פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה
04/05/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 35
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה
יום שני, י' באייר התש"ף (04 במאי 2020), שעה 10:00

סדר היום: התנהלות שירות בתי הסוהר עקב משבר הקורונה

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי חיימוביץ'
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה

מיקי לוי

ד"ר ציון שלוסברג - מנהל המחלקה לאוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות

גיל שפירא - עו"ד, ממונה ייצוג אסירים סניגוריה ציבורית, משרד המשפטים

קרן אבירם - נציגת יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אשר וקנין - מ"מ נציב שב"ס, שירות בתי הסוהר

אשר שריקי - ר' אגף האסיר, שירות בתי הסוהר

רותם טובול - עו"ד, יו"ר ועדת בתי סוהר, לשכת עורכי הדין

יאיר הרשקוביץ - עו"ד, מנהל הקליניקה, הקליניקה הפלילית האוניברסיטה העברית

ד"ר סיגל שהב - ראשת החטיבה הפלילית, הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים

ענת ליטוין - מנהלת מחלקת כלואים, ארגון רופאים לזכויות אדם

אן סוצ׳יו - עו״ד, האגודה לזכויות האזרח

עידו בן-יצחק

אורית ארז

אושרה עצידה


התנהלות שירות בתי הסוהר עקב משבר הקורונה

בוקר טוב. היום אנחנו נערוך שני דיונים: האחד עוסק בשירות בתי הסוהר – היערכותו וטיפולו בסוגיית הקורונה. נגענו בזה באופן צדדי בדיון קודם כשעסקנו בחקיקה שביקשה המשטרה, וחלק ממנה, כמובן היות ונגע לחקירת עצורים, קיבלנו איזושהי סקירה לגבי תנאי חקירה של עצורים. אבל היום נדון בשב"ס בכלל.

בתי הסוהר הם סוגיה בכל הימים, ובוודאי סוגיה בכל מה שנוגע לאנשים שחיים, גם בתנאים לא פשוטים וגם בצפיפות, וכן הלאה, והם לא תמיד אוכלוסייה שמשתפת פעולה. נרצה לשמוע איך שב"ס נערך לדבר הזה, הן בהיבט של עצירים והן בהיבט של אסירים. תהיה פה נציגות נכבדה, גם של שב"ס, גם של משרדי ממשלה אחרים, גם של ארגונים חברתיים שעוסקים בתחום.

היום בשעה 12:00 יהיה לנו דיון מעקב על ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של המשבר. יהיה נוכח פה פיזית אסף וסרצוג שהיה איתנו לא מעט בזום ונקבל הוכחה אונטולוגית לקיומו. אנחנו כמובן מברכים על הצעדים לפתיחת המשק ונראה לאן זה הולך. יש סל שלם של סוגיות שמונחות על סדר-היום וננסה לקבל אליהן תשובות.

מחר אנחנו שוב בהסתכלות קדימה. חלק הולך וגדל של ההתמודדות עם הקורונה עובר עכשיו אל הקהילה שנפתחת. אנחנו רואים שגם בתי החולים סוגרים מחלקות קורונה וחוזרים לפעילות רגילה, וזו כמובן מגמה מבורכת. הבדיקות עוברות עכשיו לקופות החולים. הפרוצדורה שתהיה היא כמו טופס 17 או טופס של בדיקות דם, ונעקוב אחרי זה גם מחר.

הן יהיו בתוך קופות החולים או באותן קופות חולים שיוכלו לתת?

משה, אני מציע שנשמור את השאלות האלה למחר וגם למי שיכול לתת לנו תשובות. יהיו פה גם נציגי משרד הבריאות. נעסוק גם ברפואת הנפש, וזה נושא שעסקנו בו, אבל עם המעבר לקהילה יש לו משמעות גדולה.

לגבי ההמשך – זה תלוי בלוח הזמנים של המליאה שאותו נדע בהמשך היום. ביום חמישי בוודאות לא יהיה לנו דיון כי יום חמישי יהיה יום מליאה עם הצבעות. לגבי יום רביעי – בצוהריים יש פגישה של ראשי סיעות עם יושב-ראש הכנסת ותהיה איזושהי החלטה. בכוונתי, אם אפשר, כן לקיים דיון ביום רביעי.

אני רוצה לומר משהו בפתיחה לדיון שהיה לנו דווקא אתמול. יצאתי ממנו מוטרד, מאיכות המידע והפתיחות שלו, שהם כמובן מאוד מאוד חשובים כשאנחנו מסתכלים הלאה. יצטרכו לקבל פה עכשיו החלטות שהן לא החלטות גורפות, כמו: תהיו בבית 100 מטר, וכן הלאה, אלא הרבה יותר נקודתיות. הן צריכות להיות מבוססות הרבה יותר על מידע וניתוחו. אני התרשמתי אתמול שהרמה הזו לא מספיקה. אנחנו יודעים שהמידע קיים. אפילו ביום שישי קיבלנו חלק ממנו במצגות, וכן הלאה. הפיזור שלו, הבקרה עליו, הבקרה על המודלים, וכן הלאה, נראים לי לפחות לא מספקים. אני לא יודע כמה ארוכים יהיו ימיה של הוועדה הזו, ועוד בהרכב הזה, אבל זה נושא, שלדעתי, אנחנו נשאיר בו אמירה מאוד מפורשת על השולחן לגבי ההמשך כי הוא קריטי גם בהסתכלות על אפשרות של התפרצות נוספת בסתיו.

אני כבר שומע את הדיונים התקשורתיים, שהם מאוד מאוד מעניינים כי אנחנו מתחילים לקבל גם איזושהי צורה על פניה של המחלה פה אצלנו, מה שקראתי עוד בדיון הראשון של הוועדה "הקורונה הארץ-ישראלית", ועכשיו ההכנות וההחלטות בהמשך גם לגבי התפרצות נוספת של הקורונה, המשך הטיפול במשבר הנוכחי בהיבט הבריאותי שלו, גם התפרצות נוספת וגם היערכות לפנדמיות אחרות. אני חושב שצריך לצאת מזה עם מערכת הרבה יותר חזקה, הרבה יותר יציבה והרבה יותר פתוחה, של מידע, הן מול חוקרים והן מול הציבור, אם אנחנו רוצים בסופו של דבר לקבל בהמשך החלטות מושכלות.

כולל פישוט המידע.

בוודאי.

אוסאמה, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אני באמת רוצה לברך אותך על הדיון החשוב הזה בעניין קורונה והיערכות שב"ס ומצב האסירים והעצורים בבתי הכלא.

אני וחבריי פנינו, עם פרוץ והתפשטות נגיף הקורונה, למשרד לביטחון הפנים ולשב"ס וביקשנו לברר כמה סוגיות שהיום עולות לדיון, אבל אני חושב שהן עולות באיחור רב, אבל עד היום לא קיבלנו אף תשובה, אפילו לא קיבלנו תשובה כמו: קיבלנו את מכתבכם, מכתבתם בטיפול – שום דבר. לכן, אני מאוד מאוד מברך אותך על הדיון. הנושא הזה נשאר בחשאיות ובעמימות. למרות כל הבג"צים ולמרות כל הדיונים, הנחיות משרד הבריאות לשב"ס איך להתמודד עם נגיף הקורונה הן עד עכשיו כמו סוד צבאי וכאילו שאנחנו נמצאים בוועדת משנה שאתה עומד בראשה ולא בוועדת קורונה. לכן, חשוב מאוד שכל הסוגיות יועלו על השולחן היום. תודה רבה.

תודה.

משה, בבקשה.

ראשית, אני מבקש להזדהות ולהשתתף עם אותם תושבי ברמת בית שמש ב' שהסגר שלהם הורחב ביום נוסף. כמובן שאנחנו בעד זה שהאנשים שנמצאים שם צריכים להתפנות למלוניות, אבל מצד שני, אני מאוד מאוד מבקש ממשטרת ישראל לפשט את התהליכים לגבי אלו שזכאים למעבר ושכן מותר להם. אנחנו מקבלים הרבה הרבה ידיעות שהחסימות שם מאוד מפריעות לאותם אנשים שלא קשורים לזה. זה מפריע להם לעבור למקום עבודתם ולמקומות אחרים. חשוב לי שיתנו את הדעת גם על זה. לא ייתכן שתהיה ענישה קולקטיבית לעשרות אלפי אנשים בגלל מספר משפחות. אני מקווה שאותן משפחות, בעזרת השם, ייצאו למלוניות או לבתי מלון. מאוד חשוב לפתח רגישות בנושא הזה. שוטרים, המון סבלנות. אני מודה להם כאן שהם נמצאים שם יום ולילה והם מתאמצים למענם, אבל הרגישות היא יפה בשעה זו.

ג'אבר, בבקשה.

אדלג על הברכות. הדיון הזה הוא מאוד חשוב. פניתי אליך, חבר הכנסת עפר שלח, בעניין הזה והתפרצתי לדלת פתוחה.

לדעתי, לא עוצרים על התפרצות לדלת פתוחה, ויש פה ניצב במשטרה.

הסיפור של בתי הכלא והאסירים הוא אחד הסיפורים הכי קשים, במיוחד מפני שאנו יודעים שיש גם אוכלוסייה מבוגרת וגם הצפיפות היא רבה. אני מאוד מתעניין, ורוצה לשמוע מנציגי שירות בתי הסוהר, לגבי כל עניין ההפרדות בין פליליים לביטחוניים - האם היחס לכולם שווה, מה קורה אם אנשים מבודדים או מועברים לבתי חולים. אני מקבל תלונות לגבי ביקורי משפחות ועל זה שיש אי שוויון ואפליה ברורה בין אסירים ביטחוניים לפליליים וכו' וכו', ומאוד אשמח לקבל תשובה.

לצערי, ולדעתי, גם חברי אוסאמה, נצטרך לקפוץ עוד מעט לדיון אחר בעניין המשבר הכלכלי ברשויות המקומיות.

בשעה 10:30 יש הפגנה בחוץ, ויש ועדה מיוחדת עם הצבעות שבה ממשיכים את כל הלילות הלבנים.

אני רוצה להתחיל את הדיון וכפתיחה להעלות את אשר וקנין, מ"מ נציב שב"ס. אדוני, בוקר טוב. לפתיחה תן לנו סקירה כללית לגבי ההיערכות וגם המצב הנוכחי בשירות בתי הסוהר ביחס לסוגיית הקורונה.

קודם כול, תודה ובוקר טוב. אני נמצא כאן כדי לסקור את פעילות שירות בתי הסוהר. נמצאים איתי: גונדר אשר שריקי, היועצת המשפטית שלנו יוכי גנסין, קצין רפואה ראשי ליאב גולדשטיין, רע"ן רפואה סגן דקלה גבאי והדובר שלנו איציק גורלוב.

קודם כול, אני מאוד שמח. גם בחרתי אישית לבוא ולדבר בוועדה וגם לסקור את פעילות שירות בתי הסוהר. קודם כול, בשירות בתי הסוהר לא הייתה ולו הדבקה אחת של נגיף הקורונה. שנית, אם שירות בתי הסוהר לא היה נוקט בפעולות שהוא נקט אז זו הייתה יכולה להיות הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל. שלישית, קצת לא נוח להתחיל דיון באמירה שיש מכתבים שלא פנינו אליהם. גם ראיתי את החומרים שעומדים בפני הוועדה. לצערי, חלקם לא מדויקים, ושיש אפליה וכל היוצא בזה. הייתי מציע שאת האמירות האלה נשאיר לסוף אחרי שנשמע את הסקירה ונתייחס להקשר הזה.

שירות בתי הסוהר התחיל לטפל באירוע נגיף הקורונה שבועיים לפני שכל גוף אחר במדינת ישראל התחיל לטפל בו. עם התפרצות הנגיף בסין התחלנו לטפל בנגיף הקורונה, וזה עזר לנו לא מעט בהיערכות שלנו.

מה הרעיון של טיפול בנגיף הקורונה בתוך שירות בתי הסוהר? קודם כול, אנחנו עושים הכול כדי למנוע חדירה של הנגיף לתוך שירות בתי הסוהר. היה והוא יחדור, אנחנו עושים הכול כדי לשלוט בדבר ולמנוע הדבקה המונית. אם כן, אנחנו עושים הכול כדי למנוע את כניסת הנגיף, ואם הוא ייכנס לשלוט בזה, למנוע הדבקה המונית, והכול תוך שמירה על איזונים נכונים, גם לא ליצור מתח מיותר בבתי הסוהר ולא לפגוע בבריאות האסירים, ולעשות הכול כדי לא לפגוע בזכויות האסירים.

כשאנחנו מדברים על שירות בתי הסוהר בישראל, אני מציע לפנות ולראות אירועים שקורים וקרו בשירותי בתי סוהר בעולם במשבר הקורונה הזה. סקירה קצרה: באיטליה רק על סגירת ביקורי משפחות היו התפרעויות ושישה אסירים נהרגו בהתפרעויות, 1,000 אסירים ברחו בברזיל, באתיופיה שחררו 4,400 אסירים, בקולומביה היו התפרעויות גדולות מאוד. אפשר לראות סקירה מאוד מאוד מפורטת לגבי מה קורה בשירותי בתי הסוהר בעולם.

לאורך כל התנהלות עם המשבר הזה, אנחנו נקטנו, בהנחיה שלי, במדיניות של החמרה על הנחיות של משרד הבריאות. מה זאת החמרה? עוד הרבה לפני שמשרד הבריאות הכניס ממדינות מסוימות לבידוד, אנחנו הכנסנו את כל אנשי הסגל שחזרו מאותן מדינות לבידוד, ללא קשר לשאלה מאיפה הגיעו. כנ"ל, הוכנסו לבידוד כל אלה שהיה לגביהם חשש לתסמינים ועוד לא לפני שהגיעו תוצרים של בדיקות הקורונה, ובודדנו גם אסירים וסגל. אני מנעתי ועצרתי יציאה של אנשי סגל ושב"ס בכלל לחו"ל מה-16 לפברואר, עוד לפני שבכלל ניתנו הנחיות כאלה במדינה, וכך הלאה וכך הלאה.

מה הפעולות שנקטנו בהן? ראשית, כדי לשמור על בריאות האסירים נעלנו את בתי הסוהר. עצרנו ביקורי עורכי דין. בסוגריים אני אומר שכל הפעולות שנקטנו בהן נעשו בתיאום מלא גם עם גיל שפירא שנמצא פה וגם עם יואב הסנגור הראשי וגם עם אבי חימי ועם מנהל בתי המשפט, ובוודאי עם משרד המשפט. בהבנה מלאה מלאה עצרנו את כניסת עורכי הדין לבתי הסוהר. ביטלתי את כל יציאת אסירים לחופשות, אין התייחדויות בבתי הסוהר, אין ביקורי משפחות, והכול כדי למנוע את כניסת הנגיף לבתי הסוהר.

מאמץ של חיטוי – בתי הסוהר עובדים חיטוי יום יום באגפים, בתאים, בשיתוף עם מערך כיבוי אש בחלקים הציבוריים. כמו כן, מאמץ של הצטיידות. שירות בתי הסוהר השקיע מיליונים בהצטיידות כדי לא להדביק את האסירים במגע שלהם עם הסגל, וזה כולל ליווים לבתי משפט כשהיו ולבתי חולים. יתרה מכך, בכל אגף הושמו ערכות חיטוי בתוך האגף, ואגב, לכל מי שהתייחס לסוגיה של פלילים-ביטחוניים, גם ביטחוניים וגם פליליים, וגם סיפקנו לכל האסירים מסכות אישיות שנמצאות ברשותם שבהן הם משתמשים במגע היום יומי בינם לבין עצמם ובינם לבין הסגל.

ויעוד חזותי - אנחנו לא מביאים עצורים לבתי משפט להארכות מעצר, וזה בתיאום מלא עם מנהל בתי המשפט, כמובן גם שר המשפטים. יש פה מהלך מאוד חשוב. צריך לומר פה לוועדה שהסוגיה הזו של ביצוע ויעוד חזותי, מה שנקרא וידיאו קונפרנס, נמצאת על שולחן הדיונים עשר שנים. אנחנו בתוך 24 שעות הסבנו את כל המערך שלנו כך שהעצורים לא יוצאים לבתי המשפט. פרסנו עשרות, ויותר, מצלמות מול אולמות בתי המשפט, והדיונים מתנהלים בשיחת ועידה. הדבר הזה מתנהל בצורה יפה וראויה מאוד. מפעם לפעם היו פה ושם תקלה. זה מהלך היסטורי ושינוי ממדרגה שנייה, לא ראשונה, אבל הדבר הזה נעשה וצלח בצורה מאוד יפה. נכון להיום, יותר מ-12,000 דיונים בוצעו בוויעוד חזותי מתוך בתי הסוהר מול בתי המשפט. אגב, זה כולל גם את בתי הדין הצבאיים ושם זה נעשה עם האסירים הביטחוניים, וזה כולל גם ועדות שחרורים. היה שם חשש שהשופטים המבוגרים יהיו במגע עם עצורים וגם הם יידבקו, אבל גם לזה ניתן פתרון וגם הדבר הזה נעשה.

הסגל שלי יוצא מדי יום או עובד משמרות של 24 שעות. עד לפני 24 שעות עבד במשמרות של שבעה ימים בשבוע מבלי לראות את המשפחה ואת הילדים, וזאת כדי לצמצם את התנועות בין בתי הסוהר ולצמצם את החשש מהבאת קורונה לבתי הסוהר. עם המדיניות של יותר פתיחות במדינת ישראל, שינינו את זה לפעם אחת נוספת של החלפה בתוך בתי הסוהר, אבל הסגל של שירות בתי הסוהר התאים עצמו. אני חייב לומר שהוא צריך לקבל תעודת הוקרה על כך שהוא הבין את זה, עשה את זה בצורה יפה וראויה, ובלי אף מילה ושום תלונה.

מה לגבי בדיקות? מעבר למדיניות הבדיקות הרגילה של משרד הבריאות שאלו אנשים עם תסמינים, האם אנשים בצוות שלך, שעדיין נכנסים ויוצאים גם עם משמרות כאלה ארוכות, עוברים בדיקות יותר מזה?

לפני הבדיקות, ברשותך, סך הכול מתחילת האירוע שבעה סוהרים היו חולים – זה הכול. לדעתי, נכון להיום, יש איש סגל אחד, וכל השאר הבריאו, ואגב, מתוך 10,000 סוהרים וכמעט 14,000 אסירים. אנחנו מדברים על זה שאין אף אסיר שנדבק בתוך שירות בתי הסוהר, שניים שנכנסו מבחוץ פנימה כשהם כבר נשאים של הקורונה, ושבעה אנשי סגל כשאחד מתוכם הודבק.

לגבי סוגיית הבדיקות – כל סוהר ואסיר שהיו לו תסמינים נבדק מיידית בלי קשר לבדיקות. מעבר לכך, אנחנו תועדפנו על ידי מדינת ישראל במקום שלישי מבחינת המערכים: הראשונים היו צוותים רפואיים, שניים היו בתי אבות, ושלישיים שירות בתי הסוהר.

נכון לעכשיו, באופן יזום העברנו 489 אנשי סגל לבדיקות קורונה וכולן נמצאו שליליות, ו-749 אסירים. זאת אומרת, כמעט יחס של 60:40 יותר אסירים עברו בדיקות, ואני מדבר על בדיקות יזומות, וגם הן כולן שליליות, לא כמו הנייר שנמצא כאן שמדבר על 260. יתרה מכך, צריך לומר שיש לנו במלאי עוד מאות שהוקצו לנו לבדיקות יזומות עם תוכנית מסודרות, ועוברים בית סוהר בית סוהר, וגם פה אני יכול לומר פלילי ובטחוני. רק אתמול בבית סוהר רמון עשו, בשבוע שעבר בבית סוהר עופר עשו, וגם בבתי מעצר שבהם התנועה יותר גדולה ערכו בדיקות יזומות שלנו.

צריך להוסיף את כל הבדיקות בכניסה לכל המתקנים שלנו: מדידת חום, רישום. כל יום מודדים חום לסוהרים באגפים כדי שלא תהיה אפשרות שהם ידביקו חלילה אסירים, והמעקב הוא הדוק והפיקוח מצוין.

לגבי התגוננות ומסכות – שירות בתי הסוהר, ואני מדבר גם על שירות בקהילה, יזם אלפי מסכות אותן ייצרנו בתוך מערך התעסוקה של שירות בתי הסוהר, 70,000 מסכות ומיליון משקפי מגן שסיפקנו למשרד הבריאות, לכיבוי אש, לצוותים רפואיים.

אשר, לפני שנעבור לדיון, תתייחס, בבקשה, לעניין תקן הכליאה והעובדה שאין ועדת פנים ולכן לא משנים את תקן הכליאה, ואיך זה משפיע ומשליך על עניין השחרור המינהלי, כי קיבלנו הרבה פניות ממשפחות שלמעשה בתקופה האחרונה אין שחרור מינהלי.

אתייחס ברצון. קודם כול, אין שחרור מינהלי כי תקן הכליאה נקבע על 14,400.

מתי זה היה בפעם האחרונה?

דצמבר 18'. ברגע שכמות האסירים יורדת מ-14,400 לא מתבצע שחרור מינהלי. מלכתחילה שחרור מינהלי נועד כדי לצמצם את כמות האסירים והוא גם מלכתחילה החלטה שהיא תחומה בשלוש שנים, והיא בעיקר נועדה כדי לתת מענה לסוגיית בג"ץ שטח המחייה שלא אכנס אליה.

מה אנחנו כן עושים? נכון להיום, שחררנו יותר מ-500 אסירים בשחרור שהוא למעשה בדמות חופשה של אסיר חודש לפני השחרור שלו. אנחנו מדברים על אסירים שהתנהגו כמו שצריך, עברו דרך המשטרה וכל היוצא בזה, שהם לא אסירים שעשו עבירות מין ולא מעורבים באלימות במשפחה, וגם זה כחלק מצמצום כמות האסירים.

אגב, מצבת האסירים היום בבתי הסוהר לא משקפת את מה שקורה במדינת ישראל. לכן, כל השיח סביב תקן הכליאה וכל היוצא בזה ועוד דברים נוספים שלא אכניס את הוועדה בפנים, הוא לצלם, לצערי, איזושהי תמונת מצב שהיא לא משקפת לא את מצב הפשיעה במדינת ישראל והיא לא מעידה על מה שצריך. אני יכול לומר שנכון להיום כבר הודיעה לנו משטרת ישראל שהיא הולכת לבצע מאות מעצרים שלא בוצעו מטעמים כאלו ואחרים, וגם הצבא עוצר הרבה פחות כי גם הפעילות שלו הצטמצמה, ולכן לא צריך לגזור את תמונת המצב ממה שקורה כרגע.

ברשותך, אני רוצה להתעכב על הנקודה הזו כי גם בדיון החקיקתי שעשינו נאמר לנו, אם אני לא טועה, שהייתה ירידה של 75% בכמות המעצרים.

45%. - - - ירידה - בטוח.

אני זוכר 75%, אבל לא משנה, לא נריב על זה. ברור גם שככל שתיפתח עכשיו החברה ותהיה יותר תנועה, וכן הלאה, שיעור הפשיעה מן הסתם יעלה. איך אתם נערכים לזה?

כשאנחנו מדברים על סוגיית היערכות לנגיף הקורונה, דיברתי על כמות הנדבקים המאוד מעטה. יחד עם זאת, פינינו 1,000 מקומות כליאה כדי להכניס אליהם אסירים שהם נשאים קלים. מאחר ולא הייתה הדבקה גדולה, אני אשתמש ב-1,000 מקומות האלה כדי לקלוט את העצורים שהמשטרה והצבא יביאו. אני אתן מענה לכל מעצר, גם פלילי וגם ביטחוני. שירות בתי הסוהר מוכן לדבר הזה.

קודם כול, כדי למנוע הדבקה – לגבי האסירים הביטחוניים הגענו לסיכום עם צה"ל שכל עצור ביטחוני שנכלא בשטחים, לא מובא לשירות בתי הסוהר. לצה"ל יש שני מתקני השהייה בשטחים, והם נמצאים אצלם 14 ימים ומוודאים שהם לא מגלים תסמינים ומביאים אותם אלינו. אם נגלה תסמינים, אנחנו מעבירים אותם לבידוד נפרד. כל עצור פלילי שנקלט לא נכנס ולא מעורה עם אוכלוסייה אחרת של שפוטים או דומה לה, הוא נמצא באגפים נפרדים 14 ימים. רק כשהם לא מגלים תסמינים, אנחנו מעבירים אותם עם אוכלוסיות אחרות, וכל זה כחלק מהתפיסה.

חבר הכנסת מיקי לוי.

בוקר טוב, אני צריך ללכת לוועדה המיוחדת. אני רוצה להעלות שני נושאים: ראשית, האם קיבלתם את כל התקציבים שהוסדרו טרם הקורונה? היה סט שלם של תקציבים שהיו אמורים להעביר אליכם ולהוציא אתכם מהבוץ. שנית, מה קורה עם אסירי עבודה? האם ביטלתם או לא?

קודם כול, אסירי עבודה לא ביטלנו והם נמצאים.

אשר, הם יוצאים החוצה?

לא. אסירי עבודה שעובדים בתוך בתי הסוהר עובדים. אתה מדבר על שיקום מחוץ לבתי הסוהר.

נכון.

ביטלנו שיקום כדי שהם לא יבואו במגע עם אזרחים במפעלים שהם עובדים. בימים אלו אנחנו בוחנים האם להחזיר את זה, אבל המניעה שהם לא יעבדו במפעלי שטראוס, טבע נאות, ואחרים כדי שהם לא ייפגעו ויכניסו.

שאלת לגבי התקציבים. ראשית, לגבי הצרכים של הקורונה אין לי בעיה תקציבית. קיבלתי, וצריך לומר מילה טובה בהקשר הזה למשרד האוצר. קיבלנו מענה וכל מה שפירטתי פה זה חלק מהתקציבים שמגיעים לשם. הדבר המרכזי שאותי מעציב בהקשר התקציבי זה לבינוי לצורכי בג"ץ המחייה כששם לא קיבלנו תקציבי, ושם אני כן מוטרד. כמובן כל האמירות מדברות על כך שתקום ממשלה וכשיהיה תקציב ממשלה, יתנו לנו מענים לאותם פערים שאתה מציין ומכיר מצוין שחלקם עדיין קיימים ומציקים לנו לא מעט.

בג"ץ המחייה הוא לא נושא ישיר שלנו, אבל זה כמובן קשור לתנאי הקורונה. השבוע הייתה אמורה להיגמר הפעימה השנייה של בג"ץ המחייה שמביאה את שטח המחייה ל-4.5 מטר. האם אתה יכול להגיד איפה זה עומד?

בג"ץ נתן אורכה עד אמצע יוני. השבוע היה צריך להיות 4.5 מטרים. שירות בתי הסוהר, ביכולותיו שלו, הצליח לסדר את האסירים ו-40% מסך האסירים עמדו ב-4.5 מטרים. הסוגיות שאמורות לתת את המשך הפתרון הן סוגיות של בינוי, והתייחסתי פה לחבר הכנסת מיקי לוי שהדבר הזה עדיין לא התקדם.

משה אבוטבול, בבקשה.

רציתי לשאול שתי שאלות בקצרה: ראשית, פורסם בתחילת המשבר שמאוד יכול להיות שתתקבל החלטה לשחרר כמות מסוימת מהאסירים שנמצאים בהגדרה שהם לא מסוכנים לציבור, כדי לדלל את הלחץ בתוך המתקנים שלכם. האם זה נכון? למה זה לא בוצע? אני מאוד רוצה לקבל תשובה לכך. שנית, שנים רבות הייתי בשירות בתי הסוהר, בכלא באר שבע, ואני יודע שיש גם כן מסגרות שנקראות שיקום דתי. האם גם שם הופעלו אותן הנחיות לגבי תפילה ושיעורי תורה של עד 19 איש ולא במקום סגור? איך התייחסתם לאותן מסגרות שעוסקות כל השנה בשיקום דתי? מאוד מעניין אותי מה עשיתם בנושא הזה. תודה.

אתייחס לסוגיית דילול האוכלוסייה. שוב, כדי לדלל את האוכלוסייה ולצמצם את הצפיפות, באמצעות תקנות שעת חירום שחררנו יותר מ-500 אסירים. אגב, תוקף התקנות האלה לשלושה חודשים, ומדי יום אנחנו משחררים אסירים כדי לצמצם את כמות האסירים בתוך הכלא.

מעבר לכך, אסירים שנמצאים בעבודות שירות לא פעלו בעבודות שירות, וגם כאן כדי למנוע את ההדבקה שלהם. יש גם יחידה שנקראת יחידה לפיקוח אלקטרוני. בעזרת משטרת ישראל, חטיבת - - -, ובתמיכת משרד המשפטים, לקחנו עצורים והעברנו אותם לפיקוח אלקטרוני. אלו עצורים שנמצאים בבית ומנהלים את המשפט שלהם תוך כדי שהותם בבית והם לא צריכים להיות בתוך בתי הסוהר. אגב, זה נותן כרגע מענה ראוי לכל דבר ועניין.

כשירות בתי הסוהר אני לא מבקש מהמדינה לשחרר אסירים כי, מבחינתי, המדד העיקרי הוא מדד אי ההדבקה. תפקידי הוא לראות שהאסירים שלי נשמרים, והם נשמרים. אנחנו עושים את המרב והמיטב בדבר הזה. אני מעריך שאם חלילה הייתה הדבקה המונית אז המדינה הייתה נדרשת לדבר הזה.

לגבי שירותי הדת – בכל בית סוהר יש רבנים, והרבנים ממשיכים לתת שירותי דת בתוך בתי הסוהר. כמובן שזה נעשה בכפוף להנחיות משרד הבריאות וכל היוצא בזה. צורכי הדת של האסירים לא נפגעים, בטח בחלקים הבסיסיים שלהם, כמו: תפילה וכיוצא בזה.

אמרת שיש רבנים. מה עם האסירים והעצורים המוסלמים או בני דתות אחרות? אני יודע שהעלינו כמה פעמים את הנושא שאולי בתפילת יום שישי יביאו אימאם שיעשה את התפילה.

קודם כול, אתה נכנס פה לסוגיה שאין לה קשר לקורונה.

הוא אמר "רבנים", ולכן שאלתי. אני יודע שזה בוודאי לא קשור לקורונה.

אגב, יש גם שירותי דת מוסלמים ונוצרים בתוך בתי הסוהר. אני יכול לספר לך שאפילו הופץ סרטון של ברכות והנחיות של שלוש ראשי הדת: המוסלמים, הנוצרים והיהודים, לאסירים בתוך בתי הסוהר. אני חושב ששירות בתי הסוהר של מדינת ישראל נותן כבוד ראוי לכל הדתות, ואגב, בתוך שירות בתי הסוהר, ובוודאי באוכלוסייה הפלילית. אין שום הבדל בשום דבר בין זכויות האסירים, לא הפליליים והביטחוניים, אם זה בחינוך, בטיפול, בחופשות ובתעסוקה – אין כלום. אנחנו מדברים ש-46% מכלל האסירים הפליליים הם אסירים מהאוכלוסייה הערבית.

אני חייב לצאת להפגנה. אשר, אני מחזיק שני מכתבים ששלחתי ב-17 למרץ וב-6 לאפריל ולא קיבלתי עליהם תשובות. יוכי, אני אעביר לך אחרי זה. אנחנו לא רואים אותך, את יושבת בצד. אמרו לי שזה הגיע ואמרו לי מהמשרד לביטחון הפנים שאקבל תשובות.

המשרד לביטחון הפנים זה לא שירות בתי הסוהר.

אמרו לי שהעבירו את זה אליכם. אני אבדוק את זה. אם זה לא הגיע אליכם אז יש לי חשבון עם המשרד לביטחון הפנים – זה בסדר.

אני מאוד שמח על הנתונים שמסרת שבאמת, ברוך השם, ובערבית - אלחמדוללה, שאין שום הדבקה בקרב האסורים, העצורים וכמובן הסגל, בגלל הצעדים הקשים שנקטתם באיסור ביקור משפחות ועורכי דין וגם באי יציאה של אסירים ועצורים וקיום דיונים בווידיאו קונפרנס.

אני רוצה לשאול שתי שאלות: ראשית, מאחר ואנחנו נמצאים עכשיו בשלב של יציאה מהמשבר והליכה לשגרה בצל הקורונה, איך אתם מתמודדים עם העניין הזה והאם יש תוכנית אסטרטגית ליציאה ממשבר הקורונה בכל התחומים? האם תאפשרו ביקורי משפחות ועורכי דין בימים הקרובים? מה התכנון שלכם? שנית, שאלתי על תקן הכליאה. אני זוכר שבפעם האחרונה הייתי בוועדת החוקה וקבענו תקן כליאה של 14,000 ומשהו. אתם לא יכולים להוריד את תקן הכליאה מכיוון שאין ועדת פנים, ולכן אין למעשה שחרור מינהלי. האם העובדה שאין ועדת פנים במשך יותר משנה מונעת מכם להוריד את תקן הכליאה ואז אולי לשחרר שחרור מינהלי ולהקל על הצפיפות? אני יודע שהמדינה הגישה בג"ץ ועתירה על מנת לדחות את מועד כניסת הפעימה השנייה של 4.5 מטר שטח מחייה לאסיר. תודה.

תודה, חבר הכנסת סעדי. קודם כול, אני רוצה לומר לך ולכל חברי הכנסת, לא רק הערבים, שאנחנו נקטנו במדיניות של שקיפות בכל מערכות התקשורת. אני, אישית, ערכתי מסיבת עיתונאים. הוצאנו החוצה כל עצור ואסיר שאפילו היה חשש שהוא נדבק. זו הפעם הראשונה והעיקרית שהיה פרסום יזום של שב"ס בהרבה מאוד כלי תקשורת ערביים, ואני יכול לומר לך שגם בשטחים, וזאת כדי להעביר את המסר וכדי לא ליצור דיסאינפורמציה ומידע לא נכון. אגב, זה היה הרבה מאוד גם עם המתפ"ש.

לגבי תקן הכליאה – תקן הכליאה יורד או לא יורד, והתייחסתי לפני זה כן, לא בגלל ועדת הפנים של הכנסת אלא כי אני טוען שזו לא העת, ותמונת המצב הנוכחית לא משקפת את תמונת הפשיעה ואת תמונת העצורים הביטחוניים. אני טוען שצריך לדון בתקן הכליאה לאחר סיום הקורונה. ניתן יהיה לראות אז מה הן מגמות הכליאה הנכונות.

לגבי סוגיית החזרה לשגרה – קודם כול, אנחנו דנים בנושא הזה. אתמול דיבר איתי הסנגור הראשי והוא דיבר איתי גם על ביקורי עורכי דין. אמרתי לו שהקמתי צוות שמחר צריך להציג בפניי איך תהיה השיטה כדי להחזיר את ביקורי עורכי הדין, ולא רק. אנחנו דנו גם בתוכנית מסודרת לגבי חינוך וטיפול באסירים והכנסה של מפעלים ותעסוקה לאסירים, ועוד מרכיבים, כדי להתאים את עצמנו כל הזמן, עקב בצד אגודל, להחלטות מדינת ישראל.

אני רוצה לומר מילה לגבי שקיפות כי בניירות שקיבלתי פה לפני הדיון עלתה הסוגיה, וגם פה בפתיח, שכאילו אנחנו משהו סגור ומסוגר ולא יודעים מה קורה בפנים. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לעשרות, ואולי מאות, פרסומים של שב"ס. אם הוועדה רוצה אני יכול לומר לדובר לרכז ליושב-ראש הוועדה ולכל מי שירצה את כל הפרסומים שניתנו מתחילת פרוץ הקורונה. דבר נוסף, היו דיונים בבית משפט, כולל בבית המשפט העליון. ברשותך, אני רוצה להקריא את החלטת בית המשפט העליון שאומר כך בבירור: ראיתי לשבח את רשויות שב"ס שערכו את הבירורים הנדרשים לקיום שיחת זום ולבקש להשתתף בדיון מרחוק, כל מיני הקצאות. עוד אמירה שלו: עולה כי ניתן מענה מקיף, מקצועי. לסוגיות שמועלות בעתירה הוקדשה מחשבה והקפדה גם יחד – אמירה של בית המשפט.

אני גם יכול להרגיע ולומר שאנחנו גם לא מנענו כניסה של גופים חיצוניים. נכון להיום, מלשכת עורכי הדין כבר היו שלושה ביקורים בבתי הסוהר תוך כדי הקורונה, ביקור של האגודה לקרימינולוגיה, ו-15 ביקורים של הצלב האדום תוך כדי הקורונה.

שירות בתי הסוהר. לטעמי, הוא אולי הגוף הכי מבוקר במדינת ישראל. הוא חשוף והוא בהחלט לא - - -

אני רוצה לשים נקודה בשלב זה, ולעבור לנציגי הגופים החיצוניים. נאסוף מהם נושאים שמטרידים ואחר כך אולי נחזור אליכם ולמשרדי ממשלה אחרים.

רותם טובול, יו"ר ועדת בתי הסוהר בלשכת עורכי הדין, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, אני מברכת את שב"ס על העבודה הנפלאה שהם עושים. אנחנו בהחלט היינו לאורך כל הדרך והשתתפנו וניהלנו דו-שיח פורה עם שב"ס. יחד עם זאת, יש כמה דברים שמפריעים מאוד לעורכי הדין, בעיקר תלונות שאנחנו שומעים שוב ושוב מאסירים ומעורכי דין שמייצגים את אותם אסירים.

אתחיל בנושא השיח בין עורך הדין ללקוח כשזה כל אותה סוגיה של הזכות להיוועצות – אנחנו רואים פגיעה משמעותית. אני רוצה שתיתנו מענה לכל שאלת עצורי הימים, לא שמענו דבר לגבי זה. למי שלא יודע, מתנהלים דיונים בבית המשפט היום לעצורי הימים כאשר הכול נערך במערך הזום ומאושרת לאותו עצור שיחת טלפון טרם הדיון. השיחה הזו לא מהווה שיח שהוא כמצופה וכראוי לאדם שעולה כרגע לדיון בשאלת שחרורו, והדברים לא מאפשרים ייצוג הולם. חשבנו גם להציע שאולי יאפשרו דרך נוספת להתקשרות לפני הדיונים – וזו השאלה הראשונה.

דבר נוסף, השחרורים של אותם עצורי ימים היו מבוצעים עד היום על-ידי בית המשפט. נראה שאנחנו נתקלים בקושי. לגבי אותם עצורים שמקבלים החלטות שחרור – לוקח שעות רבות עד שהם יוצאים החוצה, על אף שזה אמור להיות הליך הרבה יותר קל.

לגבי שאלת האסירים – עורכי דין רואים את ההקלות, וגם שמעתי שיש איזה רפורמה ועושים מאמצים להחזיר את אותם מפגשים. אני רוצה להסביר את הנקודה הזו. אסירים שהם לא מיוצגים ולא זוכים את עורכי הדין שלהם, נפגעים בצורה משמעותית שכן בתי המשפט חוזרים כרגע לתפקוד בכל נושא הדיונים של מענים לכתב אישום, הליכים פליליים, והכול נשמע כרגיל. זאת אומרת, השבוע קיבלנו הודעות שהדיונים חזרו לתפקוד מלא, בתי המשפט חזרו לתפקוד מלא. לצערי הרב, אותם אסירים ועצורים לא זוכים לדבר עם עורכי הדין. זה הכנה לצורך הדיון, קריאה של חומרים. מניסיוני, ונראה שיש - - - בכניסה לבתי הסוהר, אני למדה שיש לא מעט אפשרות בשב"ס לאפשר מפגשים מאחורי זכוכית מחוסמת, מפגשים שנקראים ביקורים סגורים.

רותם, הם לא מקבלים בטענה שיש בזה סכנה מבחינת הקורונה? כדי להבהיר את מה שאת אומרת, האם עורכי הדין לא מקבלים את המפגשים האלה בטענה שזה מייצר סכנה בהקשר של הקורונה?

בדיוק. זאת אומרת, אותם עורכי הדין לא יכולים לתת מענה ללקוחות שלהם וכרגע בתי המשפט החזירו לסדרם את אותם דיונים. לדוגמה, דיונים שהיו קבועים לי לשבוע הבא, שבוטלו בשל הקורונה, הוחזרו על-ידי נשיא בית משפט השלום כאשר אני לא ערוכה אליהם. אני לא יכולה לתקשר עם הלקוחות שלי. שיחות הטלפון הן מאוד מינימליות והן בדרך כלל שמורות למשפחות האסירים. זאת אומרת, יש עומס גדול על הטלפונים והם לא יכולים להקצות את הזמן הזה גם לאותם עורכי דין, מה גם שקשה מאוד לתת מענה לאסיר או לעצור כאשר אני מדברת איתו בטלפון ואני לא יכולה להציג בפניו חומרים, או לקרוא איתו כתב אישום, הודעות – דברים בסיסיים שאנחנו עורכים בשלב ההיוועצות. אני לא צריכה לדבר על החשיבות בזכות הייצוג, אני בטוחה שכל הנוכחים מסכימים ואין חולקים על כך.

עלתה שאלה נוספת, ואלו התלונות שאני שומעת, בעיקר, מאסירים. שמעתי ששירות בתי הסוהר עושה באמת מאמץ לשמור על היגיינה והוא מחלק לאסירים אפשרות לנקות ולשמור על חיטוי בתוך אותם אגפים. אנחנו שומעים דברים שונים - אסירים חולים והם בקבוצות סיכון באגפים השונים, כמו: באגף 2 במעשיהו, אנשים שהם חולי סרטן, ארבע ושלוש. אלו מקרים שאני קיבלתי לגביהם פניות. מדובר באנשים שמבקשים לצאת לטיפולים או לקבל טיפולים רפואיים ואין אפשרות לצאת לקבל טיפול. אין מרחק של 2 מטר בין אסירים כמו שמבקש משרד הבריאות, והם נמצאים בסיכון מדי יום.

אנחנו יודעים, ואני מבינה, שאין נדבקים על-ידי האסירים, והסוהרים שיוצאים נמצאים שבוע ימים, וזה מצוין. יחד עם זאת, יש עדיין כניסה ויציאה של אוכלוסייה מסוימת אל בתי הסוהר. אני חושבת שצריך לחשוב על פתרון אחר לגבי אותם אסירים שנמצאים בקבוצת סיכון, כגון: להוציא למקום אחר לבידודים, למשפחות שלהם, לבחון להוציא לחופשות, את אותם אסירים שהם לפחות מעל גיל 60 או בעלי מחלות רקע. אני נותנת דוגמא מאנשים שהם חולי סרטן שאנחנו יודעים שנמצאים באגפים רגילים והחשש הוא שאחד מהם עלול להידבק. המשפחות מאוד חוששות, ופנו אליי משפחות רבות בעניין.

רותם, אני רוצה לעצור כרגע כי יש לנו כמה נציגים בהקשר של זכויות האסירים והקשר בינו לבין עורך הדין.

ד"ר סיגל שהב, ראשת החטיבה הפלילית בקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים, בבקשה. אני מבקש ממך ומהדוברים הבאים לא לחזור על דברים שכבר נאמרו.

גם אנחנו, כמו לשכת עורכי הדין, עוקבים בדאגה אחר מצב ההידבקות בקורונה בבת הסוהר כי מגיעות אלינו באמת פניות של משפחות, של עורכי דין, של אסירים, וכולם ביחד זה בהחלט מספר עצום של אזרחים ואנשים שהם חלק מהקהילה כאן. עלינו הוטלו בקפידה כללים להיות במרחק של 2 מטרים ולא להתקהל, אבל עדיין באגפים אנחנו רואים שקיימות התקהלויות. החשש הרב שהביא אותנו להגיש עתירה בנושא בהחלט נגע לקבוצות הסיכון לאור מה שקורה בעולם ולאור זה שלא פורסמו מעולם הנחיות משרד הבריאות לשירות בתי הסוהר, וגם היום הן לא מפורסמות. אנחנו שומעים על אסטרטגיית יציאה לכלל הציבור, אבל אין הנחייה מקבילה לשירות בתי הסוהר שמפורסמת לציבור. זאת אומרת, יש כאן ציבור רחב של אנשים, וזה לא רק האסירים אלא גם עורכי הדין וגם המשפחות שמאוד מאוד דואגות, ולכולנו ביחד אין מושג איך הדברים פועלים. הדברים לכאורה שקופים. נעשים מאמצים, ואני לגמרי מברכת עליהם, אבל יחד עם זה יש מקום להרבה יותר שקיפות. אדוני היושב-ראש, כמו שאמרת, בזמנים אחרים הרעיון לגשת לציבור באמצעות זה שמפורסמים נהלים ויש הסבר למה מתנהלים כך או אחרת.

דווקא בזמן הקורונה הציפייה שלנו הייתה שכן ייעשה שימוש בעניין תקן הכליאה. לא דובר מעולם על מדיניות כזו או אחרת. הייתה שאיפה שנעמוד ביעד שטח המחייה שבג"ץ הציב. מעולם לא נאמר לעשות תעדוף בכלי כזה או אחר, - - -, לצורך העניין הזה, כל שכן כשזה משרת את האינטרס הציבורי הרחב לא להעלות את העקומה. אנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה של אי הדבקה כי ראינו את זה בבתי אבות ואני לא חושבת שאפשר לחזור על הטיעון הזה שוב שבבתי הסוהר זה יכול להיות אחרת. אנחנו יודעם שיש מספרים מאוד גבוהים של בני 60 ומעלה, לפחות מהדוח האחרון ששב"ס פרסם, כ-500 בני 60 ומעלה. להבנתי, יש עוד לפחות כמה מאות של מקבלי טיפולים כרוניים ששב"ס מפרסם. מבחינה זו, אי-אפשר להשאיר את זה ליד המזל או יד הגורל. אנחנו צריכים לתת איזשהו מענה לקבוצה הזו של קבוצות הסיכון, ולא להמשיך להחזיק אותה בתנאים של 3.5 מטר לאסיר, בזמן שכן ניתן לעשות שימוש בתקן הכליאה, גם באמצעות פנייה לוועדה המסדרת, מבחינתכם, וקבלת - - - כמו ועדת הפנים, או לחלופין שינוי של תקן הכליאה בתקנות שעת חירום כפי שראינו שנעשה. זה לא כלי שאנחנו יכולים לא לפעול לפיו כרגע. הכלי הזה נמצא ברשותנו, ואני ממש קוראת לכם, חברי הכנסת, לעשות בו שימוש.

כמובן שאני מצטרפת לדברי רותם ולא אחזור עליהם. אני רק אומר שלגבי ביקורי עורכי דין – להכין תיקים לדיוני הוכחות שזה בסופו של דבר חירות אנשים, זה בהחלט דבר שצריכים לקחת אותו בחשבון ואיך אנחנו מאפשרים לעורכי דין להכין דיון הוכחות ולהגיע לבתי משפט מוכנים, כשעל הפרק עומדת חירות האנשים – זה גם דבר שאתם צריכים לתת עליו את הדעת, וכל שכן ביקורי משפחות, ילדים רכים שלא רואים את הוריהם כבר חודש וחצי. להזכירכם, למעשה, הם נמצאים בסגר על סגר. מה שאנחנו חווינו כאן כקושי בבתים הפרטיים שלנו בקשר עם המשפחות שלנו ועם החברים שלנו, הקשר הטלפוני, אין את זה לאסירים מבחינה זו שאין פעילויות, אין כמעט יציאה מהאגפים, אין ביקורי משפחות, אין ביקורי עורכי דין. למעשה, זה סגר על כליאה, וזה דבר שהוא קשה פי כמה בהיבטים האלו.

אנחנו ממש מברכים על הדיון הזה, וקוראים לוועדה להתאים את המצב לתנאים בכלא שממילא הם גם כך קשים מבחינת הצפיפות ועוד בעיות שאנחנו שומעים עליהן.

הגיעו אלינו גם פניות בנוגע להחזקת אותם עצורים שנכנסים לכלא ל-14 ימי ניטור ועל כך שהתנאים שם קשים ביותר, תנאים של מעברים שבדרך כלל מוחזקים בהם אסירים לפני יציאה לדיונים בבתי משפט ליום-יומיים, וכאן הכניסו אותם לשבועיים. הטענות הן של כולם, כל עורכי הדין מכירים את המצב במעברים הללו. אי אפשר לשהות שם, זה לא תנאים אנושיים. יש שם בעיות. אנחנו מקבלים פניות לגבי האוכל שישנו שם, אוכל קר, אוכל שלא מספיק, גם פניות בנושא טלפונים כי אין שם מספיק טלפונים. יש שם גם שפוטים וגם עצורים שמוחזקים יחד, ויש הרבה קשיים. לדוגמה, אסירים לא יכולים להיכנס עם הציוד שלהם. הם מקבלים את כל הציוד משירות בתי הסוהר. הם נשארים עם אותם בגדים שבועיים בלי יכולת להחליף אותם. אנחנו שומעים על עוד פניות כאלו ואחרות.

גילוי נאות – אני גם יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בשירות בתי הסוהר, אבל מי שמייצגת כאן מטעם לשכת עורכי הדין זו רותם. אנחנו מקבלים מהמפקדים בשטח יחס ומענים להרבה מהשאלות. באמת מאפשרים לנו את הביקורים בצורה מאוד בטוחה, ואני מברכת גם על זה. יחד עם זה, המענים הם לא בידי המפקדים בשטח. כל מה שאנחנו רואים מבחינת יכולת המפקדים לתת מענה, גם מבחינה ארגונית כפי שהם נדרשים, זה קצת להעמיד אותם בין הפטיש לסדן, מבחינתנו, לא לתת להם כלים, לצפות מהם שישפצו אגפים ויכניסו לשם כלואים לשבועיים בלי לחשוב על הרבה מהתוצאות של זה, כשהציפייה היא שיינתן לזה מענה ברמת המטה ולא רק להשאיר את זה לטובת המפקדים בשטח.

תודה רבה.

ענת ליטוין, ארגון רופאים לזכויות אדם, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על הדיון. אני רוצה להתרכז בשלושה נושאים עיקריים. לא אחזור על דברי קודמיי למרות שהנושאים הם אותם נושאים, אתייחס להיבט הבריאותי של זה: ראשית, נושא אסטרטגיית היציאה של שב"ס וחזרה לשגרה. שנית, מעורבות משרד הבריאות בכל מה שקשור ונעשה בבתי הכלא בימי הקורונה, ושלישית, שקיפות.

זה נכון ששב"ס עומד במשימה הכמעט בלתי אפשרית למנוע הדבקה בתוך בתי הכלא, אבל האסירים משלמים על זה מחיר יקר, ונכון להיום, נמנעים כמעט לחלוטין טיפולי רפואה שניונית שניתנים בימים רגילים על ידי רופאים מומחים שנכנסים לתוך הכלא או על ידי הוצאה של אסירים לבתי חולים. במקביל לזה, הופסקו ביקורי עורכי הדין והמשפחות, כאשר אלה מהווים לפעמים אופציה יחידה לכלואים להתלונן על פגיעה בהם, כולל פגיעה בזכויות הרפואיות שלהם. עבור אסירים פלסטינים משמעות הדבר הזה היא ניתוק מוחלט מהעולם מחוץ לכלא כיוון שהשימוש בטלפון אסור עליהם באופן מוחלט.

גם בימים רגילים הטיפול הרפואי בכלא לא שווה לזה שניתן במערכת הבריאות הציבורית למרות שעל פי חוק לא אמור להיות הבדל. לכן, שב"ס ומשרד הבריאות צריכים להתייחס בדחיפות ובאופן פומבי לשאלה מהי התוכנית לחזרה לשגרה בשב"ס. למשל, מה אמור להיות מצב הקורונה באוכלוסייה הכללית כדי שבתי הכלא ייפתחו מחדש לביקורים.

משרד הבריאות חייב להתייחס לנושא חזרה לשגרה בבתי הכלאה כמו שהוא היה צריך להתייחס גם למצב החירום כשהוא התחיל. כיום בתי החולים בישראל חוזרים לפעול כרגיל, ולעומת זאת בתי הכלא נשארים סגורים. בכל תקופת הקורונה לא פורסמו על ידי משרד הבריאות הנחיות להיערכות והתמודדות בבתי הכלא. בתשובה של המדינה לעתירה שגופים לזכויות אדם הגישו לבג"ץ, נכתב ששב"ס כן עומד בקשר רציף עם משרד הבריאות. אבל משרד הבריאות משמש כיועץ בלבד, הוא לא גורם שקובע מדיניות בעוד שלשב"ס אין את הכלים המקצועיים לקבוע מדיניות בענייני בריאות, בוודאי לא בימים של מגפה. חוסר ההתייחסות הזו של משרד הבריאות למעשה משאיר את שב"ס לשאת לבדו בכל האחריות, וגם מותיר את אוכלוסיית האסירים פגיעה מתמיד.

באותו זמן שב"ס, כמו שאמרו קודמיי, נוטה בכל זאת להתנהל בעמימות ובחוסר שקיפות בנוגע למדיניות שלו ולנתונים שנוגעים לקורונה בכלא. אלו לא נורמות שאמורות להתנהל לפיהן מערכות בריאות, לא בכלא ולא מחוץ לכלא.

זה מוביל לעניין האחרון של שקיפות. בניגוד לאוכלוסייה הכללית שמקבלת מידע שוטף לגבי מצב התחלואה, התמותה, הבדיקות שהתבצעו, אני כאזרחית יכולה לדעת כמעט בכל רגע נתון כמה אנשים חולים יש סביבי, הכלואים ובני משפחותיהם ניזונים משמועות שרק מגבירות את רמת החרדה. אין סיבה נראית לעין ששב"ס לא יפרסם מדי יום נתונים לגבי מצב התחלואה, מספר המבודדים, מספר הבדיקות שבוצעו, על פי בתי הכלא. שב"ס כן עונה לחלק מהשאלות כשפונים אליו, אבל עדיין זה נראה בהחלט לא מספיק, בעיקר בהשוואה לנתונים שמתפרסמים על ידי רשויות ציבוריות אחרות.

במסגרת הדיונים בבג"ץ נאמר על ידי שב"ס שהוא כן יפרסם נתונים, והוא כן מפרסם נתונים, ובית המשפט קיבל את זה, אבל עדיין הפרסומים האחרונים היו בערך מאמצע חודש מרץ. לכן, באמת חסר מאוד מידע.

פניות רבות אכן לא נענות, והתמונה, כמו שאמרו קודמיי, לא ברורה. חוסר המידע והבידוד מהעולם מחוץ לכלא וההתעלמות הפומבית של משרד הבריאות, באמת משאירים את אוכלוסיית הכלואים ללא ההגנות המעטות שיש לה בימי שגרה, וזה עלול לעלות בבריאותם של אנשים. אנחנו כן מקבלים פניות על - - -

מאה אחוז, ענת. אנחנו נעלה את זה מול נציגי משרד הבריאות עוד מעט. תודה.

עו"ד יאיר הרשקוביץ מהקליניקה הפלילית באוניברסיטה העברית, בבקשה.

אעשה זאת ממש קצר, לא אחזור על דברים שנאמרו. ראשית, זכות ההיוועצות של עורכי הדין שנפגעה וצריך להחזיר אותה מול החזרה של בתי המשפט לעבודה רגילה. צריך לתת את הדעת גם על מפגשים עם המשפחה שנפגעו. אנחנו שומעים על קשיים לגבי הווידיאו קונפרנס בבתי משפט, שלמשל, יש סוהרים שמאזינים לשיחה, וגם לזה צריך לתת את הדעת. נשמח לדעת אם אסירים שנמצאים בקבוצות ספציפיות כמו: גיל, מחלות רקע, או שנמצאים בטיפולים קבועים גם ככה, האם הם נבחנו באופן פרטני לגבי שחרורם המוקדם. כמו כן, סוגיית אסטרטגיית יציאה. הנושא האחרון הוא כניסת רופאים ומומחים לתוך בתי הסוהר. אנחנו מקבלים פניות, גם מלשכת עורכי הדין, גם מרופאים, שקיבלו ביטולים ונמנעה כניסתם לתוך בתי הכלא.

תודה רבה, יאיר.

אחרונה בסבב היא האגודה לזכויות האזרח. אן סוצ'יו, בבקשה.

רוב הדברים נאמרו ואדבר מאוד בקצרה. אני חושבת שחשוב מאוד להתייחס להשפעה הכוללת של ההגבלות שהוטלו על אסירים, שיוצרת באמת סיר לחץ של ממש. אנחנו מדברים עם אסירים ואנחנו שומעים באמת מצוקה מאוד קשה. הם נמצאים עכשיו בלי שום פעילות, לא שיקום, לא תעסוקה, לא חינוך, ביקורי משפחות הופסקו, פגישות עם עורכי הדין, וכמובן שעל זה צריך להוסיף את כל החרדה למצב הבריאותי שלהם ושל בני משפחותיהם. כל הדברים האלה יחד מייצרים מצב מאוד מאוד קשה ופגיעה ממשית בזכויות האסירים. צריך להתחיל לחשוב להחזיר, גם אם לאט לאט, ולהפסיק את המגבלות האלה.

עד שתתאפשר החזרת פגישות עם עורכי דין ועם משפחות, צריך לחזק לפחות את שיחות הווידיאו עם המשפחה. אנחנו שומעים שחלק מהאסירים מקבלים חמש דקות שיחה בלבד פעם בחודש, חלק עשר דקות, חלק פעם בשבועיים. צריך לשפר את המנגנון הזה ולאפשר לאסירים הרבה יותר שיחות וידיאו עם המשפחות במקום הביקורים, וגם לאפשר בינתיים שיחות וידיאו עם עורכי הדין עד שהפגישות עם עורכי הדין יתאפשרו. צריך באמת לחשוב איך מסדירים את זה כמה שיותר מהר, כמובן בתנאי סודיות שיבטיחו את האפשרות להתייעץ מבלי שמאזינים לשיחות.

אני רוצה לומר פה דבר נוסף שלא נאמר פה עד עכשיו. זו סוגיה יחסית שולית, אבל היא מאוד מאוד חשובה למשפחות האסירים שנאלצות להמשיך להגיע לסניפי הדואר כדי להפקיד כסף לחשבונות הקנטינה של האסירים. זה לא הגיוני שבשנת 2020 אי-אפשר יהיה להעביר את הכסף בצורה אוטומטית ומקוונת. משפחות האסירים, כשחלק מבני משפחות האסירים נמצאים בבידוד וחלקם פוחדים לצאת מהבית, נאלצים להגיע ולהמתין בסניפי הדואר במשך שעות כדי להפקיד את הכסף. פנינו בעניין הזה למשרד התקשורת ולרשות הדואר והם אמרו שמבחינתם הם פשוט ממתינים להחלטת שב"ס לאפשר את העברת הכסף בצורה מקוונת.

תודה רבה.

נחזור לשב"ס בסוף הסבב.

מנהל המחלקה לאוכלוסיות מיוחדות ציון שלוסברג ממשרד הבריאות, בבקשה.

אני חושב שיש לנו גם נציגים מבריאות הציבור.

אני מאוד מכבד את העובדה שאתם מביאים הרבה נציגים מכל מיני כיוונים, אבל אני מבקש שתחלקו את זה ביניכם כי הזמן שלנו לטובת הנושא שלכם מוגבל. שנית, עלו פה כמה סוגיות שנוגעות אליכם. בראש ובראשונה, מה ההנחיות שלכם ואיך מה שתואר על ידי בתי שירות בתי הסוהר ומה שאתם מכירים משתלב עם ההנחיות שלכם בהינתן שהתנאים של האוכלוסייה הכללית עומדים להשתנות.

זה נראה שיחת זום תוך כדי נהיגה.

אתה נוהג בזמן שאתה מדבר איתנו?

אני נוהג. האם תוכל לחזור על השאלה?

לא, אני מבקש ממך לעצור בצד. בינתיים אדבר עם מישהו אחר. להערכתי, אתה גם לבד ברכב. עצור בצד ונחזור אליך.

אני רוצה שנעבור למשרד המשפטים, כולל נציג הסנגוריה הציבורית שנמצא. רוב הסוגיות שעלו, גם על ידי לשכת עורכי הדין וגם הגופים השונים שעוסקים בזכויות האסיר, הן באמת במגרש שלכם. אולי הדבר הכי מהותי זו באמת הפגיעה בזכות הייצוג של אסירים כתוצאה מהתנאים המיוחדים של הקורונה.

משרד המשפטים, בבקשה.

בוקר טוב. גיל שפירא, הסנגוריה הציבורית. זה לא בדיוק משרד המשפטים. בראשית הדברים אני רוצה, קודם כול, לחלוק כמה שבחים לשירות בתי הסוהר על ההתארגנות שלו ועל ההצלחה שלו במניעת הכניסה של הקורונה לבתי הכלא עד עכשיו. ההתארגנות שלו הייתה מאוד מקצועית והוא אכן היה איתנו בקשר וגם היה זמין לפניות שלנו באופן שוטף.

בסופו של דבר, צריך לזכור, כפי שגם ציינו קודמיי, שהעצורים והאסירים בארץ נמצאים היום במצב מאוד קשה. למעשה, הם מבודדים מהעולם החיצון, לא באופן רע אלא באופן חיובי, כדי להגן עליהם, אבל בסופו של דבר אין להם ביקורים. הם לא יכולים לראות, לא את בני המשפחה שלהם, לא את עורכי הדין שלהם. הקשר בעיקרו הוא קשר טלפוני, וגם הדיונים בבתי המשפט מתקיימים בדרך של אמצעים טכנולוגיים חלופיים, כאשר חשוב לציין, וזה לא נאמר כאן, שעד היום ישנם דיוני מעצר שמתקיימים בטלפון, לא דרך VC, לא דרך זום, אלא ממש בשיחת טלפון שופט מאריך מעצר של אדם שהוא לא רואה אותו, סנגור מייצג אדם שהוא לא ראה אותו ולא רואה אותו. לכן, זה מחדד את הקושי שיש לנו עם האיסור על מפגשי עורכי דין בבתי הכלא. אנחנו חושבים שבהחלט הגיע הזמן לבחון את חידוש הקשר על עורכי הדין. חשיבות הביקור שלהם היא לא רק בעצם הקשר עם העצור ועם הלקוח אלא גם ביכולת לעמוד באופן בלתי אמצעי על מצבו, לראות איך הוא נראה, לראות מה קורה איתו בכלא. צריך לפעמים לעבור איתו על חומרים מקצועיים, צריך להראות לו ראיות, צריך לשמוע ממנו, לרשום דברים, להעביר אליו מסמכים משפטיים. הדברים האלו היום מוגבלים וזה מקשה מאוד על העבודה שלנו.

אני חושב ששירות בתי הסוהר מבין את זה, אבל צריך לגבש את אסטרטגיית היציאה וצריך להגדיר קריטריונים ברורים לחידוש הפעילות, גם בהקשר הזה של מפגשי עורכי הדין, ובהמשך גם לגבי ביקורי המשפחות.

כמובן שיש חשיבות רבה לחדש את תהליכי החינוך, טיפול, שיקום ותעסוקה. אלו דברים שכבר נאמרו כאן, אבל המשמעות שלהם מבחינת האסירים היא גבוהה מאוד, במיוחד בימים האלה, ובמיוחד לאחר שהם כבר יושבים שבועות מספר סגורים וחסרי מעש.

אני רוצה לדבר על תקן הכליאה משום שהוא כן דבר מאוד מהותי. אני מבין שכרגע שירות בתי הסוהר לא רואה את הצורך בכך. אנחנו חושבים שיש צורך, ואפילו הכרח, לקדם קביעה של תקן כליאה מהותי שמתחשב גם בשטח המחייה ושקשור לבג"ץ הצפיפות, ושמביא בחשבון את המצב שקיים היום בכלא מבחינת תנאי המחייה של האסירים. העובדה שהדבר הזה לא קרה נובעת מהאילוצים הפוליטיים שנוצרו, אבל התקן הקודם נקבע בזמנו מתוך הבנה שהוא אחד האמצעים שאמורים לשרת את העמידה בפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ הצפיפות.

לכן, מטעמים אלו אנחנו חושבים שצריך לקדם מאוד את העיסוק בקביעת קריטריונים של יציאה ממצב הסגר הכולל ששירות בתי הסוהר נמצא בו, וכן לחדש את הדיונים גם בנושא תקן הכליאה. תודה.

תודה לך.

קרן אבירם נציגת היועמ"ש מהמשרד לביטחון הפנים, אני רוצה להתעכב איתך על סוגיית מדיניות המעצר. בדיונים קודמים, וגם בדיון הזה, ברור לנו שעכשיו, גם בגלל התנאים החברתיים, ואני מניח שגם בגלל מדיניות שלכם, הייתה ירידה מאוד משמעותית בכמות המעצרים. האם אתם צופים, האם ההנחיות שלכם הן כאלה, שתהיה עלייה משמעותית בכמות המעצרים בשבועות הקרובים?

דבר ראשון, הנתונים לגבי כמות דיוני מעצרים היא באחריות משטרת ישראל. כפי שהם ציינו גם בדיונים שהיו בנוגע להצעת החוק לגבי מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה, כרגע יש ירידה בכמות דיוני המעצרים וצופים שבתקופה הקרובה תהיה עלייה עם היציאה מהסגר והחזרה לשגרה. אני מניחה שהשר בתקופה הקרובה עושה דיונים, גם עם שב"ס, גם עם המשטרה, מקבל עדכונים, ויקבל את ההחלטות בתקופה הקרובה בהתאם לנתונים שיגיעו לפניו.

ברור.

ד"ר שלוסברג, השאלה שעלתה הייתה מה ההנחיות שלכם ספציפית לשירות בתי הסוהר, האם יש לכם, בהינתן השינוי שעומד לחול באורחות חייו של הציבור בכלל, ועם הצפי שזה גם יעלה את מספר העצורים.

אני יכול להגיד שההנחיות שלנו ככלל הן הרי הנחיות שנוגעות לכל הציבור. אנחנו לא מפלחים את זה, לא להנחיות ספציפיות, לא לגופים של השב"ס כמו לא לצה"ל. זאת אומרת, יש הנחיות שניתנות לכל הציבור, הנחיות שיוצאות מצד - - -

אבל לא דומה מצבו של עציר או אסיר, גם בימי שגרה, למצבו של אזרח שנמצא בבית. זאת אומרת, זה כן דורש סט של הנחיות ספציפיות.

- - - שמקובל במסגרת - - - ובמסגרת ההנחיות המקצועיות שיוצאות מחטיבת - - -, היא תוכל לתת על זה איזשהו input. אני מבין שד"ר ענת צוראל מנסה כן להשתלב בשיחה באיזושהי צורה.

ברור, אנחנו ננסה אותה.

אני רוצה לחזור לאשר וקנין משירות בתי הסוהר ולאנשים שנמצאים איתו בחדר, ולקבל ממנו תשובות. אשר, שמעתם את הדברים שעלו, הן הדברים שנוגעים לתנאי של 14 יום ניטור, הן לזכויות האסירים, ובעיקר לאסטרטגיה שלכם לימים הבאים. אשר, האם תוכלו לתת לנו סקירה על זה?

כן, אני יכול לתת. אני מודה שעצרתי את הסקירה שלי בהתחלה כי הבנתי שיש פה עניין של לחץ בזמנים.

כן, מה לעשות?

אני מבין את זה, אני רק אומר מראש.

אני אומר לך שאתה מהאנשים שקיבלו הכי הרבה זמן בתולדות הוועדה הזו.

לכבוד הוא לי, תודה. אני אתן תשובות, גם ספציפיות, כולל מהאנשים שלי, ואני גם לא רוצה לפטור את עצמי מלומר איזושהי תחושה אישית שלי לאור מה שנאמר כאן. אני שואל את עצמי את השאלה מהי מטרת העל. אני מעריך שכולם פה מסכימים על דבר אחד והוא שמטרת העל היא להגן על חייו של האסיר. השאלה עכשיו היא מה זה להגן על חייו של האסיר ומה הגבולות, או שהאם בכל מצב, ולא משנה איזה שיח יתפתח, בכל מקרה נגיד דברים על שירות בתי הסוהר. התחושה שלי היא החלק השני של המשפט.

כל הפעולות שנעשו פה הן פעולות שמטרתן להגן על בריאותו של האסיר ועל חייו. כשאנחנו מדברים על שחרור אסירים או על העלאתם לבתי המשפט – להעלות עכשיו 700 אסירים לדיון בבתי המשפט זה להביא אותם לחיכוך עם הסנגורים, עם השופטים, עם האזרחים, ולהדבקה המונית, ואז נעשה את השיח הזה ונגיד: רגע, החזרנו את הקורונה לתוך בתי הסוהר, יש לנו מאות אסירים שהם נדבקים. אני מציע להסתכל ולשאול את השאלה איך מגינים על האסיר.

שנית, אני לא אעשה פה התחשבנות ספציפית, אבל חלק מהאמירות שנאמרו לך, אדוני היושב-ראש הוועדה, היו צריכות להיאמר גם כשהסוגיות האלה עלו לבית המשפט והיו גם החלטות עליהן בבית המשפט. אם מאוד חשוב לך, היועצת המשפטית נמצאת פה והיא גם תוכל להתייחס ספציפית לסוגיות שעלו, וגם הייתה החלטה של בית המשפט.

למרות כל הסקירה, חזרו פה על אמירות: עמימות – ולא משנה שאמרתי שהיו כמעט מאות פרסומים, אנחנו עדיין חוזרים לסוגיית העמימות, לא משנה שאני אומר שעל כל עצור שאפילו היה חשש, והוא אפילו עוד לא נמצא כנבדק חיובי.

דובר פה על מתח בין המפקדים לשטח, למטה, וכל היוצא בזה.

אשר, אני מבקש. אני מבין את הרגישות. הכוונה היא בטח לא מצד הוועדה, ואנחנו כמובן לא שולטים על מה שכל אחד אומר. זו לא ועדה שבודקת את שירות בתי הסוהר בכלל, ואני מבקש גם ממך. אני חושב שעד עכשיו התשובות שלכם הן טובות ובהירות. אני מבקש גם ממך להתייחס, כי אנחנו גם לקראת סיום הדיון, בעיקר לסוגיה מה לפנינו הלאה בהקשר של הקורונה. לא צריך עכשיו לענות לכל טענה כללית לשירות בתי הסוהר.

מקבל וממשיך הלאה. טיפולים רפואיים – שירות בתי הסוהר רק בשבועיים האחרונים הכניס 1,500 אסירים שקיבלו טיפולים על ידי רופאים מומחים חיצוניים בתוך שירות בתי הסוהר, חלקם בכניסה פיזית לתוך בתי הסוהר וחלקם באמצעות טלרפואה כפי שנהוג בקהילה. אגב, אפשר לבדוק, ויש פה נציגים ממשרד הבריאות. נגלה שאסיר במדינת ישראל זוכה לתור אצל רופא מומחה הרבה יותר מוקדם מאדם רגיל בקהילה.

דובר פה על הקשר בין עורכי דין לאסירים. אגב, זה לא זכות של עורך הדין, זו זכות של האסיר.

אשר, אני ממש מבקש ממך. יש לנו 6.5 דקות. קורונה מעכשיו והלאה, בבקשה.

דיברתי כבר לפני כן על אסטרטגיית היציאה. מחר מציג לי צוות איך לשפר את כל סוגיית הקשר של עורכי הדין. אני יכול לומר לך, זו לא התחייבות כי אני חייב לאשר את זה, אבל הרעיון הוא לבנות מתחמים באמצעות טכנולוגיה, להביא את עורכי הדין לבתי הסוהר ולאפשר להם לתקשר עם האסירים בתוך בתי הסוהר.

לגבי בתי המשפט – עמדתי, ועמדת שב"ס, היא לעשות את הכול כדי לא להביא את העצורים לבתי המשפט. אגב, הפער שדובר בו במקומות מסוימים בתקשור - שירות בתי הסוהר פרוס כולו עם מצלמות ויש מספר אולמות בתי משפט שלא סיימו אותם. זה באחריות הנהלת בתי המשפט, הם מטפלים בזה. אני מאוד הייתי רוצה לא לסכן את האסירים, לתת להם את כל השירות, את כל הזכויות, כמו: היוועצות וכיוצא בזה, אבל להשאיר אותם בפנים.

לגבי חולים נוספים – צריך לומר שאין חולים סופניים בשירות בתי הסוהר. גם אם יש חולים, לדעתי, יש שישה או שבעה או משהו כזה, שהם חולי סרטן. הם לא סופניים.

אנחנו כבר התחלנו לתת חינוך פורמלי בתוך בתי הסוהר, הרחבה של הפעילות ה- - -, קרי, טיפולי, מפעלים ותעסוקה של אסירים, כבר התרחבה ותורחב בימים הקרובים בתוך בתי הסוהר. הם מקבלים על כך תגמול כספי. על רפואה דיברתי. מדרשות תורניות נפתחו בפנים. בקיצור, יש לנו פה אסטרטגיה מאוד רחבה, הולכים עקב בצד אגודל כדי שהאסירים יוכלו. אגב, דובר פה על שיחות זום של האסירים הפליליים עם בני משפחותיהם, וגם הדבר הזה כבר התחיל וממשיך. אגב, ניתן לאסירים היהודיים לפני הפסח, וניתן לאסירים המוסלמים לפני הרמדאן, וגם הדבר הזה ממשיך.

גם אני וגם שירות בתי הסוהר רוצים לשמור על איזון. מבינים את הלחץ, אבל צריך לומר, מצד שני, רוב האסירים מאוד מבינים את הצעדים שלנו. אגב, גם בסקרים שאנחנו עושים הם אומרים שהם מרגישים בטוחים. עשינו סקר אחד, והנחיתי כבר לצאת עם סקר נוסף, גם לסוהרים וגם לאסירים, כדי לראות את הלכי הרוח בפנים.

אני אומר פה באמירה אחרונה ששירות בתי הסוהר פתוח. אם יש למישהו מהנוכחים והאחרים, רצון לשמוע, לקבל, תשובה, אינפורמציה, מידע, הוא מוזמן גם לבקר ומוזמן גם לפנות. לדעתי, תקבלו מאה אחוז מהפניות בצורה הכי עניינית ו - - -

מצוין.

יואב, בבקשה.

אני רוצה להגיד מילה טובה, להצטרף למילים הטובות לשירות בתי הסוהר, ולאחל לו בהצלחה. אני מניח שגם המשטרה תתחיל לעבוד ויגיעו אסירים בהפרדה וארגוני פשיעה ותהיה חגיגה לא קטנה, אז שיהיה לכם בהצלחה על כל מה שאתם עושים.

משה, בבקשה.

גם אני מצטרף. זה נכון שעפר ציין שקיבלת הכי הרבה זמן לדבר, אבל אתה גם נתת לנו קצת אופק טוב בכך שיש טיפול ומענים בהרבה מאוד מהדברים שכאן. חשוב לנו שתמשיכו, בעזרת השם, עם אותה קפדנות יתר, ובעיקר יש לשים לב שלא ידביקו ולא יידבקו, לא הסוהרים ולא האסירים, כי באמת אתם מטפלים גם באוכלוסייה מאוד רגישה וגם מצופה מכם להמשיך את המצב הטוב שהצגת.

תודה לחברי הכנסת.

לסיכום, אני חושב שקיבלנו באמת תמונה מאוד בהירה, ובהקשר של הקורונה תמונה טובה. כמו שגם יואב ציין, בהסתכלות קדימה, ואני מניח שאתם עושים את זה, אבל אני חושב שתפקידנו הוא לשים את זה על השולחן, אתם צריכים להיות ערוכים לתרחישים שהם תרחישים שהם יותר מחמירים, כי כמו שאתה ציינת, אשר, בתחילת דבריך, אם תתפרץ קורונה בתנאים של בית מעצר או בית סוהר, זה סיפור אחר לגמרי לעומת מצב כזה שקורה בתוך הקהילה.

אם יש משהו שפחות מצא חן בעיניי זה כמות הבדיקות. יכול להיות שלא הייתם צריכים, אבל אני חושב שאתם צריכים לעצב מול משרד הבריאות מדיניות בדיקות שהיא יותר נרחבת. לא רק תסמינית, אלא הרבה מעבר לזה. זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל הדוגמאות שאנחנו מכירים מבתי אבות שבהן אדם אחד הגיע מבחוץ הדביק ובסופו של דבר זה התגלגל לתוך בית אבות שלם, נדמה לי שבתנאים של בית מעצר או בית כלא, הדבר הזה הוא רלוונטי. לכן, גם מדיניות המיגון וגם מדיניות הבדיקות שלכם צריכה להיות מחמירה ואתם צריכים לקבל בהקשר זה ממשרד הבריאות כל מה שאתם צריכים.

לגבי האיזון בין זה לבין זכויות האסיר – זה לא הנושא המרכזי שלנו. התחושה שלי היא שבהחלט הצעדים והרצונות שלכם הם במקום הנכון. אם יש דברים שהם בעייתיים, למשל 4.5 מטר, וכן הלאה, הרי זה לא הזמן לעסוק בהם.

אני אומר כאמירה כללית של הוועדה, אמרנו את זה גם בחקיקה של התיקון לחוק המעצרים (הוראת שעה), אין הצדקה בקורונה, ובזה שאני אומר את זה עכשיו אני לא אומר שזה מה שאתם עושים, אני אומר שזו אמירה של הוועדה. הקורונה איננה מצדיקה שינוי בשום דבר שנוגע לזכויות אדם של אנשים, גם כשאנחנו משהים לשעה אפילו את זכויות האדם של הקהילה הכללית, למשל, בסגר או באמצעים דרקוניים אחרים. התחושה, לפחות מהדיון הזה, היא שאתם משתדלים לשמור על האיזון הזה, ואכן שומרים עליו כמיטב יכולתכם. האיזון הזה צריך להדריך אתכם גם הלאה, גם בתרחישים יכולים להיות צפופים מהתרחיש הנוכחי.

אני מודה לכולם. תודה גם לשירות בתי הסוהר.

הישיבה הבאה תתקיים בעוד חצי שעה והנושא יהיה: דיון מעקב על ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של משבר הקורונה. תודה.


אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.