פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
03/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום ראשון, ט' באייר התש"ף (03 במאי 2020), שעה 11:00

מגיפת אלימות במשפחה בצל מגיפת הקורונה - רצח ארבע נשים מאז תחילת המשבר - דיון חירום

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
ינון אזולאי
מירב כהן

פנינה תמנו שטה

חגי מויאל - מפקח ארצי (אלימות במשפחה), השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל חנוך אחדות - מנהלת תחום אלמ"ב, מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

טלי יוגב - הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון פנים

איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

רונית זר - רח"ט תיקון שב"ס, המשרד לביטחון פנים

אלונה זרזבסקי - מפקדת יחידת מעוז, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

הילית בן צבי - מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי, מרכז המועצות האזוריות

מאיה הרצברג אלון - יו"ר פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

נטע לוי - עו"ד, מקדמת מדיניות, איתך-מעכי

לרה צינמן - יו"ר ארגון נרצחות ונרצחים

שרי אורים - מנהלת התחום הפסיכוסוציאלי, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

פאר לי שחר - מנל"א - מועצת נשים לביטחון אזרחי, מנוע לשינוי חברתי

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

תמי ברנע

הילה מליחי



מגיפת אלימות במשפחה בצל מגיפת הקורונה - רצח ארבע נשים מאז תחילת המשבר - דיון חירום

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הדיון של הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. היום ה-3 במאי 2020. היום נתמקד במגיפת האלימות במשפחה בצל מגיפת הקורונה – רצח ארבע נשים מאז תחילת המשבר. כמובן, מתחילת השנה נרצחו עוד נשים. מתחילת הסגר, מאז שהוחלט שכולנו מסתגרים בתוך הבתים שלנו כדי להגן על עצמנו, כדי להיות מוגנים, הרבה נשים נכנסו לבתים ונכנסו למלכודת. נכנסו למקום הכי מסוכן עבורן בימים אלה ובימים רגילים. אלפי נשים נמצאות בתוך הבתים שלהן, איפה שהן נמצאות סגורות עם הגבר האלים – זו יכולה להיות אלימות פיזית, זו יכולה להיות אלימות נפשית, זו יכולה להיות גם אלימות מינית.

לצערנו הרב, כולנו יודעים שבמצבים של מתח ובמצבים של חוסר בהירות ובמצבים של לחץ, האלימות עלולה לגבור, כי אנשים שמשתמשים באלימות בדרך כלל משתמשים בה כי הם חושבים שהיא תוציא אותם מהלחץ שהם נמצאים בו, והם מוציאים את זה על האנשים שהם חושבים שהם יותר מוחלשים מהם ואפשר לעשות את זה. לצערנו הרב, ארבע נשים נרצחו מתחילת הסגר – שתי נשים ערביות ושתי נשים יהודיות. חלוקה שוויונית לגמרי. אני אומרת את זה בציניות, כי לצערי הרב, הנשים האלה איבדו את חייהן ולא יכלו להתגונן. אולי הן התגוננו מפני הקורונה, אבל לא יכלו להתגונן מפני האלימות המופעלת נגדן בתוך הבתים שלהן.

אני רוצה להגיד שזה כמובן לא גורע ממאות ואלפי נשים – ואנחנו ראינו כבר בדיון הקודם שיותר ויותר נשים ויותר ויותר ילדים פונים ומבקשים עזרה וסיוע בגלל האלימות שהם חווים בתוך הבתים.

בדיון הקודם שלנו ביקשנו והתרענו שיפעלו באופן מיוחד ושימצאו פתרונות מחוץ לקופסה בנושא של אלימות. אנחנו בימים לא רגילים, הפתרונות צריכים להיות לא רגילים. צריכים לקחת בחשבון שכאשר אנחנו בתוך הבתים אנחנו מנותקים מהעולם החיצוני. הרבה נשים אולי לא יודעות שיש להן את האפשרות לצאת מהבית, לנוס על נפשן כאשר יש אלימות נגדן. הן חושבות שצריך להישאר בתוך הבית סגורות. הרבה ילדים לא מוצאים איך לתקשר ואיך להודיע על האלימות שהם רואים בתוך הבתים.

אני פניתי בזמנו גם לשר, ממש בתחילת המשבר – אולי בשבוע הראשון מתחילת המשבר – וביקשתי שידאגו גם לעוד מלונית כזו או אחרת כדי שנשים יוכלו לצאת אליה כדי להיות בבידוד לפני שנכנסים למקלט. ביקשתי תגבור ושיפוי למקלטים ולמרכזי הסיוע כדי שיוכלו לעמוד במשימה, וכמובן, ביקשנו החרגת העובדים הסוציאליים. חלק מהדברים התממשו, אומנם באיחור רב, לצערי הרב.

אני ארצה היום לדעת גם איפה אנחנו עומדים מבחינת יישום הדברים שנתבקשו ולשמוע על הבעיות החדשות שאנחנו מאתרים בשטח ואיך אפשר להתייחס אליהן. אתנו היום גם נציגים ממשרד הרווחה והעבודה וגם ממשרד הבט"פ ומשרד המשפטים, וכמה נציגים של ארגוני שטח שדרשו את הדיון הזה. נמצאים אתנו פה גם חברי הכנסת – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חבר הכנסת ינון אזולאי וחברת הכנסת מירב כהן. אני מודה לכם שהתגייסתם ובאתם. אומנם זה לא יום רגיל של דיונים בכנסת, אבל זה גם לא מצב רגיל. האם תרצו להתייחס, או שנעבור לנציגים? אחרי.

אני רוצה לשמוע קודם כל מנציגי המשרדים. אני אתן לכם כל אחד שלוש דקות בהתחלה לעדכן אותנו בצעדים אשר ננקטו בתקופה האחרונה לאור המצב הקיים. אחר כך, אם יתייחסו חברי הכנסת או שמהשטח נשמע עוד הצעות ועוד בעיות שצפות. בסוף ניתן לכם עוד פעם להגיב ולתת מענה לשאלות שצצות.

ברשותך, כמה מילים, לפני שאנחנו עוברות מהמיקרו למקרו, לגבי הרצח של מסטוואל, זכרה לברכה, שהותירה שני ילדים – ילדה בת 6 וילד בן 14. עוד ילדים שנכנסים למשפחות השכול ולמעגל היתומים. לצערי – ואת יודעת, גברתי היושבת-ראש – לא כל כך רואים את היתומים האלה. גם אם נעשים מאמצים כאלה ואחרים, יש דרך ארוכה לעשות כדי להגן על הזכויות שלהם. במקרה של מסטוואל קשה שלא להתפלא או להישאר בתדהמה כשקוראים את התזכיר של שב"ס לפני שהוא שוחרר, בן זוגה הנתעב, הרוצח. הרי נאמר שם שיש סכנה מידית לחייה אם הוא לא יעבור טיפול. בסוף בית המשפט קבע שהוא משתחרר הביתה אחרי שמונה חודשי מאסר שהוא ריצה – נגזרו עליו עשרה חודשים, אם אני לא טועה. אני שואלת את עצמי: גם אם הוא, הרוצח, בחר להביע סוג של משאלת לב לשלום בית, האם זה היה מספיק בשביל לשחרר אותו בצורה הזאת? אומנם בית המשפט לא כאן כדי לענות לנו, אבל כל הנורות דלקו ונאמר שם שהוא צריך טיפול. נשאלת השאלה איזה טיפול היה לו כשהוא שוחרר, ואיזה טיפול הונגש לו בקהילה, כי לא הונגש לו שום טיפול שכזה, והיא הייתה חשופה לפצצה מתקתקת, לאדם שאומרים שאם הוא משתחרר, יש סיכון מידי לחיים שלה, אם הוא משתחרר בלי טיפול. אז הוא ריצה את עונשו, אבל אני מנסה להבין – למשל הוא, במקרה הזה, מהקהילה האתיופית, כנראה שצריך שם התאמות תרבותיות או תהליך מסוים. אני שואלת את עצמי מה נעשה שם.

גם במשטרה, שימי לב, גברתי היושבת-ראש, בהתחלה הם טענו שהם לא עודכנו על השחרור שלו. אבל הרווחה טוענים שבוודאי שהם עודכנו, ואף הוצע למסטוואל זכרה לברכה, פעם אחר פעם לצאת למקלט. האם בכל פעם שגבר משתחרר היא צריכה לברוח למקלט? זו גם שאלה, כי היא כבר הייתה במקלט. גברתי היושבת-ראש, הייתי רוצה שיתייחסו לשאלות האלה.

אנחנו נבקש מהבט"פ או מהשב"ס תיכף להתייחס לזה. אנחנו גם נרצה שיתייחסו לכמה שאלות שאני אעלה לפני שאני נותנת להם זכות דיבור על נושאים אחרים. אבל אני חייבת להגיד שאתמול בלילה הועבר אלי מסר מאחת מעורכות הדין שייצגה אישה שסבלה מאלימות קשה מאוד, והיא הייתה צריכה לבקש צו הרחקה. היא הופיעה בפני בית המשפט, אבל לצערנו הרב, אחר כך היא התאבדה, היא לא יכלה לשאת בסבל. אני לא קיבלתי את השם, ונאמר לי בצורה הכי ברורה שלא היה כיסוי תקשורתי במקרה הזה. כלומר, אנחנו לא יודעות על האישה הזו שהתאבדה בגלל הפחד והאימה שהיא חוותה בתוך הבית. היא פחדה שהוא יחזור ולכן היא התאבדה. אני חייבת להגיד שעבר בי זעזוע עמוק אתמול בלילה, וכל הזמן חשבתי לי – זה מזכיר לנו מחדש את הפחד והאימה של הרבה נשים שנמצאות בתוך הבית ולא מצליחות להעביר את המסר החוצה ואת הצעקה שלהן החוצה. חלק מהדיון הזה נועד גם כן להגיד לנשים שהן לא חייבות לשתוק. הן בסגר, אבל הן לא לבד. המסר ברור מאוד – תגני על עצמך מקורונה, אבל תמשיכי לחיות כדי להיאבק באלימות שמופעלת נגדך, ואנחנו נהיה אתך בזה. המאבק הוא לא מאבק רק נגד קורונה.

לפי החומר שקראתי, של משפחות הנרצחים, של ארגוני הנשים, של כולם, אומרים שאין מענה לאותה אחת מסכנה שהיא בבידוד בבית. אין מענה, ובטח יעלו את הדוגמאות האלה, כמו ללכת לבית מרקחת ולתת קוד, שזה קורה במדינות בחוץ לארץ וזה לא קורה פה בארץ.

ואנחנו הצענו את זה כבר בדיון הקודם.

נכון. ולכן כשאת קוראת להן, הן רוצות לפנות, אבל הן מסכנות. הן רוצות לפנות, אבל הן לא יכולות, כי הן בבידוד ואין להן לאן – להרים טלפון הן לא יכולות.

חייבים לדעת שזה גם כן הרבה לחץ – מהניסיון שלי בטיפול במקרי אלימות במשך שנים רבות, נשים באופן כללי יודעות שבזמן משבר הן צריכות להגן על המשפחה. הן צריכות לטפל בילדים, הן צריכות לתחזק את הבית. לצערי הרב, רווחתן והביטחון שלהן נעשה הדבר האחרון שהן מטפלות בו. אם לא יהיה מסר ברור ומהדהד – כמו שאומרים להן תישארו בבית, צריך להגיד להן: בבית שיש בו אלימות, אל תישארו. אני חושבת שאולי הגיע הזמן, מול כל המסר הזה שכל הזמן דוחפים ברדיו, בטלוויזיה, בתקשורת – תישארו בבית, תישארו בבית – צריך שיהיה מסר: אתן שסובלות מאלימות, אל תישארו בבית.

למה? למה שהן לא יישארו? שהוא ילך.

צריך להוציא את הגבר, אבל כדי שזה יקרה, הן צריכות להגיד משהו, והמשטרה צריכה. בואו נשמע מחגי מויאל, מפקח ארצי, אלימות במשפחה. אחריו אנחנו נרצה לשמוע מטלי יוגב, הרשות לביטחון קהילתי.

כדאי להגיד שכל אלימות, כלפי כל אלימות – לא משנה אם זה גבר כלפי אישה, או אישה כלפי גבר.

ברור, ברור, גם ילדים.

זה מצוי יותר ממה שאנחנו עולים, בילדים – אנחנו מדברים על כל האלימות.

כן, אבל בינתיים ארבע נשים נרצחו.

חד וחלק, אנחנו צריכים - - -

חגי, אני מבקשת, מה שדווח עליו בישיבה הקודמת, אנחנו דיווחנו עליו. לא נתחיל את הכול מחדש. אני רוצה לדעת אילו צעדים חדשים ננקטו כדי לעמוד מול המגיפה הזאת שהיא תחת החסות של הקורונה גם כן. אני רוצה לדעת מתי מקלט החירום החדש לנשים החדשות שיישארו בבידוד מתחיל לפעול; ואם נקטתם בעוד צעדים. האם עניין המסרונים התחיל לפעול? איפה אתם עומדים בדיוק?

בוקר טוב. אני אעדכן לגבי הדברים שקורים בימים האחרונים, אבל לפני זה, בשביל העניין האינפורמטיבי, דובר כאן על הנושא של אובדנות, לצערנו, אנחנו מדברים על יותר ממקרה אחד בתקופה הזאת של אובדנות שיש לו חיבור כזה או אחר לאלימות במשפחה. מקרים שהיו מוכרים לנו, בטיפול.

כשאתה אומר לנו יותר ממקרה, כמה?

אני מדווח כבר על ארבעה. מדובר על שתי נשים ושני גברים שהתאבדו בתקופה הזו, שמוכרים לנו בתחום של האלימות במשפחה. עוד צריך לבדוק מה הרקע לכל האירועים האלה, בחלקם אנחנו יודעים, בחלקם פחות, אבל האירועים של האובדנות הם גם חלק בלתי נפרד מהסיפור של התקופה האחרונה. צריך גם את זה לקחת בחשבון, לצערי.

עדכונים – המסרונים החלו כבר משבוע שעבר. אנחנו ערים לכך שקו 118 מקבל מסרונים. לרוב המסרונים הם לא ברמת חירום, אבל זה הוטמע בציבור עם הקמפיין שיצא לפני מספר ימים ועולה גם עכשיו. עניין המסרונים כבר בשטח.

איזה קמפיין, ואיפה?

בכל תחנות הטלוויזיה – 11, 12 ו-13 – עלה קמפיין בעברית, ובימים הקרובים יעלה הקמפיין גם בשפות הנוספות. מי שראה, ראה. היה קמפיין לפני החג, בפסח.

תגיד, למה תמיד אנחנו צריכים לקבל באיחור בשפה הערבית והאמהרית? למה לא מתחילים מההתחלה בכל השפות?

זה לא שלא מתחילים, זה העיתוי של השידור. לפחות בערבית אני יודע שהוא כבר מוכן באופן מלא. לגבי אמהרית אני לא מעודכן כל כך, אני לא יודע להגיד. גם ערבית יעלה אם לא היום, אז מחר.

למה אתה לא מעודכן לגבי אמהרית?

צוות הדוברות שלנו מלווה את זה. עכשיו התכתבתי אתם ואני מחכה לתשובה כדי לעדכן אתכם. אני מקווה שעד סוף הדיון אני אוכל לתת לכם תשובה.

אתה אומר לי שבערבית זה בעוד כמה ימים, ובאמהרית אנחנו עוד לא יודעים. למה?

לא, ערבית צריך לעלות.

אם זה מוכן, למה זה לא יוצא כבר?

הערבית התעכב בגלל הסיפור של התרגום, אבל היום או מחר הוא צריך לעלות. אני לא מעודכן בשעת השידור שזה יהיה, אז אני נזהר מלהגיד.

קמפיין לא מתרגמים. קמפיין לא מתרגמים, חברים. קמפיין לא מתרגמים. קמפיין עושים מההתחלה בשפה.

מייחדים. מייחדים במיוחד לאותו מגזר.

זה מורכב, יש את לפ"מ, בשביל זה הם קיימים.

אני לא רוצה לדבר על קמפיינים שיצאו בתקופת הקורונה לנשים ערביות עכשיו. אני מקווה מאוד שזה לא יהיה בסגנון של הקמפיינים של משרד הבריאות.

הקמפיין הוא אותו קמפיין כמו שהוא עולה בעברית, אין הבדל. מי שראה אתמול בערב, זה אותו קמפיין.

הערה, זה לא משנה אם אתה עושה למגזר הערבי או לקהילה האתיופית, הרוסית או החרדית, צריך לא לתרגם, צריך להבין את השפה, זה ההבדל. כשאתה מתרגם, אתה לא מגיע ליעד, אתה צריך להבין את השפה. יכול להיות שזה לא באחריותך, אבל חשוב שתעביר את המסר – צריך להבין שפה ולא לתרגם. לתרגם באותה שפה של אותו מגזר.

זה לא רק השפה, כמו גם לרצות לייצר הזדהות אצל מי שצופה בסרטונים בדמויות שמוצגות.

ברור.

כן, זה השפה. זה לדבר בשפה שלהם.

עוד פעם, אני נזהר, אני לא איש המקצוע בתחום הזה, אנשי המקצוע של הלפ"מ ושל דוברות משרדי הממשלה היו מעורבים בזה.

אפשר לבקש מהם להעביר לנו את הקמפיין בכל השפות הקיימות?

אני יכול להעביר. אני אעביר לך את הקמפיין בוואטסאפ.

מצוין. תודה. בעניין המסרונים, אתה אומר שזה התחיל לפעול?

אני רק אסגור את סיפור 118. סוגיה אחת שעדיין לא עלתה, אבל גם היא אמורה לעלות בימים הקרובים – קו נוסף שמצטרף ל-118 שהוא קו תמיכה לגברים, בכדי לאפשר גם לגברים לפנות וללוות גברים גם במשברים שלהם. אני מקווה שעד סוף השבוע הנוכחי גם הקו הזה יעלה לאוויר.

לגבי נושא המקלט – מיכל אחדות נמצאת כאן, היא יכולה להציג בפרוטרוט, אבל אני מבין שהיום המקלט – מגדירים אותו מקלט קורונה, אבל זה רק בשביל לזהות את זה. המקלט הנוסף נפתח היום. העליתם את סוגית המלוניות לנשים שלא הגיעו למקלטים. גם זה כבר פועל. אנחנו מממנים גם לנשים ולגם לגברים מורחקים מענה דיור למספר ימים עד שהם מתארגנים. גם למקרים של נשים נפגעות אלימות שיש קושי לקלוט במקלט המידי, גם לגברים. כמו שאמרתי, למקלטים זה הופך להיות פחות רלוונטי כי המקלט מתחיל לעבוד היום.

ונשים שצריכות בידוד או שחולות קורונה?

אולי מיכל תרחיב, לא נוח לי להיכנס לדבריה.

לפני זה, לגבי מה שדיברנו על בתי מרקחת, לעשות איזשהו קוד, כמו המודל שנמצא במדינות אחרות. יש לכם כוונה לעשות את זה?

זה נבדק על ידי משרד הבריאות עם כל מערך בתי המרקחת שלהם, הם יכולים להתייחס לזה. אנחנו נתנו את המענה הזה בשני אופנים – האופן הראשון הוא האפליקציה שמשטרת ישראל הפיקה, שנשים יכולות להשתמש באפליקציה ולקרוא קריאה מהירה למשטרה, והפניות השקטות שאנחנו מפעילים עכשיו דרך 118, שאפשר לפנות אלינו בקריאות כתובות. ברור לנו שבתקופה הזאת לפעמים הדרך היחידה של נפגעי אלימות לתקשר אתנו היא הדרך השקטה, ולכן הקו הזה נפתח.

יש כאלה שאין להם סמ"סים ולא אפליקציות, ויש נשים – אולי זה לא נמצא, אבל אני חושב שיש עדיין נשים, אני מכיר כאלה – שהבעלים ניתקו להן גם את הטלפון. מה הן עושות?

עוד פעם, אם אישה כבר יוצאת מביתה ויכולה לפנות למישהו כדי להגיד לו קוד, כמו הקמפיין שהיה בחו"ל, היא גם יכולה - - -

אבל היא לא תשתמש בטלפון של מישהו אחר בשביל זה.

נכון. היא גם יכולה להגיע למערכות הציבוריות הרלוונטיות, אם זה משטרה או רווחה. עוד פעם, העניין של בתי המרקחת לא נפסל, אבל הוא נמצא בתהליך של בדיקה מול מערך בתי המרקחת של משרד הבריאות, ואנחנו מחכים לראות איפה הדברים עומדים.

אתה צודק, אבל במקרה ראיתי את זה באחד מניירות העמדה פה – סליחה שאני לא מציין ממי זה היה – שברגע שיש איסור לצאת – אומנם עכשיו 500 מטר לא קיים, אבל במקרה שזה יחזור, 500 מטר או 100 מטר, אז יהיה אסור לצאת ויהיה מותר לצאת רק לבתי מרקחת, או בימים של סגר, אז כשהיא יכולה לצאת, היא יכולה לצאת רק לבית מרקחת ולא לשום דבר אחר. לרפואה ולא לשום דבר אחר. אז זה מייתר את מה שאמרת, שהיא יכולה ללכת להשתמש בטלפון של מישהו אחר. אז צריך לתת מענה, ואולי להחריג אותם בהמלצה שלכם בתקנות הבריאות, שאישה שמרגישה מאוימת תהיה פטורה – כמו שבחוק פוטרים אדם עם מוגבלות נפשית. לאדם עם מוגבלות נפשית יש פטור מ-100 מטר, אולי להחריג גם אותם בנושא הזה, כדאי שתיקחו את זה גם בחשבון.

בסדר, אבל הן פטורות. גם המשרד לביטחון פנים מאפשר להן להגיע לתחנות המשטרה, יש אפשרות להגיש תלונות גם באמצעים דיגיטליים למי שיכולה ורוצה. נעשה מאמץ להנגיש את כל השירותים בידיעה שיש לנו חוסר יכולת לשלוט במצב כמו שזה קורה בימי שגרה. על הבסיס הזה נעשו המון פעולות, אני לא אחזור עליהן, כי כמו שחברת הכנסת עאידה אמרה, אני משתדל לא לחזור על דברים שנאמרו במפגש הקודם.

חגי, יש לי הרגשה שהכול לוקח הרבה זמן, ובינתיים אין מענים מהירים. העניין של המסרונים – אני עדיין זוכרת שהתחלנו לדבר עליו ממש בתחילת המשבר. עד שזה מתחיל לעבוד, התחיל לפני כמה ימים, ועדיין המסר לא הגיע לנשים, נגיד הערביות שלא מדברות עברית. עדיין הקמפיין לא הגיע אליהן. עניין המקלט – אני פניתי כבר ב-20 במרץ וביקשתי להכין ולעשות מקלט קורונה. היום זה מתחיל לפעול. כמה? חודש וחצי כבר.

מה זה, המלונית?

לא מלונית אלא מקלט קורונה, עם צוות מקצועי.

אם אני יכולה להוסיף, אחת הבעיות – אני חושבת שבגלל שדנו בדיון הקודם על הנושא של הנגשה, אני שואלת את עצמי, אם אישה שחווה אלימות יושבת ורואה את המקרה של מסטוואל, שהמקרה ידוע שיש אלימות – יש נשים שאתם יודעים שהן בסיכון, מה נעשה שם? שם אני אומרת, אז יש לנו את הפלטפורמה, גם אם יש לנו ביקורות, אבל ברגע שקיימת הפלטפורמה, קיבלתם קריאה, מה אתם עושים בתקופה הזאת?

ועוד שאלה באוויר, לגבי הקשישים, אם יש לכם מענה לאלימות במשפחה מצד מטפל, או מצד נכד? האם יש לכם איזושהי התייחסות?

אני אתייחס לשלושת הדברים שעלו. קודם כל, לדברים שחברת הכנסת עאידה תומא העלתה, נכון, הדברים לקחו זמן, אבל במקביל לזה שידענו שזה לוקח זמן בגלל תהליכים כאלה או אחרים שחייבים להתבצע, ביצענו הגמשה של פעולות בשביל לתת מענה מהיר. כבר מלפני שלושה שבועות אפשרנו לרשויות לשכור מלוניות או חדרים במלוניות, וגם תיווכנו בין מלוניות בכדי שיהיה מענה ראשוני, כי התהליך הבירוקרטי של יישום המקלט לקח את הזמן שהוא לוקח.

וכמה השתמשו במלוניות מהרשויות?

המידע שאני מעודכן בו, מלפני שבוע, מדובר על ארבעה גברים שקיבלו מענה ותשע נשים שקיבלו מענה. מי שהיה צריך לקבל מענה, קיבל. מי שהוצף - - -

מי שידע שיש מענה כזה, ביקש.

לא, מי שהייתה בקשר עם רשויות הרווחה, ידעה. מי שהייתה בקשר עם רשויות הרווחה, ידעה שהמענה קיים. זה לא מענה שיצא לפרסום בציבור, את צודקת, אבל מערכת הרווחה קיבלה את הכלי הזה ואת האפשרות לבצע.

ארגוני הנשים ידעו? מרכזי הסיוע ידעו?

המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה וכל מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים ידעו, הם קיבלו את זה כנוהל מסודר על ידינו, והם פעלו על פי הנוהל.

כחוזר מנכ"ל? כמה?

נוהל אלמ"ב, זה נוהל שאני מוציא לכל הרשויות על ידי האגף שאני שייך אליו. זה לגבי הטיפול במקרים.

שאלה אחרונה. החלטתם על השיפוי למקלטי הנשים בעניין ההתארגנות המיוחדת בתקופת הקורונה, שזה כולל צוותים, חומרים, חינוך לילדים וכולי?

אבל הוא לא ענה לנו על שתי השאלות שלנו. חשוב מאוד שתענה לנו על השאלה. הוא אמר שהוא יענה על שלוש השאלות, הוא ענה על שלך, ועל שלנו לא.

אני לא התחמקתי מהתשובה, אבל אתם מובילים את זה לשאלה רביעית. אני אתייחס.

השאלה הרביעית תחכה רגע. בבקשה, תענה לחברי הכנסת.

אני אענה באופן כללי על הסיפור של הרצח שהיה בחולון. באופן כללי, מה שמערכת הרווחה עושה, ברגע שהיא יודעת שיש סיכון גבוה, יש דיונים משותפים עם המשטרה בכל הנושא של נוהל נשים מאוימות, ומציעים לנשים, לנפגעים, את כל השירותים שאנחנו יכולים לתת. אנחנו לא יכולים לכפות שירות על פונה, אבל אנחנו מתואמים גם עם המשטרה בידיעה על המקרה. לצערנו הרב, המקרה הזה בסופו של דבר הגיע לידי רצח.

אבל המשטרה טוענת שהם לא ידעו שהוא שוחרר ושהיא בסיכון.

אני לא דובר המשטרה, אנחנו מקבלים עדכון משב"ס ביציאה, האמת, עדכון שצריך להשתפר. אבל בשורה התחתונה, הנשים שלנו – הן גם יציגו את זה, כי יש לנו נשים מחולון אני חושב – אנחנו יודעים, הצענו את כל השירותים הנדרשים. הבחירה בסופו של דבר אותה אישה הייתה לא לקבל את השירותים שלנו, לוותר על ההגנה.

אבל הדבר הבסיסי, לא היה לו צו הרחקה. לא היה לו צו הרחקה. הדבר הכי בסיסי.

אבל צו הרחקה, היא צריכה לבקש אותו.

נכון, אני לא ממקדת את זה, כרגע הוא עונה, אבל אני שוב אומרת, הכתובת במקרה הזה באמת הייתה על הקיר. לפני שהוא שוחרר היה כתוב שיש סיכון. אני לא מצליחה להבין למה היא? אחרי שהיא כבר הייתה במקלט, אומרים לה הוא שוחרר, ומציעים לה לעזוב עוד פעם את שגרת חייה. למה היא? למה אף אחד לא טרח ליצור קשר עם הבן אדם הזה ולהגיד לו אתה צריך לבוא לטיפול, או ליצור מנגנון שמביאים אותה ושהיא מוציאה צו הרחקה.

- - - גם הקורונה - - -

- - - היה אפשר לדובב אותה, להביא לה צו הרחקה.

חגי, אפשר להבין, הוא שוחרר כי הוא סיים את התקופה, ולא בגלל קיצור התקופה בגלל הקורונה? כי מתחילים לשחרר עכשיו כל מיני אסירים בגלל הקורונה. הדבר השני, האם עבר איזשהו תהליך אתו, או לא, שוחרר וזהו?

צריך לשאול את נציגי השב"ס מה נעשה בכלא. אני נזהר מאוד מלהגיד את הדברים כי אנחנו כמשרד, כמטה, עוד צריכים ללמוד את כל המקרה הזה. אני נזהר מלתת פרטים שהם לא מדויקים.

אני מבקשת מחברת הכנסת פנינה לחכות עם השאלה למשטרה ולשב"ס, כי יש כמה שאלות. הם ישבו בדיון הקודם ואמרו שהם שומרים על קשר ובודקים נשים שנמצאות בסיכון גבוה. אבל לא אמרו לנו – ואני שאלתי – כמה נשים כאלה יש ומה נעשה איתן. עכשיו אני חושבת שזה הזמן גם לשאול ספציפית על המקרה, וגם על נשים.

כי אם רק מציעים להן לברוח למקלט, זה מחדל. אם זה רק מה שמציעים בזמן שמסתובבת פצצה מתקתקת ברחוב לידה, או מתחת - - -

תיכף נדע. תיכף נדע. חגי, סיימת?

נדמה לי שכן, אלא אם כן פספסתי משהו.

יש את השאלה על הקשישים שהוא לא ענה עליה.

בינתיים זה לוקח יותר מדי זמן, חבר'ה.

רק תענה לנו על הקשישים. אם יש לך מה.

כן, על הקשישים. קודם כל, תחום האזרחים הוותיקים הוא לא שונה מהטיפול באלימות במשפחה. הוא קצת שונה בצורת הגישה וההתערבות, אבל יש אצלנו אנשי מקצוע שעוסקים בנושא של טיפול באזרחים ותיקים. נעשתה עבודה משמעותית מאוד בהגעה לתוך הבתים של אזרחים ותיקים, תוך כדי למידה, גם של חיילי צה"ל שהגיעו לבתים האלה לתשאל שאלות בסיסיות בכדי שאנשי המקצוע יוכלו לנטר את הבתים שיש בהם אלימות במשפחה. מערכת אזרחים ותיקים אצלנו עבדה כעובדים חיוניים, והם היו בקשר הדוק עם האזרחים הוותיקים שהם מכירים.

גם, מכיוון שהם כנראה מפחדים ואין להם איך לדווח, כי הצאצאים שלהם חיים איתם. ראיתי נתון של הממ"מ.

זו סוגיה מורכבת, אנחנו מודעים לה ואנחנו מנסים.

השאלה אם אתם מצליחים להגיע לאלה שבדרך כלל נמצאים במקום הזה, אם אתם יודעים להגיע אליהם ולנסות לדלות מהם פרטים. כשאתה מביא להם את האוכל למשל, או מביא להם כל שירות אחר, תרופות, האם אתה יודע לגלות? האם אתם עושים איזשהו מאמץ לגלות אם הם נמצאים במצוקה?

אתה מדייק. זה בדיוק מה שנעשה. זה מה שהשירות לאזרחים ותיקים ביצע עם כל הכלים שהיו לו – בחלוקת מזון ובאמצעים אחרים שהם עבדו בקהילה.

חגי, התשובות הסדורות האלה – אני מנסה לתאר לעצמי מה קורה בכפרים גם כן. לצערי הרב, אתה אומר שתדרכתם את החיילים שנכנסים לבתים של הקשישים. אני יודעת שיש מתנדבים באוכלוסייה הערבית שמגיעים לבתים האלה, ואין שם חיילים שתודרכו. אני לא יודעת אם תדרכתם אותם. דבר שני, אני רוצה לדעת, אם הגעתם ותשאלתם, מה הסטטיסטיקה בחודש האחרון בעניין האלימות והמקרים שאתם מטפלים בהם – גם קשישים, גם ילדים וגם נשים? האם אנחנו רואים עלייה לפי המידע שהצטבר אצלכם מהמתנדבים, מהחיילים ומהעו"סים שהוחרגו?

כן. כן. כן. אנחנו רואים עלייה באלימות במשפחה. לא ראינו אותה בשבועיים הראשונים של הקורונה, וזה היה צפוי. ידענו שזה מה שיקרה, ואנחנו רואים עלייה משמעותית בתקופה האחרונה, בפניות אלינו, גם בפניות חדשות וגם פניות של מקרים מוכרים. לא לשכוח שבכל הנושא של המקרים המוכרים אנחנו היינו בקשר הדוק עם כל הבתים המטופלים אצלנו – עוד פעם, ביכולת ובדרכים שאפשרו לנו לעשות את זה, טלפונית כשאפשר היה, או בכל דרך אחרת.

רק עוד מילה אחת, נכון, אני השתמשתי במושג חיילים, וזה נכון שלא בכל מקום יש חיילים, אבל מחלקות לשירותים חברתיים בכל הארץ, גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי ביצעו חלוקות מזון וקיבלו תדרוך איך לעבוד ואיך לבצע את התהליך הזה. השירות לאזרחים ותיקים פעל מול כל הרשויות, כמובן לא רק מול הרשויות היהודיות, ולא רק במקומות שחיילים מגיעים אליהם.

חברת הכנסת מירב, אבל אחרי השאלה שלך אני רוצה להבין מה זה עלייה משמעותית, באחוזים.

אני רק אגיד לחברי הוועדה שבכל הנוגע לאזרחים ותיקים, האמת היא שאין מיפוי ואף אחד לא יודע איפה הם. זו האמת. לא יודעים איפה נמצאים האנשים שסובלים מאלימות. לא יודעים איפה נמצאים האנשים המבוגרים שהמטפלים הסיעודיים שלהם זנחו אותם. לא יודעים איפה נמצאים כל המבוגרים הרעבים, איפה נמצאים כל המבוגרים שזקוקים לתרופות. זו האמת.

מה זאת אומרת לא יודעים? אין ברווחה - - -

לא, אין מיפוי. אין מיפוי. בואו נגיד את האמת, לשכות הרווחה ברשויות המקומיות כבר שנים רבות מוזנחות ואין שם בסיס נתונים טוב, ועכשיו זה מתפוצץ לנו בפנים. על הרקע הזה החל מבצע מבורך של משרד הרווחה ופיקוד העורף במסגרתו מתקשרים לעשרות אלפי אנשים מבוגרים, ומגלים דברים שאתם לא מאמינים בכלל – אלפי אנשים שאין להם אוכל ואלפי אנשים שאין להם תרופות, אנשים שהמטפלים הסיעודיים שלהם עזבו אותם. מה זה מישהו שננטש על ידי המטפל הסיעודי שלו? פירוש הדבר שהוא יושב בצרכים שלו כבר כמה ימים.

נידון למוות.

כמה כאלה יש? נמק עם עצמו.

זו המציאות. אנחנו צריכים להשקיע כמה שיותר במיפוי הזה. עכשיו מתקשרים לאנשים שהם זכאי גמלה בביטוח הלאומי. לקחו בסיס נתונים של 300,000 איש של זכאי גמלת נכות, סיעוד וזקנה. אני אומרת לך שגם אנשים שהם לא זכאי גמלה, בימים האלה, במצוקות האלה, הופכים לנזקקים, ואנחנו לא יודעים איפה הם. אני יכולה להגיד שבכל יום מגיעים אלינו פניות של אנשים שזקוקים לדברים בסיסיים כמו אוכל, שאומרים שהם לא אכלו שלושה-ארבעה ימים, והם לא רשומים בשום מקום.

מה עולה, ממה שאת יודעת, בעניין האלימות בתוך המשפחה?

זה חלק מזה. זה חלק מזה. לפעמים האלימות היא - - -

ברור שזה חלק, אבל יש הבדל בין זקנים שכרגע צריכים אוכל והזוגיות בסדר, לבין זה שיש נשים – וגם גברים – שבתוך המשפחה יש אלימות. בגלל שהדיון הוא אלימות במשפחה – הנושא סופר חשוב.

אני אומרת שאין מיפוי, וזה גורף לכל התחומים האלה. אני מסכימה עם חגי שהתחום של אלימות בתוך המשפחה הוא מסובך מאוד, כי הרבה פעמים בן אדם מבוגר מסרב להתלונן, ואז קשה לגשת לזה, זו מילה נגד מילה – האח הזה אומר ככה, לזה, האח הזה אומר ככה. אבל אין את המיפוי של המקומות האלה שהם חשודים שאולי צריך להגיע לביקור בית, אולי צריך לדפוק בדלת. אין מיפוי מספיק טוב, זו האמת. ואני מאחלת לנו שמהמשבר הזה לפחות נצא עם זה שיש מאגר דינמי שמתעדכן, שאנחנו יודעים איפה לבדוק.

הסקר הטלפוני הסתיים?

לא, עשו 60,000 שיחות מתוך 300,000. אני אומרת לכם שגם ה-300,000 זה לא מספיק.

אבל זה גם יפה.

חגי, עלייה משמעותית – תרגום?

אני לא יכול לתת מספרים בגלל שמערכת הנתונים שלנו היא מערכת שמורכב להסיק ממנה, אבל אנחנו מדברים על אותם מושגים שהמשטרה מציגה. אנחנו מדברים על סדר גודל של 17%, 18%, 20% עלייה בפניות אלינו בקשר לאלימות במשפחה בשבועיים האחרונים.

תודה רבה. מיכל חנוך אחדות, אני מבקשת תשובה מהירה: מה קורה עם השיפוי למקלטים, והאם יש תמיכה ייחודית גם כן למרכזי הסיוע?

אני יכולה לדבר על המקלטים. המקלטים קיבלו בשבוע שעבר שיפוי, כמו מסגרות נוספות בתוך המשרד. שיפוי בסכום גלובלי, שחושב על-פי מספר הנשים ומספר הילדים במקלטים, ללא צורך בהבאת חשבוניות או קבלות, שמשמש לכל הצרכים התוספתיים, ההוצאות התוספתיות החריגות שהיו בתקופת הקורונה. את זה ניתן לומר.

אפשר לדעת כמה כל אישה ושני ילדים קיבלו? מפתח.

לא, אני לא יכולה להגיד לגבי אישה וילד, אני יכולה להגיד לגבי המקלטים. בממוצע, הסכום היה 12,000 שקלים עבור חודש וחצי. היו מקלטים שקיבלו 15,000 ויותר, והיה מקלט אחד שקיבל פחות.

זה פחות מ-1,000 שקל עבור כל אישה.

לא כל המקלטים היו מלאים כל הזמן, מכיוון שבתקופת הקורונה, כפי שאת יודעת, השתדלנו מאוד לשים דגש על מניעת הידבקות המונית, אז הקפדנו מאוד שהמקלטים - - -

בסדר, אבל זה סכום מזערי ביותר.

בסופו של דבר הם קיבלו סכום גלובלי שהם יכולים להשתמש בו ללא הבאת קבלות, שהוא בסביבות ה-12,000 פלוס, אפילו 15,000.

זה מכסה גם כן את תגבור הצוותים?

זה יכול לכסות תגבור צוותים, חומרי מיגון, נסיעות, כל מה שקשור להוצאות חריגות שהיו. אני אומר שגם בתקופה, באותו רגע שניגשת – ועוד לפני כן – פעלנו ביחד כדי למצוא מסגרת חלופית ולמנוע הידבקות המונית. אני שמחה להגיד שהיום נפתח, ואני שמחה להגיד שיש פניות, יגיעו פניות, ושעדיין הצורך הזה מאוד מאוד קיים. עם זאת, הגיעו מעל 40,000 פניות שנכנסו למקלטים בתקופה הזאת של החודש האחרון, כך שהמקלטים כן נערכו וכן קיבלו נשים חדשות על-פי הנחיות המשרד.

מיכל, לצערי הרב, אני חושבת – והדברים לא אליך, אלא למי שהחליט שהשיפוי הוא 12,000 שקל עבור חודש וחצי, בעיני זה מבזה. העבודה שנעשית, התגבור שנעשה לצוותים, וההוצאות המיותרות - - -

- - - קיבלו מעל 15,000. אני אומרת כדי לדייק, ה-12,000 היה ממוצע, רובם קיבלו 15,000.

רובם קיבלו 15,000, כאשר מספר הנשים והילדים הוא יותר גבוה כנראה. אבל אפילו, 15,000 מספיק לכסות את הפעילויות שהיו צריכים לעשות לילדים כי הם יושבים במקלט, את חומרי הניקיון ואת התגבור בצוותים? כל זה צריך להיכנס תחת 12,000 שקל? זה מוזר ביותר. תודה, מיכל. אני יודעת שזה לא החלטה שלך, אבל זה מדהים איך האוצר, איך הממשלה מתייחסת למקלטים שעושים את העבודה הנפלאה שהם עושים. המשרד לביטחון פנים, טלי יוגב, הרשות לביטחון קהילתי.

מה שהצעתי קודם, שהמשטרה ושב"ס יגיבו, ואנחנו נגיב אחרונים. אנחנו נגיב אחריהם. אני מציעה שמשטרה ושב"ס יתחילו כחלק מהמשרד.

מי נמצא מהשב"ס? רונית זר מהשב"ס.

שלום לכם.

את אתנו? אם יש משהו פתוח לידך, כמו רדיו, תסגרי בבקשה. גברתי, אני בטוחה ששמעת מקודם את השאלה של חברת הכנסת פנינה תמנו על השחרור של הרוצח של אשתו, מסטוואל.

של מסטוואל. כי התסקיר שלכם לבית המשפט היה מאוד מאוד ברור וחשוב.

אז בואו נשמע, מה נעשה?

שירות המבחן עשה את התסקיר. בואו נעשה סדר. תסקיר הוא של שירות מבחן. תסקיר שמוגש לבית המשפט הוא תסקיר של שירות מבחן, עוד הרבה לפני השלב שמתקיים אצלנו. אנחנו קיבלנו את העצור אלינו ב-4 באוגוסט. הוא שוחרר ב-11 במרץ. אני רוצה להבהיר שלפני שחרורו אנחנו הוצאנו שתי הודעות לקהילה, והקהילה קיבלה את ההודעות. אנחנו וידאנו מול הקהילה שאכן הם קיבלו את ההודעה על השחרור גם ב-16.2 וגם ב-8.3 הוצאנו שוב הודעה והודענו שהוא עומד להשתחרר.

שאלה – הודעתם לאשתו?

ללשכת הרווחה בעיריית חולון. אנחנו לא אמורים להודיע לאישה, אנחנו מודיעים ללשכת הרווחה.

למה לא אמורים להודיע?

הם מודיעים.

ולמשטרה?

למה? לפי חוק נפגעי עבירה, אתם אמורים להודיע לה.

לפי חוק נפגעי עבירה, הקורבן יכולה לקבל את המידע דרך מערכת מנ"ע של המשטרה. אני מניחה שאם יושב שם נציג של המשטרה, הוא בטח יסביר על זה. במהלך החקירה היא מקבלת סיסמה והיא אמורה ליצור קשר ולקבל כל אינפורמציה שהיא - - -

ואם אין לה מחשב בבית? רגע, ואם אין לה מחשב בבית?

אתם יוצאים מנקודת הנחה שכל קורבן יודעת את החוק כמוני?

אבל אני לא יכולה לענות בשם המשטרה. צריך לבדוק עם המשטרה. עד כמה שאני יודעת, המשטרה מתקשרת לקורבנות העבירה, אבל את זה תשאלו את משטרת ישראל.

אבל המשטרה, גברתי היושבת-ראש, טענו בפרסומים שהם לא ידעו על השחרור. ועוד משהו, איך יכול להיות שמפנים – ובמקרה הזה זו אישה עולה חדשה – נשים עולות למערכת מנ"ע? בואו נרד לעם. יש הרבה נשים שאין להן מחשב, ויש הרבה נשים שגם אם יש להן מחשב, הן צריכות להשתמש בילדים בשביל להיכנס למערכת כזאת.

בואי קודם כל נדע אם המשטרה הודיעה. מי יכול לענות? איילת אורנשטיין, ראש מדור נפגעי עבירה. צוהריים טובים. אתם הודעתם למסטוואל?

צוהריים טובים. אני מנועה מלהתייחס למקרה ספציפי. הנושא בבדיקה. כמו כל תיק רצח, לא ניתן להתייחס, בטח לא בפורום הזה.

מה זאת אומרת מנועה? אני לא שואלת מה היה בינה לבין בעלה. אני שואלת על העבודה שלכם. אתם מנועים להתייחס לפרטים על הקורבן - -

לתקשורת הם הפיצו.

- - אבל אני שואלת על עבודת המשטרה, ועל זה אתם לא מנועים. אתם יכולים – וחייבים – לדווח. האם דיווחתם לה שבעלה הולך להשתחרר ושהוא מסוכן?

נתיב הדיווח במקרים כאלה הוא משב"ס לרווחה, ומהרווחה לאישה. זה נתיב הדיווח.

אז לחזור לחגי עכשיו? אז אני צריכה לחזור לחגי, שאמר שאני צריכה לשאול אתכם.

קודם את אומרת שאתם מנועים מלתת פרטים, ועכשיו את אומרת שזה דרך הרווחה, אז תחליטו.

לתקשורת הם לא מנועים, לתקשורת הם נותנים תגובות.

אני אדייק. אני מנועה מלהתייחס לפרטי המקרה, שנמצא עדיין בחקירה.

אני לא רוצה פרטים על המקרה, ואני לא רוצה לדעת איפה הוא רצח אותה ובאיזה מכשיר. אני רוצה לדעת – משטרת ישראל מילאה את החובה שלה לפי חוק נפגעי עבירה? בואי נתחיל מההתחלה, מי מרשויות החוק אמור ליידע את נפגעת העבירה שהאדם האלים והמסוכן הולך להשתחרר – משטרה, שב"ס או רווחה? מי משלושתכם?

אני אשיב. שב"ס מעדכנים את הרווחה, שמעדכנים את האישה. לגבי מנ"ע, ברגע שהאישה מגישה תלונה – וכך קורה בכל תלונה שמוגשת – היא מקבלת את האפשרות לקבל את המידע ממנ"ע לאורך כל ההליך הפלילי.

כלומר את אומרת שהמשטרה לא אמורה בכלל למסור שום דיווח לאישה, הכול מול הרווחה, זה מה שאת אומרת.

הדיווח על השחרור. הדיווח הוא על השחרור.

על השחרור, אנחנו מדברים על השחרור. אנחנו מדברים על השחרור, אנחנו לא נעמיס על המשטרה יותר מדי. גם ככה העבודה שלכם לא משהו בימים האלה, אבל בסדר, זה - - -

אני חלוקה עליך. אנחנו בקשב רב ורציף גם מול אנשים בסיכון, גם נפגעי אלימות במשפחה, אפילו יותר מהשגרה.

אבל הנה, אתם יודעים על מקרה כזה חמור, ואתם אומרים שאתם לא אמורים לתת.

אבל באחת התגובות שלכם אמרתם שלא ידעתם על השחרור שלו, וזה מאוד מעניין.

אין לי אפשרות להתייחס למקרה הספציפי.

למה בתקשורת אתם מתייחסים ופה לא?

מה זה אין לך אפשרות להתייחס? אנחנו רוצים שתתייחסי לדבר הזה. איך את יכולה להתייחס לתקשורת? המשטרה מתייחסת לתקשורת ואומרת - - -

כי שם הדובר מוציא את זה.

המקרה בחקירה. המקרה בחקירה, וכל מקרה רצח נבחן גם בוועדה לבדיקת מקרי רצח בשיתוף עם משרד הרווחה. מטעמים מובנים, זה לא הזמן ולא המקום.

לא, אי אפשר להתקדם ככה, כשהם מתחמקים ממה שנוח להם.

פנינה, הם לא ידעו. הם לא ידעו. אני אומרת לכם, השב"ס לא מודיע להם על השחרורים.

לא, לא על זה. גברתי היושבת-ראש - - -

מי שאמור לעדכן את האישה על השחרור זו לא משטרת ישראל.

השאלה היא לא על הדיווח לאישה כרגע. הם טענו בעיתונות – שלשם הם שולחים בחפץ לב תגובות – שהם לא ידעו שהוא השתחרר.

ברור.

אני רוצה לדעת אם הם ידעו שהוא השתחרר, אם לא, זו התקלה החמורה ביותר.

לא. לא. לא.

זו אחת התקלות, לעניות דעתי.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת. בישיבה הקודמת היא אמרה שהם לא ידעו, ואני אומרת לך, השב"ס לא מודיע להם.

סליחה, שב"ס רוצה להוסיף משהו. שב"ס הודיע על השחרור של האסיר במערכת למשטרת ישראל ב-11.3. אנחנו הודענו. למה השב"ס לא הודיע? שב"ס הודיע, הוא הוציא דיווח על שחרור.

אז אני מבינה שהמשטרה שיקרה לנו. אני רוצה להבין - - -

בואי נדייק. המשטרה אמרה שהשב"ס אמור ליידע את הרווחה, והם מיידעים גם את המשטרה, אבל הרווחה אמורה להודיע לאישה.

לא, לא, לא, שנייה.

לא על זה אנחנו מדברים. חבר הכנסת ינון, אנחנו מדברים על אם המשטרה ידעה שהוא שוחרר, שהפצצה המתקתקת, שהרוצח הזה, בן העוולה, אם הם ידעו שהוא מסתובב ברחוב, אם הם ידעו שהוא השתחרר מהכלא, זו השאלה. אם המשטרה לא ידעה, יש פה תקלה, ואם המשטרה ידעה, עדיין יש פה תקלה. זו השאלה, אם הם ידעו או לא.

חברת הכנסת פנינה, אני רוצה לחזור לאיילת אורנשטיין. אני רוצה תשובה ישירה – הודיעו לכם על שחרורו?

שוב, אני מנועה מלהתייחס למקרה ספציפי.

לא, לא, לא, לא. לפחות תחזרי על התשובה שניתנה לתקשורת. זה לא מתקבל על הדעת. מול הכנסת לא אומרים מנועה מלהתייחס.

אני לא יודעת, אני לא - - - לתקשורת מידע, אבל אני יכולה באופן המקצועי ביותר להשיב שתיק שנמצא בחקירה, אני מנועה מלהתייחס.

לא, זה לא מקצועי. זה לא מקצועי מה שהיא עושה.

סליחה, אני לא רוצה מידע כללי.

הוא נמצא בבחינה, ואני מבקשת להדגיש שהעדכון של האישה צריך להיעשות דרך גורמי הרווחה. מדובר באסיר שריצה את עונשו.

איילת, איילת, אני חושבת שאת מכירה אותי כבר, שאני מבינה בפעם הראשונה את המידע שאת נותנת לי. את כבר אמרת לי שהרווחה הייתה צריכה להודיע, זאת לא השאלה שלי. סליחה, השאלה שלי ברורה מאוד: למה התקשורת מקבלת תשובות, והכנסת עכשיו לא מקבלת? או שיידעו אתכם – השב"ס אומר שיידע אתכם – או שאת לא רוצה להתייחס. אז אני מבינה שכנראה התאקל נמצא אצלכם, ידעתם - - -

התשובה - - -

שנייה, אני אמשיך את דבריי. את רוצה להגיד לי שמה שאני אומרת לא נכון? אז תתייחסי, אל תגידי לי מנועה מלהתייחס. הדבר השני, ישבתם אצלי בדיון ואמרתם שאתם עוקבים אחרי הנשים שנמצאות בסיכון גבוה. אם הייתה חוות דעת שהאישה הזאת נמצאת בסיכון גבוה, אתם קיבלתם את ההודעה שהוא השתחרר, הרווחה קיבלה את ההודעה שהוא השתחרר. אני שאלתי אתכם בפעם הקודמת כמה נשים נמצאות בסיכון גבוה, ולא נתתם לי תשובה, אז אני רוצה עכשיו קודם כל לדעת: קיבלתם הודעה על שחרורו? האם טיפלתם בנושא הזה? האם הכנסתם את האישה למעגל הנשים שבסיכון גבוה, שאתם טוענים שאתם עוקבים אחריהן? אלה שלוש השאלות, ואני רוצה תשובה. אם אין לך תשובה, תגידי לי אני לא נותנת לך תשובה, ובזה זה יסתיים. לא להסתובב סביב זה.

אני אשיב לוועדה בצורה מסודרת ככל שיותר לי בהמשך. כרגע זה מקרה שנמצא בחקירה ובבחינה, לכן אני לא יכולה למסור פרטים. שלא ישתמע שאני מסתירה איזשהו מידע. התיק נמצא בחקירה או בבחינה, ולכן זה לא הזמן למסור. אני לא יכולה להתייחס להודעות שנמסרו לתקשורת.

מילא היינו מבקשים פרטים על החקירה, לא ביקשנו בכלל פרטים על החקירה, ביקשנו לדעת אם ידעתם או לא. ההתחמקות הזאת לא מוסיפה לכם כבוד. אני אומרת לך, ההתחמקות הזו היא בעיקר זלזול. כמי שמייצגים את הציבור, זה זלזול בציבור הנשים שנמצאות כרגע בסיכון. זה זלזול בתפקיד שלנו לפקח על הרשות המבצעת, שאתם חלק ממנה. בעיניי, זו פשוט התחמקות. בזמן שאנחנו פונים לאחרים, היא יכולה בינתיים לברר ולמסור לנו תשובה: ידעתם או לא ידעתם?

אני יכולה להשיב באופן כללי שכאשר אנחנו מקבלים מידע משב"ס על אסיר מסוכן שמשתחרר, מתבצעת פעילות על פי היכולת והצורך בעניין האישה על ידי התחנה המקומית. למקרה הספציפי, לצערי, אני מנועה להתייחס - - -

כלומר, אתם בדרך כלל אתם מקבלים את המידע הזה משב"ס אצל כל אחד שהוא מסוכן, כן? אתם מקבלים את המידע מהשב"ס בדרך כלל?

מועבר מידע משב"ס לגבי אסירים שמשחררים והם מסוכנים - - -

הבנתי. כלומר, מה שהיא אומרת, שמועבר. השב"ס אמרו שהם העבירו, רק שהמשטרה לא טיפלה.

בדיוק.

זה לא מה שאני אומרת.

זה מה שאנחנו מבינים.

סליחה, אסור לך להתערב - - -

למה אתם מתווכחים? אנחנו נבין מה שאנחנו מבינים, והיא תגיד מה שהיא אומרת.

אם את רוצה שנבין אחרת, תעני על השאלות ששואלים אותך. אבל אם את רוצה שאנחנו נבין מה שאנחנו מבינים, אז תעזבי אותנו. תעני מה שאת רוצה בכלליות, אנחנו נענה בפרטים.

אני רוצה לקבל דיווח לעיני הוועדה. אם את לא רוצה להתייחס בציבור, אני רוצה לקבל דיווח על השאלה המהותית אם קיבלתם מידע מהשב"ס על השחרור, מה נעשה במקרה הספציפי. עוד משהו שאני רוצה לדעת, בנושא של האזיק האלקטרוני. אני מבינה שהרחבתם את הסמכויות. חבל שהניסיון שלנו אז לחוקק את החוק של האזיק האלקטרוני – הצעת החוק שלי, שעברה בקריאה טרומית, עדיין תקועה. אני רואה שאתם יכולים לטפל בעניין שחרור האסירים עם אזיק אלקטרוני. האם האסירים שנמצאים על עבירות אלימות, על כל סוגיה, מוחרגים מהשחרור הזה בצורה הכי ברורה? הבנתי שהייתה החרגה להם בשחרורים כדי לדלל את הצפיפות בבתי הסוהר. האם היו שחרורים של אנשים שישבו על עבירות אלימות, או שהוא יהיה עם האזיק האלקטרוני?

היציאות שהיו, המיוחדות, לשחרור של חודש ימים עד לשחרור המלא לא כללו אסירי אלמ"ב. אסיר שהורשע בעבירה של אלימות - - -

את זה ידעתי. השאלה בעניין האזיק האלקטרוני – הם גם מוחרגים מזה?

אם יש עצירים - - -

האם יוציאו אנשים - - -

נמצאת פה הממונה על היחידה לאיזוק אלקטרוני, היא יכולה להשיב.

שלום רב. יש ביחידה לפיקוח אלקטרוני גם עצורים על אלימות במשפחה. אני לא יכולה להגיד שכל אסיר שעצור בגין אלימות במשפחה משתחרר עם אזיק, אבל בפירוש יש גם ביחידה לפיקוח אלקטרוני עצורים ואסירים עם אזיק אלקטרוני. זה נותן לנו אינדיקציה בכל רגע נתון אם הם עוזבים את הבית. זה בהנחה שהם מורחקים.

מה זאת אומרת אם הם עוזבים את הבית? אתם שולחים אותם לבית? איזה בית? איפה שנמצאת האישה שסבלה מאלימות, אבל עם אזיקון? אני רוצה להבין.

אם אנחנו מדברים על אסירים שמשתחררים בוועדת שחרורים, לא כל אסיר על אלימות במשפחה משתחרר עם אזיק אלקטרוני. לא כולם מגיעים אלינו.

אני יודעת. אלה שמשתחררים עם אזיק - - -

מי שעם צו של שופט. מי שמגיע אלינו נמצא בפיקוח.

לא הבנתי. אז מי עם אזיק, ומי לא כשמדובר על אלימות במשפחה?

מי שמתאים זה לפי המלצה של הרשות לשיקום האסיר. הרשות לשיקום האסיר, במסגרת התכנית שהיא בונה לנושא השחרור, ממליצה אם הוא יהיה עם אזיק אלקטרוני או לא יהיה עם אזיק.

על פי מה? על פי חומרת העבירה שהוא ישב עליה, אם הוא כבר לקח סכין וניסה לדקור אותה, לדוגמה?

אני רוצה לקבל תשובה עכשיו על הרחבת עניין האזיקים האלקטרוניים. ההרחבה הזו היא לא אסיר שסיים את תקופת הישיבה שלו ולא עבר שיקום בתוך בית הסוהר ולא כלום. אתם משחררים כדי לדלל. בקשר לאלה, ה-250 הנוספים שיקבלו עכשיו, איך אתם תפעלו?

בואו נבהיר את סוגית השחרור. היה שחרור מיוחד לתקופה של הקורונה. בתקופה הזו של הקורונה היה שחרור מיוחד של חודש ימים לפני השחרור המלא. בשחרור המיוחד הזה לא שוחררו אסירי האלימות במשפחה בשום מקרה, גם לא אסירים על עבירות מין ולא אסירים שיכולים להיות בעייתיים למשפחה. במסגרת שחרור רגיל, יש שתי אופציות של שחרור - - -

לא, אני מדברת על שחרורי קורונה, מה שנקרא.

שחרורי קורונה – לא שוחרר אף אסיר על אלימות במשפחה, או שיש חשש לאלימות במשפחה.

והשחרורים הרגילים, מי אזיקון אלקטרוני? באמת.

לא, לא, לא. אי אפשר עכשיו להיכנס ולפרוש את כל המשנה של - - -

לא שב"ס משחרר. מי שמשחרר זו ועדת שחרורים או בית משפט. שב"ס רק מוציא לפועל את השחרור. ההחלטה על השחרור היא לא של שב"ס. יכול להיות שוועדת שחרורים תמצא לנכון לשחרר אסיר על אלימות במשפחה, שזה דבר די נדיר יחסית. לרוב, מי שישוחרר דרך ועדת שחרורים – לרוב – הוא אסיר שעבר טיפול מאוד אינטנסיבי.

בגלל זה אני שאלתי, תודה. לכן אני אמרתי שאני יודעת שזה לא שחרור רגיל, כי בשחרור רגיל צריך שיקום לפני היציאה, ופה זה לא המצב. שחרור רגיל, אף אחד לא יכול לעצור אותו.

צריך לקיים תהליך מאוד אינטנסיבי במחלקות טיפוליות אצלנו. יש לנו פה ארבע מחלקות טיפוליות. הטיפול שלנו הוא ארוך מאוד, למעלה משנה של טיפול מאוד אינטנסיבי, עם קבוצות לפני ועם טיפול אחר כך. - - -הפנייה לגורמים. אין שחרור - - -

בסדר, תודה רבה. תודה. אני חייבת להתקדם.

אני חייבת להגיד לך, במיוחד על השיקום, שגם בשוטף, רוב אסירי האלימות במשפחה כנראה לא עוברים שיקום. זה נכון גם בקורונה, וזה נכון גם עכשיו.

זה חשוב שייאמר לפרוטוקול. דברי למיקרופון, זה מאוד חשוב.

חברים, לא. אני בדיון חירום, לא בדיון שיפרוש עכשיו את כל המצב הרגיל.

את יודעת מה הבעיה? הבעיה היא שרצח הוא רצח גם בשגרה וגם בחירום.

אני לא ידעתי את זה?

אני יודעת שאת יודעת את זה, אבל בסוף זה משליך.

בואי נתקדם. אנחנו רוצים לנסות כמה שאפשר להקל על הנשים במצב הקיים. עכשיו לא נתחיל לשנות מדיניות שהיא קבועה לימים רגילים. ברור שעושים את זה כל הזמן. עכשיו צריך למצוא פתרונות לנשים שנמצאות בסיכון. אני רוצה לתת לארגון משפחות נרצחים ונרצחות. עורכת דין רותי אלדר. את אתנו?

היו"ר על הקו, לרה צינמן.

לרה, את אתנו? בבקשה.

כן, אני אתכם. אני רוצה להתחבר לכל מה שנאמר פה לגבי הביקורת על השב"ס והמשטרה, והפלונטר שקיים לגבי נפגעי עבירה בקשר ביניהם. נאמר כאן שהיה קוד מנ"ע לנפגעת העבירה, אבל אפילו מניסיון עם קורבנות רצח, אני יודעת כמה משפחות מתקשות בשימוש במערכת מנ"ע, ועוד כמה וכמה כשמדובר בנפגעת באלימות במשפחה. אני בטוחה שלא היה לה שמץ של מושג על זה שהיא חתמה על הטופס לשימוש במערכת מנ"ע, לא השתמשה בה אף פעם. זה שהשב"ס והמשטרה סומכים על זה שנפגעת עבירה תקבל את המידע הזה, זה פשוט בלתי סביר.

אני רוצה להתייחס גם לנושא של שחרור מינהלי. אני הייתי בדיון בוועדת הפנים כשהוחלט על שחרור מינהלי, וכאבתי את הסוגיה הזאת מאוד. נאמר בקלי קלות: אסירים עד ארבע שנות מאסר – אומנם החריגו רוצחים עם תקופות מאסר ארוכות יותר, אבל הנה, עובדה ששחרור מינהלי גרם לרצח. בשחרור מינהלי הוא לא נעמד בפני ועדת שחרורים, לא עבר בדיקת מסוכנות, לא הוצא שום מעקב, שום טיפול בכלא. פצצה מתקתקת שוחררה לבית ולרצח. אני חושבת שהמשרד לביטחון פנים והשב"ס צריכים לשקול לבדוק מיהם האסירים ששוחררו כבר שחרור מינהלי, אולי עוד פצצות מתקתקות שהורשעו בעבירות אלמ"ב שוחררו.

אומנם זו הצעת חוק שהצענו כבר בכנסת ה-20, אנחנו מציעים מעקב אחרי מורשעים שמשתחררים, והם לא ריצו את העונש. למה הוא קיים רק לגבי עברייני מין? זה נשגב מבינתנו. למה רק הם נחשבים למסוכנים ולרצידיוויסטים, ואלה שהורשעו על אלימות במשפחה ורוצחים הם אנשים נחמדים, אפשר לשחרר אותם, לא לעקוב, לא לפקח ולא לטפל? הכאב הוא גדול מאוד על המשפחה והילדים. אנחנו מכירים כל כך הרבה יתומים. מאות יתומי רצח שלא זוכים לקמצוץ של אותו מעמד וטיפול שזוכים לו יתומי צה"ל, יתומי פעולות איבה. אנחנו אחרי יום הזיכרון, והיתומים האלה לא מרגישים שהם זוכים לאיזשהו מעמד וסיוע מהמדינה. את זה גם כן יש לשאול.

תודה לרה. אני רוצה לתת למאיה הרצברג אלון מלשכת עורכי הדין. אחריה, פאר לי ממנוע לשינוי חברתי.

גברתי, רק הערה, אולי הצעה לדיון הבא. אני חושבת שעלינו פה על פרצה שהיא מאוד משמעותית לגבי נשים שלא מבינות עברית, או שמבחינה כלכלית אין להם מחשבים, על מנ"ע. אי אפשר לצפות מאישה שהיא תשב בכל יום על מערכת מנ"ע ותבדוק.

אוקיי. בבקשה מאיה.

שלום לכם. בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אני רציתי לעדכן לגבי הפעולות שנעשו בלשכת עורכי הדין כדי לסייע ולהפחית את האלימות במשפחה בתקופה הזאת. כמובן שהעובדה שמרכזי הקשר לא פעילים ולא מתקיימים מפגשים בין ילדים להורים בתקופה הזאת לא מקלה על רמת המתח במשפחות, והיינו שמחים שמרכזי הקשר יחזרו לפעילות – לא מקוונות, אלא פעילות אמיתית – במהרה. בנוסף לזה, רציתי לעדכן שאנחנו קידמנו אפשרות לפתוח תיקי יישוב סכסוך באופן מקוון בתקופה הזאת לצורך הליכים - - -

סליחה, אני לא שומעת אותך טוב. מה פיתחתם? מה קידמתם?

אני אומרת שבגלל שמערכת בתי המשפט נכנסה למתכונת חירום, לשכת עורכי הדין פעלה לאפשר פתיחת הליכי יישוב סכסוך בין בני זוג לצורך הליכים דחופים באופן מקוון. הדבר הזה התאפשר כבר בתחילת המשבר. בנוסף לזה, אנחנו פעלנו כדי לאפשר גם בתקופת הסגר העברת קטינים בין הורים בזמני השהות שלהם גם כאשר היו הוראות סגר מלאות. בנוסף, הקמנו קו חם של עורכי דין לדיני משפחה שזמינים חמישה ימים בשבוע לכל פנייה של כל אזרח או אזרחית בכל נושא דחוף בדיני משפחה, לרבות אלימות במשפחה. הקו הזה פעיל לאורך כל התקופה במטרה לסייע, לתת אוזן קשבת וייעוץ ראשוני לאנשים שנפגעים מאלימות במשפחה.

אני רוצה להזכיר בדיון הזה שאלימות במשפחה כוללת גם אלימות נגד נשים, קטינים, קשישים וגברים. אנחנו מקבלים מכולם פניות בנושאים האלה. הדבר האחרון שרציתי לעדכן, שאנחנו זיהינו שיקשה מאוד על ההישרדות בתקופה הזאת למשפחות שנמצאות במצב של אם יחידנית או במצב של פירוד, וזה העניין של ביטוח לאומי, שלא מאפשר לקבל גם קצבת מזונות וקצבת חל"ת, קצבת אבטלה, לאימהות שזכאיות לקבל קצבת מזונות וגם קצבת חל"ת, שהוצאו לחל"ת. הן צריכות לבחור את אחת הקצבאות.

אנחנו מכירות את הבעיה.

הדבר הזה כרגע נמצא ביוזמת חקיקה כדי לאפשר חריג בתקופת הקורונה, שאימהות לא יצטרכו לבחור בין הקצבאות, אלא יוכלו לקבל את שתיהן.

גברתי, אנחנו מכירות את הבעיה, וכבר הייתה המלצה של הוועדה בנושא לשינוי חקיקתי, שנשלחה גם לשר וגם לביטוח הלאומי וגם לראש הממשלה.

יש כבר הצעת חוק כזו, והיא בשלבים מתקדמים.

אני יודעת. תודה. אני רוצה לשאול שאלה אחת: את מדברת על קו סיוע. יש לכם נתונים כמה פניות היו לכם?

לא. מאחר וקיבלתי הזמנה לדיון הזה ביום שישי, לא הספקתי לקבל נתונים, אבל אני מוכנה לבדוק ולהעביר לגברתי את הנתונים לגבי מספר הפניות.

ואולי עם פילוח של סוג הפניות. תודה לך גברתי. אני רוצה לתת לפאר לי שחר ממנוע לשינוי חברתי.

אני מייצגת את מועצת נשים לביטחון אזרחי. קודם כל, כמה תשובות לדברים שאתם שאלתם בוועדה. כבוד יושבת-הראש, עאידה סולימאן, את ביקשת נתון לגבי העלייה במספר מקרי האלימות מחגי מויאל. לפי הנתונים של המשרד לביטחון פנים, חלה עלייה של 31% מאז תחילת משבר הקורונה ועד היום באלימות במשפחה. זה מתקרב ל-6,000 מקרים של אלימות במשפחה. כאן אנחנו לא כוללים את האלימות ואת סכסוכי השכנים, ששם חלה עלייה של 90%. כלומר, אנחנו מדברים על מספרים שלא היינו עדים להם קודם.

צריך להיות גם זהירות בדיבורים שלנו, כי אלה התלונות שהגיעו למשטרה, זה לא מה שנמצא באמת בשטח. בשטח זה הרבה יותר.

זה נכון. אני מדברת רק על ההודעות של המשרד לביטחון פנים על הנתונים שהגיעו אליהם. אנחנו צריכים להדגיש, כשאנחנו מדברים על המקרים הקשים האלה, של נשים שבורחות על נפשן – הגיעו למנל"א, הארגון שאני עובדת אתו, המועצה שאני עובדת אתה, וגם אליי אישית, מקרים של נשים שברחו על נפשן מהבית, התקשרו למוסדות כדי שיקבלו אותן, ואמרו להן: רגע, אתן צריכות קודם כל בידוד של שבועיים. אז היום אומרים לנו שמהיום יפעל מקום שיקלוט רק את הנשים האלה, זה ייקרא מלון קורונה. כמה מקומות יש שם? כמה אנשים יהיו שם? האם תהיה שם הגנה מספקת על אותן נשים שמגיעות לשם? מה המידע שמועבר לציבור, כי חוץ מאשר הידיעה בוועדה על פתיחת המקום הזה, עד כמה זה ידוע לאותן נשים שנמצאות בבתיהן בסכנת מוות לא אחת, שקיים כזה מקום שהן יכולות להגיע אליו?

פאר לי, אני חושבת שנשים כאלה שמחפשות מקום יפנו לארגוני נשים או ללשכות רווחה, ואלה כן יודעים.

הנשים האלה פנו, אבל אמרו להן אין לנו מקום לתת לכן. אין לנו תשובה, בגלל שמדובר בימי קורונה, אי אפשר לקלוט אתכם במקלטים. עכשיו תלכו לחפש את עצמכן, תלכו למצוא מה לעשות. זה מה שהן קיבלו, לכן הן הגיעו אלינו, הן לא ידעו מה לעשות עם זה. אני רוצה להגיע לדבר נוסף. אחד הדברים שנראו בעקבות רצח כרמלה בוחבוט בשנת 1995 היה שברגע ששכן יודע על איזושהי סכנה, לא על קיום פשע – החוק היום מחייב להודיע ברגע שקיים פשע. ברגע שאתה יודע על חשש, ההמלצה אז הייתה להודיע לרשויות. זה לא נחקק בחוק, ולכן זה לא נעשה. אם היו מחייבים את כל האנשים סביב - - -

לא, לא. פאר, אל תפתחי עכשיו דיון שהוא בימים הרגילים. בואי נתמקד במצב הקיים, כי יש לי הרבה מה להגיד על זה, לתת לכל אדם לדווח על חששות שיש לו על השכנים. יש דיון רחב מאוד אם הנשים אחראיות על עצמן, אם יש להם את הזכות שלא יקבעו להן דברים, זה דיון פילוסופי.

שאלה נוספת שעולה בקשר לשיפוי למקלטים לנשים מוכות, ובזה אני מעבירה את ההודעה, הרצון של רות רזניק, שרוצה לדעת מה נעשה עם 50 מיליון שקל שאמרו שיוקצו למקלטים לנשים מוכות. מה עלה בגורל הסכום הזה?

לא נאמר 50 מיליון. אתם דוחפים אותי עכשיו להיות המגינה, הדוברת של הממשלה, דבר שאני ממש לא עושה. 50 מיליון היו צריכים להיות מוקצים לא למקלטים, אלא לתכנית לאומית למאבק באלימות במשפחה. לצערי הרב, הם לא הוקצו כולם.

אז הנה, קיבלנו תשובה. אז קיבלנו תשובה, לא הוקצו. צריך לבוא אליהם בפנייה: איפה הכסף הזה?

לא הוקצו כולם. כולם. כולם. כלומר, היו הקצאות שאנחנו לא מרוצות מהן.

דבר אחרון, בקשר למה שאתן העליתן, להודיע לנשים שנמצאות בסכנת רצח שבעליהן משתחררים, שההודעה הראשונה חייבת להינתן לאישה, רק אחר כך למשטרה, למשרד הרווחה, למי שלא יהיה.

צודקת. את צודקת לגמרי. לכן לא ברור למה להערים קשיים בכל השרשרת הזאת, זה הדבר הראשון שהיה צריך לעדכן אותה.

למה להציק להם? למה להציק להם? הם באמת עסוקים מדי. זהו, מה שהיה לי לומר לעכשיו. תודה.

תודה רבה. אורית סוליציאנו, את עדיין אתנו? בבקשה.

אני יכולה להגיד משהו כהערת ביניים? אני רוצה להצדיע לכל הנשים האלה שנמצאות כל הזמן בוועדות בנושאים האלה ובכל זירה ציבורית. זה לא מובן מאליו. אני רואה אותן, וזה מדהים בעיני.

אוקיי. זאת הייתה הערת הביניים האחרונה שלך, לא? בבקשה אורית.

אני רציתי להציף שתי בעיות, דווקא מהאוכלוסייה החרדית והערבית. כשמרכזי הסיוע שלנו מטפלים בתחום האלימות במשפחה, ממש מקרים קונקרטיים, בין אם אלה ימי קורונה ובין בימים רגילים, אבל בתקופת הקורונה הצורך הזה זועק. משפחות עם הרבה מאוד ילדים – היה לנו עכשיו מקרה בחברה הבדואית, אישה עם שמונה ילדים, וגם משפחות חרדיות עם הרבה מאוד ילדים, שיש בעל אלים בתוך הבית, הן לא יכולות להגיע עם כל הילדים האלו למקלטים, זה לא ריאלי וזה לא מצליח. אחד מהדברים שעלו מהשטח, אם המשטרה יכולה להרחיק את הבעל הפוגע בתקופה הזו, כי זה פשוט מצב בלתי אפשרי, אי אפשר להוציא כל כך הרבה ילדים מהבית. גם המקלט שויצ"ו פתחו, אני מתארת לעצמי שהוא לא יכול לקבל משפחות, בין אם בדואיות ובין אם חרדיות, שלא ירצו בהכרח להגיע לשם עם כל כך הרבה ילדים.

אבל המדינה יכלה להחזיק 200 דירות או 100 דירות. בזמנו עלה, גברתי היושבת-ראש, הצורך שהמדינה תיקח דיור ציבורי, כ-100 דירות - - -

מה זה דיור ציבורי? שנייה.

רגע, עאידה. בסוף לא כולן יכולות להגיע למקלט. דיברנו על זה בהקשר של אימהות למתבגרים, ואנחנו יודעים שיש את הבעיה הזה. אם הן לא יכולות להגיע למקלט, שהמדינה תיקח דירה ותיתן לנשים – אם זה מרובות ילדים, לנשים שלא יכולות - - -

לא, לא, לא. האישה והילדים יישארו בבית, והגבר האלים יוצא או למלונית של קורונה - - -

באמת? וזה יכול להיות בכפר ערבי? תגידי לי אם זה אפשרי. הוא לא יחזור? זו לא תהיה סכנה?

אפשרי. אפשרי. אפשרי. אם שמים - - -

ואם האישה אומרת אני לא נשארת פה? היא אומרת: אני רוצה לצאת מפה.

למה את מתווכחת עם - - -

כי אני חושבת שצריך לאפשר את זה. אי אפשר להגיד שאם אין מקום במקלט, אין פתרון. שיביאו להן דירות של הדיור הציבורי.

אבל לא מדובר על כך שאין מקום במקלט. מדובר על כך שלא מקבלים עם שמונה ילדים, עם שבעה ילדים. אז משאירים אותה בבית ומכניסים אותו לבידוד.

זה במקרה שהיא יכולה להישאר, אבל יש מקרים שהיא לא יכולה. אנחנו לא מתווכחות, אנחנו מפרות את הדיון. אני אומרת לך, זה במקרים שהיא לא יכולה להישאר בבית. יש נשים - - -

אוקיי. זה אחד מהפתרונות. בבקשה, אורית.

אני מעלה דברים שעולים אצלנו בשטח, ואני רוצה לקבל תשובה, כי הדבר הזה בתקופת הקורונה הופך להיות בלתי נסבל. אומנם יש יותר הקלות היום, אבל יש פניות למרכזי הסיוע שלנו. יש עלייה גדולה גם במרכז של הנשים הדתיות, גם נשים נגד אלימות שנמצאות עכשיו בישיבה, גם על אלימות במשפחה וגם על אלימות מינית. אני מתייחסת לנושא של אלימות במשפחה ולמצוקה שאנחנו מרגישות, שהדברים האלה ילכו ויחריפו, ואני לא יודעת לאן הם יגיעו. אז כדי שלא יהיה דיון מה קרה כשמישהי נרצחה, האם המשטרה יכולה להוציא צווי הרחקה מידיים כשהגבר הוא אלים ואי אפשר במשפחות מרובות ילדים להוציא אותם? זאת שאלה לטווח המידי, וברור שעולה ביתר שאת לטווח הארוך להקים מקלטים או למצוא פתרונות ייעודיים למשפחות מרובות ילדים שלא ילכו לשום מקום. בחברה הבדואית, לאן הם ילכו? הם לא ילכו לשום מקום.

אגב, בתקופת קורונה אמר חגי שיש מלוניות. המלוניות האלה לא נותנות לכם מענה?

בגלל זה שאלתי אם הם יודעים עליהם.

לא קיבלנו על זה תשובה. הרי יש מלוניות, לפי מה שאמר חגי בתחילת דבריו, שלשם מפנים את הנשים עם הילדים שלהן. השאלה אם אתם מודעים לזה, או לא מודעים לזה? את שומעת?

קשה לי לשמוע. עוד פעם.

אמר חגי בתחילת הדיון שיש מלוניות שמיועדות לתקופת הקורונה. האם אתן מודעות לזה? האם הארגונים מודעים לזה? האם מפנים לשם?

ברור, אבל אישה בדואית כזו לא תלך למלון קורונה. אז במקרה הספציפי אני חייבת לציין שהיה פתרון לטובת משטרת ישראל, שפשוט שמו שמירה ליד הבית. הפתרון צריך להיות לאפשר לה מקום שהיא תוכל - - -

זה גם לא הכי נעים לאישה, שתהיה לה שמירה ליד הבית. זה לא הפתרון.

זה פתרון נקודתי, זה לא פתרון שיכול להחזיק. ובחברה החרדית, ללכת למלון רגיל עם כל כך הרבה ילדים, זה לא היה מעשי. לכן אני שואלת אם אפשר - - -

ראינו את הפתרונות שם. אם הם באמת נתנו לזה פתרון – ראינו את הפתרונות של מבודדי קורונה מהמגזר החרדי שכן הלכו עם מספר רב של ילדים והשתדלו לדאוג לצרכים שלהם. באוכלוסייה הבדואית, באמת שאני לא יודע לענות אם הם יעשו את זה או לא, אבל במגזר החרדי ראינו את הפתרונות האלה שהיו בקורונה, משפחה שזקוקה לבידוד. לכן אני חושב שאם ייתנו את המענה שם, אנחנו יכולים להיות יחסית רגועים. המענה הכי טוב, כמו שאמרה היושבת-ראש, זה להוציא את הבעל. זה הדבר הכי טוב.

עוד מעט יגידו לנו שהמענה הכי טוב זה להיות אישה שמביאה רק שני ילדים.

תעשו לי טובה, בואו נתקדם. זה לא הולך לשום מקום. להתווכח עכשיו מה האישה תחליט באותו רגע – צריך לתת לה כמה אופציות. בינתיים אנחנו בודקים איזה אופציות קיימות. אני אומרת לכם, לנשים קשה לצאת כאשר הן בעצמן חולות קורונה, יש חלק מהנשים שקשה להן להיות מבודדות מחוץ לבית. אני בעצמי טיפלתי במקרים כאלה. להגיד על אלימות באמצע הקורונה שהיא תצא, זה יקשה עליה יותר. צריך לתת את כל האופציות ואת כל האפשרויות ולמצוא מה מתאים ביותר למקרה הספציפי. ואת זה לא עושים בכנסת. אנחנו לא נבחר מה יותר טוב, אבל אנחנו צריכות לדאוג שהגורמים המקצועיים ייתנו את כל הפתרונות האפשריים. יאפשרו מתן וריאציות שונות של פתרונות. לצערי הרב, עד עכשיו אני לא שמעתי. חודש וחצי היו צריכים לטפל בהקמת מקלט, אבל לפתוח בתי מלון כדי לקבל אנשים שחוזרים מחו"ל – יכלו לעשות את זה בן רגע. בן רגע עשו את זה. אבל לפתוח מקלט קורונה לקח חודש וחצי. חודש וחצי לקח.

חברת הכנסת עאידה תומא, אני יכולה להגיד?

שנייה מיכל, אני לא ביקשתי תגובה. מותר לי לפעמים גם כן להתעצבן ולהגיד משהו מתוך הלב. מותר לפעמים. כי אנחנו חושבים שהבירוקרטיה שסובבת את הפתרונות – לא מבינים שהבירוקרטיה הזו גורמת לעוד סבל ועוד סבל מתמשך בלי פתרונות. אני רוצה לשאול את חגי שאלה. לפני שבועיים, כשקיימנו את הדיון על האלימות, אנחנו דיברנו על פתרונות ועל המצב של הנשים בנגב, במיוחד כאשר המשטרה הגיעה ואמרה שיש עליה של כ-60% שם. להבדיל מכל המקומות, שם הייתה עלייה שכבר רשומה אצל המשטרה בענייני אלימות. היום, בנוסף למצב הזה, יש מצב שבחורה וברהט יש התפרצות של המגיפה של הקורונה. בחורה יש את אחוז ההדבקה הכי גדול במדינה מתחילת המשבר עד היום. יש מעל 120 מקרים של חולים או מודבקים. האם קיימתם איזשהו דיון חירום שאוסף את שני הנתונים האלה ואומר איך אנחנו מתכוננים למצב כזה? נתון של עלייה באלימות ונתון של עלייה בהדבקה?

לא, אם לומר את האמת, לא קיימנו דיון ספציפי בנושא של היישובים הבדואיים עם הקורונה. ההיערכות שלנו היא היערכות כללית, היא נותנת מענה גם לאוכלוסייה הבדואית בנגב וגם לאחרים. אבל לא מיקדנו - - -

אתה יודע שזה לא נותן מענה. אתה יודע טוב מכולם, כי אני יודעת מה אתה יודע על החברה הערבית. ואני יודעת איך אתה עובד, ואתה יודע שזה לא עונה. אתה יודע ששם צריך היערכות מיוחדת. אני עכשיו פונה למשרד ומבקשת קיום דיון חירום במשרד הרווחה שיענה על הנושא של מצב הקורונה ומצב הרווחה בקשר לאלימות, אבל גם לנושאים אחרים והיערכות מיוחדת. בזמן שהמדינה יוצאת מהסגר, יש מוקד של התפרצות קורונה שמסכן את חיי בני האדם, ואתם חייבים להיערך בהתאם. היום אני פונה גם לשר וגם למנכ"ל בנושא הזה. אני רוצה לתת לנטע לוי מ"איתך-מעכי". בבקשה גברתי.

תודה עאידה. אני רוצה להעלות שתי נקודות, קודם כל, בהמשך הדברים של לרה, בשם קואליציית האקדח על שולחן המטבח. אחת שעלתה בדיון לפני כשבועיים על הנושא של העברת המידע בין משרד הרווחה לרשויות למתן רישיונות הנשק. האם מתקיים מעבר המידע הזה? כי אנחנו לא הצלחנו לקבל מידע על כך. זאת סוגיה שנראית משמעותית. הדבר הנוסף שעבר תזכיר חוק, בעניין הארכה אוטומטית של רישיונות. רלה הביעה בפני משרד המשפטים את החשש מפני הארכת הרישיונות האוטומטית בעניין של רישיונות של כלי נשק. אנחנו נשמח מאוד לקבל מענה על זה כדי למנוע את ההארכה האוטומטית.

נושא שני, נושא היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. בעקבות הבג"ץ והחזרה של כל המגזר הציבורי לעבודה, היועצות חזרו לעבודה, אבל עדיין לא נכללות במסגרת הדיונים על תכניות ההיערכות לחזרה לשגרה ברשויות המקומיות. המידע הוא מתוך האיגוד של היועצות. זה משהו שנדרש לו מענה ממשרד הפנים.

עד כמה שידוע לי בעניין היועצות, הן יכולות להצטרף לכל דיון שקיים בתוך המועצה.

הן צריכות להיות נשים מספיק חזקות בשביל לדרוש את זה.

היועצות אומרת שמה שקרה, מכיוון שהן לא הוגדרו כעובדות חיוניות והוחזרו רק בשבוע שעבר, כשבפועל בהרבה רשויות לא הוחזרו עד עכשיו, הן לא שותפו, וזה בניגוד לחובה הסטטוטורית. זאת אומרת שכרגע שיועצת שהיא מאוד אקטיבית דורשת שהיא כן תיכלל ולתת את האינפוט שלה, אבל זה ידרוש ממנה פעולה אקטיבית אסרטיבית במיוחד, וחובת ההיוועצות אתה היא חובה סטטוטורית. היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות זה אחד המנגנונים למניעת אלימות כלפי נשים ברשויות. שוב, כאן עולה העניין שהן תפקיד חיוני בשעת שגרה וחירום.

תודה. רינת חכים, את אתנו?

רינת איננה, אבל אני מייצגת את מרכז המועצות האזוריות, הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי.

יש משהו שרצית להעלות?

לא. אני רוצה לחזק את דבריה של נטע. אנחנו נצטרך עזרה, לא כל המועצות האזוריות - - -

אנחנו נפנה בעניין. אנחנו נפנה בעניין. בזמנו פנינו בעניין העובדים הסוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים, וזה עזר והזיז את המערכת. הם הוחרגו והוחזרו לעבודה. אנחנו נטפל גם בזה.

אני מודה לך מאוד. תודה.

תודה. מא.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים, שרי?

נעים מאוד, שרי, אני מנהלת את המחלקה הפסיכו-סוציאלית בארגון א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט. אני רוצה להביא לדיון אוכלוסייה נוספת, שקופה ומודרת, שלא התייחסנו אליה עד עכשיו, אלו הנשים מבקשות המקלט. אנחנו בא.ס.ף רואות בשבועות האחרונים עלייה דרמטית בפניות של נשים בעקבות אלימות במשפחה. אני יכולה להגיד שזה מה שאני מתעסקת בו הרבה מהזמן, כולל הוצאה של נשים למקלט. אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים: השירות היחיד שפתוח לנשים מבקשות מקלט בהקשר של אלימות זה מקלטים לנשים מוכות. תחנות למניעת אלימות במשפחה לא פתוחות עבורן, השירותים, גם הקו השקט, לא מונגש שפתית עבורן. אני רוצה להגיד שלא יכולה להיות מציאות שבה הפתרון היחיד לאישה שסובלת מאלימות הוא יציאה למקלט. יש צורך דחוף לפתח מענים בתוך הקהילה, שהם מענים שמונגשים שפתית. אני פונה אליכם ולמשרד הרווחה ושואלת: מה יכולה לעשות אישה שהיא מבקשת מקלט שדוברת, לצורך העניין, תיגריניה ולא ערבית כשגם הקו השקט לא מונגש לה, גם התחנות למניעת אלימות במשפחה לא פתוחות בפניה, והאופציה היחידה, שגם לא תמיד מונגשת שפתית, היא מקלט, שזה לא תמיד הפתרון לנשים שסובלות מאלימות, בטח לא בקבוצה של נשים מבקשות מקלט, שיציאה מהבית יכולה להיות הרבה פעמים מאוד מורכבת כי יש פה סיפור קהילתי, שאני מאמינה שכולן מבינות אותו, ושהוא מייצר מציאות יותר מורכבת בתוך זה.

תודה. אני רוצה להעלות עוד קבוצה שלא דובר עליה היום, נשים שבגלל חוק האזרחות ואי מתן איחוד משפחות להן, נשים פלסטיניות שנשואות לאזרחי המדינה ואין להן ישיבת קבע, הן גם לא מקבלות את הסיוע הדרוש להן, במיוחד בימים האלה, בימי קורונה, כאשר הן מפחדות לפנות, גם בגלל הסטטוס שלהן והן מפחדות שירחיקו אותן אם הן שוהות בצורה בלתי חוקית, כאשר החוק מונע מהן להיות עם בני הזוג או המשפחה או הילדים.

מה סדר הגודל? מה מספר הנשים האלה?

אני לא יודעת. משהו בסביבות אלפים, אם אני לא טועה. אנחנו מדברים על אלפים כאלה. אני רוצה לסכם את הדיון.

אולי לפני שאת מסכמת, אם מותר לי עוד משפט אחד? אם אפשר, עוד משפט אחד לפני הסיכום? זאת פאר לי. בקשר לנשים מהגרות עבודה. הבעיה הבסיסית באוכלוסייה הזו – ואני רואה אותה בדרום תל אביב – אין להם מה לאכול. אנשים לא מעסיקים אותם, לא מכניסים אותם לבתים. אמרו להם תבואו אחרי הקורונה. השאלה אם יש לנו כחברה איזושהי תשובה לתת להם, כי מדובר באימהות לילדים על סף - - -

אני יודעת שזו הבעיה, ודנו בזה בישיבות אחרות. אני חושבת שגם המועצות המקומיות וגם הממשלה כבר דיברו על הצורך בחלוקת מזון וסלי מזון. אפשר לטפל בזה אחר כך, לבדוק מה קורה עם זה. אני חייבת להגיד שזה שאנחנו כועסים תוך הדיון ומנסים להוציא תשובות ברורות, זה לא אומר שאנחנו לא מעריכים את העבודה של הרשויות והניסיון של העובדים עצמם של המשרדים לענות על הצרכים הקיימים – אם אלו עובדים סוציאליים, ואם אלו אנשים שנמצאים בפיקוח, ואם אלו אנשים שנמצאים בדרגים של המשרדים השונים. הכעס האמיתי שלנו הוא על המדיניות הכללית. הכעס שלי – אני אדבר בשם עצמי כיושבת-ראש הוועדה – הוא על המדיניות המסורבלת, שלפעמים אי אפשר לקבל תשובה ברורה כי לפעמים הבירוקרטיה הסובבת את מתן הפתרונות לא מבינה את הצורך בתזוזה מידית. לפעמים זה מרגיש שיש איזשהו יצור גדול, מסורבל, איטי, שלא מצליח לענות על הצרכים בצורה המהירה. אני חושבת שהמשאבים שמפנים לפתרון בעיות כאלה מעידים על כך שעדיין שנושאים של אלימות, ואלימות נגד נשים, עדיין לא נמצאים במעלה הסולם בנושאים האלה.

אני רואה שחלק מהמשתתפות עדיין משתתפות בדיון ויש רעש. אני מקווה מאוד שאתן מקשיבות לסיכום, כי בסופו של דבר זה מה שאנחנו נעקוב אחריו. אני מברכת על זה שהיום נפתח מקלט הקורונה לנשים נפגעות אלימות, ואני יודעת שזה היה תלוי בהוצאת מכרז והסכמים וכולי. מה שאני מבקרת עכשיו, שברגעים של חירום, אני ראיתי איך הממשלה הייתה מוכנה לקבל החלטות שלא תואמות ממש את החקיקה הקיימת במדינה בנושאים מסוימים, במיוחד בזכויות עבודה. אז כן היו יכולים לקבל גם תקש"חים שמגמישים את הפרוצדורות שקיימות כדי לאפשר מענה מהיר יותר למקרים של חיים ומוות כמו באלימות נגד נשים.

אנחנו נפנה ונדרוש מהמשטרה ומהמשרד לבט"פ לספק לנו תשובה ברורה מאוד: האם ידעו על שחרור הרוצח שרצח את אשתו מסטוואל? מה נעשה בנושא הזה? למשרד הרווחה, לדעת אם עודכנו בזמן והאם עדכנו את האישה והסבירו לה באיזו רמת סיכון היא נמצאת? האם האישה, לאחר שעודכנו, נכללה ברשימת הנשים שנמצאות בסיכון גבוהה, שהמשטרה אמרה שהיא עוקבת אחרי המצב שלהן? אני רוצה דיווח כמה נשים כאלה מוגדרות היום במדינת ישראל, ומה המשטרה והרווחה עושים כדי להגן על הנשים האלה.

אני רוצה גם כן שתדווחו בעניין העלייה בפניות גם למשרד הרווחה וגם למשרד הבט"פ על עליות משמעותיות שהוגדרו כמשמעותיות. אני שמעתי שהרווחה יודעת שבמשטרה העלייה היא 20%, מישהו אחר אמר שזה 30%. בדיון הקודם כבר הייתה עלייה במקומות מסוימים יותר. פעם אחת ולתמיד נרצה סטטיסטיקה ברורה.

בעניין השיפוי למקלטים – אנחנו מעבירים ביקורת קשה מאוד גם על האוצר וגם על הממשלה, גם על משרד הרווחה, על השיפוי הזעום של 12,000 שקל, או אפילו 15,000 שקל למקלטים על חודש וחצי. בעיני, זה לא מכסה את ההוצאות שהמקלטים היו צריכים להוציא כדי לאפשר שהייה מוגנת ומועילה בזמן הקורונה. אנחנו מבקשים להעלות את הסכום הזה ולקבוע עוד סכום.

אנחנו מבקשים להבין איפה עומד העניין של הארכה של רישיונות הנשק באופן אוטומטי. אנחנו כבר הזהרנו – אני כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, וגם בתחילת הקדנציה הזו, טיפלתי בנושא הזה, הזהרתי מכל הנושא של נשיאת נשק במרחב הציבורי, ורישיונות בהקלה לנשיאת נשק. אני חושבת שהגיע הזמן שוב כדי להתריע ולבקש לדעת מה קורה בנושא הזה, ולדרוש הפסקת הארכת רישיונות הנשק באופן אוטומטי. כי בין קבלת הרישיון לבין הארכה צריך לעשות בדיקה מדוקדקת אם הבן אדם לא הפך להיות מסוכן לעצמו או לסביבה שלו.

אני פונה למשרד הרווחה ולשר ומבקשת שיקבלו החלטה ביחד – אני יודעת שהקימו את המטה לטיפול באלימות שהוחלט בתכנית של ועדת השרים ובתכנית הלאומית למאבק באלימות. היו צריכים להקים מטה משותף. אני רוצה שידונו כמה שיותר מהר ובאופן חירום בהוצאת הגבר האלים לאחר פנייה, ולאו דווקא הנשים במקרה הזה, מהבתים. אני פונה גם לשר הרווחה ולמנכ"ל המשרד ומבקשת לקיים דיון חירום ביומיים הקרובים בעניין הנגב, התפרצות הקורונה והעלייה המשמעותית מאוד במקרי האלימות, גם דיון שקושר את כל נושאי הרווחה במצב הקיים. אנחנו מזהירים ומזהירות בשפה הכי קשה – הקורונה תפסה אותנו לא ערוכים. תפסה אותנו עם תשתית לקויה גם בנושא הבריאות וגם בנושא הרווחה, ובמיוחד בנושא האלימות נגד נשים. אני מזהירה – אם לא ניקח את עצמנו בידיים ונקיים דיון חירום, כאשר המדינה מתכוננת ליציאה מסגר, וחלקים מתוכה, במיוחד האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, סובלת מעלייה מתמדת במקרי הקורונה, עוד נגיד אחר כך מי היה אחראי על המצב הזה?

יש לי משפט חשוב לסיכום. אני רוצה לדעת, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, מה הפתרונות שיש להם לנשים מרובות ילדים. במדינה הזאת אין רק אימהות לשלושה ילדים, יש גם אימהות לשמונה ועשרה ויותר.

אני מוסיפה את זה לסיכום. תודה רבה לכולכם. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.