פרוטוקול של ישיבת ועדה

,הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11

30/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים הזמנית
יום חמישי, ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), שעה 8:00

בקשת הממשלה להארכת תוקף הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש.

חברי הוועדה: גבי אשכנזי – היו"ר
אלי אבידר
יואב בן צור
משה יעלון
יאיר לפיד
גדעון סער
עמיר פרץ
יואב קיש
אילת שקד

דינה זילבר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
רז נזרי - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
פרופ' סיגל סדצקי - ראש מערך שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

מירי פרנקל שור
עידו בן יצחק

שמואל לטקו

חנה כהן



בקשת הממשלה להארכת תוקף הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש

בוקר טוב לחברים והחברות, אני פותח את הדיון של ועדת המשנה לענייני השירות. על שולחן הוועדה מונחת בקשת הממשלה להארכת תוקף ההחלטה שאושרה בוועדת המשנה על ידינו. אני מזכיר לחברים – המסמך מונח לפניכם – בהחלטה שאושרה על-ידי ועדת המשנה למודיעין, בשבתה כוועדת הכנסת לענייני השירות, הסמכנו את השב"כ לבצע איסוף, עיבוד ושימוש במידע הטכנולוגי הנוגע לחולים מאומתים בנגיף הקורונה ב-14 הימים שלפני אבחונם כחולים, וכן ביחס לאנשים שבאו עימם במגע קרוב. המידע אודות תוצאות העיבוד הזה, כלומר השם של האנשים, הטלפון, המועד ומיקום החשיפה, מועבר למשרד הבריאות על מנת שזה יודיע למי שבא במגע עם אותם חולים כי עליהם להיכנס לבידוד ביתי ולדווח על כך באתר משרד הבריאות.

עוד אני מזכיר, תוקפה של ההחלטה שאישרנו אמור לפוג הלילה בחצות, 30 באפריל, בהתאם למה שהחלטנו. הממשלה מבקשת להאריכה בשבוע נוסף.

אני מזכיר לכולם, בקשת הממשלה להאריך את החלטת הממשלה בשבוע נוסף באה על רקע פסק הדין של בג"ץ, שגם הונח בפניכם, שניתן ביום ראשון האחרון, 26 באפריל, שקבע כי בתום תקופת ההסמכה, היינו 30 באפריל, הלילה בחצות, לא ניתן יהיה להסמיך את השב"כ לסייע בהתמודדות עם נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בחוק השב"כ, ואם המדינה תהיה מעוניינת ב"המשך ההסדר", לשון הבג"ץ, "יהיה עליה לעגן הסמכה זו בחקיקה ראשית. ככול שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של ההחלטה לפרק זמן קצר שלא יעלה על שבועות מספר, על מנת לאפשר את ההשלמה של ההליך הזה".

אני לא רוצה לחזור על חמשת הדיונים שעשינו, על ההגבלות שקבענו, על הדיווחים שביקשנו. לעיני חברי הוועדה ריכזנו את הנתונים – הם מופיעים במסמך של היועצת המשפטית על הדיווחים. תראו את הפירמידה הצבעונית שמונחת בפניכם – כמה חולים הוגשו לשב"כ, נדמה לי ש-15,000, הם איתרו מזה כ-73,000. הנתונים לפניכם, חסר לנו נתון - כמה מאלה שהוכנסו לבידוד כתוצאה מזה שהם היו ליד נשא, כמה מהם באמת חלו.

התכנסנו היום לדיון, לשמוע את בקשת הממשלה ולקבל החלטה אם להאריך, לכמה זמן להאריך או לא.

אני מבקש ממשרד המשפטים להתחיל.

הממשלה ביקשה להאריך את זה רק בשבוע. היא מתכוונת לעשות חקיקה או שהיא לא מתכוונת לעשות חקיקה? זו בדיוק השאלה – לפני שמדברים, צריך לשאול את זה, כי הבקשה להאריך בשבוע מראה שהם לא מתכוונים לעשות חקיקה.

אם אתה שואל וגם עונה, אני מציע שהממשלה תגיד. בשביל זה ארגנו את הממשלה, את משרד המשפטים והם נמצאים בזום. אנחנו נשמע את משרד המשפטים ואת משרד הבריאות ואני חושב שאחרי זה נהיה מוכנים לדון בבקשה.

רז נזרי, בוקר טוב. אני לא יודע אם שמעת את הפתיחה. אנחנו תיארנו את התהליך שהביא אותנו עד היום ואת מהות הבקשה שלכם. בפני חברי הוועדה מונח גם מסמך של היועץ המשפטי לממשלה. אני מבקש שתפרט את הבקשה ותתייחס באופן קונקרטי, גם בהקשר לשאלה של חבר הכנסת אלי אבידר, וגם מתוקף המציאות שבה אנחנו נמצאים ומה בכוונת הממשלה לעשות.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה. אני אתייחס וגם חברתי, המשנה ליועץ, דינה זילבר, נמצאת והיא תשלים ככול הנדרש לשאלותיכם. אכן ביקשנו שבוע, כפי שהוצג. פסק הדין ניתן ביום ראשון האחרון. פסק הדין של בג"ץ קבע שככול שהממשלה מבקשת להמשיך באיכונים הללו, על אף שההסמכה בהחלטת הממשלה ובאישור הוועדה ניתנה כדין, ומשעה שהיא ניתנה כדי להמשיך בכך צריכים לעשות את זה בחקיקה ראשית. אם רוצים להאריך, בית המשפט השתמש בביטוי "צריך להתניע הליך חקיקה".

שאל חבר הכנסת אבידר מדוע אם אנחנו רוצים להמשיך בחקיקה אנחנו מבקשים שבוע, כי מטבע הדברים שבוע לא מספיק לקדם חקיקה. חבר הכנסת אבידר אכן צודק, אין שום סיכוי בעולם להביא חקיקה כזאת בשבוע וגם אין שום סיכוי להכין חקיקה כזאת או תזכיר חוק כזה ביום-יומיים. מי שמכיר איך דברים עובדים ואיך נושא רגיש מעין זה, שדורש עבודה משותפת ואינטנסיבית בין משרד המשפטים, משרד הבריאות, שב"כ וגורמים נוספים, יודע שהדבר לוקח זמן. ביקשנו שבוע – ואנחנו מציגים את זה כאן בפניכם בשקיפות – מאחר שביום ראשון הקרוב אמורה להתקיים ישיבה בראשות ראש הממשלה, השרים הרלוונטיים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנים – דינה ואני – משרד הבריאות, שב"כ וכו'. מטרת הישיבה הזאת היא לבחון אם אכן לקדם חקיקה או לא, כי השאלה של חקיקה מעוררת שאלות שונות מעולמות תוכן שונים, של ההצדקות העדכניות לכך, שאלות נוספות של תועלות מול מחירים. מאחר שנכון לרגע זה עדיין לא התקבלה החלטה אם לקדם חקיקה או לא, כפי שאנחנו מציגים את זה בשקיפות בפניכם, לא חשבנו שנכון לבוא ולבקש יותר זמן, הנשיאה השתמשה בביטוי "שבועות ספורים", אלא חשבנו שנכון יותר יהיה לבקש את השבוע הזה כמעין תקופת גישור כדי שנוכל להמשיך במהלך הזה וביום ראשון הקרוב, כשתתקבל ההחלטה של הדרג המדיני, נראה לאן פנינו מועדות.

קודם כול, אם יסתבר לפני תום השבוע או שבכל נקודה בזמן נראה שלא מתכוונים לחקיקה, בוודאי שהדבר הזה ייעצר מיידית, כי בהתאם לפסק הדין אם יוחלט שלא מותנע הליך חקיקה, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהשתמש בסמכות הזאת. זאת נקודה אחת שרציתי לציין בהקשר הזה, שבכל מקרה אנחנו לא נמשיך כמובן לעשות זאת.

בנוסף לכך, בכל מצב, כאשר נבוא עם חקיקה, גם במסגרת ההחלטה הזאת – החקיקה תגיע כמובן לכנסת –ואנחנו מבקשים מהוועדה לאשר אותה, אנחנו לא באים עם דברים נוספים. למשל, בדיון בוועדת המשנה בשבוע שעבר, דינה ומשרד הבריאות והשב"כ הציגו בפניכם סמכויות נוספות שיוענקו לשב"כ מעבר להחלטת הוועדה, והדבר הזה ייבחן במסגרת חקיקה אם וכאשר. אבל כרגע, מה שמתבקש מהוועדה זה לאשר את הבקשה as is, כלומר בדיוק מה שהיה בפעם הקודמת. לא הכנסנו את הדברים הנוספים כי הבנו שלא יהיה מוצדק להכניס את זה בשלב הזה, כאשר לא ברור אם פנינו אכן מועדות לחקיקה או לא.

אם יוחלט שתהיה חקיקה, כמה זמן תבצעו את זה?

לחקיקה צריך חודש.

אז מה יהיה בתקופת הביניים עד שתהיה חקיקה?

נאריך עוד פעם את התקנות.

נצטרך להאריך כל החודש הזה?

כן.

אני רוצה להבין, אומנם החלטת הבג"ץ ניתנה ביום ראשון בערב והיה את יום שני, שהיה ערב יום הזיכרון, האם אתם ומשרדי ממשלה אחרים עשיתם איזשהו דיון, בחנתם? שמענו משהו על תזכיר. אתה מוכן לפרט מה נעשה?

בהחלט נעשה דיון. ההחלטה ניתנה ביום ראשון בערב, מטבע הדברים למדנו את פסק הדין. בשלב ראשון היתה כוונה ומחשבה לבוא בפניכם כבר בשלב הזה עם הצעות נוספות להוסיף את הדברים שאנחנו מבקשים לעשות. אבל מאחר שבמהלך הדבר הזה עלו שאלות אם אכן ללכת לחקיקה, חקיקה זה הליך אחר – כזכור, גם בשלב הקודם מבחינת השב"כ והצגת הדברים זה עורר הרבה שאלות – ולכן אנחנו רוצים לבחון את הנתונים העדכניים בהקשר הזה. בסופו של דבר, מאחר שביום-יומיים שהיו לנו בין ההחלטה לבין החלטת הממשלה, כפי שהונחה בפניכם, שאומרת שאנחנו מבקשים להאריך אותו דבר, אחרי שיחות עם הדרג המדיני – שיחות של דינה ושלי, יחד עם היועץ המשפטי והדרג המדיני הבכיר ביותר וראש המל"ל – ניסינו לקדם החלטה כבר בשלב הזה אם תהיה חקיקה או לא, בסופו של דבר הוחלט לקיים את הדיון הזה בראשות ראש הממשלה. לבקשתנו הדיון הזה יתקיים בהקדם, ביום ראשון, עם ראש השב"כ וכל האנשים הרלוונטיים. כמו שאמרתי, חקיקה מעלה שאלה אם באמת להמשיך בדבר הזה מבחינת ההצדקות המשפטיות לכך, מבחינת הנתונים של משרד הבריאות, מבחינת יכולות השב"כ ועמדת השב"כ בהקשר הזה. בהינתן שזה המצב – אנחנו אומרים את זה בשקיפות – כרגע קיימת שאלה אם לקדם חקיקה או לא, אנחנו מקיימים דיון. מבחינתנו, עד לרמת היועץ המשפטי, במצבים כאלה הרבה פעמים אנחנו מקיימים דיונים עם השר הרלוונטי – פה זה ראש הממשלה – אם וכיצד לקדם חקיקה, ולכן הוחלט בשלב הזה לבקש מהוועדה בסך הכול להאריך את הדברים כפי שהם בשבוע, על מנת שניתן יהיה לעשות את הדבר הזה ביום ראשון.

תודה. אני מבין מדבריך שאתם רואים בדיונים שאתם עושים, כולל הדיון אצל ראש הממשלה שיהיה נקודת ההחלטה, התנעת תהליך.

נכון. זה הביטוי שהנשיאה השתמשה בו.

רז, רק לפני כמה ימים התבשרנו על-ידי ועדת השרים בראשות השר שטייניץ ועל-ידי המל"ל שנבדקו כמה וכמה חלופות, אבל למעשה אין אף חלופה אפקטיבית כמו החלופה הזאת. אני לא מבינה איך פתאום הממשלה משנה את דעתה. מה זה משנה אם זה בתקנות או בחקיקה ראשית, כהוראת שעה כמובן, נניח לחודש? אם לפני כמה ימים הממשלה היתה סבורה – והאמת היא שגם אנחנו השתכנענו – שאין שום חלופה אפקטיבית כמו הכלי הזה, אז מה קרה שפתאום - - -

לא כולנו השתכנענו מתמונת המצב שהוצגה לנו.

לא כולם, אני השתכנעתי וכך היו רוב חברי הוועדה. חלק מחברי הוועדה לא שוכנעו, אבל לפחות אני כן.

מה הבעיה להפוך את התקנות לחקיקה ראשית as is? נניח אפילו בלי התוספות. יש כל מיני דברים נוספים שרציתם להוסיף, אבל נניח לקחת את מה שיש as is ולהפוך את זה להוראת שעה של חודש.

אני מבקש מהנציגים השונים, מכיוון שאנחנו נפגשים לא מעט, תשתדלו לא לחזור על נימוקים שכבר אמרו.

לשאלת חברת הכנסת שקד, אותה שאלה לגבי התנעת הליך חקיקה היא בעצם החלטה של דרג מדיני. זה נכון, כרגע לעמדת הממשלה אין חלופות אחרות אפקטיביות שיכולות לתת את הדברים הנדרשים לעת הזאת. עדיין, גם בהינתן שזה המצב, זו החלטה של דרג מדיני רלוונטי לבחון אם כשאנחנו נמצאים במצב חדש, אחרי פסק הדין, והולכים לחקיקה על כל מה שמשתמע בקיבוע התפקיד של השב"כ והדברים הנוספים שהממשלה שוקלת להוסיף, נקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים, אלה שעל דרג מדיני לשקול פר אקסלנס. לכן אנחנו ממתינים בעצם להכרעה שלו. הבקשה שלנו, כמו שאמר חברי רז, היא לשמר את הקיים לפרק הזמן המינימלי הנדרש ואחרי הדיון ביום ראשון אנחנו נדעה אנה פנינו מועדות ונעדכן את הוועדה.

כפי שאמר רז, אם יוחלט לא לקדם חקיקה, נעדכן ואז השימוש בכלי נפסק. אם נחליט כן לקדם חקיקה, כמובן שנצטרך לחזור, כפי שבית המשפט הורה וכפי שהוועדה מצפה, עם תזכיר חוק שייקח איזשהו פרק זמן לגבש. נצטרך לראות, אם הדרג המדיני יחליט שהוא כן מעלה לחקיקה, מתכונת החקיקה תצטרך להיבחן, אם היא תואמת את מה שהתבקש עד עכשיו, אם היא תהיה רחבה יותר, אם תהיה שונה. אנחנו באמת ממתינים לקביעות של הדרג המדיני.

אז בואו ניתן אישור עד יום שני.

תודה רבה. חברים, בואו לא נחליט, רק נשמע את כל הדברים. אני מציע שלאחר מכן נדון.

אני מבין שפרופ' סדצקי איתנו.

בוקר טוב. כמו שאמרת, אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. כולם כבר מכירים את הנושא, אבל אחרי שבכל פעם חוזרים לחומר ובוחנים אותו שוב ושוב ברור לנו לחלוטין שללא השימוש בשירות של השירות אנחנו נפסיד הרבה מאוד בידודים ואיתור של הרבה מאוד חולים. ברור לנו לחלוטין שהנושא הזה הוא הכרחי לנו על מנת לאפשר פתיחה של המשק ולמצוא כמה שיותר חולים ולבודד אותם.

שאלת הבהרה שלדעתי חשובה לוועדה – תגידי לי מה לא נכון בתיאור שאני מתאר: כמות ההדבקות היומית יורדת, ואנחנו מברכים על זה. לא הצלחנו לקבל נתון, אבל אני מעריך שקצב ההדבקות היומי הוא מאה ומשהו ביום. נכון?

בימים האחרונים נענו בין 170 לבין 84.

אז נניח שהממוצע הוא 150 ביום. אני גם מניח הנחה, כי לא הצלחנו לקבל את הנתונים, שמחציתם לפחות הם ממקומות מנוטרים, כלומר בתי אבות, בתי חולים, המלוניות וכד'. ממילא הם נמצאים שם. זאת אומרת, כל השאר, שזה כמה עשרות, יכולים להגיע רק מהשב"כ. זה תיאור לא נכון של מה שאני מתאר עכשיו? כי השאר ממילא נמצאים מבודדים.

קודם כול, זה תיאור נכון לגבי מה שקורה בימים האחרונים, אבל זו בדיוק הטעות שעושים עם המחלה הזאת. אנחנו צריכים כל הזמן לראות את התמונה הגדולה. התמונה הגדולה היא שעכשיו, כשהמקרים יורדים – דרך אגב, אנחנו כבר התרענו בפני זה. לשמחתנו אנחנו נמצאים במקום הזה – ואין לנו יותר מקרי הגעה מחו"ל, למרות שגם זה בטח עוד ישתנה בהמשך הדרך, אנחנו מבינים יותר ויותר שכשאנחנו הולכים בשיטת הפינצטה, ותבינו, יש אנשים שרוצים להרחיב כמה שיותר, להישען כמה שיותר על שיטת הפינצטה, רוב אסטרטגיית היציאה בנויה על כך, ההערכה שלי שבשבועיים הקרובים, אחרי שכול כך פתחנו את המשק, נתחיל לראות שוב הדבקות בקהילה, מכיוון שבתי הספר חוזרים, ברגע שאנשים חוזרים למקומות העבודה שלהם, ככול שיש לחץ יותר גדול של אנשים, זה בדיוק הזמן שבו אנחנו נהיה חייבים לאתר כל מקרה כזה ואת המגעים שלו.
ככול שאנחנו מסתכלים על הנתונים, אנחנו רואים שהרבה מהאנשים שבסופו של דבר חולים, כבר היו בבידוד. הווי אומר, איתרנו אותם קודם; הווי אומר, מנענו מגעים נוספים שלהם.

ברור. אני חושב שעל זה קיבלנו תשובה.

אין לנו דרך אחרת. זה לא שאנחנו נמצאים כרגע בסוף המחלה, לצערי הרב, נהפוך הוא.

תודה רבה לך, פרופ' סדצקי. אנא הישארו איתנו – גם משרד המשפטים וגם משרד הבריאות – במשך הדיון במידה שתעלינה שאלות נוספות מצד חברות וחברי הכנסת.

האם יש שאלות למשרד המשפטים או למשרד הבריאות? אם לא, אני מציע שנתחיל את הדיון.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שאנחנו קיבלנו סקירה מאוד-מאוד שלדית ולא מעמיקה של השב"כ. זה חצי עמוד וטבלה עם פלוסים ודעתנו, אני חושב של כולם, לא היתה נוחה מהנייר הזה. זה לא היה מקיף, זה לא היה רציני, וגם בדיון שלאחר מכן לא היה הרבה יותר מהטבלה הזאת.

במהלך סוף השבוע והחג ערכתי בדיקה של כמה מהתוכנות האלה ואני רוצה להגיד שנעשה פה עוול.

אתה מדבר על החלופות.

כן, על החלופות. אני רוצה לומר שנעשה פה עוול למספר חלופות שם, אחת מהן זה NSO. אני חושב שהציגו שם תמונת מצב שהיא לא אמיתית.

לאחר מכן, לגבי בדיקה של טלפונים שיש להם פחות יכולות, ודיברו על מאות אלפים, מיליון טלפונים שאי אפשר לעשות בשום צורה.

מה שקראנו "הטלפונים הכשרים", בין 800,000 למיליון.

כן. אבל זה לא רק כשרים.

אגב, מישהו אמר לי שללא מעט מהם, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, יש גם טלפון לא כשר.

זה בוודאי.

הטלפון הלא כשר לא מזוהה...

יש חליפה לשבת ויש חליפה ליום חול.

לגבי הסוג הזה של הטלפונים הוצגה תמונת מצב שלא ניתן לנטר אותו בצורות אחרות, והדבר הזה אינו נכון. אני קיבלתי תמונת מצב לפיה כן ניתן לנטר אותו, גם באמצעים רגילים.

ולכן, אני חושב שמן הראוי, במידה שהממשלה תחליט לבוא לחקיקה, שלפחות נעשה דיון אחד רציני בחלופות, כיוון שנראה שבמל"ל לא רצו לקיים את הדיון הזה ורצו לתעל אותנו להחלטה שהם רצו, שיש רק את השב"כ. אז אין רק את השב"כ, יש טכנולוגיות טובות.

אני אשמח אם גם תיקח קצת את ההובלה בעניין הזה במידה שנצטרך.

בשמחה.

אם צריך להביא לפה נציגים של הטכנולוגיות עצמן, נשמח לשמוע אותם.

אני חושב שהוועדה גם תקבל ניירות. ראיתי שכמה ארגונים כבר התחילו להפיץ אליי, כמו המכון לדמוקרטיה וכו'. הם עשו עבודה רצינית בעניין הזה.

אני מודה לך, חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת יאיר לפיד, ואחריו – חבר הכנסת בוגי יעלון. בבקשה.

דבר קטן, אני גם סקרן לשמוע את רז נזרי או דינה זילבר לגבי זה – צריך לדייק מה זה "התנעה". הרי פסק הדין של בג"ץ אומר שאפשר לתת את צו הביניים הזה שמבקשים מאיתנו לתת אם תהיה החלטה שהולכים לתהליך של חקיקה.

הלשון המדויקת: התנעה.

התנעה זה לא דיון פנימי במשרד המשפטים. התנעה זה כשראש הממשלה אומר: אנחנו מתניעים. לפיכך אני מצטרך למה שאמר פה בהערת ביניים חבר הכנסת יואב בן צור, אני מציע להאריך את זה עד יום שני ושביום ראשון, בדיון, יתכבד ראש הממשלה ויודיע אם כן או לא. אני לא רואה שום סיבה לתת שבוע שלם.

האם יש לך שאלה לרז נזרי?

רק שיגידו אם ההגדרה של התנעת תהליך היא אחרת. שיסבירו. אם הגדרת "התנעה" זה מה שאני אומר, כלומר החלטה של הגורם המוסמך, שבמקרה הזה זה רק ראש הממשלה - - -

דרך אגב, זה ראש הממשלה לא מתוקף היותו ראש ממשלה, אלא מתוקף היותו השר האחראי על השב"כ. לדייק.

אני אשמח להתייחס. קודם כול, מונחת בפניכם אותה החלטת ממשלה שמבקשת להאריך. כלומר, הדברים הובאו בפני הדרג המדיני והדרג המדיני, בסעיף הראשון שמעדכן אתכם בכך שהממשלה הצביעה בעד הבקשה הזאת להארכה של שבוע. זאת אומרת, זה חלק מאותו הליך של התנעה סדור, שהחלק הראשון שלו זה אותו גישור שאנחנו מבקשים כרגע.

שאלת קיום הדיון על-ידי ראש הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים תלוי כמובן בלו"ז של אותו דרג מדיני, ולכן זה נקבע ליום ראשון. לשיטתנו זה בהחלט חלק מאותו תהליך של התנעה.

שאלת בחינת הצורך היא מבורכת, גם לאור קביעות של בית המשפט, גם לאור ההערות שנשמעו בוועדה. בעניין הזה גם חשוב לי לעדכן אתכם שהתקבלו שתי פניות, אחת של עו"ד פרטי ואחת של ארגון עדאלה, שאף היא שיקפו את אותן טענות שחברי הכנסת אבידר ולפיד מעלים בדיון הזה. הפניות הגיעו אתמול אחר הצוהריים-ערב ואתמול בלילה הוצאנו תשובה שמפרטת את העמדה שלנו כפי שאנחנו מציגים אותה בפניכם כיום והמכתבים לכולם נמצאים בפנים. אנחנו מסבירים למה לשיטתנו זה אכן חלק מאותו תהליך של התנעה. כמובן שהדיון שיהיה ביום ראשון הוא דיון נחוץ – כשאתה מחליט על חקיקה, בוודאי בחקיקה רגישה, בין היתר הממשלה שוקלת את המתכונת, שוקלת מחירים, עלויות וכו'. בוודאי שאי אפשר קודם להגיש את תזכיר החוק ואחרי זה להחליט אם בעצם רוצים אותו, אלא סדר הדברים הוא הפוך. אנחנו בהחלט מתקדמים – הממשלה אמרה: אני רוצה לשמר לעצמי את מרחב ההחלטה בעניין הזה; אני גם פונה לוועדה בכנסת, לוועדת החוץ והביטחון, על מנת שתאפשר לי; אני כבר קובעת דיון ראשון בראשות ראש הממשלה והגורמים הרלוונטיים במועד הקרוב האפשרי; אני גם מגישה בקשה שהיא צנועה בממדיה והיקפה, היא גם משמרת את הקיים ולא מרחיבה אותו וגם פרק הזמן המבוקש הוא מאוד-מאוד קצר.

מספר הימים המתבקש לאחר יום ראשון – שוב, אם לא, אז חששו של חבר הכנסת לפיד בעצם יתממש מייד. זאת אומרת אם ביום ראשון יוחלט שלא, אנחנו נעדכן ונודיע שאנחנו מפסיקים את השימוש בכלי. לעומת זאת, אם נחליט שכן, עדיין נדרש פרק זמן של ימים ספורים על מנת לראות אם אנחנו מצליחים לגבש תזכיר או לגבש את ההערכה שלנו לכמה זמן אנחנו צריכים לפנות שוב לוועדה ולבקש ממנה את אותו דיון לגבי מתכונת החקיקה. פשוט נראה לנו שזו לא בקשה מוגזמת של עוד מספר ימים ספורים. מהצד השני, אם יוחלט שלא, כמובן שנפסיק ולא נמצה את כל הימים. לכן אנחנו כן מבקשים, כממשלה, שיאפשרו לנו את מלוא הזמן שביקשנו, שהוא בסך הכול שבוע.

המילה שבג"ץ השתמש בה היתה "התנעה". בהליכים פורמליים של חקיקה, השלב הראשון הוא תזכיר. תזכיר חוק שיוצא על-ידי שר, לאחר מכן טיוטת חוק שמאשרת הממשלה. זה מונח בכנסת ואז יש קריאה ראשונה, ועדות וכיוצא באלה.

אנחנו חושבים שלא בכדי בג"ץ לא השתמש במילה "תזכיר חוק". כלומר, הוא לא אמר שאם אתם רוצים הארכה, תוציאו תזכיר חוק. כמו שהסברנו בהתחלה, אין סרט כזה, סליחה על הביטוי, או אין כל אפשרות לדבר על הפצת תזכיר לחוק מהסוג הזה תוך יום או תוך ימים ספורים. לכן המילה "התנעה" שבג"ץ השתמש בה להבנתנו בהחלט עולה כדי הסיטואציה הזאת. כמו שאמרתי בתחילת הדברים, יש לא מעט, עשרות דוגמאות שבהן אנחנו חושבים על גיבוש חוק – קודם כול אנחנו מנהלים את זה ברמה הפנים-ממשלתית, דיונים אצל משנים ליועץ, אצל היועץ ואצל גורמי המקצוע הרלוונטיים ואז מודיעים לשר, שהוא בעל הסמכות להוציא תזכיר חוק. במקרה הזה, כמו שאמר היושב-ראש, השר הממונה הוא גם ראש הממשלה בכובעו כממונה על השב"כ. יש פה גם את שר הבריאות ושר המשפטים. לכן הסיטואציה שתוארה בהחלט עולה כדי התנעה מבחינתנו. וכמו שנאמר, אם ביום ראשון יובהר שההחלטה היא לא להתקדם לחקיקה, אנחנו, ברמה המשפטית, נבהיר שמבחינתנו צריך להפסיק להשתמש בה מייד.

תודה רבה. חבר הכנסת בוגי יעלון, אחריו – חברי הכנסת יואב קיש, איילת שקד ואלי אבידר.

אני מזכיר שאנחנו מקיימים פה – גם במליאת הוועדה וגם בוועדת המשנה – דיונים ארוכים, משום שמדובר כאן באמצעי קיצוני שפוגע בפרטיות. אישרנו אותו עם כל המגבלות לנוכח החשש שהוצג בפנינו על התפשטות מגפה שעלולה להגיע עד כדי מיליון חולים, 10,000 מתים.

שמענו לא מעט סקירות, גם של רופאים מומחים, שהיום אין איום כזה. לא רק בגלל הצעדים שננקטו, צעדים חשובים שננקטו, אלא גם בגלל התנאים הבסיסיים שלנו כמדינה. כרגע כנראה החום הוא מרכיב משמעותי, יכול להיות שבחורף זה ישתנה. ,

בדיון הקודם בוועדת המשנה דיברנו על חלופות והגענו למסקנה שבאמת חשוב לפתח אמצעי שאין בו מעורבות ממשלתית, משהו כמו המגן עם בלוטוס או משהו אחר. זאת משום שבאמת המעורבות הממשלתית והכניסה לפרטיות היא בעייתית, אבל בהינתן הכרח – נתנו לזה אישור.

לכן בדיון הקודם אני לפחות אמרתי שאנחנו צריכים להפסיק להשתמש בכלי בתנאים הנוכחיים, לשמור אותו ככלי למצב של התפרצות, אם חס וחלילה תהיה, ובינתיים לנסות לפתח אמצעי שאין בו מעורבות ממשלתית.

מאחר שכרגע אתם באים עם בקשה להארכה בשבוע, אני חושב שבשם המידתיות נוכל לתמוך בזה רק לשבוע, אבל שתבינו איפה אנחנו עומדים, לא כולנו, אבל חלקנו, אני לפחות רואה צורך בהפסקה בשימוש בכלי ולנוכח התנאים של התפרצות המגפה כרגע.

לגבי מה שנאמר, אני מאוד מסכים עם תמונת החלופות. אם אומר פה חבר הכנסת אבידר שהחלופות שהוצגו לנו זה לא המציאות, אז כמובן שאנחנו צריכים להתכנס להעמיק בעניין הזה.

ליתר דיוק, הוא לא אמר שזו לא המציאות. הוא אמר שנעשה לחלק מהם עוול באופן שזה הוצג ושראוי שנסתכל עליהם פעם נוספת. אני מקבל את ההמלצה שלו.

זה מה שאני אומר. זו לא התמונה המציאותית. אני לא נכנס לסמנטיקה כזאת או אחרת. הוא אומר שאנחנו צריכים להעמיק בזה כי התמונה אינה תמונה כפי שראינו בסיבוב הקודם.

אני לפחות יכול להגיד את דעתי, שהיא שונה מדעתו של חבר הכנסת יעלון ואבידר. אני חושב שזה כלי בעל חשיבות גבוהה. הוכחה החשיבות שלו באירוע שעברנו עד עכשיו. הוא כלי מאוד רגיש של השב"כ ויש פה עניין של חשיפת יכולות. ברגע שנכנסים להליך של חקיקה, מן הסתם הדברים האלה יועמקו בצורה כזאת או אחרת. אני חושב שזה אירוע שבג"ץ הכניס אותנו אליו – אני מודה שלא קראתי את החלטת בג"ץ. יש יותר מדיי החלטות, בזמן האחרון אני לא מספיק לקרוא – אבל יש בעייתיות בחשיפה. יש פה מחיר שאנחנו משלמים בצד המבצעי של השב"כ באירוע הזה.

לכן לדעתי הכי נכון היה כן להמשיך כל עוד יש צורך בהתנהלות מול כנסת בתקנות חירום. אני מבין שזה כבר מאחורינו, זה כבר לא האירוע. כרגע האירוע זה לחכות להחלטת הממשלה בנושא.

הציעו להאריך את התוקף ליום שני ולא לרביעי. בעיניי זו תהיה דווקא טעות לקצר את זה לשני ולא ללכת לרביעי, כי אני לא חושב שאנחנו צריכים כל שלושה ימים להיכנס לאיזה מוד חירום באירוע הזה. זה לא שאנחנו מדברים על חודש, אלא שבוע. אם בסוף ביום ראשון הדיון יידחה ליום שני בגלל סיבה כלשהי, אז למה אנחנו צריכים עוד פעם להתחיל את כל זה שוב. בעיניי שבוע זה זמן סביר כדי לראות לאן הממשלה הולכת. אני חושב שהדילמה של הממשלה תהיה מה שאני אמרתי, כלומר הם רוצים את הכלי מול החשיפה שלו בהליך חקיקה, אבל המים האלה כבר נשפכו.

תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להגיד לחברי חבר הכנסת אלי אבידר, גם אני נברתי בחלופות ואני לא חושבת שיש חלופה טובה יותר. צריך לדעת שכל חלופה אחרת שמעורבים בה גופים אחרים, חלקם אזרחיים, היא פגיעה חמורה יותר בפרטיות. דווקא כשזה נמצא בידיים של השב"כ עם מינימום מעורבות, יחסית לחלופות האחרות אני חושבת – זו כמובן פגיעה, אבל החלופות האחרות פוגעות עוד יותר בפרטיות. דרך אגב, גם חקירות אפידמיולוגיות הן מאוד פוגעות בפרטיות, זה אפילו פוגע פחות.

אני חושבת שכרגע, מבחינתי, המטרה שלנו צריכה להיות – של הממשלה וגם של הכנסת – להחזיר את החיים לשגרת קורונה ולפתוח את המשק בצורה נרחבת וכמה שיותר מהר. הכלי הזה בהחלט עוזר לעשות את זה. לכן אני חושבת שהוא חשוב וצריך להמשיך להשתמש בו לעוד שבועות ספורים, אנחנו לא יודעים עד מתי. אני חושבת ששבוע זה זמן בהחלט סביר, אני אפילו הייתי מבקשת שבועיים, אבל אם ביקשתם שבוע, אז אני מציעה לתת שבוע.

כמו שאמר חבר הכנסת קיש, אני לא יודעת אם תחליטו ונגיע לחקיקה ראשית, אבל כל עוד אפשר להתנהל בתקנות, צריך לנצל את השבועות האלה ולהתנהל בתקנות.

תודה, חברת הכנסת שקד. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה.

קודם כול, הערה ראשונה לגבי החלופות – הסוגיה בחלופות היא כיצד נשמרת הפרטיות של היחיד ואיפה החשיפה של הפרטיות שלו, לאן היא הולכת. בחלק מהחלופות יש סוגיה שבאמת נותנים מידע על פלוני ואלמוני, אבל המידע נמצא אצלם בטלפון והוא ברשותם. השידור הוא מהטלפון, אבל המערכת שבעצם מפירה את הפרטיות שלו נשארת אצלו ובבעלותו.

מה שהיה חסר בחלופות זה האפקטיביות של הכלים האלה.

כן, אני מסכים איתך, וגם באפקטיביות יש מה להגיד. אני חושב שבסוגיה הזאת זה פותר את הבעיה של כמה ידיים נוגעים במידע, כי חלק מהחלופות בעצם לא מכניסות את הידיים לא לבריכה ולא לשלולית. הן מקבלות נתונים והן מקבלות את הניתוח.

הייתי רוצה לומר ליועצים המשפטיים, ואני בטוח שהם מיודעים לעניין, שאי אפשר יהיה לחוקק פה חוק בלי לפתוח את חוק השב"כ. אי אפשר יהיה לעשות חוק שמאפשר לשב"כ לעשות X, Y, Z בלי להסתמך על החוק המרכזי ועל מה שחוקק אז ב-2002. אני לא יודע, אם מישהו יחליט שזה עד כדי כך שווה כדי לפתוח את חוק השב"כ – בבקשה, אבל אני חושב שהמטרה הזאת היא קשה וזה לא מה שיהיה.

לבסוף, אני רוצה להעיר הערה אחת, שהיא גם למשרד הבריאות. במשחק כדורגל המאמן בדרך כלל נותן תרגילים מסובכים, אבל כשהתרגילים המסובכים קורסים, הוא אומר להם: תשחקו פסים. אני מציע למשרד הבריאות להסתמך על מה שהיה צריך לעשות, להגיע ל-30,000 בדיקות, להגדיל את כמות החקירות האפידמיולוגיות לא מ-400 אחיות במשרה חלקית, אלא לעשות את זה הרבה יותר משמעותי. אני אומר שוב, ולא נעים לי, אני כל פעם לומד ממה שקורה בניו-יורק, איך הם עושים את זה, איך הם מקימים את המערך הזה.

שני הדברים האלה יכניסו את המשק לעבודה הרבה יותר טובה מאשר ניכנס לטלפון כזה או אחר, כי גם בטכנולוגיה של השב"כ יש כול כך הרבה אי-דיוקים, ולכן זה לא ייתן פתרון. צריך לחזור למה שהיו צריכים לעשות מהיום הראשון – בדיקות, בדיקות, בדיקות; חקירות, חקירות, חקירות.

אלי, אתה רואה כזאת הצלחה גדולה בניו-יורק?

בוא לא נלמד מניו-יורק.

לא נקיים דיון על ניו-יורק, אבל אני אשמח לדבר איתכם אחר כך.

היועצת המשפטית מירי פרנקל שור רצתה לומר לוועדה מה היא חושבת שמנעד האפשרויות שלנו. בבקשה.

ראשית, אני מבקשת להתייחס לפסק הדין לאור הערות שנשמעו על-ידי חברי הכנסת לעניין משך זמן ההארכה המבוקש. בית המשפט קבע כך: הוחלט לקבל את העתירות במובן זה שהחל מיום 30 באפריל לא ניתן יהיה להסמיך את השב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ. זו אמירה ראשונה.

וכי ככול שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי השב"כ, עליה לפעול לצורך ארגון הסמכה כזאת בחקיקה ראשית.

ככול שיותנע הליך החקיקה ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים, על מנת לאפשר את השלמתו של ההליך הזה.

ראשית, לעמדתי חברי הכנסת צריכים להשתכנע שאכן מה שהציגה הממשלה עולה בגדר התנעת תהליך החקיקה. זו השאלה הראשונה.

השאלה השנייה שמוצבת בפני חברי הכנסת היא לכמה זמן. כאן אני רוצה לפרט מה נאמר בפסק הדין. פסק הדין מתייחס להסמכת השב"כ לרגע קבלת החלטת הוועדה לנסיבות שהיו והוא קובע כך – השאלה שהוא שאל אם ניתן היה להסמיך את השב"כ לבצע את התפקיד מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ. והוא אומר: כן. אבל הוא מסייג ואומר: בנקודת הזמן שבה התקבלה ההחלטה, בשל הצורך המיידי להתמודד עם התפרצות המגפה שיצרה סכנה חמורה לאזרחי ותושבי המדינה, היה ניתן לרתום את השב"כ לצורך מתן מענה אפקטיבי ומהיר לאתגר שנוצר.

לעניין העקרוני הוא קבע מבחן ואמר: יש גמישות להסמכת השב"כ, אבל הגמישות מוגבלת. ככול שמדובר בתפקוד החורג מתחומי הליבה של השירות – כלומר, הוא חורג מהביטחון לעומת ביטחון לאומי, במובן הצר – ניתן להשתמש במנגנון רק במקרים חריגים ונדירים שבהם קיימת סכנה חמורה ומיידית לאזרחי ותושבי המדינה ולסדרי המשטר במדינה, והכול תחת אמצעי ריסון ופיקוח קפדניים באופן זמני בלבד.

לכן אני חושבת שבנקודת הזמן הזאת נכון שהוועדה תקבע, אם היא השתכנעה שאכן יש התנעת תהליך החקיקה, להאריך את החלטת הממשלה עד ליום שני בבוקר. בעצם אני מציעה כך: עקרונית לקבוע עד יום שני בבוקר, במידה שמתקבלת החלטה ללכת להליכי החקיקה. אם הכוונה היא ללכת להליך חקיקה, תבוא הממשלה ותאריך לפרק זמן נוסף. אני ממליצה לוועדה שתמיד תהיה עם היד על השיבר ולא להאריך את הזמן - - -

על יומיים?

גם על יומיים.

למה לא לתת להם עד יום רביעי?

מכיוון שבסופו של דבר הוועדה צריכה לפקח על מנת שהליך החקיקה יהיה מהיר. לעמדתי תמיד צריך להתייחס לכך שהפגיעה בזכות לפרטיות עומדת כאן במבחן כאשר אנחנו כבר רחוקים מהנסיבות הקיצוניות והחמורות בהפעלת הכלים על-ידי השירות.

בנוסף לזה, אני מבקשת לומר שאם בדיון אצל ראש הממשלה יוחלט שלא להמשיך בהליכי החקיקה, יפקע אישור הוועדה.

רז נזרי אמר את זה.

בסדר, ואני ממליצה לוועדה לקבל את זה.

אני רוצה לפתוח את הדיון ואחר כך לקבל החלטה כך או אחרת.

אני חושב שצריך להאריך את זה עד יום שני בלבד ולא להאריך את זה בעוד שבועיים, בעוד שלושה. חבר'ה, התפקיד שלנו כוועדה פרלמנטרית זה לא למרוח את ההחלטות של בג"ץ. התפקיד שלנו הוא לא לאפשר למרוח את התקנות לשעת חירום, למרות שבג"ץ אמר תגידו אם יש חקיקה או לא. עד יום שני, נקודה, וזה בסדר גמור לקבל החלטה.

זה קצת נובע גם מהפוזיציה של כמה אנשים חושבים שצריך את הכלי הזה, כי אם אתה חושב שלא, אז לא.

אני חושב שצריך להאריך עד יום רביעי, ואני אגיד את שיקול דעתי בעניין. אני חושב שיהיה דיון ביום ראשון. אני מאוד מסכים עם מה שאמרה היועצת המשפטית שבמידה שביום ראשון יוחלט שלא הולכים להליך חקיקה אז מבטלים באופן מיידי ולא מחכים ליום רביעי. זה ברור. אנחנו מדברים על המצב שבו ביום ראשון מדינת ישראל וראש הממשלה מחליטים שהם רוצים להתחיל בהליך חקיקה ואני לא רואה למה הוועדה הזאת צריכה להיות פורפרה ולהיפגש ביום שני כאשר יכול להיות שביום שני הם צריכים לעשות דיון עד מתי לבקש וכו'. לכן בהסתייגות הראשונה שאמרה היועצת המשפטית, שאם ביום ראשון ההחלטה היא לא – העסק מבוטל. ואם ביום ראשון ההחלטה היא כן – הייתי קובע עוד שבוע, כפי שביקשו, עד יום רביעי, ועד אז תבוא בקשה מסודרת עם לוחות זמנים ולא בחאפ-לאפ, כדי שביום שני נשב פה ויגידו לנו שעוד לא הספיקו, בעקבות ההחלטה, לנתח את לוחות הזמנים.

אני חושבת שצריך להאריך לפחות עד יום רביעי. אם הייתי ממשלה, הייתי מבקשת שבועיים, מכיוון שבארבע שנות כהונתי כשרת משפטים ראיתי איך ההליכים האלה עובדים, זה לא ייגמר בדיון אחד אצל ראש הממשלה. מבירור שעשיתי יש גם עמדות שונות למשרדים שונים, יש התנגדויות מסוימות. יש התנגדות חזקה ותמיכה חזקה ולכן זה לא יגמר בישיבה אחת. אני גם לא מעריכה שתהיה החלטה ביום ראשון.

מכיוון שאין טעם שנהיה פה עוד פעם ביום שני ועוד פעם ביום חמישי, אני מציעה לקבל את הבקשה של הממשלה ולהאריך את זה עד יום רביעי.

כמו שאמר יואב קיש, בגלל שגם יואב, גם אני וגם עוד חברי כנסת חושבים שהכלי הזה כן נחוץ, אז כל עוד אפשר לעבוד איתו בתקנות, כדאי לנצל את זה.

זה לא בתקנות.

בהסמכת שב"כ.

אני חושב שאם הממשלה מתכנסת ביום ראשון ויודעים לאיזה כיוון הולכים, אז גם אם לא יקבלו את ההחלטה ביום ראשון אבל יהיה איזשהו כיוון עקרוני של כן הולכים לחקיקה או לא הולכים לחקיקה, גם לא יגמר הדיון באותו יום, ביום שני בהחלט אפשר שזה יפקע. במידה שהממשלה כן תלך לחקיקה, אז אנחנו נשאיר את השבוע הזה, אולי נצטרך לתת כמה ימים נוספים לטובת הדבר הזה או כמה שבועות נוספים. במציאות שאנחנו לא יודעים מה הממשלה תחליט, לתת עכשיו קארט בלאנש עד יום רביעי - - -

אבל זה עד יום רביעי.

אם לא נגיד יום שני, הם לא ידברו ביום ראשון. סמוך עליי.

אני איש של פשרות. אני חושב שגם בגלל מה שקורה כאן בכנסת, חלק מחברי הכנסת עוסקים בחקיקות אחרות, אני מציע שנלך על יום שלישי, ובזה נגמר העניין. למה להיות כל כך דווקניים לכאן או לכאן?

אתה תהיה פה גם ביום שלישי וגם ביום חמישי, אל תדאג. מצאת החמה עד צאת הנשמה.

חברים, שמענו את משרד המשפטים, שמענו את משרד הבריאות והחברים שאלו שאלות. הסוגיה שמונחת על שולחן הוועדה היא אם להיעתר לבקשת הממשלה כן או לא. אנחנו מבינים שהתחילו דיונים בעניין הזה במשרדים ואנחנו מבינים שבתחילת השבוע, ביום ראשון, יש דיון אצל ראש הממשלה לכאן או לכאן. אני רואה בזה התחלה של התנעה של העניין. אני לא יודע מה תהיה החלטת הממשלה, אני אומר לכם שזו החלטה מאוד קשה, כי זה בעצם לפתוח את השב"כ למשהו אחר. אינני יודע מה היא תחליט, אני יכול להעריך, אבל אני לא רוצה לומר את זה.

אני מציע שנעלה להצבעה אם לקבל או לא לקבל את בקשת הממשלה להאריך את תוקף החלטת הממשלה שהוועדה אישרה. חשבתי שאולי שבוע זה יותר מדיי, אבל אני מקבל להאריך את זה לפחות עד יום שלישי ואם אכן ביום ראשון הממשלה תחליט שהיא לא ממשיכה בכיוון הזה, תוקף ההארכה יפוג כבר ביום ראשון, ובמידה שהיא תחליט שהיא מתקדמת, אז היא תבוא אלינו לא יאוחר מיום שלישי בחצות ותציג לנו איך היא ממשיכה להתקדם, כמה זמן היא רוצה ואנחנו נאשר או לא נאשר. אז גם נדון בענייני החלופות.

כך או אחרת, לאור הערות החברים, אני ממליץ מאוד למשרד הבריאות לתגבר את המערכים הקונבנציונליים של חקירות אפידמיולוגיות ושל בדיקות. אנחנו מבינים שפותחים את המשק, אנחנו גם מבינים שהמחלה בשליטה, אנחנו מבינים שיש סיכון, אבל יכול להיות שנצטרך לחיות פה בשגרת קורונה למשל יותר משנה ולכן צריך להשתמש גם בכלים המסורתיים הפחות פולשניים ופחות חודרניים. בהתחשב במצב המחלה ובהתחשב בכמות המודבקים וכמות המונשמים וכל הדברים האלה, נראה לי שאנחנו במצב שאנחנו יכולים לקחת את הסיכון.

אני מבקש להעלות להצבעה את ההצעה להאריך את תוקף החלטת הממשלה ולהיעתר לבקשת הממשלה לאפשר את השימוש בהתאם למה שהוועדה קבעה בישיבתה הראשונה, בלי הרחבות, תחת אותם סייגים, תחת אותו פיקוח, עד יום שלישי בחצות ומתוך הבנה שאם לפני כן תתקבל החלטה על-ידי הממשלה שהיא לא הולכת לחקיקה ראשית, זה יפוג בחצות של אותו יום. אנחנו ממליצים למשרד הבריאות להגביר את כמות הבדיקות וגם את התחקור האנושי – יותר חקירות, יותר בדיקות – כפי שהציע חבר הכנסת אבידר.

טרם הליכתו של חבר הכנסת יעלון מכאן, הוא השאיר הודעה למנהל הוועדה שהוא תומך בהארכה של שבוע.

אין לזה משמעות.

אין לזה משמעות? אוקיי, אז רק עדכנתי.

אני מעלה את ההצעה שפירטתי להצבעה – להאריך עד יום שלישי בחצות. האם ההצעה ברורה? מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה – 8
נגד – אין
ההצעה להאריך את תוקף החלטת הממשלה עד יום שלישי בחצות נתקבלה.

ההצעה התקבלה ברוב קולות. נא לפרסם אותה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 08:55.