנחנו רוצים להתמקד ברשויות מוחלשות. זה מחזיר אותנו לרשויות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

יש רשויות ערביות שאין להן בעיות?

לא דיברתי על הרשויות הערביות. אמרתי קודם שיש חפיפה – אמרו את זה קודם חברי הכנסת טיבי וכסיף – ולצערנו הרב זה לא קרה במקרה, אלא כי במשך השנים המדיניות הממשלתית הייתה כזו שהזניחה את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שברובה מאוכלסת על ידי אותן רשויות ערביות, וזו התוצאה. לכן יש את תוכנית החומש.

אני פשוט רוצה לעשות סדר: אחד, זה בדיוק המתווה שאנחנו מדברים עליו – מודל שינתח את היקף אותם נזקקים שיגיעו לרשויות לבקש הנחה, ואנחנו רוצים שהרשויות יתנו להם הנחה. בגין זה שיפוי לאותן רשויות שיש להן תלות גבוהה בארנונה למגורים. לא לייצר השלכת רוחב לרשויות האחרות, ששם זה היקפים מטורפים ובשלב הזה אין רצון לעסוק בזה או לתת מוטיבציה לא לגבות ארנונה למגורים. זה אחד. אני לא יודע אם זה 70 מיליון שקל לחודש או 50 מיליון שקל או 90 מיליון שקל. מה שברור, שזה לא יכול להיות רק רשויות ערביות. אני חושב שלא יהיה מנוס, משרד האוצר יהיה חייב להכניס את היד לכיס ולהעמיד את התקציב התוספתי הזה לטובת אותו מתווה שדיברתי עליו.

חוץ מזה, ובלי קשר לזה, לא כחלופה אלא בנוסף לזה צריך לשחרר את ה-150 מיליון שקל למענקי האיזון, ומתוך זה גם יבוא סיוע לרשויות הערביות כי הן נשענות על מענק האיזון.

בלי שום קשר לזה, צריך מיד להתכנס ולייצר צוות מקצועי שמדבר על המשך תוכנית החומש, כי בלי המשך תוכנית החומש תהיה לנו חלילה חזרה לאחור ברשויות הערביות. אני מזכיר לכולם, למי שלא שולט בפרטים: במסגרת תוכנית החומש 350 מיליון שקל הולכים לרשויות לפיתוח כלכלי, אותן 16 רשויות ערביות, כאשר המטרה היא לא הבראה ולא קיצוצים ולא פיטורים. הם קיבלו תקציבים לפתח מקורות הכנסה כדי לפצות על ההזנחה של שנים רבות, 350 מיליון שקל לטובת הסיפור הזה.

אני משוכנע שברגע שמינהל התכנון יחזור למשרד הפנים ביחד עם הוועדות הגיאוגרפיות וחלוקת ההכנסות אנחנו בוודאי נעודד עוד ועוד אזורי תעשייה מרחביים משותפים לרשויות הערביות, היהודיות, מועצות אזוריות ועיריות, שתהיה בהן חלוקת הכנסות שתסייע גם לרשויות הערביות.

זה המתווה שצריך לדבוק בו.

כרגע לטווח הקצר – 150 מיליון שקל מענק איזון ומתווה שיפוי לרשויות מוחלשות בגין הפסדים על ארנונה למגורים, פשוט.

תודה רבה, מרדכי. אני מבקש שמודר יונס יענה.

ומה עם תקצוב דיפרנציאלי?

כולם מסכימים בשלב הזה.

כולנו אומרים אותו דבר. אנחנו במצב עגום, יודעים מה התוצאה, וכולם אומרים: אנחנו לא רוצים לעודד אנשים לא לשלם ארנונה, אבל עושים בדיוק ההיפך. קושרים את כל השיח עכשיו במה שיהיה בארנונה למגורים, כמה וכל מה שקורה.

אני אמרתי דבר פשוט: המדינה ידעה לעשות במסגרת תוכנית 922, על מנת לתקן עיוות מסוים, לתת כסף תוספתי, מענקי איזון שהיא נתנה לחברה הערבית במסגרת תוכנית 922. לא נתנו את זה רק כי רצו להיות נחמדים אלינו אלא כי ידעו שהיה עיוות לאורך שנים. אפשר לעשות את זה היום. לא צריך לקשור ולהמתין. צריך לתת את הכסף התוספתי. הוא כסף קטן. חבר'ה, על מה אנחנו מדברים? על 200 מיליון שקל מתוך 80 מיליארד שקל שחילקה המדינה? זה פשוט לא ייאמן. זה מרווח התמרון, זה יביא נשימה לרשויות המקומיות. אפשר לפתור את זה. כל המתווה וכל התיקון וכל מה שרוצים לעשות בשלושה חודשים, ותקצוב דיפרנציאלי, וכל מה שרוצים, אהלן וסהלן. חבר'ה, אנחנו לא צרי-עין.

אתמול כתבנו מכתב, ואני רוצה להסביר את זה – כתבנו במכתב שלנו לראש הממשלה שהסכום שקיבלנו, 47 מיליון שקל, הוא כגודל הכסף שקיבלה העיר אילת, כגודל הכסף שקיבלה המועצה תמר. תמר היא מועצה אזורית עם 1,100 תושבים, קיבלו כמונו: 47 מיליון שקל. אנחנו לא צרי-עין. קיבלתי שיחת טלפון אתמול מחברי מאיר הלוי ראש עיריית אילת. עוד לפני שהוא הספיק להגיד לי את שמו אמרתי לו: אנחנו לא צרי-עין, אני מכיר את התוצאה הקשה באילת. הוא סיפר על 90% אבטלה באילת. הוא אמר לי: אני מעולם לא חילקתי סלי מזון ועכשיו אני מחלק באילת. זה המצב שנמצא באילת אבל הוא גם נמצא בכל מקום ומקום בחברה הערבית. אנחנו כולנו ביחד. הוא אומר: מה עכשיו אני צריך לעשות? קיבלתי פיצוי עבור עסקים ועבור בתי מלון. אני לא יודע מה יקרה בעוד שלושה חודשים. אבל עיקר הדאגה שלו היא לא רק לרשות, אולי הרשות יכולה לחיות, אבל הוא חושב על תושבי אילת. אני צריך לחשוב גם על התושבים שלי וגם על הרשות.

אני אומר: כסף תוספתי. בואו לא ניכנס לכל ועדות, לא ועדות, מתי יהיה, יתקנו עיוותים. אנחנו בתיקון עיוותים כבר חמש שנים, חבר'ה. בתוכנית 922 אנחנו מדברים על תיקון עיוות של נוסחת גדיש. אנחנו כל הזמן דוחים את העתירות שלנו ועושים תיקונים. ישבה ועדה. זה ייקח המון זמן. היום אם אנחנו רוצים לשמור על שלום כולנו צריך להזרים את מעט הכסף, הפרוטות האלה מתוך ה-80 מיליארד שקל.

תודה רבה. למען ההגינות, מאיר הלוי גם שלח לי הודעה בהתייחס למה שאמרת. הוא אמר: "חשוב לי להבהיר לחבריי ראשי הרשויות הערביות שלמעט 5 מיליון שקל, חלק מענקי איזון, ושיפוי חלקי בגין ארנונה מעסקים, בעיקר מבתי מלון סגורים, עיריית אילת לא קיבלה שקל אחד, כעיר ש-75% מתושביה מובטלים, ומתוכם 35% ששני המפרנסים מבית אחד מובטלים. יש לנו את כל הצידוק המוסרי לדרוש ולתבוע לפצות את העיר אילת."

סליחה, רק תשאל את מאיר הלוי אם הם גובים ארנונה. הם לא גובים ארנונה בכלל, לא בגלל שהוא לא רוצה, לא בגלל שהוא נתן פטור, לא בגלל הנחות, אלא כי אנשים מובטלים, מה לעשות. הם מפחדים, הם לא יבואו לשלם ארנונה. אם אדם משלם בהוראות קבע הוא ביטל אותן. זה קורה לא רק בערה ובערערה, זה קורה גם באילת, ואני מבטיח לך שזה קורה בכל מקום. רק אצלנו זה כל כך חזק, זה זועק. זו כל ההכנסה שלנו.

תודה רבה, מודר. זה מקור ההכנסה היחיד כמעט.

רבותי, לפני שאני עובר לדובר הבא – סלאמה אלאטרש, ראש המועצה האזורית אל קסום בנגב, פאיז עומר מביר אל מכסור. מישהו מהם נמצא? עוסאם עומר מטובה זנגריה. תודה רבה.

אגיד משפט לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת הנוספים. הצטרפו אלינו חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחברת הכנסת סונדוס סאלח.

גם בחדר השני התווספו אנשים. ביקשנו רשות דיבור.

אף אחד לא העביר לי. מבקשים ממני כאן. נמשיך. אתן לכם.

המדינה והציבור אמרו כל הזמן, במשך כל המשבר הזה: כל הכבוד לרופאים ולאחיות ולצוות הרפואי הערבי, מאז שהתחיל המשבר: הם חיילים במאבק, במלחמה. העלו על נס, ובצדק, את התרומה הרבה של הציבור הערבי באמצעות צוותי הרפואה, אבל לא רק צוותי הרפואה אלא גם מוקדי עבודה חיוניים נוספים. ותראו איזה יחס בסוף מקבלות הרשויות המקומיות שבהן גרים צוותי הרפואה האלה, יחס שהתוצאה שלו, חבר הכנסת ניר ברקת, היא מפלה, התוצאה. אין מניעה מלפצות על ארנונה של עסקים, אמרתי את זה בהצגת הדברים שלי, אבל יש מי שמקור ההכנסה שלו הוא רק ארנונה של מגורים, שאותם מייצג מודר יונס, ראשי הרשויות הערביות והדרוזיות, ויש גם רשויות יהודיות מוחלשות.

אני אומר שצריך להטות אוזן לצרכים שלהם כי הם קורסים, לא יכולים לספק שירותים. אם אגף התקציבים לא יטה אוזן לזה זה ייקרא אטימות.

אבו כאמל הלך עוד צעד אחד קדימה, הוא מציע גם לשנות את הנוסחה, אבל זה כבר פתרון לטווח ארוך. מה שמציעים כאן הוא הגיוני מאוד ביחס לגודל הבעיה.

מציעים משהו שהוא מאוד מידי וצנוע, הייתי אומר. עכשיו אנחנו מדברים על 200 - - -

אפשר עכשיו להתקדם.

הדברים שאמר מרדכי כהן הם דברים בכיוון הנכון. אני מקווה שאגף התקציבים יטה אוזן והשר ילחץ.

ג'אבר, תפדל.

אקצר מאוד. גם אימאן ח'טיב יסין רוצה לדבר. אגיד שיש את הנושא לטווח קצר, שדובר עליו רבות בישיבה הזאת, למרות שנאלצתי לצאת לזמן מה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו.

מקור הבעיה שלנו הוא בעיית העומק של היעדר מקורות הכנסה, לא רק מעסקים אלא גם ממבני ממשלה ואזורי תעשייה ומסחר שנבנו והוקמו על האדמות של הישובים הערביים והם לא כלולים בשטחי השיפוט של הישובים הערביים. לכן אחד הדברים לטווח הרחוק שצריך לעבוד עליו הוא הסיפור הזה, שיהיה לנו חלק מהארנונות של מבני הממשלה ואזורי התעשייה והמסחר שנמצאים בסמוך לישובים שלנו.

כמובן אני תומך בכל מילה שנאמרה על ידכם, על ידי מודר יונס בעיקר ואחרים, שהמאבק הזה הוא מאבק חשוב.

תודה רבה חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין.

בפריפריה החברתית יש הדרה ארוכת שנים, שהממשלות האחת אחרי השנייה לא דאגו לתוכניות. לכן אם אנחנו רוצים להסתכל על המצב, כיום המצב הזה הוא תוצר של כל השנים. לכן צריך לתת טיפול נקודתי למה שצף היום בעקבות משבר הקורונה, והוא יחזור ויצוף בעוד משבר שיבוא, ולא משנה מה השם שלו. צריך לעשות תוכנית ארוכת-טווח, שתסתמך בעיקר על שני דברים. א', אזורי תעשייה בישובים האלה, ב', מציאת מקומות תעסוקה לפלחים ולשכבות של אנשים שלא עובדים. ואם נסתכל על החברה הערבית, בתוך החברה יש לנו אחוז גדול למדי של נשים שלא עובדות. לכן צריך לחשוב איך לפתח תוכניות לעבודת נשים בתוך הישובים או בסמוך לישובים האלה.

לתוצר של הקורונה צריך לתת עכשיו מענה של תוספת כספית מידית, בלי שום קשר לדבר אחר, ולהתחיל באופן מידי להיכנס לתוכנית ארוכת-טווח שלוקחת בחשבון את כל הקריטריונים האלה. אחרת, בכל פעם נשב פה ונעלה את אותן סוגיות. לא צריך שום חוכמה של אף אחד מאיתנו, כולנו דיברנו על אותן נקודות.

תודה רבה. אני רוצה לתת לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. אחר כך אתן לנציג איגוד המוסכים סאמר משעל.

אדוני היושב-ראש, תודה.

אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד. אני חושב שגם הדרישות שמציג פה מודר יונס סבירות מאוד ביחס לגודל הבעיה, ביחס לגודל הישובים, ביחס לגודל האוכלוסייה שעליה אנחנו מדברים. המספרים שהציג עלאא גנטוס מאוד מאוד קטנים יחסית. יש לנו משבר שכולם מבינים, וגם משרד הפנים מסכים לגבי הקריאה של הוועדה, הם קוראים באותה עין את הבעיה. אנחנו מסכימים לגבי הבעיה. מוצע פה פתרון לשלושה חודשים בסכום שהוא סביר מאוד ביחס לגודל הבעיה, חלוקה לשלושה חודשים של 70 מיליון שקל לחודש. אני חושב שזה פתרון סביר מאוד.

זה לא 70 מיליון שקל, זה הרבה יותר, אבל בסדר, אתה צודק.

לשלושה חודשים זה 210 מיליון שקלים, זה 70 מיליון שקל לחודש.

זה רק לרשויות הערביות וצריך להבין שזה לישובים באשכולות סוציו-אקונומיים 1–3 ואולי אחרים. אני מסכים שזה כיוון טוב, רק זה לא הסכום. תצאו מכך שזה הסכום.

יכול להיות, אבל גם אם כן, לא תהיה חריגה יותר מדי גדולה. הסכומים הם סבירים למדי ונותנים הזדמנות לכל משרדי הממשלה, גם למשרד האוצר, גם למשרד הפנים, לכל המשרדים שיהיו מעורבים בעניין ללמוד את זה ביחד עם ועד ראשי הרשויות, עם כל הגורמים המומחים שאמורים להיכנס לעניין, ללמוד את הדברים. אולי יש להציג נוסחה אחרת, אולי יש להציג פתרונות אחרים לטווח ארוך יותר, אבל זו לפחות נקודת התחלה מצוינת, שיכולה לתת להם לנשום, לחזור ולתת את השירות המצוין שהם נותנים בתקופה האחרונה. הם עושים מאמצים מדהימים וכולם גם רואים את התוצאות הטובות בעקבות המעשים שלהם. כל הכבוד להם על העשייה. אני חושב שזו התחלה טובה, זה פתרון טוב שאפשר להתחיל איתו. ואז יש ללמוד את הדברים במשך שלושת החודשים האלה ולהציג פתרון קצת יותר ארוך-טווח.

חבר הכנסת ברקת, אנחנו גובים 750 שקל ארנונה פר נפש, זו העובדה. ככל שהרשות גובה יותר ארנונה צריך שיקטן מענק האיזון כי זו המשמעות. לצורך חישוב מענק האיזון אומר לנו משרד הפנים: אנחנו לא נחשב כאילו יש לכם 750 שקל פר נפש אלא כאילו יש לכם 1,000 שקל. אנחנו אומרים לו: אבל אין לנו 1,000, יש לנו 750. "לא, יש הכנסת מינימום, אנחנו מפצים מעבר ל-1,000". אם תכפיל את זה במספר התושבים זה כבר סכום גדול מאוד לפני שאנחנו מתחילים.

תודה רבה. ויסאם עומר, בבקשה.

חברים, שלום רב. אני חושב שזה הזמן להושיט יד לכל תושבי החברה הערבית וכפי שציין חברנו מרדכי כהן, גם לאוכלוסיות המוחלשות. זה הזמן להושיט לנו יד, אחרת הרשויות שלנו יקרסו ואנחנו ניכנס לתוהו ובוהו לא קל ולא יהיה לנו מאיפה לשלם אפילו את שכר העובדים שלנו.

כנסת נכבדה, ועדה נכבדה, מר בנימין נתניהו, זה הזמן לתת יד ועזרה לחברה הערבית לאור המצב העגום שכולנו נקלענו אליו. תודה.

תודה רבה ויסאם עומר על ההשתתפות שלך. סאמר משעל, בבקשה. הוא יצא. אוסאמה סעדי.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי מודר יונס ראש ועד ראשי הרשויות הערביות, עלאא גנטוס, באמת הדיון הזה חשוב מאוד, במיוחד שהוא בא ערב ההכרזה של ראשי הרשויות הערביות על שביתה כללית החל ממחר. נכון, מודר? וגם ראשי הרשויות הערביות הדרוזיות הכריזו מיום ראשון על חודש הזעם ועל שביתה כללית בגלל המצוקה הכלכלית והכספית שהם נמצאים בה.

אני מתנצל שלא הייתי בתחילת הישיבה, היינו בישיבה אצל יושב-ראש הכנסת בעניין החוקים שנידונים בוועדה המיוחדת וסדרי הדיון. כמובן לא הגענו לשום הסכמות, צריך דיון ארוך אל משך הלילה עד יום חמישי, תתכוננו חברים. אבל שמעתי ואני בקשר רצוף גם עם מודר וגם עם עלאא וגם עם יתר ראשי הרשויות.

אתה אחד מן היוזמים של הדיון הזה.

אנחנו גם יזמנו את הדיון הזה, אתה אדוני היושב-ראש ואני.

באמת המספרים זועקים לשמיים והמספרים גם מספרים את כל הסיפור. כאשר העברנו את תקציב הקורונה בפעם הראשונה, כרשימה המשותפת הרמנו שלוש אצבעות: אדוני היושב-ראש, אני וגם חברתנו עאידה תומא סלימאן בשם המשותפת, העברנו תקציב של 80 מיליארד שקל – ניר ברקת, אתה שומע? אתם לא הייתם שם, אנחנו העברנו את התקציב הזה.

לקבל פירורים – אנחנו לא מקבצי נדבות. אנחנו מבקשים את הזכויות שלנו. המספרים שביקשו פה החברים, זה אפילו פחות ממה שמגיע לנו, פחות. אתה לא יכול לחלק 3 מיליארד שקל ו-150 מיליון שקל מקרן ההטמנה כאשר כל ראשי הרשויות משלמים פר טון סכום שווה, 450 שקל, ופתאום כאשר אנחנו מסכמים את המספרים רואים שכל הרשויות הערביות מקבלות 11 מיליון שקל ואילו בני ברק לבד מקבלת 12 מיליון שקל, לבד. זו אפליה.

גם אין לנו עסקים, גם אין לנו אזורי תעשייה, גם אין לנו משרדי ממשלה, וכאשר באים לשלם אז אומרים: אה, אתם לא מקבלים כי אין לכם עסקים ומשרדי ממשלה. אז מה נעשה? הרשויות האלה כורעות תחת הנטל. אומרים שאתמול היו 25 נדבקים חדשים, אז בישוב חורה היו 20 מהם, כל התוספת היא בחורה. אז מה אתם רוצים מראשי הרשויות הערביות? אנחנו איתם בקשר יום-יומי, מבקרים את כל הישובים. מה, אנחנו הפכנו להיות כמו עמותות במגזר השלישי? אתם מחלקים רק משלוחי מזון? באמת תודה רבה. זה התפקיד של רשות, עירייה ומועצה?

אם מתוך ה-80 מיליארד שקל, התקציב שהוספנו לתקציב המדינה, אם מתוך כל המיליארדים האלה – גם אני לא הבנתי, עלאא גנטוס, אומרים שנתנו שיפוי על שלושה חודשים ארנונה לעסקים, אבל העסקים התחילו לחזור, אז מה עם זה? למה לא לוקחים בחשבון את ה-3 מיליארד ואפילו מתוך ה-3 מיליארד אפשר להקציב ולייחד 200 מיליון שקל, 300 מיליון שקל לשלושה החודשים האלה? אין שום בעיה. הם לא רוצים להוסיף. אני אומר: מתוך ה-3 מיליארד אפשר לעשות את זה. אלה לא סכומים בשמיים. הדרישות שלכם הן צנועות ביותר, סבירות ביותר.

אנחנו אומרים למשרד האוצר ולמשרד הפנים ולממשלה: אם אתם לא תיאותו ותיענו לדרישות האלה אז אנחנו עם ראשי הרשויות האלה. היום זו הישיבה. הייתה היום שביתה, משמרת מחאה, אבל זה כלום לעומת מה שיקרה אם באמת אנחנו נצא לרחובות ונסגור את כל הישובים שלנו, במיוחד בתקופת הקורונה הזאת. אל תיתנו לנו להגיע למצב הזה. אנחנו לא מחפשים עימותים. אנחנו מחפשים פתרונות, והפתרונות צריכים להגיע, כפי שאמר מודר יונס גם כאן וגם בהפגנה, היום ולא מחר.

תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אני מוצא לנכון לציין שוב שבדיון הזה יש חבר כנסת יהודי אחד, חבר הכנסת ניר ברקת.

יש שניים, גם עופר כסיף.

הוא מן הרשימה המשותפת. אתם יודעים מה הכוונה. אני חושב שהיה צריך להיות פה נציג מכל סיעה. אבל תודה שאתה פה.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אורחים נכבדים, א', תודה על הדיון החשוב מאוד בתקופה הזו, במיוחד ליזמים חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי.

אפליה בחלוקת תקציבים היא לא מקרית, זו מדיניות וזה לא חדש לנו. מה שאנחנו רוצים לחדש להם, מה קורה בעקבות המדיניות העגומה הזו. מה שיקרה בפועל בשטח – קריסת המועצות המקומיות זה לא לסגור דלתות של בניין ומשרדים ולחזור הביתה, לא. זה קריסת כל התשתיות בחברה הערבית, זה קריסת העסקים בחברה הערבית, זה צלחת פטרי לפשיעה, לאבטלה. בטח אנחנו נפוצץ את לשכות התעסוקה בתביעות לקבל דמי אבטלה, אבל זה צלחת פטרי לאלימות, לפשיעה. מכיוון שלא יהיה כסף בחברה הערבית אז אין לפושעים מה לחפש בחברה הערבית. זה נקודת התחלה לגל פשיעה שכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת ישלמו על זה ביוקר. זה לא יהיה רק בחברה הערבית. כל מי ששותק ומושיט יד לאפליה הזו בתקצוב לראשי הרשויות בחברה הערבית יהיה שותף לגל הפשיעה שיתפשט. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת סונדוס סאלח. סאמר משעל מאיגוד המוסכים חזר?

שלום אדוני היושב-ראש, שלום לחברי הכנסת ולכל המשתתפים הנכבדים, ותודה על זכות הדיבור וההקשבה.

אני כרגע מייצג חלק גדול מן המוסכים במגזר. אני גם מטעם איגוד המוסכים, חבר בהנהלה. יש לנו כמה נקודות וכמה הערות חשובות ואני רוצה להעלות אותן מולכם.

אנחנו כרגע במצב חריג, מצב קשה. לא בגלל התפשטות הנגיף ובגלל כל מה שעברנו, להיפך. אנחנו המוסכים תמיד לא חששנו מן הנגיף או מן המצב והמשבר הזה. חששנו ממה שיהיה קדימה, אחרי ההתפשטות של הנגיף. כמובן חלק חשוב מן החשש שלנו נוגע למצב הכלכלי, המצב שאנחנו עוד נפגוש בתקופה הזאת אחרי הנגיף. עלול להיווצר סוג של לחץ, סוג של קריסה.

דווקא אתמול, אדוני, יצא לי לדבר עם כמה מוסכים, לברר מולם איך ומה קורה מול העיריות, מול הרשויות המקומיות, מול רשות המסים והמע"מ והארנונה וכולי. המצב מאוד מאוד מאוד קשה. אני מדגים את זה כי אנחנו, העצמאים באופן כללי, אנחנו כרגע נמצאים בחדר הלם עד ההתאוששות. השאלה איך תהיה ההתאוששות הזאת. עד לרגע זה אין יד לעזר, אין מי שיושיט לנו יד וייתן לנו איזשהו פתרון. הפתרון היחיד ששמענו עליו, כמובן כולכם מכירים אותו וכל מי שצופה בנו מכיר את זה, הוא הארנונה, שלושה חודשי פטור מארנונה. עד שאנחנו נתאושש, עד שאנחנו נרוויח את הכסף – כי כרגע לצערי הרב אם הרשויות המקומיות אינן תומכות בנו, וחלק מן הטענות הוא שהתקציב לא הועבר ואין להן את התקציב הזה, אז כרגע אנחנו העצמאים הפכנו לסוג של שכירים, שכירים לטובת הרשויות המקומיות. אנחנו עובדים בשבילן, אנחנו נותנים בשבילן ואנחנו גם נותנים להן את השכר שלנו, את הרווח שלנו. חוזרים הביתה בסוף יום, בסוף חודש בלי כסף להתפרנס, אין לנו אוכל לילדים, אין לנו אוכל לחיות וזה בעיה רצינית.

דבר מאוד מאוד חשוב, אדוני, הוא עניין השלטים. אם נתנו לנו פטור מארנונה לשלושה חודשים, מה עם השלטים? יש מוסכים ויש בתי עסק, גדולים וקטנים, הנמצאים בתוך סמטאות, לא על הכביש הראשי, והם משלמים בדיוק כמו כל אחד שנמצא על כביש ראשי, הם משלמים המון כסף. מה לגבי החשמל? מה לגבי המים? האם אפשר לתת לנו סוג של פתרון, סוג של הקלה, הפחתה? לתת לנו איזה עניין להתמקד בעסק, כדי לתת לאנשים וללקוחות, שאגב, אדוני, עדיין לא באים.

אני מבין את זה. תודה רבה, סאמר, אני מעריך את הדברים שלך.

אכן נושא העצמאים, מצד אחד, העסקים הקטנים, הוא נושא אקוטי והוא זועק לשמיים. העסקים האלה קורסים. לכן המדינה צריכה לייצב את העסקים האלה. יש כאן מעגל קסמים: סאמר משעל אומר שהם מממנים כאילו את הרשויות והרשויות לא מפחיתות מהם, אבל הרשויות במצוקה כי הן לא קיבלו סיוע מן המדינה בגלל צניחה בתשלומי הארנונה למגורים. כל זה יכול להיפתר רק אם הממשלה תתערב בהתאם.

רועי אסף מן האגף לפיתוח חברתי-כלכלי במשרד לשוויון חברתי, האחראי על תוכנית 922, בבקשה. אתה הדובר האחרון, אגב.

ראשית כול, הזכרת קודם את תוכנית 922 שאותה אנחנו מנהלים ברשות לפיתוח כלכלי. כדאי לייחד לה אולי דיון נפרד ולא להתייחס אליה רק כאל מקור תקציבי.

אני רוצה לברך מאוד את ראשי הרשויות ואת מודר יונס ועלאא גנטוס שעמדו וסייעו לאזרחיהם ולמדינה להתגבר על משבר הקורונה.

אנחנו עובדים בימים אלה על מסמך של אסטרטגיות בתקופת משבר. בהחלט הנקודה שהעלה מנכ"ל משרד הפנים היא נקודה מאוד מאוד חשובה בראייה האסטרטגית לקראת החלטת הממשלה על תוכנית החומש הבאה. בעצם הנקודות שהעלו, אתה כבוד היושב-ראש וגם חבר הכנסת ניר ברקת, הן נקודות חשובות. סלימה, את רוצה להשלים את דבריי? העברתי את רשות הדיבור לסלימה מוסטפא-סלימאן שעובדת ברשות.

אני לא רוצה לחזור על דברים שרועי אסף אמר. אני פשוט רוצה לחזק את הדברים. אני עובדת מול הרשויות המקומיות ומול ועד ראשי הרשויות, שעושים עבודה נהדרת לסיוע לרשויות המקומיות.

אני פשוט רוצה להגיד שאכן גם אם לא מדובר על אפליה מכיוון שהכלי הזה של ארנונה לעסקים בעצם לא ממש מסייע לרשויות אלא בעצם עוזר להן לתת את ההנחה הנדרשת לעסקים, עדיין צריך שיהיה מנגנון לעזור לרשויות המקומיות הערביות להתגבר על הפגיעה שנגרמה להן כתוצאה מן הקיטון שחל בהכנסות. אנחנו מכירים את המצב העגום של הרשויות המקומיות עוד לפני משבר הקורונה. הן התנהלו על הקשקש. זה הזמן שהממשלה תספק את הפתרון הנדרש.

תודה רבה סלימה. תם סבב הדוברים.

אני רוצה לסכם, ברשותכם.

משבר קשה פוקד את הרשויות הערביות ולכן הן מכריזות על שביתה שתחל מחר.

אין יותר קל מאשר לפתור את המשבר הזה באמצעות העברה של סכום צנוע, 200 מיליון שקל לשלושה חודשים במסגרת העברת מיליארדי השקלים שמתנהלת כאן דרך ועדת הכספים.

הועברו כ-90 מיליארד שקל. אנחנו ברשימה המשותפת הצבענו בעד ההעברה והכרענו בעד ההעברה. לא היה שם שיפוי על ארנונה למגורים.

בקרוב, כפי שהשר כחלון הודיע ליושב-ראש ועדת הכספים אתמול בשיחת טלפון, תובא לכאן הצעת חוק שתגדיל - - -

מחר.

אני מקווה שמחר יביאו את זה. הצעת חוק שתגדיל את הסכום בכמה מיליארדים. לא יעלה על הדעת שהסכום הזה לא ייכלל בו פיצוי ושיפוי לרשויות המקומיות הערביות.

ערביות, לרבות הדרוזיות.

ערביות ודרוזיות. דנו היום ברשויות דרוזיות וערביות. כשאני אומר "ערביות" אני תמיד אומר אוטומטית: כולל כולן, כולל הדרוזיות. זה חובה.

במקביל הוועדה ממליצה ומבקשת שתהיה ישיבה בין מודר יונס, חיים ביבס, מנכ"ל משרד הפנים ואריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים, כדי לפתור את זה.

אני קורא לאגף התקציבים להפסיק להתמהמה ולהציג כאן נוסחאות, מספרים, דחיות, ניירות. בינתיים האנשים במצוקה, רשויות קורסות והמצב לא סובל בזבוז זמן וכדרור ליד פינת הקרן בדקה התשעים. די כבר.

תודה רבה. תודה רבה גם לאתר פלנט ולהאלא על השידור הישיר.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.