פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
11/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שלישי, י"א באייר התש"ף (11 במאי 2020), שעה 12:00

החזרה ללימודים בחינוך הערבי

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
אורלי פרומן

סעיד אלחרומי
יוסף ג'אברין
ווליד טאהא
היבה יזבק
סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי

(משתתפים באמצעים מקוונים)

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי ויועץ למשרד החינוך

אפרת אפללו - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

גידי פרץ - מנהל תחום צמצום פערי בריאות, משרד הבריאות

שרף חסאן - ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב של ערביי ישראל

עאטף מועדי - מנכ"ל, ועדת המעקב של ערביי ישראל

חיאם קעאדן - סמנכ״ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

מוחסן אלקרינאוי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אחמד ג'בארין - יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית, מוזמנים נוספים

יהודית גידלי

אתי אפלבוים


החזרה ללימודים בחינוך הערבי

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה.

החזרה ללימודים בחינוך הערבי. אנחנו מדברים על מעבר לשגרת קורונה בחינוך הערבי.

יש כמה נקודות עיקריות שרשמנו לפנינו ותכף חברי הכנסת יוסיפו עליהם.

הספקת מחשבים לתלמידים. למרות שהוקצו 50 מיליון שקלים למתן פתרון לתלמידים שאין ביכולתם ללמוד מרחוק, הנושא הזה עבר מטיפול משרד החינוך למשרד ראש הממשלה ועדיין לא ברור מה הקריטריונים לחלוקת המחשבים.

תלמידים שהיו מנותקים מהחומר הלימודי והשיעורים לאורך כל התקופה האחרונה, מה איתם? איך ניתן להשלים את הפער? מה יהיה בסוף השנה?

אי פרסום הנחיות בערבית בתקופת החזרה ללימודים; בתי ספר שאין ביכולתם לשמור על ההנחיות וללמד תלמידים בקבוצות מצומצמות בגלל היעדר תשתיות מתאימות. למשל, ידוע לנו על שני בתי ספר כאלה בנצרת. אלה חלק מהנקודות ויהיו גם נקודות נוספות.

חוץ מחברי הכנסת, יצטרפו לדיון גם ד"ר שרף חסאן, שהוא ראש ועדת המעקב לענייני חינוך במגזר הערבי; עאטף מועדי, מנכ"ל ועדת המעקב של ערביי ישראל; אחמד ג'אברין, יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית; חיאם קעאדן, סמנכ"ל מגזר ערבי בשלטון המקומי; עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר, משרד החינוך; אפרת אפללו, שהיתה איתנו גם בישיבה הקודמת, מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות; עובד סוציאלי גידי פרץ, מנהל תחום צמצום פערי בריאות במשרד הבריאות. יתכן שיהיו דוברים נוספים לפי הצורך.

תחילה אתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת שביקשו לקיים את הדיון הזה. ראשית, ד"ר יוסף ג'אברין, בבקשה.

תודה לך, כבוד היושב ראש. האמת, דיון חשוב. הזכרת סוגיות מרכזיות. אני אדגיש רק שזהו בעצם דיון המשך לסוגיות שהעלינו בדיונים קודמים. אני מקווה שעכשיו נוכל גם להתקדם ולקבל תשובות לדברים.

קודם כל, סוגיית הלימוד מרחוק. כפי שאתה זוכר, דיברנו על יותר מ-120,000 תלמידים שלא היתה להם נגישות ללימודים מרחוק. התבשרנו על תקציב מיוחד לסוגיה הזאת. נשמח לקבל היום נתונים. אני מקווה שהבעיה הזאת נפתרה.

יש את כל השכבות של כיתות ד' עד י' שעדיין לומדים מרחוק. אנחנו צריכים לדעת שהם אכן מצליחים ללמוד מרחוק כי עברו כבר חודשיים.

סוגיה שנייה היא לגבי התלמידים שחזרו. אנחנו מודעים לכך שהחזרה בחברה הערבית היא מאוד חלקית. דיברתי היום עם שני בתי ספר ואני יודע שהחזרה היא איטית מאוד וחלקית ביותר. מדברים על מספרים בודדים ברמה שמשלוש כיתות הגיעו אולי 10 תלמידים.

זה מעורר גם את הבעיה של הלמידה מרחוק.

זה במקומות מסוימים או שזה משהו כללי?

כנראה שזה משקף. יכול להיות שבמקומות אחרים זה יותר טוב אבל כנראה שזה משקף. זה מעורר סוגיה שנרצה לדעת מה קורה במציאות?

אנחנו גם דואגים לאותם תלמידים שבשלב הזה עוד לא חוזרים. כנראה שאין עכשיו למידה מרחוק בגלל שחוזרים ללימודים, אבל אם 90% מהתלמידים עדיין בבית, אז צריך למצוא תשובה לדבר הזה. כנראה שזה יימשך עוד שבועיים. זה נושא חשוב כי כנראה בקרב הרבה מההורים יש ספק האם בתי הספר מספיק מוכנים כדי לקלוט את התלמידים, הן מבחינת ההיגיינה, החיטוי ותפעול המערכת. אלה נושאים שצריך לשמוע עליהם.

צריך לשלוח מסר ברור להורים. או שאנחנו אומרים להם שהכול מצוין ומתאים, או שאנחנו אומרים שעדיין יש בעיות ובינתיים להמשיך את הלמידה מרחוק. צר לי שכנראה לא היתה חבילת סיוע לבתי הספר בעניין של החיטוי וחומרי הניקוי. לבתי הספר אין תקציבים לכן גם ההורים לא שולחים את הילדים לבתי הספר, כי הם לא בטוחים שיש שם מספיק הגנה לילדים. לכן יש כאן חוסר אמון מאוד ברור שצריך לטפל בו.

נושא שהעברתי למשרד החינוך בבעיה שנמשכת עוד מתחילת המשבר וזה השימוש בשפה הערבית. אם מתרגמים זה לוקח כמה ימים. אני מדבר על הוראות ממש בסיסיות. אתה זוכר את הדיון האחרון שהיה לנו?

כן, הוראות כניסה למערכת.

כן. דברים מאוד בסיסיים שמתפרסמים רק בשפה העברית ולוקח זמן, אם בכלל, עד שמתרגמים את זה.

לא שיפרו את זה?

שיפור איטי. אני מקווה לשמוע עכשיו מאנשי המשרד לגבי מה שקורה.

כמובן, יש את הבעיה של הכפרים הלא מוכרים בנגב, שזה סיפור בפני עצמו. היתה גם עתירה. נרצה לדעת האם באמת יש שיפור והאם יש למידה מרחוק? מהנתונים שיש לנו, אנחנו לא בטוחים שיש התקדמות משמעותית בנושא.

ד"ר שרף חסאן ואחריו חבר הכנסת אלחרומי.

ד"ר שרף, שלום לך, צהריים טובים. תציג את עצמך.

שלום. אני יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי היא גוף מקצועי שמייצג את החברה הערבית בנושא החינוך. היא הוקמה לפני 40 שנה על-ידי ועד ראשי הרשויות הערביות.

מלכתחילה משרד החינוך לא לקח בחשבון את הייחודיות של החברה הערבית. כמובן שזה השפיע על רמת האמון בין החברה הערבית לבין משרדי הממשלה בכלל ובין משרד החינוך בפרט בכל מה שקשור לחינוך. הצרכים של החברה הערבית לא נלקחו בחשבון, יש את השפה וכל מיני תקלות אחרות. גם מסע יחסי הציבור של המשרד לאורך כל החודשיים האלה, שהיה מנותק מהמציאות גם לא תרם לאמון. לכן עכשיו זה מעמיק, כי זאת תקופת ביניים שבה אנחנו אמורים להחזיר את התלמידים.

יש כמה סוגיות שצריך לקחת בחשבון ואני מצטרף למה שאמר ד"ר ג'אברין. אני רוצה להוסיף שבנגב יש בית ספר אחד שהודיע לי אתמול שאין לו מים. נשלחה פנייה למשרד החינוך. מדובר בתל ערד. 500 תלמידים לומדים בבית הספר הזה ואין להם מים. פנייה נשלחה למשרד החינוך דרך האגודה לזכויות האזרח.

בית ספר תל ערד בלי מים.

כן.

להוסיף לזה שהמציאות, בעיקר בדרום, בנגב וביישובים הלא מוכרים, היא שיש המון קרוואנים. בתי הספר הם בקרוואנים. עד כמה שאפשר להכין קרוואן במציאות הזאת? זה בטח לא ישכנע את ההורים. בנוסף, אלפי תלמידים מועברים לבתי הספר באוטובוסים. עדיין יש אי-אמון גדול במערכת וההוכחה והמאמץ לשכנע צריך להיות על משרד החינוך.

לכל הגורמים האלה צריך להוסיף את ההשפעה של הרמדאן, שאי-אפשר להתעלם ממנה. חודש הרמדאן בהחלט משפיע על מספר ההיעדרויות. לצערי הרב, משרד החינוך לאורך השנים לא לקח בחשבון את עניין הרמדאן למרות שהיו היעדרויות.

הצירוף הזה של רמדאן פלוס המשבר הקיים, יש לזה השלכה רבה. לכן צריך הרבה מאמץ של בתי הספר ושל משרד החינוך בכדי לשכנע את ההורים שהמצב תקין ושאפשר לבטוח בכל הכללים ושהם לא יסכנו את הילדים שלהם.

אתה בקשר עם משרד החינוך? עם מי אתה בקשר?

בהחלט. יש קשר מסוים, בוא נגיד.

הרעיון שלי הוא שצריך להתאמץ אפילו ברמה של כל בית ספר. להתקשר לכל הורה ולהציג לו את המצב. השקיפות היא מאוד חשובה.

אני מאוד בוכה על זה שהופסקו הלימודים מרחוק, אם זה דרך האולפנים ואם זה דרך בתי הספר, כי הרבה תלמידים נמצאים בבית. בכלל, הלימודים עכשיו לא מוגדרים כחובה. מצד אחד, לא להגדיר את הלימודים כחובה ומצד שני, סוגרים את כל האמצעים, למרות שיודעים שהמון תלמידים נמצאים בבית, זה לא תקין.

בכמה יישובים יש בתי ספר שגם אם הם רוצים הם לא יכולים לעמוד בסטנדרט ובהוראות בגלל צפיפות יתר. במג'דל כרום החליטו להחזיר חלקית כדי לעמוד חלקית בתנאים של הצפיפות. בתי ספר הכנסייתיים בנצרת מצהירים להורים שהם לא יכולים לעמוד בתנאים כי המבנים לא מאפשרים, אבל הם חייבים לפתוח כי משרד החינוך מאלץ אותם לפתוח. לכן, אם תרצו לשלוח את הילדים, זה על האחריות שלכם. זה לא הגיוני בעליל. במקרים כאלה משרד החינוך צריך להציע תכנית חלופית או לאפשר גמישות מסוימת בכדי שבתי הספר יוכלו לעמוד בסטנדרטים. כמובן שלא צריך להפסיק את הלמידה מרחוק.

בעניין המחשבים. אנחנו התאמצנו. למשרד החינוך יש מערך מיפויים מצוין. יש לו את הנתונים. התבשלה איזו תכנית. הייתי בקשר עם מר עבדאללה חטיב. התכנית היתה עם קריטריונים הגיוניים למרות שאמרנו שזה לא יספיק. אני לא יודע מה קרה בהמשך. זה חיוני וחשוב גם אם חוזרים לשגרה. גם אחר-כך יש שימוש במחשבים.

נושא נוסף, איך מפצים את התלמידים? מחצית מהתלמידים הערבים לא לקחו חלק בלמידה מרחוק. מי מפצה אותם? איך מפצים אותם? מה התכנית של משרד החינוך בעניין הזה?

אנחנו לא יודעים שום דבר והמשרד מחויב לתת הסבר מה התכנית שלו לפצות את התלמידים, במיוחד את אלה שלא היו בעניין הזה.

אני אסתפק בזה.

תודה ד"ר שרף חסאן.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש ותודה לחברים שיזמו את הדיון. אני מבין שזה דיון המשך. אני לא אחזור על כל מה שנאמר כאן. אנחנו לקראת יציאה מהמשבר והחזרה של ילדי א'-ג' היא מינורית מאוד, לפחות מהמקום שממנו אני מגיע, מהנגב ומהכפרים הלא מוכרים. שם כמעט ואין חזרה ללימודים. מתוך עשרות אלפי ילדים, רק מאות בודדים מגיעים לבתי הספר.

לא צריך להיתמם. הילדים הפסידו חודשיים. צריך לשים את זה על השולחן, הם הפסידו חודשיים של לימודים. מי שחושב שמערכת החינוך בישראל, לפחות במגזר הערבי, תוכל לצאת בתוך כמה חודשים מהמשבר הזה הוא טועה ומטעה. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לצאת מהמשבר הזה. את ההפסד הזה של ימי הלימודים צריך לפרוס על מרווח של לפחות שנתיים.

בחודש יולי, אם ירצו לפצות בעוד 9 ימים, זה לא יספיק. צריך לשבת עם המנהיגות של החברה הערבית, עם משרד החינוך ועם הסתדרות המורים ולראות איך אנחנו מחזירים את ימי הלימודים, מאמצע מרץ עד סוף מאי. בתקופה הזאת לא למדו. במשפחות שיש להן טלפון נייד אחד, על איזה לימוד מרחוק מדברים? לכל משפחה יש 5-6 ילדים בבתי הספר ויש רק את הטלפון של האימא או האבא שממנו אפשר להתחבר לזום. זה לא קיים.

בואו נדבר ברמה של איך יוצאים מהמשבר הזה בבתי הספר היסודיים. צריך לדעת שיש לפחות 50 ימי לימוד אותם צריכים להחזיר. איך מחזירים אותם לתלמידים? בדרך כלל, אדוני היושב ראש, ברמדאן יש היעדרות גדולה באוכלוסייה הערבית. הילדים נעדרים בחודש הרמדאן ויש אולי 30%-40% היעדרות. תוסיף את הקורונה וחודש מאי לא קיים. צריך לחשוב בכובד ראש איך מפצים את הילדים.

לגבי המחשבים. חברים, אנחנו כבר אחרי אבל אני מתעקש על המחשבים ועל ה-50 מיליון שקלים ועל 30,000 מחשבים שיגיעו. אני קורא לראשי הרשויות שלא להתמהמה ולהגיש את הרשימות של המשפחות שאליהם יגיעו המחשבים. היה קול קורא לראשי הרשויות להגיש רשימות איך מחלקים את זה. אנחנו צריכים לחשוב על מקרה שחס וחלילה הסיפור יחזור על עצמו.

זה גם טוב לא רק לגבי הנושא של הקורונה.

זה גם אם תהיה התפרצות עוד פעם. גם מדובר במשפחות נזקקות ואם יגיע מחשב זה רק יעזור.

בקשר לתשתיות. תשמעו, זה מבייש שמתקשרים לבית ספר תל ערד ואין מים וההורים לא החזירו את הילדים בגלל שאין מים. לפני שלושה חודשים עשיתי הסכם עם ראש המועצה שם, סאלם אל אטרש ועם ועדי ההורים. הייתי עד להסכם הזה אחרי כמה ימים של עבודה מאומצת והחזרנו את המים. רק לפני יומיים אני מקבל - - -

מה הבעיה, אין מים או שלא משלמים על המים?

אין מים בכלל. הרשות הבדואית מעכבת אספקת מים בתל-ערד כי תל-ערד זה יישוב לא מוכר. יש שם בית שקיים עשרות שנים ומעכבים משיכת צינור מים מהצינור הראשי שמרוחק אולי 4 קילומטר. זה כל הסיבה.

מורה לא צריך להגיע לבית ספר שאין בו מים, לא רק תלמידים.

אני חושב שצריכה להיות קריאה של הוועדה שהנושא יטופל בהקדם.

תודה רבה.

עטף מועדי מנכ"ל ועדת המעקב הראשית ואחריו חברת הכנסת סונדוס סלח.

מר עטף מועדי לא נמצא. אני פונה למר אחמד ג'אברין.

אתה יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית. בבקשה.

שלום לכם. כפי שידוע לכם, בתקופת הקורונה אנחנו עושים כל מאמץ שהמערכת הזאת לפחות תפעל. אבל ישנם דברים בסיסיים שהם לא נמצאים, כמו שהזכיר לפני חבר הכנסת אלחרומי.

ישנם חוסרים בתשתיות. ידוע שכ-50% מהחברה הערבית נמצאת בדרום. שם יש חוסר דרסטי בתשתיות, הן מבחינת חשמל, ותשתיות אינטרנט. אלה בתי ספר מרובי תלמידים שאין להם את התשתיות האלה.

משרד החינוך הוא הרשות הממלכתית. עם כל הכבוד, המשרד חייב להניע ולסדר את כל הנושא של החינוך. אם המשרד לא יפעל ולא יממן את התקציבים ואת המשאבים שחסרים, שנת לימודים ארוכה תלך לטמיון. כוועד הורים שעשינו כל מאמץ לעזור כמה שאנחנו יכולים בנושא הלמידה מרחוק, אבל זה לא עזר כי יש פה כמות אדירה של תלמידים. למשרד יש את כל הסטטיסטיקות וגם התקבלו מכתבים מכל הגורמים.

אנחנו מדברים על תלמידים שיכולה לעבור שנה והם לא למדו שום דבר. הלימוד מרחוק, לצערנו לא הצליח. יודעים את זה ומדברים על זה. צריכים לעשות נוסחה ולקחת את כל הימים והשעות כי לפי חוק חינוך חובה מגיע לכל תלמיד את השעות שהוא חייב ללמוד. אי-אפשר שנתעלם ונעלים עין כאילו לא קרה כלום וכאילו אנחנו מדברים על סטטיסטיקה ומספרים.

אני רוצה לומר לכם כהורה וכיו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית. הילדים שלנו הם לא מספרים, הם אנשים הכי יקרים לנו. 70% למדו ו-30% לא למדו. ה-30% האלה הם לא מספרים, הם ילדים שלנו. הם לא קיבלו חינוך כמו שצריך וזה חסר להם. יש פה מדינה ויש משרד שחייב לתת את המענה. עם כל הכבוד לכל מי שתורם, אבל הוא לא יכול לבוא במקום הממשלה. מדברים ושומעים על סכומים אסטרונומיים שהמשק מפסיד והממשלה מפסידה. מדברים על סכומים שאני לא יכול אפילו לעכל אותם. כשמגיעים לנושא של חינוך בחברה הערבית אז אין כסף. לצערי זה מביש. אנחנו נמצאים בשנת 2020 ואנחנו מדברים על דברים בסיסיים.

אני צריך לבקש דבר בסיסי שהבן שלי ילמד. אני חושב שזה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. אנחנו לא יכולים לוותר על זה ושהילדים שלנו יצאו משנת לימודים בלי לימוד. עשינו כל מאמץ עם כל הגורמים שבחברה הערבית. עשינו כל מאמץ כדי להחזיר את הילדים שלנו ללימודים, אפילו לפי המתווה שנקבע על-ידי משרד החינוך ומשרד הבריאות. לצערנו הרב, הנושא לא מצליח. יש לנו עכשיו תלמידים שצריכים לעבור את הבגרויות. אנחנו מתאמצים שהם ילמדו ויקבלו את מה שצריך כדי שלא יפסידו את שנת הלימודים.

אנחנו צריכים להתקדם, משפט אחרון בבקשה.

אני מבקש את כל התקציבים, את כל השעות. אני מבקש שכל מה שהפסדנו נקבל. שיהיה מתווה עם כל הגורמים ולראות איך אנחנו לא מפסידים את השנה הזאת כדי להעביר אותם באופן מסודר כפי שצריך וכפי שמחויב.

חברת הכנסת סונדוס סאלח ואחריה עבדאללה חטיב ממשרד החינוך.

קודם כל, דיון כל-כך חשוב. תודה לחברים שיזמו את הדיון החשוב הזה.

מערכת החינוך בחברה הערבית וגם בתי הספר נמצאים בין הפטיש לסדן. זה לא שלפני המשבר היינו בגן עדן. היינו בכל-כך הרבה משברים ברמת התקצוב והמוכנות - - -

צריך לציין שחברת הכנסת סונדוס היתה מורה עד לפני כמה חודשים.

נכון, מורה לשעבר. גם כמורה, גם כאימא לתלמידים ביסודי וכחברת כנסת, אני עדיין מודאגת מהחזרה ללימודים בבתי הספר. פעם נוספת התלמידים נופלים בין הכיסאות. דיברתי בוועדה הקודמת על הפערים שייווצרו מזה שתלמידים למדו מרחוק ותלמידים שהיו רחוקים מהלמידה. יש פערים מבחינה מקצועית בחומרים שהועברו בתקופה של הלמידה מרחוק. אז איזה תכנית? האם יש תכנית? האם התחילו ביישום תכנית זאת על-מנת להדביק את הפערים ולאפשר לילדים להיות בנקודת מוצא אחת מאז תחילת המשבר?.

לגבי הערכה. אני יודעת שתלמידים רבים והורים רבים מקבלים הודעות לגבי חלק מהמבחנים או הציונים של התלמידים לגבי התקופה של הלמידה מרחוק. הכול התהפך וזה לא יהיה מסלול רגיל.

אני לא חושב שיוכלו לעשות את זה.

אני קוראת מכאן, מהוועדה הזאת, לגורמים שמשתתפים בדיון הזה, שיהיו דרכי הערכה חלופיים ולאו דווקא מבחנים. זה הזמן לחשוב אחרת מחוץ לקופסה ולחשוב על דרכי הערכה חלופיים שייקלו על התלמידים ויבואו לקראת התלמידים, לצד למידה איכותית יותר ולא כמותית יותר.

אני מאוד מסכים עם מה שאת אומרת.

אפשר שאני אדבר קודם?

חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תחילה אני רוצה בכל זאת לברך את התלמידים, את ההורים, את צוותי ההוראה על שהתחילו לטעום בחזרה את הלימודים בבתי הספר. זה כמובן לא הולך הכי מסודר והכי קל, כי את הקשיים כולנו מכירים. לפני כמה חודשים התפרסמו נתוני ה"פיזה" והתוצאות שלנו במדינה היו מזעזעות כי הן הראו את הפער העמוק בחינוך בין החברה היהודית לחברה הערבית. אגב, גם בתחומים רבים שמשליכים על החינוך.

אנחנו יודעים שמשבר הקורונה עוד יעמיק את הפערים שהיו קיימים בלאו הכי בין שתי החברות. הוא יעמיק מסיבות אובייקטיביות, כי הפער היה קיים. גם התקופה הזאת שכל התלמידים היו בבתים, אם עושים חישוב באחוזים, מספר התלמידים שלא זכו להיות בקשר לימודי עם המורים שלהם, הוא גבוה בהרבה ממספר התלמידים בחברה היהודית שלא זכרו להיות בקשר עם המורים.

אתה צודק, זה נכון.

מן הסתם, נתון זה יגביר עוד יותר את הפערים.

בנוסף, כמובן יש הפסד של טיפולים רגשיים ואחרים, שלא רק תלמידי חינוך מיוחד מקבלים אותם. בבתי ספר יש מערכים שלמים שמטפלים בכל הצרכים של התלמידים ולא רק תלמידים בחינוך המיוחד.

אני רוצה לציין שכמות החוסרים במחשבים לשימוש בלמידה מרחוק בחברה הערבית גבוה בהרבה לאין שיעור מהחוסרים בחברה היהודית. זאת תמשיך להיות בעיה. גם עכשיו שמתחילים לחזור לבית הספר, כל השכבות שעדיין לא חזרו ועדיין צריכים לקבל למידה מרחוק, עדיין ימשיכו להיות רחוקים מהזכות לקבל לימודים.

אני רוצה לשים דגש על כך, עבדאללה, שיש בתי ספר שיש לאתר אותם מוקדם ככל האפשר. בתי ספר שאין ביכולתם לקיים תנאי ריחוק בין תלמידים מבחינה פיזית. מבחינה פיזית אנחנו מדברים על בתי ספר בעייתיים מאוד וכן בתי ספר שאין להם חצר שהתלמידים יצאו להתאוורר או לעשות פעילויות מחוץ לכיתות. לדעתי, בתי ספר אלה צריכים להיות תחת הפוקוס של המשרד ושל המנהלים ושל הרשויות ובכלל, לבחון האם מבחינה רפואית כדאי לקיים בהם פעילות.

אנחנו צריכים גם לוודא שמשרד החינוך יעשה הכול. אני בטוח שיעשו הכול מול המנהלים כדי שתלמידי יא' ו-יב' שחזרו ללימודים ואין להם הרבה זמן להתארגן כי מתחילים עוד מעט בבגרויות, כדי שהם ישלימו את חובותיהם ותלמידי יב' יצאו עם הבגרות שלהם.

אנחנו מחזיקים אצבעות, רוצים שהכול יתנהל כמו שצריך. מוכנים גם לעזור ולסייע בכל מקום שצריך ובהצלחה לכולם.

מר חטיב, לפני שתדבר כמה חברי כנסת ביקשו להגיב. חברת הכנסת אורלי פרומן ואחריה היבה יזבק.

תודה רבה. אני מרגישה חלק ממשפחת החינוך. מבחינתי ילדים זה ילדים ומורים וגננות זה לא משנה, כולנו חיים באותה מדינה. לכן אני פה וזה חשוב לי.

אני חושבת שמשרד החינוך צריך לעשות טיפול נקודתי במגזר לצורך חזרה ראויה ללימודים. גם שמענו במהלך הדיונים וגם חזרתם על זה שבחלק גדול מהבתים לא היתה למידה מרחוק בגלל מחסור באמצעים טכנולוגיים או כל סיבה אחרת. כך אנחנו פוגשים ילדים שהיו בנתק חודשיים מהמערכת.

נכון. אורלי, זה גם נמשך עכשיו.

הם ישלמו גם מחירים פסיכולוגיים מאוד מאוד משמעותיים. זה קשור אחד בשני. אם אנחנו לא נטפל בצד המנטלי והפסיכולוגי והרגשי, הם לא יבואו ללימודים ואם הם יבואו הם לא יהיו פנויים ללמידה. זאת אומרת, צריך לעשות תכנית שהיא כנראה די שונה די הרבה מהמגזר היהודי. אנחנו יודעים שמידי יום מספר הילדים שמגיעים למערכות הולך וגדל.

לאור הבעיות שהעלית, אני מקווה שעוד שבועיים כשתסיימו את הרמדאן ויהיה הרבה יותר ברור שחוזרים ללימודים, כבר כל המערכת תחזור. כמה אפשר למשוך את הסאגה הזאת?

את אופטימית.

אני חושבת שיהיה פה לחץ של הורים שאי-אפשר יהיה לעמוד מולו. חושבים ששיקמו את המשק? הורים לא מסוגלים לחזור לעבודה סדירה, אם זה ההורים של המעונות שיושבים בבית, שהם לא בחצי שהוגרל, אם זה השלוש פלוס שלוש שבשלישי ושישי מתחלפים. באמת, עם הרבה מאוד רצון טוב להיענות לדרישות משרד הבריאות, אבל סליחה, יש גם גבול להשתגעות. צריך לאפשר את החזרה הרגילה. יכול להיות שזה גם יעודד את המגזר. אני חושבת שחייבים לעבוד נקודתית עם היישובים, עם ראשי ערים ומנהלי אגפי החינוך באותם מקומות ולהטיל עליהם, לצד מה שעושה המשרד, את האחריות להביא את הילדים לגנים ולבתי הספר. כמו שאמרתי, חייבת להיות שם תכנית ייחודית רגשית שמניעה וכן מרתון של חבר'ה לומדים.

אני מסכימה איתך שצריך ללמוד את חודש יולי. צריך להגיע להסדר עם ארגוני המורים כדי שביולי יהיו לימודים כרגיל אבל אחרי הסדרי עם ארגוני המורים. אם לא, שלא נתפלא, במבחנים הבינלאומיים הבאים אנחנו מגדילים כבר עכשיו את הפערים. בימים אלה הולך וגדל הפער בין התלמיד במגזר היהודי לתלמיד במגזר הערבי והמגזר הבדואי. שלא נתפלא שאלה יהיו התוצאות כי המבחנים הבינלאומיים ימשיכו להיות.

אני לא אומרת את זה רק בגלל המבחנים הבינלאומיים. חשוב לנו פה שכל הילדים יקבלו את כל מה שמגיע להם ונשלים להם, לאור המגפה שנפלה עלינו, את מה שהיו צריכים לקבל השנה. שנגיע לאוגוסט הם ירגישו שהם יוצאים לחופש אבל לפחות ביוני ויולי תהיה איזו עבודה אינטנסיבית. עולם המבוגרים צריך לקחת אחריות על זה. אל תתלו את כל התקוות רק במשרד החינוך שבוודאי עושה את מה שהוא צריך לעשות, אבל עולם המבוגרים בשטח, מנהלי אגפי חינוך, מורים, גננות, צריכים לקחת אחריות ולהביא את את הילדים למערכת החינוך.

חברת הכנסת יזבק.

תודה. קודם כל, אני גם מברכת את חבריי שיזמו את קיום הישיבה החשובה ביותר בימים אלה גם לכלל התלמידים, להורים ולמשפחות. אני חושבת שהכותרת המרכזית שאפשר לתאר דווקא את התחושה המרכזית שמלווה את ההורים בימים אלה זה אי האמון. זה מה שאני שומעת לפחות מההורים. אין אמון שהם יכולים באמת לשלוח את הילדים שלהם למקום בטוח, שלא יידבקו. פחד מאוד גדול כשאין אמון. למה אין אמון? כי הרבה הורים אומרים שהם לא מקבלים את ההוראות באופן מפורט, לא יודעים עד כמה בית הספר מוכן. לא יודעים מה הולך להיות במשך שעות היום עם הילדים, במיוחד כשאנחנו מדברים על ילדים קטנים. אין מה לעשות, הם ירצו לגעת, הם ירצו להתקרב. הם לא כמו מבוגרים. אין שליטה עצמית ולהישאר במרחק חברתי. אז הרבה הרבה חששות וכנראה ההורים לא מקבלים מענה.

ממיפוי לא מדעי קטן שעשיתי, אני רואה שבבתי הספר שאני מכירה, בנצרת למשל, ילדים בודדים מגיעים לכל בית ספר. אני אשמח באמת לשמוע נתונים בעניין, כמה חזרו ואיפה?

הרגשתי גם שאיפה שיש מנהלים שלוקחים את האחריות לידיים ועושים עבודה של חיטוי והיגיינה בבית הספר, אז ההורים מרגישים יותר אמון ושולחים את הילדים. אבל זאת לא אחריות רק של המנהלים. השאלה שלי היא איך משגיחים על בתי הספר? האם יש השגחה ישירה? מה התפקיד של הרשויות המקומיות? אנחנו יודעים שבימים אלה הרשויות המקומיות הערביות הן בשביתה בכלל. אני מצטרפת גם לעניין של חברי יוסף בעניין של המימון של החומרים לחיטוי והיגיינה. מי מממן כדי שהילדים יגיעו לבית הספר מוכנים?

דבר אחרון שאני רוצה להעלות זה ההשלמה של חומרי הלימוד. בחברה הערבית צריך לעשות מאמץ כפליים כי הלמידה מרחוק לא הגיעה לילדים.

הגיעה מעט.

גם מי שקיבלו בפספוס גדול. השאלה מה התכניות שמשרד החינוך מתכוון לעשות בעניין כדי להשלים את חומרי הלימוד?

הנקודה אחרונה היא מערך התמיכה הרגשית של הילדים, במיוחד תלמידים בכיתות בית הספר היסודי. הם גם מאוד הושפעו רגשית ונפשית מהשהייה הכה ממושכת בבית ופתאום חזרו לבית הספר. הם צריכים לא רק תמיכה וסיוע בעניין חומרי הלימוד, או מה מתכוון משרד החינוך לעשות בעניין סיוע הרגשי של ההשתלבות המחודשת של הילדים בתוך בתי הספר?

תודה רבה.

חבר הכנסת סעדי, אתה רוצה עכשיו לדבר?

אני אשמע את עבדאללה קודם.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, גם שותפים שהם שותפים יקרים. צריך להגיד שמערכת הלימוד הערבית הפסיקה ב-15.3 וכשלושה ימים אחר כך התחלנו להפעיל את מערכת הלימוד מרחוק לכלל מערכת החינוך הערבית עם כל האתגרים והקשיים שהיו.

ראשית, אני רוצה לעשות הפרדה גם בתוך החברה הערבית. יש רשויות המקומיות הערביות צפון, חיפה ומרכז ויש גם את האוכלוסייה הערבית בדרום, שהמצב שם הוא מצב מאוד קשה בכל מה שקשור לתשתיות. יש גם את הנושא של מזרח ירושלים. מייד עם הפסקת הלמידה התחלנו בתהליך של הפעלת מערך של לימודים מרחוק. בשבוע הראשון היו לנו קשיים מרובים כי לא היה לנו את המנגנון של הלמידה מרחוק. אנחנו התחלנו להתגבר על הנושא של למידה מרחוק ופתחנו גם אולפנים, כולל אולפן ייחודי בצפון לחברה הערבית בנצרת. מידי יום אנחנו שולחים הודעות לכלל ההורים בחברה הערבית על מערכת השעות ועל השידורים שאנחנו הולכים לעשות לתלמידי החברה הערבית בכל שכבות הגיל. אני אומר לכם, מאתמול כבר כל ההורים קיבלו הודעות על מערכת השידורים שמתקיימים היום, מחר ובכל השבוע.

שמעתי את כל ההערות של חברי הוועדה. אני רוצה להגיד כמה דברים. ישבתי בשני הדיונים שהתקיימו במל"ל בנושא של החברה הערבית. העליתי את הצרכים של החברה הערבית בכל הקשור לנושא של היעדר תשתיות למחשוב בבתי הספר הערביים, היעדר תשתיות של אינטרנט בחלק מהיישובים הערבים, במיוחד בדרום, וגם היעדר תשתיות שהן תשתיות בית ספריות.

הדיון השני היה בכל מה שקשור להזנה של תלמידים במצוקה שאנחנו אמורים לספק להם הזנה בתקופה זו.

בנושא של חומרי הלמידה, אני גם בקשר עם חלק מחברי הכנסת. הייתי בקשר עם חברי הכנסת יוסף ג'אברין, ווליד טאהא, איימן עודה, אוסאמה סעדי. אני והמנכ"ל היינו בקשר עם מרבית ראשי הרשויות הערביות. ישבנו במשרד בנצרת והתקשרנו לכל ראשי הרשויות, במיוחד ביישובים דיר אל-אסאד, ג'יסר א-זרקה, אום אל פאחם ויישובים נוספים, על-מנת לבדוק מה הצרכים שלהם על-מנת להעמיד להם כל מה שקשור במשאבים תוספתיים כדי להתגבר על התקופה הזאת.

בנושא של תרגום חומרי הלמידה. יצרתי קשר עם חבר הכנסת יוסף ג'אברין שהעלה את זה כמה פעמים וגם עם ד"ר שרף חסאן. לקחתי על עצמי לטפל בכל הנושא של תרגום של כל חומרי הלמידה, לא רק בנושא של הקורונה. אנחנו כמשרד התחייבנו לתרגם את כל חומרי הלמידה. אנחנו בתהליך של הקמת יחידה שהיא אחראית על תרגום של חומרי הלמידה. כל חומרי הלמידה שיצאו בשפה העברית, יתורגמו במהלך יומיים שלושה לשפה הערבית. אנחנו גם נפרסם אותם דרך האתרים של המשרד וגם דרך ההודעות שאנחנו שולחים למנהלים ולהורים.

אנחנו עשינו סקר יחד עם מנהלי מחלקות החינוך. קיימנו מיפוי מדויק עם מנהלי מחלקות החינוך בחברה הערבית, ללא החברה הבדואית בדרום. לפי הנתונים שאצלנו, קיים במחסור ב-41,600 מחשבים. כלומר, כמעט 47,000 תלמידים מהחברה הערבית, אין להם בבית תשתיות של מחשבים על-מנת שיוכלו להיות שותפים איתנו בכל מה שקשור ללמידה מרחוק.

אני לא רוצה לתת תמונה שהיא זוהרת ללמידה מרחוק בשבועיים הראשונים בחברה הערבית. אנחנו יודעים להגיד לך שבתוך החברה הערבית יש שונות. צפון, חיפה ומרכז יכולנו להגיע ל-60% מהתלמידים.

אני חושב שאתה קצת אופטימי. אתה אומר שהגעתם ל-60% למידה?

בצפון, חיפה ומרכז, אדוני היושב ראש, הגענו לכמעט 60%. בדרום הגענו למספרים נמוכים בהרבה כי יש שם היעדר תשתיות. אני מכיר ומודע לבעיה.

לגבי התקציב התוספתי שהתקבל.

עבדאללה, יש נתון לגבי הדרום? כמה היה שם, 30%?

אנחנו לא עשינו סקר לגבי הדרום אבל אני יודע שבדרום קיים מחסור אדיר בכל מה שקשור בנושא של המחשבים. עשינו מיפוי מדויק ברמה של 50 רשויות ערביות, כולל היישובים המעורבים, והנתון המדויק שקיים אצלנו זה 42,000 מחשבים חסרים בחברה הערבית, כולל היישובים המעורבים, לתלמידים שאין להם אמצעי קצה בבית וזה כולל מחשבים, לפטופים וטלפונים חכמים.

אנחנו גם עשינו מיפוי לגבי הנושא של תלמידי כיתות יב'.

לעניין המחשבים, מר חטיב. אנחנו מכירים את המספרים האלה של ה-40,000. הבנתי שהוקצה תקציב של 50 מיליון שקלים. מה הבעיה לקנות? למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן?

קודם כל, היתה החלטת ממשלה על 50 מיליון שקלים. דיברתי עם המנכ"ל ועם ד"ר אסא רימון התחלנו להכין עצמנו לקבלת הכסף לבניית מנגנון וחלוקת וואוצ'רים לרשויות המקומיות. אחר-כך אמרו שהתקציב הזה עובר חזרה למשרד ראש הממשלה לתכנית של "מחשב לכל ילד". לכן התקציב של 50 מיליון היום נמצא במשרד ראש הממשלה לטובת הפרויקט של מחשב לכל ילד.

בסדר, אז שיעבור משם. למה הם לא נותנים את זה? מחשב לכל ילד זה כל מה שאנחנו רוצים.

אדוני היושב ראש, אני כל הזמן בקשר עם המשרד לשוויון חברתי ואנחנו כל הזמן מנסים לקדם את זה. במסגרת משרד החינוך ניסינו לבנות מנגנון של וואוצ'רים לרשויות המקומיות ברמה ארצית על סמך קריטריונים ברורים. אפילו התייעצתי עם ד"ר שרף חסאן על הנושא של הקריטריונים והיתה הסכמה על הקריטריונים של החלוקה אבל התקציב לא אצלנו.

אני לא מבין מה הבעיה, זה לא כל-כך מסובך. אנחנו נבדוק מול משרד ראש הממשלה. למה הם לא עושים את זה?

יצרתי קשר עם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מר מודר יוניס. נפגשנו גם יחד עם המנכ"ל לפני שבוע וחצי. אני גם המשכתי בקשר איתו ועם ד"ר שרף חסאן על-מנת להחזיר את התלמידים באופן הדרגתי בהתאם להחלטה שהתקבלה ברמת מדינה להחזיר את תלמידי כיתות א'-ג' וגם את החטיבה העליונה.

אני רוצה להודות כאן לוועד ראשי הרשויות הערביות ולוועדת המעקב, לחברי הכנסת הערבים, שהיתה להם תרומה משמעותית בכל מה שקשור בנושא של החזרת התלמידים. אנחנו יודעים שהחזרה היא הדרגתית. אנחנו גם ידענו שבגלל שאנחנו נמצאים בתקופה של הרמדאן לא כל התלמידים מגיעים. יש תופעה בחודש הרמדאן ש-20% מהתלמידים לא מגיעים לבתי הספר. זה היה גם בשנה שעברה וגם בשנים קודמות.

אנחנו גם עובדים להעלות ולבנות אמון עם המשפחות בתוך החברה הערבית. היום הם חוששים מהגעת התלמידים בגלל התופעה של התפשטות הקורונה. אנחנו שולחים כל יום הודעות למנהלים. אתמול שלחתי לד"ר שרף חסאן את ההנחיות ששלחנו בערבית לבתי הספר ולמנהלי מוסדות החינוך בכל מה שקשור בנושא של היערכות של חזרה הדרגתית לשגרה בנושא של הקורונה.

נכון לשבוע הזה, אנחנו ממשיכים בנושא של האולפנים בחברה הערבית. אנחנו ממשיכים גם לבצע את הנושא של השידורים בשפה הערבית בהלימה לתכנית הלימודים.

לגבי החוסן האישי. אנחנו גם פיתחנו ערכה בשפה הערבית. הערכה הזאת נשלחה לכלל המנהלים ולכלל היועצים בחברה הערבית. היא גם פורסמה באתר של משרד החינוך. יש שם פעילויות בנושא של החוסן האישי, במיוחד לגבי התקופה הרגישה של הקורונה.

לגבי הנושא של התיכונים. אני אישית יזמתי קשר עם 180 מנהלים מהחברה הערבית. יש בסביבות 7,000 תלמידים מהחברה הערבית שאנחנו צריכים לתגבר אותם בשעות תגבור. אותם תלמידים הקצינו להם שעות תגבור תוספתיות בנוסף לשעות שהם מקבלים בבתי הספר. אנחנו הקצינו כ-8,000 שעות תגבור על-מנת לתגבר את אותם תלמידים במקצועות הליבה שהם אמורים להיבחן בהם בתקופה הקרובה.

גם לפי מה שאתה אומר, חלק גדול מהתלמידים לא מקבלים את החומר מכל מיני סיבות וגם עכשיו זה ממשיך. חלק גדול, חצי אולי יותר, לא מקבלים את החומר מכל מיני סיבות. הם בפער קשה ובפיגור אחרי חומר הלימוד. איך תחזירו להם את כל הפער הזה? מתי יחזירו להם את זה? מה יהיה בחופש?

לגבי הנושא של החטיבה העליונה של כיתות יא' ו-יב', אני יכול לתת לך נתונים מדויקים על יישובים ערביים ועל מחוזות בחברה הערבית. למשל, אם תיקח את מחוז המרכז, 51% מתלמידי כיתות יא' הגיעו לכיתות היום ו-74% מתלמידי כיתות יב' הגיעו, חוץ מהיישוב קלנסווה, שלא החזיר את התלמידים.

אם תיקח יישובים בצפון בחברה הערבית, אתה יכול לראות שיש יישובים שהגיעו ל-90% תלמידים שהגיעו לבתי הספר. היום המורים עובדים איתם על הנושא של הכנה לקראת מבחני הבגרות שאמורים להתחיל ב-22.6.

לגבי שאר התלמידים. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אנחנו בתהליך הדרגתי. נכון שאתמול היו צריכים לחזור תלמידים א'-ג'. אתמול הם חזרו בממדים קטנים והיום אנחנו רואים תמונה יותר טובה. כל יום אנחנו רואים תמונה יותר טובה בנושא של חזרה של תלמידי היסודי. ככל שאנחנו ממשיכים במסע הפרסומת וגם אנחנו בקשר יומיומי עם ההורים של התלמידים. אנחנו מתקשרים אליהם ומוודאים שהם ידאגו לשלוח את הילדים. אנחנו מסבירים להם על האמצעים שנקטנו בבתי הספר. אני חושב שזה מחזיר ומגביר את האמון בין המערכת לבין ההורים. הנושא של האמון בין המשפחות לבין מערכת החינוך הוא חשוב מאוד. אני חושב שזה מה שאנחנו עושים כל התקופה הזאת ובמיוחד עכשיו.

מה עם מה שהם הפסידו? איך הם ידביקו את הפער? מה יהיה בחופש? למה לא ללמוד בחלק מהחופש?

האם יהיה מיפוי בשלב זה לחומר המקצועי שהועבר? האם יש מיפוי לתלמידים?

יש משא ומתן מול הסתדרות המורים.

אני רוצה להשיב, אדוני היושב ראש. בתיכונים אנחנו כבר סגורים. לגבי היסודי וחטיבות הביניים יש הסכמה עם הסתדרות המורים על החזרה של 9 ימי לימוד במהלך יולי לכלל התלמידים.

זה לא מספיק. הם לא הפסידו 9 ימים, הם הפסידו חודשיים.

מקצועית זה לא נכון. לא נוכל לתת להם בקיץ את מה שהם הפסידו. הרי זה משהו שהוא מובנה הדרגתית, זאת הקניית ידע.

אדוני היושב ראש, כמוכם אני דואג רבות לנושא הזה. אני חושב שהתלמידים בחברה הערבית הפסידו יותר מ-30 יום כי מה-6.4 עד 22.4 היתה חופשת אביב בבתי הספר הערביים. אני חושב שתלמידי החברה הערבית הפסידו. אנחנו מנסים עכשיו בכל דרך לפצות באמצעות שעות תגבור, באמצעות שעות תוספתיות, באמצעות שעות שאנחנו יכולים לתת ממאגר תכנית החומש, על-מנת להביא את התלמידים לבתי הספר, ללמד אותם בקבוצות קטנות בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. אנחנו רוצים גם לגשר על הפער שנוצר בין התלמידים שהגיעו והתלמידים שנותרו בבית עם למידה מרחוק.

בחברה הערבית 40% מהתלמידים לא היו איתנו בלמידה מרחוק בגלל היעדר תשתיות ויש הבדל בין היישובים. אנחנו מחויבים לאותם תלמידים. אנחנו גם נגבש תכנית בתקופה הקרובה, במיוחד בחברה הערבית, על-מנת לצמצם את הפערים הלימודיים שנוצרו בין התלמידים שהיו בקשר בנושא של למידה מרחוק והתלמידים שלא היו בקשר.

אבל אנחנו מחויבים גם למצוא פתרון לתלמידים שלא היו בקשר על-מנת להביא אותם לפחות לרמה מסוימת ולהחזיר אותם למתווה הרגיל וללמידה הרגילה.

עבדאללה, עד היום אין תכנית. אתה אומר שבימים הקרובים תגבשו ותעבדו על תכנית. זאת אומרת שעד עכשיו אין תכנית איך להחזיר את כל הימים האלה חוץ מתשעה הימים. אני לא מורה ויש כאן מורות ומורים שמומחים בחינוך. עכשיו המורים מתחילים ללמד ויש תכנית מסוימת. מה תעשה בתשעה ימים? מה תחזיר בתשעה הימים האלה?

אני חושב שצריך אסטרטגיה לעניין החינוך בחברה הערבית. השאלה היא, מתי תגבש את זה בשיתוף פעולה כמובן עם הנהגת הציבור הערבי?

אני לוקח את זה כמשימה אישית. אני מעריך מאוד את הפנייה ואת הרצון של ההורים בחברה הערבית, גם של המנהיגות בחברה הערבית וגם שלכם, לגשר על הפערים. אני מתחייב פה שנתחיל לגבש גם תכנית עם החומר שהתלמידים לא למדו, אם זה על-ידי הבאת התלמידים בחופשות, למידה בקבוצות קטנות, לייעד תקציבים ללימוד החומר על-מנת לגשר על הפערים. אנחנו כמשרד גם ניקח אחריות על הפערים שהצטברו בין התלמידים. אנחנו נעשה הכול על-מנת להביא את התלמידים האלה לצמצום הפערים קודם כל ביניהם וגם להחזיר להם את הנושא של חומרי למידה.

עדיפות ראשונה ניתנה לתלמידים כיתות יא' ו-יב', כי לא רצינו שהם יפסידו את הבגרות. עם תלמידי כיתות א'-ג' יש לנו עוד דרך ארוכה איתם ואפשר להחזיר את החומרים האלה. הבעיה הכי קשה שהיתה לנו במשרד היא עם תלמידי יא' ו-יב' שעוד חודש וחצי נבחנים בבגרויות ואנחנו מחויבים שהתלמידים האלה ילמדו בתקופה הזאת במסגרת מרתונים ולהביא אותם לבגרויות.

יש לי נתונים לגבי מיפוי שעשינו לתלמידי יב', אדוני היושב ראש. במערכת החינוך הערבית, ללא החברה הבדואית בדרום, יש 20,000 תלמידים. המנהלים דיווחו לנו ש-10,000 תלמידים שלומדים במסגרת בתי הספר, אין להם בעיה עם הזכאות לבגרות. נשארה לנו קבוצה שאנחנו צריכים לעבוד איתה באופן פרטני, 7,000 תלמידים. אותם תלמידים אנחנו הקצנו להם 8,000 שעות תגבור תוספתיות בנוסף לשעות של המורים על-מנת לתת מענה לאותם תלמידים. אנחנו רוצים להביא אותם בקבוצות קטנות במסגרת מרתונים כדי שהם יעברו את מבחני הבגרות. יש לנו אינטרס שאותם תלמידים גם יסיימו את התיכון עם בגרות בכדי לשלב אותם אחרי זה בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה.

ברור.

אני רוצה לשאול את נציגת משרד הבריאות. אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאותי.

חברי הכנסת, הדיון הקודם היה על המגזר החרדי והאמת שהוא היה די דומה. גם שם יש חשש גדול של ההורים לשלוח את הילדים לבתי הספר, כי הם לא סומכים על המערכת. את אמרת שצריך להרגיע, אין חשש וצריך להסביר. אולי תגידי כאן כי אני לא חושב שהמסר הזה נקלט כמו שצריך.

למה אתה חושב?

כך נראה לי. אם כל-כך מעט אנשים מגיעים לבתי הספר, אז כנראה שהם חוששים לבוא.

אני רוצה להגיד שגם בקרב החברות שלי אני שומעת את החשש הזה. גם ניסיתי לחשוב תוך כדי הדיון מה תשאל אותי והגעתי למסקנה שזה הדבר שכנראה תשאל אותי. לצערי, אני אחזור על עצמי, למרות שנמצא איתי עמיתי גידי פרץ ממנהל תכנון אסטרטגי שעובד מול החברה הערבית באופן צמוד. הוא יכול לתת כמה דוגמאות.

בבקשה. אם את רוצה שהוא יענה, אז בבקשה.

אני רק אגיד בכללי שאנחנו עובדים באופן הדוק עם משרד החינוך על כל המתווים שמועברים, על כל הנקודות, על כל הדברים החשובים. יש בעצם אחריות משותפת של המשרדים על בריאות הילדים. מבחינתנו נעשה הכול כדי לשמור על זה. זה בעצם המסר שאני רוצה להעביר. כמובן חשוב מצד האוכלוסייה לשמור על ההנחיות, על המסכה, על הריחוק החברתי ועל כללי ההיגיינה.

אני מעבירה את השרביט לגידי.

עו"ס גידי פרץ, מנהל תחום צמצום פערי בריאות במשרד הבריאות.

שלום לכולם.

גידי, השאלה שמעסיקה אותנו היא מה קורה בבתי הספר הערביים? זה דיון על החברה הערבית. השאלה שמטרידה מאוד את ההורים, האם באמת הם יכולים לשלוח את ילדיהם כשהם בטוחים שכל אמצעי ההיגיינה ואמצעי החיטוי קיימים? בשלב הזה חוסר האמון הוא גדול.

שלום לכולם. חשוב לי להגיד שמשרד הבריאות, כתפיסה, מבין שהמומחיות לגבי בתי הספר היא של משרד החינוך. הם מכירים יותר טוב מאיתנו את בתי הספר, את המבנים, את היכולות. משרד הבריאות פרסם את ההנחיות הכלליות לכלל המשק במטרה שהמשרדים השונים יעשו את ההתאמות. כמובן שאנחנו נמצאים ברקע, גם באופן כללי מול משרדי הממשלה וגם באופן ספציפי מול אוכלוסיות שונות, כדי לתת מענה על צרכים שאולי לא באים לידי ביטוי בהנחיות ושיש לגביהן שאלות. לדוגמה, הנושא של אישורי בריאות כתובים ומה עושה הורה שאין לו מדפסת בבית? יש גם דוגמאות אחרות.

באופן ספציפי לגבי המגזר הערבי, חשוב לזכור שני דברים מרכזיים. אחד, אנחנו עדיין בתקופת רמדאן. שניים, רק עכשיו אנחנו בתהליך יציאה ממשבר גדול ואנחנו רק ביום השני של חזרה ללימודים. יכול להיות שזה באמת משהו שייקח זמן. אני לא מכיר את הנתונים של החזרה לבית הספר של כלל החברה, אבל יכול להיות שזה ייקח זמן, מה גם שהתחלואה בחלק מהיישובים הערביים היא עדיין יותר גבוהה והחשש של המשפחות הוא טבעי.

אנחנו עובדים גם מול ההסברה שלנו, גם מול משרד החינוך. בהמלצה משותפת שלנו ובעבודה עם משרד החינוך, מנהלי בתי ספר בנגב פרסומו סרטונים שמראים את בית הספר ומספרים להורים על ההכנות שנעשו בבית הספר על-מנת שההורים ירגישו יותר ביטחון. אני חושב שמעט מוקדם להעריך. כמובן שלא צריך להגיד שזה בסדר, כן הייתי רוצה שכל הילדים יחזרו כמה שיותר מהר ללימודים. אנחנו לומדים את המצב, אנחנו מעריכים ונמצאים בקשר כל יום כדי לגרום לזה לקרות. אנחנו עושים סרטונים גם עם רופאים וגם עם מפקחים ומורים וכל מי שצריך כדי להסביר להורים ולמשפחות שזה בסדר.

את זה אתם עושים בערבית?

כן. אני מדבר על ערבית.

האם מאז החזרה לבית הספר האם התגלו מקרי הידבקות בקרב התלמידים והצוותים?

זה עוד מעט מוקדם לדעת. לוקח לנו כמה ימים להבין איפה התגלתה הדבקה ומתי היא קרתה. אם הם רק אתמול חזרו אנחנו לא יכולים לדעת. נדע מה קורה רק בעוד עשרה ימים או שבועיים.

תודה לגידי פרץ.

בואו נחזור למשרד החינוך. חברי הכנסת רצו לשאול.

בשבוע שעבר חזרו חלק מכיתות א' עד ג'. כרגע לא ידוע לנו על מקרים של הדבקות בקרב ילדים. כמובן שאנחנו נדע בזמן אמת.

בעקבות מה שדובר בוועדה על בית הספר שאין בו מים, אומר עוזר מנכ"ל משרד החינוך, שהמשרד בקשר איתם כבר מספר חודשים. הוא טוען שיש איזו הסרת אחריות מצד המועצה. רשות הבדואים חתמו להם על אישור לממן את סלילת הצינור אבל זה עוד לא בוצע. בכל אופן, אנחנו עוד נבדקו את זה.

כמו כן, אני מדגיש את הנקודה שעלתה, שההעברה של התקציב של המחשבים למשרד ראש הממשלה בעיניי היא היתה שגיאה. העובדה שטרם הועברו המחשבים וטרם ניקנו, למרות שאושר הכסף. אני חושב שזה צריך לחזור למשרד החינוך כי במשרד ראש הממשלה כנראה שלא קורה עם זה הרבה.

אדוני היושב ראש, גם אם הכסף ימומש דרך תכנית מחשב לכל ילד, זה ייקח כמה חודשים.

זה היה רעיון גרוע.

בבקשה, ד"ר גאברין.

לגבי המחשבים ואמצעי קצה מה ששמענו הוא באמת מטריד, כי בינתיים נמשכת הלמידה מרחוק. עשרות אלפי תלמידים בלי אפשרות בכלל להיות שותפים. צר לנו שעכשיו זה חוזר למשרד ראש הממשלה. אנחנו לא יודעים מה קורה אבל נלווה את זה ונבדוק.

בינתיים יש שתי עתירות תלויות ועומדות בנושא הזה, גם בכלל וגם לעניין הנגב. זה מטריד. אדוני היושב ראש, אני בא מהעיר אום אל פאחם. באום אל פאחם לבד, אני יודע על 5,000 תלמידים שאין להם אמצעי קצה כדי להתחבר וללמוד. זה כמובן הרבה. בינתיים זה חודשיים וזה נמשך ולא רואים אור בקצה המנהרה.

אני שמח על התהליכים ושתהיה מחלקה שתתרגם ותתאים חומרים. זה נחוץ ומתבקש ואני מקווה שהוועדה הזאת תתחיל לפעול בימים הקרובים. אנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על פערים בנגישות החומר בשפה הערבית, לרבות חומרים חיוניים בעניין הקורונה.

רציתי להפנות את תשומת לבך לעניין השכבות שכבר חזרו ללימודים, עד כיתה ג'. כרגע הרבה מההורים עוד לא שלחו את הילדים ואנחנו נמצאים בתקופת רמדאן שבועיים לפני החג. הדרישה של ההורים היתה שהלימודים מרחוק יימשכו גם בשכבה הזאת. כנראה לוקח זמן עד שההורים ישלחו את התלמידים ועד שבתי הספר יסתדרו.

אמרתי בפתח הישיבה ואולי שמעת שבבתי ספר מסוימים, מגיעים רק תלמידים בודדים. לכן צריך לדאוג לכך שגם עבור השכבות שלא חזרו, שימשיכו עם הלמידה מרחוק.

עבדאללה, יש ציפייה שההורים גם יקבלו הודעת הרגעה שאכן ברמה הבריאותית בתי הספר מוכנים לקלוט את התלמידים. לכן חשוב לתקשר עם ההורים, לצאת בהודעה מרגיעה כדי להכשיר את הקרקע לחזרתם של התלמידים. אני מקווה שתהיה חזרה מלאה אחרי עיד אל פיטר.

עבדאללה, אני לא שמעתי תשובה ברורה לגבי הימים שהתלמידים הפסידו. אנחנו מדברים התקופה מ-15.3 עד 31.5. תוריד את חופשת האביב שזה 15 יום בערך, אז יש לך חודשיים. נטו ימים זה מעל 40 יום. חייבים לסגור חלק מיולי וגם לחשוב על השנה הבאה.

למה אני אומר את זה? כי כל האופציות האחרות של שעות תגבור, זה לא יביא תועלת. אנחנו רוצים ימים רשמיים של לימודים בבית הספר בתכנית הלימודים. חשוב מאוד שהילדים לא יפספסו את תכנית הלימודים. אם יהיה צורך בתקצוב, אז אנחנו נילחם בשביל זה, הוועדה וחברי הכנסת. הממשלה אמורה לספק את התקצוב הזה. אם יש בעיה עם הסתדרות המורים, גם בנושא הזה צריך לטפל.

עבדאללה ידידי, אל תלך לכיוון של שעות תגבור כי הנושא יתמסמס. אנחנו מדברים על פר יום, כמה ימים הפסידו וכמה אנחנו מפצים, נקודה. אנחנו מבקשים שעד סוף יוני תהיה התמונה ברורה.

לגבי כיתות יא'-יב'. אני מורה לשעבר והכנתי לבגרויות. בדרך-כלל לקראת מרץ תלמידי יב' כבר לא בבית הספר. הם כבר במרתונים של למידה ממוקדת לבגרויות. אי-אפשר להשוות בין יא' ו-יב' לבית כיתות היסודי. אין בכלל השוואה.

דבר שלישי. עבדאללה, לא שמעתי תשובה בקשר לבית ספר תל ערד. חשוב מאוד שמשרד החינוך, למרות התגובה ששמעתי מהיושב ראש, חשוב מאוד שמשרד החינוך יפתור את הסוגיה כמה שיותר מהר.

לפי מה שהם אומרים זאת בעיה של המועצה. משרד החינוך דווקא פעל, זה מה שמשרד החינוך אומר. נבדוק את זה עם המועצה.

היינו לפני ארבעה חודשים. יש הסכם כתוב שאני עד לו, בין ועד ההורים לבין המועצה. התחייבו תוך ארבעה חודשים למשוך את קו המים מהכביש הראשי ועדיין שום דבר לא התקדם. יש שם 500 ילדים בלי מים.

אני מסכים.

אני רוצה לחדד נקודה לגבי היעדרויות תלמידים בשל חודש הרמדאן. אמנם יש תופעה כזאת, אבל דווקא לא נכון להשליך את התופעה על ההיעדרות שיש עכשיו בגלל החזרה של א'-ג'. דווקא בגילאים האלה הילדים הכי פחות ילדים נעדרים. הייתי גם מנהל אגף חינוך ואני יודע. הילדים מתחילים להיעדר מגילאי ד' ומעלה. בכיתות א'-ג' בדרך-כלל רשמנו אחוזים גבוהים מאוד של הימצאות בבתי הספר.

אני אומר את זה כדי לומר שדווקא ההיעדרות היא בגלל הפחד של ההורים. אנחנו צריכים לעבוד על זה, לשכנע את ההורים שאין להם מה לפחד שהילד יצא לבית הספר וילמד והוא יישאר בריא ולא יקרה לו כלום. אנשים חוששים לשלוח את הילדים שלהם. לא הרמדאן הוא הסיבה לגבי א'-ג'. אני מכיר את הבעיה אבל מכיר אותה מגילאים אחרים.

תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אדוני היושב ראש, לא דיברתי בסבב הקודם כי רציתי לשמוע את עבדאללה חטיב. אני מודה לחבריי בוועדת החינוך שיזמו את הדיון החשוב הזה על חזרה ללימודים בחברה הערבית.

עבדאללה, אנחנו עובדים יחד ומשתפים פעולה אבל אני יצאתי היום מודאג מאוד מהדיון הזה. לא רק מעניין התשתיות ופערים בחינוך בין החברה היהודית לחברה הערבית, שאת זה ואנחנו מכירים.

תהום פעורה.

תהום פעורה. אבל עכשיו הקורונה הגדילה את הפערים האלה. אנחנו מעריכים את העבודה שלך. אני מבקש ממך באופן אישי לקחת את העניין הזה לידיים. צריך לגבש אסטרטגיית יציאה מהמשבר הזה של הקורונה בחברה הערבית, שיכלול גם את עניין הפסד הלימודים בחודשיים וחצי האלה. אתמול היה דיון בוועדת קורונה על חזרה לשגרה בבתי משפט. גם שם עלה העניין של קיצור הפגרה מחודש וחצי לשבועיים על-מנת להחזיר חלק מהדיונים שנדחו.

לכן אני מבקש ממך בעניין הזה שבאמת תיקח את העניינים לידיים ואנחנו סומכים עליך.

לגבי כיתות יא'-יב'. למען הגילוי הנאות, הבן שלי הוא בכיתה יא' והוא מתכונן לבגרויות. אני לא יודע מה אומרים המומחים בעניין הלימודים מרחוק. אני לא חושב שזה באמת עזר. ראיתי את הבן שלי כמה פעמים שהייתי. ראיתי את התלמידים בזום, אחד הולך, אחד יוצא. אני לא חושב שאפשר להגדיר שזה לימודים כמו הלימודים הרגילים.

ברור שלא.

ברור שלא. עבדאללה, אמרת שמתוך 20,000 תלמידים, מנהלי בתי ספר אומרים ש-10,000 זכאים לבגרויות והם יעברו ו-10,000 צריכים תגבור ומרתונים, זה 50%.

הוא דיבר רק על הצפון והמרכז.

אתם לא קיימים. אפילו מים אין לכם.

בשבוע שעבר שמענו את שר החינוך במליאה שאמר של-25% אין אפשרויות מבחינת תשתית להתחבר ללימודים מרחוק וגם אין להם מחשבים. זה אומר דרשני.

לכן, עבדאללה, המעמסה והאתגרים כבדים מאוד, אבל אנחנו לרשותך ברשימה המשותפת בוועדת המעקב ברשויות המקומיות. צריך לזכור שכבר שבוע יש שביתה של הרשויות הערביות. זה רק מחמיר את הבעיה כי אפילו הרשויות לא דואגות להיגיינה, וחיטוי בבית הספר כי לרשויות אין דברים בסיסיים.

חברת הכנסת היבה יזבק.

עבדאללה, אנחנו באמת מעריכים את כל המאמצים שאתם עושים בייחוד בתקופה מאוד עמוסה ומאוד משברית זאת. אבל, אני מצטרפת לדברים של חבריי שלא קיבלנו תשובות מספקות בקשר להשלמת חומרי הלימוד שהתלמידים פספסו. אני העליתי גם את הנושא של התמיכה והסיוע הרגשי ופיתוח מערך סיוע רגשי לתלמידים שחזרו לבתי הספר.

הוא התייחס. הוא אמר שיש להם ערכה שהם שלחו.

כן, אבל השאלה עד כמה זה מיושם. איך הם מתכוונים ליישם זאת?

אני רוצה לפנות לנציגים של משרד הבריאות. אני רוצה להבין איך הם פועלים ברמת המיקרו כדי לפקח על קיום ההנחיות שלהם בתוך בתי הספר שהם כה צפופים וגדולים ויש בהם ילדים קטנים.

אם אנחנו באמת רוצים שההורים יירגעו מההנחיות של משרד החינוך ומשרד הבריאות אז אנחנו צריכים לצאת מכאן עם תחושה שהעניינים בשליטה. עניינים בשליטה זה אומר שמשרד הבריאות וגם משרד החינוך יכולים לתת לנו אינפורמציה גם ברמת המיקרו ולא רק ברמת המאקרו. אני שואלת שוב את הנציגים של משרד הבריאות, איך ברמת המיקרו הם יכולים לפקח על קיום ההנחיות בכל בית ספר ובית ספר? צריך לזכור שהרשויות המקומיות הערביות הן בשביתה אז אין מי שיפקח על זה שקיימים חומרי היגיינה וחיטוי. מצד שני, כמו שאמרתי בהתחלה, זה הכול תלוי בכוונות המאוד טובות של המנהלים של כל בית ספר ובית ספר.

זה נכון.

אז אם רוצים להרגיע את ההורים, אז בבקשה שיוצאו הנחיות מפורטות בעניין ושגם אנחנו נקבל תשובות מפורטות ומספקות, כדי שנוכל לתת להורים המאוד מודאגים בימים אלה.

תכף נשמע את עבדאללה ממשרד הבריאות. לפני זה, אני רוצה לאפשר למוחסן אלקרינאווי ממועצת התלמידים הארצית.

ברצוני לדבר על הנושא המדובר ביותר בכל מערכת החינוך בעולם כולו והוא למידה מרחוק. זה נושא שמדאיג הורים רבים, תלמידים ומורים. אני אתייחס לנושא מהפרספקטיבה של תלמיד בדואי, בזווית ראייה של אימא בחברה הבדואית. כתלמיד יב' שאוטוטו מסיים את לימודיי בבית הספר נותרו לי מספר בחינות בגרות על-מנת שאוכל לקבל את תעודת הבגרות שלי. אני מודאג ומוטרד מאוד מנושא של למידה מרחוק. אני וגם חבריי בכיתה ובבתי הספר מאוד רוצים להצליח ולקבל ציונים טובים על-מנת שנוכל להיות מובילים במדינה ונוכל להמשיך ללימודים אקדמיים.

הנושא של למידה מרחוק מטריד אותי ואפילו נותן לי הרגשת חוסר ביטחון להצלחה, פחד שלא אוכל להוציא את המיטב שאני יכול. פחד שלא אוכל לתרגם את יכולותיי בבחינה חיצונית שתתקיים בסוף הלמידה מרחוק. בלמידה מרחוק לא שומרים קשר עין רציף בין המורה לתלמיד. בלמידה מרחוק המורה לא ניגש אלי ובודק האם ההבנה שלי לחומר נכונה או לא.

גם המורים בחברה שלי מוטרדים מהנושא מפני שרוב האנשים בעיר שלי הן ממצב סוציו-אקונומי נמוך. משפחות רבות הן ללא מחשב בבית ופעמים רבות, אם יש מחשב, אז הוא לא מחובר לתשתית לאינטרנט. יש משפחות מרובות ילדים שבהן גם אם יש מחשב והוא מחובר לאינטרנט, בלתי אפשרי לכל הילדים להשתמש במחשב. כל אם וכל אב ואפילו למורים שלנו אכפת מההצלחה שלנו.

לא אשכח לציין שבכל בית ספר תיכון בעיר שלי יש תלמידים שמגיעים מכפרים לא מוכרים, שהמצב שלהם היום לא מעורר קנאה אצל אף אחד. היישובים שלהם לא מחוברים לתשתיות מים וחשמל אז איזו למידה מרחוק תעזור לאותם תלמידים שהם חלק מהחברה הישראלית?

אני אציין גם את הנושא של הכיתות השייכות לאגף שח"ר כמו מב"ר, אתגר, אומץ וכדומה. בכיתות אלה, נוסף על המצב הסוציו-אקונומי של התלמידים יש גם בעיה של מוטיבציה. ילדים אלה בקושי מחזיקים בכיתות ועל אף הפיצולים שיש בכיתות תמיד נוצרת הבעיה של חוסר ריכוז. אני מתאר לעצמי שמצב של למידה מרחוק רק יחמיר את הבעיה.

אני רוצה לאחל לכולם בריאות ושנחזור לשגרה כמה שיותר מהר.

אתה מרהט, נכון?

כן.

איך מבחינת הכיתה שלך? ספר עליך, מה קורה ממש עכשיו?

אני עכשיו בכיתה יב'. אני מפחד על העתיד שלי ועל הבגרות שלי.

אני בטוח שאתה תצליח. נראה לי שאתה אחד שלא תהיה לו בעיה. אתה תהיה בסדר.

אתם חזרתם ללמוד פיזית בכיתות?

כן, אנחנו חזרנו ללמוד אבל פה יש פחד. לכל תלמיד יש פחד שהוא לא יצליח.

תודה לך.

חזרה אליך עבדאללה. אנחנו נתכנס לקראת סיכום אז תתייחס לדברים שחברי הכנסת העלו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך ולחברי הכנסת הערביים. אין ספק שממשקי העבודה בינינו לבין חברי הכנסת הערביים, שמנסים לקדם תהליכים בתוך החברה הערבית למען קידום החברה הערבית, אני חושב שזה צעד מאוד מבורך. כנ"ל ועד ההורים הארצי בחברה הערבית, שאני מאוד מעריך את העבודה של אחמד והצוות שלו וגם של שרף.

אדוני היושב ראש, רשמתי את ההערות.

לגבי הנושא של ימי הלימוד, זאת סוגיה שאני צריך להעביר אותה למנכ"ל. זאת סוגיה שאני לא מחליט בה. מי כמוך יודע, אדוני היושב ראש, שיש פה גם את הסתדרות המורים, יש את האוצר.

אנחנו יודעים, מכירים את הנושא.

בהתחלה המנכ"ל דיבר על-כך שאנחנו מוכנים לעבוד כל חופשת הקיץ וכל חודש יולי על-מנת להחזיר לתלמידים. הדבר הזה לא התאפשר ויש משא ומתן גם עם האוצר ועם הסתדרות המורים.

פה יש נקודה מיוחדת. אני מכיר את הסיפור של ה-9 ימים עם הסתדרות המורים. אם אנחנו אומרים שלפי הנתונים בחברה הערבית היה הפסד לימודים יותר גדול בגלל הבעיות של הלימוד מרחוק, פה נדרש יותר מה-9 ימים הרגילים במערכת הכללית. הבנו שיש פה בעיה מיוחדת. זה לא אותו דבר בכל מקום. פה צריך יותר לתת, אין מה לעשות. ה-9 ימים שיפה נתנה, פה יהיה צריך לתת יותר, זה ברור.

אדוני היושב ראש, אני מוכן לקחת את ההערות שלכם. צריך להגיד, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים להפעיל במסגרת החופש הגדול גם בתי ספר של החופש הגדול, שהם ייעודיים לתלמידי כיתות א'-ג'. כלומר, בחופשת הקיץ יש הרבה הפעלות של תלמידים חוץ מהנושא של למידה. יש בתי הספר של החופש הגדול שאנחנו רוצים להמשיך להפעיל.

רשמתי את ההערות של כלל חברי הכנסת. אני חושב שאנחנו נתחיל בנושא של סרטוני הסברה להורים בשפה הערבית, באמצעות מומחים במשרד שמסייעים לנו רבות בכל מה שקשור לנושא של החזרת התלמידים למערכת החינוך. אני קורא, אדוני היושב ראש, לסייע לנו לסיים את השביתה של ראשי הרשויות הערביות. אני חושב שחלק מהבקשות של ראשי הרשויות הערביות ששובתים הן מוצדקות. אני מבקש את התערבותך על מנת לסיים את השביתה הזאת כדי לאפשר את ההכנה של בתי הספר.

היום אני עובד אישית מול המחוזות ואל מול מנהלי מוסדות החינוך. אנחנו מבקשים מהמנהלים להעמיד את כל האמצעים והתקציבים שקיימים בבתי הספר לטובת כל מה שקשור לאמצעי היגיינה לתלמידים.

לגבי הודעות להורים. אני לוקח את ההערה של חברי הכנסת. אני גם לוקח על עצמי אחריות לגבש תכנית מה אפשר לעשות אחרת עם תלמידי החברה הערבית על-מנת לצמצם את הפערים.

תודה רבה לך. אני שמח על הגישה הזאת שלך. תודה לחברי הכנסת.

סליחה, אפשר להתייחס לדבריה של חברת הכנסת יזבק לגבי הפיקוח של משרד הבריאות?

כן. היא שאלה איך אתם מפקחים שבאמת בפועל בבתי הספר שומרים על ההוראות שלכם. מי בא לבדוק שעושים את זה?

חשוב לי להסביר שמשרד החינוך מוציא את ההנחיות ואנחנו בעצם מייעצים. יש חובת התייעצות עם משרד הבריאות בנושאים המקצועיים. זאת אומרת שבסופו של דבר בשטח, כמו שמשרד הבריאות לא אחראי על אכיפה בהרבה מאוד תחומים, אם זה השלטון המקומי, אם זה משרדי ממשלה אחרים, אם זה המשרד לביטחון פנים, אז אנחנו בעצם מייעצים מקצועיים. כן יש לנו בבתי הספר את האחריות המפקחות משירותי בריאות התלמיד. הן מרכזיות את כל הנושא של חיסונים, חינוך לבריאות בבתי ספר בשגרה.

בתקופה הזאת ייעדנו אותן להטמיע את הנהלים. להטמיע ולהבין את הרציונל של הנהלים. זה לא פיקוח כמו שחברת הכנסת ביקשה או שאלה. אנחנו לא מפקחים. אנחנו לא עוברים ובודקים מה קורה במיקרו בבתי הספר. אתם יודעים שמבחינת כוח אדם ומבחינת הרציונל, זה לא התפקיד של משרד הבריאות. לנו יש הרבה מאוד פיקוחים אחרים שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו כן מאוד עוזרים להסביר ולהטמיע את כל הנהלים ואת הרציונל שלהם על-מנת שיהיה יותר קל ליישם אותם בשטח.

תודה לך אפרת.

אני רוצה להגיד שתי הערות לסיום. לא יכול להיות שיהיה בית ספר במדינה בלי מים. מה זה הדבר הזה בית ספר בלי מים?

ומדברים על היגיינה.

אין גם מה להסביר, אני חושב שזה ברור, מה גם שאני מבין שהבעיה הזאת קיימת כמה חודשים. זאת שערורייה הדבר הזה. זה גם לא קשור לקורונה, זה עוד היה לפני הקורונה. אנחנו נבדוק את זה מול המועצה ומשרד החינוך, מי אישר למי ולמה לא העבירו את המים? לא יכול להיות דבר כזה.

גם בעניין המחשבים, הנתונים ידועים, נערך מיפוי, יש כסף. אנחנו יודעים שנצטרך את העסק הזה לעוד הרבה זמן גם כשלא תהיה המחלה. אני לא מבין למה אי-אפשר לקדם את עניין המחשבים. זה לא מסובך. הציוד די קיים. סך הכול זה נראה לי עניין בירוקרטי שתקוע. לדעתי זאת היתה שגיאה להעביר את זה למשרד ראש הממשלה לתכנית "מחשב לכל תלמיד". צריך להחזיר את זה למשרד הבריאות. גם בעניין הזה נבדוק ונביא תשובות בשבוע הבא.

מחשב לכל ילד היא תכנית שמחייבת מצ'ינג של הרשויות. במצב של הרשויות שלנו היום אף רשות לא תשלם שקל. זאת אומרת, היא לא תרצה לבוא לתכנית.

זה לא היה מתאים לתכנית הזאת. היה צריך להביא את הציוד ולתת להם שיקנו.

באמצעות הרווחה ובתי הספר.

אני חושב שנעשתה טעות. חבל, 44,000 מחשבים. חבל על זה וחבל על הילדים שהפסידו. זה משהו שאפשר היה לפתור אותו וסתם תקוע בגלל בירוקרטיה. ננסה לעזור בעניין הזה.

תודה רבה לכולם.

אם אפשר מילה, אדוני היושב ראש.

אם אתה שם לב, אדוני היושב ראש, מדברים על חינוך בחברה הבדואית. עבדאללה מייצג את החינוך והוא מביא נתונים לגבי החברה הערבית. אני חושב שאנחנו נמצאים במצב של חרום. אני ממליץ ואני מבקש שיוקם פורום של כל הצדדים המקצועיים, ועדת החינוך, ועדת המעקב בחברה הערבתי, ועד ההורים, חברי הכנסת, משרד החינוך, כדי שיהיה פורום אמיתי ורציני שיעמוד ביחד על זה לעבור את מצב החרום הזה. כל אחד מדבר עם צד אחר. אני חושב שבמשרד החינוך, מי שמנהל את החינוך בחברה הבדואית, מוחמד דש, הוא צריך לתת נתונים על מה שקורה שם.

זאת נקודה טובה. אני אנסה לקבל. לא ידעתי שזה מופרד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.